📖הדף היומי מסכת זבחים דף פא📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד כסלו תשפו

בן יומין זה הבן שלי מקר בני יומין אמרתי אתה שילמת את הסריה >> אז הוא השלים לך ל-12מי שש תגיד בצלפון מה יהיה שמה מה אתם מג שמחתורים עכברים >> לא לא משהו רצי >> יש לכם גנסת יופי בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יד כסלב תשפ ו הנה זכינו לזכות גדולה היום זה יומה דהילולה של בבדו רבי דוד הבחצרה מקודם לכן כתוב שזה ראובן בן יעקב היום וגם זה אם הוא היום זה גם כן יומד הילולה של מול מתתיה גרג'י אז בעזרת

השם אם נזכה השם יזכנו לדבר עליהם אבל נתחיל בפרשה איך יעקב אבינו הכין את עצמו להינצל בתפילה בדורון ובמלחמה אתם יודעים שהרמבן כותב שנכתבה פרשה הזאת להודיע כי הציל הקדוש ברוך הוא את עבדו וגיהלו מעט חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו ואיך להודיע שהוא לא פתח בצדקתו אפילו שישב כל הזמן ללמוד לא בטח הוא יכל אבל לא בטח בזה יש עוד רמז לדורות כל מה שירע אומר הרמבן, כל מה שירע להבינו עם עשו אחיו, תמיד יהיה לנו עם בני עשו. ככה זה הולך. לכן ראו תמיד לאחוז

בדרכו של יעקב, בדרכו של צדיק.

תמיד נזמין לנו שלושה דברים. תפילה, דורון >> ומנחה. כי זה דורון. זה מנחה ומלחמה.

בדרך מלחמה לברוח, להינצל. הכי טוב זה לא מלחמות, זה חוכמה. הרמ"בן אומר הפרשת זה פרשת הגלות. רבותינו הלכו ניפגש להשתדל במ שהיו רוצים להיפגש עם המלכויות, עם הכל לפני כן היו קוראים פרשת וישלח.

זה סגולה לדבר עם השלטון לקרוא פרשת וישלח. >> כן. וגם עד עד איפה קוראים פרשת וישלח עד ויקרא שמקום סוכות עד שמה וגם זה טוב לקרוא את ו אות ו' מן אשרי תמים מדרך אתם יודעים כש היה ראש ממשל בגין שהוא הלך להיפגש עם א עם הנשיא האמריקאי רצה להנסה להיפגש איתו. אמר בא לרב שח לקבל ברכה אמר לו קודם הפגישה תקרא פרשת וישלח ככה אמר לו הרב שך ואז כן וכשהוא היה במטוס אז לא היה לו את הפרשה הוא לא לקח איתו שאל למי יש

פרשת וישלח הביאו לו הביאו לו בחומש פאשית קרא שם פרשת וישח כן שמע לראש הישיבה והוא הצליח ולכן אז יעקב אבינו בסוף קודם כל דבר ראשון נפגש עם המלאך ויבטר יעקב לבדו ויעבוק איש אמו עלדות השחר אומר מרן החפץ חיים המלאך שרו של עשו לא ראינו שנאבק לא עם אברהם אבינו ולא עם יצחק עם מי הוא נאבק >> עם יעקב למה מה שאכים כי מפריע לו חסד, לא מפריע לו.

עושים חסד, עוזרים אחד לשני, לא מפריע. יצחק עבודה, יעני תפילה לא מפריע לו. מה הכי מפריע לו? לימוד תורה.

זה כשיעקב זה עמוד התורה. לכן ויעבק איש עמו. שרו של עזו נאבק עם יעקב, רוצה לקעקע את לימוד התורה. ולכן ויר כי לא יכול ללא שלא יכלו להתגבר.

אז מה יעשה? בכל מצב הוא לא עוזב את הגמרא, אי אפשר להתגבר עליו. הוא לא עוזב את הלימוד. ותקף רך יעקב תמכין דאורייתא פעם אחר פעם.

מה זה בתקע? יעקב ממשיך להבק עד היום והוא מצליח לפגוע וכל פעם יורד איזה תומך אחר. עולה, יורד, עולה יורד, עולה. כי ככה זה ה מה נעשה?

אבל אתה רואה בני תורה לפעמים הם רעבים, לפעמים יש בעיות לפעמים יש להם תנאי הדיור אבל הם לא עוזבים את התורה. אצלנו כשאני הייתי בפועת יוסף אברך בתחילת דרכנו אז לא היה כסף. לא היה כסף. היינו מקבלים 100 דולר לפעמים 200 דולר בחודש.

לא היה כסף. ראש הישיבה כתב כתב מודעה מסבר הכספים יעבור עכשיו תנצלו את הזמן אין כמו הזמן הזה שאדם אין לו כסף והוא לומד תורה אין כמו הזמן הזה הזכות הזאת איננה יבואו זמן יבוא זמן שאתם תתגעגעו לדבר כזה תרצו ואין כבר יהיה לכם הרבה כסף לא דומה מי שלומד בצער למי שלומד בלא צער, הלו בצער, פעם אחת שאתה לומד בצער, זה כמו 100 פעם שאתה לומד. טוב, אחד בצער מ100 פעמים שלא בצער. אחד פי 100 שלא בצער.

מה פירוש הדברים? שנבין יעני אתה שם דולר אחד יוצא לך 100 דולר. תהבדל. בין 100 בצער אחד בצער כאילו 100 פעם שלא בצער 100 למדת ככה זה הכוח המאבקים זה תמיד יש גזרות יש קיצוצים יש מקטרגים יש כל מיני דברים זה דבר ולא לתת ללכת לאישה לעבוד לא נכון זה לא טוב כל כבודה בת מלך פנימה אצלנו אף פעם אישה לא הלכה לעבודה אין דבר כזה יבוא ברכה מהשמיים לא צריך עבודה עבודה היא צריכה לא צריכה צריכה להיות בבית לגדל את הילדים שלה אין עבודה אין

לא צריכים עבודה אישה זה לא טוב איפה שהיא לא תהיה כל כיבודה בת מלך פנימה אמא שלי עבדה לא הרבנית של הראש הישיבה עבדה לא אין לעבוד עקרת בית שמה היא מגלדת הילדים, היא חושבת והכל אין אין דברים כאלה לא צריך עבודה גם הבנות שלי אין עבודה גם הקלות שלי אין עבודה זה לא טוב עבודה בין כל יבוא לך כסף מה אתה צריך לדאוג מאיפה הוא יבוא יבוא צריך צניעות זה העניין העניין זה שצריך שיהיהם לא ילך לעבודה שמו שאשתו לא עובדת מתי היא עבדה שעתיים

>> אסור >> מה אני בריאות בבית [‏צחוק] >> בבית >> אה בבית טוב היא עושה חושם שעבזי אז זה ראינו השבוע בתצא דינה בתלאה אשר לדע ליעקב לראות בבנות הארץ כתוב בלקות שמ שמעוני דינה בתו של יעקב הייתה צינועה יושבת בבית הלו מה קרה לו כשנכנסה להריון לאה אז היא בכתה היא אומרת ריבונו של עולם אני עכשיו נכנסתי להריון מה יהיה עם אחותי יכול הפחות לא תהיה פיחותה מאחת השפחות אז יש לי בן התפללה שהפוך להיות בת.

אז לכן הפכה את הילד הזה, את הילד דבת. ואצל יוסף הוא היה צריך להיות בת והוא נהפך להיות זכר. לכן היה יוסף מסלסל בשערו בת. ובת היא לא יוצאת החוצה.

אבל כיוון שבבטן הפכו אותה מבן לבת אז היה לה קצת זיק >> שלצאת אבל איך היא יצאה כתוב בלקות שמעוני דבר פלא פלאות הייתה יושבת בתוך הבית הייתה צדקת לא יוצאת הכי הרבה אם יש איזה משהו של נשים או משהו רק נשים אז זה הולכת לראות מה הם עשו אלה שכם בן חמור הוא ראה אותה מאיזה דרך לא דרך ורצה אותה מה עשה הביא הביא איזה תזמורת רק של נשים בחוץ אליד הבית של יעקב אבינו עשה ערב חנגה אבל של נשים ערב נשים >> הביא טופים

והביא של התימנים >> והיא נכנסה >> ואז היא יצאה מהבית לראות מה זה היא רואה רק נשים אז היא יצאה יצאה החוצה לראות בבנות הארץ ואז אוי ואבוי לקח אותה שכם בן חמור זה היה ה איך איך הוא יקח אותה עכשיו מה יעשה יעקב אבינו רואה דבר כזה וכן לא יעשה מה יעשה כתב עליה השם לקח ציץ של זהב כתב על זה איזה שם קדוש ושלח אותה. בא מיכאל, שם אותה בבית של פוטיפר והוא לא היה יכול, לא יכול בכלל, אין לו שום דבר, לא יכול

להביא ילדים וגם היא אין לה ילדים. ואז זה מקום הכי טוב, הכי בטוח שלא יתמו אותה בבית שלה, היא גידלה אותה. למי?

בשביל יוסף, בשביל יוסף הצדיק, את הסנת זאת הבת שלה שנולדה, לא דינה. הבת של דינה לקח אותה כשנולדה, לקח אותה יעקב אבינו שלא יגידו הנה זאת הבת שזאת. לקח אותה, כתב לה איזה שם ושלח אותה למי? לבית של פרוציפר.

>> כן. ושמה היא היא חיה כל זה בשביל יהיה ליוסף הצדיק תראה מה זה עשה נתקן פלא פלאות פלא פלאות איך אילת העילות וסיבת הסיבות זה הכל הכל כן משהו לא רגיל בעולם לכן אומר תנא דביהו אומר הרמח כותב באבן העזר אין אישה כשרה אלא עשה רצון בעלה ותמיד בעלה יזהיר אותה על הצניעות. לא לא תהיה לא תהיה איך לשון נפקת ברה אומיה בביתה תמיד תהיה בביתה ישכנו רגליה לא במקום אחר צופיה הליכות ביתה להיות כל היום עסוקה בצורכי ביתה בגידול בניה להדריכם בעבודת השם אחרי

זה את הנכדים לא היה קמחית מה העידו על כמחית? כל יום היה לו ראו קורות ביתה את צערות אוה ראיתם דבר כזה קורות ביתה לא ראו את צערות אושעה כשהייתה רוצה לשק את צערה הייתה פורסת צדין מעל ראשה ואז זכתה שעל ידי צניעותה נולדו לה ממנה שבעה בנים כהנים גדולים ששימשו על ידי צניעות כן שבעה בנים כהנים שימשו בבית המקדש פלא פלאות ראית מה זה אני אבל זה גם אצלנו בסבתא שלי הייתה מסדרת השערות אף פעם אתה לא רואה מכסה את זה כזה יש לה כמו

סדין גדול מכסה והיא אני הייתי יושן שמה אצל הסבתא שלי כי אצל אצל ההורים שלי אותו בניין אנחנו אצל ההורים שלי לא היה מקום להיות שמה היה יותר נחל הם היו לבד אני הייתי איתם הייתי קם ה הייתי בא מאוחר לבית כי הייתי לומד אז הייתי בא מאוחר והסבא שלי כבר בשתיים הוא הולך והסבתא שלי שם מה אני אעשה הייתי צריך לקום ללכת היא הייתה אומרת לאבא שלי תראה הוא בא בשעה 12 אחת בש הוא קם הוא לא יושן זה אבא שלי דיבר איתי איך אתה

עושה דבר כזה אמרתי לו לא היא היא לבד בבית כמה שהיא לבד יש בעיה שאני אהיה איתה זה שניות מדברי סופרים אז אי אפשר אז אני קמתי הלכתי אז אז אבא שלי הסביר לה, מאותו יום היא גם קמה בשתיים בלילה, היא הולכת לבית הכנסת, [‏צחוק] ככה היו צדיקות עכשיו אתה אף פעם לא רואה אני יום אחד הלכתי איתה ל לבקר את הדודה שלה.

היא יותר גדולה מהדודה שלה, הסבתא שלי, אבל דודה שלה עכשיו היא א מחפשים אותה, היא לא עונה, היא בבית היא אומרת רק שיצא החוצה, תצא החוצה היא אומרת בפרסית אני לא בור בור יני בור באים תלך החוצה מה קרה הסבתא שלי אומרת היא מתחת השולחן היא מסדרת את השערות מתחת השולחן. לא היה אף אחד בבית. היא תחת השולחן מסדר את השערות שלא יראו כלום. כן.

ככה. אז הרב רבי שלמה משה אמר אמר לנו אצלהם במרוקו ה היה גם כן היה נכנס לבית. האישה תחת השולחן הייתה מסדר את השערות גם כן. כן.

אתה מסדר את זה. יחזקל שבא פה יושב זאת סבתא שלו, אמא של סבתא שלו. כן. כן.

לומר אנחנו משפחה א כן אחותו אחותו נשואה עם הבן שלה. העיקר תראה איך פלא פלאות איך זה עילת העילות וסיבת הסיבות איך אדם צריך להיזהר ב >> כן תראה גם כן איך זכתה אמא של רבי ישמעאל כהן גדול איך היא יצאה מבית הטבילה והיא פגעה בדבר טמא שוב חזרה לטבול עוד הפעם שבע פעמים עד שעמד גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא ואמר עד מתי האישה הזאת מצטערת? אמר לו לך אתה תרד בשיא תראה אותך ויהיה לה בן כמותך וככה יהיה בא רבי ישמעאל אומר לו ישמעאל בני

ברכני גמרא אומרת אמר לו הקדוש ברוך הוא ישמעאל בני ברכני תרך כן בל פלאות לא היה שרה אמנו אחרי כמה שנים שלקח אותה אברהם אבינו לא הכיר ביופי פע רק על ידי מעשה ידע הננה ידעתי כי אישה יפת מראה את פלא פלאות אפילו באו המלאכים היא לא יצא על החוץ היא לא יצא לפתח הי שרה אשתך אמר הנה באוהל צניעות לא ככה ולכן לכן תמר גם כן כתוב שלא הכיר אותה יעקב כי חיסתה פניה למה איפה חיסתה פניה כשהיא היייתה בבית שלו >> כשהיא הייתה בבית

שלו >> לא הכיר אותו >> לא הכיר הוא לא הכיר אותה אף פעם הוא לא הסתכל בקלותו בעולם איזה גדולה זאת וככה באמת צריך יהודה יהודה אמר שכל יש דוד זה ב שדרה הייתה באוה >> בא נכון 90 כן העיקר זה צריך ישועות גדולות לכן כתוב ותיקח את הצעיף תתקס מה ראש תיבות צעיף >> עמך ישראל צריכים פרנסה כן כש שאישה מתכסה בצעיף יפה יפה אז תדע שהיא מביאה פרנסה טובה תתקס בסוע >> לא היה >> ראית אתרשתות צעיף מה כתוב היה קלבס אבוע. רבי עקיבא

היה רוע צוד של כלבס אבוע.

כתוב בעבוד רבי נתן. פעם ישב רבי עקיבא על הבאר וראה איך הטיפות מים עושים נקב באבן. אמר זה גמרא. בוד רבי נתן אמר אפשר לנקוב אבן על ידי המים.

אם אבן נקבה את המים גם אני יש לי תחנה. אני אלמד תורה אפילו שיש לו ראש כזה בגיל 40 ראתה אותו בתו של אה ראתה אותו בתו של כלבה שבוע שהיה צנוע לא מסתכל איזה צניעות ואיזה מעולה ואיזה מידות טובות אמרה לו אם אתקדש לך לאישה תלך ללמוד תורה אמר לה כן התקדשה לו בנ בצנעה ושלח שלחה אותו ללמוד תורה שמביה העשיר שהתקדשה לרועה לרועה שלו איזה עני >> גירש אותה מביתו הדיר אותה מכל נכסיו אמר אתה בת שלי העשיר הכי גדול אני הייתי מביא לך

נסיך בחור הכי טוב בעולם הדיר אותה לא הלך רבי עקיבא ישב 12 שנה בישיבה שב לביתו הביא איתו 12,000 תלמידים לפני שנכנס שמע זקן אומר לאשתו שרבי עקיבא עד מתי את תהיי אלמנה חיה עדיין את חיה אבל כמו אלמנה אמרה לו אם ישמע לי בעלי ישאר עוד 12 שנה אחרות אמר רבי עקיבא אם ככה אלך ללמוד אני ברשות הולך לא נכנס לביתו נסע ללמוד תורה עוד 12 שנים חזר הביא איתו 24,000 >> שמעה אשתו על על בואו יצאה לקבל פניו אמרו לה בואי תקחי שכנים בגדים

אנחנו נשאיר לך בגדים יש בגדים הכל בגדים שלך קרוע בלוע בגד על בגד בגד על בגד בגד אמר להם כבר בעלי מכיר אותי יודע צדיק >> נפש באמצ כשהגיעה לבעלה נפלה על פניה הייתה מנשקת את רגליו דחפו אותה התלמידים אמר להם לה >> שלי ושלכם שלהו >> שמע אביה שהגדול אחד גדול הדור הגיעה >> למה מה עשה שמע בא גדול הדור >> קלבה סבוע הוא בא למה כיוון שהדיר אותן נכס סב ראתה כמה היא עניה וסוברת אמר עכשיו בא חכם אני אלך איר את הנדר שלי

אז הוא מדבר איתו שאל אותו רבי עקיבא אם היית יודע שחטך יהיה אדם גדול היית נודר היית מדיר אמר אפילו אם ידע פרק אחד הוא לא יודע לא לקרוא לא לכתוב לא יודע מה זה צורת א' הראש שלו בלום סתום אבן הייתי לא הייתי מדירה הייתי יודע אמר רבי עקיבא אני חתנך נפל אבי על פניו ושקו לרגליו נתן לו חצי ממונו אמרו בגמרא בכתובות בתו של רבי עקיבא עשתה גם כן כדבר הזה לבן עזיי בעלה אומרים אחרי הרחל הולכת רחל רחל הקטנה וואי וואי וואי תראה

מה זה כמה זה מעלת הצניעות מה השם אלוהיך דורש ממך >> כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצניע >> לכת עם השם אלוהיך >> מצלת את האדם מן החטאים. הם כפינו אצל יוסף הצדיק התנהג בצניעות ניצל מאשת פוטיפר פלא פלא פלאות מה שעשתה לו 12 עד 12 זה לא כמו ס איי איי איי איי אי א אי א אי אבאב בב לכן פועז נזדבק גד לרות למה ראה הציניעות רעה בה כל הנשים כשהם מלכתות הם מתכופפות היא הייתה יושבת למה שלא יראו בק שום דבר איך

שהיא איך היא מששלת בגדיה איך היא לא הולכת איתם הקוצרים כולם מלקטים מבין העומרים היא מלקטת מן ההפקר פלא פלאות אשתך כגפן פוריה בהרכתי ביתך יש הרבה מה לדבר על הצניעות מה זה הצנאות מה זה הצניעות >> שנזכה שנזכה ככה שנתחנך להיות צניים גם אנחנו יש צניעות גם אדם לא התייהר לא כל מה שיש לו תמיד יהיה צנוע במעשיו לא להראות כאילו יודע כאילו בפרט שאנחנו אין לנו כלום לדעת אז יש אדם אתה מבין הסתרה בליגינה קישקיש קריה אין בו כלום אז הוא מרעיש אם יש

קופה מלאה היא לא מרעשה אם היא רכה היא מרעישה צריך להיזהר אז ראינו הנה עכשיו יד בכיסב אף פעם לא נופל בשישי בשבת בשאר ימי השבוע בוא נולד ראובן בן יעקב ובו נפטר גם יד כסלב נולד וד כסלב נפטר כך כתוב בסידור יעבת היום זה גם יום פטירתו של עתרת ראשנו זה נקרא רבי דוד הבחצרה בנו של רבי מסעוד בנו של רבי יעקב הבחצ רבי דוד אנחנו לא הכרנו רבי דוד אבל היינו הייתה הייתה לו בת כמה היה לו הרבה בנות אחד הבנות שלו ניסואה לרבי

אבא וחצלה וקראו לה ל לה לחזן הייתה הייתה גרה באשדוד אשתו של רבי אבא אבל בעלה גם כן נפטר צעיר רבי אבא היה לה בן רב א הבן שלה רב בחיפה כאילו רבי יצחק הבחצרה ואנחנו אז אני הייתי הולך כשבא ביד בכיסב הייתי הולך לבבא מאיר למה קצת השבת איתו על הוא היה מאוד מתאוה להיות כמו רבי דוד הבוחצרע אומר זה קדוש שאין כמותו אין הוא הבן הגדול של רבי דוד של רבי מסעוד הבן הגדול של רבי דוד זה רבי של רבי מסעוד זה רבי דוד

אחריו זה זה בבא סלי אחריו זה בבא חקי רבי יצחק וכל השלשרת היום שיש זה רבי מאיר הוא היה בנו של בבא סליח >> הבן שלו רבי אברהם הוא היה רב ביבנה. >> כן.

רבי אברהם היה רב ביבנה. אז אני הייתי הולך את א >> רבי דוד עכשיו זה הבן של רבי מאיר. >> רבי דוד זה הבן של בבא מאיר. אז אנחנו היינו הולכים אצל לרבי מאיר אותו יום אבל היא הייתה גרה באשדו אז הייתי קודם כל הולך אצלה.

הייתה זקנה. אז הייתי הולך כל הם היו מכינות אוכל ללילה ללילה הילולה של בבדו היו מכינות אוכל אז היא הייתה אומרת אמרתי לכם שהוא יגיע אז כל אחת שהיא תיתן איזה סכום שניתן לו אני לא הייתי בא אני לא הייתי יודע הייתי בא סתם לבקש ברכה היא אומרת לו לא תשב לשתות תיי אחר כך הייתי הולך לרבי מאיר הייתי צחוק אומר למה צוחק אומר הייתי אצילה לחזן אומר אה הביאה לך איזה ממון אספה לך אמרתי לו כן הבת של רבי דוד אבל הוא היה הרב של

אחרי אביו רבי מסעוד בבדו הוא היה ה עומד והיה מוסיף שקידה שקידותו משהו אומרים שהיה צם שנים רבות מה שהוא לא רגיל רבי מאיר אומר כשהוא נולד אז הוא לא היה מרגיש טוב נולד עם רגליים הפוכות אמר להם בבדו תביא לי אותו לקח אותו שם אותו בידיים שלא התפלל עליו הכל הכל נהפך להיות רגיל רגיל. היה מתבודד כל הזמן. איזה דברים היה איתו?

אומרים שהיה משהו לא רגיל בעולם הזה. הוא אמר את ה אומר כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אז הוא פירש לי ראשי תיבות לשון יסוד אם את הלשון ואת היסוד עושים מקדש אז הקדוש ברוך הוא שוכן בתוכם פלא פלאות כן זה הוא הסביר וגם עוד דבר אמר בתוכם אין מקדש היום ראשי תיבות בתוכם בבתי כנסיות בבתי מדרשות בתוכם זה זה ההסבר שלו בלאות הרגו אותו בשבת ביד כסלב שנת טרף תרפ ביום שבת בנ פלאות בתותח בשבת הראו הרב לקחו אותו לכיכר לכיכר ואוי ואבוי בחלום של

מישהו ואמר ש >> לא יצא ביום שישי אמרתי שישי יפה אה >> הוא בא בחלון של מישהו ואמר לא הרגיש בכלל לנס >> כן כן הוא בא לחלון בבא סני דיבר בן >> בבא סלי בבא סני >> היה כל הזמן בוכה >> אז הוא בא אליו בליל שבת אחד בחלום אומר לו למה אתה בוכה אומר תדע לך אתה תשמע ואם אתה רוצה אני אראה לך אני מתפלל עם האבות ואני לא לא הרגשתי שום דבר, שום כאב, שום בעיה. זכיתי.

ואומר אומר זה היה בשנת טרפז, זה היה שבע שנים אחר. הוא הרב בבא סאלי חלם את זה בתרפז. בבא סאלי הוא היה אחר כך הרב. אז הוא אומר, היה מתענה בתעניות אומר בחלום הוא רואה שהוא יורה לטבול בבית הטבילה.

איפה איפה בית מדרש רבי יעקב בתפלילת? עולה מן המכווה, רואה מראות הור נפתחים שערי שמיים ויורדים לעולם שבעה מנורות של אש גדולות. כך הוא אומר בבא סני. ובת קול אומרת על המנורה הראשונה זה נשמת אברהם אבינו.

על השנייה אומרת זה נשמת יצחק. על השלישית אומרת זה נשמת יעקב. הרביעית אומרת זה משה. חמישית אומרת זה אהרון.

על השישית אומרת זה יוסף. על השביעית האחרונה אומרת זה דוד המלך. מנורות אלו נכנסו לאחד של בית המדרש. זוהי נשמתו יצא כל בת כל עוד מחזת זוה נשמתו של רבי דוד הבחצרה הבין שנשמתו על התורה של אחיב עומדת גם היא להיכנס אומר אז בבא סלי עמד בפתח בית המדרש ואומר לאחיו תיכנס איתי אומר אומר לו אחיו תיכנס איתי סירב לבקשתו לא תוכל להיכנס עמנו כי אינך עדיין בעולם התחתון אתה לא יכול להיכנס לפה.

אומר, אל תדאג. אומר שבבאסלי, דע לך אחי כיצע רב נגרם לי בזה שאתה מרבה להתאבל וממה תנחם על פטירתי. על הכל הצער שהיה לי בשעת המיתה, הן עולה על כמה שניות בדדות. אחרי הכנסתי מיד לעולמות העלונים.

אומר, אם תרצה לגרום לי נחת רוח חדה להתאבל או במנהגי אבלות. טוב >> אומר אחר מכן פלא פלאות סיים רבנו אם תרצה לגרום לחתולח ככה יהיה איפה רבנו שים בח >> הוא הוא סדר הוא כמה ספרים היה לו פתח האוהל יש לו ספר פתח האוהל יש לו ספר שכל טוב יש לו כן רשע ושפה גם כן כמה דברים יהיה חזקים מאוד העיקר ש פלא פלאות גם בבאסלי בכלל לא היה לו ילדים כמה איזה שבע שנים אמר לי אחים רבי דוד מה נעשה אמר לו עכשיו יהיה

ואז נולד לו בבא מיר >> רבי מאיר לא נולד בו אם הם אנשים בן אח >> למי לא היה לו עוד ילדים אני אומר לך אבל נולד לו רק בן אחד >> לא אחר כך יש עוד >> אבל זה הראשון >> כן יש לו בנים יש לו בנות אתה מכיר רבי ברוך עד היום >> ברוך כן >> זה הבן של בבמר של רבי בבסרי של >> אבל מי אישה אחרת? זה אישה אחרת. זה אישה אחרת.

>> אנשים קדושים >> כן זכו. זכו היום גם יש מול מתתי הגרג'י הוא גם היה ראש הישיבה רבי זעקיה היה אוהב אותו מאוד זה לכבוד נשמת רבי דוד הבצה בן רבנו מסעוד סות גן עלינו >> בזה מולם התטיה אני משפחה משפחה זברך >> עוד ירמיה חשוב באמת מה פתוח ירמיהו מערש אחד דרישת שלום מרבנו הקדוש למה אתה תופס את היד עם ה את הראש עם היד שלך את זה בראש תופס >> אה תתפוס תפוס ד >> בסדר תהיה רגוע דווקא התימנים מחכים לזה מה יבואצו עכשיו

הילדים בשבת ככה לא צריך חוסך לא צריך אני תן לך לא לא שתיים מגיע לו שתיים אני חסוף אומר חלוקה הדבר אנחנו פרק נ פסוק א' >> הדבר אשר דיבר אדוני אל בבל אל ארץ כסדים ביד ירמיהו הנביא >> הגידו בגויים ושמיעוסו נס השמיעו אל תכחדו >> אמברו אל תכחדו אמרו נלקדה בבבל וביש בן בן זה עבודה זרה שלהם נכון >> חת מרודך ובישעת צבחת וגילוליה כל העבודות זרות שלה שכל אלה מרודך זה שמות של עבודה זרה כולם הלכו פייפן כל ה כל הפסידים נתייבשו ונשברו

כי עלה עליה הגוי מצפון מי זה שבחן מתי הוא פרס הוא ישיט את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם עד בהמה נדו הלכו בימים ההמה ובעתנאום אדוני יבואו בני ישראל המובני יהודה יחדיו הלוך ילכו ואת אדוני אלוהם יבקשו יבקשו תראה מה זה עם ישראל רוצים אחרי גלות עשרת השבטים בתחנונים רוצים את הקדוש ברוך הוא. צון עובדות היו עמי רועיהם טעום הרים שובבים >> שובבום מהר אל גבעה הלכו שכחו רבסם הלכו מהר אל גבעה שכחו את הצאן שכח פסוק >> אני חוזר ציון אישאלו נכון תודה

ציון אישאלו דרך הנפניהם >> באו ונלוו אדוני >> בואו >> ברית עולם לא תשכח >> כן אז זה ציון את הדרך ההולך לציון שואלים איך הולך אוי ואבוי בואו אומרים להם בואו תחברו לברית השם ואז צון עובדות היו היה מאמר הנביא בשם השם שאמר הנה הנה עמי אתה עמי קצון העבוד מן העדר אז זה קצונה כל זה כל מוצאהם הם החלום צעריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו לאדוני נסדק מקווה אבותיהם אדוני כיצד התועה מובקר וצריהם האויבים אמרו לא יהיה לנו השמע על מה שאנחנו אוכלים

אותם בעבור שחטו להשם נודו מתוך בבל מארץ כשדים צאו והיהיו כעתודים לפני צון דרך עתודים ללכת לפני העדר בראש בראש העיזים יעני מה זה עתודים הם הזכרים מן העיזים >> אלה הזכרים יש אותם שמה בצלפון זהעזים כי הנה אנוכי מעיר ומעלה על בבן כהן גויים גדולים מארץ צפון ועל כולם משם תנחן עציו כגיבור מסכין לא ישוב רקם וה הת כסדים נשלל כל שולל יסבעו נאום אדוני בוא נראה הנה הגענו יא כן 10עשרה פסוקים כל יום קצת עוד מעם מסיימים >> ב בין בין פרקים יש משניות

קודם המשנה זה הצדקה אסור ללכת אחרי אישה עכשיו בבית שבעים להם אתה בכורות פרק ב' משנה בבד >> איך >> הנולד מאסתר בת הבא אחת ביקרה ואחת שלא ביקרה היה שתי רחלות אחת מהן כבר ילדה בחור והשנייה עדיין לא בילדה וילדו שני זכרים אחד לא ואחד לכהן. זכר אחד משאירים לבעלים, אחד לכהן.

ואיזה נותנים לכהן? רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר משמינין ביניהם חצי חצי. והשני רעה עד שיסתאב וחייב במתנות.

רבי יוסי פותר שהיה שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן כל ספק בכור שנשאר ביד הבעלים תמירתו קיבל הכהן פטור מן המתנות במאיר מחייב מת אחד מהן מת אחד מהם רבי טרפון אומר יחלוקו בזכר החי בעקבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה זכר ונקבה אין כאן הכהן כלו המוציא מחברו עליו הראיה שנת ט יוצא דופן והבא אחריו זה בניתוח כיסרי והבא אחריו נולד אחר דרך הרחם רבי טרפון אומר שניהם יראו עד שהסתאבו שייפול בהם ספקות ויכלו במומן הבעלים רבי עקיבא אומר שניהם אינן בכור הראשון משום

שאין לו פתר רחם והשני משום שקדמו אחר וככה הלכה פרק שלישי משנה א' עוד משנה הלוקח בהמה מן אנוכי ואין ידוע אם ביקרה אם כבר ילדה והבלד שנולדה עכשיו זה לא בכור ואם לא ביקרה וזה בכור וישמעאל אומר עץ בת שנתה אם היא בת שנה ודאי לכהן אבל את ודאי בכור >> מכאן ואלך ספק רחל בתשטיים ודאי לכהן תראה הרחלות רק בת שתיים יולדות כל זמן שתיים עם בת שתתיים וילדה עכשיו זה של הכהן כי לא יכול להיות שלפני כן היא תלד >> ש מלאו לה

שנתיים מכאן ולך ספק פרה וחמור בנות שלוש ודאי לכהן מכאן וילך ספק אמר לו רבי עקיבא אילו בבל בלבד הבהמה נפטרת מן הבכורה היה כדבריך. אלא אמרו אבלד בבהמה דקה סימן אבלד בבהמה דקה תינוף זהום הדם ובגסה שליה ובאישה שפיר ושליה זה סימן זה הכלל כל שידוע שביקרה כבר ידע אין כאן לכהן כלום כל שלא ביקרה אחרי זה לכהן ספק אכן בממון הבערים באליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זאת קבר ונפטרה מן הבכורה או אפשר להתחיל את הגמרא >> לא אמרנו נשמת

רבי ישראל בן מורי דוד וגם כן נשמת רבי דוד בצלל בן יפה שרה וגם כן יונתן גבן חנה וגם רבי שאול בן פה היום זה 12 חודש של >> פרים ישועה בן רג'ינה מלקה >> נועם בתישה >> מרים בת טאוס >> משה בן >> משה בן צלויה >> אליהו בן חנה >> חיים בן ימנה אליהו בן חנה >> אהרון בן יצחק אהרון בן יצחק, >> שלמה בן מזל, עזרא בן מזל, >> אברהם בן מזל, >> ברן יוסף, >> מרדכי בן קורין, >> סלים בן רחל, >>

נחמן בן רינה, >> רבי אלייה בן רחמה, >> אליעזר שרבני בן >> סביחה, >> רא בן אליה. אתמול ראיתי את המשפחה את אליהו >> יפה קפי בת חנה צביקה בן >> צביקה בן חווה >> אורנה בת >> אורנה בת אסתר הרצל >> בן טופחה בן >> ברייד בן סלימה >> אה בחינה משה צדוק בן >> ניסן חי בן >> רחל >> חנה >> בת רבקה >> בסדר אורךמים תמצא בשורות טובות איזה סודשי נו >> בקשה >> איזה זכות יש לכם איזה זכות יש לכם >> שיתי

אדוני לנגדי תמיד כי ממני תורה כמו שמכתוב גית ביומם ולילה יומם ולילה נשמע כן ש מקום נחזור נחזור צעז בורנום אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידנו עלינוך אלוהינו לאבותינו שלא ירנו תשיל מכל תורתך כשעשמעלות ברכות אדוני כל עבדי אדוני עומדים בבית אדוני בל לא לאותבו ידיכם קובדש ברכו את אדוניברך אדוני ציון זהו היי מכילה מה אתה צוחקה טעיתי רוצה לתת שמה רבי יצחק תמחל לנו א מחילה אתה מקבל על זה אבל בבקשה ش >> כן אנחנו היום דף א' אביה אביה >> היה להצלחת ורפואת נעומי לידיה

בת רחל שהיא שועה גדולה כן, אנחנו למדנו במשנה אמרנו במשנה בדף עט עמוד ב המשנה אמרה דם תמימים אם נתערב דם של קורבנות תמימים ודם של בעלי מומים ישפך לאמה וכוסות >> רבי אליעזר אמר אם קרב אחד יקרבו כל הכוסות >> בטולין שהכוס שקרב הוא היה של בעל המום. חכמים אומרים אפילו קרבו כולן חוץ מאחד לשפך לעמה.

עכשיו זה העניין הגענו לקטע של הגמרא הגשנה אמרה נתערבו הניתנין. דמים שניתן למטה נתערבו בניתנין למעלה. אתם יודעים דם חטאת זה למעלה. כל שאר הקורבנות זה למטה.

מחוט הסרה. התערבו לו הדמים לא יודע איזה חטת ואיזה ואיזה זה שאל הקורבנות >> מה יעשה רבי אליעזר אומר יתן למעלה הכהן מדם התערובות האלה יתן למעלה לשם חטת ואני רואה את כל שאר הדמים מלמעלה כאילו הם מים ואז יחזור ויתן למטה חכמים אומרים שפך לאמה לא אומרים רואים את הדמים חתונים כאילו הם מים. לא, אין דבר כזה. עכשיו נראה את הגמרא אז זהו.

הניתנים למטה שנתערבו בניתנים למעלה. מחלוקת רבי אליעזר וחכמים. רבי אליעזר אומר יתן מדם התערובת למעלה ועוד פעם שזה חטת ויתן למטה. רואים שאר דמים כמו מים ואחר כך יתן למטה.

החכמים אומרים לא שפך. למה? אמריה >> כן כמה הגענו >> גמר >> אני יודע שגמרתי עד פה >> אמר הביה לא שנו אלא תחילת חטאת ועולה אבל סוף חטאת ועולה דברי הכל במקום עולה מקום שיריים. אתם יודעים שעיקר ההזהות הוא באמת הבן אדם הזה הוא נתן הזהה של חטת למעלה.

אחרי שיזה מדם החטאת למעלה לפני שהוא שפך את השיריים ליסוד יש לו שני דברים לעשות בחטת. לעזות מהדם למעלה מחוט הסרה ולקחת את הדם לשים לשפוך אותו באמה לפני שהוא שפך את דם החטאת בעמה התערבבו לו הדמים של כל הקורבנות של העולם של השאר מה שנותנים למטה תערבו לו עכשיו מה יעשה צריך לתת את אדם למטה של החטאת בשער הקורבנות הביה אמר אמר הביה לא שנו אלא תחילת חטאת ועולה. כל מחלוקת חכמים ברבי אליעזר שחכמים אומרים ישפך לאמה זה תחילת חטאת תרבו לו ד תחילת הדם

כלומר עוד לא עשה שום הזה שום הזהעה של דם קודם שנתן בכלל על המזבח תערבבו לו בזה חכמים סוברים שאין לתת למעלה >> דם העולה מעורר בפנים אי אפשר לתת למעלה אבל סוף חטאת ועולם כלומר ערבו לו שירי חטעת אחרי שנת מדמה למעלה בדמי תחילת עולה שזה התחלה דברי הכל במקום מקום עולם מקום שיריים למטה איפה שיושים ע על הקיר שירי החטאות נעונים שפיכה על היסוד המזבח אז יתן אותם על קיר המזבח וגם זה יורד למטה איפה שיש את היסוד ואז זה תקיים שני דברים גם

הוא עושה של העולה >> בלילמת מחסיקה וגם זה יורד על ה ליסוד ואז זה יקיים גם כשהוא נתן את ה >> שיריים אמר לה זה אמר הביה אמר לרב יוסף אחי אמר רבי יהודה שיריים צריכים אצטבה איך אתה אומר שירה חטאת אתה אומר שישפוך אותה למטה בקיר וזי להישפך למטה שריחת טעונים שפיכה אי אפשר על יסוד המזבוע ממש צריך >> לקחת ממש לקחת על היסוד איפה הצטבה ממש על הצטבה לתת אותם ממש על היסוד לא תגידי תשים אותם על הקיר וזה ירד על היסוד לא מה

צריך שירא החטאת לתת אותם לשפוך אותם על היסוד לא כמו שאתה אומר הוא אמר לו רבי יהודה אומר לא כמו שאתה אמרת רבי יהודה אומר צריך ממש לשפוך אותם על היסוד שריחת תונים שפיכה על היסוד המזבח ממש זה עשוי כי צדבה לא מועיל שפיכה על הקיר ואז זה ירד אז גם בתערובת של סוף החטאת בתחילת עולה צריך לשים ככה ואם כן חולקים חכמים גם בתערבת חולקים חכמים שהם אומרים ישפך הולך לאמה אין מה לעשות כי זה צריך ישירות ליסוד ולא עשית >> לא רק בכוסות חולקים

>> לא רק בתחילת הנתינה אלא גם בסוף וכן מר אתה איתי >> אבל רבי אליעזר אומר לו זרוק את הדם למטה אני רואה את דמי החטאת כי לא מים ועלתה לו העולה בסדר וכן אמר א רבי שמעון בן לקיש, לא שנו אלא תחילת חטאת ועולה, אבל סוף חטת ועולה, דברי הכל ניתנים למטה במקום העולה, מקום שיריים שזה מקום השיריים. אמר רבי יוחנן בת רבי אלעזר עדיין היא מחלוקת כלומר גם בתערובת של סוף חטאת כמו שאמר למעלה רבי יהודה הנה אמר אמר רבי יהודה אמר רבי יוחנן

תמ רבי אלעזר עדיין מחלוקת גם בתערובת של סוף חטאת בתחילת עולה חולקים חכמים וסוברים שפך לעמ כנראה אומר את זה מרבי יהודה שצריכים אצטבה בא מתיב רב הונה בר יהודה כתוב על בכורות בכורות של בהמה בכור קודש הם כלומר נשארים בקדושת בכור הבכור נשאר בקדושתו לא מאבד את שמו מה זה אומר שאם נתערב בדם קדשים אחרים יקרבו דם הבכור איפה איפה שהוא עומד הוא קודש כל אפילו שהתערב בדווקא דשים אחרים הוא קודש ויקרבו מילה בסוף עולה ובכל לא שנתערבו שירי עולה אחר שניתן מדמה בדמי תחילת

בכור השירי העולה תיונים שפך על היסוד דם הבכור צריך זריכה למטה אז הבריתה משמיעה לנו שהכהן שזורק את דם התערובת למעלה בזה הוא מתקיים גם כן נתינת הבכור וגם דין שפיכת שירי העולה למה יורד מקיר המזבח זה יורד על הצבה על היסוד שמע מינה מקום עולה מקום שיריים אתה רואה תחילת דם תחילת נתנת העולה זה מקום שירת שיריים כמו שאמר ביה קשה על רבי יהודה >> שמה שלא צריך לתת על הצטבע אפשר >> הפוך רבי יהודה אומר צריך לתת על העצת >> זה כן לא צריך

אתה יכול לקחת אותם למעלה את העולם והכל לשים על קיר וזה ירדוש אומרת לא תחילת עולה או בכור הבריתה מדברת בתערובת של תחילת עולה לא בסוף עולה אלא תחילת תחילת עולה וגם תחילת בכור מהקשמען מה זה בא להגיד שי שיקרבו הלו שניהם שווה עולה בכור אותו דין מצפס >> כן דאין עולין ומבטלין זה כלומר אין הקורבנות שעולין למזבח דאין העולין כאילו הקורבנות שעולות על גבי המזבח אפילו כשאחד מהם מרובה מחברו לא מבטלות זו את זה >> אין קודש מבטל קודש למה בלי הפסוק הייתי אומר שדמ

קורבנות שהתערבו בטל המיעוד בראש ואדם המיעוד כאילו לא קיים באפסוק ללמד שהוא לא בטל ואפשר לקיים איזה את הזריקה גם במיעוט ומיקשמעלן דאין עולין למבטלין זה את זה כלומר הדם שלהם כן כשאחד מהם מרובה מחברו זה לא שאלה >> עכשיו עכשיו שאלה הי מבלקע מדם הפר ומידר השעיר נפקע אומר הדין הזה שאין קורבנות שעולין למזבח מבטלין זה את זה לומדים את זה ממקום אחר אתה אמרת לי שזה ב תחילת עולם ובכור מה קמהשמנלן שאין עולים מבקרים זה את זה אומר זה לא לומדים מפה ה מולקח

כהן מדם הפר מתרצעי נפקע לא משם >> יום כיפור >> נכון זה יום כיפורבים >> הכהן הגדול ביום הכיפורים מערב בדם הפרד דם סעייר נותן לקנות מזבח הפנימי אפילו שדם הפר זה מרובה מדם השעיר קוראת לו התורת דם השעיר קורא קורא לו התורה דם השעיר לקח מדם הפר ומדם השעיר זה לא מתבטל בהתחלה למדנו מקודש הם אמר לו לא לומדים את זה מוכח הכהן הי מוכח כהן מדם הפר מדם השעיר נבקע אומר כן >> איך יודעים מי מדם הפר מדם הסעיר שלא מבטל אתה רואה ששמה

הדם הפר הוא כל כך הרבה וידם השעיר הוא מעט והוא לא בטל דם השעיר בוב התורה קורה לו דם השעיר תנאה היא היקדנקה למכה והיקדנקה למאכה יש לומדים את זה מפסוק קודש הם שנאמר בבכור ויש לומדים את זה כיפור ולקח מדם הפר ומדם השעיר גמרא עוד מעט תבאר מה הטעם של מחלוקתם לא סתם מטיב רבם כתוב בריתה נאמר והקריבו על הפסוק נאמר בקורבן עולה והקריבו בני אהרון את הדם וזרקו את הדם מה תלמוד לומר דם דם והקריבו את הדם וזרקו את הדם אני יודע אתה מדבר

על הדם למה פעמיים שניהם בכלל שניהם יותר פשיטה שהכהן מקבל וזורק את הדמת מה הוא מקבל בן >> אלא דם אחד מלמד שדם עולה נתערב בדם עולה אחרת או בדם תמורת עולה או בדם בהמת חולין בכל זאת אדם נזרק למזבח דם זה מיותר דם נזרק למזבח מה אני מרבה מדם הנוסף הנה שיכול כלומר הייתי יכול לומר אין לי אלא אלו יש פה תיקון לאעולה שנתרבה >> אלה אלא אלו העולה שהתערבה בתמורתה עולה ותמורתה בהמת חולין אם נתערב דם עולה בדמם או נזרק למזבח הייתי אומר רק

אלו שאף אם תערבו בהמות אחרים מחיים אם >> לא מבטל זה את זה >> תקריב מנעין הרבות תודה ושלמים אין אלא שעולה בתמורתה או בהמת חולין נטערבדם עולה בדמם שהוא נזרק למזבח ונזרק למזבח שאפילו אם התערבו בהמות אלו בעולות אפילו אם התערבו מתקילה בהמות רק שהם היו בהמות עדיין לא נשחטו לא הדמים בעולה מחיים תקרב תקרב תיקרב כן נתערבו בחולין תמימים מכרו תמימים אם מכרו החולין לצורכי אותו המין ויקרב זה לשם מישהו קדשים וקדשים מין במינו זה יקרב לשם מישהו וזה יקרב לשם מישהו שאפילו אם

נתערבו כשהם חיים >> מנעין לרבות >> למה אני הייתי מחלק בין תודה ושלמים >> תודה ושלמים שנתערב דם עולה בדמם שהוא נזרק למזבח אפילו שנתערב מחיים אפילו אפילו כשנתערב מחיים הם לא קרבים בשלמה אלה אלה שלמטי למעלה שעולה בדם בהמת בחולין או בעולה אני אמרתי שגם כשהתערבו מחיים גם גם מקריבים אז לכן אדם שלהם נחיר >> אבל אבל >> תודה >> אבל תודה ושלמים >> שבאים בנדר הונדב >> מאותו דם הראשון שבאו בנדר הונדבה כמותה מנין לרבות רגע לא שאף רובבתי לא אין לי אלא אלוהולה

שתה >> כן בסדר שאף מחיים תקרב >> פסיקן אין ל רבות תודה ושלמים אם נתערב דם עולה בדם בדם בדמם של שלמים או נזרך למזבח שזה אם נתערבו מחיים אם >> לא מקריבים >> כי זה קודשי קדשים קדשים >> קדשים בקדשים מין בשאנו ומינו יראו עד שהסתעבו כך למדנו במשנה קדשים בקדשים מן בשאינו מנו ירעו עד שיסתהבו אז לא מקריבים יש לך תקרה >> אתה מבין למה לכך לכך לכן צריך להדם נוסף שאם יתרבו הדף שלהם מקריבים >> מקריבים אותם >> לא מדם כן מרבה אני

תודה ושלמים מאותו דם ראשון שבאים בנדר ונדבק כמותם לכן כמו עולה ניצה לרבות תודה שלמים מאותו ריבוי של עולה מנען לרבות אתה איתי >> מנין לרבות את האשם שאם נתערב דם עולה בדם אשם שהוא נזרק למזבח אפילו שנתערב מחיים הם לא קרבים ואף אשם לא בא בנדר הונדבה מעולם כמו עולה הוא לא בא בנדר >> אדם אז כן אין יש נדר הונדבה עולה לא בא בנדר >> הונדבה שם שם >> אשם אשם >> שם זה רק אם הוא מעל >> מנן לרבות אשם כן שתערב דם

עולה בדמו שהוא נזרק למזבח >> הרי שאם נתערבו מהחיים הם לא קרבים אז גם העשם הוא לא בא בנדר הונדב כמו עולה אז אולי לכך נכתב דם הנוסף אומר לא מרבה אני הייתה השם שטעון מתן ארבע כמותו אפשר לרבות זה לא טעון מתן ארבע מרבה אני הייתה השם שטעון מתן ארבע כמותו כמו דם העולה נכון שנ >> ואז אפשר לרבות את העשם מריבוי של עולם אלא בכור ומעשר ופסח מן העין שאם התערבו דם עולה בדמם שהוא נזרק למזבח למה אין להם צד משותף?

כן אין להם תמיד לומר דם דם שתהפעמים מיליוב עכשיו כל זה בשביל זה הסוף מהב סוף עולה ובכו ושמע מינה מקום עולה מקום שירעים לא בוודאי שזה כבר זו מדה מדם העולה וזהצריך הזאת את האחרונה ליסור והבכור זה תחילת בכור אז אתה רואה תחילת בכור זה לא היסוד >> כי כמו לא צריך אני יכול לשים את זה על הקיר וזה ילך ליסוד אז כמו שרציתי ללמוד למעלה תערבו שירי העולה אחר שניתן מדמה אמרנו תחילת בכור ושירי העולה טיעונים שפיכת על היסוד המזבח בדם הבכור צריך זריקה

למטה מות הסרה אז הבריתה משמיעה שהכהן זורק את הדם של התערובת למטה מחוט הסיכרה בזה מקיים גם נתינת הביכול וגם שפיכת שירי העולה למה מקר המזבח זה רוד היסוד >> ואתה מה אמרת לי >> שלא אי אפשר לעשות כך >> הואשמע מינה ש רגע שמע מינה מקום עולה מקום שיריים הנה בני אדם תחילת עולה זה במקום שפיכת שיריים הנה אפשר אומרת לא תחילת עולה הוא בכור תחילת עולה ובכור זה לא כמו שתייצתי למעלה ומה קמה שועלן על המקום שניהם שווה דאין עולין מבטלין זה קורבנות שעולים

לגבי המזבח כל אמר לך הדמים האלה אפילו כשאחד מרובה מחברו לא מבטל זה את זה כמו שלבדנו למעלה >> עולם איפה הוא שופך אותו לא על >> אז הגמרא שואלת הדין הזה שאין קורבנות מבטלין זה את זה מלקח מדמהפר מדעיר נפקע תנאה יקד נפקמך קדמא שלוש >> שלוש דעות מאיפה לומדים שאין הקורבנות העולים לגבי המזבח מבטלים זה את זה זה יש שלוש >> הכהורהן הגדול בערב יום הכיפורים מערב את הפר מדם הפר ומדם השעיר ונותן לקנות את המזבח אפילו שדם הפר והוא מרובה בכל זאת קורא

דם השעיר אז מפה אתה רואה שהוא לא בטל וגם מהפסוק ולקח מדם הפר ומדם השעיר וגם קודש שם >> לא אני טועה אני טועה >> דם פר דר זה >> דם דם >> הדם דם דם הפר זהו אבל איפה שלוש דעות קודש >> ולקחו קודש דם פרס ודם דם >> ודם דם >> אה קודשם קודש שם >> כן קודשם שמה שים זה ולמה זה לא למד מזה וזה דווקא למד פסוק זה וזה דוקא >> ונה תנאה >> איזה דבר אתה עוד את השאלה אבל זה לא

גם לא תביא >> אה תלמיד חכם מי זהר והנה תנאה מולקח מדמה פרד בן סר לא יהיה על פה בשלמה למה לא לומדים הנה זה השאלה שלו בשלמה למה למה לא לומדים מי ולקח מדרו מדמה השעיר לא ירפה למה למה >> כסבר אין מערבין >> לקרנות >> את הדם הפר לקרנות סליחה אין מערבין לקרנות כלומר אותם שניים אינם הם לא מדים מפסוק הזה למה דם הפר והשעיר ניתן לקרנות המזבח הפנימי אחד >> אז אי אפשר לערב לקר מסרים >> זה מחלוקת עם מערבים דם הפר והשעיר

כדי לתנו את קרנות המזבח זה מחלוקת אז הם סוברים שלא מערבים מן הקרונות אז מבה דם דם לא משמע עלה אלא מקודש הם מה היטעמה לא יעלפה למה כולם לא למדו מקודש הם אומרת הגמרא כסף קודש הם הבכורות עצמם כרבין ואין תמורתן כרבה הם מה לומדים מזה קודש הם הם הבכורות קדושים ואין תמורתן כרבה >> זה דרשה אחרת בכלל >> כןזה לא בא להגיד >> וידך התנא שלומד מקודשם שלא קורבנות העולים למזבח זה את זה לא מבטלים זה את זה >> איפה מדמור אתה >> כן

נפ אה נפקה מאם שורס להשם הוא >> הוא קרב ואין תמורתו קרב זה נאמר לגבי בכור הוא הוא קרב הבכור קרב ואין תמורתו קרבה שם לומד >> ומה >> ואז >> מה יענה המדה אמר השני שלומד מקודש קודש >> תכף תכף לאט לאט לאט עכשיו הגמרא רוצה להביא ראיה ש הגמרא רוצה להביא ראיה שאפשר לזרוק שיראה אדם על קיר המזבח מהבריתה שלמעלה מהבריתה דלעל ת שמע >> אם נתן למעלה >> ולא נמלח קודם לכן מה לעשות בדם אלו ואלו מודים גם רבי אליעזר חכמים שיחזור ויתן

למטה ואלו ואלו עולין לו מהבדי עירוב חטת ועולה דמים של חטאת ועולה לכן די ההב למעלה אבל הוא דם החטאת שיריים וקטני אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה תשמע מן המקום עולה מקום שיריים זה הוא מקום שיריים לא כן איך הוא נותן את שירי החטאת שלו במקומם כי זה חזק ראיה כתב יצחק בר יוסף אמר עכשיו בא רב יצחק בר יוסף ירד לבבל לבבלים לשמח אותם קצת אמר לא זה לא ראיה למה אמרי ומערבה בארץ ישראל משיבים על זה כה במהזכנה כגון דערב חטאת החיצונה בשיריים

אדם שתחילת חטאת אתה מבין חיצונה בשיריים של חטאת הפנימית שתאונה שפיכה על היסוד ולא נמלך הכהן וזרק למעלה כדין תחילת חטאת אז וזה בודים שחזור ויתן למטה על היסוד כדין שיריים אין בעיה שתיהם זה המקום שלהם >> למה אומר חטת של חט שטת חיצוה >> חטת למעלה שר של חתזה לא נקרא יודעים שמה שמה קורב אבל לעולם חיתונה בתוך בתוך ההצד זה לא על הקל המגב זה לא קושיה לא קושיה >> אומר שיראי חטאת חיצונה או פנימית נתנים באותו יסוד אז למה את השירים >> יש

תנאים שסוברים ככה לא כולם אמר להבינמה מור כגון די ערב בשיריים הנה דם של תחילת חטאת החיצונה בשיריים של חטאת חיצונה הגמרא מתי זה דין מהקמהשמענן שאפילו למד אמר שיריים מעכבין מכל מקום כלומר שיריים של חטת הפנימית מעכבין מכל מקום חסרו אין מעכבין אם חסרו השיריים שובכים את השאר לא מעכבן למה פה זרק הכהן למעלה נחסרו משיר הפנימית אפילו אחי שופך את הדם על היסוד ויוצא דשניהם >> אז הייתי אומר לא מעכבים אמר לרב תוספה לרבינם תוספה זה שם משפחה מה זה תוספה >> א זה

החידוש >> למה הוא צריך רבי יצחק בר יושב לתרץ כך אפילו אם הברתה מדברת בדני חטאת ועולה אין ראיה שבמקום העולה ומקום השיריים למה דהוקים לה ההיא ברובה עליונים כלומר את הבריתה אמרנו רוב אדם שבתערובת זה דם החטאת וכי יאיב למעלה שיעור תחתונים ועוד הכהן נותן למעלה כשיעור דמי העולה ועוד קצת >> אז ודאי שהוא לא נותן מהאדם למטה אלא משום שיריים אז אתה רואה על ידי עולה הוא לא יוצא למה אולי ניתן דמה למעלה אז כיוון שניתן לשיר עים ודאי נותן אדם על היסוד ממש

ולא הקיר המזבח אמר להנמילה למדה מעקרה מעקרה אין בילה זה הבריתה שמדברת בית דמין שתערבו בכוס אחד ורבי אליעזר סובר שאין בילה אבל המסקנה שבכוסות פדיגה זה לא בכלי אחד המסקנה הם תרבו בכוסות רבי אליעזר חכמים נתערבו בכוסות שנתערבו לא בכלי אחד נתערב הדמים לכולם >> א לפי זה הכהן חוזר ונותן למטה גם לשם עולה ושוב תהיה הרעיה עכשיו שמקום העולה זה מקום השיריים לכן היה צריך רבי יצחק בר יוסף שמדובר שלא לתרץ שלא מדובר בחטאת שנתערבה בעולה היה חייב להגיד משנה אתה תי בסדר >>

אפרים מתחילים משנה חדש אתה מקבל את זה מזה הנה >> בבקשה בבקשה או עכשיו זה פגע כן אתה קיבלת אה זה לא קיבלתך מי הניתנים בפנים שתערבו בניתנים בחוץ ישפחו לעמה דמים של חטת פנימיות חטאות פנימיות דמים של חטאות פנימיות שהם צריכים צריכים >> על המזבח הפנימי לזרוק חטאות הפנימיות הם צריכים לזרוק בפני הפנימי >> שנתערבו בניתנים בחוץ בדמים של חטאות חיצוניות או שאר קורבנות שצריכים זריקה על מזבח החיצון ישפחו לאמה אסור לשנות מקום נתינת הדמים שבחו למה נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר אם הכהן

עבר ונתן מדם התערובת בחוץ ואחר כך חזר ונתן בפנים שני הקורבנות כשרים >> הפמי לא נפסל במה שניתן דמון בחוץ והחיצון לא נפסל בכניסתו בפנים אין בעיה >> אבל אם עבר ונתן בפנים וחזר ונתן בחוץ רבי עקיבא פוסן את החיצון למה נכנס בפנים? חכמים מכשירים בכל הקורבנות מלבד חטת חיצונה אם נכנסת לפנים פסולה שרבי עקיבא אומר כל הדמים שרואים נתן על המזבח בחוץ שנכנסו לכפר בהיכל פיסולין וחכמים אומרים חטת רק פוסלים חטאת בלבד זה פסול רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטת כעשם הגמרא תסביר גמרא

בלי פרוק למ רבי אליעזר בהסבור שרק לזרוק בפנים ובחוץ רק לזרוק בפנים ובחוץ ואני רואה את דם החיצון בפנים והפנים מבין בחוץ כאילו זה מים >> כן ולפנוגנמי רבי אליעזר בה כלומר גם למה אומר ישפך לאמה פה תנמה אמר ישפך לאמה >> שיחלוק על זה >> למה שיחלוק רואים >> זה מים מה יכול להיות כאילו אם אתה שובר שזה מים תשתן הגמרא שואלת הנה איך היא להבד ניטיב בחוץ וא ניטיב לפנים אפשר לעשות עשות כך לכתחילה לא עושים כך למה כשם שמצווה להקדים העילונים התחתונים >>

כך מצווה להקדים פנים לחוץ אתה לא יכול לעשות דבר כזה יש מצווה להקדים ניתבנים והדר ניטב לחוץ >> שהרי רבי אליעזר סובר שכל הקורבנות מלבד חטאת ועשם לא נפסניים בכניס בכניסת דמם בפנים כמדיקח חטעת ושם כי נכנס דמן פסולין לא פסיק ללא היה מוחלט הדבר אצל רבי אליעזר למה חטת ושם אם נכנס דמן פסולין יש קורבנות שנפצלים ויש שלא נפסלים לכן אמר רבי אלעזר את שיטתו בדין הזהחלק >> לא עדיין אסור להכניס את זה לא משנה מה הוא מזה לא מזה לא נכנס מזה את הפסוק

בזכות מים >> שהיה רבי עקיבא אומר אמרנו במשנה שהיה רבי עקבם כל הדמים שנכנסו לכפר באחד [‏צחוק] פיסולין אמר רבי רבי יהודה אמר שמואל משל למעבר דומה לתלמיד שמזג לרבו בחמין יין יין מזג לו יין במרוקו היה והיו מוזגים את היין בחמין אמר לו מזוג לי נוספת בחמין עוד >> מי אמר זה יין >> אמר לו אמר לו התמיד במה באיזה מים אתה רוצה שם זוג לך אמר לו לא בחמין אנחנו עסוקים >> לכן לא חזרתי להגיד לך בחמין >> אה לא בחמין אנחנו עסוקים א

חשבתי אמר אז זהו לא ככה איך שגרסנו לא בחמין אנחנו עסוקים אם ככה ששאלת עכשיו אני רוצה בין בחמין בין בצונן שני קוצות בגלל ששאלת >> ולא הזכרת אם לא הזכרת למה לא הזכרת נחמין אלא לומר שאף בחמין רשי למזוג לי >> זה יין זה יין יין היו אז היין שלהם חזק מאוד היו מוזגין אותו במים לא, זה לא כתוב. המפרש אומר >> רש"י לא אומר לך >> עכשיו הכי נמכדי בחטאת עסקינן ואתה הלו הפרשה הזו הולכים ועוסקים בקורבן חטאת אז חטת דכתב רחמנא חטאת בכל

חטאת אשר ב מדמה אין קודש פנימה למה כמה קמ קמ קל חטת למה לי אלא לו חטאת כאמין עלה אלא לו חטת כאמיננה לא דווקא חטאת שנפסלת בכניסת אדמה בפנים אלא כל חדשים אם נכנס אדם שלהם בפנים פסולים זה כוונת התורה שגם חטאת נפסלת >> זה מה שאמר רבי עקיבא >> לא רק >> לא רק חטאת גם חטאת >> זה דעת ת רבי עקיבא >> רבי יהודה לא >> רבי עקיבא שהיה רבי עקיבא אומר לי היה לי לומר שחטאת לא תיפסד למה ראיתי חטאות פנימיות דמה

נזרג בפנים לכתחינה אז הייתי אומר חטאת לא תפסד לכן אני אומר גם חטאת תפסד >> מה אני משאל איך קשור אפילו חטת >> עסקנו בחטת אז מה אתה שואל אותי כמו שמה עסקנו בחמין ואתה שואל אותי חטאת או לא חטאת >> מתקיף לרב הונה ברד יהושע מי התרבו כל קדשים לעניין מריקה ושטיפה כבר למרנו הלא לפני כן בפרשה שלפני כן אמרנו שכלי מתכות שנתבשלו בהם חדשים צריכים מריקה ושטיפה ואם בקליחוזת בושה אומר רק משותף במים אז אם כך אחת תד כתב רחמנא למה לי למה צריך

להגיד שהיא נפסלת שנכנסת בפנים לא צריך לרבות כל הקדשים למה מפני כן מדובר בקדשים אלא כתבה תורה חטאת במיוחד למה שמה המילה חטת אין מדי אחרינה לא רק חטאת וה לא יודע מי וה לא דמיה אלא הנה לתלמיד שמזג לרבו בן בחמין בן בסונן אמר לו עכשיו אל תמזוג לי אלא חמין זה היה אלא תעמד רבי עקיבא מחטאת וכל חטאת לומר וכל חטאת אשר יובא מדמה לא הייתה הצורה לכתוב אלא חטאת אשר יובא מדמה השלון וכל וכל מיותר >> ובא לרבות שער קדשים לתניה חטאת שנפסלת

בכניסת דמר בפנים אין אלה חטת קודשי קדשים מן עין תמר כל חטת קדשים קלים מן עין שנפצרים תמיד לומר וכל חטת דברי רבי עקיבא אמר לו רבי יוסי הגלילי אפילו אתה מרבה כל היום כולו קורבנות אחרים איני שומע עליך למה כתוב חטאת אלא תדרוש כמו אני אומר לך חטאת היא נפסלת בלי כניסת דמה בפנים אין אלא לה חטאת יחיד חטת ציבור מנין תמידר כל חטת ואין אלא חטאת זכר חטת נקבה מנען תמיד מר וכל חטת כלומר עכשיו כלפל היה אלא הכי קאמה כלומר לאיפה כלפן היה

לאיפה הדברים ייתכן שעיקר הפסוק מדבר בחטאת זכר וצריך רבות חטאת נקבה סתם חטאת בכלל זה חטאת נקבה >> לוודאי זה כל >> נוציך שיגידי חטאת זכר תרבי חטת נקבה לא עיקר חטת זה נאמר בנקבה >> אלא אחי כאמר אין אלא חטאת נקבה חטאת זכר מנין תמר וכל חטאת הגמרא שואלת בסבר רבי יוס גלילה היקרה לאחי דעתה שחטאת החיצונה נפסלת וכי זה בא ללמד אותי שחטאת החיצוניה נפל צלת בכניסת דמה בפנים והתניאה רבי יוס גלילי אומר כל העניין כולו כל הפסוק בכל חטאת אשרה מדמה כל העניין

כולו אינו מדבר אלא בפרים הנשרפים וסירים נשרפים זה חטאות הפנימיות בכלל שדמן טעון זריקה על המזבח הפנימי ובא הפסוק לומר סוף את פיסוליהן הבית הבירה כלומר אם אם נפסלו הקורבנות האלו יש סופרה בבית הביל זה מקום קדוש לא מחוץ לשלוש מחנות ולעמוד ולא תעשה על אכילתו בא הפסוק בית הבירה זה מקום בתוך הקודש >> בתוך הבירה זה בית המקדש לא מחוץ לשלוש מחנות ולעמוד בלא תעשה על אכילתו בא הפסוק למד שהאוכל חטת פנימית בין שהיא כשרה בין ש בסולה עובר לא תעשה לא תאכל אמרו לו

חט שנכנס למען לפניים ונפנים מן העין שהפסולה תוך קודש קודשים אמר להם לא הובה את דמה אל הקודש פנימה קשיה לרבי יוסי >> את הקודש פנימה יש לך קשיה >> זה קשה כל זה קושיה כי אתה >> אז הוא אומר לדבריו רבי עקיבא כאמר למה כלומר שמה אמר להם רבי יוסי אני לומד את הדין הזה מה שאמר משה לאהרון למה שרפתם מצעיר החטאת הן לאובה את דמה אל הקודש פנימה משמע אם היה מובא מדמה אל הקודש פנימה להישרף משמע שאם היה מביאים מדמה אל הקודש פנימה

אז דינה להישרף אז אתה רואה שרבי יוסי הגדילי לומד שהפסוק בכל חטאת אשר יובא מדבר מדבר בחטאות הפנימיות לא בחיצוניות וקשה אם ככה על הבריתה אומר שהוא דיבר בחטאות >> אומרת הגמרא לעולם רבי יוסי הגליל לומד שהפסוק מדבר בחטאות הפנימיות ומה שאמר בבריתה הקודמת על חיצוניות לדבריו רבי עקיבא כאמר אפילו לשיטחתך שאתה דורש לחטת חיצונה שנפסדת בכניסת דמה בפנים מכל מקום אתה לא יכול לרבות מכל בכל חטאת שער קדשים אלא רק שאר חטאות ולא שער חדש קדשים משנה חטאת שמחר הכנתי לך למחר למה ש >>

שיהיה קצר >> דף ארוך בעזרת השם עד עד הזה עד הפרק בעזרת ה שועתו תיקח אוויר טוב. הלכות הלכות מדני >> אשר יושבי ביתך כנס >> זעיף ז סימן קיד סעיף ז >> בהת שלום תודה בכל מקום שאנחנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה אני מילה שטעה בשוגג >> אבל במזיד ומתכוון חוזר לראש התפילה לא לתחילת הברכה שטעבה בה >> אז הוא צריך להגיד גם השם שפתי תפתח אתה יודע זה הראש זה ראש צריך להתחיל מה זה איזה בן אדם >> התכוון >> הרב לא להתחיל ישר

בברכה >> במזיד התכוון בכוונה כך >> לא להתחיל מיד בברכה הראשונה >> לא צריך להגיד קודם השם שפתי תפתח >> כל מקום שכתוב >> סעיף ח >> חוזר לראש זה הכוונה כל מקום שכתוב חוזר לראש >> חוכמה >> במות החוכמה במות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא עד 30 יום בחזקת שהזכיר הגשם צריך לחזור היום כמה זמן עבר >> בחוץ לארץ מתחילים לישון גשמים 60 אחרי תקופתי לא זה בליל שישי בליל שישי פרשת ויש טו בכסלב >> ואם הוא יגיד 90 >> עכשיו

בתפילת ערבית אומרים ותן תן לו מטה לברכה של >> הרב אם הוא יגיד 90 פעם ונסתפק יועיל לו 90 פעם האלה הוא אומר משח 90 פעם אחרי זה נסתפק חוזר או לא >> ברכת בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר הוריד הגשם ממנו עד 30 יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור והוא הדין לדידן דן מזכירן טל במות החמה אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם ממות הגשמים כל ששמה הוא חוזר אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם הבשלמה הספר מזכיר תל יוצא ידי חובה

אבל הצ'קנז שלא מזכיר לא טע ולא שום דבר ר לא הזכיר טל ולא גשם אחרי 30 יום אינו חוזר שום אז זה מה שהוא אומר שמזכירים 90 פעם זה בגלל שב 30 יום יש שלוש תפילות אז כל יום יש את המזכירים אבל אני יודע שיש ראש חודש יש שבת יש א שלא מזכירים העיקר זה 30 יום מעריר הסביר את זה בכלל ט אם ביום ראשון של פסח אומר אומר ברכת אתה גיבור עד מוריד הטל צדי פעמים כנגד 30 יום שאומר אותו שלושה פעמים בכל יום משם

בעלך אינו זוכר אם הזכיר גשם משם ואלך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקל שלא הזכיר גשם ואין צריך לחזור וכן דידן אם אמר עד מחלקי חיים אבל תראה מאיפה הוא אומר אומר אתה גיבור לעולם חי מתימת הרב להושיע מוריד הטל אתה מבין צריך מי אתה גיבור להגיד וכן לדידן אם אמר עד מחלקי חיים בלא משיב הרוח ומוריד דגשם מזכיר במד הגשמים כן אם אמר בשביל עצרת 90 פעמים אתה גיבור אל נוריד הגשם אם מסתפק אחר כך אם הזכיר או לא חזקה שזכיר מה

שרבת אחר כך אומר שמק אומר לו רבי שתחיל זה לא צ הכל >> אומר טוב שיחוז ב101 פעמים שורת חתם ספר ולק כל משנה ברורה שהיה מורה הוא בא לכתחילה לאומר אחד אומר שהאור לציון אומר שצריך להתחיל מתחילת ברכת אתה גיבור לעולם השם פשט דברי מרן שולחן ערוך אומר וזה לא נחשב הזכרת שם שמיים לבטלה כיוון שצריך לעשות כך חייב לעשות איך פשט מרן שחוזר לתה גיבור איך איך מהפשט של מרן נוכח כך >> כתוב מה כתוב >> תסתכל ויאמר עד מוריד הטל כן אמר עד

גם מוריד הטל שאז הזכיר עצמו שלא זכיר גשם >> אבל אם יאמר רק עד ורב להושיע ולא מוריד הטל זה לא יועיל משום שלא שינה כלום ממה שהיה רגיל לומר בחורף ויבוא גם עתה להזכיר גשם אם אדם אומר והוא שומע זה גם הולך הנה יש לומר זאת 90 פעמים ברציפות ולא יפסיק ביניהם וכן יש לא לאומרו בפיו ולא מועיד שישמע זאת מאדם אחר למה מאדם אחר זה לא יכנס לו בראש צריך שהוא יומרשם ברכת התחונן בפני שמות מותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעו ברכת

אתה חונן ראש האמצעיות שאם אין בינה אין תפילה כל מי שאין לו דעת אסור לרחם עליו אז קודם שאנחנו עושים רחמים על עצמנו צריך לבקש מהקדוש ברוך הוא שיתן לנו דעת שיהיה לו מותר לרחם עלינו חותמים במחונן הדעת אז איפה בשבת אומר את זה?

ותן חלקנו בתורתך ואין חוכמה כחוכמת התורה ומי שבטבעו משכח תלמודו יש לו להעריך ולכוון ביותר מהסת >> אנחנו נגיד אומר הלכות יוסף [‏צחוק] אומר צריך לומר ו חוננו מתך חוכמה מני הדעת עם ונ >> חונן >> אבל אנחנו אומרים הוא חונן שאומרים חוננו אנחנו נתנו עושים את הונח >> כן רוצה שבת רוצה שבת מזוז ש ק"ז הלכה א' רפאנו אדוני ונרפא שאינו ונבשע אף עלגד כתוב לאחיד אין מכוון אותו לרבים זה ד כתוב לאחיד אין מכונן אותו לרבים אני מילה בזמן שמתכוון לקרות אבל כשאומר אותו

דרך תפילה או בקשה מותר בכל מקום אומר לו בזמור שלם אסור לישנות מלשון יחיד לרבים או להפך פסוק >> פסוק מותר לשנות לא אפשר להגיד אולי בזה יש איזה כוונה על שת כנסת הגדולה תקנו לבקש בתפילה על הרפואה וקם רוח זמו שמינית שהמילה צריכה רפואה והוא ביום השמיני לכן קבעו בשמינית וגם קבעו לאחר ברכת הגאולה הרופא לכל הסודח לכל עווני הרופא לכל החלכי >> אוי רפאנו השם ונרפע מכפילו >> אם זה רפאנו השם אומר הזוהר אז ונרפא לעולם אם הרפואה ממנו >> או שאינו השם שעדם

מבקש מהשם והכל בא ממנו אפילו זה שליח אבל הכל ממנוכנן בין בחולי הגוף בין בחולי הנפש וגם האנשים הבריאים וחזקים בגופם ונפשם צריכים תפילה זו כמה שעיקר כוונת התפילה שנהיה בריאים וחזקים לעסוק בתורה בשמירת המצוות ותורה מתשת כוחו של אדם ולכן צריך תמיד תפילה על חיזוק כוחות הנפש והגוף בסיום הברכה כיאל רופא רחמן ונאמן אתה נאמנים הייסורים על הגבו ששם להם השם. על ידי התפילה מתעורר רחמים והם לא שומעים לגבול. יוצאים לפני הזמן. מחולאים רעים ונאמנים דיליתנו.

אדמור מיבלז אומר הופך חולה עמו ישראל לא הופך בשר. לראות את המעלות המיוחדות ישראל שרפואתם מחוץ לדרכי הטבע של הבירועים. תראה איזה מעלות יש. לא יגיד רפאנו השם אלוהינו ונרפה >> רפאנו בלשון רבים.

יש חמיר כי שני הפירושים השם שומרים מזמור הנחה השם >> כל המזמור לא טוב מה פתאום השם אלוקנו צופים ורזים נראים לזה >> יפה >> חותבים רופא חולה עמו ישראל >> הל בצרה הוא חולה הרוצה להוסיף כתפלנו בקשה רפואה שלמה יאמר קודם כי אל רופא רחמן ונאמן אתה י רצון לפניך תרפאני רפואה שלמה רפואת הנפש רפואת הגוף שגד שיהיה חזק בבר גוף שמה קורים תורתך קדושה ברוך אתה השם רופא חולה עמו ישראל התפל חולה אחר מרצות רפנה את פלאוני בן פלונית התימני רפואה שלמה יעקב בן

מונבר רחן של רפואה שלמה הנה הנה אולי מתפלל על החולה בפניו לא מזכיר את שמו כמו שראינו אצל משה רבנו אין אף פנלה ממידת חסידות לבקש על חברו תפואה שלמה >> חתם בוא בוא >> יפה מאוד תמיד הרב לוקח שהוא מבקר את החולה תמיד >> מברך ורפא את החולה וכולי חולה שמצטער מאוד מייסורים קשים הרופאים תיאשו מחייו >> אם הדבר ברור שאין החולה שום סיכוי לחיות תפלל בלחש אנה השם חונ חמון חם על החולה הזה בוא בוא קח אבל תן לו תן לו את זה יודע

שע איפה הראש שלך? אתה אתה רואה >> איפה הראש שלך? תגיד לי אתה צריך לא מתאים לתימנים עוד קח יצחק ברכת השנים סימן קיז נכון יש לנו עוד אחד >> ברכת השנים צריך לומר בה ב במות הגשמים תנתן לו מטר מתחיל למש מטר בחוץ לארץ בשבילת ערבית הנה תראה של יום 60 אחר תקופת תשרי ראית איך זה יוצא כל דבר יום ביומו ויום התקופה הוא בכלל ה-60 בארץ ישראל מתחילים לשאול מליל שבעה במרחשבן ושואלים עד תפילת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח עכשיו הלך

פוסיקים מלשאול התימנים אני לא חושב שהם מפסיקיםחינ >> אהחינ >> חנוכה אי א איס אתמול הייתי ברבנו הקדוש במרון מרון ראיתי משבתי אם חליל ראש ראש אם חליל ראשון של חנוכה בליל שבת השנה לא כך וכבר הדליקו הקהל וברכו שחיינו בביתם. אה עכשיו כולם עשו בבית ועכשיו באנו בבית הכנסת לא יברר חז"ל שחיינו בדקת נרות של בית הכנסת היות שהוא בכל הקהל כבר ברכו שיחיוני בביתם ויש אומרים שגם מרכז שעשה ניסים אין לברך וכן עיקר ספק ברכות להקן שלמד הזוהר >> כן זה למדנו על משהו

אחר עכשיו זה בא עוד פעם זה אדם שהדליק כבר בבית הכנסת ורוצה להזיק לבית זה הדליקו בל שבת >> שלך >> אין מברכים בבית הכנסת לדלקת נרות חנוכה אלא בעשרה דווקא צריך שיהיה עשרה שאזו פרסו בנס ויש אומרים שגם אנשים וקטנים מצרפים עניין עשרה דלקת נרות והוא כשיש בבית הכנסת רוב של שישה גברים כן לו עיין באלקות יוסף לרבי יצחק יוסף שלטה והביא שם לעיין ברב פעלים ועיין רבי עומר שהביא עוד פוסקים סבירה לאחי שאם יש שש גברים >> לא אבל צריך לבדוק את זה ככה

אני כותב כן אנשים בני ארבע >> אם הוא סמוך לחשכה בערב שבת בתרב שיבואו מניין פנלים מתכנס תקדש היום דליק הנרות בלא ברכהבי ש אומרים שיברך כמנה ספק ברכות להקד לא יברך לז כן הוא בכף החיים סופר בסופו סיכם שספוק ברכות להכב ולא יברך עוד לא כ המשנה ברורה שפסק כי המגן אברהם שיברך וידליק כמה שיבוא אחר כך אנשים ויהיה פרסי ניסא כבר דחה אותם הגאון יעבץ מורנו ורבנו מופת את הדור בחזון עבודה כתב שאם אין עשרה וידוע שעכב עשרה הרוצה לברך רשי כמו שפסק המשנה

ברורה אבל כף החיים לא אומר למה חשבתי שאין מה ללמוד אצלי אבל אני רואה שיש משהו שתי לדעת [‏צחוק] לדודעת מרן ידעת מברך אם יש נגיד אין מניין ואחר כך הוא יודע שיבואו ידעת רבי עובד חם מורדיה יכול מה הדין אם יש לו ספק אם יבואו אחרי זה אנשים יברך או לאזה >> שאלה חזקה מאוד מרן חנובה >> אנשים צריכות להיזהר שלא לעשות מלאכה מעת הדלקת הנרות עד חצי שעה מהדלקתם ואין להקל בזה כן קיבלו עליהם מזמן קדמון אבל אם היא רוצה לעשות זה אצל הגלביע

של ה ויש אומרים שראוי שתיזהרנשים מקיבוץ תפירה אפשר מלאכות בכל היום הראשון כולו האחרון של חנוכה ורק נשים שפרנסתן על ידי מלאכה אין להם לחמיר בזה ויש שיש להם קבלה שאם אישה בסכנה תדעור נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותינצל ויש לו יום אחד יש שני ימים אבל לאנשים אין שייכות את המנהג הזה אלא כל התימנים יכולים לעבוד אצל העיזים שלאשכח את עצמו עם העיזים הרמב"ם שיהיה לו ישועות כן סליחה גדולה ישוע הופה איזה >> כן צריך צריך צריך טוב מאוד >> נ זן זן ז >>

סליחה נז >> זן חילה רבי שמעון אורך ימים בריאים שמחים >> ספר תורה מעליך זן וז >> מצווה תעשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק לשפוט עמיתך איזה הוא צדק המשפט זה השוויית שני בעלי דינים בכל דבר לא יהיה אחד מדבר בר קוצרכו ואחד לא אומר לו קצר דבריך אחד אומר לו קצר דברך לא יסביר פנים לאחד וידבר לו הרכות וידע פניו לאחר ודבר לו קשות תימני עושה לו בלאגן לא שני בעלי דינים שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני נים בגדים ביזויין הורים למכובד או על

בישו כמותך או שתדון עמו או לבוש כמותך עד שתדון עמו >> או לבוש כמותו תהיו שבין איזה יפה זה בסדר זוהרין דיין הולך לפי לבוש דיין הולך לפי דין תורה לאחי גלימות ישראל הוא לא >> אנחנו בדף א פניח דף קצז פני נשר לא פנפש לעופה רוח מנה לה לה לה להלה ונשר בתר ורזד עופף תרן רוחין ובכך התפשט ונחת ממנה קורבנה דעופה מכל סדר כבן הורים בקשות לזוג בכל שר עופין ואין נרדפים ולא רוטפים דלדה תחבה לברז לבר זוג ועד קורבנה קורבנה מני הוא אתה

רואה הקורבנות שמקריבים זה מהם קח רוצה תן לו עוד בבקשה ועלד קורבנה מנינו ונחת מתקרבנו רוח קדישני מסודק דלאון או משפני או שפני לקסין חיל שורה אומר ופחי תחזה אחד שרגה דקיק דליק תמן ימינה כל עלמה תעיק הדליק לרב רבה עץ קטן מדליק כל העצים הגדולים >> עד החקוב בנה מתרנצתחקין בכיסא ימי החנוכה פהפה ספר ימי החנוכה אשת משאל ארבע חקוקים בכסחר אלא מכות קרוב אריה חגוכסני >> הקوك הוק >> אה יפה חקוק הוא אומר יהיה טוב בקורס >> כן המרוקאים לא יודעים להגיד א קוף

חתן יבעים >> הם אומרים חו אריה חקוק בקורס הטה גובן השני חיל מנה חקוק בכוס אדם אדם חקוק בכוסיה מי זה יעקב אדם מקרך עולם מקיבתם רוחה ונשמתה דם מנדם זקינה תנמש מסוד דילם >> עד כאן אדוני אלינו שבו לפניך את כתוך הסמים שבית הקדש קם כאשר ציוית אותם משה כך כתוב מתחתך ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחרת ח בנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה כן >> ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף >> ושחרת חנסמים עוד בונה זכה בת בבד יהיה ויאמר

[‏צחוק] אדו אדוני אין משה >> קח לך מים >> נטף ושחרת מנסמים בד בבד יהיה יהיה בבד בת זק ויאמר ה הוא יהיה >> יהיה ב יהיה בבד בת זקומרה >> יהיה בבת בת זקוב בנשח פ ויאמר יהיה בבקשטף שמים לך כח ויאמר הזו הו דז מועד אשרך שמה הקודש קדשים תן לכן מק עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר והציבור את הנרות קטרנו חנות אהרון את הנרות בין הרבים יקטיר תמידכם רבנן פתום הכתורת כ865 כמניין כל יום שם בערב כדי לקיים צדקה סמ וא בהון >>

כל יום פורים צורי ציפור חן בנבור צעש כל משה מני שם עשה כופסתם לא מצפח מלא שבי נתן בבלי אומר שאם נתן בא לבצלה ואם חיסר חיים בן שמעון גם צורצ כף שמה היא באה למה הוא בא הלו רגליים יפין לילה מקדש רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר כתב מפמה חצל אם כמידתה כזנת מה כפרה ח שנה אתה אוהב צה לבכור ש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה >> ולמה אין מערבנו של אדוני יאמר עליהם ישראל כסוזמרה לאיש מנחה מעד צורים ועד דבש חות בטים מושכדים

ויאמר עליהם ישראל אביהם כן איפה זאת עסוקח מזמרה רץ מרהם עשו מזמר משהו תם הגעתם משכות מזן אדם לא תצאו שתהמז זוזות הדבר הזה לחבךם את העמודה הזאת והיא אליכם העבודה הזאת לכם זה פסח עשת מנורה זהב שעשה אתמנורה וגנ גביעי הכפתורך ממנה שישה קנים יוצאים מצידה שלושה קנים עולם מצד שלושה כד אחד כפתוב כשתנים מן המנורה הוא במנורה בעגבים שוקדים שני שני שקנים היוצא מן הכפתורים טורעס אמר ככה אמר זהב טהור כיכר >> זהב טהור עשה כל אדוני שענון נגן כל ימי חי אדוני אדוני

ויאמר משה משה עלשוי גיעמוד בין המתים הבוקר חסדך כתב צוזך שיר שיר עוזך חסדך ככ צרזך שיר וזך חסדך כך >> ברינות מזמור שיר אלוהיםך כל גוי שמחוץ כלי ארץ ויעמוד פנחס פנינו עצר המגבנו אדוני אלינו עלינו שבתו חורה מתירה מפחד לילהך אלך לך לא גש רק בעניך לא תוך רעה של חיים מי מצא בחבש צמפשתים ותעס בחץ בעוד תיתן תכף חגע כשפס ב שנים מרדים עסתלה ששגמה נבושה שערים בעלה שקרס תמכור הקורנעני לבוש פה בחוכמה צופיה בתחם עצבע רבות בנות עשו חיים ואת כולנה שקר

אחר תנו לה מפרי ידיה מלך יענו ענב גדולת ימינך חתגא לעמך פכרי קדושתך שבעתנו קבל שמע צעקתנו יודע עלומך שו רחמך את כעסך כל רחמך מתותך תדנה גמנו אדוני החסדנו רבי חופש >> אמן כוח שםור המלך המשכטרגים >> תשמיד תשמיד >> כהן עלו כל ניצוצות הקדושה שבתוך הכניפות צפ הקדושים אברהם יצחק ויעקב כל הקל הקדוש כדי על יברך ידך זכה ידך שמע בך צ בריאים שמחים ישועות דונות בשורות טובות וחיים טובים >> כן יהי רצון ונאמם אמן וחנניה בן הקשה אומר שהקדוש ברוך הוא לזכות את

ישראל כך רבא להם תורה מצות שנאמר החפץ מעצו גדיד תורה ויעדיר >> תגדל שבעל מליך מלכות ויקרב משיח אמןכל בית ישראל בעגלה ובזמן קריב מרו אמן >> יש שמי רב מברך לעלם לעלמי עלמה יתברך ושתבח ופר ותרומם תנסה תדר תעלה תל שמ דקודשהו לא לה מכל ביחתה שירתה תשבחת ונחמת בעלמרו אמן >> על ישראל ועל רבנ תלמידו מה כל תלמידי תלמידים את הקדישתה בתרדם ודי בכל יה לכון חינ וחסדה ורחמר שמע אמן יש עולם הרבה שמ חיים ושבה וישועה ונחמה פה גה וכפרה >> ורוח והצלה

לנו לכל עמו ישראל ואמרו אמן עושה שלום במרומיו וברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל וימרו אמן אמן אישה אישה מה שי טובה שיש לוק קודש קודש קודש הרב בעולם >> איפה אני יודע איפה אנחנו ואני יודע איפה אותי אתה לא שומח את >> חס ושלום תודה רב משמח אותי כל יום בתורה כל אותו יום שמח >> גלגרוש בלראש ספר להגיד לזה משהו קטן 10 שניות >> ראיתי מעליות עולים כולם עולים ואני מאחור אני מצר כולם עולים נופלים במעלית ומתרסקים ואני עולה ובוכה עכשיו אני

גם מתרסק אני לא רוצה להגיע לקרקע בתוחה ומתרסק פתאום אני בא להגיע למדרגה האחרונה שממש תכף אני על הקרקע רבי יוסף חיים עם שתי ידיים ממשך אותי שם אותי