📖הדף היומי מסכת זבחים דף מח-מט📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יא מרחשון תשפו

הוריד את הקול הזה. מה זה הרע שזה? שלקום אני חפש. >> בוקר טוב לכולם.

היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש יא מרחשבן תשפו. איזה זכות גדולה היום. זה יום פטירת רחל אמנו, יום פטירת מתושלח. וגם רבי יעקב לוי שהיה משה הלוי שהיה בדורנו ש השם ישמרכם ויחייכם זכותם יגן עליכם אז קודם כל הייתה לנו שבת מאוד נפלאה שבת לך לך מארצך ממולדתך ואיך אברהם אבינו קוראת ברית עם הקדוש ברוך הוא בחרות אמו הברית קשר נפלא איזה בריתות קראת הקדוש ברוך הוא עם ישראל ברית אחת בזכות מצוות המילה והקימותי את בריתי ביני וביניך ובן זרעך אחריך נדרותם לברית עולם

וברית אחת בזכות תורה שבעל פה כמו שכתוב לא קראת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שתי הבריתות קשורות בקשר אמיץ פלא פלאות בשביל איך איך איך אומר רבי יוחנן לא קראת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל בשביל תורה שבעל פה אומר כי על פי הל פי הדברים האלה קראתי אתך ברית ואת ישראל בא גילה הקדוש ברוך הוא לישראל כל על ידי תורה שבעל פה גילה אבל בדרך רמז אמרו תורה שבא על פה מי זוכה לתורה מישהו בעל על הפה שלו הוא

אחראי מה מוציא מהפה גם מה מכניס לפה זה אי אפשר להשיג תורה שבעל פה רק בזכות מצוות מילה.

מצוות מילה יש פה עליון, יש פה תחתון. הפה העליון זה הפה שאוכלים בו. הפה התחתון זה הברית מילה, זה היסוד. ברית מילה ברית קרת הקדוש ברוך הוא עם ישראל.

רק בזכותה אפשר לקיים את הברית של תורה שבעל פה. לפי זה שתי הבריתות. ברית מילה וברית תורה שבעל פה. כולם עולות בקנח.

לא כתוב במדרש. פעם אחת אמר לו הקילס. הקילס זה אונקלוס הגר. הוא אמר לו לאנדרינוס המלך אמר לו אני רוצה להתגייר ולעשות ישראל אמר לו לאומה זו אתה מבקש כמה בזית כמה ביזיתי אותה כמה הרגתי אותה לירודה שבאומות אתה רוצה ללכת מה ראית שאתה רוצה להתגייר אמר לו הקטן שבהם יודע איך ברח שכו את העולם מה נברא ביום הראשון מה נברא ביום השני כמה יש שנברא יש שנברא עולם מה העולם עומד?

על מה אתה מדבר? למד תורתה אומר טוב תלמד את התורה שלהם אל תמול אמר לו עקידס אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן 100 שנה אין יכול למד תורת תורתם אם הוא לא מן מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה חן לכל גוי אין דבר כזה ומכך שעכינס אמר ולא מן ולא אמר ולא נתגייר העיקר העיכוב זה מי שמקיים מי שמעכה מצוות המילה זה צריך חזק חזק איזה זכות שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו למול את בשר אורנתנו לא היה דוד המלך שמח אומר רמומות אל בגרונם וחרב

פיפיות בידם מה זה חרב פיפיות זה סכין של ברית מילה שיש לה שתי פיות כך כתוב בשולחן ערוך יורה דעה אז זה אמר דוד סכין זה עושים נקמה בגויים סכין של ברית מילה אפשר לעשות נקמה בגויים איך היה אומר לנו מורנו ורבנו חכם יוסף חדס עליו השלום הוא אומר שכשגולי בא להילחם בעם ישראל אז הוא לבש כולו שריון כסקסים והוא אמר שהוא יצא והיה מחרף מערכות ישראל אומר תביאו אחד שילחם בי כשדוד המלך הלך לאחים שלו, אבא שלו שלח אותו, אמר מי זה ככה מבזה את

הקדוש ברוך הוא? מה הוא מדבר? אומרים מי מי שילחם איתו המלך יעשיר אותו ויתן לו את ביתו לאישה אומר אני יכול להילחם לו בשביל זה אני אני יכול להילחם בו והרוג אותו הוא אתה כן הלכו אמרו לו לשאול אמר לו התפדל מה עשה דוד המלך בקיצור אני אומר לכם לקח איתו מקלוע של אבנים כמה אבנים במקלוע ובא איתו למלחמה הוא התרכז אומר לו אתה בא אליי אני כולי חרב החנית אני כולי שריון קסקסים אתה מביא מקלוע של אבנים אין לך בושה אומר לו מה אתה רוצה

חכה תראה זה היה קושר לו איך עושה דבר כזה אבל איך דוד המלך עושה הוא הלך לשר של האבן אמר לו תעשי לי טובה תן לאבן לא לאבן הפעם שתחדור את הברזל אמר לסך של הברזל תן לאבן שתחדור את הברזל תן אומר לו מה בחינם מה אתה משלם?

אמר לו עד עכשיו עושים ברית מילה באבן כמו שכתוב ותיקח ציפורת צור ותכרות את בינה אם אתה תיתן לי אז מהיום יעשו ברית מילה בברזל במתכת אמר לו קיבלת אמר לו הה תן לא שתחדור ואז דוד המלך אומר לשם איחוד קודשבריך שחיטה לקדש שם שמיים והיא נועם השם אלוקינו עלינו לעשות נקמה בגויים וכולי. לקח את המקלוח, חיבן לו על המצח שלו והאבן הזאת עושה חודרת חודרת והיא נכנסת בתוך הברזל והיא חודרת לו בתוך המצח שלו ואת המוח שלו ואת כל ה כל הכל הקישקה והוא נפל ואיך הוא נפל? לא נפל אחורה. מהשמיים עשו שהוא נפל הוא היה ערוך הוא נפל קדימה אתם יודעים?

הוא הבן של עורפה. כן >> דוד המלך הוא הבן של רות הוא הבן שלפ נפל קדימה ואז דוד המלך לקח את החרב שלו של גוליד עצמו והטיסיז לו את הראש שלו אז זה שאומר חרב איפיות באדם אומר איך חרב אפיות הרי עושים ברית מילה לא בסכין עושים ברית מילה באבן איך זה אומר לא זה לעשות נקמה בגויים לעשות נקמה בגולית זה זה הפירוש של זה כמה זה דבר גדול שהנה זכינו לו כשעם ישראל נכנסו לארץ ישראל אמר להם הקשכו לושה אם אתה יודע שאין ישראל נמודים

כתקנן תחזור תמון אותם פעם שנית ואז קיבץ את כל העולות איזה איך מן את עם ישראל בח גברת העולות למה העולה זה חלק הרע שיש באדם צריך זה סתרה אחרה צריך להוריד אותה ואז בזכות זה ישועות גדולות פלא פלאות איזה זכות גדולה אתה יודע שכתוב בזוהר שבזכות המילה ניצים מדין גיהינם אברהם אבינו יושב על פתח גיהינם כל מי שנמוד לא נתן לו להיכנס לגיהינם אומר אין אתה לא תיכנס לפה וחתם סופר אומר, כל מקום ששינה את שמו לשמות הגויים, גם כן הוא לא מציל אותו. מי

ששינה את שמו קוראים לו שם של גויים, לא שם יהודי. אברהם אבינו רוח מנון או הוא לא מציל אותו מגיהינם.

אומר לו תיכנס בפנים הרעין הרעין. אין דבר כזה להציל אותו. אין. מה פתאום צריך יהיה שמות של יהודים?

אברהם יצחק יעקב מויש רפואל מה זה שמות של של זה מאיר נתנל יעקב אפרים >> בנחם סתם מה זה רבי יצחוק רב שמרל רב לא שמרל בר זה לא שם יוש יהודי >> משאל >> רבי משאל כן, בטח זה צריך. אבל מה לעתיד לבוא? כולם יוולדו מולים. עכשיו צריך תיקון.

לעתיד לבוא בעזרת השם פלא פלאות. לא. הגמרא אומרת בעבודה זרה היה כסר אחד שונא את עם ישראל את היהודים כנס את כל יועציו שאל אותם מי שיש לו מכה פצע ברגלו יקצנו ויתרפא יניחנו ויסבול אמר בטח טוב שהוא שיקצץ אותו אמר אם ככה מחליט להרוג את כל היהודים הם מכה בשבילי היה שמה כטיעה בר שלום אחד מהחשובים של הכסף גוי אומר אתה לא תאכל עליהם הקדוש ברוך הוא הבטיח שלא יחלה זרע ישראל מן העולם בהיות היהודים מפוזרים בכל העולם אז אין אתה לא יכול להרוג את

כל היהודים שנמצאים רק תהרוג את שטנך אבל יש בכל המקומות אתה לא יכול כמו שאי אפשר לעולם בלא רוחות אי אפשר לעולם בלא ישראל הם עושים ברית מילה אתה יודע מה שנהיה איתם הקדוש ברוך הוא איתם בכל מקום שם שדי שורה עליהם איך אני רוצה אני אומר לטובתך אומר לו יפה אמר אמרת אבל אתה חלקת על המלכות. טוב מה עשיה?

אמר שיזרקו אותו כשהם ימותו שם כולם גם הוא זרקו אותו למות שהרג שם מה התפלא עפר שבוילו אותו לענש הייתה שמה איזה מטרונה אחת אומר לו תראה בגללם אתה הולך להירג פחות תעשה מילה לעצמך מיד מה הוא עשה בשיניים שלו התכופף הרימו אותו בשיניים שלו התכופף ועשה ברית מילה לעצמו. תראה מה זה. יצא בת קול ואמרה כטיעה בר שלום מזומן לחיי עולם הבא. בחר רבי ואמר לשכוני עולמו בשעה אחת.

הנה השם יזכנו לעובדו נראה אותו. תראה מה זה הברית מילה. ויש את הברית מילה זה דברים אדירים. דברים אדירים.

טוב השם יזכנו שתמיד נהיה קדושים. אמן >> רבנו הארי אומר מי שלא שומר את המילה לא שומר אותה כמו שצריך שם יעזרנו דבר כבוד שמו אוי ואבוי מה שקורה לו אומר העורה שלו נמשכת בחזרה >> אבל לא רואים את זה זה הטומאה של העורה היא נמשכת בחזרה כך אומר הרב הארי בעץ חיים לכן אדם צריך לשמור על הקדושה מי שלאון שומר על הקדושה ראית האור החיים הקדוש היה קדושה מי יכול על רבי רבי חיים בן עטר כולו קדוש לא ראית אריות היו מלחכים את את הרגליים

שלו אריות כן מי יכול הרב אן קווה רבנים גדולים היה רוכב על הרי מהקדושה שלהם כן פעם היה אחד היה בדרך אז הוא אז אז שעגות של אריות כולם לא ידעו מה לעשות ראה לו את הברית מילה שלו יש הלך למה זה קדוש היה גוי שמה שהוא היה לוקח אותם אז פעם הבאה הוא לקח גויים לקח אנשים סתם איתו הוא חשב שזה סגולה טוב לא חשוב הלאה לא לגלות את הכל לפתוח את הגמרא שם שמרך ברוך הבא לפתוח היום אנחנו דף היום היום לומדים הדף הוא

דף מט אבל נלמד נלמדף של שבת זה מח בעזר בעזרת השם שלא לדבר פה מ ח אם הם רבים מישאל אתה יכול לדבר הוא לא מדבר לא אני אמרתי לו עם רבי משעאל אפשר לדבר אנחנו ב בשורה הראשונה במח שורה ראשונה 100 שים לב על השעון מאר אל תדאג >> פר בש ושעיר של יום הכיפורים שחיטתן בצפון הנה אנחנו התחלנו פרק איזה הוא מקומן אתה זוכר ציון משהו >> כן אז פרק איזה הוא מקומן אני רק רוצה להגיד לכם הקדמה >> שתדעו לכם שיש ספר זה

נקרא >> אמ הפירוש של הישיבה על ה על הסידור >> שאלתי מה אמ >> שגלבל שבילי הנהר. >> שבילי הנהר. יש ספר של שבילי הנהר של הישיבה >> ראיתי ששמה על איזו מקומן הוא מביא כמה זה מעלת בשם הרשש זה.

כן >> אמה כל הפרק הזה אין בו מחלוקות זה הכל על השלום לכן אומרים אותו בתפילה ועוד שהוא כולל כל הקורבנות בתוכו >> ויש לו כוח גדול. אז הוא הביא שם בשם בארט הוא אומר שהפרק הזה זה הלכה למשה מסיני פסוקה עכשיו אבל מה יש בתפארת ישראל ביחינו ובו בועז על מסכת מכות פרק ג משנה גמא שם את הלשון הפלא פלאות הוא אומר הוא מביא מאוד ספרים שהפרק הזה איזהו הוא מקומן אמר אותו משה רבנו כולו >> במילואו לימד אותו משה רבנו והוא כולל כל הקורבנות

כולם כוא אמר עכשיו פרשת השבוע אמר לו משה רבנו במה עדה כירשנה איזה זכות אמר לו בזכות הקורבנות ואז הוא אמר פרק אי זהו מקומן שלחים למה יש שמה כלעים כלעים זה אין אין לא היה בית המקדש, זה רק היה בזמן משה במשכן. נכון? >> אז לכן אומרים רבותינו זה משה רבנו אמרו לכן אין בו מחלוקת אף אחד לא יכול לחלוק על משה רבנו ולכן זה הפרק הזה חשוב מאוד לדעת שכל יום שאנחנו אומרים אותו בתפילה זה של משה רבנו ולכן חייבים משה רבנו היה אוהב

שבקיעים בלימוד אז לכן אני אמרתי לכם צריך לדעת אותו בעל פה אז זה הולך ככה המשנה הראשונה איזה הוא מקומן של זבוחים קדשי קדש שחיטתן בצפון קודם כל זה מאמר כללי איזו מקומה שזבחים לדע לך כל קודשי קדשים שחיטתם בצפון עכשיו המשנה מפרטת פר ושער של יום הכיפורים שחיטתן בצפון כיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון אזיה על בין הבדים ועל הפרוכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהם מעכבת שרא שיראי אדם היה שופר על יסוד מערבי של מזבח הח של מזבח החיצון אם לא נתן לו

עיקב פרים אני עכשיו משנה זה המשך המשנה הזאת אבל בפרקים זה משנה ב' פרים הנשרפים מוסרים הנשרפים שחיטתן בצפון כבון דבר מכרת בצפון ודמן טעון אז היה על הפרוכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שר אדם היה שופך על יסוד מערב שזחר רצון אם לא נתנו לו עיקב אלו ואלו נשרפים בבית בית הדשן.

עכשיו למדנו את המשנה הזאת שנדע אותה. עכשיו יש פעם עשינו לו איזה חיבור גם יש לנו כמו שיש חופרת לקטורת יפה יש חופרת על כל פרק איזהו מקומן. מפרש את זה עם ציורים כל כך יפה של הישיבה. משהו מאוד יפה.

זה בפעמים הקודמות אבל זה מאוד טוב. אז זה הולך אני נתחיל פעם בשעיר של יום הכיפורים שחיטתן בצפון מכדי צפון בעולה כתיב ניתנה עולה ברשע הלו מה כתוב בהתחלה בפסוק הלו הדין הוא של קודשי קדשים שחיטתם בצפון לומדים מעולה ושחט אותו על ערך המזבח צפונה אז ניתנה על עולה ברשע יגיד קודם כל את עולה למה עוד מעט הוא אומר עולה עוד שני משניות גיד העולה למה קודם כל יגיד אחר כך למה הקדים התנא את דין הפר והשעיר של יום הכיפורים והפרים הנשרפים זה חטאת קודם כל

יגיד עולה אומרת מתרצת הגמרא חטאת דעת מדרש חביב עלה אתה רואה חטת זה לומדים את זה מדרשה כיוון שזה אתם מדרשה למה שחיטתה בצפון לומדים את זה מהקשוא הגמרא תבאר אותו לכן היה חביב לו לתנה ולכן התחיל בזה הגמרא שואלת וניתנה החטאות החיצונות שהם חטאת יחיד מסרש חודשים למה הקדים מתנה את חטאות השניות במשנתנו חטאות הפנימיות מה זה פנימיות פנימיות ש שזורקים את דמם בפנים חיצוניות ברוך הבא כבוד הרב >> רבי שמואל אומר הגמרא מתרצת הידי דנכנס דמי לפניים בפנים חביב עלה לכן הקדים את החטאות

הפנימיות למה אתה יודע מה זה נכנס דמן לעשות בקודש הקודשים הגמרא שואלת וצפונה בעולה איך הכתיבה הרי מאיפה יודעים מקור שעולה תאונת צפון כבר נאמר בעול הצון ושחט אותו עלך המזבח צפונה אשכחן בן צון בן בקר מנלן איפה על בן הבקר שכתובה אמר קראה ואם מנצון ו מוסיף על עניין ראשון וילמד עליון בתחתון כתוב בתורה ו ונצאון קורבנו ואם מוסיף עלנה ראשון זה עולת בן בקר כתובה בפרשה הקודמת וילמד העליון שזה בן בקר מהתחתון שזה זה בן צון ששחיטת בצפון התורה היא הולכת לפי הסדר קודם

היא קבעה עולה קורבן עולה של בקר מפרט את כל דיניו אחר כך מביאה מן הצאון אחר כך תביא מן התורים מבני היונה >> זה הולך לפי הסדר אז הגמרא אומרת אז לכן קודם הביא מן הצאון ואז ו לומד מן ילמד על העליון ו של בן הבקר אני חלמנד אמר שנמדין עליון ותחתון זה על זה על ידי ו' מוסיף אלא נאמן דמר אין מלמדין מה יקר ממר אז מאיפה הוא ילמד צפון בעולת בן בקר לתניה איפה אני יודע אם יש מחלוקת אם לימוד עליון מתחתון או לא

דתניה ואם נפש כי תחתה ועש אחד מכל מצות השם אשר לא תעשנה אומר נשמחה הפרשה זו תודה רבה תודה נשמחה הפרשה זו ואם נפש לחייב על ספק מעילות אשם תלוי דברי רבי עקיבא חכמים פוטרים מילה בעק המפליגי מור סבר למדים מור סבר אין למדין כתוב בהשם תלוי כתוב ואם נפש כי תחתה ועשתה אתה אחת מכל מצוות אשר אשר לא תעשנה ואז נשמכה לפרשת מעילה לא מה זה מעילה ודאית שוודאי הוא מעל זה ספק שכתובה בה לחייב כל ספק על ספק מעידותיו השם תלוי תודה רבה דברי

רבי עקיבא חכמים פוטרים מילה בהקמפריגים או סבר רבי עקיבא סובר למדין למדין דין כלומר מה זה למדין עליון מתחתון על וים ותלמד מעילה מהשם תלוי שכתוב אחריה לחיים על ספק השם תלוי אומר סבר אין למד דין חכמים סוברים לא לומדים עליון העליון לא לומד מהתחתון כמו שמה שראית בספק מעילות כן אם היה לו הקדש וחולין לפניו ולא ידע שאחד מהן הקדש הבאת לי את הפתיחה לאיזהו מקומן. טוב, בסדר, לא צריך. אחר כך כבר כבר אמרתי מה אני צריך בעל פה.

>> אה >> שתגיד לי. >> אמרתי לרב אין לי מחשב. >> לא לא אמרת לי. אמרת יש לך איזה בעיה.

לא יודעת >> אין לי בעיה ש >> שם ישרך >> אז היה לו הקדש וחולין ולא ידע שאחד מהן הקדש ונהנה מאחד מהן אחר כך נודע לו שהיה אחד הקדש הוא מסתפק אם זה שנה ממנו זה ההקדש או לא זה שנאמר ואם נפש אחת עוד פעם אני חוסף כי תחתה ועשתה אחת מכל מצות השם שם אומר לחייב על ספק מעילות כמו שאמרתי לכם שהיה לו נפ לו הקדש וחולים מעורבים הוא לא יודע ממה נהנה השם תלוי חכמים פותרים מה באף גם מפרגי שמסבר רבי עקיבא סובר

שנלמדין עניון מתחתון מהבו ואם ונלמד מעילה מהשם תלוי אומרו סבר אין למדין אמר פפדקו לעלמה בין רבי עקיבא בין חכמים למדים עליון מתחתון והיינו טעמה דרבנן למה הם לא למדו פה בהקש לחייבשם תלוי בספק מעילות נאמר כאן מצוות והשם תלוי ועשית אחד מכל מצוות השם אשר לא תעשנה ונמר בחטת חלב בעשותה אחת ממצוות ממצוות מה להלן דבר שחייבים על זה דונו כרת ועל שגיגתו חטאת חלב אף כאן באשם תלוי חייב רק אם מסתפק על דבר שחייבים על זה דונו כרת ועל שגיגתו חטאת אבל מעילה לא

חייבים על זה דונה כרת לכן אי אפשר ללמוד ממנה לא לומדים מעילה יפה ורבי עקיבא שהוא מחייב השם תלוי בספק מעילות מה ילמד בגזרה שווה אז אומר מה להלם בקבועה אף כאן בקבועה פוקח חטת דטומעת מקדש וקדש שב דעולה ויורד יפה רבי עקיבא הוא מחייב מה ילמד גזירה שווה צריך גזירה שבה לשיטתו ללמד מה להלן בקבועה מדבר בחטאת כשקורבנה קבוע גם לעני וגם לעשיר אותו קורבן אף כאן שם תלוי בחטאת קבועה שווה בעשיר ובעניפוקי חטאת לטומאת מקדש וקדשיו שמי שנכנס למקדש או אכל קדשים בטומאה יש

עולה ויורד שמה אז יש הבדל בין עשיר לעני ועוד יותר יש דלה דלי תלו >> לא לדבר עולה לעני עולה לעשיר יורד לעני העני יותר העני מביא בזון יכול להביא משהו קטן והעשיר צריך להביא גדול על כן הגמרא שואלת ורבנן אין גזרה שווה למחצה לרבנן שתה תן בגזרת שבת למדנו השם תלוי בדבר שסדונו כרת שכרתו חטאת מאיך למדו השם תלוי על ספק טומאת מקדש וקדשיו אומר גם את זה לומדים למה אם עשיתי כבר גזירה שווה אין גזירה שווה למרצע לומד את שני הדינים מזה שני הדינים

ורבי עקיבא מ אין גזרה שווה למחצה אז נלמד מגזרה שווה מצוות מצוות שלא מביאים השם תלוי על ספק מעידות גם זה ילמד הנכינמן באמת הוא מודה שאפשר ללמוד דין זה מגזירה שבה ואח כמפליגי זה טעם מחלוקתם רבי עקיבא סבר ואם נאפש כתיבים על כוכך נתחת את הגזרה שו ו שלי מוסיף על עניין ראשון וימן עניין מתחתון מה שיהיה חייב על ספק מעילות השם תלוי ורבננה מהכתיב עם נפש האם ככה למה בהקה מפני גידמור סבר הקש עדיף מור סבר גזרה שבה עדיף רבי עקיבא סובר שהקש עדיף

ורבנ סוברים גזירה שבה עדיף וא אומרת לו דקו לעלמה דהקש עדיף למה אתקש עדיף מזרה שבת לכול עלמה למה אתם יודעים כתוב אין משיבין על ההקש לכן הקש עדיף ואמרי לך רבנן בהקשנידון כאן לא ילמד עליון מתחתון תחתון הוא דגמר מעליון לאשם בכסף שקלים אתם מבין התחתון הוא לומד מהעליון לאשם תלוי שנקנה במה בשני סלעים צריך לקנות אותו אשם מעילות צריך אשם בכסף שקלים בהרכך כסף שקלים בשני סלעים שלא תאמר לא יהה ספקו חמור מוודא של איסור זה שמביא מביא עליו השם תלוי חמור בוודאו מה

ודאו חטאת בת דנקה כמו ודאו מביא עליו אפילו חטת שווה 100ה בלבד אף ספקו אשם בר דנקה אז זה יהיה פחות אומר לא בקה משמעלן כן לכן הקישו כתוב לאשם מעילות שגם אשם תלוי צריך ש יהיה נקנה בכסף שקרים לכל הפחות שני סדעים ורבי עקיבא הי ספרה מנ שיהיה אשם תלוי נקנה בקשב שקלים נק מזאת תורת האשם תורה אחת בדין אחד בכל האשמות שהם יהיו נקניים בכסף שקלים תינה עמנדיאית לתורת את הדרשה הזאת של תורת זה מחלוקת אם ששים תורת או לא אז תינה עלמדיית לתורת

מן דלת את הדרשה הזאת של תורת מאיך הגמר כלומר מאיפה הוא ילמד שיהיה עשם תלוי נקנה בכסף שקלים אומר גמר בערכך בערכך גזרה שווה כתוב באשם מעילות איל תמים מן הצון בערכך באשם תלוי כתוב איל תמים מן הצון בערכך שהיו קים כולם נקנים בערכך הכסף שקלים תינח אחד הכתיב בהקך השפחה חרופה השם שפחה חרופה דלק כתיב בערכך מה יקר ממר מאיפה תלמד גמר באל באל כתוב והכהן יכפר עליו באל העשם ובשבחר ככה ופה כתוב וכיפר עליו הכהן באל העשם לומדים מפה שנקנע בכסף שקלים עוד אמרנו

במשנה אמרנו שחטאות הפנימיות שחיטתן בצפון וכיבון דמן בכלי שרת בצפון חטת מנן דבעית צפון למה תעולה חטת מנן דכתיב ושחט כתוב בסעירה שמקריב יחיד חטאת כתוב ושחט את החטאת במקום העולה ובעולה בעולה שמה אמרנו מפורש בצפון ככה למדנו עולת צפונה כתוב שם אז לומד שחט את החטאת במקום העולם בעולם פורש צפון אז גם פה שהיא החטאת הזאת בצפון השקחן שחיטה השעתן שעיתה קבלה מנלן שמקבל הכהן החטאת בכלי שרת שצריך הכלי להיות בצפון השחיטה בצפון אני יודע אבל שיהיה מקבל בק בכלי שרת בצפון מאיפה נכתיב ולקח

הכהן מדם החטאת הלקיחה זה קבלה למה פסוק שלפניו כתוב בכבסת יחיד במקום אשר ישחט את העולה ואז זה שמיכות מקבל ע שמיכות בא ללמד על הקבלה שתהיה במקום שהייתה השחיטה טוב מקבל עצמו מנלן זה הכהן שהוא מקבל מאיפה אני יודע שגם הוא צריך לעמוד בצפון אולי יעמוד קצת בדרום ויקבל בצפון המקרה ולקח לא יקח כאילו נכתיב כתוב ולקח יש אותיות לא יקח את עצמו יקח אין מקום שמקבל בו את אדם לא יקח יקח את עצמו לא יקח יקח את עצמו מוכ שמקבל בו את הדם השקחן

למצווה חיוב צפון וחטב למצווה לכתחילה לעקב מן הען אומר יש פסוק כרע אחרנה כתיב ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה ותניה איך העולה נשחטה בצפון אף זה בצפון כתוב ושחט אותו במקום אשר השחט את העולה ועולה איפה נשחתה בצפון? גם זה בצפון הגמרא שואלת תמ הגמרא לכי מכאן אתה למד ששעיר נשיא מצווה לשרתו בצפון והיה לו כבר נאמר במקום אשר תשחט העולה תשחט את החטאת בציווי כל החטאות כתוב עליהם במקום אשר תשחט את העולה תשחט החטאת ה למה יצא כלומר שעיר נשיא שכל הנשיאים אתה

יודע היה צעיר נשיא לא שזה לא נשיאים רגילים שאמרנו בחודש ניסן נשיא שהוא צריך להביא שעיר חטא נשיא צעיר נשיא למה יצא מן הכלל ונשנה פעם נוספת לקבוע על מקום בתוך חובה שאם לא שחטה בצפון פסול אז לכן יצא ומפה אני לא מתה אומר לי כך יצא שער נשיא אונו אלא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון דווקא זה טעון צפון אבל צעיר של יום הכיפורים של מוספי המועדות לא טעון צפון ואין אחר טעון צפון זה טעון צפון ואין אחר טעון צפון אומר תעמוד לומר ושחט

את החטאת במקום העולה כתוב ושמח את ידו על ראש החטאת ושחט אתח את החטה במקום העולה ומה שכפר כתוב את המילים את החטאת זה בנה אב לכל החטאות כולל גם שעירי החטאות שיהיו טעונים צפון אז לכן למה שנה הכתוב בשעיר נשיא ללמוד שצפון מעכב בו טוב אשכחן שעיר נשיא בין למצווה בין לעקב שאר חטאות נשקחן למצווה שתרונות שאר חטאות לעקב מנלנן מאיפה נלמד שאר החטאות לעקב או קח מטפול קח כיסא תביא לו גם סטנדרים אתה יכול יש פה יש ברוך הבא רבי שמואל תמיד תבוא תמיד

תהיה בריא כולם פה התפללו על כבודו אשכחן לעקב מלנן לכתיב בכסבה שכחן צעיר נשיא בני מצווה בן עקב שרח אותו אתה עוד נמאשקחה למצווה אבל שתאונות שלחתות לעקב צפון לעקב מן הנן נכתיב בכסבה וכתיב בשעירה כתוב צריך לשחוט אותה במקום ששחט את העולה בכסבה וכן כתוב בפרשה שלפני כן בשעירה שצריך לשחוטה במקום העולה אחרי שחזר בשנה כתוב בסעירת יחיד לעקב ממנה אפשר ללמוד לכסבה שהיא חטאת חיצונה כמוה שיהיה תאונה גם היאצ צפון לעקב. למה חזר ושנה עוד פעם בכסבה? אלא ללמד לי כל החטאות הפנימיות והשעירים

שהצפון מעכב בהם.

מעכב בהם. בדליק להם קצת את המזגן. אלא אותו למלי. אם ככה אתה אומר אז למה צריך בשחט אותו במקום אשר ישחט את העולה?

למה באה המילה אותו? אבל אני יודע שזה בא למעט. למדנו מכפילות הכתובים בכסבה ובשעירה שהצפון מעכה בכל החטאות אז מה זה אותו אומר מבעל לך דתניה אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון יפה שעיר נחשון זה הכוונה צעירי נשיא השבטים בחנוכת המזבח רק זה נקרא נחשון כי הוא הביא הראשון צעיר נחשון אבל דווקא אותו בצפון אבל שעיר הנשיאים שזה התחלת שלהם היה נחשון זה לא צריך בצפון כן צריך >> לא >> כן >> נכדתני אותו בצפון ואין שעיר נחשון בצפון ותניה דתניה ושמך ידו על ראש השעיר כתוב והביא את קורבנו שעיר עזים זכר תמים ושמח כידו על ראש השעיר למה התורה העריכה ושמח על ידו על ראש השעיר. למה הריחה המילים ראש השעיר?

זה אריכות מיותרת. מספיק להגיד בסמכיה לא על ראשה. למה? אני יודע שמדבר על שעיר.

למה ראש השעיר לרבו צעיר נחשון שמיכה שגם בו חיוב שמיכה קודם שחיטתו? דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר לרבות צעירי עבודת כוכבים לשמיכה אבל נחשון לא צרכת דעתךמנה והתרבו נסמיכה התרבונמן מנצפון זה השעירים של הנשיאים כמה שהתרבו לשמיכה הייתי אומר גם צריך בצפון כמה שמענן לא אותו זה בא להגיד דווקא אותו כל שעירים אחרים כן שעיר נחשון לא צריך צפון מתקיף ל רבי נעני לרבי למע שעיר נחשון מאותו לרבי יהודה לרבי שמעון שחולק עליו הוא לא מרבה שעיר נחשון מה יקלמר מה צריך לכתוב אותו אז

לכן אמר להם זותרב דרב טבי לרבינה רבי יהודה מניחה למד התרבה התרבה ומד לא יתרבה לא תרבה דבר שנתרבה שעיר נסון שזה שמיכה התרבה אבל לא נתרבה לצפון מי אמר שאני צריך אותו למעט אותו למה נחשוב שצריך לחשון צון צפון עד ש עד שנצטרך פסוק למעט מאותו שהוא לא צריך וכיתמה היא לא מעתקרה מנתיתי בבניין אב אם לא היה ממית יצר נחשון שעירים של מחלוקת המצבח אם לא היה ממ אותו הייתי אומר שנלמד בבינן אביו מסעירת יחיד מלמדת לכל החטאות כולה שתענות צפון אם כן שמיכה

גופה תיתי בבנן אם ככה אז בסעיר נכשון שלימד רבי יהודה מיותר ראש השעיר תלמד מבינן אביו שגם היא ככל החטאות אלא מדורות לגרמרינן חנמה מדורות לגמרינן אי אפשר ללמוד צמיכה בסעיר נשון בבינני למה זה קודשי שעה זה >> זה כן אז לא גם רינן החנמה ב קודשי שעה מדורות לא גמרינן לא צריך פסוק מיוחד לסר לשון למעט אדוני זה קודשי שעה זה עת אתה שוא אמר ואו בצפון ואין שוחט ואו בצפון ואין השוחט בצפון זה תדרוש בחטת נשיא אותו צריך צפון אבל לא צריך ש השוחט

עצמו יעמוד בצפון הגמרא מקשה שוחט מדר רבי אחיה נפקע כבר למדנו את זה שהוא לא צריך צפון לתניה רבי אחיה אומר שחט אותו על ירך המזבח צפונה מה תמוד לומר לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום עומד בצפון מקבל בצפון ואם עמד בדרום קבל בצפון פסול יכול אף זה כן השוחט דינו גם כן ככה אם עומד בדרום והושיט דדור לצפון ושחט יעקב מה פסול שוחט לו תמיד לומר אותו אותו בצפון ואין השוחט בצפון אלא אותו בצפון אז אם כן מה תדרוש מאותו אלא אותו

בצפון ואין בן ואין בן עוף בצפון תורים בני עונה הם לא צריכים להיות נמלקים בצפון לתניה יכול להיה בן עוף טעול צפון במליכה שלו בדינו ומה בן צון לא שלא לא קבע לו כהן, קבע לו צפון. אתה רואה בן צון לא אין חיו לשלחתו בכהן.

הקורבנות גם מישראל יכול לשחוט. גם מנתנאל יכול לשחוט. לא צריך דווקא כהן. רבי מאיר זה מה זה מהקבלה והלך, מה קבלת הדם.

שחיטה יכולה גם בישראל. אלא אותו בצפון יכול להיה בין עוף טעון צפון מליכתוב דינו מה מה הצאון בין צאן שלו קבע לו כהן קבע לו צפון בין עוף שזה חמור שקבע לו כהן במליקתו אין לו דין שקבע לו צפון ממוד לומר אותו בשעיר נשיא כתיב אותו דווקא בהמה שהיא קודשי חדשים תאונת צפון אבל קוקוריק עופות לו מה לבן צו שכן קבע לו כלי שתתו בסכין קבל דמו במזרח על כן החמיר בו הכתוב צריכות צפון מה שאין כבן עוף שורקן נמלק בצפורן למוד מתמצא מצבו ישר על

המזבח אז אין רבי משה צריך צפון אז לא צריך להפסוק מיוחד אלא או מה דורשים מאותו אותו בצפון ואין פסח בצפון קורבן בסח לא צריך שישעט בצפון ני רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול להי פסח טון צפון בשחיטתו בדינו ומה עולה שכן לא קבע לה זמן לשחיטתו קבע לו צפון פסח שקבע לו זמן לשחיטתו ערב פסח יד קבע לו זמן אין לו דין צריך צפון יומה אותו דווקא שר הקורבנות פסח לא צריך מה לעולם שכן קליל >> מה לעולם שכן כן קורבן קרבה על המזבח כולה

קליל לכן אני אומר צריך צפון אבל אבל פסח משקד פסח שהוא נאכל לא יכול צריך גם מז צפון מחטת שגם שלא נאכלת תאונת צפון מה לחטאת שכן אפילו שנאכלת תאונת צפון מה לחטאת שכן מכפרת על חייב קריטות מאשם מה לעשם שכן קודשי קדשים אז אתה לא יכול ללמוד >> אז אז אי אפשר ללמוד כלומר מכולן נמ לו שכן קודשי קדשים לכן לעולם הגמרא דרשה את הכל דחתה את הכל לעולם כדי אמרן מערכה צריך לדוש מאותו בשעיר נשיא אותו בצפון ואין שוחט בצפון קשנן מדרבי אחיה נפקלן

מהפסוק פסוק בצון בעולת הצאון אומר אותו בשעיר נשיא לאו למעטה שוחט בצפון אלא שאין שוחט בצפון אבל מקבל בצפון לא יודע שיעמוד בדרום וישלוש את הכלי אלא צריך שהמקבל עצמו יעמוד בצפון הגמרא שואלת מקבל מי ולקח לא יקח נבקה שהוא צריך ליקח את עצמו לדרום לצפון לא משמע עלי את הדרשה הזאת לא משמע עליה >> כן עד כאן אנחנו נמשיך את הגמרא עוד מעט בסדר אנחנו נעשה הפסקה קצרה אנחנו חוזרים עליכם זה היה דף של שבת אנחנו עוזרים עליכם עוד חמש דקות בלי נדר בעזרת הה

נו >> אין כמוך דרו דיברתי מישהו אחר לא איתך דיברתי איתך לא איתו שתבין >> הנה עוד מנה בד בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש יא מר חשבון תשפו יום פטירת החל אמנו עליה השלום יום אומרים שהיום זה יום של פטירת מטושלח נראה את זה תכף וגם ואז לכן נתחיל קודם כל ממטושלח על מעלתו הגדולה כמו שהגמרא אומרת במסכת כלה. תשמעו מה הגמרא כותבת במסכת כלה.

פרק שביעי. תנו רבנן לעתיד לבוא בן דוד באו באמצע. אדם כלומר בן דוד המשיח בן דוד יהיה באמצע. אדם שת מתושלח מימינו.

אברהם, משה ויעקב משמאלו. אתה רואה מתושלח היה צדיק גמור. ככה כתוב בירושלמי במועד קטן. בסדר הדורות טבי שנלקח אבי חנוך, משחו העם למלך במקום אביו.

כשניקח אביו חנוך ולימד את העם דרכים טובים. אומר שמתושלך ראה את אדם הראשון שימש אותו 243 שנה ראה את אדם הראשון כך כתוב בגמרא בבת בטרא דף קכא רשבם מביא שם ונמסר לו בג בגדי הכותנות עור שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון אדם מסר אותם לשט שט מסר אותם למטושלח כתוב בספר ברית מנוחה שבכלל אלה מה מסרו לעוד למיתושלח זה את השם הנכבד והנורא זה סוד השם הגדול שכל החכמים ואנשי השם האירו את תורתנו שימשו בשם הגדול הזה והיו מוסרים אותו בחדר סגור מיוחד אחד רק

פה אין פה בראשי תיבות רק לראשי הדורות פלא פלאות הראשון ששימש בו זה אדם הראשון מסר אותו לשט בשט עשה עליו מרכבות ועניינים גדולים מסר אותו לאנוש אנוש בגלל זה יצא מן הדרך והתעד בני דורו ואחר כך אנוש מסרו לירד וירד מסרו למתושל שלח במדרש כהלת כתוב שהיה אחד שידע שמה מפורש ולפני מיתתו רצה ללמד רבי פנחס בן חמי וקראו בתחילה ואמר לו לא ילמד לו רבנו הארי בשאר הפסוקים כותב רבי חיים ויטל מתושלח היה צדיק גמור והיה קורט וחותך את הקליפות בכוח ערב פיפפיות אשר

בידו שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא בנקרא מתושלח השם ואישוחו בידו >> כאשר נולד נח עבד מתושלח איבד את את כוח החרב ואז נתרבו הכיפות אז אומר רשבי הכלי ז' זה לא מה שאדם חושב חרב פיות זה שמות הקודש וזה העניין אז אומר רבנו בחיה יש לו ספר קד הקמח הוא כותב שמה כל דיבור ודיבור שהיה מוציא בפיו היה מושל עליו 230 משל בשבחו של הקדוש ברוך הוא דברים נוראים טוב זכותו יגן עלינו זה אחד זה מתושלח ועכשיו זה גם רחל אמנו היום אז גם נדבר

משהו על רחל אמנו ונתחיל איזה כמה מוסרים קטנים אז בעזרת השם אתם יודעים זכות רחל אמנו הנה זה לכבוד מתושלח תראה מה זה מעוררים אותו את הנשמה שלו הגדולה הנה זכותו יגן עלינו וזה ממה מרחל >> האם הרחל כן >> אתם יודעים אנחנו בני נדר נלך אצלם המרחת כמו כל שנה רק השנה אנחנו נלך מחר בערב בעזרת השם בחצות לילה אני שם בעזרת השם נשתדל אצל רחל עמנו כל שנה אנחנו הולכים בחצות ועושים שם תיקון חצות ותפילות קצת אז בעזרת השם מקווים שנזכה הרב בטת אז

אתם יודעים שבא חשבן זה לידת בנימין הצדיק והוא בא ביום מת הרחל. אז אומר הרב פנצ'י, ראוי שיעשו לימוד גדול בכופיה בלילו ביומו כדי לעורר זכותה של רחל אמנו שהיא מבקה על בניה והיא קיים בנו על ידי זה ושבו בנים לגבולם ואתם יודעים שהגרה כותב מביא את זה על השם הגרא כותב על תיקוני הזוהר על קברות הצדיקים יש השרת השכינה. אדם הולך על קברות הצדיקים, הולך לרשפיע, הולך לשמעון הצדיק.

מה שמה? חוץ מהנשמה של הצדיק שהיא שם, השכינה באה להיות איתו. יש שמה השראת השכינה. אז הוא אומר, השראת השכינה הכי גדול זה צלעים הרחל.

שמה יש השראת השכינה. איך אומר רבי יוסי מצנוור אותי האור הזה צריך פח כך לסדר אותו אומר רבי יוסי מצבת קבורת רחל עד היום נחלה הקובה איך אומר השאיר לנו האל יתברך שריד את קבר החל וכל אחד יכול לבוא לשם לבכות ונתפנן באין בונע ובאין פוצא פה ומצפצף וזה היה כוונת יעקב אבינו שקבר אותה על על אותו דרך כי ברווח קודש שפה מראשית אחרית והצילנו על ידי זה את קבורתה להיות לנו לאחוזת נחלה על זה אומר הנביא ירמיה כל ברמה נשמע רחם מבקע על בניה דווקא רחל כי שכר לפעולתך איך קוד מי זה הראשון שהלך לשם? יוסף הצדיק. הוא הלך לאמא כשלקחו אותו הורידו אותו למצרים אז הוא היה בוכה ואז הוא ראה מצבת אמא שלו.

אמא שלו התחילה לפייס אותו. תראד בני אל תפחד. זה הכל שליחות. תדע לך אני איתך.

אבא אוהב אותך כולם אוהבים אותך. זה הכל עילת העילות וסיבת הסיבות רד בני אל תפחד לא יקרה לך שום דבר והיא אומר אני מתפללת עליך תראה מה זה גם אותו דבר היה בתנך כתוב על שמואל אמר שמואל לשאול של כשיצא לחפש את האתונות אמר בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחן בב בגבול בנימין ושמה נמצאו אתונות וגם יעקב אבינו אומר אני קברתי אותה שם על פי השם על פי הדיבור למה גלוי וצפוי לפניו שעתיד בית המקדש להיחרב בניו עתידים לצאת לגולה והם הולכים ובקשים רחמים אצל מצבתה תראה איזה איזה זכות יש לנו שיש לנו דבר כזה ללכת. כל גדולי עולם היו הולכים שם. אנחנו היינו ילדים, היינו רואים חכם סלמן מוצפי.

כל הלילה היה יושב ובוכה שם עם הקהל שלו. שמענו גם רבי יהודה פטיה, הוא היה על מצב בתחלן הרבה גדולי עולם. רב חיים שמלוביץ, רב דוד מדול, האדמור מילנוב, הרבה הרבה. אבל זה היה בזמן מ במלחמת העולם השנייה היה המצביע הגרמני פה רומל שמח שמו וזכרו הוא עבר את מצרים הגיע השמועות כ הוא בדרך לארץ ישראל היה התקדמות חזקה של הנאצים על גבולות הארץ רבי דפתיה היה אז בן כמה היה בגיל 84 אומר גייס אמו את כל המקובל פנים באותה תגובה פיזר אותם בכל הקברים הקדושים

קבר רבי שמעון בר יוחאי קבר רבי מאיר בעל הנס קבר רבנו הארי והם מעבירים שמה ימים ולילות בתפילות בסיגופים בבחיות לבורא עולם רבי דפתיה למחורת אחרי שעשו את התפילות ואת הבחיות הוא הגיע עם מלמיו לקבר רחל ואז כשהפר על ראשם התפללו בלי הפסק בלילה תקעו בשופרות בבחיות שירחם עליהם אש הקדוש ברוך הוא פללו לרחל אמנו שהיא תבקש רחמים על בניה אומרים שחמדפתיה אותו יום מילה כו של דמעות ושתה את הכושל דמעות אומר פתח נפל והתעלף שהתעורר מאלפונו השואל אתם ראיתם את רחל לא הבינו מה הוא

אומר לא ראיתם יצא מהקבר אומר כולם נתרחק הנה רחל אמנו עולה עכשיו היא לבושה בצעיף בחלוק בנעליים תיארת לבושה ואת צבע בגדיה היא יוצאת עכשיו כדי לעלות את השמיים לבקש רחמים הני עולה דרך החלון בערב שמעו כולם שבשעה 12 בצהריים נסוג הגרמנים את מי הזה שלהם אחל ממנו תראה מה זה אחפתיה זה לא אחפתיה הוא לא היה חולם חלומות הוא הוא הוריד קנח על דמעה גם בבגדד בזמן מלחמת העולם הראשונה וגם פה כשראה את זה האדמור מיגור אז הוא אמר אם אם באירופה היו מלפוחים ומתפללים

כמו פה, לא היה קורה שואה, לא היה את הבעיה הזאת, זה פלא פלאות יש לה זכות גדולה לרחל אמנו, ולכן כשיש צרות הולכים אצל רחאל אמנו, זה טוב שמדי פעם שאדם צריך את זה רחמים, ילך אצל מצבת רחל אמנו, היא קרובה בעזרת השם שהשם עכשיו בעזרת השם יש לנו פרשה המתקדמת אלינו בעזרת האלו בשועתו פרשת וירא וירא השם אל אברהם באלוני ממרה והוא יושב פתח האוהל כחום היום אתם יודעים הניסיון שנלך לך ניסיון לא פשוט והמסיים במצוות המידה אברהם אבינו לא אס לרג רגע אחת ועשה

רצון השם זה לא מעניין אותו מה שהוא התייעץ אם אשכול הנר וממרה מה שהוא התיאעץ איתם זה אם לעשות את זה בפרסומת גדולה זה התייעץ פחד שלא יגידו אה אני נגד עבודה זרה שמשליחים את ביניהם למה הולכת יגידו אתה לוקח את הבן שלך לשחוט אותו אתה הולך לעשות ברית מילה איך אתה תעשה ברית מילה זה התיץ איתם.

אם יעשות את זה בפורום הוא היה זקן. אבל הוא זכה שהכתוב וכרות עמו הברית. המדרש אומר מה זה קרות עמו הברית? היה אברהם אבינו הידיים שלו רועדות אומר אל תפחד אברהם בוא איתי ביחד.

אתה יודע מה זה ברית מילה? הקדוש ברוך הוא עשה איתו. אבל מה זכה אברהם? אברהם אבינו זכה עד אברהם היה שני ענפים של טוהו, שני שנות עולם.

2000 שנה של העולם קודם נקראים טוהו. הבל הבלים. אבל מאברהם אבינו שני ענפים של תורה. לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא, "לך לך ברית בין הבטרים.

אבינו קראת עם השם ברית קיבל את הבשורה על הגלות ועל הגאולה ואברהם אבינו מסכים מוכן לקבל הכל למה שאחריכם יצאו ברכוש רוחני הרכוש הגדול שני אלפים של תורה ואברהם אבינו היה לו מידת החסד אברהם אוהבי עד כלומר עד אברהם אבינו היה חושך בעולם מבחינה רוחנית אור שתורה התחיל בזמן אברהם ויקרא שם בשם השם אין עולם אל תקרא ויקרא אלא ויקרא פלא איך ידע אברהם אבינו בא הקדוש ברוך הוא לבקר אותו השכינה אצלו הקדוש ברוך הוא אצלו והוא יושב על פתח האוהן בשביל לראות אורחים במדרש כתוב

שהיה מסדר את הברית מילה למה היה יורד לו דם טפין טפין טפין טופין לא עוצר אדם וכשאדם זקן הסוכר לא מאוזן ולא מתרפא הפצח ויורד טפין טפין בא הקדוש ברוך הוא לבקר אותו אומר אל תראה אברהם תהיה רגוע והוא לא מוכן לוותר הוא מטרה רוצה הכנסת אורחים יש לו זכות לפרסם שמו של הקדוש ברוך הוא איך כתוב גדולה לגימה שמקרבת על ידי הלגימה היה מסביר ומודיע להם את הקדוש ברוך הוא. אתה יודע לגימה זה גם אותיות מגילה מגילה וגם אותיות מלגה וגם אותיות גלימה. בטח. נותן

להם גלימות, נותן להם מלגות, נותן להם מגילות איך לעבוד את השם.

אז זה שאומר וירא עליו השם באלוני ממרה בא לבקר אותו היה יום השלישי למילה מפה שעושים סעודה לכבוד יום השלישי למילה והוא יושב פתח האוהל כחום היום אברהם אבינו ממתין יושב פתח האוהל כבד את האורחים לקרב בלבבות הגיע אברהם אבינו עזב את הקדוש ברוך ורס לקבל את האורחים. איך פה ידע אברהם אבינו שגדול קבלת אורחים מקבלת פני השכינה? איך ידע את זה אברהם אבינו שהוא עשה את זה ראשון? אלא אומרים רבותינו אברהם האיברים שלו היו מלמדים אותו.

פתאום הרגליים שלו מתחילים לרוץ. הם היו יודע אומרים לו אברהם עזוב את הכל בוא רוץ העברים הרגיש הרגליים שלו האיברים מתחילים לזוז לכיוון האורחים קיבל כוחות אדירים רואה שאמנם השם ניצב עליו אבל הוא רואה נגדיו את הזכות הגדולה של קריובלבות ואז הוא רץ אליהם גם זה מלמד את האדם להיות מתון להיזהר בכבוד הזולת והעורכים אפילו שיש לו לפעמים מצוות גדולות צריך להיזהר. בא אליו חברו לבקר אותו, תייחס אליו במתון, ימתין אותו עוד קצת. אתה יודע, לפעמים אדם ממהר, חברו נפגע.

או לפעמים יש, אתה יודע חבר בא אליו לבית אבל הוא כבד, מפריע, מדבר, לא נותן מנוחה. אנחנו צריכים ללמוד להיות אורחים טובים, לא להפריע. וכמה שפחות יותר טוב ללכת ומי שמקבל ורחים הוא צריך להיות הרבה סבלנות ואם יש לו פעמים שהוא בדיוק צריך ללכת ובא איך היה אומר ראש הישיבה איך השם אוהב אותך באת בדיוק שאני צריך לצאת א כבר אם היית בא עוד כמה דקות כבר לא היית מוצא אותי איך השם אוהב אותנו שפגשתי ממך בוא חביבי בוא למה הראש יודע זה לא יתן לו

ללמוד תורה הוא רוצה ללמוד תורה אומר לו בוא בוא בוא בני בוא תשב כל פחות כמה דקות כי בדיוק הייתי צריך לצאת ללמוד תורה בדיוק כן הכל לעשות בעדינות כלומר שירגש החבר ירגיש טוב קודם כל אנחנו צריכים לדעת לא להחביד תמיד כמה פחות ללכת ואנחנו כמה שיותר ללמד תורה אבל לפעמים צריך ללכת לבקר וגם זה לעשות בעדינות ובקיצור לא צריך הרבה אז למה דווקא נגלה אליו הקדוש ברוך הוא באלוני ממרה אומר אברהם אבינו התעצם ממרא לקח קח ממנו עצה על המילה לו מה ראשי תיבות ממרה

מהר מול ובעכה אל הקדוש ברוך הוא ירפא אותך לא מסתבר אומרים רבותינו שהוא הולך תייעץ עם המראה אלא תייעץ איתו כמו שאמר לכם לעשות דבר בפרסום שכל העולם יראה יביא תקשורת מבין זה התייחץ איתו להביא צילומים להביא מצלומות או בצנעה למה? ברית מילה אפשר לעשות פעמיים.

כל מצווה אתה יכול לעשות עוד פעם. ברית מילה אין פעמיים. אין דבר כזה פעמיים. רבותינו אמרו אברהם אבינו היה זקן לאדם המילה.

היה לו דילול דם. אדם המילה לא עוצר. מה יעשה? הלך לקבל ממרי רפואה.

מה זה הרפואה? עצה. יש במשנה בשבת עצה כמנו פי גמל. זה עשב שנקרא עצה כו פי גמל.

זה עשב הזה שנקרא עצה. זה עוצר את הדם. ראית? אז לכן זה שהוא לא שלך לקחת ממנו עצה, זה העצב שנקרא עצה, אמר לו, אני רוצה בשביל לעצור את הדם אלה פלאות.

ואז וישא עיניו ויר והנה שלושה אנשים ניצבים עליו ויר וירו סקרתם. המדרש הבא אומר השלושה מלאכים הגיעו אצל אברהם אבינו הפיעו במראה שונה אחד הגיע כמו סוחר ישמעאלי השני כמו סוחר תבואה והשלישי קרב חובל למה ככה היה מסביר לנו ראש הישיבה זה מובא במעינה של תורה השפעתו של אברהם אבינו הייתה על כל העולם הוא יודע להשפיע על כל העולם בלי תקשורת אלה תר רדות השמיים והארץ בהי ברעם אל תקרא בהי בראם אלא באברהם אומר שליש העולם הוא עשוי שליש מדבר שליש ים שליש יישוב שלושה המלאכים

המלאכים האלה אחראים על המחוזות האלה אחד אחרי על המדבר אחד אחרי על הים ואחד אחרי על היישוב לכן נדמו לו או שלושה מלאכים בשלוש הדמויות האלה. אחד כסוחר מדברי שחרי על כל המדבריות השני כסוחר תבואה אחרי על היישוב והשישי רב חובל אחראי על הים. אומר לו אתה אברהם כל העולם שלך כל אחד אחרי על האזור בנו לקחת בך קורח ישות.

יש בזוהר ויאמר השם אל אברהם אחרי פרט לו עמו שנה עיניך רואה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגב תבנה וימה ומה אומר לו כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וזרעך אז אומר רבי שמעון ברך יוחי בזוהר איך אברהם אבינו יכול לראות כל הארץ. כמה אדם יכול לראות? אדם יכול לראות 10 קימטר, 20, 50 קימטר. כמה יכול בן אדם לראות?

100 קילומטר. כמה יכול לראות? איך כל הארץ אשר אתה רואה לך את עניין? זה שואל רבי שמעון בר יוחאי.

אלא אומר אומר רבי שמעון בר יוחאי מה עשה הקדוש ברוך הוא? הרים את כל ארץ ישראל למעלה, אמר לה, אתה רואה? תסתכל זה בית המקדש ממנו נמשכים חוטים. בית המקדש תופס את כל ירושלים.

יש לו כבלי ברזל כאלה, תופס. מירושלים נמשכים חוטים, תופס את כל ארץ ישראל מסביב. מארץ ישראל תופס כל העולם כולו. אומר עכשיו תראה אברהם אתה רואה אני מראה לך תסתכל הבת נשמיים זה שאומר הרים את כל ארץ ישראל למעלה אמר לה אתה רואה תסתכל זה בית המקדש יש בו חוטים מחזיקים את ירושלים מירושלים מחזיקים את כל ארץ ישראל מארץ ישראל נמשך החוט אתה מחזיק את הכל תסתכל תראה מן המקום הזה כל ארבע רוחות העולם מקום המקודש אתה רואה זה בבית המקדש ישורים שהרים אברהם אבינו למעלה

פתח לו את העיניים והוא רואה הכל מסביב הרים אותו למעלה עכשיו מי מחזיק את הכל בסוף הוא מראה לו מי מחזיק את הכל אתה צדיק יסוד עולם כל בית המקדש והכל תלוי בצדיק באברהם למה אתה זכית לפרסם שמו שמלך מלכי מלכים הקדוש ברוך הוא בכל העולם אז היו אומרים לרבי שמעון בר יוחאי גם אתה הצדיק של הדור דור דור ודור שו ואתה זכית אז הוא רואה שלושה אנצים ניצבים עליו אנשים ניצבים עליו בדיוק עם מטריה מיכאן גבריאל רפאל שהם באו לעזור לאברהם אבינו כל מה שעשה

אברהם וכל מה שהוא עושה לרוחים על זה הקדוש ברוך הוא מעמיד את העולם זה הכל סימן לנו בזכות שתי ריצות שרץ אברהם מסר נפש בשביל הכנסת אורחים אמר מה הם שתי ריצות הריצה אחת ויר וירוציקתם והשנייה ואלה בקר רץ אברהם כתוב על זה במדרש מלך אסור ברהטים מלך זה מלכו של עולם קשור בעם ישראל ברטלים בשות שתי הריצות האלה ועל מה שכתוב יוקח נמ את מים ורח חצו רגלכם ומרבותינו את המים שאמר לשלח להביא לא רצה להטריח אותו טריחה גדולה לכן אמר מעט מים למה לא

הרבה מים אומר זה שליח עושה לי חסד מה אני אגיד לו תביא הרבה מים לא.

אז אומר הזוהר, מעט מים זה התורה. וחצו רגליכם לא להישקיע עצמו על עבודות ההרגלים. צריך לרחוץ את ההרגלים. הרגלים לא טובים צריך להוציא אותם.

זה לרחוץ את רגליכם, את ההרגלים שלנו, מה שלא טוב. וישענו תחת העץ. העץ זה הצדיק. היש בעץ עם עין.

אם יש צגין, אם יש צדיק שאפשר להישען עליו. אבל למה אמר ישענו? למה אמר להם תשבו תחת העץ? מה זה ישענו?

אלא הם מלאכים המלאכים רגליהם רגל ישרה. אין להם קפיצים. זה לא מתקפל. לכן איך הם ישבו?

לכן אמר להם ישענו תחת העץ. זה אמר ישענו. טוב, השם יזכנו לעובדו ולראה אותו שנלך זכותח אמנו תגן על כל הקהל הקדוש. כן.

נלך לנביא מר אתה איתי? כן. תעזור לו שיעשה את המבחן. אח אח מאיר, תעשה תעשה את המלחנם אחר כך אתה לא צריך ללכת.

אין בעיה בלאגן שהוא לבס בכלל לא צריך ללכת לבית יש צריך להיות כולם בזה בעצרת מה זה עוד אתה נטור הכרת אתה עולה על >> עוד לא אבל אנחנו דיברנו אין יעדים אין אין דברים כאלה כן אני הייתי שמה הוא דיבר ואני דיברתי אהבנים היו הראש >> טוב שהבאת את החבילה שיהיה לה בריאות לא יהיה לי את הירוק לא עוד וישמע למח פסוק א' מאפתח לו לצי משה כי הוא לא יודע לפתוח תנך הוא עוסק בדברים אחרים בקודש הנה פתח אתה רואה >> חושב הוא הסתפר

פר זה נגמר ונשמע שפתיה בן מתן ואוגדליהו בן פשחור ויאכל בן שלמיהו ופשור בן מנקיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר כל העם נאמור כ אמר אדוני השם בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר ואצל הכסדים וחיה והיית לו נפשו לשלל וחי כה אמר אדוני הנתון תינתן העיר הזאת ביעד מלך בבל ולחדה ויאמרו השרים אל המלך יומתנה את האיש הזה זה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה נשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר עליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דורש לשלום לעם הזה

כי אם לרעם ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר ויקחו את ירמיהו ושליכו אותו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר אל הבור מלכיהו את בן המלך אשר בחצר המטרה ושלחו את ירמיהו בחבלים בבור אין מים כימתית וטבע ירמיהו בתית וישמע עבד מלך הקושי איש צריס והוא בבית המלך כנמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימין ויצא בית מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמור אדוני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לעיר מיו הנביא את כל אשר השליחו את אל

הבור וימוט תעתו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר ויצווה המלך את הבד מלך הקושי לאמור כעבי ידך מזה 30 אנשים והליית את ירמיהו הנביא מן הבור בתרם ימות ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבוא בית המלך תחת האותר ויקע משם בדוי השחבות ובדוי מלחים וישליחה אלן ירמיהו אל הבור בחים ויאמר עבד מלך הקושי לירמיהו סמנה ב השחבות והמלכים תחת הצילות ידיך מתחת לחונים ויעסר מיהו כן וימשיכו יותר מיהו בחבלונים ויעלו אותו מן הבור ויש מיהו בחצר המטרה תראה איזה צרות אלה מי שהולך בדרך השם

תראה מה עשו לו שיש עוד >> משניות קודם המשנה זה הצדקה של משה נתת יום שישי >> גם בשביל שבת >> טוב הוא היה א חורש היה >> היה בבית >> לא גם אם רצ אפרים יכול לתת גם בשביל אמר רחוב א >> מה יוצא ארץ ישראל >> יפה מאוד >> פוש טוב אנחנו חולין פרק ה פרק ג' משנה ה לינו נשמת רח יוסף בן רחל רחמים בן אליהו מרי עלזה עזיזה בת שרה רבי דוד בצל בן יפה שרה אברהם בן מזל עזרא בן מזל שלמה

בן מזל מרים בת טעוס יפה קפי בת רחל הרצל בן תופחה >> איך >> יעקב בן ג'וליט חיים >> בן ימנה >> מזל בת שבע ניסן >> בן רחל >> חנה בת רבקה >> באליהו אל קיים בן >> רחמה >> אליעזר בן סביחה >> נוראל בן אליהו בן >> אורי רבי אורי בן מזלי ומאיר בן מזלי ורבי דוד רבי בן פה כבר היה 11 עכשיו זה 12 עוד מעט ורבי רפאל בתופח המלכה >> דוד אנקונינא בן זרי >> מורנו ורבנו רבי יהודה צדקא >> בן שמחה

ורבי רבי א זה >> רפריים משה בן רג'ין מלכה אליהו בן חנה >> אליהו בן חנה גם החזון איש זה השבוע זכותם יגן עלינומין >> יצר בנימין >> בן אסתר >> כן אנחנו פרק ג' משנה ה אחוזת הדם נתרבה לאדם הרבה וחלתה נהיה לה לחץ דם הרבה דם והמעושנת נכנס בה עשן הרבה היה דלקה והיא היה לה הרבה עשן והמצוננת אוי אוי היא כנראה המצוננת היא שתטה הרבה קר היה הרבה ברודה היא קיבלה נזלה ושכלה ארדופני ארדופני זה שמה מוות של בהמה בשכלה צועת תרנגולים שהיא

מזיקה לבהמות ראית צועת התרנגולים מזיקה לבהמות או ששתטתה מים הרעים מה זה מים רעים מים מגולים שיכול להיות שנחש פש בהם כשרה כמו שוחט מסוכנת אבל אכה שמה מוות של בן אדם או שהיא קישה נחש מותרת משום טרפה אבל אסורה משום סכנת נפשות שאדם יאכל אותה לא אכל אתה שם הממוות שיש בה אני סיפרתי לכם פעם שהאמא של רבי יום טוב אל גזי היא היא עשתה לו היא נתנה לתרנגולת לאכול פלזור קצת מנון קטן ואז היא עשתה לבן שלה לרבי יעקב בן לגזה עשתה לו מזה

מרקיטוס מרק הוא חבר שלו זה היה גאון חידה אמר לו בוא איתי נאכל מרק אם שמה לו פלזו ושחטה את התרנגולת בוא בוא פנזור >> פנזור זה עסב >> שהוא לא עושה זיכרון >> ואז הוא אכל את זה זה נכנס בו ברב גאון חידה והאצבע שלו הקטנה נהיתה משותקת כי זה מזיך ונזק לו האצבע שלו הקטנה אבל הוא היה נכנס נגיד הוא היה באנגליה נכנס נס ל לגימינסיה שמה איפה שיש כל הספריות היה קורא בספרים זוכר כל ספר אנציקלופדיה משהו מיוחד היה יוצא בחוץ כותב כל

סדר הדורות הכל יעול חידה חמובד אומר אני לאי פלזור לא צריך פלזור היה בזמנ ענינו אחד שאכל פלזור קראו לו מולה אחרי חיים היה הרב של הבוחרים היה לו זיכרון להפלי היו קוראים לו בעל המפתחות מה הם היו עושים הם היו רק לומדים את המפתחות של הספרים אתה שואל אותם כל דבר איפה זה ישר הוא אומר לך כמו אדם קורא ספר טלפונים והוא זוכר את הכל פה גם היה לנו אחד כזה קורא ספר טלפונים נים תשאל אותו תבחן אותו יודע הכל >> מאיפה אני יודע מה

זה יש כפחים על זה קורא לזה אספתדידה אני לא יודע מה זה זה מסוכן יש אומרים שרבי יעקב קצינו אכל מזה בעניין היה לו חור במעי והיה בסכנה. הרשש היה אדון מוסייו, צופיוף, היה בצער גדול וה והוא היה בית הכנסת אצלו. הרשש בא אליו בחלום אומר לו אומר לו תראה הרשש רבי יעקב כל הזמן אומר את התורה שלך הוא אומר באתי בשביל זה היום יש אוניה יוצאת לאנגליה היום יעלה לשם יש פרופסור קוראים לו כך וכך תראה מה אומר לו הרשש בחלום יש פרופסור באנגליה קוראים

לו כך הוא ירד מהאוניה ילך ישר לפרופסור ינתח אותו ויחזור בריא ככה לא רבי יעקב קצין בא אליו הרשש בחלום לדון צופיוף בעל בית הכנסת צופיוף סימני בהמה וחיה ו ו משנה ו' אומר סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה סימני תהו שזאת החיה אשר תאכלו כל מפרסת פרסה לשושה עד ששע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תוכלו וסימני העוף סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה סימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתרה בזפר וכבנו נקלב טהור בליזר בצדוק אומר

כל אוף החולק את רגליו טמא מעמידים אותו על חולק את רגליו כלומר כשמעמידים אותו על חוט הוא חולק את את צבעותיו שתיים לכאן שתיים לכאן טמא זה מעיד עליו שהוא עוף שדורס משנה ז' עוד משנה הוא בחגבים כל שיש לו ארבע ארבע רגליים וארבע כנפיים וקרסוליים. אתה רואה את זה סימני טהרה.

כרסוליים זה שתי קרעים ארוכות סמוך לצווא. רוצה לכפוץ מתרומם מן הארץ מתחזק עצמו בהן וכנפיו חופין את רובו. ראית איך זה בא אצל הרב א רב חיים קניבסקי על השולחן? רבי יוסא אומר הוא שמו חגב ובדגים כל שיש לו סנפיר וקסכסת רבי יהודה אומר שני כסכסים וסנפיר אחד ואלו הן כסכסין הקבועים בו סנפרין הפורח בהן ראית פעם דג בים הוא קופץ מכאן לכאן פורח בטוניס יש אותם הוא שט הוא שט שט עצמם >> אכלת דג בשבת אידה אה אתה לא אוכל דגים בעצם מחכה לד >>

לא אבל צריך לכות דג בשבת מי שאוהב אותו מי שלא אוהב לא לגוע בבת >> פעם הרב שרבי אמר לי על איזה דבר שאני אוכל אמרת אני לא יכול לאכול כל את זה כבוד הרב בדק אותי רב שהוא לא מתאים לי אמר אם ככה מהיום אל תאכל אותו אל תאכל אותו אבל גם אני לא הייתי אוכל דג אבל עכשיו אני אוכל דגים דגים אבל צריך >> לא צריך דג זה מעין עולם הבא זה הגמרא שיויתי אדוני לנגדית ממית כי ממיני בלמ שחוז כל צורה שמה כתוב

הגמה לילה פניך ולא יקשלו חברה וסמר בהם במות תורתך תציל לנו מכל מחשלה קטלה נמרתי כי על יד וכירביבים עלי עשב יכסיון רפואת רבקה בת ימנה יצחק בן ברכה יעקב בן מונבר רחל של רפואה מן השמיים ויהודה בן מזליכה >> ברכה אדל בת >> יהודיתנו בת >> נועה בת אישה לפתוח דף מט היום אנחנו דף מט הגענו בבוקר לדף מ ח עמוד ב.

כן? אז אנחנו כבר אמרנו לכם שכל פעם, כל משנה שאנחנו מגיעים צריכים לדעת את כל המשנה בעל פה ולכן נשמיע א אה לא להגיד מילים כאלה פה זה לא ולכן נגיד את המשנה איזה הוא קודם כל לפני שנגיד אותה אני רוצה להגיד לך לכם שיש יכינו בועז במשנה במסכת מכות פרק ג' משנה ג' הוא כותב שמה למטה שהמשנה המשנה משניות איזו מקומן הפרק הזה אמר אותו משה רבנו לפנים מן הקלעין אם יש פה את המשנה אני אראה לכם את זה כתוב. אמר את זה משה רבנו

>> גם הבא רטב אומר שמשנה זו נאמר מפי הלכה למשה מסיני ברטב מביא אין מחלוקות אין מחלוק >> כן אין מחלוקת כמו אמר לך רבי מנשה אותיות נשמה אין מחלוקת לכן זה זכות גדול לומר אותה ולדלמוד אותה ולדעת אותה ככה מתחיל איזהו מקומן של זבחים איפה המקום הזבחים שזובכים את הצאון את הבקר איזו מקומן שזבחים דע לך קדשי קדשים שחיטת בצפון זה קודשי קדשים זה כללית כל קודשי קדשים שחיטתם בצפון עכשיו מפרט פר ושעיר של יום הכיפורים שהם קודשי קדש אנשים פר וסינים שלא כיפורים שחיטתן

בצפון קיבול דמן בכלל שחט בצפון ודמן טעון הזיה על ב על בין הבדים ועל הפרוכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי אדם היה שופך על יסוד מערבין שצבי החיים צון אם לא נתן לא עקב פרים הנשרפים ושרירים הנשרפים שחיטתם בצפון כיבוד הבעל מחצפון דמן טעון אז היה על הפרוכת מזבח ח זהב תנה אחת מהן מעכבת שרי אדם היה שופך על יסוד מערבי שנזבח רצון אם לא נתנו היקם אלו ואלו נשרפים בבית הדש אז כן אנחנו למדנו בבוקר את דף מח >> א שים לב

יצחק למדנו דף מח עכשיו אנחנו בדף מח עמוד ב היום לומדים עכשיו דף מט אבל היא הגענו לדף מח למטה עמוד ב השקחן שחיטה בעולה למצווה קבלה נמ למצווה הקבלה למה למצווה אשכחן נכון שחיטה וקבלה לעק מנן נכון ראיתם איפה אני >> שתיים ארבע חמש שורות מלמטה אשכחה שחיטה בעולה למצווה קמלה למה למצווה אשכחן שחיטה וקבלה לעקב מנלן יפה מצאנו שחיטה בעולה צריכה להיות בצפון זה זה מצווה לכתחילה צריך שיהיה בצפון. למה כתוב ושחט אותו על דרך המזבח צפונה?

קבלה נמ למצווה לכתחילה השקחן אבל שחיטה וקבלה בעולה בעולה לעכב מנלן אמר רב אדבר אהבה ויתרבה מתרצת הגמרא אמר רב אד אהבה ויתם הרבה ברשידת ברשידה מקל וחומר למד את זה מכל וחומר ומה חטאת באה מכוח חולה מעכבת עולה שבאה מכוח שבאה חטאת מכוחה הנו דין שמעכבת מאיפה למדה החטאת >> מעולה ומה חטאת הבעמיק עולה שחיטתה השחיטה של החטאת בצפון מה שכתוב בעולה שכתוב בעולה במקום אשר תשחט את העולה תשחט את החט בכל זאת החמי כתוב בחטאת אם לא עשה את השחיטה בצפון מעכבת עולה שבאה

החטאת מכוחה אינו דין שמעכבת הנה הביא לך את זה הנה אני קורא לך את זה מבפנים מצאתי כתוב >> תפרת ישראל ומצאתי כתוב לכל משנה שאין בה מחלוקת כך הייתה מסורה בלשונה כי אביאה ממשה רבנו כל משנה ומה טעמה אמרינן פרק איזו מקומן בכל יום מה היית אמרה אמרינה פרק איזו מכומן בכל יום מדי אין שם חולק כך נמסרה לנו בלשונה ממשה רבנו עליו השלום מפי הגבורה אם כן טעמה נראה לשפיר נקת אתם ואחה כלעים משום דבימי משה רבנו הנה בבקשה מי אמר לי את זה

אמר לי על זה נאמן כי יודה שתדע אז זה אמר לו קל וחומר הגמרא מה לחטאת היא חמורה שכן מכפרת על חיבי קריטות לכן דין הוא שעקב בצפון אבל עולה לא יעקב הצפון אלא הדרש הוא כך כשיעלה לרב עדבר אהבה כך הוקשה לו כאילו מצינו תפן חמור מן העיקר על העיקר דין צפו זה נאמר בעולה זה לא שקל וחומר מצינו תפר חמור מן העיקר חטאת שהיא לומדת מה ממנה דין היא תהיה חמורה ממנה. אלא ודאי שצפון מעכף גם בעולה. הלוחת למדה מעולה. זה טפל.

זה עיקר. >> כן. אמרתי מסכת מקום. לא יש את זה גם על המקום.

רק זה יותר מפורש. מחבר את הקותח >> לא מעכבת מעכבת >> אני אגיד לך דווקא היא מעכבת על אמר להם אורזותך בר דרב מרי לרבינה ולא מה לא מצאנו תפל חמור מן העיקר בוא אני אראה לך והרי מעשר דה הוא נפדע ואילו לקוח בכסף מעשר אינו נפדע לתנן וכולי אתה יודע מעשר אדם יש לו מעשר שני לא יכול לעלות אותו לירושלים זה הרבה זה טון פודע אותו בכסף ונתת כסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצון ביין בשכר עכשיו גם אתה יכול אפילו לבדות אותו בירושלים עלית

את המעשר לפה אתה יכול לבדות אותו גם בירושלים דוא עצמו נבדע אפילו כשנטמע בירושלים פודים אותו ואילו לקוח בכסף מעשר נכון מטמא ואילו לוקח בכסף >> על החובה לאכולות אותו בירושלים או ולקנות בו מיני מאכלים אבל מה שקנוי בכסף מעשר שני קודש קדוש בקדושת מעשר שני ואי אפשר לבד אותו נטמע אם נטמע אי אפשר לבדות אותו נתנען הלקוח בכסף מעשר שנתמע יפדה רבי יהודה אומר אי אפשר לפדות אלא קבר אתה רואה שלקוח בכסף מעשר שני חמור יותר ממעשר שני עצמו שהוא עיקר תירוץ הטם לא עלים

הקדושתה למדפס פדיונה לא מפני הלקוח אמור יותר זה ההפך בגלל שאין לו כוח מספיק שיתפוס הקדושה שלו במעות בפדיון אין לו כוח אי אפשר לפדות אותו הקדושה שלו קלה כמה שכבר פדית בכסף הזה את מעשר עצמו עכשיו יש בו קדושה קלה אי אפשר לקחת את הקדושה הקלה הזאת לבדות אותו גם לאלימה קדושתה של קנוי בכסף מעשר לבדותה בארץ תמורה דילו קדשים לא חילה על בעל מום קבוע והנה היא חילה >> חילה כן מקשה הגמרא מצינו חמור תפל חמור מן העיקר תמורה מי שממיר בהמת קדשים בבהמת

אחרת הדפיס את קדושתה של הקדשים עליה תפסילו קדשים מתחילת הקדשתן מן החולין לא קדושת הגוף על בעל מום קבוע ואילו היא חדשים לא חולים על קדושת הגוף על מה של בעל מום >> לא תחול אבל אם הוא עשה >> אדם אמר זה הבהמה הזאת קודש לא יכול על זה קדושה זה בעלמ >> אבל ואילו היא חילה מכוח חילה קדושת הגוף על בהמה השנייה אפילו שהיא בעלה תמול כלומר אם זה הבהמה הקדושה ואני רוצה לעשות את התמורה את הבעלת טופ >> שניהם יהיושים אז הנה אתה רואה

שכן יש דבר כזה תפר חמור מן העיקר הוא מתרץ את הגמרא >> זה יותר חמור שזה תגיד לך >> למה מי שממיר בהמת חדשים בבהמה אחרת לא תופס הקדושה רק בלחולין אבל אם יש בו מום לא תופס ואילו ואחרי שהאמרת קדשים בתחילת הקדושתה מן החולין לא על בהמה בעלת מום קבוע אי אפשר מי שמקדיש בהמה למזבח תמימה או אפילו בעלת מום עובר קדושה בקדושת הגוף. אם נעשת אחר כך בעלת מום כבוע פדה אותה הדינו שיוצא לחולין רק עניין שמותר לאוכלה אבל נשארת אסורה בגיזה ועבודה זה

אחד אבל מי שמקדיש בעלת מום קבוע מלכתחילה קדושה בקדושת דמים בלבד פדיונה מוציא אותה לחולין גם לעניין גיזה ועבודה לכל בסדר אתה איתי ואילו היא חי לה קדושת הגוף על בהמה השנייה ואפילו שהיא בעלת מום איך זה חל אומר תמורה מכוח קדשים כעתיה קדשים מכוח חולין כעתיה אומר תמורה קדושתה מגיעה בבהמה שקדושה כבר >> לכן נתפס גם על בעלמו אבל קדשים תחילת הקדשתם זה היה בחולין כמן מכוח חולין כעתה אז היית הייתה זה היה בהמת חולין רק עכשיו בא להקדיש אותה לכן הקדושה >> לא תופס

לבעלת מום מלכתחילה >> נכון לא נתפסת את בעלת מום למה כי היא באה מכור החולין >> כן לומר אין לה כוח אין לה כוח להדפיס מה ש אומר אם כך לא תפל חמור העיקר זה דעיקר כלומר עד עכשיו הייתה בהמת חולין רק עכשיו הוא בא להקדיש אותה לכן התפיסה לא תופסת בתחילה על בעלת מום אם היא כבר הייתה קדושה >> הוא מחייט את הקדושה שלכם >> ואז הוא רוצה להרחיט אותה על בעלת מום תופס >> כוח הקדושה יכול להפיל >> אבל מהתחלה בהמת חולין תעשה באומת

קודש >> אין לה כוח >> על על בעלת מום אין לה כוח יש לה על בריאה לא על בעלת מום מה אומר רשי >> אבל תמורה באה בכוח קדושה קודמת כך לו תפל חמור מן העיקר >> תמורה שבאה מכוח קדושה קודמת >> יבקח לו תפל חמור מן העיקרות זה חומרה >> נכון חומר של עיקר מה העיקר העיקר זה זה לא חומרה לתמורה מאיפה היא באה מאיפה היא באה הרי פסח דוד דהו אינו טעון שמיכה ונסחים ותנופה וחזה ושוק ואילו מותר דידה טעון שמיכה ונסחים ותנופה וחזה

בשוק הנה אתה רואה מצינו תפל יותר חמור מן העיקר פסח זה העיקר הוא קרא ביומו הוא העיקר וראיתי שהוא לא טעון שמיכה נסחים תנופה חזה בשוק הוא לא צריך את כל זה >> והמותר דידה כן טעון צמיכה >> אבל המותר טעון צמיכה נסחים תופת חת זהשו כמו דין שלמים אתה רואה זה תפל המותר הוא חמור מן העיקר אמר פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא זה לא נקרא תפל לגבי פסח אדוני זה כבר שלמים זהו זה אין תפל פה זה שלמים אמרנו מי בית אמא עכשיו אמרנו

שהישבנו אתדה ברבה שצפון מעכב בעולם מקל וחומר מחטת עוד מוסיפה הגמרא וביתימה לא לומדים את זה מרב אדם ברמה שצפון מעכב בעולה אלא אמר כרע העולה במקומתהם בסעירת חטאת ושחט את החטאת במקום העולה למה לא היה צריך לכתוב במקום הקרבת העולה מה שהזכיר העולה במקומה תה נשחטת אם שחטה במקום אחר >> זה פוסל טוב השם מנלן הגמרא הזכירה המשנה הזכירה קורבן השם טעון גם כשחיטה בצפון מן >> אשם מן עלן דבעי צפון סליחה אשם אין עלן דבעי צפון נכתיב במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את

העשם בעולה למדנו שנשחיטת בצפון אז ככה שחיטה קבלה מן אדם שמקבל הכהן את הדם בצפון של האשם ואת דמוזרוקור דמו נמה בצפון למה כתוב ואת דמו אזרוק אמר לך שכיבוד בו גם כן ואת ואת ו בא לצרף בעניין זריקת הדם >> ו החיבור >> ו אפילו תקבל פל >> נחמד מקבל עצמו מןלן ציוו יעמוד מקבל הכהן שמקבל יעמוד בצפון אומר דמו ואת דמו יש לדרושמה שכתוב במקום דמו כתוב ואת דמו מה זה ואת לרבות את הכהן המקבל שגם צעמות בצפון השקחן למצווה כל זה למצווה לעקב

מנן זכה מצוות לעקב מנן אומר כרעחר חרינ כתיב לשחט את הכבש א כתוב באש מצורע בשחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה אז רואה שנה עליו כתוב שהצפון מעכב בשחיטתו >> והיי לאכי דעתה מה הפסוק בהשם מצורע זה בא לומר שצפון מעכב בכל האשמות הי מבעלךד דתניה מה מה מה מה מה מה מה זה יש לנו בר את במידות שהתורה נדרשת בהן אחד למידות דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש היא אתה רשאי להחזירו לכללו עד ש יחזירנו הכדור לכללו בפירוש כצד ושחט

את הכבש במקום אשר ישחט את החט ואת העולם במקום הקודש כי כי כחטעת השם ההוא לכהן שאין תלמוד לומר כחטעת השם הבדים האלה הם לא באות אלא למד לי על עיקר הדין שיעשם לשחות בצפון כבר אני יודע את הדין הזה ומה תלמד אומר כך אתהתעשה פי שתהשם מצורע לדאון בדבר חדש בבוהן יד ובוהן רגל ואוזן ימין יכול לא יהיה טעון מתן דמים ואימורים לגבי המזבח מ לומר כחטאת השם הוא מה חטא תעונה מתן דמים ואמורין לגבי המזבח הבשם מצורע מתן דמים ואימורין לגבי המזבח אז זה

שאלה אתה רואה אני צריך בעשה מהמצורה לדרשה לא ללמד אותי שזה בצפון לעקב שער חטאות כל העשמות סליחה זהו שאומר אתה אמרת לי באשם זה לעקב ושחט את עקב במקום אשר ישח זה בא לעכב והילה אחי יודע אתה שצפון מעכה זה בא ללמד אותי שצפאון מעכה בכל האשמות האם מביא לעניין אחר לכד תניה אחת מן המידות שהתורה נדרשת בהם דבר שהיה בכלל ויצא לדאון בדבר חדש לא הייתה התורה צריכה לכתוב אותו בכלל למה הוא כבר כבר מבינים מן הכללי את כל הדברים שהם מסוג זה. אז

היה בכלל ויצא הדבר מן הכלל ויצא לדאון בדבר חדש לגלות לאיזה דין מיוחד חדש.

אם אתה רשאי להחזירו לכללו, להשוות אותו לחברים שלו בשאר דינים שנאמרו באותו הכלל >> עד שיחזרנו >> עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. דוגמה דוגמה כיצד כתוב בעשה מצוה ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת שחט את את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולם במקום הקודש כי כחטאת האשם הוא לכהן כמה >> שאין תמיד לומר כחטאת האשם תלמידים האלה לא היה צריך לומר הם באות ללמד עליכה ר הדין שיהיה השם משחת בצפון כמו חטת וכבר בתחילת אני יודע את זה כבר למדתי מקודם את

הדין הזה למה יצא ודווקא מהחידוש שנאמר בו סותר את הכלל כמו של אשה מצורע שמביאה הבריתה שמתן דמו על גוף המצורע סותר את הכלל שנאמר בדמי כל האשמות שזוג דמע מזבח בלבד תוספות ומה תמיד לומר ככה אתה השם לפי שיצא שם מצורע לדור בדבר חדש צריך לתת מדמו על גוף המצורע איפה בבוהן יד בוהן רגל באוזן ימין אז כיון שיצא מכלל השמות יכול לא יהיה טעון מתן דמים באימורים לגבי המזבח כמותן אתמ לומר כך חטאת אשם החזיר אותה הקדוש ברוך הוא להקיס אותו לחטאת מה חטתונה

מתן דמים ואמורין לגבי מזבח גם השם מצורה תן דמים באימורין לגבי המזבח אז אם ככה אני צריך את הפסוק ללמד שצפון מעכה בכל האושמות לאלמד >> לא ללמד >> צריך את זה לדרשה הזאת ולא ללמד לי שזה מעכה בכל האשמות >> שהמקבל באשע מעכב >> אם כן אז הגמרא מתורצת אם כן נכתוב בהי ולא נכתוב בהיזה שם מתן דמים מה אפשר בלי מתן דמים למזבח בכלל ששם מצורה דופן שונה זה דופן >> היינו לא מצאנו כפרה בקטח כתיב התורה הוצאה אותו תורה התורה הוציא אותו מה

כללב אז היית חושב שהוציא אותו גם הכלל הזה אם כן שכל מה שנכתב זה כדי להחזיר השם מצורה נכללשמות ושהוא טעון מתן דמים ומורי לגבי המזבח נכתוב בהי ולא נכתוב בהי נכתוב בהשם מצורע ולא כת שחיטה בצפון ולא נכתוב בהי בשאר השמות ואני אלמד עש מצורע אלמד גם כן עם שאר השמות צריך לב בצפון חתחילה למה אתה צריך לכתוב על זה בצפון אלא מה שנכתב שחיטה בצפון בציווי הכללי באשם ועוד פעם שנינו אותו באשם מצורע להשמיענו שגם דין שצפון מעכב בכל העשמות לעכב לעקב >> דין

המקבל שמעכב >> כן לעקב אני חי סביר אני יצא לדון בדבר חדש היא הוא זה לא גמר מכן לא יבוא טוב במה שאומרת הברייתא שתה יכול להחזיר לכללו. אז אם הוא הדבר שיצא בלבד הוא הוא דלא גמר מכללו. אבל כללו גמר מינה.

הכלל יכול למרות זאת ללמוד דין >> שנאמר בדבר היוצא. למד הצפון שעכב בו >> שפיר >> השפיר. אלא אי סבירלן דלא הוא גמר מכללו. ולא גללו גמר מנה.

שאף אחד מהם לא יכול ללמד על חברו הי לגופה הי לגופי אצטריך הפסוק בשאר השמות צריך אותו לגופו במקום אשר ישחטו את העלוה ישחטו אתה השם זה נצרך ללמד שטעוניין שחיטה בצפון לכתחילה השם מצורע שיצא מן הכלל לא יכול ללמד עליהם שיהיו תאונים צפון כמוהו זה ביכתחילה בא ללמד תסת את הגמרא כן דהדר ההדרה באמת צריך פסוק מיוחד לשאר האשמות שתעונים צפון אחד תחילה בכל זאת באשם מצורע את שני הדברים ביחד גם שטעון מתן דמים וימורין לגבי המזבח וגם שטעון צפון למה כמן דאהרה אהדרה אחרי שהחזיר הכתוב את אש מצורע אל הכלל. למה אמרנו כך חטת? >> לא כחטת האש מול הכהן. אז החזיר אותו לכל הדינים אז לא היה צריך לפרש לי דין שחיטה בצפון.

ולכן כמה שחזר ופרש זה מעכב. ללמד אותי שמעכב בו כמו כל האשמות. אמר לא זוטרה עצמו למד >> אמר להם אוזותר בר דרב מרי לרבנה עכשיו אתה אמרת לי שמחזיר גם אש מצורע אל הכלל אמה כי הדרקרה אפ אפילו הכי נגיד מה שהחזיר ר אותו שם מצורע אל הכלל כידר קרה לגבי מתן דמין ואמורין לבעי כהונה הם עבודות כשרות בכהן רק אבל כחטאת האש מול הכהן ככה כתוב אבל שחיטה דלא בעיה כהונה שיהיה זר היכול גם לשחוט אז לא כתוב את השם מצור לך לא ולא

מבעד צפון אפילו לכתחילה אם כן נאמקרה איךזה כבר תירוץ כל הקושיה >> עוד פעם כן אני אחזור אמר לה עכשיו זה קושיה אמר למוזותר ברב מריבינה אמה כידר כרע לגבי מטל דמים ואימורין דבע כהונה אבל לגבי אבל שחיטה זה לא בעיה כהונה לא מבע צפון נכון >> לכתחילה גם לא מ >> זה עד פה השאלה אפילו לכתחילה הכוונה תרצת הגמרא נחזור על השאלה אז אמר להם זותר בר דרב מרי לרבינה גם אחרי שה מחזיר את השם מצורה אל הכלל נאמר כי הדרעל לכלל זה דווקא לגבי

מתן דמים ואימורין שזה עבודות הקשרות בכהן בלבד אל צריך צפון נאמר בהם ככה עטת השם הוא לכהן אבל שחיטה דלא בעי כהונה כשרה בזר אז בשבילה לא החזיר את כתוב את השם מצורע בכלל לאו ולכן ולא מבעצפון אפילו לכתחילה הפסוק אומר חטאת השם הכהן דווקא דברים שצריכים אומר אם כן נאמר כרקי כחטת הוא לכהן למה אמר כי כחטאת השם הוא לכהן מה בעתיבת האשם לרבות כשאר אשמות יהיה >> גם בשחיטה >> בצפון ולעיקובה >> עכשיו הגמרא שואלת למה לי להקשויה לחטאת להקושה לעולה צודק למה לי

להקושה להקיש לחטאת ולמני להקושה לעולה עכשיו למדנו מה שכתוב בשחיטת ש ומצורע במקום אשר ישחט את העולה את החטאת ואת העולה אז אמרנו צריך להישחט בצפון כמו תן עכשיו למה לי להקושה לחטת ולמה אני להקושה גם לעולה גם זה גם זה בשביל ללמוד שטעון צפון מספיק להקישו לחטאת ואני אלמד אמר רבינה צטריך למה היא אקשה לחטאת ולאקשה לעולה אבה מנה חטאת מך למדה מעולה דבר הלמד בהרכש חוזר ומלמד חוזר ומלמד בהרקש >> הייתי טועה למה היא הקשה לחטת והיה כנמר היה השם מצורה לומד מחטאת בקיש

אותו ולכשלעולהמנה חטאת הייתי טועה >> והייתי אומר הרי חטאת מאיך למדתי אותך צפון מעולה >> מזה שהקיצו אותה כתוב לעולה בבזוק זה חוזר מלמד על השם מצורע בהקש >> אז תלמד דבר דבר הלמד בהקש קדשים דינו שקישו כתוב לדבר אחר אז חוזר ומלמד בהקש את הדין לדבר השלישי מובן כי הלכה יש לנו הלכה בקדשים דבר למד בהרקש אין לו חוזרים למד בהקש לכן הוקש השם מצורע בפסוק ההוא גם לעולה שנאמר בצפון במפורש לומר השם זה דווקא הוא במה ש >> לא נלמד אותו מהחצת >> שלא

נטעה להוציא את הכלל הזה שהוא הוא לא נכון >> אבל זה חוזר ומלמד מה לא זה שלא חוזר >> אז מה זה הדבר הלמד מתקש חוזר ומלמד אני הייתי טוע >> ככה היית חושב >> הייתי טועה שהוא מלמד הוא היה מקיש זה רק לחטת שזה לחט אבל אמן החטאת מאיכה למדה שצריכה צפון בשחיטתה מעולה מזה ש הקיש אותה כתוב לעולה ושחט את החטאת במקום העולה אתה רואה הפסוק הזה הפסוק חוזרת אימלמדת על השם מצורה בהקש אם ככה דבר הלמד בקדשים בהקש קישוע הכתוב לדבר אחר חוזר

ומלמד בהקש וזה לא נכון כי אני יודע שבקדשים דבר למד בהקש הוא לא חוזר למד בהקש לכן הייתי צריך צריך להקיש אשם מצורע גם לעולה ששמה מפורש אתה צריך צפון וללמוד שהאשם ולמוד ה ולומד האשם ממנו דווקא >> יפה >> מסקנה גבר שלמד הוא חוזר ומלמד הרב המסקנה שגבר שהוא מלמד הוא לא חוזר ומלמד רק פעם אחת הוא מלמד אמר לאמור זות רבי בר דרב מרי לרבינה אם שמצורע לומד את הדין הזה מעולה ונקשה לעולה ולא נגשה לחטת נקיש את השם מצורע רק לעולה בלבד ולא

נקיש אותו גם לחטאת למה יש נקישו לחטת בכלל אומר תרצת הגמרא אם היה כתוב מקיש אשם מצורע לעולה בלבד אבה אמנה דבר הלמד בהקש חוסר מלמד בהקש כיתמה הנקשה הקושה לחטאת בלבד הייתי עונה לךניחה לידי מקיש ליקר ולא נקיש ללטפל טוב יותר להקיש את השם מצורע לעולה שבאה מפורש צפונה ולא נקיש אותה לחטאת שלומדת דין צפון רק בהקש לעולה אבל בלי זה יכלה החטאת ללמד להשם מצורע שיהיה טעון צפון כי דבר הלמד בהרקש חוזר למד בהקש כדי להוציא מהטות הזאת כי הכי הקשה לחטאת קשה לעולם

ממר דבר למד בהקש אינו חוזר ומלמד בהקש אחזור אני אחזור אני אחזור עכשיו רבינה רוצים מה שתרץ רבינה אמר לאמור זותראה אני חוזר אמר אמר להם מורזות בר דרב מרי לרבינה אם אתה אומר שהשם מצורע לומד את הדין הזה מעולה כמו שאתה אמרת בנקשה לעולה ולא נקשה לחטת נקיש את עצה מצורה דווקא לעולה בלבד ולא נקיש אותו לחטת מה צריך להשים אותו בכלל להקיש אותו לחטאת קיש אותו לעולם גמר אומרת הגמרא אם היה מקיש אותו את האשם מצורה לעולם בלבד אמנה דבר הלמד בהרקש חוזרים למדת

בהרקש אומר למה גם בקדשים דבר למד בהקש חוזר למד ביקש וכיתמה נקשה הקושה לחטת שאם כלל זה נכון עדיף היה יותר להקיש את השם מצורה לחטת בלבד >> והייתי לומד גם על השם >> למה כחטאת האשם טוב ושחט את הכבש במקום החטאת כי כחטת היה שמו היה טוב בחטת ועל השאלה הזאת הייתי עונה ניחד מקיש ליקר יותר טוב להקיש את השם מצורה לעולה שבו מפורש צפונה ולא נקיש לתפן לחטאת למה היא לומדת את דין צפון מהיקש לעולה אבל בלי סיבה זו הייתי יכול חטאת ללמוד ללמד

שם מצורע שיהיה טעון צפון כי דבר הלמד בהרקש חוזר ככה הייתי אומר בשביל להוציא את הטעות הזאת גם >> לכן לאכי הקשה וחטת והקשה לעולם אמר דבר למד והרקש אין לו חוזר מפה נלמד זה כלל בכל החדשים דבר שלמד בהקש לא >> חוזר לכןיש לח >> רבה אמר לא מכאן נלמד שבקדשים דבר למד בהרקש לא חוזר מלמד בהרקש אתה איתי מאיר >> כן מאח >> אלא מאח לכתיב כאשר יורם מישור זבח השלמים למה ילכו שתי הכליות בגופי כתיב אלא משום דבאה הגמורה יותר את הכבדוש שתי

הכליות מפר העיניהם דבר של ציבור מסעיר עבודת כוכבים שמה בגופי לא כתיב מפר פר כה משיח דגמר אך יצטריך כאשר יורם דניבה כמן דכתב בגופה >> ולא נהיוה דבר למד בהרקש חוזר ומלמד בהרקש חוזר חוזר והרכש אלא מאכה כתוב בפר שמביא כהן משיח על שגיגתו בעניין הפרשת האימורין שצריך הקטרתם לצורך הקטרתם על המזבח כאשר יורם מישור זבח השלמים >> למה היא חטה >> למה למה נאמר הכתוב הזה מה הן האימורין שציוה עליהם בזבח השלמים שאותם בא כתוב לומר בפר כהן משיח מה היה זבח השלמים אותו

דבר שבפר כהן משיח היא ליות תראה את כבד שתי הכליות בגופי כתיב זה כתוב בפרוש בפ פר כהן משיח לא צריך ללמוד לי על ככך משום דבעי הגמורה יותרת כלומר למה הזכיר עוד פעם עם מורה זה וחשמים זה לא לצורך פרק כהן משיח עצמו אלא רוצה ללמד הגמורה ללמד את הקטרת יותר הכבדוש שתי הכליות מפר אליהם דבר של ציבור שהם לשעירי עבודת כוכבים שהם מורים מוקטרים לגבי המזבח הוא קשה אליו שיהיו גם אמורי שעירים מוקטרים למזבח למה בגופה לא כתיב בפרנם לא לא הוזכר הקטרת אימורים

בפירוש מפר כהן משיח עוד דגמר ולכן דבר למד בהקש הוא לא חוזר מלמד בקשי צריך כאשר יורם דיני כמן דקתי בגופה שפר אין להם דבר שלא יהיה כמו בהקש ואז זה כתוב בעצמו אז כך זה המידה אם אין לו עניין לגופו תן עניין למקום אחר ופרים דבר למד בהקש על הקטרת אימורים בסירי עבודת כוכבים שכאילו נכתבה הקטרת האימורים בעצמו ולא נאיב דבר למד בהרקש חוזר מלמד בהרקש בקשה הגמרא אמר לרב פפה לרבא בלכתבה בגופה ולא נקיש אם כתברך שכל מה שהוזכר עם מורי זבח שלמים בפרק

כהן משיח זה רק ללמד על פרעלם דבר כתב בגופה את פרנם דבר ולא נקיש לא צריך הקשות לפר כהן משיח לא כתיב בגופה ולהקיש אבל ממנה הדבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש וכיתמה נקשי הקושה את פרם דבר לפר כהן משיח ולמד פרים דבר את דין הקטרת האימורין בהקש ועזור ונמד דין זה לסר עבודת כוכבים בהקש לא נילה דקבה בגופה מדיקש דקושה יותר טוב הייתי נשאר בטעות שדבר הלמד בהקש חוזר מלמד ביקש ויותר טוב נוח לו לכתוב בעצמו זה חיטש >> אם כלל זה נכון יותר טוב

היה שנלמד את פרעינם דבר פר כהן משיח נקיש וימד פרם דבר את דין הקטרת האימורים ממנו בהקש >> ואז הוא יחזור וימד את הדין הזה לשרי עבודת ככמים בהקש ועל השאלה הזאת הייתי אומר ניחלה לכתבה בגופה מדיקשתי הקושה ונשארת הטעות שדבר למד מאקש חוזר ומלמד בהקש להוציא את הטעות הזאת לאכי כתבה ו בהקשה עבודת כוכבים >> לממרד דבר הלמד בהקשנו חוזר מלמד בהקש הקש הוא גזירה שווה קל וחומר סימן >> בניין א זה קשה הגמרא לומדים שזה למד בכ >> דבר למד בהקש >> דבר הלמד

בהקש אין חוזר ומלמד מהקש מאיפה המקור אם דרבה מה דרש רבה להכ אשר יורם אם דרבינה שדרש >> שש מצורה לחטאת ועולה דבר הלמד בהרקש מה הוא שילמד בגזירה שווה ת שמה רבי נתן בר אבטולמוס >> בן >> בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה התפשטות הנגע בבגד כולו שהסגיר הכהן את הבגד שהיא טהורה וניתן הבגד מצענתו שנאמר קרחת שנאמר קרחת וגבחת בבגדים >> אה בנגע >> בבגדים אה >> קרחת וגבחת בבגדים קרחת זה בגד >> אף פעם לא שמעתי >> קרח זה בגד ישן

וקבחת זה בגד >> אה בקרחתו בבגד ישן ושחור אומר כן >> מדתנא דבר רבי ישמעאלזקן >> ראית לבן אדם עושים לו קרחת ויש לו גבחת >> מה זה קחת >> כן אומר >> קרח את זה מאחורה גבח את זה מקדימה >> זה בעל השערות זה בעל או בגד >> בבגד גם אותו דבר לפנים ולאחור כמו שהגבחת זה לפנים >> בגבחתו זה בגד חדש >> כן זה בגד לפנים גב לפני >> בגבתו >> ישן >> בקרחתו זה בגד ישן ושחוק בגבחתו זה בגד חדש >> איפה הקרחת

הקרחת זה מאחורה איפה הקרה אחת זה מאחור >> לא לא צריך זה רק בגד חדש וישן >> כן זה דומה >> פה לא צריך הוא רוצה להגיד לך זה דומה לאחורה לפנים לא צריך ונאמר ככה וגבחת הנה באדם בקרח חתו איפה זה מגובה הראש ואחורה בגבתו מגובה הראש וקדימה לימין שמאל מה להלן כמו בנגע בראש פרח בחולו טהור שכיסא הנגע את כל גופו טהור אף כאן בבגדים פרח בגולו טהור ואתה מנלן בנגע הראש מן אנחנו יודעים מפרח בכולות טהור דכתיב מראשו ועד רגליו כתוב שמה בתורה

וכיסאתה הצרת את כל אור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן כולו הפך >> לבן טהור הוא המשך המרבי כעש אושו לרגל מה כולו הפך לבן פרח בכולו טהור אב כולו הפך לבן פרח בכולו טהור אז אז דין הפריחה מתארת בנגע שבראש. לומדים בהקש מנגע שבגוף וחוזר נגע שבראש הוא מלמד לנגע שבבגד בגזירה שווה.

אז דבר הלמד ויקש חוזר מלמד בגזירה שווה. השאלה שלנו הייתה אם דבר שלמד בהקש חוזר ומלמד בגזירה שווה. הנה ראינו לגבי צרעת בקרחתו או בגבתו. ש >> אז הצרת מלמדת גם מקש וגם גזרה שבהגזרה שבת >> שני דברים לומדים >> אמר רבי יוחנן בכל הדומה דוחה את זה זה לא ראיה אומר בכל התורה כולה למדין למד מלמד בהקש יכול לחזור וללמד הלאה בכל צורה שהיא חוץ מן הקדשים שאין ללמד מלמד לא לומד דבר שנלמד הלאה לדבר שלישי לא בהרכש ולא בגזרה שבה ואם כן לא יאמר

צפונה באשם תית בגזר השבת קודשי קדשים חטאות ממה שנאמר קודש קדשים גם באשם גם בחטאות אז כישה כתוב חטאת לעולה ללמץ את תאונת צפון אז תחזור החטאת תלמד דין הזה להשם בסדר שבה אלא מה שלא נלמד דין צפון באשם אלא נצרך הכתוב להרקיש לאב למרע דדבר הלמד בהרקש אינו חזר למד בגזירה שווה אז מה אתה אומר לי דבר הלמן בהקש חוזר ומלמד בגזרה שבה >> מה אומרת >> בדין מה שדיקה למפרח מלכת עד שכן מכפרת על חייב קריטות קודשי קדשים יתרי כתיבה >> מה זה יתרה

>> פעמים לבד >> איפה כתוב פעמיים >> עיקר הדין שקודש קודשים נאמר קודש קדשים לצורך גזרה שבה פעמיים >> ולכל חטתם ולכל השמם אשר ישיבו לי קודש קדשים הוא לך ולבניך >> לכן מלמד >> אני אגיד לך דבר זה צריך לחזור עליו מחר למה זה קצת קשה אין דבר יש זמן הכל לאט לאט עכשיו עכשיו מבחן זה לא קודש הקודשים לא לומד אבל יש ולכן לומד הוא לא >> מבחן הוא רוצה לדחוק את המצב שאתה לא יכול ללמוד מזה אל תלמד תלמד מידני >> תיקח עץ

תביא לו גם מבחן רבי דניאל מקבלים מתנות רבי דניאל מקבלים כובעבו חרי כמה נתינות דם היו בבית המקדש ביום הכיפורים >> מחלוקת מחלוקת יש אומרים 43 יש אומרים 47 שומעים 48 >> תכתוב יש אומרים >> 43 איך תמנה לי אותם >> הנה שלוש הוא כותב >> 32 >> 16 162 >> ועוד 11 >> חד למעלה ושבע למטה דם גם הפר דם השעיר בין הבדים הפעם בין הבדים >> אחר כך עוד הפעם אחד למעלה שב למטה ש וש >> 16 ו16 זה הגענו על הפרוכת >> על

הפרוכת 16 ו16 16 בפנים 16 פרוכת >> מה לא >> אחר כך מערבים את שני הדמים ואחת >> ומזים הפנימי >> נכון יופי ארבע קרנות ארבע רנות שבע באמצע >> הוא לא ביקש שום פירוש >> יש מחלוקת אם ארבע קלות היה בנפרד או בלב טער 243 >> אז איך יצא 438 32 >> אם הוא מערב >> מערבים אחד לא לקחתי כלום עוד אחד לא שומע אבל זה שלום לא זה מחלוקת >> 32+ 7 לפני המזבח ועוד אב על כ >> אבל לא 47 >> האם הארבע

של >> אה יש 48 אם השירהם מעכבים או לא ב שאלה שנייה פה מה שאומרים כותבים אז לכן כבודו יכול לכתוב שיקבל את הפרס לא לא כבודו יודע בלי זה אני רק סתם צוחק >> נסחים האם שייך להתחייב עליהם כרת משום פיגוד >> אם הם באים עם הקורבן >> מחלוקת >> אם הם באים עם הקורבן או לא >> נכון באים >> לדעת רבי מאיר אם באים עם הזבע מפגדים חכמים לא מפגדים לחכמים תמיד לא מפגלים חכמים לא כש ש יכולים לו >> אימורים ג' שאלה שלישית

אימורים של קורבן פיגול שעלו על המזבח צריך להורידם >> לא צריך להוריד לא >> תכתוב לא תכתוב לא >> אם כבר עלו לא צריך להוריד פרים הנשרפים וסעירים הנשרפים האם חייב עליהם משום פיגול >> ומדוע יש פעם פיג >> חכמים [‏צחוק] חייבים זה מתיר את האימורים למזבח >> רבי שמעון לא חייבים למה הם לא על מזבח החיצון כמו שלמים חכמים יש בגלל שיש להם תירים כיזה שלכ שואל נכון שואל למה קדשים של גויים יש בהם אישום מעילה במזח >> אהגול רבי יוסימה >> תלוי אם זה

קוצ בדק הבית מחלוקת יש מחלוקת בגמרא נח פה בזה >> אז מי אמר לא ביקול לא נותר ולא טמ זה לא קודשים מה אומר >> קודשים של זה יוסי מהחלק בין הבית לא מועלים הבית בקודשי >> דבר שנעשת מצוות >> האם יש בו מעילה זה לא נכון רק אם נעשה את כל הורך גבוה >> אבו מלך חוץ מעגלה ארופה ותומת בבשם של >> לא אין חוץ מתרומת הדשן בגדי כהונה של יום כיפורים לפי חכמים עכשיו לשם שישה דברים הזבח נזבח פרט מה הם הדברים זה המשנה

שצריך לומר אותה כל יום זה סגולה גדולה >> לשם השם >> מה הסגולה >> אידה מה הסגולה >> רב הי גאון הנה לשם ז לשם זובח >> לשם איש >> לשם ריח >> רגע יש עוד שאלה כל יום להגיד זה טוב לפני כל ברכת מזון זה טוב שאלה >> אמור משנה הראשונה של פרק איזהו מקומן בעל פה >> בחבוד כן כן לא לא >> מה לא לא אין לדחות אתה לא יכול לעשות צחוק אני כבר היום אמרתי לך אותה פעמיים בעל פה יש לך ימות שאתה

מפיע אין דחות >> מיר אתה ערב עליו >> רק תגיד איזה שבוע אני אגיד שמונה אתה תגיד שני >> לא זה לא צחוק פה >> לא לא בס אני זוכר תזכה תמיד >> גם הרב רבי דניאל הכהן תכתוב לו 100 >> מחר כבר מקבלים את המתנות יש הגרלה הגרלה >> איזה מת >> יש פרחים יש הכל חים יש פרח מה זה >> כן אני אתן לו אני שוכח איך לכתוב את זה בבוקר שתבוא מוקדם הלכות ד איך להביא את הפר אנחנו הלכות תגיד להם שיעשו למעלה

את הסימנים סימן צדי הלכה ד' הוא מוציא שס חדש פנחס רבי דניאל שהוא יפה מאוד מבוחרה כן מה לא לבשת את הכובע >> הכובע >> הלכתי בדם מישהו רצה את זה יכל להיות שס אתם א לא כל הלכה כל מה שכתוב לעין בהלכה שמה הוא פיל אותו בצד משהו יפה משהו זה מוסר היה רוכב על החמור סימן >> צדי הלכה ד' היה רוכב על החמור אין צריך לרדת ולהתפלל אפילו יש לו מי שתופס חמורו היה להם מתפללר דרך חינוכו אם היה בספינה על גבי קרון לא

צריך לעצור ולרד אלא אם יוכל לעמוד בתוך הכרון או הספינה ולכוון עומד ואם לא יושב במקומו הוא מתפלל או אם היה הולך בררלב לא צריך לעצור ולהתפלל מתפלל דרך חילוכו אה אפם אין פניו נגיד ירושלים מה זה מתפלל דרך חילוכו ראנה בעונינו וריב רבנו מלעוננו גאולה שלמה למען שמך והוא הולך שיעמוד אומר מרן לא צריך היה הולך מתפלל דרך חינוכו ואף פם אין לו פניו נגד ירושלים אפילו שלא במקום סכנה כי אם יעמוד ותפלל יקשה בעיניו יחור דרכו ויתרד ליבו יכול לכוון והכל לפי הדרך ולפי

המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו ויש מחמירין לעבוד בברכת אבות וראוי לחוש את דבריהם מון שלא במקום סכנה אז אם הולך ברגליו או בבהמה בברכת אבות יעמוד.

אז רואה מה כותב הרשבא? אין לחלק בין הדרכים אלא אפילו אם הולך על דרך קצרה בתוך התחום ואין שם חשש סכנה אין צריך לרד ולהתפלל אלא מתפלל דרך חילוכו. זה דעת מרן. כך כותב כף החיים וכל וגם אם אדם נמצא ב במקומות בחוץ לארץ בקוונס נגיד >> הרב שום חושך שהוא מפחד שיחשיך עליו הוא לא יודע איפה ללכת היום כל הדרכים רעים פרנסים >> יש כל מיני פחדים זה לא רק חושך כל מקום >> הוא אמר לך הכל לפי העניין טרוד להגיע למחוז חפצ >> כן

אבל לא ידעתי שעמידה >> אדם יכול לברך בדרך חילוכו להתפלל חשבתי מזמורים אפילו אולי קריאת שמע אבל המידה >> המטרה רק שיהיה לו יישוב הדעת >> ברגע שהוא יעמוד לא יהיה לו אישוב >> זה דברים שלא מאירים זה לא צריך לעמוד כי הוא עומד בפני המלך אבל זה לא לא מעכב דהינו אם היה לו צורך בדרך ללכת והוא הוא טרוד וזה אז יכול ללכת להתפוצ בצד >> ברכבת באוטובוסם אני נוהג באוטו אני לא צריך לעצור בצד נכון יכול לסוע להמשיך לנסוע באוטו >> בנסיעה בתוך העיר

יש הרבה תחבורה לא תפלל בנסיעה בתוך העיר אלא ירד והתפלל >> תשמע תשמע אבל בנסיעה מחוץ לעיר לא צריך לרד.

אומר רבי חיים קניבסקי שאם התפלל התפילה התפלל האוטובוס בישיבה האוטובוס הגיע לתחנה שהוא צריך לרדת יכול לרדת ולהמשיך את התפילה בהליכה למה התיר לא להתפלל בהליכה שלא יתרד >> זה חידוש דוקה שזמן קצר שלא חידוש גמר שראיתי שאם הוא יושב על החמור מתפלל הוא עושה 18 הוא רוצה לעשות שלוש צדים עושה שלוש שנים מהחמורים פסקי תורות חמור אפשר על חמור אה [‏צחוק] >> זה אלה שנוסעים לאומן אז זה הם יש להם בדרך >> 36 הם באירופה ב הם בזה שמה בכל המקום בפולין ללכת ממקום ממקום

300 קילומטר בקוווינס אין כל כך הרבה אבל יש להם מקומות אם הוא נוסע באוטובוס עליו אז זה יגיד לנג >> לא אבל אי אפשר להתפלל לנהוג בעצמו ולהתפלל בנהיגה זה לא >> אם אין לו מקום לענות רכבו אם יפסיד זמן התפילה אם לא תפלל בנהיגה נוהג ברכב צריך לחדד את חושב לכביש איך הוא יתפלל כך כותב רב שלמה זמן נוירבח כולם בטלפון תספ מה הבעיה >> לא אבל אדם הראש שלו לא מכוון מבטו >> אין צריך ל גם למי שרוצה להחמיר ולעמוד באבות לא ירד מהחמור

לעצור אותו שלא תלך יגיד לך לעשות שלוש צעדים אחורה פנה >> כן אני הייתי עולה בשבת עולה לפה והייתי כאן לפעמים מאוחר אז הייתי אומר קורבנות בד הדרך הייתי מגיע לקרצה של קורבנות ה בעליה חם יוסף עדס הוא היה מתפלל בסילברה ואני בא לפה אז היינו עונים ביחד אז הוא אז הוא היה עוצר לעשות קריאת שמע הוא עומד ואומר קריאת שמע >> הראשונה אז זה ה אז אני למדתי ממנו שצריך לעצור אחר כך הוא אמר לי פעם ראית אותו לא עוצר ממשיך >> אין זמן >>

אומר לו איך הוא לא עמד היום אומר ל ככה לא צריך לעבוד אפשר ללכת השנייה אמרתי >> רק אני אמרתי גם השנייה אתה יכול גם עמידה לעשות בדלת >> עכשיו יעשה שמע ישראל אבל שרבעצ >> לא הולך >> הולך הולך >> שמע ישראל והולך אם משה מתפלל מחס על האופ >> אה איך מחיפה שהיה חוזר מחיפה לא היה כן במנחה לא צריך לעבוד פסוק >> כן הפסוק ראשון >> כן כן כן בסידור של בגדר כתוב לא יגיד את הערבנות וזה בדרך למה יש זה תכון כשס

>> נכון כל זה לכתחילה >> היום במטוסים ברכבות יש היום עניינים מה יש הם נוסעים ואתה לא מרגיש בכלל כמו אתה יושב פה בחדר ואתה מתפנן גם שמים לך וילונות שמים ארון ון הקודש שמים לאפים עניין של שבע >> איפה ברכבת שלוץ לארץ לא פה >> מה אתה אומר >> אז זה יותר טוב ברכבת זוכ כן >> גם אדם יכול לענות ברוך הוא ברוך שמו אמן עכשיו מי שמתפלל [‏צחוק] בישיבה אז אם הוא יכול לעמוד בקריאות ושקיפות ולעשות יעשה זה הנה היה יושב בספינה או בעגלה

אם יכול לעמוד פחות בקריעות במקום הקריעות עומד כדי שיהיה קורע מעומד הוא פוסע שלוש פסיעות אף על פי שיושב בכל התפילה כל מקום אם אפשר לו לעמוד יעמוד כדי לקיים הקריאות והפסיעות כדרכן ואם ואי אפשר לו שמע כגיון שורכב על הבהמה זה מורם איפה אתה ידה זה מורם ואם אי אפשר לו יחזיר הבהמה שלושה סיעות לאחורה ועולה כאילו פוסע בעצמו הגאות פסי ואם היא לא רוצה לחזור >> תן לה בשטשמ היום מתי באמצע אמרתי לאחוזר >> מה הייתי עושה את זה >> בטח אפשר בני כן

אתה יודע זה בשבילי היום החידוש כלומר אדם הולך בדרך והוא מתפלל שם שפתי תפתח אופי יגיד תלתך סלח לאנבינו כחנו חול והולך שבעמידה מקבלים איך אפשר >> הלכה למעשה או >> הלכה למעשה מרן בית יוסף שתיך שדווקא בסע יהיה לו יותר יותר שכת מחשבה של עבודה מרוכז על המצווה לו רק מחשבה אחת יש לו רק מחשבה אחת עם האופה יעשה רס שלוש צעדים נכון כבת מתל אביב מתפללים בירושלים מרחמים תשוב והרכבת נוסעת ירושלים >> חולה מתפלל אפילו שוכב על צידו >> להגיד לעיד שיעשה כשהוא מגיע

לעושה שלום באוטוב שעידה יעשה שלום צעדים אחורה באוטובוס >> חולה מדר מתפלל אפילו שוכב על צידו והוא שיכול לכ ככון דעתו ואם אי אפשר לו למה הוא חולה קשה להתפלל מכל מקום יהרר בליבו שנאמר אמרו בלבבכם >> על משכבכם >> אמירה בלב נחשבת כתפילה תראה לא יכול להות מוצי תודה תודה לא יכול זה מה שיש אתה יודע הוא רק בתעבד תראה את המפ >> איך יעשה שלוש פסות ממש הנה בכוונה הוא בכוונה כתב כאן השולחן ערוך שוכב על צידו ולא כתב על גבו פני שגבו אסור

כדעלין ואם שוכב על המיטה על גבו כשראשו מורם עכריות או שהמיטה מורמת אומר הגאון רבי שלמה זלמן שלא נחשב לשוכב אלא כיושב ואין בזה חשש לפרקדן פרקדן ששוכב הוא פניו כלפי מעלה אבל פה הוא קצת מותטה וכן כתב הרב שיינברג שהגדרך של פרקטן הוא שוכב פניו כלפי מעלה. לכן אם שוכב בכיסא נוח לא נחשב פרקדן. משמע בלבוש שכתב שפרקדן שוכב על גבו פניו למעלה. המקור חיים כותב שגם חולה ששוכר אם יכול לשחרר ראשו מעט במקומות צריך לכרוע.

אומר הרמה אומר התפלל בלבבו אומר שפי כף החיים הלכה ברורה לא התפלל כלל ישים תפילה בתפילתו הבאה לא בעירור כף החיים רבי דוד >> אז מה אז אם הוא על הגב הוא לא יכול להתפלחנו פותקים הרבור לו כדבור דם שרבור לו כדבור דם אז לכן הוא לא יוצא אז למה הוא עכשיו לא יעשה את >> ארומו ארומו >> כן הרמה אומר בשיטה שהרו כדי דמי שיעשה ככה אבל אם זה חולה שלא יקום >> בית יוסף בשם אור החיים פסיקתה >> הרב אם חולה לא יקום לתפילה

הבאה הוא כזה חולה לא עלינו שהוא שוכב כמה ימים ככה >> הוא יצא כרמה >> ככה בכף החיים אם הוא יקום לתפילה הבאה אז ששלים בתפילה הבאה >> הייתי בבית חולים כשגמרתי את הנתוח כן הרופ 18 שעות רק על הגב אסור לך לזוץ מה היית עושה >> חלתי לא אפשר >> אתה פטור >> אבל זה היה קשה מאוד 18 שעות עלת >> משמע לדעת הלכה ברורה הרב שאם הוא יכול בתפילה הבאה יעשה בהבאה לא יתפלל עליו >> טוב אחר כך נראה הלאה >> כן השם יצילנו

רבי משה מכאן והלאה תהיה בריא ולא צריך לך >> כל הדברים האלה 18 עליך שלא תרך 18 ש דף קפ רובן שמחר לשמעון שדה והיה נביא מעדיב בא נביא להחרעחרר על השדה תו שראובן גזל אותה ממנו אין שומעים לו ואין מזכרים אחריות שיביא על אותה שדה והריב בית כל זכותו איך תעיד על המכר ותבוא להער וכן הם העיד לוי בשטר שכתוב בו השדה פלונית של ראובן מצד מזרח אומר הועיד בשדה ועשה שדה סימן אחר ועיד בשטר בצותו ואני יכול לחזור ולערער עכשיו אמרו לו איך תעיד

בשטר זה שכתוב בו השדה הזור נצפת לחזור את הרע אוי >> זוהר >> אם הוא לא היה מעיד בשטר לוי הוא יכול לערר צדק שהוא לא מעיד בשטר כמו כל מערער מה הבעיה מה הדין של כל מערער יהיה דינו מה דינו של כלך >> נלמד זה שותחה כ דף סח >> אבל כדנן בהרעד ישראל מזון על ידי שכינתה אתה רואה פה שפע בא ישירות על ידי השכינה בחוץ לארץ המזון לא בא על ידי השכינה והתרן כן פעמכין ומה שר המשכין כולין העופים מבשלים זרע דנחין מן

מוחה משים דפנה מן כפי ראה ובדול מלכה די וליבה תמר בטר כולד רעים כסדים דין ארב שחד תר כפי רניין כפי רא פניהם כנפיהם פלות מןמעלה חבל עלי דור חוכמה ומינה השם אביה ונחלתו יאכלון איך >> רוח עצה דילקטי דף ע רוח עצה גבורה רוח נגח בטר מלכון ונחמסדורה מזיג באמצע מזיג מקובח חפכים מקבל מדן מה המחינה בריא עולם שמין דכלת חולין דון עבדים מרבחות קרושים שיש דמר בו שהשם יאכל לון >> בחנות בחנות תודה רבה תום הכתורת אתה אדוני אלהנו שיקטו אבותנו לפניך את כתורת

הסמים בזמן שבית המקדש כשר ציו אותם ביקש אתה יכול להביא אותם שהוא שות >> אל משה נביח ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה כחנך מים נטף ושחסמים ולבונ זכה בת בבדה ויאמר אדוני משה קעסמים נטף ושחרת וחסמים ולבונה זכה בת בבדי וי אומר אדוני אין משה כחסמים נטף ושחלת חל בנסמים בונה זכה בת בבד יהיה יהיה בבד זמן יהיה בבד בתחום יהיה בבת זקומר היה הוא יהיה דבדבה הכזונו בבס חשבה פו הזמן ועשית אותה קודש ממנה דך ונתה מנדות בועד אשר ועל לך שמה קודש קדשים

תן לכם לא מפיר עליו אהרון אתה ורצמים בבוקר בבוקר אר תיבות תראה מעלות אהרון את הנרות מה זה מי זה לי עלות אהרון את הנרות בן הרבה תנפ אדוני דור יכים תנו רבנן פטום הקטורת קצ 368 מנים 365 כחמ מנה בכל יום מחצי טוב בבוקר מחש מתרים שמהם כניס כהן גדול מהם חופה ביום הכיפור חזירן בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה בנים הן צעש תשעה ואם לא מתכפס בי חמ תקמדובע עכשיו כל ש רבי נתן בב אומר דים קשים נתן בהדם חצים את

הרמבן שמעון גם צור מצ כתבשן על מה כדי שוב כדי לשוכים תניה רבי נתן אומר שהוא שחשמים פחש אמר כל כמידתה כשר עונה 70 שנה טוב שבש אין אדם יכול לעמוד בני רח ולמה אין מערב מה דבר כני שהתורה אמרה חוסר כל דבר שתר ממנו של אדוני בנום כן זאת עצו כחו מזמר לכם לאיש מנחה מעד צורים מעדבשנכו מנחה מעד צורי ומעד שלחות הורידו לאישורים פסח געתם צפ מצדם עלזות שמם את הדבר הזה לך פניך היה כי תבוא לרדכם שמכם את העבודה הזאת והיה כי אומר

עליכם אליכם העבודה הזאת לכם פסח ש בסח בתמצרים מצרים בתשתחבו הי עשתה בנורה זחבת כשעשה את המנורה וקנה גביע כפ שלושה קנים יוציאים צדה שלוש שעה מרים צדה אחד ושלוש שעה צדה שלי שוחדים בחגבים שק אחד כתוב פח כן שש תקנים יוציאים מן המנולה במנולה חגים שוקנים כפתות שני הקים מנה שני עד שני הגנים ש הגנים יוצאים ממנה כף תורה מודשב חמוד ז כיכר זת צ כל כניה אדוני להושיעני חינותי לנגן בת אדוני אדוני לנגן מעשה על משה תן עליה המזבח לך יעמוד בין המתים ויאמר

משה בין המתים בצעדה קצח משהו בין המתים אהז עוזרזך רנן בוקר מסג אני אשר עוזך את המסג לציתה צחנוץ ויעמוד פחד פעם עני >> יש לרפה רגיל צד חיתו לא תיר מפחד מחלוך כשפצך אלך גשעך לא תונך בכל דפך תגני אני בענוו חשקני חמח לב כל ימי חצחה זכה לאכבה ב יעשך בגשור פרס ככל בתשבדים דע בשעים בעלהצד עוז עוז פה צופיה הניכות בתמונות חק תנו בכד עמך ברחמס חגאן עמך תיבות שיכבוכל כנס הגדול שעולם מוק היו ארבע מילוים מספר עם ארבע כל מתוך השם שמות

צה למלאכך קדושים חלפ שם חתשמיד כוח שמות צווה למלאכיך הקדושים כל ישראל דבר רע כל המקטרגים צריפים לפני שבלך לאבותינו הקדושים אברהם יצק ויעקב משה ואה רון סברך בשבור מצור כל הקהל הקדוש כדעל מיברך אתחון זכה בבריאות אתנורה מעניה תמיד תהיו בריאים תמיד תהיו שמחים שועלות דולות ונחשמחה כן ‏Yeah.