📖הדף היומי מסכת זבחים דף מ📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ב מרחשון תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ב בחשבן תשפו ערב שבת קודש פרשת נחלה תולדות נחנו איש צדיק תמים היה בדורותיו איזה זכות זה הנה הגענו ליום קדוש כבר אנחנו פרשה שנייה בספר בראשית פרשה שנייה, איזה כמה מתחילים להתקדם. מי שלא ישים לב על עצמו ללמוד את הפרשה עם ביאור, אם ראשי להבין כל דבר בתורה, יאבד לו אחר כך הכל מהידיים. עד מתי נחכה?

צריך לדעת כל מילה ומילה בתורה. ולכן אם אנחנו נלך פרשה פרשה זה יהיה קל. אז השבת נלמד פרשת נח. אפילו אם לא למדנו שבוע שעבר בראשית לעזוב בהזדמנות נלמד אבל עכשיו נתחיל את הנוח וללמוד פרשה פרשה אלה תולדות נחנו אי צדיק תמים היה בדורותיו עכשיו אתם יודעים זכינו לעבור את כל הימים הנוראים עכשיו אם אנחנו בעזרת השם כל המשק הכבד הזה שזכינו לאורות הגדולים צריך לעלות את הכל במעלית.

מה עושים בשביל לעלות? צריך ללחוץ על על הכפתור ואז הכל מתחיל לעלות. צריך ללחוץ בחום אלה תודות אשיה חם שנעלה שם חם ויפת. אי אפשר לעשות מצוות צריך לעשות דבר ראשון לשם שמיים שהכל יעלה.

דבר שני חם זה בחמימות דבר שלישי יפת זה ביופי הכי גדול >> לא אדם הולך לקנות תפילין לא יקנה תפילין פשוטות ילך לסופר איך הוא כותב ילך למי שעושה את הבתים רצועות כל דבר כתקנה יקח את זה מקום טוב אותו דבר הטלית שלו ממש יפה הכי מהודר חליפה הולך לקנות בבגיר בוחר אותה עם פונפו מה ומה עם הטלית נכון חמובדה תמיד היה אומר להדר בלימוד התורה איך אדם לומד לשקוד על לימוד התורה פלא פלאות הוא היה כולו עסוק בתורה איפה שהוא היה הולך היה הראש שלו

בתורה היה כשהיה צעיר היה באוטובוס והוא גם יושב באוטובוס הוא גם לומד כל הזמן לומד אז גם אשתו הייתה באוטובוס הזה באה מהשוק הביאה את הסלים הייתה פתוחה שבעלה היא תרד מהזה היא תרד מה כן והוא ישב על ידה באוטובוס הוא לא יודע איפה הוא יושב ישב הוא לא מדבר איתה כל הדרך כן היה בטוחה שהוא יושב על ידה ולא סתם הוא בא לשבת על ידה והם יורדו מהאווטובוס והוא יעזור להם מסנים והוא הם יורדים מהאווטובוס ההוא הולך בכלל מקום ממשיך לא עוזר לה לא בעל

הבית אומרת עובדיה למה לא עזרת לי אתה אה קודם ישב חכם עובדיה כן ואז >> ואז היא באה לא שהוא הלך לשב את הנדם הוא לא יעשה ככה והיא ישב ואז היא באה לשבת על ידו היא בעלה הוא לא דיבר מה הוא יעשה הוא שתק הוא לא יודע שזה אשתו הוא לא מסתכל ואז הם ירדו מהאווטובוס ואז היא חשבה שהוא יעזור לה הוא לא יודע הגיע לבית אומר לה עובדיה למה לא עזרת לי עם הסלים אומר מה איזה סלים איפה היית אומרת ישבתי עלך באוטובוס אומרת

לא ראיתי הוא לא ד שלא אמר להניח >> כן לא לא ברצינות ככה זה מה זה דווקא שחמובדיה היה צריך לדרוש אנשים הוא לא היה רוצה אבל מה היה לוקח את אשתו שם אותה ממולו ואז הוא היה דורש אחר כך אמר לה גם זה לא שווה לא רוצה לדרוש אנשים לא כדאי אין לו בעיות אומר מה פתאום אני צריך נשים רוצים לדרוש אנשים תשימו מחיצה שאני לא רואה כלום ואז אני אדרוש אנשים לא דורש לנשים אין לדרוש ככה לנשים גם אני עכשיו לפעמים בבת ים ואולמות

מזמינים אותי כנס של נשים אמר אני לא בא אבל אם שמים לי נגיד מכירים אותי שמים לי מחיצה לגמרי שאני כמו מדבר מחדר אחר אז יש להם וידאו אז אני הולך אם לא לא הולך למקום כזה אסור של נשים מה נעשה איך תשב מול נשים אותו דבר זה היה כשכחמובן היה דין אז באים ריבים בין איש לאישה גיטין זה היה בא נשים פרוצות עכשיו מה הוא יעשה הוא לא מסתכל עליהם הרבה פעמים מהם ה מביא לבנות שלו כשהיה קטנות מביא להם ציורים איזה ציורים יפים צייר

להם זה ציירתי לך איזה ציירתי לך שאתה אומרת תגיד תגיד לי אין לך מה לעשות מה אתה אתה מאבד אתה לא מאבד רגע אומר תשמעי הייתי בבית דין באו נשים אני צריך להיות עסוק במשהו הייתי מצייר להם צעירים לילדות מה יעשה אבל אתה יודע איך הוא היה איך הוא היה לומד היה מכין שיעור לשבת הוא היה נותן את השיעור באור אחל לפני כן בן ציון זה היה שיעור שלו הן שיעור בהלכה באור רחל חמנאים אליהו בעצמו סיפר לי אומר הוא היה לומד בבית הכנסת ישכר הוא

בביוף אומר אני הולך לשוק בוחרים שומע אותו את ההלכה שהוא לא מת חוזר אותו הלכה אשתי עוד פעם שולחת אותי נשוק אותה הלכה חוזר אותה הלכה שלוש שעות אותה הלכה ועוד הפעם ועוד הפעם חביבי כבר אני יודע את זה בעל פה כל אלה שעוברים כולם יודעים את ההלכה בעל פה הרב חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר חוזר עם כל הנושא כלים ועוד הפעם ועוד הפעם הוא סיפר אתה מבין הרבה פעמים לפעמים היה הוא היה לוקח איתו תמיד את ה את הבגדים בתוך שקית למקווה

ומשמה הוא היה הולך למקווה משמה הולך לבית ואשתו איזה שבת אחת כולם כבר עושים קידוש הרב לא בא איפה הלך מה קרה אז היא בעל הבית הכנסת שומעת אותו לומד שמה לא מתפללים מנחית של שבת שומעת אותו לומד עובדיה כן מרגלית מה קרה אבל יש זמן חכי קצת אני באמצע ההלכות לא לא כולם עשו כבר אוכלים עשו קידוש טבלת תרחצת פדעת מנחה אומר לא אומר עדיין מוקדם איפה הוא איפה זה הראש שלו רק בתורה זה היה משהו משהו מיוחד היה לומד לפעמים על ליד הבית בחופשים

או משהו היה לומד על ליד הבית בבית הכנסת אשתו הייתה מגישה לאוכל שיוכל היא באה רואה מה זה צלחת נקיה מבריקה פלאה מחר עוד הפעם מחרתיים עוד הפעם מה קרה פה היא לא יודעת שבעלה הוא רעב מאוד מה קרה אכל את הלחם ואת הצלה אחת ותכף יודעת שהוא לא כזה זה לא אוכל ככה אמר לו עובדיה מה קרה אומר אני לא יודע לא ראיתי לך בית אוכל לא ראיתי לא לא אכלתי עדיין תמימות הוא אומר לה זה לא שלי אומרת מה זה לא שלך בסוף היא

ביררה אז השמ שמה היה אוכל את האוכל כי הרב לא אוכל את זה היה אוכל מנקה אחר כך את הצלחצם כן לא דיבר כלום. פעם חתולה הייתה אוכלת האוכל היה לו חשק חשק על הטבש איפה היה איזה היה לו איזה איזה איזה שנה אחת, איזה פעם היה לו ציפורן ברגל חודרנית מאוד כואב. אמר לו הרופא צריך לנתח את זה. אז אומר לו צריך לנתח ועכשיו כמה זה מוגלטי מאוד אז לא כדאי.

נחכה אתן לך כדורים ו כי לא יתפוס ההרדמה לא תתפוס. אומר, "לא צריך תגיד לי, לפני שאתה מתחיל את ה את הטיפול, לא צריך הרדמה, תעשה עכשיו." אומר אומר, איך אתה זה כואב מאוד? אומר, "לא צריך". הוא אומר התחיל הוא אומרים לו עוד חמש דקות נתחיל נכנס לאיזה סוגיה אחת, אחר כך הוא מחכה, אומר לי, "אשתו, תראי, לוקח הרבה זמן פה".

אמר לו כבר לפני שעה גמרו בוא בוא משהו משהו לא לא ריקים הייתה לו אמא מיוחדת דעגלה היה לה איזה גידול בראש אחר כך היא נפטרה היה מאוד בוכה חמובד היה אמא שלו >> אמא שלו מאוד אישה צדיקה היה רואה אותה בכל מיני עניינים טוב זכותם יגן עלינו והוא מאוחר מאיר נכון שכבר מאוחר >> לאט לאט תראה גם ביום שבת נספר הרבה סיפורים בלי נדר אז אם אתה רוצה מהיר >> לא קשה לו לבוא אבל הוא יגיד לרב שמה >> הוא בכלל ביבנה >> מה אתה

אומר כן כן >> מה רשי תיבות יבנה מהיר >> יין בשמים נר הבדלה >> יאלה ברוך הבא באמת >> שיהיה לך נסיעה טובה וישועה גדולה >> אמן אמן >> תמסור להם לחכמי אבני דרישת שלום ממני >> יש שמה בית כנסת שתמיד אני הולך שמה ויש בית הכנסת ש של רבי אברהם אבו חצירה בנו של בבא חקי >> כן היה מלאך מלאך מלאך הוא היה הרב של יבנה >> הוא היה מלאך >> של יבנה אה >> עד עכשיו הרב שזה הבן שלו >> אולי אני לא יודע

>> אבל היה רבי אברהם אמר לנו בבא מאיר בן דודי רבי אברהם צדיק גמור צדיק נסתר היה הולך רגיל ולא יודעים שהוא אדם שאין כמותו אמר בב מאיר אמר כן אבל אתמול שלשום אני הייתי בבית של בבא מאיר יפה >> כן הלכתי הייתי באשדוד בלילה, ביום רביעי בלילה אז הלכתי ל אז באו הנכדים של בבא מאיר אמרו לי שאני אבוא לבית הוא היו שמה אבריחים וזה באו באו קהל גדול אז דיברתי להם מה היה עם בבא מאיר פה בפינות האלה בבית כן שסיפרתי להם הרבה סיפורים

מהר >> אנחנו לא קיים לסיפורים >> כל דבר שיגיע הזמן ספר >> בפסח >> פסיחת בבא מאיר בפסח בחול מועד אתה הכרת באב מיר >> כן או לא הכרתי הייתי הולך אצלו אבל להכיר יוסף בולטור היה לוקח >> נכון >> הבן שלו רבי דוד משהו מכיר >> עכשיו נלמד אנחנו ירמיה ל מה אתה אומר זה מספיק >> אבל מה יהיה בשבילך חושב שזה זה בסדר זה רימון זה רימון זה רימון זה בסדר מספיק ויה דבר אדוני אלן ירמיהו לאמור כ אמר אדוני צבעות אלו ישראל ואמרת

לאיש יהודה יושבי ירושלים אלא תיקחו מוסר לשמוע אל דברי נאום אדוני אמת מוסר מוסר זה דבר גדול אדם בלי מוסר בראתי יצר הרע בראתי לו תורת טבלים אומר הגאון חידה מה זה התורת טבלים נגד יצר הרע זה המוסר הוא פעם את דברי יהונדב בן רחב אשר ציווה את בניו ליתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה כי שמעו אין מצוות אביהם ואנוכי דיברתי עליכם אשקה מדבר ולא שמעתם אלי אומר תראה זה יונדו בנך ואמר לילדים שלו קח לך אמר לילדים שלו אתם לא תשתו יין וכולם

שמעו לו אני מה מדבר איתכם לא שמע זה בן אדם דיבר לילדים שלו לא תשתו יין לא שותים יין למה אמר להם ראיתם מה קרה לנוח כל איזה מודעות היה שמה אמרתי לכם השבוע היה איזה רבי אחד היה סיום מסכת ושתה הרבה יין והשתקר וקד על השולחן ועשה פרצופות וכל מיני עניינים ו וצילמו אותו והכל ובסוף הוא אשתה אמרה לו תראה בר מינן מה מראים את התמונה שלך איך אתה משתקר איזה בושה פחד הוא לא יצא מהבית אה לא יצא מה הבית חודש בלילה לילה אחת

הוא אמר הוא יצא הוא היה אצל איזה פוטו עבר ליד חנות של פוטו בלילות ראה תמונה מטר על מטר את התמונה שלו תראו מה קורה למי שמשתקר >> איזה בושה הייתה לו >> איזה ביזיון אמר אני חייב לברוח לתל אביב. הלך לתל אביב שמה הוא רואה על הקשרים את התמונה שלו 2 מטר על 2 מטר. כמה חמור האלכוהול. כמה חמור האלכוהול.

איזה בושה. איזה בושה וחרפה. אתה מבין כמה חמור האלכוהול? כמה זה לא טוב האלכוהול?

טוב אמר ניסע לג'נבה. אלו שם חברים נסע גם שמה הוא מוצא בלאגן >> שלוש על שלוש >> על הלך לניו יורק >> היה שמה עצרת האום אחד מהדברים שהם דיברו מה מה האיסור של אלכוהול מה גורם הביאו גם את התמונה שלו אמר עכשיו כל המדיניות יודעות עליו היה בוכה אומר זה נוח נוח מה יעשה בן אדם איזה בושה מה יכול לגרום לו דבר דבר קטן אמר להם זה שמעו לאבא שלהם אתם לא שומעים לי עד כאן >> אני סיפרתי את זה השבועזה >> זה הרב יהודה

דליביץ' >> זה הרב יהודה הביא את זה מהחפץ חיים הביא הוא הגדיל את זה אבל אתה מבין לימינו ברוך השם אנחנו לא שותים אלכוהולים אין לנו את הדבר הזה מורבי מעולם לא שתה לא יין ולא עושים קידוש וזהו מעט יין וזהו אף פעם לא לא שתינו יין ולא ולא ערק ולא ברק ודווקא אבא שלי היה אוהב לעשות א לייקרים היה עושה ליקר דובדבן ליקר קלמנטינות מהקליפות כל מיני לי קרים בכלל לא היה שותה את זה ולא נותן לנו אחר כך היה אומר תריח תשתה טיפה וזהו

אני חושב עד היום זה שמור אני לא יודע מה עם זה >> היה עושה כן היה עושה לייקר מהדסים פעם ראית לייקר הדסים מהפצ'ופצ'יק >> הקטנים האלה השחורים >> היה עושה היה עושה מזה לייק היית טועם טעם הדסים ואף פעם לא שתינו ולא אכלנו, לא יערב ולא מרשה בכלל. מי שותה את זה ומי נוגע בזה? גם הרב שרעי לא מרשה אפילו קפה הוא לא היה מרשה לשתות הרב שרעי >> ולא מרשה לעשות טבקים פורים >> פורים גם כן לא שותים שותים א מעט >> 15 כוסות

של ילדים כאלה קטנות גם הוא לא היה יחסית של זה לא שותה קצת וזהו רב שרבי היה אומר לשתות כצד ולישון לא לך לא לא שותה נגמר נגמר >> מה קרה לך אתה בלב >> טוב מאוד אתס תשתדל, תשתדל אנחנו משניות חולין פרק א' משנה ז' וקודם המשנה צדקה נו נו חביבי תתחיל לזוז >> מה זה יומיים היום נשמת רבי יעקב זכריה בן האמא רבי דוד בצלל בן יפה שרה ורבי נחמיה יפת בן חווה ואבירם אבירם אבירם בן בן מלכה שמעת מרדכי אבירם אביירם בן מלכה

בליהו בן חיים >> בן רחמה >> אליעזר בן >> אליעזר בן סביחה >> בן אליהו >> שלמה בן מזל >> שלמה בן מזל עזרא בן מזל אברהם בן מזל >> אליהו בן חנה >> שמואל בן >> שמואל בן שרה יעל בת אחיה ארק יהודית ראה בת גולה חנון >> חנון >> בן >> בן עובד יוסף בן גור'יה מזלה בת חמיסה ציפורה בת עליה יעלוד בתמונה >> עודד בת קמונה או י בן סליק בתחנה >> י כפי בתחנה >> קח את השטרות צ ופה יש עוד קטנים

תן לו את זה הכל >> זן מסכת חולין פרק א' משנה ז [מוזיקה] איך עמי הכל בסדר התמד עד שלא החמיץ אלו ניקח מכסף מעשר מים שנותנים עליהם על החרצנים והזגים עושים יין בחזרה אחרי ששחדת את הכל וצאת היין זה נקרא מה שנשאר זה תמן שמים עליו מים זה נהפך להיות עוד פעם משקה יין זה מעין טוב עד שלא מיץ קודם שחמיץ התמד אינו ניקח בכסף מעשר הוא פוסל את המקווה 40 סעים נפלו לתוכו שלושה לוגין מים שובים פוסלים את המכווה תפל לתוכו יין או משקה

אחר לא פוסל את המכווה מי שיחמיץ ניקע בכסף מעשר שני כלומר נהיה כבר נהיה תמת נהיה יין ואין פה סלת את המכווה העין זה טוב לעשות את זה אדם שעושה יין בבית אז אחרי שהוא שחיים כמה יש לו פסולת גובה ישים על זה גובה כזה יין קצת סוכר ישים על זה ויהיה בסדר ואין לו פוסט את המקווה הכין השותפין כשהם שותפים בירושים שחייבים בקלבון פטורים מן מעשר בהמה.

את הקלבון זה תוספת מטבע שמוסיפים מחצית השקל למקדש שחייבים במעשר בהמה ותורים מן החלבון. כל מקום שיש מכר לאב בביתו וזכאי למכור אותה אין כנס. כל מקום שיש כנס אין מחיר. כל מקום שיש מיעון יתומ שהסאו אותה שאין אבא.

אחיה ואמא השיאו אותה יכולה למען אם היא ילדה קטנה השיאו אותה הקידושין הם רק דרבנן כיוון שהקידושים הם לא תופסים רק אבא שלי יכול לקדש אותה ואין אבא והיא ילדה בגיל תשע נגיד היא הולכת אומרת אני לא רוצה אותך והיא בטורה היא לא צריכה להיות איתו כל מקום זה מיעון נקרא אין חליצה כל מקום שיש חליצה אין מון כל מקום שיש תקיעה ברבי שבתות היו תוקעים להפריש שתעם ממלאכה אין הבדלה בערב שבת אין אומרים הבדלה לא בתפילה ולא על הכל מקום שיש הבדלה אין תקעה יום

טוב שח להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילים מוצאי שבת מבדילים ולא תוקעים כצות מבדילים ביום בכלל ממוצא שבת יום טוב המבדיל בין קודש לחודש רבי דוסא אומר בין קודש חמור לחודש הקל פרק שני, השוחט אחד בעוף ושיים בבהמה. צריך לשחוט בעוף שני סימנים. אם שחט אחד כשר ושניים בבהמה שיטתו כשר ורוב בו של אחד כמוהו. בדה אומרת ששחוט את הברידין חצי אחד בעוב ואחד וחצי בבהמה שדתו פסולה אם לא שעה רוב אחד בעוף ורוב אחד בבהמה שדתו כשה יפה הגענו משנה ב' גמרא אנחנו דף מ

בעזרת השם תפילת בית המדרש הביאת אדוני נרד תם מתכימים ב הוא יודע קח את שמח קודשברו שכינתה חיל השם ולעשות צ בורנו צפך חברתך תצני מכל מות גל עיני והבית הנפלאות מתורת חך חוקותךשה מסיון עושה שמיים וארץ בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום נפתוח דף מ היום זה דף מ אבל אתמול הגענו למ עמוד ב משה אתה פותר לאט לאט יצר משה לאט לאט מוקדם מ מזלומים מ עמוד ב' כן היום זה דף מ אבל אתמול המשכנו את

הסוגיה זה היה דף קטן המשכנו אותה למ עמוד ב אמרמ >> מהמ >> היום זה מ עמוד א אבל אנחנו הגענו למדנו אתמול מחינה 12 שות כן שיזה דף מ עמוד ב אמרמור ומה במקום שלא שבוע קורבן לקורבן.

מה אתה אומר אותה? >> אה, למעלה. >> כן, נחזור למעלה. אז הוא אומר נלמד יותר למעלה שש שורות מלמעלה מזבח קטורת הסמים למה לי הגמרא חוזרת למה שאמר רבי יהודה למעלה דרש מבאוהל מועד כל האמור באוהל מועד אז מה שאם ככה מזבח כתור את הסמים למה לי היה כבר נאמר לפני השם משמע שמדובר במזבח הקטורת.

אז למה צריך להגיד מזבח קטורת הסמים? אני יודע שאתה מדבר באוהל מועד. אם זה באוהל מועד אז בוודאי שמה המזבח זה מזבח קטורת הסמים. יש מזבח החיצון ויש מזבח הקטורת.

מהח הקטורת? זה באוהל מועד. אם אתה מדבר דורש באוהל מועד, כל האמור באוהל מועד, אז מזבח כתורת הסימים. למה לי?

כבר נאמר לפני השם ואני יודע שמדובר במזבח הקטורת הסמים אלא למד אותנו שאם לא נתחנך המזבח בקטורת הסמים לא היה מזה חייב שיהיה קודם כל שכבר הקטירו עליו פעם קטורת הסמים אם לא חינכו אותו בקטורת הסמים לא היה יכול להזות עליו מהדם חונכים את המזבח הפנימי בפעם הראשונה בהקטרת קטורת הסמים עכשיו זה בא הפסוק ללמד אם ירע פר העלם דבר בעוד המזבח חדש קודם שהקטירו עליו כתורת לא מזים עליו לא היה מזה עליו תניקבת הדר הפפה ועשה כאשר עשה מה התלמוד לומר למה כת התורה לפר

לרבות פר יום הכיפורים כל מה שאמרו בעניין דברי רבי למעלה למדנו שרפה אמר דורש לפר להשוות פר יום הכיפורים לפר כהן משיח לכל ההלכות עלמדות שם היה עת דם ותבילה כך למדנו הוא לא דורש מזה שמתנות פר יום הכיפורים מעקבות אלא הוא משווה את פר העלם דבר לפר לפר של יום כיפורים להשוות פר יום הכיפורים לפר כהן משיח לגבי הנחות הנלמדות אז נאמר בפרינם דבר ועשה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת מה תמוד לומר לפר כמה שכבר כתבה התורה ועשה לה פראשר עשה לפר לחטת עוד

הפעם לפר לרבות פר יום הכיפורים לכל מה שאמור בעניין דברי רבי בפרשת זוה כל מה שאמור בעניין אמר רבי ישמעאל לא צריך להשבותם למה זה קל וחומר ומה במקום שמצאנו שלא ישבע קורבן לקורבן, ישבע מעשים למעשים. מן הבהמה שמביאים שמהם מביאים אותה לא ישבע. לא ישבע קורבן לקורבן. מן בהמה שמהם מביאין אותה.

ישבע מעשים למעשים. ראה שמעשה עבודתם שווה. מקום שיש קורבן לקורבן כמו פר יום הכיפורים ופר כהן משיח זה אותו מין. פר ופר.

אין לו דין שישווה מעשה למעשה דין עבודה עבודתם שבע אז לא צריך להי פסוק להשמיע עלי אלא מה אתה מוד לומר לפר זה פרעם דבר של ציבור לפר ולמה שנאמר עוד פעם לפר זה פר כהן משיח המתנות שלהם דווקא מעקבות עכשיו הגענו פה אמר מור ומה במקום שלא הושבה קורבן קורבן אמרנו עכשיו את הקל וחומר הזה לא הושבה קורבן לקורבן הושבע מעשים למעשים מקום שהושה קורבן לקורבן שישע מעשים למעשה עכשיו הגמרא רוצה לבאר את זה מה זה מקום שלא הושבה קורבן לקורבן הגמרא אומרת מה היא

לא הושבה קורבן לקורבן כלומר לדין בהמה השבת שבה את עבודתם לאיזה קורבנות לא שווים היא למפר יום הכיפורים בשעיר יום הכיפורים שמה לא הושבה קורבן קורבן של פר יום הכיפורים פר יש פר ביום הכיפורים ויש שעיר זה לא אותו דבר לא הושבה קורבן לקורבן בכל זאת אתה רואה שמונים המין שלהם שונה בכל זאת הושבע את עבודתם אז יש מופר לכהן משיח או פרים הכיפורים כל שכן יום הכיפורים מביאים פר ומביאים שעיר ו פר זה פר שעיר זה עזומין זה פר זה פרה זה בקר זה צון

בכל זאת ישו את עבודתם מזה צריך לתת לעשות מאדם של זה לעשות מאדם של זה עושים אותו עבודות שעושים בפר עושים בשעיר עושים בשעיר עושים בפר מקום שהושבע פר לפר כמו פר יום הכיפורים >> אין דין פר כהן פר ופר אין אילמה עוד הפעם אילמה פר יום הכיפורים ושאי יום הכיפורים ומשמור לפר כהן משיח לפר יום הכיפורים קם מפרח מה להנ מה להנך פר ושעיר של יום הכיפורים שכן נכנס דמים מפני ונפנים אתה רואה זה נכנס הדם שלהם לקודש הקודשים מה שעקב בפר כהן משיח בפר

יום הכיפורים הם חלוקים בזה פר יום הכיפורים נכנס דמו >> יום כיפור בפר זה לא נכנס בכלל לקודש קודשים אלא לפרעם דבר של ציבור אלא אתה יודע מה מקום שהושע לפרעלם דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה מנם שונה וישבו בעבודתם פר העלם דבר של ציבור אם נעלם דבר מה זה פר העלם דבר ציבור שעברו איזה הלכה ונעלם מהם ההלכה זה >> בית דין מביאים פרן דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה ושבו עבודתם יקלם אפרח מלא להנך לפרנם דבר וש עבודה זרה שכן מכפרים על עבירות מצווה

ידועה אין חילוק ביניהם מה שאין כן כואל משיח בפרום הכיפורים הם חלוקים אז לכן ייתכן שיהיו באמת חלוקים גם משאר עבודות אלא פרעלם דבר של ציפור ושעיר של יום הכיפורים שמינם שונה ויושבו בעבודתם וכי כ אמר מה במקום שלא ישבו קורבן לקורבן ד למה דהי פר והי שעיר זה פרם דבר וזה שער עבודה זרה ושבו מעשים למעשים למה נכתיב בהו גדינים שנכתבו בהם בפירוש דינם של העזהות בשניהם מזין על הפרוכ בשניהם מזין על הקרנות בשניהם מזין באצבע אז ישבו המעשים שלהם כיום שהוא שבר קורבן לקורבן

כמו פר כהן משיח בפר יום הכיפורים והי פר והי פרינו דין שישבו מעשים למעשים ואז ישבו בעבודתם נלמד בכלל וחומר שדינם שווה ועבודה משותפת לשניהם אז עוד שעל הפרוכ שבח זהב ואתה לפר יום הכיפורים גם כן בקל וחומר למה לעת בדם בתפילה מאיפה הוא ילמד מפר כהן משיח למד את זה בקל זה למעלה למדנו את בדם ותבילה ואתלה ואית שעיר יום הכיפורים מסערי עבודה זרה מכל וחומר רבי יהודה גם הוא סובר קל וחומר יהיה קשה פרע עלינו דבר בסיר שלם הכיפורים ומה אם במקום שאין אין

אין מינם שווה זה פר וזה שעיר אף על פי כן ישבו עבודתם מקום שהושבה מינם שעיר יום הכיפורים מסירי עבודה זרה אין דין שישבו בעבודתם ולכן נלמד צעיר יום הכיפורים לגבי עת במגבי בית דם בתבילה מסיערי עבודה זרה למה שמה צריך תבילה שמה צריך לצות בדם אתה איתי או אתה איתי הגמרא שואלת וכי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בכלל וחומר דבר הלמד בהקש אמרנו צעיר עבודת כוכבים שהוא למד בהקש לא נאמר עת דם ותבילה אלא לומדים את זה מפרק כהן משיח אז איך הלו זה בכלל

למדתי את זה בהקש אז איך חוזרים ומלמדים מסירי יום הכיפורים הרי זה נלמד בהקש איך יכול ללמד על שעיר יום הכיפורים אמר הפפה כסבר תנ דבר רבי ישמעאל דבר הלמד בהרכז חוזר מלמד בקל וחומר דורשים את הקל וחומר כן אפשר ללמוד מה חוזרת לבאר עכשיו פרער זה פרנם דבר של ציבור והיה בציבור גופה כתיב צריך לדרוש את הפסוק שמה בציבור עצמו כתוב שהוא מדבר בפרנם דבר של ציבור אמר הפפה משום דבאה הגמורה מפר העלם דבר של ציבור ביותרת ושתי כלאיות לשרי עבודת כוכבים פרם דבר של

ציבור בגופה לא כתיב אלא בהקשעתה לכן צריך לפר למה כמן דכתיב בבגופה ולא ליוה דבר על המתקש חוזר מלמד בהקש יפה חוזר אומר והיה בציבור עצמו כתיב למה צריך לי שמדבר בפרם דבר של ציבור אמר פפא משום דבעי הגמורה פרים דבר של ציבור ביותר בשתי כליות יסרי עבודה זרה הוא רוצה רוצים ללמוד בהקש מפר העלם דבר של ציבור מה לומדים מה ללמוד ביותר את הכבד ושתי קנייות לשעירי עבודת כוכבים. בסעירי עבודת כוכבים לא נשנו בפירוש דיני ההקטרה שלהם. ובסמוך לומדת הגמרא בהקש עם פרם דבר. אז

לכן תנדש דורש לפר זה לפר עלם דבר בשביל שילמד את זה בהרקש.

אבל לפי תנא דבר שאומר לפר זה פרי יום הכיפורים לומדים דינים אחרים אבל עכשיו בזה הוא פרם דבר שציבור בגופה לא כתיב אתה רואה בעצמו לא כתיב דין יותר את הכבד ושתי הכליות אלא מאיפה לומד את זה בהקשטה לומד את זה בהקש מפח כהן משיח לכן צטריך לפר למהבה כמן נכתיב בגופה לכן צריך לדרוש פר עיניהם דבר אתה איתי כאילו זה כתוב >> מלפר למהבה כמן דכתיב בגופה כאילו נכתב בו בפירוש יותר ושתי הכליות ולא להיב דבר הלמד בהקש חוזר מלמד בהקש כאילו ממש כתוב בו

תני עקבת דרפה לפר פר למה צריכה לפר לפי כבר כתבתי לפר ואני יודע איזה פרי שנאמר והם הביאו את קורבנם משל השם וחטתם לפני השם על שרירתם חטאתם אלו שרה עבודת כוכבים למה הפסוק מדבר בעבודת כוכבים שרירתם זה פרם דבר של ציבור למה כתוב שמה לגבי פר עלם דבר עם כל עדת ישראל ישגו אתה רואה לשון לשון בזה שייך בזה שגגע שגיגת מאמדת לא בהקשה למדת את זה מפרק כהן משיח כזה עוד פעם כי דבר למד בהקש חוזרש ומלמד בהקש אז איך לומדים בהקש מפר אינם

דבר אתמוד לומר לפר זה פרינם דבר של ציבור כאילו כל זה נאמר בו בפירוש ולכן לפר זה פר כהן משיח להקישו לפר עיניהם דבר אז זה כמו שאמר הפפה לפר צריך אותו ללמוד ממנו יותר הכבד ושתי הכליות בסירי יום הכיפורים מאיפה לומד את זה בהקש מפר עליהם דבר עוד דין אמר בו חטתם אלו סירי עבודת כוכבים טיפוק למקרא כמה תלמד מהפסוק הראשון שכבר למד אמנו פרם דבר דמר בורחטת לרבות צעירי עבודת כוכבים למה צריך פסוק נוסף אמר רבפיץך צריך לי פסוק נוסף למה אם היה כתוב

רק חטאת החטאת סדקתחמנ מילה אז דכתיבן בגופה הייתי אומר משהו כשהוא סירי עבודה כוכבים לפרעלם דבר זה רק בשביל הזהות שכתובים בפירוש בפרם דבר אבל יותר את הכבד ושתי הקות לא כתיבה בגופה אמה לא הייתי אומר לא הוגשו כמה שמעלהם הפסוק המילה חטתם שהוקשו גם לגבי יותר הכבד שתי הכאיות עכשיו הגמרא חוזרת למה שאמר הפפה התורה הקישה פר יום הכיפורים לפר עניים דבר רק לגבי שלושה דברים עת בדם ותפילה אמר לרב הונה בר דרב נתן לרפפה ואתנפ פר לר פר יום הכיפורים לכל מן שאמרו בעניין

כא משמע שלמדים בערך כיש את כל האמרו בפרה אין להם דבר וגם הם כו מתנות לומדים אז אומר תנאה היא תנא דברי תנא דבריו מרבה אחי כלומר מרבה רק לגבי עת בדם ותפילה ותנדבר בישמעאל לא מרבה אחי אלא רק לגבי עיכוב תנא דבר רבי ישמעאל בפני מה נאמרו יותר שתי כללות בפרק כהן משיח ולא נאמרו בפרם דבר של ציבור אתה יודע למה משל הם מלך בשר אדם שזעם על אוהבו מעת אבל מעת בשיחו מפני חיבתו לא רצה לספר את הדברים הרעים שלו מפני שהוא אוהב אותו

מחבב אותו אומר הקדוש ברוך הוא כעס על ציבור אוהביו וקיצר בדברים בשכרונם לא הזכיר דינים האלו יפה זה בתנד ורבי ישמעאל נמא אמרו פרוכת הקודש בפר כהן משיח לא ממר ולא נאמר בפרם דבר של ציבור תראה בפר כהן משיח כתוב פרוכת הקודש בפר העלם דבר של ציבור רק כתוב פרוכת למה לא כתב התורה פרוכת הקודש אומר משל לבנך בסבדם שסרחה על המדינה אם יעותה שרחה מעט פעם שלו מתקיימת חברת אנשי סודו מתקיימת אבל אם רובה שרחה אין פה מניה שלא מתקיימת הוא מסולק מהם אומר כאשר

מעוות מהציבור חטא יש עדיין קדושה אבל כשכלל הציבור חטא אז אין קדושה לכן אמר פרוכת סתם לא אמר פרוכת הקודש כן זה עד כנה היומר כבר הלך אה כן זו הלכות אנחנו סימן איזה סימן זה צדיק >> צדיק >> סימן צדיק הלכה כז חכמי אבנה קוראים לך היה עומד בתפילה ואשתי תינוק בבית הכנסת סמוך אליו בארבע עמותיו שתוק עד שיביאו מים להטיל את המי רגליים שישפכו הזה מים אני אומר רגליים או ך לפניו ארבע עמות תתרחק או לצדדיו או יצא מבית הכנסת ויגמור תפילתו יותר ויותר

טוב ללך למקום אחר ולא לשתוק שמי ישאה כדי לגמור את כולם יצטרך לחזור לראש למה מה? אומר לו או תשתוק ויביאו מים, תחכה עד שיביאו מים, או עוד או תמשיך להתפלל, אבל תלך מקום הזה ברגל קצת רחוק ותתפל, תמשיך את התפילה. למה? מי יודע כמה זמן יקח עד שיביאו את המיםמקום הזה >> יותר טוב להתחק מהמקום.

>> מהזמן שהוא הולך? הוא מבשו את התפילה או רק >> לא לא רק שהוא הוא הולך ואז הוא עומד במקום אחר ויתפלל. גם לפעמים אדם באמצע התפילה הוא הסתפק באיזה הלכה. מותר לו מותר לו הוא יודע איפה ההלכה הזאת הולא זוכר בדיוק מותר לו ללכת לספריה להוציא את הספר לראות מה הנכה ולהמשיך את התפילה >> באמצע המידה שהוא דוגמה עכשיו ברך אלינו ברכנו אז הרב שיש נסע יותר שדיבר >> סימן צ' הייתה שהיא אזור מותנה ויכסר ראשו בשעת תפילה הייתה תלית חרורה על מותניו לכסותו ומות ולמטה לפעמים אדם נמצא בים מה הוא עושה רוצה להתפלל הגיע זמן תפילה שם טלית קושר מפה עד למטה איזה דגד והוא רוצה להתפלל.

לא לקרוא כעת שמה אפשר ככה אבל להתפלל לפני מלך אדם לא בא ככה לפני מלך לכן הייתה תלית חגורה על מותנם לחסותו מותנם ולמטה וממותנם למעלה הוא ערוס להתפלל עד שיכסה ליבו ואם לא כיסא את ליבו או שנאנס ואין לו במה יתכסא הועיל וכיסה רבתו להתפלל יצא ידי חובה אבל לא יפה לעשות כך ואם לא כיסה גם את ערבתו אין דבר כזה אסור להתפלל צך זה חלוק >> גם כן צריך לשים חלוק והוא ערום למטה זה לא מועיל למה הלב רואה את הערבה צריך חגורה פה

לקשור את החלוק באמצע >> ואז זה בסדר >> צריך לקשור את זה לא תמיד אדם קושר את בחורה הזה אצל ש חזק או שספיק שיהיה ב >> העיקר שזה יתפס לו על על הגוף כלומר שזה יתפוס >> היום לא נהגים לא רוצים חלוק בלי בגדים מתחת רובן ש בגדים מתחת >> כל אחד והעניינים שלו לא ראיתי לא >> ב צריך לאזור אזור בשעת התפילה הגורה ראובן בן חנא ג'ונג'ן צריך לאזור אזור בשעת התפילה אפילו יש לו אבנת חגורה של המכנסיים הפנימיים שאין ליבו רואה את הערבה

אפילו אחי צריך לחגור חגורה מיוחדת לתפילה משום מיכון אבל שאר הברכות שלא שם כעומד לפני המלך מותר לברך בלא חגורה חר שיש לו מכנסיים ואין לי בואת אנחנו היום הספלדים לא עושים את זה מרן הרב כותב >> מרן >> אז גם אם החורה >> צריך לאזור אזור בשעת התפילה אפילו שיש לו אבנת ג >> ככה כתוב פה זה מרן אני קורא >> הנה אומר לך וכעת מנהג רובה דעלמה שאין שם גרט חגורה מיוחדת חסידים נפשים אנחנו לא ועוד כתב במשנה ברורה שרק מי שרגיל ללכת כל

היום עם חגורה צריך ללכת גם בתפילה אבל מי שלא רגיל לו הנה כתב האור לציון מה שאין נוהגים בהרבה קהילות הטעמו פני שהלכה צריך לחזור חלצה חלציו נאמר בזמנם שהיו לובשים בגד ארוך כן חלוק שאין לו מודק על הגוף מי שהולך לא חגרו היה נראה מרושל הולך כמו צ'לה בלה שם חורה >> אבל זה עושה יפה >> אבל צריך חוץ מוד >> אבל בזמננו שהולכים בבגדים מהודקים על הגוף אין צריך חגורה בפרט היום שזה צמוד ממש ואפילו מידת חסידות אין לחגור הגאון רב שלמה זלמן ירבך

אומר דווקא בזמניהם שהיו נוהגים כשהולכים לפני אנשים חשובים היו חוגרים בחגורה היום לא צריך אבל בכל זאת מי שלובש צריך שיתבש דבר יפה. למה? אם הוא תאר לך יקח חבל ישים אדם הולך עם חבל לפני מלך מה צריך משהו מכובד >> בן עזר אתה שם חגורה >> איזה גרטל לא חסיד >> זה של מרוקאים אתה שם הרב >> אומר ראוי לאדם שידבש מלבושים נעים בשעת התפילה היא כל נקראת אלוהיך ישראל תחוו להשם בהדרת קודש כן יש אנשים הם עובדים אז הם באים עם הבגדים של העבודה

כן אבל אסור להגיד להם כלום למה אחר כך הם לא יבואו להתפלל אבל הרב יש כאלה שעובדים בדגים והם באים למנחה ועוד עם הבגדים של העבודה ועם המגב של הדגים השם יעזור מה קורה לנו פעם אחת שי יודע מה קורה שאתה נעס מה יעשה תגיד כמסחור קרות הכל יש מושבים שמתפלים >> כן לא נעים אנחנו בזוהר דף כט ט עכשיו תו תראה איך רבי פנחס מדבר עם הנשר בפנחס מדבר עם הנשר דכי אזחר ועבר כמה אמר רבי פנחס נשרה נשר מה לגב בשליחותה דמרחתית אם באת

בשליחות כולך אנחנו בכאן נמסור לך את שליחותך מילה אחרית מינין צריך משהו טרם נשר על תכסה מנינו ניצבו תרומם הנשר תכסה מהם אמר רבי חיה עד שלמה מלכה זו תרתו אומר הנשר שיש את שלמה המלך היה דבר תמו לתננה נשרה רב רבה לגבי שלמה מלכה בכל יומה ויומה ואב של מלכה רחים על גטבהה על הנשר והוביל 400 פרסה בשעתה אחד לאן הוביל לתרמוד במדבר בערים אתר כדו לגבי תורה דחשוכח יקרה תרמוד במדבר ליו אתר דתרמוד אל התרמוד הוא במדבר בהרים בתמ מתכנן סין אחרנין שבתס לתמעת

אחד ברגע אחד לוקח אותו וואי וואי וואי כיוון דקאים ההוא עלודתה גבדש שלמה כתב פותחה והרמתן משתזיב מינון רוחין ה היה כותב איזה פתח זורק שמה כל הרוחים בורחים כל השדין וכל הכוחות הטומאה ונשב מסתכל על גשו תורין יודע להסתכל ו בתוך הרי החושך לאתרד תמן עזה ועזה ינון תמן של פרז שמעל תמן פילו עופ שם היה בר בלעם וואי וואי וכן מסתכל מי שלמה מלכות מתקסלה וכ של הפיק זקה לחק על שם קדישה ושווה בפו דנש מיד אמרה כל מה שמלכה מה שהוא רוצה אומרים

לו תמיד אדם חוכמת נכתיבים את תרמות במדבר בארץ כי בניינה עבית בארץ אלא מהונסתק בסכלותנו וידע להודתה מנדה בבחוכמתם תראה המשך עדוית ואתה נשרה ואתה לגבי ושושנה חדה בפומה זה לא יונה כן זה נשא בשדה כמה מיו ואז לטלה חמו וחדו ראו ששנה אמר בפנחס ל אמן נכון דנשרד בשלחותה דמרא אז שושנה ד שושן עדות דכאמינה הוא שדר לגבי שושן עדות מעניין שושנה >> בסדר שבח אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ושמו וינצור כל הקהל הקדוש >> גם אותם שמאזינים דרך

הנביין דרך הפלאפון מלכדע עלמה יברך יתכון זכה בריאות תנה נורה מעליה שיהיה שבת שמחה שבת ישועה וחיים טובים ארוכים כל תופסלה בעזרת השם אמרתי לכם נהיה פה סעודה שלישית בישיבה לכבוד חכם עובדיה זכות הרב