📖הדף היומי מסכת זבחים דף כה📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ב דחול המועד סוכות יז תשרי תשפו

תלמידי חכמים הם היו רוקדים והיו זורקים אבוקות והיו מקבלים אותם זה היה משהו שמחה אדירה איך הגמרא אומרת רבי יהושע בן חנינאה אומר כשהיינו שמחים שמרה דשואבה לא ראינו שינה בעינינו ורק היינו אחד היינו מנמנמים אחד על כתף השני אבל לא ראינו שינה זה הכל כל אומרך שעה ראשונה היינו לוכים תמיד של שחר משם לתפילה משם לחורבן מוסם תפילת המוספים משם לבית המדרש חייבים קודם ללמוד אחר כך אוכלים ושותים בבית כל אחד עם משפחתו שמחים והכל אחר כך חייבים לבוא כולם למנחה לא היה זמן ואחר כך זה ממשיך עד הבוקר שמחת בית השואבה מי רוצה בכלל לישון מי רוצה לישון? הגמרא אומרת בירושלמי, למה נקרא שמחת בית השואבה? שהיו שואבים רוח הקודש. ואז היו הולכים, מה זה?

היו שואבים הפשט, היו שואבים מים מהשידוח ובזה היו מנצחים על גבי המזבח. מה העניין לנסח מים על גבי המזבח? כל יום היו מנסחים יין. היום גם יין וגם מים בעניין לנסך מים אלא אוהו ברוך הבא שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם היה כל העולם כולו מים הכל היה מלא מים אחר כך הקדוש ברוך הוא חילק עשה מים עליונים והמים התחתונים לקח אותם לאוקיינויינוס עשה ימים ואז נהיה היבשה והחזי על המקום נהיה יבשה איך עכשיו לומדים בראשית שהמים עמדו על על הארץ הם לא עמדו ממש על

הארץ היה מרחק אוויר בין המים בין הקרקע למים הקדוש ברוך הוא אמר יקבעו המים למקום אחד ותראי היבשה על המקום נראיתה יבשה למה זה הכל היה הכל היה אה לא ממש עומד על הקרקע ברגע אחת נהיה בשעה פלא פלאות איזה שמחה שהייתה אבל המים התחתונים בימים בנהרות בוכים הם התחילו לבכות מה זה כמו שכתוב על נהרות בבת שם ישבנו גם בכינו מה זה גם מי עוד בוכה שאתה בכית הנהרות הימים היו בוכים מה יש להם?

אומרים, למה אנחנו למה אנחנו למטה ויש מים למעלה? למה? למה? למה אנחנו נהיה?

למה אלה כולם למעלה? חצי מים למעלה, אנחנו חצים למטה. הקדוש ברוך הוא פייס אותם, אמר להם, "אני אתם שינסחו מים על גבי המזבח." זה הזכות שלכם. פיצוי ועוד על כל קורבן אחד תקריב מלח כל יום ויום בית המקדש כל קורבן חייבים אפילו קורבן עצים מולכים אותו חייבים למנוח אז המלח זה בא מהים זה ה מים המים מתייבש נהיה מלוח נהיה מלח זה ש זה לכן הגמרא אומרת איזה איזה שמחה הייתה שהמים ציוו נותנים להם עכשיו מנסיך על גבי הבית המקדש.

לכן צריך כל רגע ורגע שיש לנו לנצל לעבודת השם. אנחנו נלך למשנה וקודם המשנה לא יש לנו את הזה את הלימוד. יש לכם >> הביאו לכם כהלת. כן.

אנחנו פסוק ה וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואב זורח ושם רוצה ומתאווה זרח השמשקעה השמש בין מקומו שואף זורח הוא שם רוצה מתאו שוב לזרח באותו מקום שזרח אתמול אה בקשה הולך אל דרום [מוזיקה] וסובב את צפון סובב סובב הולך הרוח ונסיבותיו שב רוח אומר כמו השמש בותו זורח במזרע איפה הולך את דרום סובב נשקוע בצפון סובב סובב הולך הרוח ואל סביבותיו שם הרוח אתם יודעים דרך המוסר אומרים הולך אל דרום אדם אומר אומר אני אלך ללמוד תורה מנורה בדרום אלך ללמוד תורה אבל מה

צריך פרנוסה סובב את צפון נעשה סיבוב קטן מצפון זהב יעתה לצבון נביא קצת אס >> פלוס כן בביא קצת כסף נוכל לחיות בנחת >> מה אומר >> סובב סובב למה אוהב כסף לא יזבע כסף ועוד סובב, הרוויח משהו, עוד סובב ועוד סובב ועוד סובב, בסוף רוחו עד שהולך הרוח לא נשאר בעולם הכי טוב זה לשבת לימוד תורה אין כמו זה אלא כל מה שמגיע לבן אדם הוא יקבל כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא למה אל מחקום שהנחלים הולכים שם הוא הים הם שווים ללכת

אתה רואה הם הולכים תחת הארץ מקום מוצא המים גם הרשעים לא לא מסגלים תורה ומצוות הם עמלים לטור אדם לומד בשביל לקיים אם לא מקיים חבל על הזמן בסדר ואנחנו נלך למשנה כל זהמשנה צדקה אתמול אתה תציא מותן גדל >> כמה לתת היום פעם היום רגיל >> היום חול המועד חביבי >> תיתן שטר תיתן שטר כזה רע וכזה אני אחזיר לך עוד >> עברת אותי אצל משה >> לא יודע כמה כבת לא נת משתיות >> אנחנו פרק יא משנה א' שתי הלחם של של שבועות נלשות

אחת אחת שני עסונים יהיה החלה האחת מלמד ש אחת אחת לחם הפנים נלוש אחד אחד הוא אבל נאפה שתיים שת גם שת >> ובטיפוס היה עושה אותן בדפוס בדפוס היה להם דפוס תיבה כזאת שהיה מכניס את הבצק בפנים יש לה שתי פנים כשהוא רדן נותנן בטפוס כדי שלא יתקלקלו. זה דפוס קודם כל שעפה בהם. עכשיו רודה אותם מן התנור שם אותם בעוד דפוס אחר שלא יתקלקלו. משנה ב' אחד שתהלחם ואחד לחם הפנים נשתן ואריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות לשבת אפיתן לא דוחות לשבת רבי יהודה

אומר כל מעשה איןן בפנים גם נשתן גם עריכתן רבי שמעון אומר לעולם רגיל אמר שתי עליו הפנים כשרות בעזהרה וכשרות בבית פגי זה מקום סמוך להר הבית שם היו עופים את המנחות כמו שכתוב פת בג המלך עוד משנה חביתי כהן גדול אישתן וריכתן ואפיתן בפנים בדוחות את השבת גם בשבת עושה טחונות והרכתן אינן דוחות השבת טיחונן לטחון לו הרקיד לו כלל אמר ערכיבה כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינן דוחה את השבת שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת הגענו איזה משנה עד ד בסדר

כן אנחנו הולכים לדף היומי מתפילה שם יחוד קדושבריך שכינתה חלכות שם שם כל ישראל ים קים מצד עשה לוד תורה כמו שאמר כתוב והגית בו יום תשמע שח תורה צעז בוראנו אדו אלנו עלינו נו, >> בסדר.

אה, >> הגמרות לא הביאו. >> שכח שכח. זה פה בתיבה יה לך. אולי צריך צפ פניך אדוני אלוהר ולא לא לא לא לך זמנו בטלפון תעודה חתום תורה בלימוד הנה הגמרות כן הביאו >> הביאו את הגמרות אחת אתגרות לא ביקשתי ממישהו אחרונים >> אנחנו היום דף >> כ לא משנה אתה יכול גם לפתוח בבוקמה ואתה תלמד את הדף כי אתה יודע בעל פה מה זה משנה היו רבנים הביאו להם מסכת אחרת היה פותח את זה ולומד את כל הדף >> הוא יודע את אני לא יודע

כל >> הוא לא רבן אבל >> רבן מה זה בן פורת יוסף דף כה רבותיי שנים רבות מות וטובות השם ישמברך >> לפתוח דף קפה דבר >> נבדוח דו קפה עוד מעט >> הגענו למשנה אתם רואים בדף כה משנה נשפח הדם על הרצפה ואספו פסול הדם צריך להינתן במזרק בכלי שבו נותנים את הדם הוא צריך לאסוף אותו ואז הוא זורק אותו על המזבח.

עכשיו נספח על הרצפה. לא שמו את הכלי, נשפח על הרצפה. הוא בא מה עשה? אסף אותו.

אדם פסול. צריך לקבל אותו במזרק. הגמרא תלמד לנו את זה. >> רק אדם שנשפח פסול.

אבל אם קיים עוד יש עוד נפש של הבהמה דם הוא הנפש יחזור ויקבל בכלי >> וזה כשר לזריקה >> גמרא >> נשפח מהכלי זה כשר >> אם נשפח מהכלי זה כשר זה נשפח ישר מהצבא על הרצפה תנו רבנן כתוב בתורה ולקח הכהן המשיח מדם הפר אז ככה נאמר בקבלת דם של פר כהן משיח דורשתיתה מדם הנפש כלומר צריך לקבל דווקא מהדם שהנפש יוצאת בוודים >> יש חידוק בין דם לדם סתם דם בתורה הכוונה דם שבגוף דם שהתורה זה הדם או הנפש למה כתוב שופך דם האדם

באדם דמו ישפך דם שהנפש יוצאת בו ולא מדם העור הנה הגמרא מפרטת חתכת הוא יורד דם ולא מדם התמצית זה לא דם הנפש זה מתמצת מה שיש בגוף מוציא לא >> זה לא דם כיוח >> דם הנפש אסור לדבר אבל מה שאתה אומר זה נכון. הגמרא אומרת איזה דם הנפש כל זמן שהוא מקלח >> פס >> עוד הפעם מדם הפר מדם הפר אתה רואה מ לא כתוב דם הפר מדם >> רבותינו דרשו דם מהפר יקבלנו צריך לקבל את הדם ישירות מצו הבהמה >> לכן אם נשפח

על הרצפה ועספו זה פסול דורשים את זה מהמם איך די קה דעתך מדם הפר כדי מדם ואפילו מקצת דם הייתי אומר מדם הפר אפילו מקצת דם לא אנחנו דורשים מדם הפר צריך לקבל אותו מישר בכלי סקדעתך מדם הפר כמשמעותה כתוב מ כמו שהיא כתובה מדם הפר מדם אפילו מקצת דם לא צריך לקבל את כל הדם לא ייתכן ואמר רב השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר ואת כל דמו ישפוך כל דמו צריך לקבל אלא מה זה מדם הפרג מעט מהדם מה זה מדם הפר

דם מהפר יקבלנו ישירות מדם הפר דם דם מהפר יקבלנו כתוב דם מדם הפר מה אתה עושה את המה לוקח אותה שם אותה על הפר ואתה אומר דם מהפר יקבלנו >> כל אדם אבל >> ככה על זה צריך שידוש >> וכסבר גורעין ומוסיפין בדורשין כמו שאמרנו גורעין אתה מוריד את האות מדם טיבה מדם ומעביר אותה דם מדם ההפר הפר מהפר דם מהפר יקבלנו איך רובו גם תופס >> כן >> מי אמר לך ש >> כן רובות רובות ככולות יכול את כל אדם הכניס לפח תמיד מתזדקה >>

גופה תודה גופה אמר רב יהודה אמר רב השוחט צריך שקבל את כל דמו של הפר כל דמו שנאמר ואת כל דם הפר ישפוך וה אומר הפסוק הזה נאמר בכלל בשיריים לגבי אדם שנשאר לאחר זריכה ששפוך אותו ליסוד המזבח אומרת הגמרא אם אין עניין לשיריים נכון זה נאמר לגבי שירי אדם למה לא מתפרש עניין שלהם דלתלי כל דם איפה יש את כל אדם בשיריים שמים מזה הקרנות המזבחן עניין בקבלה צריך לקבל כל אדם אמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיגביע הסכין למעלה כשהוא שוחט יש מעט דם

על הסכין צריך שיגביע אותו כדי שלא ייפול מדם שעל הסכין לתוך המזרק שמכוונים בו את הדם שנאמר ולקח מדם הפעם ישירות מהפר ולא מדם הפר ודבר אחר לא יכול לקחת מדם הסכין בדם הסכין במה מקנח לה כיוון שזה פסול במה יקנח אותו אמר הבי בשפת המזרק זה המזרק זה הכלי מבחוץ החיצוני >> מפחוץ קניח אותו מבחוץ מה עושה ככה >> כן כן נוזל החוצה >> לא שער הבהמה לא כדי שלא צול >> כדכתיב כפורי זהבן >> כיפורה זה קינוח בהם מקנחים בזהב הזה בכלי של הזהב

מקלח מצד שני לא מבפנים אלא מבחוץ אמר רב חסדה אמר בירמיה ברבא השוחט צריך שיתן הורידין לתוך הכלי אתה יודע יש לו עכשיו הורידין עכשיו הוא בא לשחוט הורידין עומדים מולו והוא שוחט צריך לקחת את הכלי >> לשים אותו איפה הורידים ממש מתחת כן >> כיוון הכלי >> שלא ילך >> שהכל ישפח >> שהכל לתוך הכלי ולדין לתוך הכלי מקבל בו את הדם יתמר נממה אמר רב עשה אמר רב יהודה אוידין צריך שיראו אוויר כלי לא מכניסים את הידים ממש בתוך הכלי >> אי אפשר >>

אלא צריך שהברידים יהיו מונחים כנגד אבירו של הכלי שאם היו מחוץ לתחום זה נחשב שאדם לא נתקבל ישירות מהפר אל האוויר הזה רואה את האוויר מתקבל בן ישירות בעומני רבי אמא רבי עשה אז יוחנן סיק לו את זה לא איך עושה הכהן גם משחות וגם >> היה מקבל את הדם מהקורבן נפטחו שולי מזרק עד שלא הגיע דם לאוויר ראית זה שוליים זה הכלי >> התחתית >> התחתית הלך נהיה חור >> רואה מפה יוצא מכאן >> עכשיו זה גם נקרא וזה עכשיו פה >> לפני שזה יגיע

בכלל שזה עדיין נפתח למטה >> אם נפתח אחרי פשיטה שזה קשה אם נפתח אחרי פשיטה שזה קשה בא מנה אמרתי לך משהו נכון אתה מדבר אני יודע שאתה יודע >> כל הכבוד לך תהיה בריא מותי באו מנה רבי עשה מרבי יוחנן היה מקבל את הדם מהקורבן הבטחו שולה שולה זה התחתית נפלה התחתית שולי המזרק עד שלא הגיע אדם לאוויר עוד לא הגיע בכלל אדם לאוויר המזרק כבר הלך אבל אם הגיע אדם לאוויר המזרק ואחר כך נפלת עתו בזה לא מסתפק רבי עשה זה נחשב בקבלה אדם

כשר לזריקה ככה אומר רש"י רשי שיש פח מהכלי >> זה לא צריך להניח ממש את הדם בכלי העיקר שהיה בתוך הכלי אבל עכשיו שאין דפנות אז מעיקרה זה אמור ללכת לאיבוד למה מה הוא עוד פעם אז לא עשינו טוב שאל אותו בעומני רבי עשה מרבי יוחנן היה מקבל בן ונפתחו שולי המזרק עד שלא הגיע דם לאוויר. מה הוא >> מה הצד ספק? אוויר שאין סופו לנוח כמונח דמה או לא כמונח דמה?

א זה לא סופו לנוח. זה רץ. זה ילך למטה. האם זה גם כן נקרא כמונח דמה?

אפילו שנשפח על הרצפה, אדם כאילו נתקבל בכלי ונשפח ואם אספו זה יהיה כשר עולם כמונח דמן זה לא נחשב כמונח אלא דם שנשפח מהצבה ישירות >> כןשחור לא >> הוא לא ינינוח בכלי אין אמר להתיניתוח שמונחת תחת הזינוק, >> חבית שמונחת תחת הזינוק, מים שבתוכה ושבחוץ עלה פסולין. אבל אם צירפיע לזינוק, מים שבתוכה, פסולין שברוץ עלה, הנה הקשרים. עכשיו נסביר. אומר לו אדוני, תיני טועה.

אתה שואל כי מונח דמי או לא? כבר למדנו את זה בבריתה לגבי מים שעושים בהם מחטת. אני לא צריך לקבל לעשות לקחת מים חיים לעשות בהם מחטת לתת בהם אפר פרה ולהזות. כתוב ונתן עליו מים חיים אל כלים שניזור.

>> מה אמרו רבותינו שצריך מהמעיין שיכנסו לכלי לשם קידוש מחטת? מהתחלה צריך כשאתה שמת מים בכל לשם קידוש מחטת עכשיו אם הייתה לו חבית שלא שמו לה לשם קידוש מחטת ואם מונחת תחת הזינוק זה צינור שמוליך את מי המעיין היה מעיין למעלה בהר בא יורד צינור והמים מקרחים ממנו מרחוק ונופלים לתוך החבית עכשיו אם קלט מים אלו בתוך בכלי לשם קידוש מחטת באמת זה יורד אומר זה לשם קידוש מחטת >> יורד לניצוק >> מים שבתוכה מים שקלט בתוך אוויר החבית שבחוץ עלה שקלט מהאוויר על גבי

החבית פסולין למה ברגע שהגיעו המים לאוויר שמעל החבית נחשבים כמונחים בחבית כשכלתם אחר כך בכלי נחשב שקלט מהחבית וזה לא נקרא מים חיים מים חיים חיים אנחנו רוצים לא יישובים ישירות בא מהמעיין >> אבל אם יפה צירף פיה לזינוק לצינור הזה שהוא מושך מהמעיין צירף את זה ישר לזה >> מים לא מים שבתוכה >> פסולין אם קלט את המים מהאוויר שבתוך החבית פסולין למה כבר מתקבלו בחבית לפני שקלתם לא שם קידוש >> אבל שבחוץ עלה מהם שהצינור עצמו באוויר מעל החבית כשרים למה כל זמן שלא

יצאו מהצינור הם לא נחשבים כי נמצאים באוויר שמעל החבית לכן כל מה שבתוכה אתה הבנת עכשיו ה >> פסול בחוץ כשר >> כן מה הוא רוצה >> מה שבתוכה בתוך בתוך הצינור זה כשר >> בטח זה הבעיה רק אם זה יצא עכשיו זה מזנק בחוץ מהצינור ובחוץ זה פסול. >> אם זה צמוד אז לחבית זה פסול. מחוץ לחבית זה קשה.

>> כן. אם זה ככה עכשיו למ >> זה עכשיו כמו עדיין הצורק >> כן אם זה מוכיח לו מפה הרב שמה >> עכשיו נלמד >> עוד לא עוד לא רגע רגע עכשיו אני אלמד את זה עד פה זה הדוגמה מה שהוא הביא >> שהאוויר החבית זה כמוך דמ >> גם אתה עכשיו התחלת איתנו כמ >> אין לך סבלנות >> מה זה קשור לשם אין חור בכלל זה חבית שאין בחור אנחנו שואלים >> אדוני עדיין לא הסברנו מה אתה מדבר כ >> למה אתה מפריע >> השם

ירמך בטוב אמן >> אז אמרנו מה מה שבחוץ עלה עם קלת מים מהצינור עצמו שבאויר מעל החבית כשרים למר כל זמן שלא יצאו מהצינור לא נחשבים כי נמצאים באוויר שמעל החבית אתה מוכריח מפה מברת השמיים שנמצאים באוויר שמעל החבית נחשבים כמונחים בחבית. יוצא עכשיו הגמרא אומרת הימים מהפשיטות מהפשוט בזה באים האמים באים הנה הרי הספק שרבי יעשה שאל מרבי יוחנן על מה הוא שאל על אוויר שאין סופו לנוח נפלה תיתקלי והוא לא סופו לנוח וכפשט לה באוויר שספו לנוח ערבית החבית פה היא שלמהפנוח >> והמים

הללו הם עתיד לנו בתוכ אז מה אתה פושט לי מזה? תביא לי בעין בלי תעתית שזה צריך לברוח מזה תביא אומר לו הוא באמת ענה לו למה תרתקבעמנה הוא שאל אותו שני ספקות האם אוויר שאין סופו לנוח כמו דמה או לא זה אחד ואם תמצא לומר אוויר של סופון לנוח לא כיוון דמה אוויר שסופו לנוח כמו פה בחבית אוויר שסופו כשהדבר עומד יפול בכלי שלם מאין שיוצא מהאוויר שמעל הכלי מה היא האם זה נחשב כמונח בכלי או לא את הספק השני זה פשטו רבי יוחנן מהבריתה

>> שזה נחשב כמונח דמה >> כן כן ברור >> יופי רבי יוסף אתה איתי עופר אבל עכשיו בסדר פהפ >> ככה ככה הסברת נכון >> אני לא לא הסבר רק אמרתי לו משהו לא מדבר >> רדיו רדיו >> צריך לשמוע על הרב אמר לו לדבר רב יוסף שנפלחת בחוץ איפה הולך >> לא משנה איפה על הכלי בחוץ אם תקשר או לא כשר >> לא אם אתה רוצה בזה לקדש מחטת זה כשר כן רב יוסף מתנה אחי את הספק של רב עשה ומה שפשט לו רבי יוחנן

ככה הוא שנה כמו ששנינו אבל רבסה רב קהנה מתנה חבי חבית בעמנה רבי יעשה לא ידע את הבריתה הזאת.

הוא הסתבר במגרה זה עצמו שהיה חבית מונחת תחת הזינוק ולא שמו שם ולא שמו אותה לשמן חטאת. יכול לקנות בכלי לשמן חטאת את המים שמקלחים באוויר שמעל החבית שסופם לנוח בחבית או לא? הוא פשט להם חבית. חבית זה כן מהבריתה של חבית שמים האלו פסולים למה זה אוויר של סופו לנוח וכמונח דמי לו שתי כבודו רבה מתנה ואילו רבה מתנה חבית בעמנה באמת הוא שאל אותו על אובו שלס סופו לנוע כמו הבריתה של חבית הוא פשט למזרק אבל רבי יוחנן פשט לו מקבלת אדם על ידי

מזרק ואמר לו אתה מודה במזרק שאי אפשר לו בלא זינוק שמקמים את זה די משלדם של הקורבן להיכנס למזרק של ה של בית המקדש למזרק אי אפשר בלא קילוח כלומר בהכרח שאדם עובר דרך אוויר שמעל המזרק ואם אוויר שסופו לנוח לא היה נחשב כמונע בכלי אז הייתה קבלה פסולה כיוון שלא באישירות מהפר לתוך הכלי זה רק עובר דרך האוויר >> אלא ודאי שמוכר שאויר סופן לנוח כמו דמ >> ואם לא קלת מים עכשיו לענייננו ולכן אם לא כלת מים מהקילוח באוויר שמעל החבית כאילו זה הונח

כבר בחבית ולכן פסודיםזהשה אז מה הדין בחור הזה עכשיו אם היה בסיס בחור לא פשטו >> לא לא אם זה בפנים הכלי נכנס אז זה כן זה מונח >> גם אם היה חור שיש חור >> גם אם יש חור >> כמונח אמרנו >> גם אם יש חור זה כאילו קיבל הכלי >> הוא עבר דרך הכלי >> הוא עבר דרך הכלי זה נחשב ככה היה עד עכשיו בוא נראה עד עכשיו >> אבל כלי עם חור זה לא כלי >> זה האוויר של הכלי קלט אותו >> זה

כלים חור >> זה הגמרא שואל >> בוא נראה ברימון שעבור ברימון עד שלבוא ברימון זה פרי >> נתם קבל מחטת צינור שמוניך במעיין שהם מונח על ההר בשיפוע והכלי והקלוח מזנק מן ההר כלפי מעלה ולא עתיד לתור תוך אוהו איך הוא מזנה כלפי מעלה מה יש לו משאבות יש לו אבן כזאת שות שופ ואין לו עתיד ליפול לתוך החבית שעומדת למטה לקדוש ונתן את ידו או רגלו על ידי או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולים קבלים טומה >> הבנת כן כמו מרזב הוא שם אותו

ככה המים עולים נתן לו שאדם שם שמה את ידו שטות את המ >> אדם מקבל טומנת להשיט את הזרם לא בקל זה כדי שיעברו המים לחבית פסולים >> למה >> ואם נתן עלי קנים ועלי אגוזים כשרע >> כי לא מקבלים טומאה >> למה ששבשו ממחטת זה הכלל נכון דבר המקבל טומאה פסולין באו לחבית על ידי דבר המקבל טומאה פסולין נכון דבר שאין לו מקבל תומה כשרים מנעני מילה שאם באו לכלי על ידי דבר שמק עד דאמר רבי יוחנן משום רבי יוסא ברבא אמר קר אך מעיין

נינו בו מקביבה מים יהיה טהור יהיה שביתן יהיה על ידי טהרתה דבר לא הבחינה דבר טמא כלומר מים כדי שיהיו מים המטהרים כמו ממקווה מחטאת תהיה אותם על ידי טהרה על ידי דבר שלא מקבל טומאה ביד זה מקבל טומאה >> כן זה אדם >> אמר רבי חיה בר אמר רבי יוחנן זאת אומרת אוויר כלי ככלי דמה.

עכשיו כשאדם מניח את הדו סמוך לראש הצינור כדי כנגד פי החבית המים מקרחים מיד לחבית דרך האוויר. אז אמרנו זאת אומרת שהמים נפסלים זאת אומרת אוויר כלי ככלי דמה. המים שנמצאים באוויר הכלי סופל מנוח בכלי זה נחשבים כמונחים בכלי. לכן הם נפסלים.

למה? כאילו הלכו בקי על ידי יד שקיבלה את הטומאה אבל אם אויר שסופו לנוח לא היה נחשב כמונח בכלי לא היו מים נפסחים למה אוהן לא באו מידו לכלי אלא עברו לכלי דרך אוויר שעליו >> אלא ודאי אוויר ככלי ככלי >> אמר לרבי רבי זרע לרבי חיה בא ודילמה בשוט אולי מדובר שמניח את ידו במקום הקילוח שמים באופן שמיים שוטין מידו ישירות לחבי לא מקרחין לידי אוויר אולי ישר >> ממש ככה אמר לי טרדה כדי שיעברו מים לחביתנן אומר לו אתה מטריד את כל אמר שותה

ממהר להקשות הכתוב מפורש יעברו המים מגיעים לחביד על ידי הקדוח >> לא על ידי שהוא מעביר פיזית את המים >> כן ואמר >> תן לי מנוחה מנוחה ואמר רבי חיה בר אבא אמר רבי מעידותו של רבי צדוק שעיד בבית דין הגדול נשאת משנה זו ניתנן הנה העיד רבי צדוק על הזוחלין שכירחן בעלי הגוזין שהם כשרין הנה במסכת עד מיין שזורמים על הקרקע שהבירם למקום אחר באמצעות עלים של אגוזות שאין כשרים לקידוש מחטת. זה היה מעשה באוליה ובא מעשה לפני חכמים בנשית והכשרו את המים של תערו

על יד על ידי העלים האלה מקלח שם את זה זה יורד אבל קנים ועלי גודים רשום לא מקבל טומ למה לעומת עלים אחרים >> אותו דבר >> אבל דווקא אלה לא מקבלים טומה ששב ירד כן אתזה >> לא אפשר להוציא את זה משהו ככה תוציאו את זה ותשתה את זה >> לא לא יש לי קח כפיטור יצא בסדר רק שלא נאכל רב חושים אני כל רגע יכול לרדת פה דברים טופים גם שאדם בבית שלו יש לו סכזה צריך להיזהר לשים לב ואנחנו שמים סלטים שמים על

זה ניילון עד שנוכל אתה אין לך בעיות מהדברים האלה אתם שמים א קעין אין הוא יש לו פרנו כן אין זה בעיה רואים את זה ישר >> כן הלאה ואמר רבי חיא ברבא אמר רבי מעיד אותו של רבי צדוק נש משנה זו רבי צדוק על הזוכלין שקדלחן בעל אגוזין שאין כשרין זה היה מעשה הלאה אמר רבי זרע עכשיו הנה עכשיו בוא תראה עכשיו מום שירע בין השחיטה לקבלת הדם אתה מבין שחשמו ועכשיו מקבל את הדם אמר ברזרה אמר רבי יוחנן צורם אוזן הפר פר כלומר צרם

אותה, שחט אותה ואז צרם לה את האוזן של הפר עשה בו חריץ, הבנת נפגמה האוזן זה בין המומין שהם פוסלים >> ואחר כך קיבל את דמו פסול שנאמר ולקח מדם הפר דורשים רבותינו להיות מהפר שהיה כבר לפני השחיטה אזזה זה לא פר שהיה לפני השחיטה זה גם בזמן פיסול >> נכון השקחן קודשי קדשים קדשים קלים אין על שגם המון פוסד בהם שעת הקבלה אמר רבה תניה ש תמים זכר בן שנה כתוב שמה בקורבן פסח איש לפי אור לא תחוסו עד הסחוסו מה זה תחוסו תשחטו >>

סא תמים זכר בן שנה שיהיה תמים ובן שנה בשעת שחיטה שואלת הגמרא טוב בקבלה בהולכה בזריכה מנין כם צריך שיהיה סתמים תמוד לומר יהיה כל אביותיו לא יהיו אלא תם ובן שנה >> יהיה תיבי רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב תראה מה נשאר בהם רק כזית בשר או כזית חרב. אם נטמע כל הבשר אין מה לעשות.

אבל אם נשאר כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם והם כשרים. אתה רואה שנשתאר מהבהמה רק הזית, אין לך מום גדול מזה. בכל זאת אומר שזריקת הדם כשרה. קשה על רבה הוא אמר שמום פוסל בשעת הזריכה תרגמו הבן שנה מה שהברתה צריכה בכל אביתו שיהיה בשעת השחיטה הכתוב יהיה יהיה על בן שנה כלומר אם עשה נכנס לשנתו השנייה בין אז פסול כלומר הוא צריך חייב להיות בן שנה הקורבן הזה פסח בזה חייב כבש כבש בין שנה ראשי תיבות אם נכנס בין השחיטה לזריקה לשנה השנייה אחת

אפילו >> השעה לשעה השנייה אז זה פסול אז מה שהתורה גיתה זה בקודש קדשים לומדים זה גם בקדשים קלים פלא אבל מום פוסל רק בשעת הקבלה כמו שלמדנו בפרק כהן משיח מום בשעת הקבלה אבל כל ההולכה וכל השאר >> זה עק מר שואלת ומעיק עמדי בשעת שחיטה בן שנה בשעת הולכה וזריקה בן שתיים יש דבר כזה גדל מהר >> כן איך זה יכול להיות אמר רבה זאת אומרת שעות פוסות בקדשים השנים של בהמות שמחשיבים אותן מעת לעת משעה שילדה הבהמה >> בשעה שנולדה הבהמה עד אחר

שעה בשנה הבאה אתה רואה תכן שאותה שעה השם נכנס לשנה שנייה אמר רבי אמר רבי אלעזר מה זה שם שנה וחצי שעה לא פסול >> פסול >> גם שנה וחצי שעה צריך שעה משעה >> לא לא אז זה הכוונה שעה זה מעט זמן זמן >> עבר הזמן >> לא ימין לא >> ב-12 בצהריים וצריך >> מי זה אוכל עכשיו לפני שנה מתי לד הכבש הזה >> אז אוכל בדיוק באיזה שעון >> הם צריכים לרשום >> הם זוכרים >> מה כל כבשנולדשמים אותו >> מה אתה חושב

אתה ילד נולד לא חושבים איזה שעה זה אבל ילד זה לא כבש >> כבש גם זה צריך קורבנות זה מכפר על הבן אדם >> אבל הוא מפרוש אותו לפני שהוא נ >> צריך הכל לסדר שהכל יהיה כתוב שלא יהיה בעיות מה >> זיכרון טוב מה אתה >> לא לא >> הכל כתוב מה זה לשחט פותו >> בבית חולים >> בבית חולים כתוב כן כנראה היה להם בית חולים לכבסים אמר רבי מ אמר רבי אלעזר היא בפנים ברגליה בחוץ אתה רואה מה ניה דם קורבן יצא מחוץ

לעזהרה ונמסא לזרקה אתה רואה עם דם קורבן שיצא אנחנו יודעים דם קורבן שיצא צ בחוץ להזרה אתה לא יכול להכניס אותו נפסל זריקה עכשיו מה יהיה הדין היא בפנים היא בתוך העזלה רגליה בחוץ ממילא אדם שבתוך רגליה נפסל לאחר שחיטה לא נגיד היא בפנים לאס >> סוף סוף היא בפנים אגיד לך >> היא בפנים ברגליה בחוץ פסול אבל אם חתך רגליים ואחר כך שחט כשרה למה לא נתערב דם פסול עם דם הכשר זה חתיכה איפה שזה לא פוסל אותה כן לא עושה אותם מום אבל שחט

את הבהמה ואחר כך חתך את רגליה שהיו מחוץ העזרה פסולה למה מיד בשחיטה זה נמס דר דר רגליים פיסוד יוצא והתערב בדבר בהמה כשר ולכן אדם שצ יצא התקבל במזרק זה פסול >> תוךליים לפני שחיטה לא פוס >> לא תמיד תלוי איפה חתך >> חתך ואחר כך שחט כשר הגמרא אומרת אה בעל מולכה מקריד איך אפשר אלא אמא חתך ואחר כך קיבל כשרה שחט חתך ואחר כך קיבל את האדם אבל קיבל ואחר כך חתך פסולה פלא >> למה לא אפרש כמו אני אומר יש לא כל

מקום ברגליים זה פוסל לחתוך כתוב שיהיה תמים ששלם לא מחתוך בעולם לא מבחינת רפה >> חושב שזה חוזר על כך כתוב ברשי >> איך כך כתוב ברשי כן >> לא אם לא יהיה אם לא יהיה אז הוא לא יכול מקום שהופך אדם הוא לא יכול לגבי זה לגבי עזהרה כל חיתוך פה של הרב לגבי טריפה תלוי כמה חתך ואיפה חתך אבל לגבי עזהרה כל חיתוך שחתך לפני שחיטה פוסל צרזנו זה מום זה לא קשור לזה לחתוך רגל זה לא מום פה מצ >> לא תמיד זה

מום תלוי איפה >> מצד של תמים >> בוא נראה בוא נראה נמשיך >> אבל הרב שמה >> חתך כל >> ואחר כך קיבל חתך את רגלי הבהמה בסדר יכול להיות חתך את אחר כך קיבל כשר איך אתה אומר ואמר רבי זרא צורם אוזן הפר בבחוב אחר כך קיבל דמו פסול שנאמר ולקח מדם הפר פר שהיה כבר ועכשיו זה לא מה שהיה קבר גם זה רגליים צריך שישם זה לא מה שקבר זה לא קשור למולמות אמר הרב זדה אמר רבי מי חותך בעבר עד שמגיע לעצם מדובר

כשחותך שלא חותך את העצם עצמה זה לא מו חיתוך הבשר מועיל שאדם הפיסול לא ישאר להישאר בגוף של הבהמה אה זהו הנה >> תלוי עד העצם אם נגע או לא בעצם >> הנה אז זה זה העניין מה מה הוא רוח הוא חתך את הרגליים בגלל שהם מחוץ להזהרה אבל אם הוא הגיע עדיין הרגליים מחוץ הוא לא >> הדם יצא מפה >> אדם לא יכנס לגוף של >> הנה החילוק של הרב הגמרא אומרת >> קיבל ואחר כך חתך את הדם פסולה שמת מינה דם מובל באיברים דמו

אם יש דם ונתחייב כרת על אכילתו שאם אין שם דם וגם בשר שר אלו אז הוא לא אז זה כמו מים בעלמה לא חל עליו בסיסול של יוצא רואה עוד פעם אמרנו קיבל ואחר כך חתך את רגליה פסולה למה דם פסול נתער בדם כשר מה אומרת שמאמינה דם שמובל באיברים דם הוא יש שם דם תחייב כרת ע עליו שאם אין לו שם דם אז הרי כמים בעלמה לא חל עליו פיסול הגמרא אומרת לו הגמרא אומרת דין מה משום השמנונית לעולם ייתכן שדם ש בלוע ביברים זה

לא שם דם אבל מה שאנח אמרת קיבל ואחר כך חתך משום שמנונית יש שמנונית בלועה בדם הרגליים שהיא ראויה לאכילה נחשבת כבשר חללי הפיסול עכשיו היא מתערבת בדם הכשר וזה פוסד >> מה אומרת אה אם ככה שמעת מינה בשר קדשים קנים שיצא לפני פני זריקת דם פסול מה שרבי אלעזר אומר קיבל ואחר כך חתך פסולה למה בגלל השמנונית שיש בה דם משמע מפה בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת הדם פסול לא כמו דעת רבי יוחנן שמכשיר שלאחר זריקה סופו לצאת מעזלה אומר לו דין מה בקודשי

קדשים קודשי קדשים >> מה שרבי אלעזר דיבר בקודש ש קדשים נמה בהם לכול עלמה בשר שיצא חוץרה לפני זריקת הדם פסול למה גם לאחר זריקה אין סופו לצאת מהאזרה גם לאחר זריקה אסור >> לכן אם קיבל ואחר כך חתך פסולי >> תנו רבנן קודשי קדשים שחיטתן בצפון חצי הצפוני של העזהרה בקיבון דמה מכרת בצפון עמד בדרום והושיט לצפון ושחט שיט התוק שלה אין בעיה אבל קיבל עמד בדרום וקיבל בצפון קבלתו פסולה הכניס ראשו ורובו לצפון אין בעיה כאילו נכנס כולו עכשיו אם לאחר שכתה פרקסה ויצאה

לדרום וחזרה לצפעון כשרה >> זה רק מתי פוסל כשיצא מיכות חוץ לעזהרה אבל אם זה יצא מהצפון הדרום לא פוסל פרה אומרת קדשים קלים שחיטתן בפנים כלומר בעזרה לא מחוץ עליו קבוון מן מכשרת בפנים עמד בחוץ כניסדו לפנים ושוחד שחטתו כשר האמת קיבל קיבל קבלתו פסולה הכניס ראשו ורובו אה אתה רואה וקיבל את הדם כאילו לא נכנס לעזר רע בקבלתו פסולה למה >> מה ההבדל בין דרום לצפון פרקסה ויצאה לחוץ וחזרה >> פסולה אתה רואה מה ש מה שאמרה ברייתה בקדשים קלים פרקסה הבהמת הקורבן ועצה

לחוט פסולה שמאמינם בשר קדשים קנים שיצא לפני זריקת אדם פסול הם פסולים אפילו שלאחר זריקת אדם סופו לצאת מהעזרלה בכל זאת זה פסול אומר לו דין מה בעלייה ביותר אתה כבד שתי הכליות תכן שבשר שעתיד לאחל בכל העיר לא נפצל ופה מדובר בברייתה מה שעתיד לאכול המזבח >> זה בשר העלייה ויותר את הכבד הם האימורים שעל גבי המזבח זה לא יצר חוץ עזרה באו מנה אבו דשמואל משמואל היא בפנים אתה איתי כבוד הרב חזרתי קצת מהקטע הקודם באו מנה אבוא דשמואל משמואל היא בפנים ורגליה בחוץ

היא בפ הקורבן בפנים עזל רגליה בחוץ מה הוא האם מותר עכשיו לשחוט אותה או לא אמר לה כתיב והביאם להשם כתוב למען שהביאו בני ישראל את קורב את זבחיהם והביאו להשם אל פתח ועד מועד והביאו עד שתהיה כולה לפנים הביאו תלה >> הביאו להשם שיהיה הכל בפני >> המשיך עכשיו זה שאלה אחת אמר לו הביאו הכל בפנים בסדר טוב עוד שאלה ישאל טלה ושחט מה הוא טלה את הבהמה של קודשי קדשים באוויר העזהרה שחט אותה אמלק שרע אמר לי השתבשת טעית היא פסולה למה בעין השחיטה

על ירך המזבח צפונה בלק אין פה זהפה בעזהרה מה הוא שחט אותה בעזהרה בקיה >> בלק >> כשהיא באוויר אין זה זה לא ירך המזבח גמרנו פשט לו אמר כן עוד שאלה נטלה ושחט עכשיו עכשיו השוחט נטלה באוויר הבנת אפשר רוצה לעשות בעלולים >> שוחט באוויר העזהרה שחטבה בהמה מה הוא אמר להפסולה למה צריך לעמוד על הקרקע אמר לה השתבשת שחיטה על ירך ולא שחיטה על ירך ולא שוחט על ירך מה אכפת לך שהוא לא עומד שהוא באוויר שחיטה >> אז זה אז זה באמת כשר

>> נטלה בקיבל את הדם מה הוא המראה כשרה אמרי השתבשת השתבשת יעני טעית קבלה היא יותר חמורה משחיטה ואין דרך שירות בכך בשלמה השחיטה לא צריך דרך שירות לכן גם בעויר טוב אבל שחיטה אבל קבלת אדם צריך דרך שירות תלה את הבהמה >> מה זה דרך שירות איך שמשרטים בבית המקדש >> לעמוד ללכת אי אפשר באוויר >> שוחט לא צריך דרך שירות >> לא שוחט גם מתי יכול לשחוט ללמוד >> לא הכוונה ישראל >> אה >> הנה אמר לך החכם שחיטה בשר מותר נכון >> קבלה

>> כל הקבלה >> קבלה הולכה >> קבלה בזר >> לא רק ש >> קבלה לא >> שחיטה הכל בסדר תשחוט כמה שאתה יכול >> שמואל שפשרה אמר עוד עוד נטלה וקיבל אמר כשרה אמר השתבשת ראית אין דרך שירות בכך טלה את הבהמה הקורבן איך זה פתאום באתי את כל הספרים של ראש חודש שמו את זה אח >> חלה את הקורבן >> קלה את הבהמה וקיבל את דמה מה אמר לה פסולה אמר להשתבשת שחיטה על ירך ולא קבלה על ירך >> אז זה קשר >> אמר הביה

בקודשי קדשים כולם פסולות טלה וקיבל כל העופרים של התליה פסולות בא מנטלה ושחט הוא בעצמו זה לא נורא בקדשים קרים כולם כש שאלות בר מנטלה וקיבל את הדם זה לא כשר מובן אמר הבא מי מה היא שנתלה וקיבל בקדשים קנים דכשרה דעביר פנים כפנים דמה קודש קדשים למה עביר צפון כצפון דמה מה אכפת לך באוויר של הצפון גם תלוי אלא אמר הבא בין קודשי קדשים בין קדשים קלים כשרות בר מנטלהשחט >> ושחט בקודשי קדשים וכי בין בקודשי קדשים בין בקדשים קדיע מנה רבי ירמיה מרבי זרע

הוא בפנים בציציתו בחוץ מה הוא העובד הכהן בפנים מעזלה ציצית ראשו השער שלו מה היה לו שיער גדול כנראה הכהן הזה >> כן היה לו קוקו אולי >> אמר להו אמרת והביאו להשם שם עד שתבוא כולה לפנים המרגע ציציתו שערו של מי של הכהן או של הקורבן >> ציצית ראשו >> של מי >> לא ראשה ראשו >> זה הכהן עצמו שעובד בפנים העזהרה >> השערות של היה לו שערותיו תלטלים >> אמר להו אמרת הבאום להשם עד שתהיה כולם לפנים חנמ גם גבי כהן אה זהו תביאו

זה >> כן היו מסתפרים פעם בחודש >> לבואה מן אוהל מועד זה לא חייב להיות לו קצן טיפה >> מסתפר מה שיש לו יש לו גדול מסתבר טיפה עד שיבוא כולו אוהל מועד אז אתה יכול לעשות לך בוא עגע >> כן לא אבל >> המלך כתוב כצות >> היום זה דין אחר זה בגלות זה >> משנה >> בבית המקדש נעשה די כבוד לא יודע כמו שלמה >> לא למה צריך בסדר מספיק איך שכ >> לא אנחנו צריכים את הדף של אה >> יום אחד צריכים להקדים

>> בסדר עכשיו עשינו חצי חצי וחצי >> מחר חצי >> בלי נדר בלי נדר >> לא בגלל שאחרי זה יש חג זה שבת >> חג' >> לא יהיה שענה רבה שנה הבא זה >> יום שני נכון >> יום שני לא בוקר >> כן אבל זה יהיה ערב >> איפה איפה >> כן אנשים יהיו ממערים קצת בסדר הלכות >> מה אתה צריך >> לא הלכות אני >> הכל בסדר >> איזה דף דף של מחר >> כן כף ו עמוד א' למטה במשנה סימן פג דיני בית הכיסא

בקריאת שמע אסור לקרות כנגד בית הכיסא ישן אפילו פינו ממנו הצואה וראלי דהיינו כשאין לו מחיצות אבל יש לו מחיצות אף על פי שיש בו צועה קורה כנגדו בסבור ואין לו חושש אם אין מגיע לו ריח רע כן היום שמים אחרי הדלת של אנוכיות שמים א ברכה של אשר יצר וזה הזמינו לבית הכיסא הזמינו לבית הכיסא כלומר מה מקום זה יהיה בית הכיסא ועדיין הוא שתמש בו מותר לקרות כנגדו הזמנה למה בנתי אבל לא בתוכו בתוכו אסור ג אמר בית זה יהיה לבית הכיסא ואמר על

בית אחר וגם זה דינם שווה זמין שתי בתים ואם אמר על השני הוא בא את זה ולא אמר וגם זה הרי השני ספק ספק אם הזמינו לכך לפי כך אין קוראים בו לכתחילה ואם קרה בו ואם הזמינו וקרא בו לא יצא הזמינו וקר בתוכו לא יצאנו ש מה זה >> גם כן זה בפנים אסור על ידו מותר ד' בית הכיסא שהוא בחפירה הופי ברחוק ארבע עמות מן הגומה והוא עשוי כמדרון בעניין שהרי מתגלגל נופל מיד למרחוק היום זה ככה בבית כיסא שלנו הכל מתגלגל וכן המי

רגליים יורדים מיד לגומה כסתום דמה תראה מה זה מותר לקרות בו ואם אין בו ריח רע וגם אין משתינים בו לחוץ לגומה אז מותר אבל אם משתינים בהם לפעמים אסור להרבן דברי תורה כן לפעמים זה לא שמים לב אדם הוא בחוץ אז החלט זה בעיה >> בתוכו לקרוא איך אפשר לקרוא בתוכו >> נגיד שתפו אותו שתפו את הבית הכיסא והכל נקי שתי וכל >> יש איזה חמציון הוא מתיר קצת משהו צריך לראות >> עושים חמוצים תמיד זה בית כיסא >> לא ידעו מה עושים שאלו לארץ

מהדבר עושים חמוצו >> לא זה פעיה ש מסביב פעם בא לפה אחד אומר לי אני לא מבין מה זה פה שותים שמן אמרתי לו מי זה מי זה השאלה הזאת מי שותה שמן אומר שהוא היה בנוכיות התחל קבנתי מה הוא אומר לי עוד >> חור לי שחזון כתב לכתחילה >> בני אדם שיש להם ספסל נקוף ונפנים עליו זה יש כזה דבר של הסיר של הילדים כזה >> מותר לקרוא ות קריאת שמה כנגדו כיוון שאין הצועה על הנקב וגם אין הגרב תחת הנקב למה מוציאים אותו ועוד

שהנקב מכוס תמיד בדף כבר אני קראתי לך א למדנו שתי הלכות של מחר ועוד הלכה אחת ואז מחר שלוש אז ביום שבת סתדר >> בית הכיסא של הרכבת הרב מאין >> אין בעיה זה מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו הוא בישן בבית החיצון שכל עומדים שם לבושים מותר באמצעי שקצת עומדים שם לבושים קצת עולומים יש שם שאלת שלום אבל לא קריאת שמה ותפילה בפנים שכולם עומדים שם ערומים אפילו שאלת שלום אסור למה שלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא ואסור לענות אמן בבית המרחץ

>> למה של הרכבת היום הזה היום זה לא שונה מפעם למה?

>> כי היום זה יש לו קיבול מים שמה ונשאר הכל נשאר בפנים. >> כן. >> פעם זה היה כזה לא הולך ברחובות. >> פעם זה היה כמו >> בג במטוס אותו דבר.

>> לא יודע. במטוס אני לא יודע אבל אני יודע שהיום זה אחרת מפעם. >> זה אני לא יודע. מאוחר על זה צריך ללכת.

יש עזרה סופר היום. לא הפרחים לא היוצה אחרי צהריים >> מחר הוא התקשר אלי >> כן ואתה לא בא לקחת לשלם 180 ש תבוא בזמן רוצה לזכות במצב בזמן ביום שענה רבה מרבים בתפילות תחנונים כי הוא סיום נא יום שניתןנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם ום 30 יום דלול כא יום דתשרי ויום השענה רבה סיום נאכן שענה הושע את יום נורא שענה רבה בחצות לילה נגמר ונשע בחינת חותם החיצון ואז נמסרים פתחים צריך לכות מתחילת הלילה עד חצות ספר בשני תורה דברים כועק

תכוון קודם חצות מים מעט יורו קריאת שמע אחצות יברו ברכות השער תיקון לאה אבל לא תיקון רחל >> זוהר משה تقف תק ק ש מעשה בראשית דורשים במעשה בראשית בשניים גדות מלמעלה מכפון מינהדסמינה כל מנה לחופה מניגן צריכים צרון בשעות שבחות חופה כן ישראל קידושה לקה חנה תפילין דין בשר דרש פאר תךניך ככה חוב גדשות בשביל שבע ברכות קרת שמה שתיים לפני חיים לפני אחר וכל הוא בחופדי בדקפ מצווה בציצית כת לבן כיסא כמה קשורים סורנה סגן לגבי כדקין מונשה דן ארבע בגדי ארבע בגדי זה

משרד שמעדנות כשמו כן כיסו כן חופתו כן נבוש וכול כנן חי יהיו כקש הקשת שבלך לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואהרון ברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הלויין דרך הפלאפון כדעל מה יברך אתחון זכה אתחון זכו לשנים רבות נעימות טובות בריאות ושמחות עם ישועות גדולות עם חיים טובים עם נחת חות סלה גשמי ורחני כן יהי רצון ונמר אמן א