📖הדף היומי מסכת הוריות דף ז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א טו אלול תשפה

כן הטלפון הלו הטלפון יודע מה קורה לך בזמן האחרון ברגע שאני אומר את זה ‏He. על بخم בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני טו באלול תשפה הנה כבר עבר 15 יום חצי חודש של אלול לראות איך אנחנו מתקדמים איך אנחנו דורשים את השם איך אנחנו עובדים אותו אנחנו משתדלים בעבודת השם לימים של אוצר רות מן השמיים פותחים צריך שאנחנו ננצל את הימים האלה אתם יודעים מה היה מעשה עם רב אייזיק יום אחד רב אייזיק רואה בחלום ש אומרים לו איזה גשר אחד מרחוק ממנו הרבה

מהבית אומרים לו שתחת הגשר שמה יש שמה עוצה איזה אוצר על יד התימנים תחת הגשר יש איזה אוצר מיוחד אז הוא אומר אומר ככה רואה יום אחרי יום אומרים לו בחלום אמר הוא ישע לשם הלך איפה האוצר הזה רואה איפה האוצר יש שמה מחנה גדול של צבא אבל הוא הולך בא הולך בא כל יום עומד שמה אומרים לו תגיד אתה מרגל מה אתה עושה פה כל הזמן רואים אותך אז הוא אמר לה מפקד אני אגיד לך את האמת תדע לך יש שמה ב יש שחלמתי שיש

פה מתחת לגר אוצר גדול בוא נהיה שותפים אומר עזוב אותך לבוא עכשיו ידבר אני גם חלמתי אמרו לי שאחד אייזיק בר גר במקום כזה וכזה לבית שלו אשתו מתחתור אוצר מה כן אזברים בצל אומר כן ההוא הביא ששחרו אותו פה שהוא יגיד לו שאצור בבית יש אתה מבין אז הוא חזר בחזרה לבית אצלו וחפר שמה איפה התנור מצא את האוצר טוב זה אותו דבר למה יש אוצר כמון בנו הוא נתן לנו אוצר אושח קח אותו תשתמש בו תיקח יש אוצרות יקרות מאוד קבל מתחיל לעבוד יהיה

זכות גדולה יצר הרע לא עוזב את הבן אדם אומרים בצורה לא לא פשוטה הוא יודע שאדם יכול לזכות לחיי העולם הבא לכן הוא עובד קשה להכשיר אתו בערבניות רוצה שיעשה עבירות אבל אחרי שאדם עושה את העבירה הוא אומר לו איך אפשר לחזור בתשובה אומר זה עוון חמור אתה רוצה לחזור בתשובה אין לזה תשובה ייעש אותו שלא יעשה תשובה ככה זה הוא רוצה שאדם יישאר עם ה עם הלכלוך היה בן איש חי מספר שהיה איזה אחד גדד עם מלאך המוות היה חבר שלו יצד איתו עם מלאך

המוות אותו פעם לא עבדת אה נכון התדע הלך המוות ו היה לו עסק טוב איתו אומר לו תשמע אני רוצה תבטיח לי שלא תיקח את הנשמה שלו עד שיעשה וידוי אני רוצה לצאת מעולם צדיק תבטיח לי. אומר בסדר.

אמר לו אני מסכים. נשבע לו. אותו אדם היה שמח אומר עכשיו אני יכול לעשות מה שליבי. ככשר יבוא הזמן יעשה וידוי ונגמר אמיתי.

אני אעשה וידוי אמיתי. טוב, הגיע הזמן להיפטר. מה עשה יצר הרע? תחפש לאיזה אני חולה פצוע חבול יורד ממנו דם שחב על הדרך עוד מעט יוצאת נשמתו האיש הזה הידיד של מלך המוות ידידנו עובר שמה רואה את החולה החולה אומר לו דחידק בוא בוא אתה יכול לעשות איתי וידוי הוא הולך למות תעשה איתי וידוי אז אומר לו אין בעיה תגיד אנה השם חטאתי עביתי פשעתי אשמנו בגדנו רק סיום את הידוי >> קם מלאך המוות >> אומר לו ה >> חפסתי לך וזהו זה אמר הבתחתי לך שלא לקחת את נשמתך עד שתצא וידוי עכשיו עשית וידוי עכשיו בוא אליי קח אותו.

ככה זה הולך. זה ערמומיות. מה אדם יודע? צריך להיזהר.

עכשיו יש פה מלכודות. שמעת מה היה פעם באספרה עם הקופיקום? >> כן. שמה.

>> כן. באזבען היה הרבה קופיקום. אבל הם היו באם איפה הם באים? מהג'ונגל שמה?

הם הם לוקחים אותם שהם אה עולים על על העצים מורידים קוקוס שקט גדול של קוקוס כזה הם מהר מהר הוא מוריד לו הרבה בפעם אחת עובד חזק מוריד הם גם אוהבים לאכול את זה הם שוברים ואוכלים אז הם מביאים את זה הרבה עכשיו היו רוצים ברח איזה עדרך גדול של קופים שמרו יש קוקוס באשמחה על העצים ברח עכשיו איך תפסו אותם התחקמו שמה עצבענים יש להם שכל מה עשו פתחו לקחו עץ הקוקוס כל הקוקוסים למעלה שברו אותם עשו להם פתח קטן ואמרו כשהוא יכניס את היד

בפנים תפס לא יכול להוציא למה הוא לא יעז הוא לא עוזב את מה שהוא תופס הוא לא עוזב ולא רוצה לעזוב ואז הוא יישאר בבעיה וככה הדפסו אותו וככה עשו כל הקוקוסים עשו להם פתח הם היו עולים טקם את הידיים עולים קפ נלחם נלחם אם הקוקוס הוסי את היד הוא לא מצליח תפס לו נתפס לו בפנים ישר הם עולים תופסים אותם ככה הם ככה הם עשו מלכודת עכשיו אדם צריך זה אנחנו אומרים את זה על האייפון צריך לעזוב את האייפון אתה מבין הוא לא יכול לעזוב

נלקט ביד יצר הרע מה שאתה עושה לו תבי ביבי תעזוב את זה לא עוזב לא משחרר אתה לא יודע זה שטן יצר הרע תפס אותו יצר הרע זה לא טוב המכשיר הזה מכשיר להרבה הרבה אנשים ממש לא טוב לכן צריך לעזוב את זה לעזוב יצר הרע לוחד אותנו לוחד את הבן אדם השם צלינו מה יעשה ככה זה אתה יודע מה היה פעם אצל איזה ציון משה עם הקופים היה איזה אחד היה מוכר קובעים אז הוא אה הלך היה ביער היה כך איתו ארגס גדול של קובעים

הלך ביער הוא לבש כובע והקובעים היו שמה באו כל ה באו שמה הקופים שמו את ה את את הכובעים ראו ארגז קובעים שמו אותו על הראש שלהם ועל הראש שלהם היו רוקדים עם הכובע למה הוא טוב בעל הבית יש לו כובע על הראש ראו בארגזים קובעים גם הם שמו עכשיו הוא לא יודע מה לעשות מה הוא יעשה לקחו לו הקופים כל הקובעים זה הרבה כסף זה עצם איזה תימני לא יודע מאיפה הוא בא לעץ מען תימני תעץ כן התייעץ איתו אומר לו הלוקף מה שאתה עושה

הוא גם כן עושה אומר תזרוק את הכובע גם הם יזרקו וככה היה אז הוא זרק את הכובע אז גם הם זרקו ככה זה יצר הרע עובד עלינו תזרוק תלך תעשה השם יעזור השם יעזור צריך הרבה הרבה כוח הרבה כוח בכל זאת אומרים רבותינו אדם לא התייאש ראית זה לא התייאש בסוף תפס יצר הרע רוצה לייאש יאוש רבותינו אמרו יאוש שלא מדעת מי שמתייאש מחוסר דעת ראינו אצל יהודה בנו של יעקב אבינו הציע לאחים למכור את יוסף לישמעאלים שרו האחים את אבא יעקב איך הוא קורע את

השמלה איזה צער בחיות והתאבל על כולם אמרו לי יהודה איך עשית דבר כזה אנחנו שומעים מך אתה המלך שלנו אנחנו מורידים אותך מהגדולה שלך. אתה לא תהיה מלך. חשבו לי אותו. יהודה לא מתייש מה עשה באותו זמן הלך מתחתן ויקח את בתשוע את יהודה.

אמר מי שמתחתן מחלים לו כל עוונותיו וית עד איש הדולמי ושמו חירא. >> ויחשם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע. לקח אותה, הביא ממנה את המשיח. תראה מה זה.

לא להתי אין. הביא את המשיח. אדם לא יגיד עשיתי זה, עשיתי זה מה עכשיו אני לא אל תיאש ישועות. הגמרא אומרת תרא דבר פלא.

הגמרא אומרת שרבי יוחנן בן לשלקיש הלכו להתרחץ בחמי טבריה. היו צריכים את העמים החמים בשביל הרפואה שלהם. באו להיכנס. היה שמה איזה עני אחד אמר להם דחילק אני צריך כסף.

העני אומר להם אני רוצה לאכול. אמרו לו תראה עכשיו הכסף לא איתנו. אנחנו ניכנס למרחץ נלך לבית נביא כסף ניתן לך. תן לך אוכל תן לך כסף הכל נביא לך.

טוב נכנס המרחץ כשיצאו כבר מת ראו אותו מת מה עשו אמר רבי יוחנן לא להתאשכנו במצווה הראשונה נזכה במצווה הבאה מה הבאה בוא נטפל בו לקח אותו לקבורה לקחו שעשו לו טהרה לרחוץ אותו כאשר עשו עשו לו את הטהרה. הם רואים שקשור לו על הבטן חגורה עם הרבה כסף. 600 דינרי זהב. 600 דינרי זהב.

זה שווה כמו היום כמה מיליונים. מתברך שהאיש לא היה עני. הוא היה קמצן אבו קמונה. יש עוד 600 דינרי זהב.

אם הם היו מתישים אז כל החיים שלהם היו בצער עצבות. איך עשינו דבר כזה? למה לא הלכנו מיד? אבל עכשיו שהם באו לעשות את לא התייאשו, המשיכו, אמרו טוב, נעשה תוכשו מצווה הופ.

אדם צריך לדעת עכשיו נתחיל תשובה. לא תתייאש זה מלמד אותנו קרה בעיה היצר הרע רוצה ליאש אל תתייאש תמשיך >> זהו זה אז לכן עכשיו בדיוק השבוע פרשת כי תבוא אתמול דיברנו על הכללות אבל היום יש בהם צח כללות אתמול אמרנו צח כללות אמרנו שהם >> יש בהם בצח כללות יש כמניין רעות תיבות. קודם כל יש תיבות כמניין רעות. כמה זה רעות?

ר וע >> 67 >> 676 רעות 676. 676 תיבות יש בצח כללות. ספור אותם 600 76. עכשיו כמה הוויות יש?

26 הוויות. כל הוויה תכפיל אותה ב-26 כי הוויה עולה מספר 26. אז 26 * 26 בדיוק רבות רעות צדיק ומכולם >> יצילנו השם הוויה. ההוויה שיש שמה >> הוויה >> כן זה כמניין הרעות האלה מציל אותו אבל עכשיו יש לנו גם מצוות הביכורים איך להביא ביכורים בבית המקדש כל עיקר מצד הביכורים היה אומר לנו ראש הישיבה כדי שהשדם ישבור את האבות שלו יהיה לו הכנעה להשם אדם מגדל פרדס מה זה בעמל רב עכשיו מתחילים לגדול הפירות ות רואה איזה ברכה, רואה רימון, רואה תאנה.

הם לקחו בדיוק כתוב בתורה לקחת, רואה רימון יסמן אותו, רואה תאנה יסמן אותה. הראשון למה דווקא אלה? באלה חטאו המרגלים כל הדברים שכתוב בתורה אם תפתרו את זה בדיוק בזה חטו המרגלים לכן בזה אומר הקדוש ברוך הוא זה תן לי הראשון תביא לי לבית המקדש למה וגם שאדם תגבר על התאוות שלו הפירות הראשונים אדם יש להם חביבות מיוחדת אליהם עד שהוא גידל גידל והכל הוא רוצה אומרת לא זה תן לקדוש ברוך הוא זה תעשה קודם צדקה תביא את זה לבית המקדש תביא ביכורים כל דבר ראשון תתן להשם נולד בו בן בכול אומר זה קודם כל זה לא שלך זה של הכהן פרי ראשון לא שלך הכי טוב לא שלך לא צריך לדעת התאווה מוציאה את האדם מן העולם. זה קשה.

זה דבר גדול צריך עכשיו חודש אלול, אחד הדברים הגדולים שופפרים לבן אדם להתקדש זה התאוות. כל מיני תאוות למיניהם. מי שאדם רודף אחרי תאוות ממון יש יש לו תאוות של אכילה כל אדם עם התאוות שלו השם יצילנו אדם הוא הוא שמו אותו פה בשביל בשביל להתקדם ונתתי לך מהלכים בין העודים האלה הוא לא מלאך הם הנא המלאך והבהמה איך שהם נודו ככה הם נשארים אותו רמה אין להם התקדם ללכת אחורה ללכת ח קדימה אין אותו דבר בן אדם זה הקדוש ברוך הוא בר אותנו להיות פרופסור

להיות רב רבנן >> לגדול מורי >> בטח אז אם אדם הוא עובד על עצמו והוא לומד והוא לומד והוא לומד אז הוא מתקדם זה לא נשאר אותו שכל מלאך אותו דבר >> אבל האדם הוא מי שהוא קטן לאט לאט הוא מתפתח הוא הולך הוא גודל כן מלאך לא מלאך אין יצר הרע אנחנו יש יצר הרע צריך להתגבר על היצר הרע זה הכוח המיוחד תאר לך אתה יודע איפה שמה איפה שהוא גר שמעת ב מה זה נקראצלפון >> צלפון צלפון שמה בצלפון איפה שהוא גר יש שמה

מגרש גדול של כדורגל תימנים אוהבים כן לשחק אז בא פעם תימני אחד הם מתפללים בש בבוקר בא תימנים בבוקר אחד אומר להם בש בבוקר תעשו לי כפיים אומר לו מה קרה אומר הייתי במגרש נתתי שערים אמרו לו מי היה שם איך נתת שערים אומר אף אחד לא היה אני באתי לקחתי את הכדור נתתי אחד עוד פעם הוצאתי אותו עוד פעם החזרתי עוד פעם עוד פעם אמרו לו זה חוכמה מה חוכמה שיש שחקנים ואתה מתנגד ואתה הצלחת זה החורמה >> אבל בלי זה איזה מגיע אחד שלש

מחליף גול שר >> זה ככה זה יצא התמני יש גול זה הגמרא אומרת הגמרא אומרת שימו לב מה הגמרא אומרת במסכת שבת חמרה דפרגיותה ומיה דדוי מסית היה יין של מקום שנקרא היה יין משובח פרייגותה ומים של דומסית זה כמו מים מיוחדים כמו של ה חמי טבריה עין גדר חמות גדר מרפאים את הבן אדם יש להם מלח יש להם חום הגמרא אומרת כיפרו עשרת השבטים למה הם היו במקום של תענוגות יין כל היום נהרות מעדנים מעדנים את הגוף שלהם אדם תופס היין תופס להם את הראש

כפכו עשרת השבטים בגלל זה לא למדו תורה לא הלכו בדרך השם כל הזמן אחר התאוות ואז הגמרא מספרת פעם אחת רבי אלעזר בן ערך עבר משם נמשך בטריוון איזה ריחות איזה ינות איזה נהרות נמשך זה מרבי אלעזר בן הרח הגמרא אומרת חמישה תלמידים היו לו לרב יוחנן בן זכאי רבי אליעזר בן רבי אלעזר בן אורכנוס רבי יהושע בן חנניה רבי יוסי הכהן ושמעון בן נתנאן רבי אלעזר בן בן עזריה רבי אלעזר בן ארח היה מונ שחומר רבי אלעזר בן ערך כמעיין המתגבר אומר עליו יהיו כל

חכמי ישראל בכף מוזניים אחת >> ורבי אלעזר בן הלך בכף מוזים השנייה מכריע את כולם בכל זאת הגמרא אומרת כיוון שהלך למידומים מסית שמה וואי וואי וואי אומר תראה מה נהיה לו נמשך אחר התענוגות שחזר שכח את הלימוד במקום לקרוא החודש הזה לכן קרה אחרה שהיה ליבם הפך את המילים למה דווקא בזה אומרים יש קליפה שאם שקע לקחת את את התלמידי חכמים אז זה החרש זה שם ריב הקליפה הזאת נקראת ריב הוא הפך החודש החודש הזה לכם היה צריך להיות מילים כדז ביחד הוא הפך את

זה לאותיות ריב החרש רש היה הזה הפך היה לכם עשה ליבם אחרה שהיה ליבם אותיות ריב הפך את זה וזה קליפה של הריב היא משכחת את הלימוד לכן הוא שכח את הלימוד ויש שמה זה רמז ויש לו הגמרא אומרת שיש לה אותה קליפה 605 חיילות וכתוב לעל המצח כדת פלא פראות שלו >> שם קדוש זה היה כתוב על שם של משיח בן דוד לבטל את הקליפה הזאת יש לה כמה חיילות כמה דברים מה ניין לו הוא שכח את הלימוד בגלל זה קשה שאדם צריך להיזהר אין

ללכת אחר התאוות אבל יש בגמרא דבר נורא בהיום בזמן חזקיה המלך היה חכם אחד קראו לו שבני הסופר הגמרא אומרת חזקיה המלך היה דורש 11 רבבתה כל רבבה זה 10,000 11בתה 10,000 שבנה הסופר 13 רבבות 130,000 באו בא יותר ככה היו נמשכים איזה איזה דברי תורה היה לו באים 130,000 באים אצלו כשבסח חריב להינחם בירושלים חזקי המלך אומר אין כולם יושבים ללמוד תורה אין לא תעשו איתו שלום לא יוצאים אליו הקדוש ברוך הוא ישמיד אותו מן העולם אמרו לו איך אומר לו רב שקה היה יהודי

הוא מה אומר אני אתן לך אני אתן לך כלי מלחמה יש לך מילחם אני אתן לך סוסים הם יודעים לרכוב על סוסים איך אתה חושב לנצח אומר אנחנו לומדים תורה ואנחנו ננצח אותכם אתם לא תתחילו איתנו לכם ללכת לא הלכו שחריב אומר אני אתבייש מה פתאום מי אתה אומר אני לא אני לא כלום הקדוש ברוך הוא אומר להם חזקיה מנ פחד פחד נורא אלה התלמידים של שבנה הסופר היו 130,000 שלחו חץ לסנחרים עם מכתב שבנה הסופר בי סיעתו איתך אנחנו מוכנים להקנע יוצאים לכדך ומה שאתה

רוצה אחר כך אתה עשה אנחנו יודעים שירושלים תיפול בידך אמר להם חזקיה המלך אתם טועים הקדוש ברוך הוא לא אומר כך לא לעשות את זה אבל הרבי אומר ככה אבל מה יעשו כל עם ישראל בקיצור הוא קבע איתם יום שבנה הסופר הוא יוצא משערי ירושלים והוא הגיע לשערים, אומר להשוערים, תפתחו לי את ילד, אני רוצה ללכת. מה יעשו?

פתחו, באו כל התלמידים שלו לצאת 130,000 בא מלאך השם, סגר את השעה, הוא יצא לבד, אומרים לו, "איפה כל התלמידים? הנה באים אחריי שעה, שעתיים, שלוש, ארבע, איפה איפה? לא באו. מה נהיה?

הגמרא אומרת מיד נקבו בעקביו. תפסו את שבני הסופר עשו לו חור בעקב, ברגליים הכניסו א א ברזל. זה חוטי ברזל. >> חוטי ברזל קשרו אותו לזנבות הכסוסיים וזה היה רץ בערים עד שנהיה חתכות חתכות חתכות.

אומרת איך? זה רבן מרביץ תורה מה אומרת שני מילים שבנה בעל תאווה היה לכן קראנו מה שקרה לו אחר התאוות אחרי שטויות והבלים לכן צריך להיזהר שאדם יתן רצן איך עושים את זה על ידי לימוד תורה בראתי יצר הרע בראתי לו תורת תבנים להתגבר שמה בן אדם לא סתם מעמיד את הבן אדם בניסיון ראינו שבוע שעבר כי תצא למלחמה לאבך וראית בשביה אשתפת תואר וחש הכתבה רבותינו אמרו רק זה לא דיברה התורה נגד יצר הרע כלומר ירדה התורה לסוף דעתו שהוא לא יכול להתגבר על זה

ולכן התירה אשתפת תורה משמע רק את זה התורה התירה כל שאר הדברים אסור התורה יודעת שהוא כן יכול להתגבר על כל השאר הדברים הוא יכול להתגבר על זה הוא קשה לו אבל אבל השאר הוא יכול להתגבר הנה לכן צריך מאוד מאוד להיזהר הרבה הרבה ללכת בדרכי השם ועכשיו זה הזדמנות גדולה אנחנו עכשיו ב בעזרת האל ובשועתו הנה זכינו עכשיו זה אתם יודעים זה הזמן של ה בעזרת השם חודש אלול ימי הרחמים ורצון נשאר לנו עוד שבועיים ננצל אותם היום זה בטירת רבי יעקב כופר יש סידור

רבי יעקב כופר הוא היה חזן בבית מדרש של הבעל שם טוב הוא היה הוא היה בעל תפילה אצ אצל הבעל שם טוב היה מקובל אל הכירועים מהסידור שלו איך פגש אותו הבעל שם טוב? הוא הסתיר את עצמו אבל מסופר שקיבל את שבת אחד הרגשת שבעל שם טוב אור גדול זורח מתוך היער הלך הלך לכיוון הזה עם התלמידים מה הם רואים באים לבית של רבי יעקב קפל רואים איך שהוא רוקד לכבוד שבת בהתלהבות עצומה בלי בלי להפסיק שעתיים השולחן היה ערוך באיזה מעדנים עולם והבעל שם טוב

מאזין דין השירה והריקודים נותן לו שלום לבעל הבית החזיר לו שלום מה כבודו שר ורקד לפני הסעודה הבשר והיין והדגים לא יחסר בתענוגים רק המאכלים צריכים להיות תחילה לפני האכילה צריך רוחניות איך אני אוכל לאכול בלי שאני אתעלם ויעשה לכבוד שבת. תראה איזה איזה כוח היה להם.

כל פעם היה אומר כל רגע שוויתי השם לנגדי תמיד. כל הזמן קראו לו הסוחרים היו קוראים לו שיויתי. שיויתי. למה כל הזמן היה אומר שהבישי תמיד היה אחד >> עשית הפתעה רבי תם [מוזיקה] איזה שמחה איזה שמחה اه איך אחר >> טוב אנחנו נתחיל ירמיה בא הרב תם שמשורו ויחייהו.

הרב תם, יש לך משפחה בצלפון? יש לך משפחה מושב צלפון? לא. טוב.

תפילה י צון לפניך אדוני אלוהינו ולאבותינו שתעשה למעל שמך הגדול במלעו שעולה מספר סג מה השם הקדוש כדעו שעולה א שעולה מספר כסע הרמוזים באותיות אלו תשפיע לנו חרה בשפע טובה וברכה וחיים ושלום מ1 מכות 13 תיקונים דקה קדשה אשר הם מתגנים באבא ואמ במקום המקיף בכל ימי חודש אלול הזה חודש אלול אנה אדוני נותן בים דרך חנו בדרך אמת ועודנו את הדרך הטוב אשר לך בשר אשר עבודתך סקיד בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך הקודש סוכת שמ טובה מפני דבר כבוד שמך צינו שמך

חיים צנו נתח לפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שימשך שפע שלום טובה וברכה וחיים טובים תוכנים חן ח גאולה ישועה פרנסה טובה חק הגדול במילוא ש הקדוש אק שמספר דרך לנו אנחנו עבדך קבל השפעטוב לגופנו נפשנו שני שמות הקדושים שואלים מספר דרך אנה אדוניז דך זכנות ש מספר שמו במלו א' לד ככמספר דרך מה ניצות הקדוש יוסף נקראים חיים תשפיע עלינו אתה רואה יוסף חיים עולה גם כן דרך תשפע לנו שלום וחנינה טוב ברכה וכן בחזר בצד ידנו ברכותך מאושר מתנות ידך חוכמה בינה דעת חיינו חיים ארוכים

>> טובים ומתוקנים ידך מברכות משך מך חורב מי דעת >> שפע בטובה וברכה וחיים טובים שלום שפע פרנסה טובה קלה וזכה למען הוד רחל מדר מלך השם שעול מספר דלך אדוניברך אמרת אנוכינך שעולה מספרות הבטחה זה בדרך תשביע לנוך שפע גאולה וחירות שפעם וחצח במקום השפע של הבטחה שאמרתי מגן אתה אדוני מגן בעלי כבוד ברוש אדוני אדוני חזשהךני אדוני כי אליךק כל היום קדושים שמות שמות אק שים סלכים אשר לנו שפעם טובה ברכה וחיים שלום חזק ח שב שמות שמקדשים שם שואלים מספר דרך צו פני

צ גועלי בדיוק היום למדנו לא להתייאש אין יאוש >> רבי תם תראה שם יעריך ימיך לא טוב אין יאוש >> כן >> אליעזר 317 >> אליעזר 318 >> 317 לא שלי לא ש אליעזר מעל מעל הי >> יפה מעלוש היאוש לא שווה גרוש >> החתן שלו קוראים לו לעז >> אה כן >> בן אחותי בן אחי רבנו תפסיק מוש אשרך רק אז העניינים זורחים >> עוד אנחנו פרק כו פסוק א' בראשית ממלכות יחקי בן יושיה ומלך יהודה היה הדבר הזה מאת אדוני לאמור כה אמר אדוני

עמוד בחצר בית אדוני וחצר בית השם דיברתה על כל הרי יהודה באים נשתח עבות בית אדוני את כל הדברים אשר ציויתיך לדבר עליהם אל תגרע דבר אולי ישמעו וישובו איש מדרכו הרעה וניחמתי אל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם מפני רוח מעלה להם ואמרת עליהם כ אמר לדוני אם לא תשמעו אלי ללב בתורתי שנתתי לפניכם לשמוע על דברי עבדי הנביאים אשר אנוכי שול אחריכם ושקם ושלוח בלא שמעתם ונתתי את הבית הזה כשירו ואת העיר הזאת אתנ כלללה לכל גוי הארץ בבקשה מכם תשמעו וישמעו הכהנים והנביאים

וכל כל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית אדוני וכך לות ירמיהו לדבר את כל אשר ציבה אדוני לדבר את כל העם ויתפסו אותו הכהנים והנביאים כל העם לאמור מות תמות מדוע ניבתה בשם אדוני לאמור כשילא יהיה הבית הזה עיר הזאת חרב מאין יושב ויכהל כל העם אלרביהו בבית אדוני וישמעו שרי יהודה את הדברים האלו ויעלו מבית המלך בית אדוני וישבו בפתח שער אדוני חדש ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל עם לאמו משפעות מוות לאיש הזה כי ניבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באוזניכם

ויאמר ירמיהו את כל השרים אל כל העם נמור אדוני שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם טיבו דרככם ומעלכם ושבעו בקור אדוני אלוהיכם ונחם אדוני אל הרעה אשר דיבר עליכם ואני בי אתכם עשו לי כטוב וכיישר בעיניכם אך ידוע תדעו כי אם אמתים אתם אותי דקידם נקי אתם נותנים עליכם ואל העיר הזאת ואן יושביה כי באמת שלחניה היה לכם לדבר באוזניכם כל הדברים האלה ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים הנשזה משפט מוות כי בשם אדוני דיבר אלוהי בשם

אדוני אלוהינו דיבר אלינו ויקומו האנשים מזכני הארץ ויאמרו כל קהל העם נמור מך אמורשתי היה אני בא בימי חזקיה ומלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמור כה אמר אדוני צבעות סיון שדה תחרש בירושלים אם תהיה רבמות יער האמת המיטהו האמת המיתו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה ירא את אדוני ויחל את פני אדוני וינחם אדוני אל הרעה שדיבר עליהם ואנחנו עושים רעה גדולה על נפשותנו הנה חזקיה המלך אמר טוב נחזור בתשובה מה גם אנחנו נחזור בתשובה >> אמן >> עכשיו בא לנו המורה התימני >> שתדל

שניות ברוך בר שמה צדקה >> שתיים ו1 انا מנחות פרק ב' משנה ד' אה >> כן אלו שבט אליהו בן רחל ברוך בן מנטינה שולמיד בת שפרה משפחת גרג'י בתחנה >> הקפי בתחנה בד בת >> מאיר בן מוזלי ואורי בן מוזרי >> טורן בת >> בת יה >> שלמה בן >> שלמה בן מזל עזרא בן מזל >> יצחק בן מרים >> ורבי אברהם בן מזל יצחק בן מרים >> ואליהו בן חיה >> אליהו בן חיה רבי אליהו חיים בן רחמה רבי דוד בן צל >> בן

יפהסרה >> שלום >> ניסן חי בן >> ניסח בן >> בן רחל >> רחל >> חנה בת רבקה >> שמעון בן שר השפרה >> משה בן >> משה בן רבקה >> משה בן מורי מאיר >> משה בן מורי מאיר רבי דוד בן >> רבי דוד בן פימה רפאן בן תופח המנקה >> לאח >> להחיה בת >> טובה >> טיפה יפה >> בת סלימה >> בת סלימה ניסים בן חס >> מאיר ניסים בן חמסנה >> פה משה בן מנקה ג'ינה הרב היית אומר מסי >> משנה ד'

הזבח הזבח מפגר את הנסחים הביא איתו עם הזבח נסחים הנחט הנסחים בא עם הקורבן ממתי משקדשו בכלי אם הנסחים היו בכלי כבר אז הזבע אםפגל בזבע מפגל את הנסחים דברי רבי מאיר והנסחים אינם מפגדים את הזבח כצד אתה שוחט את הזבח לאכול ממנו למחר אז זה פיגול הוא הונסכם מפוגלין חייב כרת אם יאכל אותם אבל להקריב מן הנסחים למחר הנסחים מפוגלים הזבח לא מפוגל שנה ה פיגל בקומץ חשב פיגול על הקטרת הקומץ שהקטיר את הקומץ מ לאכול שיריה שלא בזמנה פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא

בקומץ רבי מ אומר פיגול חייבים עליו כת ח אומרים אין בו כרת עד שפגל את כל המטיר מודים חכמים לרבי מאיר במנחת חוטה ומנחת כנאות שאם פיגר בקומץ חשב פיגור בשעת הקטרת הקומץ שהוא פיגור וחייבים עליו כרת שהקומץ הוא המתיר ולבדו מתיר בהן המשך שחט אחד מן הכבשים של עצרת לאכול שתי הלחם למחר הקטיר אחד מן הבזיכים לאכול שני סדרים למחר זה של לחם הפנים רבי מאיר אומר פיגור חינף כרת חכמים פיגול שופגל את כל המתיר שחט אחד מנקבסים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחברו כשר

לאכול מחברו למחר שניהם כשרים הגענו פרק שלישי כן כן זה הגרנה עכשיו בוא שלום בוא תעשה הגרנה יש לנו היום אה סטים של הבן איש חי יש דברים יפים מאוד רגע מה זוכה ראשון יין >> יין זוכה שני פרנות זוכה שלישי סטים בסדר צפרים של בן איש חיים חבוות תוציא ראשון >> רפאל ויסקי >> רפאל וויסקי >> וסקי מקבל יין >> הלא איתר משה משה מה זכה >> פרנוס מי זה >> הלאה >> אסף יעקב כהן לבי לא >> סטנו הוא זכה בסט >> רבי רבי

עופר אפל פה תן נוס >> משאל סדיה >> תן נוש דורון בן גאול שאול דורון בן שאול סליחה חתן בז >> קיבלת >> א מרדכי >> אוכל אידה >> מדחי אידה >> שלום כהן >> מגיע לךגש ארבע >> זה עיקר הסת זה סט של ימים נוראים מה הוא לא >> זה ארבע שבת גדול זה מה ש >> אז זה שבת כן זה ארוך זה מורנו ורבנו אה מחילה מורנו ורבנו מזכנו מקובלים אתה את ראשנו הרב ני שמואל רש אולי אולי הרב יקח את זה שתי מצוות

>> מה זה מה זה השם הזה אה >> גאי חיים >> אה >> הוא שם את זה בצורה מחוברת >> תודה נחמלי נחמסיון בוא בוא נחמן סיון סיון >> שמעון >> שמעון אתה חושב בזה מחובר זה >> שמעון נחמן חיים סלמן >> מה זה >> מאיר המוסי מירוסי קח שטר אל קיים דוד הוא פה אב אברהם דורי פה אברהם דורי >> לא לא פה אברהם דורי הוא >> למה >> מרדכי מרדכי הוא גם לא בא מרדכי פה >> אה זה לא נהג אוטובוס >> עופר ווינטר

שם דרגה של שמעון נחמני אביבי מה זה אפניין אביגנים ישי כהן >> אליעזר >> פרונן אה לא יודע מה >> יצחק פויזן >> רשום פה אפריים לבדין >> דוד >> דוד שירוגו >> רגע תים סמות >> יצחק שיו >> דור סול מי כן >> דור סולמי >> זהו סיימנו >> אה זהו תודה רבות >> הכל >> תודה רב כבוד רב תודה רבה >> מה עם דיין >> איפה את שלי דיין אני נותן לך את שלי >> שכית אבל הל נותן לך את שלו >> מגיע לו

מגיע לו >> בא מרחוק מה >> הוא בא ברגל כל הכבוד שלך בשביל הבחור הזה משהו אתנצע עצמו >> איפה אתה בוא תפילת בית המדרש שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בעלמו של תורה כמו שאמרנו כמו שכתוב בתורה גית יומנו נשמה לכן שש מקום לעשות לעשות צנועם אלוהנו עלינו עלינוצ מפניך קט עכשיו אני אגיד צלחת רבקה חיה בטסטר הזה >> חולה קצת שרמדו כל אדוני תודה רבה זה נוצא שמה בארץ כן לפתוח היום אנחנו דף >> ז' היום >> ז אתמול למדנו ו עמוד ב כן

כן >> במשנה כן ו עמוד ב >> נשמע >> מזרת >> אתה סגר השנה היא בצ באפריל >> מה זה אפריל תגיד פסח פסח אז מה העניין שעכשיו צריך להזכיר אותה בניסן? >> אז מה העניין שעכשיו צריך להזכיר אותה? >> מסכת שליו. אה כן נכון נכון אתה צודק אתה צודק טוב שאתה אומר לי הצלחת שלום >> מזל טוב >> אין מזל טוב השם יצליח אותך >> משנה פרק שני דף ו עמוד בשל >> משנה נשלמה >> ראשי תיבות מה >> כי שלמה כמו כי שלמה >>

כי שלמה >> אה הוא זה לא זה בוא נראה משנה זה אותיות נשמה ברמו הראשי תיבות של עכשיו של שנראה את המשנה הורה כהן משיח לעצמו כישלמה יש לו יש לו כל תמני הלאה השם ישמרך ויחייך תמיד תהיה בריא >> לימדת אותנו מוסך גדול בחיים אמןבום בום בום את כמו למדנו בגמרא מה שהתורה אומרת אפרים ומנשה כי ובן בשמעון ולי איך יודעים הרב תם אפריים ומנשה גימטריה כראובן שמעון זה מתאים לך הדברים האלה כן דת מי עם הכול >> אם הכולצ אבל כתוב פי הרב אז

שבני שכר כאילו >> כן נכון זה בני שכר >> אתמול אמרנו בעל התורים גם >> בעל התורים גם הביא גם בני שכר משנה הורה כהן בין משיח לעצמו שוגג שוגג רואה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור למה שהוראת כהן משיח לעצמו כוראת בית דין לציבור אז ככה המשנה באה לומר לי חיוב פר של כהן משיח כהן משיח כהן גדול שהיה משוח בשמן המשחה.

זה יש לו מעלה גדולה. יש כהן שהוא מרובה בגדים. זה היה אחר כך. יש הבדל בין כהן משוע בשמן המשחה לכהן מרובה בגדים.

עכשיו אם הורה כהן משיח שמשוע בשבשחה לעצמו בדבר שאסור מן התורה שוגג הוא חשב שזה מותר למשל דין חלב דין הוא ראה מהדבר שיש בו קרה והוא ראה לעצמו לעצמו הוא אומר לא זה מותר מן התורה ועשה שוגג גם עשה שוגג על פי הוראת עצמו. כלומר הוא חשב נגיד שחלף זה מותר. חלף שעל יותר את הכבד זה מותר. וגם הורה לעצמו הלכה למעשה כזה הוא ועשה ככה ושוגג.

כלומר גם הורה וגם עשה. ובשעט שהוא עשה עדיין היה יודע בראש שלו. זה מותר. מביא פרטאתו.

פר אבל ככה זה הכהן משוח מביא פר זה לא כמו יחיד רגיל שהוא מביא כסבה ושעירה לא שוגג ועשה מזיד אבל אם הוא ראה היתר בדבר שאסור מן התורה בשוגג ועשה את האיסור במזיד בשעת עשייתו נודע לו שזה אסור. הבנת? או הפוך או הורה היתר בדבר אסור בזיד. הורה היתר בדבר שזה אסור במזיד אתה יודע שזה אסור.

למה אתה אומר מותר? במזיד שידע שזה אסור ועשה שוגג. אחרי אחרי זה יצא את האיסור הורה היתר בחלב. ורצה לאכול שומן ונתחלה בחלב והכלו פטור לגמרי למה הוראת כהן משיח לעצמו כוראת בית דין לציבור כמו שהוראת בית דין לציבור הם לא חייבים פר עד שרו אתר בדבר בדבר איסור שסברו שזה מותר גם ציבור עשו עד פיהם בשוגג שסברו שזה מותר כמו שהוא בדין אז מביאים פר.

אותו דבר כהן משיח לא חייב פר על הוראת עצמו, אלא כשהייתה גם ההוראה וגם העשייה בשוגג. הגמרא תלמד אותי מאיפה לומדים את זה. גמרא. שוגג ועשה שוגג מביא פר.

אמרנו אםורה כהן משיח היתר בדבר שזה אסור בשוגג ועשה איסור בשוגג על פיורת עצמו מביא פרשוטה א זה דין פשוט צריך להביא פר מה משמיע לנו התנה >> אמר הביה אחה במעסקינן כגון שורה ושכח מאיזה טעם הוא ראה שטעה אמר הרי אני עושה על דעת הוראתו דמה הוא דתמה כיוון דאילו מתיה דעלה שמהדרבה כמזי דמה ולא לחייו כמה שמעלן שלכן הוא צריך להשמיע לנו שהוא חייב אז הגמרא מתרצת אמר הב פה במשנה במעסקינן איזה אופן מדובר הורא הכהן התר בדבר שאסור ושכח אחר כך מאיזה טעם

הוא הורא היתר בדבר שכח ובשעה שטעה ועשה את האיסור אמר הרי אני עושה על דעת הוראתי שהוראתי התר בדבר מה הוא דתמה הייתי אומר לכן מביא פר מה דתמה שלא הביא פר הוא לא היה בפרק מנדינו מתי דעלה שמהדר בו אם היה יודע את הטעם הוא לא היה חוזר ב ממה שאמר ולא היה עושה את הדבר אז מאחר שעשה את הדבר בלא לדעת מה היתן אלא שמח על הוראתו הראשונה אז הייתי אומר כמזידמה כאילו עשה דבר במזיד ולאב קורבן כמה שמענן לכן הוא צריך לשמעננו שגם

באופן כזה חייב קורבן עוד אמרנו במשנה, אם הורה כהן המשיח התר בדבר במזיד ועשה שוגג כמו שהורה התר בחב ורצה לאכול שומן במזידות אורה התר בחב >> אם הורה הכהן משיח היתר בדבר מזיד אז זה אסור והוא יודע שזה אסור והורה היתר ומזיד >> ועשה את האיסור בשוגג איך הוא חשב שזה הוא לא חשב לאכול את החלב הוא חשב שזה שומן בטעות אחר חלב כלב הוא פטור לגמרי לא מביא קורבן פרמ שואלת מנענמ >> הוא יודע אסור לאכול חלב החלב הזה >> והוא עשה במזדת אמר

מותר שוג >> הוראה אבל מה כשהוא אכל אכל בשוגג איך הוא לא הוא עכשיו היה פה היה לו פה חלם היה לו את השומן והוא התכבל רצה לאכול את השומן טעכל את החלב הוא הורה מותר לאכול חלב אבל הוא עכשיו לא בא לו לאכול חלב היה שם שומן בא לאכול את השומן וטעה ואכל את החלף זה שוגג >> המעשה עצמו היה בשוגג ההוראה >> המאכל המאכל כן אבל מלכתחילה זה מזיק בסדר >> אז לכן הוא פטור לא יכול להביא קורבן שהוא טעה >> לא שהוא התבלבל

>> לא רב מינה >> אני כבר בקטע השני >> בגלל שצריך >> מזיד ועשה שוגג >> צריך הכל ושוגג מתי יש קורבן >> הלאה מנעני מילה בשוג גם עשה מעשה >> תענו רבנן מאיפה למידים את זה? תנו רבנן להשמת העם. >> הרי משיח כציבור. כתוב בתורה, בתורת כהנים, אם הכהן המשיח יחטה לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פרן בקר תמים להשם לחטאת.

מה זה לאשמת העם? למדים מזה שכהן משיח הוא כמו ציבור, כמו אשמת העם שהם מביאים בית דין מביאים עבורם הם טעו והם מביאים בשבילהם פרו עצמו על הרעתו מביא פר אבל פה >> מה ציבור לא מביא רק על העלם דבר על שגיגת מעשה גם משיח לא יביא אלא אלם דבר והשגיגת מעשה צריך שניים. אז הציבור לא מביאים פרא כשנעלם הדבר מבית דין ושגגו בהוראה ועשו הקהל על פיהם בשגגה. אז גם הכהן משיח לא מביא פרא עלם דבר שטעה בהוראה ועשה בשגגה.

פה הוא עשה הוא הורה במזיד ועשה בשגגה. אז לא צריך לה >> הגמרא שואלת לו דין היה אפשר ללמוד את זה לא צריך רשי אומר קל וחומר אבל לא לומדים זה לא קל וחומר תכף נראה בניין אב לא צריך פסוק מה >> ציבור מוצא מכלל יחיד הוא משיח שחטא גם כן מוצא מקרן יחיד מהציבור אין חייבים אלה לעלם דבר עם שגיגת מעשה אף משיח לא יהיה חייב אלא עלם דבר עם שגגת מעשה יפה אתם יודעים מציאנו ציבור שחטאו אז התורה הוציאה אותה מוצא מכלל יחיד שחטא

יחיד שחטא בשוגג מביא כסבה או שעירה וציבור מביאים פר למה כתוב לגבי חטת יחיד ואם נפש אחת תחתה בשגגה נכללים בזה גם ציבור שחטאו בשוגג שלא על פי הוראת בית דין כל אחד מהם מביא כסבה ושעירה אבל ציבור שחטאו על הוראת בית דין דינם בפר כמו שכתוב בתחילת הפרשה עכשיו ועם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיניה צריך להביא פרשיח משיח מוצא מכלל יחיד הוצא התורה הוציאה אותו יחיד שחטא מביא כסבה או שעירה כהן משוח בשמן המשחה >> מביא פר מה ציבור אין חייבים אלא על

העלם דבר שנ נענם דבר בבית דין וורו התר בדבר האיסור עם שגיגת מעשה של הציבור שעשו על פי הוראתם בשגגה גם משיח לא יהיה חייב אלה על העלם דבר לא יהיה חייב פרם דבר שנענה ממנו הדבר הורע בדבר שאסור נעלם ממנו עם שגיגת מעשה שלא עשה על פי הוראתו המגילת מעשה שלו שלו ממש הוא עשה על פי הוראה שלו אחרי שיש ללמוד דבר הזה מבניין אב >> למה צריך פסוק לשמעת העם זה הייתה השאלה או כלך לדרך זו או אפשר ללמוד לבניין אב מנשיא כתוב לולי

השמת העם היה מקום אם לא היה כתוב לאשמת העם הייתי יכול לדמות את כהן משיח לנשיא. למה? נשיא מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד.

יפה. נשיא שחטא בשוגג הוציא אותו הוציאה אותו התורה מקריאה יחיד שמביא כסבה ושעירה ונשיא מביא שעיר. שעיר זכר. לא שעירה ולא כסבה.

ומשיח גם כן מוצע מכלל יחיד שיחיד מביא כסבה או שעירה משיח מביא פר אז כיוון שכן אפשר להשוות ביניהם ולומר מה הנשיא מביא בשגיגת מעשה בלאם דבר כלומר כמו שנשיא מביא שעיר כשחטא בשגיגת מעשה עשיית מעשה עבירה בשוגג בלאם דבר שלא על פי הוא ראה בטעות אלא מתוך טעות שמעשה התחלף לו חלב בשומן ואכל אותו אף משיח כהן משיח מביא בשגיגת מעשה בלאם דבר כיוון שהיה מקום לומר ש נלמד ממנו אז צריך ללמוד ממה לשמת אז לכן >> צריך את הפסוק שמ טעם >> צריך להשמע

טעם שאין הכהן משיח מביא פעם אלא כשחטה על פי הוראה בטעות >> אז הגמרא אומרת מאחר שנאמר להשמת העם אז יש להשוות כהן משיח לציבור שחטו ויש להשבותו לנשיא שחטא עכשיו למי נשווה אומרת הגמרא נראה למי דומה מה יותר דומה ויהיו ויהיה דינו אותו אם הוא דומה יותר לציבור אז כי ציבור ציבור בפר אם חטו בשבור בשוגג על פי הוראת בית דין מביאים פער ואין מביאים אשם תלוי כחטו כשהם חטו על פי הוראת בית דין אחר כך נסתפקו אם הורו בית דין היתר בדבר או נסתפקו

אם עשו עבירה לא מביאים אשם תלוי משל ציבור אין דבר כזה אלא כל אחד שחטם מביא השם תלוי לעצמו כדין יחיד ככה דינם ומשיח בפר חטא בשוגג על פי הוראת עצמו דינו בפר ואין מביא שם תלוי למה כמו ציבור נסתפק עם חטא על פי הוראה כמו שמצינו שכהל משיח דומה לציבור בשני דברים אז ישותו לעניין חיוב פרעם דבר מה ציבור לא חייב אלא על פרם דבר עם שגיגת מעשה שאיבור בשוג סוגג על פי הורת בית דין אף משיח לא יחיו אלא אליהם דבר עםגת מעשה לכן

נדמה אותו לאשמת העם נדמה אותו יותר אבל יש כמה דברים כיוון שראינו בעוד דברים שהוא דומה לציבור אז גם בזה נדמה אותו לציבור אתה איתי או שאני אחזור >> כן לא אני לא מבין את השם תלוי של המשיחים שהוא לא מביא שם מרה לאחר כת משמע זה משמעות זה בגלל שהוא דבר שצריך א >> הגמרא תד למה אם לא בגלל שכ סיבור ציבור גם אוקלך >> לדרך זו אפשר להשמות כהן משיח גם לנשיא לחייב אותו פר בשגגה שלא על פי הוא רעה למה נשיא מביא סעירה

בעבודת כוכבים מביא השם ודאי משיח מביא סעירה בעבת כוכבים מביא מביא השם ודאי הנה ראינו אפשר להשבות אותו כהן משיח גם ננשיא חייב אותו פח גם בשגגה שלא על פי הוראה איפה נשיא שחטא בשוגג מביא שעירה בעבודה זרה כשחטא בעבודה זרה מביא בי השם ודאי השם מעילות השם גזרות משיח גם כן אותו דבר מביא שעירה עם חטא בשוגג בעבודה זרה מביא השם ודאי השם מעילות השם גזלות זה לא השם תלוי כמו מקודם אז הוא יוצא שהוא דומה לנשיא אז כיוון שכן אם לא היה כתוב לשמעם

הייתי משווה אותו לנשיא כתוב השמטעם >> להשמותו גם לעניין נין פר מה הנשיא מביא בשגגת מעשה אף משיח מביא בשגגת מעשה כלומר שגג בעשיית מעשה על פי הוראה בטעות גם אשר מביא בשגגת מעשה כשגת בעשיית דבר על פי הורה בטעות בלי בלי >> לא על פי הוראה סליחה לא על פי הורה >> תמוד מרשמת העם >> חייב הכהן המשיח בפר זה רק באופן שחטה שמה כזו שיש בה חיוב קורבן לעם אם היו חוטאים מזה למדים הרי הוא משיח כציבור הכהן משיח כציבור מה ציבור לא מביא

פרא להלם דבר עם שגיגת מעשה שלנם הם בית דין ואורו שזה מותר ואורו התר בדבר שזה אסור אם שגיגת מעשה שגיגו הציבור על פיהם המשיח אינו מביא פר העלם דבר אלא על פי שגיגתם >> העלם דבר ושגיגת מעשה שהוא שג על פי כלומר לא בשגגת עשיית מעשה אלא על פי הוראה על פי הוראה הגמרא שואלת >> הוראה ושטו גם וגם הכל ושולה >> כמו גם ההורה וגם >> מה הציבור לא מביא אלא על העלם דבר שנעלם מבית דין וורו היתר בדבר איסול אם שגיגת מעשה שגגו

הציבור על פיהם גם משיח אינו מביא אל עם דבר נעלם ממנו הדין והוראה היתר לעצמו עם שגיגת מעשה ששגוע עשה על פי הוראתו לא כששג בעשיית מעשה בדיו הורת בית דין הגמרא שואלת פיגוע >> כן לא שמעתי >> מלא פצורים 16 >> שני מחבלים את לצור שמה >> ברמותר אנשים באים >> שיש 16 פצועים ירו >> השם יעזור >> זכות התורה הקדושה תגן על עם ישראל שלי שמה באזור >> יהיה לך בשורות טובות שלכל בית ישראל יהיה בשורות טובות >> לא היה אוטובצים חמש >> השם

יבטל מעלינו מעל עמו ישראל כל גזרות קשות ורעות >> זכות התורה >> הגמרא שואלת כמה שכהן משיח דינו כציבור אמרת אמה מהציבור הורע ועשו אחריו בהוראתו חייבן >> אחרים >> עשו אחריו אחרים בהוראתו חייב אף כהן משיח כשהור ועשו אחריו בהוראתו יהיה חייב >> הוא עצמו >> ואנחנו יודעים שלא חייב >> כמו בציבור בדין של הציבור אם הורה בטעות הבית דין הורה בטעות היתר בדבר אסור ועשו הציבור אחרי הוראתו אז הבד >> חייבים פר הבית דין חייב פר כהן משיח דינו כציבור אז יהיה כשהורה לאחרים

היתר בטעות בדבר אסור ועשו אחריו כמו הוראתו הוא הוא בעצמו הוא עצמו היה חייב פר >> אפילו שהוא לא עשה >> תמוד לומר הקריב על חטאתו אשר חטא פר בן פר בן בקר תמים להשם לחטאת אשר חטא רק על מה שחטא הוא מביא פר ואין מביא על שחטו אחרים יפה אמר מור >> משיח בפר >> נחללו בחלב ואכלו יצא משיח שאין שגיגתו וחטאתו שווה. למה? שגיגתו לא הייתה בעשיית המעשה. שגיגתו הייתה בהוראה.

שג והתיר לעצמו דבר שאסור ועשה את החטא על פי ההוראה הזאת. דכתיב לגבי פרק כהן משיח. אם הכהן המשיח החטה להשמת העם. למדנו מזה הרי הוא המשיח כציבור.

כמו שציבור לא מביאים פרא כשחטו על פי הוראת בית דין. אותו דבר הכהן המשיח לא מביא פרא כשחט עלפ חטא על פי הוראת עצמו. אז כיוון שכך הדין אז אין שגיגתו שווה לעשי חטאור. למה?

שגיגתו זה בהוראה שהורה לעצמו ולא בעשיית החטא שעשה. זה לא זה השוגג שלו. ולכן אל מביא שם תלוי דווקא שיש בעשיית החטא שגע זה בוראתו א הגמרא מקשה איך למדה הבריתה שכהן משיח לא מביא שם תלוי מלמה שנאמר לאשמת העם שהם למדים מזה שהוא קש לציבור הגמרא שואלת עד כאן לא קאמ לא כאמר לה כלומר הרי עד עד כאן דברי הברייתא אם לאולה לה לאשמת העם כל מה שאמרנו בברייתא אם לא היה להשמת העם אז אז כך וככה היינו לומדים כן אז הבריתה עידנה למה הוא

צריכה התורת לכתוב לאשמת העם ללמד שכהן משיח מביא פח רק בעלם דבר של ציבור לא לומדים כך מסברה מזה שהוא דומה לציבור שמביא פחל שגיר תוך כציבור אז גם אז גם הוא לא מביא שם תלוי כציבור אז איך אפשר אפשר להביא מקור שכה לזה מה שאתה אומר שכהל משיח לא מביא השם תלוי מלהשמת העם הלו כלשמת העם זה למה הוא צריכה הפרטה לכתוב להשמת העם וכולי זה כל זה בשביל זה זה לא איך אי אפשר אי אפשר ללמוד מי השמת העם אלא מאיפה לומדים אלא השם

כדין מה שאמרה הכהן משיח דומה לציבור בזה שהוא לא מביא שם תלוי בחינם תפסה את זה למה לולי שאמרה להשמת העם לא היינו יודעים דבר לא יודעים את זה כוונת הבריתה בעיקר לדמות כהן משיח לציבור מה כהן משיח מביא פר על שגייקתו גם ציבור מביאים פר על שגייקתם ולא כמו נשיא שמביא שעיר מצר הדבר הזה עוד 20 משפחות בעיות תוך חי שני משנה הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו כואב משיח שהורה היתר בדבר אסור לעצמו, בפני עצמו וגם הבית דין עכשיו הוא

הורא היתר כמו שלמדנו למעלה הורה היתר בדבר שאסור אמר בשביל עצמו אמר זה אני יודע זה הדין שלו זה מותר זה אסור הטעה שוגג הורה היתר לעצמו עכשיו באותו זמן גם הבית דין הורו היתר לציבור בדבר אסור אבל לא באותו דבר דבר דבר אחר ועשה הכהן משיח על פי הוראתו את העבירה בפני עצמו והציבור גם עשו את האיסור האחר שהתירו להן בפני עצמם מתכפר לו בפני עצמו לא צריך להביא פר לשגרתו בפני עצמו צריך להביא צריך כלומר לא נפטר במה שהם מביאים מה מה יעשה צ

דעתי נגיד שיפדל מה שמביאים מה זה זה עניין אחר זה דין אחר הוא ראה לעצמו בכלל משהו אחר אז הוא צריך להביא לעצמו הם בית דין אורו להם לציבור משהו אחר אומרים להם מתכפר לו בפני עצמו בהתח >> צריך להביא פר לשגיגתו בפני עצמו לא נפטר בפר שמביאים הציבור על שגיגתם כוא בא על איסור אחר לא על אותו איסור שעשה כן זה פשיטה מה זה היה כהן משיח תימני אומר לו בן כל הציבור עכשיו מביאים >> גם אני אביא כמו >> אבל הוא כתוב פה שצור

אחר הוא ראה אותו רע לא כתוב פה שהוא עשה >> מה >> שהוא עשה משהו אחר ומשהו אחר >> כן כן הוא ששיר זה פשיטה אומר מה זה פשיטה הרב אומר ככה ככה >> הורה התר לעצמו בעבדת כוכבים או בדם ובדין הורו לציבור בחלב לא נפטר בפרשת ציבור אבל אי אפשר לפרש שמדובר אם הורה היתר לעצמו ועבר על פי הוראתו בית דין לא הורו היתר לציבור כלל בשום איסור פשוט שהכה למשיח צריך להביא פעם זה פשוט עשיר ראשי איפה >> הורה עם הציבור כון שהורה בחד

האיסור הוא בחב >> זה אחרת >> הלאה אתה לא יכול לדבר חביבי הלאה >> הורה עם הציבור עכשיו הבד כה משיח עכשיו תשמע מה שאתה רוצה כמוהן >> ההורה היתר לעצמו באיסור שבדין הורו בו היתר לציבור אותו היתר אותו אותו הוראה ועשה הכהן משיח את האיסור עם הציבור שהם עשו על פי הורת בית דין והוא הורע היתר מתכפר לו עם הציבור שמביאים פרינם דבר פותר אותו מלהביא פרע עצמו למה חיוב פרשת כהן במשיח דומה נחו פר של ציבור ולכן פר של ציבור פותר אותו איפה ראינו

את זה שאין בית דין חייב >> עד שירו לבטל >> עד שיראו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכן המשיח >> כהן >> כן לומר כהן משיח ולא בעבודה זרה עד שהוא לבטל מקצת ולקיים מקצת בזה הם דומים בהתחלה למדנו במשנה שהורה היתר בדבר שעשו לעצמו ובית דין הורו בדבר אחר הוא הורא בדם הם הורו בחלב אז הוא מביא בפני עצמו ולא מתכפר לו עם הציבור אבל אם כהן משיח הורה היתר לעצמו עם הציבור כלומר באיסור שבדין הורו בו היתר חלב חלב ועשה עם הציבור שהם עשו על

פי הוראת בית דין לא על פי הוראתו מתקבר לו עם הציבור ופותר והוא לא צריך להביא פרע למה חיוב של כהן משיח דומה לחיוב פר של ציבור >> מצינו שאין בית דין חייבים פר עליהם דבר של ציבור עד שהוראו לבטל מקצת המצווה ולקיים מצת המצווה >> לא קשורו לבטל את את כל למצווה וכן המשיח לא חייב פרים דבר אלא שהורא לעצמו לבטל חלק מן מצווה לא לבטל את כולה ולא אותו דבר לא חייבים בדין להביא שעיר העניהם דבר בעבודת כוכבים עד שהוא לבטל מקצת ולקיים מקצת

של אחד מאיסורי עבודה זרה לא קשור הוא לבטל לגמרי אז אותו דבר בכהן משיח כן שחיובו בפר דומה לציבור נפטר בשל ציבור שגם שגו באותו איסור אבל שזה שהוא שג בעצמו נפטר לו אתה איתי הפ יופי >> אבל אם זה לא באותו איסור >> מנה הנמד >> לא אי אפשר לא כבר אמרנו את זה מה אתה חוזר תגיד >> לא לא אל תחזור זה מפריע זה אני יכול לחזור עוד מנחנ מילה איפה לומדין שכהן משיח שחטא עם הציבור נפטר בפח של ציבור >> כן זה עכשיו

מה שבספע >> אמרנו למה אומר הציבור שתן מצד דתנו רבנן הורה עם הציבור ועשה עם הציבור יכול להביא פרע אתה רואה הנה כוא משיח שהורא היתר לעצמו בדבר איסור עם הציבור עם בית דין של הציבור ועשה גם עם הציבור יכול יביא פרעצמו ולא יפתר בפר של ציבור בדינו מסברה נשיא מוצא מכלל יחיד הוציאה אותו תורה מכלל יחיד שחטה יחיד שחטה בשוג מביא כסבה נשיא מביא שעיר ומשיח מוצא מכלל יחיד שיחיד שחטא מביא כסבה ושער המשיח מביא פעם כיוון שמצינו שכהן משיח דומה לנשיא יש להשבותו לנשיא

ולומר מה נשיא חטא בפני עצמו מביא בפני עצמו חטא עם הציבור מתכפר לו עם הציפור אף משיח כהן משיח יהיה דינו כך חטא בפני עצמו הביא בפני עצמו חטא עם הציבור מתכפר לו עם הציבור יפה זה קל בסדר צריך לחזור לא הגמרא אומרת לא הגמרא דוכה את זה אם אמרת בנשיא שכן מתכפר לו עם הציבור ביום הכיפורים תאמר במשיח שאין מתכפר לו עם הציבור ביום הכופרים והויל ואם מתכפר לו יום הציבור יום הכופרים יכול יביא פרעמו את ממר על חטאתו אשר חטא רק כיצד חטא בפני

עצמו מביא בפני עצמו חטא עם הציפור מתכפר לו עם הציפור הגמרא דוכה אי אפשר לעשות את כהן משיח לנשיא למה אם אמרת בנשיא שחטה בשוגג עם הציבור נפטר בפר עלם דבר של ציבור שכןפים הציבור ביום הכיפורים בפר של ציבור כל עם ישראל בפעל של של הכולם אבל תאמר במשיח הכהן גדול שמשוח בשמן המשחה >> לא מתכפר הוא חיפר בעדו הוא צריך כפרה על עצמו לבד מביא פרע ביום הכיפורים >> עם ישראל מביאים צער >> כן עם ישראל כן נכון >> לכן מהחתיים הציבור יביא בפני עצמו

>> אז עכשיו ככה הועיד ואין מתקפ פר לו עם הציבור ביום הכיפורים יכול להיות שיהיה הדין הוא חטא עם הציבור שחטו על פוראה יביא פרעצמו גם כן לא נפטר בפר העניים של של ציבור למר לא על חטאתו אשר חטא פרן בקר דווקא על חטאתו מביא פר אבל חטאת הציבור לא מביא פרקצד איך תפרש את הפסוק חטא בפני עצמה על פאורת עצמו מביא בפני עצמו על זה נאמר חטתו אשר חטא הוא בעצמו חטא עם הציבור שעשו על פי הוראת בית דין באותו איסור שהוא עשה על פי

הוראת עצמו מתכפר לו עם הציבור לא צריך להביא פרצם הגמרא שואלת איך ידמי בזה ופל מדובר אם הורה היתר לעצמו באיסור אחד ובדין הורו הטור באיסור אחר שהוא מביא פר לעצמו זה הרשת של המשנה זה יחידה מעל הרשת של המשנה שהוא הורה היתר לעצמו באיסור אחד ובדין הורו באיסור אחר ואז הוא מביא פר לעצמו באיזה אופן אדמה דה הוא מופלא ואינן והם אינן מופלאין פשוט דמתכפר לו בפני עצמו למה הורה אדי להון ולא כלום ובאי תוכסבה וסירה כל חד ואחד אם נאמר שמדובר באופן שהכהן משיח

הוא חכם הוא מופר בתורה וראוי להוראה והם הם לא ראויים להורות בכלל אז פשית אדם תקבר לו בפני עצמו צריך להביא פרע ולא נפטר בפר של ציבור למה הוראה דילהון ולא כלום הוראה של הבית דין שעל פיו עשו הציבור היא לא הוראה כיוון שבכלל לא ראויים להוראה ובע אטויה כסבעוסירה כל אחד ואחד צריכים להביא לכל אחד ואחד שחטא מן הציבור כמו יחיד שחטא כי סעירה למה לא עשו על פי הוראת בית דין שראוי להרות הרי זה >> כאילו שגגו בעשיית מעשה בלא הוראה בכלל אז כיוון

שכן ודאי שהכהן משיח ששגל על פי הוראות עצמו צריך להביא פרע למה אין הציבור מביאין פר זה כן והי דהנון מופלאין והוא לא מופלא אם הם מופלאים כלומר הם הדיינים בבית דין ראויים להוראה והוא הכהן משיח לא מופלא המים מתכפר לו בפני עצמו ההוראה דידה ולא כלומי הוראה שהוא אמר לעצמו זה לא נחשב הוראה הוא לא מופנה זה כהן משיח ששג בשגת מעשה בלא הור ראה זה הוא פטור לגמרי לא חיבה תורה להביא פרק שעשה על פי רחת >> כהן משיח יכול להיות לא מופלא כן

מה זה קשור זה מכם >> כן הוא חייב להיות חכם >> חשבתי כהן משיח זה משהו לעלם >> לעלם מכל ברכת בדרך כלל >> הוא כהן >> לא לוקחים סתם כהן משוע שמושכים אותו בשם כהן שהוא חב רבנן והוא תלמיד חכם והכל אבל יש זמנים בעולם שיש כן היו כול היו קוד >> כן כן >> אבל לא היה משיח זה מרובה בגדים >> כן נכון נכון אזכה בגדים >> לא ב כהן המשיח >> כן רק כהן משיח בן מיפר משיח המשיח >> אין בן >> כן

כן פרב בציבור נכון אבל הוא לא מובל >> עוד הפעם הזה כן אמר הפפה תרא את הגמרא אמר הפפה כגון שהיו מופרין שנהן או גם הכהן משיח היה חכם ראוי להוראה גם הדיינים שבזה נורמלי היו ראויים להוראה והוראתם לציבור מחייבת פריהם דבר בזה נאמר הדינו שאם כהן משיח הורה היתר לעצמו באיסור אחד או בדין הורו היתר לציבור באיסור אחר אין הפ פר שציבור מכפר על כהן משיח אבל אם שניהם הורו היתר באיסור אחד >> מכפר >> זה הספע אף פילו ששניהם רואים להורות והוראתם היא הוראה

מחייבתפר עליו >> אז היא מתכפר הכהן משיח בשם ציבור הגמרא סבר אביר אמר >> איך >> אה הורה >> לא אבל זה בתחילה ה היה סבור שהדין כך לא חטא זה הורה >> בסדר סבר אמר זה לא רעביה לא הבנתי אותך בחינה ההורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו הורה לעצמו היתר בדבר איסור ובפני עצמו ולא באיסור שור בדין הציבור ועשה את האיסור בפני עצמו לא עשה את האיסור שעשו הציבור זה כמו הרשת של המשנה שלא מתכפר בפר אלם דבר של ציבור איך ידמה איך היה מפלא

>> הוא ראה לעצמו היתר בדבר איסור בפני עצמו לא אותו דין ולא באיסור שהוא בדין ועשה בפני עצמו עצמו לא עשה את האיסור שעשו הציבור לא מתכפר מפרנם דבר שזה משנה איך ידמה טוב איך מדובר כגון דיד ובשני מקומות ישבו בית דין והכהן משיח לא היו באותו מקום וכם הורו בתרי ייסורה והם הורו התר בשני ייסורים שונים כן שלא היה באותו מקום ולא הרו באותו איסור הכהן משיח לא מתכפר בפר של ציבור למה לא עשה על פי הוראת בית דין אלא על פי הוראת עצמו? זה

פשוט.

ככה הבנו מה שני מקומות. >> לא לא דיברנו שני מקומות. זה מובן לניו. הוא הורה הורה אחרת בכלל בפני עצמה באיסור נגיד הוא הורה בחלב והם הורו בדם בדין אחר.

ובאמת הציבור צריך להביא פרינם דבר. והוא צריך להביא פר. הוא לא מתכפר של זיבור למה זה דבר אחר זה דבר אחרגיש אמר לרב >> אמר לרבה עדו שני מקומות גורמים אז יש בנייהו וכי הסיבה שאין כהן משיח מתכפר בפרשת ציבור משום שהוא במקום אחר ולא במקום שישבו בדין >> גם במקום אחד >> אלא אפילו יצוב במקום אחד כיוון דכמור בתריסורה שני ייסורים לא קשור זה לזה חטא בפני עצמו לכן הוא לא מתכפ >> מה ביה לא מודה לזה >> פשוט ובחב והן בעבודה זרה חטא בפני

עצמו ודאי זה לא נחשב כהן משיח הורה זה חטא בפני עצמו הורה חט בפני עצמו לא מתכפר בפרש של ציבור דה חלוקין בטעמיו וחלוקין בקורבוניהם חלוקים בטעמם איסור חלב ואיסור עבודה זרה זה לא אותם פסוקים שמהם לומדים וגם בקורבנותיהם זה שעיר דהו בפר והם בפר בשעיר דה כמה תו הענה שעיר והוא לא מטה ורק מביא פר כמה שחירוב קורבן הוא שונה לא מתכפר כל שכן הוא בעבודת כוכבים ואין בחלב לא מתכפר חלוקים בקורבנותן לגמרי מה זה לגמרי והוא שעירה והינו פר זכר אתה מבין בשלמה שמה

עוד היה שעיר היה זכר וזכר ופר עוד אפשר >> פה זה שעירה >> זה שעיר זה פר של תימנים >> זה שעיר אלא בחלב אלא מה היה הסתפק הוא בחלב מחסה את החרב ואין בחרב שעל הדקין מה הוא הדינו כלומר מאמרינן אף עלגב דקורבנן שווה כבד דמטרי כראה כעתו שני פסוקים אז אז אם ככה פילגי בטעמיו חלוקים בטעם ייסורם תכפר בש >> אז האם התכפר אז לכן התכפר בשביל צכפר בשפר או לא או דין מה שם חלב אחד והתכפר מן הסיפור סוף סוף זה חלב מה

חלב זה נקרא גם שעל הדקין חלב זה נקרא שעל ההרי זה כאילו הורה במה שהור בדין מה דין בדם וחלף >> אז הייתי אומר אומר שזה תכפר עמהם >> זה בחלק בחלק >> עכשיו אם תמסא לומר >> אם תמסא לומר שם חלב אחד הוא ובאמת כהן משיח מתכפר בשם ציבור בנה סוף סוף סוף סוף >> די >> די די די >> הוא בחלב בהם בדם מה הוא בכהן משיח >> בחלב והם הציבור בדם מה הוא מה דינו של כהל משיח ממרנן הפלגינן בטעמיו הרי חלוקים באיסור

חלב ואיסור דם זה לא זה לא פסוק אחד עוד כיוון דשביין בקורבן בתר קורבן אזנינן תקו זה תקו לא על הזה >> לא טוב >> על הכל >> שאין בדין חייבים אוי יש דרשה משתדל רבי מאיר פה עניינים אני אגמור מהר אני אעלה בסדר אני כבר אתמול דיברתי עליו עשיתי בלבין >> שאין בית דין חייבים עליו >> שאין בית דין חייב עד שורו לבטל מקצד ולקיים מקצד אמרנו בית דין לא חייבים פרעמים דבר עד שיראו לבטל מקצת או לקיים מקצת מן לן דע עד שראו לבטל

מקצת ולקיים מקצת ש אז הוא אומר כדי אמרינן בעידך פרקין בפרק ראשון ונעלם דבר לומדים בקצת דבר >> דבר ולא כל הגוף אמרנו שמה ככ כתוב שלמדים מה שכתוב לגבי פרעלם דבר ונעלם דבר מעיני הקהל. מה שכתוב אם נעלם מהם דבר מסוים מן המצווה אז מביאים פעם.

אבל לא שנעלם ממנו כל הגוף של המצווה. נעלם מדבר >> מדבר נכון >> פה לא מובא מדבר הזה אבל זה ככה הדרשה. וכן המשיח מנלן כלומר אמרנו כהן משיח לא מביא פרא כשהוא ראה לעצמו לבטל חלק מן המצווה לא כשהוא ראה לבטל את כל המצווה מנל נכתיב להשמת העם שהרי המשיח כציבור הנה כמו בציבור אנחנו אומרים שלא מביאים פרן להם דבר קשור בדין לבטל כל המצווה ככה כהן משיח לא מביא עם כל המצווה ולא בעבודת כוכבים כלומר לא חייבים אלא קשורו בדין לקיים מצוות המצווה לבטל

מקצתה אלא קשורה לבטל כל המצווה מלנן דתנו רבנן לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה יכול יהיו חייבים על קריאת מצווה כולה נאמר כאן אז זהו אמרנו לא חייבים אלא כשרו בדין לקיים מקצת מצווה ולבטל גם בעבודה זרה אותו דבר מנן תנו רבנן לפי שיצאה עבודת כוכבים של הציבור לדון בעצמה נגד דבר דין אחד משגגת שאר ייסורים בשגגת שכשעשו הציבור על פי בית דין מביאים פרשגת עבודת כוכבים שעש ציבור על פי בית דין מביאים שעיר פרשעיר גם פרעיר יכול יהיו חייבים על קריאת מצווה כולה לא כמו

אומר נאמר כאן מעיני העידה נעסה לשגה ונאמר להלן ונעלם מעיני הכהן עיני עיני מה להלן בבית דין ששגיגת שאר ייסורים שנעשו על ידי הציבור על פי הוראה שניתן בבית דין אף כאןמה בבית דין ועוד מעלה הלן דבר ולא כל הגוף בשגת שאר ייסורים מדובר שאמרו בדין לעקור דבר חלק מן המצווה ולא כל גוף המצווה אף כאן נמה דבר ולא כל הגוף. אין חייבן אלא על העלם דבר עם שגיגת מעשה.

כלומר בית דין לא חייבים להביא פרא שנעלם מבית דין וורו היתר בדבר האסור. כמו שלמדנו אם זגיגת מעשה שעשה ציבור על פי הוראת בית דין אבל אם עשו ציבור שלא על פי הוראת בית דין מביאים כל אחד כסבה וסעירה כמו יחיד שחטא בשוגג וכן המשיח כלומר לא חייב להביא פרעלים דבר לקשורה היתר לעצמו בדבר אסור ועשה על פי הוראתו אבל אם עשה בשוגג שלא על פי הוראתו לא מביא בכלל קורבן למדנו כל זה ולא בעבוד דת כוכבים אין חייבים אלא עלעלם דבר עם שגיגת מעשה ששו

הציבור כלומר נעלם מבית דין היתר בעבודה זרה אבל אם עשו הציבור שלא על פיור עד בית דין מביאים כל אחד מהן שעירה כדין יחיד שחטה בעבודה זרה גמרא מנלן מאיפה למדו דבר זה שלא מביאים פרם דבר אלא אם שגגו על פה אורת בדין דתנו רבנן אמרנו בברייתא נאמר בתורה לגבי פרינם דבר השגו ועם כל דת ישראל השגו יכול יהיו חייבים שגיגת מעשה כלומר יהיו הדין יכול להיות שיהיה הדין שהציבור חייבים להביא פר שגי מעשה בלי אורעת בית דין לומר שגו ונעלם דבר אין חייבים אלא להעלם

דבר עם שגיגת מעשה ביחד מנלן אומר לו כן המשיח לא חייב להביא פרא כששג על פי הוראת עצמו לא בשגגת מעשה שלו על פי הוראה מנלן מנין לומדים דבר זה דכתיב להשמת העם עם הכהן המשיח חיתה לאשמת העם לומדים הרי משיח כציבור הקש לעם כמו שהציבור לא מביאים פרים דבר אלא כשחטו על פי הוראת בית דין אותו דבר כהן משיח אלה כשחטו על פי הוראת בית דין ולא בעבודת כוכבים אלא עלם דבר עם שגיגת מעשה לא מביאים פר בשעיר עלם דבר שגיגת מעשה מנלן לפי שיצאה

עבודה זרה לדון בעצמה מצינו שהוציאה התורה את שגיגת עבודה זרה לדון דין משגיגת שאר ייסורים בשגיגת שער ייסורים אמרנו שעשו הציבור על פי בית דין מביאים פר בעבודה זרה מביאים פר בשעיר יכול יהיו חייבים על שגיגת המעשה כלומר אם כן יכול להיות שיו שיהיה הדין בשגרת עבודת כוכבים היו כוכבים פר ושעיר דווקא על שגרת מעשה שגגו הציבור שלא על פיורת בית דין הגמרא אומרת לא נאמר כאן מעיני והיה מעיני הדה לג נעסתה לשגה כזה בעבודה זרה ונאמר להלן בשגגת שאר ייסורים ונעלם דבר מעיני הקהל לומדים

גזרה שבה עיני עיני מה להלן אין חייבים אלא לעלם דבר עם שגגת מעשה גם בשגיגת עבודה זרה אין חייבים אלא אלהם דבר עם תגיגת מעשה עוד אמרנו במשנה ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קטנה אמרנו במשנה גם בעבודה זרה אין הציבור מבין קורבן העלם דבר אלא כשחטו על פי הוראת בית דין מדייק את הגמרא אבל אילו דין כהן משיח בעבודה זרה לא לא כתוב במשנה לא כמו ברשע לגבי שאר ייסורים נקתה המשנה וכן משיח שגם הוא מביא פר בשגיגת מעשה אז מוכרח שבעבודת כוכבים כהן משיח מביא

חורבן על שגיגת מעשה מתיטית מני רבי דתניה משיח בעבודת כוכבים שחטא בעבודה זרה רבי אומר בשגיגת מעשה מביא אז קורבן חכמים אומרים בהלם דבר נעלם ממנו הדין והורא היתר לעצמו בשור עבודה זרה ועשה על פי הוראתו אז מביא קורבן ושווין שבשעירה כלומר מודים חכמים לרבי שקורבנו של כהן משיח שחטא בעבודה זרה זה שעירה בשבין שאין מביאה שם תלוי גם בזה אם נסתפק אם חטא בשוגג לא מביא השם תלוי הגמרא אומרת מה >> בשדונו כרת ובגרתקתו חטאת מקטנה איך אתה סבור לומר שיש להוכיח מכאן שלא נקתה

המשנה לגבי עבודה זרה וכן משיח שהיא סוברת כמו רבי שכואב משיח בעבודה זרה מביאה שגיגת מעשה הראשנינו כמן הדין שאם בית דין חייבים פרעלם דבר אלא בזדונו כרת ובזקגתו חטאת וכן בעבודת כוכבים אומר מכתנה נקתה המשנה לגבי עבודה זרה וכן משיח ודאי אי אפשר להוכיח שדין כהן משיח זה שונה לגבי עבודה זרה למה הדין הוא שגם כהן משיח לא מביא בעבודה זרה דווקא על שיגת מעשה אם לא לא מבין אלא תנה אלא תנה והוא דין להה אלא למה אמרה המשנה הדין הוא שאין בית דין חייבים

להביא פרם דבר אשר מצוות אלא בדבר שזדונו כרגתו חתן כן כהן משיח אמרנו גם ככה הוא הדין לה כן אמר לעבודה זרה אז הכי נמ תנה והוא הדין נקתה המשנה לגבי הדין שאין בית דין חייבים להביא פרם דבר עם שגת מעשה שזה בכהן משיח הדין כך והוא הדין עבודה זרה כמו שאין בית דין חייבים בה אלא רק העלם דבר שגת מעשה גם כהן כמו דעת חכמים שחורקים על רבי מה הייתעמה דרבי אמר כרב וכיפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה לפני השם נפש מזה זה כהן

משיח זה משיח חטא בשוגג בעבודה זרה השוגגת זה נשיא שחטא בעבודה זרה וחדה בשגגה זה מחלוקת רבי בחכמים רבי סבר חט זה בשגגה יהה כשנסת בשגגה חייבים >> הבנה אה >> בלי >> בלי דבר הבנה סבר מי שחטתו בשגגה הוא חייב גם בעבודה זרה בשגיגת מעשה כלומר יחיד שחדה בשגיגת מעשה חייב חייב בשאר מצוות חייב גם בשגגת מעשה של עבודה זרה יצא משיח שאין חטאתו בשגגה אלא בהלם דבר ולכן נעלם ממנו הדין והוראה היתר לעצמו דבר אסור ועשה על פי הוראתו אבל שגיגת מעשה שלא על

פי הוראה הוא פטור לגמרי עד כאן להיום אה שתי שורות שורה כן מה זה חשבתי זה זה משהו חדש >> בשווין בסאלה כיחיד מנן דעה מקרה ועם נפש אחת >> אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולם בכלל נפש אחת לכן גם כהן משיח מביא שהגעת עבודת כוכבים שעירה זה הכל אותו המשך זה לא קטע הלכות אתה רוצה ללכת ‏Ja. הוא לא רוצה ללכת עוד רוצה לנכ מה אתה מפעצוף חזק צלוף חזק אנחנו נו סימן סב מה עוד לאמנו ב סיפה >> סעיפה >> א' אף על

פי שמצווה לדקדק באותיות הגמרא אומרת אמר רב חמרבי חנינא קורא קריאת שמע מד מדקדק באותיותיה מצננים לו גיהינם כראה ולא דקדק בהן בכל זאת יצא מהפירוש לא דקדק לא נתן רווח בין הדבקים זכרו אבל אם לא הזכיר התיבות והאותיות בוודאי ולא הזכיר את התיבות ואת האותיות בטח שלא יוצא ידי חובה >> לא דילג בטח שלא ב' יכול לקרותה בכל לשון למה כתוב שמע בכל לשון אשר אתה שומע בין בציבור בן ביחד אף פעם לא ראיתי בקנדה עושים בספני ראית פעם שקוראים קריאת שמע כזה אין >>

עוד בציבור גם רק תימנים >> יש להם אה >> בגום >> בזה בערבית הם קוראים כעת עצמם >> לא רגיל >> לאבת >> בהיזהר >> ויזהר מדברי שיבוש שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלשון הקודש תראה גם זה אפילו שזה בלשון של לעז כשהוא קורא אותה בלשון בלשון צריך להבין מה הוא אומר אבל בלשון החודש גם שהוא לא מבין הוא יוצא ידי חובה זה חידוש >> זהק זה הכוח של לשון הקודש הוא אומר אפשר לשון ברכות בברכת ברכות כאן אם הוא לא מבין מה >> לא לשון

הקודש עושה את הולה בשמיים גם בלי להביא >> לא רק מי שהוא לא יודע כלומר הוא הוא לא יודע לקרוא לשווא קורא אז נותנים לו אבל אדם שצריך ללמוד מה הפירוש מה זה אם לא זה לא שיש שום פעולותח ודאי לכתחילה צריך להבין >> הוא מו אבל הוא מביא מהכף החיים זה שברכות ברכת המזון אפילו >> אפילו קידור של ברכת ה וברכת המזון והל יוצא אפילו אין לו מבינה >> ואומר בלשון אה רב תם אתה ראית פעם אומרים בספליונית בערבית קריאת שמע או הלל הגדה של

פסח ראינו >> שאומרים אתה ברבי בשביל אנשים שלא היו מבינות היו אומרים מהבר >> זה הוא הדין למגילה מגילה הוא הדין לקריאת המגילה צריך ג צריך צטריך צטריך עליך >> הלאה צריך להשמיע לאוזנו מה שמוציא מפיוצריך רק שמה >> אומר הוא הדין בברכות פותח אתה רואה ויש אומרים דביבה מדרבנן ויש אומרים דבי דאורייתא ואם לא השמיע לאוזנו יצא ובד שיוציא בשפתיוור לו כדיבור דמה רק מה יש מקומות שיש רעש יש שם אנשים כל הזמן שואלים שאלות יש רעש אז לא יכול לשמוע האם צריך להגביע קולו

עד שישמע או מספיק הוא מגביע קולו נורמלי שיכול לשמוע אפילו שהוא לא שומע כי יש רעש אז הוא אומר כף החיים אות ז ראית הסתפק אם צריך להצביע כל עד שישמיע לאוזנו או מספיק כל רגיל מה יעשה ש >> מה אז מה מה הוא אומר אומר אין לחוש לזה >> אומר הלכות שלמה אין לחוץ לזה שלמה תם ויאמר בקול רגיל וכן דעת הגרש ווזנר כן דעת רבי חיים קניבסקי וכן הרב שטרנבו והבי הביא לזה החזון איש והגריז והחמירו בקריאת שמע להגביע קולו רב זמן אליו לא

צריך עכשיו שהוא יש לו הוא לא שומע הוא כבד שמיעה יש לו שמע >> אבל הוא מדבר הכל אבל כבד שמיעה אומר צריך לומר בכל רם שישמע ליוזנדם כן >> אז מה הוא יצעק הוא לא שומע יפריע על הציבור מפריע על הציבור >> כולם כששומע ולא מדבר יש שומע לא מדבר אומר יכול רק להרהר >> יש נוהגים להגיד את הפסוקים האלה וחרה אף השם וזה בשקט אבל צריך לשמיע לוזנם לא היה אוטובוסים הם ידעו שיש פיגוע מה >> לא איך שהתחיל פיגוע יהיה בלאגן סגור סגור

מלא כסום היום זה בגן >> וואו >> תפסו אותה חצי קודם תפילת המוסף אמרנו אתמול תוקעים 30 קולות מיושב אחר כך 30 קולות לחש ככה זה הולך אה אני תכף חוזר את צריך ביחד להלכה מספיק 30 קולות אבל הסדר הוא שפני מוסף בתקודות דמיושב תוקעים 30 חול שלוש פעמים תשרט שלוש פעמים תשר שלוש פעמים תרט כבר אתמול אמרנו למה בגלל שכתוב בתורה שלוש פעמים תרועה כל פעם שכתוב בתורה תרועה זה פשוטה לפניה כלומר ופשוטה לאחריה ככה טות זה פשוטה טות טות טות טות פשוטות >> זה

תרועה ופשוטה לאחריה אבל רבותינו לא יודעים מה זה תרועה אם תרועה זה שברים תרועה ביחד או תרועה זה שברים או תרועה זה תורעה לכן עושים שלוש פעמים תשרת פשוטה שברים תרועה פשוטה שלוש פעמים פשוטה פשוטה שברים פשוטה אולי זה תשתברים זה תרועה או תרועה זה התרועה שאנחנו קוראים לה היום אחר כך זה ביושב חוזרים במלכויות זכרונות שופרות תשרת תשת תרת כל פעם באחד יהיה עוד 30 חזרה גם אחר כך בפני כתקבל יש לנו שמה עוד 10ה קולות נהיה 100 עושים תרועה גדולה נהיה 10חת קודם עלינו

נשבח כל העולם עושה >> קודם עלינו שבח >> אנחנו קודם ברכו עושים >> התרוע גדולה >> אחרי התרועה גדולה >> כן כן התרועה הגדולה עושים פה לא פה עושים לפני ברחו שזה רשי >> לא עושים הרב בצ היה עושיק שהיה פה אז כל זה לערבב את השטן שמה הוא רואה שעם ישראל מחבב את המצוות עוד הפעם עוד הפעם אז הוא מתפחד אבל אתמול למדנו בזוהר איך שהוא מפחד זה משהו פלא פלאות מה שאמר רבי שמעון בר יוחי אתמול בלילה שמעת הוא אומר ש השטן הקדוש ברוך

הוא שם אותו במיוחד שהוא שיהיה יראה בעולם לא כל אחד יעשה מה הוא רוצה הוא מלשין, הוא עובר, יש לו עיניים, שולח פקסים ללמעלה, הכל מצלם כל אחד ואחד בדיוק לא יכול נגד עשיתי לא עשיתי זה לא היה מצלם אותו עם הקלטה עכשיו את הכל הוא מביא שומר הסרטות עכשיו בא אצל הקדוש ברוך הוא אומר לו זה עשה ככה אומר לו אני יש יום אחד בשנה נתתי שאתה יכול לצבוע את הדין שלך אומר היום הזה אתה תגיד היום אני לא יכול תגיד היום א תבוא מחר

תצחק עליי אתה יבואו מלאכי רחמים יבואו זה אומר לו לא לא אני יושב אותו יום על כיסא דין נותן לך מפתחות לא יכול ללכת המפתחות הכל יהיה בידך אתה גם כל מלאכות מפתחות של כל שערי שמיים שאף אחד לא יכול להפריע גם של השכינה גם של שהיא מסנגרת הכל בידך היום הזה הכל שלך אתה מינה השטן אתה אתה הכל הוא אוסף בכל הכוחות שלו עכשיו והוא בא לא ביום ראש השנה ראש השנה >> כן זה היום הדין הגדול והנורד כשהוא קבע אותו באיפור >> לא יום

כיפור הפוך הוא נהפך להיות בן אדם למה נהפך להיות טוב מקבל סעיר לעזזל הראש שלו מסתובב קיבל מתנה אפשר אחד היום הזה הוא באיזה דברים תיקים תיקים יש לו משרטים מיליונים כולם באים אחריו תיקים היום זה דיסטרונקי זה לא צריך התיקים קטנים ארגזים ארגזים הכל הוא מביא איתו זה זוהר לא אומר הכל מביא איתו מה לא מה לא איזה צרה גדולה והקדוש ברוך הוא מרחם על עמו ישראל אומר להם תשמע אתן לכם עצה אתם תתקעו בשופר מהניה ההוא מביא את הכל עושה עושה עושה ברגע שעם

ישראל תוקעים בשבוע הוא מתחיל לפחד למה הוא יודע ביום ההוא התקע בשופר גדול שבו משיח שוחטים אותו בהתחלה שתקעו פעם ראשונה אומר אפשר להעביר את זה אבל מה שתוקע במוסר אומר הבארי זה תוקעת האמא העליונה זה תקיעות אדירות ואז אומר כתוב בזוהר הוא זורק את המפתחות בורח עם כל המניה שלו השטן כן בורח מפחד הוא אומר הקוש אומר חביבי איפה המשוגע הזה כמה מפריע מה לא עשה פה? סגר את כל המקומות ומפריע כזה.

איפה הוא? נו רוצים לפתוח את הדין. אתה מבין? הוא ברח.

הוא מתפחד. טוב. הקדוש ברוך הוא אומר, אין מה לעשות אנחנו נחכה עד יום כיפור. נמתין.

>> איזה דבר. זה ארוך, אבל אני קיצרתי לכם, השם יזכנו. פלא שער עזוב >> היום הה יותר טוב >> אה בסדרגל זה מתנה בשביל לאים אותו שעה חיזה טול החודש שהוא גם ילךז >> הרמבם >> אתה רוצה ללכת ברגע שאתה רוצה בוא בוא אני ראיתי שהם לא ש בחינה כל אחד מה הוא לא היה אז כל אחד יעשה עבודה >> יש הצלם שלו החיים חיים בכל החיים החיים אדם שם שהשועסים שהיה חולק >> מהם זה מדברות זה מדברות אלאה ברכים >> היום טו דף למכר את הפועלים ואמר להם להשקים ולהעריב. אומר אני רוצה שתבואו מוקדם בצלפון מוקדם.

אני רוצה ותכשיכו מאוחר. מקום שנהגו שלא להשקים, שלא לעריב, אין יכול קופן. מקום שנהגו לזון, יזון. לספק בגורגרות ובתמרים כיוצא בהן לפועלים מספק.

הכל כמנהג המדינה. לא יכול לחסוך. הסוחר את הפועל ואמר לו כאחד וכישניים בבני העיר רואים פחות שבשכירות והיתר שבשכירות ומשמנים ביניהם אמר לי חוצה וזכור לי פועלים בשלושה סכרן בארבעה אם אמר לו אמא שלי שכרחכם עליי תן לי ארבעה ונותן מבעל הבית שלושה מפסיד אחד מכיסו אמר להם זכחי על הבעל הבית נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה תלוי אם המנהג המדינה היה ארבעה אתן להם ארבעה זוהר מאוד דתי באתי לרני אחותי כלה >> איזה דף תכה תקדתי באתי לרניח אותי קלה אכלתי ערים דשי שתיתני חלבים

לבתרעים אכלתי ערין דצות דמיושב אם דפשיד קריאת שמה אכלתי יערידה צלותה דמיושב ההוא יער לבנון יוצר אור והאופנים וחיות הקודש כרו אידני ציבין דב אם דפש דקעת שמה דקו דכלה בכמה סופין ומתוקין שתיתי דצלות דמעומד מטיבוד עדינטר בשלוש ברכות ראשונות אם חלבי אלנן שלוש ברכות אחרונות תקנן אן בעלן עד כאן מכל דמלכה דכל מלכה כלו רעים לעלה שבשו דודים לתתה דתחד אלה לבטר צלותה בסד מנחה קודם צלותה מה טעמה בכך דינה קשה מלכה נהרין מתה תהילה לדוד זונ דלת דר עליו שעתפח שכ פגיע פוסד אחד

חתן לגבי כלה רבי יוסף תגידו שאני לא אעלה חדת חטא לגבי כלה לתורח חתן חדה אלא בפי יעבוד עמה דינה והינו קיב השמש אמר היה מם אחי מהני הוא כיבשמש דורח דרש כמוה לשון כביה והיינו קיבה השמש אלכה הולד יחד בתה זה למכב שרגע במלה אור אחר דרבנן שמשתן אלבל אליה אורח צנעה גנדמתי התעביד דינה כי בא השמש תפנ שמשה מעלמה ופגנדה ופכ צריך כסיה מושה ואחי צריך תכסיה מיל מלאכין דינון מיצר הטוב מינה בקמשריין מצרה דזיד שמאלה מקשרין ובגנדה בתר דעתה ספר אמר כאשר העם

דיעקב אשתם בימי אלה חמק מתונית ויקרא שם במקום חניים מלאכים דמה כתיב כאשר עם מחנה אלוהים זה אחד כתוב מלאכים דליל התקנ בידה נת עליה אמר ויק השם המקום ההוא מחניים תדוני אלוהינו שקטו אבותינו לפניך את כתור את הסמים מה שבת מדרש קיים כאשר סורבי את העופ ש כתוב בתורת וימר אדוני אל משה קח לך סמים פשאלת חל בנה לבבונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף ושחלת וחנה שמים זכה בת ויאמר אדוני משה קח לך סמים תף ושחלת חן בנה זקה

בד בבד יהיה בבת זכה יהיה בבת בתקנה ויאמר יהיה בבת בתקומ הוא די שבת שב ה דבדו ועשית הוז עשית ת אותה כת חודש אשר קודש קדשים עליו אהרון כמ בבוקר בבוקר לפני אדוני דיכם תנו רבנן פטום הקדוש ק 365 שקמה מנה בכל יום חצב טוב שלוש בנים זרים שמה מכניס גש >> בערב יום הכיפורים סמנים הצור ציפורים שילופה שלושה חיק בינתן אומר שמפינה במקדש הכבוד תניה נתן שהוא שוח אומר דך דך נש יפה פתח נשבי שמקה אם כמכים רבן שבעון כבר חצור של אין אדם

יכול לעמוד בך ולמה להחשדו יאמר זכור עדמר עליהם עשו בחיש צורים עד לבשדים אומר עלים כן זות עצוק זמרא עצוק לאש מנחה צור מעדבש משהו צוח שפסחמשקוף שת ואתם לא תשאונד ועל שתה המזוזות שמעתם את הדבר הזה אדו כתבוא אל אשר יצם כאשר את העבודה הזאת כמכםעזמם זהפסח מצרים מצרים חב עשת מנורה זכר שעשה את המנורה וגע ששקנים יוצאים מצד שלושה קנים מצד אחד שלושה קנים צד השני שלוש גבים שוקדים קנה אחד כזו שגבים שוקדים קני אחד כזו כה ששתקנים יוצאים מן המנורה מנורה עגבים שוים

כפה חות אחת שני הקנים ממנה אחת שש הג ממנה כפתורה יצח זהב טהור שבעה מה ככה זהב טור כיכר זהבת עשה אותה ואת כל כה שנותנג יחדוני אין שמור ויאמר משה על כשה על עמוד בצגפה שגפה צרה צחוב נעצר אני אשרך עד חזך השם >> מנסחינות מזמור שיר אלוהים יחונן כנועמים חץ עמות פנחס פנינו עצב סר מת לא תירא מפחד לילהך לך כי מלאך צמך כלך כפיים שיתן זהלה שבח חכמה רבותיו צעק חתנו יהי רצון מלפניך אלכות שמות הנקודה יוצאים ממנו תבות שכבישו רחמך כעשך מעלינו

דיימנו אדוני אלוהינו מידת החסד מידת הרחמים תיכנס לנו לפני שועדת הדין הגדול שולחן הפר מעלינו >> על כל עמך בית ישראל >> שלא יהיה פיגועים שלא יהיה אסנות שלא יהיה בעיות >> הרי צרת גופנו מוקשר רפואה שלמה לכל החולים >> כל הפצועים >> ובכוח שהם אמור למלאך המשחיט יבוא לבטל גופעות באשר כבר היו מאור ארבע מילויים פסק בן עם ארבע כלולותם סגולת ממודים פתום הקטורת ברורות אפסק בן שמתוק כוח שם כוח שם תכריט ותשמיט כל המשחיטים כל המקטרגים כרשעגומתם שלא גו בנו מלבושנו >> רק את

זה תבי שחבותינו הקדושים ברה צ יעקב משה וארנו מברך כל הקהל הקדוש כדעל מהברך זכר בברות נתנה נורה מענייה >> תהיו בריאים ושמחים ישועות גדולות >> גם אותם שמאזין דרך הנביין דרך הפלפון שמברך אותם כל הברכות גם מי מברך את ידידינו רבי שלומותם שם יתן רפואה שלמה שועה אדונה >> כן יהי רצון ולאמר אמן בחנניה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ב להם תורה מצות שנאמר خ