📖הדף היומי מסכת הוריות דף ה-ו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד אלול תשפה

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש יד באלול תש פה הה הנה כבר מגיעים תכף למחר זה כבר חצי חודש של חודש עדול זה כבר עובר והנה נשאר לנו עוד בעזרת האל בשועתו עוד בעזרת השם עוד א חצי חודש הנה אנחנו אתם יודעים בעזרת ההן היה שבת נפלאה שיהיה לכולם בעזרת השם ישועות גדולות בעזרת השם יתברך כבר אנחנו שעשת השבוע יהיה פרשת כתבו שיהיה ישועות גדולות בכל העניינים אבל אתם יודעים שבשביל להתחזק בחודש הזה ולהתקרב לבורא עולם יש אומרים

רבותינו שני תמידים כהלחתן חייב אדם להקריב כל יום שני תמידין אומרים דרך צחות יש שני פסוקים כתוב בהם תמיד שוויתי השם לנגדי תמיד וחטאתי נגדי תמיד על זה אומר שני תלמידין כהילחתן כל הזמן צריך שיש שוויתי השם נגדי תמיד וגם כל הזמן שאדם לא יתגאה חטאתי נגדי תמיד שכל הזמן זמן יהיה בתשובה. זה שאמר בפרשת שבוע יש קללות אז הוא אומר ויו חייבת אלוהים לא מנגד. רוצה לומר תמיד יהיו זיכרון נגד עיניו נגד נגד עיניך שני הפסוקים נגדי.

האחד הופחדתה לילה ויומה ממורה שכינה השני לא תאמין אז אדם חוזר בתשובה שלמה זה כוח מיוחד שאדם יחזור בתשובה שלמה לכן צריך היצר הטוב אומר לאדם חזור בתשובה בזמן הבחורות בעת שאתה עדיין עכשיו במוח צלול בבוקר אתה יכול יש כוחך תחזור עכשיו בתשובה זה חוכמה ועוד אתה כל כוחך במותנך ואתה יכול לפעול מה אתה רוצה עכשיו תעשה בתשובה לא תחכה תהיה חתי אבל מצד שני יצר זה יצר הטוב יצר הרע אומר לו סמר בחו ילדותיך ורק אחר כך במי הזקנה תחזור בתשובה זה דברי יצר הרע

לכן אומר מי יתן ערב אבל כשחס ושלום תתפתא לעצת יצרו אז במי הזקנה התחרט אומר חבל מי יתן לנו את הבוקר למה לא חזרתי בתשובה כשהייתי צעיר העיקר הגדול שעכשיו אדם ימד מוסר כמו ראשית חוכמה שבט מוסר פלא יועץ שכדי שיתבונן שהחיים של אדם זה כל רגע זה יקר כל רגע הוא יכול לעבוד בזה זה את השם יתברך. אם עובר לו הרגע הזה מפסיד. לכן צריך חזק חזק ונתחזק בעזרת השם בעבודת השם. לכן צריך האדם לשמוח בחיים שנתן לו השם.

שעל ידי כן נזכה לעונג הנצחי בצורך חיים מתענג לפני השם. הלו עכשיו זה אומן השם אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך. למען חייך צריך למה למה כל זה הביאו רבותינו משל אחד שהציל את בן המלך ממוות נתנו לו המלך לרשות שיכנס יום אחד באוצרו ויקח כל מה שרבו חפץ באותו שעות עמד בכל כוחו ולקח הרבה כסף ואז נעשה מיליארדר כל שנה היה עושה משתה גדול ביום שנעשה מלי מיליונר. בית המשתה היו באים הרבה קהל, נאספים.

זה נמשך כמה ככה, עוד שנה, עוד שנה, עד שעשרות שנים. ואחד אמר לו פעם בעת משתי היין, מה היום החביב אצלך מכל הימים? אמר לו, עד אתה משתה היין כש הייתי לבוש שנים, פאר, יופי. למה אני הייתי מיליארדר?

יש לי יום אחד חקוק בזכרוני. זה לא זה לא חקוק בזכרוני. חקוק בזכרוני כשהייתי לבוש בלבוש פשוט והכניס אותי לאוצר לקחת כל אשר תאוה נפשי. אז הייתי שמח.

אבל עכשיו אני רגיל בעש רגיל במלבושי כבוד אין לי בזה שמחה. תבין אדם מה מה יש בני אדם מחפשים בית מחפשים מכונית אחרי חודש הוא לא מרגיש כבר את הבית זה הבית הזה והבית הזה הכל אותו דבר רוצים גינה רוצים זה ובסוף מתי הם יוצאים לגינה אף פעם לא יוצאים לגינה בכלל כל היום הם בעבודה בקוש הם יושנים בבית הבנת איפה הראש שלהם זה הבעיה הגדולה רוטפים רוטפים אחר כך אין כלום. אז זהו צריך ש העיקר מה האדם צריך? אין כ אם אדם באמת אוהב את התורה ויודע מה זה ערך של תורה אין דבר בעולם יותר שמח מזה.

השאר הכל זה בטל. לכן צריך האדם ש ישמוח מאוד שנתן שחור חיים בשביל שיוכל ללמוד. בטח אחר כך זה סתם אדם סתם מאבד את הזמן שלו השם מזכה אותנו שאנחנו מבערים ללמוד היום את הדף היום אנחנו עכשיו בשיעור המקדים בשיעור הראשון היום הדף הוא דף ו' במסכת הוריות אנחנו נלמד דף של שבת דף ה למדנו אותו בשבת עכשיו חוזרים עליו שימו לב כי זה קצת ארוך ונזכה ללמוד טוב בעזרת השם לפתוח דף ה למעשה זה דף ד' עמוד ב למטה במשנה ד' עמוד ב' למטה במשנה

יש שתי משניות שתי שורות מסוף העמוד שמה הגענו בעזרת השם ביום ערב שבת ביום שישי מאיר פתחת את זה שמנה והמציא כמו שהוא יודע לפתוח כן משנה הורו דף ד עמוד ב' היו לומדים דף ה זה שיעור המקדים היום הדף הוא דף ו לא לטעות הורו משנה הורו בית דין ועשו כל הקהל אורן על פיהן מביאים פר כן תסגור תסגור מרעישים תדליק להם מזגן >> דלוק מספיק לא צריך לא צריך עכשיו חלון >> הורו בית דין כלומר עשו אמרו ש באיזה איסור כמו חלב שיש בו

כרת אמרו שזה מותר ועשו כל הקהל או רוב הקהל כמו שהם הורו בשוגג אחד לחטעת מי מביא הבית דין הציבור לא צריכים להביא ובעבודה זרה אם ארו של עבודה זרה שמותר לעבוד את העבודה זרה הזאת אז מביאים פר ושעיר פר לעולם ושעיר לחטאת זה דברי רבי מאיר שהבית דין מביא לא הציבור מביאים רבי יהודה אומר אם שגגו בית דין >> יב >> רבי יהודה אומר 12 שבטים מביאים 12 פרים ה אם שגגו בהם על פי בית דין 12 שבטים רוב הקהל מביאים 12 פרים לחטאת כל

שבט מביא אחד כל כהל של שבט מביא אחד ובעבודה זרה מביאים 12 פרים לעולה ו-12 שעירים לחטאת דעת רבי מאיר שנרק מביאמית דין בא רבי יהודה אומר ללא אם היה 12 שבטים כל שבט ושבט מביאים זה דעת רבי יהודה. רבי שמעון אומר, נכון, כל שבט ושבט מביאים, אבל יביא גם הבית דין.

רבי שמעון אומר, בשאר מצוות מביאים 13 פרים לחטאת. כל שבט ושבט צריך להביא פעם וגם הבית דין צריכים להביא גם גם הבית דין. אבל בעבודה זרה 13 פרים ו13 שערים גם בשביל הבית דין. פרשעיר לכל שבט ושבט פרשעיר לבית דין עד כאן בסדר המשך המשנה עוד דין הרוין ועשו שבעה שבטים אורבן על פיהן הורו בדין עוד הפעם היתר באיסור שיש בו כרת ועשו בשוגג שבעה שבטים שהם רוב ישראל השם משמע ממנו צריך שיהיה מניינם של האנשים של רוב מניין ישראל השבעה שבטים ועשו שבעה שבטים או

רובן של שבעה שבטים רוב של כל שבט ושבט משבעת השבטים על פיהן לחטאת הבית דין בעבודה זרה מביאים פרשעיר לחטת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא שבעה שבטים שחטו מביאים שבעה פרים לחטאת שעה שבטים שלא חטו מביאים על ידיהם פר אחד לכל שבט שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי חוטאין ראית מה זה הם נגררים אחריהם >> כן אתה רואה השבעה שבטים שחטו מביאים שבעה פרים לחטאת בשאר גם שאר השבטים שלא חטו הוא מביאין בגללם על ידיהן זה בגללם פר אחד לכל שבט ושבט שבעה

פעמים האלה שבעה שב זה הרוב ב >> בסדר זה לא משנה עכשיו לא משנה >> צריך ראשי כותב שזה יהיה רובן של ישראל ישראל >> עוד מעט עוד מעט רבי שמעון אומר רבי שמעון אומר שמונה פרים אם חטאו שבעה שבטים מביאים שמונה פרים לחטת.

כל שבט ושבט מאותם שחטו צריך להביא פר וגם בית דין צריכים להביא פר ובעבודה נכון בעבודת כוכבים שמונה פרים ושמונה שעירים פעם וסעיר לכושבת פרס לבית דין עוד דין עוררו בית דין ש של אחד מן השבטים עכשיו זה לא בדין הגדול >> זה בדין פרטיק >> של אותו שבט >> ארו בית דין של אחד מן השבטים התר באיסור בהתר באיסור שיש לו כרת ועשה אותו שבט על פיהם של בית דין אותו שבט הוא חייב וש כל השבטים פטורים מלאבי פר למה לא עשו על פדין הגדול

הסנהדרין בלשקת הגזית דברי רבי יהודה חכמים אומרים אין חייבים אלא עולר על ההוריות בית דין הגדול בלבד לא על הוראות של בית דין של כל שבט ושבט אז זה לא חייבים שנאמר ואם עם כל עדת ישראלגור מלומדים מפה שדווקא אם עשו על פי בית דין הגדול של כל עדת ישראל אז חייבים פר ולא עדת אותו שבט לא עדת אותו שבט בסדר עד פה זה המשנה עכשיו גמרא תנו רבנן יש עכשיו ברא הייתה בדיוק כמו המשנה נראה אותה שביתין הורו היתר באיסור שחיים עליו כרט כמו בחלב

ועשו רוב ציבור על פיהם ואכלו חרב וגם אבל מה לא רק חרב הם גם אכלו דם בשוגג בשוגג גם אכלו דם ואחר כך הורו תנו רבנן ידעו שהורו ותעו מה הורו כלומר ידעו שהורו בטעות היתר בטעות היתר בדבר שיש בו איסור וטעו מה הורו כלומר מה זה טעו מה הם לא זוכרים הם טועים במה שהם הורו אם חרב הורו >> או דם הורו מה היה >> מה הוא הרב >> ותעו מה הורו >> הם הם טעו לא זכרו על מה הם הורו את ההיתר האם על

החלב או על הדם יכול יהיו חייב מה יהיו חייבים פר העלם דבר על השגה שעשו על פי הוראה זו בית דין אתמר ונודעה החטאת לא חייבים כתוב בפרע אליהם דבר ונודעה החטאת אשר חטאו אליה והקריבוהל פרן בקר לחט חטת ד מפה ונודעה החטאת לא מביא עם פר עד שיבודע להם החטא שעלה מביאים את הפר פה הם לא יודעים אם זה על חרב או על דם ולא מספיק שיבודו החוטאים כל למה לא מספיק אפילו שנודע להם שחטו רוב ציוו בשוגג על פי רועת בית דין אכלו גם

חלב וגם דם אחר כך ודאי עשו על פי רועד בית דין שלא מביאים פר למה הם לא יודעים מה הם עשו על פי בית דין את החלב או את הפר או את הדם זה דין אחד דין נוסף אשר חטאו חטאו שני שני שבטים מביאים שני פרים אם חטו שני שבטים הפסוק שממשיך ונודעה החטאת אשר חטאו עליה אשר חטאו חטאו שני שבטים בשוגג על פי הוראת בית דין מביאים שני פרים כלומר פר אחד לכל שבט גם אם חטא שבט אחד מביא פר אחד חטו שלושה מביאים שלושה

פרים כל שבט נקרא קהל ומביא פר אחד אינו אומר אלא חטו שני יחידים מביאים שני פרים חטאו שלושה מביאים שלושה פרים מי אמר שזה שבטים אולי זה יחידים, אנשים יחידים שהם עשו על פי בית דין כל יחיד שחטא צריך להביא פר בעצמו. הם חטו שלושה יחידים הביים שלושה פרים. כלומר הקטעו יחידים שהם מביא כל אחד ואחד בפני עצמו לא פר אחד עבור כל הציבור. תעמוד לומר הקהל ונודעה והקריבו הקהל פר אחד לחטאת הקהל חייב כל קהל וקהל חייב הקהל חייב להביא פר אחד ולא כל יחיד

ויחיד לכן כל קהל וקהל חייב הפר בפני עצמו כיצד כל קהל וקהל חטו שני שבטים מביאים שני פרים חטו שבעה שבטים מביאים שבעה פרים שאר שבטים שלא חטו מביאים על ידיהן בגלל אותם שחטו פר פר שבט ושבט שאפילו אלו שלא חטאו מביאים על ידי החוטאים מה המקור לכך שהם נגררים אחריהם וכך נאמר קהל חב כל קהל וקהל דברי רבי יהודה מה כתוב ונודעה ויקריבו הקהל לחייב כל קהל והל כל שבט ושבט כל שבט נקרא קהל דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר שבעה שבטים שחטאו מביאים שבעה

פרים שבעה שבטים שחטו בסוגג על פי הוראת בית דין מביאים שבעה פרים פר לכל שבט ובית דין שורו הוראה מביאין על ידיהם פר שנאמר למטה מאיפה אני יודע אז קודם כל שבעה שבטים שחטו מביאים על פיורת בית דין מביאים שבעה פרים פרכול שבט שאר שבטים שלא חטו לא מביאים פר.

הוא לא סובר שהשבטים שלא חטאו נגררים. ככה דעת רבי שמעון. ובדין הגדול שהוראו אז הם מביאים על ידיהם פר שנאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל. כתוב בפסוק השני פרשת פרעלם דבר.

והקריבו הקהל פרן בקר לחטעת ונאמר למעלה בפסוק הראשון ונעלם דבר מעיני הקהל אז לומדים מכאן לשון כהל בשני הפסוקים מה קהל האמור למעלה בדין עם הקהל כלומר לגבי השגה זה בית דין שנה משניהם הדבר אף קהל האמור למטה זה בית דין עם הקהל שניהם צריכים להביא פרדין זה דעת רבי שמעון רבי מאיר אומר שבעה שבטים שחטו בשוגג על פי הוראת בית דין הגדול כן מביאנ ידיהם פרן פטורין והן פטורין לגמרי מי הן הקהל עצמו פטור בדין הגדול מביאן פר למה נאמר קהל למטה ונאמר קהל למעלה

גבי הקבת הפר ונאמר גם קהל למעלה גבי הוראה מה קהל אמור למעלה לגבי הוראה בית דין ולא ציבור אף קעל אמור למטה לגבי הקרבת הפר זה דווקא בית דין צריכים להביא ולא ציבור יפה מאוד זה דעת רבי מאיר עד עכשיו למדנו רבי יהודה רבי שמעון עכשיו עוד דעה רבי שמעון בן אלעזר >> נכד של רבי שמעון >> רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו של רבי מאיר חטאו שישה שבטים בשוגג והם רובו של קהל במנן אנשם עוד שבעה שבטים שהם רוב שבטי ישראל אף על פי שאין

רובו של קהל מביאים פרעה העלם דבר יפה גם הוא אומר אפילו שישה שבטים אם הם רוב ככה מביאים אפילו הם שבעה שבטים והם לא רוב הקהל יש בשישה שנשארים >> יש ציבור גדול עכשיו הגמרא מבארת אמר מור ונודעה החטעת מה שאמרנו למעלה נאמר בקורבן פרה אינם דבר ונודעה החטאת אמרנו צריך שיודע החטא שעלה מקריבים את הפר ולא שיוודאו החוטאים ככה אמרנו למעלה לכן אם שגגו בחב ובדם ולא יודעים במה מהם הורו בית דין >> אז לא מביאים פרטנה מי זה התנה של הבריתה שסובר כאן אמר

רב יהודה אמר תם רבה התנה של דלא כרבי אליעזר תנען דעת רבי אליעזר כתוב מי שהיו לפניו חתיכת חרב וחתיכת נותר נותר זה אסור זה אוי ואבוי חרב שניהם לא טוב חלב וחתיכת נותר ואכל אחד מהם בשוגג לא יודע איזה מהן אכל אכל נותר או אכל חלב אמר רבי אלעזר מה נפשך אם חלב אכל חייב חטאת אם נותר החכם חייב חטאת אז אתה רואה התנה של הבריתה שאמר מספק לא מביאים זה לא רבי אליעזר למה פה הוא אומר שהם לא מביאים פר אחד שלא יודעים איזה

חטא חטו >> צריך לדעת בדיוק איזה חטא >> אפילו שברור שאחד מהחטאים נעשו בשוגג >> אבל כמה ש אז זה לא כמו רבי אליעזר רב השמפו תמ רבי אליעזר באמת שבר הייתה כן סוברת כמו רבי אליעזר שנה אחד כתיב אשר חטו עליה שנה הדין כאן לגבי פרם דבר למה כתוב ונודעה החטאת אשר חטו עליה לכן לא מביאים פרש >> למה כתוב אשר ונודעה החטאת אשר חטאו עליה אז את פעמיים הוא אומר ולכן לא מביאים פר אם לא יודעים על איזה חטא הוא בא שחטאו עליה בקשה

הגמרא תמנה מהכתיב אשר חטא כתוב שמה גבי חטאת יחיד כתוב או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה אז צריך שיבודע לו לחוטה על איזה חט הוא מביא את החטאת אומר לו ההוא מבאלה פרט מתעסק למה כתוב מנודעה חטאת אשר הודע אליו חטאתו זה פרט אם מתעסק בדבר אחר וחטא אתה מבין למשל הוא היה מנקה את את איזה איזה מקום ותלש בלי כוונה טלש מהקרקע מתעסק הוא לא היה מתכוון לטלוש באדמה >> פטור >> צריך להיות פטור שלא חייב אבל משמע הנה דמבאה לפירת מתעסק בדבר אחד

וחטה שלא חייב חטאת למה החטא חטא בהשם משמע שתכוון לעשות מעשה לא שיתכוון לעשות דבר אחר הגמרא שואלת זה פרט פרט מתעסק מהתעמד רבי יהודה שסובר שכל אחד מהשבטים שחטו מביא פר וגם השבטים שלו חטו נגררים ומביאים כסבר ארבעה כהלי כתיבה אתה יודע למה מביאים כתוב ארבע פעמים קהל למעשה כתוב פעמיים הקהל הקהל למה כתוב הקהל ה כתוב קהל אלא כל הקהל זה צבעי הה בא לרבות >> הה בא לרבות הנה ארבעה קלי כתיבה בפר העלם דבר כתוב ארבעה קהלים ונעלם דבר מעיני הקהל ברוך הבא

ונעלם הדבר מעיני הקהל דורשים קהל הקהל היה יכול לתנם דבר מני קהל אז זה הקהל כי כתוב פעמיים עם קהל אחר כך כתוב והקריבו הקהל קהל הקהל עוד הפעם יכול לכתוב ויקריבו קהל הקהל נמצא ארבעה פעמים קהל חד לחייב אבעת פרם דבר על כל הקהל וקהל על כל שבט ושבט ואחד להוראה תלויה בבית דין ללמד מה שאמרו שבית דין עצמם שעשו על פי הוראתם הם לא חייבים הרעה תלויה בבית דין מעשה בקהל >> ומעשה תלוי בקהל הוראה בבית דין מעשה בקהל ואחד נגרירה הנה שאר הקהל

שלא חטו נגררים אחר אותם שחטו וצריכים להביא פר לכל שבט ואחד לשבט שעשה בהוראת בית דין בית דינו הוראת בדינו של אותו שבט איתי כתוב בית דין כתוב לכם דינו >> כתוב בדין קרה בשביל כן כן בדין של אותו שבט של אותו שבט חייבים להביא פרע עיניהם דבר כבר למרבי שמעון הוא אומר כל אחד מהשבטים שחתו מביא פרדין צריכים להביא פר מאיפה היינו מת אומר לתק כהלקתי >> שלוש שלוש פעמים נאמר בפרשה קח כתוב ונעלם מני הקהל הרי פעם אחת אחר כך נאמר בהקריבו הקהל דורשים

קהל קהל אחריבו הקהל למה נאמר הקהל אלא פעמיים קהל אז לכן ואילו כתוב מעיני הקהל זה דורשים >> לא דורש קהל הקהל למה כי רוכה דקרא הוא נענה מעיני הקהל זה ככה הדרך לכתוב נעלם לא הייתי אומר נעלם מעיני קהל מעיני הקהל הידוע כדאמר אנשה מעיני דפלניה מעיניים של פלוני בהידיעה לא אומרים מעיני פלוני לכן לכן זה מעיני הקהל אז רק שלוש פעמים כתוב קהל אחד לחייב כל פרם דבר כל קהל וקהל תראחיר הנה עוד שניים קהל נאמר למתה קהל לגבי הקרבת הפר קהל שהם בנאמר

למעלה קהל מה להלן בית דין עם הקהל שגגו על פי הורת בית דין אף כאן מה שנאמר גבי הקרבת הפר זה בית דין עם הקהל שגם בית דין צריכים להביא פר מלבד הפר שמביאים הקהל חושבת גם בית דין צריך >> ורבי מאיר שהוא לא דורש שמביאים פרה אליהם דבר שבית דין מביאים קהל הקהל לא דריש אומר לא דורש על זה >> פעמיים תראה קהל כיטי וזהו אומר מה זה קהל הקהל ככה דך לכתוב הקהל ולכן פעמיים כתוב תראה ככתי עכשיו לכן מבעלה לנאמר למטה קהל ונאמר

למעלה קהל הוראת בית דין מה בדין מה נאמר למתה קהל גבי ונאמר למעלה גבי הוראת בית דין גבי הקרבת הפר כתוב קהל גבי הוראת בית דין כתוב קהל מה להלן שנאמר לגבי הוראת בית דין בית דין ולא ציבור שבאין תלוה ההוראה אף כאן מה שנאמר גבי הקרבת הפר זה בית דין ולא ציבור מכאן לומד רבי מאיר שרק בית דין מביאים פרציבור מה שואלת ורבי שמעון בן אלעזר מה היטעמה מה מה הי טעמה? כלומר רבי שמעון בן אלעזר שאומר בשם רבי מאיר שאם חטו שישה שבטים והם

רובו של קהל או שבעה שבטים שהם רובו של קהל מביאים פער מאיפה למד מה היטעמה מנין למד את הדברים שלו אז הוא מסביר כתיב >> בעיה עם מעיני הידע כתוב מעיני כתוב בפרשת העלם דבר של עבודה זרה והיה עם והיה מעיני העדה נעשה לשגגה על מה מיעטה הרי הרי מבואר שגם מעו ששגגו על פי בית דין מביאים פער והיה אם מעיני העדה ואם מעיני העדה נעשה לשגגה עדה עדה זה בית דין נכון עלמה מיעותה גם שמיעות שגגו על פי בית דין מביאים פר למה נכתיב מעיני

משמע אפילו מקצת עיני כלומר שחטו רק מקצת הקהל לא כולם וכתיב ונסלח בכל עדת ישראל בלגר הגר בתוכם כי לכל העם בשררה משמע לכל העם למרה דרובאין מאוטה לו אם חטו רובקה מביאים פר ושעיר אבל אבל אם חטו מעות לא מביאים פר ושעיר הקצד זה סותר אחד את השני למה פעם אחת אתה רואה מלכל העם השמע של ק רובה קהל שגרו חייבים פעם מעינה משמע אפילו מיעוט מהקהל איך התקיימו אלא כך עשו שישה ואין רוב קהל שישה שבטים והם רוב קהל חייבים פר ושער בעבודה זרה

פר בשאר עבירות למה שיתקיים לכל העם רוב העם >> או כן או שבעה אף על פי שאין אמרו בושל קהל חייבים פר לשעיר שכן למה מתקיים בזה מעינה לאחר שהם מעוט באנשים בכלל ישראל אפילו שהם ראש בתים אבל הם מעיני מה שואלת ורבי שמעון ורבי מאיר דהוראה תלויה בבית דין ומעשה תלוי בקהל מן להוא הם לא לומדים בס >> הם למדו משני הקהל שנאמר בפרשה לגזירה שבה שאין לו קהל מיותר. אז אז אז הדין הוא שבדין עצמם שעשו על פי הוראתם לא מביאים פר. למה?

הוראה תלויה בבית דין הוא מעשה תלוי בקחל. לא בבית. >> אז מנ מאיפה הדרשה הזאת? אמר הביה דאמר קרב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגרה.

מפה לומדים את זה. כתוב בפרשת עם דבר והיה עם עיני העדה למ נעסתה לשגגה לא כתוב ועשו העדה בשגגה אלא נעשתה השגגה נעשת על ידי אחרים לא על ידי העדה אז אתה רואה העדה שם בית דין הורו בדבר והציבור עשו את את השגגה הזאת על פי הוראתם זה טוב רבה אמר אתה הייתי מהיר רבה אמר מלכל העם בשגגה. רבי שמעון ורבי מאיר לומדים את הדין הזה. כתוב בפרשה משמע שכל העם ובית דין בכללם צריכים להיות בכלל השתגה.

כלומר, על ידי שהבית דין שגגו בהוראת היתר בדבר והציבור שגו בעשיית הדבר, אז אז צריכים להביא. אבל בהופן שרק בית דין שגגו בהוראה ובמעשה, רק הבית דין אין מביאים פר בסיר של עבודת זרה. והוא הדין שלא מביאים פרשאר מצוות. תמיד צריך שיהיה דווקא העלם בבית דין והמעשה בקהל.

ככה דעתם. >> כן. פי רבי שמעון גם הבית דין מבי. בסדר בצריכה למה צריך שני פסוקים והיה עם מעיני העידה ולכל העם בשגגה די כתב רחמנא והיה עם מעיניה נעשתה לשגגה והמנה אפילו מעותה מאוט ציבור שעשו בשגגה על פי בית דין מביאים פר וסר בעבודה זרה ופר וסר בשאר מצוות כי כתיב לכל העם בשגגה והיא כתב לכל העם בשגגה ולא היה כותב מעיני העיתה נעשה לשגה אז היינו אומרים שלא מביאים פרסעיר בעבודה זרה עד דעבדה בדין בהדרובה שבדין יעשו עם רוב ציבור אבל הם לא עשו

בדין עמהם הם לא חייבים למה כך משמע לכל העם לכל העם זה גם בית דין בכלל חי כתיב היה מעיני העדה נעשה לשגגע משמע מזה שהשגה נעשת על ידי אחרים לא על ידי עיני העדה שהם בית דין והכתיב הנקרא בעבודה זרה עוד דכתיבה שני הפסוקים בשגגת תוראה זה נאמר גבי שגגה של עבודה זרה מאיפה לומדים בשאר מצוות ינן מעיני מעיני לומדים את זה גזירה שבה מעיני מעיני מעיני הקהל גם בשאר מצוות כתוב מעיני הקהל ולומדים עיני עיני עוד דין אמרנו במשנה הרו בית דין של אחד

מנשבטים ועשו אותו שבט על פיהם.

אז אמרנו שלרבי יהודה אותו שבט מביא פר וחכמים לא מביאים פרק על שגגה שנשתה על פי הוראת בית דין הגדול. זה לא של אותו שבט. בעיה להוא שבט אחד לרבי יהודה בהוראת בית דין הגדול ממיתה ממיטה שר שבטים או לא יפה >> בעיה להו הסתבקו בני הישיבה שגו שבט אחד >> לרבי יהודה שסובר ששבט אחד מביאים פר אבל שגגתם הייתה בהוראת בית דין הגדול אז אם מביאים פרים דבר שאר השבטים שלא חטו נגררים אחריהם או לא? מה צדי הספק?

מאמרינן שבעה שבטים דמי מאמרינן שבעה שבטים הוא דמי שאר שבטים בהדיו בשביל דעיקרה אז כן אם היו שבעה שבטים אז נגררים אחריהם שער השבטים למה זה רובה אבל חד שבט דלק הרובה לא שבט אחד שאין רוב לא יביאו שאר שבטים אחריהם עוד דין מה לא שנה גם כבד זה הורד בדין הגדול גם אם שבט אחד חטו כל השבטים נגרים אחריהם. תעשמע מה הן מביאין פר אחד. רבי שמעון אומר שני פרים. הנה מה הם מביאים?

אמרנו הם חטו בשוגג על פי הורת בית דין מביאים פר אחד. רבי מאיר אומרך שני פרים. במה הזכינן באיזה אופן? למה שחטו שבעה שבעה שבטים רבי שמעון מנניה בעה צריך שמונה פרים שבעה בשביל כל שבט ופר אחד ל לבית דין פר לכל שבט ופר אחד לבית דין השמונה איך אתה אומר רבי שמעון אומר עם שני פרים איפה בא אלא דחטה שבט אחד במים מה חטא היא בהורעת בית דינו של אותו שבט רבי שמעון נטלה הוא לא סבר שמביא על פי הוראת בית דין של אותו שבט

מה ש זה לא נקרא קהל אין קהל מיותר לדרוש את זה אלא עליו בהוראת בית דין הגדול שבט אחד בתנחמה >> מני הנה מה רבי מאיר זה ידענו עכשיו רבי שמעון אבל תנקמה מני הנה אם נגיד תנקמה זה רבי מאיר שסובר שרק בית דין מביאים פר אחד והציבור פטורים הרובה בעה לפי שיטתו מביאים פרק שעדו רוב ציבור לא שבט אחד אלא לו רבי יהודה כגון שחטה שבט אחד הוא סובר שאפילו שבט אחד שחטה מביא פר אז אתה רואה מפה מהבריתא שלדעת רבי יהודה הם חטו שבט

אחד רק הוא מביא פרוש בשאר השבטים לא מביאים פרגררים אמרי עכשיו הבני הישיבה רצו לדחות את הראיה הזאת למה אומר אחרא במעסק סקינן כגון שחטו שישה שבטים ואין רובה של קהל הם חטו שישה שבטים פיורד בדין הגדול והם במניין אנשיהם זה רוב הקהל אפילו שזה לא רוב מניין שבטים רבי שמעון בן אלעזרי שסובר בדעת רבי מן ששבטים שהם רוב אנשי ישראל שחטו מביאים פרוא התנה כמה של הבריתה דת רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו של רבי מאיר חטאו שישה ואין רובו של קהל או שבעה אף

על פי שאין עלן רובו של קהל מביאים פעם הנהבי >> כן זה רבי >> רבי שמעון בן רבי שמעון בן אליעזר >> כן ת שמע הגמרא עכשיו מביאה ראיה לפשות רבי יהודה אומר אפילו שבט שעשה בורעת בית דין אותו השבט חייו להבי פר כל השבטים פטורים והוא רד בדין הגדול אפילו שאר השבטים חייב פעם הנה שמאמינה אתה רואה אם חטו שבט אחד על פי בית דין הגדול גם שאר שבטים מביאים פרעיה אמר רב השם מתיתינמדקה משנה דקדק דקה תנה ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט

חייו שהשבטים פטורים למה מלירים מתנה ושאר שבטים פטורים התנה אותו השבט חייו וכתנה אותו שבט חייו ממני ידענ שש שבטים בטורים למה צריך להגיד שר שבטים בטורים אלא ה כמה שמנן דברה ברורעת בדינו הוא שבטים פתורים אבל בהורעת בית דין הגדול פילו שאר שבטים חייבים שם מינענעולם זה כמו רבי >> כן בעיה להוא יש עוד איש רבי שמוא בעיה לי שבט אחד שעשה בהוראת בית דין הגדול שבט אחד בהוראת לרבי שמעון במיטה או לא מביאים פעם משום שהשבט אחד נקרא קהל לדעת ת רבי שמעון אז

כ שנקראים קהל מביאים פרעינם דבר או נגיד שלא מביאים למה רק כשחטו שבטים שהם רוב ישראל אומר רבי שמעון שכל שבט ושבט מביא אבל הם לא כל ישראל לא אז מה הדין תשמע מה הם מביאים פר אחד אמרנו מה הם מביאים פר אחד כלומר אם חטאו בשוגג על פה בית דין מביאים פר אחד רבי שמעון אומר מביאים שני פרים אז במה יעסקינן א למה שחטו שבעה שני פרים מה שני שני פרים שבעה פרים בעה שמונה פרים בעה וכי רק שני פרים מביאים צריך להביא לדעת רבי

שמעון שמונה פר אחד כושבת זה שבעוד בשביל הבית דין >> העוד אחד זה שמונה אלא דחתה שבט אחד במי מה חטא איזה הוראת בית דין אימה בהוראת בית דינו של אותו שבט רבי שמעון נטלה אין לו ש בדינו של אותו שבט אם חטא דווקא בדין הגדול יש לו >> אלא בהוראת בדין הגדול מוכרח לומר שדעת רבי שמעון שבט אחד על פי הורת בית דין אז אתה רואה שגם הם בשבט אחד מביאים גם פרם דבר תסברה >> אתנקמה מני אתה אומר שאפשר להעמיד ברה באופן שחטאו שבט

אחד אם ככה תנקמה מי שאמר שמביאים פר אחד מי הוא עיר רבי מאיר הרו בעוב שבטים לא צריך לא שייך להביא עם שבט אחד לא מביאים רבי יהודה שער השבטים למיתו גם שאר השבטים נגררים שלא חטו המני רבי שמעון בן אלעזרי למה הוא אומר שדעת רבי מאיר אם חטו רוב השבטים רוב ישראל מביאים פרדתניה כמו שהבאנו לזה שנינו בבריתה למעלה שרבי שמעון בן עזר אומר משם רבי משם רבי מאיר שחטו שישה שבטים והם רוב מניין ישראל או שבעה שהם רוב השבטים אפילו שאין מספיק מניין דעתנקמה

שזה רבי שמעון בן עזר שבית דין לא מביאים פעם אבל רבי שמעון סבר שלא מביאים רוב ממש אז הנה אז זה רבי שמעון בן עזר הוא כדי תניה תעשמע אמרנו במשנה אם חטאו שבט אחד על פי הוראת בית דין של אותו שבט אותו שבט חייו לדעת רבי יהודה.

חכמים אומרים לעולם אינו חייב אלא על פי הוראת בית דין הגדול. מה חכמים? הילמה רבי מאיר הוא בא בעה. אם נאמר שזה דעת רבי מאיר לשיטתו לא מביאים פעם אלא דווקא עם רוב ציבור אליו רבי שמעוני.

אליו רבי אליו רבי שמעוני כן אלא לו רבי מאיר כמו איזה דעת רבי אז דווקא שעשו על פי רואת בית דין שמאמינה אין עליו רבי שמעוני שמאמינה למה דווקא כשעשו על פי הורת בית דין של אותו שבט תורים אבל הם עשו על פי פיורת בית דין הגדול חייב כל שבט ושבט מפה מוכח שדעת רבי שמעון אפילו שבט אחד שחטא על פיור עד בית דין הגדול מביא פער הגמרא שואלת רבי יהודה ורבי שמעון שבט אחד נקרא קהל מנה להו מאיפה הם לומדים ששבט אחד נקרא כבר קהל

עמרי נכתיב יעמוד יושפת בקהל יהודה בירושלים בבית השם נוכח חצר בית השם זה לא מחוק לך >> בבית השם לפני החצר החדשה הוא עמד בבית המקדש לפני על הבית אז אתה רואה ויעמוד שבת בקהל יהודה אתה רואה ששבט יהודה לבדו נקרא קהל יהודה אתה רואה נקרא קהל שבט אחד >> אהכן פסוקים זה לא מוב >> כן אין >> העניין של תקנו את זה מה חדשה מה זה ויעמוד יושפת בקל ירושלים בבית השם לפני החצר החדשה מה זה חדשה למה נקרא הרב בית חדשה אמר רבי יוחנן

שחידשו דברים ואמרו תבול יום אל יכנס במחנה נביאה זה חדשה שחיצו בה שטבול יום לא יכנס למחנה נביאה יהיהודה >> קהל מתקיף לרב חב יעקב ממי מי אמר ששפט אחד נקרא קהל דין משנה ירושלים דאבנמי בנימין לא רק שבט יהודה היו בירושלים גם שבט בנימין היו >> אז זה צבאי אלא אמר אלא אמר רב אחר בר יעקב דכתיב ויאמר אליי זה יעקב אבינו מספר ליוסף שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא שבא מפדן ארם אמר לו אמר לו עניך רבתיך ונתתיך לקהל עמים >> מה נתדד לו שעתה

מי היה עתיד להיוולד בנימין אתה רואה שארבניו כבר נולדו לפני שבאו לארץ ישראל שמעמינה אתה רואה שבט אחד נקרא קהל >> אניני מפריחה ונתתיך להל עמים אתה רואה בנימין >> הוא לכם אתה שם נבי איתי או אתה מצחק עם אנשים >> מה אני לא מבין אותך >> טוב >> אז מי תל מי ילד בנימין >> שמאמינה אז הנה למה אחי כה אמר רחמנא >> בנימין לא הנה תורה מפה ששבט אחד נקרא קהל לא זה המשך מאיפה אני יודע הכי קמה רחמנא ככה אמר לו השמן בנימין

מתלידך אשתה אחרנה עוד קהל אחד >> כן עוד אמר לרב שבע לרב קהנה דלמה אחי ק אמר לרחמנא לכי מתדיד לך בנימין אהבה הורד דהבו 12 שבטים למקריית קהל עד שייוולד י בנימין אה אז יהיה לך 12 שבטים ואז עם כל ה-12 שבטים תקרא רק הוא ישלים לךמע שבלי זה זה לא קל >> אמר לי אלא אלא אלא 12 שבטים יקרה קהל מה 11 שבטים לא נקרא קהל מה קרה מה קרה אי אפשר דבר כזה >> אלא על כוכר שצריך להגיד שהשם אמר לו על בנימין

שעתיתי ורד נמצא ששבט אחד נקרא ככה כן אנחנו נעמוד כאן חוזרים עליכם בעקות בעזרת >> אמנון לא היה פה בירושלים הוא היה באשדוד אומר מאין דברים ב חולה חולה חול והם מלכות מהצ >> בלי נשמע הם לא משמעים ביחד >> תבדוק הלו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יד אלול תשפה הנה זכינו ינו לשבת מיוחדת במינה שבת כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו השם אלוהיך בידיך ושביא שביו בעזרת האל ובשועתו בשבית שוויו פלא פלאות כמה זה זכות גדולה לשבת כזאת יום פטירת מורנו

ורבנו ראש בני הגולה המאיר לארץ ולדרים מני רבנו יוסף חיים היה פה ממש ממש התעוררות גדולה וגם עשינו סעודה שלישית ביחד היה שבת נפלאה השבת הוא בדיוק סיימנו בעזרת השם פרשת כתצא במה סיימנו אותה במחיית עמלק זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצתכם ממצרים תמחה את זכר עמלק. מי זה עמלק הזה? זה היצר הרע. זה האויב הגדול, האויב הרוחני.

לא נותן לאדם לעבוד את הק. תסגור את החלון הזה. לא נותן לאדם לעבוד את הקדוש ברוך הוא. זה האויב העיקרי.

לא נותן לנו לעבוד את השם יתברך. לכן צריך זה העניין למחוט אותו מן העולם. איך אמר צא ירחם בעמלק מאיזה מחר יש עמלק יצר הרע נקרא מחר למה כל מה שאדם רוצה לעשות אומר אני בעזרת השם מתחיל אני עבד השם וככה אומר אתה יודע אתה צודק מחר ממחר היום כל פעם אומר לו ממחר כל פעם אומר לו ממחר תלחם בו אבל לא עכשיו לא אתה תגיד לו עכשיו אתה מחר קודם זה קודם כל נמחה זכר עמלק מן העולם זה אמת בדיוק אחרי פרשת מחיית עמלק מתחילים

והיה כי תבוא אל הארץ צריך להבין מה מה והיה כי תבוא למחית עמלק אלה ידוע זה לסיון שמחה בעיה זה לשון שמחה מתי מתאים לשמוח כי תמחה את זכר המלא כשמכינו את זכר עמלק זה יצר הרע מן העולם אוו איך אמר דוד המלך בליבי חלל בקרבי זכה למחוט את זכר עמלק גם והיה זה אותיות הוויה אין השם שלם אין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק מן העולם איך כתוב כיד על כסיה מלחמה להשם בעמלק כסיה כיסא בשם הוויה הם חסרים כיסא חסר מנו א' בשם

הוויה יש רק י כבו כחסדים כיד על כס מכיסא יש רק כס חסר א' משם הו יש רק י חסר וקיבה למושב לו אי זה א' של כיסא וכ של הוויה אחרי שמכינו את שמו של עמלק אז נהיה השם שלם והיה כי תבוא אל הארץ עכשיו בה שעכשיו אפשר בעזרת השם לבוא אל הארץ התחתונה והעליונה אז אפשר עדיין אבל לא מובן הפרשה מתחילה והיה כתבו והיה זה לשון שמחה וסוף סוף בפרשה הזאת יש צח כללות אין אחריהם שום נחמה. יש כללות שיש אחריהם עוד נחמות.

אבל פה בכללות האלה מובא בזוהר חדש. איזה דברים אלה? איך רבי שמעון מדבר שעם השפנינה איך הייתה יום אחד רבי יוסי היה עומד בדרך וראה ה הייתה שפנינה אומר לה שפנינה בואי יש לי יש לי יש לי להגיד לך איזה שאלה תלכי לרבי שמעון בר יוחאי למה למדנו ולמה בכללות של משני תורה אין נחמה אחריהם וכתוב מת איך יהיה מה יהיה אחר כך הקץ פה לא כתוב כלום לא ידענו מה לענות על זה לכן תלכי לרבי שמעון בא אליו הליונה היא הלכה לרבי שמעון בר יוחאי

נתנה לו את המכתב שקשר לה בכנפיים ורבי שמעון ברח התחיל לבכות איזה בחיות בא ידיעו הנביא לפייס אותו ואז אמר לו למה אתה בוכה ראה לו ברוך הבא ראה לו מה שלחו לו נראה לו שלחו לו איזה את היום הקדמת השבוע זה טוב מאוד חזק >> חזק מאוד אומר לו אומר לרבי שמ רבי שמ יוחאי אומר לאליהו הנביא בוא נכתוב להם תשובה ואז כתבו איזה תשובה אומר כל זה בעזרת הכל נאמר בהתמכרתם שם נויבך אבל יהיה זה יהיה יהיה ישועה גדולה. כל זה איזה ברכות, כל

זה איזה ישועות לעם ישראל.

אומר, זה לא ממש שהקדוש ברוך הוא יעשה. אחר כך הקדוש ברוך הוא מפחיד את שיהיה באמת. אז זה שאומרים רבותינו כאשר אדם עושה תשובה מאהבה בלב שלם אז כל הסדנות שלו נהפכים לזכויות. עד עכשיו היה בטוח קללה.

עכשיו כל הקללות נהפכים לזכויות. איך כתוב? ויהפוך השם אלוהיך לך את הכללה לברכה כי יאהבך השם אלוהיך אם אתה שם מההבה הכל מתהפך לברכות כל הצח כללות תלבכו לברכות לכן זה בעיה רבנו הארי אומר אין בעיה לעלות בקללות אדם לא יפחד כי כל זה ברכות למה אם הקללות אתה ממלא אותם באותיות למשל יקר יקהו השם בשחפת בקדחת תמלא אותיות שחפת שינ ח תמלא אותם נהפכים לברכות לכן הכל נהפך לברכה מקומות שרב לעלות >> אז לכן הסוד שב הלא כתוב הרב א רבי רבי אמנון ממגנצה הוא

יש לו פיוט ונת תוקף וכתוב שמה בתשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה רבותינו אמרו בלשון אחר צום כון ממון כלומר תשובה זה צריך צום צום זה תשובה קול זה תפילה ממון זה צדקה צום כל ממון הוא אמר ולשון תשובה ותפילה וצדקה אז אומר רבנו יוסף חיים המילים צום כל ממון עולה בדיוק הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו בדיוק צום כל ממון עולה בדיוק צריך להודות לקדוש ברוך הוא על ידי שאדם עושה צום כל ממון שלושה הדברים האלה מתחרט על העבר מקבל על העתיד אז

הוא הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו אז אומר הבן איש חי צום כל ממון עולה גם כן גמציה משיחים משיחים. למה?

בזכות שלושה דברים הללו שתקיימו בשלמות תבוא הגאולה ומשיח. זה משיח בן דוד, משיח בן יוסף. אז לכן גם צום כל ממון זה ראשי תיבות קמץ. קמץ זה ספירת הכתר.

כי בזמן הגאולה יהיו נשפעים מהכתר העליון. אז לכן עכשיו איך איך אנחנו מוצאים את הקללות האלה על ידי צום כל ממון ממשיכים אור מהכתר העליון זה השתבות קמץ והכל בעזרת השם מתבטן לא הגמרא אומרת תניה הגמרא אומרת במסכת מגילה בסוף מסכת מגילה גמרא אומרת רבי תניה רבי שמעון בן אלזל אומר עזרה תיקן להם לישראל ישראל שיהיו קוראים פרשת כללות שבתורת כהנים קודם עצרת פרשת כללות שבמשני תורה קודם ראש השנה שואלת הגמרא מה התעמה אמר ביה ויתם מרש לקיש כדי שתכלה שנה בקלילותיה קו את הקללות קודם ראש השנה שכלו הקללות תתחיל שנה חדשה בלי קללות עם ברכות התוספות אומרים קוראים פרשת קללות לפני ראש שבת הפסקה שבת הבאה זה הפסקה עד ראש השנה. למה עזרה רוצה בשבת הסמוכה לראש השנה? עם ישראל לא יקראו קללות.

ישמו את בשמחה את השנה. אז אם אבל אתם יודעים מה אמרו רבותינו? למה קוראים את הקללות? אם אדם מתחייה באיזה קללה, איזה בעיה אז הוא נשלמה פרים שפתנו.

אם אומר את הקללות כאילו כך קיבל את הקללה עצם בעובדה שאמר אותה כבר קיבל את הקללה ויותר לא יבוא עליו אז לכן זה טוב >> גם כתוב בזום תבוא לחודש >> צום כל ממון על כל פנים על תשובה על ידי התשובה הקללות נהפכות לברכות חודש אלול צריך כל יום לרקוד, לשמוח איזה שערי שמיים פתוחים. כל יום יורד שפע של רחמים. אדם יכול לעשות תשובה. התשובה מתקבלת ב-40 יום הללו.

כל יום יש בו 24 שעות. יוצא 24 * 40 יום מראש השנה, מסליחה, מחודש אלול, ראש חודש עד יום כיפור. 40 יום. יוצא 40 יום.

כמה שעות זה? 960 שעות. תעשה 24 * 40 יוצא 960 יוצא יש לנו 960 שעות אם ככה מתחלק את זה לשניים זה 480 480 זה כמניין פלונית ליד להכניע אותה אז אומר רבי מאיר מפר משלן על זה אמר דוד המלך בתהילים הללו בתו טוף ומחול טוף תפטוף כתוב בטוף בית טוף פעמיים טוב פעמיים טוב אז יש מחול אם אדם מהלל את הקדוש ברוך הוא ושמח ב-40 יום הללו ועובד את הקדוש ברוך הוא שמח אז בטוב אז מחול אז עוונותם מחולים אז יוצא בטוב פעמיים טוב זה

960 שעות אז אז מתקיים ומחול ולכן כבר דיברנו על זה שהשעות הללו 40 יום הללו בונים את האדם הופכים אותו לבריאה חדשה הם מבטלים את כל הרע אומר אדם מורכב אמרנו מארבע יסודות יש רוח מים עפר כל אחד מארבע יסודות מורכב מארמע מאיש רוח מים עפר אש רוח מים עפר דאש אש רוח מים עפר דרוח אש רוח מים עפר דמים דעפר יוצא 16 אז 16 יסודות יוצא אם רוצה לבטל את הרע למה בתוך ה-16 יסודות של האדם יש בו קליפה יש בו רע רוצה לבטל אותם

צריך פי 60 ככה למדנו עכשיו מסכת עבודה זרה הביטול הדבר הלא טוב מתבטל ב-60 אז אם תעשה 16 * 60 שתבטל זה 16 בחינם כפול 60 בדיוק יוצא לך 960 זה 960 השעות הללו בהם אתה יכול להפוך כמו מקווה מקווה יש בו 40 שעה כל שיעה יש בה 24 לוגים יוצא 24 * 60 כפול 40 זה בדיוק 960 לוג לכן יש אדם יש לו מידות רעות או מה שהוא רוצה לבטל אותם זה מתבטל על ידי זה זה עכשיו צום כל ממון זה היה אומר לנו רבי

זרעת עטיה ראש הישיבה רבות מחשבות בלב איש ועצת השם >> היא תקום אומר הרב יש הרבה מחשבות איך יזכה ביום הדין למה אדם מכף רגל ועד ראש בו מתום מה יעשה אומר איך מה יעשה אומר יש כלל עצת השם התקום אומר עצת ראשי תיבות עבודה זה תפילה צדקה תשובה גם תורה אז זה הולך תפילה צדקה תשובה עצת שלושה דברים האלה יקומו לאדם לזכותו ביום הדין עכשיו זה שאמרנו תשובה ותפילה וצלחה מעבירין את רוע הגזירה פלא פלאות אז איזה עצות טובות איזה פלאות אז הגרא כותב שהימים

האלה ימי רחמים ורצות אין כמותם בעולם חודש אלול זה זה מי רחמים שאין כמוה בפרט מכפה באלול אומר זה חסד גדול למה בקפה באלול זה אין עכשיו זה בריאת העולם ולא היה עד בזמנו רק הקדוש ברוך הוא איך אדם אין לעבוד את דמך העולם עמד חייבים להיות בני אדם שהם יעבדו את השם עד שבא אדם הראשון עוד ארבעה ימים חמישה ימים מה יעשה חסד השם אומר לכן כל שנה מתגלה החטא נכון הרב תקום גם תחילה קוצים שופה מישור תפילה תחילה קוצים שופה מישור >> שתי דרכים

מהצ >> נכון טוב זהו אז העצאות הנכונות לעשות תשובה אדם אומר ריבונו של עולם זהו אני קיבלתי עליי לעשות תשובה פיתו לו פתח כפתחו של מחד אז ראינו אצל אליהו הנביא בזמן שעם ישראל היו עובדים עבודה זרה היו הולכים מקטירין המונך הולכים אחרי ההבל יצר הרע אנשים לא מבינים לא לאחד צחק על מנשה אמרנו לו אותו חכם בחלום אם היה לך את היצר הרע שלי היית מקבל את הסמנה שלך ורצה עבודה זרלה אתה מדבר עליי כתוב שמה שאליהו הנביא דיבר בהר כרן הגש אליהו אל העם

אמר להם עד מתי אתם פוסכים שני הסעיפים אתם עם הנבחר אתם נשמות קדושות של עם ישראל מה קורה לכם עד מתי אתם פוסים על שני הסעיפים מציע לעם ישראל ונביא הבעל יעשו מזבח וגם אני אעשה מזבח שיעשו מזבח ואז תראה אש מן השמיים למשת שתרד אם תרד בשביל הבעל תלכו אחרי הבעל אם תרד האש בשבילי אז תלכו אחריי אחרי השם יתברך אליה הנביא קיבד קודם כל דביי הבעל אמר בבקשה אוי ואבוי מה שהיה אתם יודעים שמה היה סיפור לא רגיל הם הלכו לקחו שני פרים שנולדו

באותו יום תאומים באותו משקל באותו דבר והפרים האלה עשו עליהם גורל ומי שיצא לו הגורל אליהו הנביא היה רוקד ושמח וההוא היה בוכה אמרו לו למה אתה בוכה אמר למה אני הולך לסתר האחראה לרשעים האלה הוא מדבר ראית פעם הפר מדבר? אז לקח אותו אליהו הנביא, אמר לו, "ל תדאג, גם אתה מקדש שם השם, לא רק חבר שלך." אז הוא קיבל את הדין עליו.

אבל נביאי הבעל רואים את זה, עדיין הם לא חוזרים מתשובה. איזה יצר הרע. אבל אתם רואים כולו שקר. אחר כך נתן להם קודם כל שהם יעשו.

מה הם עשו? הם יודעים שהם שקרנים. שמו את חיל בתאלי מתחת לדליק אש >> שיתק אש. כאילו זה בא מהשמיים ושמו אותו מתחת.

אבל הם הם עושים ודופקים ודופקים שום דבר לא נהיה להם. >> הוא איזה צרות. מה עשה הקדוש ברוך הוא? שלח נחש הרג אותו את קיאל בתאלי והוא היה מסכן גדול איך הוא בבחירו יסדנה זה יריחו הוא בנה את ירחו והוא מת לו כל הילדים שלו ולא שמע והולך אחרי השקר שמה קיבל הזה כל כך הי יצר הרע כל כך גדול טוב אחר כך כשבא עכשיו אצל באים עכשיו אצל אליהו הנביא הם ילאו את הכל מים שלא יהיה איזה אופן שמלמטה יהיה לו אש אלה שכל הוא עמד והתפלל איי איי איי בנה מזבח והוא בעצמו שפך מים מתפלל להשם ירדה אש מן השמיים כולם רואים כולם צעקו השם או האלוהים השם אלוהים זה המעשה אבל כתוב בירושלמי שירידת האש מן השמיים הייתה בזכות הציבור.

איזה זכות ציבור? אלו ירידת האש. הציבור עדיין היו בעבודה זרה. איזה זכות?

אומר עדיין לא קיבלו עליהם תשובה. איך ייתכן ירידת השם? אלא ברגע שהם אמרו אם ירד אש מן השמיים אנחנו עובדים את השם ולא נפסח על שני הסעיפים הסכימו לעשות תשובה רק להסכים הסכימוש >> פלא פלאות אדם רק אומר ריבונו של עולם אני עושה אני גמרנו טק גמרנו זה נחשב לו כבר תשובה לא הצל בלעם בלעם שמה אמר אמר לו אח אתה לא רואה שאני אצב לקחה בדרך איך אתה עושה דבר כזה עכשיו אני אהרוג אותך מה הוא אומר חטאתי לא ידעתי שאתה נמצא לקראתי בדרך לא

היה לו רשות לגוע בו איזה מין זה לו זה שקרן איזה חטאתי פטאתי הכל שקר והוא המשיך עם השקר והוא הולך לקלל את עם ישראל אבל אי אפשר לגוע בו חטאתי של שקר ברמהות מן השפה ולחוץ אתה בפיך ובלבבך לעשותו יש לנו כזה דבר אדם לא ננצל את הימים האלה זה ימים אדירים אדירים אדירים שאין כמותם אין כמותם חייבים חייבים לעשות את הכל ש שננצל את זה חייבים. אז בעזרת השם השם יזכנו לנצל את הימים האלה ממש צריך הרבה כוחות.

בקשר הקללות גם אתם יודעים צח כללות כמה פעמים מוזכר שם שם הוויה? 26 פעם שם הוויה 26 כפול שם הוויה 26 ש יש הוויות כמה 26 *פ 26 כמה יעלה >> 676כן נכון רעות 67 >> רעות רבות רעות לצדיק ומכולם יצילנו השם רעות 676 רע זה 270 ת בסוף זה 670ו 676 אומר רבות רעות הצדיק כל הקללות האלה אבל מכולם יצילנו שם הוויה לא סתם מקום מסודר. בקללות יש 26 והם מצילים אותנו בעזרת השם. ההוויה מכולם יצילנו השם שיהיה בעזרת השם ישועה גדולה בעזרת השם.

טוב, בעזרת השם נזכה נזכה לעשות תשובה שלמה. >> אמן. ירמיה >> קודם התפילה כן תפילה של חודש אלול י רצון לפניך אדוני אלוהינו תעצך הגדול במידוע שעולה מספר סג שם חושק שעולה כסה הרמוזים ואותיות אלול תשפיע עלינו הערה ושפעה טובה וברכה וחיים ושלום משל 13 מקומות 13 תקונ קנה דעתיקה קדשה שהרי מתגלים באבה ואמקום המחים של המוע שלהם בכל יום אחד של חודש אלול אנה אדוני נותן בים דרך נחנו בדרך אמת עודנו דרך הטוב אשר נלך בדם מעשה שנסה לעבודתך נסכים בדרך טובים דרך החיים דרך

שלום דרך הקודש תפסנו תשוקת שלומך תקננו בעצבה מלפניך עוזרנו אל שמךנו חטותינו מעל שמך תודיעני אורחים סובע שמחוד פניך פך נצח יה רצון מפניך אלוהים משך שפע שלום טובה ברכה וחיים טובים פתורקנים וכן ברכה מכולם ישועה פרנסה טובה קנה ורבח גדול במדור אשם הקדוש עקב במדו ש מספר דרך לנו אנחנו עבדך קבל השפעט טוב לגופנו שני שמות הקדושים במים דרך אדוני זכות עבדך של מספר שמו במילוש א' ליקו מספר דרך יסוד הקדוש הנקרא יוסף מענות קים חיים שבע לנו שלום שלום חנטנו חיינו חיים ארוכים טובים

מתוקנים תשפיע עלינו שפע חוכמה ובינה דעת שפע טובה ברכה וחיים שלום שפה פרנסה טובה חבצה מענהוד אריך על פין ואם מלך השמני שעו מספר דרך אנה אדוני למעני שבטחתך שאמרת לו אנוכי מרן אשר עולה מספר אותיות הבטחה מספר דרך תשביע לנו דרך שב גאולה חר שבחמים כל שבגד שני שמות שח שלום שבע שמות ששמות ששמ רצון פי פניך כן אנחנו בנביאים לפתוח ירמיהו פרק כה פסוק לא א נתחיל בל כל החודש ואתה תנבא עליהם את כל הדברים האלה ואמרת עליהם אדוני ממרו שאר וממעון קודשו יתן

קולו שהור ישג ענבה הדד כדורכים יענה כל יושבי הארץ אומר הדד מה זה זה דורכי הי מעני דכים את היין שוחים עושים >> כדר דוכי היין המרמים קל הדתה לזרה זה את זה כן ירים ק כל כל שבי הארץ יגזור עליהם בר מינן עורבן אומר אומר כשדורכים את היין נותן היי ה אופי ה אופ מחזק את אחד לשני שלש בא שעון עד קצר קריב לאדוני בגויים נשפעתו לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאום אדוני אוי ואבוי זה אומר אוי אומר כל שעון שבא עד קצר גזרה היא

על יהיו מונחים על פני הדבה כמו בר מינה כמו אומר כה אמר אדוני צבעות נרע יוצאת מגוי אל גוי בשער גדול יעור מהכת הארץ רוח שערה כה אמר אדוניות הנה רעה יוצאת מגוי אל גוי והיו חללי אדוני ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא ישפדו ולא יקברו לדומן על פני אדמה יהיו או בואי ואבוי הלילו הלילו הרועים וזעקו והתפלשו אדירי הצון כי מה להו ימוח ודפוצותכם ונפלתם בככלי חמדה אוי ואבוי אומר אומר המלכי יהודה ושריו הדילו זה זעקו אתם גי העם אדירי הצון אתם הגיבורים

שבעם אומר לא יהיה לך סתם בנפילה הנפילה תיש כמו נפל דבר הכי חשוב כמה זה עיבוד גדול ואבד מנוס מן הרועים ופרטעמדירי הצון לא שמעו לכל השם מה נעשה זה אבל יצר הרע ריבונו של עולם יצר הרע כאש אבל בר את התורה בר חודש אלהול כל צעקתי ללת הדירי הצון כי שודד אדוני את מרעיתם ונדמו נאות השלום מפני >> ונדמו נאות השלום מפני חרון אף אדוני דמו יהיו דוממים עזה עזב ככפיר סוכו כי הייתה ארצה נשמה מפני אחרון ה אחרון יונה ואני אחרון אפור אומר קודם

כל נדמו המדורות הישות בשלום יהיו חרבים אומר עזב ככפסוכו כל מדגור יהיה נעזר מבעליו לא יזכר בו כמו פיר אריות אתה זוכר בסוכתו חרון היונה אחרון האויב המענה וונס אותם לקחת אהון זה בא פני אחרון אף השם דבר קשה שיהיה גזרות טובות על עם ישראל >> אמן >> אז היום בערב יש לנו א יש בה אומרים שיהיה ליקוי לבנה >> כן בטוב שם התחלות חדשות זה לא טוב לגויים >> כתוב בגמרא מאות השמיים >> אל תחטו כי החטו הגויים המהמן >> עם ישראל זה מעל למה

ברגע אחת הקדוש ברוך הוא הופר את הכל לטובה לעם >> ורעה עליהם >> רגע רגע אוי יהיה בשורות טובות >> כן משניות בכל יום המשנה הצדקה נתת ביום שישי צה >> כן מי שלא נתן היום בשביל יום שישי זה הולך שתיים ואחד נשמת רונן סמרה בן אילנה הם נשמת רבי דוד בצלל בן יפה הסרה נשמת גם כן אברהם בן מזל עזרא בן מזל שלמה בן מזל רבי רבי דוד בן פה ורבי רפאל בן תופח המלכה ו >> חיה בטוב >> טיפה בצלימה >> מעיר ניסים רבי

מאיר עיר ניסים בן חמסנה >> פרי משה >> בן רג'ינה מנקה ניסן חי >> בן רחל >> חנה בת רבקה >> מרדכי בן קורין >> סלים בן רחל נחמן >> נחמן בן רינה כן וגם אליהו בן >> רבי אליהו אלקים בן רחמא >> אליעזר בן סביחה >> והיה >> איך >> אוריאל בן אליהו >> אוריאל בן אליהו כן בבקשה >> אביב בתה >> ודליה בתה >> דליה בתה רוח השם תנחם בגנ בנימין בן >> בנימין בן בנימין בן אסתר מה >> נפטלי בן ש >> נפטלי

בן שלום >> הרסל בן טופח >> הרסל בן תופחה >> אלמוג בן חמותן כן אנחנו פרק שני מאר בדיוק כולם הגיעו לכאן זה אומר שאנחנו צריכים להתקדם קצת בגלל שבתות וכולי קומץ את המנחה לאכול שיריה ולהקטריך קומצה למחר כלומר חוץ לזמנו להקטיר את הקומס קומץ את המנחה לאכול שירי או להקטיר את את הקומץ חוץ לזמנו מודה רבי יהודה בזה שהוא פיגול וחייבים עליו כרת כמו שלמדנו גבי קורבנות אבל להקטיר לבונתן למאחר חוץ זמנו רבי יוס אומר פסול ואין בו כרת הקורבן פסול אבל זה לא חייב

כרת חכמים אומרים פיגול וחייבים כרת אומר הקומץ והנבונה מתיר ממש אמרו לו מה שנטזו מן הזבע מה נשתנה המנחה מן הזבע שמי ששוחל את הזבח מנקטיר את האימורין חוץ לזמנו זה קורבן פיגול אמ אמר להם הזבח ושרו ואמוריו אחד זה מין אחד אבל לבונה היא לא מנה מן המנחה אבל הלכה כחכמים בשנה ב שחט שני כבשים לאכול אחת מן החלות למחר זה שני כבסים של עצרת שבועות מביאים איתם שתי הלחם והם מתקצות בשחיטת הכבשים בשעת השחיטה חשב לאכול אחד מנחלות למחר לא בזמנו או הקטיר שני

הקטיר שני בזיכין יכול אחד מן הסדרים זה שלך עם הפנים לכל אחד מן הסדרים למחר לא ביום שבת רבי יוסא אומר אותה החלה ואותו הסדר שחישב עליו פיגוד וחים עליו כרת והשני פסול ואין בו כרת חכמים אומרים זה וזה פיגול וחייבים עליו כרת נתמ אחד מן החלות של שתי הלחם או אחד מן הסדרים רבד אומר שניהם יצאו לבית הסרפע שאין ציבור חלוק אין דבר כזה חצי חכמים אומרים הטמא בטומתו והטהור יכ מה נטמן נטמעה מה מה התור תאכל אקח עוד משנה משנה ג' התודה מפגרת את

הלחם לחם שבא עם זבחי התודה מפגרת הלחם אינו מפגר את התודה אם חשב על הלחם כצד הנה השוחט התודה לאכול ממנחר היא והלחם מפוגלים אסור לאכול מי שאוכל מהם חייב כרת לכל מילה לחם ממחר הלחם מפוגל והתודה אינה מפוגלת כבסים מפגדים את הלחם את שתי הלחם שמביאים עמהם הלחם אין לו מפגר את הכבשים כיצד השועט הכבשים לאכול מהמחרן הם והלחם מפוגלים אבל לאכול מן הנחם למחר הנחם מפוגל כבסים מני מפוגלים גן המשנה גמרא כן אנחנו היום בדף ו מסכת אוריות דף ו אבל קודם נאמר תפילת

בית המדרש ונתחיל שויתי אדוני לנגדי תמיד שהמיחו חד השם אותיות כותיות שם ישראל קים מצת עשה של תורה כמו שמ כתוב גיתו במקום עליוצרנו לעשות צון בוראנו עמנו עלינו עלינו ולא חברנו שמנו מר מותר ולא יקשלו חברנו שמח בהם ו עינינו במות תורתך תצילנו מכל מרשות וטעות הם בדיני איסור והתר ממנות בורמ שקציל מפ דבר אמן כי אדוני חוכמה פי דעתונה גן עיני והביתך ברוך אדוני ברוך אדוני חוק אתה ברוך ברוך אתה אדוני חוקך חוקך עלדו ברכב בדי אדוני אדוני בלילות סוכם קודשבר את אדבר אדוני

מציון עושהם עושהם שממה ממים שמיים וארץ כן לפתוח רבותיי דף הוריות דף ו אנחנו מתחילים מדף ה עמוד ב >> לא נשמת >> מזלטו בדרחנו >> מזלטוב בתרחנו זה ולהצלחת שלום >> מזלטו מזלט >> כל הכבוד לך בקשה >> אידה מנואל יצחק מאיר >> מנואל יצחק מאיר >> בן שמחת דולי כן בעזרת השם היום אנחנו מסיימים פרק ראשון בהוריות השם יזכנו אנחנו הגענו תניה שלוש שורות מלמטה למדנו שדעת רבי מאיר שהציבור לא מביאים פר הבית דין מביאים פר אבל ציבור לא מביאים פר >> לפי רבי

מאיר ככה למדנו נכון מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון תניה רבי שמעון אומר מה תמוד לומר ובפר שני בן בקר תיקח לחטאת כלומר רבי שמעון שואל יש בעניין בעניין קורבנות הלביים כתוב שמה מה? ולקחו פר בן בקר ומנחתו סולת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תיקח לחטת אבל בתחילה כתוב ולקחו פרן בקר ומנחתו סולת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תיקח לחטאת אז למה צריך לומר פר שני אם נלמד שהם שיניים צריכים להביא שני פרים ו כבר נאמר בהמשך כתוב ועשה את ועשה את האחד

חטאת ואת האחת עולה להשם אז מבואה כבר שצריך שני פרים אחד לעולה ואחד לחד טעת אז למה צריך להגיד הוא פר שני כתוב ולקחו פרן בקר ומנחתו סולת בלולה בשמן למה צריך להגיד פר שני וכתוב ועשה את האחת חטאת ואת האחת עולה אז אני יודע שמביאים צבעי אלא יכול תאה נאכל את חטת זו ללביים יכול יהיה הדין שכשאר חטאות ששאר חטאות הם נאכלות אז גם פה אז תהיה אפילו שהחטאות באמת הם נכלות לכהנים לא ללביאים פה יכול להיות שגם הכהנים הלביים נקראים כהנים או שזה היה

אותו זמן שכלו את זה הלביאים למה אפשר חטאת שהקריבו על הלביאים נתקרבה לעבודה כשהתקדשו מתי זה היה הם התקדשו לעבוד במשכן אז הם היו ראויים אז לאכלו >> דווקא כיוון שחטת זו הקריבו הלביאים כשהתקדשו לעבוד במשכן אז התירו להם לאכול את החטאת הזאת רק אז נכון שסים חטת הלבי >> או שהכוונה לכהנים לא בסדר הכל זה יכול להיות יכול יכול תהיה נחלת חטת זו ללביים לא משנה איך העיקר מה זה הלביאים הזה הלו בכלל הם לא אוכלים חטת עבוד לומר ופר זה לא משנה מי זה

אם זה כהנים או לביאים יכול תח החטת הזאת נאחנת אנחנו מסבירים שזה לביאים או מסבירים שזה כהנים אז יכול תהיה החטאת הזאת פרשני בן בקר תיקח לחטאת יח שתהיה נאכלת החטאת הזאת אתמ לומר ופרשני לעולה מה העולה לא נאכלת א חטת זו לא נאכלת אלא מה עושים איתה נשרפת למה כתוב דינה כדין העולה שהוא מוזכר לפניו ופר שני לעולה מה עולה לא נאכלת כולה נשרפת למזבח אבחת זו שהקריאו ללביאים בדרך בעיקר הדין היא נאכלת חטאת החיצונה היה רועת שעה שתישרף ולא תאכל הוראת שעה למה פר

זה שהלביאים זה לכפר על הבכורות שעבדו עבודה זרה במעשה העגל זה בא לזה.

>> אף על פי שהיה ראוי שיביאו שעירי לחטאת, שזה בא לקורבן עבודה זרה ולא פר, גם זה היה הוראת שעה להביא פר. בסדר? כיצא בו, ממשיכה הברייתה. כיצא בוא אמר רבי יוסי כתוב בספר עזרה כשהם עלו מן הגולה הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות לאלוהי ישראל פרים שנם עשר הכל עולה >> יש לזה המשך של פסוק לא6 >> הבאים הבאים מהשבי בני הגולי הקריבו עולות לאלוהי ישראל פרים שנמסר על כל ישראל אינים 90 >> ושישה כבסים 77 צפירי חטאת שניהם עשר הכל עולה להשם >> אז

זהו כצה אמר רבי יוסי הבאים מהשב בני הגולה הקריבו עולות לאלו ישראל פרים שלם עשר הכל עולה להשם הגמרא מקשה הכל עולה סדקה דעתך מה כל הקרבונות שהקריבו היה עולה הלא הביאו גם 12 נישואים לחט שעירים לחטאת מה אפשר שחטאת עולה חטאת קרבה עולה לא יכול להיות אלא הכל כעולה הכל עולה הכוונה הכל כמעולה כל החטאות שהקריבו היה דינם כעולה ורק רק נקראו חטאת.

בגלל שבאו על חטא נקראו חטאת. אבל הכל היה עולה. כעולה. מה עולה לא נאכנת אלא נשרפת אל גבי המזבח.

אף אחד טעת לא נאכנת אלא נשרפת. >> למה? שהם היו חטאות הציבור שנשרפות. חטאות הציבור נשרפות.

תכף הגמרא תביא לנו שעירים שהקריבו היו שעירי עבודה זרה. והם חטאות פנימיות שזריקת דמה על המזבח הפנימי והם נשרפות על גבי המזבח ראשי ולא נאכלות. זה הדין שלהם זה לא רצה >> כן כן זה הדין שלהם זה משהו אחר אבל זה כמו זה כמו לזה ח >> דתניה רבי יהודה אומר על עבודת כוכבים הביאו הנה על איזה עוון הביאו את זה אלה שעלו מהשבי ישראל שעלו מן הגולה הביאו את זה על על העבודה זרה ואמר רבי יהודה אמר שמואל על עבודת כוכבים שעשו במ צדקיהו שניהם

עשר שעירים בזמן צדקיהו לפני שהם הלכו לגלות לפני חורבן הבית בזמן צדקיהו שעבדו עבודה זרה עם ישראל אז זה הביאו את זה למה שהיו בבגד בבבל על נהרות בבל שמה היה איזה עבודה זרה לא היה עבודה זרה שמה התחילו לעשות תשובה ורק מה היה עשה התערבו בגויים נשו נשים נוכריות היה בלאגן קצת אבל כבר כבר אמר להם עזרה תעזבו את הנשים הנוכריות כל אחד את ביתו ואת הילדים שלו אלה כולם גויים שלכו אותם בחזרה אתם תלכו ותיקחו לכם נשים יהודיות ולא תהיו עצבים הכילו היום זה

ראש השנה נעשה תשובה נתחיל חדש כל אחד יזרוק את את האישה הזאת את השקט את הגויה ואת הילדים הגויים וניקח כל אחד אישה חדשה יהודיה כשרה וכו ואתכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין לכן לא כי זה חדות השם מעוזכם שמה אני דורש לך הלאה תודה רבה הלאה עניין הדיו מה אני אומר לך שיתפוללו שמה >> זה פסוק >> כן הוא עשה עבודה חזקה מאוד זה היה מאוד קשה אדם קשור לאשתו קשור לילדים אמר להם כל אחד ילך לבית שלו מהר מהר הם כולם קיבלו

עליהם איזה תשובה לא סתם הוא אומר להם עכשיו תכלו משמנים שמתקים זכינו מטהר את עם ישראל מטהר עוד מעט יבוא אליהו הנביא מה לא יעשה לנו איזה זכויות איזה ישועות כתוב של קצת >> משה לרבי יהודה משקחת להענה 12 חטאות כגון דחתו 12 שבטים דמיתו 12 שעירים או עכשיו זה הולך מה שלמדנו לרבי יהודה שסבר שכל שבט ושבט מביא פר אז אפשר לאן 12 חטאות למה עבודה זרה חטו 12 שבטים בעבודה זרה על פי אורת בית דין מיתו 12 שעירים לחטת אותו דבר 12 פנים פרים

לעולם הכל ישראל הנמחטו שבעה שבטים ושארה אינך בגרירה נכון גם למדנו למעלה הם חטו שבעה שבטים רוב אז הם מביאים והם מביאים גם כ צריכים להביא >> כולם >> למה אלה לכפר עליהם הם ניגרים אחרי השבדים שחטאו למה כל עם ישראל הם ערבים זה לזה. לכן אם רוב עם ישראל חטאו שמה צריך להביא בשבילהם.

אלה שלא חטו צריכים להביא בשביל בשביל לכפר על אלה שחטו. הם נגראים אחריהם. אז מובן למה צריך 12 שערים? רבי שמעון הגמרא שואלת שהוא סבר עכשיו רבי בשלמה לרבי יהודה מובן אבל לרבי שמעון שהוא סובר שהוא סובר שהשבטים שלו חטו נגררים הם לא נגררים אחרי ואיןם צריכים להביא פר נמה ממש משכחתה איך איך נמצא שגם צריך למצוא שמה 12 שעירים לחטאת כגון דחטאו 11 שבטים עבודה זרלה דמה 11 שערים ואיפה תביא עוד צעיר מאיפה 12 וידך דבית דין לדעת רבי שמעון גם בבית דין למדנו בשבת

גם בבית דין חייב מן אלא לרבי מאיר דאמר בית דין מביאים ולא סבור שנם עשרך משקעתה איך הלאו רק בית דין מביאים ציבור לא מבין אז זה אחד זה הכל ציבור לא מביאים לא משנה איפה הם יגרו בבית שמש ב במעלה אדומים מה זה משנה אומר כגון וחטאו וואו וואו וואו והדחטו >> והדחטו עד רסר זבנה תראה מה זה רוב ישראל חטו בעבודה זרה על פורת בית דין ושוב חטו בעבודה זרה על פי אורת בית דין איזה בית דין זה שכחו עוד פעם >> ועוד הפעם

חטו ועוד הפעם איזה שקרן זה כן חטאו והד חטאו והדע חטאו >> 12 פעמים הלא רק הבית דין מביאים הם חוב ציבור חטו אחריהם אחרי הבית דין הם שקרו אותם ועוד הפעם ועוד הפעם 12 פעם כן >> מה שהיה בן הכהנים הגדולים קונים את הכונה הגדולה לא יורים לך הסנהדר לא היה דבר כזה >> קונים את הסנהדרין זה גם לא יודע זה זה מצחיק גם כל מה שלמדנו בשבת זה סנהדרין מה זה לא אה מה זה טעו טעו במה שאין שבת טוב מה אנחנו יודעים אמר

הפה מתצגמרה ואמרת אתה דחתו מקשה הגמרא איך הקריבו עולה כל אלה עולה הג את החטאות מה הייתם מתו מתונו דוד חטו חטאות שביאו אותם שחטו מתו ואותם שחטאו בימי צדקיהו כבר מתו הרג אותם לבוכת נצר איך הקריבו עולה גולה בשבילם אפשר להביא מי שמת לא מביאים אתחדתו אמר הפפה כי גמייר חטת שמתו עליה במיטה אני מרבי אחיד אבל לא בסיבור אה בשביל זה הלכת לשמה בשביל זה הכרת כן הוא אומר לי שנו נשמת יוסף בן שרה זה היום 12 חודש היום זה ה1 חודש >> אז

איפה היית עד עכשיו >> מה אתה לא יודע שיש שיעור זה קדש >> שם ישמך >> עוד מעט עוד מעט אה הביא >> יופי אמר פפה כי גמיר חטאת שמתו בעליה במיטה אני מנה ביחיד יחיד שחטא אז לא מביא לא מביאים את חטתו אחרי שמת אבל בסיבור מביאים את חטתם אחרי שמתו אין מיטה בציבור כלומר אין מיטה בחטת של ציבור לא שייך אצלה מה פירוש?

כל ישראל מתו. יש חיים. בציבור >> לומר ציבור זה לא מת. אין לא כל ציבור מתים.

אין ציבור מתים. ולכן מביאים את זה. אז הגמרא שואלת מנ לרב פפה מנין למד רב פפה אין שחטת שמתו בעליה בחטאת ציבור ש שאין דבר כזה שמביאים את זה הילמה מדכתיב טוב אתה ראית שהביאו בני הגולה מה הבעיה אתה ראית מבני הגולה למה זה פסוק הביאו בני הגולה מה אתה רוצה אלא אומר אין לומר שלמד כן מפסוק של חטאות שקריבו בני הגולה שאם כן היה לומר זאת אומרת אין מיטה בציבור כפי שדרך הגמרא אומרת במקומות אחרים לכן עוד בקושיות מן לרב פפה אה אה אילם מדכתיב

תחת אבותיך יו בניך משמע מזה שהבנים עומדים במקום אבותיהם אז לכן כאילו האבות עדיין קיימים הם עומדים עם אחי אפילו ביחיד נמה תחת אבך בליך כאילו אבא שלו חי אז הוא יקבע בורו למה למה להמית אותה אלא דוקיה דרב פפה אתה יודע מאיפה המקור והדקדוק של רב פפה משעיר דראש חוד חודש שאתה רואה כל ראש חודש מקריבים שעיר והוא זה חטאת דמ רחמנא מסעיר ראש חודש דאמר רחמנא מה הייתה דאמר רחמנא מה מתרומת הנשקה מסיר של חודש חודש מאיפה מביאים קורבנות ציבור מאות רומות נשקה באו

מכל ישראל והמיתלהו >> כן כבר מתו מעם ישראל ואז זה מעון של תרומת הנשקה שמתו זה חטת ציבור שמתה בעליה שמתו בעליה בכל זאת אתה אומר מביאים פה הלימוד >> הגמרא שואלת בהנח דפי איך מיתו כל אותם שנתנו כלומר עם אותם שנשארו מן הציבור איך מביאים סירי ראשי חודשים שהם חטאות ממעות תרומות הנשקה מור בהם מאות אלא שמאמין מפה הראיה חטאת שמתו עליה בציבור קרבה צריך להמשיך את זה ביחד כן חטת שמתו בעליה בציבור קרבה ולכן אפשר להקריב סירי ראשי חודשים מ משך השנה מתים כמה

וכמה מישראל אז אותם שנתנו מעותיהם עברו תרומת הנשקה והנך אותם שנשארו מן הציבור איך מביאים הרי זה תרומת הלשקה מתו אלא ודאי שזה בסדר אפשר חזת ציבור אפשר זה הראיה שלו מה אומרת מדמה מה אתה מדמה את זה אתה לומד את זה מסיר ראש חודש איך אפשר ללמוד שעירי ראשי חודשים ללמד לי לדמות שעירי ראשי חודשים לחטאות שקריבו עולה גולה למה סירי ראש חודש דמ מה לא מיתו מציבור מ >> דימה לא מתו מציבור מה זה זה עכשיו שנה אולי לא מתו אז זה ספק מביאים

אבל אח ודאי הייתו מסמן צדקיהו 70 שנה >> בטח שמתו כל אלה שעבדו עבודה זרה אל הטעמה אל תעמה דרפפה מאחה אמ קורא למה שהוא אומר זה מכאן כתיב כפר לעמך ישראל אשר פתיד השם זה לגבי עגלה ערופה אחרי שעורפים אותה אומרים זה קני העיר שקרובה כפר לעמ ישראל שבתי דה השם העגלה ערופה מכפרת עליהם מדהקת מדיקת הגמרא ראויה כפרה שתכפר על יוצאי מצרים מדכתיב אשר פדית תראה ראוייה כפרה זו של גליפה שתחפר גם על יוצא מצרים אם להם דבר כזה שמצאו חלל אשר לא נודע

מהרגו ולא הביאו עגלה ארופה וזה >> וזה ודאי שזה >> כן למה כתוב אשר פדית מי זה פדית מי פדה השם את יוצא מצרים אתה רואה יש גם כפרה לציבור שמתו מזה למד רפפה שאפשר להקריב חטת תראה מה זה זה חידוש שמביאים עכשיו עגלה על מה מצרים אחרי 1000 שנה מה עשו במצרים >> אולי אם נמצא >> דוז >> לא לא אם היה בזמנם במצרים >> היה היה מת ולא נודע מי יקה הוא עכשיו העגרה ערופה הזאת היא גם תכפר על זה מדמה >> אחד לכפר

על אחד >> מדמה ציבור ציבור אפשר לדמות אפשר לדמות צעירה אמרנו כבר לא ואמר אלא תעמ דרפפה מאחה זה אמרתי עכשיו >> מדמה סעירת ראש חודש עכשיו עלגל רופא יש גם מדמה >> עכשיו מדמ עוד פעם יש >> אה עוד פעם יש לי >> מדמה צעיר ראש חודש דמה לא מיטו מציבור אבל אח ודאי מהו >> זה הרב אמר >> אה למדתי אה אלא תעמד פפה מאח כפר לעמך ישראל הוא ותה כפרה תכרפר על יוצא מצרים דכתיב אשר פדית עכשיו פה מדמה הטעם כולו תינון מגודם

מכפרה אח מכפרה מכפר החיים מכפרה נמי המתים אלא אחבו חיים פה אחרי שיצאו מצדקיהו מזמן צדקיהו יש חיים בכלל בשלמה גביהם עגרה ערופה שעכשיו מביאים אז אני אומר אתם כולעו את כל אנשי העיר הקרובה אל החלן צריכים כפרה הם קיימים הרגילה הרופאה מחברת בעיקר על אותם חיים מגו מכפרת על החיים מכפרת על המתים של זמן מצרים אבל אלה חטאות שהקריבו דורו של צדכיהו מהבו חיים כי אנשים חיים מדורו של צדחיה כל זה היה בשבילו בשביל אז אז נמצא שחטת בעל כפה רק על מתים מי אמר

לו חטאת בעל אם מביאים אותה רק למתים איפה ראינו לא הנה אחינה מ גם שמה עדיין היו חיים נותרו אנשים חיים מדורו של צדקיהו שהיו בזמן שהקריבו עולה גאולה את החטאות החטאות כפרו נכתיב ורבים מהכהנים והלויים וראשי האבות הנה כתוב בעזרה כל הזמן שנמנה בית המקדש שבנו את בית המקדש השני תשמע תשמע איזה מוסר פה אבל שתמיד אנחנו אומרים אותו מפה ורבים מהכהנים והלביאים וראשי האבות אשר ראו את הבית הראשון בייסודו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ורבים בתרועה אתה רואה היו שמה אנשים שהרו אתם

את הראשון את המקדש ראשון בזמן צדקיהו אז היו אה תודה רבה >> תזכה למצוות שהתעייבת הגמרא אומרת בדילמה מועטינבו ולא רבים אתה אומר אולי שנותרו מדו שצדקיהו היו מעטים לא רבים רובם כבר מתו אז אתת שמתו רוב בעליה אומרת הגמרא הכתיב אין העם אומר זה לא יכול להיות עמד שמה רוב מעמד יסוד בית שני כתוב שמה ואין העם מכירים את כל תרועת השמחה לכל בכי העם אתה רואה משמע כל בכי העם בגלל כל אלה שבוכים לא יודעים כמה הייתה ה אותם ששמחים הכל של בוכים יותר

מהם משמ שהיו הרבה אנשים למה הם בוכים? >> למה הם בוכים?

הם רואים את ההבדל ב בית מקדש ראשון זה בית מקדש שני. איפה בדי שמיים וארץ? הרבה דברים חסירים, בעיות גדולות אז לכן הם בוכים. אלה הם לא מבינים, הם שמחים, הם עכשיו נולדו.

אתה מבין? הם לא ראו מה היה מקודם, אבל אלה ראו מה היה מקודם. ורואים בבר עכשיו אז הם בוכים בחיית גדולות >> אפילו אף שעם הצמחים היו מריעים בקל גדול והכל נשמע עד למרחוק א בכל זאת כל בחייתם של אותם שטרו מבית ראשון גבר על כל התרוחה של העם סמכים לא היה אפשרות לשמוע את כל השמחה מזה שהיו לומדים שהיו רבים יותר מאותם של הרב בית ראשון שאמרת >> אז נשתיירו רבים מדורש צדקיהו ואפילו שמקצתם מתו אבל חטאת שמתו מקצת בעליה מקריבים אותה אז לא למדנו

שאין ציבור מתים >> כןשור >> והמזידין הבו דורו של צדקיהו עבו עבודה זרה במזיד לא בשוגג אז זה אין קורבנות איך יביאו סיר חטת אומר הוראת שעה הייתה בכל זאת שיביאו שיתכפרו בזה הכי מזתברה למה לא יכול להיות שיקריבו בני עגולה זה בלי הוראת שעה מאחי אלים 90שה כמסיאים 77 כנגד מי אלא הוראת שעה הייתה חנמי הוראת שעה גם לגבי סירי החטאות שדורש את ציהו זה הייתה הורה שכפרו על המזידים אני חשבתי שבאמת היו הרבה מהדור שצדקיהו אבל בכל זאת הדור החדש היה הרבה יותר ואם

מה זה שרעה מה זה זמרה בכלי נגינה להכל בכל זאת כל הבוכים יותר מהם הם עברו גברו תראה כמה זה איך שאנחנו לא מבינים מה הפסדנו עכשיו אין לא זה ולא זה צריך להביא את זה לפה אתה להסביר את זה טוב זה רבותינו דרשו על זה יכול להיות שיש לא פד דקתי יש פה בחוץ בחוץ בחינה מקום שלו קבוע הכל בסדר מה יש מה הבעיה שלך? עוד אכלת משהו בשבת הכל בסדר מך >> כן כי כבר תפסו לך את המקום אבל בכל זאת >> כן >>

לא משנה מהמו תן לי פה אין מת אחד מן הציבור חייבים אחד מבית דין פטורים אמרנו בברייתא אם ארו בית דין התר באיסור שיש בו חיוב כרת ועשו רוב ציבור על פיהם ונודע להם שחטו וקודם שיבו פרינם דבר מת אחד מן הציבור שחטו חייבים פרע עלים דבר אבל אחד מבית דין פטורים מלהביא בר אינם דבר מה נתנה הנה כששת מי זה הבריתה אמר רב חסדה אמר רבי זרא אמר רבי ירמיה אמר רב הנה רבי מאירי דאמר בית דין מביאים ולא ציבור שאם חטו רוב ציבור על

פי הוראת בית דין רבי מאיר אומר בית דין מביאים ולא ציבור כך לכן כאן כתוב מת אחד מן הציבור חייבין חייבים בדין להביא פער להקאים כולי בית דין דין אבל שכל הדיינים שהיו בבית דין עומדים לכן יביאו אבל מת אחד מבית דין פטורין מלהביא את הפר למה להביאה לחטת שמת אחד מן השותפים אז כיוון שמת אחד מןשותפים היא לא קרבה משומכים פטורים הרי החיוב פר מותר על כל הדיינים שהיו בבית דין עכשיו כיוון שמת אחד נגמר מתקיף ל רב יוסף בנוקמר רבי שמעון דאמר בדין עם

הציבור סליחה סליחה דאמר בדין עם הציבור >> כן כב יש לכם תוספת >> ונוקמה כרבי שמעון דאמר פרה אינם דבר מביאין בית דין עם הציבור כלומר כל שבט ושבט מאותם שחטו מביאים פר אחד בין דין מביאים פר אחד אז אפשר לפרש את הבריתה מת אחד מן הציבור חייבן מה הציבור להביא פרילו שמת אחד מהן אין ציבור מתין כמו שלמדנו למעלה אין ציבור מתין אין דין מיתה בחטת של ציבור אפילו ש החטאת שמתו בעליה דינה למיטה אבל חטת ציבור שמתו היא קרבה למה אין ציבור מתים אבל

מת אחד מבית דין פטורין מלהבי פר כדי המרנן לחטת שותפין היא ולכן מת אחד מן השותפין לא מביאין אותה >> אז עדיף להעמיד כבי שמעון זה מבחידוש הבריתה כשמת אחד מן הציבור חייבים להביא מושג כזה אין ציבור אין חטת מצטוב עליה ציבור חי >> כן הם אחד הם שותפים בית דין במה שהם הורו >> אין דבר אין חטץ בציבור באה אין חטץ שמציבור לא מת >> אמר ליבי ביה אמר לו אי אפשר להמיד את הבריתה כרבי שמעון למה שמעין עלי לרבי שמעון דאמר חטאת שותפין אינה

מתה אתה רואה לא צריך לגרום לה שתמות כלומר אם שותפים מתו כמה אחד מהם שתיים מהם אין אין המתה דתניה פר בשעיר של יום הכיפורים פר שמקריב כהן גדול ביום הכיפורים בשביל הכהנים בשעיר של יום הכיפורים מקריב הכהן גדול עבור ישראל שעבדו והפריש אחרים תחתיהם הקריבם הכהן גדול ונתכפרו בהם אחר כך נמצאו הראשונים ימותו כולם דברי רבי יהודה למה אי אפשרת >> כן רבי רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים רעו עד שייפול באנמום ואז יפדו אותם למה לא מקריבים מאחר שכבר נתכפרו באחרים אבל אין דינם למיטה

לפי שאין חטא ציבור מתה אז אתה רואה אז מה זה חטאות של ציבוריך שמכפר על כל ישראל הפר על כל הכהנים אתה רואה שסובר רבי שמעון שאין דין מיתה בחטאת של שותפין שהרי פר של כהנים כמו חטאת השותפין בכל זאת אין דינה למיתה כמו חטאת של ציבור כמו ראית ביום כיפור אז דעת אז הדין הוא בחטא חת של שותפים שמת שכמו חטאת של בית דין מתה איך אמרת >> שמתו מקצתן אז אין דינה למיתה אלא מקריבין אותה לדעת רבי שמעון אתה לא תה יכול להגיד לי

לא יש הבדל של רבי שמעון זה של בית דין של בית דין שהם שותפים מתה אבל של הציבור כולו לא מת לא אמר לרב יוסף כהנים כאמרת שנכהנים דקרו קהל אתה רוצה להביא חטת של כהנים אתה מביא לחטת של שותפים זה בית דין שותפים זה לא כהנים אפשר להוכיח מכהנים שונה דין הכהנים מדין השותפים כהנים יקרו קהל דכתיב על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר אתה רואה קשו כוהנים לקהל כיוון שדין פחטת שלהם כדין חטאת של ציבור כהל אז לכן היא לא הולכת למיטה אבל בחטאת

של שותפים אז באמת כן ילך למיתה הגמרא שואלת אלא מעתר ניטופר בהוראה >> אם כהנים נקראים קהל יביאו הכהנים פר עיניהם דבר שחטו בשוגג על פי הוראת בית דין >> כשהם חטאו בשוגג ג עם רוב ציבור שהם חטו אנחנו יודעים שלא מביאים הם חטו עם רוב ציבור אז הם לא מביאים ציבור מביאים >> הנה הנה הגמרא אומרת וכיתה חינמה באמת הדין שכהנים שחטו על פירורת בית דין מביאים פער תפלה לשבטים נמצא שיש 13 שבטים צריכים להביא פרה אמר רבי שמעון אם חתו רוב ציבור על פי

בית דין מביאים 13 פרים שניהם עשר ועוד אחד לבית דין אלא אמר אחר יעקב שבטו שלי לא יקרו קל הנני מפרך בהרבתיך ונתתיך לקעל עמים על מי זה נאמר הגמר על יעקב הקדוש ברוך הוא אומר ליעקב הניני מפריך והרבתיך תתיך לקהל עמים מי נשאר נתתי את הארץ הזאת אחריך א זהו תכתיב אנני מפריחה הקדוש ברוך אומר יעקב רב בתיך נתןת לךמים נתתי את הזאת זרעך לזרעך אחריך אחוזת עולם מי זה אחוזת עולם כל שיש לו אחוזה יקרה קהל כל שאין לו אחוזה לא יקרה קהל אתה

רואה לכן שבט לוי אין להם נחלה בארץ ישראל אותו דבר הכהנים שהם משבט לוי לא נקראים כהל לא מביאים פרע עלייהם דבר כמו שאר השבטים לכן אי אפשר לדחות דברי הביה במה שנחר רב יוסף אלא ודאי סובר רבי שמעון שחטת שותפים לא מתה כפי שהוכיח הביה מה אומרת אם כן להווא 12 שבטים חסר יהיו חסרים לוי אין לא נחשב הם לא מביאים אלא 11 פרים לא 12 אמר ביה אפר מנשה כירובם שמעון יולי הנה צבעי הנה 12 ושמעון גם תראה >> כן נכון אפריים מנשה כראובן

בשמעון יהודי יפה אפריים ממנשה גימטריה ראובן לשמעון מי אמר את זה פעם שם לא כתבתי מי כתב הרב מסב יכול להיות שזה כתוב באוצר אבל >> אה >> רשי לאש >> רשי כותב שזה ככה גימטריה >> רשי לא כותב גימטריה לא פעמים אומר אמ אמר רבה והכתיב על שם אחרים יקררו בנחתם נחלה הו קשה אבל לא דבר אחר נכון כתוב שמה ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחנתם הילדים שיוולדו אחרי אפרים ומנשה לא יקראו שבטים לעצמם לעניין נחלה אלא יקראו השם אחרים

פרים נשה ויטלו עמהם חלק בנחלה אז אתה רואה רק לנחלה הוקשו במאפרים ומנשה ואפרים נשאר שבטים ש לוקחים חלק בארץ ישראל אבל לדבר אחר הם לא הוכשו להיחשב שני שבטים שאר הדברים אה >> בעל הטורים החולוקים בדגלים מה לא קשה שהוא מנשה ואפרים נשאר שבטים והחלוקים בדגרים במדבר אתה רואה בחניה דגל מחנה >> אומר תרצת הגמרא כן נחלתן כך כבוד לחלוק כבוד אומר כשם שפרים מנשי נחשבים לשני היה במדבר חקו לארבע דגלים כל דגל היה ארבע שבטים אם היו פרים נושא נשמים שבט אחד היה נפגם

כבודו של דגל מתי יוסא שתחתיהם רק שני שבטים יוסף ובנימין שבט לא היה לו מחנה שכינה לא היה בכלל חולקת השבטים לדגלים נטו רק 11 שבטים לכן פם נשק כשני שבטים והחלוקים בנשיאים עדיין בהקרבת קורבנות של הנשיאים בחלוקת המשכן כל אחד מהם נשיא לעצמו 13 יום זה ואלה נשיא אחד לשניהם אה מיזמי לא היה לו לוי אומר ההוא לחלוק כבוד הנשיאים תודה רבה תודה רבה הרבה כבוד יש זה דגלים זה נשיאים תראה כמה זה דבר גדול חלו כבוד דבר גדול מאוד מאוד צריך אדם להיזהר מאוד

בכבוד חברו שמזכה אותנו שניזהר בזה מאוד >> ההוא לחבות כבוד לניסים נתניה שלמה עשה שבעה ימי חנוכה ומה ראה משה לעשות 12 ימי חנוכה למשכן הוא עשה 12 הוא עשה שמונה ימי חנוכה לבית המקדש שלמה עשה שבעת ימי חנוכה מה ראה משה לעשות 12 כדי לחלוק כבוד הנשיאים שהיו 12 אם היה עושה רק שבעה היה רק שבעה מקריבים קורבנות אז היו שני אזר מסת הזולים זלזול זלזול מהעלה ממש מסכנה את הדברים תעש מה פירוש מה יהיה עם חטאת שותפים שייך במיטה או לא תעשמה דתניה רבי

שמעון אומר חמש חטאות מתות מה הם חמש חטאות דינה נמיתה זה הלכה למשה מסיני בעיקר זה ארבע מחטאות בוא נראה ולת חטאת בולת של בהמה חטאת תמורת חטאת עשה עשה לחטת תמורתה חטאת שמתו בעליה אחרי שפרשוה חטת שנתקפרו בעליה חטאת אחרת וחטאת שעברה שנתה אז כיון שעברה שנתה אי אפשר להקריבה ואי אתה יכול לומר בולת חטאת בציבור אי אפשר למצוא אופן שיהיה שדינה למיטה בציבור בחטת ציבור שאין ציבור מפרישים נקבה >> בלד חטאת אי אפשר לא שייך מאיפה תבוא בלד מה זכר מוליד הנקבה מולידה אז

חטת כזאת שתולידת זה אחד ו אתה יכול לומר תמורת חטאת בסיבור למה אין תמורה בציבור חטת של ציבור אין תמורה ויתה יכול לומר חטת שמטובה עליה בסיבור שאין ציבור מתים חטת שנקברו בעליה שעברה שנתה לא שמענו אם דינה נמיתה בחטאות של ציבור או לא בזה דן רבי שמעון יכול ימותו להיות הדין שחטאות אלו ימותו בחטת של ציבור אמרת סדור מן המפורש דבר שלא נתפרש נלמוד מן המפורש כלומר נלמד חטת שנכפרו בעליה שעברה שנתה שלא התפרש מדינה מבת חטאת ותמורת חטאת שנתפרש בהם דין מה מצאינו בבלת

חטאת תמורת חטת שמתו בעליהם ביחידים >> ביחיד דברים אמורים ולא בסבור חטות שיפור אף שנתקפרו בעניו שעבר שנתה באחי דברים המורים ולא בציבור לא חטאות של ציבור אתה רואה שסובר רבי שמעון שאין מיטה בחטת ציבור זה השאלה שלנו שאלנו לחשות שותפים שנו אחת שותפים את הציפור ציבור לא שתפי רשמי ועלה >> נכון חטת שותפים שליך דבין מיתה או לאכ >> רגע אז תכף תכף זה יבוא כן כל מה שדיברנו זה ביחד זה לא בשות ציבור ככה רשיר רבנו חנן א כיוון שמסקנת הגמרא לאל שאפרים מנשם

כשבט אחד פרט נחנתם אז מביאים רק פר עיניים אחד וכיוון ששנים של רבי שמעון הציבור מביאים 12 מעשה על כוכח שבטי מביא פר כשאר השבטים אז כהנים לא נקראים קהל קהל לעצמם אלא הם כמו שותפים אז רבי שמעון אין חטת הכהנים מתה צבא שחטת שותפים אין בדין מיתה >> מה שמסתפקת הגמרא כאן בדברי רב יוסף רצה להמיד את הבריתה שאם מת אחד מן הציבור חייבים להביא פרעינם דבר אין דין מיטה לחטאת של ציבור אבל אם מת אחד מן הדיינים פטורים בדין להביא פר כמו רבי שמעון

סבר שבדין מביאים פר ודן הגמרא אכן אם אפשר להעמיד בריטה הזו כרבי שמעון נראה בהמשך הבא >> וכי וכי איפה אני הבא וכי דנין אפשר >> וכי דנין אפשר משהי אפשר מה אפשר ללמוד מדבר שלא יכול להיות הרי חטאת שן כפור בעליה שעבר שנתה יכול להיות גם כחת ציבור אבל חטאת מורת חטאת איך אפשר ללמוד מהן תצד גמרא רבי שמעון בחד מקום גמיר אברים למה הוא בדברים שנאמרו בציווי אחד סובר שלמדים דים זה מזה אפילו בדבר שלא שייך בחלקם אתה מבין אומר אני כיוון שבציווי אחד

נאמרו בציווי אחד אז יש דבר שלא שייך בחיקם הרי הציווי לא נאמר בדבר זה אבל מאחר שכל החטאות של דינם למיטה נאמרו לעם ישראל בציווי אחד הלכה למשה מסיני בחלקם לא שייך נמצא שלא נאמר ההלכה זו בחטת של ציבור רק בחטת של יחיד אז באמת יוצא מדברי רבי שמעון שגם חטת של שותפין אין המיטה כמו שהוא סובר שהם מיטה בחטת של ציבור לא שייך בבת חטאת מועת חטאת אז ישמות שאין דין מיטה בחטת של שותפים כמו ש שלך בבת חטאת אין שותפים מביאים נקבה לא שייך

תמורת חטאת הלכה למשה מסיני יש דין מיטה וחטאות לא נאמרה בחטת של שותפין.

חטת של שותפין שמת אחד מהם קרבה ואין אין דינה למיתה. זה לא רבי ש >> טוב אדן הלך הורו בית דין >> משנה הורה כהן משיח עכשיו >> ביום צום ביום שניו אבא >> הבא בשני הבא יש תיקון אה >> בסיום הציום התיקון יעשו לא טוב דף האחרון זה גדול לא זה אפשר באותו יום, ביום ראשון לגמור אותו. אתה רואה? סיום כל סדר נזיקין זה דבר זה דבר חשוב.

זה לא סתם סיום. >> צריך איפה לעשות את זה? >> בהרח שמואל. שמואל גבריה שנה טובה צה לעשות את זה אצל שמואל הנביא שיהיה קרוב לכהנים אם אה כן הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר אבל שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוראת כהן משיח עצמו כוראת בית דין לציבור בסדר מאיר להמשיך את המשנה לא טוב טוב שיש לי אותך שאתה אומר >> מבחן עוד לא עושים מבחן כדי למה מקבלים מתנות צריך עכשיו אי אפשר אבל זה לויין שומע בשר בחלב או זה

הרכות חשובות בשר בחלב מתי אוסר בכל שהוא מה בכל זה עושה >> מה זה בכל >> אפילו בעל כשנעסתה החתיכת בשר הזה אסור ונתערבה אז זה עוסר אפילו ב1000 אז אם קודם כל החתיכה הזאת בנע בה בת חלב ואז נהת אסורה ואז היא עוסרת אפילו באלף לא בטלה מי במינו אפילו ב1000 לא בטיל היה לי פה חתיכת בשר גדולה טובה מנה ראויה ונבלע בחלב נבלע בחלב >> בבישול >> כן לא משנה איך >> נבלא בה איך שצריך איך שזה עוסר אותה אסורה עכשיו זה החתיכה הזאת

היא התערבבה ב1000 חתיכות, היא לא בטלה.

זה מה שכתוב בשר בחלב מתי עוסר בכל שהוא >> זה שאלה איזה ש להתכבד גם >> רגע ואם היא לא נתן א >> לא הוא שואל אותך אם זה עכשיו בתוך החמי נבלא ב בחתיכה הזאת והיא בתוך החמין גם היא עוסרת את הכל לא זה נפל בכל הסיר אז זה בטל ב60 אבל אם כבר נעשתה החתיכה אסורה ואז שמת אותה בסיר היא לא בטלה >> לשון מרן הרב שזו חתיכת בשר הראויה להתחבד בפני עצמה ראויה להתחבד בפני עצמה תודה רב רבה לך עוד בבקשה >> מה

זה >> בסדר תודה בבקשה שאלה שנייה >> לא לא צריך לדבר כלי זכוכית מה ההסבר שאמר הבשה לחייבם בתבילה חייבם לא לחיבים >> י מ שאפשר להתיך אותם הם אפשר לתקן אותם זה לא כלי חרס. כלי חרס אין להם תקנה אבל זה אתה יכול לתקן אותם. אותו מס כדיר שאנה בת יומה מדוע אסור לבשל בה לכתחילה גזרה משום >> גזרה משום גזירה בת יומה אתו בת יומה >> בת יומה לא מבין מהתמ >> מה אתה שואל מוק >> כן לכן זה מותר זה משום גדר תוך

שמה אצורה אם תבוא להתיר את זה יבוא להזיר גם בת יומה לכן זה אסור כיצד מכשירין סכין אסורה שרוצה לחתוך בה צנון ואם רוצה לחזור מלפפון >> אה צונן >> לא לא שמתי בחינם >> פלתי אני רוצה אהר בעיה >> לא כתוב צונן צונןח אותה בקרקע >> פעמים נכון וגם משפשפים ש חלק שאין >> של נפחים בניים >> גם צריך להשחיז אותה >> ואחרי זה לצאות אותה בקרקע 10 פעמים 10 פעמים קרקה קשה >> אם רוצה ברוך אחרי ש >> לא מספיק לה רק בזה אסור

אם היא לא עשה עשה איסור כרת על פי דברי בית דין האם מביא חטאת יחיד >> מחלוקת רבי יהודה פטור לרבי חכמים חייב ישרים שמחלוקת במשנה זה רבי מאיר ותנקם החטא את שחט >> מומר שאכל חל חלב במחשבה שזה שומן אבל גם אם היה יודע שזה חלב היה אוכל האם הביא חטת לכפר מזה לא יועיל לו לא יועיל לו >> למה מאיפה אתה יודע הוא לא אכל >> רק חשב >> צריך לשוב מדעתו זה מובן מי למה שמה זה היה שם בטיר כזה לא משהוא היה

אוכל את זה בכל מקור >> כן לא הוא לא כזה >> לא מביא >> לא אוכל בכל מקרה עכשיו הוא לא שגד אבל הוא התשובה לא מביא הוא כי איך היא מתיין שיבא מכשורה באר ביאור התיבות באר ביאור העניין על מה נאמר ומה משמיענו שלא יהיה כולם שהוא לא יכל העוון יהיה עליו שסים דין הוא לוקח את עוד >> כדי שיבוא לנו כסם קורה שיבה זה קסם כישורה זה קורה כןס זהו עכשיו לבד אז כל הקור שמקבל רק לא כל הורש >> כן כן יור יור

הער על מה נבין שב >> ביאור התרות אה ביאור העניין >> מה מה זה העניין הזה על מה דיבר שם >> אז הוא דיבר שמה והוא אמר שאם בדין אדם שהוא דן דין לא ישב לפעמים זה לא ישב לדון בעצמו >> אלא הביא איתו עוד ועוד ועוד למה אם הוא טועה אז אז אז ייפול על כל אחד ואחד חלק מהעוון מה תביא משהו נעשה תביא משהו נשים פלסים ברכה של הכהן זה דבר גדול גי הוא שואל אם יש מחר גם שעונים הרב אפל בנ שואל >>

יש אחד שלא בא לקחת שבועיים שמס יש הרבה מתנות רוח השם יש מה עם הרמבם >> הוא הביא הוא הביא הגיע איפה >> הוא הביא הוא הביא דקה אין >> בי שמונה >> לא שמונה תביא היה כמה אחדים בחוץ אני לקחתי אותם ביום שישי >> אה זה לא מי שפתח את זה זה מגיעוס >> מה זה אחרא >> באיזה שזה שלא >> אחראיתי חיפסתי לא ראיתי שהגיע >> אתה באת מאוחר אני באתי לפניך >> ביום שישי >> כן יש נוהגים יש נוהגים לקרות קריאת שמע בכל

רם ויש נוהגים לקראותו בלחש אבל פסוק ראשון כל כו >> שלוש למה יודע למה >> טוב נלמד כד אני לא יודע מה שאתה אומר אתה בדקת בלוך >> לא גם 15 פה כפ תראה ברוח מה קורטוף. צריך לקרות קריאת שמע בטעמים שהקושה היו הם בתורה.

אה אמרנו >> למדנו את זה אבל לא נהגו כן במדינות >> אה היום כג >> יום כג >> אז למלמד כד בסדר צריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה אבל לא נהגו כן במדינות אלו קר >> כן אמרתי למדתי למד בכל מקום המדקדקים אחמירים בכך שיאמר הו קשרתם נות על ידיך משמש בפניין של יד שמר ולותפות בעיניך משמש בפניין של ראש שמריתם אותו משמש בניסוסיות שלפניו הנה אתה זוכר מי למדנו את זה דקדק בשתי ציציות שלפניונו שתיים או >> המרוקאים אמרת לי שתיים מוא אמר

לי מאיר אתם רק שתיים אתה מרוקאי לא אתה נשוי למרוקאים בואנה סוכריות פה צפתח אותם ציים לי בשקין הלאה יש לנוגים מעילה יהיה בריא אולם התחיל להתעורר, להתעורר, התחיל לבוא בזמן הלאה. זה ישר אוטומט בעליך בסדר בסדר די הנה בבקשה תנוח טוב תנוח טוב אני לא לא >> אני אותך אבלזה >> בסדר בוא נלמד עכשיו יש נוהגים לקרוא קריאת שמע בקור רם פה אנחנו היום לא עכשיו היה לי למדתי שתיים רק כן יש נוהגים לקרוא קריאת שמע בכל רם ויש נוהגים לקותו ברחש >> כל מקום

פסוק ישועה בכל מקום פסוק ראשון אמרו בכל רם וכן נוהגים האשכנזים הם קוראים את זה ביחש אנחנו הספרדים כל הפסוק ראשון כולם אומרים שמע ישראל שמה אמרו בלת שמע לא בציבור שנים לא אתה יודע דווקא ב שהייתי ילד אז המורה היה אומר את השמע ישראל בכל רם >> כדי ללמד >> כדי ללמד אותנו כנראה אה אבל טעויות שמע ישראל היה אומר >> שמה שמה >> השם חד אז הייתי ילד אז הייתי תמים לא ידעתי אז היינו קוראים פה קריאת שמע אצל הרב שורבי עם הציבור אז

אני במקום הייתי אומר כמו שאני עושה בבית ספר זה צלמורה שמע ישראל ששחת הוא לא יכול לכוון הרצי לא יכול לכוון ואבא שלי הוא לא הוא גם לא צוחק יושב אל הרב כאילו הוא לא שמיך את העבודה שלו ואחר שרבי רותח עכשיו מחר עוד הפעם עד שהוא רואה שאבא שלי לא מטפל קרא לי אמא שלי שלח אליה אומר לה תשמעי הוא עושה בלאגן >> כן כאילו אני לא עשיתי כלום מה אתה יודע לו כוחות גדולים אני איפה ישר הייתי מעיף את הראש אחד אחד זה טעות

תגיד אחד בחטאים פעם על המילה >> לא בינה לא צריך להגיד טוב אומרים אחד >> זה עניין הח >> לא טוב גם לא להסמיך את החט לא' >> לא טוב לא טוב לא צריך הכל בקול להגיד כמו שצריך התחלת כבר לסדר את הסימנים קנית כבר מה שצריך לראש שנה חמה נתתי לה כסף אשתי אני רק משחרר טוב אשרך שאתה משחרר אבל אנחנו עכשיו נלמד את התקיעת שופר טוב >> לא עכשיו לא צריך שופר כבר בבוקר תוקעים בבוקר תוקר בסוף >> לא כל כל הבור כתוב בתורה

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מנכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם למה אדם הוא חומרי הוא לא מתעורר מתעורר אותו אז צריך א את המסחים הבעיה שיש מסך על הלב. איך אומר הפלא יועץ? גם העיניים שלו סגורות וגם הוא נותן בתוך עולם חושך וגם התאוות והכל סגרו לו את העיניים אז צריך להתעוררסים מסכים וואי >> אייפון אייפון גיפון אז צריך לתקוע בשופר יום תרועה יהיה לכם אף על פי שתקיעת שופר אומר הרמבם גזרת הכתוב רמז יש בה כלומר אורו ישנים משנתכם

ונרדמים עקיצו מתרדמותכם מתרדמתכם וחיפשו במעשיכם חזו בתשובה בסדור של הרמבם לפניח מה רק בראש השנה אתה מתחיל שלו >> לא תוגעים כבר בתחילת אלו אבל היום עכשיו זה עץ רצון שאדם ממש ישבור אתבו בשער המלך בשעה שהקדוש ברוך הוא עולה ויושב על כיסא דין אז כתיב עלה אלוהים בתרועה בדין הוא עולה בשעה ש ישראל נותנים שופר ותוקעים הקדוש ברוך הוא עומד מכיסא דין שב כיסא רחמים כתיב השם בקוד שופר מתמלא ברחמים בזוהר הקדוש הנרות שדיקו בית המקדש תשמע הנרות היו דוגמת השופר שתוקעים בראש השנה לבטל

המקטרגים או לעורר הרחמים יוצא שבית המקדש הדליקו הנרות המנורה היה מבטל את המקטרגים ומעורר את הרחמים ככה זוהר אומר העניין הראשון הייתה תחינת הבריאה שבו ברא הקדוש ברוך הוא את העולם הוא מלאך עליו וכן עושים המלאכים בתקילת מלכותם תוקעים לפניהם בחצוצרות ובכרנות להודיע להשמיע בכל מקום התחלת מלכותם גם אנחנו ממליכים עלינו את הקדוש ברוך הוא בחצוצצרות בכל שופר אין חדצוצות אבל כמו ששנה זה יום נעשה אתשובה תוקש להכניס על ראשנו כמי שמזיר ואומר כבר רוצה לשוב לו אל תקרא תגר על עצמו להזכיר גם מעמד הר

סיני קבל לנו את התורה לכן בפתיחת ההיכל יש מקומות שמקבלים עליהם את התורה הזכיר עקדת יצחק טוב נשתדל להתעורר בתשובה חייב אדם מדאורייתא לשמוע בראש השנה תשע תקיעות שני שלוש פעמים תקיעה תורה תקיעה למה כתוב בתורה יום תרועה כמה שכתוב בתורה יום תרועה שלוש פעמים כתוב יום תרועה כל תרועה פשוטה לפניה פשוטה לאחריה יוצאים ידין מן התורה צריך לשמוע תקיעה תורה תקיעה תקיעה תורה תקיעה תקיעה תקועה תקיעה זה אבל כיוון שאנחנו לא יודעים מה זה תרועה יש מי שאומר תרועה זה התרועה שאנחנו עושים טות טות

טות יש מי שאומר תרועה שאנחנו עושים זה שברים צריך לעשות שברים יש מי שאומר לעשות שברים תרועה ביחד לכן בהתחלה תוקעים שלוש פעמים תשרט תקועה תקיעה שברים תרועה שזה אולי תריעה לתקיעה תקיעה שברים תרועה תקיעה תקיעה שברים תרועה תקיעה אחר כך תשת אולי זה התרועה זה של שברים אחר כך טורה זו אמורה בתורה מספק לנו באי יללה שמייללת אנשים ביניהם כמו התורה שעושים או ההנחה שהינח אדם פעם אחר פעם ליבו מדבר גדול כמו השברים או שניהם כאחד פה הרבה קודם תקיעת מוסף תוקעים בתקילה 30 קולות

מיושב למה זה היו תוקעים בהתחלה את כל הקולות מחלויות זכרונות שופרות זה היה בשחרית בתחילה >> כן כל התקיעות של מוסף שעושים במקום לתקוע במוסף על היו עושים בשחרית לא במוסף מחמת הגזרה >> גזרה הגויים עשו גזרות אין שמה >> עשו היה כן, ברבנו הארי קצת כתוב קצת משהו אחר.

זה לא בדיוק אותו דבר. טוב, עד כאן להיום. נלך להרמב"ם. מה אתה אומר?

משהו >> לא מה אתה אומר מהצ >> חזק באמת איפה אתה קורא איפה שהראיתי לך >> התחלה >> תקרא רק את הלשון של הרב של שאר כוונות אה אפתח עכשיו יכול להביא עופרזה לא גם מה שהיה גם מה שהיום עוש לא אומר מה שהיה לא אני רק אומר לך שהסדר הוא לא קל לא לא >> הלכות שכירות >> פרק ח >> אני מסביר את זה כמו שאנחנו עושים את זה >> בגלל שהרב לקמן הוא כותב כמו שאנחנו עושים לכות צריכו כברת חק בקשה דף כ"ז בחינר

אחד הסוחר מחברו שדה לזרועה או קרם לאכול פירותיו בדמים או ששכר ממנו פירות כיצובים כגון שחר ממנו שדה זו ב-20 כ בשנה קרם זה ב-20 כ יין בכל שנה שנהן דין אחד יש להם והסוחר בפירות הוא הנקרא חוכר מקבל שדה או פרדס כדי לעבוד אותו להוציא עליו יציאות ויתן מבעל הקרקע שלוש התבואות או >> שליש התבואות או רביע או מה שיתנו ביניהם זהו נקרא מקבל קבלנות אבל דבר שהוא לסייג הארץ בער כךקך חייב בו כל דבר שהוא שמירה יתרה חוכר או המקבל חייב בו הקרד שעופרים

בו בארץ והקנים שנוסעים בהן עפר והדלי והקד וכיוצא בהן שדולים בהן המים הבעל הקרקע חטיטת המקומות שמכבצין בהן המים על החוכר או על המקבל בן זוהרה שע ביום אחד זה לא הולך קח גם את זה קח דף תכאס ס >> ויאמר יעקב כאשר העם מה כאשר העם אלהן מלאכים דיום ומלאכים דלילה הבוכיסו מינה ולבתר גלינה ועדה כאשר העם היו נעלמים ממנו כתיב מחנה אלוהים זה מעכך דבונן דממה אילן דלליה אינון דלליה כתיבה מחנה אלוהים דמה כתוב בהו זה ד ויקרא השם המקום ההוא מהחניים תרא משריין

שאתה משריין קדישין חמנך זכרוכי דעתנך אומר עכשיו אני רואה מחלות קדושות איזה רבנים באו אמר רבי שמעון מה דפתח פתחה ימה מי שיפתח מר אמר רבי אלעזר תנן כל אמרתך דהילה כל מן דאמר תהילה לדוד בכל יום תלזמנה הובר על מדה התה ויתברתעמה למה שמה על המזון שאדם ידע שכל מזונות זה מת השם יתברך פל המזון היא בגין פרנסה ומזונה לכל עלמין תן זמנינו בכל יום בצפה בפניה ביטת אדוני לכם בערב בשר אמרת לתמין אמר גם אוכלים רק בבוקר ובערב מי אוכל בצהריים אלה הטרנם זונ

דבני אנשה תכל עלמה חד למב תוקפטר דפתיחו ידוי המלכות פותח את ידיך השכינה בשביל שהיא יהיה להשפע שניים בשביל הבן אדם אחד השכינה כן מזוני משנידם מנדה וכללת מזונ כתיבה ואתה נותן להם דוכנם בעיתו דמזונה דעת תראה מכגי בעיתו אחד זה מזון של עשירים תקו מאכל הרבה כל בזמן של מזון אוהו כל מיני דברים טובים טרן דכתיב מסביבע לכל חי רצון ד מזונ דמסכנה דביעים מרצון ולא מגוכל סגי הם סביבעים מהרצון רצון לכל חיים זה מזון העניים זה מהרצון הסתפקות במועט לא מתוך מאכל רב שהם

אוכלים תלכתי פותח את ידיךפטר פתיח דידו נפק רצון לכל תכי פנה דרז בגין מזונה פרנסה בכל יומ חיו ברנשמר יתר בגין חובה אה בגין שבחה ג תושבחה זמרו דוד מלכה מהעמה בגנסה לאחזשאל אלא בתרצל אותה דמרה מיכו בקד מיטה בתכלון עבדווי תמיד מזון לא מבקשים רק בתוך תפילה קודם כל אתה מבקש רוחני אחר כך תבקש גשמי עד כאן תום הכרת טו אלוהן שקטורבות לפניך כתורים את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביא אך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים

נטף חלת וחנה שמים ולבונה זכה בד בבד יהיה כן ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחלת וחן בנה ולבונה זכה בת בבדיהם ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף ושחררת וחן בנעסמים בונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זקה שמח בנמר יהיה בבת בת זקה בנאמר יהיה בבת בת זקר הה איךז הנה שמד שמ ועשית אותו כח שת מך נתת ממדות מועד אשר לך שמה חודש חדשים תיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר עותרנה כתורמים לפני אדוניכם תנו רבנן דומה כתורת כצד 368

מבר 365 כנ לחמה מנה בכל יום חצית בבוקר טוב שלושה מנים דרים שמה מכניס כהן גדול מהם חוכורים חזשת בערב יום הכיפורים כדי לחיים צ דקה מן הדקה חד עשה זמנים היו בלוהן הצורי ציפור בנמונה 70 מנה שיש 19 חמר עתיק ממוב שהוא רבי אומר כיפת קשים נתן בדם חיסר חבר איך רבן שמעון גמליאל אומר צורן שצח כתב מוריד כך שינה למה היא באה כדי שבות בצבון גם למה הוא בא כדי שות בצבון שתי עזה והלו מפזק הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוח אומר הדך

כתב הדך פני שהכל פלה בסמן בטמה החצה לני שב שמנו אמרזן אם כי מידתה כש חצאין אם חיס חמתה תר כברחת ל60 אול 70 שנה טב שש אנו היה נותן בקור טוב שדבש אין יכול לעמוד ח ולמה אין מערבין בדבש פני שהתורה אמר כחוזר דבש לא תקטירו ממנו שאל אדוני מרצלם כנפוזות עשו כחו זכניכם לאיש מנחה מעד צורי ומעדש נכות ולאות פות שכלים יא אומר עליהם ישראל בים כן פזות עשו חוזמרתכם מעט צורים ומעד שלכות ולמושכדים ויאמר עליהם ישראל אבין אם כן בו זה עוד עשו

כחו מזמר בכניכם דו לאיש מנחה מעד צרי ומעדש נכות לות מוטנים או שכלים קרא משה לחזק ישראל ואמר עלים שכו לכם הפסוקתם והגעתם אל המשקוף ושתו זאת מן אדם אשר בסם נותצו שפתח בתחוק עבה דם על המשקוף ועל שתי מזוזות גוף שמרתם את הדבר הזה לחוק בניך אדוני כדבוא אלארץ שיתן אדוני לכם כ שמרתם את העבודה הזאת וכם בניכם העבודה הזאת לכם ואמרתם פה סחו לד ש פסח בת ישראל במצרים בנוקפו את מצרים ואת בתינו מצין קודע שתחו הימנורה זהב טהור כשה עשה את המנורך ויקנה

גביעיה כפתור הופכה ממני היו שישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קנים מן מצידה אחד ושלושה כנים מנורה מצידה שנים שלוש הגבים שוחדים קנה אחד כפתורגים שוכדים וכנה אחד כפתור פרח כאלה ששת הקים היוציאים מן המנורה ג שו קדים כפתו חכבתותח שני הקנים ממנה פתות אחד שני הקנים אחת שני הקים ש הקנים צאים ממנה פתור ממנה הם כולם שח זהב טהור היה עשה את נרות השבעה מר כך אמר תודה זהב טהור כי כ זהב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני לאושענו די ננגן חיינו בית אדוני אדוני לאושענוי

ננגן חיינו בית אדוני זה מעשה שת זהב עד ירכה עדה אישה היא כמע ש משה כן עשה אתנו רה ויאמר משהו ש מצות הולך רעידה קצני אדחן הנה אחר כשדבר משהו גם חג עם ויתן את הקדוש עליו וימוד בין המתים בין המדע צר מגפה ש משה פתחן מועד מגפה צרה ויאמר משה אהרון אמרת מזבח קדוש בך ר עיניה חפר עליהם כיצא הכס יצא קץ לפני אדנו חן הנגף וככה שזה משה חן הנגף תן עלעם מות בצ מגפה של פתח אוהל מגפה נעצה ויאמר משה אל אהרון

קחת המעטה שסעדהים קצח כסף פניח הנגב כרון קשה חג בעם תן דבר יעמוד בין המתים בין עצמפה שפתח אוה מועד מגפה נעצה הרם ואני אשאיר עוזך ענב בוקר חסדך כ היית מסגב צר צר ביום סג היית כי חזרה עוז שיר ואני שיר אוזך ענן הבוקר חסדך כית מסתגב צליצית כ חסדך נן עוזך השיר ואני אני אשיר >> אני אשיר וזך וענבח כי היית מסגבני צר לייצר ביום לא סגב הייתי חזבוקר וענן עוזך שיר ועני >> מנצח בן גיהנות מזמור שיר אלוהים חונכם כ פננו סלע דק

שעתך עמים אלוהים חים כולם ישמחו רלו לאומים כי תשפות עמים בארץ עלחם סרח עמים אלוהים כולם ארץ כנו אלוהים אלוהינו כנו אלוהים רובו פסי ארץ >> ויעמוד חץ ויפנל עצר המגפה ונו אדוני עלינו כנוש בסדר שנדו לא תרא מפחד על לילה מחלוך שצ פה מצידך אל וביניך לך לא יגש רק בעיניך תביד שלומד את השם תראה כתוני עשה להונה אך רך מלכו צך על כפיים כחניים אשת חין ממצא חוק פנים בתחב נבעלה ושלחה כמנתות בנו רע כל ימי חיה רשע צמר ופשתי כעוניות קום בעוד לילה

זמס על חג בזמתות כיטוב זכרך בבל ידי שניך בקישו עשה לעני וידי שנך נעים תירה לבתה משלג כל בית לבוש ששנים מדים עשתלה ששגמה נבושה אדם בשערים בעלה ושבתו הזיק חסי סד עוז ועד לבוש חו פה פתחה בחוכמה צופיה אני חודעת המלך ענבוע גדולת ימינך קבלך ברחמיך תמין קדוש עדך פשך שבעתנו קבלקתנו מי רצון פני חות שעלינו חד ישראל רפואה שלמה לכל חול מך ישראל שימו לבדו כוח שמות למלאכיך הקדושים הממונים הנשמה שיש מה נתון לנו דבר מגפה כל דבר ציתנו אין תהונן עלו כל צצה

קדושה שבטי חיה רעה מן הארץ >> חרם לא תעבור בארצכם >> גו ליבי לפניך אדוני צים שברך לאבותינו קדושיםך כל הקהל גם אותם שמאזינים דרך הנביין דרך הפלאפון כדאימה יברך אתכם זכה ראות שמחה הצחות וישות ונעל חס ורחני רצון אמן А