הדף היומי מסכת גיטין דף פה הרב בניהו שמואלי שליט"א כב מנחם אב תשפג

‏a בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כב מנחם אב תשפ ג הנה כולנו מכינים את עצמנו נקרא הימים החשובים שבאים לקראתנו ימים שהם אני לדודי ודודי לי שערי שמיים פיתוחים בעזרת השם יום שלישי שיבוא עלינו לטובה כוח ב כח ומנחם אב נעשה את סיום מסכת גטין בחברון מקודם לכן נעשה שם את כל ליחות ושופרות ונבקש מחילה והטבת נדרים ואחר כך נלך למצווה הגדולה סיום מסכת גטין וכבר שבבוקר התחלנו את מסכת קידושין בעזרת השם אז עכשיו הימים הללו צריך חטאיך בצדקה פירוק איך כתוב

עשר תעשר את כל צבעת זרעך אחר כך כתוב כי יהיה בך אביון מאחד אחיך אחד שעריך בארצך אז לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון כי פתוח תפתח את ידך לא רבותינו מלמדים אותנו שאדם צריך לפתוח את ידו לעניים ללומדי תורה לתמוך בהם לתת להם אתם יודעים רבותינו אמרו עסר תעשר עסר בשביל שתת ער מי שמעשר את ממונו בזכות זה מתעשר סימן הדבר לפני אותיות כסף יש אותיות עני לפני אות כ יש יות של עני לפני אות ס יש אות נו של עני לפני אות פ יש

ע של עני אתה רואה הזה רומז שעשיר העושר מגיע לאדם זכות שפותח ידו לעני זה שאמר הכתוב יש לכסף מוצא האותיות כסף מוצאן מאותיות עני שמי שנותן צדקה לא די שהוא לא מפסיד אלא אדרבה מרוויח לכן אומרים בשם רבי שלום מבלז עסר תעשר תמצא מזלך כ שתיקח אותיות מעשר עסר את מיל תעשר למשל אם תעשה מעשר לאות ת אז יהיה אות מ זה מ של מזלך תעשר אחר כך תעשר את ע יהיה אות ז של מזלך תעשר את ש' תעשר ש' אז יהיה אות ל זה

כבר מזל אחר כך ר זה אוד כ' הנה מזלך עשר תעשר את התיבה תעשר אז תמצא את מזלך אדם משתפר לו המזל יש לו פרנסה טובה יש לו הצלחה בזה ראינו אתם יודעים כתוב אצל אברהם וייתנו מעשר מכל ממה נתן לו לקח את א מלך ירושלים מלכית צדק מלך שלם והוא הוציא לחם יין והוא כהן עליון כתוב ויתן לו אברהם מעשר מכל ואחר כך כתוב הל הוא לא לקח כלום ממלך סדום מאיפה יש לו לתת מעשר כתוב ויאמר אברהם אל מלך סדום הרימותי ידי עם איחוד

וצך נעל ואם יכח מכל אשר לך וייתן לו מעשר מכל משמע רק נתן לו מעשר אז כל אשר תתני עשר אעשרנו לך עש ענו ש זה חומש שני פעמים אומר כאשר אמר לו מלך סדום תן לי הנפש והרכוש ככ לך לא רצה אברהם ליקח ממנו כלום למה אברהם שונא מתנות כתוב שונא מתנות אחיה אבל מלך סדום אמר לו תשמע אתה יודע קודם כל רב זוהר אומר מלך סדום דסמ מלך סדום אמר לו הל אתה הצלת מזוו ש של ים כל מה שלקחת זה מזוו של ים

הכל שלך וכבר זכו בזה עניים במעות מעשר אתה יכול למחול על החלק שלך אבל אתה לא יכול למחול על החלק של העניים אז לכן בבקשה על כל פנים את המעשר תיקח תיתן עניים כי אתה זכית בזה אתה הצלת את זה כמו שאומרים אתה לא היית לוקח את זה אף אחד לא היה מקבל את זה אמר לו אברהם לא יקח מאומה אז מאיפה כתוב עסר תעשר אומר לא תגיד אני השרתי את אברהם כי נתת מעשרות שאלות המלך טוב מה תעשה בממון העניים אמר לו יתן מעשר מכיסו

אומר אני יש לי הרבה כסף בבית לא צריך את הכסף הזה אתה רואה אז אברהם עשה עסק טוב במלך שדום לכן נתן רק פעם אחת מעשר אומר אני לא לקחתי כלום אין לי שום דבר אני נותן מכספי תראה מה זה קודם כל לומדים מפה שצריך לתת פעמיים מעשה אבל בכל זאת אברהם אבינו זה פירוש יפה אך אברהם אבינו אומר לא רוצה ממך כלום לא תגיד אני השרתי את אברהם למה ממה שאברהם נתן מעשרות בזכותי נהיה עשיר לא לא לא גם זה לא הקדוש ברוך הוא אומר

לבן אדם אתה עשרת שלי אני ה אשיר את שלך אשר אשר תעשר אם אתה תעשר את שני תיתן לשלי את המעשרות אני העשיר את שלך זה אמת אתה יודע אום יש אדם יש לו הרבה דם מה צריך לעשות לו להקיז לו דם להקיז לו דמים אומר אותו דבר יש לו הרבה פלוס צריך לקחת להקיז מזה בלי זה כן ראית שהגיע הרב ציון משה הגיע הרב רב קנן אתה לא רואה אותו כן אולי הוא שותה קפה תות כן ד סמ אומר הזו ה זה שאומר אומר אם

אדם לא מחסר מהממוצע דמים זה מזיק לו בא זה ואיבד את זה זה צריך לדעת את זה אתה יודע לא כתוב בגמרא תנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכא שרוכב על החמור ויוצא בירושלים למדנו את זה עכשיו בגמרא והיו תלמידו מהלכין אחריו ראה רבה אחת נערה מלקטת עורים מבין רג בהמתה של ערבים כיון שראה אותה התעטפה בשערה ועמדה לפניו אמר לו רבי פרנסני אמר לה הגמרה אומרת אמר לה בת מי את אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני וואי וואי אמר לבתי ממן שבת הביך איךן

הלך אמר לו רבי לא כדי מתן מטלה בירושלים מלח ממון חסר אומר מלח ממון חסר אומר הרוצה למלוח ממונו יחסר ממנו לצדקה אמר לה בשל בית חמיך איךן הוא אמר לו זה בזה איבד את זה אוי אוי אוי אמר אמרה לו רבי זוכר אתה שחתמת על כתובתי אמר להם תלמידיו זוכר אני שחתמתי חתמת על כתובתה של זו והייתה קראה בו אלף אלפים דינרי זהב רק מבית אביה חוץ משל רחמיה איזה בכיות ב רבנו יוחנן אמר אשריכם ישראל בזמן שאתם מוצאים ראשונ של מקום איןמ ולשון שולטת

בהם בזמן שלא עושים מסר בי אדומה שפלה לא רק בי אדומה שפלה ביד בהמתן של אומה של פלה י י אוי אוי אוי זה לא נותנים צדקות לא שומרים מצוות השם עכשיו כל האוייבים מסביב צריך ממש לשמור ולתת צדקות לעשות רצון אבינו שבשמיים אתה יודע שרבי חיים מבנזין הגרע היה אומר להקפיד לתת חומש אפס כי לא יהיה בך אביון אדם יזכה אומר שרב חיים מוולוז'ין נתן מעשר ותו זמן הקל בעצמו לא לתת פעמיים יעני חומש אמר לו מספיק מעשה ר פעם ומה קרה לו אוי אוי

אוי ה הלך המשרד שלו לשאוב מים נפל לו הדלי במים הלך להביא גרזן לעלות את זה גם הגרזן נפל במים רב חיים אבולו ג'ין ראה כמה זה שווה ראה חומש הלך נתן את החומש צף לו הכל צף לו עדלי והכל קיבל את הכל בחזרה זה אמת אתה יודע בדרך כלל דרכו של עולם מי שממונה על אוצר הממשל לפעמים קודם כל נותנים לו להיות ממונה על אוצר קטן אם הוא ממלא את זה בשלמות בחוכמה ומעשיר את האוצר הקטן הזה אז נותנים לו אחר כך משרה בכירה יותר

אוצר יותר גדול אחר כך הוא נהיה האוצר הממשלתי לא סתם תפקיד גדול אומר יש אוצרות בשמיים נתונות לאדם אם אדם ממלא פה למטה את התפקיד שלו בנאמנות מעשר את כספו כראוי מעלים אותו בדרגה שיצטרך לעשה אוצר יותר גדול לאט לאט יוצר יותר גדול לא היה מעשה נחום גמזו פעם אחת הוא אומר הייתי מהלך בדרך לבית חמים והיה עמים מסו שלוש חמורים אחד של מאכל אחד של משתה אחד של מיני מגדים בעני עמדתי בדרך אמר תלי פרנסני א לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצא נשמתו הולכתי

ונפלתי על פניו ואמרתי עיני שלא חסו על עיניו סומו ידי שלא חסו על ידיו איי א אי מה שיזה איזה איזה דברים א איי לא נחת דעתו ככה זה הולך אומר ככה כמו הפקיד אם ראה שהוא לא הצליח אומר תפטרו אותי אותו דבר נהג נחו מש גמזו שידע שכל כוחותיו זה לא שלו זה רק סבר ממונה לכן אומר הגר כזה משגה אבל מה רצו ממנו הוא בא לתת לא היית צריך לחשוב אולי יבוא עני ולא יוכל להספיק לחיות שיהיה לך מוכן יה מוכן בלי לקשור חלק

יהיה מוכן בלי לקשור אזה היה למטה שמעת זה היה למטה האוכל לא היה היה אוכל היה זה אבל היה הכל קשור כן היה צריך להכין אם יבוא איזה עני לתת לו מיד זה קשה זה קשה איזה נחון יז גמזו כל אחד לפי המעלות שלו אתה יודע שמו רבותינו למען תלמד להראה את השם אלוהיך מי שעושה מעשרות מביא לידי יראת שמיים זה זה אמת בצרתה כסף בידך צריך שהכל יהיה ב הגמרא אומרת לעולם ישלש אדם מעותיו שליש פרק מתיה שליש בידו ושליש בקרקע כן ככה צריך לעשות

אב שלי שיש ביד למה יעשה מצוות מעשים טובים יכול לקנות כל בוקר ארוחת בוקר יכול לעשות מצוות ל שישי חזיז השם יתן לך שיהיה לך ישועות אמר לו תקפוץ את ידיך מאחיך האביון כיפתו תפתח ידך לא אומר בדינה צדקה יש אדם זהיר אם האדם מכופף אצבעות אז כל האצבעות נראות שבות אבל אם ידו או יצחק חוק קריות צדיק איך אתה אמר הרגיש אזה הרגשת טו אבל אם אדם אתה שומע אדם סוגר את היד כל האצבעות שבות אבל פותח זה רואים בחוץ כל האצבעות ידיו בגובה שווה

אבל כש פותח זה אומר זה אומר הפסוק ד מחסורו אשר יחסרו אפילו סוס לרכוב עליו עבד לרוץ לפניו אז החיו מצוות צדקה בין איש עני כל המידות שבות צריך החנה ודעה רבה לחלק בין אדם לחברו לכן אומר אמרה התורה לא תקפוץ דך אל תקפוץ האצבעות כי כולם יראו לך שבות בגודלן א פתוח תפתח תבחין האצבעות תהיה נגדך עם העניים אל תסתכל על כולם בשווה זה תנו נו יותר זה כל אחד לפי ה שו כן זה נכון צריך לתת אתה יודע שבתל הומה כתוב אומר מי חס

ושלום מי שלא נותן צדקה אומר חס ושלום סופו ליטון מן הצדקה אם אתה נותן לו אם אתה נותן שומח להיות עשיר אם אי אתה נותן לו אווי ואבוי אה ל שישי תזכה למצוות שיהיה לך שפע אמן אתה יודע היה פעם בא אחד לרבי חיים בן עטר תלמיד חכם אומר לו היה מחלק ערב שבת יום שישי היה מחלק בשר מחלק מה שצריך לבני אדם כסף בחיים בן עתר היו מפקידים בידו הוא היה גבאי נאמן גדול של צדקה אז בא איזה אזה תלמיד חכם ואמרו לו שזה תלמיד

חכם גדול וקשה לו ההוא הוא כמו גר פה ואין לו רצה לטול ע קנקנו רבי חיים בן עתר אומר לו תראה אני אתן לך מה שתבקש אבל בתנאי שתגיד לי איף מהתנך כל הפסוקית ש כל אות למשל א' יש על ידי אות א' ב' ב תגיד לי אותם איך הם איך הם א איך הם נראים אמר לו אות א' יש בישעיה כתוב זרך זרך לא ידעתני זה שני אלפין אומר לו ב בשפתך בביתך ג' ועשית מעכה לגגך שני ג דד ד' דודו או בן דודו הנה

שני דלתים ה וישכב במקום ההוא שני הן וואו וו העמודים ז מזוזות מזז כתוב ח' חח ונזם ט טוטפות י יין בשכר על תשט כ כך תאכלו אותו ל לא תקלל מ קוממיות נ שנתם לבניך ס רעמסס אחר כך עין את פתאום ואת רעמסס סליחה ר זה אמרנו זה ס ע עלי פשת יתרו עעי מה מאיר אה יופי מי נתן את זה מאיר בן שמעון ברחמן להצלחת שמואל א שמעון מאיר בן שמעון ורחמך ממצות זה ש שמעון שמואל שמעון תזכר מצוות אה הנה אז זה פ

פה חופף עליו כל היום כוף צ צדיק סליחה ויצא ציץ ויצץ ציץ צ קוף ארי נוהם דום דוב שוקק ש ר וימררו את חייהם [מוזיקה] ש' שש מוזר עכשיו הגיע לאו ת אז השתאה התלמיד חכם אמר לו קודם כל תיתן לי את ההבטחה בטרף שאני אגמור מיד הוציא הרב סכום אגון יפה שקיבל את זה אמר נתון תתן שתן תנו תן לי חזור תתן לי שמח רבי חיים אמר לו עוד פעם כך כפליים נתון תתן ראית איזה צדיקים הם חשו שחרים זה קידושים נטית שחר משהו שופטים

שופטים היום ננו נשמת אברהם בן נעומי ד ש על ידי שמעון ישראל נחמן בן נעומי אה זה זה נשמת יונה טאובה בת שרה בן ואתה מה אמרת לי נשמת זה בן 60 זה ב אין דבר מאיר בן שמעון ברחמה אהוב בצרה אהובה בצרה בעבו כן פסוק טו אנחנו פרק זב ד למה אתה עושה בלגן אז זה אמרנו אתמול שגדעון הלך לראות מה קורה שם ב במחנה מדיין אז הוא שמע את החלום ויהי כי שמו גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישוב כלומר שמע את סיפור

החלום וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן אדוני בתכם את מחנה מדיין וי חץ את שלוש מות האיש שלושה הראשים וייתן שופרות ביד כולם וחדים רקים ולפידים בתוך הקדים ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנוכי בא בקצה המחנה וי כאשר עשה כן תעשו איך שאני עושה תעשו גם אתם תקעתי בשופר אנוכי בכל אשר איתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם לאדוני ולגדעון ויבוא גדעון ומא איש אשר איתו בקצה המחנה ראש שמורת התיכונה הנה אמצעית אך הכם קימו את השומרים ויתקעו בשופרות

ונפוץ הקדים אשר בידם למה רו את הלפידים להבהיל אותם אתה מבן מה הוא עשה תוקעים בשופרות משברים את הקדים ש הכל לפיד בוער מפחדים ויתקעו שלושת הראשים בשופרות וישברו הקדים ויחזיקו ביד שמולם בלפידים ביד ימין השו ברות תכובע ויקראו חרב לאדוני ולגדעון ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירוץ כל המחנה ויריעו וינוסו ויתקעו שלוש מאות השופרות ויישם אדוני את חרב איש ברעהו בכל המחנה ראית הם הרגו אחד את השני מה מנוסה מהפחד ובכל המחנה וינוס המחנה על בת השוטה צרתה עד שפת אבן מחולה על טבת ויצ

ויצעק איש ישראל מן אפלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדיין ומלאכים שלה גדעון בכל הר אפרים לאמור רדו לקרת מדים ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים ויקדו את המים עד בית ברא ואת הירדן ויקדו שני שרי מדיין את עורב ואת זאב א זה שרי מדיין קראו לו אחד קראו לו עורב אחד קראו לו זאב בתהילים אתה רואה את זה ויהרגו את עורב בצו עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדיין בראש עורב וזאב הביאו אל גדעון

מעבר לירדן חט משנה וקודם המשנה הצדקה שניים ואחד שיהיה ישועה לכל בתי ישראל איפה יצחק איפה חורש תתקשר לי יצחק תכלי מפה משניות ביצה פרק ה הגחלת סליחה פרק ה' משנה ה הגחלת כרגלי הבעלים מי שלוקח גחלת מחברו ביום טוב יכול להוליך אותה רק איפה שמקום זה בעל הגחלת עד שמה יכול להוליך ל משל לוקח גחלים הוא רוצה לעשות קדה ביום טוב של שבועות שומע זה רוצה לעשות קדה אתה יודע מה זה קדה כן אה לא זה המוציא הנה הוא יגיד לך כן עם סוכר או

עם גבינה לא עם גבינה מה זה סוכר יודע מרגרינה פה אוכלים עוד ג'יבן רבי משה לא אוכל עכשיו הוא צריך גחלת בשל הבת בכל מקום כמו המדיק נר בשלב את חברו ותר להוריך את הנר בכל מקום שהוא הולך למה אין בה ממש גחלת של הקדש מועלים בה בשלהבת של הקדש לא נהנין אסור להנות ממנה לכתחילה ולא מועלין המוציא גחל רשות הרבים חייב בשבת הוצאה של הבת פטור דחף אותה בור של יחיד של מים שייך ליחיד כרגלי היחיד ושל אנשי אותה העיר כרגלי א ש אותה העיר

של עולה בבן כרגלי הממלא למה זה של כולם ושל אנשי אותה עיר כ אמרנו של עו בבל כ ומ וואו מי שהיו פירותיו בעיר אחרת יש מקומות יש ממקומות עד אותה עיר יותר מ-2000 אמה לא יכול ללכת לשם ביום טוב צריך לעשות עירובי תחומין וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפל אותיו לא יביאו לו אבל פילו שבני אותה עיר שבה מונחים פירותיו ערבו עירובי תחומים אסור להם להביא עמהם מפירותיו למה הפירות כרגלי הבעלים והוא רגליו לא עשה עירוב אסור להביא ואם ערב הוא פירותיו כמוהו מותר

בסדר ז אה זה היום עושים סיום מסכת ש אבל עושים סיום מסכת צריך להביא ממתק טוב מחר יביא חורש מחר עושה פה סעודה של אבא שלו טוב מי שזימן אצלו אורחים מעיר אחרת לא יוליכו בידם מנות מן סעודה לביתם למה המנות כרגלי המזמין אלא אם כן זיכה להם נותם מערב יום טוב עוד דין הן משקים ושוחטים את המדבריות ביום טוב למה הם לא מוכנות הם לא מוכנות לשחיטה פני שהיו שוחטים אותם משכין אותם אבל משכין ושוחטים את הביתות אלו הן הביתות הלנות בעיר מדבריות לנות בעפר

באחו הכוונה סליק מסכת ביצה מתחילים ראש השנה בעזרת האל ארבעה ראשי שנין הן בחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה באלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי אחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיים לולות לנטיעה לרכות אחד משפת ראש השנה לענן כדברי בית שמאי בית חמיש סלבו טוב מחר נחזור על זה ב מחר מתחילים ראש השנה יפה זה הכנה גדולה לראש השנה את יודע שהרב הארי מסביר את זה שיש ארבע מקומות איפה השכינה עולה ארבעה רשי שנים איפה השכינה הולכת עולה טוב נראה

לאט לאט שתי אדוני לנגדי תמיד כי ממני באמ תפילת בית המדרש שם יחו קש שם אותי כ שם כ ישראאל כתוש כ עלינו ונועם אד אנו לינוח ש ולא יקשו חברנו מך חכמה מפ דעת ותבונה א גל עיני והביתה נפלאות מתורתך אחוך בות קדוש ברך מסיון עוש שמיים וארץ נוח לך בכיסא כול זה כיסאות טובות לא ריפו טוב עסו להם נכון כן מי שהביא זה אדם טוב מאוד הלאה עופר לך בכיסא הזה אה פסי חן בני השם על זה אפשר לשבת לאכול פיטה בנחת אתה יודע

את זה במקום אחד וכן שתיים אתה צריך לשמוח שים בסד שים בסד תנו רבנן אנחנו דף פה היום אבל נתחיל פד עמוד ב' תנו רבנן 2 אר ש שורות מלמטה איי איי איי ‏ja ja ja תנו רבנן כל התנאים פוסלין בגת דברי רבי וחכמים אומרים כ שפוסל על פה פוסל בכתב כול שאינו פוסל על פה אינו פוסל בכתב חוץ אז זה נסביר תכף א תנו רבנן כל התנאי נכתבים בתוך הגט כל מיני תנאים פוסלים בגט פוסלים את הגט כל התנאים פוסים בגט ואינה מגורשת אף על

פי שנתקיימו התנאים תראה כמה ככה משמע מלשון ראשי תראה רשי אומר אם כתבו אם כתבו בתוכו אפילו נתקיים התנא אפילו נתקיים מה זה כל כל התנאים פוסלים בין נתקיימו בין לא נתקיימו למה זה שיעור בגט התוספות חולק על זה זה אפה כל התנאים פוסלים בגט היא לא מגורשת אפילו אם נתקיימו דברי רבי אין תנאים גט אין תנאים כל התנאים פוסים בגת אפילו אם תקיימו דברי רבי חכמים אומרים כל שפוסל על פה פוסל בכתב תניי שפוסל את הגט אם נאמר על פה בשעת מסירת הגט ה פוסל

בכתב אם נכתב בתוך הגט אבל כל תני שאין ו פוסל על פה אינו פוסל בכתב חוץ עכשיו עכשיו לכן מפרש עכשיו חוץ שפוסל על פה פוסל בכתב מ שמגרש שאשתו שתהייה מותרת כ לכל העולם חוץ מפלוני אומר לה אני לא רוצה שתתחתני עם שמרל אם כולם הית יכולה אבל עם שמרן לא חוץ ממנו אז חוץ שפוסל על פה כמשהו בוא לפה בוא לפה מהר מהר סליחה כן קח את זה בסדר כן כבר הסתדר הכל בסדר הכל בסדר אז זהו אז ככה זה הולך לכן תנאי של

חוץ המגרש את אשתו שתהייה מותרת לכל העולם חוץ מפלוני שפוסל את הגט על פה אפילו נאמר רק על פה אז כיוון שזה שיעור בגט פוסל בעל פה אומר לו תשמע זה גיטך חוץ מפלוני את את לא יכולה להתחתן איתו אז פוסל בכתב אבל על מנת מ שמגרש אשתו על מנת שלא תנסה לפלוני או שאר תנאים שאיין לו פוסל על פה זה לא שיעור בגט זה כמו כל התנאים שיש אינו פוסל בכתב אמר עכשיו הגמרא מביאה מחלוקת המוראים בביאור הזה שמחלוקת רבי וחכמים אמר רבי זרא מחלוקת

של רבי וחכמים מתנאי שנכתב בתוך הגט פוסל את הגט באובן שנכתב לפני הטורף אתם יודעים יש טורף של הגט מה זה טורף זה עיקר הגט שם האיש שם האישה המקום תאריך זה נקרא טורף ני פה אמר רבי זרא מחלוקת לפני הטורף מחלוקת שרבי חכמים ם תנאי שנכתב בתוך הגט מוסר את הגת זה באופה שנכתב התנאי בגת פני הטורף דרבי סבר גזרן על מנת ה טוחות רבי אומר שומע גם המחלוקת שלהם עוד לפני הטורף למה גזרינן רבי אומר גזרינן על מנת הטו חוץ גזרו חכמים תנאי על

מנת לפסול בקטע אפילו שהוא לא צריך לפסול זה כמו כל התנאים משום תנאי של חוץ שפוסל את הגט רבנן סברה לא גזרן על מנת התו חו לא גזרו חכמים על תנאי על מנת ש שיפסל את הגד משום תנאי של חוץ שפוסל אנחנו אמרנו בתחילת הבריתה פה אמרנו תנו רבנן כל התנאים פוסלים בגד זה דעת רבי כל תנאי החכמים אומרים כל שפוסל על פה פוסל בכתב חו שאין פוסל על פה אין ו פוסל בכתב עכשיו הגמרא אמרה חו לכן תני חוץ שמגרש לאשתו שת מותרת לכל העולם

חוץ בפלוני פוסל על פה אז פוסל בכתב על מנת שאיין הו פוסל על פה אין לו פוסל בכתב לא כמו אתה רבי לא הכל מה שפוסל על פה פוסל בכתב חוץ פ יפסל גם בכתב כל התנאי כזה אבל מה שלא פוסל על פה לא יפסל בכתב אז אמר רבי זר המחלוקת שלהן זה לפני הטורף לפני כלומר באופן שנכתב התנאי בגת לפני הטורף לפני שכתבו תיקר הגת דרבי סו גזרן ל על מנת הטו חוץ גזרו חכמים על מנת אם נכתוב על מנת יפסול את הגט רבי אומר

גם על מנת פוסל משום תנאי של חוץ פוסל את הגט רבן סברי לא גזרינן עעל מנת התו חוץ לכן על מנת לא פוסל את הגט חוץ פוסל אבל לאחר הטורף אם נכתב התנאי בגט אחר שכתבו רגת דברי הכל כשר גם רבי מודה גם חכמים שהגט כשר בתנאי של מה של עלמנת לא גוזרים תנאי של עלמנת עתו חוץ לא למה זה נכתב כל זה אחרי הטורף אחרי עיקר הגת ומתניתין ומתן דקט כתבו וקנה בחוץ מחו עכשיו במשנה משנה למעלה אמרנו שנינו שם שאם כתבת תנא בתוך הגט

זה פסול לא כתוב לך מתנין קטנ טובו כתוב לך אה יופי אומין דקט כבוא וקנ בחוץ אבל על מנת לא פסיל אבל עלמנת לא פסיל מה תענה על זה מתניתין למעלה אמרנו שנינו שם שאם כתבו את התנאים בתוך הגט אז הוא פוסל פסול אם כתבו את התנים בתוך הגט פסול ואמרנו במה כתבו עמדנו את המשנה שאמר לה חוץ מפלוני אבל על מנת אם אמר לה על מנת שלא תנס לפלוני אמרנו לא פוסל את הגט לא נפסל ב לא נפסל אפילו אם כתב את התנא בתוכו אז

אז מה מה תענה על זה היא באת אמא לפני הטורף ולכן אין בזה בעיה אני יכול לפרש לך את המשנה שזה לפני כתיבת הטורף ולכן ורבנן זה לפי רבנן כדעת חכמים שבברית לאל שתנאי שנאמר בעל מנת וכתב אותו לפני התורף לא פוסל את הגת אפילו אם נכתב בתוכו אבל לפי רבי הגד פסול למה שנכתב בתוכו תנאי שקודם כתיבת הטורף והי באת אמא והיא באת אמא לאחר התורף בדברי הכל יכול לפרש לך את זה התנאי נכתב לאחר שנכתב תורף הגט שגם לרבי התנין של אחר התורף פוסל

את הגט אפילו שנכתב בתוכו ר לא זה לא פוסל את הגט סליחה כן שגם לרבי רבי לא פסול התנאי של אחר הטורף לא פוסל את הגת אפילו נכתב בתוכו אז ללכן דברי המשנה זה לפני כולם וקמ בחוץ רש פרקין שמין מנד ילו בעל מנד אפילו כתבו בתוכו כשר אלו מה אני העמדתי למעלה כתבו או קמנה בחוץ אבל על מנת זה כשר לא פסיל אי בתמה לפני התורף ורבנן ובת אמה לאחר התורף דברה הכל גם רבי מודה בזה בסדר זה אחד ורבם ורבה אמר מחלוקת לאחר הטורף

מחלוקת של רבי וחכמים עם תנאי שעל מנת נכתב בתוך הגט פוסל את הגט זה באופן שנכתב התנאי בגט לאחר התורף דרבי סבר גזרי נתו לפני טורף גוזרים שגד הפסול משום שאם נכתב בו תנאי לפני הטורף הוא פסול לכן גזרו חכמים שאם נכתב לאחר התורף גם יהיה פסול רבנן סב זה מי זה זה רבי לא גז ורבנן סברי לא גזרו נתו לפני תורף לא גוזרים על גת שנכתב בו תנאי לאחר התורף שיהיה פסול משום גת שנכתב בו תנאי קודם התורף שהוא פסול אבל לפני התורף דברי הכל

פסול אבל כתב ה על מנת בגת לפני התורף בן רבי בין החכמים פסול מתתי קטני כתבו בשל למעלה ששנינו שאם כתב את התנים בתוך הגט פסול קמנה בחוץ עמדנו את המשנה באופן שאמר חוץ מפלוני אבל על מנת לא סיל אתה יודע במה מדובר אחר התורף ורבנן היא כמו דעת חכמים שהתנאי שנכתב מגד אחר התורף הוא לא פוסל עוד דין תנה אבו דרבי אבין קמה דרבי זרה שנה אביו של רבי אבין בריתה לפני רבי זרה מה כתב גט על תניא דברי הכל פסול מי שמגרש את אשתו

כתב בגת על תנין כתב בתוך הגט לפני הטורף שהיא לא מגורשת אלא בתנאי כזה וכזה דברי הכל פסול גם לרבי גם לחכמים אז שיה לו דברי הכל פסול וה מפלג פליגה אומר לו רבי זר איך אתה אומר דברי הכל פסול הרי נחלקו רבי וחכמים פי רבי פסול חכמים לא דעת חכמים מגד כשר אין אופן כזה שדברי הכל פסול לכן אלא אמה לדברי הכל כשר את שני המגרש לאשתו אם כתב גת על תני לדברי הכל כשר ואך ידמה באיזה אופן מדובר מדובר באופן שנכתב בתנאי לאחרי הטורף

לכן דברי הכל כשר ולמה הרי זה פסול ורבי אומר ומר רבי זרע שכך ישות הפרתה המגרש אשתו אם כתב גת על תני לפני התורף אז זה פסול ורבי יעמיד את הבריתה כדעת רבי שפוסל גת שנכתב ב תני לפני התורף הרי זה פסול ורבי יעמיד את הבריתה כדעת רבי שפוסל את הגת שנכתב בו תנאי לפני הטורף אומר לו תנא דברי הכל תניה רבו של אביו של רבי אבין שענה לו את הדין הזה ודאי שנה לו את את הכל לפ לפי דברי כולם כל המילים האלה דברי הכל

מהמה מה כשר בפסול מחלף לה אבל הרי זה בדברי הכל לא מחלף לה כרבו של אביו של רבי אבין שנה לו את הדין הזה שנה לו את המילים למה שכשר בפסול מחלף לי אם היה אומר לו בפסול דבר המצוי לטעות להחליף בין כשר לפסול אבל הרי זה בדברי הכל לא א מחלף הרי זה ללשון דברי הכל לא לא אמר לו רבי זרא שישנה דברי הכל כשר כנראה כך לימד לו רבו הוא החליף ב כשר לפסול אבל אם היה רבו של אביו י אבין הרי זה פסול

אם הי שונה לו כך לא היה טועה ושונה במקום זה דברי הכל פסול לכן שנה לו בדרך כזאת אז לכן אמר לו רבי זרה ששני דברי הכל כשר כי הוא טה הוא אמר דברי הכל פסול הכליף פסול כשר הכליף אתה איתי מאיר תנ דברי הכל התניה על ככך דברי הכל תניה רבה לתנא י התניה הרזה לא ה מחלף לדברי ה אפילו שכח גרסה שלו אבל כשר בפסול מחלף לה אם שכח שמועת לאכי אמר לתן את דברי הכל כשר ד מסתבר דחי ג רבה עכשיו הבנתי משנה

שת ו ד וד זכית הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ו לאביך לאחי ולאחיך לעבד ולעובד כוכבים כל מי שאין עליו קידושין כשר מי שמגרש את האישה ואמר לה בשעת מסרי תגת אריית מותרת לכל אדם חוץ מאבא מאמור אבי אסורה לו או לאביך אביך או אביך לאביך לא צודק צריך להגיד לאבא זה אבא שלוי זה אבא של אביך זה אבא שלך ולא אביך לאחי לאחיך מלבד או אמר לה מלבד לאחיך לעבד מלבד לעבד כנעני או אמר לה ועובד כוכבים גוי ולכל מי שאין לה עליו

קידושין או אמר לה מלבד אדם פלוני שהוא אסור עליה באיסור ערבה לא יכול לקדש אותה כשר הגט הזה כשר אפילו שמה לחוץ חוץ חוץ כשר למה זה לא נקרא שיעור בגט בן כהן עליו קידושים תופסים אישה תבוא תקדש את חמיה א חמיה יתן לה קידושין תופס לא אבא שלה לא תופס אין אבל הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול היא היייתה אלמנה מנישואין הראשונים ונישאת לו עכשיו לא יכולה לחיות איתו צ להתגרש אמר לה טוב את מותרת לכל אדם מלבד לכהן גדול ואלמנה מותרת

לכהן גדול אבל עכשיו היא תהיה גרושה אז איך היא תעשה הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול לא הגרושה זה החידוש תופסים גירושים תופסים קידושים אם הוא נותן תנאי כזה כן עכשיו הוא נתן לה קנאי אמר לה את לא יכולה להתחתן עם כהן גדול בתו אלמנה כן והיא אלמנה כבר הייתה אלמנה עכשיו היא כבר גרושה אבל אה ה הייתה אלמנה לפני זה כן א אמר לך הייתה אלמנה מנישואין ראשונים ועכשיו התחתנה איתו ולא רוצה אותו הוא לא רוצה אותה לא משנה מתגרשת אומר לה

זה גיטך מותרת לכל אדם חוץ מלכהן גדול וזה יש בין כ יש לב אסור אבל הכמל ש אם עברו ונישאת הקידושים תופסים בה הקידושין כן תופס קידושים או אם או אם היא גרושה וחלוצה מנישואים ראשונים ואמר להרי את מותרת לכל אדם מלבד לכהן אדיוט או אם היא היייתה ממזרת ונתינה ראית איזה צדיק הוא לקח ממזרת ונתינה ואמר להרי את מותרת לכל אדם מלבד לישראל או בת ישראל אמר להרי את מותרת לכל אדם מלבד לממזר בנתין ולכל מי שיש עליו קידושין אפילו בעבירה מותרת לכל אדם שהיא

אסורה עליו באיזה עבירת אבל תופס קידושין תופס כמו כל אלה תופס קידושין הגט פסול זה שיעור הגט פסול למה יש בזה שיעור לולי התנאי שלו היייתה יכולה להתקדש בעבירה מחמת התנאי לא יכולה לקדש בעבירה למה י אשת איש תהיה אשת איש אז נמצא שהוא שייר בגף תראה ראשי אלא לאבא ולאיך ו שיורד איסור אישות נ תפס ב קדושין מ כהן גדול כ קדושין תופסים בחילן אולי לא תפסה משום איסור רשות שבא השח ר בגת למה אשת איש כל מי שיש עליו קידושי הייתה פנויה אפילו בעביר

איסור ליו פסול ד שיור לא למדנו את זה עכשיו למדתי את זה וכל מי שיש לה עליו קידושין אפילו בעבירה בסדר אז זה פסול למה בלי התנאי ש היה תופס קידושין עכשיו זה ישת איש לא תופס אז זה נקרא שיעור כן הגיע רבי אליהו אתה יושב בדת יצחק למה פה פסול הכל פה בסדר הרב למה כן למה פה פסול ואתמול אמרנו שיראה מישהו רק אם הא כפר את התנאי אז יהיה פסוט שאלה טובה אבל אחר צודק הנה אתה רואה שין בו שיעור כשר אמת גמרא קלל

דרשה תוה שאר כריתות אמרנו בכל מי שאין לעליו קידושין אמרנו שכן ש מגורשת אין בעיה מה זה בא לרבות שר חו קריטו עריות שהם אסורות בכרת אפילו קיים דין כזה שאין אין זה שיור הגת קשר אין בעיה קללה ספה וכל מי שיש לעליו קידושין אפילו בעבירה לטוי שאר חיב יבין שאר הייסורין בלו אם שרה בגט הרי זה פסול גת זה פסול כגון אמונים אוהבי נתינים מצרי דומי היה את זה במשנה באם הנה רבה מרב נחמן שאל ממנו חוץ מקדושי קטל מהוא מי שמגרש את אשתו אמר

לה בשעת מסירת הגט את מותרת לכל אדם חוץ צי את וד רת שמה יש זה תינוק אחד בגיל 10 את לא יכולה אם הוא יתן לך קידושין לא יכולה הוא קטן לא אמר לה חוץ מכל הקטנים שבעולם לא אם אמר לה כל הקטנים ודאי שאין זה שיור בגט לא עשר עלי אלא את הקטנים שאינם בני קידושין יגדלו יהיו בני קדושין יהיו מותרין לה אין בעיה קטנים אבל זה זה פלוני מה הוא זה נחשב שיעור שפוסל את הגט או לא מה מה שצדה הספק מאמרי אשת מ

לבר רבי יהו האם לומר עכשיו זה זה לא שיעור למה הוא לא הוא לא יכול לקדש הוא לא בר קידושין קידושין שלו לא מעילים לא עושים כלום או דיל מה אתת לכלביה או ש ומר זה כן נחשב שיעור למה הגדל יהיה ראוי לקדש והיא תהיה אסורה עליו מחמת התנאי אז אז משמע שלא התיר אותה לכל העולם הגט הזה לא מתיר לכל העולם בסדר אמרלה ת ניתו אמר לו רב נחמן לרבה יש לפסו את הספק מהמשנה כתנה בבריתה שנינו את זה כתנה מתגרשת בקידושי ה איה יכולה

לקבל את גיטה אחרי מיתת אביה אפילו אם הב שלה קידש אותה קידושים דאורייתא קודם שמת היו קדושים גמורים מן התורה עכשיו היא קטנה בכל זאת מתגרשת מקבלת גיטה לאחר מיטת אביע אפילו זה היא אין לה יד כל כך יכולה לקבל יכולה המ איך יכולה הקטנה קיתה והבנין ויצאה והייתה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר לומדים אין האישה מתגרשת אלא הם ראוייה לקדש את עצמה לאדם אחר והקטנה היא לא יכולה לקדש את עצמה לאדם אחר לא ראוייה לקבל קידושים אלא הטעם שקטנה באמת יכולה להתגרש אתיה לכלל

הביה הכנ מה את תהיה לכלל הביה כשתגדל תהיה ראוייה להתקדש לכן נחשבת כבר עכשיו התקש אבייה ליציאה כראויה להתקדש ויצאה והייתה לכן יכולה לקבל את גתה אז גם פה המגרש לאשתו זה ראשון שאל רבא את רב רחמן דבר שני ספק נוסף אמר לו רבא לרב רחמן חוץ מן הנולדים מה הוא מי שמגרש אשתו אמר לה עד מסרת הגת הרי את מותרת לכל אדם חוץ מאותם שעתידין להיוולד להיוולד מהוא זה נחשב שיעור שפוסל את הגט או לא מה צדדי הספק אז שתה מאה לא את יליד אז

זה לא נחשב שיעור אין אותו פה אודיל מה עתידי ד מתילדה אושמן חשוב שיעור למה הם עתידים להיוולד ויעשו עליה בפני תנאו נמצא שהיא לא היא לא מותרת לכול העולם אז זה שיעור שפוסל בגט המר לתי ניתוח גם את זה שנינו במשנה שמגרש ו אמר לה בשעת מסרת הגד מותרת לכל אדם מלבד לעבד לגוי הגד כשר אם איתא שזה שיעור עבד ועובד כוכבים נמה עביד ד מגייר אם אם אני אומר היילודים זה שיעור אז גם עבד וגוי הם הייתי אומר לך יכולים להתגייר ותהיה ובגלל ה

סור שלו זה שיעור בגלל שהיא התגיירו היא לא יכולה להתחתן איתם נמצא ששיר בגט אלא וודאי זה לא נחשב שיעור כמו בעבד וגוי זה לא נחשב אם התגיירו שיעור גם זה לא שיעור גמרא דוכה הנך לאו לגרי קימה נה לתוד קיימה אבד ועובד כוכבים בדרך כלל לא עומדים להתגייר לכן זה לא נחשב שיור אפילו שייתכן שהתגיירו אבל בדרך כלל לא מתגייר אבל הנה אותם שעתידים להיוולד הם עומדים להיוולד יש יש שלא ייוולדו בטח שיוולד זה לא אותו דבר עוד ספק שאל אותו רבה את רב נחמן

עד פה למדנו שני שאלות עכשיו שאלה שלישיית רגע אז קטן פשט לו ובד עובד כוכבים לא פשט לו כן נשאר בספק חוץ מבעל אחותה מה הוא שאל אותו רבבית רב נחמן מי שמגרש את אשתו אמר לב שעד מסירת הגט הרי את מותרת כלו אדם חוץ מבעל של אחותה אם תמ אה אם תמות אחותה הלא אישה אל אחותה לא תיקח לצרור לגלות ערבתה עליה בחייה אסור אסור לקחת אחות אשתו בחייה אבל אחרי שמתה אשתו מותר עכשיו אמר לה חוץ מבעל אחותה מהבעל של אחותה זה נחשב שיעור

שפוסל את הגט או לא מצדדי הספק אז שתמה לא חזי לי עכשיו היא לא היא לא ראוייה לינשה לבעל אחותה אסורה עליו באיסור ערבה אחות אשתו אודין מה זמנין דמתה אחותה וחזי פעמים נחשב שיעור הגט למה אם תמות אחותה אז י לא תהיה אסורה על בעל אחותה משום אחות אשתו זה רק מחמת נאו תהיה אסורה עליו אז זה שיור שפוסל בגט אמר לניתוח לעבד ולעובדי כוכבים עבד ועובדי כוכבים לא מבד מתגייר אז זה שאלה ת תוה לעבד ולעובדי כוכבים הרי את מותרת לכל ד אם מלבד

לעבד ובדי כוכבים הגד כשר זה לא שיעור כוון שעבד ובדי כוכבים הם לא ים לקדש אות הכלל הגמרא מוכיחה עבד ועובד כוכבים עביד מתגייר יתכן שהתגיירו והיו רואים לקדש אותה והיו אסורים עליה מחמת נאו אז שיער בגט ולמה הגט כשר אלא ודאי אין שיעור כזה אז מפה הוכחה אז הגמרא מתרת דוחה את זה למה גרות לא שכיף מיטה שכיך גירוד לא דבר מצוי לכן מה שתנה עליה שאינו מגרשה לגבי עבד ועובד כוכבים זה לא נוסף שיעור בגט זה לא מצוי שהתגיירו אבל מיטה יותר מצוי ממה

שמתגייר כן זה הרבה שיות נכון אבל למה לומר ש הגיור זה כבר פנים חדשות זה כבר לא אותו אדם לגבי זה זה ככה נחשב עוד שאלה כמה עד עכשיו כבר נהיה שלוש א נו ש זה הרביעי עכשיו כן חוץ מזנות קטן ולת ח חוץ מזינות מה הוא מי שמגרש אשתו אמר לה בשעת מסירת הגט הרי את מותרת לכל אדם חוץ מזנות כלומר בעילת זנות שלגביה את לא את לא מגורשת כלומר אם היא תלך תעשה בעילת זנות אז לגבי זה הוא לא מסכים אומר את יכולה להתחתן

עם מי שאת רוצה כל העולם אבל לא לא לעשות בעילת זינות כלומר אם היא תעשה בעילת זינות כמו אשת איש שזינתה סתם כן אומר לה תשמעי אני מוכן לתת לך גט אבל אסור לך לזנות ככה אמר לה ברגע שהיא עושה את זה היא נקראת אשת איש כי עברה על התנאי לא מתקיים התנאי מה הוא מה צדדי הספק בנישואין הלו שיר אודין משיר בביאה בבעילת נישואין לא שיהר בזה התירה לכל העולם מה שאסר עליה בעילת זון זה לא נשב שיעור האם ככה או דין מה שגם נחשב

שיעור בביאה אז זה אותו דבר אמר לתי ניתוח לאבא ולאיך אמרנו לאבא או אביך הרי את מותרת לכול אדם מלבד לאבא או אביך הגד כשר זה לא שיעור גם בלא תנאו הייה אסורה עליהם ובמה אילמה בנישואין אבא ואביך בני נישואין הנו לא יכולים לקדש אות הכלל למה להתנות אן עליו בזנות אז הנה תנה עליה שלא תבעל לאבי ולאבא בזנות אולב ואביך או דלא שייר דווקא שמה לאחר שייר הנה כל בענ צנות אחרת כן למה רק לאבא אביך כל בינ צנות היה צריך להיות אומר לו דין

בנישואין דעבר נסיב אומר מה ששיר זה לא נקרא שיור בנישואין רק בבינת זנות לא אולי מדובר תנה אמה שלא תנסה לאבא וביה אפילו שלא יכולה להתקדש להם אין דרך אין דרכה בכך אבל יתנה אמא שלא תעבור ותנסה להם אז יש חילוק בין אביו ואביה לשאר בני אדם בהם אין זה שיעור כיוון שאינה יכולה לקדשה הם לא יכולים לקדש אותה בכלל אבל בשאר הדם שיתנה מה שלא תנסה זה י שיעור שפוסל את הגט אבל הם תנא מה על בהילת זנות אפילו בשאר הדם זה לא שיעור אז

נהיה ספק עוד ספק שאל רב את רב נחמן חוץ משלו כדרכה מה הוא מגרש את אשתו אמר לה בשעל משרת הגת הרי את מותרת לכל אדם חוץ מביאה שלאו כדרכה לגבי זה לא מוכן לגרש אותך שלא יבוא עליה שום אדם שלא כדרכה כדרכה מה הוא כ כדרכה כדרכה אלו שיר שבזה התיר אותה לכל העולם הודין במשקה ואיש הכתיב גם זה נקרא משכב עוד ספק חוץ מהפרת נדריך גרשת אשתו אמר לה בשעת מסרי דגל הרי את מגורשת ממני חוץ מהפרת נדרי לגבי הפרת נדרים את עדיין אשתי

רוצה להפר נדרים זה רק אני מה הוא בנישואים הו דלו שיר מותרת לנצל לכל העולם אז זה אז זה בסדר עו דיל מה אישה יקימנו ואישה יפנו כתיב אולי זה שיעור אולי זה שיעור שפוסל את הגט למה כיוון ששיר לגבי הפנת רד נקראת אשתו אישה פירנו כתוב דווקא בעלה היפר לה ולזה עכשיו נקרא עדיין אישה אז זה ש נכר שיעור בגת עוד ספק שאל רב את רב נחמן חוץ מתרומות הך מה הוא נתן הרית מגורשת ממני שרק תדעי לך אם תנשאי לכהן לא תאכלי בתרומה ש

איזה בן אדם זה מה הוא זה נחשב שיור או לא בנישואין אלא שיר או דיל מה כעניין כספו כתיב לגבי שת כהן כתוב שוכל בתרומה וכהן כי קנה נפש כ קשו ופה אומר לא תאכל בתרומה לא תהיה כןן כשמו של הכהן יוצא ששיר לה קידושי כהנים וש עברה על זה ה יכולה לאכול בו לא אבל עוברת חוץ מירו שתך מה הוא גרשת אשתו אמר לה בשעת מסירת הגד הרי את מגורשת ממני חוץ אם תמות הוא יירש אותה למה כנראה היה לה הרבה פלוס הרבה בניינים הרבה

עניינים הביאו לה ממשהד בסוי לא שייה ודימה שרו רשותה כתיב שרו זה אשתו בעל יורש את אשתו כין שורש דעד נקראת אשתו אז זה שיעור עוד ספק חוץ מקדושי משתיו מה הוא זה נחשב שיור אלא אומר אני הרי את מגורשת לכל אדם חוץ ממי שיבוא לקדש אותך בשטר את יכולה להתקדש בכסף בביאה בשטר לא מ אמרינן אפשר למקדש לה בכסף בביאה ודמה ייצאה והייתה קשביות לדדה האישה יכולה להתקדש בכסף כל אלה טקו עוד משנה גופו של גט עיקר הגט אתש שכותבים בו אדם כתב לה נוסח

כזה כתב בגט הרי את מותרת לכל אדם לא כתב לשאר הדברים שמו שם עירו שמה שם עירה הגט קשר גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם כן כשהיינו ילדים בפרת יוסף למדנו את זה אז כתבנו הרי את מותרת לכל אדם סתם נייר כזה קטן והיינו מעיפים את זה חכם ז רשי אומר מה זה אמרנו לו זה גט בזה כזה קטן אדם יכול לגרש את כן תראה איך הוא אומר גופו של גט עיקר הגט אדם תראה ראשי יש עיקר כתבת הקד כך יכתבו בו הרי את

מותרת לכול אדם למה כל מה שכותבים השאר זה רק לראיה ביד האישה שהתגרשה מבעלה אבל אם יש עדים שמעידים שבעלה כתבת כתב לה את הלשון הזה הרי את מותרת לכל אדם כבר זה הולך ם כתב רת לא לא צריך לכל אדם אם כתב להרי את מגורשת ממני גם טוב ש כן גם רבי יהודה אומר בדן צריך לכתוב לכך בדן להב לכי צריך מדבד הלשון הזה עיקר הגד צריך לכתוב לכך ודן דו לכי מיני זה הספר שינתן לך ממני הוא הספר הזה ספר תר יוכין זה גירושין

ואגרת ש בוקין זה איגרת של עיזבון וגד פטורין מה תעשי בזה למך להתנשא בה שתוכלי להינשא לכל גבר תציין לכל אדם שתרצי אז סובר רבי יהודה שהג צריך להיות מוכיח שבשטר זה הוא מגרש זה אחד זה מחלוקת תנק קמה ורבי יהודה גופו של גט שחרור עכשיו עיקר הגט שחרור הרי את בת חורין הרי אתה לעצמך הרי את לעצמך חשבתי זה אחד לשוחה אחד לא והקדימו פה אתה יודע בגויים קודם כל האישה אחר כך האיש אז זה שלוש לשונות היה פה למה יש בעל חייו בשלוש דברים

לאשתו שארה כסותה ועונתה אז לכן יש שלוש טיירון שבוחן פיטורין גם בתורה כתוב ח טבלה ספר כריתות אחר כך כתוב ודחה מביתו כתוב ויצאה מביתו זה הגרא אומר עוד הגמרא אומרת פשיטה אמר לה לאשתו עוד לשונות פשיטה אמר לה לאשתו הרי את בת חורין לא כתבו בו הרי אמר לה הרי את מותרת לכל ולא כתבו ב אתם מבין לא כתוב רת מותרת לכל אדם לא אמר לה כלום זה לא לשון של חירות שייך בגירושין גם כשהייתה אשתו יעני היא הייתה בת חורין כבר למה מה היא

הייתה שפחה אז מה זה יעזור שכותב להרי עד בת חון למה הייתה שבחה אמר לה לשפחת הרי את מותרת לכל אדם לא אמר ולא כלום לא ש ר מ מלאכה עדיין שפחתו ליין מלאכה אמר לה לאישה הרי את לעצמך מהוא מגורשת או לא צדדי הספק לגמרי כ אמר לה או למלכ כ אמר לה הרי את לעצמך כוונתו הייתה שתהיה ברשות עצמה לגמרי לשון גירושין או נמלכה אמר ל רבנה לרב אש תשמע דתנן גופו של גט שחרור ש שפחה כנענית הרי עד בת חורין זה גופו של

הרי עד ב תראה מה אומר אז זה גת שחרור גת שחרור גופו של גת שחרור שבח נעני הרי את בת חורין הרי את לעצמך מה עבדה דקנה לגופה גופו קנוי כי אמר לי הרי אתה לעצמך קנה גו אישה דלא כנ גופה לא כל שכן נכון כל שכן אם אמר לה הרי ע לעצמך שזה מועיל אמר לה רבינ לרב אשה עוד עוד ספק אמר ל לעבדו אין לי עסק בך מה הוא משוחרר או לא אמר לרב חנין לרב השמר רב חנין מחוזא לרב הש ת שמע תני

מוכר עבדו לעובד כוכבים אפילו שחייב לפדותו בכל אופן אח יצא לחירות אחר שפודה אותו לא יכול להשתעבד בו וצריך גת שחרור מרבו ראשון כדי להתירו לנשא לבת ישראל צריך גת שחרור למה עובד כוכבים לא קונה את גופו רק מעשה ידיו בגופו עדיין קנוי לרבו הראשון אמר רבן שמעון גמליאל במת במורים שצריך גד שחור מרבו ראשון כדי להתירו בבת ישראל של לא כתב עליו אונו כשמכר לעובד כוכבים לא כתב עליו שטר זה אונו זה שטר אבל כתב עליו אונו כשמכר אותו לגוי כתב על עוונו שטר זה

שחרורו לא צריך עוד שטר שחרור בכדי להתירו בבית ישראל מי אונו הנה הגמרא אומרת מה כתב בשטר זה שמכורה לו עובד כוכבים אמר שש דכתב כ שתברח ממנו מן הגוי אין לי עסק בך זה אונו ללכן אין לי עסק בך זה לשון שמועיל בשת שכו רבי יהודה אומר איך כותבים בגת אמרנו במשנה ודן ד לכי מנין ספר רוכין בגרת שבוקי ומה כ מפלגי במה נחלקו רבי יהודה וחכמים הגמרא אומרת רבנן סברי ידיים שאין מכחות ידיים ואפל גב לא כתב לה בדן מוכח מג מגרש לה רבנן

אומרים ידיים שלאו מכריחות כמו שלמדנו במסכת נזיר בתית אחיזה לדבר לאחוז בו כלומר דבר שמגלה דעתו וכוונתו של אדם בכך ש שכתב גט נתנה מוחר שכונתו לגרש אותה בגד זה אז ידיים שאין ידיים איפה הוא אומר הבנס ידיים שהן מוכיחות אבין ידיים אפשר להחז בהן ואף עגב זה לא כתב לה בדן יהיה בדן יהלך מני ספר תכין בגר שבוחן מגורשת מוכח מגת מגרש לה כוונתו לגרש אותה לכן כתב גת ומסר לו ביידה רבי יהודה סבר ידיים ש מכחות לא ן ידיים אי אפשר לאחז בהן וטעמה

דווקא דכתב לה בדן ספר תוכים ואגרת שבוכים דמוכח מתה מהלשון גתה מגרש לה אבל לא כתב לבדן אמרי בדיבור גרשה אולי אין כוונתו לגרש אותו בגט אלא בדיבור ואין דבר כזה בדיבור הושרה ראייה בעלמה תגיד אבל נתן השטר זה רק ראיה שגירש אותה אבל בעיקר כוונתו היייתה בדיבור עוד עוד דינים אמר רבי אימד כתב גיטה הסופר שכותב גיטה א לא לכתוב בדין נבי לך ימיני עם י זה משמע ודין שמגרש כיוון שהדין שצריך לגרשה אלא בדן ו דנ בלי י ולא לכתוב איגרת עם י ומשמע

איגרת מלשון גג אגרה אגרה רמה ואין זה לשון איגרת גירושין אלא איגרת בלי יד ולא לכתוב למך להתנשא בה עם י דמשמע לי מהך לי את מהכתיבה ספר הזה בהלך אז זה לא מגורשת לא לכתוב לך אלא למך למך בלי יוד שלא יהיה לי ך ולא לכתוב למך את האות ה צריך להרחיק את הרגל שלא ירא כ מחוברים כאות חט זה משמע כי חוכה עכשיו עוד דבר שכותב בטופס של הג תיבות דתן צפן תלת תלת ידן שלוש דן רצופות בכל אחד מהם אתם יודעים צופרי גטין

הם מיוחדים הם יודעים בדיוק איך לכתוב את זה כמו שהגמרא אומרת בלי ידין אם ם ידין ם שלוש ידין דמשמע תבין צביי ד אתה רואה אם לא אם לא אכתוב כך אלא יכתוב בלי שלוש יודן אלא יכתוב דווקא בשתי יודן אז זה יהיה בלשון רבים כלומר נשי העולם יהיו רשיות להנשא לכל מי שיירצו אז זה לא עליה צריך לשון הג יהיה מפורטת לגבי אותה אישה שהוא כותב עבורה את הגט לא לכל נשות העולם לכן צריך לכתוב עם שלוש יודין תהיין תצוין בשלוש יודין זה משמע איך

איך דטון ן והן ןן ן תבין כן כן א א ין דצין משמע שאישה רשעי תנסה לכל מי שתרצה אז היו כותבים הן ד ממש הן ה מוכיחה שזה חיריק הי הי מוכיחה שזה חיריק תסכל המצו הקדיש זהר יין תן זה לשון רבים אלא צריך להגיד מפורטת קב האישה שיהיה חיריק היוד יעשה אותה חיריק ין ין בלשון יודין ככה השם ישמרך אתה היית סופר גטי אה הנה אז אולי תראה לנו איך כותבים גת לא היה סופר גטי זה כל זה לדעת רבי יהודה נכון כל ה

לא לא לא לא רבנן לא כן רבי יהודה אמר צריך שיהיה כל הלשון זה אבל ככ ההלכה כרבי יהודה כן עוד דבר לאורכי לבב רוכין ולבב דבוקי ריך הב למה שלא יראה כי זה משמע תרכין אם לא יעריך אתב יהיה משמ תרכין גרושות שוקין עזובות אלא צריך שיהיה על זאת לכן צריך להעריך את הבו ספר ירוחין גירושין שזאת האישה ש בוקין בלורי לבב קדו יעריך את הב של תבת בכדו בכדי שתראה כיד שלא תיראה כי איזה חדו זה איזה חדו שלא יהיה בסתם קדור זה משמו

כדי מה זה כדי זהזה סתם כלומר בסתם מגרש אותה בלא כלום אני מגרש אותך כלומר אני מגרש אותך בליגת ולא לכתוב תנסה להתנשא בה באות א' זה משמע לא התנשא בה לא תתחתני לא תנסה אלא לה בה' להת נסבה ה בעיה להוא בעינן ודן או לא בעינן ודן צריך לכתוב בג בגת בדנ די ולכי מיני ספר תוכן וגב שיבון צריך בדן או לא בעינן לא צריך לכתוב בדן בכי מיני במשנה כתוב מפורש כן לכתוב רבי יהודה אומר בדן ת שמע תקין רבה בגטה בגטה רבה צריך

לכתוב איך פלני בר פלני כלומר זאת זה פלוני בן פלוני פתר תריך פתר גירש יד פלונית נטתה דבת אנתה מן קודם דנה מיומה דנה לעלם מיום זה ולעולם ואילו דן לא כמר הנה אז לא צריך מכמר הזכיר הב שאר דברים נכתבים בגת דה בנפשי אלא בענן צריך את הכל אנ בעינן בדן הרב מה השאלה כתוב במפורש במשנה רבי יהודה אומר וד עוד כן צריך לומר דן לכתוב דן מיומ דנן עכשיו הגמרא אומרת תיבות מיומ דנן לאפוקי מד רבי יוסי למה צריך רבא למה צריך רבה לתקן

שייכתבו בגד לשון זה מיומ דנן לאפוקי מד רבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הזמן שנכתב בשטר זה כבר התאריך מוכיח שמאותו זמן חל השטר אם לא כן נכתב השטר הזמן בשטר לא צריכים לכתוב בלשון השטר שהוא חל מיום זה אפילו שהלכה כרבי יוסי בכל זאת תיקן רבה שיכתבו בגט שהוא חל מיום זה שהוא לשון שמועיל גם לדעת רבי יהודה שחולק על רבי יוסי שיהיה הגט כשר לפי כולם שלא יוציאו לעז על מי שינסה בו עכשיו הוא לעלם תיקן רבה לאפוקי מטבעי מני רבה מרב

נחמן דאמר היום להוציא מן הספק שאל רביית רב נחמן ומגרש תודה אמר היום היא התשתי מחר התשתי גרשה רק ליום אחד פשט לו רב רחמן מגורשת לעולם כב ש התנתקה מרשות בעלה לאותו היום מנותקת לגמרי למרות כן בכל זאת תיקן רבה שיכתבו לעלם שפירושו מגורשת לעולם שלא יכתב היום הי את מגורשת מחר את מגורשת אתה מבין ויוציאו לעז עליה לכן תיקן לעלם אתה יודע זה הלכות גדולות למדנו אותם מהר אבל צריך לעמוד עליהם משות אחרת כן אז צריך לדעת טוב את לשון גטין אה ברמבם ברמבם

זה לא אבל הרב יכול לכתוב לנו איזה גט ולהראות לנו איך כותבים אה היה מנהל בית הדין יותר מהכל שהשם ישמרך הלכות יש לכם פה הרמבם תקראו הרמבם תכף נצטרך את זה נתת להם ניירות של הרמבם חלק לכולם עד שיביאו את החוברות נראה מתי יביא את זה גי חיים השם יעזור תלך תדאג לזה נו הרב מה אם לא כתב הוא לעל הג לוג שלא יהיה ספקות שלא יהיה ספקות אתה מבין אם אמר להיום ה אשתי ולמחר את אשתי הגד גד אל בחומר אם לא כתב ל

אתה זה אי אפשר ל רגל אחת ולדבר למה זה דברים שעומדים ברומו של עולם כל שאינו בתי גטים קדושין לא יהיה לו עסק עם ההן אסור לומר אנחנו סימן שולחן ערוך אני סימן תסת אסור לומר על שום בהמה בין חיה בן שחוה בשר זה לפסח אותו דבר לא יגיד לחברו תצל לי את זה לפסח לפי שנראה שגדשו מחיים לקורבן פסח נמצא בח קדשים בחוץ א אר בשר זה ליום טוב קונה יגיד אני רוצה בשר ליום טוב מולח יגיד בשר זה ליום טוב קדי מקולס שלם על

ראשו ועל קרעה ועל קרבו אף על פי שלא פרש ואמר זה לפסח אסור לעשותו אבל מותר לומר חיתים אינו לפסח זה לאומר קדשים למה אומר להם זה שמור חימוץ הכל טוב סימן ת א' הבכורות מתענים בערב פסח גם אם הם ממשהד שהם מפונקים מטענים בארב פסח בין בכור מאו בין בכור מאם כבודו בכור רבי ליהו לא טוב אז אתה לא צריך להתענות ערב פסח ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה ואיין ג כן זיו אבל אתה בכל זאת כדאי שזה ב צי ות כל ה אבל

מי שקשר לתעניות אפשר ני יבור הוא כמו מיומי לא צריך עניתה ב אם חל ערב פסח בשבת יש אומרים שמתענין הבכורות ביום ה לא ביום שישי ויש אומרים שאינם מתענים כלל הגהה אבל יש לנהוג סברה ראשונה ונוהגים כשהאב בכור האם מתענה תחת בינה הבכור כשעדיין קטן ואם אין אהב בכור הוא מתענה בעד בינו עד שיגדל ככה עושים האבא מתענה בשיל בנו או עושה להוציאו מסכת ביום וו פעמ אם זה כן ביום ה אנחנו הרמבם עכשיו ספר זמנים אה היה א' גם לפני הה אחד לפני ספר

זה זמני והוא ספר שלישי הלכותיו 10 בזה סדרן הלכות שבת הלכות עלובין אלחות שביתת יסור אלחות שביתת יום טוב אלחות חמץ ומצה אלחות שופר בסוכה ולולב אלחות שקלים אלחות קידוש החודש הלכות תענית לכות מגילה וחנוכה תראה אצל הרמבם שבת זה סדר חגים יש הלכות שבת יש בכלל חמש מצוות שתי מצוות ע שלא סות לא תעשה לשבות בשביעי שלא לעשות בו מנחה שלא לענוש בשבת שלא לצאת חוץ לגבול שבת לקדש את השבת בזכירה א' שביטה בשביעי ממלאכה מצוות עשה לשבות ביום השביעי מלא לעשות מלאכה שנאמר ביום

השביעי תשבות כ עושה בו מלאכה ביטל מצוות עשה ועבר לא תעשה שנאמר לא תעשה כל מלאכה ומה הוא חייב על עשיית מלאכה אם עשה ברצונו בזדון חייב כרת אוי ואבוי ואם היו שם עדים והתראה נסקל ום עשה בשגגה חייב קורבן ת קבועה ב כל מקום שנאמר בהלכות שבת שעושה דבר זה חייב הרי זה חייב כרת ואם היה שם עדים והתראה חייב סקילה ואם היה שוגג חייב חטאת ג' כל מקום שנאמר שעושה דבר זה פטור הרי הוא פטור מן הכרת ומן הסקילה ומן הקורבן אבל אסור לעשות

אותו דבר בשבת מסור מדברי סופרים ווא חקת מן המלאכה ועושה אותו בזדון מקין אותו מרכת לכן כל מקום שנאמר אן עושים כך וכך או אסור לעשות כך וכך בשבת העושה אותו דבר בזדון מכין אותו מכת מרדות מכת מרדות זה מלכות מדרבנן ד' כל מקום שנאמר מותר לעשות כך וכך הרי זה מותר לכתחילה כן כל מקום שנאמר איןו חייב כלום או פטור מכלום אין מקין אותו כלל ה דברים המותרים לעשותם בשבת בשעת עשיתן אי אפשר תעשה בגללם מלאכה ואפשר אפשר בשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר

שלא תעשה אם לא נתכוון אותה מנחה הרי זה מותר למה המלכת מחשה בת עשרה תורה כ כיצד איך גורר אדם מתע כיסא וספסל כיוצא בהם בשבת בלבד שלא התכוון לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירת לפי כך אם חפרו הקרקע אי חושש בכך לבי שלא נתכוון כן מהלך אדם על גבי עשבים בשבת בבד שתכוון לעכו אותם לפיכך הם נעקרו אינו חושש ורוחץ ידיו בעפר ורוחץ ידיו בעפר הפירות תשו פה עפר פירות עכשיו אם הוא רחץ הידיים שלו משקה את הפירות רוחץ ידיו בעפר פירות ויוצא בו ובלבד שלא

התכוון להשיר השיער פיכח ם נשר אינו חושש אה בעפר רוחץ ידי בעפר ואז יוצא לו השערות מהיד זה אין לו מחשבה וכן כן פריצה דחוקה מותר להיכנס בה בשבת אבל פי שמי שירצה ורות מפי אבנים כן כל דבר שאיין מתכוון כגון זה הרי זה מותר וואוו אבל עשה מעשה ונעשית בגללו מלאכה שודאי תעשה בשביל אותה מעשה פלפי שלא נתכוונה חייב עכשי דבר ידוע שאי אפשר שלא תעשה אותה מלאכה כן הרי שצריך לראש עוף לצחק בו הקטן חתך ראשו בשבת תביא שאיין סוף מגמתו להריגת העוף בדבל

חייב שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתך הראש החי וחי ויחיה אלא המוות כן בא בשבילו לכן כל כ יוצא בזה כלומר המוות שד קוקוריקו בא בגללו זן כל העושה מלאכה בשבת לפן ש צריך לגופה של מלאכה חייב עליה כיצד הרי שקיב את הנ פני שהוא צריך לשמן או לפתילה כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע הנר של חרס של נר פני ש הכיבוי מלאכה הרי והרי בפני שה למה אסור הכיבוי עצמה זה מלאכה והרי נתקבל לכבות פי שאין צריך לגוף הכיבוי ולא קיבל

אלא מפני השמן או מפני החרס או מפני הפתילה הרי זה חייב אוהו לכן המעביר את הקוצר בעמוד בשות הרבים או המכבה את הגחלת שלא יזוקו בהם רבים חייב אפי שאין צריך לגוף הכיבוי או לגוף העבירה אלא להרחיק הזק א זה חייב כן כלכ יוצא בזה איזה הלכות אלה אנחנו הולכים מהר מהר כל המתכוון לעשות מנחה ונעשה לו מלאכה אחרת שלא נתכוון לה פטור עליה פי שלא נעשת מחשבתו כיצד זרק אבן או חץ בחברו או בבהמה כדי לאורגן והנך בעקר אילן בהליכתו ולא ה ולא הרג אי

זה פטור הרי זה קל חומר אם נתכוון לאיסור קל ונעשה איסור חמור כגון שנתכוון לזרוק בכרמלית ועברה אבן רשות הרבים שהוא פטור וכן כלכ יוצא בזה מתכוון לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר כגון שמתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר איןו חייב כלום לכן כל כ יוצא בזה ט מתכוון ללקות תאנים שחורות ולקט לבנות או שנתכוון ללקות תאנים ואחר כך ענבים ונהפך הדבר וליקט הענבים בתחילה אחר כך תאנים פטור פלפי שליקת כל מה שחשב אים בלא נקת כסדר שחשב פטור שבלא כוונה עשה שלא עשה תורה

אלא מלכת מחשבת חידוש יד היו לפניו שתי נרות דולקות או כבויות נתכוון לכבות זה בקבה זו להדק זו ודק זו חייב שהרי עשה מן המלאכה שחשב לעשותה למה הדבר דומה למי שמתכוון ללקות תאנה זו ולקה תאנה אחרת זה לא לבנות שחורות זה או למי שנתכוון להרוג את זה והרג את זה שהרי נסד מנחש שחשב לעשותה יא אבל א נתכוון להדליק ראשונה לכבות שניה אחריה ונפח הדבר וכיב ראשונה ואחר כך הדליק שניה אחריה פטור כי בא זו והדליק זו בנשימה אחת חייב ע אף על פי שלא

הקדימה ההדלקה הרי זה לא חרותה אלא שתיהן כ אחת ופיקה חייב לכן קלק יצא בזה כל עושה מלאכה ב מתעסק ולא נתכוון לה פטור יב כל ה מתכוון לעשות מנחה נסת ביותר על כוונתו חייב בפחות מכוונתו פטול כיצד ארי שנתכוון להוציא משע לאחריו מה נו לפניו חייב שהרי נתכוון שהרי נתכוון נשמרה פחותה ונעשית שמירה מעולה שהרי נתכוון לשמירה פחותה ונעשית שמירה מעולה אבל אם נתכוון להוציא לפניו בא לו לאחר פטור ש מתכוון להוציאה משמרה מעולה והוציא משמרה חוה כן ק יוצא בזה ג היה חגור בשינה

משליך המשא בן בשרו חלוקו בן שבא המשא שדרכו להוצא בדרך הזו לפניו בן שבא לאחוריו חייו שכן דרכו להיות חוזר ככה זה יד כל המתכוון לעשות מלאכה בשבת והתחיל בא ועשה כישור חייו פי שלא השלים כל המלאכה שנתכוון להשלימה כצל אר שנתכוון לכתוב אגרת או שטר בשבת אן אומרים לא תחייב עד שישנים חמצו לכתוב כל השטר או כל האיגרת אלא טוב שתי אותיות חייב וכן התכוון להרוג בגד שלם שרוג שני חוטין חייב פבי שתכוון השני בגד הו ועשה כישור בכוונה חייו כן כל כ יוצא בזה

טו כל מלאכה שהיחיד יכול לעשות אותה לבדו ועשו אותה שניים משותפות ין שעשה זה מקצתה וזה מקצתה כגון שעקר זה אח ברשות זו והניח השני ברשות אחרת בין שעשה אותה שניים כאחד מתחילה ועד סוף כגון שזו שניהם בקל מוס וכתבו חזו כבר בוצו מש הרי אלו פיטורים ט טז ם אין אחד מהם יכול לעשות ע לבדו אל תרפו שיניים כגון שניים שחזו חורה והוציאו רשות רבים או ואין כוח ביד אחד לעשותה לבדו ועשו אותה בשותפות מתחילה וע סוף שניהם חיייבים שיעור אחד לשניהם היה כוח באחד

להוציא כורה זו לבדו והשני אין יכול להוציא לבדו השתתפו שניהם וציוה זה הראשון שיכול חייב השני מסייע הוא הוא מסייע אינו חייב כלו חל כ יוצא זה יז כל מקלקלים טורין כסל אר שחבר חברו בהמן דרך השחתה כן אם קורע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה הרי זה פטור עפר גומה נו צריך אן לעפרה הרי זה מקלקל ו פטור א עלפי שעשה מנחה אויל קנת לקלקל פטור יח כל המקלקל על מנת לתקן חייו כצד הר שסתר כדי לבנות במקומו או שמחק כדי לכתוב במקום

שמחק או שחפר גומה כדי לבנות בתוכה היסודות כן כל יוצא בזה חייב ש כשהוא מתקן יט זה כמו המוחק על מנת לכתוב זה ולדה שלו כן כן כל העושה מנכה בשבת מקצתה בשוגג מקצתה בזדון בין שהזית ובסוף שגג בין שגג ובסוף הזיד פטור עד שעשה שיעור המנכה כולה מתחילה ועד סוף בזדון אחר כך יהיה חייב קרן ואם היה בעדים והתרה חייב סקינה כמו שעשה שיעור בנח כולה בשגגה מתחילה עצו ואחר כך יהיה חיה ואחר כך יהיה חי חטאת קבועה תראה זה זה מובן אבל צריך עוד

הפעם ועוד הפעם שאדם מתבונן בהם וידע אותם שזה זוהר דף כב עוד מעט כמה ז כח חצי שעה אם אתה צריך ללכת תלך אני אלך תמח לי כן אה תמחל לי מח תמיד מתי אני בה מחר מח בזה שעה ישתה רוצה תבוא לפני תשע בס שסג סליחה צוד מניתי נימוסי תרין ארבע מבטיחי שבן ארב סטרי עלמה בזייתון תכוח כ הקצות ג ז ח ר לג ן ע כל מין ב שחין כתב אפה צדק חד חז חח גבור הודך דך מלחמה כגכ בו דדן בח תולעת דשת

בנו כל אבני עבר עלי מתבקע זה השמיר אפשר הכל ביום אחד ו אדני אונו שבפ כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סוי אותם משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קלך סמים נט שמים יה ויאמר אדוני נושה כלך שמים נטף ושחלת וח בנה סמים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר שק לך סמים ף יהיה בב ה אר ש קודש ק עלי אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר רנה עלות אהרון את בקטנה כתור תמיד לפני אדוני לדורותיכם נו רבנ פתאום הקד קצב 38 3 חמה מ בכל יום

מחציתו בבוקר ח שושה מנצרים שמהם מכניס כהן גדול ות החזיר ל מכתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסעת דקה מן הדקה 11 סמנים היו ב ואלו אן הורי וצפורן ל תומ שמעון והוא שוח ש דש אין אדם יכול לעמוד פני רחה ולמה מרבים בד דש נו אדמ לי חו מזמרת הארץ בכ מעט צורי ח מע מעים ימר איש ור ש כ זה עהכ מ אל השר בר משהו במתה נצ ויאמר משה ארן מש ם ויעמוד בין המתים ובי מגפה נצר אני אשר וצך ר בו כחך

כי היית מזגר ני ואני אשר וזך נן לבוקר חסדך צר ביום כי חסדך לבוקר רנן וזך אשיר ני נישיר וזך לבוקר חסדך כם עוזך עשיר ואני ל נוסע בן אלוהים ימ בסתר עוון אשת ר המלך דש שנו נו מעלינו קדושים כל המשחים שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה יברך בשמו נצו א כל הקהל הקדוש מכ דעל מברך כם זכ מלא משלות ליבכם לטובה ולברכה לישועה חיים טובים ארוכים ים שמחים נחת בכל ס גשמי ורוחני כן יהי רצון ונאמר אמן אז כ

טוב לכולם חיים טובים