הדף היומי מסכת גיטין דף נה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כא תמוז תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש כא בתמוז תשפג אך אח טוב לישראל. הנה זכינו השבוע פרשת מטות משעה. הנה הפרשת מטות מדברת על בתחילתה על הנדרים.

ככל היוצא מפיו יעשה מה שאדם מוציא מפיו צריך לקיים לעשות בפועל כמו שכותב מהרחו רבי חיים ויטל כותב בעץ הדעת טוב כל אשר ידבר האדם פועל למעלה בעולמות העליונים הן לטוב אלמוטב אם דבר דברי תורה דברי קדושה אז הוא מעורר למעלה, הוא מעורר את העולמות העליונים בקדושה. איזה צד הקדושה מלאכים טובים עושים לחתו על הקדוש ברוך הוא. אם חס ושלום מדבר דברים אסורים פועל חס ושלום בסתר אחראה. א זה שאומר אם לא יחל דברו, אם אדם לא מחל דברו בשיחת חולין, בלשון הרע, בנבלות הפה, ככל היוצא מפי ואומר כך יעשה.

אפילו בלי תפילה, בלי כלום הוא מבקש ככה אומר הקדוש ברוך הוא זה נהיה על המקום ככל היוצאים מפינעשה כמו שאמרו רבותינו ברמז שהכל נהיה בדברו מברך עד שהכל נהיה בדברו שהוא מברך למה הוא שומר שומר את הפה שלו כמו יש בגמרא במסכת תענית הגמרא אומרת מעשה חמור על עבור נדרים שמה נערה אחת הלכה לבית שלה טעתה בדרך הגיעה למקום שאין ישוב הייתה היה צהריים השמש לעתה הייתה צמאה לא היה מים ראתה באר היה לזה דלי למעלה טלתה את עצמה בחבד ירדה למטה לשתות מהבאר שותה שותה

אין מי שיעלה אותה זועקת זועקת זועקת זועקת [מוזיקה] עבר שמה איזה בחור שומע צעקות מרי את הראש שלו רואה בבאר בחורה אומר לה מה יש לך גנת אומר אני רציתי לשתות ונשארתי פה אין מי שיעלה אותי והכלה בחורה טובה והכל אמר לה תראי אם אני אעלה לתך מהבול או יציא לו אתך תתחתני איתי אומרת לו כן העלה אותה ישבו ביניהם דיברו קבעו כן אמר כל אחד ילך את דרכו באותו ובזמנו בעיתו ובזמנו נשבעו אחד לשני אמרה לו מי עד אמר יש פה בור ויש אברה אותו

זמן חולדה החולדה והבור גמרא הם עדים היא הלכה לעיר שלה שמרה את עצמה כלומר לא מיוחנה הציאו לה שידוכים בחורה היפה, הטובה, מה שעושים לא עשתה עצמה קצת פסיכית, לא נורמל. ו טוב הוא שכח הלך לעיר שלו הציאו לו שידוכים יאללה התחתן התחתן עם אישה הביא שני בנים שני ימים שני הבנים האלה אחד עקצה אותו חולדה ומת אחד נפל בתוך בו ומת אומרת לו האישה אשתו תגיד לי מה זה מה צריך להיות אולי יש לך איזה איזה מעשים משהו איזה בעיה מה שני הבנים שלה היא

מביאה אותם בקדושה בטהרה שומרת הכל מה קרה פה חשב חשב אמר כן עכשיו הוא נזכר כך וכך היה עם אותה בחורה וסיפר לה נפלה בבור ואני הצלתי אותה והבטחתי לה אומרת לו תשמע אין מה לעשות תן לי גט תלך לדרכך לך לאישה הזאת תיקח אותה בוא ככל היוצא מפיך תעשה הלך הלך ל לעיר הזה שתמה הייתה הבחורה חיפש אותה אמרו לו היא משוגעת מה אתה רוצה ממנה רק ראתה אותו ניתה נורמל זה אני מחכה זה הכל ואז התחתנו אתה רואה זכו לבנים ולנכסים הכל אבל זה

שאדם שומר דיבורו זה גמרא לא היה רבי רבי עקיבא זה בנדרים הגמרא אומרת גזבר של צדקה היה עשרה לומעות בקופה מה יעשה יש עניים יש אנשים מסכנים היה צריך לתת להם כסף איך הוא יעשה ביקש לבות מאיזה מטרוניתה אחת הלך אצלה אמר לה את יכולה להלוות לי עשירה גדולה אמרה לו כן כמה אתה רוצה כך וכך זה הון עתק נקיד כמו היום מיליון מיליון דולר הגיע זמן הפירעון אמר לה מי יהיה ערב להלוואה אמר לו הקדוש ברוך הוא והים טוב אמר לו בבקשה פתחה לו הצרות

מה אתה רוצה תיקח לקח נגיד מיליון דולר הגיע זמן הפרעון היה רבי עקיבה חולה לא הרגיש טוב לא יכול לבוא לפרע יש לו כסף לא סתם יגיד יש כסף אבל לא מרגיש טוב זאת ראתה עד הערב לא בא עמדה בשפת הים ריבונו של עולם אתה והים ערבים מה מה יהיה רבי עקיבא לא בא אמר הקדוש ברוך הוא נשתטית מיד בת הקסר לקחה ארגס גדול של הכל אבנים טובות כסף זהב הכל זרקה בים זרקה בים היא עומדת שם באה תיק טיק טיק טיק איפה ש עומדת באה

אומרת בבקשה הרימה את הקופה הזאת, באה לבית פותחת הוא ו יש פה שלוש מיליון לא מיליון לקחה את המיליון שלה אמרה יבוא רבי עקיבא אני אביא לו את העודף זה לא שלי טוב למחורת בא רבי עקיבא עם המזוודה שלו מיליון אומר לה בבקשה תראי אתמול לא הרגשתי שטוב באתי היום אומר לה לא לא זה כבר שילמו לי העדים הקדוש ברוך הוא והים הביאו את הכל ויש לי עודף שני מיליון נהיה לו כמה עכשיו שלוש אנחנו עוד עניים דורה עניינים ראית מה זה אז אומר רבן איש

חאי רואים אנחנו כמה גודל הכוח של הדיבור אתה רואה מה זה אמר לו הים ככל היצא מפי יעשה אין פה חוכמות אמר לה הים מיערב הים נהיה ערב הקדוש ברוך הוא ערב מביא לה את הכל זה הכל הדיבור לא סיפר רב חיים קנבסקי הוא אומר שהשעגת אריה הביאו אותו להיות רב של מיץ בן כמה הוא היה בן 70 שומע מתלחשים ביניהם הקהל אומרים מה זה הביאו לנו איזה אחד זקן מה נעשה עכשיו עוד מעט ימות אמר להם לא תפחדו אני עד גיל 90 יחיה וככה היה

מבטיח לכם עוד 20 שנה ככה היה מה שהוא אומר ככה אחר כך היה מספר מאיר קרידץ אומר שהגאון מווינה קבע תפילתו באיזה בית הכנסת היה חבית עם מים תילת ידיים מים פעם אחת ניגש הגאון מבין ליטול ידיים לא היה מים ראה את זה אחד הילדים רץ מיד להביא מים אמר לו הגאון הגאון מוילנה אמר לו אתה תחיה 100 שנה לילד הזה כשהוא הגיע לגיל 90 הילד חלה כולם הביאו לא היה רגיל דבר כזה 90 שנה חולה הולך אומר תבלבלו במוח אני חיה עוד 10 שנים בריאים

אמרו לו איך אתה יודע אומר גרה הבטיח לי 100 יצא מהפה שלו 100 זה 100 בטח כן למה א גאול חידה מביא שכל דיבור שמדבר האדם של מצווה נעשה מזה מלאך קדוש של טומאה נברם את זה מלאך רע אם זה מלאך טוב מדבר דבר דיבור רעבר מנ מטמא את נשמתו הרע כמה צריך האדם אה לשמור יש לכם אבל מעשה שהיה זה סיפר אותו רב מאיר שפיר שלובנין אומר הוא ראה לפני 400 שנה מה היה עם המהרל עם ה רבי שלמה לוריה מארשל מארשל הוא היה הרב

של עובדים בזמן ההרים הוא היה המרשל בזמן מורם פלא פלאות תשמע איזה מעשה נורא על דיבור היה לו בישיבה המערשל איזה בחור שפיץ משהו לומד רצו לו שידוך בסוף מצא שידוך משהו טוב אבל מן השמיים הבחורה הזאת אחרי חמישה חודשים חלתה במחלה איומה וככה היא הייתה חולה שבעה חודשים במחלה הזאת. שבעה חודשים היה צרה גדולה והוא עומד איתה ובוכה והיא אוהבת אותו ואוהב אותה והיא בוכה כל הזמן. יום אחד מהרחמנות שלו אמר לה אני מבטיח לך ואני נודר שאני מה שלא יהיה אני לא ישא אישה

אחרת.

מבטיח לה, תקע לה תקיעת קפ וזהו. בסוף היא נפטרה אחרי שבעה חודשים. טוב, עבר השלוש והכל, מציאים לו שידוכים, כולם אוהבים אותו. אדם מיוחד, בחור, אין כמותו.

מביא לו שידוכים, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה. שנה המרשל קרא לו אומר לו תגיד לי בחורות טובות כולם רוצים אותך כולם רווקות מה קרה לך בסוף פתח את הפה אומר לרב תראה כך וכך היה אומר מה פתאום זה לא חל מה אתה יכול אתה חייב מצווה בפריה ורבייה זה לא חל זה דאורייתא אתה צריך להביא ילדים אין השבועה והנדר זה לא כלום. טוב, אומר אני, אתה אומר אני מבטיח לך אין פה תתחתן והכל בסדר. טוב, אומר אני הפתחתי לה.

לא, תחתן. בקיצור, אני אומר לכם, התחתן א שמחה גדולה. כל העולם רקד. לא עבר ימים.

הבחור הזה נפטר בתר הוא כל העיר אמר לו המרשל אל תפחד אמרה אמר לה אם תעשו לביה אני בא אבל כשתברו אותו תשאירו את הקבר פתוח כתב מכתב לבית דין של מעלה אמר להם אני שלמה לוריה שלום לכם פמניה שלמעלה אני פסקתי את בטין תורה שתלמידי מותר וחייב לשת אישה אני גוזר בכוח התורה הקדושה תחזירו אותו חתם שמושל הניח את זה ביד של המת אומר לו בבקשה תעלה הכל בסדר עלה למעלה רואים את זה אמרו כן צודק ההלכה היא כך זה קם מהכבר שמע בן אדם

מת כן קם דופק בבית איזה בחיות היה איזה זה דופק בבית עם תכיחים היא ברחה וכולם ברחו איזה בחיות היה המת הגיע עכשיו בבוקר הוא הלך לישיבה כולם אומרים המדבר כולם ברחו מהבית מדרש מה יעשו אמרו למהשל אומר לא נפחץ אני מסדר תפס את הסך של השכך אמר תשמע אתה תיכנס למוחות של כל לובלין כל התלמידים כל לובלין כל השייכים תוציא מהם את זה כי אם הוא לא היה הוא לא מתי את זה וככה היה נכנס למוח שלהם באותו זמן כולם חיים טוב הוא חי טוב

עם אשתו הכל בסדר זה כתוב במעשה של חברה קדישה אבל אתה רואה מה זה ברית קרוטה לשפתיים קידושים לא רוצים מחדש אפילו פסקו לו שמותר לו להתחתן שבוע לא חלה טוב זה עוד עניין אבל תראה מה שהרב אמר זה אמר תראה מה זה איזה עולם אומר מארכו כותב גם כן אומר שאם אדם מדבר אומר משהו נודר נגיד לעשות איזה מצווה בורא מלאך אחד אבל לא לא נגמר רבי עד שהוא יתקיים גמר המצווה שגמר לעשות את המצווה אז הוא עומד למשל נודר לעשות מצווה קנה סניגור אחד

מי שנודר ולא לא משלם המלאך זה תלוי אומר ועומד וצער לו עד שיגמר מעשה המצווה ההיא והרוצה שתפילתו תהיה נשמעת שתדל להשלים נדר זהח לאלוהים תודה בשלם לעניון נדרך ואז ממשיך קראני ביום צרה חלצרק תכבדני אתה רואה מה זה תגזור עומר ויקום לך מידה כנגד מידה אתה אתה מסדר אני שומע עליך אתה אתה מסכים במה שאתה רוצה מיפה שלך פלא פלאות מאוד מאוד צריך להיזהר בזה זה לא היה מעשה ברבי יהושע בן נביא. הגמרא אומרת בכתובות רבי יהושע בן לבי יקרח ויו בבעלי רעתן אלה שהיו

חולים הרעתן זה הכוונה יש להם צרעת קשה אמר הילד אהבים בילת חן אם חן מעלה לומדי גביני לא מגנה לא מפחד מזה אומרים לו עוד שלא תדבק מה אתה עושה לא מנשק אותם מסדר להם הכל הגיע זמנו של רבי יהושע בן אדפ פתר היה חבר של מלאך המוות אמר לו מלאך המוות לך ועשה לו רצונו הלך מלאך המוות אמר לו יהושע אני חיני לגן עדן ותראה לי מקומי אני ככה לא רוצה אמר לו אני מוכן אמר לו רבי יהושע תן לי את הסכין שלך אתה מפחיד

אותי בדרך אני לא מאמין לך נתן לו הסכין הגיע לגן עדן אמר לו איפה המקום שלי ראה לו קפץ רבי יהושע בן נביא וישב בגן עדן חי תפס תפסו מנחמד בגנימתו אמר לו יהושע בשבועה שאני לא בא איתך אמר לו רבי יהושע בשבועה לא בא איתך תשבע אמר הקדוש ברוך הוא אם פעם אחת נשבע ונשאל את שבועתו נתיר לו גם את השבועה שלו בתקו אף פעם לא נשבע ו צריך להתיר שבועתו אמר לו המלאך אמר בתן לי את הסכין שלי לא נתן לו תקבל יצא בת

קול מן השמיים יהושע תן לו את הסכין הוא יש בני אדם צריך לקחת אותם היה מחריץ אליהו הנביא לפני רבי יהושע פנו במקום לבר לוי פנו הלך רבי יהושע בן לוי ראה בגן עדן את רבי שמעון בר יוחאי יושב על 13 קרים אמר אמר לו, "אתה הוא ברואי?" שאל אותו רבי שמעון בר יוחאי, "אתה בן לוואי?" אמר לו, "כן." אמר לו, "נראיתה הקשת בימיך?" אמר לו, "כן." אמר לו, "אם כן, אין אתה ברואי. באמת לא נראית הקשת. רק אתה רואה הוא לא רוצה להחזיק טובה לעצמו.

פלא פלאות. ראית איך לא הוא לא משאל את שבועתו לא עשה כלום בונים גם הגמרא אומרת רבי חנינ בר פפה גם היה אוהבו של מלאך המוות מלאך המוות רגיל אצלו כן לא מפחד ממנה היה תימני לא תפחד כאשר הגיע זמנו להיפטר יותר אמרו בשמיים למלאך המות תעשה לו רצונה הלך אליו אמר לו אנטיני 30 יום עד שיחזור על כל תלמודי מה אתה רוצה חכה למה אמרו רבותינו אשר מי שבא לכאן תלמודו בידו הניח לו אחר 30 בא אליו אמר לו רבי חנינא הרא לי מקומי בגן

עדן אמר לו אני אני מוכן אמר לו תן לי את הסכין שלא תפריע אותי בדרך אמר לו מלאך המוות כחברך לא לה אמר לו רבי חנן תביא ספר תורה ותראה יש דבר שלא קיימתי אמר לו אם נקרחת אתה אחרי בעלי רעתם ועסקת בתורה כמו רבי יהושע בן נביא ואפילו אחי כשנפטר הפסיק עמוד אש בינו לבין העם ולמדנו שלא מפסיק עמוד אש אלא לאחד בדרה קרב אליו רבי אלכסנדר אמר לו עשה בשביל כבוד חכמים לא הסתלק עמוד עשה בשביל כבוד אביך לא הסתלק השם זה בש כבוד

על הסכה הסתלק עמוד אש שוכלו להתקרב אליו אמר הבי עמוד עמוד הזה בא להוציא מעליו תראה מה זה מה זה תראה מה זה אה זכותם יגן ענינו יהושע אז מה למדנו היום לשמור את הפה לשמור את הפה לא יחל אל דברו איי איי אינו פרק יט פסוק מ מאיר תפתח שמה איפה אתה למטה בן אדם למשפחותם יצא הגורל השביעי ויהי גבול נחלתם צורעה ואשתון ועיר שם אתה רואה איפה קבור דן בן יעקב איפה צרעה יש תאול מול בק ושלעבין ואיילון ואצלה אתה רואה הנה שלעבין זה

פה עד היום שלעבין איילון והטלה ואינון ותמנתא ועקרון ואין תקעקת תקה וגיבתון ובעלת והיהוד ובני ברק וגד רימוון אתה רואה כל זה שדן אומ הירקון והרקון עם הגבול מול יאפו ויצא גבול בן אדם מהם ויעלו בני דן וילחמו אין לשם ויקדו אותה ויקו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו לל שם דן כשם דן אביהם זאת נחלת מט בן אדםשבחותה הערים האלה וחצריהן ויכלו לנחור את הארץ לגבולותיה ויתנו בני ישראל נחלה על יהושע בן בתוכם על פי אדוני תנו לו את העיר אשר שאל את

אמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בא עד היום זה הוא קבור שם אלה אנטחות אשר נאחלו אלעזר כהן ויהושע בן וראשי אבות למטות בני ישראל בורן בשילו לפני אדוני פתח אוהן מועד ויכלו מחלק את הארץ הגענו פרק כן משניות ולפני המשנה צדקה היום שלוש נכון ציון משה בסדר נשמת אביגד בן בתיה מרים בת רחל יפה בת חתון מחר זה הפטירה שלהו בן ח בן היהו בן חנה אנחנו מסכת סוכה פרק ג משנה י ד רבי יוסי אומר יום טוב הראשון של חג סוכות שחל

להיות בשבת כמו השנה ושכח והוציא את הלולה לרשות הרבים פטור בני שיוצאו ברשות מותר ליטות הלולה ביום טוב ראשון שחל בשבת אז הוציא אותו ו ברשות רק הוא שכח טו מקבלת אישה מיד בינה ומיד בעלה מחזירת עולמיים בשבת מקבלת את הלולב מחזירה ש שעמד בהם הלולב לפני הנטילה שלא יכמוש רבי יהודה אומר בשבת מחזירים ביום טוב מוסיפין מותר להוסיף מים חדשים אבל אסור להחליף את המים לגמרי קטן יודע לנענע חייו בלולב במועד מחליפים קטן יודע לנענע חייב בלולב מה יודע מה לא לנענע כתוב קטני יודע

לנענע את הלולב חייב בלולב חכם משה כשהיית קטן קנו לך לולב אז לא היה אז לא היה אז לא היה אחד בשביל כל בית של כל הבית הכנסת מתכנס חייב לך הגענו פרק רביעי היום אנחנו בעזרת האל ובשעתו דף ד נ ה מסכת גרין דף נ בעזרת השם אז נגיד תפילת בית המדרש שבי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות שמיחות קדשבר שכי שם כל ישראל שם כל שמה חזורשנושמתנו חייתנו יחידתנו ומלבושיהם והקרבים עליהם שביל תביע חו פספת אנחנו באים לקיים צפת שמ תורה כמו שמה כתוב

והגית בו יומם ולילה לילה לילה גמת שמע שמחלון והיא נועם אדוני אלוהינו עלינו עלינו רצו לפניך רע דבר לדים שגיד חוכמה מפעת לתחדום תורה בלימודי בלימודי תורה חדצורך את הדוך חוקך ככה ידכם קודש ברכו את אדוניקח כן לפתוח דף נגלה עשו הגרה ב אה כן כן הגרלה הוא צודק לא עשינו הגרלה עוד לא עשו הנה קח תסחה בתי את ההגרלות דף נעשה הגרלה הנה תוציא אחד קודם זה יין הכל יוצא מנה יין יין רבותיי הנה יין הרב אפילו היום סוחב בוא נראה סיון מה ש מה

יקבל היום עובדיה מנכל מי זה יש כאלה בטלפון משהו לא יודע מי זה עובדיה מנקיאל מנקאל זה אתה מנקיאל לא אתה עובדיה טוב בוא נראה איפ איפה הוא הקרמני? עכשיו תוציא אחד פרחים אחד פרחים. רחמים שלום רחמים שלום.

זה גם בשב עכשיו תוציא אחד פרנה פיטות של עופר. כן. מה שבוע שבוע שעבר זכה בזה משה רואה פה לא הולך עדיין לא זכו מפה יהודה קב זה גם כן זה יהודה קטה יודע של בת ים עכשיו תוציא רגע עכשיו כמה נוציא תוציא שבע יש הרבה קהל שבע שבע כמעט הכל לא לא כמה יצא לך גם זכר שתיים לא יצאת שמונה תיקח אותו בסדר אבל אתה יוצאת נו מה נחזיר אותך ככה רגע איך נדע מי זכה במה הוא לא פה איפה הוא צריך לכתוב את זה

אני לא יודע כבר מי בלבין יבוא לא יש שם מ עובדה מלכיאל הוא זכה ביין תזכרו עופר מזרחי עופר מזרחי זכה בספר הלאה שמתי בפרנה בפרנה לא פרנה כבר זכה בפר יהודה קטב זכה בפרנה מורנוב מקובל האלוקים אה טוב זה ספר ספר ספר כל זה ספרים הנה בא מה אתה עושה צחוק זה שכר ביין כן שומע אה שומע יאללה שריר מי זה שריר לביין נו הלאה נו נו ציון משה כתוב אליעזר חזיז אליעזר חזיז ההפתח מי זה מכיר תביא עיקר זה תשע באב אחר כך מה

נעשה ארבע ראשונים זה יהיה תשע באב ואפשר אני אביא סידורים בסדר יאללה או תודה אפלב בוי או הרב עופר אפלב בוי יוסף נקי עובדיה זה למעלה כן הוא זכה בפנינו לא הוא זכה ש לא כי זכה לך תמשיך לא משנה הוא זכה לפני שבועיים א אביבי אביבי זה התימני כן זה גם לא ו נדב קרני יש פה אין פה אין כולם בחוץ אז מה זה הפלת החימום היום מה הולך את החימום כזה עובד צדיק חם אתן ספר אחד לשני באב לכפ מחשבים תנאל כן אנחנו מתחילים

את הדף הרב דן לא זכהזה אללהו מיטם טוב תפתח את החלון לא עובד פה המזגן אני עובד עם איפה פרדה מתחיל לאחר צריכים לעשות איתך חשבון אתה יודע יש אצלנו כנסות בבוקר היה לי קצת היום אתמול באמת הוא כבר יודע כל הדוף בעל טוב שלו ברוך השם לא משנה שורה רביעית לא לדבר עכשיו דף שורה רביעית איזה אגדות מה אומר אתה חורבן תחיל היום היום הקמצ קמצה היום מתחיל היום למטה בעמוד ב למטה זה משה תפתח את הדף אין זמן כן אני אין זמן העיד רבי

יוחנן בן גודגדה על החרשת שהסיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שניסאת לכהן שאוכלת בתרומה והיא מתה בעלה יורשה נמשיך אחר כך זה עידותו של רבי יוחנן בן גגדה אמרנו ששתי ההלכות האחרונות זה מפני תיקון העולם עכשיו זה מקורם זה לא ממש בדין זה מפני תיקון העולם אז בוא נראה לכן צריך עדות של רבי יוחנן בן ברוקע בן גודגדה. זה לא רבי יוחנן בן נורי באבמות.

הוא אומר שחרשת היא לא מתגרשת. דעת רבי יוחנן בן נורי במסכת במות חרשת לא מתגרשת. אז פה העיד רבי יוחנן בן גולגדה על החרשת שאין בה דעת. ולא רק זה שהסיע אותה שהשיא אותה אביה.

שסיאה אביה שיוצאה בגט כשהיא קטנה בקבלת קידושי אביה נעשת אשת איש גמורה הייתה קטנה אבא שלה השיא אותה כשאבא קיבל קידושין נעשת קידושיה גימורין לגמרי אבא יכול למכור אותה לקדש אותה בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה היא ברשות אביה בכל זאת יכולה לצאת בגט נותנים להגט ביד אפילו שאין דעת לקבל את גיטה היא מתגרשת למה התורה לא צריכה דעת האישה בגירושין הגירושין נעסים גם לא לרצונה יכול לזרוק עליה גט רוצה או לא רוצה וזה הכל לכן גם חרשת שאין הדעת מתגרשת אמרו אבל לא לגר

שלחה מבתום זאת שמשלכה ואינה חוזרת להוציא שותטה אמרנו בגמרא משלכה וחוזרת בכל זאת אתה שומע חרשת היא לא שותה כזאת גמורה היא לא ממש שותטה שמשלכה וחוזרת נכון אבל אבל שותה אסור לדרש לא אי אפשר כלומר היא לא יכולה בן קוה היא לא יכולה לסרב אתה מבין היא לא משוגעת לגמרי יש לה איזה סעיפים בגלל שהיא לא שומעת אז היא לא מבינה, לא שומעת דיבורים אז השכל לא עובד מספיק. אז זה שאומר העיד רבי יוחנן בן גודגדה לחרשת שהסיאה אביה שפילו שזה קידושין ממש דאורייתא אשת

איש ממש בכל זאת יוצאה בגט אפילו שאין לה שכל מספיק יוצא בגט למה מתגרשת בעל כורחה האישה ועל קטנה בת ישראל שניסאת לכהן קטנה בת ישראל תומה אין לה אבא וניסאת השיעותה אמה ואחיה לכהן שהקידושין שלה זה מדרבנן זה לא דאורייתא שאוכלת בתרומה היא אוכלת בפירות החייבים בתרומה מדבריהם אבל היא לא אוכלת בתרומה דאורייתא צ שומע רק אוכלת בתרומה מדרבנן לא מדאורייתא והיא מתה בעלה יורשה ש אפילו שהיא לא מקודשת לו רק מדברי חכמים יורש אותה למה מדין הפקר בדין הפקר לכן יורש אותה דר רשי

שישאה אביה רבותה נקת דף גב קבל אביה קידושין דידה שהיא קטנה בלה יש גמורה אפילו אחי יוצא בגד ומקבלת את גיטה ואפלג דלת בדעתה לאישה כי נפקה את בעל כורחה נפקה ואין ואין מתרצה בגירושין אפילו הכי נפקה יקח לא בעין דעתה והקטע בת ישראל שניסת לכהן בומה דלאו נישואין אלא מדרבנן שאוכלת בתרומה דרבנן בענין נישואים לא גזרי תלמידי מרש זהו עכשיו המשך המשנה גם העיד על המרש הגזול שבנא בבירה שיתו לדמה בפני תקנת השווים אדם גזר קורה גדולה עם מצאכם בעיניו אומר את זה אני לשים

תקרה אצלי בבית היה לו בית גדול עכשיו חזר בתשובה הגזלן הזה אומרים לו שלא תלעון דלת בפני השבים בתשובה מה עושים אומרים לו תשמע תשלם כמה זה עולה וככה לשלם את דמיו דמי הקורה לא חייבים לסתור את את הבית שלו כל זה בפני תקנת השווים למה אם נצטער לסתור את הבית להחזיר את הקורה עכשיו פני יש לי כוח לכל זה לא עושה תשובה לכן הקלו עליו תקנת השווים עוד דבר ועל חטאת הגזולה אתה מבין אדם גזל בהמה הקדיש אותה לחטאת שלא נודעה לרבים שהיא גזולה דווקא

לא נודעה לרבים כמה כמה זה רבים? שלושה בני אדם. כך כותב הרשבה בשמיבי מהירושלמי.

שלושה שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח לא צריך להביא חטאת אחרת כמו שהגמרא תבאר. למה בני תיקון המזבח? מה זה נראה בגמרא ראשי מרש קורה בירה בית גדול בני תקנת השבים שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו להחזיר מרש עצמו ימנע מלעשות תשובה שלא נודע לרבים שהיא גזולה שהיא מכפרת ואין צריך להביא אחרת פני תחנת המזבח הגמרא מפרש משום מלך תרתה בתריטה דשום תקננינו תנליחה מה זה קשור לפה כן גמרא אתה איתי או אתה יושן נראה עכשיו חרשת שניאת לכהן אוכלת בתרומה הוא כתב על כטנה בת ישראל שנשאת

לכהן שאוכלת בתרומה מה הדין חרשת אמר רבה זה בגמרא קטנה תהם איך אתה אמר רבה מעידותו של רבי יוחנן בן גודגדה אמר מה לומדים לומדים מעידותו של רבי יוחנן לימוד גדול אם אדם אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שתרחוב זה הרי זו מגורשת ולא אמר רבי יוחנן דגודגדה לא בעין דעתה הכי נמה לא בעין דעתה אמר אמר לקח עדים אמר ראיתם תראו זה גט ואני נותן לה גט עכשיו בא אצלה אומר לה כנסי שתרחוב זה לא הודיע לה שזה גט

למה היא לא רוצה היא אומרת מה אדם כמוך אני אעזוב בחלומות בלילה אומר טוב תקחי את השטר חוב הזה והיא לקחה את הרי זה מגורשת. היא לא ידע בכלל שהיא מתגרשת במעשה הזה.

היא לא ידעה. היא לא יודע שזה גט. אבל הוא אמר לעדים שזה גט. אם לא כן זה לא גט.

כנסי שתחוב זה לא גת. עד שהוא אמר לה הרי זה גיט. אבל פה אמר לה עדים שזה גט. ונתן לה ואמר לה כיסי שאתה חוזה והיא לא יודעת.

למה אם לא זה פטנט. היא לא הייתה רוצה להתגרש. כן. ככה עושים.

עושים יש הרבה. הם לא רוצים לגרש. גם בעלים שום לא רוצים לגרש. עושים לו רמהות.

אני זוכר פעם היה איזה אחד שלא רצה לגרש את אשתו. המשפחה לא של האישה לא רצו אותו בשום אופן. למה הוא קצת השתבש? תעשו אותו כשהוא מיושב, לקחו אותו לבית דין, לפני כן הבטיחו לו הבטחות.

מה עשו? איזה אחד מהחבר'ה התחפש לאישה, אמר לו, תתגרש, אומר, מה יהיה לי? אומר, אני מוכנה להתחתן איתך. כן.

ואז איך אני יודע את זה? אני אגיד לכם. ואז הוא נתן לה גט לאשתו. בסוף ההוא הוציא את התחפוסת.

זה איש. איפה זה היה? בבית דין של רבי יוסף כהן השכן שלי אני ראיתי אותו דלות יושב לומד אתה שומע הוא לא יושן איך עשו לו דבר כזה החזיר אותם לתת גט בחזרה כן למה אני הייתי שכן דלת מול דלת אני אה כאילו כי זה לא תופס לא יודע בדיוק מה זה לא לא נכנסתי לזה הייתי אבר ברך צעיר אבל אני רואה אותו זה הקיר שלו בשבילי אותו דבר אני שומע אותו כל הלילה מה מהמה מה מפר איך זה יהיה ומה זה יהיה ככה איזה כמה לילות אז אמרתי לו מה קרה אז הוא סיפר לי משהו כזה הוא לא אמר לי בדיוק אבל שאחר כך שמעתי כן ואני מכיר את הבן אדם ו יודע הכל מכיר אותם הם עשו לו רמאות כלומר פה הם רימו גם את החכם. אתה מבין?

אבל רבי יוסף כהן הוא לא ילד קטן. הוא עשה נעים דבר שלא יעשו את זה יותר לעולם. כן. חינך אותם אלה שעשו את כן.

הם צ'יקנה. זה זה משהו כן יש אתה יודע אז הנה אמר רבמידותו של רבי יוחנן בן גדגדה אמר להדים רוגת זה שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שטרחוב זה הרי זו מגורשת זה מגורשת למה לפני כן הוא אמר לעדים לא אמר רבי יוחנן ג למה מאיפה אני יודע מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדה לא בעינן דעתה לא צריך דעת האישה בגירושין הרעיד שניתן אפשר לגרש את החרשת אין לה דעת ולא מבינה ואפשר לגרש אותה הכי נמה לא בעינה דעתה לא צריך שיהיה דעתה תחשוב

שזהשתחוב מה אכפת הגמרא אומרת פשוטה בטח אפשר ללמוד מזה מה חידש בזה רבה מה עודתמה כד אמר לה כנסשתחוב דולי בטלה כמה שענה מית בדבטלה לעדים אבה אמר להונה דקאמר אחי משום כיסופה ראית אם אם היה על דעתנו הייתי אומר לא אתה יודע למה הייתי אומר פה לא למה אולי כשמע כסיס את החוב זה הוא ביטל את את הגט לא כמה שמעלן לא אם היה מבטל היה אומר לעדים כשהוא ביטל פה לא ביטל ומה ש ומה שלמה אמר לה כך מתבייש מה אני אתן לגט הוא

מתבייש ממנה למה כל כך עשתה לו טוב מתבייש מהמשפחות מתבייש הכל אמר להקח שתחוב זה אתה משמלה שזה גט רשי מידותו של רבי יוחן גדגדנו למדים אמר לעדים שלו בפניה ראו גד זה חזר ואמר לה כנסי שתחוב זה ולא יודעה שהוא גד לא בעתה לאישה לאישה למה דעה חרשת לת לה דעתה ואילו חרשת שלא סיאה אביה והיא ניסאת מעצמה לכהן משגד לה לא למדתי עכשיו נלמד את זה ועל כתנה בת ישראל אמרנו במשנה כתנה בת ישראל שניסאת לכהן אוכלת בתרומה ששאל ואילו משמע דווקא קטנה שנישואי

הנישואין דרבנן ניסאת לכהן אוכלת בתרומה ואילו חרשת משמע שלא הסייא אותה אביה בניסאת מעצמה לכהן לאחר שגדלה לא אכלה בתרומה אפילו שנישואי המדרבנן מה על תאכל בתרומה דרבנן גם זאת אוכלת בתרומה דרבנן דווקא כתנה בת ישראל שניסאת לכהן אוכל בתרומה אמרנו אז משמע דווקא קטנה שניסו הנישואין דרבנן ניסאת הכהן אוכל בתורמה דרבנן ואילו חרשת שלא השיא אותה אביה וניסאת מעצמה לכהן לאחר שגדלה משמע לא אוכלת בתרומה אפילו שגם נישואיה זה נישואין דרבנן למה אם היה הדין של חרשת שווה לכתנה למה עזב את התנה חרשת עסק

בדינה והשמיע לי בכתנה מה ששינה התנה משמע חרשת גדולה לא אוכל בתרומה דרבנן אפילו שתופסים בקידושים מדרבנן טעמה מה היא טעמה למה באמת לא אוכלת בתרומה הרי הרי תופסים בקידושין מדרבנן מה היא שונה מכטנה שניסאת לכהן שאוכלת בתרומה מה אתה יודע למה לא גזירה באמת יכולה לאכול אלא גזירה שמאכיל חרש וחרשת הוא פקח הוא טוב אבל הבעיה שלי שלא יכיל חרש חכמים חששו אם חרשת ניסאת הפקח תאכל בתרומה יבואו להתיר גם כן אכילה תרומה גם בחירש שנסע חרשת לכן אמרו לו טוב בניחול קטני חול קטן

חנטיר הוא מה יש חירש בחירשת שאיכלו בתרומה למה זה חרשת אין בה דעת דינה כקטן אז יש סברה שקטן שאוכל נבלות הם בדין מצובינפרישו הגמרא מתרסת גזרה שמחיד חרש מפקחת כל למה הסיבה שגזרו חכמים חרשת שניצאת בקע גזרה שמאכיל חר חרש בפקחת שמיבואו להתיר אכילה תרומה בכהן חרש שנסא פקחת זה לא קניין אין קניין או קניין מדין תורה פיקחת מוזהרת על האיסור אבל בקטנה שניסאת לגדול לא חששו לאיסור למה משום קטן בגדולה קטן אין לו נישואין אפילו מדרבנן אז אין בעיה כזאת הגמרא שואלת ולאכול בתרומה

ד ולאכול בתרומה דרבנן למה חששו ועשו פקחת שניסה לחירש לאכול בתרומה למה לא התירו להם לאכול בתרומה דרבנן הרי הרי מקודשת לכהן מדרבנן יבואו קידושין דרבנן וטירו תרומה דרבנן תירוץ גזרה שמעתה לעכולה בתרומה דאורייתא חכמים עשרו תרומה דרבנן שלבוא לאכול אותה בתרומה דאורייתא לכן חוששים יאכיל חרש וחרשת שהכהן הוא חרש תורה קטנה שהיא תקדע כבר זה היא מותרת גם בדורת עוד מעט תקדע ואילו חרצת שלא יסא אביה והיא ניסאת מעצמה כהן משגדה לא אכלה בתרומה מאיפה אני יודע מדי שנ מדי שנה שינה התנה במלתה דרי

בחרשת שבקה ונקנה שמה אחר גדול דסה דרבנן דכת לא אכל דקדוש דידה מה הייתה הניסה חרש בחרשתמה רבנקנו במות בחרשת שמכין כהן חרש בחרשת פקח בחרשת להכולי חרש חרש בחרשת פריך בליחול קטן כן נבלות הוא אחרי רשת כן דלת בדעתה כקטן כן נבלות כד במין בדים מסובים עליו פילו אפילו בדרומה דאורייתא תחול גזרה שמאכיל חרש כהן שאין קניין קניין בפוקחת שמוזרת לאיסור אל כך גזר פיקח בחרשת חרש בפקחת אבל גדול בקטנה נקמגזר משום קטן בגדולה קטן לד נישואין אפילו מדרבנן אפילו מדרבנן כדימות שוטה וקטן שנשאו

נשים נשותיהם פטורות מן החליצה מןו בליכול חרש בפרקחת בתרומה דרבנן דתן דרבנן ומנה תרומה דרבנן זהו ועל המרש הלאה ועל המרש הגזוז שבנאו אמרנו במשנה בנהו בבירה יביא את דמיו לא צריך להרוס את הבית בשביל להביא את הקורה עצמה תנו רבנן גזל מרש ובאו בבירה בית שמאי אומרים מקעקע כל הבירה כולה מחזיר מרש לבעליו איי איי איי אי א איי נחזיר את הקורה עצמה לבעל איי איי איי איי איי בית הלל אומרים אין לו אלא דמי מרש בלבד הגזלן לא צריך רק לשלם דמי מרש לא

להשיב אותה בעצמה למה מפני משום תקנת השבין אחר כך אם מנעו הגזלן לעשות תשובה צריך לקעקע את הבירה ישופיענדו איזה וידה אין אשתו לא תיתן לו יש צדיקים לא אכפת להם הם כבר כל כך בעניין יודעים העיקר זה השם יתברך והכל שקר והכל הבלן והם רוצים רק לעשות רצון אבינו שבשמיים אשריהם ולא מעניין אותם שום דבר לא בית ולא כלום אז ששו את הבית ויתנו הוא רוצה לתת את הקורה עצמה עצמה לא אבל לא לאש כזה מרא חכמים עשו לו תקנה צדיק לא לא צריך ועל

חט חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים אמרנו שהיא מכפרת עכשיו הגמרא תבאר נודעה חטאת ללא נודעה בוא נראה אמרו לדבר תורה מדין תורה בנודעה לרבים בן לא נודעה אינה מכפרת חטאת גזולה לא מכפרת מה היטעמה יאוש קדינה אפילו גם אם נתיישו הבעלים מן הבהמה שמענו שאמרו ממש וי לחסרון כיס יאוש קדיאוש בעלים לבד לא קנה אין אין הגזלן קונה את הבהמה שיוכל להקריבה. הבהמה לא קנויה לו. היא לא נחשבת לקורבנו.

לא לא יכול להקריבה לחטאת להתכפר בזה. יאוש קדיר. אומר רש"י יאוש לבדו בלא שני רשות אחר הייאוש לא קנה. מה טעם אמרו?

לא נודעה מכפרת. לא נודעה לרבים שהבהמה זו הגזולה. לא נוטעה לרבים שבהמה זו גזולה ואז היא מכפרת שלא יהיו כהנים עצבים למנוע צער מהכהנים שלא יהיו כהנים עצבים במקרה שיבודע להם לאחר ששחטו את הקורבן אכלו אותו שזה הייתה בהמה גזולה יגידו אכלו חי חולין שנשחטו בחזהרה לכן לכן אז לא אז לא לא בגלל ששחטו חולין בעזהרה בגלל שאכלו חולין בעזהרה כך כתוב כן אכלו ולא שחטו ולמה לא יגיד שחטו כיזה חיטה בזר אומר הרשש משום שאכילת איסור הגנה יותר החתם סופר פירש משום שהקריבו חולין בעזהרה

לא יהיו עצבין שהרי כאנוס הוא מתעסק פטור אבל אכילת איסור חייבים גם באונס שהדבר גדול מתעסק בחלבים ועריות שסוף סוף הוא נהנה אתה מבין אוכל הוא נהנה אמר אמרנו שלא יהיו כהנים עצבים אמר אמרו לרבנן למה לא נודע גם נודעה שלא יהיו עצבים אמרו לרבנן לא לא שאם נודעה אחר כך זה יגידו גזולה וזה אם לא נודעה אז יש תקנה אמרו לרבנן לעולה והנן מפני תיקון המזבח תנן אנחנו אמרנו במשנה טעם התקנה בפני תיקון המזבח לא בגלל שלא יהיה כהנים עצבים אמר להם כיוון דכהנים עציבין

נמצא מצווח בטל אין מה לעשות כהנים נמנעים מלעבוד למה שהם יבאוו לידי אכילת חולין שנשחטו בעזה מפחדים אומר מה אנחנו אנחנו רוצים להיות נקיים נקיים אז זה מחלוקת אם יהושקנה או לא. אה, יאוש קדי קנה.

אתה יודע מי שייאוש קנה מי איך היצר הרע יכול לקנות את האדם לחלקו? אומרים על ידי מתייאש יאוש. ככה הוא קונה אותו אסור להתייאש. אין יאוש.

אפילו חרב היוש. ורבי יהודה זה מי אמר לנו? אולה בר תורה בן נודעה בן לא נודעה אינה מכפרת מכפר לא זה דבר זה עולה אני חזרתי למעלה עכשיו אני אגיד מה שכבודו אומר ורבי יהודה אמר דבר תורה בן נודעה בין לא נודעה מכפרת חטאת לרבים שגזולה היא אם זהשוע בעלי מכפרת מה היטעמה מה הי טעמה יאוש קדינ קונה ביאוש בעלים לבד כבר קונה קונה החפץ יוצא החפץ שות הבעלים קנה לגזלן אתה רואה ומה טעם אמרו נודעה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות למה אמרו אם

נודעה החטאת שגזולה היא לא למה אמרנו על חטאת הגזולה שהיא מכפרת אבל אם נודע שגזולה היא לא מכפרת כי הוא לא התייאש לכן לא מכפרת למה אומר לא בגלל יוש אז אומר שלא יאמרו מזבח אוכל נבלות גזלות רעז על המזבח מקריבים עליו ממון לא כשר ואיך המזבח מקבל אותו שיעיף את זה גזלות יעיף עם טוב וכ יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום עשה זה מן התורה לא צריך להביא קורבן אחר דווקא נודעה קודם זריקה אינה מכפרת אבל אחר זריקה שכנת כפרה לו צריכו

להביא אחרת הנה יש פה עוד המשך אתמרה שמ אותו דבר כשאתוספי יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום עשה תרצים שדווקא אם נודעה קודם זריקה אינה מחברת אבל אחר זריקה מתכפר חן מדויק מלשון מלשון ראשי מלא הרועים זה אחד גמרא מקשה זריקה בשלמה לעולם חטאת אחר זריקה זה לא עכירה מהתורה אפשר איך יש אם אפשר לעקור דבר מן התורה פרצו אחר זריקה עדיין בשלמה לעולה היינו חטאת היינו דקטני חטאת אלא לרבי יהודה חטאת אפילו עולה נמה אפילו עולה נמה יפה משמה לעולה שאומר שיאוש

לבד לא קונה אחר כךמים תקנו שיעלה לו הקורבן לרצות ל למה כדי ש שלא יהיו הכהנים עצביים לכן לכן הם תיקנו לו שבאמת לא קונה החכמים תיקנו שיקנה כדי שלא יהיו כהנים עצבים אז היינו דקטנה במשנה דווקא על חטעת הגזוזה גזולה שלא נודעה לרבים יש בה אכילת כהן יש בה אכילת כהנים בשביל תקנתן אמרו שעלי הקורבן לרצון אלא לרב יהודה שהוא אומר ש שמדין תורה יאוש קונה ורק משום תקנת מזבח שלא יוצא עליו לעז אז המאיריה למה תפס דווקא אחת אפילו עולה נמה התקנה הזאת שייכת

גם בקורבן עולה שעולה קריל לגבי המזבח שלא יגידו על המזבח גזלן אומר לא מבעיה כאמר לא מבעיה עולה דקלילי שעל גבי המזבח חשש שלא יגידו מזבח אוכי גזרות ויש תקן שלא נודע רבים שלא תעלה על גבי המזבח אלא אפילו חטת נמח אלה דם עוד צדיק לגבי מזבח וידרח כהנים אחילה אפילו אחי גזרו שלא יעברו מזבע אחורי גזלות ואתה סך הכל מה מקבל בחטאת חנב דם כלום הכל השאר אוכלים בני אדם אפילו אחי אפילו אחי חטאת נמד חלב דם הוא דסליק אז מקריבים ממנו רק חלב דם

והשאר הכהנים אוכלים אפילו הכי גזור שלא יאמרו מזבח אוכל גזלות אפילו חרב דם גזלות גם לא אוכל אפילו שיש לכהנים הרבה אוכל בזה זה היוצבים קשורה קשור למזבח שלא אוכל גזלות כן אבל רגע שהכהנים יש להם מכינה עז תגזרו החוכר תכשיר את זה שלא יהיו עצורים אומר רבי יהודה לא לא אכפת לא עצור תנן אפילו אחי שמה שאם למזחו שאם נודע לא גזור גזור כמו שכתוב אפילו אחי אם נודע לרבים שלא שלא יעלה אם נודע לרבים לא יעלה לא יעלה אפילו שזה דבר קטן על חטאת

הגזולה אמר לו במשנה שלא נוטעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח עכשיו קשה משנה מה לעולהניחה אלה ל רבי יהודה יבחלה בשלמה לאולה שהוא סובר שמדין תורה יאוש לא קונה רק חטאת לא מכפרת גם במקום שלא נודע לרבים זה מדין תורה ניחה למה אמר נקת חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים מכפרת תקלו חכמים שתכפר החדתד שמצד הדין היא לא מכפרת אז מובן תיקנו שכמה שמצד הדין היא לא מכפרת תקנו חכמים שהיא תכפר אלא לרב יהודה יבקה מבעלה הוא סובר שמדין תורה יהיו קונה גם חטת שנודע לרבי

מכפרת רק במקום שנודעה תקנו שלא תכפר אז בקה מיני ה היה צריך להגיד הפוך במקום שנדעה לרבים שהגיזוה תקנו שלא תכפר מלתקנת מזבח לא כך לא להגיד דבר כזה שבמקום שנודע תקנו שלא תכפר הכי נמכאמר קבלת התנה כך כן לומר לא נודעה מכפרת מדויק בדבריו נודעה אינה מכפרת מפני תיקון המזבח בסדר תיב רבם גנב גנב והקדיש ואחר כך טבח ומחר משנה את השלומי כפל ואו משנה את השלומי ארבעה וחמישה תן עלה בחוץ כי גבנה ענוש כרת ו אמרת קדי לקנה כרת מה יעבדתה אמר רב שסבי

כרת מדבריהם שמעת זה מושג חדש כרת מדבריהם מדברי רבנן מתיב רבה אתה עולה אמרת השיאוש לבד לא קונה בוא תראה יש ברייתה שאומרת אדם גנב שור עושה כי גנוב איש שור עושה וטווחו או מכרו חמישה בקר כן וארבע צון תחת השור לא בגלל שבס יש לו יותר בושה. בושה שם אותו על הכתפיים שלו.

גנב שור עושה והקדיש עכשיו גנב את השור ועשה הקדיש את הבהמה הגזולה הזאת למזבח אומר לך תראה אני אעשה עכשיו מסו. הקדיש אותה למזבח ואחר כך טבוח. אחר כך לקח את זה מהמזבח. תראה איזה בן אדם התחרט, הלך שחט או מכר אותה למישהו אחר משלם את השלום כפל למה גנב עבור הגניבה שעת גניבת הבהמה הייתה חולין ואין משלם את השלומי ארבעה וחמישה בשביל השחיטת הבהמה למה תמיכת הבהמה אומרתה לא הייתה הבהמה שלו הייתה של הקדש והתורה לא חיבה תשלומי ארבעה וחמישה רק לרעהו לא להקדש הקדש

אין לו חיוב תשלומי ארבעה וחמישה ישלם שיניים לרעהו לא להקדש בתנעלה בחוץ כי גבנם שחת בהמה זו מחוץ לעזה הנושקרת כמו שוחט קדשים מחוץ לעזה והיא אמרת יאוש קדי קנה ביאוש ש לבד אין הבהמה יוצא נושות הבענים והיא לא נקנת לגנב נהן הקרבה כרת מה בידתה למה חייבו אותו כרת על בהמה שחוטי חוץ הרי היא לא ראויה להקרבה בכלל ואין חיוב כרת רק עבור בהמה שראויה להקרבע בו מזבח אמר רב שזבי נכון זה כרת מדבריהם זה לא מדין תורה אלא מדרבנן אחיךו עלה כרת מדבריהם מעיק

עשו חייכו עליו משחקים אומר לו יא חביבי הרב שזבי מה אתה מדבר וכי יש כרת מדבריהם יש כרת על איסור דרבנן יעני אין דבר כזה איסור כרת על איסור דרבנן אין כרת איסור דרבנן אמר לרבה גברה רבה אמר מנתה לא תוכיחו עליך שזביא אדם גדול אמר את הדין הזה לא תצחקו שאין כוונתו לכרת מדרבנן אלא כרת שעל ידי דבריהן באת לו וכמו הרבנן ברשותה כן זה חייב עלה אומר זה לא חיוב כרת מדין תורה אלא שעל ידי דבריהם כיוון שהכרת בא לו ידי חכמים ו כמו

רבנן חכמים כנסו את הגנה העמידו אותו על גניבתו ברשותו שכו עלי הקדש כי איך היא תלחייב עלה אתה רואה למה שהתחייב אם ישחתנה בחוץ תחייב עליה כרת למה כי הם מחשב את זה ברשותוכן כאילו שכת קודש בחוץ כלומר החשיבו את זה ברשותו ואז הקדש שלו זה הקדש כן רק לגבי הקר ואז הוא חייב אם קשחש בחוץ הוא חייב כרת כי הפקר בית דין כן אין הפקר תראה רש"י וכמו הרבנן ברשות גנב עם הקדישה שכול עליה הקדש גמור שתחת כרת אם יש חטנה בחוץ כי איך היא

דיווקמוה ברשותה כפרה בקנס היא בקר כפרה פסיק וקנס הוא דקנסו והפקר בית דין הפקר היא וקצה אז מה הקנס שיכנסו אותו שמה שיכנסו אותו שהממון שלו זה הפקר ואז הוא להפקיר את זה זה נקרא מופקר מה שזה לא נקרא ש ביד רשות הבעלים הוא הקדיש את זה ואז זה מובקר והקדש הקדש אז מה הקנס זה כנסו אותו את הגזלן שמה כנסו אותו שזה הבקר הפקר זה כאילו זה יצא מפשוט הבעלים הראשונים אז מה מה איזה קנס הוא מקבל פה לא זה לא היה צריך צריך להיות

כך זה לא צריך להיות הפקר מה הוא מפסיד פה ש קונסים אותו צריך להפסיד משהו בטח הוא מה הוא מפסיד הוא מפסיד שזה שוחט קדשים בחוץ אם שעת את זה בחוץ זה קדשים קרות כרות שזה נקרא שוחט קדשים בח לא כי נחיה בעלה כיידי לחיה בעלה פירש בקונטרסור רבנן קשה אם היא לא עסק אפילו שח חטה אחר בחוץ לחייו אל הכבן דלאדער הרבים כמו ברשותה שלא יהיו כהנים עציבים ממנה מחיה בשוחל בחוץ כן זה פטנט כן המשך מה שאמרתי שהמידו חכמים את המברשותו הוודאי כמה בעיה

ליזה זה ברור לי כך אבל הבודאי כמה בעיה לי כ כמו רבנן ברשותי משעת גנבה או או משעת הקדשה אה זה קשה לי זה אני מסופק זה ודאי שהמידו רב הפכירו את זה והמידו ברשותו שאלה ממתי מאיזה זמן אה ודאי כמה בעיה לי זה ודאי אני מסופך עכשיו מה אני אגיד לכם כ כמו רבנן ברשותה האם משעת גנבה זה ברשותו או משעת שהקדשה הבהמה ברשותו רק משעה שהקדיש אותה למה נפקמינה משעת גנבה או משעת קדשה לגיזותיה וולדותיה הגיזות והולדות שבין שעת הגנבה לשעת ההקדש למי שיכים

לגזלן או לנגזל אם המיטו את הבהמה ברשותו משעת גנבה הכל שייך לגזלן והיא ואז חייב לשלם לנגנב רק דמי פרה מעוברת או דמי רחן וכולי לגזותיה אם העמידו ואם העמידו את הבהמה ברשותו רק משעה שהקדיש אז הגיזות והבלדות שייכים לג לנגנב לנגנב נגזל והוא צריך לשלם דמי פרה בבלדות ודמי רח בגזותיה קם משנה מפורשת חוזל פרה מעוברת וילדה אצלו משלם מפרה עומדת ללד לא גם כל גנבה גם בלי להקדיש את זה כל אחד שהוא בונה הוא קונה את זה מה צריך להפקיר את הוא היה פה

לא מעלים את זה הוא גב את זה בלי לה זה לא גצר שוב זה לא מרטוס מה הדר עם ערבה מסתברה משעת הקדשה שלא יהיה חוטה נזכר מה תמיד לא יצא משע שגנב אז אז מה הוא ירוויח גם את הגרם את הבלדות וגם את הכל?

לא אז ביטלו לו את זה כאילו אבל זה זה עצם שהוא שחוק זה לא מה שהמידו ברשותו זה רק משעת אלוהים עשו את זה הפקר לא היה סקרקון לכן מהגיזות והבלדות שייכים למי לנגזל משעת הקדש זהו שלא יהיה חותה נזכר יפה לא היה סקרקון בודה לא היה סקריקון זה מה זה סקריקון עובד כוכבים מה זה רוצח כן עובד כוכבים שהוא רוצח גוי שהוא רוצח היה לוקח קרקעות של עם ישראל מאיים עליהם לרצוח אותם מפחד עד שהם מפחדים שלא יהרוג אותם אומרים לו קח את הקרקב תעזוב

אותי אומר לא היה סקריקון ביהודה כלומר אין דין סקריקון שכתוב בהמשך המשנה נוהג ביהודה ובירושלים אין היו הורגים אותו ההמשך ההמשך של המשנה אז צריך ביחד. לא היה סקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה, אבל מהרוגי המלחמה בהלח בא סקריקון. בזמן מנחמת טיטוס הייתה בירושלים בביהודה לא היה סקריקון. לא היה דין סקריקון שבא בן אדם וגזל את הכלקע ומפחדים ממנו מרצח שלא ירצח אותם.

עכשיו נראה מה דין סקריקו ונדע מה מה זה לא היה ביהודה וירושלים. נראה. אבל מהרוגי המלחמה ואלך לאחר מלחמת איסטוס יש בסקריקון גם ביהודה וגם בירושלים. כיצד מה הדין של זקריקון?

אדם בא הסריקול עכשיו הוא מוכר את הקרקעה ישראל לקח מסקריקון יהודי קנה מהסיקרגון שדה ש הנס אותם מישראל ואחרי שהוא קנה ממנו חזר ולקח מבעל הבית חזר וקנה אותם מבעל הבית שלם לו עוד פעם דבר מועט כלומר מבעל השדה מכחו בטל למה אומרים ההסכמה למקח לא הייתה בלב שלם? זה מפחד הגוי הסכים. אבל אם הוא קודם כל קנה מבעל הבית ואז הוא חזר לסכריכון מקחו קיים קיבל רשות מהישראל עוד קודם ידיעת הגוי בטח זה הסכמה באמת של היהודי בעל השדה בלב שלם אז זה לא היה

נוהג ביהודה וירושלים בהרוגי מלחמה בזמן מלחמת טיטוס לא היה דין סקרי קרקון שלקח מהסיקרקון ובא וקנה אחר כך ממנו את הקרקע אין דבר כזה לא היה נוהג דסקריקון אז מה היה חוזר לבעלים אפשר לקנות למה היא נפקה מינה שאפשר או אי אפשר לקנות אי אפשר ביהודה בהורגי מלחמה בירושלמים בראשונה גזרו גזרה על יהודה לפי שמסורת בידם מאבותם שיהודה הרג עשו נכתיב ידך בעורף אויבך ותן לנמה בספר ידיו רב לו בשעה שהרג את עשו ובסוף פרקמה דסותה דאמר חושים בן דן שקר קורפה ומחי רשי דעשו ונטרו

עיני ונפלו הקרעי דיעקב שמל שמלאומת באותה הקאה עד שעמד עליו יהודה והרגו יצא העיניים שלו כן אבל מי מי הרג אותו יהודה אז לכן מה הם עושים הם באים לקחת את ה את הקרקעות זה שלנו זה לא שלו בכלל מה קשור עכשיו זה ביהודה לא ביהודה אתה לא רואה זה שבט לא היה סקריקון בודה שבת יהודה צעים של יהודה אז בגלל שיהודה רגש תראה רשי בגמרא פריך מהקם הלשון רשי עכשיו בגמרא ראשי אומר את זה איפה ראשי עובד כוכבים רוצח לא במשנה לא היה סקריספון בודה

תחילת סבלנותיה לך לא ש אני יודע אני פה לאט לאט מותק סקריקון אני קורא רש"י כפי שאמרת לי עובר כוכבים רוצח שנותן לו ישראל קרכע בפדיון נמשו ואומר לו עשה קרכו ואל תמיתני בהרוגה מלחמה מלחמת טיטוס שהייתה בירושלים וביהודה נקחו בטלמרי מרעה עבד הנה מה בגמרא פריך מיקא אמר אה בגמרא פריך מייקא אמר נכון זה דיאקטי זה העיקר היה אצלו הוא שואל את זה לא לא הבנתי מה זה בגמרא פריך מיק אמרום שמה שאלתי ע זה מה הקשר בן זקריקוד יהודה הרגו לא הרגו אני גם

לא הבנתי מה קשור שיהודה או הרב מבין מה קשור בוא מפחד את הסכ לא הבנתי אם אתה לא הבנת איך אני אבין צדיק וחסיד אתה הנה אתה רואה מה שהוא אומר? לקח מסקריקון מגזלן נוכרי הורג נפשות על זכה ממון שאומר לו תקח כך סקרקע עזוב ותניח אותי משום דמדינה מהרוגי המלחמה והלך יש בה סקריקון מהרוגי המלחמה והלך וחוזרת לבעלים בלא כלום והתקינו שלא יהיה בסריקון כדי שלא תהיה הארץ חלוטה ביד שנאו הפרק זה דבתקנות כמה ואגב דתנחת דין סקריקון דבר טעמה משום דמה לבעל הבית נחתו

חסיתי לסקריקון אמר לו דין לקח מן האישה וחזר ולקח מן האיש יכולה לומר נחתו עשית לבעלי שחרי שהוא לקח תיקון יבוא הבא לבית יקח אז עוד הפעם התוספות אומר זה ש יהודה קראתי את התוספות מאיפה קראתי מקודם לא אומר בירושלמי בראשונה גזרו גזרה על יהודה למה כי יהודה הוא הרג את עשו אז הוא היה כמו מה זה על יהודה יהודה בן יעקב יהודה בן יעקב מה גזרו עליו הוא היה רוצח כביכול הוא עכשיו צח נו אז מה גזרו עליו אז גזרו עליו פרטי הוא לא פה

כבר הכוונה כל צאצא שהם אה הכל שבת הכל יהודה איפה ש איפה שהם מסונים כאילו לא הם מה לקחו הם לקחו את הרי יהודה כןתי את זה לא הבנתי מקודם גזרו עליהם שכן יש קריקון אצלהם עכשיו אומרת לא גזרו על טוב בסדר אתה בזכות יצחק עוד יצחק אתה לא היה סקריקון לא עוד לא הבנו לא היה סקריקון בודה מה זה לא היה לא היה דין כזה דין כזה אין דין כזה מה זה ש זה נשאר ביד הישראל אין דבר כזה אתה תקנה מהסכריקון ואז תקנה מהיהודי

זה אף פעם אין זה של היהודי נשאר בידו פשט זה לא קשור על הדין סיקריקון לא היה לא היה דבר כזה מציאות הדין סיכון זה מה שאמרה מקשהו של הגמרא זה הצירוץ של הגמרא אי אפשר לקנות ממנו מנה לא יודעים את זה גזל נק סתם לא היה דבר בסריקון ביהודה אבל בהפוך בירוש בתוספות אומר שכן המשנה אומרת מה זה על הגמרא לפי המסקנה אה לא היה לא אבל ביהודה כלומר לא היה דין סגרייקון אמור בהמשך המשנה בהמשך המשנה ביהודה אבל כן היה מהרוגי המלחמה אבל בהרוגי

המלחמה בהרוגי המלחמה זה לא היה אבל מהרוגי המלחמה וילך מסקרקון היום זה נקרא מס הכנסה כצד מה הדין סקריקון לקח מסקריקון ישראל שקנה מסיקריקון שדה נכון וחזר ולקח מבעל הבית וקנה אותם בדבר מועט מקרוב בטל אנחנו אומרים שההסכמה למקח לא הייתה בלב שלם ורק מפחד דגו הסכים אבל אם קנה מבעל הבית וחזר ולקח בסיכרון חוקים זה היה בלב שלם הכל זה בשאר הערים נכון אבל ביהודה בירושלים אין דין כזה מה זה לא היה סקריקון בודה במציאות לא היה בהרוגי המלחמה לא היה לא באו לא באו

סיקרוקונים עד הרוגי למה פחדו כי יהודה רצח אותם אז פחדים אבל מהורגי המלחמה אחרי מלחמת טיטוס בסריקון לאיפה ליהודה כיצד מה הדין של סקרקון בוא נראה טוב ראינו אם הדין של הסריקון כלומר לא היה בכלל לא היה בהסריקון עד זמן מלחמת טיטוס לא היה בזמן טיטוס בזמן מלחמת טיטוס שהייתה בירושלים בהרוגי המלחמה לא היה לא היה בכלל סקריקון ביהודה בירושלים היה יכול להיות בשאר מקומות לא היה נוהגתים אבל מהרוגי המלחמה וך בא סקריקון בא הדבר כזה ואזנוהג נוהג גם הדין כיצד לקח מס מה הדין של

לקח בסריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל למה אנחנו אומרים ההסכמה לא הייתה בלב שלם אפילו בעל הבית אמר לו תפל תיקח מפחד אז הוא יחזור לסיקריקו לקחת את הכסף שם שלו אבל קודם בא לבעל הבית ושילם לו חזר ויקע בסקריקון כו קיים עד כמה שאמרנו דין סקריקון אז עכשיו בוא נראה לקח גם היא האישה יכולה להגיד אני הסכמתי בשביל נחת רוח כמו זה אומר לו נחת רוח עשיתי קרקון מפחד אז כיוון שסכריקון היה ראשון והוא קנה ממנו ראשון ואחרי זה קנה מפעל הבית אז הוא

פחד מהסיקריקון כי הסיקריקון היה מעורף אז זה הגמרא היא תבאר שבאמת זה דין סקריקון היא מכריחה שוודאי אני לא אומר שכוונת התנן אומר שלא היה מציאות סקריקון למה שאם לאחר המלחמה שהיה מצבם של יהודים טוב יותר היה סקריקאון בזמן המלחמה מצבם של היהודים היה שפל לא כל שכן שהיה סקריקול אלא זה דין סקריקון דין סקריקון זה לא אבל צריך לפרש כך בתחילה צריך לפרש לא היה בא סקריקון ביהודה ואחרי המלחמה בהכל כן היה ביהודה ואז הגמרא תבוא והיא תפרש מה שצריך לפרש.

בוא נראה. אני מבין את הפשט. לא היה לא היה דין סיקריקון מלכתחילה. אתה מבין.

טוב. עכשיו לקח מן האיש וחזר. רק אל אל תדבר איתי תעשה לי טובה. לא בגללי אני שמח לדבר איתך.

אתה מתוק אבל זה מפריע לקהל. לא לקהל פה. קהל ב בסדר עין רוח. צריך לדבר איתך אבל מה נעשה לדבר איתך אני אשב איתך אחרי השיעור נדבר מה אתה רוצה בלי נכון עוד לקח מן האיש עכשיו אדם שלקח מאיש שדה היחיד אותה לגביעת כתובת הוא מה עשה הבן אדם היה לו שדה איחד אותה אמר לאשתו את מתחתנת איתי הנה זה קרקע מזה את תקבי כתוב בתך אם יהיה איזה זה בעיה אם הוא ימות או יגרש אותה תגב ממתו אז הוא הלך קנה את הקרקע הזאת שהחד

אותה לכתובת אשתו קנה את זה מן האיש וחזר אחר כך ולקח את השדה מן האישה מכחו בטל למה אומרת לו חביבי אומר לא מסכימה מה שאני הסכמתי מה אני אלך לריב עכשיו עם בעלי עשיתי נחתוח לבעלי שלא יאמר לה הבעל אה את מפחדת את נתת עיניך בגירוש שין או את מפחדת שימות?

את חושבת שאני אמות מה אכפת לך? תני לנו כסף אה אתה מבין? אבל מן האישה ואחר כך לקח מן האיש מכחון קיים לא יכולה לטעון אחת עשיתי לבעלי מה יש מה זה לא הוא מפחדת שהיוע לו מתבייש לנו היא היא גם לקח מן האישה אחר כך הלך לבעל הוא מה הוא רוצה הוא רוצה את הקרקע הזאת אבל היא יודע את ה את הפטנט הלך קודם לאישה מה היא תעשה? היא גם מפחדת יכולה להגיד מבעלה הוא ילך יגיד לו אני רציתי לקנות את הקרקע הלכתי קודם לפי

ההלכה לבעל לאישה לא רוצה אז הוא אומר לא רוצה מראש שהבעל לא רוצה למכור אין לא צריך לפחד נכוןחד היא לא רוצה לא אבל הבעל רוצה היא לא יודעת אם הוא רוצה לך שהוא לקח כן הוא יודעת כן יודעת זה פטנט נו זה גם בעיה אינסוף לדבר הזה לא בזה לא אמרו אמרו אם בא לאישה ולקח נגמר עוד מה שאמרנו עכשיו שמהרוגי מלחמה ואיןך קונה מסיקריקון אחר כך מבעל הבית מכחו בטל והבעלים באים וטורפים לו את הקרקע זו משנה ראשונה זה הייתה בתחילה בדין של אחריהם

אמרו ראו היהודים נמנעים לקנות קרקעות האנשים שלא יבואו ויתלו מהם הבעל בלא כלום אז הקרקע נשארת ביד הגויים מה עשו תיקנו הלוקח מסקרקון נותן לבעלים רביע אפילו שלא חזר ולקח מבעל הבית מכחו קיים אבל להוציא את הקרקע משוט הגויים ונותן הבענים רביע ממחיר השדה למה שיעור הסריקון מוזיל את הקרקע זה רבע תגנו לתת חלק לבעל השדה שלא להפסיד ואז זה מכירה גמורה בעצם אמתי זמן שאין בן אדם ניקח כלומר מתי אמרו שלוקח מסיקון מחול קיים זמן שאין מעות ביד אדם ביד הבעלים ליקח אבל אם יש

בדם מעות יקח אין אין קודם לכל אדם שהם יקחו יגידו למה לא לקחת יש לך כסף מי אמר יש לך בבונקים יש לך פה יש לך פה רבי הושיב דין ונמנו שאם הייתה בפני 10 קיקרון 12 חודש והיה להבעלים עוד יקח ולא לקחו ממנו כל הקודם ליקח זוכה אבל בכל זאת נותן לבעלים רביע וכופין את הבעלים להסתלק מן הקרקעה למה שלא יהיה קרקע ביד עובדי כוכבים היום גם יש לנו את הצרה הזאת.

הגויים זה מאפ. הם רוצים לקנות את החנויות בכל מקום. מביאים הרבה כסף. הרבה כסף הם מביאים לבעלי הבתים.

רק שהם קראו להם את החנות במחני יהודה או באיזה מקום וזהו בקניונים בשכונות גם בשכונות גם בשכונות כן תשה רב עמר גר יאללה קיבלת מבטר יש בטבו אין העברה לזרים מפורש סעיף בתבו סעיף הו אין העברה לזרים אתה לא יכול למכור לגוי כתוב בתבו אני אראה לך את גוי באחל יהודי זר לא משנה כל זר לא רק כן כל זר כולל גוי נחשב זר זה טוב גמר לא לא מה לא נכון כנס רזון הלאה מה אכפת להם טבו לא טבו ביתו זה לא הפקרו אמרנו בית

יעברה לא אמרנו זה לא בגלל שזה הוא הוזי יש לו סקרקון מוזיל רביעכ זה בחינם קיבל בחינם כן מוזיל רביע ואז את הרבע הזה פחותה הגמרא שואלת אמרנו לא היה סקרקון ביהודה אז הבינה הגמרא שבזמן המלחמה לא היו עובדי כוכבים עונסים קרקעות של ישראל אשתה בהרוגי מלחמה לא היה בסקריקון מהרוגה מלחמה ואלך יש בהקריקול שאלה זה זה כן כמו שהסביר הרב דן אומר לך תשמע פשט המשנה שלא היה בהרוגי מלחמה בזמן מלחמת טוס שהידמם של ישראל מופקר ביד הגויים לא היה בסרקון לקחת מהקרקעות של עם

ישראל מהרוגי מלחמה והלך שכבר אין בעיות כאלה יש בסריכון אמר רב יהודה לא דנו בדין סקריקון כאמר הפוך מי שלוקח מנס קריקון בכו בטל בזמן המלחמה בדושה ישראל מובקרים להריגה היו מקנים נכסיהם לגוי בלב שלם והיה לוקח מן הסקריקון מכחו קיים בדרך כי אם יש דין סקריכון מי שלוקח מהסקרקון מכחו בטל אבל אני אומר לך חביבי לא היה בכלל סקרקון ואין בעיה למה היה אומר תיקח בלב של רק תעזוב אותי לחיות כמו שהיה בזה היה להם ב אירופה לא איזה אירופה באספחה איפה דאמר היום עושים

את זה פה בארבץ מסך מצוכים לבן אדם את הרכוש וכירים אותו דם הרבא שלוש גזרות גזרו שלוש שים לב שים לב דמרב ש שלוש גזרות גזרו קטיתוס וחבריו היה להם שלוש גזרות מה גזרה כמה הייתה קודלו קטיל לכתלוהו אוי ואבוי כל מי שפוגש ביהודי לא הורג אותו הרוג את הגוי הזה זה דין ראשון מציעתה גזרה אמצעית כל דקטיל להתארבע זוזה כל מי שהורג ישראל ישלם עבורו ארבע זוזים בת ראיתה כל מי מי שהורג יהודי הוא צריך לשלם שהוא מקבל לא הוא הורג הוא הורג הוא משלם

כן כן מי שהורג יהודי שריך זה די זה נגמר עכשיו מתחילים להסתדר בהתחלה היה מי שלא הורג יהרג אחר כך מי שהורג יהודי צריך להביא א ארבעה זוזים בת ראיתה אחרונה קודקטיל קטלוהו כל שמי שהורג ישראל יהרגו אותו כך כמה הייתה מציעתה כבן דקטלה אגב גם הרוקלה הם הם הורגים אז מה הוא יעשה מתוך שהיו אנוסים מקלים את בלב שלם הרג אותו הגוי יהרוג אותו מי אם לא יהרוג אותו יהרגו אותו זה מצייעתם מצייעתה גם כן מה זה ארבע זוזים אבל בתרייתה בזמן הגזרה האחרונה לא

היה המי שגוי רוצה להרוג יהרגו אותו אמרי הידנה לשקול למחר את הבעל בדינה אומר עכשיו שיקח מה אני אעשה שלא יהרוג אותי אבל מחר אני אלך לבית המשפט של הגוי ויביאו לי את הקרקע יהרגו אותו איך עשה לי דבר כזה לכן מה לכן בבתרייתה זינה זבינה זיני לו זבינה בבטרייתה סקום ד שסכו לא לא הוא רוצה להגיד מתי הם מתי היה סקריקון מתי לא היה בתחילה בשני הגזרות הראשונות לא היה דין סקריקון למה אדם קנע את הקרקע בלב שלם אבל באחרונה גמרנו לא מקנה לו אומר

עכשיו ככה מחר צרע אותו הוא לא מקנה את זה אמר רבי יוחנן דרטיב אושר אודום מפוך תומיד ומקשיב בו יפות ברעה אשרי אדם מפחד קודם שעושה דבר מסוים שלא תצא מזה תקלה מקשה ליבו מביא כן כן ייפול ברעה מה היה מה היה מה היה הנה מיסס דוגמה אוי אוי הקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים התרנגולה ותרנגולתה חרוב תורמלקה השקה דרספק חרוב בתר אי א אי א אי א אי א אי הקצה וברקמצ אומר המרשה של היום חכה זה הולך ביחד זה עדיין הדף של היום מה אתה

רוצה אני אחזור לך הקמצה ובר קמצא אתה יודע אומר המרשה קמצה ובר קמצה זה קמצה ובינו בר קמצה טוב מחר הוא רוצה מחר אמר הכב למה מהמקצמצ שם אדם זה שמ חמצא זה בר קמצא שתי אנשים למה מה זה אתה חשבת זה אב ובנו קמצה הפשט זה לא ככה מרשה הסביר ככה הפשט אבל זה לא בראש שלנו זה לא כך זה רק בראש של השכנזים זה רק כן רק הראש שלך בריא חזק כמו המרשה לא כל אחד חושב ככה הלאה זכית אני לא חשבתי שזה זה

חשבתי שזה שני אנשים בטח הלאה כל דר זה בן כן זרזן אנחנו תנב הלכה אחרונה נוהגין נשטוף הכלי במים קרים אחר הגעלה מיד למה שלא יחזור ויבלע ממים רותחים שיש בהן פליטת חמץ בדיעבד אם לא שטף לא נחוש סימן תנג עכשיו לומדים דיני החיטים רוצה להחליף זכנו חיטים ידע לו בסרורים אחד לא מפה פעם שבוע היה לו מפה כן עכשיו לא יין כולם אבל רוצים לקנות ות את זה הנה חיטים תחינתן זה פרן המחיטה יש כוסמין קוסמין אומר שזה לא הולך כוסמין רוצים כוסמין 30 שק

זה לא העניין של הפרנהזה לאכול פרנה לאכול עכשיו נהיה לו אבנים מרובעות איך זה נהיה מרובע כזה עכשיו טוב שכנסות כ שנייה אחד החלפו בג אלו א' אלו דברים שיוצאים בהן ידי חובת מצה הנה צריך שתדע בחיטים בשעורים בכוסמים בשוברת שועה ובשפעון המנהג אומר לקחת חיטים למה זה חביב על האדם ביותר לא כוסמין חיטים זה החביב על האדם אבל לא באורז ולא מיני כותניות שאר מיני כותניות וגם אינן באין לידי חמוץ למה אפילו שמתנפחים זה לא חמץ זה סירחון ומותר לעשות מהם תבשיל ויש אוסרים מאורז

וזה מותר לעשות תבשיל וישובים שום חומה שהם החמירו שמי תערב בכותניות מיני דגן שיבשל אותם בדיח חיבוץ אבל מותר לעשות אותם בבית שלו אנחנו עושים אורז אוכלים הכל שעושים אורז אומר הנה הנה והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות אורז כותניות לא קיבל הורמר כן מי הוא פשוט דאן נוסרים מדי עבד אם לא תוך התבשיל אם נפל לו איזה אורז לאשכנזי בתוך התבשיל לא עוסרים אבל היא מצא אותם שיזרוק אותם האוכלו מצאת בתוך האוכל אורז אבל זה לא עוסר את האוכל לא עוסר ותזרוק וכן מותר להדליק בשמנים

הנעסים מהם נוצרים נפלו בתוך התבשיל נפל לו שמן כותנית לא נורא וכן מותר להשאות מיני קותניות בבית מה יש בזה מותר להוציא את זה בשבת מדין בורך מצא את זה בתוך שבת ביום טוב הראשון לא יודע וזה הקדיה והניס אינן מקוטנית מותר לאכול בפסח מה זה אני לא יודע מה זה אסרק עושים זה ארק העושה עיסה מן החתים ממן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא בידי חובתו בפסח מי שעושה עיסה מחיטים ומן האורז שניהם יחד יש בטעם דגן יוצא בידי חובתו לא בפסח. למה? האורז

הוא בטא לגבי החיטה. היום מה שעושים זה שלפסח זה נקי.

לא חיטם נקיה. כן. אבל בכל השנה עכשיו שהוא עושה את הפרנה ומוכר לנו זה זה לא זה חיטה לא זה עם טירס כנראה. לא מה לא ח מילה חיטה הרגילה חיטה רגילה אתה קונה אתה קונה קמח בשוק זה קמח של השוק זה לא כולו קמח מה קרה לך אז מה זה לא ככה אני מבין לא זה קמח רגיל זה קמח של חיטים ככה זה בשוק מה שאתה קונה קמח קמח כן ממש נקי בטח אני הבנתי שמעורב עם זה קצת קמח של א טירס לא קפה לא

קח הקפה מרטים פלפל שחור לא פלפל שחור גם פלפל שחור לכן תנה בפסח לכל השנה כן גם כל התבלינים אה את הפלפל שחור אתבבים בטח כל כל התבלינים מערבבים בהם הנה הגיע לוי אמרתי לך שהוא יבוא הרב כן מה שאתה קונה בחבילות כתוב טירס ברכיבים יש רכיבים כמח קמח טירס כל מיני רכיביםסטנגו שם רכיבים אתה אם זה כמחטירס כי מחטירס כמחטירס כן כן רבותיי הרמבם סעיף בקרה למד העושה עיסה מן החיתים ומן הוכרה למדתי אם יש בה טעם דגן יוצא בהי חובתו בפסח בשביל זה אמרתי

לו טירסור שלוש אנחנו הלכות סופרים כן תפילין ומזוזות בספר תורה אתמול למדנו פרק א' היום פרק ב' דף סט טו לא זוהר הרמבם פרק שני דף סט כיצד כותבים את התפילין של ראש כותבים ארבע פרשיות על ארבעה כלפים וגוללין כל אחד ואחד לבדו ומניחין אותם בארבע בתים שהם מחוברים באור אחד.

ארבעה בתים עשויים מחתיכת אור אחד. הבנת? יש לו זה מה שיש לנו פה התפילין זה כל זה חתכה אחת. כל הבית הזה ושמים לו פה הם שמים אותו במים בזה ואז הם שמים לו בפנים כמו שבלונה וזה מקבל העור הצורה הזאת של ארבע בתים וצריך שיהיה לא יהיה בוחור לא יהיה כלום זה סגור משתי צדדים נכון מה זה סגור משתי צדדים כל בית כזה מהארבע קודם כל איך נחדיס תור לא למטה בטח פתוח אבל לא כולו כן בטח זה אור מש זה בית בטח בטח אז

מאיפה לא שתי ביניהם הוא לא יכול להיות לא אסור אפילו חור אסור אפילו חור מניחין אותם בארבע בתים שהם מחוברים באור אחד ושל יעד כותבים את ארבע פרשיות בארבע דפין על קלף אחד מה זה בראש וגוללו מן וגוללן כמין ספר תורה מסופו לתחילתו הוא מנינוח בבית אחד מי זה של יד זה ארבע קלפים זה בית אחד זה עורך בסדר כותבים את ארבע פרשיות בארבע דפין הקלף אחד גוללו כמין ספר תורה מסופו לתחילתו מסוף הפרשיה לתחילה מניחו בבית אחד מגל אותו הפוך זה פסול לא יודע וצריך

להיזהר בפרשיות אם עושה סתצומה פתוחה או פתוחה סתומה פסלן ולכן אסור לעשות פתוחה צריך להיזהר כתובת הפרשה לאכתובה רק באופן שכתוב בספר תורה אם עשה הפרשה סתומה מתחילים באמצע השורה זה סתומה פתוחה שכתב אותה בתחילת שורה או הפרשה פתוחה בתורה זה טומאה שבאמצע שורה פסלן התפילין פסולות ושלוש עכשיו מה שלוש הפרשות הראשונות בנין שם קדש לי וכך שמע כולן פתוחות כלומר כותבים אותם מתחילת השורה פרשה האחרונה שהיא והיה עם שבוע סתומה כותבים אותם באמצע השולה ככה אתה תראה הבנת יפה וצריך צריך להזאמצע לא ביד בראש

זה מקולק הם שמע זה סטומה איך הכל זה ככה זה אותו דבר למה הכל פתוחות לא משנה לבד לבד לבד כן נו אז מה אזורים של פרשיות כל אחד בבית אבל צריך שיש פתוחות סתומות מה זה שלוש פתוחות ואחת סתומה מה זה פיתוחה מתחילה מתחילת שורה מה זה סתומה שורה יפה בצריך צריך להיזהר במלא וחסר.

תיבה כתובה בתורה בכתיב מלא ותיבה שכתובה בתורה בכתיב חסר. שיכתבו כמו שכתובות בתורה כדי עד שיהיו ארבעתן ארבע פרשות של תפילין כתובות כמו ש כמה שאין כתובות בספר תורה הבדוק שנבדק כהלכתו. שאם כתב החסר מלא פסל תיבה שהיא כתובה בתורה בחסר כתב אותה מלא פסל עד שעם חוק היתר טעות היתרה ואם כתב המלא חסר פסל ואין לו תקנה אתה מבין אי אפשר איפה איפה הוא יוסיף בשר לא יכול הוא חייב לכתוב איזה מבח את כל הפרש בלפי הסדר לפי הסדר ואלו הן ואלו הן החסרות והמלאות

שיש בהרבה פרשיות אלו ראשונה קדש לי קדש לי כל בכור זה הראשונה בכור מלא ו זכור מלא ו' בחוזק חסר ו הוציא מלא ו ויצאים חסר ויעה מלא י אחרי הב יש י והאמורי חסר ו אין אין אחרי המ ו הכוונה ויבוסי מלא יש ו כן הב לאבותיך חסר ו העבודה חסר ו מסות חסר את הבו השביעי מלא ביז מסות מלא ו שעור חמץ חסר סליחה חסר ו גבולך גבולך חסר ו אחרי הב ו גבולך איפה יש יוד בגבולך וואו אחרי הב לא אחרי גבולך חסר

חסר ו ו אחרי הב הוא אומר אחרי הל אמרתי לו אחרי הב אחרי הל צדקת אני תביא לו רק מיקרופון בעבור מלא מלא מלא ו' בעבור מלא ו' לאות מלא ו' לזיכרון מלא ו' עיניך מלא י תורת מלא ו הוציאה חסר י אחוקה חסר ו למודה מלא ו הנה זה פרשה ראשונה שמה כ סליחה קדשתי מה זה הלכה לנו משה סיני מחיה פרשה גולך זה יכול להיות עם י וזה חסר עם י אחרי הזה י מה לא לא העיקר זה ו יאללה בוא נמשיך המפרש אתה

לא תראה אחר כך בביתךש פרשה שנייה והיה כי הביאה הביאה חסר י הביאה לאבותיך חסר וואו אבל יש חמור חסר וית כתוב חמור לא חמור מלא חמור חסר נקודה חמור שלם שלא יהיה עוד היה אחד משפחתו שלם רוצה לקרוא לבן שלו חמור אשתו לא רצתה אומר לה אומר לה אומר לך לרב אומרת לה למה אתה רוצה יש כתוב בתורה כתוב חמור אומר לא אחר כך ילך לשו חמור שנים לו חצי חמור לא צ בכור מלא ו בחוזק חסר ו הוציאנו מלא ויהרוג חסר בכור הראשון איפה

בפסוק טו מלא ו מ מבכור חסר ו עד בכור חסר מלא מלא ו זובח לכל בכור מלאות יעדך כתוב בה בסוף לא ב תוספת אות ה במקום כ צופה לא כן לתות טעפות תקה ו אחרונה עיניך י לכן מה אנחנו איך המגיעים הם יודעים איך לקרוא את זה תו הם יש להם קריאה איך הם קוראים את ה בטח מזזות הם קוראים שלא יהיה בעיות כןסורת של זרד בעל פה את כל זה בשביל מי שכותב למה הוא הוא חייב לדעת את זה הוא יודע את ההגעה המגיע

אמרתי לך שאני לא יודע עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם חכה נלמד מה נעשה שלמה היום הם יבואו להעיר לך תדע לך אני אומר לך אני לא רוצה שיהיה לך רעים שמוזה לגמרי פרשה שלישי הוציאהנו מלא פרשה שלישית מאודך חסר ו לבניך מלא בי כן בביתך בלא יות שנייה ובקומך מלאות ידך זה ידיך בלא י שנייה מה זה י שנייה מה זה י שנייה אחרי ד' אז למה פה למה לו לתוטפות חשוב בן תוטפת לא איך להגיד לטפת לטפת ככה הם קוראים את עיניך מלא מזוז

מזוזות חסר ו' ראשונה ביתך בלא יות שנייה בשאריך מלא פרשה רביעית והיה עם שמוע חסר מצוותיי בו אחת יורה מלא מלא וואו מלכוש מלא תיראשך חסר ו נשתחביתם מלא יבולה מלא הטובה חסר נותן אותם חסר ו לאות מלא ו לתות תפות חסר ו שנייה עיניכם מלא י אותם חסר הוא בביתך מלא י שנייה ובקומך מלא בלא י שנייה בלא אה זה מחילה צודק בלא יות שנייה טוב שדיברת ובקומך מלא מזוזות מלא שתי וים ביתך באלויות שנייה ובשעריך מלא לאבותיכם חסר בו וצריך להיזהר בכתיבת התגין של

אותיות והן כמו אותיות זיינים זקופות על האות שיש להתג כמו שהן כתובים בספר תורה ואלו הן האותיות המתוירות המתויגות שבארבע פרשיות האלו פרשה ראשונה יש בה אות אחת בלבד והיא מ סתומה של מימים עליה שלושה זינן תראה יפה פרשה שנייה והיה כביאך יש בה חמש אותיות מה זה על המש כן איך הוא אומר כן נכון אבל זה לא שעת נגמ נכון בוא בוא זה זה תפילין בוא נראה פרשה שנייה יש בה והיה קביך יש בה חמש אותיות מתוייגות כל אחד מהן ה לעלות ה מחמשתן כל

עת ועל כל ה מחמשתן ארבע זינים ארבע זינין ארבעה של הרמב"ם כן והן ה של ונתנה והראשונה ואחרונה של כי הקשה וה של ויהרוג וה של יעדך כן ככה עושים התימנים על ההין מתייגין לא ברצינות אני שואל למה אצלנו מתגים שעת נס ג אז בתפילין אצלכם רק באלה לפי הרמבם פרשה שלישית יש בה חמש אותיות ואלו הן קוף של ובקומך יש עליה שלושה זינים וקוף של הוקשרתם יש עליה שלושה זינין בט בט ט פ טוטפת תוטפות הכל עוד משלושתן ארבעה זינים פרשה רביעית יש בה חמש

אותיות ואלו הן פ של באספתא יש עליה שלושה זינים בת של בעסבתא יש עליה זח בת ט של תות תפות על כל אחת משלושתן ארבעה ארבעה ארבעה ארבעה זינין זה לא שמענו ארבעה כל האותיות המתויגות ש 16 ואם לא עשה את הגין הוסיף וגרע מהן לא פסל בכל זאת אתה יודע היום יש תפילין מביאים לא מתויג לא נותנים את זה ככה בחזרה צריך לצייר את התג וחייב שהתג יהיה מחובר לאות אם לא זה פגם לא יכול להיות לא מחובר חייב להיות מחובר וחייב שיהיה תג אם

לפי ההלכה אם אין תג נורא אבל צריך לסדר את התפילין שהיה מתויגין הכל גם אם באים לך תפילין והתג לא מחובר צריך לחבר אותו לסדר אותו כדין שיהיה הכל יפה הלוקח תפילין ממי שאינו לו מומחה לא בקיא בחסרות צריך לבוד קטן לבודקן לקח ממנו מאסיסות אתה יודע מה זה מא כסיצות לא של בשר תפילין זוגות תפילין בודק מהן שלוש כסות או שתיים של ראש ואחת של יד או שתיים של יד ואחת שלוש אם יצא כשרין עושה זה האיש והרי כולם כשרים ואם ואין אשר צריכים בדקה

ואם לקחתן צבטים צבטים כלומר אגודות אגודות כל כולן צריכים בדיקה שחזקת הצבטים אנשים הרבה ניקוחין ה הוא סוחר הכותב תפילין בכתב ידו או שלקח מן המוחה שבקי או אתה כתבת לעצמך תפילין כתב ידו או בבק או משאר אדם הובדקם והחזירם לעורן אין לו צריך לבדקה פעם אחר אפילו אחר כמה שנים כל זמן שחיפוין שלם לא צריך הרי הם בחזקתן ואין חוששים להם שמה נמחקה מת כן אות מתוכן או נקבה אל זקן היה אומר משל אבי אמה אלו משל אבי אמא אבי אמי סבי הרי אין שלמות

ולא הצלחתי לבות כאן אתה רואה אז הוא מביא לך ראיה לא צריך לבדוק לא, אבל אני עכשיו מישהו ביקש ממני תפילין של א שימושה רבה אמרתי איך אני אתן? אני לא יודע לא הניחו אותם פה הרבה שנים אמרתי לא אני אתן אותם לבדוק אפילו שהיו פה כן נתתי אותם לבדוק יצא לא היה כמו שאני רוצה אז לקחנו להם עכשיו פרשיות חדשות זה שאנחנו משאילים לאנשים צריך לבד היו פשוות לא היו פשוות אבל לא יודע מה הם היו הלאה נו צריך לבדוק דווקא כותב שלא נקרא ולא

נעשה בהם כן כן אז לא צריך זוהר מקבל את הכל באהבה זה טוב הלאה שנבין את התורה מייל נכון גם אני אנחנו דף רמא א כא תמוס כתוב לעלת כזקים לעלה בזמ ישראל פולחת בתעלה חגת דן לישראל בטלח שר כנ שכני ר אמר קודש ישראל כמהכלוסין כמה חי תעקבים בגיניו תדעון דתון כדקם בעלמה אפילו שעתה חדה כמה מחנות צבעות ואם קודם כתי ואב זו אותם בארץ אוי בהם לא מאסתים ולא רענתים לכלותם להפרתם ויצא אל המזבח אל המזבח עשיתם אשר לפני פני השם סתם חפה עליו

לב ועשה את עולתו ואת עולת העם חפה עליו קמירי אמר בסידתערה חסד בעלמה וקדמיתה תנב על הקודש בטומות בני ישראל מים וכיפר על הקודש אלא אמר רבי אלעזר התננה חייב היה עבד פגמות לעתערים דינים לגר מנסת מקדשה חבית הכיפה שר תגלה דן דינים מתערים בעלמה והיום הבעיקנה נדקה כולה בכדיש דילה דמלכה בגלל מלכה נתגע חידו בעלמה שתק שלתה כנת כתר דילה כל האר וכל הבשמושתח ולדתי וכיפר על הקודש אחד מתה וחיפר על הקודש נסגעה שלמה בעלמה נסגע חידו בעלמה זה חד חידוזוגה במרכתה כל שמשים בניחתחו

כל חובים חבו כמכפר עוד כתיב חטיכם תרוג כך כתיב כל אדם לא יבר בחודש גין מלכה מתוניתה ה שעתה וכיפר בעדו עד ביתו אדוני אלוהינו שקטיר אבותינו לפניך כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קאשר סת אותם על משה כתוב בתור אומר משה קעסמים בדין אז משהמים בבדי ויאמר משה לךמים בדה יהיה בבד בק יהיה בבד בדיומ יהיה בבקר הזו הז ועשית אותה כשר בעליך שמה קודש קודשים תחליט בבוקר בוקר כ תנו רבנן טוב כתר כסף 368 מנים 3 מ שלושה מנים גדולים חזרם ג מסכה סמלו הן

הצורי צפור שעם שום שמח שהוא רבי שהי חיסר הרמבן שמעון בגמלי אומר הצורינה למה היא באה שת למה הוא בא כת עזה והלו מפי ש תניה רבי נתן אומר שהוא שוח אומר הדרך וטב הדרך פנישה חול יפה בסמים בתחש שליש שמענו אמר זה כל אם כמידתה כשרה לחצ כשרה לחצחת בן תנבר שמעון 70 שנה אתה בא שחצור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד בני ח ולמה אין מערבים בדבר ששמח כל דבר לא תו מלך של אדוני חי ויאמר עליהם ישראל מכל לפעסוקח לכם לאיש מנחה

מעט צורי ומעדבש נכות לות בוש קדימה גות עשו זמחם חים שניות לות מושכים ויאמר עליהם ישראל אביהם וכבז עשו מחו הארץ לכם תביא שנחה מעדורי מעד דבש נכות לות בושכדים קר משה חיהם מישכו צפס קחתם זנתם בדם אשר געתם אלכז הנה אדם אשר בסתם צד בדוני מצרים וראה את הדו שם מזוזות מסחד על הפתח ולא יתן משתיכם לגו ויעשה זהב טהור מקשעה עשה את המנורה וקנה גביעיה כפתוריה ופחמ ששקנים יוציאים מצד שלושה כלים עולם מצד אחד ושלושה כל עולם צדה השני שלושה גבעים משוגדים בקנה אחד

טוב פרע שלושה גבעים משוגדים קני אחד כבתופר כנששת הכנים היוצאים מן הבן מן חגים שוקנים כז הק שק שני הקמ כפתור שבו כי זהב עשה אותה ואת כליה אדוני שנג אדוני כ ש כן עשה ויאמר משהו כחת ותן עליה אש מעל המזבח בסכתורת הולך אליצ כאשר משה בעם ויתן את הכתוב על עמוד בין המתים בין מגפה בגפה ויאמר משה ארון תן עליה אש מעל המזבח כתורת לך כסף זם ויתן את הכתרחם יעמוד בין המתים ובין החיים צגפה ש משה ויאמר משח את עמוד בים בין החפש

משה אני אשרךזכה חסדך כי היית חסך לבוק עוזך עשיר ואני ואני אשר עוזך בוקח מסר לי צר ביום מסג כי חזל בקרנן עוזך השיר למסע בן גשיר אלוהים יחוננו שמיםחו כי אלוהים אלוהינו כנו כל פסי ארץ ויעמוד פנחס ויפל עצמפה עלינו יושב בסתר עליון שדי שהוא יצך מפחוש להוצירה פחד לילה פה כל מצידך רק בעיניך תביא עו לא תוך רעגע לא ככ חמצא חוקח לבעלה גמלצות רעיה דרש זה מרופשת ותיתן תרף לבחוק זמדה חוז טעמה כיטובך עני לבית משלג כל בית שנים מעבדים עסתלה נודע שערים

בעלה בשבת ארץ עשתמור וחגור לכנעני עוזר לבוש פי הפתח בתוך צופיה אני חות בת שמה בני בעלה רבות בנות שקר החן והבל היופי המלך ענעולם וכשנים קדמוניות אנה בכ גדולת מיניך גיבור דורש יחודך כבד שך הקדוש על דתך גמך פסחר קדושתך שבעתנו בן שבעצ יודע עלומות י רצון לפנינו שבזכות בתום הקטור פסוק ותיבותיו מכיו משור רחמך כעסך מעלינו מעל כל ישראל רחנו רפואה שלמה לכל חלשם בעלוים בן ש מספרש שגשם צפה למלאכך קדש ישראל מגפה כל דבר כוח השם שם שם שם שח שברך לאבותינו הקדושים

אברהם יציעקב משה ואהרון שמסו כל הקחל הקדושברך יתכון יתחון מלא משלכם לסובה ונשועה חיים טובים ארוכים ושמחים שאלה לכולם בעזרת השם א הצלחה וישועה אמן