הדף היומי מסכת גיטין דף לא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כז סיון תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש. ערב שבת קודש פרשת קורח. זך בסיון תשפג.

שבת מברכין. יום ראשון זה ערב ראש חודש יום של תשובה. הנה ראינו איך שכבר עבר שלושה רבעים של השנה עד פסח חצי שנה מפסח שלושה חודשים ניסן אייר סיוון ועכשיו נשאר לנו עוד שלושה חודשים תמוז אב אלול ומתקרבים זה יום הדין הגדול והנורא לכן צריך האדם ישים מליבו אתם יודעים שתמוז זה ב סימן זה מנה תשובה ממשמשים ובאים. לכן ערב ראש חודש בעזרת השם יום ראשון צריך חזק חזק לעשות תשובה בכל ליבנו ובכל נפשנו.

מי שיכול לצום עוד יותר טוב. אז מי שרוצה לצום יקבל עליו את הצום במנחה של שבת. עכשיו תמוז בחודש תמוז ואב נחרבו לנו שתי בתי מקדש. לכן הכל תלוי בתשובה שלנו.

כתוב שמה אמרו רבותינו תצפנו ותצפנו שלושה חודשים אלה תמוז אב ותבת אלה חודשים קשים ימי דין צריך לאדם להצפין עצמו מן המקטרג הנה ראינו חודש תמוז נשתברו הלוחות ולכן הם גרמו לשכחה בשביל זה אומר תמוז וראשי תיבות זכרו תורת משה ואבל זה הלוחות ולכן צריך עכשיו לבטל את השכחה הזאת בעזרת השם דבר פלא פלאות רואים פלא פלאות דבר פלא מופלא רואים כיצד ביום הדין הגדול והנורא ביום ראש השנה לפני תקיעת שופר מה אנחנו אומרים שבע פעמים למנצח לבנה קורח מזמור כל עמים תקעו ח מה זכו

בני קורח שיגידו שיגידו את המזמור הזה לפני תקיעת שופר בימים נוראים יום קדוש אלא אלא אומרים לנו רבותינו בני קורח לא מתו התורה אומרת בני קורח לא מתו מדרש תנחומה מבאר רחש ליבי דבר טוב אלו בני קורח הבנים של קורח שברגע האחרון חזרו בתשובה ואז הצילו את עצמם ברגע האחרון ולא מתו. כל העדה הלכו הם בני קורח לא מתו. לכן אומרים את זה לפני תקיעת שופר. להגיד לאדם תתעורר, תראה מה קרה עם בניו של קורח.

ברגע האחרון הצילו את עצמם. הרי אתה עומד ברגע האחרון לפני תקיעת שופר. תעשה תשובה אפילו שעה אחת קודם, אם כל אלול היה ישן. עכשיו תקיעת שופר רגע אחת כמו בני קורח מציל את עצמו כמה זה דבר גדול עכשיו אנחנו רבע אחרון של השנה צריך לנצל אותו לעשות תשובה מעשים טובים שיהיה גזרות טובות שיהיה ישועות גדולות ואדם לא יתייאש איך אמרו רבותינו אפילו חרב חדה מונחת לצבו של אדם לא יתאש מן הרחמים צריך אתם יודעים מה ש מספר היה זה מעשה שהיה ממש שהיה באו לרב א

יוספי ואמרו לו שכאן יש למטה ב איזה יהודי שלא הולך בדרכי השם אבל מה מחלל שבת לא שומר יום כיפור לא שום דבר אומר איך אומר הוא לא מאמין בקדוש ברוך הוא אפשר שכבודו ידבר איתו אמר הוא אמר שאין לו זמן אולי כבודו אפילו גם כבודו ממהר מאוד שני מילים איזה מיל כמה מילים אולי יכנס לו רב יוסף יוספי הוא מה בא לו בראש להגיד לו אומר תראה אצל משה רבנו כששלח פרעה להרוג את משה בגלל שהרג את המצלי, לקחו חרב, משה רבנו זועק לקדוש ברוך

הוא, הוא עושה רצון השם, הוא לא מפחד.

ואז כשבא החרב שמו לו בצווא, נהפך לו הצווא לשיש, הכלו עליו. לא. אדם לא התייאש מן הרחמים אפילו ברגע האחרון יבקש רחמים מאת השם. ברגע אחרון לא יחשוב אין די זה כבר מת הלך בטל לא את תתי ברגע האחרון תבקש אומר לבן אדם הזה אל תחשוב שאתה צנוי עם תועב אצל הקדוש ברוך הוא תבקש תקבל תחזור בתשובה אתה יכול החיים לפניך אבל הוא לא שת ליבו נפרד מהר והוא נסע לסין ליפן שמה ו משמה משך הזמן הוא הדרדר ירד לטמיון מה היה עוסק היה עוסק עם

המפיה שמוכרת סמים מעבירה סמים והיה מרוויח על זה הרבה כסף הוא היה המעביר כספים שלהם כןוזה היה מסדר ככה בצורה כזו יום אחד הגיע לידו חבילה חבילה שעם זה הוא יכול לחיות אמר מה אני אלך אתן להם את זה לפנים הזה למפיה הזאת אני בורח עם זה לארץ ישראל תכנן את הבריחה והוא עולה למטוס ט תפסו אותו הם עקבו אחריו המאפיה עכשיו מה יעשו לו ישר עשו לו משפט ביניהם אין משפט ישר ישר הסכימו אותה על השולחן אומר זה חייבים להרוג אותו על המקום שוחטים אותו

ברגע שבאים הוא אומר עכשיו נזכר במה שאמר לו הרב יוסף אפילו חרב מרונחת את הצבעות של אדם לא התייעש מן הרחמים אומר אם יש ריבונו של עולם אם יש דבר כזה ואתה השם הוא האלוהים אם אתה עושה לי את זה אני מעמיד בך חוזר בתשובה.

תראה לי את זה. ריבונו של עולם התפילות שלו התקבלו. באותו רגע נכנסה איזה אישה אחת. היא אשתו של המופנר הגדול.

היא אומרת, רואה אותו, אומר, "מה אתם עושים לו? אני חייבת לו את החיים שלי. הוא הציל את הבן שלנו. היה כך וכך, הוא הציל אותו מסר נפש, הציל אותו.

אתם לא תגעו בו. אלה שמעו ככה אמרו לו תלך אבל תסתלק מפה מהעיניים שלנו מיד לארץ ישראל לך פה אתה לא תכל לשבת וישר איפה הוא הלך בעל הרב יוספי אומר לו איך אתה נתת לי מוסר בוא תראה אני עוזב את הכל אתה צודק אמרו לרב מוספי לרב מה יש לך רוח הקודש אומר לא לא היה לי מה לדבר זה מה יצא לי מהפה אתה רואה הכל מאת השם יתברך. תראה מה השם שם לו בפה לדבר. שאדם ידע אפילו חרב חדה מונחת יחזור בתשובה.

לא יחזור העולם כך. עכשיו לכן עכשיו צריך עכשיו זה שליטה של הסמ זה לא פשוט הימים האלה. שלושה חודשים של השנה לקח אותם יעקב. שלושה אחורנים לקח אותם עשו אבל את אלול גנב לו יעקב חטף לו לקח את זה לחלקו יש לו שני חודשים תמוז ואב שולט הסתר אחרה בהם נחרבו לנו שתי בתי מקדש בהם העמידו צלם בהיכל לכן עכשיו צריך חזק למה עכשיו זה קיץ גם אדם מה הולכים כולם לחופש עוזבים את התורה תורה בוכה לכן צריך צריך להתפלל טוב, ללמוד טוב, ללכת בדרכי השם טוב.

השם יהיה איתנו בעזרת השם. אמן. כן. הנה בבקשה.

כן. יופי. יהושע. אנחנו ביהושע.

ספר יהושע פרק י. את הגבעונים למדנו אתמול שם יהושע חוטבי עצים הם רימו לפתוח פרק י ויהי כשמוע אדוני צדק מלך ירושלים כי יהושע את העי ורימה כאשר עשה ליחול מלכה כן עשה לעול מלכה וכי השלימו יושב ורבעו את ישראל ויוקרבם ויראו מאוד כעיר גדולה הגבעון כאחת ערי הממלכה וכי גדולה מן העין כל אנשי הגיבורים וישלח אדוני צדק מלך ירושלים אל ההם מלך חברון ואל פרעם מלך ירמות ואני אפיע מלך לכיש ואין דביר מלך ארלון נמור עלו אלי עלו אליי ועזרוני ונקה את גבעון כישלימה את

יהושע ואת את בני ישראל ויעספו ויעלו חמשת מלכי האמורי מלךון מלך ירמוד מלך לכש מלך ארנון והם וכל מחניהם ויעחנו על גבעון ילחמו עליהם וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמור אל תרף ידיך מעבדך על אלינו מהרה והושיע לנו ועוזרנו כי נקבסו אלינו כל מלכי האמורי יושבי ההר ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם מלחמה עמו וכל גיבורי חיים ויאמר אדוני אל יהושע אל תרא מהם כי בידך נתתים לא יעמוד איש מהם בפניך ויבוא עליהם יהושע פתאום כל הלילה עלה מן הגלגל ויהומם אדוני

לפני ישראל ויקה מכה גדולה בגבעון וירדף פם דרך מעלה בית חורון ויקם עד הזקה ועד מקדם מקדם בנוסם מפני ישראל הם במורדת בית חורון ואדוני השליך עליהם אבנים גדולות מן השמיים עד עזקה וימותו רבים אשר מתו מאבניה הברה אשר עררו בני ישראל בחשר עררו בני ישראל בחרב איזה דבר זה ירד עליהם אבנים מן השמיים עד כאן כן אנחנו במשנה לפני המשנה צדקה כמה היום לתת ציון יום משה שלושה ימים למה במק רגע שתיים ואחד עוד אחד ימים טובים כך הלאה לפתוח את המשנה אנחנו משניות יומה

שיצ יומה פרק ו משנה עץ אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר למה לא יכול להתחיל בעבודה עד שלא הגיע השעיר למדבר מנין היו יודעים שהגיע השעיר למדבר דרכיות היו עושים ומניפין בסודרים מנפנפים במטפחות כל המקומות היו עושים איפה לצפות לראות מה קורה זה דרכיות והיו מניפים בסודרים וים שהגיע השאיר למדבר אמר רבי יהודה והיה לו סימן גדול היה להם מירושלים בית חידודו שלושה מילין הולכין מין חוזר מין ושוין כדי מין ויודעים שהגיע השאר למדבר ישמעאל אומר והיה לו סימן אחר היה להם לשון של זהורית

היה קשור על פתחו של עולם אולם על פתחו של היכל שהגיע השאר למדבר היה לשון מלבין שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשל ילבינו תראו איזה יופי בא לו כהן גדול לקחות בוא אין לך כמוך אין בעו כהן גדול לכות אם רצה לכוות בבקדבוס קורא בגדבוס זה בגדי פשתן לבן ואם לא קורא בצטלית לבן משלו חז זן הכנסת נותר ספר תורה ונותנו לראש הכנסת ראש הכנסת נתנו לו סיגן והסיגן נתנו לכהן לכהן גדול כהן גדול עומד ומקבל וקורא ועומד וקורע אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה

ומניחה בחקו ואומר יותר ממה שקרית פניכם כתוב כאן בעשר שבחובה שהפיקודים קורא על פה ברך עליה שמונה ברכות הרב חדד בוא לפה בוא יש מקום הוא מברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודעה ועל מחינת העוון ועל המקדש בפני עצמו ועל ישראל בפני עצמו ועל הכהנים בפני עצמן ועל שאר התפילה הנה שני משניות נקרא עוד משנה אחת לכבוד שבת קודש הרואה כהן גדול שהוא קורא אינו רואה פר ו בשער הנשרפים והרואה פר ושעיר הנשרפים אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא לא מפני שאין רשית

אלא שהייתה דרך רחוקה ומלאכת שניהם שווה כאחת אז הנה הגענו לגמרא עכשיו היום אנחנו דף ל מסכת גיטין דף לא במשנה לילו נשמת אביגדור בן בתיהוש בן כן משה חיים חיים בן דדשי בן גורג'י מאיר בן צרה מאיר בן שרה תפילת בית המדרש שבי אדוני בני בלמות שם שכח ישראל באים צ שלמוד תורה כמו שאמר כתוב ביומנו תורה שמה כן אדם העליון ונועם אלוהנו עלינו ידנו ידנו כנינו יהי רצון לפניך אלוהים שלא ירד עלינו ולא סותר הן בדינות ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך חדוני חוקך

שיר המעלות אדוני כל דוני אדוני עמדי סיון ששמיים וארץ כן מתחילים את הגמרא אבל ציונה משה יש לך את הפיטות המיוחדות לשבת אה בסדר טוב שלא יהיה אתה יודע שלא יהיה טעויות פה יש לך בסדר [‏צחוק] חכי הכי טוב זה הפיטות האלה לעשות אותם לשבת חייבים זה יהיה דבר גדול זה נקרא פרנה כן מיוחדת כןחמ אלינו כל יום להם פרנה אה יפה זה לא כמו זה יש סוגים של פר זה עבודת יחיד של רבי עופר שנע כן כל מי שרוצה אחר כך אתה רוצה שאני שוכן

את ההזמנות החוזים החוזים של דבר פה עכשיו בסדר זהו רק ככה משנה המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים אדם מניח פירות במקום שהוא כדי שיוכל לעשות לעשות את אותם הפירות תרומה ומעשה כשיצטרך כל פעם שירו פירות טבל שאחרים שרוצה לתקן אותם סומך על מה שהניח יש לו מקום יש לו שמה מקררים במקום מיוחד שהפירות לא מתקלקלים יש לו שמירה מיוחדת זה מה מה שנשמר לו טוב אז הוא אומר על אותם הפירות אומר המעשר של

אלה 100 קילו משמה יש 10 קילו יהיה מעשה ראשון קודם כל תרומה גדולה מעשה ראשון ככה הוא אומר מאותם פירות שהאחדתי שסיימתי שמה צריך חייב לשים אותם באיזה מקום אבל המפרשים שואלים אני צריך לתרום מן המוקף איך עושה דבר כזה אז הרמבן אומר, כמה שהניח אותם בעצמו ברשותו במקום משתמר אז אין חשש שמאותה שעה אינה בעין מניח את זה במקום משתמש מותר ומותר לטור שלא מנו מוקף או בערבי שבתות וימים טובים גם מותר לתור שלא מנמו מוקף העיקר מי שמניח כאלה פירות שהוא רוצה להפריש מהם

להפריש עליהם תרומות ומעשות כלומר אותם הוא מניח והם יהיו בשבילו התרומות ומעשות שלו או מעות להיות מפריש עליהם העשר שני אותו דבר מניח פלוס מעות כל פעם שיש לו פירות מעשר שני מחלל אותם על מעות הללו מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים יכול לא יחשוב לא צריך לחשוש אולי המעות אינם אולי הפירות בא מישהו לקח או התקלקלו לא בחזקת שהם קיימים יכול להפריש עליהם אין בעיה תראה כמו ראשי אומר המניח פירות להיות מפריש עליהן סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו ואומר הרי תרומתן באותן פירות

שחציתי לכך וכך עושה תמיד אני חוזר למשנה אם עבדו הרי זה חושב ש מעת לעת הפריש בחזקת שהם קיימים אחר כך הלך לבוטחם רואה עבדו ולא יודע מתי עבדו אז הוא הרי זה חושש מעת לעת חושש ל24 שעות בגמרא יהיה מחלוקת כלומר על הטבע שתקן חושש 24 שעות אולי כשאמר היו תרומה בפירות שיקצ צאתי לכך היו כבר עבודים ואם לא אכלה צריך להבריש עבורם שוב זה דברי רבי אלעזר כלומר רבי אלעזר אומר 24 שעות חושש כלומר הלכתי למצוא ואין 24 שעות לפני כן חושש אולי התרומות

מה שכל מה שהפרשתי מפריש עוד פעם עשיתי תרומה עכשיו למשל עכשיו מצאתי שאין מה שעשיתי עד 24 שעות רוורס מקודם צריך עוד הפעם לחזור ולעשות תרומות ומעשרות צריך להפריש עבורם שוב זה דברי רבי אלעזר עכשיו ובמשנה בגמרא בגמרא נראה המשך לזה זה שיטת רבנן יבואר בגמרא עוד דין אומר אומרת המשנה, יש לו חביות של יין, הוא שם אותם בצד, היות מפריש עליהן. אדם מתי מפריש? לא מפרישים אדם שרוצה לעשות יין, לא מפרישים מן הענבים ואחר כך עושים יין.

לא, קודם עושים יין, זה גבר מלאכתן ואז מפרישים מן היין תרומות ומעשרות. עכשיו אדם ששם לו בצד והוא רוצה להניח יין להיות מפריש עליהן איך נידע מה קורה איתם? רבי יהודה אומר בשלושה פרקים בודקים את היין. שלושה זמנים שונים בודקין את היין.

אם הוא אולי החמיץ שלא יחמיץ שלא יקרה. למה יש זמנים אלה הוא רגיל היה להחמיץ? זה שלושה זמנים שעכשיו הגמרא תגיד לנו למה אסור לתרום לקחת חומץ לעשות מעשרות על יין בקידום של מוצאי החג קידום זה מנשבת רוח מזרחית במוצאי חג הסוכות זה צריך לבדוק את היין למה יכול להיות החמיץ יש לזה סגולה שלא יחמיץ היין ובהוצאת מדר אותו דבר עוד זמן יש כשנפלו הפרחים בעצים יש פרחים אחר כך יוצא בהוצאת סמדר יוצא א סמדר זה ענבים ממש בוסר קטנים קטנים מה הוא בודק שם לא

בודק שם בודק את היין ברגע שאתה אתה רואה בעצים את הסמדר נפלו הפרחים זה זמן שאולי החמיץ היין ובשעת כניסת מים בבוסר אתה רואה שענובי הבוסר קיבלו לחלוחית ש כלומר אפשר כבר אפילו מי שירצה לעצור את את הענבים יוכל קצת להוציא מהם מיץ זה נקרא בזמן הכנסת המים לבושר זה גם זמן שאולי החמיץ לו היין יכול להיות שיש שלושה זמנים תראה ראשי ואם עבדו הלך לבותכן ומצען שעבדו הרי זה חושש לאותם טבלים שתקן את החתן של אלו ואם לא אכלן צריך להפריש מהם לשמה כשאמר הרי

תומתן בפירות שחציתי כבר היו עבודים מתי מעת לעת בגמרא מפרש בודקים את היין כשניחו להיות מפריש עליו צריך לבותקור שמ החמיץ ואין תורמים מן החומץ על היין בקידום שמוצא החג כשמנשבת רוח קדים מוצא החג הוצאת צמדיו כתום פרח וענביו נראים באשקול כסדרן בשעל כניסת מים לבוסר כשאין כפול הלבן נקראים בוסר כשלחוכית נכנסת והגדיל והגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כלשהו היינו כניסת מים שנה אחרינה היו כחושין האבנים כוח קודשין הענבים כשאין בוסר ונותנים לתוך המים ועושים חומץ טבול זה עוד דבר יש להם בוסר שמים בפנים קצת

מים ותבלינים משהו וזה נהיה להם וזה היה כמו סלט זה לטבל בהם כמו עושים דחינה מטבלים בהם את הלחם יש לו למשל זה לחם פרנה כזה מיוחד הבנת עכשיו הוא עושה זה לו איך לטבל רוטב רוטב רוטב לטבל בהם את את הפרה הזאת שלא יהיה לי בעיות עם הבוחר עם התונוק הלאה גמרא נראה קנית אין אין כמו אפרין עד היום לא ידעת להזמין בוא נראה אין כמו אפרנה בוא נראה יבוא לנו מן השמיים. כן.

כן. הלאה, אתה יכול גם לעשות שמי שירצה לחתונה משהו אולמות. טוב, נראה אחר כך גמרא. עכשיו לא לדבר מזה.

מים מעת לעת אמרנו במשנה אם הניח פירות או מעות ומצא שעבדו חושש מעת לעת מה פירוש מתי מחשבו מתי מעת לעת מה זה מעת לעת זה 24 שעות מעת לעת מה רבי יוחנן אמר מעת לעת של בדקה אוהו הוא בדק מצא שעבדו עליו חייב לחשוש שהמ עבדו כבר אתמול בשעה זו. בדיוק אתמול בשעה זו עבדו. אז אם עשאה מעשר הפירות אחרים ב-24 שעות האחרונות צריך להפריש שוב מספק עד אתמול בשעה זו. אבל יותר מכך לאמירו החכמים לא צריך לחוש.

סומכים על החזקה שהם קיימים. הנה רש"י אומר מאין לעת של בדקה כשבדקה מצאן אבודין. חושש שממהמ אתמול בעת הזאת עבדו ואם עשה מעשך תוך מעת לעת זה על פירות אחרים צריך להפריש עליהם מספק ותפא מהכי לא אחור רבנן למחש אלא שמחינן החזקה 24 שעות אחורה יעני בדק את זה בשעה 5 אחרי צהריים תלך עדמול בשעה 5 אחרי צהריים כל מה עשית צריך עוד הפעם אבל לפני כן ארבע מאתמול לא זה שמכים על החזקה זה דעת רבי יוחנן רבי אלעזר בן אנטיגנוס אומר משום רבי אלעזר ברביני

תהפוך את הדף מעת לעת של הנחה תראה זה משהו חדש עליו לחשוש למפריע כל הימים שעברו עד 24 שעות אחר ההנחה כלומר הנחת את זה לפני שבוע תן לו יום אחד ואתה מסרות 20 מהמתי ינחת לפני שבוע ביום רביעי ועכשיו זה יום רביעי הבא מיום חמישי עד תוסיף אז תוסיף קטן 24 שעות מיום רביעי עד יום חמישי 24 שעות ומיום חמישי בצהריים כבר צריך לעשות מעשרות זה לא כמו שהסברנו 24 שעות כן עכשיו עכשיו מצא שאינם עושה חוזר 24 שעות אלא הפוך משעה שהוא הניח את

זה למשל הניח אותם לפני שבוע שבועיים משעה שהוא הניח אז הוא סופר אחרי 24 שעות האלה זה בסדר המעשות מכאן וילך כל מה שעשה כמה ימים הללו לא שווה. רק יום אחד צובכים על החזקה שהם קיימים.

אחר כך יחזור ויתרו מספק כל מה שהפריש אחרי המעט לעת הראשון הזה. אוו זה חידוש גדול. אבל זה אומר הנה תראה ראשי של הנחה הרי זה חושש למפריע כל הימים עד מעת לעת של הנחה ראשונה. יום אחד שלם מחזיקים לנו בחזקת קיימים בידוע.

משם ועד כאן ספק ויחזור ויתרום. תנען אם עבדו הרי זה חושש מעת לעת משמע מ שמשך הזמן שעליו לחשוש זה יום אחד אם עבדו הרי זה חושש מעת לעת החושש זה מעת לעת חושש זה רק 24 שעות חושש לא יותר לא כמו שאתה פירשת עכשיו הרבי אלעזר הנה משלמה למנדאמר מעת לעת של בדקה שפיר משמה שהוא בדק והוא רואה אין חוזר 24 שעות כל ה-24 שעות הללו כל מה שהפריס ב-24 שעות חושש מפריש עוד הפעם אבל לפני כן לא צריך אלא למן דאמה מעת לעת של

הי מעת לעת עד מעת לעת מבעלה זה לא חושש מעת לעת זה עד מעת לעת הניח עד מעת לעת עוד 24 שעות חושש למה הוא חושב מההנחה קש לא חושש מ שם היה לה חושש כן קשה הנה ראשי חושש מאת לעת משמע יום אחד הוא דכאה וחששה היינו כמה דאמר מעת עץ של בדקה אלא למה דאמר כולו יומי כה וחששה בא מיואמר כמה חושש למפריע עד מתן מפעלה רבי אלעזר בן פדק גמרא רבי אלעזר בן שמ דמתיבר הייתה אמרנו במשנה אם עבדו הרי זה חושש מעת

לעת זה דברי רבי אלעזר ככה אמרנו רבי אלעזר בן שמוע סתם רבי אלעזר בברייתות במשניות זה רבי אלעזר בשמועה אמר רבי אלעזר זה האמורה זה רבי רבי אלעזר בן פדת אמר רבי אלעזר אז זה דברי רבי אלעזר בן שמוע עכשיו אמר רבי אלעזר בן פדת זה האמורה חולקין עליו חבריו רבי אלעזר של המשנה בן שמוע הם סוברים שלא לא סומכים כלל על חזקה שהיו קיימים למה עכשיו נמצא עבודים עליו לחזור להפריש כל הטבלנים שתיקן על ידי אותם פירות מאיפה אני יודע תנן מה ראינו שחולקים עליו?

הנה זה תנן מקווה שנמדד ונמצא חסר. מקווה היה בחזקת שלם.

מקווה טוב 40 שעה. היו ב-40 שעה מים נמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפריע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים תמאות כל תרומות וטהרות שנגעו בכלים או באנשים שטבלו מטומעתם במקווה הזה בין ברשותי היחיד בין אם עמד המקווה הזה ברשותי היחיד בין עמד המקווה ברשות הרבים כל הטהרות האלה טמאות לא פוסקים בזה זה כן הכל טמא צריך לעזור לטבול אותם לא פוסקים על זה לפני הקלספק טומאה ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור אלא מטהרים לפני כלל זה שברשות הרבים רק כאשר ספק אם נגע

בטומאה ספק לא נגע אז אני אומר לא נגע בטהור אבל בענייננו שהכלי או האדם טמא בוודאי אתה בא לטהר אותו במכווה הזה אז זה תבילת ספק לא מטהרים אותו מספק העיקר שלמדנו שדעת רבנן לא סומכים על חזקה שהמקווה הייתה כשרה ואנחנו אומרים שכל הטהרות שהיו עליו צריך להכביד מספק ולא כדברי לא כמו אמר רבי אלעזר שהוא חושש מעת לעת בלבד ולא יותר הגמרא שואלת בשיטה דחלוקין ודאי שחולקים חכמים על רבי אלעזר שהטהרות שנעשו על גביו למפרט הם מאותמרו מעת לעת מה בא להשמיע לנו האמורה רבי

אלעזר פדפדת מה בא להשמיע לנו מה עוד תמה מילה למפריע מעת לעת כמה שמעלן הייתי אומר כל הטערות של סו מפריע זה רק מעת לעת לא יותר אומר לא אפילו שאפשר לפרש כוונת חכמים שתעלות למפריע רק אלו נעשו מעת לעת אבל כמה שעלן חולקים כל התערות שנשר מפריע עכשיו בדקתי אותו חצר כל מה שנעשה למפריע טמא ראשי חלוקין ואמר לנדל עולם חישיננוי ונמצאו עבודים וכל הפירות שתכנו על ידי אותם פירות צריך לחזור להפרישת מקווה שהיה בחזקת שלמ נמדד לאחר זהמה נמצא חסר כל תעלות שסו על

גביוב כל התורמות ותעלות שנשתמשו בהן בכלים ואנשים שטבלו מטומעתם באותו מקווה מעולם בינם כבר פשוט יחיד דקנן ספק יחיד ספק טמא בן שותרבים דקימנן ספק טהור ח טמא תחי מרינה ספקת בשות הרבים טהור היינו ספק נגע ספק לא נגע קר לא נגע אבל זה שהוא טמא ודאי ואתה בא לטהרו בתבילה בתפילת בתפילת ספק עדהרנו מספק פשוט חלוקין מהמתיתין ורבי רבי אלעזר בן בדעת מה בא להשמיע לנו המתיתין בעדת תנן תמאות רבי יהודה אומר בשלושה פרקים צריך לבדוק את החום אם החמיץ היין הניח להפריש עליו אחד

מהם זה אמרנו בקידום של מוצאי החג שאז מנשבת רוח מזרחית כן רוח מזרחית למה אתה יודע זה מזרחים כן תנא בקידוש של מוצאי החג של תקופה דווקא מוצאי חג הסוכות נכנסה תקופה תשלי של הסתו אבל נמשכה תקופת תמוז הנה של הקיץ עד מוצאי סוכות לא צריך לבדוק אפילו שנשבת רוח קדים היין לא רגיל להתקלקל לבני תקופתי הוא יש לו את הסגולה כשמתחקיל תקופתי יכול להתקלקל זה הסדר שלו כן כן יכול לא שבטוח יהיה לו משתנות בין קיץ תניה רבי יהודה אומר בשלושה פרקים מוכרן את התבואה

בשלושה פרקים מוכים את התבואה. שלושה זמנים בשנה נוהגים של נמכור את התבואה.

לפני הזרע, לפני התקופה שזורעין. אז למה מוכרים? אז בשביל לזרוע. היא נמכרת לצורך זריעתה.

כולם רוצים לזרוע את השדות שלהם. ובשעת הזרע, בסוף תקופת הזריעה, אז קונים אלו שחסר להם אחר שזרעו כל מה שהיה בידם. אין להם עכשיו מה יעשו צריכים לאכול פרנות לחם מה יעשו ובפרוס הפסח 15 יום לפני חג הפסח אז יש שלושה זמנים לפני הזרע בשעת הזרע בפרוס הפסח זה מוכרים את התבואה עכשיו ובשלושה פרקים מוכרים את היין בפרוס הפסח בפרוס עצרת בפרוס החג 15 יום לפני כל אחד לפני פסח, לפני עצרת ושמן נהגו למקור מעצרת ואלך. למה הלחתה?

מה זה? מה העניין שלנו עכשיו לדעת את זה? אמרב ויתמרפה לשותפין שותפין חייבים למכור אחד מדעת חברו. לא יכול למכור אם זה לא בפרקים הללו של זמן המכירה שכולם יודעים עכשיו מוכרים טבועה עכשיו מוכרים יין עכשיו והוא ויש לו שותפים לא יכול פתאום חשק לו למכור עם קור למה הוא רוצה למכור טוב כלומר אם זה בזמן הזה יכול למכור בלי בלי לשאול מכאן ולך מי עבר הפרקים מה הזמן שהםכים סחורות אמרה כל יומה פרקהו עברו הזמנים האלה הנה כל יום זה הזמן לא צריך לשאול כן

מוכרים סחורה עכשיו הבאנו רוח קדים גמרא מביאה על זה מה היה עמיונה הנביא ויה כיזרוח השמש בוא בוא קח את זה וזרח השמש וימן אלוהים רוח קדים חרישית הגמרא מבארת מה היא חרישית אמר רבי יהודה שבשעה שבנן השבת עושה תלמים תלמים בים רוח המזרחית הייתה חזקה עד כדי כך שיוצא גלים חריצים של מחרשה ונקרא ונקרא ונראה כאילו חרשו פה חרשו את האדמה זה בא להראות איך כמה היא חזקה אמר לרבי אחי היינו דכתיב אם שהפסוק ידבר על חוזק הרוח ואכי היינו דכתיב ותח השמש על ראש

יונה והתעלף מה זה שייך בין החוזק לחום לא בא זה לא נתחמה מהעולם יונה התעלף מהחום אתה אומר שחוז כוחה של השערה של רוח קדים זה חרישית כן, אבל לא כתוב רוח קדים נשע את הערבה.

אלא אמר [‏צחוק] ביאור אחר מה זה חרישית. בשעה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה. כשרוח קדים מנשבת בשעת החום כמו שהיה שם היא חמה מאוד מבטלת צינת כל הרוחות לכן שינה הכתוב בלשון חרישית כלומר זה השקט אחרי שלמור כל הצי כל הרוחות אף אחד לא יכול לפעול והינו דכתיב אשר ברדיך חמים בהשקט ארץ מדרום ואמר הרב תחליפה ברב חסדה אמר רב חסדה מתי בגדי חכמים בשעה שהשקית ארץ מדרום כשהצינה רוח דרומית שוקטת מנקרר אותם למה באה הרוח מזרחית משתיקה אותה ראית זה מושל בשוק רוח המזרחית משתיקה

אותם היום הכל הולך איתך אני רואה כמו שהרב רוצה יוצא רב הונה ורב חסדה אבו יתבה היו יושבים לומדים תורה חליף ואזין גנבה עליו חלף שם בהליכתו אדם קוראים לו גנבה אוהו איזה גניבה זה אמר אחד חברי ניקו מקמ דבר אורינו נקום מקבר הוינו בוא נקום לפניו למה זה נכבד אותו בן תורה גנבה איזה שם יפה אמר לי ידך קמי פלגאה נקום זה פרשת קורח פלגאה מה אנחנו תפלג קורח אנחנו נקום מפני בעל המחלוקת רב אתה רואה יוצא שגם תלמיד חכם שיש לו מידות לא הכי

טובות צריך לקום לו אז הוא אמר לו חברו מה אתה רוצה שנקום מפני בעל מחלוקת למה גניבה הייתה לו מריבה עם מור עוקבה מורקבה היה אב בית דין היה לו איתו במחלוקת מורקבה שלח לשאול את רבי אלעזר בני אדם העומדים עליי ובידי למוסרמלכות מה הוא מי זה היה גנבה היה איתו בעיות כנראה אומר זה פחלוקת לא כתוב תפסו לגניוה בכולר זה עליו בדובר לא יודע בוא נראה זה מרוקבה לא רבי עקיבא הדרך היא אתה יו לגבי בינתיים הגיע הגיע גנבה אליהם. אמר לי הוא במה יעסקיתו?

מה אתם לומדים? מה במה אתם עוסקים? אמרו לה ברוחות. באמת הם עסקו ברוחות.

מה זה רוחות? ברוחות של בני אדם יש אדם, יש לו רוח גסה, יש אדם יש לו רוח שפלה. לא זה אמרו כל יש משנה באבות כל שרוח הברריות נוחה אמנו רוח חכמים נוחה אמנו בזה אנחנו עוסקים ברוחות הוא לא הבין ככה כן אמר להוא אחי אמר הרב חנן ברבה אמר רב ארבע רוחות מנשבות בכל יום ורח צפונית מנשבת עם כולן היא רוח נוחה, לא חמה ולא לא צוננת והיא מנשבת ומתקת את שאר הרווחות צפונית שילמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת חייב לבוא עם זה רוח צפונית ורוח דרומית קשה מכולן והיאמלא בנץ מעמידה זה מלאך שהוא כמו עוף שנקרא נץ דומה לו מעמידה בכנפיו יש לו כנפיים גדולות, עוצר את הרוח דרומית הזאת, מחרבת העולם כולו מפניה, שנאמר המבינתך יאבר נט. כלומר, מה אתה חושב?

יגדיל בנת את כנפיו. יאבר זה לשון עבר. כמו כתוב מי יתן עבר כיונה אהופה ואשכונה. פרוס כנפיו לתימן אתה רואה לצד דרום למה כדי להעמיד את הקושי של הרוח הדרומית יעבר אומר רבן איש חיודאי לא הוציאו רבנן שקר חס ושלום מפיהם אפשר היו מדברים ברוחות אותה שעה מי הוא נראה לי שמדבר שאמרו עליו שהוא פלגעה ואין ראוי לקום מפניו לחט בעל המחלוקת הוא ברווחטאו בדיבור שהוא רוח כמו שאמר כלוס רוחה ממללה לכן במחלוקת קורח צעק משה רבנו לפני השלום ואמר אין אלוהי הרוחות לכל בשר האיש

אחד יחתה ועל כל העדה תחסוף פלאותה רבא ורב נחמן בר יצחקו יתבה חליף זיר רב נחמן בר יעקב דיב בגהקה דהבה היה עובר רב נחמן בן יעקב והיה יושב במין עגלה עשויה כמו איזה משהו מזהב כשידה מזהב שמובילים בשרים כן הוא גם כן המוסר של ראש ממלכת התורה היה רב רחמן בר יעקב היה זקן כנראה שמו אותה בכזה גרה שידה כזאת מזהב ניסאת על הכתיים ופריס עליה סרבלה דקרתי פרוס עליו סרבל בצבע תכלת שדומה לקרטי רבה עזה לגבי הלך אלת העגלה לחלוק לו כבוד אבל רב

נחמן בר יצחק לא עז לגבי לא הלך.

למה באמת רבה ניגש? אומר אמר דין ממנשה דברש גלותנינו רבה צריך להונה לא צריך ללהו אולי אלה שיושבים שמה בקורה הזאת אנשר רש גלותה הוא צריך את הממשל את אנשי רש גלותה רבה צריך הוא עלול להצטרף לאנשי השלטון אני לא צריך נלהו אני לא צריך את כל זה אני חתנות של הנשיא לא צריך כי חז"ל זר רב נחמן בר יעקב הבאה כשראה שזה היה בכלל רב נחמן בר יעקב בעגלה עזה לגבי גלה לדרעה ואמר שדיה נשיב תראה מה שהוא אומר רב נחמן הפשיל מזרעו את הבגד

וגילה אותה למה נשבה רוח מזרחית היה חם לו השידה מנשבת מלשון שד למה היה רוח קדים עזה קשה אז קרא לה שדה הרוח הזאת קרא לה שד אמר לו רבה אחי אמר מה זה הקושי של רוח קדים אישה מפלת בו כל כך זה קשה שמואל אמר אפילו מרגלית שים מרכבת בו רבי יוחנן אמר אפילו שכבת בת זרע שבמי אישה מסרחת בו. אמר רבי רחמן בר יצחק ושלושתן מקרא אחד שהוא כי הוא בן אחים יפר יבוא קדים רוח השם ממדבר עולה ויבוש מקורו ויחרב מעייינו והוא ישסה

אוצר כלי חמדה יבוש מקורו זה מקור אח של אישה ובר שבמאה כמו שאמר רב חרב מעיין נו זה שכבת זרע שמעשה והוא אישה אוצר כלי חמדה זו מרגלית שביים כמו שאמר שמואן אמר רבה עדיוראהו דדיקה כראה אומר הדבר הזה שהביא נאמר על בני סורה אתה רואה איזה סוריה אלה החלבה חלב שהם מדייקים בפסוקים מה? מה פירוש תחילת הפסוק?

מה? כי הוא בן אחים יפרי אמר רבה אפילו שהוא טפינה דמר רפיה איך שופטה שופטה כלומר אפילו ידית של העץ שדחוקה בחור של המעדר נהית רפה מתרפה למה מתייבשת מהחום ואז מצמק העץ והיא ככה היא צריכה לדחוק בפנים וזה יוצא. רב יוסף אמר אפילו סיקתה בדפנה רפיה יתת שתקועה בדופן מתרפה למה מתייבש מחמת החום של רוח הקדים רב חבר יעקב אמר אפילו קניה בקופתה רפיה אפילו קנה שהרוג בכלי נצרים מתייבש הדרן הלך כל הגט עכשיו השולח גט פרק רביעי השולח גט לאשתו והגיע בשליח. אדם שלח גת לאשתו ופגש אתעל את השליח או ששלח אחרי שליח.

השליח הבעל שלח אחרי השליח שליח להשיג אותו. אמר לו גד שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל. ואם קידם אצל אשתו השליח לא בא אצל אצל השליח אלא קידם אצל אשתו או ששלח אצל השליח ואמר לה גט ששלחתי לך בטלו הרי זה בטל אבל אם מי שהגיע הגט לידה שוב אינו יכול לבטלו ולפני שאמרו והגיע הגט לא יכול לבטל בראשונה היה עושה בדים ממקום אחר הוא מבטל לו אדם בעל רוצה לבטל את הגט שנתן לא צריך ללכת גט אצלה והכל לוקח שלושה עושה בית דין אומר

גט ששלחתי ביד השליח בטל מבטן אתקין רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עוסין כן לא יבטלו את או בפני השליח דווקא או בפני האישה לא בפני בית דין שלושה למה פני תיקון העולם אם לא יבטל פני השליח או האישה יש חשש שהשליח לא ידע שהגב בטל תנת האישה והיא לא תדע מהביטול והיא תינסא ואחר והבגד באמת בטל יש את איש לכן אין לא עושים דבר כזה או השליח או ה כן בסדר עד כאן להיום הלכות אתה אידה תזה ממהר כן הלאה שבות שלה לחים שلا מרן במתי

תחזור אלינו אה היום ראשון מתי יום טוב דףסא עוד סתונה שלו יפה וואו איזה סימן אנחנו ד הלכה וילא בסדר אף פי שלא ישאר החמץ בבית אחר סעודת שחרית צריך לבטל החמץ כדי שהוא מבטל בשאר שנים אתה יודע זה בשבת מדובר שחל פסח במוצאי שבת אז אף על פי שלא ישאר החמץ בבית אחר סעודת שחרית צריך לבטל החמץ אפילו אם ביטול ביטל ביום שישי עוד פעם בשבת כדרך שהוא מבטל בשאר שנים ז' ההולך ביום 14 לדבר מצווה כגון אבא שהולך למול את בנו או לאכול סעודת

אירוסין בבית חמים ונזכר שיש לו חמץ בביתו אם יכול לחזור לביתו ולבער ולחזור למצוותו יחזור ויבער ואם לאב לא יכול לא יספיק למול יספיק לסעודת אירוסין יבטלנו בליבו ואם היה הולך להציא מן הנעה ומן הדלקה מהמפורת מיד גויים צלת נפשות יבטלנו בליבו ולא יחזור אפילו יש שירות למה זה סכנת נפשות ואם יצא לצורך עצמו יחזור מיד לצורך עצמו עד כמה הוא חוזר עד כבסע אם יש יותר מכבסה פחות מכאן מבטלו בלבו ודיו לא צריך לחזור חטא הייתה לו עיסה שבצק שעדיין לא החמיץ בביתו והוא טרוד

במקום אחר הבנת איזה פיקח זה ערב פסח בן אדם עושה מסות היה לו עיסאה הלך למקום אחר הוא טרוד ויראה שבתעמית ממץ מבטלה בליבו קודם שתחמיץ אבל אם החמיצה אין ביטול מועיל אם הוא אחר זמן יסורו אחרי שעה שישית אי אפשר לבטל אותו אבל אם זה לפני כן והוא עסוק שגם זה אתם יודעים לעשות פרנה גם בפסח לא זה מצא הרמבם יום שבת דבר לא לא זה לא מדובר בערב שבת היה זה לא זה לא איך תעשה ערב שבת יין הם ספן הם לא מחלילים שבת

ספן צדיכים אנחנו פרק הלכות הלכות תשובה הלכות תשובה פרק שמיני דף קסג שני לא פרק שביעי מה יכול להיות שזה שביעי לא לא פרק שביעי היה אתמול פרק שמיני א' הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא. כלומר החיים שבאים לאחרי שהוא נפטר מן העולם הזה והם החיים שאין עמהם מוות.

זהו נגמר מוות והטובה שאין עמה רעה הוא והטובה שאין עמה רעה הוא שכתוב בתורה מה שכתוב שלח תשלח תהם ואת הבנים תיקח לך למען היא טבלך וארכתה ימים למה זה אחר הוא חטא הוא ראה אחד עלה עלה עלה ו עלה עלה למעלה שלח את האם והכל נפל ומת אומר איפה כתוב למען התברך איפה הרחת ימים של זה אומר לא יודע זה עולם שכולו ארוך לא פה מפי השמואה למדו למען תבלך לעולם שכולו טוב וערכתי ימין לעולם שכולו ארוך וזהו העולם הבא זה העולם הנצחי אתה יודע

כמה הוא ארוך סיום משהלאו ללא סוף ללא סוף משל אם יהיה כל החדר הזה אתה רואה מלא חיטה פעם ב1000 שנה תבוא יונה תיקח גרגיר אחד של חיטה מתי שזה יגמר עוד לא התחיל עולם הבא הבנת זה נצח ככה היו מסבירים בקורדסטן שהם היו יודעים חטא שכר הצדיקים שזכו לנועם זה שיזכו לנו עם זה ויחיו בטובה בטובה זו פרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יקרטו וימותו וואי וואי וואי אין להם עולם הבא כל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי אתה ראית

זה מת שלא חי לעולם אלא נכר ברשעו והבת כבהמה מה וזוהי כרת הכתוב בתורה הכרת הכתוב בתורה זה הכרת שנאמר היא כרת תקרת הנפש ההיא עוונה בה מה אמרנו פירוש הזה שם רב הארי יקר תיקר יקטר תיקטר הנפש ההיא כן ברשימה כתוב פה פרץ ש איך פרשימה פה ש אה כן תן אתה צודק אה לא לא מאיר משל מישל שביעי שביעי אתה צודקת לא הסימן שלי היה על פרק שמיני אז אתמול למדנו פרק א זה טוב אחר כך עד פה הגענו קרט בלשון תיקר לעולם הבא

כומר שאותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה אין זוכה לחיי העולם הבא אלא גם מן העולם הבא נחתה העולם הבא אין בו גוף וגביה אלא נפשות הצדיקים בלבד ולא גוף כמלאכי השרת אז בוא נחזור אתם רוצים לחזור אני אגמור את הפרק הזה ואני אתחיל את הפרק של היום שלום אפשר לסיים אני אסיים את זה בן כךצלגום של ואני אתחיל של היום בסדר מהר העולם הבא אין בו גוף וגבייה אני לומד היום זה פרק שביעי אני לומד קורם פרק שמיני יחזור לפרק שביעי ככה זה יצא מן

השמיים משל היה צודק. הוא מקבל על זה קוקוס עוד. הלאה. אתה כי לא אתה גמר.

בסדר בבקשה. אין בעיה. רגע, קח, קח, קח. לא.

שמתי לב. העולם הבא אין בו גוף וגבייה, אלא נפשות הצדיקים בלבד. בלא גוף כמלאכי השרת רואים ואין בו גביות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכים להם בעולם הזה שמעת שמה אין פרנה ולא יהבוד דבר מן הדברים שמאורעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה עמידה שינה מיטה עצבחוק כיוצא בהן אין שמה דברים כאלה ככה אמרו חכמים הראשונים עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם וראשיהם ונהנים מזיב השכינה איזה יופי הרי נתברר לך

שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתייה וזה שמו צדיקים יושבים על זה דרך חידה אמרו כלומר נפשות הצדיקים מצויין שם ולא עמן ולא יגע וכן זה שאמרו בעתותיהן וראשיהן כלומר דעה שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהם כעניין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר בשמחת עולם הראשם ואין שמחת גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שבו חכמים כאן היא הדעה זה יש להם דעת לא שיש להם עטרה כמו שאתה תעשה בטלית מה הוא עושה שאברו ונהנין מזיב השכינה

שוד היו משיגים מהמיתת הקדוש ברוך הוא מה שאננו נועים ואין בגוף האפל והשפל ג' כל נפש האמרה בעניין זה אינה הנשמה שצריכה לגוף אלא צורת הנפש שהיא הדעה שהשיגה הבורא כפי כוחה והשיג הדעות הנפרדות בשאר המעשים והיא הצורה שבארנו ענייניה עניינה בפרק רביעי מלכות יסודי התורה היא הנקראת נפש בעניין זה חיים אלו לפי שאין עמהם מוות שאין המוות אלה המאורעות הגוף ואין שם גוף נקראו צרור החיים שנאמר והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וזו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחרי הטובה והיא שהתאבו לה

כל הנביאים וכמה שמות קראו לה דרך משל הר השם מקום קדושו דרך הקודש חצרות השם אוהל השם נועם השם הכל השם בית השם שער השם חכמים קראו להדרך משל לטובה זו המזומנת צדיקים סעודה וקוראים לה בכל מקום העולם הבא הנקמה שהיה נקמה גדולה ממנה שתיקר את הנפש ולא תזכה לאותם אחים שנאמר יקרא תקרא את הנפשי עוונה בה וזה העובדן והוא הוא שקוראין אותו הנביאים דרך משל באר שחתדון תופתה עלוקה לכל לשון כליה והשחתה קוראים לו לפי שהיא הכליה שאין אחרי התקומה לעולם וההפסד שאין חוזר לעולם

שמת תקל בעיניך טובה זו תדמה שאין שכר המצוות ואב ביית האדם שלם בדרכי האמת אלא להיות אוכל ושותה מאכלות טובות ובועד צורות נאות ולובש בגדי שש ורקמה ושוכן באהולשן משתמש בחי כסף וזהב ודברים אדומים לא כמו שמדמים אלו ערביים הטופשים העבדים השיתופים בזימה חוזים זה העולם הבא אתה מבין משוגעים האלה אבל חכמים בעלי הדה ידעו שכל הדברים האלה דברי הוואי והבל הם והם בהם תוחנת ואינה טובה גדולה אצלנו בעולם הזה. זה לא גם בעולם הזה לא טובה גדולה.

זה מה נעשה שהאדם הוא עשוי מגוף. אלא מפני שנה שהנו בעלי גוף וגבייה. כל הדברים האלה צורכי הגוף הן ואין הנפש מתווה להן ואין הנפש מתבה להם מוחמדתן אלא בצורך הגוף כדי שימסא חפצו ויעמוד על על בוריו בזמן שאין שם גוף נמצאו כל הדברים האלו בטלים. לא צריך אדם סתם צריך לאכול קובופרנה מה יעשה הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם בעולם הבא אין שם דרך בעולם הזה להשיגה בו ולדע אותה שאין אנו יודעים בעולם הזה אלא טובת הגוף ולה אנו מתאוין אבל אותה הטובה הגדולה עד

מאוד ואין הערך בטובות של העולם הזה אלא דרך משל אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ומשתה אין לו כן אלא אותה הטובה הגדולה עד הקר לא שקשור ואין ערך ואין דמיון הוא שאמר דוד מה רב טובך שצפנת לראך פעלת לחוסים בך וכמה חמה חמה דוד כלומר היה טמחה והתאבה היה רוצה והתאבה לחיי העולם הבא שנאמר לולי האמנתי לראות בטוב אדורי בארץ חיים כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בוריה ואין יודע על גודלה

ויופיה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו שכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל דברים לדברים של גוף שנהנים בעישראל במות המלך המשיח בזמן שתחזור הממשל לישראל עכשיו זה לא נקרא חזרה ממשלה זה לא ממשל מלך המשיח הוא המלך עכשיו זה הכל גלות תחת אמריקה תחת אלה מה אבל טובות חיי העולם הבא אין לה ערך ודמיון ולא דימו הנביאים כדי שלא הפחטו אותה בדמיון הוא שישעיה אומר עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכהו כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא אלא עשה אותה האלוהים לאדם המחכה לו אמרו

חכמים כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העולם הבא עין הוראתה אלוהים זולתך חטא זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מסוי עתה וזה העולם עובד אחר כך יבוא אותו עולם אין הדבר כן אלא הרי הוא מסוי ועומן שנאמר אשר צפנת לראך ולא קראו העולם הבא אלא מפני שאותן החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף בנפש וזה הנמצא לכל אדם בראשונה נחזור לפרק שביעי זה למדנו פרק שמיני של שבת עכשיו נחזור לפרק שביעי.

רגע, את זה אז נשים פה ועכשיו צריך לסמן כבר שלא יהיה בעיות. רק תשעי יש עשירי גם יש גם זה אתה הזה אתה רואה כן כן תביא לכבוד הסיום של החוברת הזאת מעלה בי או בוא נראה הועיל פרק שביעי הועיד ברשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו זה ראש חודש אתה יודע ישתדל לאדם לעשות תשובה וננעור כפיו מחטא כדי שימות והוא בעל תשובה כדי שיזכה לחיי העולם הבא כלומר מה זה לנעור לנקות כפיו אתה יודע זה גזד לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נותן למות אוי

ואבוי ושמי ימות בשעתו ונמצא עומד בחטא פך ישו מחטא מיד ולא יאמר כשהקין אשוב שמ ימות קודם שזכין זה מי אמר את זה א איך קראו לו ירובעם א לא בלעם אתמות נפשי מות ישרים הוא חושב ששיהיה זקן בינתיים יעשה עשה כל מה שהוא רוצה הוא ששלמה המלך אומר בחוכמתו בכל עת יו בגדיך לבנים שם שכך לחסר כדם שהזמינו המלך לסעודה פכע בסם יפה כל בגדיו נקי ואל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהם מעשה כג זנות וגזב וגניבה כשם צריך לשוב מאלו כך צריך לחפש

בדעות רעות שיש לו מידות ולשוב מהן מן הכעס מן האבה שנאה יעני מן הקנאה מן התחרות מן ההול הזה לסנות מן רדיפת הממון והכבוד מרדיפת המאכלות כיוצא בהם הכל צריך לחזור בתשובה ואלו עוונות קשים מאותן שיש בהם מעשה שבזמן שאדם נשקע בהן קשה הוא לפרש מהן לכן הוא אומר לעזוב רשת דרכו וישאב את מחשב אותיו אל נדמה בעלת תשובה שהוא מרוחק מעלות צדיקים פני עוונות וחטאים שעשה אין הדבר כן אלא הוא ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם לא עוד אלא אה ולא עוד אלא

שזכרו הרבה שארץ טעם טעם החטא פירש ממנו וכבש יצרו אשר חלקו אמרו חכמים קום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כלומר מעלתן גדולה ממעלות אלו שלא חטו מעולם פני שאין כובש נצרם יותר מהם כל הנביאים כולם סיבו על התשובה ואין ישראל נגן אלא בתשובה כבר הבטיחו התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן מיד הן נגלין שנאמר והיה כי יבואו עליו עליך כל הדברים האלה הברכה והכללה שנתתי לפניך לשב אותה אל לבבך וכל הגויים אשר דיחך השם אלוהיך שמה שבת עד אדוני אלוהיך משמעתה בקולו

ככל אשר אני מצבך היום אתה ובניך ושב השם אלוהיך את שבותך ורחמך ושב בצך מכל העמים אשר הפיסך אדוני אלוהיך שמה ו גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שוב ישראל אדם אדונו אלוהיך ונאמר שובו עדי נאום השם ונאמר אם תשוב אם תשוב ישראל נאום השם אליי תשוב כלומר אם תחזור בתשובה ב תדבק התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה שנוי לפני המקום משוקץ מגונה ומרוחק ותועבה היום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד תראה מה זה צובה וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחק את החפעים בא

מקרב את השבים בין יחיד בין רבים שנאמר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם עכשיו בנין חי ונאמר בכוניה ברשעתו כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו אם יכוניה בני הויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני וכיוון ששב בגללותו שנאמר בזרובב בנו ביום ההוא נאום השם צבעות כחך זרובבן בשלתי עבדי נאום השם ושמתיך כחותם זה יופי כמה מעולם ת התשובה אמש היה זה מובד מהשם אלוהי ישראל שנאמר עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם ואינו נענה שנאמר גם כתרבות תפילה אינני שומע

עושה מצוות תורפין אותם בפניו שנאמר מכזאת מאתכם רמוס חסר מי גם בכם ויסגור דלתיים ולא תאיר מזבחי חינם אין חבץ בכם אמר השם צבעות מנחה לא הרצה מיתכם עולותיכם ספו על על זבחכם ואכלו בשר והיום הוא מדבר בשכינה שנאמר ואתם הדברים אדוני אלוהיכם חיים כולכם היום צועק ונענה מיד שנאמר יתרם מקראו ואני עיני עושה מצוות ומכבדן אותם בן אחת בשמחה שנאמר כי כבר רצה אלוהים את מעשיך ולא דונה שמתאבים להם שנאמר וערב על אדוני מנחת יהודה וירושלים כי מעולם ושלים חדמוניות בעלי תשובה דרכניות שפלים וענבים

ביותר הם חירפו אותם הכסידים ממעשיהם הראשונים ואמרו להם אמש היית עושה כך וכך ואמש היית אומר כך וכך אל הרגישו להם אלא שומעים ושמעים ויודעים שזו זכות להם ושמי זמן שכל זמן שהם בושים ממעשיהם שעברו ונחנמים זכותן מרובה מעלתה מתגדלת וחטא גדול הוא לומר לבעל תשובה זכרו מעשיך הראשונים או להזכירם בפניו כדי לביישו או להזכיר דברים בעניינים הדומים להםכ כדי להזכירן מה עשה הכל אסור ומוזר עליו בכלל הוניית דברים שהזהיר עליה התורה שנאמר ואל תונו איש את עמיתו הנה זכינו ויראת מאלוהיך אני השם זוהר דף

ק ז כ צקין מר דרוחיפן חושבנה ומן כ מקומן מתחות כבקין כמה בעלמה עד שופר כזן דרס קלון אחר עלמה כל העניקת בשמ מתחת ולדה כסב הנה מהנה מה נה בגזמנה לכל הלתה ורשומרסה מכלה אדוני התכרה רבונה דכלה רשימה בן חינלה בגנכה לך בנלה הנה הנה רבי כהן חדש יחדה דתי בזאת יבוא אחרון הקודש מה קודשה מהחנב קדוש בי ועלד כסיב לו חכם יזכירו זאת מיד יבינו לאחריתם כלומר הסתכלנו בין הנשה בעונשה איך החידה זאת בין חי ואיך תמנו כמה כולנון בני חיילי ואחינה מפורחנה תפרע

מן חייב מה ויבינו לאחריתם תמסרו בדהון ולא שבו כמה מלכה קדישם אמר רבי שמעון כל ברנזכה ונתיר זאת הי זאת נטירת וגזר דנה תענה מן בנו בני בנועל מן ואני זאת בריתי אותם ידכל כל זה היום רבי פרנחס אמר לפני שנוכל נדרוש כס כמה ימים דורש לנו בוא נראה עדך אמר רבי שמן חבר כל אחד ואחד נאמה מילה חדה עד פתורה לקרבי פינ חס שברך לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף ודמו ברך וישמור וינצור כל הקהל הקדוש כדעל יברך אתכם זכה בבריאות ובשמחה אורך ימים

דשני ורעננים בריאים ושמחים כן לכם שבת שמחה שבת מבורכת שועות גדולות חיים טובים אממן נחת ושמחה לכן יהי רסון ונאמר אמן