📖 הדף היומי מסכת בכורות דף י📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🍋ב דחול המועד סוכות🌿יז תשרי תשפז

בדוק אם זה הולך >> כן מי יכול לבדוק >> לא אני רוצה מים לא צריך ויטמין להביא הכל >> מה אומר אתה מה איזה מה מה ישגן יוסיני אוקיי טוקי מכונית שלום תמינים להביא לא בוקר טוב בוקר טוב לכולם מועדים ושמחה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות >> היום יומדושפיזה ליעקב אשתם יושב אוהלים יעקב אבינו עליו השלום איזה זכות גדולה איזה ישועה גדולה. אז היום זה יום שני בשבת קודש. יז בתשרי תשפז כמניין טוב. טוב בתשרי שי ישועה גדולה בכל הבתים בכל העניינים >> בעזרת האלו בשועתו.

כותב הפלא יועץ רבי אליעזר פפו סותו יגן עלינו כמה אמר חביבה מצוות הסוכה שהיא עומדת לכפר על עוונותיו ואומר מכפרת על עוונותנו ובעת ישיבתנו בסוכה השכינה בעצמה פורסת כנפה עלינו וכל שבעה וזפיזין אילאין קדישין ואור ניצוצי נשמתם שוכנים שם ממש מטעם זה גדולה קדושתה הוא כותב כקדושת בית הכנסת אבל יש שאומרים יותר כך כותב השל הקדוש כך כותב בעבר ראשית חוכמה הרב דוידש והרמ מקצל המער דיסקין יהודי אחד תושב כפר שהיה סמוך ללומז והוא מצבו לא היה בחיתו היה מחוסר הכרה והרופאים ניסו את הכל אבל הרופא כבשר החליטית אחרת אחרים ו מקוו כבר כמעט את מותו. אחרי מספר ימים בן אדם הזה התעורר. הרופאים היו עמומים, לא מאמינים למראהם. הם ארכו לו בדיקות, גילו כי הוא בריא לחלוטין.

היו כולם התרגשו מהנס. הלכו למער דזקין אמרו לו צדיק התפעל קרא לו למעונו שיבוא אליו היהודי הגיע בכילו ברעדה תגיד לי מה הרגשת או ראית בימים האלה שהיית בלא הכרה אומר בעת שהייתי בלא הכרה חשי שנשמתי עולה לשמיים ראיתי הכל מלמעלה עד שהביאו אותי למשפט על מעשיי מיום הולדי עד לרגע והוא אומר לו שמול עיניי היו אוזניים גדולות שעמדו במרכז את צד הימין ישכלו המצוות צמן נצווה ועבירות אומר נערך לי דין מדוקדק על כל המעשים ואשר הכיוו עבירות את קו המאוזניים הייתי פורץ מכי לא יודע מה לעשות לפתח באו מן הצד מלאכים לבנים חבילה כבדה שקט היה בבית הדין. המלאכים הניחו את החבילה הכבדה בכף המצוות. החבילה הכריעה את נשמתי לזכות.

בדיוק אותו רגע התעוררתי. מתפעל המארי דיסקין מתפעל מאוד מה מהסיפור הזה, מהמעשה. אומר לו, תגידי מה החבילה שהצילה אותך? אומר לו, "מה אתה עושה?" אומר לו, "אני עובד מהבוקר עד הלילה, אני כפרי, אין לי, אני לא יודע הספר, לא מתפלל, גם לא יודע לברך אפילו, אבל מה המעשה שהציד אותך?" כפיר חושב אומר שנה אחת שמעתי כמה יהודים מדברים מצוות סוכה בותיי יהודה לא הכרתי יהודי לא הכרתי שום מצוות שאלתי אותם על מה הם מדברים הם תיערו לי והתפעלות כמה יקרה מצת סוכה והקדוש ברוך הוא מראה

לנו אהבתו אלינו אומר שמעתי את הדברים ונכנסו לליבי מעולם לאתי לבותי לרבורי אהבתי אליו אמרתי השנה אני בונה סוכה אמא קניתי קרשים התחלתי במלאכה נשכבתי על הקרשים כדי לסמוך לסמן את גובה הסוכה המתאימים לסוכה שלי עברו חבורת צעירים צחקו שאני שוחב על הקרשים ראו אותי שלא מתייחס אליהם הרימו אותי יחד עם מחקורות אומר, "מנסאו אותי ברחובות העיר להעינה כולם בביזיון שכולם מזלזלים בי והם צוחקים ופוגעים בי וזורקים עליי עפר.

אומר, לא שוכח את הבזיון הזה. הצער היה גדול אבל קיבלתי את הבזיונות, אמרתי לקדוש ברוך הוא, אני כל כך אוהב אותך ואני רוצה להראות לך את אהבתי. כל הבזיונות זה אפס. העיקר שאני אבנה לך את הסוכה.

המשכתי בשמחה בבניין הסוכה. אומר כן הכל מובן. אומר המצוות הסוכה העיקרה כל הקורות האלה וכל הכובד איתי ביחד כל זה הכריע אותם משכן. אתה רואה זה מצווה מכל הלב שאדם איך אומר הפנוציונו לשמוח בחג הסוכות כמו שכתבו גורי האריזל מי ששמח וטוב לב מובטח לו שתעלה לו שנה טובה שנה שמחה שלא יהיה לה באותה שנה צער יפה היה אומרים הצדיקים מי שיושב ולדמוד בסוכה כמו יושב ונהנה מזיב השכינה בעולמות העליוונים.

אז לכן צריך להכין כיסא מיוחד לאושפיזין ולהגיד בפה זה הכיסא של שבעה הושפיזין אלהן קדישין. וגם כתוב בזוהר הקדוש הוא אומר שאדם יתן את חלק האושפיזין שהם אוכלים הם לא אוכלים אז שיתן את זה לעניים. את החלק שלהם יתן לעני למה הוא לא הם לא אוכלים את זה עכשיו וזה אמת כמה זה שמחה גדולה שאדם זוכה לתת את החלק שלו לעניים קודם כל את המצווה צוכה צריך זה אלי ועניבה והוא צריך הגמרא אומרת לשון נוי כשעושים סוכר רבותינו אמרו לעשות תנאה זה אחד אבל התנאב שאול

דר שמה זה אלי וענוהו וענוו אותיות אני והוא להיות קשור על ידי צפת הסוכה אדם יהיה אהבה גדולה להשם יהיה דבוק בקדוש ברוך הוא יהיה לו קשר חזק זה זכות מי שקשור וחזק בקדוש ברוך הוא יש לו מעלה הכי גדולה שיש בעולם זה וזה על ידי מצוות הסוכה עכשיו הימים הללו זה זכות גדול מי שזוכה להיות קשור בהשם יתברך בסוכה ובזה תלוי כל הברכה של הבן אדם כל השנה השפע ברכה אמונה תל דחיה כי הזוהר אומר מי שיושב בסוכה יושב בצילה דמאמנותה אז לכן צריך עוד

יותר להתחזק באמונה להיות דבוק בהשם להיות רציני מספרים על איזה עני אחד כשיום היה הולך מדי יום לאסוף פלוס לילה אחד הוא חולם שבעוד זמן מועד הם מנו אותו כל בני המדינה להיות מלך חלום הוא ישב על כיסא המלכות כשהתעורר התחיל לבכות אומר מה יהיה תמלא למלך אם עכשיו אני עשו כל כך הרבה מה יהיה אחר כך פה נוו כסף לתת לכולם אומר לו איפה הראש שלך מלך יש לו כל הכסף שבעולם הקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם הכל השם צילך על יד ימיניך מה אתה

דואג מאיפה יבוא לך הקדוש ברוך הוא משפיע שפע שאין כמותו לכן צריך להשתדל חזק חזק שנשתל עכשיו ב במצוות שיש לנו ב לצאת מדירת קבע לשבת בדירת עריים אתם יודעים, יש לנו שלוש מתנות. זכינו על ידי שלושה רועים.

ענני כבוד זכינו על ידי אהרון. מן בזכות משה ובאר בזכות מרים. אז שואלים המפרשים הגאון חידה אומר למה רק עושים זכר לענני כבוד? למה לא עושים זכר למן וזכר למים?

תראו את הפשטים. אומר הגאון חידה, לחם ומים, מן ומים, כל אבא נותן לבן שלו. לא יעזוב לו את זה. אפילו הבן עושה בעיות צרות, אבא נותן לו לחם, מים יתן לו, אבל כבוד מי איזה כבוד יתן לו?

לכן אכן עושים עיקר עושים זכר לענני כבוד לכן עושים כי כבוד הקדוש ברוך הוא לא חייב לתת אבא לא חייב לתת לבן שלו כבוד יתן לו אוכל תן לו מים לשתות וזה הכל כבוד לא לכן עושים זכר לענני כבוד כמה הקדוש ברוך הוא חלק כבוד לעם ישראל ועוד דבר בענני כבוד כבוד היו רק עם ישראל. ערב רב לא היו בתוך הנני כבוד, אבל מים ולחם גם ערב רב קיבלו. לכן למה עושים? רק לענני כבוד עושים.

זכר. גם עושים זכר לעני כבוד. מים ולחם זה באו מתוך שאלה או תרעומת שאין לנו מים ימותו כל העדה ורוצים לחם לאכול אבל ענני קדוש ברוך הוא נתן להם מיטובו כן זה אומר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל והוציאי אותם מארץ מצרים אני אדוני אלוהיכם לכן עושים שכר דע עלני כבוד סוכות לא שבתי אבל מן בבאר באו על ידי שאלה וגם כתוב ושבתי את בני ישראל בני ישראל דייקה לא ערב רב לכן אומר אני השם אלוהיכם קבלו ע עליכם עבודתו יתברך כמה זה זכות גדול גדול

צריך שנעשה את כל המצוות כמו שהשם אוהב כל דבר ודבר דבר בעזרת השם שנזכה איך אנחנו אומרים בתהילים אם לא עלה את ירושלים אני לא שמחתי הבת הוא עלה את ירושלים צריך לבוא לירושלים ולנענע בתוך החומות ירושלים האמיתית שמה איפה החומות אז הוא אומר ענה את ירושלים ה ענה ראשי שי תיבות אתרוג ערבה לולב הדס גם אלה אם אדם בא עם זה לירושלים אין עצבות לפני הקדוש ברוך הוא כמה שהוא בא לירושלים אללה אין עצבות לפני השם יתברך אין גם מעלה אחדות ענווה לימוד התורה לכן

העלה זה גם כן הרמז שב בזמן בית המקדש הולים לרגל כל ישראל עם ארבעת המינים גם אתה יודע סתם העלה זה ראשי תיבות הפריון עשה לו המלך שדבר המז ארבעת המינים כנחתם זה מבטל כל הגזרות לכן הוא אומר העלה ארבעה עוזרים לבטל הגזלות כל אני סיפרתי להם שהיה מעשה פה בירושלים עם הסטייפרר בבני ברק באזור עם הסטייפרר אחד היה לו עץ של ערבה היה נותן לכולם כל שנה ערבות כולם והוא רואה שהע שלו של ערבה פסיק לתת ערבה ממש כמעט יבש לא נותן כן בצר לו

הלך לסטיפר סיפר לו בסוף נדע לו שהשכן שלו שונא דת היה מרזרים ב באדמה שמה מתחת הנפט >> נפט נפט כמו רעל כן לייבש לו את המקום >> כן נפט טוב מריחים נפט הלך לסטייבל רמנו כבודו יודע מזרים לי נפט. מה אומר לו הסטיפר?

אומר לו, אני רוצה לבוא בעצמי לראות. בא רואה. אומר עכשיו ריבונו של עולם אני אומר מי שאמר לה מים להצמחו יגיד לנפט שיהיה צמיח. אומר מאותו יום התחיל לפרוח לו העץ של הערבות.

כן. הוא מספר את זה. קוראים לו רבי אברהם אורביץ. מסיפר באברהם עורביץ התחיל לתת לו מה זה ערבות.

ההוא רואה שזה מתחיל לתת לפרוח תחיל לזרום בכמויות גדולות וזהב פרץ בכמיות גדולות תראה מה זה פס צדיק לא יודע מה היה תמספר לא אשכנ לא טוב >> הלאה נגיד איזה פסוק מכהנת מה יתרון העושה באשר הוא עמל? ראיתי את העינין אשר נתן אלוהים לבני האדם לענות בו. המנהג שנתן להתנהג בו. להתנהג, לענות להתנהג אומר השם את הכל עשה יפה בעיתו גם את העולם נתן בליבהם מבלי שהר מצא אדם את המעשה אשר עשה אלוהים מראש ועד סוף ידעתי כי אין טוב בם כי אם נשמוח ולעשות

טוב בחייו זה נכון אדם חי כל זמן שהנר דולק יכול לעשות לזכות לחיי העולם הבא צריך לנצל עכשיו הימים האלה גם כן אדם צריך לנצל את זה להגביר את האינפוזיה משניות בקודם המשנה צדקה כמה היום >> 10 דולר נשמת >> א רבי רחמים בן ג'מינה ורבי דוד שלום בצרי בן ויקטוריה רבי יעקב בן ויקטוריה בן פורטונה >> בשאול בן פימה >> יצחק אל חנן בן חנה >> נתן בן חנה >> יעל בת חנה >> ציון בת גורג'יה >> אברהם בן בת >> שמחה בת אסתר >>

אהרון בן שמחה >> רחל בת סימי >> מסע בן זוהר >> מסעוד בן זוהר משה בן >> משי משה בן מורי מועיר >> משה בן רבקה אנחנו במסכת אוהלות בתה >> פרק ו פריחיה >> בת ב בת ב >> סלימה כל הכ >> זה רחמת בת >> זה רחמת ביחס זכשנים רב מאוד >> כן אבל זה מתחת לגוי אני לא אני לא אני לא מצליח לבוא לא אהבתי שהם עשו את זה שלום >> הנה אני רואה עכשיו סלימה דליה נועה בתיה לונה גוזל בת חנה רחל

אפרד בת שרה אורן בת ירוג'יה בת סלימה אסתר בת מזל טוב עזרא בן בדר בתיה זה רפואה שלמה זה עוד מעט מה זה עוד >> תן לי כן תשים פה זה של אתמול >> זה של שבת >> בסדר נגמר הרב הסתיר >> איי חילה תזכיר גם אותם >> טורג'יה בת סלימה סטר בת מזל טוב עזרא בן בן טבטיה כסו בסדר קותל שבין שני בתים ראיתם איך הוא אחראי נותנים לו עבודה הוא עושה אותה חיים אחראים אני גם רואה שמות פדיונות הם לא מוותרים על מגיע לך

ממתק אבל לא עכשיו עוד מעד יבוא לך בורקס תן לך קותל שבשני בתים והטומאה בתוכו משנה ד' פרק ו משנה ד' כלומר הטומאה בתוך הכותל זה כותל והיא רצוצה בית הקרוב לטומאה טמא למה המדרך בתוכו והקרוב לטהרה טהרור מחצה למחצה שניהם תמים טומאה באחד מהם וכלים בכותל עכשיו הכלים תמונים בתוך הכותל משהו מיוחד זה רק אצל התימנים יכול להיות בתוך הכותל להרבי כלים טוב באחד מהבקות מחיצור כלפי הוא כלפי טומאה טמאין מחצו כלפי טהרת טהורין מחצה למחצה הרי אין טמאים מעזיבה שבין הבית לעליה מחצה עוד

מטה הבית ועלייה טהורה חצמעלה עלייה טמאה והבית טהור יפה מחצה למחצה שניהם טמאים תומה באחת מהם וכילי ומעזיבה מחיצה כלפי טומאה מחיצה הוא כלפי טומאה טמאין מחצה כלפי טהרה טאורית מחצ מחצר אלו טמאים ה או אמרת לך שזה יבוא מה היום >> מה קח בקשה או מה זה עובד ‏Ah.

קיבלת לא הי מכירה כבודו מכירה בבקשה אה דוד בן מרים >> דוד בן מרים חיים בן >> משה חיים בן נועה אני >> משה חיים בן יחזק >> חיים בן >> יחזקאל >> יחזקל >> דרי סאנדיה בן משה >> בן משה את זה >> ישראל אליה בן אליה בן אבי >> הלאה בוא נלמד כל הזמן לחלק לחלק לא ככה >> טוב תשב תשב אני מעשה אני לא יודע ברגע הוא מפחד שיברח לו >> הנה עוד קח >> שלא יברח זהו הצדקת את הכרטיס אה מכירה >>

מסכן איזה עדין כן שחשמו על הנה אתה סו בסדר, גרמת פה שמחה הלאה אפשר הכל בפעם אחת גמרנו את המשנה >> עכשיו גמר צריך תומע בין הקורות הגעתי עכשיו כן גמרתי את זה >> עכשיו גמרתי משנה ד' עכשיו משנה ה >> טומאה בין הקורות וטרתיה כקליפת השום ש שאין שאין תחת המעזיבה ותחת הטומ מחיצה דקה כקריפת השום אם יש שם פותח טפח חלל הכל טמא אין ש פותח טפח רואים אתמה כאילו היא אוטם הייתה נראית בתוך הבית, לא היה תחתי המחיצה בין כך ובין ככה באותם

אין מה לעשות [כחכוח] >> שביתי אדוני אל נגדי תמין >> כי ממני בלמות >> צחת חדבה לאה לילי תפרין יוסי יוסי בן עדנה אורבת נעומי שכר בן בנינה >> רבי יצחק בן דור צבורה פעה שלמה לטובה בתה טובה בתה >> טובה בתה >> בת מרגלית >> שלומית בת מרגלית ומיכל בת יפה >> כן חופה בתשר בת ישי >> מחב שמיטי אדוני נגד ביחוד קודש שכול כמו שאמר כתוב גית ביום שלוש בכנו ליוצרנו בורנו ונו עם אדוני אלוהינו עלינו עשה ידינו כנ עלינו עשה יד כוננו יחצות

פניך אדנוש שרקנוש חר עינינו במור תורתך שעשה המענות הנה בערכו את אדוני אדוני אדוני סוכשנו מסוים של שמים וארץ כן היום אנחנו דף י נכון >> כן >> אתמול הפסקנו בדף לא בדף י אבל נחזור קצת שניכנס לעניינים כי זה היה קצת כמו באמצע העניין אז כן אז אנחנו עכשיו נגיד לכם כמה מילים אתמול למדנו שמי מי שנולד לו מהחמורה מהאתון זכר ונקבה אם לו זכר ונקבה אם הייתה ממליטה רק זכר חייב לתת סא לכהן אם ניתה זכר ונקבה עכשיו הם לא יודעים מ אם הזכר

קודם או או הנקבה קודם מפריש תלה אחד לעצמו ככה אמרנו אז הגמרא שאלה כמע זה לעצמו למה צריך להפריש להפקד סורי מנפקיע את האיסור מן הן אותו אם יש פה כזה בכול להפקיע ממנו את האיסור >> אז אומר עלמה כיוון דלא מפקע אסור בהנאה מתין מהני רבי יהודה היא אמרנו אתמול דעת רבי יהודה פתר חמור אסור בהנאה כך למדנו זה רבי אומר פתח אמור אסור בהנאה עד שלא פדו אותו אסור בהנאה רבי שמעון מתירשת >> זה כן זה נחמקו בדרשות הפסוקים הוא אמר שזה אז אז

זה היה מחלוקת רבי שמעון סובר אזכן בחורצון הרבי שמעון אמר שפתח אמור אסור בהנאה דעת רבי יהודה מותר בהנאה >> הפוך רבי יהודה אומר אסור בהנאה רבי שמעון אומר מותר בהנאה אמר רבה אני קורא עכשיו לכם א בעמוד ב אתם רואים שתיים א ארבע חמש שורות מלמטה א עם הרבה מנה כן סליחה מודהרבה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור אם ערפו את ה יש לנו דין אם לא פדו אותו וערבתו אם ערפו את זה לא אסור כבר מעכשיו בהנקומר אם יש לו איזה איזה בהמות

שהוא רוצה לתתם לאכול את ה את הנבלה הזאת של ה של העריפה הזאת של החמון אסור זה אסור בהנאה מה היא טעמה גמר עריפה עריפה מגלה ערופה >> כמו כמו עגלה ערופה אסורה בהנאה כך פתח חמור שנערב אסור בהנאה התעוררה אסור לתעורר מתי שחזרים אולי בהמשך היום רבוך פה זה מצה הכי טוב >> כזמון הבת שלו נפלה פה במדרגות שמע את האגם יצא להגם עוד אחד מה הבת שלו אתמול שמרה פה את האגן ילדה קטנה בגיל ארבע עכשיו עכשיו הרדימו אותה וטיפלו בה עכשיו הוא אומר

לי שזה רה שערי צדק כל הלילה היה שם הלאה הרגשת שאתה אוהב את זה אני אתן לך אתה תקבל לאט לאט טיפין טיפין גם אתה כל היום אתה מה אתה מה תעשה בכל אלה? אני לא יודע. איזה צבע אתה אוהב? >> אוהב.

הלאה הלאה בוא בוא עכשיו אני רוצה ללמוד תורה אמר רבה מנה מנלה איפה למדתי שלחריפת הפתר חמור >> מסכים עם זה במוד רבי שמעון שזה אסור בהנאה לתנאה העורלה בקאי הקרם בשור הנסכל קל ועגלה ארופה וציפורי מצורע פתח חמור הנה בשר וחלב כולם מטמאים טומאת אוכלים נגע בהם טומאה הם נטמאים כל אלה גם בשר וחלב גם פתר חמור ומטמאין אוכלים אחרים הנוגעים בהם גם הם אוכלים אחרים שנגעו בהם רבי שמעון אומר כולן אין מטמאים טומ טומאת אוכלים. למה? איסורי הנאה הם לא מטמאים טומאת אוכלים. בד אסורים בכלל בהנאה.

זה כמו עץ. ומודה רבי שמעון אין איסור חל איסור. ומודה רבי שמעון בבשר וחלב שמטמא טומאת תוכלי. למה?

רואיד והייתה לו שעת הכושר. זה למדנו כל זה אתמול. הייתה שעה שבה היה מותר באחידה אז תפס עליו. ואמר רבי יסא אמר רבי יוחנן מה הייתעמד רבי שמעון תכתיב מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים מטמח ככה הפסוק אומר אשר יאכל זה מיותרת כל האוכל שיבוא על מים אתמה מה זה אשר יאכל אוכל שאתה יכול להכילו לאחרים לגויים אז אוכל זה מותר בהנאה קראוי אוכל אבל אוכל שאי אתה יכול להכילו לאחרים לעובדי כוכבים גם אין לא קרוי אוכל כמה זה לא קרווי אוכל זה לא

מקבל טומאה זה לא מגל איסור או לא איסור כבוד הרב זה לא נקרא אוכל אוכל מקבל טומה זה לא אוכל אתה לא יכול להכין את זה לאף אחד בקשה הגמרא היא הכי שטעמו של רבי יוחנן שיסורי הנאה לא מטמאים אוכלים כיוון שאי אפשר להכילם לאחרים בשר וחלב מה ערייה והייתה לו שעת הכושר מה זה יעזור טיפוק אוכל שאתה יכול להכילו לאחרים הוא זה אתה יכול להכילו לאחרים זה מותר בהנאה מותר דתניה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה אבל מותר בהנאה

כי כתוב שמה בתורה כי עם קדוש אתה לדוני אלוהיך ואחר כך כתוב כב פס בשר טרפה על שקודש תולי ובשר בשדה לא תאכלו לכלב תשלכו אותו מותר ולומדים קודש קודש מה להלן אסור באכילה מותר בהנאה כי כתוב לכלא תשלכון אותו אף כאן אסור באכילה מותר בשר וחלב אסור באכילה ומותר בהנאה [כחכוח] אז אם ככה אתה רואה שיכול להכיל לאחרים ויש לו לטמא אוכלן אבלי טעם שהייתה לו שאתה הכושר לא צריך שיהיה לו שעת הכושר כמו שאתה אמרת מקודם בסדר העיקרה שאומר צריך להיות לו שעת הכושר

ומה המשיבה חדה בעוד קע חדה באוכן שאתה יכול להחיר או לאחרים ועוד לדידימה גם כלומר לישראל עצמו הרי הייתה לו שעת הכושר כלומר עכשיו שנדבא רעמו של רבי שמעון שיסורי הנאהם לא מטמאים אוכלים למה היא יכולה אי אפשר להכיל אותם לאחרים [נחירות בוז] אתה רואה מה מה שרבה פתר אמר רבה שפתח אמור חרפה אסור בהנאה לרבי שמעון זה מובן עכשיו למה ואם אית דלאכה חריפה שרי רבי שמעון פתח מור בהנאה להתנה מודה רבי שמעון בפתח המור ובשר וחלב שם טמעים טומת אוכלין אלא ודאי פת פתר

חמור לחריפה אסור בהנאה אם [כחכוח] לא כן לא רק יגיד בשר וחלב יגיד גם פתח חמור והי דחשיב עליהם הגמרא אומרת הגמרא אומרת לו לעולם סובר רבי שמעון פתח חמון מותר בהנה אפילו אחר הרפה אי דחשיב עליה בשעתפה להכילה הכימה ותמחניה כמה שמותר בהנאה אבל במזכנן דלא חשיב על חשב על הפתח רחמור בשעת עריפה לאכילה סתם פתחמור הוא לא עומד לאכילה ולכן הוא לא מטמת מה תוכלים בגלל זה הגמרא שואלת אם מדובר כשלא חישב לאכילה וטעמה מים מטמא רבנן למה רבנן מטמאים פתר חמו שמטמא אוכלין

הרי לא חישב עליו לאכילה אמר הוא הרבנן כמ דרב ששט בני המדרש אמרו את זה שפטר חמור מטמא אוכלין לדעת רבנן אפילו שלא חישב עליו הועיל באיסורו חישובו כמה שהתורה עשרה עליו באכילה לישראל למה יש עליו שם של אוכל ורי עובד כוכבים אבל רבי שמעון סובר הועיל ביסורו חישובו לכן אם לא חישב עליו לאכילה לא מטמאה טומאת אוכלים מה שואלת ולרבנן אתה יכול לכבות את המזגן פה מכבה אותו הנה הוא מכבה הוא מכבה ורבנן מאמר מאמר הועיל באיסורו חישובו מקשה הגמרא תנן 13 דברים אמרו חכמים

בנבלת עוף טהור וזו אחת מהן צריכה המחשבה להכילה כדי שתמיד טומאת אוכלים על ידי של ואינה צריכה הכשר שהיא נתנו עליה מים להכשירה לטומת אוכלים והיא איסורו חישובו אם אמרנן איסור חישובו למה אני מחשבה בכלל בנבלת עוף טהור הרי התורה עשרה לא אוכלו משום נבלה אז אתה רואה שזה אוכל אמני רבי שמעוני שהוא לא סובר ויסרו חישובו אז אין קושיה על רבנן זה לא רבנן זה רבי שמעון ת שמה נבל בימ תמ בכל מקום בין בכפרים בין בכרחים בבנת עובטה והחלב >> שומן של נבלה בכפרים

>> צריכים מחשבה למה עניים לא הורגים לי לאכול עופות אין להם דברים כאלה אז צריכים מחשבה לאכילה אבל בסתמה הם לא מטמאים אוכלים למה לא עומדים לאכילה לא חשוב אצלהם אוכל ואינם צריכים נכשר נתינת מים כשאר אוכלים והיא אמרת איסורו חישובו למה אני מחשבה בכלל אם התורה אוסרת באכילה משום נבלה משמע שזה אוכל אם לא כן למה התורה תאסר אותם אמרני רבי שמעוני שהוא סובר הועיל יסור חשבו לאמרנם הוא לא סובר ארועין וחישובו תעשמה נבנה בימ טהורה בכל מקום בין בכפרים בין בכרחים בבנת עוף טהור

לא יודע נהיה טוב יותר טוב בוא נראה הלאה בינתיים זה טוב וטוב לרבי עופר אפלפון אתה מבין הוא רוצה אוויר >> לא יש >> בסדר יש בא לך יופי.

אתה מקבל על זה ממתק. >> לא לא הנה בבקשה חי. כן. עוד.

כן. זה היה השכן >> למעלה השכן למעלהפה למעלה פה >> כן כן בטח אני מכיר את אמא שלו >> היא אמרה לבבר מצווה שלי אמרתי את שי גבוה אני צריך לשמוע במלחמת כיפור מה אומרים בזה אז אמא שלו עשתה לי גבוה תיק תיק תיק בשבע מותר להדליק חשמל זה היה בדיוק הלילה של הברית שלי >> זה היה פה בחסר >> מה הנה ה לא פה היה ברבצה שלי אבל פה למעלה איפה שאנחנו לומדים זה היה הבית שלהם לא היה גשר אני אומר לה טובה טובה קראו

לה טובה אמא שלו קראו לה טובה >> כן כן כן אז אני אומר לה טובה תגבי שאני אשמע כי הרב אמר לי שהיום יהיה אור הרב שרבי אומר לי יהיה אור ככה היה איך [כחכוח] שהוא אמר פלטו אומר לו אומר לי אל תדאג אני אומר לו זה הברמצה שלי כבוד הרב מה יהיה אומר בליל הברמץ שלך ידלקו יהיה מותר להדליקו ככה אומר לי הרב ככה היה א אז אמא שלו אמא שלו הייתה פה ואני אומר לה טובה תעשי טובה עוד >> [כחכוח] >> בושל >> עוד

לא צריך מתנה [‏צחוק] >> מה עכשיו במתנה שלנו >> נכון אתה מבין את הפרסים [‏צחוק] בסדר בסדר אני רק צוחק איפה אני מפסיק כל רגע מהלימוד תעשמע זה בילת בהמה טהורה בכל מקום בין בכפרים בין בכרחים ולבילד עוף הטור אוב הטהור והחנב בשווקים מכחים שמצים עשירים רגיונים לאכול קוקוריקו עם שומן הרבה אינן צריכים מחשבה לאכילה ולא הכשר אה נבלת בהמה טמאה בעיה מחשבה כדי לטמא אוכלין ולאמרן הו מאיסור החישובו תגידי גם עוד פעם תתרץ את זה רבי שמעון וכית המני רבי שמעוני לא יכול להיות למה

דעמיד שפה רבי שמעונה רשע עליו רבי שמעוני מה איפה ראיתי דקתני שפה רבי שמעון אומר אף הגמל והר נפת והשפן ואחז אינה צריכים לומר שכשר אפילו שבהמות טמאות אין ואמר רבי משה טעם ויש בהם אוי סימני טהרה מקצת אתה מבין כמו אז כמה שהספר זה רבי שמעון משמע שהרשע זה רבנן אפילו אחי לא אומרים לו ביסור חושבו אז אם ככה מה שחכמים מטמאים בבריתה שטומעת אוכלים מדובר שחשב עליה לאכילה בכל אופן רבי שמעון מטהר למה הוא סובר שלא מועים עכשיו איסורי הנאה אז אתה רואה שרבי

שמעון מודה שפתח לאחר עריפה אסור בהנאה הנה מפה הראיה אלא גמרא דוכה אמר רב דקולמלהמרן איסור חישובו לעולם למה רבי שמעון סובר פתח מור לאחר ריפה מותר בהנאה ומדובר שלא חשב עליו לאכילה ולכך רבי שמעון לא מטמא תומת אוכלים ואי דערפה מערף אם באמת הוא ערב את הפתח חמור הכי נמה שהוא לא מתמ אפילו לחכמים למה לא חישב עליו לאכירה זה לא אוכל >> בהמה היא עסקינן ששאה זה משהו חדש עכשיו שחתון התלבן בו הוא רצה ללמוד הלכת שחיטה הוא לקח את החמור והוא שחט להתלמד

בו >> פלא פלאות אבל אם שחט אותו שחיטה גמורה זה ודאי חשוב אוכל בפרוקת דנים דנימוס ורבי אליעזר חכם אחד קראו לו נימוס נימוס ורבי אליעזר מה היה כלומר אם שחיטה כזו מחשיבת אוכל או לא נתניה בוא תראה מה שהוא אומר אמר רבי יוסי סעלי נימוס אחיב של רבי יהושע גרסי שהשוחט את העורב נתלמד בו ראית מה עשה לקח עורב שחט אותו בשביל להתלמד בו איך לשחותט כנראה היה תימני דמו מכשיר דמו שבא על הזרעים מכשיר לקבל טומאה כמו דן דין שחיטה רגיל רבי אלעזר רבי

אליעזר אומר דם שחיטה לעולם מכשיר לא משנה מה רבי אליעזר הינו תנקמה גם בתנקמה אמר מכשיר אלא לו איסורו חישובו כביניים תנקמה ורבי אליעזר נלקנקו אם איסורו של העורה מכשיר לטמא אוכלין כמה שנשחט או לא תנקמה סבר דמו מכשיר לעלמה אם נפל על זרעים אבל גופה שהערב עצמו יטמא אוכלין בעשבה כי הוא אף פעם לא אוכלים מי אוכל עורב >> רק הפלסטין ואתה רבי אליעזרמר דם שחיטה לעולם מכשיר אפילו לגופו בעלי מחשבה למה שחיטה להתלמן מחשיבה אתה לאכול לאוכל לאוכל אז בזה נחלק רבי שמעון החכמים

רבי שמעון סובר כמה שהפתח חמור נשחט תלמד זה לא שחיטה אז המחשב טו לאכול השחיטה שמחשבתו לאכול לכך לא מתמא אוכלים חכמים אומרים כמו רבי אליעזר ששחיטה להתלמד גם מחשיבה כאוכל ולכן הפתח חמור מטמא אוכלים ממהי מ אמר שתמ רבי אליעזר שהעורב עצמו מטמא אוכלים משום שהשחיטה להתלמד מחשבת האוכל דילמד רבי אליעזר הטעם שעורב ויש בו סימן מקצת סימני טהרה הרו כינבילת עוף טהור שלא צריכה מחשבה ומנן לסימני טהרה מלתי בכלל יש בזה משהו היה לו בזה עוף טמא כתנה על דה היא המשנה שמה רבי

שמעון אומר בפלת הגמל וארנבת והשפען והחזיר אינ צריכים ככה כתוב שמה ושנינו אמר רבי ש מה טעם הוא יש בו סימני טהרה אז גם כן לפרש שהטעם של רבי אליעזר מטמא אוכל שיש בו מקצת סימני טהרה וכיתמה היא משום סימני טהרה מהיריה להתלמד אבל להתעסק לומ אם בגלל סימטא או ה או בשחתו להתלמד אפילו להתעסק נתכוון לחתוך דבר ולא נתכוון לשחיטה גם כן מתאוכלים יש להם סמ טהרה אומר זה לא קושיה הנה החינמי ומישום נימוס מה שאמר אמרנו בגלל נמוס נקתה בריתה שחתו להתלמן שאפילו אחי

העורב עצמו לא מטמא אבל גבי פתח עמו שחתו לתלמן זה מטמא אז אתה רואה מכאן שרבי שמעון מודה שפתח עמור לאחר עריפה עשו בהנאה >> אתה לא רצה לבדות עופו בכופיץ שאל אמיתי ואבילר הבא לא רצה ל רבי שמעון אמר שפתח עמו חרפה אסור בהנאה אומר לו הנה לא רצה לבדוק את העובין סכין גדולה מאחורה בקוברו ואסור בהנאה רבי יהודה רבי שמעון מתיר אתה רואה רבי שמעון מתיר בהנאה גם העריפה אמה ומחיים אסור בהנאה דברי רבי יהודה רבי שמעון מתיר מחיים אבל אחר עריפה מדר רבי

שמעון שאסור בהנאה הגמרא שואלת מדספה מחיים ד רשה לו מה מחיים אם הספא מחיים רשע לא דקטני שפה לא ימתינו כלומר לא ימיתנו את פתח חמור לא בקנה ולא במגל ולא בקרדום ולא במגרה מסור ולא יכסנו לא יכניסנו לחדר וינעום דלת לפניו בשביל שימות ברעב ועשו בגיזה ועבודה דברי רבי יהודה רבי שמעון מתיר בגיזה ועבודה וגיזה ועבודה זה הנאה מחיים משמע שהרשעה עוסקת החריפה וגם אותה שרבי שמעון מתיר אז זה לא כמו רבה אומר רשע וספר מחיים באמת מדובר בהנאה מחיים אלא רשע בהנא דמיו שהזכירו

לאחרים זה רבי יהודה עושה מהדמים רבי שמעון מתיר סעיפה בהנעת גופו רוצה לקחת ממנו גיזה עבודה שיעבוד לו החמור הזה או לגוז אותו וצריכה בין בהנאת דמיו בין בהנאת גופו צריך להשמיע על זה תענה נעת דמיו אבל מן בה כשר רבי שמעון אבל בהנאת גופו אם המודלה לרבי יהודה שזה אסור ויתנה בהנעת גופו ויקע עשה רבי יהודה אבל בהנאמיו אם המודה לרבי רבי שמעון שהיא מותרת צריכה צריך גם נעת דביו גם על נעת גופו וכן אמר אמר רב נחמן אמרב רבוע >> חינ וכן אמר רב

נחמן אמר הבבא רבוע מודה רבי שמעון אחר חריפה שזה אסור בהנאה אמר רב נחמן מנמינלה שאחרפה אסור בהנאה דתניה כתוב אמנו תבדה בערבתו בערבתו נאמר כאן עריפה ונאמר לן עריפה שערפו את העגלה בנחל >> מה להלן אסור בהנאה >> אף כאן אסור הנה מני הנה אמר רבי יהודה לא ייתכן כן מחיים מסר עשר כבר בהנאה אין עליו רבי שמעון אז הנה מכאן מוכח שרב נחמן מוכיח רב נחמן שרבי שמעון מוסר פתח מור בהנאה אמר לרב ששט אמר לו לרב ספרה חברך תרגמה תרגם את זה פירש

את הבריתה לעולם רבי יהודה אפילו שמחיים פתח חמור אסור בהנאה מכל מקום משמיע רבי יהודה שהרכ חר החריפה גם אסור והצטריך לשמנו גם זה סגת המנה עריפה במקום פדי עומדת מה פדי מותרת בהנאה את הפתח חמור עריפה מטרת נכון יפה הייתי אומר עריפה זה כמו בדי כמה שמעלן שבאמת אין עריפה מתנת זה אסור בהנאה אמר חמנע מנלה שרבי שמעון אומר שעריפת פתח חמור אסור בהנאה מדתנה לוי הוא הפסיד ממונו של כהן למה לא נתן להפל באמצא אומר לו יערוף אותו לפי כך הפסד ממונו >> שאם

לא פדה את החמור >> אז יערוף אותו ויאסור בהנאה עד 30 יום הוא צריך לבדות אותו לא פדע להעוף מני הנה אמר רבי יהודה מפסד וכאוד עריפה זה אסור הנאה מחיים אלא רבי רבי שמעוני אתה רואה שרבי שמעון אחרף אסור בהנאה אם הייתי עם רבי יהודה ואם הייתי עם רבי שמעון אם הייתי עם הרבי יהודה הפסדה דבני בני מכל מקום אני אגיד לך יש הפסד שמחיים היה יכול לבדותו בשא ששווה 100 עכשיו יכול עכשיו שלא שלא פדעון הערב מפסיד את כולו אז בין החמור לזה זה

100ה והיא בתימה רבי שמעוני לא עולם מותר בהנאה גם לחריפה בכל מקום הפסד של העריפה זה פחת מיטה מחיים היה שווה יותר חריפה שווה פחות זה ההפסד כן חל בגלל שהפסיק את מים לא כן בקשה >> כןס טוב שבאת זה שזה >> יש לו ספרים >> הם עשו מבחן בלמידין ואנחנו >> אתה עכשיו שלו לנו במוצאי שבת. >> מה אתה אומר? אז הפסדתם את המתנה הלאה.

וכן אמר יש לקיש מודי רבי שמעון החרפה שהוא אסור רבי יוחנן בהת רבי אלעזר אמר עדיין גם לחריפה היא מחלוקת רבי יהודה עוסר רבי שמעון מתיר קדם מתננה לה דרב נחמן אה מה שאמר בשם רבה רבה בר אבוה שמודה רבי שמעון אחרפה שזה אסור בהנאה שנו את זה על המשנה הזאת מה המקדש בפתח עמו אינה מקודשת מי שקידש אישה בפתח חמור היא לא מקודשת למה זה אסור בהנאה לא קיבלה האישה שום דבר איפה זה יכול להיות שמקדש אדם אישה בחמון >> רק בצלפון קדש אישה >>

קדש אישה בחמור תביא אותה לאולם חמור לאולם >> בביא לחמור להגיד את מקודשתי בחמור זה כדף נושב ישראל מהם זה שווה >> יכול לבכור את זה >> אכסף קדש אותוכסף >> בסדר אבל עכשיו סתם חמור אדם מביא מקדשת עכשיו זה פתרח חמור יותר מד >> חמור כן >> לא מקודשת המקדש בפתר חמור אינה מקודשת למה זה אסור בהנאה >> להם המתיטים דלא כרבי שמעון כרבי שמעון מותר בהנאה ואמר הרב נחמן אמרבחר דבר הכל תראה מה עשה זה תימני יותר הוא אחרי שערף אותה קידש בזה אישה

>> איכדאמרה המני לא רבי יהודה ולא לא רבי יהודה ולא רבי שמעון אם רבי שמעון תקדש מכולה זה מותר בהנאה רבי יהודה קדש דבנה ובני הנה עכשיו בהפרש שבין שובי החמור לסב אמרב אמר בני עולם רבי יהודה כגון שאין לו שווה אלא שקל החמור הזה לא שווה רק שקל וסבר כרבי יוסף ברבי יהודה שצריך [נחירות בוז] שיעשה שהוא פודה יהיה שווה לכל הפחות שקל שלא קיבלה האישה דבר >> כן אין לתניה כתוב תפדה תפדה שתי פעמים תפד מיד כלומר בתוך 30 יום תפד בסק ששווה כלשהו

אבל רבי יהודה ברבי רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פנייה פחוטה משקר אמרמור תפדה תפדה תבדה מיד תבדה בחושו פשוטה פודה מיד ובכלושה כתוב פתח עמו צריך לבדותו בחשלוש אי אפשר היא צריך סגתחמנה ויתקש לבכור אדם אכפתות תבדה בכור אדם בכור בהמה תבדה מה בכור בן אדם אחר 30 לא נפד אלא אחר 30חים >> אחר 30 יום וחמש מצלעים הינ תראה עשית את החמור בן אדם כבר ראית הינמ אחר 35 סלעים כמה שענן תפד מיד תבדה בכל צריך המשעים רבי יהודה רבי יהודה רבי יוסי ברבי

יהודה אומר אין בדי פחותה משקט ממה נפשך היא מרגיש לבכור אדם חמש צעים נבעה והיא לא מרגיש שקל מנפה למדת שקליש >> מאיפה הבאת השקל עוד כמה עוד כמה דקות טוב לעולם לא מקיש פתח חמור לבכור אדם ולמה מאיפה צריך שקל אמרבד אמר קרב כל ארכך יהיה בשקל החודש כל הערכים שאתה מעריך לא יהיו פחוטין משקל שמצריכים שהשא יהיה שווה שקל ההוא בכלך ושקל הקודש בהישג יד כתיב הרכי עליי ואין לו כדרכו אז מערכות אין כפי שהשיג ידו אבל לא ירחנו הכהן כפחות משקל היה ארכך

בשקל הקודש אמר רבי רחמן הלכה כדברי חכמים שפודים בשו וכמה אמר רבי יהודה אפילו בפטרוזה בר דנקה אפילו סקח חוש ששווה 100 פחות משקל אמר אפננה מתננה גדול ו שינו במשנה פודים בשדול וקטן פשוטה מה עודתמה כולה הי לא פודים כל כך גזול הנה מפטוזה לא כמה שמעלה שגם פטוזה רבי יהודה ניסי רבי יהודה נשיאה לפתח חמור שדרי לקמד רבי טרפון למה שלח לו רבי יהודה לרבי טרפון >> כמה הוא שואל אותו נכון כמה בעינין למתב לכהן כמה צריך לתת לך אמרו חכמים בעין יפה בסלען

רעה בשקל בנונית ברגיה אמר רבי חיטה ברגיה וכמה וכמה וכמה שמה עברייה דלתה זוזה שלושה דינרים לכן רגיל אח ורגילה כאילו ב >> רגיל אחה ורגיל אחה פחות מסדר יותר משכן כ שאל חיטה אין חיטה אמר אחר כך חכמים פותעים אותו בכליה קשה בבנימלך וכאן ועושה מעצמו טוב אפשר קודם בפעם אחת הלכות מה רצה כבודו יעזור בפורה שלמה לחרב טוב ולב >> אמן >> גם לכם גם לכם שמעון >> כשיבוא לביתו ימר לאכול מיד שמעת >> א יש בזה בול ישך >> שנחמתך לביא בן מוריה

לאה הן לו רפואה שלמה וישועה גדולה כן כשיבוא לביתו אדם מבית הכנסת בא מהבית בליל שבת אומר יקדש מיד בכלל לפי הקבלה אדם לא יכול להיפל עכשיו ערבית ואחר כך הוא בא לבית הילדים שלו לא בא הוא רוצה לעשות קידוש עוד שעה שעתיים אז תתפלל מארוחה, אל תתפלל אחר כך תבוא לבית ותחכה צריך לעשות סמוך לתפילה את הסעודה >> בסדר אין ברירה אין ברירה אין בעיה >> כן בסליח ואבא >> זה בעיה >> אין אין מה לעשות לפעמים כן נשים חייבות בקידושפו מצוות עשיר שהזמן גרמה

כלומר זה מצווה שתלויה בזמן משום תקש זכור לשמור ונשיתנו בשמירה חייבים אסור לעשות מלאכה איתנו בסכירה מוצאות את האנשים והיו וחייבות מן התורה כמותם יכולה גם להוציא את ה אפילו תימנים ידי חובה סיפורים אני אתן >> אם אין ידו מסגת לקנות יין לקידוש להכין צורכי סעודה לכבוד הלילה ולכבוד היום קדוש היום אותם שיקנה יין לקדוש הלילה ממה שיכין צורכי סעודה אה או ממה שיקנה יין לקידוש היום קידוש הלילה איך קר מדאורייתא ש כן עונג שבת חיובו דברי קבלה חשתי לא ככה אתה יודע חשבתי זה יכול

לעשות קידוש על הלחם מה >> ועדתניה כבוד יום קודם לכבוד לילה היינו דווקא משטר צורכי סעודה אבל אם אין לו אלא אחד הקדוש כבוד לילה קודם לכבוד הגענו ‏Dus אמצע שו בנו גם לבשתם כמו תייריםדורס חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנבים אליו ושמחת בחגך אתה ובניך וביתך ועבדך ואמתך הוסיפה התורה לצבות לצוות על מצווה את השמחה יותר משאר מועדים אז במה איך הוא שמח? הוא בבשר ויין ולאשתו לקנות תכשיטים. לא >> וילדים אגוזים >> הפליגו חז"ל מאוד בגודל מעלת השמחה

בחג הסוכות עד שאמרו שאם ישמח האדם ולא יצטרך כלל מופטע לו שיהיה שמח וטובלה בכל השנה אפילו שאדם אוכל ושתוטה ושמח ברגל לא ימשך בבשר ויין בסחוק בקלות ראש צריך להיזהר כתוב בתורה ושמחת בחגך אתה ובנך וביתך ועל פי זה נפס הבעל חייב הבעל לשמח את אשתו ואת בנ וכל הנביאים אליו הרב אומר הוא קנחמש לאשתו לחג אז האופן הנה אומר הרב האופן לשמח אנשים הוא על ידי שקונה להם בגדים ותכשיטים לכבוד יום טוב וראוי לדקדק על זה אבל לא צריך למעלה מממונו לפי ממונו אה

העופה נשמח אבל גלה את האמת לא גיד היא יודעת היא יודעת העופה נשמח קטנים על ידי שנותן להם כליות אגוזים פירות מנקה בזמננו כתוב פה בצ'וקולדה כותב פה בצ'וקולד מובן בחתם סופר כל בניו בנותיו חתניו וקלותיו אכלו עמו בסוכה ואחר הסעודה היה מחלק אגוזים ומנה מתקה >> אתה מסופר זוהר אנחנו דף קג ג כמה דעתיקח שאתה שטרן באחי כל המתלת רישין תנר תניין כלב מלשין מטרקדון ונתקדש חזק כלי תקן ולא בכלל חותה אמרתי אחת שוניון שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה

ברך בשבו מצו כל הקהל הקדוש כדע מה יברך יתכון זכי תחון >> תזכו לשנים רבות >> נעימות וטובות בריאות ושמחות >> חו יעקב אבינו יגן בעדכם באלף המגן >> בחיים ארוכים >> כן יהי רצון ‏Yeah.