הדף היומי מסכת בבא קמא דף קיב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יג אדר א תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יג באדר הראשון תשפד דף היומי מסכת בקמה דף יבוק 112 שיהיה ישועות גדולות ובשורות טובות היום יג זמן קהילה לכל היא ישראל התאספו בהמוניהם על תפילה על בכיה על הגלות הנוראה ולכן צריך גם היום להתאסף ולבכות על הגלות ומחר בעזרת השם היום בלילה זה פורים קטן בכל העולם וגם בשבת פורים קטן של המוקפים אז שיהיה בשורות טובות אז הנה ראינו בפרשה ויקחו אלך שמן זית זח השמן שלוקח למנורה צריך להיות הכי זך שיש זה הטיפה הראשונה אז

כותב על זה הכלי יקר יש בזה מוסר גדול אלה שטועים שנותנים החלק המובחר של ממונם לתענוגות כל מיני תענוגות שלהם מבזבזים בזבוזי סרק אבל לצורך הנשמה נותנים דבר פעו אבל לצורך התענוגות שלבני העולם צריך להיות איך הבל עשה הבל הביא מבכורות צונו מחל בהן אותו דבר אדם דאשון הראשון דבר ראשון למאור צריך נר אלוקים נשמת אדם האור של הנצחי וגם כן להעלות תמיד תמיד תמיד והנר השני זה למנחות השמן השני זה למנחות זה מאכל לכהנים ועכשיו מה זה אומר אומר הרמבם בסוף הלכות ייסורי מזבח נאמר

בתורה והבל הביא גמ הוא מבכורות צונו מחן בהן וישע שמן אבד ו מנחתו כל דבר אדם עושה לשם הקדוש ברוך הוא יהיה מן הנאה והטוב ביותר אם בונה בית תפילה יהיה נאה מבית שלו מהסלון שלו הכי טוב יעשה הכיל רעב יאכיל אותו מן הטוב מהמתוק שבשולחן כיסה ערון ייחסה אותו מן הכי טוב שבקשות הקדיש דבר יקדיש אותו אומר הרמבם הכי טוב בנכסיו על זה נאמר כל חלב להשם כל עוד אומר הרמבם השם של מנחות התורה אומרת שמן כתית בשמן כתית זה לא חובה נאמר כתית להכשיר

אבל כתוב בגמרא הטעם שהמנחה אנם תונים שמת זית זך התורה חסה על ממונן של ישראל כאן ורה התורה חסה על ממונ מ דווקא ביחס לשמן המנחות מה ביחס לשמן של המנורה למה צריך שיהיה א' א' א' רק הטיפה הראשונה מה עם השמל של המנורה להביא את הכי יקר הטהור ביותר הזך הנקי שלא יהיה בו שום שמרים אומר המנחות מסמרות את המאכל והמשקה של הגשמיות אז לכן אומרת התורה לא צריך לבקש לצנו את המשובח ביותר להסתפק בדבר פחות אבל מה שנוגע לעניינים רוחניים למנורה הטהורה מסמן את

הרוחניות את התורה זה צריך דווקא את ההפך דווקא את הכי טוב את הכי טהור את הכי משובח תמיד לשאוף לשלמות זה אמת כמה שיותר אדם יכול לקחת לשלמות לרוחניות את הכי טוב אתם יודעים שפעם בא חסיד אחד לעמר אמת סיפר לו שגנבו ממנו את התפילין והוא לא יודע מה לעשות הלך הרב עמרי אמת הביא לו זוג תפילין רשי אמר לו שישמור עליהם טוב כי את התפילין האלה קיבל מעיזבון מאבי בשפת אמת אז תשמור טוב אומר לו אז הוא אומר לו מוסיף הזה ראה ככה אומר לו

גם אין לי רבנו תם אומר לכן אומר אני אזמין אחרים כשיהיו מוכנים אני אביא לו אותם שאל אותו אחר כך הבן של רבי יצחק מאיר אלצר חתנו של אם רמת אומר לו למה נתן ליהודי דווקא את התפילין החשובות ביותר של מור אביך זה הכי חשוב זה הכי יקר אומר לו כשעושים מצווה ונותנים למישהו צריך לתת לו את הכי טוב להשם יתברך אתה הכי טוב לתת אתה מבין תראה אדם אחר היה נותן ככה מפחד על זה הרב דסר מספר אומר שהיה פה בירושלים איזה יהודי אחד לא

עשיר במיוחד נגיד בינוני אבל יש לו אומר כשהיה אומר כשהיה מחתן את הילדים שלו אז לכל לאשתו לילדים לכולם תופרים בגדים חדשים מה היה עושה אומר לפני שתפור להם היה הולך לבית היתומים דיסקין בירושלים אומר תנו לי רשימה עם המידות של כל הילדים תן להם חליפות וכן כל העוד בתי יתומים היה הולך ושיתנו לו זה והוא גטן היה גרטן תביאנו רשימה קודם כל הם אז אמר הרב דסלר איזה קדושה משביעה על יושבי ארץ הקודש עושים דברים מופלאים אבל אמר לו הרב דסל נכון שאתה עושה מעשה

גדול אין כמותו אבל צריך קצת טועה אומר לו למה אומר תראה לאשתך ולבנות ולבנים איזה בד אתה קונה איזה בשבילהם אתה גם קונה אבל לא הכי טוב אומר לא את האחי טובח תיתן ליתומים בשבילך תיקח פחות פשוט אתה רואה אומר ל אתה רואה נמצאים פה בעולם הזה בפרוס דור לפעמים חושך לפעמים אור אומר החליפות של הלד של מה שקנית לבנים שלך זה רק בשביל העולם הזה זה לא לעולם הבא אבל החליפות של הילדים זה לעולם הבא זה עולם נצחי אתה מבין איך וככה זה היה רבי

וחם היה אומר שאדם גם כותב איגרת לחבר שלו קח דף יפה עם עץ יפה יכתוב לו לאט לאט במהירות לא בחיפזון אומר איך יהיה לו נחת רוח למכתב שיקרא החבר צריך לעשות לו הכי טוב שיקרא יפה תראה כל אחד יש לו את ה הפלא ה לא היה אומר חם עובדיה אומר מי שמחפש דירה בודק כל כיווני אוויר חזית יופי השקעה אדם קונה מכונית אוהו יתקדם עוד ועוד עכשיו קנה פג'ו מחר קנה מרצדס ווניק אבל פעמים מבקשים ממנו תרומה צדקתו עומדת לעד הוא שואף כל פעם יותר

לאבלי העולם מהם התרומות פעם מספרים שאצל רבי מיר בפר משלן נכנסה אצל אצו אישה והייתה בוכה מתי מה קרה אומר הבת שלה ואין לה מה לתת ואיין לה כלום אומר לה רבי מ פר משלן אני יש לי פרה חולבת ברפת זה מה שיש לי לכי תקרי אותה תמכרי תקני מה שאת צריך אוצה מזה אין לי משהו אחר אם היה לי הייתי צר באה הרבנית רוצה להביא לו חלב בבוקר מחורה אומרת לו אין את ה את הפרה שלחתי אותה לעולם הבא אן בעולם הזה לא צריך אחרי

120 שנה תראי את הפרה עכשיו אין כן ככה זה הנה היה הרב אדמור מארלו פעם אחד בא אצל הרב אצל הדופק עני אומר לו כבוד הרב אין לי נעליים מה אין לי בוא בוא נציא את הנעליים שלו אומר תקח ה אחד בחורים חשוב בכלל הרב לא הסתכל עליו מה זה אני נעליים צא החוצה לא מה פתאום אומר זה מתאים לך אומר כן כבוד הרב אז קח לך את זה עכשיו ראו ככה העניים התחילו לבוא הרב ה לו גם מעיל פרווה משהו ק לו וד מני מעיל

קשה לי בוא קח תמיד אומר שהזמינו לו מעיד פרווה חדש משהו יפה בא אליו איזה תמיד חכם עני הבגדים שלי קורעים הרב ישר הוציא את המיל החדש אמר תיקח את צמות תיקח תראה צ העני העני נתן לו את המעיל שלו הישן הוא היה לובש את זה אי אי ת זה המשובח עושים בזה את המצווה הכי יקרה כן בשביל זה אדם למשל עכשיו מכין אוכל וזה רוצה לתת פורים לשלוח מנות יתן את הכי טוב לא יתן להם איזה משהו אה כן ן מה פתאום אתה משובח ביותר

יתן אתה נותן לו ערק לציון משה תן לו את הכי טוב אייל אתה יודע שפה היה גר רבי סר זלמן מצ מנצל פה פה אז הוא אומר אז הי יושב עם התלמידים ו הוא רואה את הרב מבריסק שהוא בא בלעלות אז הוא ישר לבש בגדה שבת והוא ירד לקראתו רבי בריסק חיים כן אז הוא ירד בסוף זה לא היה הרבס היה אחד דומה לו אבל הוא לא שינה אמרו ל התלמידים מה אומר וישב איתו וכיבד אותו אמר ל התלמידים מה מה זה אומר גם הוא זה

מצווה זה אורח בא בן אדם יש לו שאלה יש לו זה האורח אומר לו חלילה כבו לא זורח עליי א מה זה זה דבר גדול כן זה צריך הרבה כוח [מוזיקה] ל גם צריך להיזהר למשל אדם קונס הספרים לא לזלזל בהם לכבד אותם זה אחד הדברים גם המלבושים שיהיה נקי ש מלבושים לכבוד שבת לכבוד ראש חודש מה שיש לו בבית בשבילו לא נורא אבל התפילין יהיה הכי ודל הטלית הכי יפה שיהיה יפה בגד שבת יהיה יפה הכל יהיה משהו מיוחד כן כן יהיה הכי טוב הכי

טוב כיפה לבנה הכי יפה הכי טוס תורה תורה ורה פ מורנו ורבנו תוק כמו שאמרנו גם פמוטים של שבת גם פמוטים של מחינה גם פמוטים של שבת צריך שיהיה מכסף טהור הכי טוב שיכול להיות גם החנוכיה שאדם יש לו כל דבר יהיה הכי הכי יפה זה צריך היה אחד מהרבנים היה מחלק כסף בפורים היה הולך רוצה שיתנו לו הכי יפה אמר לו מה למשל לוקח 20 שק רוצה לכל אחד 20 שק לוקח חדש אומר לו למה אומר לו אני רוצה לקיים אתזה מצוות מתנות הבנים רוצה

הכי יפה לא לא ברצינות ככן הכי יפה ץ אתה יודע היה רב שמשון פינקוס עליו השלום הם ראו הוא ואה אשתו ראו באיזה מקום מה זה מגש טוב לליל הסדר יפה גדול לא יודע אם היה כסף טרום מוכסף יפה אמר לה אמר לה יש לנו גם שכן תמיד חכם יקח לו גם אתת המגש באו לבית אמר לילדים תבחרו הכי יפה נראה מה אתם חושבים הכי יפה אמרו לו אבא זה הכי יפה אומר את זה תתנו לרבי אברהם השכן אנחנו פחות למה הוא רוצה לחנך אותם שת

הכי יפה נותנים אתה מבין זה זה אמת צריך לתת את התמיד להדר כל חלב להשם אתה הכי טוב לתת לתלמידי חכמים אומרים שרבי ישראל מסלן שהלך לבית עולמו לא השאיר כלום היה לו איזה איזה כובע אחד כולו קרוע בלוי אפילו כי הוא הוא לא היה לעצמו שום דבר הכל צדקות אז הוא ביקש מהרבנית איזה אחד התלמידים שיתן תיתן לו את הכופה זה לא לא שווה אז הזה אמר לו תקח בבקשה זה היה לו הכי יקר בעיניו בטח היה לובש אותו בשבתות אמרו לו חברים שלו מה

אתה לובש את זה בשבת זה לא מתאים לשבת אומר זה הכי מתאים אומר אני לובש את זה לא יכול מפחד כל ר לא להוציא מהפה שלי איזה דבר אסור זה יש סלנט אומר בשבת הובשת זה לא ידבר מילה אחת מיותרת לא ידבר דברים בטילים כי הבגד למעשה הוא משנה את המהות של הבן אדם נותן עליו קדושה הלו יעקב אבינו כתוב ש רבקה את בישה את בגדי עשו ליעקב יעקב לא רצה ללבוש בגדי עשיו אומר מה אני חתיכת עשיו לא אבל אמר לו זה מצד כיבוד אבם

בוא אליי אז היא אמר לו אתה לא אני אלביש לך אז היא הלבישה לו את זה זה כיבוד הבאם אז הוא לקח את זה בשמחה מה שאמא אומרת אבל הוא מעיקרה לא רוצה אבל מה זה מה זה עשו עשיו זה לא שווה כלום זה בגדים של אדם הראשון שהוא קיים מצוות כיבוד הבם כיבו רוח קיבלו חיות הבגדים למה לבש אותם האדם המתאים לא סתם יעקב אבינו לפי דעתו אומר לו שאל אותו יצחק מי אתה אומר לו אני עשו למה ברגע שלבתי בגנים של עשיו זה לא

שווה עשו כן צריך בעזרת השם שנזכה תמיד להתקדש לעשות את הכי טוב לכבוד השם יתברך ש משראל מנחים מנחמה עם הכנס בו מה עם הקנס הקנס בסדר מה הקנס שמעתי 50 כן זקו רגע היום הכר טוב היום לא הרבה אבל כן שים לו שים לו את הזה אנחנו בעזרת השם מלאכים א פרק יא פסוק כא והד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו כימת יואב שר הצבא ויאמר אדד פרעון שלחני ואלך אל ארצי חשוב לאסוף אנשים נחום בישראל אתה מבין מה הוא חשב ויאמר לו פרעה

כי מה אתה חסר עם מי בנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לו כי שלח תשלח ויקם אלו לא שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדד עזר מלך צובע אדוני ויכבוש עליו אנשים ויסר גדוד בהרוג דוד אותם וילכו דמק וישבו בה וילכו בדסק ויסטן ישראל כל ימן שלמ רע אשר הדד ויעקב בישראל וימלוך על ארם וירבעם בנבט אפרטי מ צרדה בשם אמו צרעה אישה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך הוכיח אותו רבים וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המילו זרר את פרץ

עיר דוד אביו מה הוא מרד אומר בנה דוד דוד הניח אותו פנוי להתאסף בו לעת הצורך זה היה לו גינה את מעשיו בפרסום מה שעשה שלמה והוא סגר את בית המילו למה היייתה פרוצה חומת עיר דוד לצאת ולבוא אתל בית המלך להגיש אליו דברים שלמה סגר את הפרצה כאילו לא חושש לעשות משפט העם הוא בנה את בית המילו ואז בבניין הזה הוא סגר את פרץ עיר דוד אומר אביך פרץ צות בחומה להיכנס בעולי רגלים אתה גדרת אותה לעשות הנגריה לבת פרעה להשים שם את עבדייה ומשרתי

והאיש ירובעם גיבור חין ויער שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף אלה כל אלה מעלי מסים דבית יוסף מנשה אפריים ויהי בעת הי ירובעם יצא מירושלים ממצא אותו אחיה אשי ו נהיה נביא בדרך והוא מתכסה בסלמה החדשה ושניהם לבדם בשדה וי וי לא היה שמי לגלות הדבר אשר יעשה ויתפוס החיה בסלמה החדשה אשר עליו ויקרא 12 כרעים חיה שילוני הוא היה מיוצאי מצרים היה שילוני ויאמר לירבעם קח לך עשרה כרעים כיכ אמר אדוני אלו הנני קורע את הממלכה מיד שלמה

ונתתי לך את עשרה השבטים ושבט האחד ילו למען עבדי דוד ולמען ירושלים הל אשר בחר תבה מכו שתי ישראל יען אשר עזבוני ושחו לשטרות אלוהי צידוני כמוש אלוהי מוב קום אלוהי בני עמון ולכו בדרכי לעשות הישר בעיני חוקותי פ ומשפטי כדוד אביו ולא יקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אותו אשר שמר מצוותי חוקותי ולקחתי את המלוכה מיד בנו נתתי לך את עשרת השבטים ולבנו אתן שבת אחד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים לפני בירושלים העיר

אשר בחרתי לי סומס משם ותך קח ומנחת בכן אשר תאווה נפשך וית מלך על ישראל והיה אם תשמע את כל אשר אצוך אצוך והלכת בדרכי ועשית ישר בעיני נשמו חוקותי מצוותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי אמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל וענה את זרע דוד למע זאת אך לו כל הימים ויבקש שלמה להמית את ירובעם ויקום ירובעם ויברח מצרים אין שישק מלך מצרים במצרים דמון שלמה דר דברי שלמה כל אשר עשה בחכמתו אלוהים כתובים על ספר דברי שלמה והימים אשר

מלך שלמה בירושלים על כל ישראל 40 שנה וישכב שלמה עם אבותיו ויקבר בעיר דוד אביו ומלו רחבעם בנו תחתיו יש ובעם ישבעם בראשית תמר בראשית בראשית ש שבת 500 ש ר בשבת שבת שת קודש ש אין ב בתף מוסיפים לו נפש רחוק זרך מארץ שבים יעקב מחנו כל החוסים בו כן אנחנו הולכים רבותיי למשניות קודם המשנה ניתן צדקה ש ישועה גדולה השם יציל את עמו ישראל מכל בעיות אנחנו פרק ב' משנה ה מסכת נדרים כן מי שלא בא מחר יתן תשע כן למה היום יום שישי

יום שבת מי שיבוא מחר חכה מחר תן שש לא צריך לתת זה מתנות משנה ה נדרים פרק ב' משנה ה נשמת פרשית דניאל בן פחרי פחרי בן ג פרוז אהרון בן סלטת נשמת זאב יחזקאל בן אבי גיר רחל נשמת שמואל אביעד שמואל בן שולמית ציפורה בת גוסטן מרגו בת או בת אסתר מה זה נשמע לא עוד מע עכשיו אנחנו קוראים משניות בגמרא נגיד רפואה טוב נדר בחרם אמר דבר זה עלי חרם ואמר לא נדרת בחרמון של יםו הכנתי בנדרי א אלא לרשת של הדייגים שנקראים חרם

לא התכוונתי לחרם נדר בקורבן ואמר הרי עליי קורבן ואמר לא נדר תלה בקורבנות של מלכים דורונות שמביאים לפני המלכים הרי עצמי קורבן אסר עצמו על חברו בהנאה ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו יש לי יש לו בבית איזה עצמי בעצמי נדרתי יש לי עצם שהנחתי כולם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגירש על כולם אין נ שארין להם לא צריך לשאול עליהם שאלה מן החכם למה הנודרים מפרשים את כוונותיהם ואם נשאלו עונשין אותם ו מחמירין עליהן דברי רבי מאיר

חכמים אומרים פותחין ם פתח במקום אחר מלמדים אותם להיות מוכחים אותם כלומר שלא ינהגו כלות ראש בן דרים מה זה צחוק פרק שלישי משנה א' ארבעה נדרים התירו חכמים סוגי נדרים מותרים כלומר הם מותרים מעליהם בלי שאלה לחכם נדרי זוזין זה אדם שנדר כדי לזרז את עצמו כי לזרז את חברו שייעשה כרצונו נדרי הבי גוזמה נדרי שרות נדרים שהייתה בהם שגגה בטעות נדרי אונסים אונס כפיה נדר רוזין כצד הנה הרי היה מוכר חפץ ואמר קונם שני פוחד לך מן הסלע תבין הוא רוצה למהר את הקונה

שיקנה אומר לא יוריד לך אני ששבע לך לא ריד לך סלע ולה אומר כולם שני מוסיף לך על השקל שניהם הוציא בשלושה דינרים שניהם מה יוצאים בשלושה דנים כן למה בין השקל לסלע זה אומר לא וסייף לך זה אומר כן בנתיים זה זה נדרש שגגות ק רני רבי אליעזר בן יעקב אומר אפ רוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו אומר כל נדר שאני עתיד לדור בטל ובלבד שיהיה זכור בשעת הנדר ן הגענו משנה ב כן עכשיו אנחנו בעזרת השם תפילת בית המדרש שויתי אדוני נגדי תמיד כבדי

בלמות שם חות קש שכים אותותי כ ושנים שם כל ישראל כו שכתוב לי חכמה ברכו את אדוני לצידכם קודש ברכו את אדוני ברכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ אז כן היום אנחנו בעזרת האלו שעתו מסכת בו קמה דף היומי דף קיב אותיות יבוק יחוד ברכה קדושה היה אלוקים שיהיה מדוק הדינים מתוק הדינים זה ישועה גדולה אמן כן אז אנחנו לומדים את הזה לרפואת כהן כל חלו ישראל והפצועים לרפואת שושנה שוקת בת מרים ולהצלחת סתר בת איריס ומשה בן שושנה שוקת מה צית שנון שילו בן רחל

שלמה צ בלימוד התורה נועם בן יפית ציון משה בן נוסרת מאיר בן מזל מסודה כן פתוח רבותיי דף קיב יצחק בן שמחה יצחק בן שמחה יהיה לו הצלחות וישות רפואה אנחנו היום נתחיל מאיפה להתחיל אתה רוצה מהתחלת הפרק עוד פעם אני יכול מה שתגיד ואני אעשה את זה במהירות טוב מאיר שיהיה ככה בנחת הכל כי אני רואה אצ משה שהוא יש לו היום זמן בנחת הוא לומד אמהר אתה ממהר אז לאט לאט נתחיל עוד עמוד אחד היום נדמ טוב אז נתחיל מהתחלת הפרק למה שנעשה את

זה ככה כמו שצריך השם מזכה אותנו ללמוד טוב זה אתמול למדנו אבל נחזור על זה במשנה פרק העשירי תחילה הגוזל הוא מאכיל את בניו גזל אתה יודע גזל דבר מאכל או איזה איזה משהו טוב והכין את זה את בניו גזלן הזה ו או והניח לפניהם גזל הניח לפניהם את את הגזלה בתור ירושה לאחר מותו נתן להם את זה פתורים מלשלם הילדים פתורים מלשלם אם אכלו או שהניח לפניהם גם כן פטורים הגמרא תגיד למה למה פטורים ואם היה דבר שיש בו אחריות חייבים לשלם מה זה דבר

שיש בו אחריות כמו קרקע חייבים לשלם יזה מחלוקת כמה נראה רבי ורבי ישעיה מה פירוש דבר שיש לו אחרות ולמה צריך להחזיר ראה את זה בגמרא גוף אמר גמרא עכשיו נראה טוב טוב מה כתוב אמר רב חסדה גזל אדם זה גזל ולא נתייאשו הבעלים הבעלים לא נטשו משהוא גזל אנחנו נתפוס ניקח לו את זה הוא בא אחרו חלו ממנו בא אדם אחר ואכלו וידע שהאוכל זה גזלה אבל אם הוא לא ידע משנה ד בשר בזול האוכל ידע שזה גזלה בא אחר ואכלו אכלו ממנו לא צריך

להגיד ממנו כיב מוחק ממנו רצה מזה גובה רצה מזה גובה הגזלן רצה גובה הבעל בזה שגזלו ממנו הנגזל רצה מזה גובה מהגז רצה גוה מהאוכל חי לא כן יש מחלוקת אם עושים חצי חצי נכון יש מי שאומר שיכול לקחת חצי חצי נכון אבל אם יתייאשו הבעלים זה לא יתייאשו הבעלים אם התישו ה בענים גובה מהראשון כן מה הטעמה למה למה יכול לגבות גם מהשני כל כמה דלא תישע בעלים ברשו ד לכן יכול לגבות במי שהוא רוצה כל זמן שלא ישוע בעלים מהגז אז הגזלה ברשות ברשות

הבעלים אז מי שאוכל הוא כמו גוזל מבעל החפץ בעצמו לכן רצה מזה גובה רצה מזה גובה תנן הגוזל ומאכיל עכשיו עכשיו במשנה שלנו אמרנו במשנה הגוזל ומאכיל את בניו או והני לפניהם פטורים מלשלם או הניח לפניהם אתה רואה הם הניח להם את הירושה והם אכלו אותה לא גובים מהם תובת דרב נחמן רב נחמן אומר ממי שרוצה גובה גם גם הבעל הגזלה יכול לגבות אמר לך רב חסדה כיני הי לאחר וש מה שאמרנו במשנה ש פטורים היורשים פטורים מלשלם מה ש הבנים פטורים אביהם נתן להם לאחר

יאוש הבעלים כבר התייאשו הבנים אכלו לא גזלו נגזל לכן הם פטורים מה שאמר רב חסדה רצה מזה גובה רצה מזה גובה זה מדובר שאכלו קודם יאוש הגזלה עדיין שייכת נגזל עכשיו אמר עוד דבר אם הניח לפניהם פטורים מלשלם ככה אמרנו במשנה אך לפניהם ירושה פטורים מלשלם אמר ברחמה זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמה מה שכתוב ומניח לפים פטורים מלהחזיר זה זה רשות יורש מזה לומדים כרשות אחרת כלומר כמו שרשות אדם קנה זה רשות אחרת מרשות המוכר לכן מצטרף שינוי רשות ליאוש וזוכרים עלכם גם פה

מצטרף שינוי רשות ליאוש והיתומים זוכים בזה ופטורים מ נשלם גם אם הגזרה קיימת פטורים מלשלם לא אומרים שנקנה בייאוש לבד צריך גם שינוי רשות כי היורש כמו קונה אז נשתנה הרשות מקודם זה היה ברשות המוכר עכשיו ברשות הלוקח וגם יאוש זה רבה ברחמה עכשיו רבה אמר רשות יורש להב כרשות לוקח דמה הירושה לא נחשבת זה שינוי רשות ואח במה זקנן כשחלום המשנה שלנו שאמרה הניח לפניהם פטורים מלשלם כשכלום אחרי שמת הביאם הכלום כיוון שהם לא הגזלנים הנגזל לא יכול לט לטבוע אותם אבל אם הגזלה קיימת

חיייבים להחזיר למה זה לא שינוי רשות יש פה רק יאוש אבל אין שינוי רשות חיייבים להחזיר זה רבה אומר באמת אם היה גם שינוי רשות וגם זה משהו אחר אבל פה מדובר שכש אחלום אם לא אחלום תמיד חייב להחזיר הגמרא שואלת אמ דקתני ספם הייהה דבר שיש בו אחריות חייבים לשלם מכל דרשה בגזר קיימת עסקינן מה שאתה אומר בשפע שדבר שניכר יש דבר שיש ללו אחריות נראה כש שעה כמו טלית כסות חייבים לשם למה בשום כבוד אביהם מכל הדרך שה בגזל קיימת עסקינן בכל זאת בחפצים

שאין הטעם של כבוד אבי הם פטורים לא כמו אתה רבה שאמרת שמדובר בשע חלום ואם לא החלום חיייבים להחזיר לא גם אם לא אחלום לא חימן חזיר מפורש למה מהשפע מוכיח שהרשע דיברה בגזילה קיימת עסקינן ולא חיייבים להחזיר למה רק בספר אמרנו רק דבר שיש בו ות ניכר לרבים שכולם רואים אז צריך להחזיר אבל אם לא כן לא אמר לך רבה אחיק אמר אם הניח להם אביהם אחיות נכסים חייבים לשלם לעולם הרשה מדברת שחלו לכן פתורים ספה מדברת בגזילה קיימת כמו טלית וכסות אז אלא אז

מהמה איך התבהר השפע למה היא לא מוכיחה על הרשע אומר ניח להם הבי אחריות נכסים זה הכוונה קרקעות חייבים למה הקרקעות השתעבדו מחיים לגזל אז הקרקעות הם משועבדים לגזל צריך להחזיר להם פרשה הגמרא הרשע כן הכל בסדר למה בגלל שזה בספר שמדובר הנה אך להם אחריות זה קרקע הגמרא שואלת ומד והמתנה לרבי לרבי שמעון רה שנה ללא רבי את המשנה הזאת רבי שמעון ברה וביאר לו לא דבר שיש בחרות ממש קרקע אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ו מחמר אחריו שכל זה מעיד של נגזל חיייבים

להחזיר ב כבוד אבי הנו מה כול הם יגידו הנה הבהמה שהוא גזל והילדים הולכים עם זה וכולם אומרים זה ה קופיקו שלו אז איך אז קשה על רבא שהוא מעמיד את המשנה כשהחלום אלא אמר רבא כי שכינה רבי ישעיה נפק לבתי שהוא כ שיפטר מן העולם רבי ישעיה יצא לקרתי למה טריץ כבט אני ביארתי את המשנה כמו שהוא רוצה כשיטת מה בדבר שיש ב אחרות ממש שאין הגזלה קיימת מדובר בשפע והמשנה חסרה לא כמו שאמר רבי שלא מדובר בקרקע ממש באמת אלא בגזילה קיימת ומפורסמת שיש

בזה ביזוי לאביהם תנ רבי ישעיה הגוזל הגוזל ומאכיל את בניו פתורים מלשלם מי שגזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם הניח לפניהם גזלה ושהיא עדיין קיימת לאחר מותו והתובע הנגזר כלומר טובע את זה חייבים חיייבים לתת לו זה קיימת אין הגזלה קיימת פורין ואם הניח להם אביהן אחריות נכסים הניח להם קרקעות משלו אז אפילו אם אכלו את הגזלה חייבים לשלם הנה אתה רואה שסובר כמו שמיד רבה רק ם הגזלה קיימת פצוים והניח להם מדבר רק עם הגזלה לא פסולים והניח להם אביהם מדבר שהניח להם קרקעות אחרים

הם משתעבדים נגזל אמר מור אמרנו בבריתה עכשיו אין קושייה ברחמה אמר מור אין תכף תכף אמר מור אין הגזלה קיימת פטורים בבריתה של רבי הושעיה אמרנו אם אין הגזלה קיימת פטורים נאמב דרב חסד חסדה הוא אמר אם אחר רצה מזה גובה רצה מזה גובה ה פטורים אמר רב חז כתנ הי לאחר יאוש מה שאמר רבי יושעה שהניח להם אביהם לפניהם זה לאחר יאוש והם אכלו לכם פטורים הם לא גנבו ממנו הם פטורים אבל אם אוכלים לפני יאוש היו חייבים גם לרבי ישעיה למה גזלה שכת בענים

בכל מקום שנמצאת אמר מור צלה קיימת חייבים לשלם בהמשך של הבריתה אחר שמנו דברי בושייה לאחר יאוש אז נמה תתי ובת דרמי ברחמה אמר רשות יורש כרשות וקח לשיטתו יוצא יוצא שיש כאן יאוש בשינוי רשות אז למה חייבים לשלם ה רשות גזרה אמרת גזרה קיימת חייבים לשלם למה יש פה גם יאוש וגם שינוי רשות אמר לך מ ברחמה קטניה היא מה שאמרנו רבי ישעיה במקרה שהניח להם הבין לפני יאוש אז כן שלא היה יאוש אז שינוי רשות לבד לא קונה כלומר אם היה עדיין בעין חייבים

אבל אם הניח לאחר יאוש מצרף ש רשות יאוש בפטורים אפילו כש הגזלה בעין רב בבה מתנה לה ד ברחמה אה על ברתה אחרת אני חזרתי מתחילת הפרק רבדה בר אהבה מתנה לה דמם ברחבה על הבריתה הזאת מה היה הניח להם אביהן מעות של רבית בירושה מעות שהוא גבע ברבית אף על פי שיודעים שאיין של רבית אן חייבים להחזיר על זה אמר רבי ברחמה אמר רבי ברחמה מה שאתה אומר שהבנים לא צריכים להחזיר זאת אומרת רשות יורש רשות וקח דמה יש כאילו הם קנו וגם היהה פה

רשות אחרת לכן הבנים לא צריכים להחזיר רבה אמר לעולם ממלך רשות יורש לאב כרשות לוקח דמה גם הבנים צריכים להחזיר ם בשנ אחמ אל תיקח דווקא פה לגבי רבית כתוב בתורה אל תיקח מיתו נשך בתרבית ומסיים הפסוק וחי אחיך עמך ודורשים את זה רבותינו אהדר לה ככד נחה בדך תחזיר בכדי שיחייה עמך לדידה כ מזר רחמנא לברה לא מזל ח למי שלקח את ריבית בעצמו התורה אומרת ו תחזיר כזה ח אחיך אמך אבל לבנו לא הזירה התורה לכן הבנים לא צריכים להחזיר את הרבית אבל בלי

הדרשה הזאת היו הבנים צריכים להחזיר למה רשות יורש זה לא כרשות לוקח עכשיו הגמרא מבארת מה דמת לה הבריתה כ שכן המנית ד מנלה מתנין אבל ברתה רמה ברחמה כרבה מתלה התה זה רב חמה בר אהבה ולמד דברי חמה על הבריתה עכשיו הבנו למה צריך להסיר את הרבי שלקח אביהם למה רשות הישים ז רשות הלקוחות אז אפילו שאפשר לפרש כמו רבה שהטעם שהבנים לא צריכים להחזיר מדרשת הפסוק כן למה דווקא פה אמרה התורה לדידה כמהזה רחמנא ל לא כמה זה רחמנה ברמה לא זה לא רמ

ברחמה הדר ללא אני יכול להסביר לך כרבה רבה רבדה בר אהבה הוא למד את דברי ברחמה על הבריתה נכון אמר שלמה הסיבה ש שלא צריכים להחזיר את הרבית ימה ירושת הורסים כי זה כמו כמו רשות הלקוחות אז אף על פי שאפשר לפרש כמו רבה שהטעם שהבנים לא צריכים להחזיר למה בדרשת הפסוק אז כל שכן המתין הוא סובר שרמ ברחמה ילמד כך ובאר את הסיבה שפטורים למה רשות יורש כרשות לוקח שם משמעות המשנה מדובר על הגזלה שהיא קיימת בכל זאת אמרנו פטורים אז הטעם זה לא לפתור

זה רק מכמן שרשות יורש רשות לוקח אבל מה ד מתנה לה מתניתין לרמה בחמה הלא ורש את זה על המשנה למה אומר אם כן אז ומר דווקא במשנה אין הסבר לכך שלא צריכים להחזיר לכן הוא מבאר שפטורים פנמה הרשות יורד רשות לוקח אבל הברת א רבי ברחמה כרבה מתנה לה בר שפטורים למה יש דרשה של הפסוק לא צריך בפני שרשות יורש שרשות לוקח בסדר עכשיו הגענו לפה תנו רבנן היום זה של היום עכשיו שים לביתי תנו רבנן עכשיו רוצה להביא חילוק בין בנים גדולים לבנים קטנים

בוא נראה תנו רבנן הגוזל ומאכיל את בניו טורים מלשלם לפי רב חסדה ורבה זה לאחר יאוש ויש מי שיכול להעמיד גם לפני יאוש זה הגוזל הוא מאכיל את בניו תורים מלשלם הניח לפני הם ירושה כן זה ירושה עדיין לא אכלו אותה גדולים חיייבים לשלם הבנים הגדולים חייבים לשלם קטנים עדיין הם לא אין להם לא בני דין פטורים מלשלם ואם אמרו ואם אמרו הגדולים אין אנחנו יודעים חשבונות שחישב אבינו עמך פטורין אנחנו לא יודעים מה היה א אבא שלנו איתך אולי כבר שילם לך אנחנו לא יודעים

מה היה אז פתורים מלשלם הנה רשי אומר גדולים חיייבים ורמי ברחמה מוקלה לפני יאוש קטנים פתורים דל בני דיננו אפר גב גזלה קיימת מוא מחסר גובנה סומכוס הוא דפתר קטנים לקמן סומכוס ואם אמרו גדולים אין אנחנו יודעים חשבונות ושמה אבינו חישב לך דמים פטורים גמרא אז הגמרא אומרת משום דאמרי איננו יודעים פטורים מה וכי בגלל שהם אמרו לא יודעים חשבונות ברור שאביהם גנב אבל ברור לנו שאביהם גנב זה כולם על מעמודים כ אולי שילם לך ספק אם שילם ברי בריא ושמה בריא עדיף אז ודי גנב

אז הגמרא אומרת אמ רבה הבריתה מפרש אותה בתמיהה ואחי ק אמר גדולים שאמרו וכי יודעים אנו חשבונות שחשב אבינו עמך ולא פש לך גבי ולא מדי ופטורים לא חיק אמר גדולים שאמרו וכי אין אנחנו חשבונות כן וכן אנחנו יודעים חשבונות שחישב אבינו עמך אנחנו יודעים מה אתה חושב שאנחנו לא יודעים בוודאי אנחנו יודעים ולא פש לך גבי ולא מדי לא נשאר צלך שום חוב אנחנו יודעים בדיוק את החשבונות יש לנו גם סרט תמונה זה ברי מול בריא לן אז הם נאמנים על כך ופטורים למה יש

להם מגו שהיו יכולים ל החזרנו לך כן זה שקט כילו ‏z to ala אומר אין עדי גזלה אלא הודעות הבנים בלבד אם היה עד גזלה לא תני הדך הגוזל ומאכיל ב בניו אכז מאכיל הפטורים מלשלם שגוזל מאכיל את בניו ישבתי לגרוס הגוזל ומאכיל בניו פתורים משנים לא אה הגוזל הו מאכיל את בניו פטורים מל שנים אחרי יאוש הניח לפניהם הניח לפניהם וכלום בן גדולים בין קטנים חייבים מה זה ירושה שואלת קטנים מ מחיבה לא יהיה א אלא ד אזיק אזוקה ותחשוב אותם נכנסו לחצר של אחרים

והזיקו יהיו פטורים כמו קטנים שהזיקו אז הם אכלו אז מה למה למה שהיו חייבים קטנים שעיבדו באחרים פטורים פטורים למה שאכלו פה חייבים לשלם כמו הזיקו נכון זה שאלה חזקה אמר פפה אחיק אמר שאמרתי אם אכלו יהיה פטורים אחי קמר הניח לפניהם ועדיין לא אכלו בין גדולים בין קטנים חייבים למה הגזר כיבת אבל אם אכלו אז הקטנים פטורים סומכוס אמר שגם כשהגרמנים כן הקטנים עכשיו עשיו זה אומר לא אם הגזלה קיימת הקטנים גם חייבים 200 טורים רק שאכלו אמר הב הניח להם אביהם פרה שאולה הניח

להם ליתומים פרה שהייתה שאולה בידו למשל לחודש משתמשים בה כל ימי שאלתה עכשיו הא מתה בתוך ימי שאלתה אין חייבים בהו נשע למה הם לא הם קיבלו עד עצמם נשום רע אלא אביהם כי סבורים של אבי המי עכשיו אם אם זה עוד דין אם היו כסבור של אבי המי חוה וכלו משלמים דמ בשר בזון מסכנים היתומים האלה חשבו זה פרה של אבא אמרו נעשה סעודה אז מה שלמו דמי בשר בזו שני שליש משובי הפרה למה הם יודעים שהלא של אבי הם לא היו אוכלים את בשרה

חילוק ב אז לכן אם היה עולה שני שליש מערכו היו אוכלים ואת האור יחזירו כמו שהוא אין חילוק בין גדולים לקטנים פה הניח להם מוסיף רבה הניח להם ואם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבים לשלם קרקעות יעני הגמרא מבארת הקד מתנה רישה וקד מתנה לשפה יש מי ששונה מה שכתוב הניח להם אביהם אחרות חסים מה שאמר רבה הניח להם אביהם אנחנו נכנסים חיבים לשלם הרשה שהיא מתה לא חיייבים באו נסה אז זה מוסיף רבה אם הניח להם אביהם בירושה קרקעות חייבים לשלם על אונס למה קרקעות

השתעבדו לשואל מחיים ורבא סובר שחיוב האונסים מול על השואל כבר בחיי האב משת השאלה יקד מתנ נלה יש מי שאומרים שמה שאמר רבה הניח להם אביהם אחריות חסים חיייבים לשלם חו אספה כלומר אם תבחו אחלו משלמים בשר בזול על זה מוסיף רבה שאם הניח להם אביהם בירושה קרקעות חיילים נשים פירעון שלם למה אכלו אכלו מה שאכלו צריכים לשלם עכשיו הגמרא מבארת מה ד מתנה לרשע כ שכן השפה מי ששונה את זל מנחל ום קרקעות שהתאבדו הקרקעות בשעת השאלה בחייו והיא מתה כדרכה חיייבים באו נסה כל

שכן השפה שבחו חי לשנה פירעון שלם פליגה דר פפה למה לפי רבה חולק על רפפה רפפה אומר לקמן שהחיוב מוטל על השואל רק משעת האונס לא לפני ולדברי רב פפה גם אם הניח להם אבי ע פתורים הבנים מונסה למה בשעת האונס הקרקעות ברשות הבנים והם לא התחייבו לשמור על הפרה מה ד מתנ לה השפה דברי רבה שאם הניח להם אבן קרקע הרי הם במקום אביהם ואם אכלו משלמים פירעון שלם זה על השפע שבחו וכלו אז דווקא כחו כלו אז חיבים פרעון שלם שור שלהם ההם אחות

נכסים אבל הרשע אם היא מתה כדרכה לא משתעבדים הקרקעות של אביהם והיינו רפפה לפי זה רבה סובר כמו רפפה שחיוב אונסים מול לשואל רק בשעת האונס ואם אין השואה נמצא הבנים לא חיייבים לשומרה מה אמר פפה איפה ראינו איינו דר פפה מה ראינו רפפה הגמרא מביאה דמר פת הפרה גנובה לו הוא טוחה בשבת חייב או הוא גנב אותה מערב שבת כן כבר גנובה לו גנב אותה מערב שבת בא בשבת ישב בנחת וטבוח אותה חייב גם בתשלומי ארבעה וחמישה לא רק אומרים קמנה בדרבה מנה למה הוא

שחת בהמה רק את הנפש מה זה פ חה בשבת לא חייב פטור אמרנו חייב חייב גם הכוונה חייב גם לשלם בדרך כלל אם אדם חייב מיתה פטור מיתה שלומים פה אומרים חייב למה רגע הגמרא אומרת כבע שכבר חיה בגניבה קודם שיבוא לידי איסור שבת זה לא בא ביחד מתי אני אומר כמ בדרבה מנה שאיסור הגנבה ואיסור הטבחה כומר שבת חה באו ביחד אבל פה זה לא ב ביחד זה היה ביום שישי הגניבה בום ש אמרתי לך לפני שבת בוחה בשבת אז לכן חייב גם את שלומי

ארב וחמישה מה שבת את בסדר עכשיו מובן יופי לא למעשה אבל הוא לא התחייב ערב שבת את ארבעה וחמישה אבל בכל זאת כמה שזה כנס כנסו אותו זה זוכה בזה ולא רק במיטה בסדר קמנ בדרבה מנה כבר שכבר חיה בגניבה קודם שיבוא לידי איסור שבת אבל הייתה פרה שולה לו בהיתר וחה בשבת פטור למה פטור על הגנבה שאיסור שבת ואיסור גנבה באים כאחד עכשיו בתיחה הוא גנב אותה כי כל הזמן הייתה שאולה לו אז אתה רואה למה העונש של מיטה ה הוא נותנים לו עונש מיטה

וזה גדול יותר כמנ בדרבה מינה אתה רואה שר פפה סובר שהחיוב מותר לה לשואל רק בשעה שמתה לא בשעת השאלה לכן הנה איסור הגזלה בא יחד עם יסור טביחה בסדר תנו רבנן לא הבנתי אם הואם הוא התה שעולה לו בהתר כן וטבח אותה בשבת חייב קמנ בדרבה מינה פטור על הגנבה למה כיוון שאיסור שבת ואיסור גנבה באים כאחד נותן לו רק את העונש מיטה 4 פטור פשוט שהוא פטור זה הרן כן כן הכל הוא פטור אז הראייה מפה שהרב פפה סובר שחיוב מוטל על השואל רק

בשעה שמתה לא בשעת השאלה איסור הגזלה בא יחד עם איסור הטבחה איסור הגזלה בא יחד עם איסור הטבחה אם לא כן זה לא בא ביחד אחד למה המומר שאחריות עליו מלפני כן זה נקרא שהוא גנב אותה לפני כן זה אני אומר שיש לו אחריות לפניכם לא ביחד זה לא ביחד זה לא נקרא ביחד תנו רבנן אמר אתה איתי תנו רבנן ושיבת גזל אשר גזל מה תמד ומר אשר גזן השאיר את הגזלה למה עוד פעם אשר גזל אז את מה ישיב אלא זה בא ללמד יחזיר כאין

שגזל את הגזלה עצמה אם היא עדיין בעין יחזיר אותה אבל אם לא בעין לא יחזיר אז כש היא לא קיימת פטור אז אפשר לומר דווקא הבנים של הגזלן הגזל המ צריך תמיד להחזיר לכן כאן אמרו הגוזל הואי זנ פתורים מלשלם אתה רואה מפורש הניח לפניהם ועדיין לא אכלו בין גדולים בין קטנים חייבים משום ומכו אמרו גדולים חייבים קטנים פורים הנה זה כמו הבריתה הראשונה יתי כן מר אתה בסדר בוא נראה עכשיו מעשה מעשה שים לב ן בר חמו דרבי ירמיה בן חמיו של רבי ירמיה כלומר

הבן של חמים זה גיסו אח אשתו הוא היה יתום קטן רבי ירמיה החזיק בבית אביו של היתום למה אומר שהוא מכר או נתן לו את הבית במתנה מכר לו את הבית רבי ירמיה החזיק בבית הזה אומר חביבי חמי נתן לי את הב או שהוא אומר חמים מכר לי את הבית וזה היה לו בן קטן לא הבנתי מי פה רבי ירמיה יש לו חם והיה לו בן קטן גיסו גיסו אח של אשתו קטן עכשיו נעשה יתום הקטן הזה חמים נפטר והוא מחזיק בבית מי מחזיק בי רבי

ירמיה למה הוא אומר הוא נתן לי את זה במתנה אני שלו רבי ירמיה אתה יודע מה זה לקחתי את הבת שלו אמר לי אם אתה מתחסן עם הבת שלי הבית שלך נתן לי את זה במתנה בוא נראה בטרה גלה בפה לקל כן לא נתן לילד היתום להיכנס הילד הלך הקטן אתה רק גלה בפה היילד סליחה בהפ דרבי ירמיה ככ צי רק גלה בהפ דרבי ירמיה לא נתן לו להיכנס להחזיק בבית זה היה ילד חכם א היי היי היי אתה לקמה דרבי אבין רבי ירמיה מה יעשה

אפילו שהוא ילד קטן הוא יכול להרים אותו לזרוק אותו הוא יורש כאילו הילד הזה זה הבן שלו זה הבן שלו אתה לקמ דרבי אבין אמר טוב טוב עשה שנעל בפניך אמר לרבי רמיה יפה עשה שלא הוא טובע אמר זיק וע הבאתי עדים החזקתי בה שלוש שנים בחיי אביו זה שלי אמר לי אמר לו רבי אבין מה קרה לך רבי ירמיה כי מקבלן עדין שלו בפני בעל הדין הוא נקרא לא בעל הדין הוא קטן חק קטן הוא לא נחשב לבעל דין אתה צריך להמתין עד שיגדל תביא

עדים ואז יהיה הכל בסדר ואז אתה יכול לקחת עכשיו אתה לא יכול ולא למה אי אפשר להביא עדים בפניו עדים כשהוא קטן והקטנה בין גדולים בין קטנים חייבים גם שהם קטנים משלמים חובות אביהם לא ממתינים שיגדלו אמר לה הרי מחלוקת סומכוס בצידה סומכוס חולק חכמים סובר שקטנים פתורים אומר לו רבי ירמיה הכפל כו לעלמה וקא סומכוס לפקוע לדידי מה כולם טרחו להעמיד את ה כמו סומכוס כדי להפקיע אותי מחזקת הבית שאני קיבלתי מחמי הד אחי בין כח ובין גל התגלגל מלתה אתה ומתה לקמ דרבי אבהו

הגיע הדבר לפני רבי אבהו אמר אר רב מה לא שמיע לכו עד דרב יוסף ברחמה אמר רבי ישעיה דמר יוסף ברחמה שהיה תינוק שתקף בעבדיו כלומר מה זה בעבדיו עם עבדיו בעזרת עבדיו וירד תוך שדה של חברו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד גדין הביא עדי ונראה אם הוא צודק או לא אז גם פה במעשה של רבי ירמיה יוציא הקטל מיד לא ימתינו אומר לו לא זה לא דומה מדמה אתה אוד מפקין מינה דלא ק מלי החזקה דבוע בקטן תקף

מוציאים אותו מיד למה אין חזקה של השדה ביד אביו בחזקת אבות למה לא ממתין אז לכן לא ממתינים אבל איך דית חזקה דאבוה לא הקטן הזה יש לו חזקה של אבא שלו על הבית על השדה אין חזקה של אבא לכן יכול לקחת פה אין חזקה של האבא איי איי אי אבל לא הבנתי יש דעת רבנן פה שמוציאים מהקטן למה הלכו כסומק ולא כאחיו כרבים רוצים שלא יהיה לרבי ירמיה אבל למה רוצים שיהיה לה קטן נגד חכמים אז הוא שואל אותם כל זה הכפי הכפלת להביא ראיות

נגד חכמים להעמיד את זה כמו סומכוס הכפלת כל זה עוד אמר לא השתכנע לא מה שאתה שואל הגמרא שואלת לא לא עכשיו לפני כן תחלה הרי מחלוקת וכ מצדך אומר לו אמרז אומר משיב הזה אכפ וי ו פקוע לדידי זה השאלה שלך תירוץ אין תירוץ זה מה שיש אין תירוץ נ אתה לא לומד איתנו אתה יושן אמר רב אשה לא סליחה בפרחים אמר רב אשה אמר רבי שבת לא לדבר פה הלו אמר ר אר רבי שבת מקבלים עדין שלא בפני בעל דין אפשר לקבל עדין גם

שהבעל דין לא פה טה בא רבי יוחנן כי מקבלים עדין של בפני בעל דין אנחנו יודעים שזה אין דבר כזה איך אתה אומר מכים ד שלו בפני בעל דין לה מנ רבי יוסף בר חנינה תה יודע במה רבי יוחנן מה מדובר קיבל כך שמה כגון שהיה הוא חולה הו עדו חולים או שהיו עדה מבקשים לך למדינת הים ושלחו לו ולא בא אז זה מקבלים שלא בפניו מה נעשה כן אומר היה במה מדובר היה נטבע חולה נוטה למות התובע חושש שהוא ימות ויפלו הנכסים לפני קטנים או

עדיו חולים חושש ש ימותו או שהיו עדה מבקשים לכ מדינת הים שלחו לנו צבע בוא אנה שמע את דותם לא אבא אז זה מקבלים שלא בפניו עוד דין עוד כמו רב השם אמר רב יהודה אמר שמואל מכבדין שלו בפני בעל דין אמר מכבה לדידי מפרשה למינ לשמואל כגון פתחו לה בדינה בפתחו לו כבר בדינו שלחו שיבוא לשמוע את העדות ולא אתה כבר התחילו להידיין איתו כנראה ולא אתה בכזה מקרה שומעים אף שלא בפניו אפילו שלא היו דיו חולים אבל לא פתחו ל בדינה אלא הטובע רוצה

שיקבלו את העדים שלא בפני שלושה כדי שלא יחזור בו מעדותם משה אמר לה נה לבית דין הגדול הזינה ה הכל הולך אחר הנתבע אמר לו הטובע כיוון שעדיין לא פתחו בדין אני הולך לדין אחר לבית דין הגדול אביא לשם את העדים שלי וא ואני לא רוצה לדום כאן יחי כי פתחו לינ ממצה אמר להו לבי דינה הגדול הזינה גם שפתחו בדינו עדיין יכול ומר לא רוצה אמר אבינה כגון דנקט סכה מבית דין הגדול תגרת שיכולים לדונו לקופו אבל אם אין להם דוסקה זה לקח אתה יודע

אגרת כתב מה שאמרנו שפתחו אינו יכול ללכת לבית דין הגדול לקחו עזקה כןכן שיש להם כוח לבית דין הזה לדון הוא לא יכול ל כל כגב אמרבי דין הגדול יכולים להחליט ש שהבית דין הזה מה שהם אומרים מה שהם אומרים אנחנו מסכימים למה כנראה הםם מקיימים הם מכירים את הדיינים אמר רב מקימים ה שתר שלו בפני בעל דין לא בפני הלוה כאילו רבי יוחנן אמר אין מקים את הטר שלו דין אמר לירב ששת רבי יוסי בר אבוהה בא לרבי יוסי ברבו הסבר הנך טעמה אני אסביר

לך את עמו הסבר הנך טעמה רבי יוחנן למה לא מקיימים שלו בפני בעל דין דמר קר וועד בבעלי ולא ישמרנו אז השור סכן אמרה תורה יבוא בעלה השור ויעמוד על שורו אתה רואה בעל השור שדנים אותו יהיה בבית דין כשדנים את שורו ל סכילה זה כלל כל מקום שרוצים לחייב אדם צריכים לחייבו רק בפניו לכן לא מקיימים שטר שלא בפני בעל דין אתה רוצה לחייב אותו צריך דווקא בפניו אמר הבא אל חתה מקיימים שטר של בפני בעל דין ואפילו עומד צובע אל תקיימו הוא עומד פה

והי אמר קיתו זמנה ד סד מרע לי שטר תביאו לי זמן ואני אני יכול לערער על הכשרות של השתה לקטין ל נותנים לו היא אתה אתה תוך הזמן הזה הביא עדים אתה היא לא אתה נטרין ל בהב שוברים ממתינים לא שעברו שני בשבת חמישי בשבת ושני בשבת שיבוא שישלם שיבוא היא לא אתה גם לאחר כתבן את פתחה כותבים עליו שטר נידוי שלא בא תראה מה זה 90 יומים 90 יומים מת 90 יום ת כנח נכס ר טרח בזוזה זוף אולי הוא טורח ללבות מעות כדי להשיב

את ההלוואה מציעה ש המצעים לאמר מהלא אשכח למזו לא מצא בקרח הזבן אולי עכשיו הוא הולך למקור בתרא נת נרס דמר לוקח גופי קטר הקונ את הקרקעות מהלבה טורח בהשגת מעות כדי שוכל לשלם עכשיו הם עברו 90 יום ולא אתה כתבי דרכת נכסה כותבים למלווה פסק דין שיכול ללכת נכסה הלוה לקחת מהן פ לפי עמד בית הדין נ מ דמר אתינה שאמר שממתינים 90 יום זה רק במקר שאמר אני בא ולא בא אבל אמר לא אתינה תר מיד כותבים לו פסק דין למלווה ואני מלא במלווה

אבל בפקדון כופר בפקדון לאלתר כתנ לא ממתינים לו בכלל אסור להוציא כתבן למקרקעי מה שכותבים פסק דין זה על קרקעות שלא נפסדים אבל הטלטלה לא דמה שמית ואחיו מלווה לטלטלה ששמו את המלווה לעצמו ויחל מהמלט כי ו ומרשות רע ואם יבוא הלו עכשיו את הדיו י הקשות השטר לא משק מדיל מקבע לא ימצא שום דבר מאיפה לגבות את הכסף בחזרה ל מקרקע כת גם ל מטלטלין למה יוכל אם יוכל את המטלטלין עדיין יכול לגבות מהקרקעות שלו ולא היא הדרכתה המטלטל לא כתבי מקרקעי לא כותבים הדרכתה

על מטלטלין אפילו שיש לה מלוה קרקע חי שינן שמ תחסי אולי תתקלקל קרקע ילך לאיבוד ד ירד השב של הקרקע כן כשכותבים זהזה י עוד דין מוסיפה הגמרא זה קל וכי כתבי הדרכתה כשכותבים הדרכתה מודיעי לה מודיעים ללובה למה בשביל שוכל לערער ונה מלה שצריך להודיע לו ל מקרב כלומר שהוא קרוב אפשר להודיעו בקל אבל מרחק לא רחוק מבית דין לא צריך להודיעו רחק ק קרובים שלובש שאמרו לו הנק זום שירות באות הולכות משם למקומו משיח שתה 12 חודש עד ז ת שרתה אפשר להשות את

זה 12 חודש כי דרבי נשה לאמור אחה רח שתה רבינ אמתי למור החה היה המלווה לא כתב הדרכת נכס הלוה 12 חודש דז רת מבוז הלכה ובאה ולא הי לא הי הטעם הימה אבהי לא ולא היא לא אין הוכחה מכך שבכל מקום צריך להמתין לא היא התם השלי מורח מלווה היה אדם ליים יבי מתי הדרתה לידי אם היה מגיע הדרתה להה אפשר פוקה מנה לא היה אפשר להוציא ממנו לכן המתין רבינ ש משה חודש שוכל לו להביא עדים שרר על השתל אבל אכ לא נתרי לא

ממתינין אלא עד דאזיל שליחה בתלת בשבתה שלך שליח בשלישי בשבת ביום שני דנו בבית דין ילך בשלישי ואתה וארבעה בשבטה יבוא יחזור ביום רביעי חמישה בשבתה כה בדי יום חמישי יותר מכך לא ממתינים או שלושה ימים זה כמה אמר אבינה ה שח דרבנן שליח בית דין שהלך להזמין את האדם לדין חזר ואמר שהוא לא רוצה לבוא ממנין כבית רא כמו שני עדים נאמן ואני מ שם מטה לנדות אותו אבל לפתחה לכתוב עלי עליו שטר נידוי כד במונ כ מחסר השליח מפסיד ממון בעדותו קבע לתו לזוזה

לספרה לאז כאילו רק מנדים בעל פה כן המנודה ירצה ירצה ש יקראו לו את השטר צריך לשלם מעוד לסופר אז לא למן השליח כשני עדים ממון ממון אמר רבינא יין זמנה אומד תתה פומד שביה אומר חוצים אדם זמן לבוא לבית דין שולחים לו על ידי אישה הולכת אליו או על ידי שכניו גם הולכים אלא במיוחד לשליחות סומכים עליהם שעשו שליחותם אם לא בא בזמן משמע שהוא לא רוצה לבוא וממתין אותו ולא אמרן אל דלת במתה מתי סומכים על אישה ושכנים שהוא לא נמצא בעיר שהבית דין

יושבים בה תהפוך את הדף אל תאפו אבל אית לא זה צריך להפוך אבל אבל אית במטה אבל אם הוא נמצא בעיר לא לא שסומכים על שליחים ולא משמט על פיהם אמרינן אמר לא אמרו לה השליחים לא אמרו לו דאמרי אשכח שליחות בבית דינה ואמר להכ שהוא נמצא בעיר מוכ להיות שמצאו שליח בית דין ואמר לו למה אנחנו צריכים להודיע לו ולאמר לא חליף אבב ד בדינה שאם לא נמצא בעיר סומכים עליהם שבדרכו לא חליף לא עובר על פתח בית הדין אבל חליפה בית הדין לא לא

אמרי לא למה לא סומכים עליהם למה אמרה אשכח בדינה ואמר ומרד ביומה שרגיל לבוא באותו יום אבל ת ביומה לא לא שסומכים עליהם אמה אשת אשת שכחו לומר לו אז שסומכים על אשה ושכנים רק שלא נמצא בעיר וחוזר לביתו באותו היום שחוזר לא עובר בפתח בית דין אז סומכים ככה לא יש לך משנה ק מש משנה רחוק דות בסדר אני אמשיך אכת דנה מי שנכתב עליו שר דו שהוא לא בא לבית דין ע לא מ עד שיבוא אפילו אם אמר אני בא זה לא קוראים את

השטר אם כתבו לו שטר על דלא ציד דינה לא מצייד לפסק דין הבן אדם הזה לא קוראים את השטר עצית לא מקרעין לא קוראים את השטר עד שנראה אותו שומע לבית דין לפסק בית דין ולא היא כיוון דמר צינה קרילה אומר אני הולך לצאת לבית דין קוראים את שטרי נידוי אמר רב חסדה קובעים לו זמן אמר אדם שנמצא בעי ורוצים להזין ות דין קבים זדן יום שני ישבים בחמישי בשני זמנה וזמנה בטר זמנה לא נותנים לו זמן לשלושה ימים ביחד אלא בשני קובעים לו ליום חמישי

לא ב בחמישי קורים לו יום שני בן מחר זה כבר שלושה ימים כתבי נן רבסה הקל ברב כהנה חזה הזמנ דינ בפניה ראה שם אישה שזמנה דין בערב צפ כתיב עלי פתחה מחרת בבוקר כבר כתבו עליה שטר נידוי אמר לה מה זה לא סבר לאמור לה מהרב חז קובעים זמן שני חי ושני אמר לה גברה דניס ת במתה דווקא איש שהוא אנוס לא נצ בעיר הלך לעסקים אבל היא תתה כוד ת במתה ולא עתיה מורדת היא לכן כותבים עליה מיד אין דבר כזה אז יוצא גם

איש שהוא לא עובד והוא נמצא בעיר כל הזמן אז גם כותבים עליו מיד נידוי לא צריך לחכות אם הוא לומד תורה זהש גםצ כן נעשה הפסקה פה כן איך מב צריך להיות רני יותר מכל ה זהרו מו בסדר הלכות סעיף ח בכל זה הסדר כשלא ירדו גשמים כלל אבל ירדו בריעה כלומר המטר היורד צמיח כו צמך וסב ושדה ירד רביעה צמחו העשבים והתחילו ליבש הרינו מתענים וזועקים בפה עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים או עד שיבשו הצמחים שישוב וכן אם הגיע זמן הפסח או קרוב

לו שהוא זמן פרחת האילנות בארץ ישראל ולא ידו גשמים הרינו מתענים זועקים עד שירדו גשמים הרים לאילנות עד שיעבור זמנם כן אם הגיע חג הסוכות ולידו גשמים הרבה כדי למלות מהמהם הבורות והשכן והמערות הרי הם מטענים עד שרדו גשמים הראוי לבורות ממנה הם מים לשתות מתענין על הגשמי בכל עת שלא יהיה להם מים בכל עת שלא יהיה להם מים לשתות ואפילו במות החמה פסקו הגשמים בין גשם לגשם ב 40 יום במות הגשמים הרי זה מכת בצורת מתענים וזועקים עד שרדו גשמים או עד שעברו זמנם סעיף

ט במי דברים המורים בארץ ישראל כל דומה לה אבל מקומ שעונה את הגשמים שלהם קודם 1 במר חשבון או אחר זה כשיגיע זמנם לא ידעו גשמים יחידים מתענים שנים ח שנים מפסיקים בם בראש חודש חנוכה ופורים ושון אחר כך כדי שישה ימים אם לא ירדו גשמים בי דין גוזרים יג תעניות על הסדר שאמרנו סעיף י כל התעניות שגוזרים צב בחוץ לאץ וכים בהם בלילה דינם כדין שאר תעניות אין להם דין שהן גוזרים על הציבור תענית כגון צום כיפור אלא בארץ ישראל בלבד בגלל המטר ובאותה עשה

10 תעניות שהם שלושה אמצעים ושבע אחרונות סעיף יא עוד שלוש של שבת ואם היו מתענין גשמים ונענו כמה ירדו ופוסקים מן התענית שיכנסו בעומק הארץ החרבה טפח בבני נית יני בני טבחים ובעבודה שלושה טבחים בשיעור כמה צריכים ר לברך עליהם אתה יודע מברכים מודים אנחנו לך על כל טיפה טיפה שנתת לנו איין לעין סימן רכא ואם התחילו לראד אחר חצות השלימו אותו היום את התענית והם התחילו לראד קודם חצות להשלימו כלו ושתו ויעשו יום טוב ר ומרו הלל הגדול דו להשם כי טוב כי לעולם חסדו

אין אומרים הליל הגדול יב אין אומרים הליל הגדול אלא כשנעים ביום תענית דווקא אבל אם לא נענו עד יום שלאחר תענית לא ביום תעני דווקא לפני חצות אחי אחר טוענים מה אם ירדו להם נשמים בליל תענית קודם ש עמוד השחר אי דברים ליל הגדול עיקר התענית מתחיל מעמוד השחר והלך לכן ירד בלילה לא נחש ו לך הורה ביום עניתם הגענו סימן תקעו הרמבם הרמבם פרק שמיני חסרה כיצד אמרנו אם חסר ב מה רפה כן איך שני איברי הן שאם חסר מניינם טרפה ואלו הן הריאה והרגליים

הריאה והרגליים חמש אונות יש לה לריאה כשלה אותה אדם בידו ופני ראה כנגד פניו שלוש מן הימין ושתיים מן השמאל ובצד ימין ממנה כמו אוזן קטנה ואינה בצד האונות ויש לה כמו כיס בפני עצמה והיא בתוך הכיס ועו זה זו הקטנה היא נקראת ורדה דונה ורדה פני שהיא דומה לוורד ואינה מן המניין לפי כך אם לא נמצאת אוורד מותרת שכך היא דרכה יש בהמות תמצא בהם צא בען ואם נצאית נקובה אף על פי שהכי שסותם את הנכ הרי זו רפה ב חסר מניין האונות ונמצא אחד

מן השמאל או שתיים מן הימין טרפה ונמצאו שתיים בימין וזאת ברדה הרי זו מותרת ג התחלפו העונות נמצאו שלוש מן שמאל ושתיים מני ימין בלא ורד או שהייתה הורד עם השלוש מצד שמאל הרי זאת רפה שהיא חסרה מצד ימין ת קובעת הא עושה הוקר שם ד' תספו האונות במניין אם היייתה אוזן היתרה בצד האונות או מלפני הראה שהוא לעומת הלב מותרת ואם היייתה על גבה שהוא לומד הצלעות הרי זא רפה שהיתר כחסר וא שתהיה כמו עלה של הדס אבל פחות מזה אינה אוזן ומותרת ה אוזן

שנמצאת דבוקה חברתה עצמו כלה מותרת ואם ישמחו לה על הסדר שלא על הסדר כגון ששמחה שונה לשלישית טרפה נמצאו שתי העונות כהונה אחת ואינן נראות כשתיים דבוקות אם היה ביניהם כמו עלה של אדס בין בעיקרן באמצע בסופן כגון כדי שוקר שהן דבוקות מותרת אם לאב הרי זו חסרה ו טרפה ז נמצא כולה שתי ערוגות ואינה חיתוך אוזניים טרפה כן אם חסר גו אף על פי ש אזז כמ שחסר מנין העונות וטרפה לפי כך אם צאת ממנה מקום יבש או שפר בצפורן הז סרו טרפה ואפילו היה

כלשהו חטא ראה שנמצאת נפוחה כמו חרות של דקל אוצרין אותם מספק שזאת תוספת משונה בגופה שמה התוספת בגוף כחיסרון כמו שאמר במניין ט הבהמה שפחדה והריאה עד שצמ קה הריאה שלה וקרבה להיות לבשה זרקו טילים הפחדה אם פחדה בדי שמיים כגון שמ כל רעם הוא רה את הזיקים כיוצא בזה מותרת ואם פחדה בדי אדם כגון שחטו לפניה בהמה אחרת יוצא בזה הרי זו כ חסרה או טרפה כיצד בודקין אותה מושיבים את במים מעת העת אם היה זמן הקור מושבן אותה במים פוסים בכלי שמים מתמצים מגבו

וזים כדי שלא יצו רע ואם היה זמן החום מושבן אותה במים צונן בקדשה מים ממצים מגבו כדי שישארו קרים ם חזרה לבריתה הרי זו בדי שמיים מותרת ואם לא חזרה בדי אדם היא טרפה יא במה שהייתה חסרה רגל בתחילת בריתה תרפה לכן אם הייתה יתרת רגל שכל היתר חסרו אבל אם היה לה שלוש ידיים על יד אחת מותרת או יד אחת מותרת סר את עצמה בין רגל ליד הקדמיות זה אחוריות פיקח נחתך היד שלה מותרת נחת הרגל מרקובה למן הטרפה מוב למטה בזה אמרו בקובה שהוא

סוף הירך הסמוך לגוף יב נשבר העץ למעלה אמתך מה אחורה מה קדימה מה יש לך נמצא עצם למעלה מנר קובה אם יצא כולו אובו לחוץ הרי זה כמה שנחתך ונפל וטרפה ם היה בשר ופה רוב עוביו ורוב קפו של עצם שנשבר הרי ז מותנת פילו נפל מקצת העצ שנשבר והלך לו וגידים הרקים אינם חשובים כבשר ג צומ את הגדי הן הן בבהמה ובחייה למעלה מן העקב במקום ש ב הטבחים הבהמה והן שלושה גידים לבנים אחד עבה שניים דקים מקום שהתחיל והן קשים לבנים עד שאסור הלו

בן מהם ויתחיל תאדם תרכך וצו את הגידים והוא כאורך 16 אצבעות בשור ומניין גידים אלו בעוף שיש גידין תחילת המן עיניו שלמטה באמצע באצבע יתרה עד סוף הרגל שהוא קסקסים קסקסים תו בהמה שנחתכו רגלי מקום צומת הגידין טרפה ואל תצמ ותאמר כש תחתוך למעלה מצומת הגדיים והיא מותרת עד שתחת למטה למעלה מן הרקובה העליונה כמו שביארנו ואם נחתך למטה מצו גדין אסורה אל תטמא שבטר תחתך מכאן ותהיה מכאן ותחייה ומכאן תמות ולא נאסרה בהמה זו מפני שהיא חתכת רגל במקום זה אלא מפני שנחתכו גדין שתיכם

מק טרפות כמו שהתבאר טז נטולה כיצד שלושה איברים הן שאם נטלו טרפה אף על פי ש שאיין בהם דין נכב ולא דין חסרון ואן ו אמצא בת הגידין הכבד ולחי העליון וכבר בארנו שהבהמה שנחת רגליה וכן העוף במקום צמת גדין לא נעשו טורפה א מפני שנחתכו הגידים לפי כך אם נחתכו הידיים לבדם והרגל קיימת הגיד ק רפה שרי נט צום את הגידין יח נר בבהמה אח העוה לבדו מותרת שר נשארו שניים כו השניים מותרת שהרי אחד ע גדול משניהם והרי לא נכ הצומת אלא מעו תבו

שלח כל אחד ואחד פה צריך לומר שכו כול כולן בוף בו של אחד מן הש טרפה בו שדברו כפיו מותר בהמה שנחתכו ידיה כבד שניתן לה כולה טרפה ואם נשתייר ממנה כזית מקום שהיא תלוייה בו וכזית במקום המרא הרי זו מותרת למה היא גודלת לבד בחזרה דלדלה הכבד ר מעורה בטלפה שלה מותרת ניתן ממנה מקום שהיא תלוייה בו מקום מרע אף על פי שהשאר קיים כמות שהוא טרפה כב נשאר בכזית במקום הרע וכזית במקום שהיא תלויה בו קשרה אבל היה מפוזר מעט בכאן ומעט בכאן או

שהיה מרודד או שהיה אורך רצועה הרי זהו ספק והראה לי ש אסורה לכי העליון שנטל טרפה אבל אם ניטל התחתון כגון שנגמל עד מקום הסימנים ולא נעקרו זו מותרת כל אבר שנאמר בו שאם היה חסר טרפה כך אם נטל טרפה אבל אבר שנאמר בו אם נטל טרפה אינו נאסרת אלא אם נחתך אותו אבר אבל אמראת חסרה אותו אבר זה מותרת שאם לא תאמר כן נמצאת החסרה נטולה אחת הי כל בר שמר בו שם ניטל מותרת כחומר שאם חסר מתחילת ברתה לא נברא שהי מותרת כה מה

שניטל ם שלה והוא בת הרחם או שניתן לו הכליות הרי זו מותרת לפי כך הם נבראת בקליה אחת או בשלוש כליות מותרת לכן אם נקב הקליה מותרת כג אף על פי שהכליה שנתלה חסר מותרת אם נמצאת קטנה ביותר וקטנה בה בדקה עד כפול ובקס עד ענבה טרפה כן המ לקת הקליה והוא שעשה בשר משחר ימים שאם תחות במקצת התמסמס וייפול והגיע חוזה עד הלבן עד הלבן שבתוך הקליה הרי זו טריפה וכן נמצאת בקליה לחה פי שא מסור חה או שנמצא במים אחורים או סוכים הרי זא

ריפה אבל אם לא נמצאו במים זקים הרי זו מותרת מה הרוח בטח זה כלום אלופים מה זה שלח וך שרוך מה של שבת לא לומדים של שבת מח דח זוהר רסח שת אח ח ב כתב ויאמר לי עבדי את רבי שמעון בתח לדוד אך א נשחת ד א בכש בכס ציצית קודם כל ציצית אחר כך תפ מדודלי אד א ש לפניך כור הסמים זמן שבית המקדש קים כאשר ית אותם מכתוב בור יאמר אדוני אן משך סמים נמים בד יה ימר מש קח לך שמים ק ועשית

או ש קודש קדש כקטורת כס 385 ים שמהם כ לכיור בערב יום הכיפורים כדי לקים מצ הצורי והציפורן תן ואם חסר שוורן אדם ש אין אדם יכול ככ שאור מעט צורי ומעט דבש מזמרת הארץ ויאמר לי ישא כם צם ב גםם ב ואתם על שת מזוזות ושמרתם את הדבר הזז פס כצא שני א ויאמר גפה נעצ ךךךך עמ פחס פ ישב לא ך רך ור ח בכ צב הדש שלום בארץ שבר לאבותינו הקדושים כל הקהל הקדוש בר בר ו ש חיים טובים אקים חים נחל כן

יהי רצון ונאמר אמן זכות טוב לכולם שתקבל ברצון רק רגע אתם יודעים אני לא אמרתי לכם אולי איזה כמה הלכות כיוון שהיום בלילה זה כבר פורים קטן אז אמרתי אתם יודעים פורים קטן השנה יכול ביום שישי יום שישי זה יוד אדר לא אומרים תחנון כבר מהיום במנחה אין תחנון וכתוב שיעשה קצת שמחה סעודה אסור בהספד בתענית גם המוקפים ביום נד גם עושים שמח אבל כתב בליחות שלמו מוקפים שמחים גם בתו לכן בשבת קודש טו באדר במנחה לא וברים צדקת חר וגם יעשה עוד תבשיל ככה עם

יין טוב כבודה שבת אבל זה פורים קטן גם כן בשביל המוקפים מה זה עושה זה צריך להכניע את עמלק קליפת עמלק צריך להכניע אותה שהוא שמח בתורה במצוות מרגיש שמחה אז הוא מוחה את עמלק כי עמלק הוא רוצה עצבות אבל לשלוח מנות נראה יש עניין לעשות הכל טוב שיהיה ישועות גדולות אמ