הדף היומי מסכת בבא קמא דף ק-קא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ב אדר א תשפד

דברא במקום שלך בוקר טוב יחני בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ב באדר א' הראשון תשפד הנה ברוך השם היה שבת בראש חודש שבת עם רפואות עם ישועות איך אנחנו אומרים בתפילה רפאנו השם ונרפא לעולם כך אומר הזוהר אם הרפואה באה מאת השם רפאני השם וארפא אם הקדוש ברוך הוא מרפה אז הרפואה לעולם לא חוזר המחלות אז אבל רבותינו אמרו אם יקום ויתהלך בחוץ על משענתו ונקע המכה רק שבטו איתן ורפו ירפא ורפו ירפא אומרים רבותינו בב קמה דף מ מכאן

שניתן הרשות לרופא לרפות ואומר רבנו הפלא יועץ אומר שלכן אדם צריך ללכת לרופא תרפות שיהיה לו רפואה שלמה הגמרא אומרת בב מציעה דף פז הגמרא אומרת עד ימו של יעקב אבינו לא היה חולי מה היה היה אדם היה פתאום יכול למות היה מתעטש והולך מן העולם אבל יעקב אבינו ביקש מהקדוש ברוך הוא ואומר ריבונו של עולם אפול הכי טוב ש שיפול חולי על האדם למה שניים שלושה ימים לפני כן שיוכל לצוות לבניו אי אפשר שאדם פתאום ימות אז הקדוש ברוך הוא שמע לו אמר לו אתה

כן אתה יעקב אבינו בך על מנת שהוא יהיה סימן לעולם לכן כתוב ויה אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח את שני בניו עמו את מנשה בת אפריים אחר כך עד ימי אלישע הנבי היו בני אדם נרפאים רק מחולים קלים מאוד שאיין בהם מיתה אבל מחולים שיש בהם מיתה לא יכולו להתרפות כל מי שעלה חולי של מיתה מת ממנו עד שבא אלישע ביקש רחמים והקדוש ברוך הוא קיבל תפילתו ורפה אותו ומאז מי שחלה חולי של מיתה יכול להרפות כמו שראינו אצל חזקיהו המלך כאשר

חלך חזקיהו המלך בשחין הוא היה צריך למות מחוליו בימים ההם חל חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיה בן אמוץ וומר לו צו לביתך אמר לו כלא נבואתך בצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת צוות של אדם לא יתייאש מן הפורענות אז בעזרת השם צריך שהקדוש ברוך הוא ירחם על אמו ישראל שירפא אותם רפואה מנ שמיים אמן הנה חזקיהו המלך ברוך השם נהיה בריא השם ריפה אותו שלח לו הקדוש ברוך הוא רפואה מלמעלה כמו משה רבנו איך איך הוא ריפה את מצלתה אין נר פנלה

אז לכן זה דבר גדול שאדם קודם כל צריך לדעת לשמור את עצמו לשמור את גופו כמו שאומר הרמבם בהלכות דעות הוא אומר שאם ישמור האדם על גופו ולא יאכל כולסטרול הרבה בשר שמן יתאמן לא ילך לישון על כרס מלאה אז לא יהיה חילה כל החולאים הם באים בגלל המאכלת יתר המאכלות ש לא בריאות אבל גם מי שנוהג כמו הרמבם ראינו הרבה גם כן ים חולים זה לא זה הכל בידי שמיים אבל צריך אדם להשתדל כמו שאומר החתם סופר שמי הרפואה מרפאים על פי הטבע אבל מי

שלא חטא כל כך מ שחטה הרבה זה לא ירפא אותו רק צריך הרבה רחמים לחזור בתשובה זוא יהיה בריא שלא יהיה בעיות החזון איש היה אומר לא ללכת לרופא בעל גאבה למה אין הקדוש ברוך הוא אומר אין אני ויו יכולים והוא יכולים לדור במקום אחד אז צריך אדם ישים לב על עצמו שם בעזרת השם שיהיה ישועה בכל בתי ישראל אמן לפעמים הקדוש ברוך הוא שולח רופאים דווקא במקום מיוחד איפה האדם יהיה בריא זה דווקא במקום מיוחד הנה ראינו חזקיה המלך היה חולה והוא והוא זכה לספר

הרפואות הלו כתוב חזקיהו גנז למה שאנשים התפללו להשם אבל היה ספר רפואות של חזקיהו המלך אין כמותו אתם יודעים אבל מה שמי שמבזה תלמידי חכמים אין רפואה למחלתו וגם הרופאים אסור להם לרפות אותו מי שמבז זה תורה זה אתם יודעים היה לפני 180 שנה פה היה הציץ אליעזר היה היה שכן שלנו הוא היה פה הוא היה הרב ש של שערי צדק של ה של הרופאים שם ו ושמה מובא אומר שהתירו לרופאי ישראל לרפות כן ורפ רפ פ ניתן רשות לרופא לרפות אנחנו רוצים כמו שאומרים שהרפואה

תהיה שהרפואה תהיה בעזרת השם תמיד מן השמיים אדם הולך לרופא אם רופא חשוב וטוב הולך איתו מלאך טוב אם הוא לא רופא בעל ירא שמיים לא הולך איתו מלאך שיכול לרפות הרופא רק אפילו הוא בא לבן אדם ויש לו סבר פנים יפות אז הוא מרפא היום לא נצטרך רפואה רק להשים משהו על המילה כשעושים ברית מילה והשם יעזור אז בעזרת השם יהיה רפואה שלמה יש הרבה מה לדבר ברפואה אבל בינתיים זה בסדר ם אנחנו מרים ללימוד שלנו יש אין הרבה זמן כבר מאוחר אז אנחנו עכשיו

לומדים בדף כלומר השיעור של שבת היום זה דף קא כמספר מכאן בשבת למדנו דף קוף אז אנחנו נפתח דף קוף שלמדנו בשבת גם הדף בעצם מדבר על ה על הרפואה בוא נראה דף ק בשבת למדנו דף ק אז לפתוח דף ק מסכת בו כמה דף כ תזכור צימו ש בת כא הוא ידבר גם על כ בסדר אז אולי נתחיל מאיתמר שלוש שורות שתי שורות רחבות ראית למעלה למטה יש רחב רחב אחר כך יש פחות רחב שתי שולות אבל צריך שיהיה שקט שאנחנו נצליח ברבע שעה נגמור

זה דף קצר כן פנחס תפתח פתחת אין דבר אה בעל פה אתה רוצה בסדר על הקוף הצבעוני שבת גם למדת את הדף עכשיו לומדים את הדף של שבת [מוזיקה] איתמר לא לדבר איתמר המראה דינר לשולחני ונמצא רע בא לשולחני אומר לו תשמע אני רוצה להתייעץ איתך מישהו רוצה לשלם לי ב דינר הזה יקבל ממנו זה דינר בסדר או לא ואמר לו כן זה דינר טוב תיקח אותו ונמצא רע נחדה אומן פטור אדיוט חייו אם הוא היה שולחני אומן במלאכתו יש לו תעודה הוא אומן פטור אומר

ל אנוס מה אני יכול לעשות אני ראיתי אותו טוב אבל אבל אם היה חייב למה מה אתה מסתכל אומר הוא בא לשאול אותי א תגיד אני לא יודע אני לא בקי בעבודה הזאת תלך למי שבקיא בתניה דך בין אומן בין אדיות חייב יש ברטה שאומרת ם גם אומן חייב אמר פפה כי תניה אין מחלוקת בין הברייתות כי תניה מן פטור כגון דנקו ואיסור שני שמות של אומנים הם היו שולחנים בזמנם דנקו ואיסור ככה היה שמם ולא צריך מגמר כלל הם בקיים טוב טוב במטבעות אז אלה

פטורים לכן נחשבים לאנוסים אבל אחרים לא אלא במ טעו אז אם ככה דנקו כל כך הוא אומן אז איך טעה טעו בסקה דתה י שעת דניו כ מקטה הם טעו בהכרת מטבע חדש נפסלה המטבע הישנה והעמידו צורה אחרת ורק אותה שעה עכשיו יצא החותם של מטבעות החדש ועדיין לא לא הספיקו להכיר אותו לכן הוא אמר לו זה טוב לא שהמטבע היה מקולקל הוא בכלל נפסל כבר למה זה לא היה שייך היי תתה מעשה שים לב היי תתה דחזי דינרה רבי חיה אחזיה דינרה לרבי חיה התה

לו לרבי חיא מטבע דעת אם זה טוב או לא אמר לה מעליה זה מטבע חשוב למחר אתי לקמה ואמר חזיתה ואמרו לי בשה אומר לקחתי את המטבע הזה ואמרו לי אתזה זה מטבע לא טוב רע גרוע ולא כן הפיק לי אני לא יכולה לקנות בו אמר ל רב אמר לו רב הוא היה אחיינו של רבי חיא הוא היה אחראי על הכספים הבנקאי זיר חלפה ניהלה וכתוב בפנקסי דן עסק ביש ך לך תחליף לה את זה למטבע טוב ותכתוב על הע על הפנכה שלי עסק לא טוב

עשיתי אסק חינם הפסדתי לא הי לי לראות את הדינר הוא אומר למה אני ראיתי לא צריך לראות ומה שנה דנקו ביסור פטירה למה הם פקטורים משום דציכ בגמר אז גם ככה רבי חיא נמ מגמר כב הוא היה בקיא רבי חיה במטבעות הה יודע הגמרא יודעת שרבי חיה היה בקי גדול רבי חיה לפני משורת הדינו דעבד באמת הוא היה בקי אבל הוא עשה לפנים מישורת הדין לא רצה שתצטערו הזאת נתנ לה מפה לומדים זה דרך שאדם משתדל תמיד לעשות לפני משורת הדין אם הוא יכול זה טוב

כדי תנ רב יוסף והי זרתה ודעתה להם כתוב בתחילת הפסוק וה זרתה אתאם את החוקים ואת התור ואת התורות והודעת להם את הדרך ילך הובה ואת המעשה אשר יעשון והודעת להם זה בת חייהם זה מקום ללמוד תורה זה החיים של האדם איפה החיים של האדם אדם איפה שלומדים תורה את הדרך זו גמילות חסדים זה הדרך הטובה שאדם ילך בה אוהו גמלות חסדים זה הדרך האמיתית איך לעשות חסד ככה אדם למשל הולך מהבית שלו לבית המדרש בדרך יעשה חסד אזה חסד הוא יכול לתת צדקה לעזור לאיזה

מישהו מקולקל מרול אתה יודע שהחזון איש היה הולך בדרך היה רואה קליפה או משהו היה כן היה אומר והודעת להם את הדרך הלכו בה זה גינות חסדים שהדרך ך תהיה נקיה שאדם לא יתקן לא יפול ילכו בה זה ביקור חולים ר ברכי חולים כמו היום למדנו רפואה היהה הרו שד היה בת תמיד אצל ה הרב שע הנכד של החתם סופר היה הולך לראו שז הרבה פעמים לבקר אותו לראות מה שלמו אז פעמים אז לפעמים הייהה מעריך לפעמים מקצר אומר לו למה היום כבודו קיצר ב אומר

למה היום אני רואה שאתה צריך לנוחיות כל כמה דקות אז הכי טוב שאני לא אהייה פה כי זה הוא הרגיש ככה שהבן אדם לא מרגיש טוב צריך גם שאדם הולך לבקר חולה צריך לדעת אם יילך עם אנשים בלי אנשים הוא יראה לפי העניין כדאי לשבת לא כדאי לשבת וכמה זמן כדאי לשבת הכל צריך בחוכמה גם שאדם הולך לבקר חולה הרב פעמים צריך אם הוא יודע שהוא בעל עבירות או יש לו איזה בעיות בפרט שהוא מבוגר אז צריך להגיד לו שיחזור בתשובה אבל בחוכמה יגיד לו מה

זה מה זה עושה עוונות מה זה זה מה זה זה שבן אדם יחזור בתשובה כן פה היה פעם אחד יהודי צדיק היה ר לו רבי רחמים היה זקן ולא הרגיש טוב והוא תמיד היה אומר לי שהילדים שלו לא הולכים בדרך השם והוא בוכה אז אני צהלתי אותו כתבת להם ם צוואה אומר לו עכשיו לקחו אותו לבית חולים אני אומר לו תכתוב להם בצוואה שיחזרו בתשובה אומר עכשיו כבר לא יכול לכתוב אמרתי לו תמתין אני בא הלכתי הבאתי טפ אמרתי לו תקות תפקה תבכה אתה יודע איך

הוא בכה אומר מבקש אתכם תחזרו בתשובה כל הילדים חזרו בתשובה כן מגילו מגילו כן איך הוא היה שמח שאני אומר לו תבכה וואי וואי וואי אחר כך הוא נפטר זהו בשובה חזרו בתשובה צריך להתאמץ ללכת לבקר חולים זה זכות לא הגמרא אומרת שרבי עקיבא תלמיד של רבי עקיבא חלה נכנסו חכמים לבקר אותו לא באו החכמים לבק כ אותו הלך רבי עקיבא ניקה לו את הבית רבץ לו סידר לו נהפך להיות בריא אמר רבי עקיבא מי שלא הולך לבקר חולה שופך דמים אז לא היה להם לא

היה מי שיבוא היה הכל מלוכלך אצל החולה אז הוא עשה לו סידר אתה יודע חזוניש היה איזה אחד תלמיד אחד בא אליו שיברך אותו אומר מה יש לך אומר יש לו כאב גרון כבר כמה ימים ו אומר אתה לומד פה ופה מה עשה חזון איש לקח מונית לקח צנצנת דבש לימון ונסע לפנימייה למה התלמיד אמר לו לא לא מטפלים בנו בישיבה אומר אני בא הוא בא בעצמו הביא לו לימון והביא לו דבש אמרו לו כל הישיבה הרבנים מה עשית כבוד הרו אומר אם לא מטפלים אנחנו

נטפל במצווה מאז הכל הולך יפה ראיתה רב שח היה אחד התלמידים שלו לא הרגיש בנפש טוב היה ערב פסח היום בלילה ליל הסדר תצלצל אחד פסיכולוג טוב אמר לו אני בא אליך עכשיו בבוקר בערב פסח אומר לו כבוד הרב אל תבוא אומר לא בבוקר הלך העלה את התלמיד אליו ישב למטה טפל בו עד שהוא יהיה עכשיו אתה רופא שלחתי אליך תראה איך בערב פסח הוא לקח אותו תראה איזה דבר זה הלאה רש לקיש את הדרך הל כובה זה בקו חולים בא זה קבורה את המעשה זה

הדין ש יעשו לפני משורת הדין ככה צריך יש לקיש אחב לי דינרה לרבי אלעזר הראה לו דינר אמר אמר לו רבי אלעזר או מעלי יהו דינר טוב אמלך הזה דרך סמיכ דברק אני שסומך עליך אמרל כי שמכת עלי מה ממרה מה כוונתך שמכת עליי ואם הי שתקח משה באלח לפלח אם היא תהיה בסוף ימצא מטבע לא טוב אני צריך להחליף לך למה וד אמרתי מאיר הוא גרמה אתה אמרת רבי מאיר מחייה מדין מזיק דבר הגורם הפסד ממון רבי מאיר אתה לא ככה מילב רבי מאיר בלא

סביר לן כבתה אתה אמרת לרבי מאיר אבל אנחנו לא סוברים כמותו אין דינה דגרמי אמר לי לא רבי מאיר סביר לן כבט ואם אתה תיקח את המטבע ותראה לא טוב וזה יהיה לא טוב אתה צריך לשלם הי רבי מאיר טוב איפה היה רבי מאיר דעין דינה דגרמי סימן ד למפ סימן הנה נתנן דן את הדין דיין שדן דין טעה כגון זיכה את החייב אוי ואבוי הוא היה צריך להיות פטר פטור זיכה את החייב זיכה אותו זה החייב צריך להיות חייב זה פתר אותו וחייב את הזכאי

חייב את הזכאי לשלם שלא כדין או טמא את הטמא אור על מאכל טהור שהוא טמא ותי את הטמא היה זה טמא אומר זה טהור והלכו הבעלים וערבבו את הכל ביחד עם שאר הפירות הטהורים ועכשיו זה הפסד גדול מחמת התערבות אומר מה שעשה עשוי ושלם מביתו הפסק קיים לא חוזר בו אבל צריך הדיין להביא פול מהבית ולשלם למה אתה רואה הנה רבי מאיר מוכח שהוא דן דינה גרמה הלו מה הוא סבכי הוא הזיק בידיים הוא פסק והוא ערוב זה מה זה לא ערב זה לא בידיים התמר

עלה אמר ביה אמר רב והוא שנטל בנתן ביד מתי חייב רבי מאיר את ה את הדיין לשלם שעשה מעשה בידיו זה לא החי עבור גרמה אלא עבור מעשה בידיו בעקבות מפסק הדין הוא לקח ושם ואמר זה טרור וערבה בזה אלא הר רבי מאיר נתנן הנה מסר צמר לצבע לצבוע עלו אדום צבעו שחור על מנת שצבעיו באדום שינה צבעו שחור או שאמר לו שחור צבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו צריך לשלם לו כשווי הצמר בשעה שקיבלו למה כל מ מי שמשנה מדעת בעליו נקרא

גזלן ולכן נקרא הצמר קנה את הצמר בשינוי ואז עכשיו זה הצמר שלו והוא צריך לשלם לבעל הבית את הצמר שהביא הצמר לא קולל את הצבע מיד לוקח לו זמן אם היה קולט מיד אז אז זה זה לא זה לא נקרא שהוא קנה בשינוי אז זה גרמה וכמה זה גרמה אז חי רבי מר אומרת ללא אתם תעביד בידיים הצבע נקלט נכון לאחר זמן אבל הוא משנה בידיים מד ע בעל הבית בידיים הוא מכניס את הצבע לתוך הצבע אז זה לא נקרא גרמה אלא ה רבי מאיר דתנן

המשכך גפנו של חברו על גבי תבואתו המסבך גפנו על גבי תבואתו של חברו העבירה מה הוא עשה לקח את הגפן שלו העביר אותה למעלה מתבואת חברו עכשיו אם הוא יאה את הגפן עד שהוסיפו וגדלו התבואה והגפן אחד ממי ממה שהיה קודם הרי זה דש אסר את כל התבואה זה כלאיים וחייב כלומר הוא חייב מי שהעביר לשלם בבעל תבואה אתה רואה שמחייב רבי מאיר בדינה גרמה וכאן לא עסר בידיו את התבואה רק סכך על גבה האיסור בא לאחר זמן אז אתה רואה זה זה דינה ד גרמה

בזה מש בסטל זה רבי מאיר אז אתה רואה שרבי מאיר מחייב בדנה גרמה לא אומר אתה מנמה עבית בידיים הוא בעצמו יכך בגפנים על גבי התבואה זה נקרא בידיים אלא ה רבי מאיר איזה רבי מאיר אלא ה רבי מאיר מרבי מאיר שמובא להלן תניה מחיצת הכרם שנפרצה נלמד את זה עוד מעט מחיצת הכרם היה אדם היה לו אתם יודעים צריך תמיד להרחיק מן הקרם ארבע עמות שיהיה מקום איפה לעבור המחרשה אבל מותר לעשות סמוך אם יש מחיצה אם יש גדר עכשיו היה לו גדר בעל הכרם

היה לו גדר נפרצה ואז התערבב סמוך לתבואה של חברו נפרצה אומר לו גדור אומר לו בעל התבואה לבעל הכרם תדור את הפרצה שלך שלא תוסיף אחד ממתי על התבואה כי הגפן יכול לאסור את כל התבואה אכשיו כך אז הוא אז הוא גדר ועוד פעם נפרצה נפרצה אומר לו גדור את הפרצה נתייאש ממנה חשב שכבר לא לגדות את הפרצה אין מה לעשות ולא גדר הרי זה קידש וחייב אחריות הנה פה זה לא במעשה בידיים נפלה המחיצה וזה קדש וחייב אחריות בעל הקרם חייב לשלם לבעל התבואה והוא

לא הזיק בידיים אלא גרמה בסדר נראה גם המשנה משנה הנותן צמר לצבע והדיחו יורה מי שנתן צמר לצבא שיצבע לו את הצמר והדיחו יורה כלומר מה פירוש הדיחו הרתיח יותר מדי ונשרף נתקלקל הצבע כעת הצמר לא שווה כלום אתה יודע נהייה אבנים הצבע נותן לו הצבע דמצ מורו צמר לבן למה הזיק לו אין מה לעשות אין פה בכלל שבח אבל צבעו כהור אם צבעו מה הוא עשה זה היה צבע קמס נשאר לו מעט צבע בסוף ה בסוף בסוף החבית שלו אז הוא לא נקרת יפה הצבע

כמ שזה מעט בסוף לא נקרת יפה ונהיה הצבע לא כמו שהוא ביקש זה צבע לא יפה אומר כמה ש במזיד הזיק לחברו אז זה ידו על התחתונה ולכן אם השבע יתר על היציאה נותן לו לצבע את היציאה אם השביע השבע ועכשיו למשל היציאה של הצמר לקנות את הצמר עלה לו 200 שק עכשיו השבח הבגד שווה 500 שק אז מה הוא יתן לו יתן לו היציאה אם השבח יתר על היציאה נותן לו את לצבע את היציאה את ההוצאות שהוציא בציעת הצמר וזהו ואם היציאה יתרה לשבע ההוצאות

יותר נותן לו את השבע לצבע הכי פחות עכשיו נתן צמר לצבע לצבוע עלו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמ צמרו הצבע נותן לבעל הצמר דמ צמרו הצמר המשובח לעצמו למה הוא משנה מדת מדעתו נקרא גזלן אז מה הוא עושה כמה שהוא קנה את זה במה שהוא צבע שינה את זה אז נותן לו דמי צמרו רביד אומר לא לא לא לא מה אתה חושב בגלל שהוא שינה תהיה דו התחתונה אם השבח יותר ל היציאה שהוציא הצבא בצד הצמר נותן לו את

היציעה ואם היציעה יתר ד השבע נותן לו את השבע גם פה הולכים כך שואלת הגמרא מה קאור אמר אם צבעו כהור מה זה כאור אמר רב נחמן אמר רב חנה קלבוס מה הי כלבו מה זה כלבו מה כולם יודעים א א זה לא זה זה של צפעון כן מה זה קלבוס אמר אמר רב בר שמואל כפרה דודה זה קינח את היורה קינח את היורה היה לו צבע הוא נתן לצבוע היורה של הצבע היה בצדדים רק צבע קינח את זה עם זה ואמר לו בבקשה מה זה

צבע את זה בשירי הצבע נשר ביה כפרד זה לשון קינוח תראה רב שרירה גאון כותב קלבוס הוא כלי כמו צבת שהוא כלי שמשתמשים בו הומנה ברזל לתפוס ולאחוז כלים והוא נפתח ונסגר של לא לא לא זה לא זה נעשה כל מיני גבנים הצבע בגלל שהוא צבע את זה בשירים נעשה קלבוס כמו צבע כזה כן צבע כזה צבע כזה צבע כזה זה אצבעות צבע אחד כזה כזה כן אצן טוב אנחנו רבותיי נעשה פה הפסקה קטנה ואנחנו חוזרים אליכם אז כל טוב לכולם בוקר טוב לכולם היום אנחנו

יום אחד בשבת קודש יום ראשון בת באדר תשפד פרשה תרומה הנה גמרנו פרשת משפטים שבת איזה שבת קדושה עם שבת עם ראש חודש שמלתה גדולה ועכשיו מתחילים כבר יום ראשון בשבוע מכין את עצמנו לקראת שבת הבאה שיהיה שבוע טוב ויהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בעזרת השם הנה כתוב למדנו בתורה השבוע בפרשה ששת ימים תעשה מעשיך יום השביעי תשבות אומרים רבותינו מה הטעם שכתוב ששת ימים תעשה מעשיך היה צריך לכתוב תעשה מלאכתך מה זה תעשה מעשיך אלא מלשון ששת ימים תעשה מעשים טובים חיי האדם בעולם

הזה זה כנגד ששת ימי השבוע כל מה שיכול לעשות מצוות מעשים טובים יעשה למה ביום השביעי זה עולם הבא שבת יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים כבר אין מה לעשות מי שטרח בערב שבת יכל בשבת איך כתוב במתים חופשי כבר שאדם מת נסה חופשי מן המצוות משטר בערב שבת יחל בשבת זהו זה ככה זה הולך העולם המצוות מעשים טובים זה יאכל בשבת יהיה לו מה לאכול איך הברו רבותינו אורכה חיקה זדין קלינין כתוב בספר רשות חוכמה צריך האדם לדעת אם רוצה לדך בדרך מהמהלך שנה צריך

להכין אוכל לשנה שנתיים צריך להכין אוכל שמה זה עולם שכולו ארוך אז זה המשל כמו שבת אם אנחנו משברים יפה יפה את כל את כל ימי חיינו אחר כך אפשר אותו דבר כל השישה ימ האלה אם אדם שומר אותם כמו שצריך מרגיש אהרה בשבת אם אדם לא מתנהג יפה בשישה ימים הללו איזה הרה יהיה לו לשבת שום דבר צריך לשמור את לעשות את יפה יפה את הימים האלה ואז אדם מרגיש מה זה שבת בשביל זה כתוב שבת שבת מסוס ליבנו נהפך לאבד מחונן רבותינו אמרו בזמן

חורבן בית המקדש שבת מסוס הלב כל השמחה נאפה חס ושלום לאבן אבל בדרך רמז אומרים החסידים שבת אל תקרא שבת מסוס ליבנו אלה שבת מסוס ליבנו שבת היא שמחת הלב שבת היא מסוס לבנו תבדוק שבת זה מסוס הלב אבל חס ושלום לפעמים שבת לא בסדר למה נהפך לאבן מחל נו בימי החול לא התנהגנו יפה בשביל זה צריך חזק חזק שנכין את עצמנו לקראת השבת המלכה ולמה השבת זה מקור הברכה מי שעושה שבת כמו שצריך שבת מצילה את האדם מהרבה דברים הייה אומרים ש בעיצומם של ימי

השואה היה קשה מאוד מסביב מחוץ לשקר חרב ומחדרים אמה היה הרבה בר מינן בשואה נשחטו על קידוש השם היו מקרים רבים בהם נראה הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו הציל את עמו ישראל אומר בשנת תשג זה בעיצומו של השואה מלחמת העולם היה כיבוש הנאצי בשיאו משהו חזק למעלה משלוש שנים אז הנצים השתלטו על צרפת היה שם בבית הכנסת הגדול בעיר ליון והמשיך לפעול התקיים בו מניינים אומר בערב שבת אחת החליטה המיליציה של עיר ליון שהייתה ידועה כגדוד ההלם של ממשלת וישי שהגיעה השעה להפסיק את התפילה אומר

ם מספיק צריך להפסיק להם את התפילות ולהרוס את הבית הכנסת אומר הוא שרד כל הזמן גם בכל שנות המלחמה אומר צריך די היה ליל שבת נכנס בחסי אחד מחברי המיליציה נאמד בארכת בית הכנסת היו לו שלושה רימוני יד הוא התכונן לש את זה לתוך הקרן המתפללים אוי ואבוי המחבל פתח את דלת בית הכנסת נכלל בלי ששוכן בו שניות סבורות אחר שנכנס בבית הכנסת משך את נצרת הרימונים התכונן להשליך אבל המראה שנגל ליו הדים אותו במיד רבה קפה במקום והרימונים נפלו לו מהיד איפה שהוא עמד רק

אנשים כמה אחדים נפצעו פשעים קלים שהיו על יד זה אבל היה נס שאיין כמותו אומר מה הביא את הנצי הזה הרשע המרושע להיות כפו במקום אומר ברגע ש החליט להשליך את הרבונה הסתובב ת ככל הקהל לצד הפתח הוא נכנס כל הקהל הסתבב לצד הפתח הוא נראה לו כל המתפללים קיבלו אותו ברור שמנ דו הוא מתכונן לעשות להם רע היה לו בראש הם יודעים אומר תכף הם באים עושים בשבטים קורעים אותו הוא לא הבין מה קורה הוא לא הבין מי גילה להם את הסוד הזה א נכנס

לבית הכנסת בשקט איך זה כולם הסתובבו היה בטוח מתכוננים נרוץ אל להרוג אותו אז הוא לכן פחד אבל מסכנים המתפללים מה הם עשו הם היו בקבלת שבת שהגיעו לרגע לקטע האחרון בי בשלום עתרת בנה שהגיעו לשם על פי הנוהג בקהילות ישראל מסתובבים לצד הכניסה כאילו קוראים לכלה בואי בואי אז ככה היה אז הם הסתובבו לכיוון הפתח שם לקבל את השבת וכך ניצלו חיים של עשרות מתפללים תר לא השבת קבלת השבת כן איזה נכון חשבתי למנגינה לא זה בטח איזה איזה דבר גדול זה שאדם ידע לו

השבת היא מציה מכל צר צוקה כל נגע כל מחנה הכז תהילת עילות איך הקדוש ברוך הוא מכוון את הרגעים ברגע ראית זה הכל בכוחו יתברך זה השבת הכוח של השבת זה מה זה עושה שאדם בבית שלו מכבד את השבת איזה אווירה יפה בשבת זה גורם זה גורם לאנשים אתה יודע היה לפני איזה 50 שנה ויותר היה נשיא של ארצות הברית קראו לו טרומן לא לא ידעו מה מה גרם להיות הגורם הראשון שהשפיע על החלטת האום הוא בזמנו השפיע על החלטת האום הדבר הטמיע את כל נשיאים

ראשי ממשלות היו בקשר הדוק עם נשיא ארצות הברית לא הבינה מה מה כל כך מכבד את היהודים ם סך הכל חלק קטן מכסית כן מאוכלוסיית העולם יש עשרות מיליונים של ערבים מה קורה לו הבן אדם הזה אומר היה שיחה שנהל איתו הרב לורנץ הוא והרב סולומון ביחד ואומר להם אני שמח שנפגשנו ואני על ההזדמנות שלי לספר לכם על הכרעתי כל מה שקשור להחלטת ההו בזמנו בשנת השח החלטה החלטה שלי ציין הנשיא לטובת 650 אל יהודים מול עשרות מיליונים של ערבים בניגוד האינטרס המדיני של ארצות הברית

אומר עד כדי כך גינו אותו בעיתונים ר טרומן בוגד אמרו לו אומר אומר אומר למה אני עשיתי את זה אומר אני גדלתי בשכונה יהודית בקטנות היו מסביבי כולם משפחות יהודיות אבל מאוד הארכתי אותם למה אני הייתי גוי שבת שלהם הייתי עובד אצלהם והייתי נכנס למשפחות מדליק מכבה מסדר ומה הייתי מקבל מהמהם פרוסת חלה שהייתי בא גוי שבת נותנים מ חלה אם הייתי יותר רעב הייתי אומר להם אם יש עוד משהו נותנים לי צלחת צ'ולנט נותנים לי קיגר הוא אומר אתה רואה אומר אבל הם כל כך

התנהגו איתי בכבוד הייתי ילד קטן איך כיבדו אותי מה היו מנשקים אותי מה אתה צריך נתנו לי היו מכבדים אותי אומר ראיתי מה זה שבת מקסימה אצל היהודים איך כולם יושבים ואיך אומר אבא שלי כל יום ראשון היה מלמד אותנו תנך הגוי אומר זה טרומן אומר למדתי על כורש איך שהוא חזר לארץ יהודה ולבנות את בית המקדש בירושלים אומר אני תמיד ראיתי את היהודים כל כך טובים אמרתי אני רוצה לבנות להם בית המקדש אני אהייה נשיא ארצות הברית אומר וכך היה אומר אני נהיתי נשיא וכך

זה קורה תראה מה זה אומר רק אני ו סטולין אז היה סטולין נשיא מע ברית המועצות אומר רק אנחנו ידענו את האיום הגדול של האטום אמרנו בשנים האחרונות כבר ים את זה למפריע יהיה מלחמה עם אטום לא יהיה מלחמה עם פצצות רגילות אומר איך מי יכול להציל את העולם מזה רק השבת של היהודים לכן אני תומך בכל כוחי ביהודים הדת שלהם התורה שלהם השבת שלהם היא תציל את העולם אם רוצים להציל את העולם כך אומר לרב אונ לרב לורנץ אומר העם יהודי ידע שמצפים ממנו ה

כל העולם לשבת שלו שיציל את העולם ח תראה גוי לפני 50 שנה למה הוא אומר יהיה לא יהיה ברירות אחרות אין ברירות אחרות זה הברירות שיהיה ראית זה אלה שטועים לא יודעים מה זה שבת מחללי שבת ונותנים תומכים ב זה לא שמירת השבת זה הסגולה הגדולה שצריך לדעת שזה ציל את את כל העולם כולו זה לא מלחמה פיזית זה הכל תהיה מלחמה רוחנית ככה זה הולך מאוד מאוד צריך להשתדל בכל כוחנו היה ב היה איזה קונצרט אחד קונצרט זה של שירים לא אז היו שמה נגנים

עולמיים מי שבא לשם היה שמה אחד רב עמר היה נולדו לו שני בנים בצרפת אבל הם נגנים מקצועיים פייטנים שאין כמותם אבל הם אין דבר כזה שהם ילכו לאירוע בשבת בעולם לא שיהיה מלכותי הכי גדול ויהיה כבוד הכי גדול הם לא הולכים אומר היה איזה מארגנים שארגנו משהו מלכותי והם לא ידעו שהם לא באים הזמינו אותם לא באו אמר להם יש לנו את מלך מלכי המלכים לא נכון אתם מביאים מלכים אבל לנו יש את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא השבת הזאת לא נעזוב אותה בעולם

הם לא לא התאספו אמר לו אנחנו רק נבוא אם אתם רוצים מוצאי שבת אומר השום הופעה לא היייתה שבה בלי שהם יבואו המכבד שבת באו במוצאי שבת אז רק נהנו ראית מה זה איזה קידוש השם זה אם הם מוכנים לוותר זה היה קידוש השם גדול תמיד זה עם ישראל הם יודעים מה זה שבת מכבדים אותה והשבת היא היא השומרת את עם ישראל היה גם בסלוניקי ביוון שמה היה שפע גדול למה הזה סלניק זה נבנה בשפת הים של העיר המס ששילמו האוניות ברכת הסחורה נתן כוח גדול

לעיר סלוניקי היה להם שפע היה הרבה אומר היה שמה סבלים יהודים שהם היו מפרקים את הסחורות האוניות ובשבת היו שובתים הסבלים היהודים אמרו לא עובדים בשבת שבת מנוחה היה איזה יהודי אחד שהיה לו הרבה סחורה של עצים הייהה סוחר גדול של עצים האוניה שלו הגנם בערב שבת אומר ל תוציאו את זה אמר להם תעלה לשמיים ת בשבת לא עובדים פה אמר להם אני צריך ללכת לנופש ואם אני אראה שאתם לא טיפלתם לי בעצים דמכם בראשכם למה הוא היה גביר גדול יהודי גביר גדול יודי כן טוב

היה סוחר גדול גדול של עצים ביום בת איפה שהוא יושב קיבל הודעה שכל המחסנים שלו הגדולים של העצים הכל נשרף הוא היה עצוב הוא היה בטוח שגם הם פירקו לו את כל האוניה ל לזה חזר ראה ש למחסן ראה שהם לא פירקו למחסנים הם לא פרקו הם לא פרקו זה באוניה הכ נ ה הוא אמר עכשיו מזה אני יכול להתחיל מחדש מהיום נתן להם מתנה גדולה למנהל של הסבלים ואמר מה היום אני שומר שבת תראה השבת הצינה אותו הצילה אותו כן זה פלא איך השבת זה

שבת אדם הכל בזכות השבת הוא ניצ לא היה ככה עם המלת ל היה עשיר אחד גדול איך היה הוא היה כן לא מוכן צולל בונה רצו לעבוד בשבת הם שלחו מי שיכסה להם את את המלת והוא טעה הוא כיסה את המלת של היהודי ששומר שבת כן ראיתה מה זה זה הכל אילת האילות סיבה טוב היום אתם יודעים היום זה פטירת רבי יוםטוב אלגזי רבי יום טוב אלגזי הוא היה ראש ישיבת בית אל אחרי מורנו ורבנו הרשש 26 שנה היה הרשש ראש ישיבת בית אל אחריו היה

רבי יוםטוב בן גזי 26 שנה גם כן היה בנו של הרב הרשש רבי יצחק חזקיה אומר אני לא רוצה להיות ראש ישיבה שיקח את זה מי שצריך אז הוא נסע לטוניס מה היה ראש הישיבה רבי יומטוב אלגזי שהיה גאון הגאונים עוד לפני כן סמוך לפטירתו שלח אותו הרשש להביא כסף לירושלים ולישיבה הוא ביקר אצל רבי נתן אדלר רבי נתן אדלה ראה ברוח הקודש הרשש נפטר היה איתו אז בחור צעיר החתם סופר בזמנו והיה שם רבי יום טוב אלגזי ואז אמרו לו אז נתנו לו הרבה כסף

והיה רב חיים דלרוזה כתב מכתב טלגרם מהר מהר לרבי יוםטוב אלגזי שיבוא מיד כי הרשש נפטר כן ואז הוא חזר בחזרה אבל אחר כך באיזה זמן היה אח של האדמור מגור דווקא בשבת היה פטירת רבי ישראל מגור היה האדמור הבית ישראל הה היה צדיק גדול הבית ישראל אנחנו הכרנו לו אז הוא אחיו קראו לו רב נחמני אלטר אז הוא אומר שהוא שמע מאנשים גדולים שמרי לגזי היה א בי דין פה בירושלים ואומר הוא בא לאירופה אצל הגאון בעל החתם סופר אומר חתם סופר אני מכיר אותו

מל שעבר כשהייתי צעיר והוא היה כל כל הארץ אצלנו יר כל גדל עולם כיבדו אותו כבוד מלכים שהיה ד אומר ועדיין הגון חידה אומר עדיין וא עשו לו חצי כבוד שמגיע לו למה אומר חיבור הספר שהוא הוציא נראה שאין כמותו בעולם בגאונות בחוכמה בידע אין והיה אצלהם מעשה באותו זמן שהוא היה ש הגאון בע נודע ביהודה היה שמה איזה אישה אלמנה והיא היייתה אגונה לא לא אלמנה אגונה והגאון בא נודע ביהודה לא לא רצה להתיר אותה נסה בשום אפן ו אומר לא יכלה להתחתן באו אצל

המערת גזי הוא היה אף בית דין של פה של ירושלים חוץ משהיו מקובלים גדולים כל המקובלים הגדולים היו גם גאונים בפשט היו תלמידה חכמים גדולים אז הוא סיפרו לו למערת לגזי אומר תביאו את האישה לפה דיבר איתה עם עם הגונה בירר פה בירר פה אמר אני מתיר אותה היה נסע אליו הנודע ביהודה התפלפל איתו הגאון רבי חיים רבי יום טוב לגזי התפלפל ביחד ו אומר לא הוא עמד בשלו אומר היא יכולה להתחתן היה צער גדול נודע ב יהודה אומר לו איך אתה רוצה לחלוק עליי אומר

לו אבל זה לא דין אמת אני אומר לך זה הדין האמת היא יכולה להתחתן למה שתישאר ככה אני מתיר אותה והוכיח לו והוכיח לו אומר לא היה בצער גדול ואז בא אליו החזר הבחור בעל של האישה הזאת הלך לו בוא אליי הז הבחור פה אומר אני בא אליך אומר לו לא יכול להיות בעולם הבחור הזה בא מעולם האמת בגלל שאתה בצער גדול הוא בא מהעולם האמת הוא לא חי הוא נשמה הוא לא פה אין דבר כזה אומר לו תסגור אותו במקום שאתה רוצה הכי סגור תעמיד

שומרים ותראה אם אתה תראה אותו יותר סגר אותו אין אומר אדוני הוא נפטר מן העולם הזה וככה זה וככה תנו את גם נודה ביהודה הסכים תראה איזה איזה איזה דבר זה מרי תל גזי ראית מה זה היו אנשים גדולי עולם כותי מגן עלינו זה מפריע לו לא אני בסדר אני רואה אותך הכל נהיה בסדר כן כן נפתוח מלכים מושה הגיע מלכים א פסו פרק ח פסוק לו נתחיל ואתה מתפלל משה שלמה המלך שכל מי שפוס כפיו אל הבית הזה לבית המקדש הקדוש ברוך הוא יענה לו

השכינה שם הקדוש ברוך הוא יענה לו ואתה תשמע שמה קח ממנו היום משה לא לא כנס גדול שהוא בא כל יום מאוחר חושב פה זה הפקרות ואתה תשמע שמיים משלחת לחטאת עבדך בעמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה רעה כי יהיה בארץ דבר יהיה שדפון ירקון הרבה חסין כי יהיה כי יסר לו אויבו בארץ שעריו כל נרע כל מחלה זה כשיבוא אויבו לצור לה בארצו אוכל מנגע מחלה מה יעשה כל תפילה כל תחינה אשר תהיה

לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נרע לבבו פרס כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע השמיים מכל שבטך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם למען יראון כל הימים אשר הם חיים על יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתת לאבותינו ורם אל אנוכי אשר לא מעמך ישראל הוא וב ארץ רחוקה למען שמך גם אליו תשמע כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה זרועך הנטויה וב התפלל אל הבית הזה

אתה תשמע השמיים מכל שבטך ועשית ככל אשר אליך נוכלי למען ידעון כל עמי הארץ כי שמך את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי זה עכשיו בדיוק פרשת המשכן כי יצא עמך למלחמה לא יבוא בדרך אשר תש לחם ויתפללו אלנו דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת שמיים את תפילתם בחינתם ועשית משפטם כיחו לך כן אדם אשר לא חתה ונפת בם ונתתם ונתתם לפני אויב ושבו שבהם אל ארץ האויב רחוקה וקרובה הנה קרובה זה עזה והשיבו

את ליבם בארץ אשר נשבו בה ושבו והתחננו אליך בארץ שבהם נמור חטאנו ובינו רשענו חוזרים בתשובה מה תעשה ריבונו של עולם שבו אליך ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ ויהם אשר שבו אותם והתפללו אליך דך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת בבית אשר בניתי לשמך ושמעת שמים מכל שבטך את תפילתם ואת תחילתם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטו לך ולכל הם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שוביהם ורמו כי עמך בנחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל להיות עיניך פתוחות אין תחינת עבדך

ין תחינת עמך ישראל לשמוע עליהם בכל קוראם אליך כי אתה הבדלת לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דיברת ביד משה עבדך והוציא ך את אבותינו ממצרים אני אדוני פפם או אלוהים תראה איך אומר שבו אותם התפללו מכל ליבם יחזרו בתשובה יביאו יחזירו אותם זה התשובה לא בחי ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם צבות בראשית תמן תראה תמן שבת ג בן אדם בראשית בראשית שבתות שבתבת ובת קדומים בום השבת חש יציאות א מוק ת זרעך מארץ ים מושיעך מרחוק ת זרך מאר ק נעשה צדקה פני

הלימוד הנה שת ח שע בכל בת ישראל מי ששה ביום שישי פעמיים צריך לעשות היום ומי שלא היה ביום שישי יתן היום 10 חוץ מהזה שצריך לתת גם את הזה יצחק כנס משניות אנחנו ב מסכת כתובות פרק 12 משנה א' יופי הנושא את האישה ופסקה עמו כדי שזו נבטה חמש שנים היא כבר היייתה נשואה מקודם לבעל אחר תאלמנה או נתגרשה ועכשיו תנתה עם בעלה השני הזה שיתן מזנות יתה מש חמש שנים חייב לזונה חמש שנים כפי התנאי זה דברים הנקנים באמירה מתנים עליהם חייב ניסת לאחר

אם גרשה וניסית לאחר ופסקה עמו כדי שיזו מביטה חמש שנים חייב תזונה חמש שנים לא יאמר בעלה הקודם נכתבו אצלי לא אלא מוליך לה מזונותיה למקום שהיא אמא איפה ש אמא שלה וכן לאמרו שנהם הרי א זנים אותה כיחה נהיה שותפים לא אלא אחד זנה ואחד נותן דמי מזונות רשעית טבוע את המעות זה היה התנאי חייב לקיים אותו משנה ב ניסת אם ניסא את הבת בתוך הזמן שהתחייבו לזונה הבעל נותן לה מזונות בעלה של הבת והן נותנים לה דמי מזונות הבעל מפרנס אותה והן צריכים לתת

את הכסף מתו הבעלים בנותיהן ניזונות מנכסים בנחורין שייש ביד היורשים והי ז נכסים משועבדים פני שהיא כבעלת חוב הפקחים שהיו נוסעים אישה אחרת היו כותבים על מנת שאזו בת חמש שנים כל זמן שאת אמי היה פקע אומר כל זמן שאת איתי אני אזון אות חש שנים אולי מחר אני יודע מה תברחי תקחי ג תלכי לא עוד משנה למה צריך של שבת אחד אלמנה שאמר אי אפשי לזוז מבית בעלי אני רוצה להיות פה אין היו שם יכולים לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך לא אלא

זני אותה בבית בעלה נות מדור לפי כבודה היא אפשי לזוז מבית אבא אמרה איפש לזוז מבית אבא אני רוצה להיות אצל אבא שלי חוים ש אמר לה אםא את אצלנו יש לך מזונות ואם אי את אצלנו אין לך מזונות אם הגור פה איתנו ביחד קבלים מזונות את רוצה ללכת לאבא שאבא יתן לך מזונות את לא מקבל למה הם אומ ברכת הבית מרובע שמה צריך לתת לך זה תקציב מיוחד פה מבשלים כולם ביחד ניתן לך מנה אוכל ם כולם זה ברכת הבית אם היייתה טוענת בני שהיא

ילדה והן ילדים זני ותה בית אביה היא הייתה צעירה ואלה בנים מבוגרים של בעלה מאישה אחרת לא יכולה להיות בבית אבא שלה היא צעירה לא מתאים לה להיות עם הילדים הגדולים האלה הגענו משנה ד' היום דף קוף א יצחק תפתח כא כן נכון קודם תפילת בית המדרש שתי אדומות שחוד קודש בריך שם כל ישראל הנ אנחנו באים קים מצוות עש שמו תורה כמו שאמר כתוב וון נינו שנו כמת ואל תצ מנו דמת ברוך א הנה ברכם קוד א בר אד מסיון עושה שביים רץ כ היום

הלימוד נו נשמת הלגר בת רבקה ו נשמת רבי נפת נקרי בן חננה מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר ב מה בצרה יעד שמואל בן שולמית פנחס בן דינה פנחס בן דינה ים בן נסי בן כחנה ה כ בני ישראל יברך ל הצלחה גדולה שושנ שוקת בת מרים לרפואה שלמה ושעה גדולה ולהצלחת סתר בת בת איריס וכן למשה בן שלושה נשקת וגם להצלחת עוד שמות כן רגע אחת היה פה שמות שהביאו ליעם ישראל או שזה כבר כן זה זה זה זה תודה להצלחת ירדן חי דוד בן

רחל זה חיה שנמצא בעזה מקדש על ידי וסמס נירון בסדר הנה לפתוח דף כ א' כמספר מכאל בעזרת השם ביום חמישי יהיה השיעור בשעה 8 בבוקר מוקדם למה כי הולכים אצל משה רבנו אצל רבי שמעון ביור חי בסדר תמנים אני לא חושב שהם באים כן אנחנו נתחיל מדף כ עמוד ב' מהמשנה ככה ביקש מאיר כמה שיותר חוזרים זה יותר טוב משנה אפרים אתה איתי השם ישמר מושה אולי לפעמים רוצה קפה ט תראה אה בסדר תודה הנותן צמר לצבע ודחו יורה נותן לו דמי צמרו אדם נתן

צ לצבע שיצבע לו את זה הצמ מטבעו הוא לבן והוא רוצה סבדר כחול לכבוד שבת אומר תעשה טובה תצבע לי את זה ואני אעשה סרוג אותו ונעשה לו גם כן דוגמאות של צמות יפות לכבוד שבת קודש והדיחו יורה נתן את הצמר הרתיח אותו יותר מדי ו רף נתקלקל הרשב הצמר לא שווה כלום נותן ודמי צמרו מ צמר לבן להזיק אותו אז לכן צריך לצלם לו אין פה שבע עכשיו צבעו הנה שרפה תוור שרתחו יותר מדי נותנת מ צמרו ואכ לקה שבחה כלל י נשרף לגמרי ולקר

השב יותר ליציאה אבל צבעו קאור אם השבח יותר ליציאה נותן לו את היציאה אם היציאה יתרה על השבע נותן לו את השבע כלומר מה זה כאור צבע אותו בשירי הצבע ולכן לא נקלט בו הצבע יפה בצמר אז לכן לא השביח הצמר כפי שהיה ראוי להשביח אם היה צבוע כולו בכחול יפה הה משובח עכשיו לא הצביע אז כיוון שזה במזיד הזיק לחברו אתה לא רואה שהצבע הוא בתוך בסוף היורה איך אתה תעשה הדבר הזה אז דואר התחתונה ולכן אם השבח יותר ליציאה אם עכשיו הצמר הזה נהיה

משובח יותר על הצע כלומר מה שהשביע הצמר יותר על הוצאות הצבע נותן לו את היציאה נותן לו את לצבע את ההוצאות שהוציא בצביעת הצמר בזה הצמר המשובח לוקח אותו בעל הצמר בעצמו שירוויח משהו ואם היציאה חוץ ממה שהוא משלם לו דמי הצמר דמי הצמר אין מה לדבר ואם היציאה יתרה על השבח נותן לו לצבע את השבח תמיד ידו על התחתונה כי הוא לא התנהג שצריך עכשיו לצבוע לו אדום צבעו שחור או שחור צבעו אדום נתן צמר לצבע והתנה איתו תשמע אני רוצה הצבע לי אותו בצבע

אדום והוא צבע או בדעתו בצבע שחור או אמר לו תצבע לי שחור בצבע אדום רבי מאיר אומר נותן ודמי צמרו רבי מאיר אומר הצבא נותן לבעל הצמר דמי צברו הצבע לוקח את הצמר המשובח לעצמו למה קנה אותו בשינוי שהמשנה מדעת בעליו נקרא גזלן וקנה את הצמר בשינוי ולכן נותן הצבא את הצמר לעצמו לוקח לעצמו ומשלם לבעלי בצמר לבל אבל רבי יהודה אומר מה אתה רוצה ש הוא כיוון שהוא שינה אז הוא ירוויח מסתכל ב בשינוי אלא תדע לך ידו על התחתונה אם ישב יתר על הציאה

השביח הצמר יתר על הוצאות שהצבע בצביעת הצמר נן לו את היציאה כמה הצת כמה עולה לך הצבע כח ואם היציאה יתרה על השבח ההוצאות הרבה יותר ממה ששבע נותן לו את השבע גמרא מיקא אמר אמר רבי נחמן אמר רבא ברחנא קלבוס זה כאור קלבוס מה הי קלבוס אמר רבא בר שמואל כפרה דודה אומר כפרה זה ה קינוח חיפר את ידיו קינח אותה קינח בו את היורה אז צבע בשורי הצבע שנשתייר ביורה זה קלבוס עוד תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כיסא ועשה מהם ספסל הלך

לנגר חר זהמן של עץ אמר לו תשמע אני רוצה לעשות כיסה עם ידיות יפה יפה מה הוא עשה עשה מהן ספסל שנה מדעת הבית מדעת בעל הבית או שאמר לו תעשי לי ספסל ועשה לו מהן כיסא רבי מאיר אומר נותן לו דמי עציו חרש נותן לבעל הבית דמי עצו הכיסא והספסל לוקח האומן החרש לעצמו למה קנה את זה בשינוי ונותן לו כמה הבאת לי עצים כמה שווה כך רבי ודה אומר לא מה בזה מה זה הוא נמצא ירוויח עכשיו הוא שינה רבי יהודה קונס את המשנה

מדעת בעלים עכשיו זה השביח אז הוא לא אז אני אגיד מה לעשות רבי יהודה אומר אם השבע שישביעו העצים במנחת החרש יותר על היציאה מה שהוציא חרש הוצאות נותן לו את היציאה ולוקח את העצים את הכלי לעצמו את את הכיסא ואם היציאה יתרה על השבע היציאה שהוציא חרש במלאכתו יתרה על השבע נותן לו את השבע משלם את השלום בשובי השבע לוקח את הכלי לעצמו מודה רבי מאיר לרבי יהודה במה אם נתן עצים לחרש לעשות מהן כיסא נאה ועשה מהן כיסא כעור עשה כיסא אבל אמר לו

תעשה לי כיסא כזה עם חריטה עם זה ועשה כיסא כעור הוא אמר לו נתן לו כסף לעשות ספסל צים לעשות ספסל נעה עש ספסל כו אז כן אין כאן כל כך שינוי אז האומן לא קונה לעצמו אז הואי בשינה מדעת הבעלים יד התחתונה לכן בזה מודה רבי מאיר שאם השבח יתר על היציאה אם השבח ששב עצים ממלאכת החרש יתר על היציאה שהוציא החרש במלאכה נותן לו מיציאה נותן לו בעל עצים חרש כלו ר הוא לוקח בעל העצים את הקלי לעצמו ונותן לו דמה היציאה ואם היציאה

יתרה על השבע ההוצאות יתרות על השבע ישבו העצים ממנחת נותן לו דמי השבע והוא לוקח העיקר לוקח לעצמו את הכלי שהוא ירוויח בסדר מאיר נמשיך איתמר סליחה הבעיה עלהו סבקו היה להם הסתפקו בני הישיבה יש שבח יש שבח סמנין על הצמר או אין שבח סמנין על הצמר כלומר עכשיו אתה רואה היה צמר לבן עכשיו נהיה צמר כחול יש מראה הצבע על גבי סמר זה נחשב דבר ממשי שמונח על הצמר כלומר יש שבח סמנין על על הצמר עצמו הצמר יש עליו צבע וזה נקרא שבח שבח של

הסממנים של הצבע הסממנים שמהן עושים את את הצבע האם הם יש להם שבח שהם נמצאים על הצמר נחשב לדבר ממשי מונח על גבי הצמר או אין שבע סמנין על הצמר זה לא נחשב לדבר ממשי ראשי יש שבח סמנין על הצמר חזותה מלתי המר איזה דבר ומהדר ל וכ מהדר לצמר וכ מדר ל סמנין כלומר באח השמר זה צמר כמד אתה מבין יש פה צמר ומחזיר לו צמר מ מחזיר לו גם סממנים מם זה המראה של הצמר זה כן דבר משהו אז זה שהוא שואל יש צבח

סמנים לצמר המראה שעל גבי הצמר זה דבר ממשי בפני עצמו או אין שבע שמן לגבי הצמר טוב הגמרא שואלת איך יד על איזה אופן הסתפקו אלמה ד גזל סמנים בדקן הוא טרנו הוא וצבע בהן אם נמר הוא גזז שממנים שלמים לקח צבע צבע כ קום שלם סמנים שלמים טחן אותם קנו בטר וגם שרנו ושרה אותם במים וצבע בהן אז הוא צבע את הצמר אז עכשיו ספק יש שבע סמן גבי הצמר כלומר מראה הצבע שעל הצמר נחשב דבר ממשי חייב לשלם את דמיו או אין שבח ש

לגבי צמר וזה מראה בלבד לא נשב לדבר ממשי פטור מלשלם את דמיו מי זה בעל הצמר אם הוא חייב לשלם את הדמים שעל הצבע או לא יגיד לו תחזיר לי זה צמר שלי חייב לשלם או לא הצמר זה הגזלן לא הוא בע ל הצמר הוא צרה את הצמר של עצמו העיקר הוא גזל סממנים וצבע בהם את הצמר של לא נכון רשי אומר את הצמר שלו אנ מדגז סבנים בדקנו טרנו וצבע בהן את הצמר שלו אז יש שבע סמן על גבי הצמר שמראה הצמר שעל גבי הצמר

נחשב ממשי חייב לשלם את דמה הצבע או אין שבע סנין לגבי צמר ומראה בלבד לא נחשב לדבר ממשי פטור מלשלם את דמיו אבל סוף סוף הוא ו א חרוזים הוא קנ זה היה שלם מה זה יכול להיות הספק אומר לו ה בעל הסממנים אומר אתה יודע עכשיו הצמר שלך היה שווה הוא היה שווה נגיד 500 שק עכשיו שווה 5000 שק וכמה שווה הסמנים הסמנים שווה 200 שק אמר תביא לי תביא לי את השבע שהשביע הצבע שלי את את הצבע שלך תביא 4000 שק הגמרא אומרת תיפוק

משום דקי בשינוי הוא בשינוי אומר אני אחייב אותו אם אין שבח סמני לגבי צמר אתה יודע הוא קנה בשינוי כ שטחן אותם ושרה אותם אז למה לא התחייב לשלם עבורם דמים גזלה קנה את כל סממנים בשינויי לצריכה אתה יודע מה מדובר גזל סמנים שרויין וצבע בהו מ לא לא שינה אותם הם כבר סממנים וכבר היו צבע שרוי והכל ואז בזה הוא צבע מה ה שבח סממנים לגבי צמר האם מראה הצבע של גבי הצמר של הגזלן נחשב לדבר שיש בו ממש וגזלן חייב לשלם דמר לה הבלי

סמני קטין הוא תחזיר לי את הצבע שלקחת מאצלי אודיל מה אין שבש גבי צמר דמר לת לך גבאי ולא מדים מה אתה רוצה אין לי כלום איפה אתה רואה את הדברים שלך אצלי על הצמר על הצמר זה לא זה לא דבר זה לא נקרא כלום מוחשי אין מוחשי לצבע זה ה ק אמר תכף לאט לאט לאט לאט לא ם רביעי אין שבע סמ ג צמר ממצא המר ת לך גבאי ולא מדי שואלת מה ן אין שבע לגבי צמר יכול להגיד לו אין לך ציבו כלום גם

אם מראה הצבע הוא דבר שאין בו ממש והוא לא יכול לטבוע אותו על מראה הצבע נ מלא אבס מני סדנו תביא את הסמנים שליג קחת לי סמנים הפסדת לי לקחת טשת אותם טחנת אותם אלא להך גיסה בדרך הפוכה אין שבע סמנין גבי צמר ומלה וצריך הגזלן לשלם לו כן שאין ע סמני לגבי צמר זיקו סידו סמניו הודין מה יש שבע סמנים גבי צמר ואמר לאמן חי קמך יש שבע סמנ גבי צמר גיד לו אומר לו הגזלן תיקח אותם הסממנים מונחים לפניך הם על גבי הצבר שכנינו

נו תקח אומרת קלינו במה ישקל איך יק איך יקח את הצמר אומר בספון בסבון קח סבון תוציא תיקח אומר צפון עבורי מבר שוה לו עבד הב הצפון הזה זה של פסח סך הכל מה הוא עושה הוא מנקה את הצמר מכבש אבל אין פה כל ממשות איפה הצבע הצבע נעלם ששלם לו על הצמר וקח את הצמר ה אלא אח מהס קינן או כגון גזל צמר סמנין דחד של אדם אחד גזל לו גם את הצמר וגם את הסממנים בצבעו צמר בנח סממנים צבע את המר את הצמר באלו

הסממנים וכ מדד לצמר מחזיר לו את הצמר עכשיו בספק גנב לו גם את הצמר וגם את הצבע והוא עכשיו למד להתלמד איך לצבוע איך לעשות ו בשביל זה גנב אז הוא צריך שלו עכשיו לא לדבר פה דבר וכמה הדר לנעלה לצמר מחזיר לו את הצמר כשהוא צבוע אז זה הספק יש שבח סמני לגבי הצמר וכמה הדר סמני בצמר האם שמראה הצבע על הצמר ה יש בו ממש והשבת הצמר הצבוע משיב לו את צמרו וגם את הסממנים האם ככה אודין מה אין שבח סמנים לגבי צמר בצמר

מהדר לה סמנים לא מהדרה ואז ישלם לו כמו שאומר רב אפלבוים ששלם לו עבור הסממנים שגזל אמרי טרפו קר נילה בדמה גם אם אין השבח סמן לגבי צמר אבל עכשיו בהשבת הצמר אין נגיד אין את השבח של הסמנים אבל בכל זאת יפטר מהשבת הצמר הצבוע גם מהסממנים שגז כשהוא משיב לו את הצמר גם פטור מלשלם את הסמנים למה עכשיו התייקר הצבע הצבע ילה אותו את הצמר ואז ההפרש שובי הצמר בשעת הגזלה לשו ועכשיו זה כתשלום על הסמנים אז הוא לא צריך להחזיר את הסמנים לצריכה אה

זל צבעה הספק הצמר הצבוע הוא זל בעולם השמר שישבע הצמר לא שווה לדמי הסמנים שגזל אם יש שבח סממנים צמר בהשבת הצמר הוא משיב לו גם את הצבע בזה הבעיה ובית אמא כגון שצבא בהו או שמ ל ציון משה והיא בת אמא כגון שצבא והוא קופה גז סממנים וקוף הוא גז שני דברים סממנים וקוף מאיפה הוא הביא את הקוף הזה אני לא יודע הרשי אומר זה לא קוף זה סלסלה א גזל סמני בקוף וצבע את הקוף חזר בעליו אז הקוף הוא לא משביח הוא לא משביח

במשהו צבוע נשאר קוף אם הצבע שעל גבי הקוף נחשב לדבר שיש בו ממש כאילו החזיר לו את הקוף לא החזיר לו את הסממנים ללמה עוד מעט הוא השתנה זה רק לשבוע כן גדל לו שהוא תרחץ בסבון אתה רואה גם אלה שיש להם שיער גדול מה יש אפילו צבעו את זה חכך תראה תוספות י משה פרש בקו שגזל קוף בצבע את הקוף בתמה אם כן הפסדי בידיים גקר ניכר מחיב נראה לפרד צבא ור קופה למר בגרות ועור כאין קוף שהוא מכוער אצלכם היה ביס בען קוף יפה

אומר היו יפים אצם לא הם היו רוקדים להם בשבת אצלהם כן שמ למה אדם אסור לרקוד בשבת זה היה מביא קוף רוקד גם היה מנגן הקוף מבים תפד גדולה ור ז הגוי גויים בטח לקרא את החתן שחב איזה שמח עוד איפה היו הר הבהמות עובדות על שתיים בשבת בחצרות של מישהו של הב של בח ציירה גם אצל הבעל שם טוב רבנה אמר אכה במ זקנן כגון ד צמר דחד סמנין אחד היה צמר ש אחד וסמנים של שייך לאדם אחר וכת קוף מצפן וצבע להוא צמר בנח

זמנים בא קוף צבע את הצמר באלה הסמנים והשביע את את הצמר האם הספק יש צבח סמנים על גבי צמר לאמר לאב סמני גבנו תרה תביא לי את הסמנים שלי זה על גבי הקוף אודיל מה לא על גבי הקוף על גבי הצמר שלך כי הקוף צבע אודי מה אין שמסמן גבי צמר ואמר לה נת לך גביי כלו מה אתה רוצה אין צריך כלום כן הקוף יודע גם לצבוע הכוח יש לו קצת כ לא אפשר להביא אותם סיידים או משהו לא אם הו את הבן אדם צובע עושה

כוב ח בן אדם עושה מה שהבן אדם עושה בכובע הרב למה צריך להעמיד שזה סמנים של מישהו וצמר של מישהו נגיד שאותו אדם יש לו גם סמנים וגם צמר וקוף צבע לא הבנתי למה שני אנשים פה צריכים להיות אז מי טוען מה זה שתי אנשים זה אומר לו תשמע הסמנים שלי אצלך לא הוא גזל את הסמנים והצמר ממישהו מאותו אדם ובא קוף צבא אז מה הוא תפע את עצמו אומר לו הקוף שלך מה אין לי שום דבר לגבך אמה זה טוע את עצמו קוף תיקח מהקוף

או מהבעלים של הקוף אתה שמה קוף כ קוף כ קוף יכול למקור הוא לא מ הוא לא מדבר אתה שמה בגד בגד שצבעו בכנפה בכנפה עורלה הדלק אתה רואה קליפות של פירות הקליפות למשל של של רימון זה עושה צבע כן אז רק של פירות לא של עץ בגד שצבעו בקליפה עורלה דלק ישרף הבגד על מחזות מלתי אתה רואה זה לא שכלום למה אתה אומר ישרף את הבגד כאילו שבח הסממנים בבגד אמר רבה הנאה נראה לעיניים עשרה תורה להנות גם עם מראה אפילו שאין בו ממש אבל

א אפשר לד מפה שהשמנים זה משהו התורה גם סרה מראה עיניים נתניה רילים לא יאכל אין אלא איסור אכילה מנן שלא יהנו ממנה ממנו לא יצבע בו לא דליק בו את הנר תלמוד אומר וערלתם עורלת את פריו ערלים לא יאכל לרבות את כולם שלושה פעמים לשון עורלה וערלתם עור לתו רלים לא יאכל אתה רה לרבות את כולם מה זה את כולם כל האיסורים לא רק אחילה את שמה בגד שצבעו בקליפי שביעיית הוציא מהמהם צבע דלק למה מראה שיש בו אתה רואה שיש בו ממש אם לא

כן אסור להנות מן הבגד שנתם רק תהיה בביתה תה מה כתוב שמה תהיה ובהמתך בלחייה אשר בארצך תהיה כ תבואתה לאכול לא צבועה לכן אם צבעו דל רב מה נן בגד שצבעו כפעולה ידלק פירות ידלק על מה חזותה מלתה הי מראה המראה יש בו ממש אמרנו לרבות את כולם תוספות תוספות ורמני י חביבי אני מרמז לך גמור אומין רביעית דם שנבנה בבית רביעית דם שמטעה באוהל שנבלעה בבית בקרקע הבית רביעי דם אתם יודעים הי מטמ באוהל דם שיוצא מן המת מטמא כמת עצמו וגם בטומאת אוהל

כתוב על כל נפשות מת לא יבוא לא כתוב על על כל מת לא יבוא נפשות שנפש המת מטמ כמת אז אז זה אדם שנבלע בבית בקרקע הבית הבית טמא כל הכללים שבבית טמאים למה הכלים נמצאים יחד עם אדם באותו אוהל ואמר לה הבית טהור יש אומרים הכלים שבבית טהורים ולה פליגה ה בכלים יבוא מקרה ה בכלים דתו לבסוף בכלים דתו כלים שהיו בבית מתחילה לפני שנבלה אדם נטמאו קודם הבליעה אבל מה שבא ונכנס לבית אחרי שנבלע האדם באדמה בכלים דתו בסוף אחרי שנבלע נבלעה בכסות הדם

נבלע בכסות בבגד רואן אם מתכבס את הכסות יוצא מעי דם טמאה ואם לאו טהורה עד פה השאלה אז אתה רואה מחפשים את הכסות אם כמות מים מדודה כלומר אתה מחפש עם כבות מים שאתה כבר שקלת אותם לפני כן את המים שתדע כמה יוצא דם ומ מדידים את כמות המים והדם המעורבים אם נוסף רביעיית הוכחה שהיה דם היה רביעית בבגד ואם לאו לא נוסף טהורה למה חסר מן השיעור לכן הבית אהו אז אתה רואה שמראה לא נחשב דבר אפילו שרבית אדם נמצאת בבגד לא מטמאין את הבית

רק באופן שאפשר לשחות אבל אם אפשר לשחות לא גבי עורלה אמרת לי שמראה לבד אוסר זה השאלה אמר רב הונה מקולי רביעיות שנו כאן בדם תבוסה דרבנן המשנה הזאת מדברת בדם שרקדו בו לא מדובר כאן בדם שם טמא באוהל מדאורייתא אלא רביעי דם ספק אם יצא מהחיים או לאחר מיתה ולכן מטמה רק מדרבנן ולכן אני רוצה צ לדעת אם היה או לא אם ככה לא דאורייתא לא הייתי מסתפק גם ב במעט היה מטמן זה ה מדאורייתא לא צריך תמיד רביעית אז כל רביעי ם שיצא כולה

לאחר מיתה מת דרית לם אדם ממן דינו ממש אז כשיש ספק אם יצא כולו מהחיים חר מיתה זה תמיר רק מדרבנן כן צריך לבדוק שיש או לא יש בר מה תנן ממין צובעי כלומר לגבי שביעית למדנו כל מין שהוא ממיני הצבען בשמיטה מין שההוא ממיני הצובע כגון ספיחי סיטיס זתים זה כורכום אומר קוצה צמח ששורש מפיקים צבע כחול קוצה יש להם שביעיית דמיהן שביעית יש להם ביעור ולדמיין ביעור ל מה עצים יש בהם משום קדושת שביעיית אתה כך רואה נוהגים כלומר אתה רואה ש שהפיח סטיס

סטים קוצה יש להם שביעית נוהגים ב דיני שביעית אסור לעשות מהמהם סחורה וגם אם מחרום אדמים שתקבלו בתמורה הם יש להם יש בהם דין שביעית ויש להם לדמים האלה בעור כשיגיע הזמן הביעור צריך לבערה מביתו ולדמן בעור מחרת הסמנים עליו לבער את הדמ שקבל והסביח האלה שמפיקים ם הצבע הם לא ספיחי עץ על מה עצים הם פיכי עץ על מה עצים יש בהם משום קדושה שביעיית עצים רגע ורמני על קנים ועל גפנים שגון סליחה עלי קנים ועלי גפנים שגון בחוה כלומר להחביא אותם עלי קנים ועלי

גפנים ש הקורדים עושים בזה אתה יודע ב כן עושים מזה יפרח שג בבן בחב להחביא אותם כלומר על מנת לאוצר למות החורף בח על פני השדה הדבר תלוי בדעתו קטן לאכילה למאכל בהמה יש בהם מישהו קדושת שביעית לטם לעצים להסקה אין בהם שום קדושת שביעיית כלומר יכול להנות מהם אתה רואה ש עצים אין בהם קדושת שביעית ואיך אתה אמרת לי ממיני הצובעים שנינו שיש בהם קדושת שביעיית אפילו שהם רק עצים בלבד הוא משנה אמר קרה לאוכלה במי שנתו בעורו שבין יצו עצים שנתן אחר בעורה כתוב

בתורה והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה שיטת ארץ לא נוהגת אלא במי שנאתו יעורו שווין בדבר שנאתו וביעור באים כאחד אכילה שתייה זה גם הנאה וגם ביעור בכ אחת קדושת שביעית לא נוהגת רק בדבר שנאתו דומה לאכילה יצאו עצים עיקרן מיועדים להסקה הנתן אר בורן אחרי שהשגת אותם נהיה גחלים עכשיו אתה משתמש בהם אז עץ שביעיית נוהגת בעצי הסקה לא לא כמין ה יועצים לצביעה ולא מיני עצים הם מיועדים לצביעה נתן בעורה נ שבה אז עיקר הנאה מהם זה בשעת בעורם שמרתיחים אותם באורה אז כלה מתבאר

האצבע בקד קולל את הצבע לכן חללם קדושה שביעית זה העניין וק עצי ד משחן דתן בתן שון שמן עצי שמן עד שמדליקים אותו להעיר אז למה אם כן למה לא תחול עליהן קדושת שביעיית כמו שאחד הצמחים שעומדים צביעה למה זה עשוי להדליק בשביל לעשות אור אז מה שתול עלי כן אמר רבא סתם עצים להסקה הן עומדים הם לא עומדים להעיר לכן שווה דינם לכל העצים לאחל להם קדושת שביעיית כמו כל עצים אבל ספיחי סתים ומיני צמחים שעיקרם לצביעה עיקרם עומדים להנאה שבאה מן הקילו שלהם ולכן

הם דומים לפירות שעומדים לאכילה שנאתם וביורן שווה אבל עלי קנים עלי גבנים מיועדים גם למאכל וגם נסק לכן הקדושה שלהם תלוייה במחשבה שלו מה הוא חשב אם נקטם לאכילה להנאה הבאה לאחר הביעור אז ישם קדושה ואסורים לאחר זמן הביעור אבל אם כיתה נשרפה תרים מר נסיים פה סדר מבחן בוא בוא תחזיר לי את זה אבל בקש משה לקחת יופי תכתוב את השם בניהו מי שלא הפריש פעה מתבואת עד שממש קצר עשה עיסה יפריש פאה מהעיסה ומדוע מחלוקת דת רבי ישמעאל מפריש כתוב שינוי יתרה תעזור תעזוב

יותר מי זהש חכמים חכמים יפ אזה שינוי שעשה יסה פרי פה עשה חכם אזה שלא מפש האם אדם חייב בכבוד אביו כאשר שומר תורה ומצוות כן מה ודאי לא דאי מה שכן ימה שלא הוא לא יהודי בנשיא בעמך לא טהור ועושה מעשה עמך אז כל חילוני לא חייב לקבו מה לא חיב דביד כן אז לא א לא מכבד ו צריך לכבל לא חייב אין חיו לא טהור זה פתח ל בתשובה הלח זה לא בדוק כ למה אתה צי למה בנשיא בעמ עמך זה אבא חיוני לא

עושה מסקנת שקטן שקטן מלמדים מזה ג גזל ולב הפריד ע עלה מהשדרה האם כנ בשינוי כן גזל עפר ועשה ממנו לבנה האם כן הה בשינוי לא לא חוזר לשות גזל חמץ ועבר עליו הפסח האם יכול לומר לה נגזל הרי החמץ שלך לפניך ולהיפטר אודי מה ישלם לו קשת הגזלה זהז ש ק ויכול באיזה אופן אסור לאדם להשתעבד בעודו של חברו אפל פי שלאחרים מותר שנראה כריבית הלבה לו כסף ועכשיו אם הוא השתמש בעבד זה נראה כריבית מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד מה הכוונה דוד

ושלמה זה תמונה או זה מילים למה מחלוק הזכ שזה תמונה אני זוכר אתה יודע איך היה נראה שלמה המלך ברוח הקודש הם ידעו כן ‏a הזקן בקנה גם כן גם כן מכ ג הר לא זה מה שהרב אמר הרב הרב זה חוף 100 שולחן ערוך אור אור ברכה אור הכל לא סתם סימן תכסח סעיף ג מי שנדע להתענות צך תעניות יכול לדחותם עד ימות החורף ויכול ללבות יום ארו ולשלם יום קצר בכל אחד מקרה יום זה לא משנה רק מה צריך כמה שיותר מהר שחס ושלום

לא יהיה איזה בעיה סעיף ד יש מי שאומר ששני ימים שני לילות רצופים יש לז אותם ל 40 תעניות שאינם רצופים או יש מי ש אומר לא זה 36 נכון 27 27 יש מי שאומר ששני שני ות רצופים ותן 40 תעניות שאינם רצופים הגהה ויש אומרים באדם חלה סגל בשני ימים צופים אבל אדם בריא שלושה ימים זה 4 ונראה לי דכל זה במי שח לצו 40 ימים שאי רצופים קוח תשובה כדי להצטער ואז משינ הי צער י צער יוצא בזה נאמר דינים נאמרו דינים בדברי האחרונים

ז אבל מ שנד לצו 40 יום צריך לקיים מה שנד זה לא גרע ביום זה פורע אפילו אפילו יום זה לו פורע מוד צי קיים דר כל שכן 40 יום שלפני יום כיפור שמתענה זכר על יד משה רבנו שמיש עליו אין להם תשלומים בשניים שלושה ימים רצופים חידוש צריך לטענות ממש 40 יום מה בהלול המתענה תענית חלו ביום טוב או בחולו של מועד או בראש חודש או בחנוכה או פורים או בערב יום הכיפורים צריך למטב תענית תענית לתענית כדין המתענה תענית חלום בשבת שתקפה ל מה

שביטל עונג גנו סעיף בומר על התענית ש משבת לשבת החיים אז הוא אומר אמנו ג לאכול בליל מוצאי שבת איזה דבר לסוד אפילו פב בכיסים כינו סובל אחילה אז הוא יכול להת במצא שבת חידה שם החיד במ ודר ד נעשה מה את אומר נעשה אתה אומר עשה נעשה 19 קמב דף קמב דיני המאכלות אסורות פרק 13 הלוקח בית עוש שכר בית בחצרו של גוי ומילה הוא יין אם היה ישראלי דר באותו חצר אפי שהפתח פתוח היה ע מותב מפני שהגם מפחד תמיד ואומר יכנס לביתו פתאום

ימצא אותי בתוך ביתו ואם הייה דר בחצר אחרת לא יצא עד שיסגור הבית וייה מבטיח וחותם בידו ואנו חושש שמזייף הגוי ויפתח הבית יצא בלא סגר הפתח סגר והניח מפתח ביד הגוי הר היין אסור בשתייה שמי נכנס הגוי ניסך שהרי אין ישראליי שם ואם אמר לו אחוז לי מפתח זה עד שאבוא הי מותר שלא מסר לו שמירת הבית שמירת המפתח ג' גו ששכר לישראל לדרוך את אלא ינו בטהרה כדי שיהיה מותר לישראל בכחו ממנו והיה יין בביתו של גוי מ ישראל זה שומר היין דר באותה

חצר הין מותר ואף על פי שהפתח פתוח והשומר נכנס ויוצא רואה זה כל העסק של הגוי שכר ישראל לעבוד ואם היה שומר דר בחצר אחרת הין סור אפי שמפתח חותם ביד ישראל שכיוון שן של גוי ברשותו אין מפחד לזייף להיכנס לבית ומר ואמה הם דעו בו לא יקחו ממני ד' אפילו כתב הגוי לישראל שנתקבל ממנו המעות למקור לו בענין ואין ישראלי יכול להוציא מרשות הגוי עד שייתן לו המעות הו של גוי ואסור אלא אם היה השומר דר שם בחצר ן השמר צריך להיות יושב ומשמר תמיד

נכנס ויוצא כמו שביארנו בין ברשות בעל היין בין ברשות גוי אחר ה ה ה יין זה טהור של גוי מונע ברשות הרבים או בבי פתו רשות הרבים ישראל לא לכים משו מותר שעדיין לא נכנס ברשות הגוי ו ואשפה וחלון בדקן אף על פי שאין בו פירות הרי אלו כרשות הרבים חבית יין שם גוי ה נמצא שם אין וסרה בית הפתוח לשם הו כפתו רשות הרבים ו חסר החלוקה בפספוס זה וישראל בצד אחר ללכן שני גגן שהיו גג ישראל למעלה וגג גוי למטה שהיו זה בצד זה

ויש ב פספס אף על פי שיד הגוי מגעת לחלק ישראל אינו חושב ששום יד נס לא משום טהרות ח מותר לישראל להפקיד ינו בכני סתום ביד גויים והוא שיהיה בו שני סבנים זה הנקרא חותם בתוך חותם כיצד סתם חבית בכלי שהוא מהודק כדרך שסותמים כל אדם בתע בתית הרי זה חותם אחד היה כים הודק בתחלה מלמעלה הרי זה חותם בתוך חותם לכן נמצא לכן נמצא פינד הרי זה חותם אחד הפך כצא פי אנוד לתוכו וצר עליו הרי זה חותם בתוך חותם וכן כל שינוי שמשנה מדברים

שאין דרך בני אדם הרי זה כחותם באחד תחה אור כשרה הרי זה כחותם שני ט ו הפקיד ביד גוי וחותם אחד הרי זה אסור בשתיה מותר בניה והוא שיחד לו קרן זווית י יין מבושל בשכר או יין שערב עם דברים אחרים כגון דבש ושמן וחן החומץ ג'יבן והחלב והחלב והחלב כל שיסור מדבר סופרים שפקדו ביד גוי אין ו צריך שני חותמות אין חותם אחד בלבד יו אבל היין והבשר וחתיכת דג שאין בהם סימן שפקיד דגו צריכים שני חותמות יכול להחליף אם יש לו סימן בבשר מספיק

חותם שמע דווקא אם אין סימן כתוב בקשה תד אבל הין והבשר וחתיכת הדג שדם צריכים שני חותמות השאלה אג רח הלך על היין בין יין מבושל בשכר או יין שרבו עם דברים אחרים כגון דבש ושמן כן החומץ והגבינה והחלב כ שורד סופ שו ביד גוי א לא צריך שני חותמות אלא חותם אחד בלבד דיו אבל היין והבשר חתיכת דג שאיין בהם סימן שפקיד ביד גוי צריכים שני עות המות יא יראה לי שכל מה שאמרו בעניין יין שלנו שהוא אסור משתיה מותר בניה בפני צד נגיעה שנגע

בו הגוי שהיה גוי עובד עבודה זרה אבל אם היה יסור בגלל גוי שאין עובד עבודה זרה כגון משמאלי שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שתפח על פי חבית הרי זה מותר בשתייה כן כו שצא בזה יב אבל המפקיד יין ביד ג תושב ששלחו ופלי או שני בתו פתוח בע צריך גר תושב הרי זה אסור בשניה שכל חשש של חידוב וזיוף נראה לי שכל הגויים שווים בו נעסה אין ברשותה נסר בשתיה על כל פנים יג יש דברים שאין בהם מיסור ניסוך כלל ושו אותם חכמים כדי להרחיק

מן ניסוך ואלו הן לא ימזוג הגוי המים לתוך היין שביד ישראלי שמ יבוא לצרוך היין לתוך המים ולא הליך גוי ענבים לגת שמ יבוא לדרוך גע ולא יסע לי ישראלי בשעת שמרי קן בכלי לכלי שמניע הכלי ביד הגוי ונמצא יין בא מכוחו ומסיע עמו או מזג היין אוהבי ענבים מותר יד וכן מותר שריח בחבית יין שלנו מותר לישראל להריח בחבית של יין נסך ואין בזה שום איסור שאין הריח כלום לפי שאין בו ממש כבר ביארנו שכל דבר שהוא אסור בניה אם ברחות דמה מותרים חוץ מעבודה

זרה משמשה כובת שלה וין שת נסך לה וחמ סתם ינם להיות דמו אסורים כדי יין שסך לעבודה זרה וכך גוי ששכר את ישראל לעשות עמו ביין שכרו אסור טז כן הסוכר את החמור יביא עליו יין ו שר סיבי יין רו אסור ימאות נתנו לו כ המלח אם נתנו לו בסכר כסות וקנים בפרות הרי זה ישרוף אותם וחבור האפר כדי שלא נהנות בו יז שכר לגוי חמור לרכוב עליו והני עליו לגין של יין שכרו מותרת שכרו לשבר כדי יין נסך שכרו מותר ותבוא עליו ברכה מני שמעד

ותפלה יח זוכר את הפועל ואמר לו העבר לי 100 חביות של שכר ומ פרוטות ונמצאות אחד מהן יין כרו כולו אסור יט אמר לו העבר לי חבית בפרוטה חבית בפרוטה וביר נמצא בעיני חביות של יין שכר חביות של יין אסור שאר שכר מותר כף אמ ישראל ומני ישראל ששלח להם גוי חבית של יין בשכר מותר שיאמרו לו תן לנו דמיה ואם נכנסה לרשותה נשו כ א' ישראל שהיה נ שהיה נושה בגויים מנה הלך הגוי מחר עבודה זרה ויין נסך והביא לו דמן הרי זה מותר ואם

אמר לו קודם שימכור םת לי עד שימכור עבודה זרה או יין שלי ואביא לך ופי שהוא סתם ינו מחר והביא לו הרי זה אסור ני שישראל ירות בקיומו שברה ממנו חובו כב וכן וכן גר וגוי שהיו שטפן בעל עלוק אין הגר יכול לומר לגוי תולת עבודה זרה ואני מעות אתה יין ואני פירות שהרי רוצא בקיומן כדי שיתו כנגדן אבל גר וגוי שרשו את אביהן גוי יכול למר לו טול אתה עבודה זרה ואני מעות אתה יין ואני פירות קל הוא שכלו בירושת הגר כדי שלא יחזור לסורו

ומי שבאו לרשות הגל אסור כג י שמחר נו לגוי פסק עד שד דמ מותרים שפסק שמך דעתו ומ שמשך קנה ויכ נא עד שיגע בו נמצא בשעת מכירה היה מותר מדד ו עד שלא פסק דמים דמ אסו שהרי לא צמח דעתו פי שמשך צ נגע עדיין לא צמח דעתו קח ן בעתו י זה כמוכר סתם נ במ דברים אמורים שמדד ישראל חו אבל לכלי הגוי הולך לסא שבידו ביד הגוי צריך לקח את הדמים ואחר כך ימדוד ואם מדד ולא לקח דמים אף על פי שפסק דבר

סו שהגיע לכלי נאסר כסתם ינם כפה נותן דינ עני גוי ואמר לו לפועל הגוי לך ושתה ואכול מן החנ ואני מחשב לו הרי זה חושש שמאי שתה יין שזה כמו שקנה לו יין נסר ושקה הוא כנגד זה בשביעית אסור ג ש נתן ד בני ישראל עם הארץ אמר לפעלו ישראלי לך ואכול ני משב ואם אכל פועל דבר שאינו מוסר אסור אבל אם אמר להם אכו ושתו בדינר זה מוש אמר להם אכו ושתו עלי מחני ואני פוע פי שנש בד ולא ד ש בודו הרי זה מותר

חו שש לא משום יין ס ו משום שבעית ו משום מעשר כז מחקנו לעם לוקח מהן דמו כפי שירצה אומר לגוי הין לך 200 זוז וכנס תחתי באוצר המלך כדי שיקח הגוי היין שכתב בשם ישראל וייתן הגוי הדמים למלך אבל אומר לו הה לך 200 זוז אומר ל תן לי מן אוצר גוי שנגע בינו של ישראל ונסו מותר למכור אותו יין לאותו גוי שעשר לבדו כיוון שנתכוון זה הגוי זיקו ולאסור ינו הרי זה כמו שברו שרפו חייב לשלם צו הדמים שלוקח ממנו דמי זק ולא דמי

המכירה עוד פרק עוד פרק של שבת כל עכשיו זה של היום כל יסורי מאחלות שבטו שן בכזית בינוני בין למלכות בין כרת בין מיתה בידי שמיים כבר בארנו שכל ם חייב כרת או מיתה בדי שמיים על מאכל לוקה ושיעור זה כל השיעורים עעם כל השיעורים לש מסיני זה מה זה כזית כן מ כזית למה לא ב כזית לעונשים ואסור מן התורה לאכול כל שהוא מדבר ה אסור חצי שיעור אבל אנו קה אלא על כזית ואם אכל כל שהוא פחות משיעור מקין אותו מכת מרדות מדרבנן לא

חיב כ כזית שמרו חוץ מש בין השיניים הנותר אבל מה של בין החניכיים למה שבל שהרי נהנה גרונו מכזית תודה לך אפילו אכל בחצי זית קיו ויקיו וחזר ואכל חצי זית עצמו שיקי חייב ראית איזה חמון אחר חצי זית הקי חזר לאכול את הקי שאין היוב איל על הנאת הגרון בכזית מדבר האסור יש הנאה בכי כזית חלב או נבלה כנראה הקי זה שלם בלה שלם הקי שלם את רוצה אני מסביר לך צ תקבל או לא כזית יב חלב לא לא או נבלה או פיגול או נוותר

כצא בהן שנחו בחמה ונצעד ו פטול חזר ונעו בגשמים נטפח ח כרת אומרק היה פחות מכזית בתחילה יכול להיות שלא חייבים רק עם לועסים זה לא שייך היה פחות מכזית בתחילה נצפה ועמד על כזית אסור ואין לו כין עליו כבר בארנו שכל סורים שב מצטרפים זהם זה לכזית חוץ מבשר נבלה עם בשר טרפה יסורי נזיר שתבררו במקומה וייסורי נזיר כן וחמשת מיני תבואה וקמחים שלהן ובצקות שלהן כל מרפי כזית בן איסור חמץ בפס בין איסור חדש לפני עומר לאיסור מעשר שני ותרומות ו יראה לי שכל

החייה בתרומות ומעש מצר כזית בטבל ני שהוא שם אחד ה למה זה דומה לבית השור נבילת השא נבילת הצבי שהם מצטרפים כז כמו שבארנו ז האוכל אכילת גדולה דבר אסול אן מחייבים אותו מלכות או כרת על כל כזית וכזית אין לה חיוב אחד לכל האכילה והם היו עדים מטרים בו בשעת אכילה על כל כזית וכזית חייב על כל התראה והתראה פי שאכילה אחת ולא הפסיק חטא האוכל כשעורה או כחרדל מאחד מכל מאכלות הסוות שעה מעט וחזר ואכל כחרדל וכן עד שהשלים כזית ן מ שוגג מזית

אם שעה בתחילה ועד סוף כדי אכילת שלוש בישים הצטרף הכל ואר הוא חייב קרת או מלכות או קרובה כמו שאכל כז בת אחש יותר זה מתחילה ועד סוף א עלפי של שע בניה אלא אכל בחרד חרדל אחר חרדל הרע ולא השלים כזית אלא ביתר מכדי אכילת פרס איננו מצטרפים פטור וכן שט רבעית שסתם ינם זה אכילת פרס וכן השט רביעית שסתם ינם מעט מעט עד שמחה את החמץ בפסח או את החלב או ששתה מן הדם מעט מעט אם שעה מתחילה ועד סוף כדי שתית רביעית מצטרפים

מנלו הן מצטרפים יד כל האוכ נסו חי עליהם עד שאכל אותם דרך הנאה אתה רואה לא סתם מבלע חוץ מבשר בחלב כלאי הכרם לפי שלא נ אכילה אלא הוציא איסור חנתה בלשון אחרת בלשון בישול בלשון הקדש וסר תן אפילו שלא כדרך הנהר כמו בלע אותם כיצד הנה אומר הרי שמחת החלב גמעו שהוא חם או שנכבה גרונו ממנו או שאכל חלב חי או שערב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך יין סך לתוך כדר של נבלה ואכל כש מרין או שאכל אוכל אסור אחר שריח ובאיש ובטל מכלם

הרי זה פטול פטול ואם י דבר מר בתוח הכד של בשר חלם או ביין כדי הכרב וכלו חייב מה זה פטור פטור אבל אסור לא פטור ו אסור כל מקום שהרב כותב זה פתו האוכל מאכל ממאכלות אסור דרך חוק ה כ מתעסק אף על פי שלא נתכוון לגוף אכילה נהנה חייב כמי שתכוון לעצמה של אכילה ואן היה הבעל אדם בעל כוחו בסור בכל היסורים אם התכוון אסור לא התכוון מותר האוכל מאכל אסור לתאבון ו בפני הרעב חייב אם היה טועה במדבר ואו מה יאכל אלא דבר

איסור זה מותר מפני סכנת פשה וברא שריך מאכל אסור כגון בשר קודש או בשר חז מאכילין אותה מן המרק אם נתיישבה דעתה מובי מכי אותה פחות משעון אם נתיישבה דעתה מכין אותה עד שתשב דעתה לא דעת כיפור כיפור כן העולה שריע דבר שיש בו חמץ וכיוצא בו מדברים שמערערים את הנפש ודינו כמו רה מי שאחזו בולמוס מחר אותו דברים אסורים מיד עד שורו עיניו ואן מחזירים דבר מותר אלא ערין ונמצא מה ו מאכילין אותו ה הקל תחילה אם עיניו דיום אם לא מאכן אותו החמור כיצד

לפנינו תבן בנבלה מאכנו אותו נבלה תחילה וואו טבל במיטה שהתל במיטה נבלה ציחי שביעית מח סיחי שביעית אס שיסור מדברי סופ שתברר בלחות שמיטה תבן ושביעית מאכן אותו שביעית תבן ותרומה אם אפשר לתקן את תבל מאכן אותו תבן שאינו קדוש כתרומה כן כל כ יוצא בזה ח כבר באנו שאין איסור חלל איסור אלא שלושה אופנים אם היו שני האיסור בג אחד או שהיה איסור מוסיף או איסור כולל לפי כך יש אוכל כזית אחד ולוק חמש מקות והוא שיתרו בו חמישה ייסורים שהתקבצו בו כיצד כגון טמא

הוא טמא כן שאכל כזית חלב שנותר מן המוקדשים ביום הכיפורים איי איי איי אי אי לוקר חמש מישום אוכל חלב מישום אוכל נותר מישום אוכל ביום הכיפורים משום תמ שש שום שנהנה מן הקודש שו מאחל וואי וואי וואי ומאחל כאן איסור על איסור ש שבמה זו היה חלבה אסור באכילה ומותר בניה הקדיש ניס חלבה בניה מותו שנס באיסור הניה נוסף עליה איסור קדשים ועדיין הייהה חלף זה מותר לגבוה ואסור להדות נסה נותר מתוך שנוסע בו איסור לגבוה נעסה לדות ל והאוכל הזה היה מותר בבשר בהמה

ואסור בחלבה נטמע נאסר בבשרה ונ נוסף לו איסור על החלב בא יום הכיפורים כלל כל הכנים מתוך שסף חוסף מוסיף בחלב זה כ יוצא בזה לכן לוק חמש זה איסור יפה אבל הוא חזק רמבם חזק הרמבם הייתי יודע אחוז אחד זוהן דדש דדשי מה נולד לך ת שיטה עם שקיות אחד מח אות חלק לכל אחד שת דפ בסין בליד השנ השם יתן לך חיים טובים קודם כל נרא בבת דמה נאהי ת ת ודם כל תשרים את הקנס חד כ בחברותה כמותה כש שומע הכל את אמר

אזה אמרתי כבר רכא כדינו שלמ שלמ מתת דו כתיב הי שלום בחל שלוה רמך אש עדק באוף לבית אבות יחנו בני ישראל רבי אלעזר פתח שמחו את ירושלים ינו בכל אוהב כמה חביבה קודש בריך קדש בריך בכ ח תרה מה זהד בכל המקום אשר הזכר את שיב אך ו קמה וקמו מי זה השונאים יצר הרע תן גם מהצד השני מהשקית שמה צים תודה די גם זה הוא הביא דדשי זה מזל טוב למה נכדה נכדה שיהיה לך נחת את דרתי בכל המקום אשר הזכיר את שמי ולא

וד קמוע תחזה פקו אורנו עלה ברנש ד פוד ווא פקוד קדש בריך מתר ואמר פ עבד ומן פנ בג ג או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי יעשה שלום לי לעלה שלום יעשה לי לתה זכ קודי הורתם שמחו את ירושל לא צריך בגיחה בבעלה יושלים כדו את א בשמחה כתוב אח אומר בן הי י אלא כ בז ישראל שמרו בשמח תצאו ר שמחה לדי י לגב ק מעפרה הנ פרוי ור ים וגות פחו לפניכם פניכם והי ישועות גדולות בעזרת השם תום הקטורת יהוא אדוני

אלוהינו הקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם עד משה נביא ככתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושנת וחן בנה סמים ונה זקה בת בבד יאמר אדוני אתל ים ךמ במ ועשית אותון את בכל יום מכניס כן גדל בערב יום הכיפורים סמנים היו עורי סיפור ב הס הסמ מלח רבי נתן הבלי אומר אפ אין אדם יכול לעמוד למה אין מ שהתורה אמרה ומר מזמרת הארץ מעט צור מעט דש זידו יש בחצור ויאמר עלי יא מעצור ע דבש נחות

לות בים אם לא שמרתם את הדבר הזה הבוז ואמרתם זב פסח זה את המורה צאצ שלושה ורצ אחש גים מש כן הוצאים במורג שני הקנים ממנה ו צא מנ כורח זהב טהור מח עשה אותה ככ כ וזה מעשה כמראה אשר עשה משה כמראה אשר עשה משה אשר ראה אד משה כן עשה את המנורה זה פרשת שבוע ויאמר משה אהרון קח את המח אש פניג כשר ן אתה ימר מש מפהה צ ימר ת שזך כי הית מסג לי ב כחסדך חסדך יושב בסתר עליון גך רה אשת

חיים נמצא ר פורונ צ למלאך קדושים שך לאבותינו הקדושים א ק מש ואהרון ויוסף דוד כל הקהל הקדוש מחילה כל משנות לבכם לטובה לברכה ושועה לחיים טובים ארוקים ברים ושמחים כל אשר תפנו תכיל ותצליחו בנחת בשמחה ושה ו ונמר אמן רב חניה וד