הדף היומי מסכת בבא קמא דף צח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ער"ח אדר כט שבט תשפד

יום חמישי בשבת כט בשבט תשפד ערב ראש חודש אדר הראשון אדר א' איזה זכות גדולה ביום הקדוש הזה ערב ראש חודש זה ערב ראש חודש של ה1 חודש ה1 זה חודש אדר לחודשי השנה 80 מניסן מזלו זה מזל מזל דגים יג דגים זה ראשי תיבות יג מחילה דרחמי שנפתחים בו יג מידות של רחמים ולכן החודש הזה חודש אדר אומרים רבותינו ראשי תיבות אדר רעבה דרעי נשתכח וגם כן אדר אין דבר רע וגם אדר אין דלקת רעות וגם רשע דלית ידע וכתוב בספר תהילה לדוד על תהילים

הוא אומר קיבלתי פה אל פה משני מאורות הגדולים מור כשישה רבנו אליהו הכהן והרב המופלא רבי חיים אבולעפיה שהם קיבלו מתלמידי מהרחו רבי חיים יטן להתענות ביום המשמר של ראש חודש אדר ולקרות בו כל הת כולו וזה סגולה נפלאה לנשמה וקיבלתי על זה דברים נוראים זה עד כאן לשונו של הספר אבל בספר מעשה הצדקה אומר מטוב ומנעים לעשות חברה אחת על הדבר מראה השם וחושבי שמו להתענות בערב וש חודש אדר בללמוד בו כל התהילים כאשר נהגים להסות באיזה עיר גדולה ספר עמדת ימים הוא אומר תענית

זו סגולה נפלאה להיות לו עזר וסיוע כמה זה זכות היום למי שזוכה לעשות תשובה חודש האחרון של השנה חודשי החודשים זה זכות גדול ואז הוא יודע שכל דבר זה בא מן השמיים וגם הקדוש ברוך הוא אדם רואה כך וכך נהפוכו בחודש הזה הכל ייהפך לטובה ולברכה אמן אז בעזרת השם אשר יהפוך לנו לכל ישראל אחינו שיהיה בעזרת השם בחודש הזה ישועה גדולה לעמו ישראל שנצליח החודש הזה הלא הוא מסוגל להסיר את קליפת עמלק שנוכל חריט את עמלק אמן ואת כל הרע בעזרת האל ובשעתו שיהיה ישועה

גדולה אמן אז יש לנו כתוב מי שנכנס אדם מרבים בשמחה הם יודעים מהראשי תיבות בשמחה הכל איך אדם יכול להיות בשמחה אם הוא יודע שהכל מהשמיים אז אז בשמחה זה זה ראשי תיבות הכל בידי שמיים חוץ מיראה הכל בידי שמיים חוץ מ מיראת שמיים זה ביד הבן אדם אז לכן ממילא הכל הסתדר לווא יודע שהכל מדי שמיים הכל זה בא מן השמיים לכן צריך להשתדל חזק אדם לא יקנה מחברו לא אכפת לו תמיד יהיה שמח בכל מעשיו בכל דרכיו יהיה שמח הנה ראינו כמה לפעמים אדם

קשה לו הוא רואה חברו כך והוא כך אז זה קשה לא צריך לדעת הכל מדי שמיים ו כמה זה לא פשוט למשל הגמרא אומרת בסנהדרין היו באים עדים להעיד חוקרים אותם ע ידי אמת הם או ע ידי שקר הם מה היו מפחידים אותם מה היו אומרים להם הגמרא אומרת שהיו אומרים להם תיזהרו אתם יודעים יהיה אם אתם תעדו שקר לא יהיה גשם ויהיה רעב בעולם ואתם תמותו ראשונים אז אמר הב זה לא יפחיד אותם יכולים לומר ו הם לא ימותו אלא אומר הבא ייו מגפה והם

ימותו גם אמר לו רב אשה גם כן לא הם לא הם לא יפחדו אז מה תיים עליהם אומרים להם תדעו לכם כולם יזלזלו בכם אפילו אלה ששכרו אותכם להעיד שקר הם בלב שלהם מבזים לכם יודעים שאתם שקרנים אז הכבוד הזה שלא יתנו להם זה יאכל אותם ואז הם יחשבו כמה פעמים אם כדאי להם לשקר או לא זה ישנה את נקודה הפנימית שלהם ככה אומר רב חיים שמולוביץ אתם חושבים שאתם תעדו דוד שקר כולם צווחו לכם על השכם מה פתאום כולם יראו שאתם רשעים שאתם לא אכפת

לכם שאתם אנשים רעים שאתם משקרים כזה שקר ולכן גם האלה ששלחו אותכם הם הם הם שונאים אותכם והם יודעים שאתם רשעים זהו זה צריך כלומר כשאתה רוצה להכניע את הבן אדם ולהגיד לו תלך בדרך השם הכבוד עושה לו הרבה היה רבי סריל מסלנט סלנטר הוא היה היה ידוע מפורסם לפני כן כאחד מהעלויות שאין כמותו גאון כמותו היה הה בכל בקי בכל מכמני השס אפילו יודע את כל השס בעלפה אומרים הי משו מיוחד שם דבר אבל מה למה הוא עזב הוא הלך בדרך יר על המוסר הי

רצו אותו ראש ישיבה גדול בהרבה מקומות הוא יה ראש תנועת המוסר למה אמר הוא היה באיזה אומר שהיה אצלהם איזה אחד סנדלה שהרוויח איזה פיס ונהיה עשיר מופלג והשקיע את הכסף ויהיה אחד מהלו ים הגדולים ה העשירים הגבירים של העיר משהו לא רגיל עשה חתונה לבן שלו מה זה חתונה של גביר ש בגביר לא סתם כבוד משהו מיוחד בד היה אחד מאוד מקנה הקנאה בערה בו מאוד סנדלר אומר זה כמוני סנדלר פתאום נהיה כביר אז בדרך כלל החופה חלץ את הנעל שלו ואומר לה המחותן העשיר

אומר כמה ייעלה לי לתקן את הנעל המכון התעלף התעלף שמע את זה רבי ישראל סלנטר את המעשה המה זהז אותו עדמ כן נשמתו אומר ככה להשפיל בן אדם כזה קנאה אומר זה רק מידות רעות מכוער הדבר מאוד מאוד מה אומר חייבים לייסד בית מוסד בית של מוסר שחרשו ששמה אדם יעבוד על עצמו ולכן הוא הלך בגלל המעשה הזה רבותינו אמרו שלפני טירתו של רבי יוחנן בן זכאי ברך את תלמידיו אמר להם יהי רצון שיהיה מורא שמיים עליכם כמורה בשר דם זה ברכה ראוייה לתנאים ג הם

כמו מלאכים בכי בשיחת דקלים שיחת עופות היראת שמיים שלהם הייתה אדירה מה זה אומר להם שיה לכם ראת שמיים כמורה בשר ודם כאן תמונה דבר יסודי מאוד אומר הרב אומר מונעת את האדם מלכתו זה הבושה איך הסתכלו עליי מה יחשבו אותי איזה אמצעי חשוב אומר השכן זה הבושה הבושה זה השכן על ידי שאדם בחוה ה שלא היו יודעים הצניעות להכיר בין טוב לרע אבל אחר שכרו מעץ הדעת נפקחו עיניהם אז הם התביישו תפרו להם עלי תאנה אותו דבר בעלי חיים אין להם בושה הם הולכים ערומים

הם צריכים קונים חריפה למה אין להם חוכמה אין להם בושה כאשר מביישים מישהו מאבדים ממנו את הצלם האנוש שבו למה היסודה של הבושה היא מבדלת בין האדם לבהמה אצל הבהמה לא שייך בושה כ אין הדעת האדם יש לו דעת אז יש אצלו בושה אז וזה כשרוצים לאבד בן אדם את הצלם אנוש מביישים אותו זה חולשה זה לא פשוט אז היה אומר היום הפטירה של הסבא מסלבודקה אז ה אומר אומר הסבא מסלבודקה ככל שאנחנו מרוממים את האדם ככה אנחנו מרחיקים ממנו את החטא ככל שהוא מרומם יותר

הוא מכיר את ריקו יותר כך יש בו יותר בושה ככל שיש בו יותר בושה הוא ימנה מדברים לא ראויים שעלולים להוריד את רקו בעיני הסובבים ככה אומר הסב מסוקה אומר הבושה שהוטבעה באדם לאחר חטא אדם הראשון שאז הוא נודעה לעזור במלחמה עם היצר הרע מי ש במדרגה נמוכה קרוב לבהמות אז הוא לא מתביש מחוסר בושה אבל אם אנו בושה יכול להתנהג כמו חיה היה אומר ש הנאצי ממח שמם התאמצו ממש לשבור את רוחם של עם ישראל של היהודים הם לא הצליחו היו יום אחד ה אומר

לקחו קבוצה של יהודים איזה 20 הרעיבו אותם בשלושה ימים לא נתנו להם לאכול לא נתם לשתות אחרי אחרי זה לקחו אותם לאזה שדה זרקו להם לחם הם חשבו שהם ילחמו אחד בשני וירבו ירוצו להרים כל אחד יש לו דרך ארץ יש לו בושה הם אנשים מתורבתים לא הכל לאט לאט לא רצו ולא רבו ולא שום דבר יצא להם הנשמה הנצים אבל איך אנחנו נצליח עליהם מה הם עשו לקחו אותם הורידו להם את כל הבגדים עשו אותם ערומים הורדו מהמהם את הבושה כל אחד רואה את עצמו

ערום ואז זרקו להם את הלחם עכשיו הם רבו אחד עם השני כי הבושה הלכה לקחו להם את הבושה זה לא פשוט הדברים לא פשוטים אומר מפה למד הסבא אומר שבן תורה צריך להו מלבושים של בן תורה מלבושי כבוד לא כתוב הגמרא אומרת מני מכבדות הבגדים זה הכבוד של הבן אדם חשוב מאוד להתלבש כמו בן תורה אם אדם רוצה להיות בן תורה צריך להתיבש כמו בן תורה זה אמת לא יכול ללכת ללבוש כמו איזה אחד פועל צריך ללבוש כו במעמד שלו צריך לבש כמו שהוא זה זה

לא פשוט אומר היה רבי רבי עזראל טאובר הוא היה כל הזמן עם רבי זה אמנואל היה איתו י יזראל טאובר היה הואב לבתי הייתי מביא אותו פה לפעמים ידו לו שהוא היה בעל מוסר גדול רבי זר טאובר אז הוא אז ה אומר שבאחד הימים לפנות בוקר פרצה קבוצת גרמנים ונתאים בהדרכת אתזה לתאים מקומי לבית הכנסת שהיה רבי יצחק ספקטור 25 יהודים ביניהם היו כשישים ילדים באמצע התפילה רובם היו עטורי טליתות תפילין אמרו להם מיד פקודה להפסיק את התפילה ואת הלימודים אתש מישהו שמע להם הם המשיכו

להתפלל ללמוד מה לא אלה הנאצים עמדו עמומים לא האמינו חשבו שהם ירעדו לא האמינו לראות שהם א מורדים כאלה מה עשו פצו אותם התנפלו עליהם עד זוב דם עד זוב דם וככה לקחו אותם עד ה שפת הנהר שם ואמרו להם עכשיו כל אחד יחפור קבר לעצמו אין כל הדרך שהם הלכו לא הלכו הראש שלהם שפל מעלה מתפללים קדוש ברוך הוא עושים רצון אבינו שבשמיים זה זה לא זה לא מעניין אותם ה הם הם עם הקדוש ברוך הוא אמרו להם לחפור כבר חפו קבר הנאצים היו מושפלים

יותר מהם הנאצים למה הם ראו איזה וידוי והם יורים עליהם והורגים אותם אבל עם ישראל הם חזקים הם עם סגולה עם סגולה אתה יודע שהיה עז מנחם בגין מנחם בגין אז הוא אומר ש אבא שלו היה הולך עם הדיין של בריסק ובא איזה נצי אחד תפס לו את הזקן והיה מושך לו מבייש אותו אז אבא שלו לא יכל לראות את זה הרים איזה עץ ככה איזה קרש והיה מקה את החייל הנאצי הזה מרביץ לו אומר לו איך ח בגן אומר אבא איך אתה מ תעזוב אתזה

אומר שידע הפולני הזה החייל הזה לא ליגוע בזקן של רב ודבר גדול אומר הכבוד של היהודי זה צלם אנוש צריך לשמור על כבודנו לא לעזוב כזה דבר אבא ש בן חם בן ה היו סובלים הרבה הרבה מפרט צריך להיזהר כל אלמנה ויתום לא תענו כי אם צעוק עק אלי שמוע ישמע צעקתו וחרה הפי אוי ואבוי זה עונש חמור כל בני אדם האומנים יש להיזהר לא לצער אותם מאוד מאוד היה אומר החפץ חיים מדבר על זה חזק אתה יודע פעם היה שמה ב ברדין רצו נגיד 100

אומר אני צריך 100 100 חיילים תביאו לי היה שמה עשיר אחד קצר אומר אש איש לו הוא לא התן את הבן שלו ואמא אבל צריך להביא מאה היה ילד של איזה אלמנה קרה בקצה היא אלמנה ויש לה בן אחד הלך לקח את הילד הזה נתן להם במקום את הבן שלו היא היייתה זועקת באל החפץ חי היה בוכה אית חפץ חיים אומר לה אבל תשמעי אני אומר לך שהבן אדם הזה לא ינקה לא ינקה מתי אני לא יודע אבל הקדוש ברוך הוא שומע ישמע צעקת הצעקה שלך

אומר אם לא עבר כמה שנים קיבל חולה רע והוא עומד בביזיון שלא רצו אפילו לגבור אותו אף אחד לא רצה לגבור אותו הבן שלו קיבל חולרע אף אחד לא רצה לקבור אותו הוא בעצמו היה צריך ללחוץ אותו אבא והילד של האלמנה חזר אבל הוא לא חזר אומר זה החפץ חיים שמיים זה הוא אמר אני אמרתי לכם מי שמצער אלמנה ויתום לא תענון זה זה קשה אסור למה אלה נקראים ילדים פרטיים של הקדוש ברוך הוא לא כתוב על בנימין הצדיק שהוסיפו לו עוד 22 שנה תמך באלמנה

יתומים אומר ש הסטייפלר היה איזה אלמנה גרה בשכונה שלו יום אחד שברה את הרגל אחת מהשכנה אישה צדקנית טיפלה באותה אשה אמר לה הסתפר מה אזיה עושה באים אצלו לקבל ברכה אומר כולם תלכו תקבלו מה אישה הזאת שמטפלת באלמנה שכו לכם זה זה הברכה כן ככה זה הולך מי ש אומר העיקר התפקיד זה לעודד זה לעודד לשמח להשקיע הרוסים היו חוטפים ילדים של ישראלים מעבירים אותם לעבודה זרה שמה הביאו איזה ילד לצבא חששו כל ראשי הקהל ניסו לראות מה מה לעשות את מי יש לקחת משפחות

העניים אומר הייתה אישה אלמנה הייתה מבקשת נשים אוכל צדקה הייתה הולכת עם הבן שלה הקטן לאסוף כסף מה עשו לקחו את הילד הזה והחליטו ש רו אותו לצבא ווא היא בכל כוחה היא צעקה אבל לא עזר יום אחד הגיע רב ישראל לביקור לשבת האישה ראתה את קדושת הרבב ישראל מסלט הגיע אמר לה ונכבדי א כהן והיא פתאום קם רבי ישראל בקידוש מה זה נזף במסובים אתם רוצחים גונבי נפשות אתם מקפידים לא לטלטל בשבת מה עם כבוד האלמנה ויתום איך אתם לא חוששים יצא אומר אני יותר

לא בא במחיצתכם הבינו מה מה הרב מדבר מיד הלכו שחררו את הילד נקנו כל כסף שבעולם שרו אז הוא חזר כן אפשר לדעת אתה יודע צריך להשים לב על כל דבר כל דבר הסבא מסל בותק היה שמה ראש ישיבה קורא רב מרדכי שולמן הם היו חזק על כל דבר עמון אומר פעם עשו איזה פירמה של הישיבה ושמו על יד זה עצים זה לא היה זה בפועל אין יפו את זה אומר עד שאתם לא משמידים את זה אני לא בא לישיבה אומר יש בזה שקר כבר שקר

דחק אני לא לא בא היה אתה יודע רבי יהושע ל דיסקין אם היית נותן לו מכתב הוא היה יודע כמה הציות יש בו ברגע אחת היה רואה עץ יודע כמה עלים יש בו היה גאון אומר ש על שלטונות הרוסיים פה בירושלים לקחו אותו לבית למגרש הרוסים חילה לשקט תך הקדושה רח וצלה וכפרה חיים טובים היום ערב ראש חודש הדש אן לך שמחה מתקשר אלי מר אמרתי לו אם תערו הם תעוררו אני בא אל הרב אל תתקשרו אליי אני בא אליכם בשביל העניינים האלה תודה רבה תודה

רבה ורך ובור של אביך והרב מרדכי ואתה נראה אור לקדוש ברוך הוא תודה רבה אז זהו אז הוא לקחו אותו למגרש הרוסים את רביש דיסקי הרוסים הכל כל היהדות הזדעזע שהיה אדם שאין כמו הביאו עורך דין גדול הוא בא לדבר עם הרב הרב לא מסתכל עליו אומר תסתכל עליי אומר אני לא מסתכל על אדם רשע פנים רשע אני לא מסתכל הוח מתפעל מתפלל אומר תשמע אבל אני באתי להציל אותך אומר השם יציל אותי אני על אדם רשע מסתכל מה שעשו לשכנע אותו טוב בכל זאת הוא

אומר אני מבין אני אגיד לך מה לעשות תגיד ככה אומר אני לא משקר אבל אני אומר לך אם אתה לא תגיד את זהוא אומר אני לא משקר לא יוציא מפי דבר שקר וככה הוא ניצל זה אתה יודע שבעיה פעים עם הרב שטיינמן לקחו אצלו איזה קבוצה של עשירים אמרו לו זה ה אמרו שהם תורמים א כבוד הרב ברך אותם אומר אם מחללי שבת אני לא מברך מי שמחלל שבת סמרו שבת אני אברך אותם אלה הלך עליהם העשירים האלה חשבו מה זה חשבו אלה שהביאו אותם שרוצים

כסף בישיבות אמרו מי יודע עכשיו הפסדנו אותם לעולמים הם אמרו להם רק בגלל שזה איש אמת שלא הכף לנו כולם מכניים הוא לא הכף תקבלו כסף הנהגת האמת זה האמת ראית מה זה טוב אבל הוא עושה את הכל לשם שמיים הרב שתמה זה היה איתו הרבה פעם הביאו לו איזה נדיב גדול הוריד את הראשל ללמטה אחר כך אומר לו אתה מש שומר שבת התחיל לגמגם אומר טוב תהיה הכל טוב לכם אתה יודע הרבה פעמים גם הינו באים לאבא שלי מדברים אומר שומר שבת אומר לו אומר

תלך או תקבל עליך עכשיו לשמור שבת או תלך כן צדיקים היהה פה אתה יודע זה נקרא פה על ידינו שכונת בטרנד אומר בזמנם כל כל ירושלים הייתה מפגשת בטילים וזה בטרנד לא נפל עלי הפגזים למה היה שמה הרב הרב של רב מנדל רן היה יהודי שאיין כמותו לא היה חס על שום דבר הוא בנה את עשיר גדול הוא בנה פה את השכונה ולא נתן לשקר אחד להיכנס ולא היה אומר אין דבר כזה אומר פעם היה שריפה באו לכבות את השריפה אמר להם לא אבל גויים באים

אומר לו שבת לא רוצה ירד להם גשם ירד גשם חיבה ל את השריפה משהו מיוחד לא שומרים מהשמיים את הכל את הכל טוב אנחנו נלך מלכים אנחנו מלאכים א' פרק ח פסוק כה חוץ מראת בשמחה בשמחה כן שנכנס הדר מרבים בשמחה חוץ מרה מה פסוק כח כוח אתמול למדת איתנו ציר משה אבל דיברתי איתך [מוזיקה] בלימוד טוב שתהייה ברי ברוך השם בשינה לא שתמיד תהיה בריא בשינה מה אתה אומר ופנית את תפילת עבדך זה שלמה המלך מתפלל אומר הקדוש ברוך הוא פנית את תפילת עבדך תחינתו

אדוני אלוהי לשמוע אל הרנה ל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך היום להיות עיניך פתוחות ן הבית הזה לי ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמשם לשמוע אל התפילה אשר התפלל עבדך אל המקום הזה אז היום יש לנו את הכותל המערבי ושמעת את תחינת עבדך ועמך ישראל שיתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אין מקום ך אל השמיים ושמעת וסלחת את אשר חת איש לרו נסבו עלי לתו ובא עלה לפני מזבחך בבית הזה ואתה תשמע שמיים ועשית ושפות את את עבדך להרשי הרשע ולת לתת דרכו בראשו ציק

צדיק לתת לו כ צדקתו בנרף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה ואתה תשמע שמיים וצלחת חתת עמך ישראל ושב אותם אל האדמה אשר נתת לאבותם עצר שמיים ולא י מטר כי חתולך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחט ישובון כי תנם ואתה תשמע שמים ושלחת לחטאת עבדך עמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה כובה ונתת מטר ארצך שנתה נתת לעמך לנחלה עד כ בראשית תמ תרמ שבת בראשית כ בראשי בראשית בני ישראל את השבת

ז בת ב יק כם מרחוק כ שבים יעקב שקת נןפ מנו חים בו כן עכשיו נעשה את הצדקה שים ואחד מי שלא בא מחר יתן היום פי שלוש למה גם היום גם מחר גם שבת תבוא מחר בסדר אתה מחר תביא הוא נותן תשע חבל לא יכול גם בשבת משתות ראית מה זה שיתן לך שפע כן אנחנו כתובות משניות כתובות פרק יא פסוק ג מחר כתובתה זה אלמנה מחר התקר כתובתה מנה 200 יש לה גבות עכשיו תוספת או מקצתה מחר מקצת כתובה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה

כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין רק בית דין הם יודעים לברר את הכל חכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמישה פעמים למכור מנכסי הירושה כמה שהיא רוצה לכבות לאט לאט מוכרת למזונות שלא בבית דין לאכול גם בפני בית דין וחובת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור לגבית כתובה אלא דווקא בבית דין משנה ד אלמנת אלמנה שהייתה כתובתה 200 ומכרה שווה מנה ב2 או שווה 200 במנה התקבלה כתובתה גמרנו הייתה כתובתה מנה אמחה שווה מנה ודינר במנה מכרה בטל אפילו היא אומרת אחזיר

דינר לישין מכרה בטל אבל שמעון גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהיה שם כדי שתישאר בשדה בת תשעה קבין ובגינה בת חציק בדברי רבי עקיבא בת רובע רושים לא רוצים את המכירה הזאת תחזיר אפילו אומרת אני אחזר ר אלא אם כן היייתה שם הונאה שאילולי ההונאה היה מתאר מן השדה ברשות היורשים שטח כדי זריעה תשער קבין ובגינה בת חצי קו עקיבה אומר בית רובע היייתה כתובתה 400 זוז ומכרה לזה במנה ולזה במנה וחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל של כולי מכן קיים בסדר עד

כאן הגענו משנ ה היום אנחנו בעזרת השם מסכת בו קמה דף צח ששעות בכל בתי ישראלש תפילת בית המדרש ש כ קך איון שמים וארץ כן הלימוד לו נשמת עזרא בן פרידה וגם כן להלו נשמת רבי יוסף בן יעקב וסלמה עקיבא וגם שמת רבי נפת בן חנינה ח השם חם בגד צ אביעד שמואל בן שולמית פורגל שלמה רבי חיים סלמן בן חוה כ רפואה שלמה וישועה גדולה לשושנה שוקת בת מרים צלחת טר בת אירס והצלחת משה בן שושן הש לפתוח דף צח מושה למדת את הדף

של אתמול ככלי גם היום כבר למדת כ אז אתה רוצה שני אלמד לך דב צדק ט עכשיו משה לא ובני איי איי איי א א א א א דף צח אנחנו עם הרבה שתי ארב שורה רביעית בסוף השורה אמר רבא ה הזורק מטבע של חברו לים הגדול פטור מה הטעמה אמר מנח קמח ם בעי שק אתה יודע היום נלמד דין גרמה בזקן או דינה ד גרמה אז בעזרת השם נראה את זה משך הזמן עכשיו מה עשה אדם היה לו איזה מטבע לחברו בא זה קינה ממנו

שיש לו מטבע כזה זרק אותו לים אפילו שהוא לא יכול לקחת אותה והוא רואה את המטבע עמוק עמוק המים צלולים רואה את המטבע עמוק צריך להביא צוללן הוא לא יכול לרדת זה בפנים זה כמה קילומטר עמוק הוא אפילו שלא יכול לקחת את זה מעצמו פטור פטור מה הטעמה מהטמה לא למה לא חייבים למה לא חייב הזורק ה לא הזקת לו לקחת מטבע אמר המנח קמח אומר לו הזורק לבעל המטבע בוא תיקח מונח לפניך הי באי תשקה אם אתה רוצה אתה יכול לבוא לקחת את זה מן

הדין לא חייב מדין מזיק בידיים אלא הם מאבד את החפץ של חברו לגמרי אבל כאן הוא רואה את החפץ אק הוא לא יכול לקחת זה לא נקרא מזיק ופטור הנה ראשי אומר פטור כי דמפרש וזיל דלא שק בדה אלא דדיה אתה יודע אם הוא היה לוקח את זה ביד וזורק אז זה משהו אחר אבל הוא לא לקח לו את המטבע מהיד שלו וזרק אלא זה היה ביד של חברו נתן מכה העיף לו את זה לתוך הים רשי אומר אלא דדיה שהייתה ביד בעלים והכהו זה תחת

ידו ונט חזו אמך כמ ואינה אבודה י משום דבעל מתו זוזה לבר המורה למש למשקלה גרמה הוא שגורם פסידו אותו שכר גרמה בן זיקין פטור גרם פסידו את השכר של אותו ארמי אותו אומן שצלל שיודע לרדת ונ מ בציון חז אבל אחוריים דלא כח זה לא מתי אני אומר לו נשם מזיק זה שהעיפו לו את היד וזרק לו את המטבע על הים שמים שנזרקה מטבע צלולים כח זה אפשר לראות את המטבע זה לא נקרא אבוד אבל חורין שמים חורין דלא כח הזלה לא אין לפו חייב

על הזריקה מדין מזיק הרי איבד אותה תוצות אומר החורים אצלו לא דווקה אלא אפילו החורן ימצא בר הוראה למשק צלון זה דו אם הוא עשה את זה לצוללן אם הוא עשה את זה לאדם רגיל איך ירד אדם רגיל יביא בן אדם צוללן וירד יביא צוללן ישלם לו כסף והוא לא חייב לתת לו גם את הכסף הזה ואני מדיה אדוה לא שהוא לקח את המטבע ביד והוא זרק לו אלא היה המטבע ביד הבעלים ונתן לו מכה ביד והעיף אותה בזה אי אפשר לבוא מדין מזיק למה הוא

והמטבע נראה תחת המים וניתן וניתן לקחת אותה אין לך יבו אבל שקלי בידה אם לקח את המטבע ביד וזרק לים מגזל גזלה השווה באה מעבד חייב להשיב לו והשיב את הגזלה אשר גזל להשיב אותה לבעלים אתה יודע שאיך איך הביב של רשי זכה לבן כמו רבי שלמה ראשי רבי יצחק קראו לו איך זכה לבן כזה היה צריך עין של העבודה זרה של המלך הלך צריך להביא את העין הזאת היה לו רק הוא את האבן הזאת של העין אין אף אחד אבא של ראשי באו א לקנות

את זה מוכנים ש לו עולם עכשיו הוא לא יכול לסרב בא איתם בספינה עכשיו הוא אומר מה אני אתן עין לעבודה זר חס ושלום בדרך היה מוציא להראות להם עשה את עצמו טיק נפל לו מן היד ירד לים התחיל להרביץ לעצמו וזה א ת לקחו אותו אצל המלך פייס אותו זה נפל לי והם ראו וזה וזה ונתן לו הרבה כסף שזה נפלנו אמרו לו מן השמיים אתה סימת את העין של העבודה זרה יבוא לך בן עם עין פקחה שיפקח את עיניהם של ישראל בתורה מתבר רבה

אין מחלין מעות שאינן ברשותו אתם יודעים בקשה רבה אומר יש מעות מעשר שני אתמול למד אי אפשר לחלל פירות מעשר שני על מעות שאינו ברשותו כיצד איך מדובר היולו מעות בקסטר או בהר המלך מקומות רחוקים סטריה הר המלך אפשר להגיע לשם זה כרוך בסכנה אדירה יש בדרך שודדים או שנפל כיסאו לים הגדול היה לו מעות נפל כיסוד הים הגדול אין מחללין אי אפשר לחלל על אותן מעות אין מחללין את המעשר שני אתה רואה מעות שנמצאים ביד הגדול הם חשובות כעבודות למה לא נחייב את הזורק מי

שזרק לחברו עיף לו את היד וזרק לו את זה למים למה לא נחייב בדין מזיק הזיק אותו זה עבודות אם היו באמת במקום אז היה אפשר לחלל עליהן אתה רואה שאי אפשר לחלל עליהן אם אם אומר אומר שאי אפשר לחלל את הפירות של מעשר שני על המעות שנפל לו כיסו לים זה נרא אבוד אמר הבא שנ לעניין מעשר דבעינן מצוי בידך דרחמנא אמר בצרתה כסף בידך ולקה אומר לא באמת זה לא עבוד אבל עניין מעשר שני כן למה כתוב בתורה צ כש חלי מעשר צריך שה

צריך שיהיה מזומנות מצויות לשימוש זה הכוונה צרת בידך רחמנה אמר וצרת הכסף בידך בלק אן המעות לא נמצאות תחת ה המים מה שנמצא במים זה לא נקרא זמין הם לא מזומנות לעולם תמיד בדרך כלל מעות שנמצאות תחת המים לא עבודות לכן מי שיקא בחברו ביד נטז לא חייב אבל עניין מעשר צריך לבדות אותם אם לא מצויות בך ביד זה לא נקרא ואמר הבא אשף מטבע של חברו פטור מה הטעמה ד לא עבד ולא מדי אתה רואה מי שלקח שף זה לא בפצירה שף למעך אותו הוציא

לו את ה איבד אותה את המטבע מערכה פטור לשלם את ההפרש בין ערך מטבע לרך של חתיכת כסף מה הטעמה ד לא עבר לא עבד ולא מדי המקש המכה שהוא נתן לא עשה כלום לא חיסר מגוף המטבע לא חסר שום דבר מזה המטבע כולו נשאר כמו מטבע שפסלה אותו המלכות יכול להחזיר לו כזה מטבע זה לא זה לא נקרא שהוא איבד לו את זה יכול להחזיר לו כמות שזה אפילו שכבר פסלה אותו המלכות גם פה אי אפשר להוציא את זה בהוצאה מה אני יכול לעשות אבל

זה נחשב הברכות שלך זה הנה החזרתי לך חליפו עכשיו את השטרות יביא לו מהישן זה בסר כן ואני מנה מחייה בקורנס בטשה מתי אני אומר ש שהוא לא חיה מדין מזיק כאשר הכה בפטיש על המטבע מחק את הצורה אבל שייפה בשופי חסורי חסרה אבל אם הוא אם הוא ב בפצירה הוא משפשף את זה את הצורה הוא חיסר הוא הוריד הוא הוריד גרגירים מזה ולכן הוא חייב יוצא מכך שאם יהודי יש לו איזה גביע יפה מכסף או איזה משהו נחמד יש לה אישה יש לה א מזהב

כזה איזה פרפר יפה יש תכשיט ובא הבן אדם ונתן אייזה מכה בפטיש מעך אותה לא חייב לשלם לא למהו זה למה לא ה אומנות הוא שווה בל הומ מטבע יש לו צורה יש לו יש לו חותם את המלך לא יודע צריך ח ש מתי רב עלינו זנו חרשו עבד יוצא בהן החירות אתה רואה זה האדון יכה את עבדו הכנעני על עינו ושמעה שימ לו את העין האבד יוצא לאחרות על אוזנו חרשו אבד יוצא ין אחרות זה לא חוזר אבל אם לא עשה לו מעשה בגופו קב

בכול כנגד ולא רואה בגלל זה או כנגד אזנו ונהיה טרש והוא לא שומע אין עבד יוצא באין חירות אתה רואה שמי שמכה את האבת על אינו אפילו שלא החסיר בגוף האבט לא החסיר העין נמצאת העין נמצאת נחשב למזיק וזה לא גרמה עשה מעשה בגופו אז כיוון שפחד את הצורה שעל גבי מטבע בידיים אתה אמרת לי לא חייב אתה רואה שפה יש לחייב מדין מזיק כמו שיכה לו על עינו ואתה אומר חייב גם פה צריך להיות חייב ג אומרת לעולם מעשה שנעשה בגוף העבד לא נחשב נעשה

מזיק לא גורם לחיסרון אז למה העבד יוצא לחירות יקה אותו האדון רבה לטעמה דמר רבה חרשו לאביו אי אפשר לח שם בלא חבורה תפתה דדמה נפלת לה בעונה אדם הכה את אביו חירש אותו נהרג חרשו לאביו נהרג אפילו שלא מחייבים מיטה עלקת אב אלא כשעשה בו חבורה מחמת הקאה הזאת נהרג שאי אפשר לחרישה בלא חבורה אי אפשר שחיסון השמיעה ודאי הוא עשה לו פצע בפנים הוריד לו דם אז יצא טיפת דם בתוך האוזן לכן גם לגבי עבד זה נחשב לחיסרון ומזיק גמור ולכן וצא לחרות מטת

אותו נת רש בוודאי הזיק לו בתוך האוזן הוריד לו דם תפתה דדמה נפלט ל בעונה אבל כנגד ענו לא יורד לו דם ועדיין יוצא כנגד ענו לא לא אתה אומר גם כנגד ענו אין העבד יוצא בען החירות תסתכל מה כתוב כנגד אנו ואינו רואה כנגד אוזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בען אחרות על עינו ולא ירד לו דם אומר אי אפשר שיהיה את בלי בלי בנו חייב להיות יופי ואמר רבה הצורם אוזן פרתו של חברו פטור צרם פגם אוזן שלה של הפרה פטור מה הפירוש היא

בגלל שהוא צרם לה את האוזן נפסלה מלעלות על גבי המזבח קורבן פטור מה היתה מהפ רק התקיימה קיימה הפרה עצמה לא ניזוקה עשה לה משהו באוזן אבל לא ניזוקה דלא עבד ולא מדי לא חיסר בה כלום עשה לה איזה משהו באוזן אבל חיסרון לא חיסר וכולו שברים לאו לגבי מזבח קימה כל שברים לא לגב כל השברים אפילו פסת הבהמה לקורבן לא חיה מדין מזיק למה אפשר להשתמש שימושים אחרים לא חייב כל השברים עומדים להקריב אותם לגבי המזבח וסות אומר זה בגלל שזה זה כ שלא ניקה

חיסרון באוזן אזה באוזן זה לא נש בזק ניקר כך אומר תושבות מתה העושה מלכה במי חטאת ופרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים מלאכה הוא דלא מנקר אזקה אבל צורם דמנר אזקה אכי מחיה בדיני אדם בדיני אדם זה שאלה מתרבה עושה מנ במחט זה מים שנותנים עליהם את האפר פרה אדומה והמים האלה נפסלים במלאכה זה נקרא מנידה התרה אומרת למשמרת למני דע חטאת היא צריך שהמים משומרים לטהרה לא לדבר אחר אז אם עשה בם מלאכה המים נפסלו ופרת חטאת פרה אדומה היא נפסלת גם במלאכה

אבל הוא פטור מדיני אדם וחייה בדיני שמיים פטור מלשלם עבורם אבל חייב בדיני שמיים מן השמיים פרעו ממנו התכוון להפסיד את היהודי אז מלאכה הוד מנכר זקה דווקא מלאכה שלא ניכר בפרה שעשה מלאכה ונפסלה אז פטור אבל צורם אוזן פרתו של חברו דנקרק קרמו באוזן אכי מחיה בדיני אדם אז איך את רבא אמר צורם פטור דיני אדם אמרי טירוס הוא הדין פילו צורים שנקרו בו פטור מדיני אדם וכ משמע פילו מנחה דלא מק זקה חיה בדיני שמיים אפילו הם הזיק על ידי עוד יותר שלא ניכר

זקה חייב בדיני שמיים נכון שהוא פטור בדיני אדם אבל חי בד שמיים ואמר הב אגב מרן לא פסק כמו הדינים מרן פסק על שף מדגה של חברו בקורנס שחיב זנה גרמה כן שעשה מעשה בגוף המטבע הוא מחיבה אמרו שזהב ר רבה השורף שטרו של חברו פטור מנך היה ש חוב 100 אל שקל יש לו על אחרים עכשיו הוא לא יכול לקבו את החוב שלו שטל כמו צ'ק פטור מלשלם החוב אבל דמה הנייר ישלם לא יכול לגבות את החוב פטור למה דאמר לני רק אל ימינה שרפתי

לך ניר כך נייה זה גרמה גרמה בנזקים פטור מתגי לונין כן רמה מה מה זה זה אני גרמתי שלא תקבל את הכסף אבל לא כנייר ישלם אין בעיה מה שוה נייר גרוש בע מתקיף להר ברחמה איך ידע איך מדובר תהפוך דף צ משה תהפוך אתב יצחק איך יד בשר כתבו לטר מעליה אם יש עדים שיודעים מה היה כתוב בשטר שכתבו לו בדין שטר הלוואה אחר על פי העדים הללו יכול לקבו אותו לא יפסיד אין פו עד מפי עד למה הם לא ראו את מעשה ההלוואה אלא

את השטר אז אני נחשב כאילו ראו עידוד של שניים העד הוא לא יכול להעיד רק מה שהוא רואה מה שהוא לא רואה הוא לא יכול והוא שמע מפי עד אחר זה לא צריך לראות הוא ראה הם ראו את זה מה כתוב בשטר והכל יכולים להגיד לבית דין בית דין יכתבו לו ש ד וי ד כסעד אין ידים שיודעים מה היה כתוב בשטר ענן מנ יד עינן מאיפה אנחנו יודעים מה היה כתוב בשטר כמה צריך לשלם למה צריך רבה לומר שפטו מאיפה אנחנו יודעים מה היה מה

אמר רבה תהה במאמי אין עדים אבל השורף מאמין לבעל השטר שהיה כתוב בו 100 אל מאמין לו מאמין ל השורף השורף זה שאיבד את השטר במאמי אפילו הכי רשי אומר במאמי בעל השטר לשורף תיו בכל מה השורף צריך להיות יש תיקון מאמין ככ היה כתוב פילו אכי פטור אמר רדמי ברח עד דרבה עכשיו רבא אמר שסורב שת חברו פטור מלשלם מחלוקת רבי שמעון ורבנן זה שני במחלוקת של רבי שמעון ורבנן לגבי אותו למדנו את זה למעלה גנב שגנב באמת קדשים שקיבל עליה הבעלים אחריות מה אמר

לא הרי זה הרי עליי קיבל אחריות שמה רבי שמעון אמר לגבי גנב שגנ בהמת קדשים קיבל עליה בעלים אחריות אמר הרי עליי עולה אז אם אם עבדה זו חייב באחרת והפריש זה עולה משלם הגנב ארבעה וחמישה אפילו שהתורה לא מחי בית כנס א חמישה אל גניבה בטבחה שנכס רעהו וקדיש זה לא נחשב לממון בעלים אבל כיוון שהבהמה הזאת גורמת לממון למקדש על ידה פטור מלהביא אחרת נחשבת עצמה לממון וחייבים גנבתה תפיחת ארבעה וחמישה זה דעת רבי שמעון חכמים חולקים אומרים זה לא נחשב לממון ולא חיבים

גניבת יחתה ארבעה וחמישה עכשיו בוא נראה בנו מחלוקת רבי שמעון ורבני לרבי שמעון דמר דבר הגורם לממון כ ממון דמה גנה בהמת קדשים דבר שיכול לפתור מחיוב ממון נחשב הוא עצמו לממון מחייב זה השורף את השטר חייו גם גם השטר הוא לא ממון בעצמו אבל הוא דבר שגורם לממון אז זה נחשב לממון ולכן חייב דרבנן דמר דבר גורם לממון לאו כ ממון דמה אז לא מחייב השורף לא חייב אז באנו למחו רבי שמעון ורבנן מתקיף רבנ רב יהושע גנב בהמת קדשים זה לא גורם לממון ורם

לון גורם לממון אבל לאו כ ממון דמה איך זה אבל לא הבנת משלם לא לא עלידה הוא פטור מלהביא אחרת זה נחשב עצמו לממון וחייב על גניבת חת זה דעת רבי שמעון חכמים אומרים שהיא אי נחשבת לממון ואין אין חיוב על גנבתה טביתה אמר אדם שאמר הרי עליי עולה אז אם עבדה חיה בא אחרת כן והפריש את זו לעולה משלם הגנב ארבעה וחמישה הלאה מתקיף לרב הונה רב יהושע אמר ד שמעת לרבי שמעון דבר הגורם לממון כ ממון דמה בדבר שעקר לו ממון דרבה דמ רבה

גזל חמץ לפני הפסח ובא אחר בספ במועד פטור שהכל מצוים עליו לבערו לאחר הפסח מלוק את רבי שמעון ורבנן רבי שמעון דמר דבר הגורם לממון כ ממון דמה חייב לרבנן דמר דברג מ ממון לאו כ ממון דמי פטור אבל בדבר שאין קרו ממון מאמרי נן שזה שט כן אז זה שאומר מתקיף לרב הונה אם ה שמעת ד רבי שמעון דבר הגור ממון נחשב כמו ממון בדבר שעקר ממון כמו בהמת חדשים גופה שווה ממון בזה אנחנו אומרים אם גורם לממון הבעלים נחשב לממון כמו שאמר הבא לגבי

דין דומה רבא אמר אדם גזל חמץ לפני הפסח ובא אחר אחר בא אדם אחר ושרף אותו במועד לאחר שנאסף נתחייב בשריפה אז פטור למה לשלם לגזלן עבור החמץ שהכל מצוים עליו לבערו לא חייב לשלם למה בא להציל מאיסור בא לראה בא למצא אבל אם שרף את זה לאחר הפסח שהוא לא בא מסו בא לרא ב למצא מחלוקת רבי שמעון ורבנן רבי שמעון ד אמר דבר הגור ל כמון דמה פה גב בהמת קדשים אמר דבר גורם לממון כמון דמה אז הוא הדין כאן עכשיו החמץ לא שווה

בכל אופן חייב לשלם דמים למה אם היה בעין היה מחזיר הגזלן בעלי והיה נפטר בשבתו עכשיו שהוא לא בעין צריך להביא לבעלים דמים במקומו לרבנן דמר דבר גורים לממון לו כ ממון דמה לגבי בהמת קדשים אז ש אמרו דבר גורם לממון נו כ ממון דמה אז הוא הדין כאן כיוון שהחמץ הוא עכשיו לא ממון עכשיו וזה גורם הוא לממון לא מחשיב את זה פטול זה לא מחשיב את זה במון לכן השורף משלם עבור החמץ אחר הפסח אז שמענו שרבי שמעון אומר רק לגבי בהמת קדשים שגופה

שווה במון לכן רב אמר הליבה דרבי שמעון לגבי חמץ שעבר עליו הפסח למה בתחילה קודם הפסח היה שווה ממון אבל בדבר שאין קרו ממון ממנן מעולם לא היה בעל ערך אשתר למשל הוא לא הוא רק ראייה לכסף אבל לא שווה כלום רינן שבזה ישבור רבי שמעון שזה דבר גורם לממון יחשב לממון ושורף אותו תהיה חייו מדין מזיק אמר ה ממר מ דדין דינה דגרמי מגב דמי שטר מעליה ומ דלא דין דינה דגרמי מגבה בי דני נירה בעלמה אז הנה אומר המאמר שמה דד גרמי כלומר רבי

מאיר שמחייב גם את מי שרק גורם להפסד ממון חברו זה דעת רבי מאיר הוא דן דינה דגר ראינו את זה עכשיו עוד מ נראה את זה בגמרא אדם ששמך את הגפן שלו לשדה תבואה של חברו על ידי שנפרצה המחיצה נשמח אז הוא דין דינת גרמ למעשה הוא לא עשה כלום אבל זה נחשב כמו שהוא הזיק לו למה עכשיו אסור לאכול את הדברים האלה אז מגבה ב משטרה מעליה כל החוב למה בכח שהוא שרף את השטר גרם לו להפסיד את החוב שהיה כתוב בו ומ דלא דין

נג לגרמי חכמים שפותרים אפילו בגרמי מגבה בדמי ניירה בעלמה יצא להם מהנייר אבל החוב פטור אב עובדה וכפייה רפרם לרב אשה וגבבה כי קשורה צלמה היה מעשה סרב שטר בילדותו וכפיה רפרם לרב אשה וגבב קשורה לצל מה כמו קורה בשאר קורות לתקן את ה את הצורות אז מה רב רם לקח מרב אשה כן גיבוי כל השטה יב אותו לשלם על דינ גרמה את מי את רב השה את האדם שבא מכוח רשה רש ע חיב את רשה חייב את רבש שוא הה ילד הוא היה ילד בקטנותו

חייב לשלם כשיגדל כן הוא לקח את השטר הזה שרל כל מה שכתוב בשר גע אותו ג מרב הש ולמרות שהוא היה ילד מזה מטוס מטוס זה קש א א אשורה צלמה רשי אומר עידית גבה ממנו רשי במקום אחר מסביר אחר שי פה לא עשה שום דבר לא רב שום דבר זה מישהו שבא מכוחו לא שמישהו בא לדין לפני רב לדין לפני רבש כן כן זה לא שייך רבש רבש לא יעשה גם בקטנותו דברים כאלה שילדים עושים כל מיני תעלולים לא אבל ה אומר לך ר שב

ש גם בקטנותו לא עשה זה מישהו שבא מכוח הבשל לשאל בטח רוצ לכן שמסת כן לא כן אני כשהייתי לפני בר מצווה הייתי בפורת יוסף ועשיתי מעשה קונדס לאיזה אחד תפס אותי חציון בשאול אמר לי א ראיתי ולכן תחזיר את זה לך תחזיר לו שלא תתחייב בדיני שמיים וכל מיני דברים תחזיר סדר את זה כן אז אני עשיתי חזרתי את הכול טוב היינו ילדים עוד זה שצ ר כן כן לא אולי לכ אמרו ללא אני לא זוכר ה מדקים זכן לא מה פתאום משהו ם אצלנו

לא מה פתאום חסלו לא מה פתאום זה פעם ראשונה אני שומע תגיד ככה זה בקה לימד אותנו עכשיו מה לעשות לא אני לא לא זכיתי חמש ן רבי העמיד את הסוגיה כמי כדבר הגורם לממון כ ממון דמה כרבי מיר נכון עכשיו זה כבר עבר עכשיו נלמד דין חדש חמץ ועבר עליו הפסח חי אומר לו הרי שלך לפניך אמרנו במשנה גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו ר שח מלפניך אתה רואה גזלן יכול קים השבה בחמץ שעבר עליו הפסח אפילו שזה אסור בהנאה למה לא איבד את

החפץ את צורתו החיצונית עדיין זה בבעלותו של הנגזל אם הייתי קונה את זה בשינוי משהו אחר כשעובר לבעלות אחרת אז זה משהו אחר אני הית יכול למחול אותו מתנה אומרים ביסורי הנאה הרי שלך לפניך מי זה התנא איסורי הנאה זה אומרים לו הרי שלך לפניך אמר ר חסדה רבי יעקובי נתניה שור שאמית עד שלא נגמר דינו מכרו מחור הקדישו מוקדש שחטו בשרו מותר החזירו שומר לבעלה מוחזר אתה רואה אזה שור שהמית אדם חייבו את השור בסקילה הדין הוא עד שלא נגמר דינו קודם שפסקו את הדין

את השור את הדין לשור של דינו סקילה עוד לא נאסר בהנאה ולכן מכרו מחור קדשו לבית המקדש מוקדש שחטו בשרו מותר באכילה החזירו שומר לבעליו מוחזר אין בעיה אבל מ שנגמר דינו לאחר שעמד בדין סקו דינו לסקילה אז עכשיו נאסר בהנאה הוא לא ברשות בעליו מכרו אינו מחו קדשו אינו מוקדש שחטו בסר אסור חז ראש אומר לבעליו מוחזר זה תנ קמה מה רבי יעקב אומר א מ שנגמר דינו החזירו שומר לבעל מוחזר ואז פטור השומר מלשלם אז האם מהלי בק מפלגי רבי יעקב החכמים נחלקו בזה

רבי יעקב סב אומרין באיסור הנאה הרי שלך לפניך ורבנן סברי אין אומרים ביסור הנאה הרי שלך לפניך רבי יעקב אמר יכול להיפטר בשבת שור שנגמר דינו לסקדה למה אפילו שעומד השור לסקדה ואסור בהנאה יכול לומר לו הנה השבתי לך מה שלקחתי לא נגעתי לא עשיתי ורבנן סברי כון שנגמור ד קינ אין אומרים ביסורי הנאה זה איסור הנאה הרי שלך לפניך אז ניתן לקיים השבה בחמ שבר לי בפסח לפי רבי יעקב לפי רבנן לא אמר לה אמר לרבה לא אמר לו רבא לרב חסדה אין כיח לתלות

מחלוקת רבי יעקב ורבנן בעניין חמץ הזה לא דקו עלמן ביסור נאר שלך לפניך גם חכמים מודים שאפשר לקיים השבה בחפץ שנאסר בהנאה במקום שנאסר החפץ מאליו לא שאני אסרתי אותו ואם כן פלגו בחמץ בפסח אם הם סוברים שהן אומרים ביסורי הנהר שלך לפניך היה להם להשמיע דעתם על הדין שחמץ עבר עליו הפסח לומר שלא ניתן חכמים לא ניתן להשיבו גידו אלא אמר רבה אתה יודע מה אכה גומרין דינו של שור שלו בפניו כ מפליגים בוודאי במקום שנעזר החפץ מאליו בהנאה כמו חמץ בפסח מודים כולם שיכול

לומר לבעלים הרי שך לפניך הבעלים יכולים לומר לו שום דבר כמו שאמרנו במשנה אם אדם גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הר שלך לפניך ואיין שם מחלוקת במשנה אומר לו הר שלך לפניך ואכה מה שאמרנו גבי שור שנגמר דינו לסקילה וגומרים דינו של שור שלא בפניו כפג אם אפשר להעמיד שור לדין שלו בפני השור או לא בזה חלוקתם רבנ ו די ששור שלו בפניו כמה שלא פוסקים דינו למיטה של בפניו והשומר סגרו לבית דין שהפסיקו דינו לסכנה הרי זה כאילו הזיק בידיים אומר לו למה

אתה לקחת את השור שלי ומדת אותו בבית דין אני הייתי מבריח אותו כמ שלא פוסקים דינו רק בפניו אני הייתי מבריח אותו ואז אבל אתה שלקחת אותו הזקת לי בידיים ואמר לה לר תתלה עם ראיית מביא לי את השור אב העריק לא אגמה היית מבריח אותו לאגם למקום שאכל בית דין לתופסו לא יכלו לתפוס אותו ולגמור דינו אבל אשתה שאתה הולכת אותו בידך על הבית דין מסרטה ביד מנד לא מצי שתי דינ ד מסרת אותו אם אני לא יכול לעשות שום דין ודאי הפסיקו דינו למיטה

ואז אתה מזיק בידיים לכן אומרים חכמים שלא יכול לשב לבעלי ולמר לו הרי שלך רבי יעקב סבר גומרין דינו של ש בפניו אמ פוסקים את שאפשר לכן גם כשהביא אותו לבית דין שפסקו דינו למיתה ופסקו עליו סכילה יכול השומר להשיב לבעליו תשמע הבעלים לא צריך הבית דין לא צריך אותי שאני אוריד אותו בידיים לא אפשר לפסוק את דינו גם שלא בפני בית דין דמר לביד סוף סופד פניו אז מה אני הזקתי בידיי יכול לומר לו הרי כמו חמץ זה יפה מאוד אשכח רב חזל לרב בר

שמואל אמר לה שאל אותו תנית מדי באיסורי הנאה שנית איזה איזה איזה דין איזה הלכה ביסורי הנאה הוא רצה הרב חסדה הרשי אומר רב חסדה חיפש משנה שתהיה במחלוקת תנאים גזל ז חמץ ועבר עליו הפסח אם יכול להשיבו ולמר לו הרי שלך לפניך או לא למה הוא רצה להעמיד דבריו בלפי טעם של חכמים שאין אומרים ביסורי הנהר שלך לפניך ככה ראשי אומר אז בוא נראה אמר לה אן כן למדתי תננה ושיבת גזלה מה תלמודו כתוב בתורה והשבת גזלה מה תעמוד לומר אשר גזל אם אומר ששב

את הגזלה אז איזה גזלה בטח השיך גזל למה התורה צריכה להגיד השיך גזל אלא בא התורה ללמד יחזיר כען שגזל שיכול להשיב גזלה רק אם כען שגזלה מכאן אמרו גזל מטבע ונפסל פירות והרכיבו יין והחמיץ רומה נת מת חמץ בעברה ופסח במה בעבה בשוט שלא נגמר דינו אומר לו שלך לפניך למה זה לא שונתה הגזלה הצורה שלה היא כאן שגזל בדיוק אפילו שנאסרה בהנאה אבל זה השור זה זה הכיכר לחם אז אומר לו הרי שח לפניך אתה רואה שורשי מית צריכים בית דין לפסוק דינו למיתה

אפשר להשיב אותו כקודם שנגמר דינו כל עוד שלא נאסר בהנאה אבל אם כבר נגמר דינו נאסר בנה לא יכול להשיב אותו מה שמעת די אמרת שלא נגמר דינו מ שנגמר דינו לא רבנן וקטני על זה גם אותו דין כתוב על חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הר שלך לפניך ז גם לדעת חכמים שם אומרים בייסורי הנאה אומר לו הרי שלך לפניך כשעולה מן הדין של גזל חמץ ועבר עליו הפסח מה שלא יכול לומר לגבי שור אתה רואה אמרנו שור שנפסק דינו למיתה לא יכול לומר הרי

שלך לפניך זה לא בגלל ייסורי הנאה אלא לא גמרי דינו של שור אלא בפניו זהו כי הם אמרו את כל הדינים ביחד בגבי שור משמ דווקא שהוא לקח אותו בידיים והביא אותו זה הבעייה זה לא הבעיה ש ייסורי הנאה בשור הפסיד בידיים פה רק שור דינו כך אז שאר הדברים אפילו שזה אסור בהנאה יכול לומר לו הריש שח לפניך רק בשור לו למה בשור לו כי הוא הביא אותו בידיים בלי שיביא אותו לא יכול סל אותו אמר לה אם משכחת לאו אמר לו תראה עכשיו חסדה

אומר אם משכחת כשתפגוש את בני הישיבה לא תמלאו ולא מדי אל תגיד להם את זה את הבריתה הזאת סותרת את דברי שלא ימצאו בי על דברי פריחה טוב מה הוא לא רוצה את האמת קיבל קיבל אבל בינתיים הם יכולים לעשות לו קונצים כ מה הוא צריך את זה אמר תעשה טובה אל תגיד להם תה לך יבוא לידיים של יצחק יעשה מזה מטעמים ושלום פסק הוניות עוד פירות פירות והרכיבו אומר לו הר שתך לפניך רשי תנן פירות רכבו משנים כשעת קזנ אמר הפפ כאן שהרכיבו כולן כאן

שהרכיבו מקצתן מה שאמרנו ניכר את כנם בשינוי משנים כשרת הגזלה הרכיבו כולם קנה אותם אבל מה שאמרנו שמשיב הרכיבו מקצתן לא ניכר כל כך אתה רואה אותם יפים מבחוץ אבל בפנים חרבת אז זה לא ניכר לכן אומר לפני משנה נתן לאומני לתקן קלקלו חייבים לשלם נתן לו למשל לעשות לו איזה כלי איזה משהו מכסף או איזה משהו מעץ נתן לו אומן נתן לו זה קלקל נתן לו לתקן קלקלו חיבים לשלם הזיקו נתן לחרה שדה תיבה ומגדל לתקן קלקל חייב לשלם תן לו שידה זה העגלה שעשויה

לרכוב בנשים כנראה היא סגורת שיהיה צניעות או תיבה קטנה או מגדל ארון של עץ שעשוי לשים בו אוצרות בכלכלה חייב לשלם מפרט לך כל מיני עניינים למה עוד הפעם ועוד הפעם הגמרא תגיד והבני שקיבל עליו לסתור את הכותל בשיבר האבנים או שזקן חייב לשלם אמרו לו תשמע תפרק את הכותל הזה תסתור אותו בינתיים הם רוצים את האבנים למקום אחר שבר אותם היה ס ר מצד זה ונפל מצד אחר מסכן הוא היה רעוע היה סותר מכאן וזה היה פטור למה אנוס הוא חשב שזה יכול לעמוד ואם

מחמת המכה חייב נתן משהו בפטיש משהו מכה מכה אדוני תתן בסבלנות נתן מכה זה חייו זה מזיק גמור ברש של המשנה זהלא על ידי מקה איך הוא בתחלת המשנה ברש של תמני תקן קקו חייבים הכל זה חייבים מה הבעייה אמר גמרא אמר רבסה לא שנו שנתח שמד עוץ ב מסמר ען מה שאמרנו בהמשך המשנה נתן אחר שידת תבה ומגדל נכון לתקן בקק חייב לשלם אלא שנתן לה אומן כלי אלא שנתן חר שדת במגדל לנעוץ בה מסמר הוא היה כלי גמור והוא נתן לו רק לנעוץ לו

בזה מסמר ונעץ בהם מסביר בשי ברן בזה כמן שקיבל האומן כלי גמור והזיק אותו חייב לשלם ככה היה כתוב במשנה אבל לבנות לו ק נתן לחרש עצים לעשות שדת תיבה ומגדל ועשה ן שדת תיבה ומגדל וברן פטור למה מה העמה מה הי טעמה אומן קונה בשבח קניה יפה עצים קיבל הוא נתן לו עצים עשה את זה קני זה שלי פטול אבל מה זה מעצים שצריך לשלם לא וב עכשיו זה נשבח העצים נהיה כלי הרבה כסף לא משלם הוא קנה את זה תנן נתן לאומנים קלקלו חיייבים

לשלם מהב דו עצים לעשות שידת תיבה ומגדל וכתוב ברש שחייבים לשלם מה שהזיקו כלי גמור אז אתה רואה שאומן לא קונה בשבח כלי הכלי נגמר ביד האומן עבור בעל העצים הוא לא אין לו זכות בזה לא שידת תיבה הו מגדל הוא נתן להם כבר כבר כלי גמור שדת תב ומגדל ואז הם א חי נתן עצים ור המדקס שד תב ומגדל מקל דרש עצים מה שכתוב בספר שד תבד משמ ש היה עצים אמרי לא פירושי ק מפרש לה השפה בא לפרש את הרשע כייצד נתן לאומני כן

מכלכל חיבים לשלם כיצד כגון שנתן אחרי שדי תיבה ומרדן בנחש מסמר העצים פטור וכי מדברה לקצת קטנה למה כתוב בשפע לא זה לא דבר בפני עצמו כתוב כצד זה בא לפרש סקת הרשע עצים שהרי שה מדברת במסר לאומן עצים וא עשה מהן כלים ובתל אומר שגם בזה חייב למה אינו מן קונה בשבח כלים אשת שמעינן עצים חייבים לשלם ולנו מן קו בש כלים שדעת תיבה או מרדל בבעייה אלא ודאי בא התנה לומר בשפע זה לא בדין בפני עצמו בא לפרש את הדין שאמור ברשע הגמרה אומרת

לא אם זה הראיה שלך אם משום ה לא קשה לא עריהם זה הקושיה זה לא ראייה אפשר שהרשע מדברת בעצים והשפע בכלים אבל אם לא היה שונה תונה השפע לא הינו יודעים שהרשה מדברת בעצים תן השפה לגלוי רשע אמר בשפה מסר לים גמורים לגש ברשע שמדובר בעצים שלא תמר רשע שבמגדל אבל עצים לא הוא לא חייב לשלם עבור השבע נשפה ש מגדל מק דרש עצים אפילו אחי חייב לשלם תשלום מלא עבור הכלי למה אין אומן קונה בשבע כלי ולא דינו כשכיר והכלי המושב הזה זה שייך

ל לבעל העצים אז היה משמיע לי רק עצים למה צריך שד מדל לא הזיק אותו בציעת בעצת המסמר היה צריך לגלות את הרשע אני לא צריך לגלות יתן לי מראש רק עצים אם הוא נותן לי עצים אני יודע שגם שידת תיבה ומקדש אלא ודאי שסע בא לפרש את הרשע מה התיו אומר לו אלי ניקח מה עריה מה הוא דוכה אותו לממס יעלה אחילה תודה אנחנו עכשיו רבסה אמר אומן קונה בשבח כלי נמס יעלה הנותן צמר לצבע קדחו קדחו קדחו יורה מתקלקל הצבע מעצמה הרתיח את היורה

יותר מדי כעת הצמא לא שווה כלום נותן לו דמ צמרו דמ צמרון דמ צחו לו שהדיחו לאחר נפילה אחר שנקלט בצמר דק השבה זה כבר היה טוב עכשיו זה הקדיח שמע מאומן קונה בשמח כלי הצמח השביח על ידי האומן קנה את זה ואת שלו הזיק ולכן הוא חייב לשלם לבעל הצמח רק צמר אמר שמואל אחמ כגון שהגדירו בשעת נפילה דלק שבחה לא היה בזה מעולם שבח אבל באמת קודם כל היה שבח לא אז הגמרא שואלת עב דו לאחר נפלה מ נותן לו דמ צמו בשבחו למה

שמואל דרשה אמר שמואל אסק כגון צמר בסמנים דבעל הבית בצבא אגר יד וד שקל עבור עבודה יכי נות צו בסמנים עלה א שמוא תח טוב צריך לאט לאט מחר לתת לו את זה כן הלכות תודה טוב שלא זר א סעיף ה ת ו הלכות תענית סעיף ה בתענית זיבור שליח ציבור שאינו מתענה לא יתפלל אבל אם אין שליח ציבור אחר למר בחזרה ענינו בשומע תפילה א שלח סיפור יגיד שהם מתענים שליח ציבור לא מתענה לא התפלל לא כ להגיד בין גואל לרופא אבל אם אין שליח

ציבור אחר ואין מה יעשה יכול להתפלל וגיד שומע תפילה ענינו הציבור סעיף ב יש מי שאומר שאין עומד לקרות בטרה יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית ציבור מי שלא יתענה ואם הכהן אלא מתענה יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה ו שאומרים דווקא במנחה לא יקרא אבל בשחרית שקוראים בתורה גם בלא תענית מותר ויש אוסרים ולהלכה אין לברך על התורה מ שנו מתענה משום שיש בזה חשש ח לבטלה רק מה יש מקילין בשני וחמישי כן אבל בש הימים החצים שיצא גם מי

שמפחד הוא לא מתענה שיצא פעמים עכשיו עדיין מנה אבל הוא לא הצליח כן תענית ציבור יעמדו שניים צל שליח ציבור מזה אחד ומזה אחד שומרו עמו שליחות כמו היה במלחמת עמלק אהרון וחור תמכו בידיו של משה אחד מזה ואחד מזה ח כל תענית ציבור יש בו נשיאות כפיים במנחה חוץ מביום הכיפורים יש בו בנעילה הגהה ובגיל האלו אי נוהגי בנשיאות כפיים רק במוסף של יום טוב כ דבאר בהלכות נשיאות כפיים כן גם במרוקו ושים גםג בשבת מי שלא נשוי לא נושא מאיר אתה כהן נכון כשהיית

ברבק גם היית נוסה כפיים למה ככה זה מנהג מרוקו יש הרבה מאשכנזים ש עכשיו למדנו שלוש אלא א י וד ש כן ארבע הו ז ח חלק ש סימן ת קסז טעימה ורחיצת הפת ורחיצת הפה שמותר בתענית שור בתענית יכול לטעום כדי רביעית בבד שפלות מה בפה עושים כדי רביעית אבל לפלט אותו לא יבלע מה שים כל כך הרבה ם מה רק אם יש לו רביעית הוא יכול לטעום פ זה קצת מפנ ביום הכיפורים תשע באב אסור אפילו טעימה אסור הגב יש מחמירים בכל תענית ציבור

ואחי נוהגין אבל כתוב טועמי החיים זכו יש אומרים שלא ות רביעי בפעם אחת אלא מעט מעט יש אומרים שאפילו בפעם אחת יכול לטעום עד כדי רביעית אם יודע בעצמו שיכול להעמיד את עצמו שלא יבלע כאילו רואה אם הוא פולט התימנים שעושים מרק גם את זה הם יכולים לטעום ולפלוט או בעיה זה נבלה באיברים ל כבל חבל על הרביעי אז זה הלך הם לא יכולים להחזיר את לסיר צחכ הרמבם מ מראה אין מעילה מראה ריח כ מראה ריח 11 שם פחם שיגיד ביום התענית הזה לא ביום

תענית א א שלא לא אומר על עצמו שהוא מתענה בג ש ק לד פרק 11 יין שנתנסה לעבודה זרה אסור בניה והשה ממנו כל שהוא ק מן התורה כן האוכל כלשהו מתכות עבודה זרה מבשר ופירות אפילו מים ומלח האוכל מהן כל שהוא לוקה שנאמר אש חלב זבחו יאכלו אשתו ייה נשיכם יין שנשך לה כזב שקרב לה וכיון שיסור זה משום עבודה זרה הוא אין לו שיעור שנאמר בעבודה זרה ולא ידבק בדך מאו מן החרם יין הגורם סור שש יין הגויים שאיין אנחנו יודעים אם תנסח או

לא תנסח וא נקרא סתם ינם אסור בניה כמו יין שנתנסה בדבר זה מגזרת סופרימו השותה מסתם ינם רביעית מכין אותו מכת מרדות ד' יין שיגע בו הגוי הרי זה אסור שמה ניסך אותו שמחשבת הגוי לעבודה זרה למדת שיין יין ישראל שנגע בו הגוי דינו כסתם ינם שאסור בהנה ה גוי שנגע ביין שלא בכוונה כן תינוק גוי שנגע ביין אסור בשתייה ומותר בניה לוקח עבדים מן הגויים ו מלן טולן מיד מיד אין מנסכים ויין שנגעו בו מותר בשתייה ואף על פי שעדיין לא נהגו בדתי ישראל לא

פסקה עבודה זרה בפיהן כן לא ערבי לא גוי שעובד עבודה זרה ם מסיחי מותר בהנאה ו בני השפעות הגויים שנדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדלים אסורים יין כ שגעו בו וקטנים מנ נושרים ז גר תושב והוא שקיבל עליו שבע מצוות כמו הוא שביארנו ינו אסור בשתיה ומותר בניה מיעדים אצלו יין ומפחידים אצלו יין וכן כל גוי שאינו עובד עבודה זרה כגון אלוה הישמעאלים ינם אסור בשתייה מותר בהנאה לכן הרו כל הגאונים אבל הנוצרים עובדי עבודה זרה אין וסתם יינם אסור בהנאה חטא כל מקום

שנאמר בעניין זה שהיין אסור אם היה הגוי שנאסר היין בגללו עובד עבודה זרה הרי הוא אסור בניה ואם אינו עובד עבודה זרה הרי הוא אשור בשתייה בלבד בכל מקום שנאמר גוי הרי זה עובד עבודה זרה ט אין מנסך לעבודה זרה אלא יין שראוי להקר ל גב המזבח פני זה כ שגזרו עלם יני וגזרו וגזרו על כל יין שיגע בו שיהיה אסור בניה לא גזרו אלא על היין שראוי להתנסח לפי כך יין מבושל של ישראל שנגע בו הגוי אינו אסור ומותר לשתות עם הגוי בכוס אחד אבל

יין מזוג ויין שהתחיל להחמיץ אפשר שישתה אם נגע בו נאסר י הורו גאוני המערב עליו ביין ישראל מעט דבש או מעט צאו אוי ואינו ראוי למזבח הרי הוא כמושל או כשכר ואינו מתנסח מותר לשתות עם הגוי יא ממתי יעשר יין הגויים בש ידרוך וימשך היין אף על פי שלא ירד לבור אל עדיין הוא בגט הרי זה אסור לפי כך אין דורכים עם הנוכרי בגט שמגע בידו ונסך ואפילו היה כפות אין לוקחים ממנו גד רוחה פפי שד מעורב ם החרצנים זגין לא ירד לבור יב נוחי שדרך

היין ולא נגע בו והר ישראל עומד על גבה ישראל הוא שכנס בחבית ארי זה אסור בשתייה יג החומץ של הגויים אסור בהנה בפני שנעשה יין נסך קודם שיחמיץ גוי שהיה דורס ענבים בחבית אף על פי ש יין צף על גבי ידיו אין חוששים משום יין נסך היה אוכל מן השדים והותיר בש בשעתיים וזרק ה נגד אפי ש מטז לענבים אין עושים יין נסך יד חרצנים והזוג והזוגיים של גויים אסורים כל שנ מס חודש לאחר 12 חודש כבר יבשו ולא נשאר הבחנו חית מותרים באכילה כן שפרים

שן שיבשו לאחר 12 חודש מותרים שהרי לא נשאר בהן ריח יין והרי הן כעפר וכ אדמה טו נודדות הגויים וכן שניסו בהן הגויים יינם אסו תן תוכן יין עד שישנן ישנן 12 חודש או עד שיחזיר ור או עד שרפה הזפק שעליהן או שחמ או עד שיתן את אוכל מים שלושה ימים מעת לעת מערי המים מליף מים אחרים כל מע שלוש פעמים שלושה ימים בין ש הקנים שלהם בין שו של ישראל שאלו אותם כניסו בעניינן ונתן לתוכם יין קודם ש יטהר אותן הרי זה אסור בשתייה טז

מותר תן וכן שכר הציור מיד ואין צריך כלום מותר תן יין לתוכן אחר שנותן הסירו המורי שהמלך סרפן יז לוקח כנים חדשים שאם מזופת מן הגויים נותן לתוכן יין מיד ואין חושש שם נתנו בהם יין נסך והם היו מזופת מדחן פי שיש חדשים לכן כלי שנתנו בו יין נסך ן מכניס לקיום כגון כלי שהוסף בו או משפשף וכיוצא בהן כשכ במים ודיו יח כ כו של חרס ששתה בו הגוי אסור לשתות בו פעם ראשונה ושנייה ושלישית מותר כמה שלחו צחי היין שבו והוא שהיה מצופה בעבר

כדי שצר נוסין או שהיה מזופת אבל של חרס צריך הדחה יט כלי חרס ה שועים השוע בעבר שהשתמשו בהם ביין נסר אם היו לבנים או אדומים או שחורים מותרים ם היו רוקין אסורים ני שהם בולעים ויש בהם מקום מגול של חרץ נבנים בין ירוקן אסורים פני שהן בולעים נראה לי שאין דבר א כנסו בהן קיום אבל לא כנסו בן קיום מדיחי ומותן אפילו אין של חרס כ גת של אבן בשל עץ שדרך בהן גוי או גת של אבן שז פתה הגוי אלפי שלא דרך בהן מדחן

במים ו באפר ארבעה פעמים ודורך בהן ואם הייתה בהן הלוחית מקדימה הפר למים ואם לה מקדימה המים כא' גת של אבן מזופת שדרך דרך בה הגוי או גת של עץ פותה אף עלפי ש רבה צריך לקלוף את הזפת ואם ישנה שנע חודש הוא נתן בהם מים שלושה ימים מעת לעת אני צריך לקלוף ולא תהיה גת חמורה יותר מן הקל קנים לא נאמר לקלוף אלא להתירה מיד כב גת של חרץ פי שקף את הזפת אסור לדרוך בה מיד ע עד שיחם אותה באיש או אשר פה הזפת

ואם משתנה נתן במים שלושה ימים מותרת ואם ישנה או שנתן במים שלושה ימים מותרת כמו שבארנו כג משמרת של גו של יין של גויים זה מסננת אם התה של שיער מדיחה הוא משמר בה ואם הייתה של שש זה שש זה הכוונה פשתן מהשינה 12 חודש ם יש ב קשרים מתירן וכן קר חלף וצין ק יוצא בהם מקיפות שדורכים בהם יין אפם היו ים בחבלים מדחן ם היו אוזים זו בזו בסיבוך קשה מדחן במים ארב פעמים משתמש בהן תפור בשתן משן 12 חודש יש בהן כשר מירן

כד כ הגד שדר ב הנו ס קצת מות כדי שדך בן ישראלי הדפ ועדשים מדח ק שלים של בסבוס בנגן כל של ייפה ל ש 12 החודש צל הרן מיד מגעיל ברוחים או חולתה במ זתים או מניח תחת צינו ש שופין 12 שעות ואחר כך ילו קפה בזמן שהייתה אר רא כול ישראל לוקחים יין מכל אדם מישראל ואין חושש בחוץ לארץ לא לוקחין מכל אדם מישראל אלא מאדם שזק בכשרות בזמן הזה לוקחים יין בכל מקום אלא מאדם מוז קשות כ ג'יבן חתיכת דג שאין בסימן כ

שב כל ברות כו כו המת יצא בעל הבית בכל מקום כל זמן והביא לו יין או בשר או גבינה וחתיכת דג הרי זה מותר וא צריך לשאול עליו אף על פי שאין לא מכירו אלא יודע שהוא יהודי בלבד ומוחזק שאיו כשר ולא מדגר בדברים אלו אסור להתארח אצלו אסור להתארח בכלל עבר הרח אצלו אין אוכל בשר ושות ין על פיו עד שעידו אדם כשר עליהן למה הוא לא נאמן זוהר ף וצי מהפה פ ורת משקנה תפר דבר השש סיני מעד מעד סיני אחד ורת חשנה חד

חודש השני בשנה השני כל רמז מארץ מו צ א זכ יברך יברך את בית ישראל שם זכ יברך ז [מחיאות כפיים] חזה ש אדם משבח את חברו או את בנו צריך צריך להגיד בלי עין הרע לברך אותו שלא ישלוט בזה עין הרע מל ממשה כתיב בניכם היום ככוכבי השמיים לו מה כתיב אדוני אל אבותיכם סף עליכם ככם אן פעמים ר ברכבו חן השם א אבותיכם אחת ברך כם כאשר דיבר לכם דע עלי ברכן על ברכן ברכות על ברכות כאן א אנו ש לפני הסמים בזמן שבית

המקדש קיים כשר סמר אדו אל משהר משה ךמ נש נים עשית רבנן ור צ 3 בים שמהם שיום הכיפורים כד לקים מצמ הצורי והציפורן וחצ תהם ת הו תני רבי נתן אומר בן גמליאל ו האר איש שמרתם את הדבר הזה חני כבו הבום זע פס נורה ז קש עה את המורה כור נים וצא מצ שלושה צ אחד ושלושה ני שים שודים כיוצאים אדוני ני אד ני יאמר ויאמר מ יאמר מש לי זך חנו הרץ ויעמוד פש בסר ור אשת חיצ צפר עשו חים תכול שקר החן

ן יופי אשר אד נולה מפד שרי מעש אדוני צמנו גלנו א ק אדו צ נו י רצון מפניך ס שכוב שלום בשבתי היה רעה מן הארץ חרב לא תעבור רצם פי וגיו פני שברך הקדושים משה ואהרון ויוסף ש כל הקהילות הקדושות וטהורות הוא יברך בשבו מצור כל הקהל הקדוש גם אלו שמאזנים דרך הרדיו ואלה שמזרים דרך הפלפון ואלה שמזרים דרך הבי בבריאות ובשמחה אורך ימים חים כן י רצון למר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר צה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל צות שנאמר אדני חפץ

צדקו ידי תורה וד ראמ שמ שלום עלינו ישל וד שבא פה מדי פעם ביום שישי זה הצעיר הזה שהתחתן הה בא פה הרבה הוא שואל כמה צריך לשלם דו נפש לעשות לה מצב קשה