הדף היומי מסכת בבא קמא דף צה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כו שבט תשפד

יום שני בשבת קודש כו שבת תש פד הנה ברוך השם היום יש תיקון של חיללו שבת זה דבר גדול מאוד מאוד והשבוע בעזרת השם יום חמישי ערב ראש חודש אדר א' כתוב בספרים שזה דבר גדול שאדם יחזור בו בתשובה כך משם חו אומר רבי יעקב אבולעפיה בשם מהרחו שיש עניין שאדם יגמור כל התהילים ערב ראש חודש אדר לכן זה דבר גדול שנעשה תשובה מעשים טובים בעזרת השם התחלנו את הפרשה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אתם יודעים שרבותינו למדו לנו רשי אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה

לא לא תעלה על דעתך לומר איני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו אשר תשים לפניהם כשולחן ערוך מוכן לאכול הסביר לבני את התורה בדיוק בדיוק איך הקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבנו ללמד את עם ישראל את המשפטים ואת הדינים היה הרב הראשון בעולם שלימד תורה לתלמידים משה רבנו הגמרא אומרת איך היה הסדר של הלימוד אומר משה לימן את כלל ישראל הגמרא אומרת במסכת עירובים דף נד תענו רבנן קצע צדר משנה משה לימד משה רבנו עצמו למד מפי הגבורה נכנס אהרון אצל משה שנה לו משה

פרקו אחרי שהוא למד מהקדוש ברוך הוא לימד למשה לאהרון נסלק אהרון ישב לשמאלו של משה נכנסו בניו של אהרון אצל משה שנה להם פרקים צלקו פניו אליעזר לימין משה התמר לשמאל אהרון ואז נכנסו הזקנים ועוד הפעם חזר להם כל התורה לימד אותם נסתלקו הזקנים נכנסו כל העם שנה להם משה פרם נמצא ביד אהרון ארבע שמר ארבע פעמים ביד בניו שלוש שמו שלוש פעמים ביד הזקנים שתיים ביד כל העם אחד שלק משה הלך לו שנה להם אהרון פרם הנה בניו שמעו פעם רביעית אז זה קנים פעם

שלישית כל העם פעם שנייה נסתלק אהרון שנו להם בנת רקם הזקנים שמעו פעם רביעית כל העם פעם שלישית סלק בניו משנה להם לכל העם הזקנים פרקים נמצא ביד כל אחד ואחד ארבע פעמים מפה אומרים אומר רבי אלעזר חייב אדם לשנות את תלמידיו לפחות ארבע פעמים כמה זה דבר גדול שאדם יחזור על לימודו כדי שידע טוב טוב אדם שמלמד תלמידים צריך ללמד אותם ברור בלי ספקות שלא יהיה שהכל כל דבר ודבר שיהיה ברור לא היה רבי פרדה היה לו תלמיד היה שונה לו 400 פעם עד שהוא

מבין פעם אחת שנה לו ארבע פעם לא הבין אמר לו רבי פרדה תשמע חביבי בא מישהו קרא לך תן דעתך אני חוזר לך עוד פעם 400 פעם שים לב חזר לו עד שייבין יצאתה בתקו מן השמיים אמ אמרה לרבי פרדה מה אתה רוצה חביבי או נוסיף לך חיים 400 שנה או שתזכה אתה בהדור כולו לעולם הבא אומר אני רוצה אני ודורי כולנו נזכה לעולם הבא אמרו פמלי דלה תנו לו גם את זה גם את זה הוא גם חי 400 שנה וגם כל הדור 400 שה 400

שנה וכל הדור זכו לעולם הבא תראה מה זה איזה זכות זה עכשיו מה צריך לעשות תראה מרן שולחן ערוך לימד לנו שולחן ערוך ארבע ארבע תורים ארבע חלקים כתוב החידה כותב בשם הגדולים דבר נפלא אומר איך זכה מרן הבית יוסף הוא לחבר השולחן ערוך כותב דע לך כך כותב הגאון חידה אומר קיבלתי מאדם גדול בחוכמה ויראה שקיבל גם הוא שישראל לפי הדור היו צריכים לספר שולחן ערוך שהכל יהיה מסודר להם כל הנכה והנכה שיבץ כל הדינים ויגלה שורשיהם לעסוק שמעתה ליב דחתה באותו הדור נמצאו שלושה

רבנים ראויים לזה היה רבי יוסף קרו רבי יוסף טצק ו מהרי בן לב אלה שלושה כל אחד מהם היה ראוי למלאכה מהשמיים הסכימו שרבי יוסף קרו יעשה למה היה לו ענווה כולם היה להם ענווה אבל הוא היה לו ענווה יתרה משנתו היייתה משנת חסידים לכן אמרו הוא מהשמיים הצביעו עליו שהוא זכה ענותנותו הגדולה הוא זכה על כל ארבע תורים לעשות בית יוסף ואז לסדר כל השולחן ערוך על פלא פלאות יש דבר פלא כתוב באוצר הידיעות שהוא מצא דבר נפלא באחד מקדושי השואה רב חיים סמת היה

בקדושי השואה הוא כתב ארבעה חלקי הטור שולחן ערוך אורח חיים יורד דעה אבן העזה חושם משפט בהם נתבררו כל דיני התורה אומר הגימטריה שלהם אם תעשה חשבון אור החיים יורד דעה אבן העזר ושל משפט עולה בדיוק אל 705 זה הגימטריה שלהם אומר תשמע הסימנים שיש בשולחן ערוך בדיוק 175 באור החיים יש 697 סימנים ביורי דעה 403 סימנים אבן העזר 178 סימנים חול משפט 427 סימנים סך הכל 1705 פ פלאות הכל מכוון מן השמיים זה הכל פלא פלאות תראה איזה סיעתא דשמיא פלא פלאות ודווקא משפטים אשר

תשים לפניהם אסור ללכת לרכות רק לפני דין ישראלי דק בדין פני דייני ישראל דנים דין תורה אסור ללכת במקום אחר מי שמוציא רקות הכסף שבידו זה גזל זה לא על פי דין תורה גם הוא מחלל את השם מרים יד בתורת משה צ להיזהר מזה גזל חילול השם שני העוונות הללו חמורות ביותר מי שהולך לערכאות והמשפט של הקדוש ברוך הוא משפטי אמת משפטי השם אמת צדיקו יחתו איך כתוב שמה בתנים לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בלי ידעום לגוים אין משפטים אין להם דינים זה לא שווה

כלום לפעמים יש דין שיכול פחות או יותר יכול להתקבל של גוי אבל מה זה לא צדיק ויחדיו למשל אצל הגויים אדם שרצח חייב טליה גנב חייב תליה איזה שוויון זה זה לקח את הנפש זה לקח ממון אבל משפטי השם אמת צדיקו יחדיו אפילו אם תשווה אותם אחד עם השני איך שתעשה הרוצח הורגים אותו לקח את הנפש מוציאים את הנפש שלו זה מידה נכונה אבל גנב גנב ישלם כפל כל דבר יש לו את הס את הסדר שלו הקדוש ברוך הוא גם נותן לחכמי ישראל סיעתה דשמיא שפסקו

את הדבר הנכון אתה יודע היה בעל הנודע ביהודה עליו השלום כשבא לשמש כחכם פוסק בעיר פראג באו למדני פראג היו גאונים עולם באו המציאו לו איזה שאלה ואמרו לו מה הוא חושב על הפסק אמר להם תנו לי יום יומיים ישב על זה אומר להם תשמעו אתם זה לא שאלה הלכה למעשה זה המצאתם את זה הוא אומר לו נכון כבוד הרב איך אתה יודע אומר אני בעזרת האלו בשעתו יש לי סיעתא דשמיא על כל פסק בהלכה למעשה יש לי סיעתה דשמיא פה מה שעשיתי אין לי סיעתה

דשמיה זה לא הלכה למעשה אתם רוצים לבחון שאלה אין בעיה אבל זה לא הלכה למעשה ז התורה אומרת כי תקנה עבד דברי תרא איך התורה פתחה דבר ראשון ה דרך ארץ קדמה לתורה קודם כל זה בן אדם לחברו אחר כך בן אדם למקום מה שלמדנו פרשת יתרו קבלת התורה זה בן אדם למקום אבל צריך קודם כל אלה המשפטים תשים לפניהם לפני עצרת הדברות אבל מה קודם כל עבד דברי למה עם ישראל בדיוק יצא במצרים היו עבדים חשים את עוצמת המכות שבהם נחבת גופם זה הזמן המתאים

לבאר להם דיני עבדות איך עבד על פי התורה צריך לדעת שעבד על פי התורה הוא רק עבד של הקדוש ברוך הוא אדם שלוקח אדם שיעזור לו התורה מבקשת לליו האדון לא יקנה עבד רק בשביל עבודת משק בית אבל יותר מזה לא זה לעשות איתו חסד לא יותר התורה מה שרוצה אלו מה הוא מי רוצה עבד הלו למה הוא בא עבד הוא גנב ואם אין לו ונמכר בגניבתו סתם יבוא עבד מי צריך גנב אלא כל זה התורה רוצה לעשות חסד עם אותו אחד אז זה המצווה הראשונה

בחסד מה אומרת התורה שש שנים יעבוד בשביעית יצא לחופשי חינם רבותינו אמרו שש שנים יעבוד הרמז בזה ש שימיו בעולם הזה 60 שנה או 70 שנה ימי שנות ב 70 שנה שש שנים יעבוד השנים האלה יעשה רצון של הקדוש ברוך הוא אין עבודה אל תפילה אל תורה יעזוב את התענוגות של הגוף ויעסוק בתענוג רוחני ואז בשביעי יצא לחופשי חינם חינם יצא לחופשי מחינם חינם זה גהינם לא יצטרך להיכנס לגהינם חינם גימטריה גי נם את יודע שיש תשובת הקנה אומר מי ששש שנים יצום ובלילות רק יאכל

ולא יאכל בשר וישתה יין ויעבוד את הקדוש ברוך הוא חזק שש שנים אז בשביעי כבר יצא יהי פטור מיצר הרע זה תשובת הרב הקנה יש הרבה גדולי עולם שעשו אתזה בן איש חיי למשל עשה תשובה תקנה שש שנים צם רק היה אוכל בלילות ובלילות לא בשר לא יין רק קוניות אוכל וזה הכל זה שש שנים יעבוד בשביעית יצא לחופשי אם בגפו יבוא בגפו יצא אם אדם בא גפו כו אוכל בשוה להנאת גופו בסוף מה יוצא בגפו מה יש לו סך הכל אוכל בבטן בר מינן אבל

אם בעל אישה הוא התורה התורה אישת חי והתורה אם בעל תורה הוא אז ויצאה אשתו עמו אל תקרא משה מורשה אלא מאורסה התורה תמנית טוב ועדו איך כתוב בתנך תנכ אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך אז זה בעזרת השם אדם צריך להכין את עצמו בעולם הזה אתם יודעים מה שאמרו רבותינו אדם בעולם הזה כמשל השועל בכרם אתם יודעים שהיה על הפסוק כאשר יצא מבטן עמו ערום ישוב ללכת כשבה אומר היה שועל אחד ראה היה רעב ראה איזה איזה כרם גדור מקוץ דדו ואי אפשר ללכת

לשם משהו וצא היה שם חור קטן לא יכול להיכנס מה עשה שם שלושה ימים עד שנהייה רזה רזה רזה ואז נכנס לשם ולאכול אכל הרבה גפנים איזה היה מבסוט אשמין אחר שגמר לאכול אחרי שבוע רוצה לצאת עכשיו לא יכול לצאת מהקרם לא ה יכול מה יעשה עכשיו חזר בצם עוד פעם שלושה ארבעה חמישה ימים ואז יצא מן הקרם אומר כרם כרם כמה נאה אתה כמה נאים פירותיך אבל מה הנאה יש ממך כמו שנכנסתי כך יצאתי אומר אומר אומר המדרש ככה זה העולם הזה זה כאשר יוצא

ערום מבטן אמו ערום ישב ערום ישוב אין מה לעשות אדם בא לעולם הזה ערום עכשיו ערום ערום יצאתי מבן מבטן אמי ערום ישב אבל במשל הזה של השועל הוא לא נהג בחוכמה איך היה צריך לעשות להיכנס לקרם ולזרוק את הפירות החוצה להוציא אותם להוציא החוצה ואז יוכל להנות מהם בחוץ ככה היה צריך אותו דבר אדם בעולם בא לעולם הזה העולם הזה מלא שפע שהשפע הקדוש ברוך הוא בגשמיות ורוחניות אדם צריך להיות לו הדעת איך להנות מכל הטובה הזאת לא שימלא כרסו רק בתענוגות בסוף יקיא את

הכל לא חבל אלא אלא צריך לנהוג בחוכמה טובה של העולם כל מה שאדם וכ זה בשביל שיוכל ללמוד תורה שיכין לעולם הבא ככה יוכל לצאת אכן עצמך בפוס דור כדי שתיכנס תרגלים לכן אמר הכתוב אם בגפו יבוא בגפו יצא זה אדם לא בסדר רשע אבל בעל אישה הוא שאדם זוכה ללמוד תורה ואז יצאה אשתו עמו וההלך לפניך צדקך איזה זכות צדקך זה גמטריה זה לימוד תורה איזה זכות גדולה זאת אדם בא לעולם הזה יש לו יצר הרע לא קל לעמוד במלחמת יצר הרע התורה צריכה להיות

כאשתו לא היה הפרשים אם בעל אישה הוא אישה זה התורה צריך שיהיה יחס לתורה כמו בעל לאישה הבעל חייב לה כייסות מזונות מה זה מזונות של התורה להתעסק בתורה ללמוד תורה ואדם שלא נותן לאשתו ויצאה אשתו עמו אחרי שאדם לא היה אדם זה אותו אחד שלמד מסכת חגיגה לא היה לו מסכת אחרת שידור למה החשמל [מוזיקה] דור א אינטרנט ל עובד פה מי אמר לך משול מי אמר לך שאיין לי שסידור קלי בבתי הכל עובד אבל רגע נבדוק אני מכבה את זה לרגע וחוזר כנס תראה

שזה עובד במת איזה דף דף ומים סכת בבק צדק ג צ צד ו צ וצ היום צד דבר עם עוזי עם עוזי זה מה שיוצא ראשון אתה שומע שילא שומע מצויין יש שידור יש טוב העיקר שנדע לנצל אתה יודע שאדם בעזרת השם לומד תורה ידע לנצל אתה יודע ש זה פלא פלאות היה יהודי אחד היה איך אדם ידע ללמוד תורה ילך אצל החכמים ילמד אומר אחד היה רוצה היה יהודי אחד רצה פלא פלאות רצה לקבל דירה מעמידר מה שעשה לא הצליח היה לו משפחה גדולה וקיווה

מאוד שיאשרו לו את הבקשה שלו אבל אדם מסורתי יש לו ילדים יש לו זה אבל אין לו איפה לגור בא לו חבר אחד אמר לו בזמנו שומע מאיר אמר לו החבר שלו תלך ל תלך אחד האדמורים הגדולים אומר הוא יתפלל עליך יהיה לך הוא לא יודע מה זה אבל הוא הלך בא אצלו בירך אותו אומר לו תקח לך תפוח יהיה לך זה היה יצא מאוכזב נסע נסיעה ארוכה עד שהגיע לרבי חוזר נתן לו תפוח אומר התפוח הזה יהיה לך ישועה היה מאוכז מתקשר לחבר שלו אומר

לו מה זה הרבי נתן לי תפוח מה נעשה אומר לו לא תפוח זה חקת תפוחים קדישין יש בזה סוף אל תדאג יבוא לך ישועה מה אתה מדבר אני לא מבין מה זה טוב בא לבית הילדים שלו אומרים לו אבא מה אמר לך הרבי מה יגיד להם אמר הביא לי תפוח הם הם ילדים טובים כל אחד אומר אבא אני רוצה את התפוח זה אומר אני רוצה זה אומר אני רוצה בינתיים דפק בדלת מישהו אחד עניבה בא ממשרד השיכון רואה רבים על תפוח זה רוצה את התפוח זה

רוצה את התפוח אמר אני כבר הבנתי את הכל אתה מקבל דירה רבים על תפוח אין מה לאכול תפוח תפוח אתה מקבל דירה הבנת אמר לו הרבי תיקר תפוח ויהיה לך ישועה ה אומר מה זה תפוח תפוח אבל הנה יש לו יודע לשמוע מכל החכמים בעזרת השם זה בא מהשמיים זה בא היה יהודי אחד היה עושה חסד אוהב ללכת אתה יודע לבתי חולים הרב פויזן פה הוא הולך לעזור לחולים אבל היה יהודי אחד שהיה אוהב לשמח אותם הולך לנגן להם היה לו קורדון ממש זה מה שאני

מספר לכם אמיתי היה הולך איתם מ עושה להם באקורדיון כל פעם הוא היה עני לא היה לו היה אברך שהיה אוהב לשמח אנשים לא היה לו אמצעים אבל היה לו מכונית טרנטה היה שם את אקורדיון את מה שהוא צריך בפנים והולך לבית חולים הזה בית חולים הזה רוקד הולך ממחלקה למחלקה משמח אותם יש כאלה גם היום כ משמחים אומר אחר כך המכונית שלו התקלקלה לתקן אותה לא שווה אומר עכשיו איך אני אלך כבר שנתיים שלוש אני הולך עכשיו מה נעשה איך אני אלך מה אני אעשה

אבל מסכן אומר טוב אני אלך באוטובוסים ככה היה הולך איזה שנה באוטובוס היה קשה לסחוב את האקורדיון זה כבד אומר נכנס לאיזה חדר של איזה חולה אבל בתרדמת והילדים שלו כולם בוכים אמר להם מה יש פה אמר לו זה כבר בתרדמת איזה חצי שנה ואנחנו מחכים הרופאים אומרים יכול להיות שהוא תעורר הוא היה מנגן לו ושר לו היה יום שישי בא לשמה ביתחולים הזה כל יום שישי היה מנגן לו שירי שבת שרלו האחיות רואים החולה מחייך מתחיל לחייך קוראים לכולם בוא תרו מחייך זהו במשך השבוע

שום דבר עוד פעם הוא בא שבוע הבא עוד פעם רואים הוא מחייך יש לו חיוך עוד הפעם בא רואים אותו מחייך ד שהוא קם פלא פלאות אומר ככה זה הלך הוא בא פעם הבאה 10 דקות הוא עושה לו הוא מחייך כל הילדים באו לרוות את זה פלא פלאות מתחיל עוד הפעם אומר עכשיו היום תעשה לנו חצי שעה אומר זה לא לא יאומן האבא שלהם לאט לאט לאט לאט התעורר אומר לו מאיפה אתה מה זה דיברו איתו אומר אני בא באוטובוסים אומר לו אתה חייב רכב אומר

כמה עולה רכב אומר רכב עולה אמרו לו אמרו להם רכב בשביל שיקח רכב כמו שצריך זה 100 אלף שקל ישר הבן שלו כתב לו צ'ק 100 אלף שקל אומר מה היום אתה לא צריך לעבוד עשית דחיית המתים לאבא שלנו אומר כבר שבוע הבא החולה הזה לא היה כבר בבית חולים הלך כבר לבית תראה מה זה בן אדם עושה מסירות נפש מהשמיים מסדרים את הכל אדם לא יכול לדעת איך זה הולך זה מעשה שהיה זה ראיתי את זה באחד המקומות או חזקיה איך שסיפרו את זה המשפחה

זה פלא פלאות אדם לא יכול לדעת איך מה מן השמיים קורה טוב השם מזכה אותנו לעובדו לראה אותו נלך למלכים מלאכים א' פרק ז פסוק לו איך שלמה בונה בית המקדש איך משפץ בפנים ומה שהוא עושה איזה כלים מה זה אולי צריך לחזור על זה כי אנחנו לא לא מבין טוב וייתן את המכוונות חמש פסוק טל אני נכון א שאני טועה פסוק לו סליחה עובד עובד סיסמת הקלטות שלום לא עובד נפסק באמצע אז ויפתח על הלוחות ידיה ועל מסגריה כרובים אריות ותמורות כמער איש ולויות סבי

כזאת עשה את עשר המכונות מוצק אחד מידה אחת קצב אחד לכולה הנה ויעש עשרה כיורות נחושת 40 בת יחיד הכורה אחד ארבע באמה כיורה אחד כיור אחד למכונה אחת לע המכונות וייתן את המכוונות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית ח ב ממול נרב ויעש חירום את הקורות ואת העים ואת המזרקות ויכר חירום לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בת אדוני עמודים שניים ורול קות אשר על ראש העמודים שתיים סבכות שתיים לכסות את שני רולות

הכותרות אשר על ראש העמודים ואת הרימונים 400 שתי השבחות שני תורים רימונים לסבכה אחת לכסות את שתי גולות הכותרות שעל פני העמודים ואת המכונות עשר ואת הקירות עשרה על המכונות ואת הי אחד ואת הבקר שנער תחת את הים ואת הסירות ואת היען ואת המזרקות ואת כל הכילים האלה אשר עשה חירם למלך שלומו בת אדוני נחושת ממורת בכיכר הירדן יקם המלך במעבה האדמה בין סוכות ובין צרתן וינח שלמה את כל הכלים מרוב מאוד מאוד לא נחקר משקל הנחושת ויעש שלמה את כל הכנים אשר בית אדוני את

מזבח הזהב ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים זהב ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל פני הדביר זהב רור והפרח והנרות ומלקחיים זהב והסיפור ומזמר והמזרקות והקפות והמחט זהב רור והפות דלת הבית הפנימי לקודש הקודשים לדלת הבית לאכל זהב ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בת אדוני ויבה שלמה את קודשי דוד אביב את הכסף ת הזהב ואת הכנים ונתן באוצרות בת אדוני גנו פרק ח מן משנה רגע נעשה קודם את הפרשית תמן בראשית תמן תראה תמן שבת כי גונה ד בראשית ברא שית ונר שבת לא

ש את השבת לעשות את השבת כבת חב שבת ברית עולם ד צדי זך מה 500 שנה צד שכל מותכם בשבת ת ראל מים מים אין בוב ומ לי שבת ע מ י בו כל הח כן אנחנו עכשיו הולכים צדקה למש כמה היום לתת צ משה רגיל מה זה רגיל שלוש שלשי חדש ש ח נפל לו הזה תרם דף ש כן משניות אנחנו משניות כתובות מסכת כתובות פרק י משנה ג של רפואה שלמה לכל חולי עמ ישראל בתח רבי חיים הילו בן דוריס רחל שם ת פה

שלמה גם רבי יוסף חיים קורדובה בן חנה יואל בן חנה גם יואל בן חנה פה השלמה גם חורש ציונה בת אסתר בן גןב יוף בן רבקה ב בן גו בבא בן גולי איך ש לכולם רפואה וישועה וחיים טובים ועכשיו נעשה ו נשמת להבדיל לו נשמת נורית בת מרים וגם אירן טורן בת גורג'י הוקדש על ידי הודה רחל כן יעת שמואל בן שולמית בס ציפורה בת גולסט היו שם נכסים פרק י משנה ג היו שם נכסים ראוי אינן כב מוחזק כלומר נכסים ראויים ועומדים לבוא לרשות היתומים

ראוי ליפול להם ירושה מאבי ו מהסבא זה לא זה לא כמו שם מוחזקים ביד רבי שמעון אומר אפילו יש שם נכסים שאיין להם אחריות מטלטלין ויש בהם מותר דינר אינם כלום עד שיהיו שם נכסים שיש להם אחריות יותר על שתי הכתובות דינר משנה ד' מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת עכשיו באים האלמנות רוצות כתובה הכתובות לא שבות טובתה של זו מנה של זו 200 של זו 300 ואיין שם אלה מנה חולקות בשווה היו שם 200 של מנ נוטות 50 ושל 200 ושל 300 שלושה שלושה של

זהב היו שם 300 של מנה נותנת 50 של 200 מנה ושל 300 שישה של זהב וכן שלושה שהטילו לכיס פחתו א תראו כך אן חולקין שיהיה חלוקה שווה ברוך הבא יסף חיים כהן כן אנחנו הולכים לגמרא אבל קודם כל נעשה את ה את ההגרלה אמי אתה רוצה אולי לסחוב את זה קודם היין לא אחר כך יש לי גם היום טלפון פלאפון יש משה הטרי משה עטרי יין חה ביין עכשיו תוציא אחד זה טלפון טלפון כשר כמובן כן לוי חדד לוי חדד מי זה לוי חדד זכה

בפלאפון עכשיו זה ספרים רגע אפל זכה בסט הזה תיד הכן שים לו את זה פה בזה שלו עושה ספרים ים צברים עכשיו ארגז פירות אביבי אביבי עוד הפעם אביבי זכה בפירות בן פורת יוסף שמע תיקח פירות מה עכשיו עכשיו זה מה בפרחים הרב יצחק פוזן הרב יצחק פוזן זכה בפרחים אתה פרח עכשיו פרנות שמעון נחמני שמעון נחמני רגע גם גם ארק ארק זה פמ ארק ערק ציון משה ציון משה ערק עם השקי יאללה השבת חגיגה גי חיים מזרחי מה זה אה ספר גי חיים מזרחי ספר

עכשיו זה ספרים הלה דוד משה שקלים דוד משה שקלים ספר אוראל מי זה אוראל אבו ברדה ספר הרב חיים סלמן הרב חיים סלמן ספר מאר כהן מאיר כהן ג כן הרב דגב הרב דן גבא מה זה ארוח הזה מורנו ורבנו המקובל קח את זה עוד אחד רגע שניה מה זה נתי זה יהודה חדד יהודה חדד רבי יהודה חדד אתה יכול להחליף עם הפלאפון זה בבי חדד כל אחד מז איתמר זכה בכל הפרות בבכל החלבי ש אדוניא תורה אפרים עשית את המבחן אז לא זכית היום טוב

פעם הבאה טוב זכית ללמוד זה העיקר בסדר אנג'ל גם לא זכה היום נכון כן אמן ו משה זכה בערקום שצחוק יצא באמת י רצון לפניך אדנו קש ד ב מותר ב תורתך ב אד אדני דות צו ידיכם קדוש ברוך הוא מסיון עושה שמיים וארץ איך זה התימני אף פעם לא זוכה התימני אה יש תימני ש אביבי זכה כן זכה בפירות ם את השם אה המבחר קובע מבח כניס אותו ש לא לא זה רק מי שעושים מבחן מכניסים היום אנחנו דף צ ה בתנו רבון אי א

א ציון משה פתחת דף צדיקי איפה נקודותיים 2 4 6 שמונה שורות מלמעלה גזל פרה מעוברת וילדה שמה אנחנו כן כן מצאת כן בסדר אז נמשיך אמרנו במשנה אדם שגזל פרה מעוברת ילדה משלם דמ פרה עומדת ללד ככ אמרנו במשנה תנו רבנן הגוזל רחן הו גזזה פרה וילדה משלם אותה גיזיה תולדותיה מי שגזל רחאל היייתה תעונה איזה צמר משהו מיוחד ו גזזה הוא גזז אותה לקח את הצמר ו גזל פרה מעוברת וילדה עכשיו יש לו שתיים בבית יש אחד קטן עגל יונק ויש פרה משלם אותה

כלומר משיב את הרל או את הפרה ואת גיזיה תולדותיה את כל מה שנתן ממנה בשעת גזלה אפילו שהשיחה אצלו זה דעת דברי רבי מאיר זה דעת רבי מאיר רבי מאיר אומר זה לא כמו המשנה כל מה שנטל ומה שהשביע צריך לשלם לבעלים אז רואה אדם דעת רבי מאיר אדם שגזל פרה מעוברת וילדה או רחל תאונה עם גזיה משלם את הכל גזז השביע זכל הכל צריך לתת לגנב אין דברי רבי מאיר בסדר כל זה של חזיר אותה עם הצמר עכשיו הוא גזל צריך להחזיר את את רחל

גם הצמר שלה וגם מה שגודל עליה כן הכל זה דעת רבי מאיר רבי יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה רבי יהודה אומר עליו להב את הגזלה כמו שהיא עכשיו פרה ריקנית רחל גזוזה עכשיו מה הגזלה בידו פרה ריקנית רחל גזוזה אחר כך הוא ודאי צריך לשלם בכסף את ה את שוי הגיז והעובר כפי שהייתה מעורכת הפרה עמהם בשעת הגזלה כמו כמה הייתה מעורכת פרה כזאת אבל מה שהצליח מה שהשביע אצלו דעת רבי יהודה לא משלם הנה מה שאמר רשי אומר גזלה מה שאמר רבי מאיר גזלה חוזרת

בעיניה אומר רשי כמו שהיא עכשיו ריקנית חזירה ואדם משלם דמי גזות ועובר כמו שהיה משת הגזלה ולא שבח הגיזה שהשביע אצלו ולא שבח הבלד ולא כניס זה דעת רבי יהודה רבי יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה כמות שהיא עכשיו הדר משלם זא ועובר כמו שהייתה משעת הגזלה לא השבח שהשיחה אצלו ולא שבח של הבלד רבי יהודה לא כונס אבל דמים בשעת הגזלה צריך לשלם אין דבר כזה מי שאמר דלקה למ דאמר כל הגזלנים בציר משעת הגזלה ישלמו אין דבר כזה כמו היה משעת הגזלה צריך לתת זה

דעת רבי יהודה רבי שמעון אומר רואין אותה כאילו השומע אצלו בכסף רואים את הגזלה כאילו עי עריך הוא שוע בדמים בשעה שגזלה הוא משנק כשבה בשעת הגזלה ולא עבור מה שהשביע לאחר מכן הגמרא תגיד מה ההבדל בין רבי שמעון לרבי יהודה בעיה להוא מה התעמ דרבי רבי מאיר משום דקסבר שינוי במקומו עומד הדילמה בעל מה שינוי קונה ואח קנסה הו דניס למה למה הנפק מינה לאך קחש מחש עכשיו הגמרא שואלת הסתפקו בעיה להוא מה מה הטעם של רבי מאיר מחייב לשלם גם עבור הבלד וגיז את

הכל במאיר מחייב לשלם את הכל מה טעמו ש מאיר האם טע מש רבי מאיר בשוב דקסבר שינוי במקומו עומד לכן עליו להחזיר את הבלת וגיז או את דמם לפי מה ש למה הוא לא קנה אותם ונ זה בבעלות הנגזל שינוי במקומו עומד זה בבעלות הנגזל ולכן צריך להחזיר את זה שינוי איך שהוא ולכן את הכל צריך לתת בחז ר דעת רבי מאיר עליו להשיב את הגזלה כמות שהיא עכשיו פרה ריקנית רחל סליחה דעת רבי מאיר משיב את הרחב ואת הפרה את כל מה שנתן ממנה בשעה

שגזלה אפילו מה שהסביר אצלו צריך להשיב ככה דעת רבי מאיר אז מה הטעם משום דכ שבה זה הטעם שלו שינוי במקומו עומד ולכן צריך להחזיר גם תבלת גזות דמיהם למה לא קנה אותם וזה בלל עומד במקומו איפה במקומו אצל הנגזל במקומו בבעלות הנגזל הודין מה בעל מה שינוי קונה באמת סובר רבי מאיר שינוי קונה ואכה למה אומר רבי מאיר שעליו לשלם עבור השבח שבח אצלו הרי שנו קונה כנסו דניס שלא למה שלא יהיה חוטה נזכר פתאום שלא החוה ירוויח מהגז למה נקא מינה אם זה משום

שנ במקומו או משם כנס ך כחש מכחש מה הוא גנב את הבהמה את הגזלה הזאת והיא עכשיו הוכחשה הגזלה שווה פחות משעת הגזלה אם סובר רבי מאיר ש בקומו עומד אז גם כשההוא חש עליו לשת גזלה כמות שהי זה במקומו זה כמו נגזל כאילו זה יצא נגזל לא צריך לשלם כי שעט הגזלה ואם שינה קונה ורק משום קנס חייב לשלם עבור השבע שחשה משלם שר את הגזלה אז זה כנס או שנאמר לא שני במקומו עומד לא צריך לשלם כנס ישלם איך שהוא חשה יגיד לו בבקשה

קח זה שלך השינוי עומד במקומו אצלך מה שהוא כחש זה אצלך הוא חש לקחתי זה הכל אצלך אם נומר משום קנ צריך לשלם צריך לשלם ת שמע תראה רשי אומר ונפק מליך דלא השביח אלא כחש הי אמרת עמה משום עומד כ שדר דת אשת והי טעמה משוב כנס בשינוי קנה משלם עקרה עקרה כלומר כמו שגזל תשמה גזל בהמה בוא עכשיו זה ראייה טעמו של רבי מאיר זה משום כנס בוא נראה גזל בהמה וזקנה עבדים וזכינו משלם כשעת הגזלה נשתנה גופה לרעותה בשל גזל בהמה היייתה טובה

שמנה הלכה אצל בבית הסכינה משלם כשעת הכחישה משלם כשעת הגזלה כמו הייתה טובה רבי מאיר אומר זה דעת הנקמה רבי מאיר אומר בעבדים גזל עבד והכחיש אומר לו ה שלך לפניך לא משנה כשעת גזלה למה עבד דינו כקרקע קרקע ברשות בעליה עומדת היא לא נקנית לגזל בשינוי ואילו בהמה גזל בהמה סובר רבי מאיר כשעת הגזלה וסק דעת סב מאיר שינוי במקום עומד אפילו בהמן המה הלו זה זה גזל את זה ממנו בשינוי עומד במקומו אז אז היה לו לרבי מאיר לחלוק על חכמים ולומר שיכול לומר

לו הרי שלך לפניך שהרי לא עדיין לא לא קניתי אותה ברשות בעליה זה של הבעלים עדיין אלא לב שמאמינה כסבר רבי מאיר שינוי קונה ואכה כנסו דכ כניס יפה באמת סבר רבי מאיר שינוי קונה ואכה פה בשבח אפילו שקנה ומעיקר הדין מתחייב לשלם קשת הגזרה ואת השבע לקחת לעצמו בכל מקום חכמים כנסו אותו כסהו קניס ששלם את השבע הגמרא אומרת לא נדחה רבי מאיר לדבריהם דרבנן כמר אז הגמרא אומרת דוחה את הראייה אמרי רבי מאיר לדבריהם דרבנן כ אמר להו מה שאמר רבי מאיר סובר שינוי

לא קונה מה שאמר בדבריו עבדים לדבריהם דרבנן אומר אתם סוברים ששינוי כונה אז אמר להם לדידי שינוי אין קונה אפילו בהמה נמה גם כן יכול לומר הר שלך לפניך למה שינוי לא קונה גם בהמה החשה אומר לו קח אותה אדית חומרית שינוי כונה אתם שסוברים בבהמה משלם כשעת הגזלה הודו לי מעט בעבדה שיכול לומר לו הרי שלך לפניך למה כ מקרקעי דמה וקרקע אה נ נגזרת עבדים כמו קרקעות והקרקע היא לא נגזלת היא לא יוצאת רשות בעליה אז גם העבדים לא יוצאים רשות בעליהם אז שיהיה

הדין העבד כדין קרקע שיכול לומר לו הרי שלך לפניך כמות שהוא לא צריך לשלם לו כשעת הגזלה ואמר לה רבנן לא עבדה כ מטלטלי דמה גם עבדים אין ומ אין לומר לו הרי שלך לפניך למה עבד כ מטלטלי קנה אותם בש שינוי לשלם גישת הגזלה לא יכול לומר לו הרי שלך לפניך אם אני אומר עבד קם קרקעי דמה אז הקרה חוזרת כמו שקרקה חוזרת בעיניה כמות שהיא שהיא לא נגזלת לכן מחזיר לו את זה אבל עכשיו שאני אומר לו עבדה כ מטלטלי דמה אז הוא קנה

אותם בשינוי וצריך לשלם כשעת הגזלה אתה שמע אז הראיה טעמו של רבי מאיר אין עכשיו אין לנו רעיה שזה משום כנס רוצים להביא ממקום אחר בוא נראה לצבעו אתה שמה לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו דמי צמרו מצח לא קן קונ צחו בת שממנה כרבי מאיר שינוי כונה חר כנסו דניס שמינה הנה הרעיה יש למדנו שמי שמסר צמר לאומן לצבוע לו אדום שצבע לו בצבע אדום צבע לו את זה שחור או אמר לו צבע זה שחור צבע

לו את זה אדום רבי מאיר אומר נודן לוד צמרו כלומר כשווי הצמר בשעה שקיבל אותו מדק את הגמרא דמת צמרו אין אבל דמ צמרו בשבחו לא לא חייב לשלם לו כפי ערך הצמר עכשיו אפילו שהתייקרו עכשיו הצמר מחמת הצביעה תייקר לא נותן לו דמי צמרו ויסק דעת סב במיר שינוי אין קונה אז צביעת הצמר היא לא מקנה את הצמר לאומן שינוי הוא לא קונה ועדיין ברשות בעליו הוא ועדיין זה ברשות הבעלים אז דמצ ושבחו בעל מתולה עליו לשלם כרכו של צמר צבוע אל עליו שמאמינה כסבר

רבי מאיר שינוי קונה וכיוון ששינה אומן ממה שאמר לו בעל הבית לצבע בצבע אחר נעשה על הצמר גזלן וקנה אותו בשינוי ואכה כנסו דניס שממנה מה שחייב רבי מאיר בגזל בהמה ורחל גם עבור השבח זה כנס שכנס רבי מאיר שמאמינה וזה הראיה אז מה שלא כונסים באומן ששינה מדעת בעל הבית לשלם גם עבור השבח שמה לא עושים כנס אפילו שנחשב לגזלן למה הוא שינה בשוגג לא התכוון לגזול אז בזה לא כנס רבי מאיר אבל פה בבהמה הוא התכוון לגזול אז כנס רבי מר בסדר זה ההבדל

הרב הצמר נשאר אצל הצבאי או שמחזיר לזה לא שיש טעות משלם לו כסף דמ צמר דמ צמר הוא לוקח מה עם הצמר צמר אצו אצל מי שילם נשאר אצל הצבעי איכ דאמרי הא לא י בעלן השאלה זה לא הבעייה שלנו זה לא השאלה אם טעמו של רבי מאיר שום קנס או משום שינוי מקומו עומד זה לא השאלה למה פיך רב טנה רב הפך בין רבי מאיר לחכמים והוא שנה כך גזל פרה וזכי עבדים וזכינו משלם כשעת הגזלה דברי רבי מאיר ריתה כשעת הגזלה עבדים זכינו פרה

הזכיה משלם כשת הגזלה חכמים אומרים בעבדים אומר לו הר שלך לפניך אז יחס רב את הדעה שאומרת שבין עבדים ובין בהמה משלם כשת גזדה למי לרבי מאיר אז ודאי לרבי מאיר שינוי ואכה שאמרנו שבח בלדות בצמר צריך לתת לבעלים כנסו ד קניס למה כנסו אותו אפילו שהוא קנה אותם בשינוי הגזלן הזה אבל כנסו אותו חכמים מי עיקר הדין זה שלו אבל כסו אותו חכמים כי כענן אכי עלן מה שהיה לנו הסתפקנו ככה הסתפקנו כי כניס במזיד אבל בשוגג לא כניס אודי מבילו בשוגג נמי כניס זה

הסתפקנו מה שכנס רבי מאיר גזלן ישלם גם עבור השבע אפילו שקנה אותו בשינוי רק בגוזל במזיד שלא יהיה חוטה נזכר אבל שוגג לא כניס ודמה אפילו בשוגג נמ כניס אם אדם שקנה פרה אורחן בגזלן הוא לא ידע שהי גזולה מישהו גזל במחר לו הוא לא ידע שהיא גזולה ובינתיים היא נתעברה אצלו או נטענה בצמר אפילו שלא ידע שגזלה שזה גזל בכל זאת כנס רבי מאיר לשנים גם עבור השבח האם ככה תשמ להביא ראייה שגם בשוגג רבי מאיר כונס גם בשוגג יש דין חמישה גובין מן המחורר

יש חמישה בעלי תביעות ממון הם גובין את התביעה שלהם ממון שיש להם מן החייב מקרקעות בני חורין מן המחורר זה קרקעות חורן שעודם ברשות החייב לא נמכרו לאף אחד אחר ולא גובים דווקא משוחררים לא גובים מקרקעות שנמכרו למישהו אחר אפילו שקדם עיבודם למכר והקרקע משעבדת להם מעיקר הדין לא גובין ואלו הן גובין מחוררים שעודם מרשות החיה ולא נמכר לא גובים מקרקעות שנמו ו לאחר שנמכרו למישהו אחר אפילו שקדם שעבודה למכר והקרקע מעובדת להם עיקר הדין לא גובים ואלו הן פירות מה זה פירות אדם שגזל שדה

מכר אותה לאדם אחר באחריות גזר שדה מחר אותה לאדם לאדם אחר באחריות אמר לו קח תקנה שדה אומר יש אחריות כן הלך הלוקח הזה קונה הזה נטע באילנות איזה פירות עשו לו איזה יופי נתקה קרקע בא הנגזל אומר לו אדוני זה קרקע שלי גבה אתת הקרקע עם פירותיה הדין הוא שהנגזרת לא משלם לוקח רק עבור ההוצאה שהוציא בקרקע ולוקח שלקח הגזלן באחריות חוזר על הגזלן וגובה את היתרה כל מה שמגיע לו עבור הקרה עצמה גובע לוקח אפילו מנכסים שעובדים למה כתב לו שטר מכירה זה כמו

מלבה בשטר אז גובה מנכסים משעבדים והפירות רק מנכסים בני חורן כלומר נכסים שיצא למוכר לא יכול לכבות אחר משעבד גזלן הואב הגזלן הגזלן מח כבר עבר הזמן עוד עוד הפעם ת שמע אתה איתי או לא חמישה גובים מן ה מחוררים חמישה בעלי תביעות גובין מעות מקרקעות בני חורין מן המחורר קרקעות בני אחוריים שעדיין ברשות החיו לא נמכרו למישהו אחר בסדר כ ואלו הן פירות מי שגזר שדה מחברו מכר אותה למישהו אחר באחריות מחר לו הוא גנב גזל שדה מחברו מחר אותה באחריות והלך הלוקח ונטע באילנות

זה המסכן הקונה התמים שקנה שדה גזולה נטע באילנות שמחו בה האילנות עשו פילות בינתיים התקרה השדה בא הנגזר גב את הקרקע עם הפירות הכל אז הנגזל לא משלם ללוקח רק עבור ההוצאות שהוציא בקרקע זה מה ש משלם לו כמו מי שיורדת תוך שדה חברו שמשלם את היציאה זה הכל וה לוקח שלקחה מן הגזלן קנה את זה מהגז הזה באחריות חוזר אצל הגזלן גובה את העתרה כלומר עבור הקרקע עצמה עבור הפירות שהיו בעצים לבור הקרקע לאחר השוחה למה הקרקע מושקעת טוב זיבל אותה עשה אותה ולוקח שלקחה

מן הגזלן באחריות חוזר על הגזלן וגובה את העתרה עבור הקרק עצמה גובע לוקח אפילו מכנסים משעבדים זה העניין שמחר מחר הגזלן אחרי מכירת אלו גובה את זה השתעבדו לאחיות אצלו למה כמן שכתב לו שטר מכירה זה כמו מלוה בשטר גוב נכנסים משעור בנים אבל התפלות לא יכול לקבו רק מנכסים בני חורין בסדר זה מתקנת השווים הרב כל זה או איזה תקנת השמים ככה הדין ככה הדין זה אם זה יש איזה אחריות אז קוב משני חסים שעובדים זה הכלב קונ בא בא קונה שבח זה עוד עניין

זה מן המחורר רק לא קרקה עצמה מן המשעבדים אבל את כל הפירות בשבח יש לו הגזלן הזה מה שיש לו נכסים בני חורין מזה הוא גובה מהגז מה שיש לו זה אחד זה היה פירות ושבע פירות לכן ההפרש בין ערכה של קרקע קודם השבחה ולאחר השבחה נותן מנכסים בני חורים למה כל זה בפני תיקון העולם פירות בשבח קרקעות זה לא דבר קצוב מי שלוקח קרקע הוא לא יודע לשער את השיעור הזה להותיר וכולי עוד והמקבל עליו זה כבר שניים אמרנו חמישה השלישית המקבל עליו לזון בין

אשתו ובת אשתו נשא אישה והיה לה היה לו היה לה בן או בת מנישואים קודמים תחייב לזום אם לא עמד בכך לא גובין חוב המזונות מנכסים שעובדים זה דבר שני שלישי דבר רביעי וגת חוב שאין בו אחריות זה שטר גט חוב זה שטר חוב שאין בו אחריות לא כתב על וב בשטר שמשבר את נכסיו לחוב הפרעון של המלווה וכתובת אישה שאין בה אחריות הנה חמישה הגמרא אומרת מה שמעת לדמות טעות סופרו עיר ממי שמעת מי זה התנה של הבריתה שהוא סובר שאם אין אחריות זה לא

טעות סופר לכן לא גובה בשטר שאין בו אחריות נכנסים משעבדים אני יכול להגיד לך תשמע אתה יודע אין פה אחריות זה טעות סופר כל שטר יש בו אחריות לא לא אומרים ודאי לא ילבה לו בלי שיאבד לו את הקרקע שלו רק הסופר טעה ולא כתב בשטר אלא הולכים אחרי השטר לא כתוב אחריות לא גב נכסים שעבדים מ זה רבי מאיר בוא התנה סובר כך וקטני פירות ושבח פירות גובה מנכסים בנחורין לא משועבדים שבח פירות איך ידמה מה זה שבע פירות שאמרו במשנה שלא גובים נכסים משועבדים

כגון שגזל שדה מחברו ומכרה לאחר והשבחה זה היה לוקח זיבל אותה נתה בעינות והרי היא יוצאה מתחת ידו מתחת ידו והגזל לוקח אותה כמות שהיא אז אומרת הבר כשהוא גוה כשהוא גוה זה הלוקח חוזר מן הגזלן בחר לו באחריות לגבות גובה את הכרן עבור הקרקע עצמה מנכסים שעובדים ואת השבח את ארך הקרקע שנוסע בעבור השקעה גובה מנכסים בנחורין של הגזלן עכשיו ומה שהיה לוקח גובה את הקרן והשבע למה דתה בעל הרה ושקיל הראה ושבחה בא בעל הקרקע הנגזל לקח את לקח את הקרקע עם השב עם

השבח שלה ושבח הקרקע זה שווה שווה יותר למה יש בה עצים יש בה זיבול מיליו בעם הארץ לא מדובר אפילו בלוק עם הארץ זה לא ידע קרקה נגזלת או אינה נגזלת חשב שהקרקע נגזלת זה קנויה לגזלן ביאוש לכן קנה אותה והשקיע בה להשבחה ואפילו אחי אנחנו אומרים שבוגד כ בעל קרקע ושקי רעה ושבחה בעל הקרקע גוב את הקרקע עם השבח שמע מנ בשוגג כניס אתה רואה את זה ראייה שרבי מאיר גם בשוגג כונס למה להפסיד את השבע להפסיד את השבע אמרי לא ב לוקח תלמיד חכם

וידע שקרקה לא נגזלת והוא היה מזיד אתה הבנת מגז הגזלן צריך להיות שגגו מזה פה הגזלן היה מזיד הקרקע לא נגזרת הלוקה תלמיד חכם קנה קנ את הקרקע מהגז ה יודע שקרקע לא נגזלת בוא נראה תה שמע רבי מאיר לא כונס בשוגג בוא נראה עכשיו ראיה במקום אחר תה שמע נצבו עלו אדום וצבעו לדמי צמרו דווקא דמי צמרו אי חולו בוא נראה ראיה של רבי מאיר אומר נתן צמר לאומן צבוע עלו אדום והאומן צבע לו שחור למה האומן הזה לא הקפיד על בקשת בעל הבית במקום

שצבע אדום צבע שחור הוא אמר לו צבע לשחור צבע אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו ומן לשלם עבור צמר לבן צמר רגיל שלא צבוע כמו הצמר שקיבל עכשיו אם ככה דייק דמ צמרו אין דמ צמרו בשבחו לא לא נותן לו תשלום גם רק נותן לו תשלום עבור צמר לבן אבל לא לא משלם לו עבור צמר צבוע שעלותו הרבה יותר גבוהה מצמר לבן וסק בשוגג מכניס רבי מאיר משלם את השבח נגזל כם בשעה ששינה מדעת בעל הבית כאילו גזל ממנו בשוגג אנשים לא יודעים שאסור

לשנות מדיבור של בעל הבית אז רבי מאיר דמ צבו ושבחו בא א מתב צלם כקו של צמר אל ל שמאמינה במזיד כניס בשוגג לא כניס לכן לא משנ לו רק צמרו שמאמינה בשוגג לא כניס דווקא במזיד כניס בשוגג לא כניס ולכן משנ ל ר מצב רוש ממינה אז במזיד כניס בשוגג לא כניס עוד אומרת הגמרא אמרנו בבריתה רבי יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה רבי שמעון אומר רואין אותה כאילו היא שומ אצלו בכסף מה היה הוא לקח הוא הלך בגזל פרה מעוברת ורחל ונה דעת דעת רבי

מאיר אומר ש משיב את רחל ואת הפרה גזות את הכל דעת רבי יהודה הגזלה חוזרת בעיניה כמות שהיא עכשיו פרה ריקנית רחי גזוזה אחר כך צריך להשים בדמים בדעת רבי שמעון רואין אותה כאילו השומה אצלו בכסף ארות שובע בדמיה כמה שגזלה משלם גישת הגזלה לא עבור מה שהשיחה עכשיו הגמרא תגיד לנו מה נפק מינה בין רבי יהודה לרבי שמעון אז נחזור רבי יהודה אומר זה חוזרת בניה שמעון אומר כילו שומ צו בכסף מה ב הנה הגמרא אומרת מה ההבדל בין מה החילוק ביניהם בין רבי יהודה

לרבי שמעון הרי גם רבי יהודה מודה לרבי שמעון שעליו לשלם את הדמים שהייתה שווה הבהמה משעת הגזלה אז מה ה בניו אמר רב זבי שבח של גבי גזלה כ מפלגי רבי יהודה בר נגזל הוה רבי שמעון בר גזלן הוה המחלוקת ביניהם בהמה שהשביע אצל הגזלן לקח אותה עכשיו השביחה אצל הגזלן לא לקח ממנה עדיין את השבח פרה ריקנית התעברה אצל הגזלן רחל שלא היה לה צמר עכשיו נטענה בצמר רבי יהודה סבר נגזל השבע שנמצא לבהמה שך נגזל עליו להשיב לבע לבעלים רק גזלה חוזרת בעיניה הכוונה

שכמה ילדה הבהמה או גזזת רחל לדעת רבי מיר להשיב את הבהמה ואת הבלד ואת הרל ואת הגיזה בא רבי יהודה חולק אומר לא תפשיר את הבהמה לבד לא את הבלד הבלד קנוי לו בשינוי ככה דעת רבי יהודה אז בן במקרה שעדיין השבח עליה שעליו לה להשיבה כמות שהיא משובחת רבי שמעון סבה לא גזלן הבה חולק רבי שמעון אומר אפילו אם השבח על הבהמה קונה את השבח בשינוי ולא משלם רק ישובי הבהמה בשעת הגזלה זהו אפילו שעדיין השבע על הבהמה אומר לו קח כסף תלך הביתה זה

הקל שלי דעת רבי יהודה רבי מאיר אומר לו משאב את הגזלה בעיניה אפילו כל השבע חליה הכל משים את הגזלה דעת רבי יהודה לא כל השבח שלו ומביא לו כסף של בהמה כמו שגזל רי שמעון רבי שמעון פפה אמר קו לעלמה שבע שעל גבי גזלה ד גזלה להו בין רבי יהודה בין רבי שמעון קנה את זה גזלן אבל לא כולו לגזלן רבי יהודה קונה את כולו רבי שמעון קונה מקצתו הנה עכשיו הגמרא תגיד ואכל למצ פגי רבי יהודה סבר שכש לגבי גזלה כולה גז כל הגזלה

חוזרת בעיניה וכל משה של הגזלן חוזרת כמו שהייתה שבה בשנת גזלה רבי שמעון סבר מרצה לשני של רביו שקית גזלן גזלן מקבל שבח קישור המקובל לתת מה שלקח בהמות ה שבחן מקבל חלק כי זה סוף סוף הבהמה שלו נכון נתת אוכל ועשית והשקת ועשית אבל אדוני גוף הבהמה שלי של הגזלן של הנגזל מי מה זה מחצ מתי מחצ מתי שליש מתי רביע זה השאלה אני חוזר קולה עלמה שש לגבי גזלה גזלו לא כולו לגזלן רבי יהודה קונה את כולו רבי שמעון אומר מקצתו עכשיו בוא נראה

ואכל למרצ לשני שכ מפג אם נותן לגזלן כל השבח או שמקבל רק מרצ או שליש או רבע כמו אלה שמקבלים בהמות להשביח לא נותנים נותנים חצה נותנים שליש רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה כולה ד גזלן הגזלה חוזרת בעיניה כלומר חוזרת כמו שהייתה שווהה בשעת גזלה ואת היתר לוקח לעצמו זה דעת רבי יהודה נותן לו כמה גזל גזל איך הייתה הבהמה זה המצב נותן לו וכל השבח של הגזלן רבי שמעון בר לא הגזל מקבל שבח כמו שיעור המקובל במדינה למרצה לשליש רביע מי שלוקח בהמות

להשבחת לזמן ממושך מקבל כמו שאדם לוקח קרקע מקבל מרצ שליש רבע גם בהמה דעת רבי שמעון יש עובר זהש מתחלקים לשנו לרבי הלא שמנו תנן שמעת גזל פרה נתעברה אצלו וילדה המ שואלת אמרנו במשנה גזל פרה מעברה אצלו ילדה רחל בענה אצלו גזזה אמרנו הצב לד כינוים לגזל בשינוי משלם כשעת הגזלה אז כפי שהייתה שווה הפרה בשעת הגזלה תדייק ילדה אין הסקנה בשינוי לא ילדה עדיין מעוברת או עדיין היא מלאה את ה את הצמר הדרה בעינה חוזרת איך שה תאונה ל הנגזל המשמר לרב זבי דמר

שבש ב גזלה נגזלה לרבי יהודה המני רבי יהודה הי שזה כמו רבי יהודה שאומר הכל זה נגזל כל מה שעדיין טעון עליה שזה נגזל אלא לר פפה מה גזלן שבח ש גב גזלה לכול עלמה זה של הגזלן המני לא רבי יהודה ולא רבי שמעון כל שכ ש ניתן להעמיד את המשנה כרבי מאיר שסובר עליו להשיב גם את הולדות אמר לך רב פפה אל תדייק שאם לא ילדה ללא כנאה אלא והוא הדין אפילו לא ילדה נמ כי שעת גזו משלם אפילו שעדיין הא תעונה ולא ילדה כש

גזלה משלם וד קטנה ילדה אדנש רשה ילדה נש ספר ילדה לא דווקא ילדה כיוון שבר שע אמר ילדה אז אמר גם בשבע ברשע אמר להשמיע שאף עלפי שגזר פרה מעוברת לא משנה אם גזות ובלדות כמו כשבים אלא דמי פרה עומדת לילד לכן אמר גם בספ נמי ילדה תני כבת דר פפה שלדעת רבי שמעון נותן גזלן מעצה שלש ורביע כמו מגדלי בהמות רבי שמעון אומר הואי אותה כאילו השומה אצלו בכסף צ הנה מפורש אמרק כשהיינו בבית מדרש רבי שמעון רביע הואק ז מן השבח ככי מסלקי ב

מסלקי הודר השכול עכשיו אתה אמרת מצע שלשוב האם נסלק אותו ניתן לו מהבשר מרצ השליש רביע או בדמה בא הנגזל עכשיו לקחת את הגזלה ש שלו לעצמו ושלם לגזלן מ השליש של רביע מן השבע אז בד מס קנלה האם יכול לשלם לו עבור השבע בדמים ודמה בבשרה שקול שגזל יכול לדרוש לא אני רוצה גיזה מהבשר של הבלד רוצה ממש פשטה מד דמר רב נחמן שמואל שלושה שמן השבח ומעלין אותם בדמים עבור השבע שמגיע להם ואלו הן בכור לפשוט ובעל חוברה לוקח ובעל חוברה יתומים מה פירוש

שלושה שמים ן את השבח ומעלין אותן עבור השבח מגיע בדמים בדמים מה אלום בכור לא פשוט בכור אתה יודע התורה אמרה בכור יורש פי שניים בנכסי אביב פשוט זה אח שלו בכור השביחו יחד קרקע כודם שחלקו הדין הוא הבכור לא יכול לקחת פי שניים מן השבע רק מן הכרן יכול לקחת שניהם לא מן השבע עכשיו כשהם באים לחלוק נותן בכור פי שניים בקרקע שהיא משובחת משלם מתרת השבע שמגיע לפשוט בדמים לא בקרקע הוא יקח את כל הקרקע גם את השבח עכשיו אדוני יש לי חלק מגיע

לי בשבח זה לא שלך אתה מגיע לך את הקרקע פי שניים השבח זה גם אני מתחלק איתך זה של שנינו איתנו בדמים זה אחד בעל חוב לה לוקח בעל חוב טורף קרקע מהלקוחות בשבל חוב שיש לו ל המוכר הדינו הוא לא יכול לטרוף בעבור חובו רק כנגד שובי הקרקע שנקנתה מן המוכר לא ממה שהשביע לוקח גם בזה הדינו המלווה טורף את הקרקע כמות שהי עם השבח ומסלק לקונה ללוקח אתזה את השבח שמגיע לו בכסף לא נותן לו קרקע בשעור השבע אומר לו אתה השקעת כך וכך

נתת את הכסף קח את הכסף שלום הוא בעל חוב ליתומים אותו דבר בעל חוב יש לו אבא שלהם היה חייב לו כסף יורד וטורף מנכסי יתומי בשביל חוב ש היה לו על אביהם אז אין לו זכות טריפה רק כנגד הקרקע שהוריש הם אביהם בינתיים כבר עבר שנה היתומים השביחו את הקרקע לאחר מיטת אביהם בזה הדין שטורף על מלבת הקרקע כמות שהיא את השבח משלם את השבח בדמים תומים היתומים לא יכולים לקחת חלק בקרקע ש ואז אם לוקח ב מה ה אתה רואה הנה לוקח ביתומים השביחו

לוקחים בדמים לא בגוף הקרקע כו שכן גזלן שהוא לוקח שבח בדמים ולא בבשר זה רעיה כש הגמרא אמר ל רבנ רבש אר שמואל בעל חוב ללוקח ייב לשבח בעל חוב מותן להשיב את השבח שהשביע הלוקח חזרה ואמר שמואל בעל חוק גוב את השבח ולא משיב לוקח כלום אמר לה קש כאן בשבח מגיע כתפים כאן בשבח שן מגיע כתפים בתבואה ראוייה תלש מהקרקע אז כלומר היא ראוייה נטל על הכתפיים בעלי הסבל כבר יכולים לקחת אותה כיוון שהיא רוייה להיתלש זה לא נחשב כקרקע אלא כפירות בעל חוב

חייב לשלם אתמ דבואה אבל כאן שאמר שמואל שבעל חוב גובה את השבח כולו בשבח שהם מגיע לכתבים עדיין התבואה לא גדלה הכל שלו לא משלם על זה אמר מעשים בכל יום וכב שמואל אפילו שבח מגע כתפים מעשים בכל יום מקבה אפילו שבע שמגיע כתפים שמואל שכבר כמו תלוש אמרלה לא קשה ד מסיק בכישור הרעה בשבחה דלא מסיק בכישור הרה בשבחה מה שאמר שמואל שגוב את השבח ולא משיב כלום ללוקח שהחוב הוא כמו שעור הקרקע והשבח שעליה ומה שאמר שלא גובה את השבח כשהחום שווה לערך הקרקע

בלבד הבעל חוב חייב להשיב לה לוקח את התבואה או את דמה זה לא מגיע לו אז כאילו הגמרא חוזרת בה בן שבע שמגיע ל הכתפים בן שבח שלא מגיע כתפים החילוק אם מסיג בשוא רע בשפחה או לא אמר לה אני אחה אניח למ דמר זוז לוקח לא מצא לסלק לבעל חוב שפיר אלא לממר זוק מלחוב למלא יבוזו התג רה שחי אמר בקן כגון פימר לא יהיה לך פרעון אלא מזה לכן לא יכול לסלק אותו בדמים אני חוזר אמר לו רב רבנ לרב השה מה שאמרנו שאם

החוב כובע קרקע משנ בעל החוב עבור השבח בדמים ונותן את הקרה כולה למן דמר למ דמר א לזוז לוק לא לא מצא מסלק ל בע רחוב שפיר כלומר לפי מי שאומר למי שאומר שבעל חוב שבא לטרוף מ לוקח קרקע ש משובע לחובו אם יש לו כסף ללוקח יש בידו לוקח דמים בשור החוב לא מצ לסלק בעל חוב לא יכול לסלק את בעל חוב במעות אם הוא מעוניין דווקא בקרקע שפיר זה מובן למה גובה בעל חוב את הקרקע משלם ומשלם את ה שבח בדמים למה הלוקח לא

יכול לסלק את ה את אתה מלווה בדמים לא יכול נמצא שהקרקע של המללה לכן לוקח ויורד לקרקע והשבח נותן את השבח בדמים אלמ דמר אית לזוזה לוקח מצ מסלק לבעל חוב אם יש בעל חוב שבא לטרוף את הלקוחות אם יש כסף ללוקח יכול לסלק את חובו של המוכר בכסף ולהשאיר את הקרקע לעצמו אז למה מסלק בעל חוב לוקח את השבר בדמים ולא בקרקע למה אני אעשה כך למלא יאמר לו הלוקח לבעל החוב יבולו זוזה אבל מסליק ח מכולה הרעה אם היה לי כסף מעות הייתי יכול

פורע לך את החוב של בעל הקרקע הייתי מסדק את שעבוד מן הקרקע משאיר את הקרקע לעצמי אשתה אבלי גבירה דרעה שהו שבחי עכשיו שאין לי כסף תחשוב שהשבט כחלק מהחוב השבח זה במקום מעות תשאר לי חלקת אדמה בשיעור השבח תן לי אומר לו אי אפשר למה פה מדובר אמר לה אחה במס קינן שאמר שמואל שמשלם עבור השבח בדמים במס קינן כגון דשב נילה אפותיקי הלוה עשה לבעל החוב את הקרקע הפיקי חדו את הקרקע הזו הפה תהה כאם מפה תקבה את חובך לכן לאיכול לס דמר לה

לא יפרע לך חוברה ממקום אחר לא יהיה לך פרעון אלא מזה אז באופ כזה כולם מודעים כמה שחד הלוה כמה שיחידה הלוה לחוב נותן את הקרקע נובה לא יכול לסלק אותו במעות אבל אפ שלא עשה את זה הפחתי יכול לסלק אותו במעות גזוזה לא לק אותו בכ כן הלכות כן נכון זה צריך לשים לב טוב טוב אתם רוצים לחזור על זה כן מחר על כל הדף לא כל הדף בסדר בלי נדר בלי נדר אם לא עשה את הקרקע אפותיקי הט לזוזה מצא מסלק לה או לא

מצא מסלק לה אם לא עשה אפותיקי זה מחלוקת נראה שמצא מסלק מחלוקת יש מדמ שאומר מצה מסלם הושיה הייתה למנ דמך שאמר מצ ד די די זה יהיה למחר מחר לא הסתבכת אנחנו הלכות תענית תקס ה סעיף ב לבי קיבלת את המתנה שלך ן בר השם יופי יופי לא תודה זה לא שלי יפה אתה עושה אמן בחן אמור קרשים ראשונים אחרונים הכל אמן אמן נעשה נחת רוח לקדוש ברוך הוא זה המטרה אם שכח מלומר ענינו אין מחזירין אותו ביום צום אפילו לא לא התחיל רצה רק

הזכיר שם השם לא מחזירים אותו ואם נזכר קודם שעק הרגליו אומר בלא חתימה לאחר התפילה כלומר יהי רצון שמה אומר נינו ביום צוב התענית הזאת עק רגליו עק בכלל תמיד יכול לומר ענינו מה יש בזה יש אומרים שהן היחיד אומר עלינו כי אם במנחה שמה חזינו בולמוס ונמצא שקרן בתפילתו יש אומרים שרק לא בשחרית אדם צ בשחרית לא יאמר ענינו יש אומרים כך למה אולי לא הרגיש טוב צריך לאכול במנחה שרואה רוב היום עבר יגיד ענינו למה אומר ביום צום תעניתנו נמצא שלא יתענה יש אומרים

אפילו בערבית שליל התענית אומר ענינו אז הוא אומר ערבית שללה תענית ענינו לא להלכה לא יודע מה ההלכה אבל שליח ציבור אמרו גם בשביל שחית שהוא מתפלל בקרם שאי אפשר שלא תענו קצת מהקהל רבע צמות גם היחיד אמרו בת תפילותיו אתה שומע ואפילו חוז בולמוס ויוכל שיך שפיר דמר ענינו ביום צום תענית הזה כמה שתיקנו חכמים להתענות בו אז אפילו בערבית של ארבע תעניות אומר ענינו כלומר מה פירוש בתשעה באב יעני שאומרים פגם בערבית אומרים כך ההלכה בתשעה באב ד תשע באב גם בערבית אומרים עלינו

הגהה מנהגו בכל הצומות שלו נמרו כיים במנחה מלבד שליח ציבור שומר שחיק שמפנ בכל רם אחד שאמרו לו לאכול אנחנו אומרים למשל היום יש צום אז אומרים את זה גם בשחרית עננו כן לא לא אומר בשחרית יכול להיות שבאמת דעת מרן לאמר רק במנחה תני ציבור לא לא אבל ככה אנחנו עושים ככה אנחנו עושים גם בשחרית ומרים ככה אני עושה בכל זאת אני חושב שככה צריך הרב אחד שאמרו לו לאכול שיעורים גיכ אחרי זה צריך לאכול נכן בדך המנחה זה סמוך לשקיעה כבר אחד שאוכל שיעורים

הל טוב לומר ו תחנונים באמת תראה מה אומר כף החיים טוב לומר בתחנונים שלאחר תפילת המנחה לאחר אלוהי נצור רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קורבן והם מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו יש אומרים את זה רק בתענית יחיד לא בתענית ציבור כשאדם מתענה חיד כפרת עוונות אומר תהי רצון הזה אבל דעת מרן כמו משמע תמיד זה טוב אחרי תענית תגיד רבון העולמים הגענו הלכה ה הרמבם כמג מסכים פה שכתב בית יוסף נו שחרי כתב סמק וק כן כתב זה

בשולחן ערוך ק ש רק במנחה כן מכבל אנחנו היום פרק שמיני אבל הגענו כ דף ככב הלכה יב מה ראיתי שמר היה צריך ללכת עד שיביא את הקסקט אז עכשיו בסדר אז בסדר ושני כרומות יש לכליה העליון חי עליו כרת כחלב שעל הקליה והתחתון הרו כשאר כרומות וחוטים שבהן אסורים ואין בהם כרת יג חוטי הלב וחוטי היד וחוטי העוקץ וחוטי הלחי התחתון שבצד הלשון מכאן ומכאן כן חוטין הדין שהן בתוך חלב הדין כמו בית עכביש מסובכים זה בזה קרום שעל המוח שבכוחות קום שעל הבשרים הכל

אסורים משום דם תראה מה זה צריך להוציא כל אלה יד בצ בצה גדי או טלה ש שלא השלים 30 יום מותר לבשלן בלא קליפה לאחר 30 יום הם נראו בהם חוטים דרכים אדומים וידוע שהלך בהם הדם ולא יבשל עד שיקוף או עד שיחתוך וימלך כמו שביארנו ם עדיין לא נראו בהן חוטים האדומים מותרין מה מותר מותר לא צריך לקלוף אותה לא בכל בני מעים שהמאכל סובב בחל אלן אין אין מחזיקים בהם דם לא נמלחו לא מחזיקים אותם באיסור זה הכוונה צריך למלוח אותם לא מלחת אותם

לא מלחת יראה לי שכל אלו החותים וקרומי שורה מדברי סופרים התורה סרה חלב אבל לא חוטים ואם תאמר שאן אסורים מן התורה בכלל כל חלב וכל דם אין לו קין עלין אלא מכת מרדות ויו קחצי שיעור שהוא אסור מן התורה ואין קין עליו יז אן מוכין חלבים אם בבשר ולא מדיחים חלבים אם בבשר וסכין שחתך ב חלבים לא יחתוך בבשר וכלי שהדיח בו חלבים לא ידיח בו בשר לפי כך צריך הטבח להתקין לו שלוש סכינים אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בבשר ואחד שמחתך ב חלבים וכן

אז ככה זה ככה זה גם אני זוכר שהיינו בבית מכשירים בשר והכל קוקוריקה אצלנו היה סכין נקראת סכין טרפה מה זה סכין טרפה לפני שהכשירו את הבשר חותכים את את העופות את הקוקורה אצלנו סכין טרפה שמים אותה בצד לא משתמשים בשר דברים למה הי בולה אדם כנראה היו חותכים לפני ש כן איך לשלם עכשיו אתה רוצה למלוח צריך קצת לחתוך לסדר תוכל למלוח כן יוצאים מבפנים ש צ שאלה מי שנדר להתענות ו מס גיד להתענות בום תירת אבי ואמו צריך לקבל אודר להתענות ום צריך לקבל

תענית ת המנ ואם לא קיבל יש לו לקבל את בסדר אני רואה אני יודע מה אתה אני רואה אני רואה לעניין הרגיל להתענות ר בשולחן ערוך שרגיל להתענות כל תשובה לא צריכים לקבל תענית מובנים ועומדים וגם התענית משום צערה בעלמה וכתב ח שם שהוא נוהג בעשת ימ תשובה לקבל עליו תענית כדי שיהיה לדין תענית להשלימה צת הכוכבים ורבי בן איש חי ובכף החיים שם וד סג וכן עיקר שיש לקבל בעוד יום כדי לומר ענינו ללא כל חשש תפילת ענינו אומרים בתענית יחיד בתפי מנחה בלבד כבוא

בשולחן ערוך ובכף החיים לא משחד אני אומר שחרית אז זה לא ה טועה לא אבל זה שזה התלמידים שלזה אל צריך לה בנוסח קבלה תענית מודפס בסידורים גם הזמן לא לא לא לא יש עוד עוד שאלה אם זה נחשב ת ציבור שליח ציור לא לא לא ואם דרך יח ואם דרך אותו מקום שידי הטבח הבשר בחנות צריך להתקין לו שני כלים של מים אחד שמדיח בשר חד שמדיח בו החלבים ואסור לטבע לפרוש החלב הכסלים על הבשר כדי לנא אותו שקום שעל החלב יתמך בית הטבח ויזו

החלב ובלה בבשר צריך להיזהר כל דברים או אסור לעשותן ואם נעשו לא נאסר הבשר ואיין מכין את העושה אן ה מנדין אותו שלא יעשה וכן אן מולכים את הבשר קודם שיסיר ממנו את הקומות ואת העוין האסורין לא לא למלוח שסיר כל הרומות ואם מלח מסיירים אחר שמלכו אפילו היה בהם גיד נשה מסיר אחר שנמל וא מבשל וטבעת שדרכו לנקות את הבשר ונמצא אחריו חוט או קרום מנדין אותו מזיר אותו שלא יזלזל באיסורין אבל אם נמצא אחריו חלב אם היה בשעורה בכי שעורה מעבירין אותו ואם נמצא

אחרו כזית ח אפילו במקומות הרבה מכין אותו מכת מרדות ומעביר אותו בבני שהטבח נאמן על החלב שמכים עליו מה אתה שוחט רבי שלמה אתה שוחט אתה שוחט גם גס לא את יצר הרע יש דבר כזה מנהג ירושלים שלא היכלים חלק אחור כן בטח זה מנהג ירושלים ש לא יודע אם זה נקרא מנהג ירושלים אבל לא היה מנהג פה אנחנו לא קונים חלק אחורים בגלל הקבלה לא בגלל בגלל הניקו בלל הניקו לא בגלל הקבלה מישהו אמר שהוא לא שמע אני שמעתי שיש מנ כזה מנ ירושים שאוכלים

שלא אוכלים כן לא אוכלים לא בגלל שיש בו ניקור ובעיות פרק שמיני גיד הנשה זה של היום גיד אנשי נוהג בבהמה וחיה טהורים ואפילו בנבלות וטרפות שלהן ונוהג בשל ובמקדש ן חדשי נחלים קדישים ש נחלים ונוהג בירך ימין ובירך של שמאל ואין עשור מן התורה אלא שעל כף הירך בלבד שנאמר אשר על כף הירך אבשר רגיד שלמעלה מן הכף שלמטה עד סופו כן חלב שעל הגיד אינו אסור אלא מדבר סופן שני גידין הן הפנימי סמוך לעצם אסור מן התורה ועניין כולו אסור בדבריהם אז כל הגיד

אסור האוכל מגיד אנשי הפנימי ממקום שעל הכף לוקה ואם אכל מחל בו או משאר הגיד הפנימי או מכל החיצון מקין אותו מקת מרדות וכמה שור אכילה כזית ימחל גיד שעל קף כולו אפי שאין בו כזית לוקה נמשו כבריאה בפני עצמה ג אכל כזית מגיד אנשי של ימין וכזית מגיד של שמאל או שאכל שני גידים כולם אף על פי שאין בהם כזית לוקה 80 וכן הוא לוקה על כל גיד וגיד 8 40 על ימין 40 על שמאל ם אכל שלוש לקה 120 כן העוף אין בו משום

גיד נשה פני שאין לו ירך אלא אלא ירכו אין לו כף ירך אלא ירכו עגול ונמצא עוב שרכו כרך הבהמה שיש לו כף גידן השה שלו אסור ואין לו קין עליו לכן בהמה שכף ירכה ארוך כש קוריק עוף גידן השה שלה אסור ואין ו קין עליו ה האוכל גדן השם מבהמה וחיה טמאין פטור פי ש נוהג בטמן בבהמה שכולה מותרת ואינו כאוכל משאר גופה שאין הגדים מכלל הבשר כמו ש בארנו םכל מחלה אפשר להגיד הרי זה כאוכל מבשרה וואו האוכל גיד נשה של נבלה או של

טרפה או של עולה חייב שתיים מתוך שנכלל באיסור שאר גופה שהיה מותר נכלל גם הגיד ונוסף עליו איסור אחר ז הנותן גיד נשה צריך לחטט אחריו עד שלא ישאר ממנו כלום ונאמן הטבח על גיד אנשה כשן שנאמן על החלב וא ואין לוקחים בשר מכל טבח אלא אם היה אדם כשר ומוחזר בכשרות או ש שהוא שוחט לעצמו ומוכר ונאמן ח במ דם אמורים מחוץ לארץ ר ישראל בזמן שכול לישראל לוקחים מכל אדם ט טבח הנאמן אמכור בשר נמצא בשר נבלה ובשר טרפה מחזיר את הדמים הבעלים ומשטין

אותו מעבירין אותו ואין תקנה לעולם ליקח ממנו בשר עד שלמקום ש מכר או ז דבר חשוב או ישחוט לעצמו יוציא תרפה לעצמו ממון חשוב שוודאי עשה תשובה ב בלא הערמה י הלוקח בשר ושלחו ביד אחר מעמי הארץ ביד אחד מעמי הארץ אר זה נאמר עליו אף על פי שאין הוא מוחזק בכשות הן חוששים שמה יחליף אפילו עבדי ישראל אמותיהן נאמנים בדבר זה אבל לא גויים שמה יחליף זה בשר שנעלם מן העין יא איזה חנויות תשע מוכות בשר שחוטה אחד מוכ בשר נבלה ולקח בשר מאחד מהן

ואלא יודע ממנו לקח הרי זה אסור אבל בשר הנמצא מושלך בשוק הליך אחר הרוב אם רוב המוכים גויים אסור רוב המוכים ישראל מותר אבל אם זה קבוע הכל הקבוע כמצע מרצ דמין לכן זה אסור כן בשר נמצא ביד גוי אם היו מוכה בשר ישראל מותר זהו דין תורה וכבר אסו חכמים כל הבשר נמצא בין בשוק בין ביד גוי אף על פי שכל השדים מוכים ישראל ולא עוד אלא שה לוקח בשר ו בביתו נלה מן עין אסור אלא אם כן היה לו סימן או שהיה לו צביעות

עין והוא מכיר ודאי שהוא זה או שהוא צרור וחתום גם בבית צריך לשים לב תל קלי מלי חתיכות בשר ונשבר רקים פו חתיכות לארץ במצא חתיכות ואיין לו באים סימן ולא צפות ין הרי זה אסור שאנחנו אומרים אותו בשר גררת או חיה אושרת זה בשר אחר ה גיד יד גיד אנש מוותר לפי כך מותר לאדם לשלוח לאנוכי יירך שגד נשה בתוכה ונותן את הירך שלמה בפני ישראל ואן חושש שח מני ישראל זה קודם שנתה לגיד שהרי מקומו נכר לפיכך אם הייתה הירך תוכה לא תנן לגוי

לפני ישראל עד שאיתו להגיד שם יכל בני ישראל כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הניה במשמע עד שפ כתוב כדרך שפך בנבלה לגר אשר בשרך תתנ הכנה זה מותר בהנאה בחלב שנאמר יעשה לכל מלאכה או עד שהתפרש בתולה שבעל פה שמותר בניה כגון שקצים ור מסים ודם ועבר מן החי וגיד אנשה שכולנו מותרים בניה מפי הקבלה לפי שהין אסורים באכילה טז כל מאכל שהוא אסור בהני אם נהנה ולא אכל כגון שמחר או נתן לגוי או

לכלבים אין לוקה מכין אותו מכת מרדות דמים מותרים כל דבר שאסור באכילה מותר בניה אף על פי שהוא מותר בניה אסור לעשות בו עורה לכבד למנחתו בדברים אסורים חוץ מן החלב שהרי נאמר בו יעשה לכל מלכה לפיכך אין עושים סחורה לא בנבלות ולא בטלפ ולא בשקים ולא בסים מה זה מותר בהנ מה הפשט לחי לכלב לא אבל הכלים האלה עשו אסור לעשות סחורות בנבלות בשקים בר מסים הוא כן הוא מה הוא מה הוא הוא אומר אני לא אוכל את זה ולא נותן יהודים לאכול אבל מה

אני מוכר אותם ל לנוצרים לגוי לא ה הציד שזמנה לו חיה עוף ודג טמאין בצדן או שצדו לו טמאין וורין מותר למוכן אבל לא כבן מלכתו טמאין מותר לעשות סחורה בחלב בחלב שחלבו גוי עין ישראל רואהו בגבינת הגויים כיוצא בהם זה הכלל כל שאיסור מ תורה אסור לעשות בו סורה חוור מדבר מותר לעשות בסורה ב מספק בד חוץ ממקום שכתוב במפורש שאפשר לעשות כמו שקצים אור מסים בזה מותר הוא הביא בסעיף תו אם כתוב מפורש אפשר הגענו פרק תשיעי זוה איזה פל וצ איפה החוטים איפה

הגי איפה אנחנו דף כצד בני ישראל עבדים לעבוד בכל מני עבוד במקדש עבוד מר מצרים מר מצר לל בן ד חד עבדן אד כל הארץ ישראל כ הארץ אד זכן שלומד לה רא בן שלמד פשט זה מעל לגבי אבוי אתר בן מי שיכול להגיד לו צלך מפה אצ את יכול אדם בא הבן של מ בבית מיש יכול להגיד לו הוא יכול להיכנס איפה שהוא נצא בכסף קרקש כח פרז חורבת כד נקרא בן עד כאן לאט לאט רץ דים לי נו לפניך את כתורת השמים בזמן שבית

המקדש קיים כאשר סובית אותם אל ש כתוב ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושנת בסמים ונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחלת ח בסמים אונה זקה בת בבד יה יאמר אדוני משה כליך שמים נטף משחלת חן בנה סמים ונה זקה ב ביה בתה בת הזו הז ב ור קצד 3נ הוני בכל יום חצ בש גדול ביום הכיפורים מעזר תשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מס סמנים היו ב ואלו הן הצורי והציפורן והחן בני נמור ציה שב רקום שש

שש מביא חמ אומר אכ אם נתן ב דבש פס ם סר אח מכ רבן שמעון גמאל מה הוא ב כזה לו מרגים יפני בת אומ שוא שומר הד הט הטב הד ש אם כ חצ ם דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבים בדבש פני שורל דבש לא תקטר ממנו דוני ויאמר עליהם ישרא מצורים לי מז עליהם ישאל וקא איש מפ ב בו על שתי המזוזות את הדבר הזה הזו הז לכם רתם ז פס ע אתור זה ור פשושה פ כ ש ו לימר

מש בר ך נישי חסדך ויעמוד פחס ויפלל בס עו בעיניך ר חי ממצ ח חה דרש צמר ופשתים לאתר כל ב חק ליום אחרון פ פתח בכמה תורת חסד עלשון הסופיה אישה רא שרשי המלך יענינו בום נו כ גדולת ימינך כם לינו ח מפרחים לילה צות הקדושה קיים בנו חיה רעה מן הארץ ותנו הקדוש כל הקהל הקדוש וגם א שמאזנים דרך הפפ זנים דרך הן פ וחיים טובים ומאושרים ונחת ושמחה ושלוה כל וסלה גשמי ורוחני כן י רצון ונאמר