הדף היומי מסכת בבא קמא דף צג-צד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כה שבט תשפד

יום אחד בשבת קודש יום ראשון כה7 תשפד איזה שבת קודש שייה שבוע טוב לכולם אנחנו בשיעור הראשון שבעזרת השם בגלל שבת את מה שהדף שלמדנו בשבת בשבת למדנו דף צג היום הדף הוא דף צד אבל אנחנו חוזרים על הדף של שבת אז בעזרת השם נלמד עכשיו דף צג ובעיתו בזמנו ת ת 0 נתחיל דף צ ד אבל בינתיים נחל עכשיו דף צג נסיים את הפרק התשיעי נתחיל פרק גוזל עצים בעזרת השם עכשיו אתם יודעים איזה שבת נפלאה פלא פלאות ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד

איזה אחדות איזה אהבה ואיזה אחדות ויענו כל העם בלב אחד ויאמרו כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע פלה פלאות באחדות לקבל את התורה זה אור גדול באור הזה של מתן תורה שכולם היו באחדות אחת כל חולים התרפאו חזרו להיות כאדם הראשון קודם החטא זכו לנבואה למה כל אחד ואחד ראוי ממש שתשרה עליו השכינה למה כולם באחדות כשעם ישראל באחדות אחת כולם הופכים לנשמה אחת גדולה ואז זוכים לכל השפע הגדול בעזרת השם למה ואהבת לרעך כמוך זה תמצית כל התורה כולה כשעם ישראל אוהב אחד את השני

השבח הגדול של הקדוש ברוך הוא מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ גוי אחד יחיד ומיוחד מיוחדים יש אחדות השכינה ביחד איתנו זה גם מצוות עושים גם מצות לא תיקום ולא תתור כולם מוכנים אחד לשני אוהבים אחד את השני זה הכל גוף אחד שהשן נשכה את הלשון האדם לא יעקור את השן זה גוף אחד ככה עם ישראל זה כגוף אחד ערבים זה לזה כשאחד חוטא כולם לקים כשאחד מרוויח כולם מקבלים אתה יודע אם נוסעים כולנו בספינה אם בא חס ושלום אחד קודח בספינה כולם טובעים ככה זה

כל עם ישראל זה אחד אדם צריך להיות לראות לשמוח בטובת חברו כשישראל אחד בצער אפילו נמצא מרחק עצום של קילומטרים הוא מרגיש שחברו בצער אנחנו נמצאים פה ששומעים איזה חייל נפגע כולם בצער שומעים עם אחד אחד מישראל לא משנה איפה הוא כולם בצער למה כולנו כאיש אחד בלב אחד מאוחדים וזה היה מעמד הר סיני שמה כתוב ש ויקח יתרו חוטן משה ציפורה אשת משה ואת שני בניה אז בא אחר קבלת התורה יש אומרים ה שני ילדיו של משה הם לא היו במתן תורה איך זה אפשר

משה רבנו הוא נותן את התורה מפי הגבורה הבנים שלו לא היו במעמד הר סיני איך אומר מי שלא עבר את הזיכוך ואת השעבוד ואת הצער שהיה במצרים לא יכול לשמוע מפי הגבורה אנוכי השם אלוהיך ככה זה הולך זה ה זה הכוח של עם ישראל כשהם היו שמה ביחד ו הצטערו ביחד וזה עכשיו יכולים לקבל את התורה ביחד אם לא היו אם לא היו שעשיו זה לא משנה מי זה יהיה לא יכול לכן שמה כתוב וישאו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר יפה למה

אומר הכלי יקר למה כל כך התורה מעריכה ושאו מרפידים וחנו ו אומר תדע לך מתוך כל זה ראיה שאם עם ישראל לא מיוחדים מתוך פירוד הלבבות אי אפשר לקבל את התורה זה אחר כך נמצא כמו התורה שתי תורות אי אפשר זה רגע שעם ישראל קיבלנו את התורה בהר סיני בחודש סיוון מה מזלו תאומים מורה על דיבוק אהבה כיות תאומים ביחד אז זה צריך זה הכוח הגדול וזה מה שגורם שעם ישראל יהיה להם רפואה וישועה עלו במעמד הר סיני כל החולים התרפאו יך עם ישראל למדו לעשות

את כל התורה באחדות אחת הם ראו שהפירוש זה לא טוב האחדות זה טוב הענווה שאדם ע עניו למה הם ראו שהקדוש ברך הוא בחר בהר סיני הוא הנמוך שבהרים ההר חמד אלוהים נשימתו אמר זה עניו אני רוצה לשבת שמה הקדוש ברוך הוא איפה הוא רוצה ללכת איפה יש ענווה אם יש ענווה מאוחדים אם יש גאוה יש פירוד ולכן אז יש רפואה שלמה כתוב שבמעמד הר סיני כל החולים תרפו לכן כל פעם שמגיע המעמד הזה הגדול של קבלת התורה זה דבר גדול זה פלא פלאות הקדוש ברוך

הוא שראה אותנו מאוחדים יצאנו ממצרים שם אותנו על כלפי נשרים אומר כמו שאומר התרגום יונתן בן זאל ואשא אתכם כפי רשעים הקלפי נשרים ואביא אתכם עיניי אומר רבי יונתן בן וזן בלילה של יציאת מצרים הטעין הקדוש ברוך הוא את כל את כל עם ישראל על העננים והביא אותם להר המוריה שמה שחטו את הפסח במקום בית המקדש שמה שחטו ואז החזיר אותם למצרים למה החזיר אותם למצרים למה שהיינו נשארים שם אומר הקדוש ברוך הוא אני רק רציתי להראות לכם לאיפה אתם צריכים להגיע לאיזה מעלות לאיזה מעלות

גבוהות אם אתם תהיו באחדות אחת ותעברו אתם תראו אני רק רציתי להוות לכם קודם כל צי המעלה איפה אתם מגיעים שראינו את זה אוהו אי אפשר להגיע לשיא המעלה בלי הדבר הזה ואז זוכים לרפואה זוכים לישועה בטח בי זה צריך אדם להודות לקדוש ברוך הוא להודות זה דבר גדול שאדם מודה להשם יתברך דבר גדול שאדם מודה לו אתה יודע ש היה רב אלישי לא הרגיש טוב הביאו רופא אחד מאמריקה לעשות לו את הרפואה משהו לא רגיל הביאו הוא ביקש מהמשפחה שלמדו אותו להגיד תודה באנגלית אמרו

לו לא צריך תגידו בעברית נתרגם לו אומר לא אני רוצה להגיד לו תודה באנגלית אמרו לו למה אומר אבודרהם כותב מה שאומרים מודים דרבנן בחזרת צלי הציבור זה אין דרך העבד להודות לאדוני על ידי שליח אי אפשר להודות צריך בעצמו להודות לקדוש ברוך הוא זה לכן אומרים מודים דרבנן מה זה מודים רבנן כולם צריכים לומר את זה רבותינו אמרו כן תחיינו קיימנו אומר את הרגשות הפנימיות אי אפשר להעביר על ידי שליח צריך רק לכן אני רוצה שתלמדו אותי שאני את הרגשות שלי אני אגיד לרופא כן

אומר אי אפשר להגיד את זה על ידי שליח כן אז בעזרת השם יתברך עכשיו אנחנו נתחיל בעזרת השם את הדף של שבת כ נפתוח רבותיי אנחנו בדף צג דף צג שוכב הספר הכחול חוברת שוכב שוכב שוכב כן תן לי זה תודה סליחה כבודו אני מחילה צדיק גדול ציון גדול עם כובע כזה יפה כל הכבוד כן אנחנו הגענו אני חושב נקודותיים או לפני אני אגיד לך מאיר אתה זוכר איפה הגענו ביום שישי הבלא בסדר מה אתה מדבר לא [מוזיקה] טוב היה יום שישי הפרעות בדרך כלל זה

בסדר או רק ום טוב אני מקווה שיהיה בסדר אם אתם שומעים מי ששומע לא טוב אז שיגיד לנו שנתקן את זה בסדר [מחיאות כפיים] מה אז אנחנו דף צג עמוד א' זה הדף של שבת אנחנו הגענו לנקודות מה אומר שמא את עינו ראייתם איפה זה 2 4 6 8 10 12 14 16 18 בצמוד 20 באמצע עמוד 25 אבל הגעתי שמה נכון אני יכול להתחיל לפני כן נתחיל מראש העמוד הנה אנוכי שולח מלאך לפניך ישמך בדרך אז הנה בעזרת השם יהיה מלאך לכולם נשמור אותם בדרכים

אמר לרב רבה לרבה בר מרי אני בראש העמוד עכשיו מנה המיתה דמר אן ש בתר מרה נכסה צ משך אחרי בעל נכסים משוך השומן ממנו כלומר תידבק בו תעסק כמו בחורת המלה דכתיב וגם ללוט ההולך את אברהם היה צון ובקר באוהלים הנה לוט נדבק באברהם אבינו אז נהיה לו צון בקר אוהלים נדבק באברהם הצדיק ואברהם האיש החסד גם הוא נהיה לו אמר רב חנן המוסר דין על חברו אומר ריבונו של עולם זה עושה לי כך ועושה לי כך תעזור לי איתו תכניע אותו הוא נענש תחילה

אוי ואבוי מיפה אנחנו יודעים את זה למה למעלה למדנו מי שמתפלל על חברו הוא נענה תחילה עכשיו מי שמוסר דין על חברו חס ושלום הוא נענש תחילה שנאמר ותאמר שרה אל אברהם חמסי עליך והיא אומרת לו אשפות השם בני ובניך מסה דין השמיים וכתיב ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה אי מתה לפניו ואני מלה לדינה רעה מתי אני אומר שיש איסור למסור דין השמיים כשיש דין בארץ שאז יש בית דין בארץ תבוע דינו אבל כשאין בית דין בארץ מותר למסור דינו לשמיים במי שרה היה בית דין

של שם אתה יכול ללכת לשם להגיד לו תראה מה עשה לי אברהם למה היא מוסרת את זה לשמיים אמר רבי יצחק אוי לו ל צועק יותר מן נצעק אוי ואבו מי שמוסר דין על חברו אוי לחברו לשמיים צועק יותר מן נצעק תמה אחי אחד הצועק ואחד הצעק במשמע בני אנשים שניהם למה וחר אפי והרגתי אותם בחרב אלא שמרינה צועק יותר מנ נצעק כמו שראיינו את זרה למה מ אז כש שצועק אשוק על ידי הניצע כך יתכן שהוא עשה לאחרים אתה מבין מה קורה למה כנראה הוא

עשה לאחרים למה אתה צועק עשו לך רע כנראה מקודם עשית אתה רע למישהו לא סתם בטח אז כשאתה מבקש מן השמיים להעניש את פלוני יגידו אתה עשית להוא אז קודם נעניש אותך כי הוא גם עשה את זה ו אמר רבי יצחק לא למדתי קללת דיות קלה בעיניך שהרבי מלך כנד צרה מתקיים בזרה שנאמר הנה הולך כסות עיניים אתה רואה לא יהיה אבי מלך כל אמר לה מה פירוש אמר לה הויל וכיסית ממני ולא גילית לי שהוא אישך וגרמת לי את הצער הזה י רצון שיהיה לך

בני כיסיי עיניים בנים סומים תקיים בזר דכתיב זכ כינ מות אמר רבי אבו לעולם יהיה אדם מן הנרדפים עוד עכשיו עוד בר לעולם יהיה אדם מן הנרדפים ולא מן הרודפים לא שיהיה נרדף אלא שיהיה מצדד להיות עם הנרדפים לא עם הרודפים תמיד לצדד אדם עצמו עם הנרדפים גם אם הוא נרדף ויש בידו להפוך עצמו ולרדוף את הרודף לא יעשה את זה שאיין לך נרדף בעופות יותר מתורים בבני ונה וכשיר הכתוב לגבי המזבח עוד אמרנו במשנה האומר האומר לחברו שמ את עינו ועל מנת לפתור חייב אומר

תסמן לו את העין על מנת ותהיה פטור מלשלם לי חייב קרע את כיסוי שבר את קדי על מנת לפתור זה פטור למה זה ממון ניתן למחילה אבל אדם לא יכול להצדיק לחברו אומר לו אסור יגיד אפילו שאומר אני מוחה לך אין דבר כזה גמרא תסביר אמר לירב לרבה מה ישנ רשה ומה ישנ שפה למה ברשע בשמ את עינו וקטע את ידו חייב ובשפע בזק ממון פטור כרע את כסותו פטור על מנת לפטור אמר רשע לפי שאן אדם מוחל על ראשי איברים עוסקת בשחת איברים חייב אדם

לא מוכל אפילו אמר על מנת לפתור לא מוכל יש לו צער יש לו כעס על חברו אמר לה וכי אדם מוכל עד צערו זה ציער אותו האומר לחברו הקני פצני עלמנת לפתור פטור למה אדם מוכר צערו השתיק שתק רבה אמר לו מדי שמי עלך בה אמר לי אחי אמר רב ששת על ראשי משום פגע משפחה על ראשי אברים למה אין מחילה זה לא רק בגללו המשפחה מתביישת ממנו רואים חסר לו עבר כזה חסר לו עבר אומר זה משוגע מה אמר לבן אדם תוריד לו את העבר

הזה ויפתור אותו גם כן מי אומר מי אומר אז כל המשפחה מתביישת מזה אז לכן אבל סתם לצער אדם יכול למחול על הצער שלו כל המשפחה מתביישים איתמר רבי ישעיה אמר משום פגם משפחה למה אומר למה אין המחילה מועלת משום פגם משפחה רבא אמר משום שאין אדם מוחל על ראשי איברים שלו למה צער גוף אדם מוחל אבל ראשי איברים לא רבי יוחנן אמר הן יש הן שהוא כליו ויש לו שהוא כהן יפה רבי יוחנן אומר מתרץ צרוץ אחר לעולם אדם מוחל על הכל אם אמר ל

נחבל חבול על מנת לפטור יהיה פטור מה שהמשנה שלנו אומרת אמר לו שמ את עינו ואמר אמר לו על מנת לפתור המשנה אומרת שעל מנת לפתור חייב כלומר שהחול שאל אותו האם אתה אומר זאת החובל שאל אותו האם אתה אומר את זה על מנת שיהיה פטור ועל כך אומרת המשנה שהשיב לו נחבל ישהן שהוא כליו איך אמר לו תשובה בתמיהה אין מה אתה חושב שאני אן אין יש אין שהוא כליו לכן חייב ומה שאמר לו כרק את כסותי שבר את כדי על מנת לפתור פטור זה

אומרת לו כגון שאמר לו כרעת כיסוי שבר את כדי לא אמר לו על מנת לפתור אלא הכוונה שקורע שאל אותה אתה אומר את זה על מנת שיהיה פטור וזה אומרת המשנה יש הן יש לב שהוא כהן כלומר מה ולא כלומר בטח תהיה פטור אמר תשובה בלשות מיהה מה ולא תהיה פטור ולא אז זה לא שהוא כהן תמ אחי אומר לחברו קני פצע שאלו חברו האם אתה אומר כן עלמנת לפתור ואמר לו הן הרי הן שהוא כליו הן בתמיהה אמר לו אמר לו הקני פצני אז הוא

שואל אותו מה זה אני אקה אותך אפצע אותך אמ תפתור אומר לו ה מה כן מה תפתור גם תהיה פטור בתמיהה הרי הרי הן שהוא כליו חייב קרע את כסותי אמר לו חברו קרע את כסותי שואל אותו זה שאומר אמרו לו לקרוע על מינת לפתור אמר לו לאב מה וכי לא בטח על מנת לפתור הרי לאב שהוא כהן המשך שבור את קדי כרע את כיסוי חייב חייב לשלם מה זה שבור אמר לו שבור את קדי קרא את קצתי חייב גממה שואלת אור מיני לשמור ולא לאבד

לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים כתוב בתורה כי יתן איש של ראהו כסף או כלים לשמור ושמה חיה בפשיעה דווקא אם נתן את החס לשמור חייב בפשיעה ולא אבל אם נתננו ע על מנת לאבד ולא לאבד כלומר אם נתננו על מנת לאבד וכן נשמור ולא לקרוע אם נתן לו בגד על מנת לקרוע אמר נו לשמור זה לא לקרוע לכן נשמור ולא לחלק לעניים הרי אם נתן על מנת לקרוע פטור כלומר דווקא אמר לא לשמור ולא לקרוע אבד אמר לו על מנת לקרוע ולחלק לעניים פטור

למה אתה אומר לי שבור כרע את כסותי חייו אמר רבונה לא קשה אדט לי דה אד לא תלי דה המשנה שמחייבת עוסקת זה בא בגדי ידו גם אם אמר לו בשעת נתינה על מנת לקרוע ואחר כך קרעו בידיים חייו ומה שאמרנו שפותרת זה לא התלי זה לא בא בגד לידו אלא אמר לו תול בגד זה שמונח שם ואם תרצה תקרע אותו ואחר כך כרעו הפטור אמר לי מחילה ציא את זהים לו אמר לרבה הבריתה פותרת לשמור דת די משמע שאמר אמר לו מה שהתורה פטרה מעטה

לשמור וניתן לשומר תדי משמע שבא החפץ ליד השומר זה לא יכל להגיד את זה לא בידו בכל זאת אמרה על מנת לקרוע פטור אלא אמר הבא הבה דת ליד באמת שני מדובר שבא לידו אז לא קשה בריתה ולא קשה המשנה שם חבת עוסקת אתה לידי בתורת שמירה ברגילה אז אם אחר כך אמרנו עלמנת לקרוע חייב עד שאמר לו על מנת לפתור א הבריתה שפותרת תן ד בתורת קריעה הבגד מתחילה אמר לו על מנת לקרוע לכן פטור מהתחלה זה בא בידי קריעה הוא ארנקה כל הכבוד אפרים

ההוא ארנקה צדקה דתל פומבדיתא היה רנק של צדקה בא לעיר פומפדיתא הפקד רב יוסף לגביה הוא גברה הפקיד אותו רב יוסף היה גבאי של צדקה אצל אדם אחד על מנת לחלק אותם לעניים פשע בה לא שמר אותו התו גנבי גנבו א באו גנבים גנבו את ארנקי חיו רב יוסף אמר לו אתה נפקד תשלם אמר לביה תה ל לשמור ולא לחלק לעניים תת לו את הקס לשמור יכול ומר לכל בני העיר כל מי שאני אבוא אליו גיד לו תשמע הכסף שלי אצלך תחזיר לי אותו אומר לא

לא לעני לך התכוון התכוון לעני השני לעני אחר התכוון אמר לי עניה פובית מקץ קץ להו ולשמור הו כל ענין שבוית כל אחד לקבל יש לו תקציב מקבל פעם בשבוע תקציב ולכן זה כולם הוא חייב לתת לכולם זה כסף שהביאו את זה לכל עניה שבתה כל אחד לא יכול לומר נתתי הייתי נותן את זה לעני אחר נתן את זה לכל אחד קצבתו כדי לשמור לו כן אנחנו עכשיו הולכים זה גמרנו פרק שמיני פרק החובל עכשיו איזה פרק אנחנו פרק תשיעי הגוזל עצים כן אתם יודעים בתורה

כתוב מי שגזל מחברו למשל גוזל דבר מחברו צריך להחזיר לו את הגזלה עצמה כתוב והשיב את הגזלה אשר גזל אבל אם נתנת הגזלה הגזלן קונה אותה ועליו להשיר תמורתה אשר גזל זה מיותר והשיב את הגזלה מה זה אשר גזל אלא כשבא ללמד אם הגזלה עדיין כאשר גזל כעין שגזל לא נתנת חייב להשיב את הגזלה עצמה אבל אם השתנתה אז קנה אותה בשינוי ולכן לא משיב את הגזלה למה עשו את זה רבותינו שלא תעון דלת בפני השבים בתשובה תגיד לו תשמע אתה תחזיר לי את מה שגזרת

לפעמים אתה יודע איפה זה זה כבר נהייה משהו אחר כבר עשה את זה שולחן גנב עשה דברים אחרים אז הוא כן אז הוא לא יכול לשור בתשובה תגיד לא אשתו אתה צריך למכור את כל הבגדים שלך בשביל גם לא יחזור לך אז לכן מה עשו רבותינו אמרו לא צריך לשים את הדבר עצמו השיב כסף אפילו שכתוב את הגזלה והשיב את הגזלה זה אבל כמה שהתורה אמרה אשר גזל אם זה כשאין גזל זה חייב עכשיו בוא נראה כמה הלכות בזה הגוזל עצים וסאן כלים שינה אתה שומע

גנב עצים עשה אותם כלים צמר ועשה ל בגדים משלם כשעת הגזלה עבור העצים קודם כל משלם משלם כסף לא משלם את העצים עצמם לא בש גזלה אשר גזל למה זה נשתנה היה צמר עכשיו איזה קובע יפה צבע כחול איך ה יכול כן אי אפשר משלם כסף כן אם אפשר לפרום לם כסף אבל מה וגם עכשיו שזה נעשה כובע זה נשר שווה יותר צמר פחות כסף קובע מצמר שווה יותר ר לא משלם כשעת הגזלה אותו כסף כמה היה שווה הצמר משלם לא משלם יותר זה שומר הגוזל

עצים עסן כנים צמר עסן בגדים משלם עבור העצים עבור כשעת הגזלה כמו שה שבים בשעה שגזל לא צריך להחזיר את הכלי או את הבגד שעשה למה קנה אותו בשינוי מעשה תראה ראשי דמה עצים בצמר ואין חייב להחזיר לו כלים לקנה בשינוי גזל מה קשר אתרוג קונה את זה אחרי המצווה ע כ שק המצווה עולה 500 ו כן זה עוד עניין כן גזל פרה מעוברת בילדה אדם גזל פרה ראה איזה פרה יפה גדולה והייתה מעוברת בילדה ברשות הגזלן אור החל איזה צמר תאונת צמר אמר הוא רוצה

לעשות לו כובע רחל תאונת צמר בגז משלם דמי פרה עומדת ללד ודמי רחל עומדת לגזל כלומר דיינו הפרה שילדה והחל שנגזלה עליו להשיר ענים כמות שהן למה לא נרא בהם כל שינוי מה אתה רוצה צ ך פרה כח פרה אבל מה שמין תרקה פרה מעוברת כמה ע כמה עולה שעומדת לילדת ואת רחל שתאונה בצמר קמה עולה והגזל משלם את ההפרש בין פרה מעוברת אך פרה וריקנית את ההפרש של בן רחל תעונה לרח גזוזה אבל דו הצמר שייכים לו לגזלן אומר לו תשמע אני אשלם ללך בניה

ובנה כמה שווה רחל תעונה אני כבר גזזת לקחתי שיניתי את הכל אני אשלם לך כמה שוה רחל שהיא תאונה צמר כמה שווה פרה שהי שהיא תאונה בלד זהו הבלד שלי עכשיו אני אשלם לך כמה עולה פרה תאונה קח את הפרה ואני אביא לך את ההפרשים הנה רשי אומר דמה רחל תעונה להיגזר והעודף ששווה עכשיו הבלד וגי יותר שלא הוא וקנינו בשינוי כן התייש הבעל הפרה לא קנה אותם בש נראה בגמרא גזל פרה התעברה אצלו בילדה עכשיו גזל פרה אצלו נתעברה בילדה אור רחל ונענה אצלו גזזה

משלם גישת הגזלה רק מפרה שלא מעוברת מרחל אדוני אני נתתי לה לאכול איזה גדל אצלי זה הכלל כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה אם המחיר שלו הלך אין משלמים כשלת הגזלה הלא יעלה וירשנו אותה לא משנה כמה היה קשה גזל זה משלם למה דואגים לגזלן שיחזור בתשובה גמרא אמרנו במשנה מי שגוזל עצים עשה אנ כנן משלם גישת הגזלה אמרי עצן ועשה אקנין אין שיפן לא צמר ועשה מגדים אין ליבן לא משמ דווקא אם גזל עצים ועשה אותו כלי אז זה נקרא שינוי אבל אם רק שפה אותם

כלומר החליק את העצים עשה להם במקצוע החליק אותם שיף אותם והחליק כדי לעשות מהם אחרכך כלים הוא לא קונה את זה זה צריך להחזיר את זה צמר בעשן בגדים אין אבל רק ליבנה ניקה את הצמר יפה סרק אותו נחזיר אותו כמות שהוא לא קנה את זה א מה שינוי אין לא עשה כלי לא עשה בגד אז מחזיר ה אומרת ורמני גזל עצים ושפן אבנים בסטטן צמר בנן פשתן בנקו משלם כשעת הגזלה זה כן נקרא שינוי הנה גזל עצים החליק אותם תיקן אותם או גזל אבנים סיטת

אותם או גזל צמר ליבן קיבש אותה ניקה החליק פשתן נקה אותו מן נעורת קנאו בשינוי ומשלם כשעת הגזלה אז אם כן למה נתה נתקה תנה כלים ובגדים הי הרי עוד לא חייב לעשות א א זה קורות ועשה מהם עצים ועשה מהמהם קנים למה צריך קנים מספיק שפה אותן או בגדים מספיק צמר לא צריך לעשות בגדים מספיק שיחליק אותם שתיקן אותם עצים תיקן צמר ליבן אותם טב לא צריך לתמות אותם אז כבר קנה אז למה נקטה התנה עשה בגדים וחלים משמע ם רק שיפן משמע תנה שהוא

שהוא צריך לשלם את כמו שזה אבל אם הוא זה לא נקרא שינוי ופה אתה רואה שזה כן נקרא שינוי אמר הביה טירוס אמר תנ דדן קטני שינוי דרבנן דהדר כל שכן שינוי דאורייתא אומר התנא שלנו אמר מה שעצים והשן כלים זה שינוי דרבנן זה פחות חליק לקח עצים כמות שהן לקח ועשה מהם כלים יכול להחזיר את זה בחזרה או צמר כבר שהוא כבר סרוק צמר חוטים ש צמר טבוי ועשה מזה רג סודר יכול להתיר אותו זה נקרא שינוי דרבנן זה דהדר זה חוזר בכל שכן דאורייתא

לקח עצים עצים ועשה נקנים עצים כלומר התנה שלנו עשה עצים ועשה נקנים בעצים משפיים גזל עצים שכבר היו משפן איך איך עצים ועשן קנים לקח עצים שהם כבר משופעים מה שהוא גזל במשנה גזל עצים כבר משופעים ועשה מהם כנים אז הוא יכול לפרק להוציא את החיבורים ומחזיר לו הנה העצים המשופעים קח אותם כן זה לא משנה לפעמים חתך כצת לא נורא אבל זה אותם עצים מה גזל מחזיר לשינוי דהדר לבריתה בבאה משלף להוא ראית אותו דבר אז עוד הפעם אמר תנה דידן קתני שינוי דרבנן דהדר

כל שכן שינוי דאורייתא מה אז מה התנה שלנו עכשיו הגמרא מסבירה תנה במשנה ת עצים ועשן קנים במה זה מדבר בעצים מופין כסל עצים שכבר היו משפן מהענין הוא נסרים מה זה עצים מופין שהם עצים מוכנים לעשות מהם קנים נסרים אחר כ זיתן עשה ממם תיבה עשה שולחן לשינוי להדר לבריתה שינוי קל חוזר לברייתו עם משלף להוא אם רוצה יכול לנתק את הנשרים זה מזה להחזיר אותם למצבם הראשון לכן אותו דבר אותו דבר וכן צמר ושעם בגדים צמר טבוי לשינוי דהדר לבריתה שנוי שחוזר ניבע סתרה

תתיר את הבגד תתיר את הסודר כל שכן שינוי דאורייתא כל שכן עצים בשפן או צמר לבנן זה שינוי שלא חוזר נשו לשינוי וקונה מדאורייתא כל שקל ותנ ברא שינוי דאורייתא קטנה התנה של הבריתה הוא מה שהוא אמר גזל עצים ושפן צמר ובינן משלם כשעת הגזלה זה שינוי דאורייתא עצים שיפה אותן הו סיטת את האבנים זה שינוי שלא חוזר אתה לא יכול עכשיו לעשות לא לא משופה אחרי שהוא שפה אותם גמרנו אי אפשר להחזיר את זה זה שינוי דרבנן לא קטנה בברטה לא דיבר הבריתה סוברת שינוי

החוזר לתחילתו לתחילתו זה לא שינוי רב אשה אמר זה מובן עכשיו אתה ציציו משה אתה יושן רב אשה אמר תנ דידן נמ שינוי דאורייתא קטנה אומר גם מתנה שלנו שקת עצים עסקנים שינוי דאורייתא עצים סען כלים מה זה בוחני גם הוא נקט במקרה שינוי חוזר שלא חוזר לברייתו מה שאמר עצים ועשן כלים לא הכוונה כלים שקודם עשיתן היו שהיה שפין הנצרים אחר כך עשה מהם כנים לא אלא עץ עשאו בוחני מה זה עץ זה אונג לקח עץ בוחניש אז זה היה לא משופה שפה אותו והכין

או אותו שיכולים לדפוק בו כן דיינו שיפן צמר וסאן בגנים לא כוונה לבגד שקודם עשייתו מנקים את הצמר לבנן אותו לא אלא נמטה בגד שעשוי מצמר טרוב דבוק בלי צביה לא רגילים לנקות ללבן את הצמר אז היינו שינוי דלא הדם מה הוא עשה מה זה נ הדביק אחד בשני כמו לבד כמו כמו כובע כובע שעושים הקפוץ זה לבד כזה שהוא דחוס כן דלא הדר שאין אפשרות עוד להחזיר את הצמר למצב הקודם בשינוי זה זה קונה גמרא שואלת ליבו נבי שינוי מה ליבו ליבוי זה שינוי ומין

הי כ אמרנו בשב מה ליבן אותו בור מיני לא הספיק ליתנו לא עד שצבעו פטור ליבנו ולא צבעו חייב אתה רואה לא הספיק ליתן את הצמר שהפריש לגז לכהן עד שצבע אותו פטור מלתת לכהן למה צבעת הצבר זה שינוי וקונה בשינוי אבל ליבנו ולא צבע הוא חייב לתת לכהן אתה רואה ליבון זה לא שינוי אמר הביה לא קשיה ה רבי שמעון רבנן הבריתה שאמרנו גזל צמר וליבנו שליבו דבון נחשב לשינוי זה שיטת רבי שמעון הבריתה שאומרת רשית הגז ליבה לא נחשב שינוי זה רבנן תניה תבאו

וארגו אין מצטרף לבנו רבי שמעון אומר אין מצטרף חכמים אמורים מצטרף כתוב גבי ראשית הג סיעור שצמ שצריך לתת ברשות הגז חמש רחלות כל אחד טעון צמר בשיעור מנה ופרס עכשיו מה עשה גזז את הצמר של אחת הרח וטבע אותו והרגו זה לא מצטרף עם החלות תחיה בראשות הגז למה על ידי השינוי נהפך הצמר לדבר אחר ליבנו אבל ליבן את הצמר רבי שמעון אומר לא מצטרף גם כן חכמים אומרים מצטרף ליבו ליבון זה לא שינוי הנה אתה רואה מחלוקת רב אמר אה רבי שמעון שליבו נחשב

לשינוי ולא קשה הדס נפוס ה סרקי סרוקה יפה אם לא קשה הרת שאמר שבוזה לא נחשב לשינוי וסה מרת את הצמר בידו אז אין ליבוי נחשב שינוי למה זה לא מתב לא מתבן כל צורכו כמו שצריך אה ברתה שאומרת שליבו ליבון נחשב שינוי לפני ליבן אותו על ידי שירק אותו ומסרק שזה מתלבלב יפה רבי חיה ברבין אמר החבר בן צקל ידי כיבוס הבריתה שאומרת שליבו נחשב שינוי הליבון באמצעות גופ מלבן יפה עכשיו הגמרא מקשה אשת יש לומר צבע צבע לרבי שמעון ו שינוי ניבון הו שינוי

אתה ראית אם אם הוא צבע את הצמר במשנה גוון הצמר לאחר לא נחשב שינוי לפתור מראשית הגז ליבון שהוא לא שינוי גדול רק נקע את הצמר זה נקרא שינוי תניה גזז ראשון ראשון עו ראשון ראשון וטבעו ראשון ראשון והרגו אין מצטרף למה נשתנה שכל רח קודם שנצטרף לשור מחייב אבל רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון צבעו מצטרף אז איך זה אתה אומר צבעו מצטרף בבנו אתה אומר לא מצטרף צבע אותו מצטרף זה שינוי גדול צבע אותו אמר הבי ו קשה רבנן לבד רבי ה

רבנן ליב רבי שמעון הרבי שמעון בן יהודה ליב רבי שמעון הב שאומר שבוני רבי שמעון נחשב לשינוי זה דעת רבנן לבד רבי שמעון ואילו הבריתה שאומרת שאפילו צביעה זה לא שינוי לשיטתו של רבי שמעון רבי שמעון בן יהודה ליב דרבי שמעון רבה אמר לעולם לא פליג רבנן ד רבי שמעון בן יהודה בשיטה ושנ צבע הועיל ויכול להעבירו על ידי צפון אתה יודע באמת יש הבדל ליבון זה יותר שינוי צבע זה לא כל כך שינוי למה צבע אתה שם עלזה חומר ואתה יכול להוציא את הצבע בחזרה

צבע שלא יוצא וכי קטנה לא הספיק לתנוע צבעו פטור ווקי כדברי הכל בכלה אילן דלא עבר מה שאמרנו פטור באמת יש צבע של כלה אילן זה מין תכלת ו זה יוצא מהעצים שמה שתעשה אי אפשר להוציא את הצבע הזה בזה באמת באמת זה שינוי הוא לא עובר על ידי ששרה אותו בסבון כן אנחנו נעשה הפסקה קצרה חוזרים אליכם חמש דקות עשית תצ אתה לא יכול בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון כה בשבת תשפד שבת קודש שהייתה לנו שבת קבלת התורה שבת

מברכין של חודש אדר א' וכבר קיימנו מ שנכנס הדר מרבים בשמחה א שכל בתי ישראל יהיו בשמחה ושיהיה שבוע טוב לכולם איך ב איך באמת אדם יכול להתעלות בשמחה וללכת בדרכי השם ולהתעלות ולהיות שמח ראינו בפרשה בפרשת יתרו אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר בארץ מתחת אומר ידוע אומר הבן איש חי ברוחניות צריך אדם תמיד להסתכל אשר בשמיים ממעל שמדובר בעניינים רוחניים עניינים שם כונים אשר בשמיים ככה הם מכונים אשר בשמיים צריך ת תמיד להסתכן מ מעליו תמיד לשאוף לעלות יותר רואה זה ה הנה

זה יותר טוב ממני אני אשתדל יותר כמו שהוא ככה הוא לומד ככה הוא מתפלל אז אני אשתדל לתבונה בבני אדם שהם למעלה ממעלת למן מהם עדיין מה הוא צריך לתקן אבל מדר בארץ מתחת כלומר בעניינים גשמיים שהם בארץ חובה להסתכל מתחת להסתכל על בני אדם הפחותים שיהיה שמח במה שיש לו כך יראה עצמו כעשיר שיש לו הכל לא יחפש לעצמו עוד ועוד ועוד כי אדם לא יכול לגמור אינסוף לדברים האלה אומר לי מה הדבר דומה אומר הבן איש חא אומר למשל בעל הבית היה לו סולם

גבוה בחצרו נ נשען על גג הבית קרא למשלט שלו אמר לו בבקשה אני צריך ש תטפס לי על הגג ואני צריך משמה כמה אני מפחד שאנשים יעלו אתה רואה אזה הסולם צמוד לקיר ואנשים יכולים לעלות לגג וזה מסוכן לכן אני רוצה ש סיא את כל השליות של הסולם בבקשה ממך שאיש לא יכול לעלות המשרת היה חכם פיקח גדול במרכאות כן לא לא יודע כל כך טוב אין לו חוכמה עלה שני שלבים הוריד את הצלב למטה עלה עוד שני שלבים הוריד עד שעלה על הגג הוריד את

השלב העליון את ה שליבה העליונה עכשיו רוצה לרדת לא יכול לרדת צועק לבעל הבית אומר אומר לו זה סחל ככה אתה אתה צריך לדעת כשאתה ה כשאתה עולה למעלה אתה צריך לחשוב כמה פעמים שאיך אתה תראה עכשיו קודם כל עוקרים את ה שליבה העליונה יורדים עוקרים את השליה הבאה ואז אתה למטה איך אתה עושה דבר כזה טוב עבר זמן עכשיו בעל הבית היה לו בור היה לו פני מחסן כל הדברים שלו היין וכל הדברים שלו אוצרות שם בתוך בור עשה סולם למטה אומר למשרד תשמע לך

תוריד את השליות שאנשים לא ירדו לי לבור שמה אומר עכשיו אני כבר יודע מה אמר לי בעל הבית עכשיו אני מלמעלה יוריד קודם כל את ה שליבה העליונה וככה עשה הוריד שליבה עליונה והוריד את ה אחר כ בסוף נמצא בתוך הבור לא יכול לעלות צועק אומר לו איזה שותה אתה אתה לא מבין שעליך להכות תחילת השלב התחתון אבל אמרת לי את השלב העליון אומר תלוי במה מדובר פעמים צריך לעשות כך זה אומר הבן איש חי אדם לא צריך ל במידה אחת בענייני הרוח זה משהו אחר

ענייני גשמיות משהו אחר כל אחד יש לנהוג בהנהגה המתאימה לו בענייני הרוח את תסתכל מלמעלה ממך תשאף לעלות עוד אבל בעניני גשם תסתכל אנשים למטה אתה ברוך השם בסדר סתכל מלמטה בגשמיות תמיד צריך שאדם מתי אדם יכול להתעלות הרבה בשבתות שבת י זמן אדם יכל שבת ללמוד איך כתוב זכור את יום השבת לקדשו כל ום יום תזכור איך אני בעזרת השם מגיע לשבת איך אני אלמד איך אני אתעלה איך אני אעשה היה ככה צריך שאדם ידע כמו היה אחד מספרים עליו ש איזה משולח הלך לאסוף

כסף בחוץ ארץ בניו יורק דפק באיזה דלת של איזה עשיר פתח לו א אני מכיר אותך אתה גר בירושלים אתה גר בשכונה הזאת והזאת שואל אותו עלדה ושואל אותו עלדה אומר אני שלוש שנים לא הייתי בבית לא ראיתי את החברים שלי אז תשמע מה עם זה מה עם זה אומר תשמע אם אתה רוצה לשאול אותי שאלות אני כל דקה שלי שווה כסף אני הולך מבית לבית דופק אצל הנדיבים בשביל זה באתי לעבוד אתה רוצה שאני אשב אצלך פה אספר לך סיפורים מה קורה עם זה אומר

לו אתה צודק כמה לוקח לך חצי יום אני אשלם לך אומר חצי יום חביבי זה 100 אל דולר 100 אל דולר תן לך 50 אל דולר אומר לא זה ככה הולך ציון אני הולך פה 10,000 פה 10,000 מה כל כך אתה כן טוב אני מוכן לשלם לך תן לך תן לך חצי יום 100 אל דולר גם מוכן למה אני צריך לדעת כן אז זה שבטוב מתחיל לספר לנו זה ככה ומה עם זה וזה ככה ומה עם זה וזה ככה וזה וזה ו עכשיו הוא התעייף אחרי

שעתיים נרדם אומר אדוני על זה אני לא משנה 1000 דולר שאתה תישן פה זה שווה בשביל שאתה ספר לי סיפורים מה שאני צריך לדעת את הידיעות שוים לי הרבה כסף אבל אני לא נתתי לך כסף ב ש תישן גם אני אביא לך מיטה ותישן פה ני אשלם על זה גם כן מה אתה יושן מה פתאום ספר לי אני יש לי שאלות אתה תספר הכלו אומר אותו דבר הקדוש ברוך הוא נתן לנו שבת יקרה אנו כל שעה של שבת 100 אל שעות כל שעה אל שעות 15

אל שעות אתה תלך תאבד אותה בצה פה בשביל זה נתתי לך את השבת שאתה תישן כל השבת תאבד אותה בשינה תאבד אותה בדיבורי סרק לא שבת היא יקרה היא חשובה השבת אי אפשר בטח כל רגע של שבת זה דבר יקר שאיין כמותו בעולם אין המעלה שלו היה החפץ חיים אומר יש נסון זוהר בכל ערב שבת שיש הזוהר הקדוש כותב כל ערב שבת כשהיום מתקדש יש כרוזים בכל מדורי הגיהנם מכריזים תפסיקו את הדינים של רשעים כל ערב שבת מתקדש כבר משעה 12 בצהרים מי ששומר שבת מכין

צורכי שבת מי 12 בצהריים מתחילים כבר להכריז לעזוב את הגיהנם כל הרשעים אלה אומר לגיהינום תפסיק להפעיל גמרנו המלך הקדוש מקדש את השבת יום השבת מגין על כולם מיד כל הדינים מסתלקים יש מנוחה לרשעים אבל מי שלא שומר שבת אין מנוחה השבת אומרת הוא הבעיר אותי בשבת יבעיר אותו עכשיו בגני גהנמא הוא הדליק את האש הזאת לא אנחנו מדליקים הוא נתן כוח לאש של גיני גיהנם לדלוק בשבת הוא אותו דבר אבל מי ששומר שבת בעולם הזה אפילו תחר חס ושלום עובר גיהנם ביום שבת יש מנוחה

עכשיו גם אותו האיש אומר חפץ חיים שערב שבת הוא מתחיל להכין צרחי שבת מ-1 בבוקר 12 בצהריים כבר מאז הפסיקו לו את האש של גהינם אין מי שלא צריך גהינם אבל הוא בערב שבת כבר בשעה 12 הפסיקו לו איך זה טוב הפסיקו לו מה זה טוב אתם יודעים שהרב שך היה מכין את הנרות של ערב שבת כבר ביום חמישי בלילה אומר מעכשיו אנחנו נכין מודב אנחנו לא אנחנו מחינים ביום שישי זה יותר טוב למה עדיין זה הגיע הזמן בבוקר בבוקר אני גומר פה אני הולך לבית

מכין את הנרות כבוד שבת קודש בעצמי יש לשם ייחוד של הפלא ועץ וזה אומר ולהכין את להטיב את הנרות להכין את הכל להכין להכין את השולחנות להכין כל דבר שהכל השולחנות עם מפות עם כל מה שצריך זה דבר גדול מה זה עושה אומר רב הארי יש קליפה אחת שכל ערב שבת היא רוצה לעלות למעלה והיא והיא רוצה ננק מהקדושה אומר מה זה כולם מקבלים את האור אני גם רוצה לעלות לקבל על ידי שאדם מכין צוחה שבת והוא מכין את השולחנות מסדר מקבלת מכה מורידים אותה את

הקליפה הזאת נוחבה תומה רבה זה גם על ידי יש בחיצוניות יש בפנימיות בחיצוניות זה על ידי שאדם רוחץ פניו ידיו ורגליו ומים חמים כל ערב שבת ו בפנימיות זה די שמסדר את השולחן שני דברים לכן גם אתם יודעים כל הנשמות יש הרבה אנתי רואה חם יעקב מוספי חם סמן מוספי כולם ערב שבת בצהריים היו הולכים לקות אלי מענבי מורנו חכם יוסף עדס ראש הישיבה כל ערב כל פעם בחודש שבת מברכים ערב שבת הולך לכותל חם יעקב מוסי כל ערב שבת למה מה קרה למה באים שמה

כל הנשמות שעולים דרך זה עולים לגן עדן העליון באים לכותל כולם מקום בית המקדש כולם נמצאים לצל הכותל המערבי כל הנשמות ואז אתה מבקש שמה זה כמו הלכת לכל הציונים לכל הנשמות הללו ולכן בערב שבת אחרי צהריים זה דבר גדול גם הסבא שלי אמר לי שהוא כל שבת היה הולך ל ה בא מפרס כל שבת היה הולך לכותל המערבי שאל אותו הוא עשה שבת אבא שלי זוכר את זה היה בגיל 10 עשה שבת בצפת צא אחד מהמשפחה שלו קראו לו רבי ישמעל כהן היה פרסי עשה

אצלו שבת שאל אותו הוא היה רב של צפת אמר לו אמר לו שמואל איפה אתה ביום שבת מה אתה עושה אומר אני אלך לכותל המעל לא שבת תשב תלמד מתי תלך לכותל המ רבי ערב שבת ערב שבת כל הנשמות נמצאים שם תלך שמה בערב שבת כן שהיה זקן גם לא רואה אני הייתי לוקח אותו בעצמי את סב שלי לכותל המערבי למה זה זה חוט גדול ב זה דבר אבל העיקר שאדם מכבד את השבת יענג את השבת ילמד בשבת ויענה אותה זה מי שעושה את זה שומר

שבת מחללו כל עוונותיו מחולים לו כל עוונותיו בעזרת השם מחר יהיה פה תיקון שאין שמירת שבת מי שעבר לשמירת שבת למה אם אדם לא לומד את כל ההלכות של שבת שלוש פעמים אומר רבי ונתן פשיץ שם זה יכול להיות על פי רוב שמחלל שבת חפץ חיים אומר אם אדם לא עבר על הלכות שבת שלוש פעמים טוב טוב זה בוודאי מחלל שבת כי אדם לא יודע את ההלכות לכן מחר נעשה לזה תיקון בעזרת השם של חילול שבת צריך לקבל עליו צו מי שרוצה בצהריים היום במנחה למחר

יבוא פה ב-12 וחצי עושים לזה תיקון מיוחד הנה עכשיו הביאו לי בדיוק את הספר שעשינו על זה כל זה על חילול שבת אתה רואה כל זה על חילול שבת זה בדין דר מחה אבל מה תראה כמה שבת מי ששומר שבת ובשבת הוא רק חושב מחשבות טובות אומר היה משפחה אחת מפורסמת בברוקלין עשירים גדולים אומר יש לו בבית שלו מחובר החנות יש יש לו מצלמות בבית מצלם לו מה קורה בחנות בשבת קודש הוא רואה נכנסו גנבים פרצו לו את כל ה שברו את כל הויטרינות הכל ויש

לו שמה כספת מלאה כסף וזה גם שלו וגם של של אחרים לא יודע מה לעשות אומר לאחי מה נעשה אומר לו תעזוב אותך שבת השם נתן השם לקח יבוא חדש בוא נעשה שבת נלמד תורה תענג בשבת עזוב אותך אמא שלהם אומרת ככה אל תשבו עזה בכלל מה צריך יבוא חדש באמת עזבו את זה מה זה מתקשרים אליהם לבית כל השכנים כל העולם מתקשר פה פה פה לא עונים שבת אין זה לא מעניין אותם הם רואים במצלמות אין מה לעשות טוב יום מוצאי שבת צריך לעשות סעודת

מלוי מלכה גם כן אתה יודע זה יש שלוש סעודות סעודת מלווה מלכה אחרי זה למה עושים סעודת מלווה מלכה ללוות את השכינה כל השבת היייתה איתנו דוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא עודני השם קצרי ומידת ימיים מה הי דם אחד אני אמר לו גזר מלפני לא מודיע קצו של דע מתי הולך אומר טוב תגיד לי רק באיזה יום בשבוע אמר לו יום שבת כל השבת היה יושב דוד ועוסק בתורה ולכן כשעבר עליו השבת בשלום כל מוצאי שבת היה עושה ד סעודת דוד מלכה מש ה עושה

סעודה תודה רבה לך ריבונו של עולם השארת אותי בחיים עוד שבת יש לי עכשיו יש לי עוד שבוע שלם תודה רבה לך היה מודה לקדוש ברוך הוא עושה סעודה לכן עושים סעוד אחד הטעמים שעושים זה נקרא סעודת דוד מלכה הכי טוב זה כנראה לעשות את זה אצל דוד המלך אתה מכיר איפה זה ישיבת נהר שלום שם כן זה הכי טוב שם מדי פעם זה טוב למוד שאתה עשית פעם שם מסוד מ יופי יופי יופי עכשיו אז זה בוא אני אספר לכם מה שקרה פה תראה איזה

דבר פלא פלאות הם עשו סעודת מנבה מלכה אחרי זה הלכו לעסק האחים הולכים לעסק וא וואו וואו וואו אומר אני נכנס בזהירות איפה הכספת שלנו נכנס הוא לא יכול ללחוץ הוא היה כספת שלמה לא יכול ללחוץ על הכפתורים הוא מתרגש טיך טוך טיך טוך לקח לו 10 דקות פותח מלא הכל בסדר לא נגו באוצרות תודה רבה לך ונשל עולם באאה המשטרה אומרת להם מי אתם אומר אנחנו בעלי המקום אומר איזה מזל שלא באתם בשבת הם לא אכלו על הכספת הם חיכו שאתם תבואו לכספת שלכם היו

עומדים על הגג עם רובים ברגע שאתם תבואו לכספת יראו עליכם בראש ולכן כל השבת תקשרו אליכם ואתם לא מעניין אותכם מה אנחנו שומרים שבת זה השם הציל אותכם הם התייאשו הלכו הגנבים האלה אבל הם חיכו שאתם תפתחו את הכספת אתם גם שצה שבת לא מרתם עשייתם סעודת מנב מלכה אכלתם שתיתם חוכמה אומר אם הייתם זה הם התקשרו אם הייתם באים היתם מחלנים שבת גם לא הייתם בעולם גם כסף לא היה אבל עכשיו שאתם שמרתם את השבת שבת שמרה עליכם זה הזכות של מי ששומר שבת מי

שמענג את השבת היום זה פטירת מורנו ורבנו רבי ישראל סלנטר הוא עלה הוא עלה לישיבה שלמעלה בערב שבת קודש פרשת משפטים כפ ושבט תרמג הראית כבר כמה שנים זה לפני 140 שנה ר תרמג זה ה איזה דבר זה אומר היה ההסתלקות היייתה ביום שישי דכו את הלוויה ליום ראשון במסע הלוויה הספיד אותו הסבא מכלם אתה תלמיד שלו רבי ישראל סלנטר אומר לא לא לחינם נפטר רבנו דווקא פרשת משפטים רבי ישראל סלנטר למה היה מדקדק מאוד במצוות שבין אדם לחברו שהוא יסד אותם פרשת משפטים עיקר עבודת

האדם בעולם מבטת במצבות שבין אדם למקום אנשים מחמירים כל מיני ייסורים ספק זה לכלב תשליכון אותו אומר אבל יש מצוות שבן אדם לחברו זה לא כל כך נתפס לפעמים בעיניים הלכתיות לא לכן הרב שהיה כל כך מדגדג בין אדם לחברו איש מוסר גדול אומר סלק לבית עולמו פרשת משפטים שעוסקת במצוות של בין אדם לחברו אחרי מתן תורה ואיין לה משפטים למה אמר ו מה אלה ממתן תורה גם אלה מהר סיני למה להטביע בתוך נו כמו שמצוות בן אדם לחברו ניתנו מסיני גם מצוות שבן אדם לחברו

ניתנו מסיני ככה אמר אותו בלוויה שלו הסבא מכלם לא לחינם אז הייתה הלווייה בגם פרשת תרומה שעוסקת בארון העדות שמכיל חוט הברית רבי ישראל סלנטר היה נכון הפיץ בעולם אתרך המצוות בין אדם לחברו אבל גם כן שימש כארון התורה של הדור הגאון מבינה כותב שכל עבודת השם תלויה בתיקון המידות יש לבוש כל החטאים מושרשים במידות עיקר החיות של האדם זה שבירת המידות אם אדם לא מסתכל את המידות שלו אז למה לא חיים זה אמת המידות הטובות זה התשתית והיסוד של לימוד התורה ועבודת השם והוא זכה

לזה רבי ישראל סלנטר הוא הביא אבות המוסר כולם היו לאורו אומר רבי רבי שמשון קרליץ אומר שכשהוא למד בישיבת מיר בפולין תחת המשגיח רבי ירוחם לבוביץ' אומר במוצאי שבת בשעה לילה מאוחרת צימו רבי שמשון ללמוד הלך ל הפנימיה הבחורים פסאו לאט לאט ברחוב מיר בשכונת במיר לפתע הגיעו לז קולות צעדים מהירים חששו מה זה פתחו במנוסה גם הם הרודפים יצו צעדים אחריהם רצו אחריהם נכנסו פנימה נענו אחריהם את הדלת שמעים על הדלת דופקים חזק כמו שוטרים המו לפרוץ את הדלת בדת ברירה פתחו הבחורים את הדלת

אומר שוטרים לבושים מדהים אומר תביאו תעודת זהות כל הבחורים היה תעודת זהות מלבד רבי שמשון לא היה לו אמר הסביר תעודת הזהו שלו מונחת בחדר בפנימיה השוטרים לא לא קנו את התירוץ לבו אותו לחדרו יצג בפנים את התעודה והביא להם הציג את התהודה למחרת בא המשגיח רבי ירוחם לבוביץ' אומר מורי ורבותיי היום בבוקר נלכה ישיבת הנהלה ביקשת לסגור את הישיבה החלטה סופית טרם נפלה אבל אני רואה כל טעם בהמשך התלמידים מה קרה מה מה מה הם טמאים אומר אתמול אמרו לי איך ייתכן שבחי ישיבה מניחים

ללכת לבד עם שוטרים באמצע הלילה איך לא חשתם על החבר שלכם שם שמשון קרליץ איך נתתם לו ללכת לבד בלי בלי בלי מוסר לא שווה תורה לכן מעכשיו אני מבקש ממכם תשימו לב איך לעזוב ל תמיד לבד אצלנו ללכת לבד עם שוטרים היה מוסר גדול וב זכותם גן עלינו היום זה גם פטירת חכם שוש רבני בנו של מורנו רבי יהושע שרבני חם שאול מזרחי היום זה פטירת חכם שאול היום פטירת חכם שאול שרבני כן חכם משה היה אצלו בשיל זה אני לו הוא אמר לרבי משה

שהיה בגיל 13 מהיום אתה תתקע לנו מבר מצווה נכון חכם משה חם שאול עכשיו מה אמר לנו הרב חם שאול שרבני היה יודע כל שישה סדרי משנה בעל פה היום פטירתו וגם יודע לעשות כל האיחודים של רבנו הארי בעלפה היה אדם גדול טוב זכותו יגן עלינו נלך למלאכים א' גם עושות את התיקון של בבית עושות אפשר לעשות שם אחו של הנרות שם חו של הנרות כן זה למצא בי ספר יש לך ספר אור השבת אז תקנה יש פה בישיבה ספר אור השבת יש ב נכון אנחנו

מלא א' פרק ז פסוק כה עומד על שני עשר ברקר שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נר בה ושלושה פונים מזרח וים עליהם מלמעלה כל אחוריהם ביתה אתה רואה הפנים שלהם נראים האחור בפנים לא רואים לא יפה ועוביו טפ ושפתו כמעשה שפת פרח שושן 2 בת יכין ויעש את המכונות 10 נחושת ארבע במה הורך מכונה אחת רב במר וחבה שלוש במר קומתה בזה מעשי המכונה מסגרות להם מסגרות בין השלבים ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר כובים על השלבים כן ממעל ומתחת הריות ולבקר

לא יות מעשה מורד מודדין הכוונה רדו טס דק וארבעה אופני נחושת למכונה אחת מסרנה נחושת רבעה פע עמודו כתפות להם מדחת לכיור כתפות יצוקות מעבר איש לויות ופיו מבית לכותרת ומעלה מה ופי הרול מעשה כן אמה וחצי אמה ע וגם על לפי ה מקלעות מסגריה מרובעות לא עגולות וארבעת הופ למיטה אחת המסגרות דות האופנים במכונה קומת האופן האחד אמה וחצי האמה מעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ם גביהם חום חישור הכל מוס וארבע כתפות אל ארבע פינות המכונה אחת מן המכונה כתפות בראש המכונה חצי האמה קומה

ערול סביב ועל ראש המכונה ד סגריה ממנה עד כאן מה זה כל זה בשביל הבית שלו היה של שלמה דברים מיוחדים כנראה כל זה סודות עליונים זה לא סתם משניות קודם המשנה הצדקה כ תת ביום שישי כפול צ משה בסדר כן נכון קודם בראשית המן בבקשה תכף נעשה קודם בראשית בראשית תממן שבת בראשי ברשית שבתב לעבת שבתך בר רב שבתבת בבוש בשרג מרחק אתה מסתכל בשטויות אסור להסתכל בזה זה כשר מאיפה אתה מה זה באמצע השיעור הואל החוסים בו של חים גר כןש רבנו הקדושים ברך

את רבי חיים ג'רבי בן ש בן שר תל רפואה שלמה צליח בניתוח ברי ושלם בבקשה נו אל תישן ש א אני הבתי פעמיים חשוב תראה מה עשה ליומ וברדה אתה היית ביום שישי נתת פעמיים הנה הוא נותן צת פעמיים סף חיים היה בשבת שאל אותו שאל אותו קיבל ממתקים בשבת נו אני הייתי פה שני שבות נהניתי בתי מוצא דירה פה הייתי בא לרב כל שבת צ לך דירה בוא נמצא לך דירה שניות שנה ט מי שיבוא לפה יהנה עכשיו בפרט בתפילה שבים מתים הרב ל בשבת

כתובות פרק ט משנה ט ט ט הוציאה גת ואין אמו כתובה אישה שיש בידה גת ואין השטר כתובה מקום שלא כותבים כתובה גובה כתובתה עיקר כתובתה כתובה ואין אמה גת היא אומרת אבת גטי גרשת אותה ובד גיטה והוא אומר אבד שוברי שילמתי לה מכן בעל חוב שוצי שת הרחוב ו פזבו ש שכתוב שמסת חבות לבית דין הרי אלו פרעו סליחה הרי אל לא יפרעו למה חוששין את טענת הבעל כבר גבתה כתובתה שילם שמעון גמאל אומר מן הסכנה ואל שגזר מלכותו מי שלא יקיימו את המצוות אז

מפחדים לשמור את הגט את הפרוזבול שה גובה כתובתה בלא גט ובוב גוב שלו בפרזול שני גטין הוציאו שני גטין שגירשה והחזירה גרשה ושתי כתובות גובה שתי כתובות תראה מה זה שתי כתובות בגט אחד או כתובה ושני גטים או כתובה וגט ומיטה אינה גובה אלא כתובה אחת שהמגרש אשתו והחזירה על מנת כתובתה הראשונ הראשונה מחזרה בדרך כלל קטן שישאו אביו כתובתה קיימת והגדיל שעל מנת כן קיימה שהגדיל קיימה לאישה על מנת הכתובה שכתב לו בקטנותו גך שנתגייר ואשתו עמון התגיירה כתובתה קיימת כפי שכתב לה כשהיו גויים

שונת כן קימה לתת לה מה שהיה כשהיו גויים פרק עשירי מי שהיה נסוי שתי נשים במת שתי אלמנות באות רוצות הכתובה שלהן הראשונה קודמת לשנייה ויורשי הראשונה קודמים ליורשי שנייה קודם הם נשא הראשונה ומתה נשע שנייה ומתו השאיר את השנייה למנה בשה הראשונה נ את הכתובת ב שנייה וירשה קותבים יורשה הראשונה השנייה היא כבעלת חוב עוד משנה בגלל ש שבת מי שהיה נסוי שתי נשים ומתו ואחר כך מתו יתומים מבקשים כתובת אימן וין שמה אלה שתי כתובות חולקים בשווה היה שם מותר דינר הנו נותנים כתובת

ימן ונו נותנים כתובת ימן הם אמרו יתומים אנחנו מענים על נכסה אבינו ותר דינ כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין ן אלא שמן את נכסים בבית דין גנו משנה ג גמרא תפילת בית המדרש שתי אדוני תמי כ ממני במות ש קברי שכ אם כל ישראל הנה אנחנו באים נקים מצת עש בחילה ש למוד תורה כמו שאמר כתוב גית ב יומ בלילה תורה לשמע כן צנו עשות צ בורנו צ לשנו נו עלינו נונו יי רצון לפניך אבנו שלא ירע דבר תקלה על דתך ברוך א חוך ברוך

אוב לךך ב בתך בניך כ זת סביך הנ איון עושה שמיים בארץ כן היום אנחנו דף צדד כן ציון משה איפה הכובע הגדול בסדר כן גם יצחק יש לו כיפה יפה צדק ד בבקשה כן אבל הוא צודק אנחנו בצד ג עמוד ב למטה בסדר איך שתגיד נו נשמת ישראל בן אסתר של ידי חביב משה בן ישראאל אליהו ב זה גמר צלחת להצלחת שושנה שוקת בת מרים הצלחה וישועה וגם להצלחת טהר בת איריס סרחת משה בן שושנה שוקט גם חורש יהיה לו ישועות כן לפתוח דף צג

עמוד ב היום זה דף צד אבל בשיעור מקודם הגענו למטה אמ רביה זה 2 4 6 8 שורות מלמטה צ ג עמוד עמוד ב' למטה אמר הביה רבי שמעון בן יהודה ובית שמאי ורבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון בן אלעזר ורבי ישמעאל כס שינוי בקומו עומד כלומר חפץ שנשתנה לא יוצא מרשות הבעלים הראשונים כי אנחנו ראינו במשנה מי שגוזל עצים ועשאן כל צמר וסל בגדים משלם כשלת הגזלה קנה את זה ומשלם להם כסף אבל דעת הבן שמעון בן יהודה ובין שמאי וכולי כל אלה סוברים גם

חפץ שנשתנה לא יוצא מרשות בעליו הראשונים וצריך להחזיר אותו לבעלים הראשונים בוא נראה איפה רבן רבי שמעון בן יהודה דמרן הוא סבר שצבע לא נחשב ש צבע את את הצמר גנב צמר צבע אותו לא נחשב שינוי מחזיר אותו א שעור כי זה היה שמה מדובר לגבי ראשית הגז צבע את הצמר נתן חמישה רחלות צריך לתת של רחל אחד הוא צבע לא תגיד זה חשו שנו צריך משהו אחר לא יכול לתת את זה לכהן זה לא נחשב שינוי הצבע נותן את זה כהן זה ראינו עכשיו תמה

בטבעו ורגו מודה ולא פליק אלא בצבעו ליו דווקא אמר דבר אחד כלומר בשיטה אחת כג בניקה בכמה כן במשהו אחד אותו ד נמשיך בית שמאי מה יהי מה דיברו בית שמאי איפה מצאנו ש שינוי במקומו עומד לתניה נתן לה חיטין בננה ועשן סולת זה מדובר על אתנן אדם בא אצל אמר אמר לו מה תיתן אמר לה אני אתן לה חיטים איזה חיטים לי והיא עשתה אותן סולת שינתה את החיטים תחנה אותם עשתה מהמהם איזה סולת או נתן זיתים והיא עשתה אותן שמן ענבים ועשה אותם יין

תן אחדה אסור אסור למזבח ותניה דך מותר למזבח אמר רב יוסף תן תן גורין מספור שם מקום מי הם התנאים בעלי הברייתות בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אז אתה רואה שבית שמאי סוברים שנו במקום עומד לכן הם אוסרים לתת אסור לתת את השמן שנעשה מן הזתים או את הסלט שסוללת שנעשה מן החטים שנתנה באת ננה אסור לתת את זה למזבח למה באינו הוא עומד במקומו הוא עומד אם אם לא היה עומד במקומו נקרא שינוי יכול לתת למזבח מהזה זה פנים החדשות באו לכאן אז הגמרא

שואלת מה תעמד בבית שמאי למה בית שמאי אוסרים לתת את זה על גבי המזבח אז שינוי אמר קרא גם שניהם לרבות שינויי הם כתוב בתורה לא תביא את נען זונן חר כלב בת השם אלוהיך כי תועבת השם אלוהיך גם שניהם תועבת השם גם שניהם מה זה גם שניהם לרבות שינויה זה איסור שרובץ עליהם גם לאחר שנשתנו אז הנה אתה רואה במקום העומד בית שמי ובית הלן מה יענו על זה אמר קר הם הן ולא שינויי הם תועבת השם אלוהיך גם שניהם הם ולא שינויים הם כשכתוב

הם זה בא למעד ביותם אסורים הם הם אסורים ולא שינויי הם ובית שמאי כתוב הם מה יענו על זה כתוב הם הכתיב הם ההו מבעליהם ולא ולדם לא הם ולא שינויה הם לא ולדות נתן בהמה תנן ילדה הבהמה מותרת למזבח האתנן עצמו אסור אבל הבהמה המותרת ובלן מאיפה ילמדו להתיר בלדות תרט שמעת מינה הם ולא שינוי הם הם ולא ולדי הם אפשר זה משמעות כ להגיד הם ולא שינויה וגם הם ולא בלדיה ובכתב גם בית שמ אמרו גם שניהם כי תעבת השם אלך גם שניהם לרבות

שנוי הם כתוב גם אז גם השינוי גם לבית הלל קשיה קשה עכשיו רבי אליעזר בן יעקב מאי איפה מצינו בדבריו שהוא סובר ששינוי במקומו עומד תניה רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל שאה של חטין תחנה לשה הפאה ופריש מנחלה כצת מברך אין זה מברך אלא מנ העץ ועל זה נאמר בוצע ברך עץ השם אתה רואה הוא גז הוא גזן חטין טחן אותם נש אפה עכשיו מפריש ממנה חלה איך מפרש איך מברך ש קדיש בצ צמן פרשת חלה איך אין זה מברך אלא מנאץ מקלל מחרף

מגדף אין לו בושת פנים גונב ומברך על זה נאמר בוצע בירך נעץ השם גם אפילו ששינה את הגזלה לא נכ לא נכנסה לרשותו אלא עדיין ברשות הבעלים לכן נקרא מנה עץ הנה ש הנה רבי אליעזר בן אפילו אחרי שאפה בשמעון בן אליעזר מה הי איפה מצינו שהוא סובר שינוי במקומה עומד לתניה כלל זה אמר רבי שמעון בן אלעזר קושב ש השביח גזלן ידו על ליונה רצה נותן שבחו רצה אומר לו הרי שרה לפניך הנה אומר כל שבח שהשביע גזן גזלה גזל השביח אותה טיפל בה אחרי

גזרתה ידו על יונה של מי של הגזלן רצה נות שבחו משאיר את הגזלה לעצמו משלם דמים כ מי שובה רצה אומר לוג שלך ך ו אותה כמות שהיא אמר איך מדובר ששמח את הגזלה מה שך לומר הרי שלך לפניך זה לא שלך כלומר דבר זה לא שייך בדבר שהוא חשר בד רק בדבר שהוא כחש רק שומר לוטו את הדבר כפי שהוא אבל דבר שהשביע לא שייך ללשון כזה אמר רב ששת אחי כ אמר השביחה נטל שבחו אם הגזלן השביח את הגזלה משאיר את הגזלה לעצמו משלם

דמיו כבי שובה בשעת הגזלה רק החש החפץ השתנה על ידי שכ חש החפץ הגזול כחש אומר לו הרי שלך לפניך לא משנ לו את ההפרש למה ד שינוי במקומו עומד גם הוא חשה השתנתה זה כאין שגזל נחשב יכול להשיב לבעליו כמות שהוא ואחי אפילו השביח נמה אתה אומר כחש אומר לו ש לפניך גם ששיח למה השמינה מה רק אם ניתה דקה זה אתה אומר לו הר שלך לפניך ואם השמינה מה יש אמרי מפני תקנת השווים למה אומרים מצד הדין השבע ש באמת לגזלן שינוי לא קונה

מכל מקום תקנו חכמים שמשאיר את הגזלה לעצמו משלם דמים כפי שובה בשעת הגזלה בשעת הגזלה שב כמו ש השבח משאיר לעצמו השבח שייך לנזל לא שייך לגזלן לפי הדין אבל השינוי מחילה מחילה יש זה טוב זה טוב זה ברכה ברכה לה עוד פעם מהקמה מדו שהשביע את הגזלה מה ש הר שלך לפניך לא שייך לומר לשון הזה רק בדבר שהוא חש אז אומר לו טול את הדבר כפי שהוא אמר ששת החיק אמה השביחה השביחה גזלה נותן שבחו משאיר את הגזרה לעצמו הוא משלם דמי כפי שוביה

אבל כחש אומר לו שלך לפניך משלם לו את ההפרש למה ש במקומה עומד אז מה שואלת י אחי אפילו השביע נמה גם גם נותן את שבחו הרי החפץ של הבעלים השביח אמרי מפני תקנת השבים באמת מצד הדין השבח זה לא שייך לגזלן לשינוי שלא קונה בכל מקום תקנו חכמים שמשאיר את הגזלה לעצמו משלם דמים למה בשביל תקנת השבים שאחר כך הוא לא יחזור יותר יפה ממקודם עכשיו הוא התעורר פה רבי ישמעאל מה יי איפה מצינו שסובר שינוי במקומו עומד ת מצוות פאה להפריש מן הקמה להניח

חלק מהשיבולים מחוברות הקרקע להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העמ אחרי קצירה הסייפת השיבולים מפריש מהמהם לא הפריש מן העומרים מפריש מן הקרי עד שלא מרחו מפריש מקום הסייפת החיתים קודם מחלקת הכרי זה כמר מלאכה למעשר מרחו צריך קודם כל מעשר ונותן לו חר כך יתן לעני פאה שלא יפסיד העני לא תצטרך להפריש תרומות ומעשרות שלא יפסיד שום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העסה ונותן גם אם שינה את החטים פחן אותם לקמח עשה מהם עיסה בכל זאת לא פקעה מזה דין פאה

עליו להפריש מן העיסה ולתת פאה אז הנה אתה רואה רבי ישמעאל שינוי במקומו עומד אמר לר פפה לאביה הכפל כל הנה תנאה לאשמעינן כבית שמאי מה זה קבס כל הדעות להשמיע לי את כל שם סוברים כבית שמי כל התנאים האלה חולקים על בית לל ששינוי במקומו עומד אמר לה אחיק אמר לא נחלקו בית שמאי ובית בדבר הזה כלומר תדע לך אני לא מכפלתי להשמיע ליך בית שמאי לתת גם בית הלל סוברים שינוי במקומו עומד גם הם אומרים עכשיו תראה אמר רבה ממ רבא הנה רבא אומר

לאביה מי אמר שסוברים התנאים שינוי במקומה עומד אפשר לפרש אחרת דילמה עד כ לוקמה רבן שמעון בן יהודה אתם רבי שמעון בן יהודה אתם אלא אלא בצבע או ויכול להעבירו על ידי צפון ומה אמר שינוי במקום עומד שמה היה ראשית הג צבעו מצטרף והוא לא פותר אתה אומר אתה רואה שנו במקומו עומד לא דווקא שם אני אומר ככה למה צבע יכול להעבירו על ידי סבון יש צפון שזה בורית וזה שינוי שחוזר לברייתו זה לא נחשב לשינוי אתה מבין הוא יכול לחזור ברגע לכמות שהיה אז בזה

לא בזה מי אמר שדעת רבי שמעון שינוי במקומו עומד זה שינוי שחוזר לברייתו לכן במקום העומד לא אמרנו שזה כלה אילן לא על זה ועד כאן קמר בית שמתם שנתן חיטים בת ננה אמרנו שינה ועשה ם סולד ש במקומ פוסל המזבח אלא לגבוה משום דמ איס דווקא בשביל גבוה נוטה בתרומה בתמורה גם לאחר שינוי זה לא יפה שיעלה לגבי המזבח אבל באמת שאר המקומות שינוי קונה רק פה ועד כאן הוקמה רבי אליעזר בן יעקב תראה איך הוא דוכ את הכל יפה ועד כן קמה רבי אליעזר

בן יעקב גם כן שינו בקומה עומד אלא התם אלא לענין ברכה משום דאוה למצווה בעבירה אתה רואה ש שמה בלבד לגבי גזר חטים שמהן עיסה הפה אותה עכשיו רוצה להפריש חלה זה אמר לו זה לא מברך זה מנץ דווקא נין בכ הפרשת חלה זה מצוות הפרשת חלה באה מחטים גזולים מצווה הבאה בעבירה שם מקומות שינוי קונ מעד כןק רבן שמעון רבי שמעון בן אלעזר תם גבי גזלה ש חושה ואחר כך דווקא בקרש עדר נו מה הבעיה עכשיו ניתה רזה ניקח אותה לבית החלמה תאכל טוב הי

תחזור בחזרה פטם אותה גנב טלה הוא חש הוא לא רצה לאכול אצלו הטלה אומר מה אתה גנב אני אוכל אצלך גם האוכל שלך גנב לא אז אפשר להחזיר אותה בחזר זה היה פרה של רבי אליעזר אה שיכול לחזור למצבו בשעת הגזלה לכן יכול לומר לו הר שלך לפניך ועד כאן לא קמ רבי ישמעאל הטם שחייב להפריש פאה גם לאחר שעשה עישה מהחתן והשינוי לא פותר בחיוב הפרשה אינן פאה משום תכתיב תעזוב יתרה כתבה התורה תעזוב פעם שנית כתוב שמה ומקוצר את קציר ארצכם לא תכ כ

דרכך בחוך לקת קצירך לאת לכת לעני ולג תעזוב אותם אני השם אלוהיכם בהתחלה כתוב כרמך לא תעון לעני ולגר תעזוב אותם אני השם אחכ עוד פעם כתוב תעזוב אותם פעמיים תעזוב למה פעמיים תעזוב אז ע זה אומר רבי ישמעאל שחייב להח פאה גם אחרי שינוי שינוי לא יפתור אותו כי כתוב פעמיים תעזוב לא פוקע אחר שינוי ואיך יתמה לגמר מנה כל מתנות מתנות עניים תלמד לשאר המקומות ששינוי לא קונה אומר לא מתנות עניים שנה בים החמירה התורה ששינוי לא קונה תבאר רבי יונתן דבאר רבי יונתן

מה תעמד דרבי שמען שחייב פאה גם לאחר שעשה עיסה גם חייב פאה משום כסבר שינוי אינו קונה לכן לא פקח ו פעה חיטים האם שואל אותו מה התמה דרבי ישמעאל משום ד כסבר שינוי אינו קונה ולכן לא פקע חיוב פאה חיטים אודי בעלמה כסבר שינוי קונה וכ משום דכתיב גבי פאה חייו למה תעזוב תרה אתה רואה יש צד לאמר בדעת רבי ישמעל ששינוי בעלמה קונה רק בפאה שינוי בעלמה קונה שינוי בעלמה קונה אבל רק בפאה לא קונה למה שכתוב תעזוב תרע אז בכל זאת בכל אופן

לא לומדים במתנות עניים לכל התורה כולה תמסה לומר תעמ דרבי ישמל משו סבר שינוי אינו קונה אם תחשוב כך לומר שבאמת תעמד רבי ישמעאל מוכבר שינוי לא קונה תעזוב יתרה דקת רחמנא למני גבי מתנות עניים למה כתוב תעזוב יתרה גם בכל התורה כולה לא קונה שינוי שינוי לא קונה בכל התורה אפשר להגיד שמפה הוא לומד על כל התורה טו לרבנן שסוברים שגם במתנות עניים פוקע יוב לאחר שינוי תעזוב יותר כתב רחמנא גב מתה נותנ אני אומר אני אגיד לך למה צריך מבע תניה מבקי קרמו השקים

לבוקר סו אדם הפקיר קרמו למה כמס אבו קמונה הוא רוצה להיפטר מתנות לעניים רוצה כל הכרם כל הענבים יהיה בשבילו לא רוצה לתת פאל מתנות לעניים לא רוצה לתת יש שמה עוללות וכולי לא רוצה ת אז הפקיר קרמו קין בבוקר ואצלו קודם שבו עניים חייב בפרץ לתת כל הגרגר ענבים חייב לתת ועוללות מה זה עוללות אשכול שאין לו כתף בנטף אין לו על מה להישען זה אחד פה אחד פה ו בשכחה שכח קבוצת ענבים בכרם אסור לשוב לקחם ו בפאה חלק מהענבים אסור לקצור אז אתה

רואה שאפילו שגילתה התורה שהזוכה מן ההפקר פטור בכל מת נותנים בכל המתנות הללו יש כתוב יתרה תעזוב כתבה פעמ לא עוזב ענים למה אדם שחושב להיות פיקח שהפקיר את קרמו ובא בבוקר רוצה לזכות החיו במתנות לא פוקע הוא פטור מן המעשה אתה רואה פטור ממעשה שפטור גם אי אין לימודיו במקרה כזה לא כתוב תעזוב במעשה אמר אמר רב יהודה אמר שמואל רבי ישמעאל מאיפה למד הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ששינוי ככה ההלכה שינוי במקומו עומד צריך להשיב את הגזלה כמות שהיא הלחה כ רבי שמעון בן

אלעזר ש במקומה עומד ש במקומה עומד שינת עומד במקומו צים עשה כלים חזיר אמרתי תנה כן כן זל צים עשה כלים תן לו את הכלים תן לו את הכלים ומאמר שמואל אחי וא ש אין שמין לא לגנ ולא לגזלן אין נזקין אז משמה לרב דמר כי קמה רבי שמעון בן עזר תם קשה דר כי כמה לא קשה כי כמה הנח כב שקו עומד קחש דעדן כ שמת שמין לא לגנ לא לגזלן אלא נזיקין קחש דלא הדר אלא דמר כי כמר רבי שמן בן זר חש הדר

כמר ק לממר עד פה השנה נחזור ממר שמואל אחי שהלכה כמו רבי שמעון בן זר שנו מקמו עומד ואמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן א אלא נזקין כלומר אדם גנב או גזל בהמה או כני ומתה בהמה או נשבר הכלי לא שמין ן את השברים או את הנבלה כמה הם שווין למה הגיד הנז תשמע נכון אני צריך לשלם לך קח את את הבהמה ואת השבר של הכלי את הבהמה המתה קח תמכור אותה בגן החיות ו השבר כלי תיקח אני אתן לך את ההפרש כמה צריך

ן לך לא מה פתאום נזקין עושים כך אבל גנב וגזלן בעולם לא אדוני אתה גנבת היא מתה תבוא תשלם בהמה שלמה תיתן הנגזל וסייף עליהם לא הגזל לוקח את השברים לעצמו ומחזיר לגזל דמים כמה שווה בהמה הכל כלי שלם או בהמה או כלי שלם אבל נזקין מקילין על המזיק שלא יהיה חייב לשלם כלי שלם תקח את השברים אני אסיף לך זה מפה אתה רואה הפסקים סותרים שנ שפסק קדמו רבי שמעון בן אלעזר ששינוי במקומו עומד פה אתה רואה שינוי קונא שבאמת השבר לא שווה כלום משלם

לו את הכל משלם לו דמים לא נותן לו את הבהמה המתה שינוי קונא אז משלמה לרבה עכשיו רגע משרב דמר כי כמרי שמון בן עזרתם בחשה דדה אם כיחשה ה אומר לו הרי שך לפניך בכחש חוזר על ידי פטום כ מתי אותה לבית החלמה היא תאכל טוב היא תפט ואז זה חוזר קשה אין סתירה בדברי שמואל כיכ הלכ כרבי שמעון בן זרמן חש דתה הרזה עכשיו ת כל שמנה כיכ אמר שמואל אתם אין שמי לא לגנ ולא לגזל אלא נזקין קשה דר מתה נשבר הכלי זה

לא חוזר בריתו אז כל זה לרביבו אלאב דמר כי כמר רבי שמעון בן נזר שמקום עומד בחש דכ אמר גם שמתה ונשברה אומר מה יקרי מאמר איך רץ הפסקים הסותרים סותר הביה מתנה אחי מה את יודע איך הוא שונה אמר רב יהודה אמר שמואל תהפוך דף צומו של אמרו אמרו אחרים אמרו לא הוא אמרו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר לה לא סביר שמואל עצמו הוא לא סובר הוא אומר שינוי קונה כמו שפסק למעלה אין שמין לגנב ול הגזלן יש שאומר הלכה כרבי שמעון בן נזר אבל

אין לו סביר מה הוא סובר ששינוי לא במקומ עומד הוא ש שינוי קונה כן לא במקומו תודה רבה לך אתה איתי אתה שתים עוד אמר רבי חיה בבא אמר בי יוחנן דבר תורה גזר השתנת חוזרת בעיניה אמרנו חוזרת בעיניה איך שהיא עכשיו חוזר לגזל למה שינוי לא קונה שנאמר זכ מצוות שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל מכל מקום אז עוד פעם דבר תורה גזלה השתנת חוזרת בעיניה כמות שהיא עכשיו נגזל למה שינוי לא קונה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל מכל מקום יש לו להשיב את

הגזלה בכל אופן גם אם השתלטה גזלה ואם תאמר משנתנו כתוב גזר עצים ועשה כלי שלם כו כסף כן עושה אומר כל זה אתה יודע זה לא מן התורה דין שינוי לא קונה אלה משום תקנת השבים הכלו חכמים שאם נצטרך להשיב את הגזלה אז אחר כך לא יחזור בתשובה אז לכן לשלם כסף ולא צריך לשלם את הכלי המשובח שהוא עשה מהמר רבי יוחנן אחי ש מדין תורה שינו במקומו עומד ואמר רבי יוחנן הלכ כסתה משנה ותנן ראינו גבי ראשית הגז אדם שגז צמר לראשית הגז ולא הספיק

ליתן ו עד שצבעו לא הספיק לת את הכהן עד שצבעו נשתנה הצמר פטור מלתת אותו לכהן למה צביעת הצמר זה שינוי וקנה אותו הגזל בשינוי בגבי רשית הגזל שיח תכנת השווים תגיד לי אתה אומר מ שמשום הקנה קונה אתה לא שיך לומר דבר כזה אמרלה הוא מרבנן מרבי יעקב שמי ידידי מפרשה לי מנדר רבי יוחנן כגון אני מה שאמר על המשנה ששינוי לא קונה מדין תורה רק בקלת תקנת השבים מעמיד את המשנה כגון שגזל עצים מופים ועשה כלים דבר לשינויה חוזר לברייתו יכול לנתק את הנשרים

זה מזה ולהחזירם למצבם הקודם הוא גזל עצים משפן לא סתם עצים עצים מ שופין גזל ומהם עשה קלי תיבה ואת התיבה הזאת אפשר ל להחזיר את העצים כמו רגיל בזה אני אומר לך צריך להחזיר את הגזלה שר גזל למה יכול להחזיר את הנצרים כמות שהם לא קה כלום אז זה עשו תקנת השמים אז מה בזה שינוי במקומה עומד כאילו זה לא נחשב לשינוי אבל שינוי שהוא לא חוזר על זה אין תקנת השבים זה בסדר אפשר להחזיר את זה כמו שזה אתתי אני אומר יש תקנת השווים

שיש דבר שאתה לא יכול להחזיר אותו אז הוא עשה תשובה כמו גזל אני יודע מה יפוצץ כל התקרה שלו ון אבל שינוי שאיין ו חוזר כמו צביעה זה שינוי וזה מועיל מדין תורה בסדר רשי רשי איפה נית מוקל לרב ח בגוזל עצים מופ מטין מוכן רבי יוחנן בגוזל עצים מופין משום הכי קמה רבי יוחנן טעמה משום תקנת השבים הוא ד שינוי כה גבנה עליו שינוי הוא כן שינוי כה גבנה זה לא שינוי לכן מחזיר אותו מה זה תקנת השמים בזה תקנת השמים כשאני לא יכול להחזיר

את החפץ הגמרא אמר ם תאמר משנתנו ש תכנת הש עלזה שהוא לא צריך מסביר את המשנה ככה לא אבל אם אני אומר שינוי כ גבנה הוא לא שינוי אז מי דורית צריך להחזיר לו את התיבה איך ש איך שה כן אלא המשנה שלא אמרה שמשלם אה משום תקנת השבים לא יחזיר נכון מהתורה היה צריך להחזיר אני טעיתי כן מהתורה צריך להחזיר אותו כמות שהוא למה זה שינוי חוזר לברייתו אבל באו חכמים אמרו תרח הזה כל כך אזז אפילו שזה ינוי חוזר לברייתו תעזוב אותו צך אבלם

זה ה שינוי גמור אז עוד הפעם איך אבל אם זה הה שינוי גמור גם מדאורייתא הוא קנה את זה הכן כן אם זה היה כמו עצים שהוא שיפה אותם הם היו לא משופעים והוא שיפה אותם גם גם לא צריך כן ממ רבי יוחנן אחי שמדי תורה השינוי במקומו עומד ר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה בתנ לא הספיק תכהן הצבע או פטול אז עכשיו מה יענה על זה מה פטור לת למה צביעת הצמר שינוי קנה אותו הגזלן וראשית הגז ש לא שייך תקנת השבים אמר אומר רבנן

ורבי יעקב שדי ברש מנד רבי יוחנן מה שאמר על המשנה ששינוי לא קונה מדין תורה זה רק מפני תקנת השבן הוא מעמיד את המשנה במה כגו שגזל עצים משפים וסער כלים דבר השינוי ה חוזר לברייתו ואז מהז אז יכול לנתק את הנשרים אחד מן השני להחזיר אותם לצב למצבם הקודם השינוי זה לא לשינוי אבל שינוי שהוא לא חוזר כגון צביעה שינוי וזה מועיל גם מדין תורה מדין תורה את פה בסדר עכשיו תנו רבנן הגזלנים מווה ברביית שהחזירו אתה רואה באו להחזיר גזלנים את הגזלה מנווה בריבית

באים להחזיר את הריבית שלהם אין מקבלים למה לפתוח להם דרך לתשובה לא בכלל לא מקבלים מהם והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה אמנו אין בו רוח חוכמה הוא אומר ככה אומר רשי אין בו רוח חוכמה אין דעת חכמים נוחה אמנו מקור כתוב אין דעת חכמים פה כתוב רוח כמים אין זה אין בו חוכמה אמר רבי יוחנן במ רבי נת משנה זו שפטרו את הגזלנים מלהשיב יש אומרים שרק לדורות תיקן רבי את התקנה הזאת לא לדורות שאחר כך בוא נראה תניה מעשה בידם אחד שביק לעשות תשובה

אמרה לו אשתו אפילו אתה עושה תשובה אפילו אבנ את אנו שלך בן אסחי אומר תראה גם הרשעים הגזלנים היו לובשים אבנת איך הוא מתפלל יש לו אבנת להפריד בשחי אפילו אבנת לא שלך ונמנע ולא עשה תשובה באותה שעה אמרו גזל רבית שהחזירו אין מקבלים מהן למה תפתח להם את הדרך תשובה את מקבל מהן אין רוח חים נוכה אמנו מטבי הניח להם הביאם מעות של רביית היה מלבה בריבית במת וחשו הבנים את הנכסים אף על פי שאין יודעין שאין ריבית אין חייבים להחזיר את הריבית שהחיוב השבת

הרביעית זה כמו חיוב השבת גזלה בחיוב השבת גזלה או תמורתה זה הותר רק על הגזלן ולא על היורשים אבל כל עוד שהממון לא קנוי להם חייבים להשיבו לבעליו לא קנו את זה היורשים עדיין אבל כשק אותו יאוש בשינוי רשות עבר הממון מרשות אביהם עליהם הרי זה שלהם ולא חיייבים להשיב ככה אומר רשי לא אי אין חייבים להחזיר כתי והשיב את הגזלה אשר גזל ואני לא גזול מ קנינו בשינוי רשות כזו רשות יורש כרשות לוקח דמה אז הגמרא אומרת משמע אן הוא דלא האבי הם חייב להחזיר

רק הם לא חייבים להשיב אבל אביהם חייב להחזיר אז קשה הרי תיקן רבי שלא להחזיר יב להחזיר מדין שמים לא מצד הדין ושכתוב חייבים זה זה לא משמיים בג תראה תוספות כן א שראית מקודם אז בסדר תראה זכית לשאלת התוספות אבל אפשר להגיד הרב שהכוונה הוא חייב להחזיר רק אנחנו עסור לנו לקבל אבל הוא מציד צריך לעשות את ה כנראה שזה ככה גם הוא לא יכול בלי אם הוא חוזר בתשובה צ את הגמרה בן וד מנו חייב להחזיר וד קטני בדידו שפ פטור השבה בבנים זה

לא לדק שאביהם חייו לא כמו שאתה דייקת רק הם פטורים אבל אביהם חייו גם הוא פטור אלא משום קבע בני שפה הניח להם אביהם פרה בטלית בכל דבר מסוים חיבים להחזיר פני כבוד אביהם למה כל אחד שיראה פרה וזה גיד אתה רואה מה שיש להם ביד היתומים אבא שלהם גנב את הפרה הזאת וזה הוא יכול לצבוע אותה אבל בכבוד אביהם תרשו כבוד אב כן לא בפני כבודם הם עצמם פני כבוד יבים להחזיר מה הם צריכים לדאוג שאבא שלהם לאת בזה אחר מיתתו יקרא כאן ונשיא בעמך

לא טהור ועושה מעשה עמך אבל אלה אבל אם הוא לא עושה מעשה עמך טהור וטהור גם זה אבא שלו אם עושה מעשה עמך תכבד אותו לא עושה מעשה עמך גנב גזלן אני צריך לכבד אותו עכשיו רק מתי יש כיבוד הבם כשעושה מעשה עמך אבל לאבא גזלן תצ את הגמרא כדי אמר רבי פנחס שעשה תשובה אבא עשה תשובה חנמ עשה תשובה לכן חיייבים בכבודו היא עשה תשובה מה היא בגבה ן אלה הדורה מה זה עושה אצלו הפרה הזאת שלא הספיק להחזיר עד שמת ה שיר אתה שמע

הנה עוד ראייה שלא פטרו הגזים מרבה ברבית מתקנת השבים הגזים הבית אף ל פי שגנבו אף על פי שגבו לקחו את הגזלה מחזירים הנגזל גזלן מה שגבו איקה מה שייך גביה בגז היא גזול גזול לא גזול לא גזול אלא אם הגזל מה מלוה רביות זה גזלנים אפי שגבו את הרבית מחזירים לא פטור מלשב רבית בני תקנת השבים אמר מחזירין ואין מקבלים הנה צ את הגמרא מחזירין ואיין מקבלים בהם מצד חובת הגזלן תחזיר תקנה הייתה שכ שיחזירו אל תקבל מהמהם אלא למה מחזירין לצאת ידי שמיים תראה

הטור כותב גזלן שבא לעשות תשובה לחזיר גזרן לא מקבלים ממנו מ אם רוצה לצאת זה שמיים אין מוחין לנגדו מלקבל ויכול לקבל הכי טוב שבאמת תקבל ממנו מחר יחזיר לו ש לו נחת במתנה אריז אמרת לא קמים בתחית המתים כןמ גרמ הנה מבנד גרמ קשה זה מי שעושה את זה קשה להפסיק את זה יש לו הרבה כסף נשאר כלום הולך לא נשאר כ אתה שמע הים הרועים אלה רועי בהמה גזלנים למה הם רועים בשדות של זרים הבהמה אוכלת מהפירות עכשיו מתי החזירו את כל זה זה

הרבה עבודה צריך והגבאים אלה שלוקחים מיסים ארנונ הם לוקחים לעצמם אתה מבין והמחסן תשובתן קשה למה הם גזלו את הרבים והם לא יודעים למי להחזיר ומחזירים למכירים משדים אז אתה רואה ששבים חפצים גזולים אמר מחזירים ן מקבלים מהן ואלא למה מחזירים לצאת ידי שמיים חי אמ תשובתן קשה מה הבעייה עוד אם השפה שאן מכירים יעשה בם אם צורכי ציבור לאמר הרב חסדה מהעם צורכי ציבור בורות שחין ומעלות מלא מים ינו מהמהם רבים אלא לא קשיה כאן קודם תקנה כאן אחר תקנה הבריתה של הרועים שמכסים שמחזירים

זה לפני התקנה אבל כאן מה הבריתה אומרת שלא מקבלים מהן אחר תקנה ואז תד אמר רב נחמן בשן גז קיימת שהעמיד את התקנה של רבי להשיב את הגזלה רק שאין הגזלה קיימת אבל אם ג קיימת חייב להשיב אפילו תמה אידי ידי לאחר תכנה לאשי כאן בגז קיימת הבריתה של הגבים שמחייבת בהשבה גזרה קיימת כאן הבריתה שאומרת לא מקבלים מהם שאין גזרה קימת והבנת גזלה קמתי אפילו אבנת לא שלך גזלה קיימת מי אבנת דמה אבנת לא אבנת עצמו כמה שואלת וכל אח גזלה קמת לא עבוד רבנן

תקנת ר מרש גזלה קמתי קורה שגזל אותה והניח אותה עשה ממנה גג נ עלמ ש הגזול שבו בבירה שיטול את דמיו אז לא חייב הגזלן לסתור את הבית שלו כל זה בני תקנת השווים אומר שנ דק קפסיד דבירה דבירה שביו רבנן כדלת אפילו שישו לא חייבו אותו להחזיר עצמו זה הפסד של כל הבניין מה תגיד לו תסתור את הבנין שלך ותביא זה משהו אחר לכן נלך עכשיו לזה למבחר כן חילקת את השאלות ש כתוב את השם ציו משה כתוב בניהו תביא לו תביא לו החו בבד

קטנה של אחרים למי משלם נזק צער ריפוי שבת בושת את שלה האם לה או לאביה ריוי ובשל זה להביע רק הנזק לה יש מי סיפר לך את זה ו לי שב נזק לה כי זה לגופה אבל שבת ובושת הכל זה לעצמה חוץ משבת עד שתתבגר זה לאבא חוץ משב תו יתן מר ממן ש לא יכול לעבוד ש ג לומדים שלא ממנן אותו למלכות קרב א אחיך מקרב אחיך כשאישה מוכרת טובתה בטובת הנאה מי מקבל את הכסף של טובת הנה אישה או בעלה זוז בעלה קנה ללה

בעל קנה מפ חוז שרק הכל האישה ה גם הבעל לא יכול לאכול פירות לא פירות פירות מהיא תקנת אושה שלא יהיה אבה בין הבעל לאישה תגידי את הלשון האישה שמכה בנכס בו כשהי תחת בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות האישה שחר ומת ומה הם מחרה בנכס ום ברזל זה של הזה יכולה למקור שכן לקבל בחר שמ כמה זה סתירה מדוע אסור לשות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה פ כולם יודעים את נחשב מה הכניסה לו הכניסה לו שדה יש שמה עצים הוא מלגים הוא אוכל

את הפירות והגוף של השדה שלה נתן פלק סטירה לחברו פלקה צ ות לא ככה כותבים כן סתירה כתוב לא לזה הפו מה מחיר הבושת ששלם לו ואם מחיר זה הוא לעשיר או לעני ‏k בשך גם מחלוק נתן סתירה לחברו מה מחיר הבושת שישלם לו הכל לפי המבייש ומתבייש אבל השאלה אם זה מחיר לעשיר או לעני תנ כמה אומר זה לעשיר מושה האם מותר לאדם לחבול בגופו לבש את עצמו ברבים יש עצמו מותר אבל החבול זה מחלוקת מבול זה מחלוקת זה מחלוקת ק זהו גמרנו 100 הלכות

משה עשית מבחן יש עוד פעם טלפון למחר מי זכה בטלפון הרב דן הרב דן כ בפלפון הוא יכול גם לזכות עוד פעם מה יש פלפון יש מה כשר אצי כן כן מחר עוד פלאפון עשה כוונות אני מקווה שפש הצי משה יש לו אבל הוא לא רוצה צ הוא החליף צ בסוף מה שכו אמר היה גדול ביחד ל שלי כנו חברים סימן סימן ת קסג סג ת קסג א כן לא סבג כן אני לא יודע אולי אתם א ך גיד לו עוד מי שירר בליבו שלא בשעת

תפילת המיחה להתעלות למחר לא ה בקבלה ולא עדיף מוציא מפיו להתענות למחר ד בקבלת תענית כמה שלא קיבל ו בתפילת מנחה דווקא קודם תפילת מנחה אבל קיבל על עצמו לאחר התפילה כל שהוא מבעוד יום אביר קבלה אומר רא בליבו מהזה לא עדיף מוציא בפי אם אדם הוציא בפיו להתענות לפני תפילת מנחה זה לא נחשב קבלה ככה משמע למנו שכן צריך אחרי תפילה אם מוציא בפ גם לא בשעת התפילה אחרי התפילה קיבל זה נחשב קבלה אז מי שירר בליבו שלא בשעת תפילת המנחה להתעלות למחר לא בקבלה

ולא עדיף מוציא בפיו להתענות למחר ל מקבל התענית כימה שלא קיבל ו בשביל את המנחה אז אם אדם ל מנחה קיבל זה לא זה לא נחשו כ משמע ככה זה לפני זמן תפילת מנחה אולי צריך לבדוק במפרשים אבל למדנו שבשעת התפילה אם הוא מהרהר בשעת התפילה מעיד גם כתוב פה מארר לקבל פ כתוב לא בשל התפי סימן תקסד כל תענית שאוכלים בוא בלילה לא עכשיו לא עכשיו כל תעני שאוכלים בו בלילה בן בציבור בן ביחיד אחרי זה אוכל ושותה כמה סעודות בלילה עד שעמוד השער והוא

שלא ישן אבל אם ישן א חוזר ואוכל ולא שותה א אם כן נתנה לאכול או לשתות קודם השנה תענית חלום אסור מש שחלם צריך להתענות אומרים זה בשתיה אין צריך תניא מסדעת של אדם נשי אחר השנה זה הגעה כי כך דרכו בטבעו להיות צמ חר כאילו תנ בנ ב פי הזו מקובלים הלא אם אדם ישן אסור לאכול אסור כלום קודם שיתפלל סתם בכ יום איך תנה בליבו בפי צריך לתנות בפה לא אבל אם אדם יושן וקם יותר טוב לא לאכול דעת הזר גם מים לא מותר

מים מים גם בתענית ציבור צריך לות לשתיה לא בתענית ציבור לא צריך להטות שתיה התנית סיבור לא צריך לקבל צום אולי בשביל תנו צריך סימן תקס יחיד אומר עלינו בשומע תפילה הוא לא קובע ל עצמו כמו הש החזן בין גואל לרופא בן יחיד שקיבל עליו תענית בן יחיד שמתפלל עם הציבור בתענית ציבור וכן שליח ציבור שמסדר מסדר תפילתו בלחש כיחיד דמה שומע תפילה ואומרו קודם כי אתה שומע ולא יחתום בעונה בצרה שמגיע בכל צ צוקה יסיים כי אתה שומע תפילת כל פה ולא ישנ בע ברכה

אפילו כש מתענה יחיד יאמר ענינו בצום תעניתנו בלשון רבים כדי לשתף עצמו עם הציבור אז בעזרת השם מחר יש פה תיקון חילול שבת אז מ שרוצה להשתתף בתקון הזה הוא צריך לקבל עליו תענית היום במנחה ש שמחר הוא מתענה מעלות השחר שזה בערך חמש ברים ו עד א עד צת הכוכבים כן הגענו סעיף ב' שחיטות יום בסדר גמור דוק אם נהנו הם רוצים עוד שבוע הבא שבוע לא יהיה שבוע אחריו יש תיקון שאני אביא תרנגולות עוד הפעם כן החתן שלך שחט את היה כבר אנחנו לחות

הרמבם הרמבם זה דף קטז בסדר פרק שישי כן נמ אלף פעם לא מתאים לך ללכת אבל טוב האוכל כזית האוכל כזית מן הדם במזיד חייב כרת א' פרק שישי הנכה כל יום פרק כי האדם הוא הנפש כן יפה כי האדם הוא שמשי האוכל כזית מן אדם במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה בדמה מפורט בתורה שאנו חיל על דם בהמה חיה עוב בלבד בין טמים בין טאורין שנאמר וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה חיה בכלל בהמה שנאמר זאת הבהמה אשר תכלו שור היר צביא

ויחמור אבל דם דרגים וחגבים קצים רומסים בדם האדם אין חיייבים עליו משום דם פי כך דם דגים וחגבים טהורים מותר לאכלו אפילו נקנסו בכלי ושתו מותר ודם ג'ובים ודגים טמאים אסור משום שהוא תמצית גופן כחלב בהמה טמאה ודם שרצים כבשר כמו שבארנו דם האדם עשו בדברי סופרים עם פרש מקן עליו מכת מרדות אבל דם השיניים בולעו ילא נמנע הרי שנשך בפת ומצא עליה הדם גורר את הדם ואחר כך אוכל שהרי פרש הדם פרש מהפה שלו אין חייבים כרט אלא על דם היוצא בשעת שחיטה ו נחירה

או התזת הראש כל זמן שיש בו הדממות אל אדם הקנס בתוך הלב ל אדם הקזה כל זמן שהוא מקלח ויוצא אבל אדם השוט מתחילת הקזה קודם שיתחיל לקלח ודם השוט בסוף הקזה שיתחיל אדם לנסוך אין חייבים עליו הרי הוא כדם האיברים שדם הקלוע הוא דם הנפש שהנפש יוצאת בו דם התמצית ודם האיברים כגון דם התחול ודם הכליות ודם בוסים ודם המתכנס ללב בשעת שחיטה ודם נמצא בכבד אין חייבים עליו כרת אבל אכלו ממנו כזית לוקה שנאמר כל דם לא תוכנו חיוב כרת הוא אומר כי נפש

הבשר בדם הוא איןו חייב כרת אלא לדם שהנפש יצא ממנו זה חייב כרת השאר חייב מלכות מלכין אותו ה משל הנ נמצא במעי הבהמה הרי דמו כדם האילות לפי כך הדם הנמצא כנוס בתוך ליבו חייבים עליו כרא אבל שאר דמו הר הוא כדם האיברים ו הלב בין לצר בין לקדר קורו מוציא דמו אחר כך מלכו אם בישל הל ולא כרעו קוראו אחר שבישלו מותר ואם לא כרעו הרי הוא כזי דם חייב עליו כרת ז הכ נחתך בשך לתוך החומץ א לתוך מים רכים עד שתלן הרי

זו מותרת לבשל אותה אחר כן כבר נהגו כל ישראל הבהבה על הור אחר כך מבשן אותה בין ששלה לבדי שמשלה עם בשר אחר כן מנהג פשוט שהם מבשלים במוח של הראש ולא קונן אותו עד שמבין אותו באור מב אבל זה רק מוח שב ראש למה היום עצמות שמוח מבשלים שבראש הרבה דם המוח המוח מלא דם לא מוח ש בעצמות לא זהר שבות מלך אבל המקובלים בכלל לא אוכלים את זה לא מוח לא לב ולא כבד איך את יודע אני יודע למה זה גורם זה גורם לאכזריות

שכה כ ש שכחה שכיחה שכיחה הכבד מלך מלך מלך ידוע רב כדורי בכלל לא הה יכל לא כבד של עוף אפשר לאכול כל מה שאיסור זה כבד של בהמה כבד של עוף לא נורע תאכל לא כל הזמן תאכל כמו אישה צריכה צריך לה או אתה רוצה לשים את זה בקינה כן אין בעיה זה לא בגלל שזה מכניס חס לא לא חוץ מראש השנה שמה התירו קצת כן כן מה איזה כבד בהמה כן לא לאכול לא גם בראש השנה לא לא בשביל מה לאכול בכלל בראש השנה

א אוכלים כבד לא אוכלים כבד אה ראות ראות זה משהו אחר עוד שנהיה קלים כראה כן אתה רואה אתם טוניסאים בתורתך עשית סעודת יתרו איפה עוד הבת בצ שלב אתה אומר אתה עשית סעודת אתרו כבד לה עכשיו תעזוב זה כבד וזה קל איזה ק היה בשבת הכבד שבשלה ולא יבבה על האור ולא חלטה בחומץ ו ברותחין הרי הקדרה כולה אסורה הכבד כול שתבשל עמה מותר לצ לכבד עם הבשר בשפות אחד והוא שתייה כבד למטה ואם עב צה למעלה בבשר הרי זה לא הרי אוכל התחול מותר

לבשל אפילו עם הבשר שאינו דם אלא בשר הדומה לדם השובר מפרקת בהמה קודם שתצא נפש הרי אדם נבע באיברים ואסור לאכל ממנו בשר חי אפילו חלתו אלא כצד יעשה ת חתיכה במח יפה יפה אחש וכבר רנו ששוחט בימה חיה עוף לא יצא מהן דם שהן מותרים י אין הבשר יוצא מד דמו אלאם כ מחו יפה יפה ודחו יפה יפה כת עושה שים לב מדיח הבשר תחילה אנחנו משרים אותו את הבשר במים חצי שעה ואחר כך מלחו יפה יפה הרבה טוב טוב ומניחו במחו כדי לוך מיל

כמה זה לוך מיל 18 דקות ואחר כך מחו יפה יפה עד שיצא מים זקים משחו מיד לתוך מים רותחים אבל לא לפו שרי כדי שיתב מיד ולא יצא אדם היום לא משליכים אותו מה רותחים זה הטמונים כמו הרמבם הם עושים כשם הולחן הבשר מלחין אותו אלא בקני מנוקב ולא מלחים אלא במלח עווה כחול הגס שהמלח דק קמח היבל בבשר ולא יצא דם וצריך לנפס הבסר מן המנה ואחר כך דיחנו כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לסלים מולח וצולם מיד רוצה לאכול בשר חיים הולכו יפה

יפה ומדיח יפה יפה ואחר כך יאכל אתה רואה אפשר לאכול גם בשר חי זה אלה הפרסים סבעה מהם עושים הם טוחנים את הבשר טוחנים את הבשר והם שמים בו תבלינים ומורחים אותו על הפרוסה כןכן אה מאוד טעים לא ברצינות לא באספן עשיתם ביז ביז זז למה מלחו קודם צריך להדיח בשר חי לא הכוונה עושה את כל התהליך צריך להדיחו בטח בטח בטח לא הוא כותב מלחו יפה יפה ואחרי זה מ זה הכוונה זה הכוונה לא יחשוב לאכול בני צריך למנוח גם אפשר צמו שתה יכול אם

אתה תקפיא את הבשר ותעשה אותו פרוסה דקה דקה ותשים עליו כל מיני תבלינים טוב טוב אתה יכול לאכול אותו ממש כמעט חי מבין למה זה דק דק אה קרפ לא יודע מה זה אבל כן זה עושים לו טיפה אתה יודע ככה טיק טוק כמעט ח עוד שלושה של שמא כל הדברים האלו לבשר צריך לבשלו אבל צ מולח בצו מיד אמרנו לתו חומץ מותר לכלו כשהוא חי מותר לשתות את החומץ שחלת בו שאיין החומץ מוציא אדם יג חומץ שחלת בו בשר לא חלות בו פעם שנייה חתיכה

שידמה בתוך החומץ והוא היא והחומץ אסורים שימלי אותה יפה יפה וצלה עד בשר שעדים וכן בצה בהמה וחייה בקלו של עליהן וכן העורף שבו המזיקין שהם מלאים דם אם חתכו דת מותר לבשלן נו חתכנו צלן בשיפוד בצל עורף מפיו ולמטה אוד שצל כולם לגחלים הרי אל מותרים ראש הבהמה שצלו בתנור או בכבשן או תולה או בית השחיטה למטה מותר למה שאדם יוצא ושוטטות השחיטה מן הצד מוחו אסור שאדם מתקבץ תוכו שאר הבשר שעל צמוד מבחוץ מותר שהניח החמו למטה אב בוגי אוקנה כדי שישאר פתוח יצא

דרך חותמו מותר ם ל מוחו אסור הן מניחים כלי תת הצ לקבל ממו עד שתכלה כל מראה הדמות שבו כצד עוצי משח את מעט מלה מניח ד שסל לוקח השמיים של שתחת השנית אסורה פת שחתך עליה בשר סלי מותר לאוכלה דגים ועופות שמחן זה עם זה אפילו בק מנוקה ודגים אסורים הדג רפה ובולע דם היוצא מן העוף ואין צריך לומר אם הלך דג עם בשר בהמה או חיה אסור עופות קוקורי הכוונה שניחן שלמיים ומלח לנן בשר ובשים בשלן אסורים ש אדם יוצא לתוכן פפי שחן יפה

יפה אפילו היה בשר ש ש קצלי צן הרי אלו מותרות פפי שבשר שבתוכן חי אפילו פין למעלה אתם עושים עוף ממו יש היום עושים אבל אתה מלחת אותו טוב את העוף והכל מלוח וגם הזה ואתה יכול למלות אותו בבשר מטבי זה בפני שאתה צולע אותו זה טבית את שם אורז בפנים קורקבנים הרקים שמים בפנים בני נכוןן נכון בני מעיים שמלאן הדרך זה בבשר צלוי או שלוק או שמלאן בבשן ושלכן הרי או כלן הרי אלו מותרין שאין מזקן דה בבני מעיים לכן הורו הגאונים היום כבר אין

בני מעיים יש ניילון לא קוקי ודק ם זה קישק קישקה קישקה ש בספ היה היה קישקה לזה הה לזה גיפה גיפה עוד אופות שפלן בבצק צליין בין שלמ בחותכן פלן בסולת גסה אפילו הסמיק תפלה אוכלת את התפלה פני שהיא סודת גסה מתפרת ווצא אדם פ בק חטים שתן תפלה לבנה כמו כסף מותר לאכול ממנה סור פשר כמע אם דים אסורים ואם לא דיםו מותרים זה לפני שמלח אחרי שמלח ושים שנס שסל אתה עושה סכין ששחט בה אסור לחתוך רותח עד שיבן הסכין באור או שחז כולה

במשחזת אעצ בקרקע קשה 10 פעמים חר ותח מותר לכן אינו חותך ב צנון ויוצא מדברים מחריפים לכתחילה ומדיח סכין בכלי לחתוך בצנון כ יוצא ב אבל לא רותח כא כר שמלח בבשר א הייתה שועה בעבר אסור לאכול ותח לעולם שכן אדם חרסה פרק שביעי זה עכשיו של היום היו היה של שבת האוכל כזית חל במזיד חייב קת אוי ואבוי בשוגג מביא חטאת קבועה בפירוש בפירוש בתורה שאינו חייב אלא ע שלושה מיני בהמה טהורה בלבד שנאמה כל חלב שור וכסף ועין לא תוכנו שור כסף זה חלב

הזה אסור בין שכר מחלב שותה בין ש מחלב נפה ש אבל שר במה חיה בן בהמה טהורה ח בה כבשה לכן נפל של שלושה מני בהמה טהורה ח בו כבשר ואוכל מחבו כזית לוקה משום אוכל נבלה ב האוכל מחלב נבלה טרפה יה משום אוכל חלב משום הוכ טרפה משום שנוסף הס ש מותר סף על החלב פגע כשתים ש בימה מצא בשלן כל חלבו מותר אפילו מצאו חי פני שהוא כבר ממנה ואם שלש מצאו חי פי שפקע ולא צריך שחיטה חלבו אסור חייב עליו כרת צא ממנו

כל החוטים וקור מן האסורים כשאר בהמה ד' הושיט דלמאי הבהמה חתך מחלב העובר שכלו לו חודשו והוציאו אריזה חייב עליו כאילו חתכו מחלב ההם עצמה שחודשים הם הגורמים לאיסור החלב ה שלושה לבים הן חי כרת חלב שעל הקרם שעל שתי הכליון שעל הכסלים אבל העליה מותרת באכילה לי ליה ולא נקראת חלב אלא לעניין קורבן בלבד כמו שנקרא חלבים כות יותר קבד לעניין קורבן כמו שאתה אומר חלב הארץ חלב כ להיות טע שהוא טובם ולא ש דברים אל מן הקורבני סופת לב נקרו חלב שאין דבר טוב

שהם שם דבר טוב אין המורל מהשם כך נאמר בתומת מעשה כם חבו ממנו חלב שעל הסוס שעל בית הכוסות ו החלב שעל הקרב חלב שבכך מבפנים חים עליו קרת ו החלב שעל כיסנים יהש שם חלב על הקבה עקום כמו קשת והוא אסור חוט משוך כמו יתר והוא מותר חותן שבחלב אסו ואין חן כלת חלב שהבשר חופה אותו מותר שעל הכסלים אסר ה כתוב לא ו ש בתוך הכסלים כן כן אפשר לק להיות נאסר לא בש בתוך הכליות פי כן נותן אדם לובן שבתוך הקליה ואחר כך

אוכל אותה ואין צריך לחט את החרם חט יש כמו שתי פתירות של חלב קר המותניים סמוך לראש הירך כש הבהמה חיה חלב זה נראה כמעין כשתמות דב בשר בר בשר בבשר תכסה החלב זה עד שהתפרק הבשר מן הבשר ועל פי כן הרי זה אסור שאין זה חלב שהבשר חופה אותו כל מקום שנמצא בו החלב תחת הבשר הבשר מקיף אותו מכל סביבו ר עד שיקרא הבשר הזה מותר ט חלב הלב חלב המעיים וין הדקים הנפ כולם מותרים ר אין כשומן שהוא מותר חוץ מראש המעי שסמוך לקבה

שהיא תחילת בני מעיים צריך לגרור החלב שעליו זה החלב שעל דקין שעשו ויש מן הגאונים שאמרו שראש המעי צריך לגרו הוא המעי שיצא בו הרי איש סוף המעיין יד יש בגוף הבהמה חוטין חומות שאין אסורים ן משום חלם ן משום דם בכל חוט וכרום שאסור משום כל דם לא תוכנו צריכ לנות לו ואחר כך ימח ובשל הבשר מחו ואין צריך לנות לו ואם נצלי אין צריכ נות לו כחו שום שעשו משום כעם בין צשו צרי ותלו מן הבהמה חמישה חוים יש בסלים שלושה מן הימין שניים

מן השמל שלושה ש מ הימין כל אחד מהן שניים השניים שמין שמאל מצצים שלושה שלושה כולם משום חנם חוטי הטול וחוטי הכות משום חנם חן קרום של העול קרום של הכסלים קרום שעל הכליון אסור שום חלב כרום שעל דד התחול חייב עליו כרת ושאר כרום אסור ואין חייבים עליו יב אני אעזוב לכם את זה למחר לא כל ביום אחד הגענו יב מחר זה קצר זה יהיה לכם טוב ישלו אוכלים את החלק האחורי נכון זה הכי טוב בתוניס לא היו אוכלים את זה חלק האחורי לא נוגעים

בו לא ה נוגעים איפה גם בג שלי עלי הלם ה מק יודע כל אחד קוב צ א' קוב צדק ומה קים בס בש וב כל מגן עדן בור ופתור ונפק הופ בר מזה ישמעל ג נפק מצחק בעבודה זרה השם שינו השם שינו מקום שינוי מעשה חברי אוכל מגו פ עשו ש יעק לגביך שבע שנים ברח חשדם שינו השם שינו מקום ש מעש שינו השם באברהם שנו מקום ביצחק ש מעשה ביעקב תמרב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה קיבל בטובתה כל שכן אחרים גנד עבד טוב את

גרים ועבד רע הופכי אבל שאר עבדים לעולם באים תעבודו קמו מרי מתנית ואמרו שרי העם שכחו שככה תה משה כם רעיה ממנ ואמר אש שדוני אלוהיו דים שש ק כאשר סת אותם ומר אדוני משה קח לך שמי נף לת בנה סמים זכה בד בב ויאמר אדוני משה קח לך סמים נף שנתנה סמים ז בד בד ימר אד משה קח לך סמים נטף ושחת מחלבנה סמים לונ זקה בת בבת יהיה יהיה בבת בת זיה בת יה בבת בת זמים חסמים למ ועשית אותה ש קודש קדלי אהרון

כורמים בבוקר בבוקר צ 3 בערב יום הכיפורים כ ור ציפורן ח בחמ אם ת תה בל שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו אלא השרף הנוטף מעצ הקט בגש למה היא באה מה הוא בא כד הלו מרגליים פין להלה שהן מכניסים מרגליים במקדש פני הכבוד ת רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק פני שהכל יפ סמים צ אם כי מידתה כפרה א לאותן בקום של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבים בדבש פני שהתורה דבש לא תק ממנו אדו ויאמר דש

נ גם שמרתם את הדבר הזהו הז כ אמרתם פ ויעש את המנורה זהב יוצאים מצידה שים כ שת הקנים ציים מ שני הק ממבה אדני להש אד להש מ בה וימר וזך יר עוזך ך דעת בארץ דרכך פנחס פ בסתר אךך ושה הל ות צו כל הקל הקדוש גם שברך דון ןם תורה ד שמיים ק בניכם מע צבה עליכם בכם אותכם סף עליכם כם אלף פעמים כם וכן יהי רצון