הדף היומי מסכת בבא קמא דף עב-עג הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ד שבט תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ד בשבת תש פ ד אז הנה בעזרת השם יתברך שנשמע ונתבשר בשורות טובות שבט שנתבשר בשורות טובות שיהיה ישועה גדולה נחת גדול ושמחה גדולה אז איזה שבת קודש פרשת וירע מה אומרת בסוף הפרשה סמתי דוד בין עמי ובין עמך אתם יודעים האות הראשונה והאחרונה של תיבת פדות פדות בהתחלה פ בסוף ת זה אותיות פת באמצע יש אותיות ד'ו פדו באמצע יש אותיות דו פת זה עולה כשמה של פלונית גימטריה ליי ליית 4 איך מפרידים

ומוציאים את הפונית הזאת מהלב אז אומר לך האותיות דו זה רומזים לקודש בריכ שכינת כי אותם הם בחינת אותיות דב זה וק זה קודשי שכנ אוד ד זה השכינה הב זה קדש בריך הוא ווד זה השכינה אז לכן הדלה ועניה ד זה הכניסה לכל הספירות על ידי האיחוד הגדול של קודש בריך שכנת מפרידים ב הם מגרשים את פלונית שהיית כמטרה הפת גם האותיות ת עולים גימטרית תלמוד אתם יודעים ת ופ 480 גימטרית תלמוד ת ל זה 430 ומ זה 470 עוד מ ול ואז אוד ו

ד זה עוד 10 בדיוק תה 480 תלמוד כי על ידי לימוד התורה מתייחד קדוש בריך הוא שכינתה גורמים וזה שאמר ושמתי בדות בזה גורמים להכניע את פלונית כי אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה השם של הסטרה החרה של עמלק וזה פדות אתם יודעים פדות זה גם אותיות פד תעניות זה פדות פד תעניות שעכשיו עכשיו צמים ב בימים הללו עוצמים אז בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה ככה לישועה הזאת הגדולה שנזכה ככה ללמוד טוב ונתפלל טוב ולעשות טוב ולכן כתוב עוד פעם בסוף

הפרשה א יותר והחיטה והכוסמת לא נוקו כ אפילות הנה חיטה גמטריה כב זה כב אותיות התורה כוסמת זה ות מסכת אדם שלומד תורה בכב אותיותיה ומסיים מסכת לא ניקו לא נופל בשום צרה כי אפילות אינה תראה מפני שצרות ומכות יהיו רכות מיד יעמוד וזקוף ככה זה הכוח הגדול איך פלא פלאות שאדם שזוכה למה כשאדם מסיים מסכת ועושה סעודה ועושה שמחה אז מהשמיים זה עושה סניגוריה גדולה למה השטן בא מדבר על הבן אדם אומר אתה רואה אותו רבונו של עולם זה כולו מלא עוונות מכף רגל ועד

ראש אין בו מתום אומר לו הקדוש ברוך הוא מה אתה רוצה זה בלי כוונה מה זה בלי כוונה כל רגע עבירה כל רגע הולך לדיסקוטק הולך לכל מיני מקומות הולך תראה כמה הוא אוכל כמה הוא שותה כמה הוא עושה אומר לו זה יצר הרע מה יעשה אומר לו יצר הרע אומר לו אומר מה אומר לו הקדוש ברוך הוא בוא תראה למה אני אומר לך שמסכן הוא קשה לועם זה מה שהוא עושה אל תחשוב שהוא לא מתחרד שואל אותו ראית פעם שאדם הלך עשה עבירות עשה סעודה

שהוא עשה עבירות עשה מסיבה שהוא עשה עבירה אבל תראה אדם עושה ברית מילה ל הבן שלו אדם עושה סיום מסכת שהוא לומד תורה איזה סעודה הוא עושה שמח עושה סעודה שמח נכון אז זה הוא עושה מצווה הוא מאוד שמח אבל זה הוא לא שמח יצר הרע מכריח אותו מהזה בזה סותם המקטרג את הפה שלו לא יכול לדבר לכן זה דבר גדול שאדם שמח בלימוד התורה זכות גדולה אז השם בעזרת השם ישמח אותנו ותמיד נהייה שמחים בתורה ונזכה ללמוד תורה לדחות את הסטרה אחרה אז כן אנחנו

עכשיו אתם יודעים בשיעור המקדים כלומר זה השיעור של הדף של שבת אנחנו לומדים בשבת למדנו דף עב היום הדף הוא עג בשבת למדנו דף עב אז אנחנו נפתח את הגמרא ונלמד בעזרת השם דף עב ואחר כך נעשה הפסקה קטנה ונלמד בלי נדר בעזרת השם את הדף של היום שזה דף עג אבל אנחנו בשבת למדנו דף עב לא היום אז נלמד דף עב היום בסדר זה הולך שתיים ארבע שורות מלמעלה נדבר אמרנו במשנה השוחט ונמצאת טרפה אנחנו במשנה דנו אדם שגנב בהמה מי שגונב בהמה ומצאו אותו

משלם כפל כפול כמה זה שווה כפול אבל אם הוא גנב בהמה והוסיף חטא על פשע ואת הבהמה הזאת הוא שחט אותה שחט את הבהמה אז הוא צריך לשלם ארבעה וחמישה עכשיו מי ששוחט את הבהמה ונמצאת תרפה היה חושב להגיד תשמע היא לא היא לא כמה שהיא פה אז אני לא צריך לשלם ארבעה וחמישה לא גם חייב ארבעה וחמישה עוד דין אמרה המשנה השוחט חולין בעזרה אוי ואבוי אסור לשחוט חולין בעזרה מי ששוחט בחולין בעזרה מלקין אותו אסור לשחט חולין בעזרה בעזרה רק מביאים קדשים לא בהמת

חולין שחט חולין בעזרה גם כן אמרה המשנה משלם תשלומי ארבעה וחמישה עכשיו נראה את הגמרא אמר ל רב חביבי מחוז נאה לרב השה שמאמינה שאינה שחיטה אלא לבסוף אומר ממה שאמרה המשנה שהשחורים בעזרה חייב שמע מינה שאינה שחיטה אלא לבסוף אין השחיטה קרוה שחיטה אלא בסופה כלומר אדם שהולך תהליך על שחיטה צריך צריך לשחוט רוב קנה ובשת לשחוט מתי זה נקרא שחיטה אין השחיטה אומר לו אין השחיטה אלא לבסוף השחיטה קרויה שחיטה רק בסופה ואין חולין ולכן החולין שנשחטו באזר הם נאסר לא נאסרים אלא דווקא

בגמר שחיטתן אחרי שהוא גמר לשחות אז נאסרים החולין למה מאיפה אני יודע את זה די ישנה שחיטה מתחילה ועד סוף כל השחיטה מתחילתה ועד סופה כר השחיטה גם שהתחיל רק התחיל את השחיטה זה כבר נקרא שוחט שחיטה כיון תשחט פרוטה השרה אדך לא דמר כתבה אנחנו אמרנו במשנה שהשחית חולין בעזרה משנ את ה שלומי ארבה וחמישה ואם אני אומר שדי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אז כןד שחט בפרוטה תחיל לשחט רק כצת בעזרה כבר עשרה אם אתה אומר כבר השחיטה מתחילה ממתי שהיא מתחילה זה נקרא

שחיטה אז כבר שהתחיל לשחוט כבר עסר אותה בהנאה הדח אחרי שהוא המשיך למשחות גומר את השחיטה לב דמרק טבע הוא לא שחט בהמה שכת לבעליה אז היה צריך להיות פטור מארבעה וחמישה כי הוא לא שחט במה ששכב עליה ממה שריבה המשנה שכן צריך לשלם ארבע וחמש שה ופה מוכח שהשחיטה היא רק לבסוף כל זמן שהוא לא גמר את השחיטה אין לבהמה של לבהמה דין של חולין שנשחטו בעזרה זה לא נקרא חולין שנשחטו בעזרה רק אם הוא גמר את השחיטה זה נקרא חולין שנשחטו בחזרה אם לא

גמר את השחיטה זה לא נקרא חולין שנשחטו בחזרה מה זה סיום השי אמר לה רבונה בר דרבה אמר לה רבונה בר דרבה כי כמחייב ההוא פורטה הגמרה דוחה את זה אמר לו רב הונה בר דרבה אמר לו לרב חביב מחוז נאה אמר לו גם אם נאמר שתחילת השחיטה אוסרת את החולים שנשחטו בעזרה אפשר לומר כק מחייב את השלו ארה בחמשה הוא פורטה על אותו שהתחיל את השחיטה הוא כבר מתחיב א חמישה אז אז כפי שתחילת השחיטה נחשבת כ שחיטה לעניין חולין בעזרה אותו דבר נ שבת

שחיטה נ חלב עלי ארבעה וחמישה כך אומר רשי אמר לה רב השה אמר לו רב הש רבונה בר דרבה לא תדחה לא תדחה אל תדחה את הראייה של רב חביבי מחוז נאה ואל תאמר בין אומר שחיוב ע השחיתה הוא נתן לך דחיה חזקה אל תדחי את ראייה חזקה שבאמת שאין לשחיטה אילה לבסוף למה שאם יש לי שחיטה מתחילה ועד סוף כן שחת בפורטה עשרה דחלה כתב לכן אני צריך לומר אין שחיטה אזה בסוף למה אי אפשר לומר שחיוב על התחלת שחיטה שהרי וטבחו כולו בענן לקע

בגלל ש וטבחו כתוב כי יגנוב אי שור עושה וטבחו או מכרו כתוב וטבחו טבחו החיוב על כל מעשה הטבחה לקע כשוח חולין בעזרה זה לא כל התפיחה באיסור אחר תחילת התפיחה נעשה הבהמה זה כבר לא ברשות הבעלים שלה ולכן אל תדחה את זה ממה שאמרת אלא קשה טוב אז עדיין מי שאומר שש לאותם שאומרים ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף מוכר שהמשנה שא חך מהמשנה שאינ שחיטה אלא לבסוף מה הם יענו על זה כי יש מי שאומר כך מה הם יענו אמר לה אכי אמר רב גמדה

משמ דרבה כגון ששחט מקצת סימנים בחוץ וגמרא בפנים זה יפה מאוד המשנה מד מדוברת התחיל לשחות ב מחוץ לעזרה מקצת סימני הבהמה וגמר את השחיטה בעזרה לכן בגמר השחיטה נאסרה הבהמה ועד גמר השחיטה הייתה בהמה שכת בעליה לכן הוא חייב תשלומי ארבעה וחמישה לכן חייב תשלומי ארבעה וחמישה יפה איקה ד מתנ לה אהה אתה הציד ציר משה אתה שם לב איתי כר בעלי חיים חלק מות לא לא עוצר זה ברגע זה נכנס זה בדיוק בפתח זה לא עוזר זה לא מה אתה חושב שהיה ברמות ולקח

את זה לבית המקדש איזה דבר אתה איק ד מתנה לה אהה יש ששונים את המשא ומתן על מה ששנינו פה מה שדיברנו עכשיו אמר רבי שמעון משום דרבי לוי סבא אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי לוי סבא אינה לשחיטה אלא לבסוף לא נקראת שחיטה אלא בסופה נפקה מינה מי שחשה בשחיטת הקדשים שוחט אותה שלא לשמן וכדומה אין המחשבה פוסלת אלא אם כן חשב בסוף השחיטה כי זה עיקר השחיטה אין לה שחיטה אין לה בסוף אם בתחילת השחיטה חשב לא לשם אותם קדשים זה לא מועיל

כלום זה לא פסל את את הקורבן כי עיקר השחיטה זה לבסוף ככה אמר רבי שמעון משום רבי לבי ורבי יוחנן אמר מחלוקת ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף כל השחיטה מתחילתה ועד סופה קרוייה שחיטה לכל מחשבה באת השחיטה היא פוסלת אמר לרב חביבי מוזנה לרב אשה למה כסבר רבי יוחנן האם נאמר שסובר רבי יוחנן חולין שנשחטו בעזר ליו דאורייתא האם למר איסור חולין שנשחטו באזהרה זה לא דאורייתא אלא זה דרבנן יש בזה מחלוקת במסכת קידושין אם זה ון שנשחטו בעזרה דאורייתא או לא דאורייתא אז האם נאמר

שלמה כסה רבי יוחנן חן שנשחטו בעזרה לו דאורייתא זה רק מדרבנן זה מחלוקת אז אני מפה אפשוט מה דעת רבי יוחנן ס דעתך דאורייתא למה אני מוכיח את זה ס דעתך דאורייתא מכי שחי פורטה השרה דך דמר כטבח למה אם סרק דעת שרבי יוחנן סובר שיסו עוים שנשחטו בעזרה זה דאורייתא אם כן לפי דבריך יש לשחיטה מתחילה ועד סוף אז השנ המשנה שלנו שחייבה ארבעה וחמישה ששחט חולין בעזרה אז היא מאובנת למה מכי שחית לפרוטה מיד שהתחיל לשחוט חללי הדין חונים שנשחטו בעזרה ועשרה בהנאה הדך

כש ממשיך לטבוח לב דמר כטבח אין הבהמה ברשות הבעלים אז למה חיה בבע חמישה אלא וודאי מוכח שמן התורה אין איסור על חונין ששטו בעזרה לכן חייב על תחתו ארבעה וחמישה אם זה היה דאורייתא לא היה חייב זה רק דרבנן אמר לה רבח בר דרבה כי כמחייב נמ הי פורטה רב חביבי מוזנה לעולם סובר רבי יוחנן חון שנשחטו בעזר אסורים מן התורה ואפילו שיש לי שכינה מתחילה ועד סוף בכל זאת חייב ארבעה וחמישה למה על מה חייב ארבעה וחמישה כי כמחייב בתשלומי ארבעה וחמישה נמ הי

פטה החיוב שלו תחינת מעשה התפיחה כמו תחילת השחיטה היא אוסרת עניין חון שחטו בעשרה גם כמן שהיא אוסרת עניין חוני שנשחטו בעזרה היא גם מחייבת תשלומי ארבעה וחמישה ככה אומר רשי אמר לה רבש לא תדחה למה הוא טבחו כולו בעינין ולקה אל תדחה לי ככה כן אל תדחה למה שהרי הבחו כולו בעינן לקע אמר לו לרב השה אל תדחה את הראיה של רב חביבי למה מוכרח שרבי יוחנן סובר שחון שנשחטו בעשרה חייב להיות דרבנן יכול לומר זהזה ארב ולכן אין לומר שחיוב ארבעה וחמישה זה התחילת

הטבחה למה הוא טבחו כולו בעינין מה שאמר הוא טבחו משמר שהחיוב על כל מעשה הטבחה וכ ששחט חולין בעזרה אין כל הטבחה באיסור אחר תחילת התביעה נאסרה בהמה זה לא ברשות בעליה אז הוא לא חייב על תחילת הטבחה לכן אל תדחה בצורה כזאת אלא קשיה אלא הגמרא שואלת אלא מוכרח שרבי יוחנן סובר שחון ש תוב בעזרה איסורה מדרבנן כמו שראיינו לען אמר לה אחי אמ רב גמדה משמ דרבה כי כמחייב כגון ששחט מקצת סימנים בחוץ וג מרם בפנים מתי אל תביא מפה רעיה מתי מה שאמר

קיקה מחייב מה שחייב תשלומי ארבעה וחמישה שחט מקצת סימנים מחוץ להזרה ורק את סוב הטבחה עשה בזלה לכן בגמר שחיטה נסרה הבהמה ועד גמר שחייתה הייתה הבהמה שת לבעליה ולכן הוא חייב בארבעה וחמישה כי זה היה בכלל בחוץ לכן הוא חייב בארבעה וחמישה משנה גנב הנה עכשיו נתחיל משנה חדשה שימו לב חזק כבודו התחדש על הכיפה תודה רבה כודר יופי כרגע השם ישמרך ג משנה גנב על פי שיניים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממין משלמין הכל אנחנו למ למדנו מי שגנב בהמה בטבח ומכר משלם ארבעה

וחמישה יש עדים עכשיו הוא אומר גנב על פי שני עדים העידו עליו שהוא גנב ואחר כך טבח ומחר גם הם אותם שני עדים טבח ומכר את זה באו עידו עליו רבותיי לא מספיק הוא גנב הוסיף חטא על פשע טבח ומכר בסוף נמצאו העדים האלה זוממים עת זומם למפריע הוא נפסל אוי ואבוי העידו בבת אחת על הגנבה והצ בוא נראה עכשיו באו עדים אחרים ועידו שעדים האלה אומרים להם תשמעו רבותיי אתם בכלל מה שאתם עדתם על הגניבה ועל ח אתם הייתם איתנו והייתם בכלל באילת אנחנו היינו

שמה אתם הייתם איתנו איך אתם דיברתם עליו בירושלים אתם הייתם אותו יום איתנו באותו שעה שאתם מעידים אז אתם לא ראיתם את העדות אז שיקרו בעדותם אז דינם ז כאשר זמם לעשות כן יעשה להם ולכן משלמים הכל משלמים לזה שהעידו עליו כפל וגם כן עוד שלושה למה הם זממו שהוא ישלם עוד שלושה ולכן כאשר הזמו אותם הם צריכים לשלם את מה שהם זממו לו הנה אבל מה הגמרא עוד מעט תגיד שהו זמו קודם על הטבחה ואחר כך על ה על הגנבה כ תכף נראה את זה

למה ש האם זה היה בבת אחד לא ב כן עד מעט עוד במשה גנב על פי שיניים שני עדים העידו עליו שהוא גנב את הבהמה וטבח ומכר על פי שיניים אחרים שני אחרים העידו עליו תפיחה ומכירה אלו ואל נמצאו זוממין עכשיו אוו אם נמצאו זוממין הזמו שתי כיתות העדים הראשונים משלמים תשלומי כפל למה הם רצו לחייב אותו על הגנבה כפל זממו אז הוא צריך לשלם כפל האחרונים שעידו על הטבחה משלמים תשלומי ארבעה וחמישה לא שלושה למה זה מה שנשאר כן זה יהיה חמישה מה אם זה

ממולו על פי עדותם לשלם את שלומי שלושה בנוסף לכפל לכן שוזו הם שמים את השלושה ככה הדין אז אוזמו העדים האחרונים העידו על הטבחה בתחילה ככה צריך להגיד ואחר כך הוזמו על ידי הגנבה למה אם קודם כל הזמו עדי הגניבה תחילה אז בטלה עידות הטבחה של העדים האחרונים למה אם אין גנבה אין טביחה ומכירה יתכן שבעלי מחר לא את השור בכלל זה שלא טובח שלא מוחר מה אתה אומר טבח ומחר זה לא גניבה אז קודם כל היה טביחה אחר כך היה המכירה שטוב נמצאו האחרונים זוממין

רק העדים האחרונים שהעידו על התביי נמצאו זמים אבל העדים שהעידו על הגנבה הראשונים הם מעידים הבו שגנב עדותן לא אוזמה והן משלמים תשלומי שלושה אתה רואה העדים האחרונים שהעידו על הצמיחה שנמצאו זוממין והן משלמים תשלומי שלושה לגנב אחד מן עכשיו בזה אם נמצאו זוממין עוד הפעם נמצאו האחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל נגנב שהרי עדים הראשונים מעידים בו שגנב עדותם לא אוזמה והן העדים האחרונים שהעידו על התפיחה שימצאו זוממים למים תשלומי שלושה לגנב עכשיו אחד מן האחרונים זוממין אם רק נמצא רק אם אם נמצא רק

אחד עד אחד מן האחרונים זוממין זומם אבל חברו לא הוזם אז הדין הוא בטלה עד שניה למה עידות שבטלה מקצתה עד אחד לא כשר להעיד העדות בטלה בטלה כולה הגנב לא משנ את השלום ישלו שע לטבחה וכן וכן העד הזומם לא משלם לגנב למה אין העדים משלמים ממון עד שיזמו שניהם אז לא שרך לשלם עכשיו ואם אחד מן הראשונים זוממין בת לכל העדות למה אם אין גנבה אין טבחה א מכירה יגיד את שני אני טבעתי מה אתה בכלל מדבר עליי אין גנבה אחד מן הראשונים זומם

צ כן זומם זומם אחד מן הראשונים זוממין על העדות הזאת קוראים לה זוממין בטלה כל העדות גם גם של העדים האחרונים הגנב לא משלם כלום אין העדים משלמים כלום למה שאם אין גנבה אין טביחה ואיין מכירה כמן שבת לעידוד של גנבה ממילא העדות שלבת שהרי יכול להיות שהבעלים מכרו לו את השר ושלו הוא טובע ושלו הוא מוכר גמרא איתמר עד זומם שימו לב טוב אמרו בבית המדרש עד זומם שנמצא ודאי שהוא פסול לעדות העד הזה כתוב בתורה אל תשת ידך עם רשע להיות עד זה נקרא

אל תשת רשע עד עד זומם פסול לעדות ודי פסול לעדות הבמה אבל יש מחלוקת בין אביה לרבה אביה אמר למפריע הו נפסל רבא אמר מכאן הובא הוא נפסל שימו למשל למשל אם העיד עדות העד הזה העיד עדות ב' בניסן אחר כך הוזם העד הזה ב' באייר כל העדויות שהעיד בין א' לניסן ל' באייר כל העדות האלה פסולות למה משעל שעד לעדות שקר באותו זמן הוא נפסל אז זה הביה אומר למפריע הוא נפסל הלכה כמותו כמו הביה הביה אמר למפריע הוא נפסל איך מה זה למפריע הוא

העיד ב' בן ניסן מצאו אותו זומם באו עדים מתי באו עדים להעיד עליו שהוא זומם ב'' באייר חודש אחרי בינתיים כל העדויות האלה מי כבר מתי הוא נפסל היה לו עוד עדויות באמצע מא' בניסן עד א' באייר היה לו עוד אדוות הכל פסול ומפ למה כבר הוא נמצא עד זומם משעה שזמנו עליו כבר ב'' בניסן נגמר רבה אמר מכאן ובא הוא נפסל לא זה לא הולך למפריע נכון שהוא ממצא זומם מה שהוא עשה בא' בניסן אבל מתי הזמו אותו ב' באייר רק מכאן מכאן בהלך אבל

אדיות שעד מזמן עדותו שעליה הוא זם ועד שהוא זם בפועל אלה הודיות כשרות למה הגמרא עכשיו תסביר אביה אמר למפר נפס למה ההוא שעתה ד הסיד אב לרשע והתורה אמרה אתש את רשע עד אותו זמן שהוא העיד היה כבר נשקר רשע ב'' בן ניסן נמצא זומם והתורה אמרה אל תש את רשע עד אין פסוק כזה הפסוק אומר אל תשת ידך עם רשע אבל התורה הגמרא מקצרת על תש את רשע אז הוא פסול לעדות מאותה שעה שהוא נקרא רשע מזמן שהוא העיד עדות שקר זה ב'' בניסן

רבה אמר מכאן אלו הבאו נפסל הדין של עת זומם זה חידוש הו למה ה אומר מכאן א הבא נפס למה עד זו חידושו דר רנו מהחזית צית להנה צית להנה לכח אין ך בו אלא משעת חידושו באלה יפה אומר בכלל עד זומם זה חידוש למה למה זה זה חידוש שהוא נפסל מה מה פירוש תרא אותר נינו עדים שהעידו את עידוד שני עדים הם מזימים את שני העדים אדוני מן חזית ציית להנה למה אתה שומע לעדים האחרונים תשמע לעדים הראשונים הם הולכים מזימים אותם למה אתה מאמין

להם תאמין לראשונים אבל כמן שכך זה אכך זה חידוש אין לך בו אלא משעת חידושו משעה שהוא מתי מ באייר אז הוא נעצה זומם מאז תצו כל העדויות שלו אבל למפריע לא אתה איתי יופי ק כן אני צ משה הוא לא ש מקום אחר אק דמר אק דמר רב גם רב סובר כפ דאמר למפריע הוא נפסד מעקר הדין עדים זומ מ נפסדים מפריע ופה שענה ואכה הינו טעמה דרבה משום פסיד דל כוחות אם אם בין הזמן עידות השקר לזמן שהוא זמור חתמו עדים על שטר מחירת

קרקע אז השטר יהיה פסול וד פיסולים אז הפסידו הלקוחות אלה שקנו את הקרקעות בשעת חתימת השטר לכן תיקנו חכמים שעדים זוממים נפסדים רק מכאן הבא מהי בניו איזה נפק מינה יש בין שני הלשונות בדעת רבה נפק מינה כגון סאידו בתר לאחד בתר לחד א יפה העדים לא זמו שניהם על ידי אותה כת שני עדים זיבו עד אחד שני עדים אחרים הזמו את העד השני באופן כזה אין שום חידוש במה שהראשונים נפסלים שהרי לא שייך כאן להגיד מחזי סמח תהנה אדוני יש שני עדים פה זה יותר

חזק יש לי שני עדים על העד הזה יש לי שני עדים על העד הזה ולכן הם סלים למפרע אנמ סלינו בזלות העדים האחרונים העידו על הראשונים שהם גזלנים אז באופן כזה אין חידוש במה שנמסרים לא שייך לומר מה חזי ושמחת ענה שמוך ענה אני שומך הענה אלה גזלנים ואם להך נשנה דמר משום חידוש לקע אז את טעמו של רבא שאמר את זומם זה חידוש אין את טעמו של רבא לכן יפסלו גם למפרע אבל ך נש ד אמרנו שום פסיד כוחות ה בכל זאת חכמים תיקנו מכאן

ולהבא שלא יהיה פסיד לכוחות אמר רבי רמיה מדפתי עבד רפפה עובדה כבתה דרבה הוא אמר הכשיר עדות של עץ זומם שניתן לפני שיזמו אותה ולא פסלו למפריע ואילו רשה אמר חתה כבתה דביה מסכנה וחתה כבתה דביה ביעל כגם אלה השישה הלכות פה אחד מהמהם יש בשישה מחלוקות סימנה יעל קגם הלכה כמו הביה פה זה הלכה כאביה העין זה עת זומם בזה זה למפריע הוא נפסל זה הלכה כביה תמד הלכה כרבה חוץ משישה מקומות מה הם כמו שאומרת פה הגמרא יעל כגם זה סימן למחלוקת י של

יעל זה יאוש שלא מדעת ען זה עד זומם למפרע שלנו פה ל זה לחי העומד מאליו כף זה קידושין שלא נמסרו לביאה ג' זה גילוי דעת בקטין מ זה ממר וכי נבלות להכעיס זה השישה דברים אז אנ קרלו אני חושב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ד שב תשפד יום פטירת הבבא סלי רבי ישראל אב חסרה בן עישה זכותו יגן עלינו ועליכם ועל כל כעל ישראל אז גם נספר עליו וגם היום זה יום פטירת מורנו ורבנו רבי עזרא עבד ישעו מחכמי

הרם סובה אז ראינו בפרשת השבוע דבר פלא פלאות שימו לב אחר שלוש מכות קשות שמקבל מלך מצרים דם צפרתי הכינים נראה פלא מיוחד ויאמר השם אל משה אשכם בבוקר והתייצב לפני פרעה הנה יוצא הממה הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו תשמע אני מבקש ממך תתייצב מוקדם מוקדם בבוקר על הור בעת שמגיע פרעה גם הוא למקום למה היה כל כך בוער להריץ את משה מוקדם בבוקר אל פרעה שימו לב מה אומר המדרש אומר דבר פלא פלאות אומר היה פרעה רוצה לעסוק בתפילה להתפלל הקדוש ברוך הוא אמר

הקדוש ברוך הוא למשה עד שלא יצא לך והתייצב לפניו לפני שהוא יתחיל להתפלל אתה תתייצב קודם לא יאומן הקדוש ברוך הוא רואה שפרעה מחליט לאחר מכת כינים לפנות אליו ישירות להתפלל בתפילה רואה פרעה מחליט מה זה לבקש רחמים על עצמו ועל עמו לכן אומר הקדוש ברוך הוא למשה מהר מהר אתה תלך לפניו אתל פרעה בטרם שיחיד להתפלל כדי שלא יתפלל למה אם מתפלל פרעה הרשע שרש כזה שאיבד את ישראל כבר 60 שנה סליחה 60 ריבו יהודים שחט טבח הרג איזה מה לא עשה רעות התפילה שלו

יכולה להציל אותו תפילה של רשע כזה תראה מה זה תפילה מה זה כוח של תפילה כמה זה מבהיל אם אדם רשע מרושע כמו פרעה הוא מתפלל תפילתו נשמעת ויכולה לעצור את המכות הלכת כמה וכמה עושה רושם מרעישה עולמות תפילה של יהודי הכי רחוק איזה פלא פלאות זה הטוב יותר מפרעה פי כמה וכמה מה זה כריך אדם להעריך את עצמו אם פרעה היה מתפלל היה יכול תפילתו להשמע שהוא רשע מרושע בכל ה בטמה מטומ והכל מה זה תפילה של יהודי כל פנייה בורים ום מכל הלב שאדם

פונה מרעישה שמיים יכולה להרעיש את הגאולה אתה יודע השם בעל שם טוב עובר על הפסוק בתהילים מגדיל ישועות מנקו ועושה חסד למשיחו מה זה פירוש אומר השם מגדיל את הישועות למלכו מי זה מלכו אלה תלמידי חכמים ב מלכים ימלוכו ועושה חסד למי למשיחו למי שמשיח משיחו זה לא משיח מי ש סיח בתפילתו להשם יתברך פלא פלאות מה זה תפילה התפילה היא פועלת בשמיים דברים שלא יאומנו אותו דבר אדם רשע מתפלל ועושה וידוי ראינו אצל בלעם הרשע כבא שהוא הלך לקלל את ישראל ואומר לו מלאך השם

איך אתה הולך אתה לא רואה שאני מחכה פה אומר לא ראיתי אם הייתי רואה חס ושלום חטאתי לא ידעתי שאתה נמצא לפתי בדרך ברגע שאמר את זה הצליח מלאך השם לא יכל לפגוע בו רק אמר את המילה הזאת תראה מה זה אדם מבקש מתחנן רשע מרושע כמו בנאם הרשע אמר חטאתי לא יכל המלאך לפגוע בו זה עצר תראה ומה זה תפילה מה זה תפילה מה זה מילה של יהודי אפילו מילה אחת שמתפלל מה זה אדם המהות שלו זה מתפלל אם נמלא תיבת אדם אדם איך כותבים

אדם מלא א' א' לפ אדם א' של אדם א' לפ אחר כך ד ד ל ת ד מ מ מה אם קח נוציא את את הפשוט את הא' ד מ רק ניקח את המילוי מהא תיקח לפ מהמ מהד תיקח לת ומהמם תיקח מ המילוי נהיה מתפלל ממלא את האדם וכל המהות שלו התוכן שלו זה שהוא מתפלל הכוח של התפילה עם ישראל אין כוחם אלא בפה את תראי תולעת יעקב אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם אלוהינו נזכיר המה קרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד הכוח של עם

ישראל זה בפה שלו כמה הפה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא שאדם מתפלל כמה זקרי יקר כמה צריך לקדש אותו זה הכל הולך אחרי התפילה לכן צריך להתפלל כל דבר צריך להתפלל לקדוש ברוך הוא להתחנן לפני מי שאמר והעולם אז הנה היום זה הפטירה של סידנא בבא סלי הוא היה מהקדוש הגדולים שבמרוקו הוא נולד בשנת תרנ לאביב רבי מסעוד כבר מקטנות ניכר עליו איזה קדושה בטהרה היה בקיא בשס בפוסקים הרבה דברים גדולים אבל מה אני רוצה להגיד לכם קראו אותו בבא סלי למה בבא סלי האבא

המתפלל בבא אבא סלי צלי הה מתפלל למה בתפילות הזכות שלו לוהטות היה מעטי מתחלל על עם ישראל מה שהיה אומר זה היה נהיה קודש אבא שלו רגיד את עצמו תמיד לברך ישראל גם הוא היה בצל אביו הפך לאמן שואבת היה יושב מתפלל מקירות ליבו איזה לב טהור היה צריך כל אחד מה צריך שהיה מתפלל הפנים שלו יירו כלהבה אומר רבותינו איזה אהבה היייתה לו איזה זריזות הכל רק מתפלל היה שלם בתורה ביראה לא פשוט לא פשוט אז הוא זכה זה מספר לך מרדכי אליהו אומר שכשלה

בבא סלי לארץ הקודש אגנה הספינה בנמל חיפה קיבל את פניו אותו זמן שר המשטרה של אז אז הוא אומר לו בוא תעלה על הרכב שלי אני אקח אותך ל לירושלים אמר לו לכאורה רכב זה הוא לא שובט שבת ואני לא רוצה לנסוע בו אז אני אעלה לאוטובוס רגיל כמו כל עם ישראל הוא עלה לאוטובוס במהלך הנסיעה הגיע זמן המנחה רוצה להתפלל מנחה זה מספר לך מרדכי אליהו ביקש מהנהג שיעצור וימתין עד שהוא יסיים תפילתו הנהג לא הכיר אותו אומר לו אני לא מוכן להנתן אתה רוצה

אני אוריד אותך אומר כן תוריד אותי הוריד אותו והצדיק התחיל להתפלל התפלל איזה תפילה לאט לאט בכוונה ובקדושה גדולה כשסיים אומר טוב עכשיו ילך לעמוד בתחנה רואה אוטובוס עומד אומר לו לאיפה כבודו לאיפה נוסע אומר לו אני לירושלים עלה רואה זה אותו אוטובוס שהוא היה אומר לה למה התעקבתי כל כך אומר הגעת הגענו לתחנה אפוס עצר מה שהצליח נהג להניע אותו לא יכול אתה עלית עכשיו זה אומר לו בב סלי עכשיו אתה יכול לנסוע הפרת לי להתפלל אתה מבין זה תראה שאל אותו דרכ אליהו ראית

מה קרה אומר זה שיידעו כולם תפילה זה לא פשוט שלא יזלזלו בתפילה זכה זה תפילה היה קוראים לו בבא סני וגם כל מה שהיה אומר זה ככה היה נהיה מספר לכם היה בצפת בב סלי הגיע לצפת שהיה בצפת אותו זמן לא היה אפשר להיכנס לבית הכנסת הארי כל מי שהיה נכנס לשם היה נזו היו סוגרים אותו כבר נעול שנים רבות בא בבס עם השמה שלו אומר לגב תפתח לי אומר לא אסור זה מי שנכנס זוק אומר אל תפחד תן לי תכנס שמ שאמר לו תשמע חביבי

זה מסוכן לא פתחו לו הרגישו עליו שהוא אש קדוש פתח אומר התפלל שמה ארב שעות אחרי אב שעות יצא אמר מה היום כל עם ישראל יכולים להיכנס פה זה בית הכנסת של הארי ופה אפשר להתפלל לתפילות נשמעות מפה להתחנן ולבכות לקדוש ברוך הוא ככה היה אחר כך הוא אמר להם בצפת תתנו לי איזה תלמיד חכם שאני רוצה לפרנס אותו אמרו לו החכמים בצפת תשמע יש בו תלמיד חכם פרסי בגיל כמעט 50 אבל חולה אבל הוא תמיד חכם כל היום לומד חולה קשה ל הוא בבית חולה

אבל כל היום לומד הוא רווק ואין לו איך לחיות אתה רוצה להחזיק אותו אומר כן בוא נלך לבית שלו הלך לראות אותו אמר לו תשמע אני שמעתי עליך איך אתה לומד והכל אני רוצה לתמוך בך אומר אני לא צריך כלום אני מספיק לי לאכול לחם יבש אומר לו אני רוצה להיות בריא ואני רוצה להביא ילדים להתחתן להביא ילדים מה אני מה בשביל מה באתי לעולם אני צריך להתחתן ל בילדים אומר לו אני מברך אותך שאתה יהיה לך אישה ותהייה בריא ותביא ילדים פעם הבאה שאני אבוא

אתה תראה לי את הילדים שלך עשה לו שמה איזה תפילה והלך שם לו איזה סכום שיה לו לפרנסתו והלך תראה עכשיו מה קורה לא עבר כמה חודשים באאה איזה אישה אחת אמריקאית לגור על ידו בשכנות שיפצה לה שמה איזה דירה יפה ו בינתיים שכנים אחרי חודש חודשיים התחילה להכיר את הבחור הזה את הרווק את התלמיד חכם הזה נכנסת מסדרת לו את הבית מנקה היא היייתה אישה אלמנה מסדרת מנקה היא מבוגרת בגיל 50 40 50 אמרו לה השכנים תשמעי תחנתי איתו כל הזמן נכנסת יוצאת לא נעים

תתחתני טפלי בו אומרת אני מוכנה הוא אדם טוב אני מוכנה להתחתן עמו טוב אמרת אני כבר אדבר איתו נכנסה אומרת לו תראה אני כל הזמן נכנס אתה רוצה להתחתן איתי מה הוא אומר לה לא אומר לה לא יש לך בת ראיתי בגיל 20 אני רוצה איתה להתחתן למה אני רוצה ילדים את יכולה להביא ילדים אמרת לו לא אז אני רוצה אישה להביא ילדים אמרת לו אבל איך זה אפשר אתהה חולה אתה בגיל 50 היא בגיל 20 אומר לה תשלי אותה אלי תרצה אותי טוב שאלה אותה

אומרת כן אני רוצה אותו את יודעת מה את מדברת כן אין בעיה אם את רוצה אז בסדר הלכה הביאה רופאים מומחים גדולים ריפו אותו העמידו אותו טוב טוב על הרגליים נהייה כאחד האדם כמה חודשים אחר כך התחתנה התחתנה איתו הביא ילדים בא ב בסני ראה ילדים קטנים זוכרים בחצר ואיזה בית יזה פרנסה יזה ישועה זה תפילה של צדיק זה תפילה של אדם צדיק אתה מבין מה קורה וא אדם צדיק פלא פלאות אלה פלאות אז הוא זכה זכה בבא סלי הוא היה גם כן הרבה הרבה היה

אצל משפחת אבו חצילה הכוח גדול אחד מהכוחות שלהם הגדול שהיו קדושים היו שומרים שומרים על הקדושה בעזרת השם נזכה להתקדש ולשמור את מצוות השם אלוקינו בעזרת השם אמ כן אז אנחנו עוברים למלאכים היום מתחילים עוד הפעם מלאכים א' אנחנו כן פרק א' מלכים א' פרק א' פסוק א' והמלך דוד זקן בא בימים ויכסו בבגדים ולא חם [‏צחוק] לו ראית בא בימים זה לשון של בני אדם מלבן שיער הקמטים על הפנים מזקנה הבא לפני לפני הימים היו מכסים אותו בבגדים בכל זאת לא היה בשרו מתחמם למה

כתוב בגלל רבותינו אמרו קרע את המעיל של שאול ולכן מי שמזלזל בבגדים המבזה את הבגדים אז הבגדים לא מחממים אותו במדרש כתוב אמר רב שמואל בן נחמני כשראה דוד את המלאך עומד בירושלים חרבו שנופה בידו נצנן דמו מהפחד ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה ועמידה לפני המלך ותהיו סוכנת ושכבה בחקיך וחם לאדוני המלך למה למה בתולה בתולה מחמם את הבשר יותר לכן תת מחממת תחמם אותו אני צריך ולכן ויבקשו נערה יפה בכל גבון ישראל וימצאו את אבישר השונמית והביאו אותה למלך אז מה מצאו

בקשו בכל ישראל והביאו לו את אבי שג ונערה יפה עד מאוד ותהי למלך סוכנת ותשרה והמלך לא דעה למה ככה זה טוב שהיא תהיה כל הזמן בתולה לא ירבה לו נשים למה היה לו כבר 18 נשים לכן לא יכול לקחת עוד היא רק הייתה משרטת אותו בחימום הזה זה הכל ואדוניה בן חגית מתנסה לאמור אני אמלוך ויעש לו רכב ופרשים 50 איש רצים לפניו היה מראה בעצמו נשיאות וגדולה אדוניה בן חגיד כאילו אומר אני אהיה מלך הגדולה שהייתה מראה לעצמו רק בשביל למלוך ו50 איש אומרים

רבותינו נטולי תחול וחקוק כפות רגליים רצים לפניו עשה לו רכב מיוח לרכוב בו פרשים 50 איש רצים לפניו ולא עצבו אבי מימיו לאמור מדוע כך עשית וגם הוא טוב תר מאוד ואותו ידע אחרי הב שלום מעודו לא אמר לו אביו למה אתה עושה דבר כזה שלאו כהוגן וגם הוא טוב תואר יפה תואר היופי זה הגון למלכות ואותו ילדה אמו מיד אחרי שנולד אבשלום עכשיו הוא גדול האחין אמנון ודניאל ואבשלום הגדולים ממנו כבר מתו גם אמנון מת גם דניאל מת וגם אבשלום עבור זה חשב אני מגיע

לי עכשיו משפט המלוכה ויוד ברב עים יואב בן צרויה במי ויתר הכהן ויעזרו אחרי אדוניה ראית דיבר היה יודע שבליבו של דוד עליו על שרג את אבניר ואת עמשה ואב שלום אז הוא דיבר עם מביתר הכהן ועם יואב וצדוק הכהן ובניה ובניו ידע ונתן הנבי ושבעי ורעי והגיבורים אשר לדוד לא היו עם אדוניהו גם נתן הנביא ניבא לדוד ששלמה המלך ימלוך שלמה יהיה שמו ויזבח אדוניהו צון ובקר אומרי עם אבן הזוחלת אשר אצל עין רל ויקרא את כל אחד בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך

איזה מרי מרי זה שור של פטם אצל אבן הזוחלת זה היה אבן גדולה היו הבחורים מנסים את כוחם להזיז את האבן הזאת לכן זה נקרא אבן הזוחלת שמה איפה עלית אבן הזוחלת עמדה אצל עין רוגל זה עין קצרה זה איפה שגובש כובשים בגדים היה מתקן מגדי צמן ברגליו היה בועט ואת נתן הנביא ובניה ואת הגיבורים ואין שלמו אחיים לא קרא לכולם הוא קרא למה הוא יודע שהתנבא עליו הנבי שהוא ימלוך אז לא קרה לשלמה עד כאן טוב איזה דו זקן כתוב זקן בא בימים הוא נפטר

בגיל 70 ד לפני 70 משניות וקודם המשנה הצדקה כן קודם נעשה את ה נכון בראשית תמן תראה תמן שבת גבנה ד בראשית ברא שית והנה ר שבתות עלי השבת לשות את הגן ג 00 ש איש בב בשנה בשבת בוש בשרג במאכלים הקודש השלם בשבת ב י כש מ י בו ואתה א י כ מרחוק וא ז מחמים דר צרופה מרנו כלח בו משניות וקודם המשנה את הצדקה בבקשה מי שלא נתן בשבת יתן על היום כומר שלוש היום שלוש לשבת בבקשה את גיד נתת ציו משה פעם

מה יש לא לא לא צריך פעם אנחנו משניות בעזרת השם כתובות פרק חמישי משנה א' אף על פי שאמרו בתולה גובה 200 ואלמנה מנה אמרו חכמים בדולה גובה 200 זה ה עיקר ואלמנה מנה אם רצה להוסיף על הכתובה הקצובה אפילו 100 מנה יוסייף רשא להוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן הרוסים בין נישואין גובע את הכל רבי אליעזר בן עזריה אומר מנישואין מנ נתגרשה גובע את הכל מרוסן בטולה גובה 200 נה מנ שלא כתב לה א מה זה כתב לה יותר ויותר ויותר שנכס לא כנס אותה

רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבטולה שטר של 200 הויא כותבת קבת אמך מנה ולאלמנה מנבי כותב כב ך 50 זוז רבי מאיר אומר כל הפוחד הבתולה מ2 לאלמנה מנה אחי זה בעלת זינות אסור לאדם שישה עם אשתו בלי כתובה כתובה זה לא פחות מ2 לבטולה חייב ב נותנים לבתולה 12 חודש מ שתבעה הבעה לפרנס את עצמה תכין תכשיטים לא יכולה לבוא ככה קלה צריכה יהיה לה תכשיטים להכין כל מה שהי צריכה קושב שנותנים לאישה כך נותנים לאיש לפרנס את עצמו יכין סעודה יכין עניינים היום

לא צריך היום יש הכל מוכן לא צריך ללכת את הצורב לא צריך להכין בבית את הסעודה אתה מזמין את זה בטלפון וזה בא הכל זה בא אוטומט רק צריך פלוס ולאלמנה 30 יום הגיע הזמן לא נסו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה תפ אומר ל הכל תרומה עקבה אומר מחצ חולין מחצ תרומה הגיע נו משנה ג כן אנחנו היום בדף עג מסכת בב קמה שם אחוד קדש בריך שכנת בתחי ותות כן באותיות וכ ביחוד שנים בשם כל ישראל נחבאים ק מצות עשה שלימוד תורה כמו שמ כתוב והגית

בו למדים תורה לשמ ןש במקום עליון לעשות צ בורנו נועם אד אנו עלינו עשה ידנו כ עלינו עשה ידנו כוני י רצון לפניך אנוש ב חו בנו חבר טא מות ל ממח בהם אנו שג הממת ורך חך אתה ברוך ברוך אתה א אתה ברוך חוקיך בית אדם חודש ברו את אדבר אד מי שמיים וארץ כן אז היום הלימוד נו נשמת כרמלה בצים חחה ולהצלחת נו נשמת שושנה בת לאה נו נשמת מאיר בן אסתר זגורי להצלחת פרי פרלה בת גילה אלגריה להצלחת גלית פני בת איזה בסדר

גם היום להצלחתו של החתן בנינו הבן שלנו זה רבי משה אליה בן נעומי אז בעזרת השם היום הוא מתחתן יהיה לנו בשעה טובה בעזרת השם בעזרת השם בערב באולמי נוב ברחוב שחראי אז מי שרוצה ישמח אותנו ברוך הבא אז החתונה תהיה באולמי נוף היום בערב בשעה בערך 7 וחי באולמי נוף ברחוב שחראי בבית וגן אז אשמח מאוד אז שיהיה הלימוד להצלחת החתן והכלה שיהיה להם נחת ושמחה יבנו בית נאמן בישראל אמן ול הצלחת כל עם ישראל בעזרת השם ורפואת שושנה שוקת בת מרים והצלחה ברפואה של

סיטר בת איריס ולהצלחת משה בן שושנ שוקת והתמר בן שרה זה אבא גם שייה לו ישות כ ששחרר יהיה לך גי בן אסתר אסתר טו תזכה גי חיים בן אסתר יהיה לו ישועות נשמת בת שבע בת מלכה נשמת בת שבע בת בת מנכה כן רבותיי לפתוח דף עג הסימן שזה עדן גן גן עדן בעזרת השם שיהיה ישועות גמטריה עמוס ן עדן גמת עמוס ומ גן עדן מכד כשמחך ירו בגן עדן מכ יפה תנן גנב על פי שיניים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל

אמרנו במשנה גנב על פי שיניים אדם שגנב בהמה על פי שני עדים וטבח ומכר על פיהם על פי שני עדים האלה ב מעידים עליו שדבר ומחר בסוף נמצאו העדים האלה זוממין מה זה זוממין באים שני עדים ואומרים אתם הייתם איתנו באותו זמן שאתם מעידים שזה היה הייתם איתנו בכלל בניו יורק אותו יום זה לא כמו שאתם אומרים זה נקרא זוממין משלמים את הכל לזה שהעידו עליו כל מה שצריך אם זה טביחה מכירה צריך לשלם את ה שלומי אבעה וחמישה הכל הם משלמים למעלה ראינו מחלוקת בין

אביה לרבה עץ זומם הביה אמר למפריע הוא נפסל ורבה אמר מכאן ה הבא הוא נפסל ואמרנו חתה כבה ביעד כגב שאחד מהם זה ען זומם מה זה למפריע הוא נפסל הנ משל הוא העיד העיד עליהם שב' בניסן העיד שזה גנב על הבן אדם הזה והוא והעיד גם כן שהוא טבח ומכר ואחר כך בא' באייר אחרי חודש נמצא זומם באו העידו עליו שהוא היה עד זומם זה עד שקרן הוא לא ראה את העדות הזאת עכשיו השאלה ממתי הוא נבסל מ מ או רק מכאן ו הבא הוא

נפסל לעדות מחלוקת בין הביה לרבא הביה אמר למפריע כבר מא' בניסן הוא נפסל רב אמר מכאן ולבא הוא נפסל הנחתה למפרע ככה אמרנו עכשיו הגמרא מקשה על הביה מקשה על הביה תנן גנב על פי שיניים בטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין העדים זוממין משלמים את הכל מילה שעידו על הגנבה וחזרו ועידו על הטבחה זמו על הגנבה וחזרו זמו על הבחה פינס פדו הטבחה פסן היו המים משלמים הטבחה לא שך בהם אם לפי מתמר מפריע בכלל לא שיך בהם דין הזמה את השאלה עוד פעם מה דו

לא מדובר שעידו על הגנבה קודם כל העידו אותו על הגנבה כגאון העידו על הגנבה וחזרו והעידו על הטבחה ואז הם העידו על אותו בן אדם שהוא גנב העידו עליו הגנבה וחזרו והעידו עליו על הטבחה והוזמנו על הגנבה בתחילה קודם כל אוזמו על הגנבה וחזו עוזמו על הטבחה קודם זמו על הגנבה ואחר כך הם לא דא ככה מדובר ואחר כך הוזמו על הטבחה בסקה דעתך זה מפריע ונפסל כבר מיום מ' בניסן אם הוזמו ב' ביר למפריע כמו שאתה אומר הביה אני כו זמו ו הגנבה כין שהם

הוזמו עלד הגנבה למפר הטבחה פסולין הבו כבר עכשיו כאשר מעידו על הטבחה נגדה דבר מפריע שהיו פסולין לדעת הבעד זום למפריע הוא נפסל לפי דעתו אז אם ככה המים משלמים טבחה אם הוזמו ואחכ אחר כך על הטבחה למה משלמים עידי הטבחה הרי כעת כבר התברר שעדותם היייתה פסולה גנבה אז לא שייך בהם דין הזמה לא שייך להזים אותם הם חייבים אולי שלא אותו שלא מוכר לאפשר להגיד הם הם הוזמו ע על הטבחה למה כבר למפריע הוברר שהם היו כבר זוממין על הגנבה אם אין גנבה אז

אין טביחה ומכירה לא שייך זה שלהם זה שלא הוא טובח שלא הוא מוכר אמרי מתרצת הגמרא אז אם ככה אז קשה על הביה אמרי אכה במס קנן כגון שהו זמו על הטבחה תחילה נכון לא הזמו קודם על הגנבה קודם שבאו עדים וזימון רק אחר כך הזמו אותם על הגנבה אז כאשר הוזמו על הטבחה עדיין היו עדים כשרים שרי עדיין לא הזמו על הגנבה לכן גנב על פי שיניים וטבח ומחר על פיהם נמצאו זוממים משלמים את הכל במה מדובר שקודם כל הוא על הטבחה ואחר כך על

הגנבה הגמרא מקשה על התירוץ הזה אמרי סוף סוף כדר מזמה הגנבה סוף סוף כדר ממה על הגנבה מדה פס הו אז המים משל הטבחה בכל זאת עדיין אפילו שקודם אתה אומר הוזמו הטבחה ואחר כך הגנבה בכל זאת כאשר חזרו והזמנו אותם על הגנבה נגלה הדבר למפריע התברר לנו הדבר כאשר ידו על הטבחה היו כבר עדים פיסולים אז למה משלמים על הטבחה כבר התברר למפרע שידים פסולים באותה שעה של הטבחה אז אין תו דם עדות אז לא שייך בהם הזמה לכן הגמרא מסיימת בלכתה שעידו בבת אחת

הביאור האמיתי של המשנה שמשלמים את הכל שעדות היייתה תוך אני אמרתי לך אם טבחו מחר ובאו עדים וזימון הגנבה ועל הטבחה היידו בבת אחת הזמו אותם גם על הגנבה וגם על הטבחה בבת אחת ולכן בעדות אחת תוך כדי דיבור העידו גם על הטבחה וגם לכירה ואז הם זמו בתחילה על הגנבה ואחר כך הוזמו על הטבחה אז כון ש עידו בבת אחת על שניהם תוך כדי דיבור לכן כאשר הוזמו לבסוף על הגנבה בכל מקום עדיין היה אפשר להזימה על הטבחה למה בשעת עדות יחה היו עדיין עדים

כששרים היו עדים כשרים אז כיון שבשעה שהעידו על הטבחה היו יכולים לחזור בהם על העידוד ש גנבה עדיין תוך כדי דיפור לכן זה נחשב שקשרים היו באותה שעה ככ אומר התוספות תוספת אומר כיוון שבשעה הם היו יכולים לחזור בהם בשעת העדות אז כיוון שהיו יכולים לחזור בהם זה נקרא עדות טובה העדות היא טובה היו יכולים לחזור בהם מיד הנה היו יכולים לחזור בהם על הדות של הגנבה עדיין תוך כדי דיבור לכן זה נחשב שקשרים היו באותו שעה כשרים היו באותו שעה מה שוא אומר ג שזה

תוך כ כן תוך כדי דיבור אבל מכאן זה משמע למה כתנא האם נאמר שמחלוקת רבה ואביה בבריתה זה מחלוקת התנאים משתנים בבריתה שנחלקו באותו מחלוקת של רב האם נאמר שהם נחלקו ברבה והביה נחלקו כמו מחלוקת התנאים שבברית מה היה היו שיניים מעידים אותו שגנב גנב בהמה והן מעידן אותו שטבח גם אותם שניים מעידים אותו שטבח והוזמנו על הגניבה קודם עדות שבת ל מקצתה בת לכולה לא זמו על הטבחה רק על הגנבה הדין הוא העדות שבת ה מקצתה כמה שו זמו על הגנבה אז עדות הטבחה בטלה

מאליה למה אם לא גנב אז לא טווח זה לא שלו בסת מה אם היה גונב אז היה שלח על זה טביחה אז שיח על הגנבה טבחה אבל פה יש עדים שמעידים שהוזמנו שהוא לא גנב זה לא נכון מה שידו העדים האלה שהוא גנב אז אם אין גנב אין טובח אז לכן העדים משלמים רק כפל ואפילו אם יחזירו ויזמו אחר כך לטבחה פטורים למה התברך שעדות הטבחה הייתה פסולה אבל הוזמו על הטבחה רק רק על הטבחה ולא על הגנבה לא זמו אז זה אין כאן עדות הגניבה

לא בטלה לכן הוא משלם תשלומי כפל לנגני והן משלמים תשלומי שלושה העדים משלמים לזה שזמנו עליו תשלו ו שלושה להשלים את ה אתכן אמר רבי יוסי במי דברים אמורים בשתי עדויות אבל בעדות אחת עדות שבת מקצתה בת לכולה במן דברים אמורים שאם הוזמו רק על הטבחה לא בדלה בכח עדות הגניבה והגנה באמת משלם תשלומי כפן שהיה עידו בנפרד עידו על הגניבה בנפרד ועל הטבחה ב נפרד ואז אין עדות הגנבה בטלה כשהו זמו על הטבחה אבל אם העידו על הגניבה ועל הטבחה בעדות אחת אז עידות שבת

לה מקצתה בת לה כולה זה בפעם אחת עידות בבת אחת בשלמה במדברים אמורים שאם הוזמו רק על הטבחה לא בת לעדות של הגנבה בשתי עדויות העידו על הגניבה בנפרד ועל הטבחה בנפרד אבל בעדות אחת שהעידו בבת אחת גם על הגניה ו גם על על ה על הטבחה עדות שבתל מקצתה בת כולה ומה קורה פה כיוון שהו זמו על הטבחה בת לה גם עידות הגנבה והגנב לא משלם גם ללא כפל למה זה עידות שבת ל מקצתה בת לכולה אין מה לעשות ום גם לא משלמים שלושה לא

עכשיו הגמא שואלת מה בשתי עדויות מה כנת רבי יוסי שאמר מהי בשתי עדויות ומהי בעדות אחת אמה בשתי עדויות בשתי עדויות ממש כלומר מה זה ממש בשתי כיתות שתי כיתות של עדים כת אחת אומרת גניבה כת אחת מעידה עליו על הטבחה ומה זה עידות אחת בבת אחת של עדים העידו אותה כת בזה אחר זה קודם על הגניבה ובזמן אחר העידו גם על הטבחה אם נפרש ככה לא הבנתם לא באותו מעמד הם מעידים על שתם לא תלוי אפשר גם אבל זה בשתי עדויות מה זה שתי עדויות

ומה זה עידות אחת שתי עדויות ממש שתי כיתות של עדים ועידות אחת כת אחת בבת א בכת אחת של עדים נכון כת אחת הגמרא אומרת קת אחת של עדים העידו בזה אחר זה העידו על הגניבה ואחר כך העידו על הטבחה לא באותו זמן בזמן אחר רשי ככה אומר נכון בזה אחר זה הכוונה לא באותו זמן אבל בזה אחר זה עוד זמן ועכשיו יש לתמו ואמר רבי יוסי בעדות אחת ואמר רבי יוסי בעדות אחת עכשיו עידות אחת בבת אחת בזה בכת אחת בזה אחר זה אז כי

משדה הגנבה ודר משדה הטבחה אז אם ככה אם אז יש תמ גדולה וכי אמנם סב רבי יוסי ש העידו בכת בכת אחת בזה אחר זה כי משדה הגנבה דר משדה הטבחה העידו על הגנבה אחר כך דו על הטיחה אז מה הדין הוא כי מזמה הטבחה עדות שב ב מקצתה בת כולה כאשר הוזמו הטבחה אז מה זה נהיה עידוד שבת ה מקצתה בת לכולה בזמו גנבה אמך תתך אז גם זה אז גם עידות הגנבה בטלה אז מאיפה תיקח את זה לומר כלומר אין בזה סברה כין שהם

שני עדויות שונות זמו רק על הטבחה אין סמרה לומר שגם עדות הגנבה בטלה אין עליו אני חייב לומר בשתי עדויות בעדות אחת כאין שתי עדויות מה אלא לי רבי יוסי אמר בשתי עדויות מה פירוש שתי עדויות שהוא אמר בעדות אחת כאין שתי ודיות ומה נינו מה זה עדות אחת כיין שתי הודיות כת אחת בזה אחר זה כת אחת של עדים על הגניבה ועל הטבחה אבל הם העידו בזה אחר זה בשני עדויות נפרדות וסובר רבי יוסי רק באופן זה לא אומרים עדות שבת לה מקצתה בת לה

כולה אבל בעדות אחת בבת אחת לא אלא גם בזה גם עידות הגניבה בטלה אבל רבנן חולקים על רבי יוסי אומרים גם בעדות אחת בבת אחת אם הוזמו רק על הטבחה לא בטלה עדות הגנבה אולי אני אחזור על זה עוד פעם קהילות בסדר בסדר בסדר גמור הלאה תכף תכף תכף מ בשתי עדויות עוד פעם אני חוזר כן אני חוזר על זה חוזר על זה לא רבי יושה אמר במה דבר ממורים בשתי עדויות שעידו על הגנבה בנפרד ועל הטבחה בנפרד ואז עדות הגנבה בתלה כשהו זמ תפיחה אבל

בעדות אחת עדות שבת מקצתה באת כולה כמן שהו זמו על הטבחה באת גם עדות הגנבה והגנב לא משלם על זה כפל תשלומי כפל לא הם ולא הוא עכשיו הגמרא מבארת מה בשתי עדויות ומה היא בעדות אחת אנה מה בשתי עדויות בשתי עדויות ממש בשתי כיתות שתי כיתות של עדים כת אחת עידה על הגנבה כת אחת עידה לטבחה ובעדות אחת בבת אחת בכת אחת של דים בזה אחר זה העידו אותה כת אותה כת העידו על הגנבה ואותה כת אחר כך העידו על הטבחה אם נפרש כך פלא

פלאות י שתמו על זה ואמר רבי יוסי בעיתות אחת וכי יגיד על זה רבי יוסי בעיתות אחת בבת אחת בזה אחר זה כ בכת אחת בזה אחר זה כ מסדה הגנבה ואדם מסד מסדה הטבחה כ מזמ הטבחה עדות שבת מקצתה בתלה כולה וזה מוו הגנבה בכי ע דבר כזה יגיד רבי יוסי אם דו על הגנבה אחר כך עדו לתפיחה הדיל הוא כי מתמה יגיד רבי יוסה כשר הוזמו על הטבחה אומרים עדות שבת מקצתה בת לה כולה וגם עדות כלומר הזמו לו הגנבה וגם עדות הגנבה בטלה

מאיך היתך מאיפה אתה לומד את זה אין בזה שום סברה אב כמן שהם שני עדויות שונות הוזמו רק על הטבחה למה למה אין סמרה לומר שגם עדות הגנבה בטלה אל ליב בשתי ודות עדויות אלא ליו רבי יוסה אומר כונתו היא בעתות אחת כגון כעין שתי עדויות ומה ענינו כת אחת בזה אחר זה חייבים ומר כת אחת של עדים על הגנבה ועל הטבחה אבל הם העידו בזה אחר זה שתי עדויות סובר רבי יוסי רק באופן זה לא אומרים שעדות שבת ה מקצתה בת לכולה אבל בעדות אחת

בבת אחת לא אלא גם הגנבה בטלה אבל רבנ חולקים עעל רבי יוסי והם אומרים שגם בעדות אחת בבת אחת היא מוזמ על הטבחה לא בטלה בכך עדות הגנבה עכשיו נראה בסברה עכשיו צריך להבין את הסברה שנחלקו רבי יוסי ורבנן ברוה סברו בחכמי המדרש דכו לעלמה תוך כדי דיבור כדיבור דמה או זה מחלוקת ידועה בשס דכו עלמה בין רבי יוסי בין רבנן מודים שתוך כדי דיבור כדיבור דמה ממש תוך כדי דיבור אם חזר בו תוך כדי דיבור זה כמו דיבור זה אותו הדיבור לכן כשידו בפעם אחת

על הגנבה ועל הטבחה תוך כדי דיבור זה נחשב לעדות אחת ואם באת מקצתה בת כולה מה אז אם ככה מה בק מפלגי בזה נחלקו רבי יוסי ורבנן רבנן ס מכאן ובא הוא נפסל עץ זומם וכול עלמה תוך כדי ד כדיבור דמה ובמה מחלוק את רבי יוסי ן רבנן רבנן מכאן ב הוא נפסל וקית זמה כיוון שרק באותה שעה שהו זמו הם נחשבים ידי פסלים לכן הטבחה דקם מזמה אזום רק על הטבחה שהו זמו הם הם הוזמו על זה הם נקראים עודים זוממים על הטבחה אבל הגנבה

הגניבה דלא מזמה לא זום על הגניבה שלא זמו לא זמו אז אין עדות הגניבה בטלה במה שבת לעדות הטבחה זה דעת רבנן רבי יוסי סבר למפריע הוא נפסל וכיון ד מיד כסיד הוא ד מפס כימו הבחה הזמו ונמה הגנבה תוך כד דיבור כדיבור דמה אבל דעת רבי יוסי שעץ זומם למפריע או נפסל היה ב' באייר ההזמה זה כבר הולך על אל בניסן בכבד מיד כי הסדו הוד מפס כיוון שעל ידי ההזמה הם נפסלים למפריע מתברר מיד שעידו היו פסולים וכוון שעדות הטבחה היייתה תוך כדי דיבור

של עדות הגנבה ממילא הזמו להו הטבחה שממילא הזמו טביחה הזמו להו נמה הגנבה אז גם עדו הגנבה בטלה למה ד תוך כדי דיבור כדיבור דמה ועידות הטבחה ועידות הגנבה זה עידות אחת אז מחלוקת הביה ורבה זה במחלוקת של רבי יוסי ורבנן אז קשה על הביה מרבנן הם סוברים שרק מכאן הונ באו נפסל לא כמוך רבי יוסי שאמרת למפריע ונפסל אמרי הגמרא דוחה אי תוך כדי דיבור כדיבור דמה קולמן מפו נפסל אם באמת היו סוברים כולם שתוך כדי דיבור כדיבור דמה אז באמת בין רבי יוסי בן

רבנן היו סוברים שעד זומם למפריע או נפסד כדברי אביה וגם רבנ ודים שגם דוד הגניבה בטלה אלא אחה בתוך כדי דיבור כדיבור דמ כ מפיגי זה מחלוקת רבי יוסי ורבנן אם תוך כדי דיבור כדיבור דמה או לא רבנן סברה תוך כדי דיבור כדיבור רבנ סלו כדיבור דמה רבי יוסי סבר תוך כדי דיבור כדיבור דמה רבנן אומרים לאו כדיבור דמה ולכן עדות הגנבה טביחה זה לא זה שני זה ממש שני עדויות נפרדות זה לאו כדיבור דמי ולכן אפילו שהוא זם על התיח עדות התות הגנבה לא בטלה

לכן הוא משלם כפל ורבי יוסי סבר תוך כדי דיבור כדיבור דמה לכן העדות על הגנבה והטיחה נחשבים כעדות אחת כשהוא זם על הטבחה הוזם גל על הגנבה בטלה שהפס פסול עדות באותה שעה גמ מקשה וסבר רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמה והתנן הרי זו עולה תמורת עולה הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים תמורת עולה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אם ניקח נתכוון מתחילה שהוא רוצה שחציה תהיה תמורת עולה הצה תהי את מורת שלמים

או ואי אפשר לקרות שנינ שמות כאחד דבריו קיימים תוך כדי דיבור כדיבור דמה ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה נ בא נמלח פשטה ואמר רב פפה נמלך בתוך כדי דיבור קמרינה עכשיו נראה את הקושיה נסביר ויסב רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמה תנן ראינו במשנה אחרת לא כך אם אדם לקח בהמת חולין והעמיד אותה אצל שני בהמות אחרות שאחת הייתה עולה ואחת הייתה שלמים ואמר על ה בהמת חולין הרי זו מורת עולה תמורת שלמים מה דינה עכשיו הריז זו

תמורת עולה הבהמות החולין נתפסת בקדושת עולה כדין תמורת עולה אותו דין זהו למה תופסים לשונו הראשון זה אז לכן תמורת עולה זה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בודקים אותו אם לכך נתכוון מתחילה בהמה תהיה חצי ורצי תמורת שלמים אז לכן הוי ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת אדם לא יכול לומר בבת אחת שני מילים רוצה שחצה תהיה ולה חוצה תהיה שלמים אין לו אפשרות לעשות את זה בבת אחת לכן דבריו קיימים באמת חצה תמורת עולה חצה תמורת שלמים אז מה לעשות תראה הבהמה עד שתתאר

תמחר דמי חציה יביא עולה בדמי ח יציאה יביא שלמים אבל אם אמר תמורת עולה ואחרכך התחרט ואמר תמורת שלמים בזה מודה רבי יוסי שזה תמורת עולה עכשיו עכשיו ע זה הגמרא שואלת למה ובנל בא שאלנו על זה נמלך פשוטה בט שתפס בור הראשון תמורת עולה גמרנו כבר אכל תמורת עולה מה בא לחדש בזה רבי יוסי ואמר רפפה נמלך בתוך כדי דיבור כע רבי יוסי מדבר הרי זו תמורת ע בתוך כדי דיבור מיד על דברו בתוך כדי דיבור אמר תמורת שלמים אז סובר רבי יוסי שאפילו שאמר

תוך כדי דיבור מכל מקום תוך כדי דיבור לו כדיבור דמ אז יוצא שרבי יוסי סובר שתוך כדי דיבור לו כדיבור דמה וופה אתה אמרת לי שדעת רבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דמה חזק אמרה תרא תוך כדי דיבור הוה יש שני אופנים תוך כדי דיבור חד כדי שאלה תמיד לרב שלום עליך רבי אומורי זה נקרא שאלה תמיד לרב הראס אומר שלום עליך רבי שלוש מילים ל הראשי אומר השלום עליך רבי אומורי לא פהו אח וחד כדי שאלת הרב לתלמיד הרב לתלמיד אומר שלום עליך אז כי

כיט לרבי יוסי תוך כדי דיבור כדיבור דווקא בשיעור של כדי ש תלמיד לרב תלמיד לרב שלום עלי אבל שלום עליך רבי אומורי נפיש זה שיעור גדול יותר בשיעור גדול כזה סובר רבי יוסי לא אומר ך כדי דיבור כדיבור אבל בשיעור קטן כדי שאלת הרב לתלמיד שלום עליך הטלה יש אומרים לרבי יוסה תוך כדי דיבור כדיבור לכן למעלה שאמרנו היד תביך בתוך כדי דיבור על הגנבה אז זה שלום עליך ולכן אמר רבי יוסי שאומרים תוך כדי דיבור כדיבור ד לכן בעדות אחת העדות שבת למצת בלה כולה

ולא משלמים אם זה תוך כדי רק שלום עליך רק שלום שלום עליך ואצלנו זה שלום עליך רבי המורי יפי נכון אמר אמר הבא לי זה פשוט לא נכון נכון אמ רבא עדים שהו כחשו בסוף הוזמו נהרגים ד הכחשה תחילת אזמה היא אלא שלא נגמרה עוד ממרה נוספת של רבה בעניין עדים זוממים אמר רבא עדים שהוכחו ו בסוף הוזמו עדים שהעידו על פלוני שהרג את הנפש ואז פסקו דינו למיתה על פיהם שני עדים אחר כך בוא עדים אחרים היידו שאותו פלוני לא הרג את הנפש הקישו את

הראשונים לא הרג כן לא הרג הינו איתו אבל לא הזיו אותם זה לא הם לא אמרו אם מנו הייתם מהצד שלו לא אומרים אם מנו הייתם הוא לא הרג אבל לא אומרים לעדים עושים אותם זוממים אתם בכלל הייתם איתנו הם באים אומרים זה לא הרג זה נקרא הכחשה שניים אומרים הרג שניים אומרים לא הרג זה רשי פשוט אחר כך באו עדים אחרים ועידו שאותו פלוני לא הרג את הנפש והקישו את העדות הראשונים ובסוף באו כת שלישית עכשיו הזמה את הכת הראשונה לא חושו העידו עליהם אם

מנו הייתם באותו יום באותו שעה הדין הוא שהדם העדים האלה אוזמו והם נהרגים נשו זוממין עושים להם כאשר זמם לעשות לאחיו אפילו שהקשת עודם הייתה לפני הזמה בכל זאת בזמן ההזמה הייתה עידות פסולה בחת הזמה היייתה עידות ההזמה שלהם כבר העדות שלהם הייתה פסולה אז מה אתם מזימים אותם בכל זאת נקראים עדים זוממים למה דק חשה תחילת הזמה היא שלא נגמרה זה נקרא תחילת הזמה הכחשה שהכחיש זה תחילת ההזמה כאילו חלק זמה ועכשיו היא נגמרה ההזמה שבאו עוד קת ואמרו שמנו היתם זה נגמר לכן לכן

יש להם דין של עדים זוממים והם נהרגים מה ז תחילת ה זה משלמה התחילו להגיד אתם לא הרגתם לא היו גיבורים להגיד הייתם עמנו כי באמת הם לא היו עמם אבל הם יודעים שהוא לא הרג ותכף ישלימו את זה ובאו אחרים ואמרו עמנו הייתם נו אז מה הקושיה לא שום קושיה אין קושיה אמר לך קושיה רבה כן אומר הלכה אמר רב מנ מנלה מאיפה אני יודע את הדבר הזה שאני אומר לך ד תניה מעדני שון רבים אה כן זה הרשש אומר מעדנו לשון רבים למה מדובר

בשני עדים לא בעת יחיד צריך להגיד מעדנו מהזה מ לא מעיד אני מעדני מעיד אני מעדן לא אומרים מעדן מעדן א רב תניה מעדנו מעידים אנחנו איך אומרים את זה מעדנו מנו בכב מעדים אנו זה הכי טוב מעדים אנו את עין עבדו שני עדים העידו באיש פלוני סימה את עין עבדו והפיל את שינו א שהי שימ את הבדו כבר יוצא לחירות פצינו עכשיו הוא צריך לשלם לו על השן סוף שלא עשה לו הפוך עין ו ביוקר אז הפילו את עינו וגם סימ את עינו ופיל את

שינו אז עכשיו על פי עדותם העבד הזה יצא לחירות משעה שהרב סימן לו את העין הובן חורין ולכן כשהפיל הרב את שינו חייב לשלם לו את כמו חובל בחברו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין שאפילו שרב נוח לו בעדות הזאת הוא אומר נכון ככה היה מה נעשה בנמצא באו עדים אחרים העידו עליהם שקרנים אם הנו התם באותו יום באותו שעה שאתם אומרים שמה את עבדו בפי שינו משלמים דמי עין לעבד דמי עין רצו להפסיל את העבד א למה אבל הם אבל זה העבד של האדון בכלל

כ ודאי שיצא לחו של איזה סדר אולי היה קודם הסדר היה שן אחר כך עין משלמים בני עין לעבד איך דקדק כת החינה אין עוד כת של עדים שא אלא היו רק עדים הראשונים ומזמיני כיעדים אחד ראשונים ועוד שתי עוד כת אחת של המעידים מה שהוא עשה כת שניה הזמו אותם את החרי כלומר מה אין כאן ע כת שלישיית לא רק הם שו זהו מזים אותם אבל אין שני אפילו היו רק עדים הראשונים והמזימות מזימים בטח איך זימן אה בסוף הזמו א משלמים ד ש אז

משלמין אז למה משלמים דמי לעבד בטר ד מוקלה לחירות ד מעינו קבעו שלומה פלא פלאות מה משלמים זוממין דמי עין לעבד וכי בטר דמבק לחרות דמנו כבו שלומה לאחר שהוציא אותו לחירות וכי דמו עינו א צריך לשלם לו הרי הם העידו שהרב סימ את עינו ורצו להוציא אותו בכח לחירות לא רצו להפסיד מעינו אז למה צריכים לשנ מעינו לעבד לא רצו להפסיד אותו מעינו מתי מה זה הם רצו מה להפסיד אותו דון עבד שלם ועוד כיוון שזמנו להוציא את העבד דמ קולה עבד לרב בשלומה צריכים

לשלם לרב ד כל העבד כאשר זממו ועוד שהרי הרב אומר כן הרב מני חלה מה הרב אומר כן נכון נכון נכון כש ז מה הרב נוח לו שיצא עבדו לחרות הוא צריך עבד מי מילך יביא לו את את השוק ואת כל מה שיש לו השאלה מה למה משלמים דמ עין לעבד אל עליו אל עליו כגון דוב אל מה מדובר כגון דתו בטר ואמר הפיל את שינו בכ חייבים לפרש ו ר ואמרה העידו הפיל את שינו הנה קודם כל הפיל את שינו ואחר כך שימה את עינו

ד דבא מתו להרב דמ עינו צריך לתת וסימה אחר כך את עינו חובל בחברו תוב בתר מצעה ותד כת עדים ואמרי באו שני עדים אמצעים ואמרי הפוך קודם שימה את עינו ואדר שינו זהלא בא אל מתבלה אלא דמי שינו ככש כמה אל מצעה הכחישו אותם דהיינו שהרי הרב אומר כן על פי זה מובן הרב נוח לו בעדות השניים שישלם שן ניח בקמר שישלם שן וקטנה ונמצאו זוממין העדים המצעים נמצאו שקונים אז מציעה משמ מעין העבד למה רצו להפסיד וד מעינו אז אתה רואה ששייך דין הזמה

אף על פי שדם הייתה כבר מוכחשת עעל ידי העדים הראשונים שמאמינה הכחשה תחילת הזמה היא הנה מפה תראה התחלה הכחשה תחילת הזמה היא הנה ראייה דוכה הביה זה רבה אומר מנ מנלה שהק חשה די תחילת הזמה מכאן הביה אומר דוכה אותו אמר הב ש תחילת הזמה הרב איך זה יצא כי היה פה שלוש כיתות עדים אז המציעה הם אמרו לו לא קודם סימה את עינו ואחר כך הפיל את שינו אז הם רצו להפסיד את דמי העין של העבד נמצאו זוממין אז מי ציאם מ של מ

מ עין העבד רצו להפסיד דמי עינו אז אתה רואה שייך בהם דין הזמה אפילו שעדותם היייתה כבר מוכחשת על ידי העדים הראשונים ה היייתה מוכחשת אמר הביה הביה דוחה את הרעיה של רבה אמר הביה לא דחינו והזמינו והזמינו והזמינו הוא הזמו אותם אמר לא מדובר בבריתה שהו שתי כדי עדים באמת הייתה כת אחת של עדים כת זו מעולם לא חשה לפני לפני שז לפני שזיו אותם חשה אז אם כן אין מכאן ראייה שחשה תחילת הזמה ובריתה איך תפרש אותה דחינו והזמינו העדים האחרונים מלבד שהזיווג העידו

שהמעשה היה הפוך מה שהעידו הראשונים לא רק שהזמנו אותם גם הבחינו הבחינו וזימון כלומר העידו העידו העדים האחרונים אמנו הייתם באותו יום באותו שעה וגם הם מעידים שבזמן אחת ממה ש אמרו העדים הראשונים הפיל את שינו ואחר כך סימה את אנו הפוך ממה שעידו הראשונים נמצא שהעבד בכלל לא יצא לחירות על ידי עידות המזימות אלא לפי עידות המזמינים לעבד את דמ עינו שהם מרובים ואו לפי ידות המוזמן היה צריך לומר העבד לשלם לעבד רק דמי שינו שזה מועט זמים הו להפסיד לעבד את דמ עינו לכן

כשזמרים לעבד דמ זממו פסידו ממי עכשיו הביה אומר עכשיו אני אגיד לך ממי ממי שאני אמיד קח את הבריתה מספה במפח והז רשמה במפח והז ממה שאת הספר של הבריתה אי אפשר להעמיד בשלוש כיתות עדים כמו שביאר רבה ברשה אלא חיייבים להעמיד את השפע באופן שידים האחרונים העידו הפוך עידו את הראשונ בנוסף גם הזמו אותם לכן הר שנ צריך להעמיד במפח זמה כמו שדברנו למעלה הוכחה קטני שפה א זה ארוך אה איך חצי עמוד כן אבל אם לא אחר כך צריך לחזור על כל הסוגיה מחר

אולי ננסה להמשיך כן יש יש לכם סבלנות אני יודע לקטני שפה של אותה בריתה מה היה מעדנו את איש פלוני שהפיל את של עבדו בשמה יתנו קודם כל בתחילה הפיל את של עבדו ושמה את עינו צריך הרב לשלם נעבד מעינו כמו כל אדם שחוב בחברו שהרי העבד אומר כן העבד נוח לו בעידוד זו נמצאו זוממין נמצאו זוממין משלמים בני עין לרב למה רצו להפסיד אותו עין איך ידמ אי דלו קמדו ו בתר בחבלה כלל אם מדובר שהעדים האחרונים רק הזמו את הראשונים ולא הדו בכלל על

החבלה של הרב עבדו אז מדוע עדים שהו זמו משלמים רק דמי עין לרב דמי כול עבד לרב באו שלומ כמו אמרנו למעלה זמים הוא לא הוציא את העבד לחירות היה מפסיד העבד כמו לעבד אל פישטה קמדו כולו בחבלה שהיה פה חבלה חינן והזמינו מדובר העדים האחרונים העידו על שני דברים אחד הם הזמו את הראשונים על ידי שהעידו אמנו הייתם דבר שני הם העידו שהרב חבל בעבו ביום אחר ובתחילה הוא שימע את עינו ואחר כך הפיל את שינו הפוך ממה שעידו הראשונים אז העבד בכל מקרה יצא

לחירות ונמצא הזוממים לא זממו להפסיד לרב את דמי עבדו לכן הם לא צריכים לשלם לרב דמי כל העבד אבל דמי העין הם צריכים לשלם לרב למה האמת היא שהעבד יצא לחירות והרב חייב לשלם לו רק דמי שינו ולא עין אבל הם היו רוצים להפסיד אותו עין אז אכן צריך לשלם דמי עינו ואיך ידמה איך מעמידים את הבריתה באופן הפחי אתה אומר והזמינו איך מדובר בבריתה בין ברשע בין בשפע איך תעמיד אחור כ אלא דו והי דלא עמד בדיג מחי א זה עמד בדין אלא זה עמד

בדין אני חוזר חוזר עד פה אם נלמד זה כבר הגענו ל למקום טוב בסדר אז ואיך ידמה מבררת הגמרא אם מעמידים את הבריתה באופן שלא הבחינו והזמינו כלומר איך מדובר בבריתה בין ברשע בין ברשע היא דקה מאחרי אחורי אנ בתראה אם אם מדובר העדים האחרונים הכו את זמן המעשה הראשונים העידו שהמעשה היה ביום ראשון האחרונים העידו שהמעשה היה ביום שני אז קטי ד מעבד לרב בעש שדומה עדיין הראשונים צריכים לשלם לרב ד כל העבד למה דכ מחיבה לגברה על מה שידו שעבד יצא לחירות זה לאי

הקטי גברה לה בחיוב הו עדיין הרב לא היה חייב לשחרר רוע נמצא בעדותם הם רצו להפסיד לרה בדמי כל העבד עכשיו אלא דכ הדומי הני בתר אלה מדובר שהעדים האחרונים אמרו שעדותם הראשונה כבר כבר חיבל הרב עבדו לפני כן קודם עידות הראשונה כבר הרב חיבל בעדו אתם עדתם שזה היה ביום ראשון בכלל אדוני שבוע קודם כבר הרב חיבל עבדו זה לא מה שת אמרתם כאשר באו הראשונים להעיד כבר היה רב חייב לשחרר אותו והיא עכשיו הגמרא חוזרת שואלת וי ד לא עמד בדין אם לא עמד

בדין הלחות הללו שב הכת הראשונה להעיד הקדד מקו עבד לרב באש שדומה לה עדייין צריכים לשלם לרב קודמה העבד לא עמד בדין אתם מעידים שזה לא היה ככה אבל הוא לא עמד בדין בכלל למה דקת הגברה לא מחייב עדיין הרב לא הוא לא חייב לשחררו כל עוד שלא עמד בדין אין לו חיוב לשחרר אותו אז כאשר ב באו להעיד הם זממו להפסיד לרב דמי כל העבד מה משלמים רק דמי העין כל העבד בעלי שלומה אלא ד עמד בדין אומר אם לא עמד בדין הוא יכל לפתור

את עצמו על ידי מודה בכנסות א אם לא עמד בדין יכל לפתור עצמו על ידי מודה בכנס יעלת נכון הנה אומר רשי משום שמודה בקנס פטור בשכבת בשם ועין זה כנס שמה יבוא הרב לבית דין והודה ויפטר אבל התוספות חולקים אומרים גם מי שסובר שמודה בקנס ואחר כך בא עדים חייב כאן מודה שהרב אילא נחשב לבא חיובה כל עוד שלא עמד בדין כל עוד שלא עמד בדין הוא לא נחשב חייו אין פה מודה בקנס ד לא הייה חייב שיודע בכנס אלא מוכר לומר דמת ברתה ד

עמד בדין על החברות האלו לפני שבאו עדים להעיד וכבר היה ב חיובה בזמן עדותם מה היה חבל הרב בעודו הפילו את שינו וסימה את עינו והעמיד את העבד בדין העבד לקח את האדון שלו העמיד אותו בדין פסקו בדין שעליו לשחרר ושלנו דמי עינו והרב ברח ולא קיים את הפסק כדין בא המן והעמידו לדין במקום אחר באו עדים אלו ועידו ש שבית דין הקודם חייב אותו לשחררו ולשלם דמי שינו את אה הם מעידים אחרת עכשיו אתה רואה הם מעידים שהבית דין הקודם חייב אותו לשחרר אותו ולשלם

את דמי שינו לא לא עינו הם כם שקרו הובא העדים האחרונים ויזמו הפכו את תותם העידו ש דין חייב לו לשלם דמ עינו לכן חייבים לשלם לעבד דמ העין למה אחרי שחייבו בית דין א הרב לא יכול לבוא להודות ולהיפטר חייבו אותו כבר בית דין אז היה פה שלוש כיתות עדים בסוף כן רבק ככה העמיד שהיה שלוש כיתות עדים עכשיו הגמרא אומרת אמר לה רב אח רב אקה לרב ד דרבה מאך שהיה שלוש כיתות עדין למחר בסדר למחר יהיה האות הזה שור למוות אונס לא לא

רק מוות כאשר עשה כן יעשה לו רבותיי מבחן רשום את השם בניהו בבקשה מה צה האם שאלה ש תכתוב כתבת את השם שלך מה השם שלך בן טוב יצחק תחוב חשבתי בנייו האם גזלן שגזל מראובן מתייאש ראובן קנה גזלן לעניין שאין צריך להחזיר החפץ אל אדמה אודיל מה האם שאלה האם גזלן שגזל מראובן תיש ראובן קנה גזלן עניין שצריך להחזיר אח אדמר או דיל מה חייב להחזיר הכסף חב להחזיר גע שתש ג שאלה אם יאוש קונה לרבה יאוש קונה לרב יוסף אינו קונה אבל אין צי

להחזיר הכפל הדמה הוא חייב להחזיר הכסף קודם כל ז הסוף של השאלה להחזיר דמיו שזה כסף או להחזיר החפץ לא הכסף הרב יש פה טעות בשאלה בסוף כילו להחזיר החפץ אל דמיו ודין מהחייב להחזיר הכסף לא לא החפץ ב לפי סודת הגמרא מכווה שנעשה ממים שאובים פסול מדאורייתא או מדרבנן מדרבנן מדרבנן לפי רשי מדובר רק על ג לוגין מים שאובים ומה לא לאכל המק מחלוקת כ לא פה מה זה חש כן של מה גנב שה ומכר אותו לחודש משלם ארבעה לא לא למה ש ח שנה

חוזרת טביחה לא חוזרת כפל גם לא אין כפל כפל אר ו תחת חמיש צריך לש ד' ראובן ראובן שגזלו ממנו כבש ולא צאש וחפץ הקדישה באותו ביד הגזלן יכול יפה לאצ לא ג נכון הג אומרת האם בעל הבית צריך לציין ולעשות סימן ששדה הוא קרם רבעי או עורלה כדי למנוע [מחיאות כפיים] מרשל מה תל תלוי בשביעי צריך לקול לעלמה אבל בשאר שנים מתי הצנועים רק מסיימים בשביעי אני לא יודע ‏he ר שדים צריך לשלם גנב על פי שניים ותברח ומחר עלפי שני עדים אחרים מחק מתחייב

ארבעה שישה וחמישה לדעת ר שלם רבי עקיב ארבעה וחמישה ארבעה וחמישה עקיב לא משלם דבר ולא חצי דבר לא הגמרא חזרה ב רבנן שלם מה הגמרא חזרה ב מחלוקת הרב מה שאני זכ גם לרבי עקיבא מתחייב כמו רבנן עידות הגנבה לא צריכה לעדות של ארבעה בכ ‏g מת מ כלכל 200 פ מי שבישל בשבת בשוגג האם מותר לו לעצמו לאכול מזה מחלוקת חו חייב יכול קודש ין מעה רבי מאיר בשוגג יאכל במזיד לא יאכל שבת יכל כן רבי יהודה לא יאכל רבי יוחנן סדר לא יאכל

בכלל לא אבל רבי יהודה יוכל צ שבת שואל שאלה על שבת מי אמר ב שגג שוגג בשבת כול מזה לרבי יהודה כן שמצא שבת אפשר רבי יוחנן מותר לאחרים במצא שב אז יש מישהו שעושר במוצ שב רבי וחנן שבישל אבל אחרים אלו עצמו לא שואל אח הרב עופר מותר לו הוא עצמו לאכול בסדר לא חייב לכתוב נכון הוא עצמו אסור לו אני בדקו לעלמה אסור לא רבי יוחנן רק לרבי יוחנן אסור אז מה נכתוב על זה רבי מאר רבי מאיר בשוגג לאצ השאלה זה ל שוגג

בשבת לרבי יהודה מותר במוצאי שבת ולא בשבת במוצאי שבת כן רבי יהודה בן רבי יוחנן לאחרים הוא 100 בקשה 100 כן הלכות ח שלשת יש חבר תשעה באב תק נג אז אני כנראה לא סימנתי ד ב כן תשעה באב ללא כומו לכל דבר ואין כן אלא מבעוד יום וובין מבעוד יום ובין השמשות שלא אסור בן בכניסתו מציאתו כיום הכיפורים עכשיו מותר בחיצים ושיחה מנת הסדן עד בין השמשות מהו בחול נוהגים לחלוץ מנעלים קודם שומר ברכו ואמ הוא שבת חוצי אחר ברכו מלבד שליח ציבור שחולץ קודם

ברכו רק אומר תחילה המבדיל אצלנו זה לא משנה אף פעם לא חולצים את הנעליים אתה הולך יצא שבת הוא אומר ברוך המבדיל חולץ נעליים זה גמר כן בבית כנסת מאוחר יותר ונהגו זה ו כיפור לכל הרב לאק זה נו כי נהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואלך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות וכן לא יטייל ערב תשעה באב אך שיש לסמוך על המקילים כן כתב הבן איש חי לכן דעת הרב שלום אלישיב מנהג העולם להחמיר אף מי

שרכו ללמוד בכל ום 18 פק משנה קודם חצות לכן הנהג ומר כן אבל לימוד ברבים בשבת דעת הגאון רבי ש משיב שגם שנוקטים להנחה שמותר ללמוד בשבת מכל מקום פריסיה אין ראוי לעשות כן לכן איין קיים שיעור לרבים בשבת בערב תשעה פנ חשבתי רק בגלל שזה של רבים תעשה אז מה הדף לא אבל עכשיו הוא אומר דעת הרב קרניץ שאם יש שיעור קבוע ברבים אין לבטלו הדף היומי פואה שלמה אמ כל ד לא אבל הוא אומר משהו שוא ברב דבר שהוא קבוע אין לבט כותב תי

שב איזה איך קוראים קידוש מותר לכתוב מותר מותר מותר מותר תשעה ב אסור בחצה סימן תקנד תשעה באב אסור בחצה בשח נד יה ואסור לקר בתורה נביאים וכתובים במשנה במדרש בגמרא בהלכות ובאגדות משום שנאמר פיקודי השם רים ממחל תנוקות שתבן בטלים בו אבל קורא בו בדברים הרעים שירמיהו ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלג גם ומותר ללמוד שך בפרק ופרק אנו מגלחין לכן פירוש אך פירוש איוב עד כאן נכון אנחנו אמרנו לכם שאנחנו הרמבם נלמד אחר כך בסדר כל אחד ישלים את זה עכשיו זוהר דף

כ ח למטה ריית אותו בסדר עכשיו הוא מרגיש יותר טוב שנת העמקים היו עמקים מלשון רבים כמקים כיך השם השרון וא אתה פסקי עלמין שושנת העמקים כבוד שושנה מכ סטרין ח ב חת ר בטפ קה י שפנ משתנה שושנ בתה משנית ג זז זמ ריח טוב השושנות ותר האישה כטור עצי עיניים מסתכן בח יחיד יחיד עור חידה לכל הבן קשר הדוד כתיב בעץ החיים בתוך הגן כן אנחנו פטום כתורת א אפני כתורת הסמים בזמן שבית המקדש ק כאשר סבם על יד מש כתוב בתך ויאמר אדוני

א משה קליך סמים נטף ושחלת ח בנ סמים ונה זקה בד בבד י ויאמר א מש קח לך סמים נטף ושחלת חל בין הסמים ונה זקה בת בבד ויאמר א ך סמים נטף ח בנה סמים ונה זקה בת בבד ב זמר יהיה בבת ב זמרה בבת ב ז ה ה ד ד אזו תור תהח הייה עשיתו אהן צ ב בבוקר הני א לדם תנו רבנן פוור כצד 36 365 כו חמה מנה בכל יום חצי ולשנים ש מניס כן גדולם הכיפורים חזר טשת בערב יום הכיפורים 11

סמנים הון הסורי סיפורן חן ר כפרה רב שמעון כפרם יכול לעמו ולמה אין מ בדש ר ליורש זמרת משים ימר עליהם זעו מזמרת מעט ורע נבש נכות ל בטנים משקדים ויקרא משה גם מש שת המזוזות מדם אשם לא בוק שת המזוזות פס גוף שמרתם את הדבר הזה חוק לני כתבם את העבודה הזא םכ העבודה הזאת כם אמרתם זה פצצ ויעש את המנורה זהב טהור מש עשה את ג צא שלושה חלוש ד השני שלושה גבעים מודים אח כוב פלוש גבעים בשלח משוקדים בצ ממנורה ומנורה ג מים

חת שני הק מ צ ממנה כפתורים כלם זה שב זהב ור כיקר זהב טהור עשה אותה כל כ אני גית אד אדוני ושג אכ עשה ויאמר משה ק את ן את ה ויאמר משה וימר גשה עצ ש פנחס ופ המגפה צך ש כפ פהים עשת שגש דרים ב ארץ סדין עשת ום אחרון ב ב ו ח ת על כול שנו קדוש שב לאבותינו הקדושים יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דד שלמה ברך בשמו צור כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הפלפון ואותם שמאזינים דרך הלבין כד

עלמה נברך תכון זכי תכון בריאות תנה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים הצלחות וישועות שפע וברכה עד בלידי לכן יהי רצון ונאמר אמן רגע