הדף היומי מסכת בבא קמא דף עא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ב שבט תשפד

קרו אשמע בני מוסר אביך שמע בני מוסר אביך ואל תיתוש תורת אמך תנהג תמיד דבר ך בנחת לכל אדם בכל עת זה תנצל מן הכעס שי מידה רעה חתי בני אדם רבותינו כל הכועס [מוזיקה] צים לא בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש בת שב תשפד ערב שבת קודש פרשת וארה איזה איך הקדוש ברוך הוא נתן שבע מכות כבר השבוע על מצרים בעזרת האל ובשעתו למדנו בפרשה איזה מכת ערוב ומלאו בתך ובתי מצרים ובלאו בתי מצרים את ערוב וגם האדמה אשרם עליה איך אומר

לו הקדוש ברוך הוא והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עלי לבלתי היות שם ערוב כתוב בספר הישר בתחילה כשהיו המצרים רואים את החיות באות היו סוגרים הטב את כל השערים את הבתים את החלונות אומרים בזה הם ממנטו מהם מה עשה הקדוש ברוך הוא הוציא מן הים חיות משונות וכל מיני בריות דומות לבני אדם ויש להם זרועות ארוכות 10 עמות והם נקראים רינות רינות הים סירנות הים והיו על הגגות ואצות את הגג והיו מושיטים ידיהם ופותח את הדלתות והיו חוטפים את ילדיהן ועשו בהם

השחתה גדולה ראית את הדבר הזה פלא פלאות איך יעשו להם ככה ואומר בעל התורים סמתי פדות בין עמי ובין עמך אומר בעל התורים שלושה במסורה אז אומר שניים מלאים ואחד חסר בתנך מופיעה פדות שלוש פעמים פעם אחת חסרה ללא אות ו ושני פעמים מלאה פדות שלח לעמו מלא והרבה ו פדות מלא אז אומר רבנו בחיה פדות של מצרים למה חסר כי היייתה גאולה חסרה אחריה יהיה עוד פעם גלות לכן היא חסרה אבל פדות הכתובה בכתיב מלא שם בגאולה עתידה מדבר את הכתובים אצל תהילים ולכן היא

מלאה פלה פלאות אז זה אנחנו צריכים את הגאולה בעזרת האלו בשעתו כך יהיה בקרוב צריך להתפלל על הגאולה אז היום ה היום זה פטירת רב זושה מאניפולי אז אני רוצה לדבר לכם על רב זושה וגם פטירת רבנו רבי מנצור בן שמעון שהיה מורה שלנו בפורת יוסף קודם כל רב זושה מאניפולי היה לו פתקה כל יום היה כותב פתקה יומית רושם עליה כל מה שהוא עשה משך היום וקודם וקודם קריאת שמע בלילה היה עושה חשבון נפש ובוכה בוכה עד שזה נמחק כל מה שהיה כותב היה חק

על ידי דמעות אומר מספרים שאשתו של רב זושה מניפו היייתה רוצה איזה אספר כל הזמן הרבה הרבה זמן כסף שהיא רוצה לעשות לה איזה בגד יפה יפה והיא הלכה לאיזה חיית שהוא תפור לה את החליפה בגד היפה שלה ו והחיה דיבר איתה יום אחד שהיא באה שהבגד היה מוכן כל כך יפה אומר תראי יש לה בת הוא מחתן את הבת ואין לו מה לתת לה בגד אז היא לכמה עליה אמרה טוב תיקח את זה לכלה שלך בעל הרב סיפרה לו איזה זכות יש לה עכשיו היום

טוב הרב אומר לה שילמת לו אבל אומר מה אני אשלם לו נתתי לו את הכל במתנה גם השלם לו אומרת לו אומר לה אבל מה הוא יאכל ישר הלכה עשתה רצון בעלה לשלם הוא היה פלא פלאות איך שהוא בורח מהכבוד אומרים עליו יש הרבה מה לדבר עליו אבל אומרים עליו דבר עוד דבר אגיד לכם ש היה צריך לחתן את הבת שלו לא היה לו כסף ה היה ע מרוד אתם יודעים רב זושה מאניפולי אם לא היה נותנים לו לאכול אין לו מה לאכול היה איזה שלושה

חודשים אף אחד לא הביא לו מה לאכול לא היה לו מה לאכול איך הוא איך הוא חי כתוב בהיכל הברכה של הרב קומרנא הקדוש ברוך הוא ברא לו שני דדים בפה אחד חלב אחד דבש כשהביאו לו כסף נעלמו הדדים תראה איזה פלאות היה איתו בקיצור לא היה לו איך לחתן את ה בת שלו הלך למגיד המגיד קרא לו אמר לו אתה צריך לחתן את הבת שלך הכנתי לך 500 רובל זה היה הרבה כסף טוב חזר לבית היה באיזה אכסניה שומע צעקות בכיות יוצא בחוץ מה קרה

אומרים לו פה יש כלה ו ה היה צרי היה בבית של ה 500 רובן ולא מוצאים את זה ו הוא שומע מה שקורה 500 רובל ולא מוצאים את ה-500 רובל ולא יודע מה לעשות ואייך יהיה איתם בצער גדול מאוד מה עשה רב זושה הוא ראה שזה באמת אין להם את ה 500 רובל והחתן לא רוצה להתחתן והיא קלה מסכנה עלמה יתומה כי אין אבא ישלה רק אמא מה יעשון לא רוצה באיזה בחירות צריכה להיות ה יום החתונה אני צהב משות רובן אין הם הכינו את הכל

רב זושה שמע כן אמר אני מצאתי את זה אבל מה עכשיו הוא הלך להביא את זה מהבית אבל הוא אומר אם הוא יגיד יהיה לו גאווה מה עשה אמר להם אבל אני רוצה את מת רך ווא איזה קללות קיללו אותו אתה לא מתבייש אתה גם רוצה מירך אין לך דרך ארץ איזה בן אדם אתה איזה איזה דברים כמעט הרביצו אותו אתה גם רוצה יזה איזה איזה בזיון עשו ו והכל גם נתן גם ב אמרו יצא לרבי למגיד אחר כך כשעבר שם מגיד אמר לו מה קרה

אומר תראה ראיתי אותם כל כך עצו את ה500 רובל שנתת ני נתתי לו אבל אמרתי מה אני אעשה אם יהיה כל כך גווה איזה רבוש הזה היום זה גם פטירת רבי מנסור בן שמעון רבי מנסור בן שמעון הוא גדל הוא גדל כאן הוא נולד בצבת אבל היה אבא שלו והוא היו פה הוא היה יתום בגיל שלוש אמא שלו נפטרה גדל ככה יתום והיה לומד בחיפה איזה תקופה עד גיל 15 גיל 15 עבר ישיבת פרת יוסף ולמד ארבז עתיה וראה אותו מוכשר מאוד פיקח גדול חכם גדול

שם אותו מגיד שיעור בישיבה 30 שנה היה מגיד שיעור בישיבה והיה עני מרוד יראת שמיים שלו אין כמותה עכשיו היה רוצה לברך שהכל על התה היה אומר לשם כל דבר לשם איחוד לשם אחוד קודש בריך בתככים כים אני בא לשבעת בוראי על המים אשר נתת לנו את יודע איזה התלמיד רואה את זה אחר כך הוא מברך באיזה רעדה באיזה חי מובך וכולו היה אומר כבוד אתה יודע הי לו פנים אח השם צבעות היה לו בש גנימה משהו היה בעני אתה יודע בנימין בנימין היה אחד בנימין

עם עגלה היה בא לישיבת פ יוסף רוצה כסף היה אז היה אתם יודעים גרוש גרוש כן אכי קטן כן כן אז זה הרב לאין לו כסף ה נותן גוש עכשיו לפני שהוא נותן הוא מחכה לשם מחות קודש בריך הוא שכנת בן קיים מצוות עשה צ צדקה עניך לעיונך לא תחפוץ את ידך מענך א זה ארו הוא מחכה בסוף הוא נותן את הגוש הזה הוא מתרגז זורק לו אתזה עליו הרב לא מדבר כלום איזה דברים זה היה אבל אתה יודע אתה היית רואה כאילו בא לתת איזה

100 אל שקל איזה איזה לש אחוד איזה דברים מה זה זה היה משהו מיוחד גם היה מקובל גדול אני הייתי הולך לשמוע אותו בבית וגן הוא היה מלמד פעם בשבוע מלמד זה דעת ו תבונה הייתי הולך קצת לראות מה אומר הרב כן כן גם חתנו זה חכם שלום כהן של איר עתיקה הוא החתן שלו כן וכל בניו אל הרבנים בן שמעון הרב הראשי היום של בני ברק זה הבן שלו ועוד הדיינים הגדולים הם הבנים שלו כולם תלמידי חכמים הוא לקח אישה שהיא נכה נכה היא לא

מרגישה טוב היא לא הייתה צולעת כזה אומר אומר לאבא שלו אני לא צריך אני לא לא צריך אישה אני רוצה אישה יראת שמיים לא רוצה אישה יפה לא צריך איך שהי תבי הוא היה גבר יפה מאוד הוא היה יפה לקח אותה אמר איך אני איך הכרתי אותה היא כל שבוע באה לבית אצל ההורים שלי למה אבא שלי הוא היה סנדלר היייתה יושבת בחנות למה כמן שהיא לא היייתה מרגישה טוב אז כל תזוזה של של הנעל ה השחק יש לה כאבים אז אבא שלי היה כל פעם

כל שבוע צריך לסדר לה את זה לא רוצה לשים ברזל היא לא רוצה זה עושה רעש אז היה פרסות ברזל לא למה שזה יעשה רעש כן היא לקחה אותנו היא בעצמה אשתו של ח מנצור הכניסה אותנו לשינוי אותי ואת שמואל אחי ואת הספר שינו היא דיברה היא סדרה ישלו שחם מנצור צדיקים היום אתם יודעים אנחנו מתחילים מלכים יש לכם מלכים יש לנו מלכים הביאו אתה צריך לדאוג הביאו מאיפה הביאו לך מהשמיים אמרת למישהו שיביא לך פה מה זה אלה מה זה אלה זה עזוב את הפרחים

נו בסדר אני אדאג לך עד יום ראשון יהיה לך משהים כתובים טובור אני אגיד ך כן אבל לא עכשיו במלך דוד זכן בא בימים ויכסו בגדים ולא יחם לו אתה רואה כל מי שמבזה בגדים לא נהנה מהם אז הוא קרע את הכנף מעיל של שאול ויאמרו לו עבדה יבקשו ל לאדוני המלך נערה בתולה ועמידה לפני המלך תי ללא סוכנת מחממת ושכבה בחך וחם לאדוני המלך ויבקשו נערה יפה כל גבון ישראל וימצאו את הבשר השונמית ויביא אותה למלך אומר למה נערה יפה צריך סך הכל שתחמם אותו

אומר היופי יורא על ריבוי הדם המוליד רוב החום בגוף טוב עד כאן עד כאן שיהיה לכם ספר עד יום ראשון ש משה אל תשכח להביא לאנשים אתה נתת אתמול צדקה משה כמה הבאת שלוש היום תביא שש כן בבקשה צדקה נו מל שת ח שתיים של שתיים כן שיש שש לתת כל אחד גם עבור שבת גם עבור שבת בדיק כו שכ הקדוש ברוך השלח ל אנחנו מסכת כתובות משנה יא פרק ד משנה יא צקן המצוות לעשות רבנו אני הגעתי יותר מאוחר אבל ולם סיפרו שזה שם עמדו

ככ אנשים לא מבינים שגדולי תורה מתנהגים אחרות יבמות לא כתובות כתובות פרק יד משנה י בנ כבן דין לכי מני כותב לכתובה בנ קן לך ימיני בינות כבוד שלך ממני יבין יבן בביתי ישבות בביתי ו מנכסי ניזונות מנכסי עד עד צבן גוברין עד שלקחו לאנשים חייב למה שהוא תנאי בית דין יב אתתי ית ובתי ו מזנה מנכסי כל ימי מגר על מנך בביתי חייב שהוא תני בידין ככה היו אנשי ירושלים כותבים אנשי גליל היו כותבים ירושלים ש כבים ד שרצו י ת ך כתובתך כצ ים

כובת פטר אותה עד כאן גמרא אהרון כן אנחנו תפילת בית המדרש הביתי אדוני תמד ני במות רגע לפני כן גיד בראשית תמן תראה שבת בראשית תמן תראה תמן שבתאית בראשית תבת 500 שנה עבר בןב מה 500 ש צדי י השבת ש שהו לא ידע מה כן שת אד גד תח קככ ישראל אנחנו באים קים מצוה עשו שכתוב נונו זה לכבוד הרבנית הרבנית הרבנית שלכ זמן עובדת קשה כךך ש אדני ד אד בר אד מסיון צ שמיים וארץ היום הלימוד נשמת אלגרה בת רבקה גאולה ן ג

גאולה ן ד בן דבורה מה העניין אביך מתי זה ההשכרה שלו מחר אה מחר יום שבת די לך לעשות את זה פה הלימוד היום זה לרפואת שושנה שוחת בת מרים והצלחת תהר בטרץ לרפואת משה והצלחת משה בן שושן השקת ומשה בן ישועה שלמה בשעה גדולה כן היום אנחנו בדף ע מסכת ב משמה משמה כן מסכת בב כמה דף ע נכון פתח תמר תראה אם פתוח ללא לזה הוא יודע לפתוח אני לא יודע כבר מה קורה לו בסדר ח גנב וטבח ביום הכיפורים משלם תשלומי ארבעה וחמישה

אמרנו מי שגנב את טבח ביום הכיפורים גנב בהמה מחברו וגם שחט אותה ביום כיפור לא אומרים אם זה היה בשבת לא פטור מלשלם למה ק מ בדרבה מנה כיוון שהוא חייב מיטה בשבת אז אז לא חייב תשלומים אבל ביום הכיפורים מי שטובע לא חייב מיתה זה רק כרת אבל זה לא מיתה בדי אדם ולכן חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמישה אמרי המ שאלו חכמי הגמרא המי למה משנה תשלומ ארבה וחמישה ק מלכות מאיקה וק מלן דינו לוקה ו משלם יפה הגה שואלת נכון אתה אומר אתה יודע

למה משלם כי אין מיתה אז לכן הוא צריך לשלם תשלומה הב וחמישה נכון נכון נ הרי אפילו שאין קטלה ליקה שאין קטלה לא חיב מיתת בית דין זה רק כרת מלכות יקה יש מלכות עבר עליו כתוב בתורה וכל מלאכה לא תעשו ודנו ום שלם כיון שמלק אותו אז עבר עבירה שחיים המלכות הוא לא הוא פטור מלשלם אז אז למה משלם אומר המני אמרי אמני רבי מאיר היא דאמר לוקה ומשלם זה דעת רבי מאיר לכן כתוב פה לא ק משלם למה זה שמשלם ארבעה וחמישה דעת רבי

מאיר אם שעבר עבירה שחייבים עליה מלכות ותשלומי לוקה וגם משלם זה רבי מאיר אז לכן זה רבי מאיר לא יודע אם היה כהן העיקר רבי מאיר א רבי מאיר אפילו טבע בשבת לדעת רבי מאיר גם אם טבח בשבת צריך להיות דין שחייב ארבעה וחמישה מאיפה אנחנו יודעים זה משנה לקמן הנה בואו תראו הגמרא מביאה וכי לקו משלם הטלה זה משנה נקמן ככה שני נקמן שדעת רבי מאיר גם טבח בשבת משלם וכי תמה לוקה ומשלם איתלה מת ומשלם נתלה אם תאמר לי שרבי מאיר סובר אפשר לחייב

אדם בממון ומלכות אבל מת משלם אין לו הוא לא סובר כך שחייב לאדם מיתה ותשלומים אז הוא פטור מהתשלומים לא ולא וכי רבי לא סובר שאפשר לחייב אדם מיטה ותשלומים בוא אנה לך הנה והתניה גנב וטבח בשבת אדם גנב בהמה וטבח אותה בשבת או שגנב טבח לעבודה זרה זה גם חיה מיתה שניהם או שגנב שורה נסקל וטבחו משלם ארבעה וחמישה דברי רבי מאיר חר כמי פוטרן תראה גנב וטבח בשבת משלם ארבעה וחמישה אבל מה מה כ בדרב נה אין לו רבי מאיר את זה רבי מאיר

אתה רואה רבי מאיר מח ארבעה וחמישה הרי שהוא סובר שאפשר לחייב אדם מיתה וממון הנה תרצת הגמרא אמרי ברבר מינה ד הי תוציא את הבריתה הזאת אל תקשה ממנה תוציא אותה חוץ ממנה למה תמר עלה אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן ואמר אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן נקיש רבי אבי רבי אלע כל חברותה משמ דרבי יוחנן אמרי טובח על ידי אחר אומר ברתה מדובר שהגנב מנה שליח לטבוח את הבהמה שגנב לא הוא בעצמו טבח מתי אמר רבי מאיר ש טבח ביום שבת וגנב וטבח

ביום שבת משלם לא הוא בעצמו טבח הוא ש שליח לטבוח השליח נצחיה בנפשו הוא חילל שבת הוא עבד עבודה זרה אבל הגנב עצמו חייב ארבעה וחמישה למה הוא שלח אותו לטבוע הוא לא נתחייב מיטה אבל במשנה שנקמן שהגנב עצמו טבח בשבת ח מיתה זה פטור באמת מארבעה וחמישה אחי הגמרה שואלת למה השליח שליח לטבוח בהמה שגנב חייב ארבעה וחמישה וכי זה חוטא וזה מתחייב לא הוא עב עבירה השליח מה וכי זה השליח חוטא ממה שהוא טבח את הבהמה והגנב התחייב לשלם תשלומי ארבעה וחמישה יש כלל

בידינו אין שליח דבר עבירה אמר רבה שנ אכה דאמר קר וטבחו ומכרו מה מכירה על ידי אחר התבה על ידי אחר לא נכון בדרך כלל אין שליחה פה זה לא מתע שליחות פה כתוב וטבחו מכרו גם אם אחר עשה את זה זה הקש מה מכירה שחייבה עליה התורה ארבעה וחמישה נסת על ידי אחר אין מכירה אם זה לא ללוקח איך יהיה בטח שעל ידי אחר אף תוחה שחייב בעלי ארבעה וחמישה שנעשית על ידי אחר שגם אם מינה שליח טבוע חייב המשלח זה זה מיוחד יש לי

לימוד מיוחד שחייב דיבר רבי ישמעאל תנא לומדים את השליחות בתה ו מכרה ממקום אחר וטבחו או מכרו או כתוב בתורה וטבחו או מכרו או לרבות את השליח שחייב ב משליח אם עשה שריח וחזקיה תנא מאיפה לומדים שבאמת יש שריח פה בעניין הזה כתוב חמיש תחת לרבות השליח כתוב בתורה חמישה בקר ישלם תחת השור עצון תחת השה תחת זה מיותר אז מרבים את השליח מרבות את השליח שהשליח שעשה זה חייב חייב על זה גם כן תשלומי ארבעה וחמש פה השליח חייב הוא חייב ארבעה וחמישה מתקיף למור

זרעה איך יתכן שחייב ה משליח ארבעה וחמישה אם השליח טבח בשבת מק מדידי אילו עביד אי הוא לא מחייב ובד שליח הוא מחייב הרי אם הוא בעצמה היה בשבת שוחט טובע לא היה חייב אחש למה קמ בדרבה מנ הבית שליח יהיה חייב ומנה שליח לעשות את זה הוא מתחייב על כך הרי זה לא מסתבר אילו הגנב עצמו היה טובח בשבת היה פטור מתשלומים איך ייתכן לחייב אותו ארב וחמישה ארבעה וחמישה על מה שטבח השליח אמר לה רבש אתם ל משום ד מחייו הוא אלא אלא דק

בדרב מנ אמר לי רבש אם הגנב עצמו היה טובח בשבת מה שפטור מהרבה וחמישה זה לא משום שהוא לא זה לא משום הוא לא התחייב בתשלומים אלא דקמ בדרבה מנה העונש החמור פותר אותו מעונש הקל לכן באופן ששלח שליח טבח שהשוו שלו טבח המשלח לא נתחייב מיתה אבל חייב המשלח בשומ ארב וחמישה אם היה מיתה היה פטור בארבעה וחמישה זה לא המשלח חייב מיתה לכן הוא חייב בארבעה וחמישה מה שואלת וי טובח על ידי אחר מה טעמה דרבנן פטרה נכון יפה אם מדובר פה בתובע על

ידי אחר אז מה טעמם של חכמים שחולקים על רבי מאיר שהם פותרים את הגנב מתשלומי ארבעה וחמישה הרי הוא לא נתח מיטה שישלם את הארבעה וחמישה אמרי נאמר חכמים רבי שמעון דמה שחיטה שאינה ראוייה לשמה שחיטה אמרו חכמי הבריתה מי זה חכמים זה לא חכמים זה רבי שמעון דעת רבי שמעון שחיטה שאינה ראוייה שחיטה שהיא לא מטרת הבהמה באכילה לשמה שחיטה וכיוון שהשחיטה הזאת לא ראוייה היא לא מתרת באכילה שבת לא נחשב לצליחה לכן פטור מארבעה וחמישה הגמרה שואלת אמרבי שלמה עבודה זרה בשור נסקה שחיטה

שאינה ראוייה הי אסור הבשר באכילה מובן אלא שחיטת שבת ראוייה היא למה לא אם אדם שחט בשבת יכולים לאכול את הבשר הזה דתנן שוחט בשבת וביום הכיפורים אף על פי שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה מותר לאחות את הבהמה למה פתרו חכמים ארבעה וחמישה אמרי סבר לה כרבי יוחנן הסנדלר שמי ששוחט בשבת שחיטתו אסורה באכילה לעולם זה כמו רבי יוחנן נתנן המבשל בשבת מי שבישל אוכל בשבת בשוגג יאכל מותר ל למבשל עצמו לאכול את המאכל אפילו בשבת עצמה במזיד אם בישל במזיד לא יאכל המבשל לא יאכל בשבת

דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר המבשל בשבת בשוגג יאכל במוצאי שבת יאחד יאכל את התבשיל ב מוצאי שבת אבל אם בישל במזיד לא יאכל הוא עצמו את התבשיל לעולם גם אבל לאחרים מותר במוצאי שבת רבי יוחנן הנה עכשיו זה בא רבי יוחנן הצדר אומר המבשל בשוגג יאכל למוצאי שבת דווקא לאחרים לא לא ולא ולא לא אבל במזיד לא יאכל עולמית לא לא ולא לאחרים אתה רואה הנה חכמים שהם פותרים גם את הטובע בשבת מארבעה וחמישה הם סוברים כמו רבי יוחנן הסנדלר שאוסר דבר שנעשה באיסור שבת

לעולם ולכן זה לא נחשב זה שחיטה זה לא נחשב שחיטה למה זה שחיטה שאינה ראוייה כיוון שהיא לא מטרת באכילה גמרא מבררת מה תעמ רבי יוחנן הסדר אמתה רבי יוחנן סדלר עוסר מעשה שנעשה בשבת במזיד לעולם למה כדי דרש רבי חיא פתחה דו נשיאה כמו שדרש רבי חיא כשעמד בפתח בית הנשיא כתוב בתורה ושמרתם את השבת כי קודש ילחם מחללי המות ובת הקישה התורה שבת לקודש מה קודש אסור באכילה הקדש הקדש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורים באכילה ממשיך רבי חיי מה קודש אסור בהנאה אף

מעשה שבת אסור בהנאה אם ככה כמו קודש אסור להנות גם מעשה שבת אסור להנות תמוד לומר לכם שמה כתוב לכם שלכם יהה יכ כלומר מותר שלכם יהיה מותר לכם להנות מזה להנאתכם יכול אפילו בשוגג יהיה המעשה אסור באכילה תמד נומר מחללי עמות יומת רק במזיד אמרתי לך ולא בשוגג במזיד אמרתי לך רק במזיד תחייב בנפשו אני אמר שיש להקיש מעשה שבת להקדש ולאסור אותו באכילה אבל אם הלל שבת בשוגג לא נתחייב בנפשו באמת מחלוקת פלי גב רב אח ורבינא בדין איסור מעשה שבת רבי יוחנן סדם

אחד אמר מעשה שבת דאורייתא מזיד אסור באכילה דאורייתא אחד אמר מעשה שבת דרבנן מה ד אמר דאורייתא כדי אמרן פסוק למדתי כך שהוקש שבת להקדש מדמה דרבנן אמר כרק קודש הוא קודש ואיין מעשיו קודש כן הוא קודש ואין מעשיו קודש רק חכמים אם גזרו איסור על אכילה של מעשה שבת מהמר דאוריתא אמתו בשמה מי שומ דאורייתא מעשה שבת אסור מדאורייתא שמקשים את זה להקדש אמתו וכיפת לרבנן שוב כך מובן בבריתה שפטור רבנן מי שטובע בשבת פטרו אותו מארבעה וחמישה למה שחיטה שהוא לא ראוייה אלא למן

דמר מדרבנן שמעשה שאיסור מעשה שבת זה מדרבנן מהפ רבנן הרי מ תורה זה ראוייה אז אז למה אז למה פתרי רבנן ה אומרת הגמרא השארה עבודה זרה בשור הנסקה באמת מה שאמרו חכמים פותרים לא הכוונה לתובע בשבת אלא השערה על עבודה זרה ושור הנסקל עש הגמרא שואלת ורבי מאיר אמי מחייב שוחט כלומר אמרנו רבי מאיר אמרנו שהוא מחייב וחמישה שוחט לעבודה זרה עכשיו שאלה רבי מאיר גם חייב לעבודה זרה חייב אותו ארבעה וחמישה מי ששחט לעבודה זרה הגמרא אומרת ורבי מאיר אמי מחייב שוחט לעבודה זרה

כיוון ד שחט בפורטה עשרה דח איסורי הנאה הוא א הוא ולא ב כתבה זה השאלה ולא כמר כתבה עוד הפעם רבי מאיר המים מחייב שוחט לעבודה זרה למה מחייב ארבעה וחמישה מי ששחט לעבודה זרה והרי כיוון ושחט בפרוטה מיד כשהתחיל בשחיטה מעט לשם עבודה זרה כבר אסורה על הבעלים בהנאה אדך אחר כך מה שממשיך וטובע זה איסורי הנאה הוא ולא דמר דוח נמצא ח את הבהמה של חברו יצא מרשות חברו בתחילת השחיטה שנעשה בהנאה אז למה חיה בארבעה וחמישה איך שרק התחיל לשחוט כבר נאסר בהנאה

אז כן שנאסר בהנאה זה שלו של האדון שלו אמר רבה ומר בגמר זבח ועובדה אתה אבנת לא אומר לא אני עובד אותה בתחילת עכשיו שאני שוחט א אומר כשיגמר לשחוט אז אומר זה לעבודה זרה אז לכן היא לא נסרה בהנאה אלא בגמר השחיטה כלומר הוא לא עושה לשם עבודה זרה רק בסוף בסוף הזוחה עכשיו שואלת הגמרא טוב טוב עכשיו טוב זה תרצת לי אז למה לרבי מאיר חייב שור הנסקל שור הנסקל ייסורי הנאה נינו לאב דמר כתב למה רבי מאיר מחייב תשלומי ארבה וחמישה מי מי

שטבח שור הנסקל שחייב סקילה הרי זה איסורי הנאה כ שחייב סקילה אסור להנות לב דמר כטבח הוא לא טובח של בעלים זה איסור הנאה זה לא ברשותם בכלל אמר רבה אכ במי עסקינן כגון שמסרו לשומר והזיק בבית שומר והועד בבית שומר ונגמר דירו בבית שומר ורבי מאיר סבר לה כרבי יעקב סביר ל כרבי שמעון סבר לה כרבי יעקב דמר מ שנגמר חזר שומר לבעלים מחוזר רבי שמעון דמר דבר גורם לממון כ ממון דמה תראה איזה יופי אז קודם כל השאלה מובנת למה לרבי מאיר שור נסקה

צריך לשלם ארבע וחמישה הרי זה איסורי הנאה כן ש איסורי הנאה זה לא הוא לא טובח שור של הבעלים וצריך להיות פטור לא צריך לשלם ארבעה וחמישה דמרד אמר רבה אתה יודע למה זה כן עסקינן חייב רבי מאיר טובח שור נסכן מדובר כגון שמסרו לשומר הבעלים מסרו את השור לשומר והזיק בבית השומר הרג אדם השור הרג אדם בבית השומר והוא עד ושמה הוא עד בבית השומר ושמה כבר הועד השור בבית השומר ונגמר דינו בבית שומר נגמר דינו לשקילה בבית שומר ואז בא עכשיו הגנב החוכמולוג הזה

וגנב מבית השומר או ורבי מאיר סבר לי כרבי יעקב סבר עלי כרבי שמעון רבי מאיר מחייב ארבעה למה סבר כמו רבי יעקב וסבר כמו רבי שמעון מה סבר כרבי יעקב דמר שמ שקבל שור לשמירה גדו אדרו אף מי שנגמר דינו אשור לסקילה החזירו שומר לבעלי הוחזר זה פטו לשלם אפילו נגמר דינו לסקילה מוחזר וסבר לה אז לכן אומר לו הר שך לפני לרבי שמעון דמר דבר הגורם לממון כ מממון דדמה דבר שיכול לגרום לרווח ממוני אפילו שהוא לא שווה ממון עכשיו הרי הוא נחשב לממון דתנן

רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן חייב על מה דבר הגורם לממון כ ממון מי שגונב קדשים אדם בא גנב קדשים בהמת קדשים שחייב באחריותן שחייבים עלים באחריותם נאבדו מי שאמר למשל הרי עלי עולה אז חיה בגנב בארבעה וחמישה אפילו שהבהמה היא לא ברשות הבעלים זה הקדש מכל מקום כיוון שדם נפטרים הבעלים מלהביא בהמה אחרת להקדש נחשב לממון הבעלים וחייב הטובח מי שטוח את זה בבע וחמישה כהה כי הם פטורים עכשיו מלהביא על מה הדבר הגורם לממון כ ממון דמה אז מה שהגנב מהשומר שיכול לפתור את

עצמו בשור הזה לכן חייב ארבעה וחמישה זה דבר גורם לממון כמו ממון זה לכן רבי מאיר חייב בשור נסכן אמר רב כהנה התה איתי ציון משה אמר רב קנה נשמעד רב זד מרעה אמרתי את הסוגיה לפני רב זבת קשתו ממצית מקמת מתניתין רבי מאיר מה שנינו שהתובע ביום הכיפורים חי ארבעה וחמישה ולא כרבי שמעון והקטן ספה רבי שמעון פותר בשני אלו השוחט נמצא טרפה והשוחט חולין בעזר אמרנו בספה פותר מכל לכולם מתין מודה משמע רק בספא הוא פותר אבל כל כל המשנה זה רבי שמעון בשאר

המשנה זה רבי שמעון רק בסוף הוא אומר אני פותר בזה אבל בכל המשנה למעלה זהב שמעון אמר לה לא מכל דמודה בטוח ומכר לרפואה ולכלבים לא תדייק כל המשנה רק מודי רבי שמעון שחייב זה נמצא לשחיטה ראוייה מכיוון שיכול לאוכלה או בתובע ביום הכיפורים סובר רבי שמעון שהוא פטור למה לא לוקה הו משלם זה הכל עוד אמרנו במשנה גנב משל אבי בטבח ומחה ואחר כך מת אביו משלם תשלומי ארבעה וחמישה הוא גנב משל אביו וטבח ואחר כך מת אביו אמרנו משנה את השלמה ארבעה וחמישה באו

מני רבה מרב נחמן גנב שור של שני שותפין וטבחו והודה לאחר מהן והודה לאחד מהן מה אדם שגנב שור של שני שותפים וטבח אותו והודה על חלקו לאחד מהמהם הודה על חלקו ונפטר מלשלם חמישה למה מודה בקנס פטור מה הוא עכשיו פטור מלשלם הב חמישה לשותף השני למה למה כתוב בתורה חמישה בקר ה רחמנה ולא חמישה חצאי בקר אז יהיה פטור למה בקלס פטור פה הודה רק לחצי בעלים כלומר לאחד מן הבעלים אודין מה חמישה בקר רחמנה ואפילו חמישה חצאי בקר אמר לה לא לא חמישה

בקר אמר רחמנא ולא חמישה חצאי בקר ולכן פטור מלשלם חמישה איזה שאלות אלה אתיה שאל רב רב נחמן גנב משל אביו הנה שואל אותו וטבח ומכל ואחר כך מת אביו כתוב במשנה משלם את השלו הב בחמישה ואחר כ דמת אביו נפטר משת חלקו בירושה אז כמו שקדם והודה לאחד מהן דמה וקטנה משלם תשלומ א וחמישה אם אתה אמרת לי אפילו חצ בקר למה אתה אומר אתה רואה אמרת לו לא חמישה בקר ולא חמישה חצאי בקר הרי פה זה כמו שהוא הודה למה זה הוא יש לו

חלק בירושה כין שיש לו חלק בירושה זה חלק שלו ה אין חמישה חצאי בקר אמר אכ במעי כגון שעמד אביו די א יפה אמ דיו בדין בדו בחיים חייב כ לשלם לאבי חמישה בקר מה שואלת אז שואל רבה לפי זה את דק במשנה דווקא כשעמד בדין תחייב אבל לא עמד בדין מה אי מש את השלו חמישה איד סף הגנב משל אביו ומת אחר כך את מחר אינו מש את השלו חמישה למה אתה צריך להגיד ככה קנ מ של אבי במת ואחר כך את לא צריך לשרבה

וחמישה נפק בדידה יכול תנה לחלק בדין עצמו ש בחיי אביו במת דברים אמורים שעמד בחיי אביו אבל לא עמד בדין אין לו משלם תשלומה בחמישה למה הוא כמו אחד מהיורשים זה כמו מד בקנס אמר לי אחי נמה באמת ככה התנא יכול לדייק יכול לחלק אבל אידי דנסי רשה גנה משל אבי בטבח ומחרחר כך מת אביו כיוון שברשת נשי בשפה גנ משל אביו ומת אביו אחר כך תב ומחר בגלל הרשע תפס כך בשפע אבל באמת היה יכול לתפוס גם הנש שרצית צפרה בבוקר חזר בו רב נחמן

אמרלה חמישה בק רחמנא ואפילו ואפילו חמישה חצ בקר י דלא אמרתי לך באטה מה שלא אמרתי לך בערב את הדין הזה לא אכלי בשרה תורה תראה מה אומר לו לא אכלתי בש שור כיוון שלא אכלתי בשר שור לא דגדג י טוב לא הייתי חזק אתה רואה צריך לאכול בשר אם אתה רוצה להבין טוב צריך לאכול טוב ולשתות יין טוב לא ראית שטז כן תורי זהב הזמין את את טבח את את חמיו לדין תורה הבטיח לו קודם נישואין הכין אותו זמן בשר נתן לו לאכול כבד אומר

לו זה לא בשר מה זה אומר למה אני רציתי לפתור אותו מדין שמיים כן אז אתה רואה אומר לא אכלי בשר ואל ה מיין שאן הרשה ומין שאין השפה אז הוא אומר לו טוב אם ככה שאל ורבא ברשע אמרנו שאם גנב טבח ומחר חיה אביו ואחר כך מת אביו חייב לשלם ארבעה וחמישה אחב אבל אם לא עמד בדין בחיי האב אין לה מ שחצ בקר מהשנה השפה שאם טבח במחר אחרי שמיטת אביב שפטור מארבעה וחמישה לא משלם את החלק שחייב לאחו המלה רשע כרן ב וטבחו

כולו בסורה שטבח בחיב בביתו טבחו כולו בסורה שפה ש לאחר מותבים לא כר וטבחו כולו בייסה למה בבהמה יש גם חלק שלו שמותר לו לטבוח ולכן זה לא כולו בסורה עד מר לישה אם הוא בן יחיד אין לחיות אין אז לא חייב למי תח לא למי זה שלו לבית דין דלך למשרד תורה אומר התוספות צור בתענית כן אה ש בתענית הלכות הלכות נכון נכון סימן ת קנב יא מי שקיבל עליו תענית חמישי כל ימות השנה וירא ערב תשעה באב להיות בשני קשה לי לטענות שני ימים

בלילה אחד ישאל נדרו או ילבה תעניתו פורע יאכל עכשיו יתענה ביום אח גונים כתבו ד מתענה עד חר תפילת מנחה ואוכל סודה מפסקת קודם בית השמש וכן נוהגים והוא הדין שמתענה תענית חלום יש לו דבר כזה כך יעשה יתענה עד סודה מפסקת ויאכל יב אתה רואה זה למי שעושה את התיקון של הפד יום איך הם יעשו סעודה מפסקת מטענים עד סעודה מפסקת אוכלים אפשר יב אין אומים תחינה ערב תשעה באב במנחה משום דקרי מועד ואם הוא שבת אן אומרים צדקתך במנחה בסדר עוד הלכה סימן קנג

אף על פי שאכל סעודה מפסקת מותר לחזור ולאכול אלא אם כן קיבל עלי בפירוש שלא לאכול עוד היום קבלה בלב אינה קבלה אלא צריך להוסיף בשפתיו אז מותר לו לאכול אם הוא לא הוציא בשפתיו אתם יודעים שאנחנו אמרנו שאת הרמבם אחרי קדיש בסדר בשביל שלא אחרי ה שנסגור את את הלויין הזוהר עכשיו דף כה עד זה חמח מדבר כמו אמר רבי שמעון ד דחש ניסה החזה שהולך הולך להראות לנו איזה ניס בוא נראה ראח קמו וקט בחד פ בטרטון אחד אחד באחד ומתו אומר רץ הנחש

במרחק רב קשר את עצמו בחיה אחת מסוכנת שמה אפעה גח אומר אז הם היו בפרשת דרכים שמה לעבור שמה היה בלאגן הם התקוטטו בם הנחש פ שניהם מתו ורה רו שניהם שוכבים שם אמר רבי שמעון במנ ניסל ב מי שרק מסתכל או התקל בנש ודאי כל שכן קר הזה מסתכל אף אחד לא יכול להנצל בהסתכלות שלו כבר יש לו ארס שנו ך רעה בנגר אוליך אומר השבי ובכל אבת קכל מוא עבד כל דבר תדע לך שליחות אל תבזה שום דבר של הקדוש ברוך הוא ועל דב

טוב אדוני ל חמ כל מעשיו דך אכל מעשיך בשו פתח אני חצת אשרון שושנת עמקים כחכ דן דברה השרון שושנת העמקים ד מק כ כן אז רבותיי אז כל טוב לכם אנחנו עכשיו נסיים אתם יודעים את הרמבם אנחנו לא לומדים בלבין בגלל שזה הלכות איסורי ביאה ולא ולא נעים שישמעו את זה אולי צעירים ילדים אז לכן אנחנו לומדים את זה כשנכבה את הלבין אז נעשה ברכה מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ברך ושמור וצור כל ה הקדוש גם אלה ששומעים דרך הפלפון גם אלה ששומעים

דרך הלויין ל כד עלמה יברך אכון יזכה אכון בריאים שמחים שיהיה שבת שמחה שבת מבורכת שבת של בשרות טובות וברכה והצלחה לידידנו אפרים מריין השם ישמח אותו השם ינחם אותו אמן ישעו