הדף היומי מסכת בבא קמא דף סט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ערב ראש חודש שבט כט טבת תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כט תב תשפד ערב ראש חודש שבת שנתבשר בשרות טובות תמיד ערב ראש חודש זה יום של תשובה ומעשים טובים שאדם מתחרט על כל מעשי וצריך בזמן עד שרא ליעקב ימים לא פשוטים לעם ישראל בשביל שנתבשר בשנות טובות כבר בחודש שבת צריכים אנחנו צריכים בעזרת האל ובשעתו לעשות תשובה ולקרוא היום בעזרת השם מי שיכול את כל התהילים שבעה כות ברית שופרות אז ב1 חי היום נתחיל כאן בישיבה את את הסדר הזה בעזרת השם שנעשה תשובה מעשים טובים נלך

בדרכי השם כתוב בפרשה ויאמר השם אל משה לך את פרעה בבוקר הנה יוצא הממה והמטה אשר נאפר לנחש אמר תקר בידך אתם יודעים שהפסוק הזה בדרך רמז רומז על שובה עיקר התשובה תכף נראה איך זה רומז עיקר התשובה כשאדם שב עודו בימי בחרותו איך אמר שלמה המלך בקהלת זכור את בוראך בימי בחרות הרמבם אומר יש לזה שני טעמים מפני שאז תשובתו שלמה שוש תשובה בעוד שהיצר הרע עדיין בתוקפו ולא כמו שהוא בימי הזקנה בימי הז קנ כבר האדם טש כוחו וכבר אין יצר הרע כל כך

כוח ויכולת עליו הטעם השני ככל שאדם ממהר עשו בתשובה יכול לנצל את את הימים שבאים שיהיו בידיו בזה אמר אצל אברהם אבינו וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו איתו אברהם זה כינוי לגוף אברהם זה רמח כנגד חבריו של אדם בבוקר זה בימי בחוותו החבוש של חמורו בימי בחוותו זה קופה את החומריות שלו ויקח את שני נערב איתו את שנות הנערות לוקח איתו אבל יצר הרע מכניס מחשבות לאדם כבר חטאת כבר פגת בנשמה שלך על מה תשוב עכשיו אתה כבר קרא מת בחייך

עזוב רשעים בחייהם קרים מתים מה י לך התשובה זה כל זה מחשבות יאו של יצר הרע אסור לשמוע עלו צריך לעשות תשובה אין ד לעולם דלתי תשובה לא ננעלו גם שאדם יהיה מותר חס ושלום על ארץ דוי רק מה צריך להשתדל לעשות תשובה כמה שיותר מהר ב זה אומר הפסוק ויאמר השם אל משה רוצה לא לומר אל הנשמה לך אל פרעה פרעה מלשון פירעון לך ותפרח את חובך למה אדם יש לו חטאים הוא כמו בעל חול בפני הקדוש ברוך הוא ועל ידי התשובה הוא פורע את

החוב מתי בבוקר בעוד בחרות והנערות מהר שעז התשובה שלמה אם תאמר איך איך לתקן את נשמתי פגמתי בכו כל כך הרבה אומר המטה אשר נאפר לנחש תגר בידך רוצה לומר תקח לך דוגמה מהמטה הקדוש ברוך הוא עשה איזה נס נהפך המתה לנחש עם רוח חיים תחזור בתשובה בודאי שהקדוש ברוך הוא יעשה אותך לבריאה חדשה ברגע אחד המתה נחש שיבור החיים זה מראה שאדם בעזרת השם או אם היו מכות מצרים כל מכה ומכה היה פרעה נכנע אחר כך חוזר לסורו פלא פלאות אומר הרב חסמן שמכאן יוצא

לימוד גדול לכל לכל אדם כל הייסורים וההרפתקאות באים על האדם הם לא שונים מן המכות אשר ניתן לו במצרים כולם מודעים ואומרים שייס מכוונים מן השמיים בטח מה זה ייסורים מלשון מוסר הייסורים פוקדים את האדם בא לקבל עליו מוסר תשובה לכן אדם מה יעשה שהסורים ישבו אותו יחזור בתשובה איך כתוב טובה דריסה שדרס הקדוש ברוך הוא במצרים יותר ממכת בכורות ועברתי בארץ מצרים כביכול הקדוש ברוך הוא דרך רגל במצרים זה עדיף יש מעלה ועדיפות במעבר שעובר הקדוש ברוא במצרים על מה שלא יהיה איסורים הכי קשים

אומר הגאון חידה ש מכת השכין טובה וחשובה ממכת בכורות השכין לא ר ממצרים מה זה אתה יודע בן אדם לא יכול לישון אבל מכה מה המכה נקמה ראינו בשונא מה רבה איזה מכת בכורות אבל בכל זאת אילו מכת בכורות היייתה רק לשעה מי שמת מת מי שחי חי אבל זה כל הזמן רודף אותם הייסורים לא עוזבים זה העניין אבל מה היום אני רוצה לספר לכם היום זה פטירת המריד דיסקין רבי ישוע לב דסקין וגם מורנו ורבנו זכן המקובלים רבי יצחק כדורי וגם רבי אליהו משה פניג'ל

אז אני לקח זמן בשביל לדבר עליהם קצת אז הרב מריד דיסקין רבי יהושע יהודה לב דיסקין הוא נולד בשנת תקעט אבא שלו היה רבא של ומזה רבי בנימין וכשהוא היה בגיל 25 אבא שלו נפטר והוא התמנה לרב ושמה ואחר כך עבר לקין בבריסק אומרים שהיה גאון כזה גדול משהו לא רגיל בשנת רלז הוא עלה לירושלים והוא פה והוא בנה את בית היתומים הוא יסד בית היתומים דיסקין היה משהו מיוחד אומרים עליו ה הוא היה אב בדין של ירושלים אז בזמנו היה רב היה כולם אהבו אותו

משהו פלא הוא היה גאון מספרים עליו על המרי דיסקין שוא היה נוהג כל יום לטייל מעט עם התלמידים שלו היו שומעים ממנו דברי חן וחוכמה בשביל הבריאות שלו יום אחד הם עבו ליד הר הזתים שמה היה איזה עדר גדול של צאן הרב רק הסתכל עלי מרגע אחת אמר אתם יודעים כמה יש בעדר הזה כבסים נגיד נגיד אמר 500 כבס כך וכך כבשים על ה על ה אחד התלמידים לא האמין מה זה איך רב יכול גע רק רגע הוא הסתכל יגיד לך פה יש 500 כבשים לא

כן לא הבין אז מה הוא הלך צף אחרי הערב שהיה רועה רועה אמר לו אתה יודע כמה יש לך כבשים פה אומר כן זה 500 בדיוק כמו שאמר הרב אומר בין רגע אז הוא שאל את הרב איך כבודו יודע אומר תשמע אתה יודע כתוב וישא יעקב את עניו ויר בני עשו בא ועמו 400 איש איך ידע יעקב תכף רק עשה את עניו וידע שיש 400 איש לא כתוב שהוא ידע מתחילה אלא ביר והנה ברגע שהוא ראה הוא יודע נכון אני שמעתי שפעם היה איזה מישהו הביא

לו מכתב ברגע אמר לו תשובות על הכל אומר לו איך כבודו קרה את זה ברגע אומר אתה רוצה אני אגיד לך גם כמה תיבות יש פה כמה כמה כמה אותיות יש פה אמר לו אומר לו זה לא איך זה אומר גם אתה יודע זה העת הזה יש בו כך וכך עלים תעלה תספור לא לא תתעלה תספור מה שהוא אומר זה בדיוק ם עוד מעט יפול עלי אגיד לך עכשיו פחות הם כתפו כמה עלים אמרו לו עכשיו כמה יש אמר להם זה זה דבר פלא פלאות ההסתכלות

הדירה זה לא זה לא דברים פשוטים כן היה משהו היו חזקים מאוד לא היה בזמן כשהוא היה בבריסק היו שמה הרבה הרבה חסידים שוחד העיר היה חסיד צלונים אומר שפעם אחת בא איזה יהודי עני מקובנה שהיה סוחר בחיטים והיה מסתחרר בזה קצת בשנה הראשונה להסתלקות אביו בא אליו בחלום והוא אמר לו תדע לך בני שהוא מגולגל בשוך שחור שנמצא בעיירה פלונית אצל גוי פלוני שגר בקצה הכפר שני קילומטר מקובנה מבקש ממך תלך אל אותו גוי תקנה ממנו את השור זה עלה לך 80 רובל תנסה להוריד

אותו למחיר של 40 רובל אחר כך תביא את השור לקובנה לבית השוחט והרבי יהיה נוכח שם ויענה אמן על ברכת השחיטה ואחר כך תחלק את הבשר לעניים הגונים וזה יהיה תיקון הנשמה שלו בתחילה אמר היהודי הזה חלומות ש דברו חזר החלום פעמיים ושלוש אומר בעומדו לפני עמוד כמנהג האבלים באמצע החל להתעלף סיפר שאביב הגיע אליו בקיץ באמצע 18 אומר לו למה אתה לא מתייחס למה שאני מדבר איתך המתפללים הלכו ישר למריל דיסקין הוא היה הרב של קובנה אותו זמן סיפרו לו את המעשה אמר להם גם

אם החלום הוא אמיתי לא לא אמר לו אביב מאיך ניקח 40 רובל לקנות את השור השחור יהודי מתפרסם בשתיים שלוש רובל מאיפה יביא 40 רובל המתפללים התעוררו מזה ומרין אמרו כ וכך הנה 40 רובל כל אחד השתתף בהוצאה וכך היה אבל המרי לא צס להצעה כל כך טען לפניהם באלו הימים שיילך או שיסע לאותה ירה ויחזור ויטפל בשחיטה הוא לא יכול לעסוק במנח תומ איף הוא יתפרנס אז נתנו לו גם את הסכום תראה גם של נסיעה גם שיהיה לו מאיפה להתפרנס באותם ה באותם הימים תראה

מה זה לא עזב אותם הרב היה פיקח יודע מה לסדר ונתן לו אז הוא הלך שמה והצליח להוריד את המחיר ל40 רובל למה אמר לו 80 תיקח את המעות תקנה את השור תקיים דברי החלום אם יחסר אחד מכל הסימנים אסור לך להשתמש באלו המעות טוב האיש נסע לאותו כפר שאל לשם את הגוי בירר על המחיר מוכן למכור ב-40 אבל תיזהר מאוד איך אתה ניגש אליו כי זה סכנת נפשות לשור אחרי ששילם לו 40 רובה ביקש הגוי לקרוא לכמה גויים שיכולו לקשור את השור אמר לא צריך

היהודי ניגש אל השור שור הה רגוע עמד בהכנעה לא בעט ללא שום דבר כמו קפסה קטנה המרי סיפר אחרי שיהודי הגיע העירה אומר היה רעש גדול כולם עמדו במעמד השחיטה השוחט ברך בכל רם וענו כולם אמן בדקו את הריאות היו נקיות וכשרות חילקו את הבשר ואף המארי נתנו מהבשר לכבוד שבת אומר היו אנשים שהתפללו הנורא מעצם החלום אבל כמה המארי הקפיד על לממון שיהיה לו שיהיה לו נחת דאג לפרנסתו ראית מה זה איך פלא פלאות לומזה שהוא היה הרב של לומזה היה שמה המריד דיסקי היה

שמה רצה המושל של העיר שילמדו שפת המדינה ובאו אמ היה שמה הרב רבי ושלב אמרו לו שרוצים אומר לא מה שעשו לו אמר להם המשה למה אתם לא לומדים השפה שלנו אומר אי אפשר הרב לא מרשה אז מה הוא עשה קרא לו אומר לקח עץ נייר ואמר לו תחתום שאתה מלמד מותן הוראה שילמדו שפת המדינה אומר לא בשום אופן לא אומר אתה מורד בחוקי הממשלה אמר לו אתה יודע מה אמרו חניה מישאל ועזריה אם למסי ארנוני דינה דמלכות הדינה אם נתחב לצלם אתה והכלב שווים ככה

אומר לו משה כעס עליו אומר תשמע אני צריך ללכת אני יחזור תפל בך אני נוסע לורשה שאני אחזור אני אטפל בך אמר לו נראה אם תחזור בכלל אומר בדרכו לורשה נשבר הגשר מעל הנהר נפל ומת תראה איזה כוח היה להם א כן היו חזקים היו משהו מיוחד הרבנים היו זה רבי יושע לדיסקין היה אדם שאין כמותו פל פלאות פלא פלאות פ פלאות עכשיו אני אספר לכם זה זכינו להכיר כולכם זכיתם להכיר את חכם יצחק דורי היה הוא נולד בבגדד אביו קראו לו רבי כדורי דיבה המשפחה

שלהם הייתה דיבה דיבה זה זאב למה כמה פעמים נכנס אצלהם לבית זאב ולא הזיק אז היו קוראים להם חדורי דיבה אבל אבא שלו השם שלו חדורי הרב שינה את זה ועשה אומר אומר זאב לא צריך חדורי נעשה חדורי אמרתי לו מה ענין דורי אומר דורי זה מזל טוב זה ירוק א חד כן אומר זה טוב אומר זה הדסים הצדיקים דומים להדסים אמר לנו הרב הוא נולד בתז תשרי יום השני של חג הסוכות פשין של יצחק קראו לו יצחק כמו שאמרתי לכם המשפחה הי הדיבה אבל אחר

כך הרב שינה את זה לכדורי כן אבא שלו היה מוכר תבלינים את הגמרא הפוך שבחנו אותו בן אי שחיי אמר אני לומד איתו אמר לנו הרב שהוא זכה לשמוע מרבי יוסף חיים את את הדרשות הרבה תורה אומר פעם שאלתי את רב כבודו הניח ממתי הנחתה ראשי ורבנו תם פ רבנו ם אומר כמה שנים אחרי הבר מצווה הרבה לפני שהתחתנתי הנחתי כבר השיב את רבנו תם וכתב בנו ותם אחד במשפחת צדקה כתב מאוד יפה גם אמר לי שהוא למד קבלה הרבה לפני לפני שהתחתן בצעירותו לקחו אותו

לחכם אפריים כהן תפסו אותו שלומד קבלה ם אפריים כהן אמר יכול ללמוד פחן אותו אמר יכול לללמוד אז הרב צוחק אומר לי אתה יודע גם גם הוא היה עדיין רווק חם אפרים כהן התחתן מאוחר אומר גם הוא היה גם הוא היה רווק אז הוא אמר לי שהוא עלה לארץ בשנת תרסא פעם ראשונה עודו צעיר לימים עזב את אביו ועוד לא נפטר רבי יוסף חיים רבי יוסף חיים נפטר בשנת טרסת אמא שלו לא יכלה הייתה וכה הלכה לרבי סב חיים אז ה אומר תכתבי מכתב אני אחתום

לך שיחזור ואז הוא כי הוא לא רצה לחזור הוא רצה להישאר בארץ ישראל היה חטוב רבי יוסף חיים אז הוא חזר אחרי שנפטר רבי יוסף חיים אז הוא היה בערך כמו בגיל 18 רצו לגייס אותו לצבא אז ברח נסע לד מסק היה אצל רבי מהרחו וכולי פלא פלאות אומר שלא היה בעיה לתת כניסה אישור להיכנס לארץ מי שאין לו מקצוע לא נותן לו להיכנס אז היה איתו מישהו אמר הוא נגר מומחה אומר אז ככה יכולתי לבוא והלכתי ישיבת פורת יוסף שמה למדתי רבי בן ציון חזן

אומר שהכניס אותו לישיבה מה ראה אותו כל כך עם חשק הרבה שהוא רוצה ללמוד אז הוא הכניס אותו אומר כל אחד היה מקבל ארבע לירות הוא נתנו לו שתי לירות למה היה קשה המצב רבי יהושע שרבני לקח אותו לבית שלו ונתן לו לאכול שבת עושה לוסי חמין לבד אומר למה הוא לא אוכל בשר בשנת תרפז הוא התחתן עם הרבנית סרה הזאת קראו לה שדירה משפחת [מוזיקה] נקש אומר ש יש שמה החתן כתוב עליו רבי יצחק ברבנות יש את זה רבי יצחק בן חדורי והכלה שדרה בת

חזק נקש סכום הכתובה 105 לירות אומר מי ערך לו את החופה רבי בציון חזן הוא אמר פ אומר שהוא היה בפורת יוסף ובסוף נתנו לו בשנת תרצה התפנתה הדירה רבי יעקב לופס היה גר שמה הוא נפטר נתנו לו את הדירה שלו היה שלוש חדרים אומר רב אתה יודע זה בנו את זה למקווה ובסוף התחרטו עשו מזה בית ונתנו לי את זה היה של רבי יעקב לופס אחר כך אני לקחתי אומר וינו לודים כבלה עם חכם אפריים כהן חם סלמן אליהו אבא של חדכ אליהו אומר כל

הזמן הייתי לומד איתו אומר בשבת יה בזבוב ימיו ולא היה רואה אז היינו היה הרב גורס כל כל דרה רבה בעל פה הוא יודע ואני הייתי עוקב אחרו אמר לי תקח את ספר את עקוב אמרתי לו לא חבל על הזמן תלמד עץ חיים אומר לו מה רע כשהוא קורא כל דר בא הוא מגלגל כל עץ חיים בראש שלו אמרתי גם כבודו כנראה מגלגל כן אומר שיה לומד בפורת יוסף במקוב בא איזה אשכנזי אחד ביקש ללמוד בספר ברית מנוחה ולא רצו כמה שהוא מבקש אומר אמרו לו

אסור ללמוד בזה זה לא טו יש בזה שמות אתה יכול להזיק בסוף התעקש אמרו לוחם יצחק תשב איתו קצת אמר לוחם יצחק זה מזיק בסוף נפטר בנו של האשכנזי מסכן היה צער גדול כן פלא הוא סיפר לי שכמה הם עשו פעולות להביא הגאולה אבל לא הצליחו והיה אצלהם בפורת יוסף רבי ניסים נחום והוא רצה הרבה הרבה לקרב את הגאולה לקח קנה מקום בשוק בשער שכם שמה בהמשך איפה החמם ושמה יש את את ה את המקום איפה ש תמנו שמה איזה איזה דבר אם יחפרו להוציא את

זה יבוא הגאולה אבל הוא חשב שזה לא זה לא ביד בן אדם זה צריך רק בשמות הקודש נתן הרבה כסף רבי ניסים נחום היה הרבה רוצה להביא את הגאולה אבל זה זה לא יצא פלא פלאו זכה זכה לי אף פעם שאיתי בא אצלו לא ראיתי אותו יושב ובטל כל הזמן עומד הרבה פעמים היה מוצא סוכריה אמרתי לו מה קרה היום יש איזה מסיבה אומר לו בשביל שלא נצרך לקום הוא רעב אז הוא מושה סוכריה ירגיע אותו שאנחנו פה גמרנו את המחזור הראשון של השס ראיתי שגם

רבנו הוא עדיין הרב היה עוסק במסכת נידה אמרתי לו מה זה אומר אני במסכת נידה עכשיו גם אני פה הולך לפי הסדר ארתי לו אמרתי לו אולי יש במוצאי שבת אנחנו עושים בכל דוד סיום של השס בסדר הדף היומי אולי כבודו ימהר ישב איתנו אומר כן בסדר אני אמהר ונבוא והוא עשה את הסיום של הראשון שעשינו פה של ה ב של הדף יומי כן גם נתתי לו לחתום לכל אחד תעודה שהוא סיים את השס הרב חתם ח עובדיה חתם פלא פלאות שאלתי אותו פעם אם הוא

זוכר את רבי את החכם שמעון הגס בטח אני למדתי אצלו בישיבה אבל הוא היה מלמד היה מישהו אחר ממונה מתחתיו אומר ואני זוכר שבא איזה אשכנזי אחד רב גדול מאשכנז הוא ביקש לראות את חכם שמעון אגסי לבגדד ואמר לנו שאמרו לו מהשמיים הרב הזה אומר ש חכם שמעון אגזי הוא יש לו ניצוץ ממשה רבנו ולכן הוא מגמגם הוא היה לא לא היה לו שפה חלקה אז לכן הוא אומר למה ה אומר שבאמת חכם שמעון אגסי היה חכם גדול אומר גם האשכנזי הזה ביקש ממני לתת לו

את ה שאני אעשה גורל איזה מספר זוכה בלוטו אומר בשי אומר לי הרב בשביל זה לא עושים גורל מה לא צריך פל פלאות היה איתו הייתי כל מוצאי שבת הולך אצלו היה מוצאי שבת אחד פטירת הרשש אמרתי לו כבודו הייתי אני הייתי כל שבת מברכים הולך ל לבת ים אמרתי לו כבודו יבוא איתי פעם אני אבוא פעם אני אבוא בא איתי כן היה לו מין קמיע שהוא נותן ל שאישה לא תפיל פרי בתנע אז אמרתי לו שראה לי את זה אז ראה לי אז אחר כך

היה מבקש שאני אכתוב לו את זה הייתי מכין לו כאלה בקלף אז גם היום יש לנו מזה כן הוא סיפר לי הרב שאצל הרבנים בזמנו לפעמים מביאים מכתבים באנגלית בצרפתית הם לא יודעים לקרוא גם אני הייתי אז כשהרב אומר לי אני הייתי קורה להם את זה אז הרבה פעמים הייתי מוצא מכתבים או משהו דיבור באנגלית בצרפתית נותן לו הייתי שאל אותו מה מה זה אומר היה קורה לי את זה היתי מבסוט חבל שלא הקלטתי את זה אל היה קורה לא זפל פלאות אומר שהי אומר הרבה

פעמים היו באים הרבנים יש להם לא היו מרגישים טוב נותנים להם איזה תרופה וזה כתוב באנגלי י או בצרפתית הוא היה מסביר להם היה מסביר להם מה זה את התרופה הוא גם היה מתורגמן בין האנגלים לרבנים הוא היה מתורגמן סיפר לי כן פעם שאלתי אותו כבודו זוכר את עבודו נצר שאיך הוא מת וזה אומר כן אני אספר לך אומר יום אחד קרא אותנו חכם שאול דוד חי מועלם הוא גם היה פה בישיבה גרה גם אתי גם את חכם יוסף זרוק אומר בדונה עושה הרבה צרות אומר

הנחנו עמו וקנינו כבד וראות של בהמה מחוברים וכתבנו עליה שמות החכם שאול לא כתב את השמות אבל היה תוקע מסמרים בכבד עם מזכרות של שמות וסייע איתו רבי יוסף זרוק ואני לא רציתי לעשות את זה שמו את הכבד על פתיליה שלוש ימים עד שנעשה אפר ו יודיעו בדיוק אחר כך שאבדו נצר מת כן אומר אני מספר לך מה אני ממש אני הייתי בזה שעשה לו את זה כן או 40 שנה רך איזה סבלנות הייתה לנוס ברוכו ברוך שמו טוב זכותם יגן עלינו ועליכם אמן אמכ מוחר

ר טוב זכות הרב יגן עלינו הרב פניג'ל הרב פניג'ל הוא נולד בירושלים בט בטו בטו שבט בבית הראשון זה רבי אליהו משה פניג'ל הוא ה הוא היה בנו של רבי רפאל מאיר פניג'ל וגדל בביתו עד יתו בן 15 זכה זכה נפטר בכט כסלו כמו היום אבל אתה יודע אני הייתי בפטירה שלחם יצחק הדורי אני ומבי קראנו איתו את קריאת שמע הכל היה מוצאי שבת גם כן מה לא בבית חולים בביקור חולים אני ל אנחנו בראשית שבת כ בר יצר הרע צדי צ ודש ומ וא ישל

כני מש מרחוק ז בו אנחנו שמואל ב פרק כג פסוק יא י אז זה מולה את המעלות את הגיבורים של דוד אומר ואחריו שמען הבן ארי הררי ויאספו פשתים לחיה להיות עדה חיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים ועמ נס מפני פת אשת לה פלאות בדברי המי כתוב ויה שעורים זה מלחמה אחרת וייצא בתוך החנק וצידה ויח את פלשתי ויעש אדוני תשועה גדולה מי זה הגיבור הזה וירדו שלושים שלוש שלושה הני שם ראש ויביאו את אל קציר ויבואו אל קציר אל דוד אן מערת דולם וחיית

פלישתים חונה בעמק רפאים אומר עדת פלשתים חיית פלשתים עדת פלשתים ודוד אז ב מסודה ומצא פשתים אז בית לחם ו דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בת לעם אשר בשער הוא לא שציווה להביא מים אמר מי יתן והיה נמצא בור בית לחם הביאו לי מים מים קרים זה מים טובים שם ויבקעו שלושת הגיבורים במחנה פלש ויישבו מים מבו בית לחם אשר בשער וישאו ויביאו אן דוד ולא אבל לשתותם ויסך אותם לאד לא רצה לשתותם אומר שחם ארצה לשם וימ חלילה לי אדוני מעשות י זאת הדם

האנשים ההולכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלושת הגיבורים אמר למה הם לא שמתו אבל הם חרפו את נפשם מה אני אקח ככה ואבישי אחי יואב בן צרויה וראש השלושה והוא עורר את חניתו על 300 חלל ולשם בשלושה היה מפורסם בן שלושת הגיבורים הראשונים הוא היה שלושה בן שלושה שהבי מים היה הכי נכבד מן השלושה אכי נכבד וי להם לסר ועד השלושה לובה ובניו בניו ידע בן שחיל רב עני סק שני ארין מוב והוא ירד יקע את הארי בתוך הבו ביום השל תבע הרי להתחזק בזמן

השלג והוא יכה את איש מסרי איש מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבת וגזל את החנית מיד המצרי וירגו ב חניתו אלה עשה בין היה ובין יהו ידע לאשם בשלושה הגיבורים מנ שלוש מכבד ן השלושה לובה סמנו דוד אין משענתו משמע משמעתו יפה מה זה משמעתו להיות עמו לשמוע לעשות כל השר יו ות עמו לשמוע ולעשות כל השר יו עשה אל אחי אוהב ב30 אל חנן בדודו בית לאחים שחרדי חרודי זה כל זה שמות הם הגיבורים חלץ הפלתי ר בן קוי אביעזר ענתי מו מבוני החושי

א אפשר הכל ביום אחד לא איזה בןב ידע ת האריה זכה בניה וב עוד איפה אני שאנחנו צ שליות קשה להילחם עם הרי בתוך בורד אותו בתוך הבור ביום השלג ח הצדקה 21 משה הגיע בסדר פרק ד משנה ד' אהב זכי בבתו בקדושי כסף קידושין שלו בשטר הוא מקבל את השטר בביאה ראשה למצוא אותו לביאה וזכי במציאת אם בתאו מצאה מציאה של אביה ומעשה ידיה היא עובדת הכסף של אביה ובהפרת נדריה מפר נדריה מקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה אם נפלו לפירות ירושה ניסת יתר

עליו הבעל שאוכל פירות בחיה וחייה במזונותיה לתת המזונות ופור קונה לפדות אותה בעלה וקבורה יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלדים מכוננת משנה ה לעולם היא ברשות האב הנערה עד שתיכנס רשות הבת נישואין מסר האב לשלוחי הבעל הרי הי ברשות הבעל הלך האב משלוחי הבעל או שלחו שלוחי הבעל לשלוחי ה שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי הי ברשות האב מסרו שלוחי האב שלוחי הבעל הרי רשות הבעל עוד משנה האב אינו חיה במזונות בתו אה לא כופים אותו וזה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה

שמנו אותו נשיא לפני חכמים בקרם ביבנה הבנים הרשו והבננות איזונו עשה תקנה הבנים יורשים כתובת אמם והבנות אזו נכסה האב מה הבנים איננו ישים אלא לאחר מיתת האב אף הבנות אינן נזונות אלא אחר מיתת האב ככה הוא לא חייב עוד משנה לא כתב לה כתובה בכל זאת הבעל לא כתב כתובה לאשתו בדולה גובה 200 למנה מנה פני שהוא תנאי בית דין לא כתוב כתב לשדה שווה מנה תחד 200 זוז ולא כתב לכ נכסים דת לאחרי כתובתך חייב שהוא תנאי בית דין אני זוכר פעם סיפר רשע

מהנישואין של של חולון אמר לי שכשהוא כשהוא עצמו התחתן היה חם עובדיה ערך לו את החופה ו לא היה לא היה לו כתובה עוד לא הביאו את הכתובה והרב היה ממהר אומר לא צריך עכשיו כתובה כתובה זה תנאי בית דין תתחתן אתה תתחייב לתת פי תני בית דין אחר כך כתוב את הכתובה עשה לו חתונה כתובה הוא אמר לי הנה לא כתב לכתובה זה תנאי בית דין כן זה רבי שלמתם הוא היה אחראי בתל אביב על על הל הבית אה הוא היה המנהל של כל הרבנות

ל החומר החומר נ של כל הרבנות וד כן אנחנו עכשיו בדף היומי היום זה סט כן נעשה בעזרת האל בשעתו תפילה שת אד תממ באותיות ו ישראלים קך קודש כ שמיים וארץ היום הלימוד נו נשמת מאיר חי בן שושנה נשמת אברהם חי בן נונ צלחה נשמת ראובן בן ציפורה נשמת כל מתי ישראל בכבוד מורנו ורבנו רבי יצחק דורי בן טופחה שיהיה ישועות גדולות בכל בתי ישראל ונחת ולהצלחת שושנ שוכת בת מרים וגם להצלחת לרפואתה להצלחתה של תהר בת תהר הגה בת אירס וגם למשה בן שושן

השוקת יהיה להם ישועות גדולות וחיים טובים שמה ליוסף בן רבה יוסף בן רבקה רבי יהודה רבי יהודה עדס בן חי ה אסתר של רפואה שלמה כ מרחל בתל מה זה רפואה כן בטלו רפואה שלמה משה גדולה כן ציון משה ושבט כן גג האדון גאולה בן דבורה בעבו שציון משה לומד דף היומי דף סט רבותיי שלוש ארבע שורות מלמעלה גופה אתם יודעים למעלה למדנו ואמר רבי יוחנן למעלה כבר למדנו את זה מקדוש כ בלים יכולים להקדיש את הגניבה שביד הגנב ואמ רבי יוחנן גזעים שדי זה לפי

ש שלו כ למדנו את זה למעלה אז עכשיו פה הגמרא אומרת גופה אמר רבי יוחנן זל ולא נתייאשו הבעלים אדם גזל כסף בחברו והבעלים לא נתייאשו שניהם אינם יכולים להקדיש לא הבעלים ולא הגזלן להקדיש את זה לא יכולים למה זה הגזלן לא יכול לפי שנו שלו זה לא שלו עדיין לא התישו בזה הבעלים לפי שאינו ברשותו למדנו למעלה צריך שגם אדם שרוצה להג צריך שיהיה ברשותו אם זה לא אצלו מה תקדיש את זה מי אמר שזה יהיה בידך מי אמר שזה יבוא לך יהיה בידך תקדיש

הגמרא שואלת מחשה הגמרא ומי אמר רבי יוחנן אחי ואמר רבי יוחנן הח כסתה משנה רבי יוחנן לא יכול להיות שיגיד ששניהם לא יכולים להקדיש הרי אמר רבי יוחנן הלכה כיסתה משנה מה אומר בסתם משנה תנן קרם רבעי יש מחלוקת אם זה רק קרן רבעי או גם נטע רבעי אם כל הפרות אם כל הפירות יש להם דין שבשנה הרביעית קודש וצריך לבדו אותם או רק קרם רק ענבים פה כתוב קרם רבעי אז זה מחלוקת אם זה גם אם אומרים נטע רבעי זה כל הפירות פה כתוב קרן

רבעי קרן בשנתו הרביעית הפירות אסור לאכול בלי לבדו אותם היו מציינים אותם בכזו אדמה למה הבעלים היו מציינים את את הפירות ברגבי אדמה למה שכל עוברי דך הכים שרוצים לאכול מן הכרם חס ושלום שלא יקשו באיסור זה לא הם לא גונזים זה היה מדובר נגיד אולי בשנת השביעית שזה הכל הפקר אז הם יכולים לקחת אבל כמן שזה של רבעי של שלא יעו שלא יכשלו אז היו מסמנים את זה ברגבים של אדמה מסיינים כן נקר רבים מציינים אותו כ זוזות אדמה זה רכבי אדמה עכשיו מה שסימנו

ברכבי אדמה סימנה זה סימן לאנשים שקרם זה כי אדמה מה אדמה כי הנאה מנה אף הינ המה כי מפרקה שרי להת הנויה מינה אומר זה כמו אדמה מה אדמה איק הנאה מינה יש הנאה מהאדמה מגדלת פירות וכולי אף הין המה גם פירות כרם יש להם הנאה מתי כי מפרקה שריד אתנו ימיני כ שתפ אותם מותר ליהנות ושל עורלה ממשיכה המשנה קרם של עורלה שלוש שנים ערנים איך מציינים אותם בחרסית חרסית זה רעפים קטים ככה היו מסמנים אותם מה לסימן הרי לאיזה סימן סימנה חרסית מחרסית שאיין

הנא מינה אפי נמה א אפ דלת בהנאה מנה אין הנאה מזה אין מה לעשות איתו בשלל מה ה רבעי יש הנאה עוד מעט יכול לאכול אבל זה אין הנאה אסור אורלה זה קבורה אין מה לעשות בשר כברות כברות היו מציי בסיד אי איך תדע פה יש קבר היו מציינים אותם בסיד מה הסימן למה בסיד סימנה חיבר עצמות סיד לבן כמו עצמות הוא ממחה ושופך ממחה את הסית במים ושופך סביבות הכבר לדעת כיכי נחבר תפה למה עושה את זה צריך כדי שיהיה לבן ביותר עכשיו אמר רבן

שמעון גמליאל במד אומרים שצריך לצים קרם רבעי בשל אלה בשביעית פקר נינו שאז האוכלים פירות הקרם אוכלים בהיתר הם לא גזלנים אבל בשאר שני שבוע בשאר השנים שהם לא שש מיטה כיוון שממילא אסור להם לאכול הפירות הם לא שלהם הם גוזלים אל תסמן להם מי שיבוא לאכול והוא גזלן אל תהו לרשע וימות מי שהוא רשע וגזלן שיאכל וימות בחטאו הכוונה לא עושים תקנה לגזלן למה עוון הגזל הרבה יותר חמור והצנועים אדם בני אדם חסידים צנועים נקראים אותם בני אדם מדקדקים על עצמם בדת הם צנועים למה

קרה להם צנועים שהם מודיעים לבן אדם ככה בעדינות לא מביישים אותו הולכים לו בעדינות בחוכמה אומרים לו תראה אל תיקח מזה זה לא טוב וצנועים מניחין את המעות ואומרים כל נלקט מזה מעולל המעות הללו אתה רואה מה הם עושים הצנועים הצדיקים האלה שהם מסתירים את עצמם לכן לא נקרא סתם חסידים צנועים רוצים לסלק את בני אדם מן העבירה הם היו מציינים קרב רבי בשאר שנים לא היו מציינים אלא מניחים מעות צך פדית הפלות ואומרים כל נלקט מזה זה מחולה למעות הללו הפירות שננקטו מהשדה הם נפדים

בזה אוכלים הגזלנים לא עוברים על איסור כרם רבעי למה פדו להם את זה אז אתה רואה הצנועים היו יכולים לבדו את הפירות ולכן על המעות אפילו שמעות הפירות לא ברשותם היו ככה עושים אז הוא הדין שיכולים להקדיש חפץ אפילו שזה לא ברשותו אז כיון שאמר רבי יוחנן הנח כסתה משנה ופה בסתם משנה כתוב שהצלע היו היו פודים נותנים כסף בשביל לבדות וזה לא ברשותם בכלל למה הפעלות האלה ברשותן לא ברשותן זה כבר ביד ה אותם שלקחו בכל זאת אז זה סותר את מה שאמר שהבעלים יכולים

להקדיש את החפץ לא יכולים להקדיש את החפץ שהוא ביד הגזלן שזה לא ברשותן אבל פה אתה רואה גם לא ברשותן יכולים וכי תמה תתרץ תרצה לתרץ אם תאמר לתרץ מתנ צינון רבן שמעון בן גמליאל ובאמת רבי יוחנן מה שהמשנה אומרת וצנועים זה סיום של דברי רבי שמעון גמליאל אז זה לא סתם משנה באמת אין לחר כך בכל זאת יהיה קשה על רבי יוחנן ממקום אחר אם תגידי ככ אומר רבי יוחנן יהיה קשה מה ואמרנה רבי יוחנן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו כל מקום

שהוא שנה איפה שיש רבן שמעון בן גמליאל הוא בעצמו אומר רבי יוחנן אומר כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנה איפה שהזכירו דבריו הלח כמותו תמיד אז גם פה הלח כמותו חוץ משלושה מקומות מערב צידן וראיה אחרונה שבהם אין הלכה כמותו אז אתה רואה שהציע ש אמר רבן שמעון גמליאל גם כך ההלכה כמותו לפי רבי יוחנן אז הקושיה חוזרת למקומה אתה אמרת רבי יוחנן שהוא לא יכול להקדיש כן שזה לא ברשותו פה אתה רואה שלפי רבי יוחנן אומר הלח כרבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון

גמליאל אמר שהם יכולים להשים לפדות כשהם לקחו זה פדוי אפילו שזה לא ברשותן זה פדוי אז אבל חוץ משלושה מקומות שזה ערב צידן וראיה אחרונה ישש מחלוקת רשבג חולק בהם מה מה אומר שמה אין הלכה כמותו ערב נחלקו רשבג וחכמים בעניין א מתי אה חטו משטרות מתי גובים ממישהו ערב לאחו ערב ערב נכון מתי גובים משערי ברחוב מה זה בגד פשוט ראשי אומר פרקרק מערב גט פשוט גט פשוט זה פרק צידן שמה היה אדם שנתן גט לאשתו על מנת שיתן לו את לתו ועבד אמר אפילו

אם תיתן לו מכירו אז לא נורא דעת רבן שמעון גמליאל ראייה אחרונה גם שמה נחלקו לגבי אדם שאמר בבית דין שאין לו עדים ואחר כך חזר בו ואמר שיש לו עדים יכול להביאם לבית דין או לא אז א בזה שמה שני מחלוקות והלכה כ רשבג במחלוקת הראשונה אבל לא ב מחלוקת האחרונה אז הגמרא אומרת ראיה אחרונה במחלוקת אחרונה בעניין הראייה של המחלוקת האחרונה בזה אין הלכה רשבג אז זה השלושה מקומות אבל בכל זאת ראינו שהלכה בזה רבי יוחנן בעצמו אומר חק רשבג ואייך הוא יגיד לך

פה ש אם זה לא ברשותו לא יכול להקדיש צ את הגמרא אמרי לא ת מקו מזה אלא אם כל המתלקט מזה לא תגנוז במשנה גבי הצנועים ששמעו שהיו פודים את הפירות כאשר כבר היה ביד הגזלנים כל ה נלקט מזה כבר נלקט לא אלא אם הכון המתלקט הפירות שעתידים ללקות היו פודים את הפירות לפני שלקו אותם אז זה היה ברשותו כיוון שאז עדיין זה ברשותם אז יכולים לבדות אותם בסדר זה מובן ומאמר רבי יוחנן אחי זה הפירוש של המשנה של הצנועים שכל המתלקט זה לא יכול להיות

ואמר רבי יוחנן צנועי ורבי דוסא אמרו דבר אחד מה ורבי דוסא נלקט כ אמר רבי דוס ובר שהבעלים היו מפקירים את התבואה לאחר שהיא נלכה איפה ראינו גם זה ברשות הבעלים נתניה רבי יהודה אומר שחרית בעל הבית עומד ואומר עד שילקו עניים היום יהיה הפקר כל כל שילקו העניים היום יהיה הפקר רבי דוסא אומר לעיתוי ערב אומר כל שקטו כל שנקטו כבר העניים יהיה הבקר אז הנה מה היה פה הבי דוסה סובר שהבעלים היו מפקירים את התבואה לאחר שהיא כבר ננקטה כל אמר גם שזה לא

ברשות הבעלים איפה ראים אומר בבוקר בעל הבית שיש לו שדה של תבואה והעניים לוקטים לקט מתוך השדה הדין הוא שרק שני שיבולים זה לקט ומותר לעניים אבל שלושה שיבולים אם נשאר שלושה שיבולים זה לא לקת אסור לעניים לקחת את זה עכשיו לא כל העניים בקיעים בהלכה הם לקטים הם לקטים אפילו שלושה שיבולים לוקחים וזה גזל לכן מה יעשה בעל הבית עומד אומר כל מה ש ילקטו העניים היום יהיה הפקר אם יקחו שלוש ארבע לא נורא זה הפקר רבי דוסא אומר לא היה אומר בבוקר אלא לערב

אחרי שנקטו אומר כל מה שלקט העניים היום יהיה הבקר אתה רואה שדעת רבי דוסא הבינים יכולים להפקיר את החפץ גם שזה כבר ביד העניים אתה אומר רבן שמעון ורבי את אומר שרבי יוחנן לאט לא אומר כ רבי יוחנן רבי דוסה אמרו דבר אחד צנועי ורבי דוסא אמרו דבר אחד והצנועים אז אם ככה בכרי שם אישה של צנועים גורסת כונן ללקט לא המתלקט ויכול בעל הבית לבדוק את הפירות אפילו שזה כבר בידם ביד הגזלנים ח תץ את הגמר א איפו לרבי יהודה לרבי יוסף לרבי דוסא ורבי

דוסא לרבי יהודה אומר באמת הגרסה זה הכל המתלקט מה שראית שמה דברי רבי יוחנן צנועי ורבי דוסא ו דבר אחד הפוך את הבריתה רבי נוסא אומר שבעל הבית אומר בשחרית ורבי יהודה אומר לעתי ערב ועל זה אמר רבי יוחנן שעים אמרו כל המתלקט כרבי דוסה וזה ברשע בעל הבית אומר כן בשחרית כל המתלקט שזה ברשותו עדיין אבל אם זה לא ברשותו הפך מתתה הפח לרבי יוחנן המ שואלת מדוע בשיל לתרץ את הקושיה אתה הופך את רבי יוחנן בשביל רבי יוחנן הפכת את הבריתה אומר הפכה לרבי

יוחנן תהפוך את דברי רבי יוחנן באמץ צנועי ורבי יהודה אמרו דבר אחד לא רבי דוס לא רבי דוסא רבי חנן אומר צנועים רבי דוסה אמרו דבר אחד ואתה מביא ברתה אתה אומר לו תהפוך אותה תהפוך את זה לא צנו לא צנועים ורבי דוסה אלא צנועים ורבי יהודה אמרי מה זה משנה אמרי לא זה בריתה אתה לא יכול להפוך בריתה זה ממרה זה הוא אומר תהפוך את דברם אמרה לא גיה דלא התהפכה מתניה אומר אין אפשרות אחרת אי אפשר רק להפוך את המשנה אין למה דה במתניה

קטנה תלה לרבי יהודה בררה באותו בריתה כתוב שרבי יהודה סובר שאומרים יש רע אתה רואה שהוא אומר שכל מה שקטו עניים יהיה הבקר אני מלקט יותר מהמותר לו אומרים שהוברר הדבר מפריע מה שליקט בעל הבית הפקיר כל מה שדקה תעני בעל הבית הבכיר אז קשה ושמ לרבי יהודה בעלמה דו ברירה בעלמה אתה יודע שרבי יהודה אין לו ברירה אין לו דין אומרים וברר דבר למפריע איפה נתנן תהפוך דף בבקשה הלוקח יין מן הכותים מבין הכותים הם גירי אמת לפי דעתו למה איך רואים פה שרבי יהודה

אין לו הנה דתני עכשיו יש לו ברירה פה על של הקטור לא לא פשוט אומר כל מה ש תברר ש כל מה שקטו עניים יהיה הבקר העני מלקט יותר מהמותר אתה אומר הוברר דבר פ שמה שהוא ליקט בעל מה שהוא ניקט בעל הבית הבקר הובר הדבר שכבר הבכר בעל הבית מוקט יותר ממה שצריך מה שהוא לוקח יותר זה של בעל הבית כז אתה אומר משהוא ניקט יותר זה היה של בעל הבית עכשיו זה נעשה הבקר זה הוברר הדבר שזה הפקיר למפריע את זה הפקיר בעל הבית

אפילו לא הפקיר עדיין זה הפקיר מה שהוא לוקט יותר את זה הבכיר בעל הב שמר זה שמ לא הטו יותר על נלא ותר הדי בסדר א הכל בסדר לא צריך את רבי יהודה לא ביחד ואף על פי שאין הב הבת יודע בשחי מה לא קיטו יותר על דינם הוא לא יודע שהם ילקו יותר לא בטוח בטוח בגלל זה זה הלוקח יין מבין הכותים זהזה מה שהיה קשה מה שרבי יהודה ראינו כן שאין לו ברה הלוקח יין מבין הכותים פה הוא סובר שקוים גרי אמת הם אז

הפירות שלהם חייבים במעשר הם גרים הם מתים אבל הם חשודים על התרומות והמעשרות לכן מי שלוקח מה יין בערב שבת בין השמשות רוצה לשתות יין בשבת אבל אין לו פני להפריש בפועל את התרומות ומעסות לפני שבת למה אין לו עכשיו כלים מאיפה הוא יביא יש לו תקנה איך הוא רוצה לשתות בשבת יין אומר שני לורין שאני עתיד להפריד מה שקניתי כוי ואני עתיד להפריש במוצאי שבת הרי אין תרומה גדולה כבר מעכשיו עשרה מעשה ראשון עשרה לוגין שאני עתיד להפריש שיהיה מעשה ראשון תשעה שאני עתיד להפריש

לתת מעשר שני תשעה יהיה מעשר שני ומחל מחל את המעשר שני על המעות ושותה מיד את העין של הקר אפילו שלא הפריש את התרומה ו הכל הטו והמעשר וחולין הכל מעורבב ביחד למה אנחנו אומרים יש בררה וברר הדבר שמה שהוא שותה זה מהחולים והרובה והמעשר שנותרו למוצאי שבת זה יפריש אותם בטור מעשר בטור טרומה זה דברי רבי מאיר רבי יהודה ורבי יוסי ורבן ש ורבן שמעון אוסרים למה הם לא הם סוברים שאיין בררה לא אומרים הוברר הדבר שזה הוא שותה הכל מעורה תרומה ביחד אתה רואה

יב להפוך את המשנה בריתה הזאת אתה רואה שרבי יהודה סובר שאין בררה עכשיו ולכן אם לא היינו הופכים בבריתה את דברי רבי דוסא ורבי יהודה והיינו אומרים שדעת רבי יהודה שיכול להפקיר בבוקר את מה שנקטו עניים היום היה יכול שתתברך יש בררה וזה סותר את דברי המשנה הזאת לכן אנחנו חיייבים להפוך את דברי רבי יהודה ורבי דוסא שלא תקשה סטירה בדברי רבי יהודה לכן הפכנו המשנה מה שואלת אמרה סוף סוף המיקה הפכת ל מתניתין משום דקש דרבי יהודה עד רבי יהודה למה אתה הופך את המשנה

בגלל שקשה דברי הבריתה מרבי יהודה על רבי יהודה אזת נמה קשה דרבי יוחנן ע רבי יוחנן עכשיו שהפכת את הבריתה באותו עניין שיש קשה מד רבי יוחנן רבי יוחנן מה ואמרת לרבי יוחנן במשנה של צנועי אמרת לא תם הכול נלקט אלא אם הכול המתלקט אתה רואה שרבי יוחנן יש לו בררה לדעתו יכול בעל הבית לבדוד בבוקר מה שקטו עניים היום ואחר כך מתברר למפריע מה שלקו שהם לקטו את מה שהוא הפקיר אז זה קשה וה רבי יוחנן ת לבררה דמר רב הסמ רבי יוחנן האחין שחלקו

בוא אני אראה לך רבי יוחנן סובר שאין רה איפה האחין שחלקו אומר רבי יוחנן אחין שחלקו לקו חותן הם היה אבא שלהם נתן להם ירושה חלקו ביניהם את הירושה הם לקוחות כמו קונ קנו מהשוק כאשר חולקים את הירושה לא אומרים וברר הדבר למפריע כל אחד קיבל את חלקו המגיע לו אינ אומרים כל אחד כל חלקי הירושה מעורבים זה בזה והם חולקים כל אחד כאילו קונה את חלק החיו ומחזירים זה לזה ביובל יגיע היובל כמ שזה קניה קונה את חלק החיו אז כל השדות חוזרות לבעליהן אפילו

שדות חוזרות חוזרים וחולקים עוד הפעם שוב שאין ברירה אז דעתו שלא אומרים וברר אתה רואה אחין שחלקו לכוחות הם ומחזירים זה לזה ביובל אלא נכון חלוקה מחדש יפה אלא לעולם כול לקת רבי יוחנן סתמה אחר אנשק נתנן וכולי המשנה באמת אלא לעולם יש לגרוס במשנה של ציען וכן דברי רבי דוסה כך תגיד כונ רקת והמשנה סוברת שאין דרנה וגם היא סוברת שהבעלים יכולים לבדות ולהקדיש את הגנבה אף על פי שלא ברשותו ורבי יוחנן שאמר שגזל ולא תשו הבעלים הבעלים לא יכולים להקדיש לפי שזה לא ברשותם

אפילו שסתם משנה של צנועים היא לא סוברת כך אבל בכל זאת אתה יודע למה אמר שאי אפשר בענים לא יכולים להקדיש סתמה אחרין אשק מתה שתם משנה אחרת שבא מפורש כדבריו ולכן הוא פסק כמו המשנה אחרת שהוא מסה מה היא דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלום מכפל הגונב אחר הגנב למדנו את זה למעלה בתחילת הפרק אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל צריך להבין המי למה לא ישלם כפל בשלמה לגנב הראשון לא משלם וגולם מבית האיש מבית האיש ולא מבית הגנב אז משלמים אבלם בית

הגנב לא אלא לבעלים נשלם שישלם הגנב השני כפל לבעלים החפץ עדיין שלהם וכמו הוא גנב מהם שישלם לבעלים גנב מבית האיש כן זה כמו גנב מהם כזה שלהם אלא רשמ מינה זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו למה לא יכול זה לפי י ש ברשותו כ שהחפץ לא ברשותו דינו כמו שלא שלו אז הוא הדין שלא יכול להקדיש כ זה לא ברשותו למה זה לא שלו כאילו לא שלו אז למה בכל הנקת כן הוא יכול לעשות את זה להגיד כל נלקט וכן אפשרי הרי זה

לא לא ברשותו מה החילוק בין זה לבין כל הנקת חולק על כלל המה חזית סתמה להבי צע רבי יוחנן שס כמו סתם משנה הזו מצא סתמה אחריה ופסק כמותה מהחזית כת צנועי שפור כמו סתם המש ש צנועי שמה מבואר שאפשר להקדיש אף עלפי שלא ברשו למה מה אומרת אתה יודע למה הבדיקת שמו עשתה משנה השנייה משום מסייע לקרא ואיש כי יקדיש את ביתו קודש להשם דבר שאדם מקדיש צריך להיות דומה לביתו מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו כל מה שאדם מקדיש צריך שיהיה ברשותו אבל אם

זה לא ברשותו לא יכול להקדיש אמר הביה איליו דמר רבי יוחנא ש צנועים ורבי דוס מו דבר אחד אם לא ככ היה אומר ואמנה צנועי אלהו דרבי דוסא ורבי דוסא לתל ד צנועי הייתי אומר המשנה של צנועים באמת ישיש יש להם את דינו של רבי דוסא אבל רבי דוסא אין לו את הדין של צנועים מה הפירוש צנועים אתת להוד רבי דוסה צנועי שעשו תקנה לגנבים שלוקחים פירות מהכרם ללא רשותם איש להם את רבי דוסה הוא אומר שעשו תקנה לעניים אז הדברים כל חומר אם עשו תקנה

לעניים הומה בגנ עבדו רבנן תקנת עניים צריכ לממ עשו תקנת שלא יקשטו באיסור שנת רבי עניים שהם לא מתכוונים לגזול אלא הם חושבים שהם לקחים בהיתר הם לקטים ודאי שעשו להם חכמים תקנה זה לא צריך לומר זה כל חומר שיש לעשות להם תקנה לעניים אבל רבי דוסה צים אלא הוא סובר עניים הוא דבדוב קנתה שלא יקשו משום שהלא מתכוונים לגנוב א הם חושבים שהם לוקחים בהתר אבל גנב לא עבדו לרבנן קנתה כלומר באופן כזה סובר רבי דוסה שאין עניין להפריש אותם מיסור רשע מכן שאמר רבי

וחנן רבי דוסה אמרו דבר אחד מוכחים לומר שגם רבי דוסה מודה לדברי הצנועים לא חולק עליהם אמר רבא אב דמר רבי יוחנן שעין ורבי דוס הוא דבר אחד שהמשנה של צנועי סוברת שיכול להקדיש דבר שלא ברשותו אב אמנה מן תנה צנועי מי זה התנה של משנת צנועי רבי מאיר הסובר שאין אדם יכול להקדיש דבר שלא ברשותו מה אמר רב לאו אמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא ואפילו אחי אני בדיה וכמה רחמנא ברשותי נכתב ם גאול הגד איש מעסו חמיש אותו יוסף עליו קריה רחמנה מעצרו

ומוסיף חומש אז כרם רבי מה גמר קודש קודש במעשר כתיב אחר קודש לורים הוא כתיב גבי מעשר בכל בכל מעשר הארץ מזה הארץ בפרי העץ להשם הוא קודש מה קודש דכתיב גבי מעשר אף לגב ד ממון גבוה הוא כמו רחמנא ברשות א קודש ת כתיב גבי קרם רבעי אגב דלמ ן החו מה רחמנה ברשותה למה דית ברשות עלי עליו דידהו ו וה מצמחי משום אחי משום אחי מצמחי אבל ג כ ברש לא מצא מ נחזור נחזור אמר רב אלא שאמר לנו רבי יוחנן שצ רבי דוס

ארו דבר אחד ומזה מבואר לאותו יכול ד שהמשנה צון סוברת שיכול להקדיש דבר גם שזה לא ברשותו אב אמנה מתנ צנועי רבי מאיר הי באמת המשנה של צנועי סוברת ש שאדם לא יכול להקדיש דבר שלו ברשותו ומה שבקרב רבי אז למה יכול לפדות בקרם רבי סיבה מיוחדת שיש בקר רבי וזה על פי דברי רבי מאיר מה לו אמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא מעשר שני ואין שייך לבעלים אפילו שזה הולך אצל בעלים זה שייך לגבוה אפילו אחי מנין בדיעה הקמ רחמנא ברשותה נין בדיעה אעמיד

התורה את המעשר שני ברשותו כאילו זה שלו למה כתוב בפסוק תכתיב ואם גאול יגאל איש ממעשר חמי שתו יוסף עליו אתה רואה כר רחמנא משרוע שר שני מערו זה שלו ומוסיף חומש אם לא היה נחשב מעשר שלו לא היה מוסיף חומש למה מה כתוב ממעצרו מכאן למדים שדווקא בעלים מוסיפים חומש אבל אחרים שפודים את המעשר לא מוסיפים חומש אז אם הדין שהבעלים מוסיפים חומש אפילו שזה לא ממון גבוה בא הכוכב צריך להגיד שנהה בדיעה הרי הוא כשלו אם ככה כרם רבעמה הרי גם נ בדיה זה

כמו שלו מאיפה הוא למד גמר קודש קודש ממעשר בקר רבי נלמד גזירה שווה כתיב אך קודש דולים בקרם רבי קדש קודש דולים תיב גבי מעשה וכל מעשר הארץ מזה הארץ מפרי העץ להשם הוא קודש מה קודש דכתיב גבי מעשר אף אלגב דמון גבוה הוא והוא לא שייך לו בכל זאת ם י כמו רחמנא ברשותי את המעשר ברשותו וזה כמו שלו א קודש למד כתיב גבי קרם רבעי אפל גב דל ממון דידהו אלא זה ממון גבוה זה לא שלו מכל מקום חו ק רחמנא ברשות נין חילול

של כרם רבעי העמידה את זה התורה אפילו שלמה מונדי ן בדיה זה לענין לפדות הקימה זה התורה ברשותו אפילו שזה לא ברשותה יכול למחול יכול לחלל דה אית דה כי איתה ברשות מה דידהו ומצ מחי משום אחי מצ מחיל גם שזה לא רק לגבי נת הרבי שגם שזה לא ממונו בכל זאת דימרה התורה שזה נחשב כממונה ין כשזה לא ברשותו אלא ברשות הגנב יכול לחלל אפילו שזה לא כאילו זה ברשותו אפילו שזה לא ברשות אבל ג זה דווקא גבי זה אבל גבי לקת כבד במונה דד

זה לא קדש כי אית ברשותו דמצ מבקר דווקא שהפרות נמצאים ברשותו כ ברשה לא מצא מ אבל כ שאמר רבי יוחנן שנוים ורבי דוסה אמרו דבר אחד רואים שהטעם שנוים זה משום שהם סוברים כרבי מאיר שהם לא סוברים אלא הם סוברים שאדם יכול להקדיש דבר גם שלא ברשותו בסדר זה טוב לא אמר רבנה א דמר רבי יוחנן ו דמר רבי יוחנן צנועי ורבי דוסא אמרו צנועי ורבי דוסא אמרו דבר אחד אמנה מתנ צנועי רבי דוסה מי זה התנ סובל שכים לחלל אפילו שזה לא ברשותם רבי

דוסה שהוא אמר בבריתה ת ערב אומר מה שלקו עניים יבקר אז גם כבר אפילו שזה לא ברשותו זה לא דברי הכל הייתי אומר זה דבר יחידי של רבי דוסא כי יחידי לא תקש סתם משנה לרבי יוחנן למה הייתי אומר זה רבי דוסה וגמרנו אתה עושה את זה סתם משנה לכן היינו אומרים סתם משנה זה רבי דוסה ואז לא היה קשה ורבי יוחנן כי סתם יחידה לא אמר זה המשך ר יוחנן לא יגיד הלכה כי סתם משנה זה יחידה אז משמע שרבי יוחנן סובר שהמשנה של צינון

לא רבי דוסה לא דברי יחי לכן אמר רבי יוחנן ורבי דוס ארו דבר אחד הלכות זיד הקיפ רחל רחל הפטלה עו שטוח הרת גידול אל תיקח אותו לכולל הוא ישב פה הוא לא בכול פה ישב לא לא הוא לא ידבר הוא לא ידבר זה לא שאלות הוא רק משלים את מה שאני אומר חוזר תמיד חכם כן זה בוער לו בוער ו אבל הוא משתדל הוא משתדל הוא לא י אנחנו הנו יכולים בנב לוח שעברו עליו יותר משני ימים בלילה אחת וגם תבשיל של בשר ובשר עופות

בדגים ויין מגיטו דהינו שאין לו יותר משלושה ימים נהגו לאסון לא תגי את זה כבר עבר עליו זמן וכולי זה לא טוב כן א זה לא אה מקרב על המסב כן אפילו בישל מ אחד בשתי קדרות מקר שני תבשילים וכן יש להחמיר ולהיזהר משני מינים בקדרה אחת לא לאכול לא אבל למשל אתה עושה מה מג'דה זה מותר אלא אם כן הוא דבר שדרכו בכך כל השנה כגון אפונין שנותנים עליהם בשרים ובשים פעם אכלת את זה אפונים שלטים מם בשלים ובשים ביז כתב המשנה ורה דווקא כי

גנ שרוב הפעמים נותנים בשנים ובשים באבון אבל דגים אסור לתקן עים בסים רוב הפעמים משים אותה בלי בסים לא היום זה זה ככה אנחנו כל דבר שיש דרך לבשלו ביחד מותר כגון תבשיל עשוי מעגבניות ובשים צ'וקה וכן אורז עם בצל ועגבניות וחצילים עם בצל ועדשים עם אורז מג'דרה אומר לך בציון מותר משנה ברורה אומר הממולאים בגבינות חשיב שני תבשילים ריות עם ג'יבן זה שני תבשילים כן אבל אף פעם לא ראיתי אפונים ו בצלים וביצים מעניין עוד אפונ בדרך כלל הפונים שלו זה מה זה ע עדשים

עם לבן הרבה פעמים אפונים של המשנה שלכה זה חומוס מה זה כתבו ציצח קיצ בסדר ד מותר לאכול פירות כשהם חיים אפילו כמה מינים אין בעיה בזה שמעת ציל משה כ גם אתה יכול לעשות חור בחבוש אבל רק לכבוד שבת לא ככה ם הם מבושלים הרמבם ש היום ב אנחנו פרק ד לא יש ראש חודש אתה מועיל ביום אצל בתיה לא לא לא זה יום ראשון לא יכול פרק רביעי אה אין לנופה היום לא כתוב כל מקום הפרק כן לאכב ות אחד הם עושים ככה ט

יום דף יט הנידה ארי כט יט סט הנידה הריי כשר כל העריות המער בה בין בדרכה בין שלא כדרכה חייב כרת ואפילו הייתה קטנה בת שלוש שנים ויום אחד כשר אריות עריות שהבת מטמאה בנידה אפילו בעת ביום לידתה ובת 10 ימים טומאה בזיבה בדבר זה מפי השמועה שאין הפרש בין גדולה לקטנה לתמת נידות זבות וחדל בעל הנידה כל שבעת הימים אפילו לא ראתה אל היום ראשון חדב על יולדת זכר כל שבעה או על יולדת נקבה כל 14 או על הזבה כל ימי זובה סירתה בן שבחה

בן משוחררת הכל בכרת שנאמר בנידה שבעת ימים תהיה בנידתה ובזו נאמר כל ימי זוב טומאתה כמ נידתה תהיה יולדת זכר הוא אומר כדת דותה טמע וט שבועיים נידתה במ דברים אמורים טומאה ו בימים שטבלה במי ה מכווה אחר הימים הספורים אב נדה בזו ויולדת שלא טבלו במי מכווה הבעל אחד מהן אפילו אחר כמה שנים חייב כרן שבימים פילת לה כתוב שנאמר ורחצו במים זה בניין אב לכל טמא שהוא בתומת עד שיטבול לכן אפילו אדם מתבגר והוא לא יודע אם אז היה עכשיו הוא זקן ואשתו מבוגרת

כבר 20 שנה אין לה דברים כאלה בכל זאת למה אם הוא מסופק אם היה יודע טוב טוב את ההלכות ואיך זה היה בלי בושה יגיד לאשתו שתעשה בחזרה הפסק בטהרה תעשה שבעת ימים תלך לטבול למה מה ימשיך לחיות עם נידה ברר מינן לכן צריך להיזהר בזה במת דברים אמורים שתומת לויה בימים שתומת לויה בימים שמקווה אחר הימים הספורים זה למדתי נכון שתמה המקווה אחר הימים הספורים אבל נידה וזבה ויולדת שלא טבלו ב מכ בעל אחד מהן אפילו אחר כמה שנים אמרתי את זה חייב כרת שבימים

נ כתוב שמר חצו במים זה בני בניני לכל טמא שהוא בטובתו עד שיטבול ד'' הגויים איין חייבים עליהם שום דה לא משום זבה משום ד גזרו על הגויים זכרים מכבות שיהיו כזבים תמיד בן ראוי בין לא ראוי נין טומאה וטהרה הכל כל דם שתראה ה יולדת בתוך שלושה בתוך שלושה ש של זכר וש 60 שה הוא נקרא אדם טוהר ואם לא נתה אישה מבעלה אלא טובלת אחר שבעה לזכר ו 14 לנכבה משמשת מטתה אפילו אף על פי שאדם שותת היום לא חס ושלום כל חייבת ות

תילתן ביום חוץ מנידה ויולדת שהרי הוא אומר בנידה שבעת ימים תהיה בנידתה השבעה כולה בנידה טובלת בלד שמיני כל יולדת זכר בלד שמיני ויולדת נקבה חע ושל כנדה כמו שביארנו הנה השבוע עשינו פה תיקון כל זה א זה קשה זה לא טוב צ עזור ום שני נת אחריה ימים רבים ולא טבק שתטבול לא תטבול בלילה שאם תטבול ביום יטעו תבוא לידה אחרת בשביעי חטא הייתה חולם שהיה מקום תבלה רחוק ואין אנשים יכולות להגיע ליו לחזור בלילה מפני הלסטים או מפני הסינ או מפני שנועלים שערי המדינה

בלילה הרי זאת טובלת ביום השמיני או בימים של אחריו ביום מותר מה תעשה כל אנשים שיש להם סת בחזקת טרה לבעליהן עד שתאמר לו תמא אני עדו עד שתחזק דה בשנותיה אנח בעלה אח וח תורה כשיבוא אי צריך לשאו לה אפילו מצאה ישנה הרי זה מותר לבוא עליה שו בעונת בתה ואי חושש שנד ניחה נדעה אסורה לו עד שתאמר טהורה אני האישה שאמרה לבעלה ת אני חז טהורה אני בדרך צחוק והתל אמרתי לך תחילה אינה נאמנת ואם נתנת לדברה נאמנת קסד טבע בעלה ואח אמו ואחותו

או אמו אמו אמה בחצר אמר לו תב אני אחר כך זר תור אני ולא אמרתי לך תמן פח אותך עמך שם רו אותנו ארזו נאמנת ח כלכ יוצא בזה היה משמי שתורה ואמר לו נצ מתי לא פוש מיד והוא קשוי שני היה לו ביציאתו כי ביתו ואם פרש והוא בקשו חייב כרת וואי כמו שבעדה ודים ש אריות אלא כיצד יעשה נועד ציפורני רגליו בקרקע ושואב נו מזדעזע עד שימות העבר אחר כך נשמט ממנה יב ואסור לאדם לבוא על אשתו סמך בתה שמת רדם משעל תשמיש שנאמר

והזרת את בנים טומאתם וכמה אם היה דרכם לראות ביום אסור לשמש בתחילת היום ואם הי דר כ להרות בלילה אזו לשמש ת הלילה עבר בסת נו ר אתה מותר לשמש אחר שתעבור עונת הבסת כיצד היה דרכה לראות בשש שעות ביום אסור לשמש בחת היום עברו שש שעות ביום ולא אתה סור לשמש עד לערב לכן אם הייתה דרכ לרות בשש שעות בלילה ו אתה אסור לשמש עד צרח השמש דרך בנות ישראל בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר תשמיש כיצד כחש עצבו נכונה נכונה מוכנה ה

מקנח שצ בטת נכונה ורואים שבאים שמרת אדם מש תשמיש ושש ניח אשתו דוק במנית שלו מניפני מתוך שאמת על שלה נאמנת על שלו צ בגדים ש שאלו שמקנחים בהם צריכים שיהיו פשוט משתן שחרקים לבנים והם נקראים עדים בעניין זה והבגד שמקנה בו הוא נקרא עד שלו והבגד שמ נקרא עד שלה טז הצנועות אין משמשות כל הזמן קודם תחילה קודם תשמיש ואיש שנ לשמש שתבדוק תפיקה אח משמש שני עדים אחד לפני תשמיש ואחד אחר תשמיש אבל עדים עדים אבל אישה שיש לה וסת אינה צריכה לפני תשמיש

אלה משום צניעות אבל אחר תשמיש הכל צריכים שני עדים אחד לא ואחד לה אפילו מעוברת מניקה וקטנה וזקנה וקטנה לא תשמש בשני עדים אחד לא ואחד לה אבל בטו דם טור צריכה עד שהרי דם שוטת ממנה המשמש יז השמש מ פעמים רבות אינם צריכים לבדוק שני העדים שלהם כל ביאה וביאה אנם מקנח בעד שלו והי בעד שלה ואחר כך בכל ביאה כל הלילה מחר דקו העדים צא אדם ל שלו או על עד שלה הרי זו טמאה שמי שביתת ניחה עצמה ועבד הען הר ז לאמש פעם

שנייה עד שתבדוק בע אחר התחינה שמ דם היה על העץ שעבד יח הניחה הע תחת הק תחת הקס נמצא עליו דם אם משוך תמאה חזק מן הקינוח ואם עכל טהורה שא זה אל דם מחולת שנהרגה תחת הקר מחולת הכוונה קינה איזה הלכה אנחנו י יודב כעצ ד בדוק תחתו בערכיה למה מחר נמצא עליו דם הרי זאת תמאה ואין אומרים שקשת אותו יח נרגע כולת כנח עצמה ואין שנו בדוק אם היה עליו דם קודם שתקע בו או לא נמצא עליו דם אם היה או לא נמצא עליו

דם אם היה אדם גריס ועוד הרי זו נידה היה פחות מכן טהורה שאינו אלה מן המכולת כ מי שרתה אדם בשעת השמיש משמש פעם שנית ת אדם פעם שנייה משמשת פעם שלישיית פעם שלישית אסורה לשמש בעל הזה לעולם וואו ווא וואו במ אומרים ש שם דבר לל אבל אם תו ב הית במכה תולה במכה אם אדם הקת משמי שא תולה במכה נמת ישה למר מכה יש לה באותו מקום בתוך המכור שממנה אדם יוצא תהיה מותרת לבעלה אפי שאדם יוצא מן המקור בשעת תשמיש כא מי שראת

דם בשעת תשמיש פעם הראשונה השניה שלישית ואיין שם דבר ללות בוא ארי זא תתגרש נסא לשני ס לשני אדם כששני שלוש פעמים ארזו תתגרש נשה לשלישי סת שלישי דשש פעם ראשונה שניה בשלישית ארזו תתגרש הסורה לנש תברי חוד זה משמה שיש את זה חו כן הגענו פרק חמישי כב כב כב מה כ כיצד בודקת עצמה נידה אם נרפאת או לא נרפאה מביאה שפופרת של אבר ופי הרצוף לתוכה מכניס את השפופרת שלא פסע אותה מכניס השפופרת עד מקום שהיא יכולה מכנסת בתוך השפת מכחול ומוך מונח על

ראשו ודופקת אותו עד שהגיע המוך לצבר הרחם הוא מוציא המוך אם נצא דם תבין זה כמו צינור ובפנים לוקח את ה איזה מקל ושם לו מוך בפנים וש פסל ודופקת אותו צצ המוך אם נמצא אדם על ראש המוך בידוע שאדם ש רוא משעת שמיש ממקור אם לא נמצא על המוך כיו בדו שאדם שור בדח הצדדים בטורה נסה לאחרים כמו שבנו בכות ישו זוהר נרדם זחן אמו אלל דף צז גם אתמול המשכנו בשביל שיהיה דבר טוב וכמה אל ן ע בכל א ורית בה בשמח התורה בשם

הוה עלד כתיב אמרתי אשמר דרכי מתו בן שוני אל יתן את פיך לחטיא את בשרך רבי חזקיה פתח לא תגע בו יד כיס כן יר אם ב א בשם מה יעלו בהר וור סיניורה רור עלמה ח עליך מכ קדישה כד כס כ שכן למלך הקדוש ומה ס אור יקר בטי כתב לא תגע ב צתם יקר לא כ שכן לא כל שכן רבי יוסי פתח ואמר רבי י פת ואמר תק שך כמקום אמכ אמר ל משה עד כאן לאד כדא להשתמש שש עליך ומה מושה כך ה

קרי בי בקדושה כתב באחי לגבי מלכה הלח כמה וכמה את א שכשר אשמים נמים נמ ב הז ך ש קודש קדש נ הור סיפורן וח ב ם נת שו מרג ובדש אין אדם יכול לעמוד מפני למה אין מערבין בדבש פ שנו אד יצחק ויאמר עליהם ישא מזר מח מעט צורי עט דבש נכות בל ב מז מחה מעצורי מע דבנים ושקדים ויאמר עלי על שתזוז ם את הדבר זה כם כתב הארץ אשן א דבוז כם ואמרתם ז פס צ שלושה חשני שלש ג כ שת הנים הוצאים

מ כתורם עשה אותה כל ויאמר משה ן לי מעל המז משה ש וזך ו חסדך ך נוסח אלו נו ר כל אסי ארץ ו פנחס ויפלל עצר המגפה בסר עון א ג ישאל ר מ ה לאכל הקהל הקדוש כל האז רך הפ רך בר בריא עה חיים ובים בריים שמעים