הדף היומי מסכת בבא קמא דף סח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כח טבת תשפד

חבר רבי יהודה [מוזיקה] חדל בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כח תב תש פד הנה שיהיה בשורות טובות וישועות גדולות אמן שמעות טובות צריכים אנחנו לחזור בתשובה לעשות וצא לבינו שבשמיים מחר זה ערב ראש חודש שבט שנתבשר בשרות טובות מחר אז בעזרת השם שהיה ישועה כבר מעכשיו כי שמענו על הצרה הגדולה איך שמתו לנו חיילים באיזה זועה וכמה פצועים השם יושיע את עמו ישראל ען כתוב בפרשה והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אתם יודעים בשעה שהחיות הסתובבו ברחבי מצרים והיו טורפים את המצרים

והיו מתעללים בהם הם לא נגעו בעם ישראל לרעה כמו שכתוב הפלתי ביום ההוא את ארץ גושן את עמי אשר עומד עליה לבלתי היות שם ערוב למה הערוב שלט בהם חזק במצריים נכנס להם לבתים היה אוכל את הילדים אחד לקח את הילדים שלו ם העוזרת לטייל הוא חוזר איפה איפה ש איפה פן איפה הבו זה כולם אכל אותם החיות אכלה אותם בזה נתגלה שאיין הערות ממית אלא החטא ממית אלה כולם המצרים היו רעים וחטאים אבל היהודים צדיקים חיה רעה היא לא אמורה להרוג מטבעה אלא היא רק

ממלאת את רצון השם נפרה מהחוטים מי ש אומר מצווה לא ידע דבר רע זה הכל מהשמיים הכל הכל ממנו מסופר בעל שבט מוסר קוראו לו רבי אליהו הכהן אומר שהיה היה לפני 300 שנה גאון חידה אומר שהיה מחזיר בתשובה והיה מוציא את האדם לשאול תחתית אפילו נמצא ככה היה לו מוסר נוקב הוא חיבר ספר נקרא אזור הרבה ספרים חוץ משבת מוסר אחד מהספרים שלנו נקרא אזור אליהו זה מיוסד על מה שאמרו רבותינו יהודי צריך לעשות הכנה רוחנית לפני התפילה איך יאזור את מותניו לפני התפילה צ

קו נקראת אלוהיך ישראל לכן צריך לחגור בחגורה כמו שכתוב צל אליהו הנביא ואזור עור אזור במותניו רבותינו אמרו צדיקים הדור של השב בעניין התפילה היו חוגרים כל החכמים היה להם חגור והיה להם אבנת כזה היו חוגרים את עצמם רבי חיים פלצ'י עליו השלום כותב על השבט סר אומר לכם אספר לכם מעשה נורא שהיה עם הרב רבי אליהו הכהן מזמיר אומר דוד דבר כהן אומר בוקר אחד הוא קם בשעות המוקדמות תמיד היה קם מוקדם היה חושך חיפש את החגור שלו לא מצא מצא איזה חוט ו חבל

וקשר אותו על ה על המותניים שלו ו הלך כשסיים את התפילה הלך התפלל הכל סיים את התפילה שלו רצה להוריד את האבנט הוא לא מוצא באמצע הוא עמד עמידה היה מאריך והוא רואה וכל הקן רואה יש לו מה זה התחיל להעיר האור ורואים יש לו חגורה של נחש הנחש פותח את פה סוגר פותח הוטעה במקום לקחת את זה חשב זה הבנת לא מצא חשו זה איזה חבל וזה לא היה חבל זה היה נחש קשר חגור של נחש והקהל רואה כ כל הבית הכנסת התחיל לברוח נחש

שחור הלך על הרצ ואז יצא החוצה והם חזרו כולם התפלאו כשאמרו את זה לרבי אליהו הזמין רעד אומר מה היה דבר כזה איתי אומר כ אמרו לו כן כבוד הרב זה החגור היה ש זה היה נחש לכן הוא עשה ספר אזור אליהו ש חוגר בחגור צריך לחגור תראה איזה איזה צדקות איזה בעל מדרגה היה שלא עשה לו כלום מפה רואים אין הנחש ממית אלא החטא ממית אומר היה אומר הרבי מקוץ עצם העובדה שלא ניזוק מן הנחש זה לא בעיה אבל הדם הוא במת הושיע השם חיה

רעה היא לא שתת עעל אדם אלא אם כן דמנה כבהמה מה לא כתוב בתורה ומוראכם וחתכם יהייה על כל חיית הארץ בכל החיות שהם מזיקות יש להם טבע שפוחדים מבני אדם בכל זאת כשהם רואים בני אדם שנדמה כבהמה חס ושלום בעל הבירות אז הם יכולים להזיק לו לא היה עם האור החיים הקדוש שרצה לעלות לארץ ישראל אז היה עלה ברגל לא היה אמצעים כספיים עלה ברגל ו ה באחד המדבריות עבר שמה עם עם כמה חברים שעלו איתו פתאום בא אריה כזה שוג שאגות הרעיד את כל

הסביבה וכולם אומרים הוא רעב מהשג שלו וזה רעב מאוד מאוד אמרו לו הרב מה נעשה עכשיו כשהוא הגעה לרב הרב הריד לו את הכובע והחזיר פרח הרי עזב את המקום מיד והלך למה הקדושה צלם אלוהים עליו יש אומרים שהא גילה ברית קודש והוא הלך פלא פלאות אומר אף פעם אומר החיים הקדוש ל פגמתי בצלם האלוהים ש שלי אז העובדה ששבט זה אומר האדמור מקוצקי אז הוא אומר העובדה ששבט מוסר לא ניזוק זה לא חידוש היה צדיק אלא יראת שמיים שלו הפה ל פלאות רק הוא שאל

למה הנחש לא נשרף מהקדושה של רבי חי בן עתה פל פלאות תמיד הקדוש ברוך הוא תמיד עושה עם עם ישראל חסדים בפרת מי שתומך בתורה היה משפחת רושט הם תומכים גדולים של תורה ראש משפחת ר ש קראים רבי בניומין היה לו בן לוי הם היה להם אחוזה עלד על יד הרבי רב חיים מצס בזמנו היה להם שמה איזה מקום תמיד היו כמן שהיו שכנים שלו היו מתפללים איתו שמחים איתו משהו רבי בניומין נפטר והכל ירש בינו רבי לוי את כל האחוזה ואת כל ה היה להם

הרבה כסף רושד טוב היה להם היה לו לרות ש שכן גם יש לו אחוזה גוי הוא תמיד היה מקנה כשנפטר אחרי שנה שלח מקבל רב לוי מכתב מהבית משפט בבקשה לפנות את כל האחוזה למה זה מקום גדול זה לא פשוט כל הפרנסה שלהם מהאחוזה הזאת לפנות את הכל מה אומר מחר את זה בנימין הושי בחר את זה לגוי הזה ושטרות והכל אומר חייכתי לכם שנה עכשיו תצאו איזה מחר מה מחר אומר אין שום סיבה למכור אבא שלי לא היה צריך כסף לא מכר נתן לנו את

זה לא שיח אומר כן מכר לי את זה צצו בת משפט עכשיו צריך להגיע לבית משפט קיצור דברים הלך לרב חיים מצנ אמר לו רב חיים אל תשים לב אל תפחד ביום המשפט אני רוצה לבוא ככ היה יום משפט הגרב חיים כשהוא נכנס כולם פחדו מאוד אפילו השופטים קמו עמדו היה פחד נורא השופט אומר לטובע טבע אומר הנה שתר אני קניתי את זה זה שלי מבקש ממנו לצאת הרב חיים אומר אני עכשיו מדבר גמרת לדבר כן אומר לשופט אתה יודע הכרת את בניומין רוצ שיד אומר

בטח הוא היה מביא כסף לממשל מכירים אותו היה יהודי ירא שמיים ירד דבר השם אומר ח ה יהודי ירא שמיים כן הלך אתה יודע יש לנו שבת אומר כן יהודי ירא שמיים כותב בשבת אומר לו לא ואם ביום הכיפורים שכל בשבת בטח שלא אומר לו כבודו רואה את השתל הזה יביא לי לוח השנה והביאו לו לוח אומר תראה התאריך שכתוב פה בלועזי זה בדיוק יוצא ביום שבת מתי יום שבת שחל בו כיפור יום הכיפורים שחל בשבת זה שר שקר איך זה יכול להיות שבעל הבית כתוב

פה חתם ביום הזה שמע את זה השופט אומר זה נכון קרא לו התחילו לו לחקור אותו בסוף הוא נשבר והוא ודע שזה שקר שקרים בזה על ידי הפה ל פלאות ראית השבת מקור הברכה ל כן שהם תומכים בתורה ועושים תורה יראת שמיים יראת שמיים זה מי שתומך בתורה ביראת שמיים זה דבר גדול היה בבני ברק ו ששבה היה תמיד מדבר עליו זה רבי משה פרדו הוא הקים את אור החיים המוסד של הבנות רבי משה פרדו והיה עושה עם הבנות ות אחת מתחתנת וזה מה ש כה

יא בא אליה והוא משתדל לה אומר היייתה בחורה אחת מה זה עניים ו נכנסה אליו היא אומרת לו שהיא עכשיו מתחתנת ואיין לה כלום אין לה החלקות שום דבר אומר לה אבל מה אני אגיד לך את תלכי היום תבואי מחר למה הקופה היום אין כסף נתנו את הכל תבואי מחר התחילה לבכות מה זה לבכות הכלה הזאת ה את הבוכה קשה לו אמר תשמעי בואי נקרא ביחד פרק תהילים הוא אומר פסוק כי חוזרת אומר עוד פסוק בבכיות גמרו את הפרק תהילים הוא קבל טלפון טלפון מאחד הנדיבים

אומר תשמע אני רוצה לתת לכלה זקוקה סכום כזה וכזה בדיוק זה מתאים לה כן פלא פלאות אומר תראי כשאדם בוכה בדמעות והוא מתפלל לקדוש ברוך הוא כמו תינוק כשהתינוק בוכה האם הישר בעל לתת לו אומר עכשיו רק בכינו התפללנו הנה כבר זה הגיע השפע כבר הגיע זה הכוחות של הדמאות שהרי דמע לא ננעלו איך כתוב שמעה תפילתי השם ושבעת הזינה את דמעתי אל תחרש זה פלא פלאות הכוח של הדמעות זה פורץ כל הדלתות זה פלא אומרים שהחפץ חיים שאלו אותו איך אמא שלך זכתה לבן תמיד

חכם כזה אומר כל יום היייתה גומרת את התפי את התהילים בדמעות של איש בטח זה דבר גדול פעם נכנס אחד החפץ חיים ואומר לו שהוא בצער גדול מה יש לך יש לו איזה צרה גדולה אומר לו התפללת אומר קראתי תהילים אתה יודע לקרוא תהילים כמה אומר בוא אני אראה לך הוריד את הספר תהילים של אמא שלו תסתכל זה זה כרת פלא זה דבר גדול מי שמתחזק בתפילה בתחנונים ומתפלל לקדוש ברוך הוא מהשמיים עוזרים לו מהשמיים מסדרים את העניינים שהכל ילך הכי טוב שיכול להיות היה עכשיו

אחד החכמים הוא הלך ל להשיג כסף מחוץ לארץ בשביל הישיבה בשביל איזה דברים אומר מה שאני עושה זה לא הולך רוצה איזה מישהו שיתלווה אליי שנצליח לא הולך נכנסתי לבית הכנסת התחלתי לזעוק להתפלל להוריד דמעות ראה אותי זקן למעלה מגיל 90 הוא אומר למעלה מגיל 90 למעלה רואה אותו הזקן הזה אומר לו למה הרב בוכה אומר לו תראה כך וכך וכך וכך אומר אני אלך איתך אומר לא בשום אופן אתה יודע מה אני אעשה טלפונים התחיל לעשות לו טלפונים לעשירים הם אומרים לו אתה אף פעם

לא התקשרת אלינו מה זכינו אומר יש בעיה כזאת מיד כסף מד אסף לו יותר ממה שהוא לא חלם בטלפון אתה רואה מה עושה הבכיות זה בחיות זה ככה זה מהשמיים זה הכל ככה זה הולך אז תמיד נהייה בתפילה לבורא עולם היום זה פטירת רבי מ משה טורג'מן נפטר בכח בטבט המכונה היו מכנים אותו בבא סיא בן יוסף אומר שהוא היה ידידו הגדול של רבי דוד הב חצרה השם במקום דמו ו והוא היה רבו של בבא סלי היה איש אלוקים קדוש שומרים משהו נורא ונשגב חוץ ממה

שהיה גאון גדול גם היה הגיע בקדושה למדרגות גבוהות מאוד אומרים שמעולם לא הביט בפני אישה אפילו את צורתה של אשתו לא ידע זה פלא הוא אמר להורים שלו אל ת תחפשו לי אישה טובה אל תחפשו לי אישה יפה שהיא יכולה להיות גם מכוערת כי אני לא מסתכל העיקר שתהייה אישה שתהה אמה טובה לילדים ותהיה צדקת אתה יודע מה זה בן אדם אף פעם לא הכיר את צורת אשתו אומר בבא סלי היה אומר כמו של אברהם אבינו כתוב הנה ידעתי כי אישה יפת מראה את אפילו בשלו

הסתכל אר עד יומו האחרון היה מספר בב סלי אומר תראה הוא אומר היה כל כל יום היה נותן שיעור לבחורים מוסר חזק אומר המוסר היו אוהבים לשמע אותו גם הנשים בחוץ ה לשמוע למעשה הוא לא היה מסתכל מי יושב היה סוגר את העיניים אז היו נכנסים גם נשים היה יום אחד שליח מארץ ישראל אמר מה זה בדרשה של הרב באים נשים איפה ראינו דבר כזה אומר לו הרב אף פעם לא שמעתי נשים אני דורש לבחורים אין נשים תראה מה זה אומרים שבבא סלי כשהוא נפטר הכס

בתפלת יום ביטול מלאכה קרע את בגדיו ישב עליו שבעה ככה היה היה אוהב אותו היה אדם גדול גם היום זה בטירת רבי אברהם ענטבי גם היום זה יום של שמעון בן יעקב נולד בו ונפטר בו זכותם יגן עלינו ועליכם אמן אנחנו בשמואל ב פרק כג ואן לדברי דוד האחרונים נאום דוד בן ישי כלומר עד אתה הוא דיבר ברוח הקודש כל הדברים שלו שחיבר השירות נשבעות נאום דוד שום הגבר הוקם על אומר הוא בעצמו אומר הוא הגבר אשר הוא קם למעלה להיות משיח אלוהי יעקב למלוך בישראל

להיות מניעים זמרות ישראל הוא קם על רבותינו אמרו הוא קם על על זה 100 הוא סידר 100 ברכות משיח אלוהי יעקב ועים זה מרות ישראל כלומר בבית המקדש לא משוררים רק את השירות והזמרות שלו רוח אדוני דיבר בי ומילת על לשוני אשר בו הקדוש ברוך הוא רוח הקודש רוח השם דיבר בו אמר אלוהי ישראל לי דיבר צור ישראל משל באדם צדיק משל באדם צדיק משה נראת אלוהים זהו אמר אלוהי ישראל זה דברי זה דברי אשר אלוהי ישראל אמר מיד השם הופיע אלי להזכיר הדבר משה באדם

צדיק כאשר אדם עומד צדיק למשול בבני אדם תמשול יראת אלוהים רבותינו אמרו צדיק משל יראת אלוהים אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזרה הצדיק מבטלה יש לו כוח ברוך אוהב את הצדיק וכור בוקר זרח שמש בוקר לא עבוד מנורה ממטר דשה מער מארץ אחור בוקר זרח שמש אומר אומר הבטיח לו הקדוש ברוך הוא שתלך גדולתו הלוך והלוך הלוך בגדן בוקר לא עבות אומר בוקר אין בו אפל אפל כי לאו כן ביתי עם אין כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמורה כ ככל ישעי וכל חפץ כי

לא יצמיח ובליין כקוץ מונד כולם כי לא בידו ביד יקחו א בקטנותו רח בנ בסופו מתקשה ככה זה קוץ זה בליעל ואיש גע בהם עם מלא ברזל ועץ חנית ובעץ שרוף ישרפו אלה שמות הגיבורים אשר לדוד יושב בשבח כמוני ראש ה השלישי הוא עדינו העצני על שמונה מאות חלל בפעם אחת ו ואחריו אלעזר בן דודו בן אוחי בשלושה הגיבורים עם דוד בחרפ בפלשתים נאסו שם למלחמה ולו איש ישראל הוא קם וי בשתים עד כיר ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש אדוני תשועה גדולה ביום ההוא והעם

ישוב אחריו אך לפשט הגענו יא כן אנחנו במשנה לא אמרנו שבתית שבת עולצת ה ח את ל הקודש מלים ברוך השם חיילים חל תמים דת א פים בו כן אנחנו במשנה ולפני המשנה נעשה את הצדקה שיהיה ישועה יצחק מתן בין רוחמה יחזור ברי ושלם אממ כל החילים אמ בעבור שאבא שלו נותן פקד של חמש ביום חמיש היום לא עוד משנה ב חדש על החליפה עוד המהרס את בתו וגרשה שהיא נערה או קטנה גרשה הרוס או תאלמנה הרסה נתארמלה כתובתה שלו של אביה סיאה וגרשה או סיאה

בן רמלה כתובתה שלה גמרנו ה כבר ברשות עצמה בודה אומר הראשונה של אב הכתובה הראשונה אמרו לו מ ששיאה אין להביא הרשות בזה הוא נגמע ג' משנה ג' הגיורת שגרה ביתה עם מה אפילו התגיירה ביתה כשהייתה פחותה מבת שלוש וזנה הבת שהיא נערה הרי זו בחנק לא בסקילה נערה מורסה דווקא בישראל בסקילה אין לה לא פתח ביתב אין ולא מא סלע הייתה הורתה שלא בקדושה דתה בקדושה זו בסקילה כן אין לה לא פתח ביתב ולא מע סלע היתה הורתה דתה בקדושה הרי זו כבת ישראל לכל

דבר יש לה אב יש לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב ואין או יש לה פתח בית אב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר פתח בית אביה אלא למצווה זה הכל הגענו משנה ד תפילת בית המדרש שבת אדוני תמכ במות שחו קודש בריך ביותם כל ישראל אנחנו באים תור כתוב צפ צנו מכל מ טע אךךך בחותך ב צו ידיכם קודש ברכו את אדוני ך אד מציון עושה שמים רץ אנחנו בעזרת השם דף סח סח נתחיל בסז עמוד ב שיהיה קשר כן גונה

מן הגנב פטור אז היום היום השלישי כח בתב נו נשמת אורה בת א נשמת אליהו בן דחד ו נשמת כל חיילי החיילים הקדושים האלה שנפלו על קידוש השם גאולה בת דבורה הגאולה בן דבורה לרפואת שושנה שוקת בת מרים ולהצלחת תהר בת איריס ולהצלחת משה בן שוש נש לרפואת משה בן ישועה זיווג [מחיאות כפיים] קרוב כן תעשה 2י ארבע חמש שורות מלמטה סז עמוד ב' חמש שורות מלמטה המרב אין אין כן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלום מכפל לא משלם לבעלים וגם לא לגנב הראשון אחד גנב

בהמה הוא לא משלם תשלומי כפל הגונב ממנו לא משלם תשלומי כפל אין הגונב מן הגנב משלם תשלומי כפל אמר לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנאו גנב ראשון וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון רב אומר חידוש נפלא אומר תשמע נכון הגונב מה שאתה אומר הגונב מן הגנב פטור זה לא משנה אלא לפני יאוש לא שנו שהגנב השני משלם כפל לגנב הראשון שלא משלם כפל הגנב הראשון זה רק לפני שהבעלים עדיין לא התייאשו אבל לאחר יהו שהבעלים הראשונים התייאשו שהחפץ היה אצל הראשון אצל

הגנב הראשון כבר אמרו איפה הוא לקבל את זה התייאשו אז הקנה את זה כבר הגנב הראשון קנאו גנב ראשון ביאוש של הבעלים וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון למה כיון שהחפץ קנוי לגנב הראשון אז הוא צריך לשלם לו כפל וזה חידוש שיאושר זה פלא פלאות שהיאוש לבד קונה ברגע שיתייאשו הבעלים אז קנה את זה הגנב הראשון ולכן הגנב השני שגנב מן גנב הראשון צריך לשלם תשלומי כפל לגנב הראשון הוא כאילו הבע אמר רב ששת אמנה אני אומר דנאים ושכיב רב אמר להשמעת כשרב שכב ויישן

אמר את דברים האלו זה לא יכול להיות שברגע שהתייאשו הבעלים כבר קנה את זה הגנב אין דבר כזה למה יש בריתה מפורשת נגד מה נתניה רבי עקיבא אמר רבי עקיבא בפני מה אה תורה טבח ומחר משלם תשלו מ ארבעה וחמישה פני שנשר ש בחטא למה אומר רב מי שטבח במחר מפנימה אמרה תורה סליחה מפנימה אמרה תורה טבוח ומחר משלם תשלומי ארבעה וחמישה פני שנשר בחטא החטא שהוא עשה עשה שורשים התחזק בחטא הגניבה מה הוא עשה לא מספיק גם הוא גנב גם א בחוצפתו טבח מחר על

ידי זה הוא קונה הגנב את החפץ אז אמת מתי הגנב מכר את הגניבה בוא נראה הנמה טבח ומחר נשר מתי מדובר שנשר בחט ולכן צריך ארבעה וחמישה מחר מחר צריך לש אתש א וחמישה מתי זה אמת אימה לפני יאוש אם אמר לפני שתעשו הבעלים מי כאן השתרש יש השתרש בחטא הרי המכירה אתה אומר השתרש כ שהוא מכר ועשה דבר כזה אומר בכלל המכירה לא חלה זה לא הועיל כלום למה זה לפני יאוש שינוי רשות לבד לא קונה אלא אם כן צריך ייאוש יאוש ושינוי רשות קונים

אז יאוש לבד לא קונה אלא חייבים לומר לאחר יאוש בהכרח מדובר ממה שמרה בריתה הזאת זה מדובר לאחר יאוש ואז כמן שזה לאחר יאוש אז אז ה בכל זאת אז הוא חייב בתשלומי א חמישה ויסקה דעתך יאוש קנה אם יעלה לבד לבד קונה המה משנ חמישה כיוון שהתייאשו הבעלים קנה אותה בגנב לגמרי ואם ככה בשלו הוא טובע בשלו מוכר הוא לא חייב לבעלים רק כסף כמה זה עולה זה הכל אם אני אומר יאוש קונה אז הוא קנה את זה ביאוש ואז הוא טבח במחר את שלו

מתי אדם חייב תשלו ארבה וחמישה שהוא טבח במחר שב אז השתרש אלא ודאי שיוש לבד לא קונ לא קונה רק כשיהיה שינוי רשות יחד איתו לכן חייב הגנב ארבעה וחמישה כשהוא מוכר עדיין החפץ הוא של הבעלים וא של הבעלים הוא מוכר אבל בכל זאת מעשיו הועילו והמכירה חלה למה המכירה עצמה היא שינוי רשות והיא קונה ביחד עם הייאוש הוא מחר את של הבעלים והוא חייב בזה תשלומי ארב וחמישה ומתי ואיך כש שהמכירה חלה זה עבר רשות הבעלים מקבל את הכסף אז וגם היה יאוש אז זה

אז זה עבר זה יצא רשותם אבל ככה הוא נשת הש בחטא של הבעלים בתחילה מחר לאחר יאוש דנו מעשיו דשת קנה לוקח בתרתי יאוש בש רשות אז אם ככה זה אז הנה אתה רואה כי נעים ושכיב אמר רב תניה אמר רבי עקיבא בני מה אמרה תורה תבחו מחר וכולי חייב להיות זה אחר יאוש יאוש לבד והוא לא קונה למה אם הוא קונה אז למה משלם תשו מארבעה וחמישה שלא טובח שלא מוכר צ את הגמרא אמרי כד אמה רבה מפניה ששנה בחטא אכנ מפני ששנה חי רבא

מתרץ לקמן מה זה נשר לא הכוונה שמעשיו הועילו והמכירה תפסה אלא נשר בחטא שנה בחטא החטה הזה שנה באולתו חזר על קיאו כמו אדם מושרש בחטא ולא יכול לזוז ממנה מחייבים א מחייבת אותו ארבעה וחמישה לא שזה יצא מרשותו לא הבעלים עדיין לא יצא אלא שלא שב מרשתו והוסיף י עוון על פשע עכשיו החנ ל השאלה הזאת בריתה השתרש בפני ששנה בחטא באמת מדובר לפני יאוש והמכירה לא העילה מכל מקום חיוה התורה מחיה אותו התורה תשלומי ארבעה חמישה למה הוסיף חטא על פשע השתרש בחטא לא

שזה עבר מישהו אתה שמע מאיר אתה איתי אתה שמה ודחו או מכרו מה טביחה שאינה חוזרת שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת כתוב בתורה כגנוב איש שור עושה וטבחו או מכרו חמישה בקר שלם את החדשות טבחו מכרו סמוך שמכה התורה טביחה במכירה אחד לשני זה לזה דושים מה טביחה אינה חוזרת חייב על הפעילה הזאת למה אחרי שטבח זה לא יכול לחזור את המצב לקדמותו הוא לא מחיה מתים אף מכירה שאינה חוזרת שהה לוקח קנה הגנבה במכירה הזו אמת מתי מכירה לא חוזרת אנמה לפני יאוש המינה

חוזרת עוד לא התייאשו הב ענים בכלל המכירה לא חלה כ שלא יד ישוע בעלי עדיין החפץ הו שלהם איזה מכירה אדם יכול לקחת חפץ מחברו ולמכור למה זה שלאו זה לא חל המכירה אלא לאחר יאוש מדובר לאחר יאוש מחר ויסר דעתך קניה שאושו קונה המים משלם ארבעה וחמישה כיוון שיאושר היה כבר אז והוא קונה אז קנה את זה הגנב שלא הוא טובח שלא הוא מוכר לא זה לא של הבעלים כמה שיוש קונה בשלמה אם היית טובח של הבעלים היית צריך לשלם ארבעה חמישה אדוני התישו מזה

הבעלים ראיתי שמישים אז אני טבעתי ומכרתי את שני לא צריך לשלם אלא ודאי צריך להגיד יאוש לחוד הוא לא קונה אלא אם כן יש איתו שני רשות ולכן כגנב מחר או מחר את של הבעלים המכירה תפסה למה המכירה עצמה זה שינוי רשות ש רשות ביחד עם יאוש זה קונה אז זה קשה על רב זה לא כמו שאמר רב רב אמר יאוש לבד קונה אתה רואה שיוש לבד לא קונה למה למה אם יאוש לבד קונה למה צריך לשלם 4ב וחמישה הרי שלא הוא טובע שלא הוא מוכר

לא צריך לשלם ארבעה וחמישה לא בג אלא ודאי כן ככה אלא ודאי לא לא אלא ודאי אלא ודאי שהיה פה יאוש ושינוי רשות ואז זה לכן הוא חייב ארבעה וחמישה כי כש מחר אז זה היה גם שינוי רשות ואז באותו רגע ולכן הוא חייב ארבעה וחמישה אז זה לא כמו רב אמר שאושו שזה התייאשו הבעלים והוא טבח במחר אז צריך לשלם לגנב השני הגנב השני צריך לשלם לראשון ארבעה וחמישה מה פתאום אין דבר כזה זה השאלה תרץ את הגמרא כדאמר רב נחמן לעולם שמחר באמת לפני

יוש כמו שאמרנו מקודם מקודם תירצו ששנה בחטא השתרש בחטא זה אז זה עולם מחר לפני יאוש מה שאמרה הבריתה גם מכירה שלא אז מה זה מכירה שלא חוזרת כי בזה הבריתה הזאת כתוב מה טביחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת חביבי מה איפה יש מכירה שאינה חוזרת משלמים זה לפני יאוש אז בכלל לא מחר אז זה של הבעלים מה זה מכירה שאינה חוזרת אלא שהמכירה תועיל כדאמר רב נחמן אומר מה זה מכירה שאינה חוזרת פרט לקנה ל3 יום אחלמה פרט ל שקנה 30 יום אם אחר

את השור רק לעשות בו מנחה 30 יום הוא לא חייב ארבעה וחמישה למה זה לא דו מיד תבכה שאינה חוזרת זה לא כמו טביחה אז החן מה שאתה שאלת אותי ברתה על רב כי אתה אמרת לי אף מכירה שאינה חוזרת שלוקח קנה גנבה במכירה כזו אז אמת איך אילמה לפני יאוש המנה חוזרת הרי כוון שלא התישו הבעלים זה לא מה שהוא מחר לא יכול למכור אלא אתה יודע מה תתרץ כן אדוני זה מדובר 30 ום כןלא כן העיקר העיקר שמחר זה ל3 יום וזה נקרא מכירה

חוזרת מה זה טביחה במכירה מחירה שלא חוזרת כמו טביחה אבל אם זה מכירה חוזרת אז זה כן לא משלם ארבעה וחמישה זה העיקר זה מה אני לומד בבריתה הזאת זה היה לעולם לפני יאוש כן מתבי גנב עוד שאלה על רב מתיו גנב ובא אחר וגנבו אתה יודע אדם גנב מחברו ובא גנב אחר גנב מהגב הראשון הראשון משלם תשלומי כפל הבעלים והשני אין משלם אין הקרן בלבד פטור מלשלם את הכפל זה דין ראשון השני דין שני גנב ומכר ובא אחר וגנבו אתה יודע אדם גנב הראשון היה

גנב בבא אחר וגנבו עכשיו הוא גנב במחר ואחר כן בא באו את הגנבה הזאת אחרי בא אחר וגנב לוקח מהקונה הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמישה לבעלים הראשונים השני משלם שגנב מהלוק משלם תשלומי כפל שגנב גנב הראשון זה זה דין שני סליחה למי נותן וכרים השניים קונה הקונים השניים מה אתה שואל עוד הפעם אני החוזר הדבר הראשון ם מובן נכון כ הוא גנב ובא אחר בגנב הראשון משלם את שלומ כפל והשני רק קרן אבל לא משלם כפל עכשיו גנב כן ומחר מחר זה לוקח קנה איזה מישהו

אז הראשון משנה תשלומה סליחה גנב עוד פעם גנב ומחר בא אחר הוא גנבו עכשיו ממי שקנה ממי שקנה בא אחר בנבו הראשון משלם אתו מחמישה למה מחר משלם את החמישה לבעלים בעל החפץ בעלים הראשונים כן זה הראשון הגנב הראשון הכוונה הגנב השני שגנב לוקח משלם שלו מכפל הלוקח הזה עכשיו זה דין שני דין שלישי גנב טוח או זה לא מחר זה שחט הוא בא אחר וגנבו בא אחרי גנב שהוא שחוט אה היה לו סעודה כנראה בא אחרי גנבו מהגנבים הראשון משלם תשלומי ארבה וחמישה והשני אין

ו משלם תשלומי כפל אלא כ בלבד נראה עכשיו הכל את זה הבריתה יסביר הגמרא קטנ אל הקרן בלבד קטנ מד קטנ מה מציאתה כתוב באמצע היה פה שלוש דינים באמצע כתוב בדין השני גנב ומחר ובא אחר וגנבו ממי מהקונה הזה הראשון מש ששלומי ארבה וחמישה השני משלם את שלומי כפל צריך להבין אמת כלומר הגנב הראשון מכר את את הגנבה הזאת מכר אותה ולכן חייב ארבעה וחמישה מתי זה היה לפני יאוש אחרי יאוש אלמה לפני יאוש שני המים משנ תשלו מ כפל למה השני אם הגנב השני

למה צריך לש אתש מכפל לוקח שני רות בלא יאוש מקמ דמר דקנה צריך שיה שינוי רשות עם יאוש נכון שזה הלך למישהו אחר הוא לא קנה לדבר כולם אי אין קניה אין קניה של הבים בעצם יכול להיות שהיאוש יהיה לאחר המכירה שינוי רשות ב יאוש מקמן דמר דקנה בוודאי שהוא לא קונה אז כיוון שהיה רק שינוי רשות ולא היה יאוש זת אומר שבלי וש אז לאז לא קנה הלוקח הלוקח ש לא קנה למה השני משל כן לא צריך לשלם כפל וגם הגנב השני לא צריך לשלם

את הכפל הוא כאילו גנ גנב בעצם כלומר הקונה לא קנאו זה לא קנה את זה בכלל ולכן הוא לא צריך לשלם כפל אלא פשיטה לאחר יאוש מדובר שהמכירה היייתה לאחר שתעשו הבעלים הראשונים האלה כן שגנבו מהמהם הראשון גנב מהמהם בעלים הראשונים וסתיו שקונה המים משלם ארבעה וחמישה אתה אמרת משלם לבעלים ארבעה וחמישה הרי כמ שיתייאשו הבעלים קנה אם לפי דעתך שיוש קונה דדו דזבין מה קרה הרי את שלו הוא מוכר ולא חייב התישו הבעלים אז אי ודאי אין דבר כזה אם אתה אומר לחייב לשלם ארבעה

וחמישה לא שייך וטו אז זה קשה מהברית ערב עכשיו אתו קשה גם מהרשע קטני רשע גנב ובא אחר וגנבו מה הראשון הראשון משלם תשלומי כפל והשני אין משלם אלא קרן מכדי לאחריו כימין אתה אומר המציעה אמרנו לאחר יאוש ויסק דעתך יאוש קונה שני אמה אינו משלם אלא קרן גנב קנה ביאוש צריך לשלם כפל אלא ל שמאמינה יאוש לא קנה וקשייה לרב משניהם משני המקומות גם ציתה וגם מהרשע אמ רבה נכון עוד אם הרב סברה מתרצת אתה סבו לומר שברתה הזאת היא יש ב מיושבת מתרצת יש

בה שיבוש למה אם ככה א דקפה ג ובח גנבו קנב ת השור עושה שאמרנו שזה היה טבוח כבר אז הגנב הראשון משלם את ה שלומי ארב וחמישה שני אינו משלם אלא קרן התביעה זה למעשה שינוי מעשה מק למד אמר שינוי מעשה לא קנה כמן שכאן היה שינוי מעשה על ידי הטבחה קנה אותו הגנב הראשון אז למה צריך לשלם הגנב השני צריך לשלם כפל למה הגנב השני לא ישלם כפל הגנב הראשון הוא אתה אומר ש שלם כרן למה הוא לא ישלם את הכפל אלא לעולם בכ שבר

היתה משובשת וצריך לפרש את הבריתה לעולם כולה לפני יאוש כל הבריתה מדוברת שהבעלים הם לפני יאוש ואפו שפה למציאת ו מציאתה לשפה ותהפוך את הדין של השפע לאמס שלא אמצע תהפוך לשפע ואמה אחי כך תקרוס ומכר ובא אחר וגנבו לוקח הראשון ובא אחר וגנבו הראשון משלם לא מהלוק השני מהקונה גנב ומכר ובא אחר וגנבו הראשון משלם את השלו חמישה לבעלים נכון והשני אינו משלם אלא קרן למה ד שינוי רשות בלא יאוש לא קנה אתה רואה לוקח לא קנ בכלל את החפץ הגנב גנב את החפץ מהגנבים

פטור מכפל כמו דין שגונב מן הגנב עכשיו א אם גנב את הוח וב אחר הוא גנבו את הבהמה השותה הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמישה לבעלים והשני משלם תשלומי כפל למה הוא טבח במחר שינוי מעשה משום דקן יהיה בשינוי מעשה והגנב השני גנב ממנו אז ברשע הגנב השני משלם רק קרן למה מדובר לפני יאוש דינו כמו גונב מן הגנב שפטור מכפל והשני זה מובן בסדר לא הבן כי הרב למה אם גנבו מחר הואב אחרת וגנבו למה הראשון ארבה וחמישה הי אתה אומר לפניו שלא היה פה כלום

למה הוא צריך לשלם הראשון תשטו אחיש ברשה בחמ מקודם אבל הוא לא עשה כלום זה לפני יאוש אתה אומר זה לפני יו אז מה אם הוא מכר הוא מוכרת לא שלו זה לא שלו בכל זאת הוא תורה מחייבת בגלל שהוא עשה ח על פשע כן טרש כמו ש שפע לעולם לא טיפו אתה איתי רב הפה אמר לעולם לא טיפוח הבריתה לא משובשת אז מה שתשנו קושיה שהקשה רבה שעל הספה מתוך כך הכריח שברתה משובשת פע בית שמאי דמרי שינוי במקומה עומד שינוי מעשה לא קונה לכן

גם שהגנב הראשון עשה שינוי מעשה על ידי שחת הבהמה עדיין החפץ הוא של לבעלים הראשונים הוא לא של הגנב אז גם הגנב השני פטור מכפל כמו הגנב הראשון אפילו שהוא טון כן לא כמו גונב מן הגנב י אחי כאשר ישה ו מציאתה לרב הבריתה היא לא משובשת יפה אבל ק הוכח הבריתה לאחר יאוש נמצא עדיין קשה הרשע המציא עתה לרב אם יוש אם יאוש קונה כן אם יאוש קונה אז למה משנה ארבעה וחמישה שלא טובע שלא מוכר יוש קונה אמר רב זביד לעולם כולה לפני יאוש

כל הבריתה מדברת לפני יאוש ולא הופכין את המציעה והשפע את השפע ידים כדברי בית שמאי עכשיו דיברנו כמו שירץ רפפה וכה במ עסקינן שהתייאשו הבעלים לוקח ולא התייאשו בגנב בעלים רו זה גנב לא התייאשו עדיין אחר המכירה בזמן שגנבה כבר ביד ה לוקח לא התייאשו אבל סליחה אז התייאשו אבל כשהיה הגניבה הייתה ביד הגנב לא השו אז נקרא ליאוש אז יש כן קניין אחר יאוש לחוד וקנה אותו הלוקח אז אתה רואה לכן הגנב השני משלם כפל הלוקח הגנב הראשון משלם ארבעה חמישה בזמן שמחר עדין יות

שוע בעלים לבעלי מחר משלם חמישה וזה כבר זה היה גם יוז וגם שינוי ולא תמה משום דבעי וש בשינוי רשות שברת קנה שהגנב השני חייב כפל רק שגנב לוקח כי צריך יאוש משינוי רישו בשיל לקנות אבל יאוש יחוד לא קונה אם היה הגנב השני גונב מהראשון אחר יאוש היה פטור אלא אפילו ביאוש חודי נמה כקנה גנב כמו שאמר לאל רב סובר שיוש לחות קונה ם היה הגנב השני גונב מהראשון באמת לאחר יאוש היה חייב כפל אלא ללא משכחת ממ שלמ טרב הוא גנב ראשון וגנב שני

אלא באחי אומר למה נתה כבר הייתה באופן כזה שלא היה יאוש צל הגנב הראשון למה אין שום אופן שגם הגנב הראשון ישלם ארבעה וחמישה וגם השני ישלם כפל רק שלא היה יאוש אצל הראשון ה למה אם היה אצל הגנב הראשון יאוש אז הוא לא משנים את המכיר ארבעה וחמישה הואו למה קנה אותו בייאוש נכון את שלו טובע את שלו מוכר אלא הראשון בלא יאוש ושני ביאוש הראשון לא ביאוש כשלם אח אמה המוכר לפני יאוש אדם גנב בהמה מחברו ומחר אותה לפני שהתייאשו הבעלים רב רחמן אמר

חייב ארבעה וחמישה עם טבח ומחר רב אמר פטול יו מכירה רק על מכירה מכירה רב נחמן אמר חייב ומכרו אמר רחמנא וזבין מה אתה רוצה תורה אומרת כגנוב איש רוצה ומכרו מחר מחר נשלם ארבעה וחמישה לא שנה לפני יאוש לא שינה לאחר יאוש בכל ענין חייב רב ששת אמר פטור חיובה לאחר יאוש דנו חיובה רק לאחר יאוש הו למה דנו מעשיו אבל לפני יאוש דלא אהנו מעשיו לא מחייו ר ששת אומר תשמע סובר חיובי של המכירה זה רק לאחר יאוש למה שאז הוא אילו מה עשה

במכירה וקנה אותו הלוקח אבל לפני הוש דלנו מעשה ולא קנה לוקח לא מתחייב רבעה וחמישה אז יש שלוש מחלוקות דעת רעה ויאוש לחוד קונה לכן חייב רק אם מחר לפני יאוש אבל אחר יאוש פטור למה שלא מוכר שלא קונה ורב נחמן ורב ששה סוברים שיוש ליחוד לא קונה לכן כמוכר לאחר יאוש חייב ארבעה וחמישה אלא במם נחלקו שמוכר לפני יאוש אם חייב או לא המן סובר שגם לפני יאוש חייב רב שוש סובר שפטור לפני יאוש למה לא הועילו מעשיו זה רשי אומרה אמר רב ששת מנמן

לה אני אמרתי שפטור זה נתניה אמר רבי עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומחר משלם ארבעה וחמישה בפני שנשר בחטא הבין רשש התחזק בחט הגנר למה הועילו מעשיו חייב רק באופן שהמכירה חלה צריך להבין אמת אמה לפני יאוש מיכן השתרש הרי מחילה לא מועילה אלא לאחר יושו לכן מפה אני מכריח לומר שמחר הגנב שהמכירה חלה נשר בחטא אז חיייבים על המכיר רק לאחר יאוש כמו רב ששת המרבה רבא דוכה את הראייה הזאת אתה יודע מה שברתה אומרת נשר ש בחטא לא הכוונה שמעשה הועילו אלה נשר

ש בחטא שהוסיף לחתו פעם שנית עוד הפעם מה זה גם גנב גם מוכר אין לו דרך ארץ אז חיבה תורה שהוסיף חטא על פשע שלא אנו כן לפני יוש חיבה אותו אבל למה פה לא שאלים את שלום אכ שלום כ כמש וש לבד לא קונה וש לבד לא קונה שמו כו מכרו מה טבחה שאינה חוזרת אף מכירה שאינה חוזרת זה רעיה לרב ששת אמנו למעלה טבחו מחו אמרתי בך שאינה חו זלת אי אפשר להחזיר את הבהמה א מכירה חייבים רק מכירה שהעילה לוקח קנה את הבהמה

במכירה הזא שהעילה אמת הי מה לפני יאוש המינה חוזרת לא הועיל בכלל המכירה לא חלה מכירה אלא לאחר יאוש שמע מנה חיובה לאחר יאוש אז הנה ראיה לרב ששת מה אומרת לו רעיה תרגמה רב נחמן פרט ל שיקנה לו 30 יום כמו שאמרנו למעלה מה שבר היתה אומרת שחייב רק במחירה שנה חוזרת לא ה נ שצריך מכירה שתחול אלא בא למעט מכירה שיקנה לו רק ל-30 יום מוגבלת אז ואיין הגנה לא חייב ארבעה וחמישה במכירה כזאת וזה הכוונה שחייבים על חוזרת שלא חייבים א חייבים רק

על מכירה שאינה חוזרת ואף רבי אלעזר סבר כמו רב ששת הגמרא מביאה עוד ואף רבי אלעזר סבר שחיוב לאחר יושו מתי חל חיוב על מכירה שמכר שצם ארבעה וחמישה לאחר יאוש דמר רבי אלעזר תדע שסתם גנבה יאוש בעליו תראה סתם גנבה אנחנו מניחים שהבעלים התייאשו כשנודע להם לגנבה אומרים גמרנו אפילו שלא שמענו אותם בפירוש שהתייאשו התייאשו כן יש שיוש ושינוי רשות מה יודעים כבר הלך שהרי אמרה תורה טבח ומחר משנ את השמשה משלם תשלומי ארבעה וחמישה איך אפשר לחייב גנב על מכירה בדי מה לא יעש

אולי הבעלים לא יתייאשו אז הגנב לא חייב על המכירה אלא אם כן עבר יאוש אלא ליו משום דברין סתם גנבה יאוש בעליי למה הוא חייב על המכירה אפילו שלא שמענו שהבנים התייאשו ברור לנו הבעלים התייאשו כל סתם גנבה אז אתה רואה מתוך ד רבי אלעזר שמענו בפירוש שהבעלים לא התייאשו פטור המוכר מארבעה וחמישה זה היה לרב ששה אתה יודע לכן לא צריכים לדבר למה ברגע שהם מדברים הם הפסידו אם אתה שמעת שהבעלים לא תעשו אין הברנש הזה אה לא ישלם ארבע חי אז הוא מביא סיעתה

לרב ששט מ פה בעצם כן ג אומרת לא מה את רבי אלעזר אמרת באמת היה פשוט שחייבים רק על מכיר שאחר יאוש לא לפני יאוש בדילמה אפג דלא יאש חיב החמישה אפילו שלא התייאש אמרי לא דעתך כלומר מי אמר שהיה פשוט שחייבים המכירה ש אחר יאוש אולי באמת גם לפני יאוש כתוב מו מי אמר אמרי לא דעתך שלפני יאוש כומר שחייבים גם לפני יוש למה מאיפה אתה לומד תפיחה ומכירה דומיה טביחה מכירת דו מיד טביחה מה טביחה דנו מעשיו אף מכירה דנו מעשיו לא חוזרת אז

מעשיו הועילו שלוקח קנה את הגנבה והיא לפני יאוש מה יהנה המכירה הייתה לפני יאוש זה לא מועיל כלל מפה לומד רבי אלעזר שחייבים רק על מחרה שחרי יוש מה עדיין דוחה סתם גניבה סתם מי אמר לך שסתם גניבה הבעלים מתייאשים ודיל מה עיש אולי דווקא התורה חיבה אותו על מכיר ק באופן ששמענו שבעלים הפסדנו את כל הקסם תראה מה קרה אבל בסתם שלא שנו את הבעלים לא באמת לא חיברה תורה על מכירה אמר לא דעתך דו חה מהדחה לאלתר א בכירה לאלתר כמו טביחה חייב מיד

גם מכירה אפילו באופן שמחר מיד לא הספיק לשמוע שהבנים תעשו צריך לומר שסתם גנבה יאוש בעלים אלא אם כן שמענו במפורש שלא התייאשו אמר לרבי יוחנן גניבה בנפש תוכיח הגונב נפשות גונב נפש ומכר אותו שאיין יאוש בעלים בח חייב נכון הבן אדם שמוכרים אותו לא מתייאש הוא חושב כל הזמן הוא יצא מי זה הבעלים שלוחו למישהו חשבתי אדם לא מתייאש על עצמו זה רשי כן האדם לא מתייאש על זהו זה עצמו די תראה רשי רב עופר כן שאין יאוש בעלים וחייב מכל מקום אתה רואה חייב

המוכר חייב מיתה על המכירה אפילו שלא עין מעשיו אז גם הגונב בהמה אמכ נאמר שהתורה חיוה אותו בארבעה וחמישה גם לפני יאוש כמו בנפשות התורה חיוה אותו שמה אין יאוש התורה חיבה אותו גם פה בכלל מתוך הקוש שרבי יוחנן לומדים צו רבי יוחנן לפני יוש חייו חמישה לאחר יאוש מ מה סובר הוא סובר שיוש בלבד קונה ויהיה פטור למה שלא טובע או שרבי חנן סובר שיוש חוד לא קונה אז אם כן גם כו שקשה מוכר לאחר יאוש חייב למה הנו מעשו מה זה שאלה לאחר יוש

מי לרבי יוחנן זה שאלה מה זה הוא לפני ושמ אוקי וחייב אז מה הגמרא שואלת לאחר יוש מה מה יהיה הדין לרבי יוחנן לאחר יוש זה השאלה רבי יוחנן אמר מוכר לאחר ירוש חייו איפה אני פה נכון זה אמרנו ככה למעלה הגמרא מבארת רבי יוחנן אמר שמוכר חרוש חייו שקש אמר שמוכר חר יאוש פתור מסביר רבי יוחנן אמר חייב חיובי בין לפני יאוש בין אחר יאוש חייב אחי על מכירה בין מחר לפני יאוש בין מחר לאחר יאוש למה יוש לבד לא קונה ומוכר לאחר יאוש מוכר

את של הבעלים לא רבי יוחנן זבר רק לכן פטור ביוחנן פטור פטור רק לפני יאוש חייב ביוחנן אמר חייב חייב סליחה טעיתי לכן חייב גנב חייב ארבעה וחמישה בין לפני יאוש בין אחר יאוש למה יאוש לא קונה אם היה קונה הז זה שלו והמוכר לאחר יאוש מוכרת של הבעלים אז לכן כן רש לקיש אמר פטור שהמוכר לאחר יאוש פטור למה סוב חיובי לפני רק לפני יאוש אבל אחר יאוש קנה גנב את החפץ בשלו הטובע בשלו מוכר ולכן יהיה פטור מלשלם ארבעה א חמישה אתי רבי יוחנן

אברש לקיש גנב והקדיש אתי רבי יוחנן רש לקיש גנב והקדיש ואחר כך טבח גנב והקדיש הגנב את הגניבה צדיק ואחר כך טבח אחרי שהקדיש גנב ואחר כך טבח משלם תשלומי כפל ו משלם תשלו א וחמישה זה הבריתה אומרת עכשיו להבין אמת מתי הקדיש את גנבת גנבה אם אלא לפני יאוש מקדוש וכתוב בתורה איש כי יקדיש את ביתו קודש אמר רחמנא מה ביתו איש כי יקדיש ביתו קודש אמר רחמנא מה ביתו שלו אף קוד שלו אבל אם זה של זה לא קדוש אז כאן הבעלים לא התייאשו

הגנב לא יכול להקדיש את הבהמה אלא פשוט לאחר יאוש לכן הגנב יכול להקדיש ותעמד הקדיש אז הוא משלם תשומה חמישה י כטבח קדש כטבח לכן לא משלם אבל אם לא הקדיש טבח משלם תשלומה א וחמישה אפילו שזה לאחר יאוש אז כשר רבי יוחנן מקשה לרש לקיש אתה אמרת שלא משלם ארבעה וחמישה לאחר יאוש וסק דתך יאוש קונה המה ה משלם שלא טובח שלא מוכר אלא ודאי שהו שחו לא קונה אז לכן גנב ולא הקדיש חייב על הצמיחה למה את של הבעלים הוא טובח אז זה קושי

קושי יש לקיש אמר לי אכ במ עסקינן כגון לא הבנתי את הקושיה שהקדישו בעלים ביד גנב אמר קיש בבריתה מה שברתה אומרת גנב והקדיש כוונת ב שהבעלים הקדישו את הבהמה הגנובה ש ביד הגנב הם הקדיש זה לפני יוש כן אז איריה אין ראיה שיוש לא קונה באמת מדובר לפני יאוש למה לכן אם לא שהבעלים הקדישו את הבהמה היה גנב חי ארבעה וחמישה עדיין לא קנ ביאוש ואת של הבעלים הוא טובח ולא את שלו שקד הוא רוצה רבי יוחנן להקשות לרש נקיש רש נקיש אמר שפטור לבד

נ לבד קונה אומר גנב והקדיש ואחר כך טבח משלם את שומ א וחמישה כפל מש ן משלח גנב כן גנב ואחר כך בר סליחה גנב והקדיש פה נכון את הגנבה ואחר כך טבח משלם את ה שלומי כפל לבעלים נו משלם את הלומי המשה זה אמת אמה לפני יאוש בקדוש איש קדיש ביתו אמ רמנה מה ביתו שלו אף כול שלו אדם יכול להקדיש רק את שלו אבל אם זה לא שלו זה לא קדוש אז הבעלים גם כאן הבעלים לא תעשו הגנב לא יכול להקדיש אלא פי שתוכח

לומר לאחר יאוש ותעמד הקדיש אז לא משנ משמע אם לא הקדיש כן משלם זה לפני יאוש קשה עליך אחר פשיטה לאחר יאוש אלא פשיטה לאחר יאוש לכן הגנב יכול להקדיש כן טעמה ד הקדיש אז לא משלם את השח שעה למה שקדש זה אבל אם לא הקדיש אז משלם הרבה חמישה למה שזה לאחר יאוש אז אז מקשה רבי יוחנן על רש לקיש הזה ושכונה המה משלם שלא טובח שלא מוכר זה היה השאלה נכון ודאו שלא קונה אמר ו זה טוב אמר לי אכ במ עסקינן כגון שגדשו

בעלים ביד גנב מה ש מה שברתה אומרת גנב והקדיש זה הכוונה שבעלים הקדישו את הבהמה הגנובה ביד הגנב הבעלים הראשונים לפני זה רעייה אין רעיה שוש לא קונה זה באמת לפני יאוש לו שבעלים מקדיש את הבהמה היה גנב חיב מקדוש שבעלים מקדישים הבעלים יכולים להקדיש גניה שבד ואמר רבי יוחנן יפה זה זה חשו שאלה חזה ואמר רבי יוחנן ואמר רבי יוחנן הבעלים חשבו בטח שזה קדוש זה שלנו מה הוא לקח את זה אז נגמר בטו ברשו אבל עכשיו הוא וכיח לך שלא ככ ם רב יוחנן

גזל בנו יהשוע בענים שניהם עיניים יכולים להקדיש הנה זה לפי שנה שלו ולפי וזה לפי שנה משוטה בעים יכולים אמרי הוא דאמר כי צנועי רש נקיש כמו המשנה של צנועי ששוברת אדם יכול להקדיש דבר שלא ברשותו דתנן הצנועים אלה חסידים ואנשי מעשה יש להם כרם רבעי אסור בלי לפדות אסור לאכול אותו בלי פדיה עכשיו חוששים שעוברי דרך הכים אוכלים מהקרם בלי לבדות מניחים את המעות לצורך אומרים כל הנקת מזה יהיה מחולל למעות האלו למעשה הפירות הם לא ברשותם זה אנשים גזלו לקחו את זה לבית שלהם

אז אתה רואה שהבעלים יכולים להקדיש את הממון גם שלא ברשותם והרי חזרה כרן הבעלים כאשר הבעלים הקדישו את החפץ והקדש חל כאילו החפץ חזר ליד ה בעלים רגע אז הצנועים מה הם אומרים הצנועים הצנועים אומרים הם מפחדים שאנשים יכלו קרם רבעים הם פודים אותו ובכלל כבר זה אנשים לקחו לבית אז אתה רואה שזה אפילו זה ברשות אנשים אחרים הם יכולים לבדות זה כמו להקדיש או לבדות זה כמו להקדיש כן כן חללים את הקרם על על הכסף שלא יבוא עלידי לה כן ס לכן הבעלים יכול להקדיש

דבר גם כשהוא לא נמצא ברשותו כן לפי הצנועים כ והרי חזר כרן אתה אומר חל כאילו חזר בחפץ ליד הבעלים למה כאשר הקדיש את הגנבה הרי זה כאילו לקחו אתער בית הבעלים סו קדש וגנה משלם כפל רק אם באו עדים והעידו על הג בעוד שעדיין צלו אבל אם מחזיר את הגניבה לא משלם כפל אז למה משלם כפל שעמד בדין באו עדים העידו בו לפני שהבעלים הקדישו עמד בדין לכן משלם כפל ש אפילו כןכן זה הכוונה איפה באו דים שד באו לבית דין אפילו שאחר מכן חזר

הקרן הבעלים המד בצם כבר התחייב כ אחר כך הם הקדישו כן איך דד תן לו כלומר העמידו אותו בדין ואמרו הבית דין חייב כפל צ תן לו כפל מהריה הקדיש מה בריתנו הקדיש שפטור מארבעה וחמישה אפילו לא הגש מה לא חה לא חיב גב חישה למה ואמר רב צ תן לו ואחר כך טבח ומחר פטור מה התכ פסק ל פסקו לו את הד תבחו מחר אב לגזלן למה כאילו הבהמה חזרה לבעלים עכשיו זה רק צו בתורת פיקדון גסלה לא משנה שב בחמישה אבל חייו אתה ניתן

לו אבל אר בית דין חייב אתה לתן לו אז הדינו הו רק אמרו חייב אתה לתן לו לא אמר צה תן לו שומע לא אמר צה תן לו חייב תבחו מחר משלם את שומע ארבעה וחמישה מה הית אמר כן דלא פסקה מלטה הקטי גנבו עדיין לא אמו צה תן לו לא חתכת דבר זה פסק הד כן זה ה כן אומר לא צריך דמרי חייב אתה ניתן לו זה כ כמו צא תן ו אבל זה לא פסק ד זה זה לא לא פסקו עלמ אה לא זה

חיב זה פ הוא גנב ג נו לא פסקו צם ות פ שוות יו אה לא כל כך נורא אבל צריך ריכוז צריך ריכוז הוא מבין שצריך ריכוז וזה הלכות זה יפה ככל שזה קשה יותר זה טוב יותר אתה זכית שיש לך חוכמה בינה ודעת איזה יד מה יז תנא יז טוב להיזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר לא חביץ המצווה הוא הדין ברית מילה בטח אומר וכן בפרי שלא ימצא אחר תשעה באב מותר לברך לאכלו בין המצרים מה

זה דבר עב לא לא תמצא אחר כך חבל אז תברך מקובלים לא מברכים אבל מה יהיה הדין אז המשנה ברורה כותב כיוון שהגר חולק על עצם הדין אומר זה חומרה יתרה לו לברך שחיינו לכן בשבת אין להחמיר דבל אחיה הרבה אחרונים מסכימים להקל בשבת אבל דעת הערי שלא מברכים שכנו גם בשבת על כל דבר גם אם הפרי יעבור ולא יהיה כן מה זה משנה איך את הגיד שחינו וקמנו והגיענו לזמן הזה מה זה זה שחינו זמן כזה ש זה שבס התימני היה חסר לו בשבת שתי

ברכות למה היה היה חסה לו גם גם היה חסר לו שתי ברכות אומר לאבא שלו תן לי את התפוח זה עכשיו אני יכול לברך עליו בור י העץ ושחי מה אני אצא אומר לו אבל שחינו לא מכים עכשיו אומר טוב אז ת תיקח אני אקח אגס הבא אני אברך על זה להשלים 100 ברכות אז יש ליזה חסר אומר צ נחוות תחזור ך השר צר יהיה לך מים גם בחינם אתה יודע מים יכול לברך שהכל יה ש ברכות שהכל י נפשות לא זה הוא אמר לי את

זה אתמול עוד מתחיל להביא חידושים על התמנים טוב בוא נראה הלאה עכשיו הלכה הבאה חכם חכם ח חכם הרז ישח לאבנת ח שחם ח פם תקר אם מאוד חם צריך דנה צריך להיזהר מ-17 בתמוז עד תשעה באב שלא ללך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות או ולא יקו התלמידים בימים ההם לא מה להרביץ את התלמידים לקו יקוש שתמות אבל אם הולך לדבר מצווה אומר הרב קניבסקי גם בזה כדאי להיזהר החזון איש היה אומר שניתוח עדיף אם אפשר שיקדים את הניתוח לפני ראש חודש אב בגמרא בפסחים

כתוב מחד ותמוז חמור אפילו לא מיא את זה שמה לא כן על מה על היקו סקרש קפה לא על לכת יחידים על הכל אה לא מראש חודש תמוז כן עד 17 זה יותר חמור אחרי 17 בתם זה רק שחק אה לא לא הביא פה גם לא כל כך כדאי לנסוע במטוס וכל זה גם בים מה זה מארבע שעות עד תשע שעות מאיפה ארבע שעות ביום ביום מהנץ חמה נגיד ואחרי תשע שעות אפשר בכלל לא כדאי כותב מרבע עד תשע זה להיזהר טוב א' מביא פה איך

ידמה כתב מררי כולו מלא עיניים קליפות קליפות ושערות שערות וואי וואי וואיי הין אחת נתונה על ליבו מזה כותב כף אח יש כפת בוקור אצל מרוקאים זה נקרא בוקור א כולו מלא עיניים הוא אומר יש לו עין אחת גדול בבטן ומי שרואה אותו מי שלומד תורה לא ניזוק אר תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה מפסקת שאכלה אחר חצות בשר ולא ישתה יין ולא אחל שני תבשילין ואף משקים אחרים הם בעד בשתיית מה שרגיל לשתות אומר אם רגיל לשתות ארבע כוסות לתה שלוש כוסות מה למה מה

מה הוא שותה מים מה הבעיה נדנה וד הוא היה כל הזמן שסדר רב כדורים הוא היה השומר שהיינו בפורת יוסף ילד הוא היה השומר הב יוסף שלח אותי וכ איך הר מרגיש באמת על לא ישכח היום בערב אתזכר ב אני רק אבל אנייה בבת ים אני בא אחר כך היום שלישי זה ש יגיע ב אני גומר בבת ים אני בא בערך 8 חי מצוין זה בסדר מצוין מה עדיין אתה שמה כן רגיל עוד היה בחור ה היה מוציא והיה מכניס שהרב עודיה הנו היה לו חדר

בפורת יוסף ה מול פורת יוסף אז הוא היה ה חדש אנשים בחור קוראים לו יוסף דנה לא צרפתי אני לא יודע מהפ ספרד תמ ולא ישתה יין ולא חל שני תבשילים כן הוא יכל אחר עוד אחר סעודתו צנון ו מליח למה מה יש בזה לא התענג מה זה זה עושה תענוג כותב ברמה עצמו כן הוא כותב שלא להתע אה כן לא אבל לא ידעתי שזה עושה תענוגות הוא אומר האור לציון מטעם זה שלא לאכול סלטה זה ל אומר גם לא ישתה שתייה קוק הקוק מתוקה דגים

אפשר לאכול בסעודה מפסקת מותר אבל לא המגן אברהם כותב שלאכול הרבה דגים הוא בשר עופות ודגים הנה אה זה סעיף הבא גם דגים אסו לא אומר לא אפילו בשר מלוח שעברו עליו יותר משני ימים בלילה אחד לכן תבשיל בשר עופות ודגים וין מגיטו דהיינו שאין לו נהגו לש אז הוא אומר למטה ק דוכה דגים בכלל בשר זה עולה השולחן מלכים בצח אצל המרו בדקים יותר טוב מבשר בטח לוקוס לוקסוס בטח הם יודעים לבשל אותו כן הם שמים עם זתים כאלה למרים ולימון בפנים הם יודעים לבשל

את זה טוב טוב גים לא ראית בטח מה הרב ז צריך לעש אה אב הזכיר מה ש צריך לעשות כן נכון זה דג זה תים קצת מרים עושים אותם עם הזתים בטח עם הדגים ז טונס לא זה קצת גדול גם אבל לא אתה אכלת את הדגים עם הזתים אה מאוד אבל סרדינים הרב אלישיב אומר שאפשר לאכול אומר זה לא דג חשוב למה ח אותו דבר כן לא זה דחור מה לא בקופסאות טוב לאט לאט הגענו בת נכון צאת דחוה איך אפשר לצאת בקריה של הלחות שלא

נצ שצרך הו ככה פרק שלישי דף טז הבעל אשת קטן אפילו היייתה יבמה שבא עליה בן תשע שנים יום אחד הרי זה פטור לכן הבעל אש אה הבא על אשת קטן וכן הבעל אשת חרש ושוטה וש טומטום רגנו על חרשת וה שוה יש את ה יש את הפקע מה זה מה זה השוטה גם אם בעל חרשת וגם ושותה ישת הפיקח אפילו שישת פיקח וישה שהיא מקודשת בספק או או מרדות או או סליחה או מגורשת בספק כולם פתורים ואם היו מזידין מכין אותם מכת מרדות הבעל הקטנה

גדול אםם אם קדשה אביה הרי זו בחנק והיא פתורה מכלום ונאמר ונאשר על בעלה כמו שבארנו בהלכות שוטה ואם היא בת מאון מכין אותו מכת מרדות והיא מותרת לבעלה אפילו היה כהן אוך רואה היא בבת מעון אישת כהן את רואה שנבעלה והכל אישת איש כמה שהיא בת מאון מותרת לו בת כהן שזינתה שהש איש בין שהיה בעלה כהן בין שהיה ישראל אפילו הוא היה בעלה ממזר אונתי נוש מחיב להבין הרי הי בשריפה שנאמר בת איש ובת איש כהן כי תח לזנות באש תשרף ובועלי חנק כן

בת ישראל אשת כהן בחנק כדין כל אשת איש ד' אבל נער ורצה שניהם בכילה וח בכית שת נער בטולה מאורסה והיא בבית אביה היייתה בוגרת או שנכנסה לחופה אפי שלא נבעלה אפילו מסרהב לשל הבעל זנתה בדרך א זו חנק ה הבעל הקטנ צה בבית אביהו בסקילה והיא בטורה ונערה מורצה בת כהן שזנתה בסקילה וואו באו עלי השרה והיא בטולה ברשות אביה זה אחר זה הרי הראשון בכילה כולם בחלק במ אומרים שבאו עליה כדרכה אבל באו עליה שלו כדרכה עדיין ה בטולה וכולם בסקילה וואי ויי ז

נערה מורסה שהתה משוחררת גור שגרה והיא פחו בת שלוש שנים הרז חנ ככל אשת איש חטא דין חרש חדש יש דין חדש יש במוציא שם רע ומה הוא החידוש שאי נמצא הדבר אמת ובאו עדים שזינתה שהייתה נערה מאורסה פפי שזינתה אחר שיצא מבית אביה אפילו זינתה אחר שנס לחופה קודם בעלת הבעל סוקלין אותה על פתח בתבי ושר נעלות מורסות שלא היה להן צת שם רע שזיינו מח שצו בתב הרי הם בחנק כאילו כמו שבארנו הלמת שבאת איש שלוש מיתות יש אשת איש בחנק יש אשת איש

שהי בשרפה ויש אשת איש שהיא בסקילה השם יצילנו ואיך הסוני ער שזנתה אם זנתה בבית אביה אף על פי שלא העידו עליה עדים אלא אחר שבאה לבית חמיה ונישאת ארי זא נסכלת את פתח בית אביה זה נת בבית חמיה קודם שמסור אותה רבי ש עליה שחר שזנתה לבית אביה הרי זו נסכלת על פתח שער האירי יוד ועדים לאחר שבגר א אחר שבעלה או שבעלה בעלה א עלפי שדו שנתית שת נער נסת בבית הסכינה יא היית התה שלא בקדושה תה בקדושה זכת ע פתח שער העיר כל

מי ש מצוותה לשכול אותה על פתח שער העיר אם הייתה עיר ש בגוים סוכן אותה על פתח בית הדין ואפי שמצוות סכל אותה על פתח בית אביה לא היה לה אב או שהיה לה אב ולא היה לה בית הרי זו הרי זו נסכלת בבית הסקילה לא נאמר בטח בית האב אלא למצוה יב הבעל ערבה מן העריות ביאות הרבה חייב כרת או בוא נראה את זה הבעל ערבה מן העריות ביאות הרבה דווקא מינה לתיקון חייב כרת ומיטת בית דין על כל ביאה וביאה ו אף על פי

שבית דין יכולים להמיט אלה מיטה אחת הרי בוד נחשו וד ל קערת הרבה וכן וכן אם בא ביאה אחת שח מב משבות הרבה אם היה שוגג מביא קורבן על כל שם השם הבי שהיא ביאה אחת כמו שתברר בהלכות שגגות ואם היה מזיד רז נחשבת כעבירת רבה כן וכן יש בה ביאה אחת ולוקה עליה מלכות הרבה כמו שהתבאר יג שמחפה רואה בתורה איש צ ש צ בתח מקדש דברי שנאמר ימתו כ חופשה אה אם השתחררה כולה א אם השתחררה דווקא בגלל שלא חופשה כולה חייב עליה מיתת

בית דין שהרי נעשת אשת איש גמורה כמו שביארנו בהלכות ישות יד בעד שבח זו משונה מכל ביות הסוות בתורה שהרי היא לוקה שנאמר בקורת תהיה והוא חייב קורבן השם שנאמר והביא את השמו אחד שוגג ואחד מזי בשח רופה מביא השם ובע להביא ב זדן גמביה שם אחד אבל היא חייבת מלכות עלכל ביאה וביאה יתה מזיד כש חייב לביין המערב בשבחה רופה ולא גמר באתו פטור עד שיגמור באתו ואינו חייב אלה לגדולה בעולם מזדה ברצונה אבל אם הייתה קטנה שלא היייתה בעולה או הייתה שגגת או הנוסה

או ישנה פטול וכן אם בעליה שלא כדרכה פטול שמשפחה פה לא ישבה ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה שנאמר שכבה זרע אבל משר ביאות לא חלק בין ביאה לביאה שנאמר משכבי אישה מגד כתוב ששני משכבות לאישה תצב כל מקום שאמר משפחה ופה שהוא פטור פטור מן הקורבן והיא פטורה מן המנקות אבל מקין אותה מכת מרדות מדבריהם אותן נכון שניה הם היו שניהם מזדים גדולים בין תשע שנים יום אחד שבא שבחה ופה היא לוקה והוא מביא קורבן והוא שתהייה גדולה ובעולה ברצונה כמו שבארנו שאין האיש חייב קורבן

ש מקות שנאמר בקות והביא את השמו זוה ואת בני ישראל איש כב כל א דפט אחד מחכ זה אלוו אמר רבי יוסי צדי ר יהודה אומר רבי יהודה אמר ר אלו אמרם א ש דבר אחר ו בני ישבי יצחק אמר ני ב רב ודה אמר ורח יצחק נוסו דמר למי כי אבוי עבד תקטל בשמ קדישה הנה ק אומר רבו ביחד הבן ישראלי אמר לבן המצרי דבר מעשה אמו כן המצרי נהרג על ידי משה כור אתה אומר למשה וד מ לקוב ודו יק בש יביא אותו אל

משהמ בול משה הכל הכל זה משהו משהו כחמה משה מיד וחו במשמר ואבא ובר נפלו בד דמשה איש איש כי יקלל אלוז רבי יצחק ש עמי יאני ב ב זר לא י בך אין זר בג אדם לא יכניס בתוכו יצר הרע כל ז שיה בגבה בר עלד לא יהיה בך אילא יה בך קדישה עוד ח קשור למעלה עוד חתכה קטנה עלד זה קשור לל אני מחכה לסיים בדבר טוב מה אתה אומר לי קשור ל מה זה לא גומר פ בת בפט פ החלת ז השם השם

יעזור לנו משיח זר ע זמני מקל את היצר הרע נ מלא קשות אליו עלד ונסו אבל נוקף שם השם ו אמרי כ פרש יחיו שם ה כל הים ב כיסופין פה טוב נכון כ תני בכ עד כן מספיק בסדר תהו אדוני אלוהנו שקתי רבותינו לפניך את כתורת הסמ שבית מקדש ק כשר צבית אותם עלד משה נביא כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני מש קך שסמים נטף ושחלת וחן בנה סמים זק בת בבדי יאמר משה כח לך שמים נמים ב יד במר י בת יה בת עשית אותה

הקטורת קסד 38 כמנין ב וחו ב רים ש מכניס כן גדול כח יום הכיפורים כדי לקיים מצו ממנ הן הצורי והציפורן חן ב ס שמעון בן גממ א אין אדם יכול לעמו מ שמתם את הדבר הזה בניך מצ שלושה כצ אחד ושלושה כשני שלושה גחד כפתור פח כן שצ שמ כפתור זה כיקר זה עשה א מגפה וש המת ך ר בנ חמ ים עולם משנים קוניות בחוה גדולת מנך צרצר קבל רנת עמך גנו אחנו צך תמ צ פניך א גים שבח רבותינו קדושים צחק יעק מש

ן וס ברמו מל הקדוש כל א שמאזינים דרך הפלפון דרך הלבין מקד עלמה יברך אתכן זכה כו בבריות בשמחה וישועה גדולה נורא מכם