הדף היומי מסכת בבא קמא דף מג הרב בניהו שמואלי שליט"א זאת חנוכה ג טבת תשפ"ד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום הש בשבת דש ג תבת תשפד נר השמיני מזל נוצר ונקה דחנוכה תשפד איזה זכות גדולה בסימן של פרשת השבוע ויאמר עליהם אביהם אם כן איפה זאת עשו כחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מעד צורי מעד דבש נחות ולות בוטנים משקדים אתם יודעים שיש בזה סודות גדולים אומר רבי יוסף חיים כחו מזמרת הארץ זה רמז למן שמעלים מן הבירורים של הארץ כן לא לעשות יים כן זה כן אומר על ידי זה מים משפיעים שפע והורידו לאיש מנחה זה קדוש ברוך הוא

תורידו לו מנחה מנחה זה ראשי תיבות מן המזל נוצר חסד זה מזל השמיני אתם יודעים זה היום מתגלה המזל הזה היום היום מה איך להוריד מע צורי מעט דבש נחות לות בוטים מושכלים יש בזה צורי דבש נחות ולות בוטים מושכלים יש בזה א סודות גדולים שזה משפיע לטובה ולברכה אז אומר היום נאמר ות טבוח טבח וכן אמר להם יוסף כי אתתי יאכלו האנשים בצהריים תשמעו דבר פלא כתוב בספרים הקדושים ואמר לנו מור חכם יוסף עדס תבוח טבח וכן טבח וכן האות ח מהמילה טבח זכרת אות

ח מטבח ואכן יהיה אותיות חנוכה מכאן רמז שמרבים בסעודות חנוכה טבוח טבח טבוח טבח גימטריה מד תבוח טבח מדנ זה מדנ תרות משך חנוכה יוסף מצווה עליהם לעשות סעודה לחנוכה עכשיו מה העניין היה יום שישי כמו היום והיה יום חנוכת המזבח כמו היום ממש כמו היום אומר להם בבקשה להכין מפה קודם כל אומרים רבותינו שיוסף הצדיק היה מכין לקראת שבת שמר שבת והיה מכין פרסם מה זה שבת בעולם והיה מכין לקראת שבת לכן אמר להם הוא טבוח טבח ואכן כי אתיתי יוכלו יום הצהריים בסעודת בוקלה

היום סעודה בשביל זאת חנוכה איתי יכלו בצהריים הסעודה של זאת חנוכה של המזל נוצר ונקה היום יכלו איתי תראה ככה כתוב בספרים איזה כוח היה ליוסף הצדיק איך שהכל רמוז בתורה איך כמה אור גדול יש ביום הזה בזאת חנוכה שהוא משפיע טוב והיום מתייחדים שני מזלות זה במזל אריך ויורד שפע והאמא העליונה מקשתת את השכינה ולכן כל בני ישראל מה שאתה מבקש היום זה הרבה יותר שיתקבל משאר ימים יש שלושה פעמ שלושה פעמים בשנה מתכבד תפילה אחד זה סעודה רביעיית אחרי שעשית כל השבת אתה מלווה

את המלכה כל השבת השכינה והקדוש ברוך הוא היה איתנו עכשיו הם יוצאים אתה מלווה אותם לדרך כאילו הם הולכים עולים למקומם ואנחנו מלווים אותם מלווים את השכינה למקום ואז בדרך כלל כשהמלך בא אליך אתה עשית לו כל הכבוד והכל הכל הכל אחר כך אתה מלווה אותו בחזרה אם יש לך איזה בקשה אז אתם יכול לבקש זה נחמד בבקשה ככה דרך אגב אתה ישר זה מתמנה אתה לא צריך לדבר ערבה לכן זה את הרצון זה מדווה מרכה אותו דבר זה גם בדיוק עכשיו זה ב בשמיני חג

עצרת גם כן אז כל הסוכות הכל עם הקדוש ברוך הוא עכשיו זה הקדוש ברוך הוא אומר אני רוצה לשבת איתכם לבד נעשה משהו מיוחד שביני עצרת אחר כך מלוים את הקדוש ברוך הוא וא אז אתה יכול לבקש אחר כך זה זאת חנוכה כל החנוכה אחר כך עכש היום הזה ולכן זה דבר גדול מי שנמצא אצל רבי שמעון בר יוחי היום אוו איזה זכות איזה מעלה בטע היום זה בפטירת רבי אביגדור עזריאל הוא הי מחכמי ירושלים והוא היה תלמיד וחברו של הרשש מקובל אלא כי הוא כיפר

ספר שמרת הארץ הוא סידר את כל הפטום הקטורת הארוך של זמן המגפה והכל זה הזכות שלו הוא סידר את זה הכי חזק שיכול להיות זה הוא יש לו ספר נקרא כסף הכיפורים היו כולם אומרים עליו דברים שאין כמותם בעולם רבי אביגדור עזריאל הוא היה בזמן הרשש גם היום זה פטירת מורנו רבי יעקב קסין הוא אני הכרתי אותו הוא היה הוא בא לארץ הוא היה פה היה מקובל אלקי בגיל 22 ו3 הוא עשה חיבור גדול כל סדר הכוונות של הרשש זה נקרא ספר אור הלבנה הוא לא

הרגיש טוב זה רבי יעקב קצין היה לו חור במעיים ולא ידעו מה לעשות איתו היה חולה למה היה לו חור במעיים הוא אכל פל הזור של הזיכרון וזה הזיק לו על המעי ונהיה לו חור בא הרשש בחלום הרשש בא בחלום לבוכרי בעל בית הכנסת צופיוף כי הוא הם היו בצופי אוף אמר לו אומר לו כבודו יודע אתה הרשש אומר לו בחלום צופיוף אומר לו כבודו יודע רבי יעקב קצים כל הזמן עומד את הלימודים שלך מה הוא לא כותב עליך הוא חולה הוא חולה אמר לו בשביל

זה באתי תגיד לו שהיום יש אוניה הולכת לאנגליה היום שעלה לאוניה אלך לאנגליה יש שמה רופא בבית חולים כך וכך יש רופא הרופא הזה ינתח אותו יהיה ברי יחזור ככה היה בדיוק הוא קם צופיו אמרו ליעקב קצין אמר אני לא זוכר את השם של הרופא זה כתוב אמר לו הוא בעצמו כתב את זה רבי יעקב קצין ואני למדתי את זה אצלו והוא הלך לאנגליה ריפה אותו ניתחו אותו ריפו אותו החזירו אותו אתה רואה איך הרשש תראה איזה יהודי רבי יעקב קצין הוא חי עד בערך בגיל

100 הוא היה הוא רב של כל קהילת שערי ציון הוא הקים את הכל רבי יעקב קסין זה בנו רבי שעול קצין נפטר ו מזמן היום הנכדים שלו הם באים לפה כל הזמ וגם היום זה רבי אהרון צטקין רב אהרון צדקין הוא היה החזן הראשון שפה של ישיבת נר שלום התמונה שלו פה האשכנזי על יד הרב האשכנזי עם הכיפה הלבנה זה רב ארון סלוטקין היום זה הפטירה שלו היום היום היום הוא כשנכבה עיר העתיקה הוא היה בעיר העתיקה עם הרב שרעבי שנחרבה ער העתיקה הרב שרבי אמר

מה נעשה עכשיו איפה יה שלא יפסק התפילה בכונות פתח פה למטה בית הכנסת בנה פתח מניין בכוונות עכשיו אין לו חזן הביא את רב אהרון צדקין אשכנזי אבל מתפלל כמו ספרדים ברוך אתה ככה כן הוא היה הוא היה החזן הבון סלוטקין כן היה משהו מיוחד זכותם בוא בוא לפה בוא לפה כן זכות אה אתה בא תשב בוא בוא בוא תשב אתה תשב בוא אליי בוא אליי בוא יצחק יש לי מקום שלך את עכשיו אני אומר סתם בוא בוא בוא בוא עני בוא אתה תעמוד [מוזיקה] בפינה

ן השבת אתכ כ נפתוח שמואל זכותם מגן עלינו יכול לשבת אם אתה רוצה לו קח את זה בשולחן קח אני יודע שאתה אוהב את זה בסדר הנה גם את זה בסדר יופ אל תחזור אנחנו בשמואל ב' פרק י פסוק א' ויי אחרי כן וימד מלך בני עמון וימלוך חן חנון בנו תחת ויאמר דוד סה חסד עם חנון בנחש כאשר עשה אבי עם מדי חסד וישלח דוד נחמו ביד עבדה בן אביו ויבואו עבדי דוד ארץ בני עמון ויבואו שרי בני עמון אן חנון אדוניהם המכבד דוד את

אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבו חקור את העיר רגלה ולבך שלח דוד את עבדו אליך א תראה הם הם לא קיבלו את זה שהוא בא לנחם אותם אמרו לו הוא בא לרגל תראה מה עשה ויקח חנון את עבד ד ח את חצי את מדם בחצי עד שהם וישלחם לא מספיק זה מהש זה מספיק ויגידו לדוד וישל לקראתם כי היו אנשים נכלמים מאוד ויאמר המלך שבו ברחו עד צמ זקכם ושבתם עד כאן מאוחר מוחר אתה באת מאוחר שניות לפתוח לפתוח משניות קודם צדקה ד צדם

תצד בסדרי ש שניות צורכי המחל משנה אנחנו פרק יד יבמות פרק יד משנה ה בנ חנק לחברים שלמה א אין משנ חפש יפה יבמות יבמות פרק יד משנה ה שנ אחים פקחים מה זה אן זהד אצלנו פרק יד משנה ה שני אחים אחד חר לא אחרי זה עוד אחד שני אחים פקחים נישואים נשתה אחיות אין פה אה אצלנו זה בד לא לא יש ישים לשתי חריות נו תראה אני אני גננת שני אחים פקחים נישואים לשתי החיות אחת חרשת ואחת פיקחת מת פיקח בעל החרשת מה יעשה

פיקח בל פקחת תצא מ מה יעשה פקח בל פקחת תצא משום ד אישה מת פיקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל החרשת מוציא זה מסכן גדול למה הפסיד את הכל מוציא את אשתו בגט ושת את אשת אחים בחליצה הפסיד הכל משנה וו שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואין משתי אחיות אחד חרשת ואחד פקחת מת חרש בעל החרשת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אישה מת פיקח בעל פקחת מה יעשה חרש בלחש מוציא את אשתו בגד ואת אחי אחי אסורה לעולם משנה ז עוד

אחד למה לא ידעתם איפה הראשון עכשיו נקרא עוד אחד לא רשום לא רשום לא רו טוב אז תרשום תרשום שני החים אחד חרש ואחד פקח נשואים שתי נוחיות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פיקח בעל פקחת או חולץ או מייבם מפקח בד פיקחת מה עשה אח ב פיקחת כונס ואן ה מוציא לעולם אין אין גט מדברי סופרים אתה מבין אין מה לעשות הגענו משנה ח תזכור יום ראשון משנה ח תפילת בית המדרש שתי אד דמ בואב יופי ורה כמו ש ביו לילה מ םבר ברכה

אדוני מסיון שמיים וארץ כן נפתוח היום אנחנו דף מג בעזרת השם אז אנחנו לומדים את הלימוד בעזרת השם לרפואת שושנ שוקת בת מרים אל הרפואה וישועה ול הצלחת תהר בת איריס חיים טובים וארוכים וכן להצלחת משה בן שלוש נשקת לפתוח דף מג פתחת זה נקודותיים כמעט לקראת אמצע העמוד לפני האמצע בנקודות כן משה ציון אתה בסדר אתה פתחת תשגיח על לידך יושב אחד מכורדיסטן ואחד מקזחסטן זה מבוכרה אז לכן תשים לב עליהם י אמר אמר רבי שמעון בן נקיש שור שהמית את העבד שלו בכוונה פטור

מ-30 שקלים אתם יודעים אם עבד שלא בכוונה עבד עבד תמיד בדרך כלל מי שהורג עבד צריך לתת 30 שכלים יתן דונם לא משנה כמה הוא שווה עבד אפילו שווה מנה צריך לתת 30 שקלים עכשיו אם שור המיד את העבד שלו בכוונה פטור השור מ30 שקלים השור לא משלם הכוונה בעל השור בסדר פטור איך לא בכוונה הוא שואל יפה שאלה טובה הוא הוא רץ אחרי איזה איזה בהמה כן ובדרך היה עבד הוא קיבל מכה לא שמו לב קיבל מכה כי כולם יודעים הוא רץ אחרי ה הבהמה

השנייה כולם רואים את זה או רץ לאכול איזה משהו צומו שהביא סופגניה רץ לאכול אז אתה רואה שהוא לא הלך לה בלי כוונה מה יעשה פטור מ-30 שקלים שנאמר כסף 30 שקלים יתן לאדוניו והשור הסכל עכשיו מה דורשים המשך כל זמן שהשור בשכלה הבעלים משלמים 30 שקלים אם שוקלים את השור הבעלים משלמים 30 שכרים אין השור בסקילה הוא נגח בלי כוונה מה נעשה לו הוא לא בסקילה אז פטורים הבעלים תכוון להרוג את הבהמה וה את האדם פטור אין הבעלים משלמים 30 שקלים עוד דבר מעין זה

אמר הבא שור שהמית בין חורין שלא בכוונה אדם אדם רגיל בלי כוונה פטור מכופר שנאמר השור סכן וגם בעליו יומת עם כופר ושט עליו דרשו רבותינו כל זמן שהשור בסקילה אז הבעלים משלמים כופר אין השו בסקילה נגח שלא בכוונה איין הבעלים משלמים כופר אבל יש למעלה ראינו שרבי אליעזר אומר בעל השור נקי נקי מחצי כופר זה ביאר באופן אחר בוא נראה אתי ואביה עכשיו הביה שואל ל רבה מקשה המית שורי את פנוני כלומר בא אדם הודע מעצמו ואומר אמית שורי המועד שור מועד והוא התכוון אמית

שורי את את פלוני שורי המועד את פלוני הוא מודה או שורו של פלוני או המיד שורי את שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו ואפילו ה יש לנו כלל מי שמודה בכנס פטו אפילו שהוא הודה הרי זה משלם על פי עצמו מה אליו מה פירוש מה אליו כוונת התורה עם הודה שורו הרג אדם אז משלם כופר על פי עצמו אפילו שאין השור נסכן אז הנה אתה רואה יש חיוב כופר פילו שהשור לא נזכר אתה אמרת לי זה תלוי בסקילה אם סוקרים את השור משלם

כופר אם לא סוקרים את השור לא משלם כופר פה אתה רואה שבכל זאת אפילו שלא שוחרים את השור משלם כופר לא לא דמים לא הכוונת הברת שמשלם כופר אלא משלם כופר לא משלם אבל משלם דמים דמי הנהרג ליורשו זה כן משלם על פי עצמו מה כו ה על פי עצמו זה הודעת עצמו הוא בא לבית דין ומודה אומר אני אשור כך וכך היה כמו אדם הולך למשטרה ואומר היה תאונת דרכים אומר זה הוא דמים אם זה הכוונה שמשלם הדמים של נהרג לאור שו אם השפה בשפע

של בר את האדם שוד מעצמו ואמר אמיד שורית עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו ואי דמים של נהרג אז משלם אותה במקום כופר שפטור ממנו המי לא למה לא משלם של העבד במקום קנס ש סלעים אמר לה יכי שהיה לך רשע דמים ספר קנס אני יכול להגיד לך רשה מדברת בדמים ספה מדברת בקנס של 30 עבד מי הוא שנד חיקה לא משנ ך אבל זה תירוץ דחוק שהרשע כזה מדברת בדמים והספה מדברת בתשלומים שונים לא אלא אידי וידי דמים שתי הבבות גם הברת מדברת

לגבי תשלום דמים של הנהרג מי הוא יש חילוק בן חורן משלם כופר על פי עצמו חיד ולא ידע איתם הה אועד ואמר מר דמוע הוא משלם כופר על פי עצמו לכן אחד עדים משלם דמים משלם דמים של הנהרג אבל גבי עבד שאינו משלם כנס על פי עצמו ואכ ידמה תועד סידוב דקטל לא ידע איתם הבה אם מועד הבה ואמר מרי מועד הוא משתלם כנס על פי עצמו איך הדלק עדים לא משלם דמים איפה שאין עדים לא משלם עכשיו נחזור מי הוא מה החילוק בין אופן שהרג

בן חורין לבין אופן שהרג עבד אז אומר לגבי בן חורין למשלם כופר על פי עצמו יש אופן שבן חורין משלם כופר על פי עצמו איך זה ואייך ידמה הגמרא אומרת דתו סד וידו בקטל בעדים העידו שורו הרג אדם אבל הידים לא ידעים אם זה שור תם או שור מועד ולא דתם הב מועד הבה את זה הם לא יודעים ואמר מר ד מועד הוא והבעל השור בא מעיד שזה מועד זה דינו ש שלם כופר על פי עצמו ולכן זה אפילו שהוא אמר זה היה מועד דינו משלם

כופר על פי עצמו אבל לכן גם איך הדלק העדים בכלל הנגיחה שהוא פטור מכופר כי אין השור נסכן משלם דמים של הנהרג אבל עבד גבי עבד שאיו משלם כנס עלפי עצמו ואכד מד ועד סדו בדט בדדו ש הרג עבד ו אם מועדה לא יודע אם זה היה תם או מועד ואמר מרי מועד הוא בא בעל השו לא משתלם כנ שלש על פי עצמו לא משלם כנס על פי עצמו זה 30 של עבד לכן אך דלק העדים לא משלם דמים יפה לכן איפה תלוי בגבי עבד זה

דין אחר בגלל שהוא לא משלם כנס על פי עצמו א אז לא משלם דמים אבל בן חורים שמשלם כנס עלפי עצמו כגון שבאו עדים ק הוא אמר שזה היה מועד אז משלם משלם גם דמים אבל לגבי עבד לא משלם תיקנס אקנס אז גם הש גם הספ הזה לא לא משלם כנס על פי עצמו בעבד אז לכן לא ישלם גם דמים מתיב רב שמואל בר יצחק כל שחייב משאל אותו לרבה מתיב כל שחיה בבן חורין אתה איתי ר משה מתיב רב שמואל בר יצחק אמרנו בבריתה כל

שחייב בבין חורין חייב בעבד בין בכופר בין במיטה אם חייב כל שחייב בבן חורין אז חייב בעבד בין בכופר בין במיטה בוא נראה מה כופר בעבד מעיקה כי יש כופר על מיטת עבד מה הכוונת הבריתה חייב בעבד על בן בכופר מה זה בן בכופר וכי יש בעבד כופר אל ליו דמים אלא וד כוונת הבריתה כופר זה הכוונת דמים של הנהרג בכל מקום שחייב על הריגת בן חורין אם היה בן חורין היה חייב לשלם תשלום דמים באופן שאין עדים שנגע אלא שהודע מעצמו גם בעבד משלם דמים

ואיך אתה אמרת לי ש שלא משלם דמים איפה שלא משלם כנה שלא משלם דמים אתה אמרת לי איך משתלם כנס על פי עצמו איך הדלק העדים לא משלם דמים איך איק דאמרי הוא מוטיב לה והוא מפרק לה יש אומרים שאת התירוץ אמר רב שמואל בר יצחק בעצמו וק דאמרה אמר לה רבה הכי קטנה ויש אומרים שרבה ענה על השאלה הזאת כל שחייה בבין חורים בכוונה על פי דים כופר חיה בעבד כנס לכל שחייה בבן חורין שלא בכוונה על פי על פי עדים דמים אל חייו בעבד

שלו בכוונה על פי עדים דמים וכד אמרה אמר לרבה הכי קטנה כל מקרה באופן שחייב כ שהרג שור אם הרג שורו בבין חורים בכוונה עלפי פי עדים אז הוא קוד שחייב בבין חורים בכוונה על פי עדים לשלם כופר במקרה כזה בכוונה חייב בעבד קנס 30 שקלים 30 סלעים למה כיון שהרג השור בכוונה על פי עדים אז השור נסקל אז חייב גם לשלם כופר וכל שחיב בבין חורין שלא בכוונה על פי עדים דמים מקרה כ שחייב שרג שורו בין חורין שלא בכוונה על פי עדים לשלם דמים

של נהרג במקרה זה חייב בעבד שלו בכוונה על פי עדים דמים של נהרג אבל בתשלום שמודה על פי עצמו בזה לא דיברה בריתה גם שבין חורים משלם דמים לא דיברה הבריתה אפילו שבבי חורים משלם דמים בכל זאת בעבד פטול כל מקרה כל מקום שחייה בבין חורין שלא בכוונה על פי עדים דמ לשלם דמים של נהרג במקרה כזה בדיוק חייב בעבד שלאו בכוונה על פדים דמים של נהרג אבל בתשלום על פי הודעת עצמו בזה לא דיברה ברתה ולכן אפילו שבין חורים משלם דמים בעבד פטור אמר לרבה

י אחי אישו שלאו בכוונה על פי אדים נשלם דמים אם יש שמה נהרג ש שלם דמים אמר לו לפי דברך שגם באופן שפטור בעל השור מכופר או כנס ב בכל זאת אתה אומר משנה דמי הנהרג אז גם באופן שהיה בשרפה אישו של אדם שלא בכוונה על פי עדים פטור מכופר על כל פנים נשלם דמים ש נהרג ככה אומר לו ומן לרבה דלא משלם באמת מאיפה לרבה שבאמת לא משנדמה נהרג א מתנן היה גדי כפות לו עב וו ונשרף עמו חייב כתוב נאמר בבריתה במשנה זה היה

גדי כפו לו לכתישה היה יכול לברוח כפו קשרו אותו ואבד סמוך לו לגדיש והה יכול לברוח ונשרף עמו הגדיש והעבד הגדי והעבד עם הגדיש חייב תשלומים על הגדי והקדיש ופטור על העבד למה אדוני העבד היה לו לברוח למה לא ברח עבד אבל אם היה עבד כפו לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור אתה רואה פטור על הגדי למה היה יכול לברוח על העבד משום שאין דין כנס בהריגת עבד אלא אם כן הרגו שורו אז אתה רואה שבמקום שאין דין כנס אין גם דין תשלום הנהרג אומרת

לא אמר אש תקיש כגון שהצית בגופו של עבד ד בנ אז אז הוא אומר לא הגמרא דוחה אין פה מכאן לא יכול רבא ללמוד שלא משלמים דמים באופן שאין חייב כנס או כופר למה שאמר רש תקיש מדובר במשנה שם כגון שהצית בגופו של עבד אז חייב מיתה ממש על הריגת העבד לכן פטור מלשלם את דמי העבד למה כ בדרב מינה עכשיו הוא חייב מיתה הרג הרג עבד קמ בדרבה מינה ואלא מהד תניה רבם מוכיח דבריו אתה יודע מאיפה אני אוכיח לך אלא מהד תניה חומר באש

מבבל שיש יותר באש מבבל שהאש מועדת לאכול בין דבר ראוי בין דבר שאיין ראוי עפר אבנים לא ראוי בכלל אש מה מה היא אוהבת עפר על הכל חייבת עם מזיקה מה שאיין כן בבור שבור שור ולא אדם חמור ולא כלים פטור על הכלים ואילו ואילו שהאש משלמת שלו בכוונה דמים מה שאין כן בבור לא קטנה זה לא כתוב כתוב חומר באש מבור שהאש מועדת בוא בוא לפה בוא אלי אתה בוא לפה לך לי הופפה לאט לאט בסדר ואילו זה לא כתוב שעבד עבד כפו לו גדי

סמוך לו מה ש ואילו שהאש משלמת שלא בכוונה דמים מה שאיין כן בבור שלא משלם דמים של נהרג לא קטנים בבריתה אז אתה רואה שלא משלמים גת אש תשום שדמה נהרג הנה אומר לו דימה תנה תנה בשיר בבריתה יש באמת כנ צריך לשנות את זה אבל חומרה אחת באש יותר מבור שיר כמה שיש חומרה אחת שר עוד חומרות שלא שנן כמו זה שבש ששלם את דמי הנהרג אלא רבה גופם מבעי המ מתרצת הוא לא ידע בוודאות שבש לא משלמים דמי הנהרג והוא לא בא בכלל להקשות

על רבה שוא אלא בעו יה מבעי הוא הסתפק בעצמו בזה והוא שואל לפי דברי רבה מה יהיה הדין אישו שלו בכוונה כש הזיקה האש שלו שלא בכוונה מי משלם דמים או לא מה צדדי הספק ממרינה גב שור הו ד בכוונה משלם כופר שלא בכוונה משלם דמים אבל אישות בכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה נמ לא משלם דמים אודיל מה אבל איש קמת זה בכוונה לא משלם כופר בכוונה הוא לא משלם מה מקים בדרבה מנה שלא בכוונה נמה לא משלם דמים אודין מה כיוון דגב שורו שלא

בכוונה אף אלגב דלק הכופר משלם דמים כ מצינו שורוש שלא בכוונה מצינו שאפילו שאין כופר בכל זאת משלם דמים ג גבי אישו אמן אמר אבל גם זה בכוונה לא משלם כופר שלא בכוונה ממהה משלם דמן ולא ידעינן לכן פסיקה הגמרא תקו כתה רב דימי אמר רבי יוחנן כופר מה תמוד לומר כוף כתוב בתורה הוא אמר רב הוא אמר כי אתה רב דימי מארץ ישראל אמר בשם רבי יוחנן אמר רבי יוחנן התורה יכלה לכתוב כופר יושת עליו מה מה זה אם כופר מ אם כופר ושט עליו

כופר ושט עליו מה זה אם כופר לרבות כופר שלו בכוונה כלומר כשהשנה שלו בכוונה אז הוא פטור משכילה ככופר בכוונה לרבות כופר שלו בכוונה ככופר בכוונה כלומר שמשלם כופר שהשור נגח שלא בכוונה ופטור משכילה ככופר בכוונה אז הוא חולק רב על מה שאמר כשאין השור בסקילה איין הבעלים משלמים כופר שואלת הגמרא אמר לאביה למעטה אומר לו אביה לרב דימי למעטה עבד נמם מה תלמוד אומר אם עבד לרבות עבד שלא בכוונה כעבד בכוונה וכי תמה חנמ ואמר יש לכישור שהמית את העבד שלו בכוונה פטור מ3 שקלים

עד פה השאלה אומר לוב לפי דבריך לפי דבריך הגה שור שנגח עבד התורה אומרת כתוב אם עבד יגח השור הייתה יכולה לגד עבד גשור נמה למה אם עבד אז לפי דברך מה אתמ ומר אם עבד יגע עשור אני פי איך שאתה אמרת עכשיו דרשת אז אנחנו נגיד ככה לי רבות העבד שלו בכוונה כעבד בכוונה לרבות שמשנה ד 30 עבד גם כשש נגע ב בכוונה והוא פטור משכילה בכל זאת השלם 30 שק כמו עבת בכוונה שמשלם 30 שקם אם כן וכי תמה אחנ באמת ככה הדין ואמר

יש קישור שמיד את העבד שלו בכוונה פטור ב30 שקל אז אי אפשר ל אם אם בא לרבות אמר לי גברה הגברה קרמי מה אתה מקשה כן חלק רבי יוחנן רש הקיש ורבי יוחנן נחלקו בזה רש נקיש סובר שלא משלם שלאו בכוונה זה הכל כיתה רבין אמר רבי יוחנן עבד מה התלמוד לומר אם עבד לרבות עבד שלא בכוונה כעבד בכוונה כשבא רבי מאר ישראל אמר רבי יוחנן האם הייתה יכולה לכתוב עבד יג חשור מה לומר ם עבד לרבות עבד שלא בכוונה שפטו ק אבד בכוונה אז ככה

באמת ככה זה וו רש לקיש עבד נמה מדי עבד אם מדי עבד אם מדי עבד אם עבד לא דריש לא הכוונה כש לקיש תמת פטו 30 שקלים למה הוא לא דורש אם בעבד אז למה מדי עבד אם עבד לא דריש כופר אם כופר נמה לא דריש מה ככה הגרסה נמה מדבד עם עבד ודריש כופר ם כופר נמה ו דריש לומר כמו שלא דורשים את המילה אם שנאמר גבי עבד אם כופר אז אותו דבר אם עבד הגיע חשו אותו דבר עם כופר נמה לא דריש לא נדרוש

גם עם כופר ויפטר מכופר כשור נגח בלי כוונה אמר לא עבד עם עבד לא דריש כופר עם כופר כן דריש ומה שינה עבד ם עבד לא כתיב במקום תשלומים ארק לגבי נגיחה נכתב הפסוק לגופו של עניין אם עבד יגח אשור לא לא בין חורין כופר עם כופר כתיב גב את ה שדומין ולכן אם זה מיותר ואני ואני דורש מזה לרבות גם שלא בכוונה עד כאן להיום בסדר עמי מה שעה יפה זה בא במקום הלכות זה מ שה אתה איתי היית בדם בסדר כי אני לא רואה

שזה היה איתי ה עופר מזרחי זה מספיק לקר אתזה איזה סימן אנחנו ג ק מ איזה הלכה אתמול למדנו שש הלכות אתה יודע מותר ליתן לגוי מלאכה בקבלנות או בסחר יום שיעשה נ אחר המועד בלבד שלא ימדוד בשכול וימנה כדך שעושה בחול נותן בגדיו לכובש אתה יודע רואים כמה בגדים מה לא הגהה ים ואף אם יעשה הגוי אחר כך מלאכה שרה אוי בתנ עמו לעשותה אחר המועד אתה תגיד לו רק כול המועד אבל אם הוא מ ש יעשה מה אכפת לך אחר כך דין צוכה רבים

בחל המועד צורכי רבים מותר לעשותם בחול המועד כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים הכהנים איפה ללכת לתקן את הדרכים לתקן המקבע הגהה בדווקא צוכה רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם אבל שה צוכה רבים כגון בניין בית הכנסת אסור לעשות במועד והוא הדין לשער זוכי מצווה אסור לעשות מנחת ומן במועד למשל אם הוא רוצה לשרוק כיפה גדולה נכון לא צריך לו למה התימנים ייש להם בדרך כלל יפה כזאת גבוהה גדולה כן כמו החוטים הלאה עוד לא קוים לא קוים עוד סעיף

ב' בורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר באבנים נתקלקלו מותר לתקנם אפילו אין רב צריכים להם עתה כיוון שאי אין לו מעשה אומן אבל לחפור להם בורות מחדש שהוא מעשה אומן אם הרבים צריכים להם עטה מותר אפילו אם כיוונו מנחתם במועד אפילו בפרסה בטרחה יתרה זה כלל אם רבים צריכים צריך לשתות מים צריך בעיות יש בעיות חס ושלום מה לעשות ואם אין צריכים להם עטה אבל בורות שיהיו בערות של יחיד אסור לחפור אותם מחדש אפילו צריך להים עטה אבל מה למשל להכין כל מיני קדה וכל

מיני דברים כאלה ולחמה רקיקה זה מותר במועד אין בזה בעיה זה אוכל אפילו ואם היו עשויים כבר נתקלקלו אם צריך להם עתה מותר לתקנם םן צריך להם עטה אסור לתקנם אבל מותר להמשיך מים לתוכן אפילו אין צריך להם עטה סימן תקמ כתיבה בכל המועד א למדתי שלוש אז עד כאן אז זה ליום ראשון בסדר יופי כן לא ישיש הרמבם פרק שישי דף קלז השליח שעושה שעושה האישה לקבל הגיטה מיד בעלה הוא הנקרא שליח קבלה יכולה לעשות את זה ומ שיגיע הגת לידו תתגרש כאילו הגיע לידה

וצריכה לעשותו בפנ שני עדים וצריכה שני עדים שהעידו שהגיע גת ליד שלוחה ואפילו אין הראשונים או אחד מן הראשונים ואחד ח ואחד הרי זו עידות גמורה ב במי דברים אמורים שהב דגת או נקרע אבל אם היה הגט יוצא מתחת ידי שריח קבלה אינו צריך עדים בין שנמסר לו בעדים ב שנתנה לו הבעל בינו לבינו יציאתו מתחת ידו כ יציאתו מתחת ידי האישה גמרנו כשקיבל את זה אמרנו ואף על פי כן לא יתן לה גת לכתחילה אלא בידי מסירה כמו כמו האישה עצמה יתן לה ממש לא

יתן לו הגט לכתחילה אלא בידי מסר ה הבעל שנותן את זה לשליח קבלה אז הוא אומר לו תדע אתה יודע בשעה שמגיע גט לידך האישה מגורשת שם אוטומט אז לא יתן לו את זה רק בידי מסירה כאילו נותן יד של האישה כמו שיש שליח לקבלת קידושים י שליח לקבלת הגט היום משתמשים בזה חזק מאוד למה יש נשים מעוכבות שידוך והכל היא עושה ממנה את את הבית דין שליח לקבלה בית דין יש להם שליח שלהם הולכים איפה שהבעל נמצא שולחים בדין וסופר תופסים טבעת כותבים גט הוא

נותן את זה לשליח אומר לו הרגע הזה אישתך מ רשת הוא יכול לחשוב הרבה דברים כן זה שליח לקבלה הוא זהו נגמר הבעל היום זה הולך חזק שולחים את זה להודו לכל המקומות לפרס לכל העולם זה הולך חזק מאוד למה הם בורחים תופסים אותם איפה שהם ושמה מטולים הם בבתי סוהר הולכים אליהם כן שמה אומרים לו אתה רוצה להיות פטיר ועתיר בוא תכתוב תגד חביבי וישר השליח לקבלה אישה ממנה נותן את זה ונגמר הוא לא יכול הוא עכשיו יכול לקפוץ עד מחר הוא חושב שנתן את

זה לידו יש זמן לא אין זמן רגע הזה זה חתך גמר יכולה להתחתן ג הבעל אין יכול לעשות שליח לקבל גט לאשתו לא אבל צה נגת לשליח להוליך גת לאשתו וזה נקרא שליח הולכה הבא לא יכול קבלה הב רק להוליך וכן האישה שולחת שליח להביא להגיד אתה מיד בעלה וזה נקרא שליח הבואה ואין שליח הולכה והבאה צריך עדים ה ואין האישה מתגרשת בגט ששלח הבעל או שהביא לה שליח הבואה עד שיגיע גט לידה חייב אם זה שליח להולכה לא קבלה בכל מקום ש שנאמר בעניין גיטין

שליח סתם הוא שליח הולכה לא שליח הבאה ו הכלל כשרים לשליחות הגט בין שליח קבלה בין שליח להולכה והבה חוץ מן החמישה נוכרי גוי לו חרש לו עבד לו שוטה לו קטן לו ם קיבל ו הביא אחד מהם הגט לא גט אבל הנשים נשים אישה והקרובים כשרים להיות שליח ואפילו הפסולין מדברי סופרים בעבירה כשרים לשליחות עושים עבירות אבל הפסולים עבירה מדברי סוף מדברי תורה פסולין הבת הגת ום הביאו הרי זה פסול מצל עובדי עבודה זרה לא במ דברים המרים שנקם הגת בחותמו אבל אם לא נסמוך

בועל על דברי דברי דברי פסול מן התורה בעבירה אין נוגד אתה רק סומך עליו אתה לא יכול לסמוך עליו זה שקרן היה חטא היה שליח קטן כשנתן לו הגד וגדול כשבאו כשנתן לו את הג היה קטן עכשיו נהיה בן 13 חרש ונתקע שוט פ נוכ מתגייר עב משח זה בטל מן התורה אבל ה נתן לה הגת והוא פיקח חרש וחזר תפקח והיה שפוי שנתן לו ונשתה וחזר נשטפה שהביאו ליד האישה הרזה גט קשר פני שתחילתו סופו בדעת ה היה נורמלי פתאום השתגע בדרך חזר את בסדר

ונתן לה בסדר ט האישה שעשתה שליח בעדים ואמר לו טול לי גיתי יהיה לי בידך הרי זה שליח קבלה כלא כילא אמרה לא תקבל גתי ויש לאישה לעשות שליח קבלה לקבל לגט מיד שלוחות של בעל גם שליח בעל שלח שליח יכולה לעשות שליח לקבלה לקבל מידו מיד השליח הוא קטנ ענה עושה שליח לקבלה פ ש צ קולה קי גדולה מפני שש הקבלה צריך עדים ואין מעדים על החתן שאנו בן דעת גמור ד האישה שעשתה שלח כב ואמר לו הבעל אין ש אין רצוני שתקבל לה אלא

הרי זה גטה הולך אותו לה הרי הרשות ביד הבעת נעשה זה שליח הולכה ולא שליח קבלה אבל אם אמר לו התקבל לה או זכ לה או הלך לא עקר של איכות הקבלה אמר לו הולך לה עקר של איכות הקבלה נשה שדך הבעל כן אם אמר לו הולך לה ותן לה עכר שליחו את הקבלה כ יכול לומר היא עשתה שליח לקבלה יכול להגיד לא אני לא רוצה אבל הבעלים לא יודעים הלכות רגע אני לא רוצה רק שליח ורכה תהיה יא שליח האישה שבא תורג מן הבעל אמר

לו שליח כבלה אני ואמר לו הבעל אין לגת זה כמו שאמרה כלומר אין לי עוקר שליחות אלא בן תשתה אותך שליח קבלה הוא שליח הבאה הרי אתה כמו שאמרה והביא את הגת ואמרה לו לא שמתי אך אינה שלי החבה אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת שהרי עכר השליח שליחותו שמר הי ואמר לה בעל מעולם לא נעשת שחבה אן פושט יב אמר ה שליח לבעל שליח אבואה אני ואמר לו הבעל אן לך כמו שאמרה והבי לה הגת ואמר לו שלח קבלה שמדיח כפי שהגיע גתי אדם מגורשת

שהרי לא כ שליחות שאמרה אלא גרע אותה שהרי היא אמרה לכוונה והוא אמר לבעלה ני בלבד יג הבעל שלח ג אשתו בא שלח תנה לא נתנ אותו אלא אמרה לו בפני עדים יהיה לי גת זה פקדון אצלך או שאמרה לו הרי אתה שליח לקבלה לי הרי זו מגורשת בספק עד שיגיע גט לידה שיגיע הגט לידה תתגרש ודאי וד לשלח שג שהוא נותנו לה נותנה בפני שיניים ותן שניים צריכים לותו אחר כך יתלה בפניהם שדין שליח אשה כדין בעמה שקם פ שליח לה ולא קו די מס

זרקו ים אזה ספק מגורשת עבר השליח ונתן גד בינו לבינה תנו מד עזו נו בפני שניים והי מת גת יוצא מתחת ידה המקוים חות הרי זה כשר ז שליח שנתן את הגת וכלם שהגיע לייד האישה חזר הבעל ואמר לו גן ששלחתי אמך בטלו או שקדם אמר לאישה גן ששלחתי לך בטל או שלח שליח אחר לבטלו עוד שאמר לאחרים גת ששלחתי לאשתי בטל הרי זה בטל אפי שהגיע גת לידה כל מבטל בפני אחרים צריך לבטל בפניים שיניים ומחר שהגיע גד דה או ליד שליח קבלה הנו יכול

לבטלו לפי שחזר מתוך כדי דיבורו בטלו חר שהגיע לידה וליד שליח קבלה לחצר בטלו איןו בטל והרי זה גת כשר זיה מחזר ובקש הש כדי לבטלו או שיה מבקש שניים שבטלו בפניהם בין שהחזר ורודף גיע לידה אחר כך בטל או בטל אין לו בטל אף על פי שהיה ם אחד צריך לבטלו קודם שהגיע לידה יח אמר להש כתבו ג תנו לאשתו כול לבטל זה שלא בפני זה בפני שניים אחרים שלח הגד ביד שיניים הרי זה יכול לבטל לו זה שלא בפני זה אפילו היו עשרה שבטלו

בפני אחד מהן בטל הגת וכן מי שאמר לשניים גת שאני כותב לאשתי בטלו כתב חר אחר כן גת אתה לא בפנים שניים אחרים הרי זה גת בטן וזוהי מסירת המודעה על הגת ללכן אם יאמר להם כל גת שיכתוב לי פלוני בטל או כל גת שיכתוב בבית דין של פנוני הרי הוא בטל או כל גת שיכתוב מהיום ועד 20 שנה בטל זה בטל תראה מה זה הבעל יכול לתת מסירת מודעה על זה וכן אם אמר לשניים כל ג שכתוב לפניים אשתי בטלו כל ד ש בטל במודעה

הרי הוא בטל כתב אחר כך גת בתולה י שבטל המודעה קודם שכתוב הגט הרי הגת בטל כ אם כן מה תקנת דבר זה הבעל אמר עכשיו מה נעשה איתו שיאמרו לו העדים קודם כתבת הגת אמור בפנינו שכל הדברים שמסת שגורמים שיתקיימו אותך דברים טל גד זה הרין בטלים והוא אומר הן ואחר כך אומרים להן לכתוב ולחתום ונתן לה לא י חנו ללך עד שיגיע הגט לידה כדי שלא יצא ובטלו ואין המסר מודעה ולא מבטל מודעה צריך קניין כא' השולח גת לאשתו ביד שליח וא בטל הגת

הרי זה חוזר מגר בו כשירצה שלא בטלו בתורת גת אלא בתורת שליחות פיכח אם היה גת ביד הבעל בטלו כגון שמה ג זה בטל הו הרי אין ה מגורשת בו לעולם הרי הואק חרס ואם גרש בעינה מגרשת לכן אם פירש בעת שבטלו והוא ביד השליח ואמר גת שלח בט מליות גט אין ו מגרש בו לעולם כב באיזה לשונות מבטל הגת אמר בטלו אפ שיבו גת זה לא יועיל לא יעזור לא יישלח לא יגרש יהיה כחרס יהיה חרס הרי הוא כחרס אם אחד אם אמר אחד מאלו

מן הדומה להן הרי זה בטלו כג אבל אם אמר גת זה איןו גת פסול הוא איןו מועין אינו מתיר אינו משלח אילא מגרש חרס הו לא אמר כלום שאיזה לשון מבטל אזה לשון מודיע עמיתת הדבר ו ודיע לנו שאיין בו כלום כמו שאמר הדבר האסור שהוא מותר אלל תמה שהוא טהור כד אמר ג זה בן כ משמעו פועל שעבר כגון חמק עבר הרי זה בספק לפי כך אם תגרש בגד זה הרי ספק מגורשת קפה מי ששלח גד לאשתו בא שליח אמר לו לא מצתי הוא לא

רצת לקח גד אמר בעל ברוך הטוב ומתים הכב דברים אי שמשמע שאין בדעתו לגרשה שארו שמח בקוב הגט לא בטל הגט אלא התן מתיה מגורשת עד שאמר לו בפירוש לא תיתן או יבטל בפירוש כב מ שנגד אשתו חזר בטו בפני שניים אחרים כן מי שמסר מודעה על גגת מכיל אותו מרכת מרדות מפני שגורם להיות הבנים ממזרים שהרי יגיע הגת לידה ותנסה בו אחר כך יצא העדים שבטה בפניהם או שמסר מודעה בפניהם שיכתוב הגד ונמצא הבלד ממזר כן מקים אותו מרכת מרדות שח שליח שהביא גט מתנו

לאישה אין אומרים שבטלו הבעל נותנים אותו חת שהוא כשר תנסה בו נמצא אחר כך שבטלו תצא בבלת ממזל לכן כותב ג ת לאשתו אן אומרים שמסר מודעה על הג אלא ה בח נסא בו לכן ה מביא גט והניח הבעל חולה או שהיה זקן זה בחלקת שהוא קיים אבל אם הניחו גוסס ו גוסס מיתה פ ש לה זה ספק רשית ג אחר מיתה לכן אקפו חי וב מצאו ספינה מטרפת בים יוצא ש יוצא לידון הרי בחזקת חיים ואם היה גט אחד מהם ביד השליח נותנו לאשתו תהיה

בחזקתו מגורשת כט אבל עיר שכבשה הגיס והבקעה ספינה שעבדה בים ויוצא להרג מבית דין של גויים גררת או חיה או שטפו נהר או שנפלה על מפולת דליו חומרי חיים וחומרי מ ג אחד מהם ביד השליח לאשתו נו לאר זה ספק משת נודע שמת הבעל קודם שהגיע הג לידה אי ג הבע שג אשתו הרי הוא חיה במזונותיה כ כתובה עד שיגיע גת לידה או ליד שליח קבלה זוהר דף תג תחודש הזה יום הכיפורים ח לדו מכ זמר התקר ספר תהילים בוח בון במסכי במכתב במזמור בשיר בשר

בתפילה בוד בללו כ הללוהו ו הדוד כתיב גלו שם עוון מתמה לא לא לא לאח בפנה מזדון חטאה אחת כל המכס א אלא סוי חטאה שברך לאבותינו הקדושים אברהם ו יוסף ש ברמו מצ כל הקל מה יבר זכ בריאות ינור כל אשר תפנו תשכילו תצליחו בחיים טובים רוקים ים שמחים כן יהי רצון ונאמר אמן בחנניה בן קשיה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם אז יהיה לכולם שבת שמחה ישועה גדולה מקובר ברצון ובעזרת השם הנה יש לנו עוד חנוכה שיהיה לכולם חתימה

טובה וישועה גדולה ויהיה בשורות טובות