הדף היומי מסכת בבא קמא דף לט הרב בניהו שמואלי שליט"א נר ד דחג החנוכה כח כסלו תשפ"ד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כוח כסלו תשפד תשפד נר רביעי דחנוכה איזה אור כבר הנה חצי חנוכה היום כבר ארבע נרות נשאר לנו עוד ארבע נרות וצריכים להתקדם הלאה בעזרת השם המצווה להדאיג את החנוכה זה בשמן זית זך למה אחד הטעמים כיונים רצו לשכח תורתך לכן מצווה להדק בשמן זית הזית עצמו הוא משכח אבל השמן הוא מפקח ונותן זיכרון לכן מדייקים בשמן זי הפך השכחה לכן זה אחד הטעמים שאנחנו עם ישראל מוסר נפש עבור זה היה סיפור איזה שליח אחד שהלך לוינה

לאסוף כספים נכנס את זה לעשיר אחד ראה אצלו בקבוק שבור של שמן ריק שבור בויטרינה אומר מה זה עושה אצלך אומר לו תשמע אני חוזר בתשובה אני עזבתי את כלל השקר והלכתי אחרי האמת איך אומר יום אחד לפני שנים אני הולך בדרך ואני רואה איזה נער בוכה בכיות גדולות ועל לידו בקבוק שבור אומר לו למה אתה בוכה אומר ש נשבר לו הבקבוק שמן אז מה אתה מפחד שאבא שלך ירביץ לך אומר לא אין להורים שלי כסף הם אספו פרוטה לפרוטה פרוטה לפרוטה משך כל השנה שקיים

מצוות הדלקת נר החנוכה ועכשיו זה בידי נשבר אז אני לא בוכה על הכסף אני בוכה ע שאיך עכשיו יקיימו מצוות ני חנוכה אומר הדבר הזה ששמעתי החזיר אותי בתשובה ילד בוכה לא על כסף הוא בוכה איך ההורים שלו עכשיו יקיימו מצוה ני חנוכה אומר זה החזיר אותי בתשובה הדבר הגדול הזה שראיתי כמובן שאני קניתי לו שני בקבוקי שמן תרתי אותו בז יבים נתתי להם הכל אבל הדבר הזה החזיר אותי בתשובה שמתי אני שם את זה מזכרת שתמיד אני אדע מה זה מסירות נפש של העם של

עם ישראל אצל הקדוש ברוך הוא אין הבדל אם אתה מדליק בחנוכיה גדולה או קטנה העיקר תכוון לשם שמיים הלימוד התורה אחד המרבה ואחד המבעית בלבד שיכוון ליבו לשמיים זה העיקר גם בבית המקדש אחרי שניצחו השמונים והיו מדליקים כל שנה ושנה את המנורה בבית המקדש עדיין היה להם את המנורה של חנוכה היו מדליקים גם מנורה של חנוכה בבית המקדש ודיקו נרות בחצרות קודשך גם שם למה לזכור כי החשמונאים הם עשו דבר גדול הם היו משבחים לקדוש ברוך הוא בהלל ובהודעה היו מכניעים את את הסתרה אחרי את

הקליפה הלל גמטריה דנות בתחילה בתחילה בימי היונים החי זה היה בשנת ריג לבניין בית המקדש גזרו היונים לבטל מצוות מילה מילה אם כולל גימטריה אלוקים מילה זה אלוקים גברה כליפה גזרו יונים להקריב על המזבח חז כמה זה עולה חז 225 כמניין כליפה כי גברה הקליפה לכן יד ד זה אנחנ דרגות הם עשו לכן יעקב אבינו קרא למקום גלעד לבן קרא לו יגר שעדותה למה יגר זה רמוז משנת יגר זה היה השנה ריג 213 לבניין בית המקדש גברה כליפה ולכן קרא ויגור מואב מפני העם בגלל הם

ידעו זה סיכון ועוג בשעת יגר גברה כליפה בבית שני עכשיו כידוע שסיון ועו לבלעם חי סך הכל לג שנים גל שנים לכן קראה לו גל עד זה שאמר לבן עד הגל הזה ועדה המצבה שממנה יונק בלעם המצבה גמטריה בלעם אז במ חשמונאי גברה הקדושה ובכוח השם הקדוש נחל זה נקרא נוצר חסד לפים הקו אותם זה פלא פלאות תמיד צריך להתגבר כל הכוח של עם ישראל שהם משתדלים להתגבר לא ראינו אצל יעקב אבינו היה דבר פלא הוא אמר לשמעון ולוי כשהם עשו מלחמה בשכם אמר להם ארתם

אותי רשי אומר מה הם אחורים אין לי דעת צלולה שחס ושלום לא יהיה נשמתי אני ובתי זה פיקוח נפש מה הם אומרים לו אך יעשה את אחותנו יש הרבה שאלות פה מה הם הם מלמדים את אבא שלהם איך לעשות קנאה לקנות לכבוד השם הוא גם יודע מה לעשות זה פלא יעקב בכיר שבאבות הוא יודע יש במדרש שבזמן מלכות יוון אחת הגזרות הם גזרו שכל בטולה שהולכת להינשא צריכה קודם כל ללכת לאגמון איזה צרה גדולה זה היה היה מזעזע היה אחד מבנות החשמונאים החשובות והיא אמרה אני

אעשה לזה סוף מה היא עשתה היא גם הלכה הלכה כאילו כאילו אמרה להם מה אכפת לכם מה מה את עושה אומר לחלל זה לא אכפת לכם אה שהם עושים לקל בנות ישראל שמעו את זה הם קיבלו קינאו קינאת השם צבאות ואז הם יצאו מלחמה אבל היום עד היום למה לא הלכו להילחם לא בגלל שלא היה אכפת להם כשאדם הולך למלחמה זה לא ייתכן ש-12 אנשים ינצחו 12 אנשים ינצחו זה לא ייתכן אלא זה צריך בסיירות נפש אדירה עד כדי התאבדות כלומר צריך להיות לשם שמיים הכי

גדול אם אם בלי שום מטרה של כבוד של איזה עניין אין מטרה הכל המטרה זה רק לכבוד שם שמיים רק לכבוד השם לא חיייבים גם לנצח העיקר שהם מוסרים נפש כשיהודי עושה מעשה שכל כולו לשם שמיים הולך במסירות נפש ייתכן גם שהוא ימות אבל כך מבטלים גזירות קשות נגד הטבע וההגיון ככה זה הולך איך היה עם פנחס הוא לקח את זמרי בן סלור אבל אם היה זמרי בן סלור מצליח עליו והורג אותו אין בזה ב אין לא היה לזמרי בסלו איזה איזה עוון למה אומר הבא

אתה קנאים פוגעים בו אתה קנה אתה מקנה קנאת השם אבל מסירות נפש המטרה היא רק לשם שמיים יעקב חשב ששמעון ולבי אין מטרתם כל כך לשם שמיים הכבוד הכבוד של יעקב אומר לא אני לא רוצה ככה אני רוצה רק לשם שמיים אמרו לו אבא זה לשם השם צבעות אין שום מטרה עניין אחר בלב אין לנו אמר אם ככה זכיתי ככה זה הולך תמיד אם כל המטרות הם באמת לשם איחוד קודש בריך ושכינתה וזה הניסיונות של עם ישראל הניסיונות הם לא דבר פשוט כל אדם יש לו

את הניסיונות שלו ולכן עכשיו ם קט שנתים ימים כמו הפרשה זה בדיוק גימטריה מתתיה בן יוחנן כהן גדול במסירות נפש זה גם היה משו איך שהם משו פע חתום בחותמו של כהן גדול זה הכל מסירות נפש אין יש בפרשה ותנח בגדו אצלה ב בתנך נכון בתנך בכדו אצלה בינוס ויצא החוצה בתנך זה ראשת תיבות ותדליק ותדליק נר חנוכה ברדו כן בגדו בגמ מג טפחים עד 10 דו דו זה 10 אצלה אצל הפתח אצלה אצל הפתח עד מתי עד בוא אדוני ב ביתו עד שכלי רגל מנשות

אבל הם עשו את הכל במסירות נפש היה להם המקבים יש לזה הו מה זה מכבי גיבור זה גיבור בלשון יווני מכבי זה גיבור גיבור ואיש מלחמה ככ היה על החרות על הדגל של של המקבים של החשמונאים מקבי ראשי תיבות ני כמוך באלים השם זה העיקר בשלה כתוב זה ברוך שם כבוד מלכותו ברוך כבוד השם ממקומו כתוב בשלה החתם סופר אומר שמכבי זה מתתיה כהן בן יוחנן אבל העיקר שכל זה זה היה מסירות נפש מסופר כבר על איזה איזה סבא אחד שארצות המזרח הוא הניק לנכד שלו

גולם של פרפר אומר לו אבל אני רוצה להדריך אותך זה פקעת של גולם יש בפנים זחל שהוא מתפתח אחר כך הוא יהיה פרפר מה זה מרהיב ורק אחר זמן מה הוא יצליח לצאת לפני שנתן לו את הגולם הוא מסביר לו אתה תראה את זה כל כך אתה תשמח פתאום כמה זמן הוא לא יעשה כלום פתאום אתה תשמע בפנים עושה פך פך פך פך ולאט לאט ככה הוא הוא יתקדם עד שהוא יתחיל לבקוע את ה את הגולם הזה והוא יילחם וילחם וילחם עד שהוא יצא אבל אסור

לעזור לו הוא אמר לו אסור בשום אופן לא לעזור הוא צריך לבד בכוחות עצמו אומר טוב סבא תביא לי לקח את זה כל יום הוא בא שם את זה בצד כל יום הוא מסתכל הוא לא ניע כלום יום אחד הוא בא שומע פח פח פח מתחיל לעבוד ה היה שמח קד עוד יומיים שלוש כבר רואה תנועה ממש כבר מתחיל להיפתח המעטפת מתחילה להיפתח אומר עוד מעד הוא יוצא לאוויר והוא נלחם הוא רוצה לעזור לו אבל סבא לא מרשה עוד הפעם לא ועוד הפעם ום אז יום

אחד הוא לא יכל להתאפק אומר מהני מסכן הפרפר מה זה לא לעזור לו ואז הוא שבר לו את הזה והפרפר איזה יו התחיל לפרוח אבל לא עבר זמן הוא נפל באמת בכה הילד הלך לסבא שלו אומר אני אמרתי לך אל תעזור לו הוא צריך בכוחות עצמו לעזור ולעזור ולעזור עד שהוא יהיה למה זה נותן לו את הכוח אחר כך להמשיך ברגע שאתה עזרת לו אז הוא חלש הכוח צריך להתאמץ מאוד אתה אתה חשבת שהוא מסכן אומר הקדוש ברוך הוא הוא ברא את הכל בחוכמה הכל זה

לטובה גם אדם שהוא מתאמץ ויש לו ניסיונות והכל זה בשביל לחזק אותנו כל הניסיונות בורא עולם יש מכשולים יש לנו מכשולים לא היינו חזקים כמו שהיינו יכולים להיות לעולם לא לא היינו יכולים לעוף להתרומם להתקדם בני אנחנו רוצים שאדם יהיה לו חיים קלים לא נכון אבל יש בחיים יש כל אדם עם הניסיונות שלו ומכשולים לא ראית דוד המלך היה נרדף מבית ומחוץ מלחמות קשות עמלקים פלישתים מאוכלי שולחנו משאול מאבשלום מאשת חיקו ממיכל ראינו אבל מה זה זה חיזק אותו נתן לו כוחות צרות לבבי הרחיבו דווקא

אחרי שחלפו על ראשו יכול לעשות מלכות נצחית לא סתם מלכות זה ככה זה העולם וא ראית שפעם היה איזה עשיר אחד גדול מחוץ לארץ הוא בא רוצה לעזור להם חיילים אז הוא הי בא לאמונים איפה שהם מתאמנים אז הוא רואה איזה שדה הכל עליות ירידות מה זה סלעים באמצע והם קופצים את זה והם נלחמים בזה איך לקפוץ איך ללכת בורות הם צריכים להילחם אמר לו דחילק בוא בוא בוא תן לי אני אעשה לך אני אשלם הרבה כסף אאשר לך את המקום מה אתה צריך את כל

ה אומר לו איפה הראש שלך זה רק בכוונה איך הם יעשו אימונים זה האימונים חייב משל אדם שכואב לו הרגל או היד מה עושה הרופא הוא נותן לו התעמלות נותן לו פיזיוטרפיה זה נקרא לקחת לעשות לעשות לעשות למה הוא צריך לאמץ את השרירים וככה זה זהזה יתן לו כוח ככה זה צריך להתאמץ בעזרת השם הכל כל מה שיש לעם ישראל ההתאמצות זה הכל בשביל לחשל אותנו לחזק אותנו בעזרת השם גם עכשיו בצרה הגדולה הזאת שהיה צרה מאוד גדולה אבל אנחנו צריכים לקחת את זה לצד הטוב

להתחזק להתחזק להתחזק לחזק לעצמנו ולהתחזק בעזרת השם אז נלך עכשיו לשמואל [מוזיקה] יופי בוקר אור אנחנו שמואל ב' פרק ז ויהי כי ישב המלך בביתו אדוני הניח לו מסביב מכל אוייביו הנה דוד המלך שמניח לו נשו מנוחה ויאמר נתן אל המלך כל אשר בדך לעסה כי אדוני עמה מה אתה אוהב אם אתה רוצה ללכת לבנות בית הבחירה בכבוד וי בלילה הוא וה דבר אדוני נתן למור אומר לו הקדוש ברוך הוא לנתן לך מהר אליו שלא יזכור פועלים ועכשיו הוא מיד עושה הוא לא יכול לבנות את

הבית לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמרל אדוני התה תבנה לי בית לשבטי כי לא ישבתי בבית ל מיום העל אותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה והיה מתהלך באוהל במשכן אתה תבנה לי את הבית עד עכשיו הייתי משכן שלו הייתי באוהלים בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דיברתי את אחת שבטי ישראל אשר ציוויתי לראות את עמי את ישראל לאמור למה לא בניתם לי בית ארזים ועת כומר עבדי לדוד כ אמר אדוני צות אני לקחתיך מן הנב חד הצון להיות נרד על עמי

על ישראל אומר הלק ך מן הנבה זה גדרות צון וה עמך בכל אשר הלכת וכרית את כל אויבך ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ פרסם בכל העולם מרן דוד ושמתי מקום לעמי ישראל עטיב ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יספו בני עבנ ענותו כאשר בראשונה ו מן היום אשר ציתי שופטים על עמי ישראל ואני חטי לך מכל אוייבך וגיד לך אדוני כי בית יעשה לך אדוני כי אם לאו ימך ושכבת את אבותיך וקמ אותי את זרך אחריך אשר יצא ממעך ואכין אותי את ממלכתו

אז לא אתה הוא יבנה בית נשמי וכננת את כיסא ממלכתו עד עולם תראה אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהב אותו והוכחתי בשבט אנשים ונראה בני אדם אם לא ילך בדרך השם ונאמן ביתך ו ממלכתך עד עולם לפניך כסאך היהיה נכון עד עולם ככל הדברים האלה וככל החיזיון הזה כן דיבר נתן אל דוד אל דוד ויבוא המלך דוד וישב לפני אדוני ויאמר מי אנוכי אדוני אלוהים ומיי כיבי אני עד הלום לפני אהרון אומר מיני ותקטן עוד זאת בעיניך אדוני אלוהים ותדבר גם על

בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדוני אלוהים מה זה תורת האדם רי תבשר ככה לבני אדם ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדוני אלוהים בעבו דברך וליבך עשית כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך על כן גדלת אדוני אלוהים כי אין כמוך בין אלוהים זולתך בכל אשר שמענו באוזנינו ומכ עמך כי ישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלוהים לבדות לו לעם ולשום לו שם ות לכם הגדולה ונוראות לארצך פני עמך אשר פדית לך ממצרים גויים והב ותכונן לך את עמך ישראל ך לעם

עד עולם ואתה אדוני היית להם לאלוהים הגענו פסוק כפה צ א כוכ בוד איזה עבורה של קדושה אצל הרב ישוע נ שתיות פני המשנה צדקה ק ח מי רבת לו מטבעות הוא מביא אנחנו מסכת יבמות פרק יג כן משנה ט או יש פה בתוח מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות הם לא קרובות זה לזו בוודאי הוא מת בלי בנים ב בא יבם על הראשונה וחזר ובא על השנייה או שבא חיב ל השנייה לא פסל את הראשונה למה ספק אם ביאת יתומה קטנה היא קניין עולו לכן

שתי חרשות קטנה וחרשת בימיו קטנה חזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הקטנה בא יבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת למה הגמרא תגיד את הטעם כתנה ספק קנויה לו לגמרי ראוייה לביאה לאחר זמן ספק לא קנויה לו הבנתי את החילוק בסדר משנה י תה לו מטבעות יור משנה י פקחת וחרשת בא יבם על הפקח וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקח ביבם על החרשת וחזר ובא על

הפחת או שבא אחיו על פקחת פסל את החרשת לאפ חרשת יוצאה בגת למה ביאתה ביאה כשרה אז היה מספיק לה בגט פיקה אח צריכה גט וחד יצה הגענו משנה י גמרא נגיד תפילה בית המדרש שויתי אדוני לנגדי תמיד כי ממני בלמות אום קדש בריך שכינת ות שנשם כל ישראל נחנו באים נקיים מצוות עשה שלימוד תורה כמו שמר הכתוב גית בו יומם בלילה לומדים תורה נשמה יי רצון לפנך א אנו ש ר דברנו דח בנו חברנו שמר טמ טמא לא אסור מותר מותר אסור לא קשו נוור

תורתך ךךך את אד א ד בת אם קודש ברכו את אדני כך אד סיון ש שמיים וארץ היום בעזרת השם אנחנו דף טל כטל אורות עליך רפואה ציפור פגש בת שושנ ריזן מקדש ע ידי ק קורצמן חיים שלמה לצלחת ממב סיגה בנו נשמת הקדושים יעקב קדושים בן רבקה השם ממקום דמו חנניה גבריאל בן דבור צוריאל השם ממקום דמו דוד יהודה בן דבור צוריאל השם ק דמו דבור צוריאל בת בן דיבה ו נשמת יואל סעיד בן סנ וזהרה נשמת כר בן חנה חנה בת נבת חנה בת

רבקה שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישאן א ספור בת לא זה להצלחה אז זה כן אז בעזרת השם שהה ישועה גדולה לכל בני ישראל בחיים טובים אה לא עשינו הגרלה תן למאיר שיפתח תן למיר אתה לקשר לך משה תן למשה בוא משה בוא לפה בואבי מטבעות אז זה כדאי תצי אחד זה יין אליעזר חזיז אליעזר חזיז יין זז פירות אפרים מרין אפריים מריאן פירות ארגז פרחים מאיר כהן מאיר כהן פרחים פיתות הרב דן גבי הרב דן גבי פיתות עכשיו ספרים מלכ מש יו מלכי מש סיון

ספריל סת תן לו סת הרב חיים סלמן הרב חיים סלמן ספר שולחן שולחן עופר מזרחי ספר אנל מג ש שמחת יש נדב ברמי נדב ברמי הרב יצחק פוזן הרב יצחק פוזן הרב יצחק פוז 97 משה ציון משה דין משה דיין א ספר ספר שקלי משה דוד בת ים כמה נשאר שתיים אמנו ורבנו הרב בן איו ני שכר אני נותן את שלי למשה משה מזרחי אברהם אליהו צ ורי ורי עוד אחד נצא יעקב יעקב תביא לו מפקח המפקח מספרים שמה שלא באים לכח קח קחשמה מתי תביא

עכשיו צפ תביא גם אחד לרבי שמן בנימין שבוע הבא לאט לאט תביא גם לבנימין הם גם מגיע להם הם כל יום באים תבי שלוש מה הוא רוצה אני יכול ל כלה כן כן נפתוח את הגמרא הלימוד הוא בעזרת השם רפואת שושנ שוקת בת מרים השם יתן לה רפואה שלמה והצלחה גדולה לסטר בתירס וישועה גדולה למושב בן שושנה שוקת ייה להם ישועות גדולות בחיים טובים לפתוח דף טל בהצלחה לנתנאל בן יפ הקפי השם ישמרהו ויחיהו מי ליאור בן ציפור ליאור בן ציפורה השם איתו רגע בוא רבי

שמואל פם ה אומר לנו אתט מלאכות כן רבותיי לפתוח דף טל כטל הורות ליך במשנה שני שורות מלמעלה פקח קח מאיפה יש שור של פקח מה שאתה רוצה שור של פקע שנגר שור של חרש שוט קטן חייב כלומר הפיקח חייב הזכה שורו שור של אדם נורמל פיקח שהלך נגר שור של חשו חרש שותה וקטן הפקח חיב נזכה שלו מה החידוש שלא תאמר כמן שהחרש שותה או קטן הם לא יודעים לשמור את השור שלהם שלא יוזק גם הוא צריך לשמור את השור שלא יוזק לא תגיד הם

לא יודעים לשמור את השור שלא יוזק בשל חרש עכשיו שור תם של חרש או של שוטה וקטן שנגע שור ש של פיקח פטור החרש והשוותה והקטן הם פטורים נזכה השור למה חרש ושותה הם לא בנ דעה התורה לא חיווה אותם במצוות ולא במכות ולא בעונשים ולא בנזקי גופן ולא בנזקי ממונן אבל שור של חרש שוטה בקטן שנגח שהוחזק ן כאילו שור מועד בדין מעמידין להן אפוטרופוס שיעמוד במקומם ומעידים להם אם עוד פעם יגח שוב מעידים על כך בפני אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס אחרי שלוש פעמים

שמעידים לפני אפוטרופוס נעשה מועד עכשיו אם יגח שוב גובים ד מנזק שנם מקרקעות היתומים ככה הדין אפילו שדרך ך כלל לגבי נזקי גופן של שוטה קטן לא מעמידים אפוטרופוס נזקי גופן כמו שאמרנו במשנה פגיעתן רעה שהם חבלו באחרים פטורים זה למה אי אפשר לשמרם שלא יזיקו ואם יצטרך אפוטרופוס לשלם כנ ממונם אבל לשמור שורו השור שלהם אפשר ניתן את זה ביד רועה וש ישמור את השור ואם אחר כך תפקח החרש כלומר היה אטרש עכשיו כן הוא שומע באוזניים או נשטפה שוטה נשא שפוי והגדיל הקטן חזר

לתמו השור היה היה שור מועד שה אבל זה כן היה לו בעלים אחראי עליו היה אפוטרופוס עכשיו בא מזל חדש עכשיו ואם יגח שוב ישלם חצי נזק מגופו השור עבר מרשות האפוטרופוס לרשות הבעלים אלכן הוא נהפך להיות עכשיו תם דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר לא הרי הוא בחזקתו נשאר שור מועד ד שור האדין אתם יודעים מה זה זה מלמדים אותו לנגוח והוא הוא לא הוא לא מעצמו הולך ונוגע ככה יש אצל המלכים הם יושבים משחקים עם זה מלמדים אותו איך לגח יש כן יש אדם

אפילו אדם לחם תו להרוג אותו זה נקרא ש תדין איןו חייב מיתה השור אם הוא נגח אדם והרג אותו לא חייב מיתה שנאמר וכי יגח ולא שיגיעו אם הוא בעצמו נגח אז מת אז כ יסכל השור רק אם הוא נגח מעצמו אבל לא שיגיעו הוא אחרים ילמדו אותו אחרים לנגוח מה הד רשי אש שטה קטן שנגח לחרש שוטה וקטן זה לא כתוב במשנה שור של חרש שנגח לאט לאט לאט לאט שור של חרש שנגע ושור של פיקח פטור בגמרא מפרש לאין מעמידים אפוטרופוס ם לגבות מגופו

אבל מזכ מועד מעמידים אפוטרופוס לשור היתומים להיות במקום הבעלים לקיים וועד בבעליו ואז גובים הנזק מנכסי הקרקע של היתומים הבל תם דגבו מגופו הוא והוא מטלטלין אין מעמידים אטפס ל מטלטלין כך כד אמרי קמה שבכסף מלמד שאין בי דין נזקין אלא נכסים שיש להם אחריות וקים בתמה דמע משו פגז כנסה י בכנס קשה לי אם כן מה גבות מגופו דנק עוד קמ בשמע בעצ תמות במקומה עומדת אינה נגבת מן היתומים מה הי טעמה והי טעמה משום כנסה במועד קנסה הו בחזקת שמור קימה ומעידים בהם בפני

אפוטרופוס כס מ במר דגבה חצי נזק תמות קש רש לספה לאחר שלושה עדות נעשה מועד משלם נזק שלם עליה חזר תמותו אם זה עכשיו עבר לרשות היתומים חזר תמותו קסבה רשות משנה מועד שיצא מרשות זה ונכנס ליד בעים אחרים הרשות משנה את את את דין ה דעתו שורץ דין שמיוחד עם גיחות שמלמדים אותו לכך מלמדין אותו ליגח גמרא הגוף הקשה אמרת שור של חרש ש קטן שנגע שור של פקע פטול את עכשיו אמרת לי ברשע של המשנה שור של חרש של חשו שנגע שור של פיקח

פטור חשו פגע תם רעה על מה אין בדין מעמידים מפטם לשם של חרש שט כטן לגבות מגופו לא מעמידים אם השפה שור של חרש שוט קטן שנגח בדין מעמידים להם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס על מה מעמידים אפוטרופוס לטעם לגבות מגופו חצי נזק אתה רואה שכן מעמידים תראה תוספות תקשו למה לא נעמיד את הגמרא את הרשע באופן שנגח לפני שעמדו אפוטרופוס לא אם ככה אין חידוש ברשע אומר אמר רבה מתרץ את הגמרא אמר רבה אכי קטנה ואם חזקו נגחן וזק השור שברשותם לשור נגחן מה יעשו

בית דין מעמדם הופוס ומעיד בפני הפרופס ומשונן להוא מועד עושים אותו שור מועד מעידים אותו כי דכי הדר בנגע לשלם נזק שלם לשלם מהעליה נזק שלם אבל מה מאיפה מהקרקעות מהעליה הנה אומר רשי הם מעמידים פובוס לותם של חשו להיות הטובוס בקום בעלים קים וועד בבעליו חצ ו מגופו יק מרשו שלח ש קטן שנגח שנחו זו נגח מעמידים טפוס לא לגבות חצי נזק אלה שי מועד דר נגע משלם העליה אין זקים בדי גבות מהם כלו אפילו שטר שכתב פש עמה במסכת ערכים לא אמתי עבד מצו

א נר גכ וגה ואתה מ כבש שיש ריבית מעלית מן אתה אומר מגבינה להוא מעליה מעליה של מי מנכס מיי שולם הנזק רבי יוחנן אמר מעליית יתומים רבי יוסי חנינה אמר מעליית אפוטרופוס אז רבי יוחנן העיקר אומר מעליית יתומים מאמר רבי יוחנן אחי שיגבו מעליית היתומים ואמר רבי יהודה אמר אבס נזקקין נכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהן כלומר אין בית דין נזקקין נכסי יתומים קטנים לגבות מהם שום חובות עד שיגדלו אלא אם כן ריבית אוכלת בהם אביהם לבה מגוי בריבית שאז גובין מהם מיד

להחזיר לו כדי שלא יצטרכו לשלם הריבית שיגדלו והפסידו רבי יוחנן אמר או לשטר שיש בו ריבית גם זה נזקקין להן או לכתובת אישה לשלם נעימה התחייבות כתובתה למה משום מזונה הפסד מזונה כל זמן שלא ישלמו לכתובה אז היא ניזונת משלהם יפסידו היתומים אתה רואה חוץ משני מכרים סובר רבי יוחנן שלא גובים כלל מנכסי יתומים איך אתה אמרת שיגבו מעליית יתומים קחו מהקרקע שלהם המשנה מדברת באופן הזה היפוך תהפוך את הדעות כומר שור מועד של יתומים שנגר רבי יוחנן אמר מעליית אפוטרופוסים גובי נזק רבי יוסי חנינה

אמר מעליית יתומים אמר רבה אמה משוב דקשה דרבי יוחנן את רבי יוחנן משבי רבי יוסף חנינה טועה אתה הופך אותו מה שהוא אמר בגלל שקשה לך מרבי יוחנן שתה עושה אותו שרבי יוסי תגיד שגובים עליית יתומים לא כמו הדין הפשוט שלא נזקקים בכלל נכסי יתומים רבי יוסף חנ דנ נח עומקה דינה בוודאי לא יגיד שנזקקים נס יתומים אלא לעולם מתרץ לעולם לא ציפו אל תהפוך את הדעות באמת בחוב רגיל כולם סוברים שלא נזקק נרס תומי הוא מזיק שענה שונה הדין כ שהממון היתומים מזיק רבי יוחנן

אמר עכשיו הגמר מבארת רבי יוחנן אמר מעלית יתומים די אמרת מעלית אפוטרופוס ולא יקבלו את את הכסף תומים כשיגדלו מעת אפוטרופוס מנ ולא עבדה אף אחד לא לא ירצה להיות אפוטרופוס הנו אנשים מלהיות אפוטרופוס רבי יוסף בחנינה אמר מעליית אפוטרופוס אבל מה כיוון שהוא לא שמר את השור כראוי לוקחים ממנו אבל חוזרים נפרעים א יתומים לכי גד בינתיים הוא מלווה שגדלו היתומים לכן לא לא ימנעו אנשים מלהיות אפוטרופוס שגד לוקחים אז מה בית דין לא יכולים לכפות על הבן אדם להיות אפוטרופוס גיד אני לא רצה

להיות אפוטרופוס נכון יש קופין על המצוות זה לא נקרא קופין על המצוות זהלא מצווה כנראה שלא זה חסדן על המצווה אם אדם חייב אבל פ אף אחד לא חייב להיות הפטו אחריות צריך להש הלאה ו מעמידין להן בחנוכה כב דר מעמידי הטופס זה קיבל החיה וברדה כולם היום נהיו פה עשירים בזכות משה רבי חנ גו מת אטפס אבל אף אחד לא ות אחר כ חוזרים נפרעים יתומים שגד מעמיד לגבות מגופו מה אמרנו את הדין הזה שמעמידים להם הפטפטן נתם לגבות בגופו תנא הי נתניה שור ש

שנתרחק בעליו לדינה הים כלומר באונס לא ה יכולים למנות שומר תרתין למה אם הייו חונים למנות שומר זה פשיעה אין דבר כזה מה שמו לך מטבעות ונתן יונתן יש לך מטבעות עוד כן יופי בסדר עוד הפעם אומרת הגמרא מעמידים אפוטרופוס לטם לגבות מגופו אומר הדין הזה אם מעמידים אפוטרופוס תתם לגבות מגופו תנאה הי שור שנחלשו בעליו ונשתולל בעליו מדינת הים יהודה בן קוסה אמר בשם סומכוס הרי הוא בתמו עד שיעידו בו בפני הבעלים השור בתמו עד שיעידו בו בפני הבנים עד שתפקח או ישתפו או שיחזרו

במדינת הים חכמים אומרים לא בדין מעמידים להם אפוטרופוס ומעידים בהם בפני פוטופילם אחר כך תפקח החרש או נשתפר השטף והגדיל הקטן הוא בא בעלה ממדינת הים יהודה מנקוס אמר סכו חזר למותו כמו אמרנו במשנה עד שעידו בו בפני בעלים רבי ושה אמר הרו בחזקתו נשאר דין מועד כמו היה מחלוקת כזה במשנה לא הבוסה בסוף כ הוא אומר הו בתמות שדו בו בפני בעלי נכון פתאום הוא אומר הוא חזר לתמות אף פעם לא היה מועד גמרא לא הוא נעשה מועד איך אבל הו בתמותת שידעו בפני הבע

הג שוא להתק זה הגמרא כן בהמשך חשבתי שהוא נאסר מועד אמרו מה יריו בתמו דקאמר יהודה בן הוסה אמר בשם סומכוס בתחילת הבריתה אלמד מעד כלל אם נפרש שלא נעשה מועד על ידי שלוש נגועות לשלם נזק שלם עליה המד קטנ ספה חזר לתמו מכלה דעד מה שאמר בספה סומכוס כשנשפך השוטה חזר תמותו משמ שלפני כן נעשה מועד אלא צריך לומר שכעת חזר תמותו לכן אלא ומה הרי הוא בתמו בהכרח צריך שלעולם נעשה מועד אלד שלוש נגיחות מה הריהו בתמות הריהו בתמימותו ולא מחסיר הכוונה ו בשלמותו

ממנו לא לא לגבים חצי נזק בגופו עבור הנגיחות כמו שהותם על מה סובר סומכוס אין מעמידין אפוטרופוס נטם נקבות מגופו הנה יפה מאוד וחכמים אומרים מעמידים להם אפוטרופוס ומעידים להם בפני אפוטרופוס על מה סוברים חכמים מעמידים אפוטרופוס לתם לגבות מגופו כו המשנה לא המ שואלת בספא במיק מפלגי אתה אומר לי בשפע חזרו הבעלים אז במה נחלקו סומכוס ורבי יוסי רשות משנה קבני ומכו שבא רשות משנה ושבה רשות אינה משנה נחלקו על ידי שעובר אשור מרשות אפוטרופוס רשות הבעלים האם משתנה דינו לבטל דעתו מה שהעידו עליו

ולמנות מחדש ומפה מתחילים ללמד מחדש את את הנגיחות כמו תם סו כוסו רשות משנה כן חוזר להיות תם למה מזר אחר אדם אחר כ כמה שיצא השור מרשותו הרשות משנה מזלו וטבעו ככה אומר המאירי במשנה ראינו את זה לא כן רבי מאיר כן חוז תלמיד רבי מאיר לפי חכמים רבי וסיס והרשות אינה משנה השור ברשות של החס הזה כן אז לכן אצלו שמה עדנו בו ואז הוא נעשה מועד עכשיו שהוא ילך בחזרה לרשות הבעלים שלו אז עוד פעם חזר תמימותו ואז העידו בו שלוש פעמים מה

זה השנה נשאר מועד נשאר מועד רבי יוסי כן רשות משנה הנה הרשות משתנה להלה שיצא מידי הפוטוס נכנס לרשות בעלים משנה את דעתו רבי ק כן זהוזה עוד לא למד תנו רבנן מה כתב המהירים מה זה הילה כ משנה מזלו וטבעו לימוד התורה משנה מזלו וטבעו תנו רבנ שור חרש שוטה וקטן שנגח מהשור עצמו חרש לא של חרש יפה שור של חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משנה חצי נזק א רבי יעקב מה דתה מה עשה רבי יעקב חלב אותו חצי נזק אלא אמה רבי יעקב

אומר משלם חצי נזקק דעתך לא העיקר זה לא משנה נזק שלם במה עסקינן אי בתם הם ידו פ טפס לשמור את השור בתם פשיטה משלמים רק חצי נזק ניקול עלמה נמה חצי נזק הוא משלם למה אלי פה לא משנ בכלל לא אומר סובר רבי יעקב כחכמים בבריתה לען שמעמידים אפוטרופוס לגבות חצי נזק מגופו אז עוד לפני שהוא נגח מביד הטוס רכח והיא במועד קשה ממה פש אי דעבד שמירה אם שמרו אותו אפוטרופוס שמרה מעולה ונפץ בלילה ככל לא בעיל שלומה הוא לא פשע מה אתה רוצה

ממנו דלא עבד לשמרה כונה נזק בעי שלומה הכל הנזק למה חצי נזק אמר אב לעולם במועד מדובר במועד ולכן צריך רבי יעקב לש שאין ו חייבים נזק שלם לא ולה במועד ואכה בקינן דעבד שמירה פעוטה ולא עבד שמירה מעולה נעלו בפניה אבל יכולה היא יכולה לעמוד ברוח מצוייה אבל לא ברוח שאינה מצוייה רבי יעקב סב רבי יהודה למה רצה תמות במקומה עומדת כל דיני מועד שנוספו על דיני טעם נוספו רק על חצי הנזק הנוסף על חצי נזק משלם טעם מגופו וסבר להכ רבי יהודה ד אמר

מועד ג פחותה לכן פלא פלאות למה מועד גל שמירה פחותה הפסוקים לכן אם חצי נזק שמדי מועד פתורים מלשלם למה שמרו שמירה פתוחה אבל את החצי נזק שמדי תם חיייבים לשלם כי לטם זה לא מספיק שמירה פחותה זה פלא זה עולם הפוך צריך לטעם יהיה שמורה כן וסבר כרבנן דמר מעמידים אפוטרופוס נתם לגבות מגופו לכן את החצי נזק משלם מדינתם הגבו מנכסיו הגמר שואלת אמר להבה ולא פליגה אמר לו לרבה איך יתכן שתעמוד של רבי יעקב משום סובק רבי יהודה כי רבי יעקב ורבי יהודה לא

נחלקו והתניה שור של חר שוט קדן שנגע רבי יהודה מחייב משמ מחייב נזק שלם רבי יעקב אומר חצי נזק משלם אז אתה רואה שכן נחלקו רבי יעקב ורבי יהודה נחלקו זה אומר משלם נזק שלם זה אומר חצי נזק רבי יעקב רבי יהודה אומר משלם נזק שלם למה אני אמרתי לך עם הרבה לעולם במועד ח במ סקנ שמירה פחותה ולשמירה מעונה ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה שומע דמר צת תמות במקומה עומדת אז לכן עכשיו הוא שואל אותו אמר אביה ולא פליגה כי רבי יעקב ורבי יהודה

לא נחלקו במועד והתניה שור של חרש שוטה וקטן שנגח רבי יהודה מחייב משמע מחייב נזק שלם ורבי יעקב אומר חצי נ זה קודם שלם טצת הגמרא אמר הב אולה מה שמחייב רבי יהודה פירש רבי יעקב חצי נזק ובאמת לא נחלק בא רבי יעקב מפרש אתה יודע מה מחי רבי יהודה חצי נזק למה כצד תמות במקומה עומדת ובי ד אמר פליגה שנחלקו רבי יעקב ורבי יהודה במי פליגה אי אפשר לפרש שנחלקו בשתם מה רבי יוד אומר שמשלם נזק שלם ואי אפשר לומר שלקו בשור מועד ושמר שמירה

חוטה שיטת רבי יהודה מספיק שמירה בחוה וחייב רק חצי נזק גם אי אפשר לומר שלא שמר קלן אם כן מה טעמו שרבי יהודה שרבי יעקב שחייב רק חצי נזק רשי ה ה בידע אמר פליגה במי פליגה אמרך לכ במע סקינה במועד בלא נתר כלל אה לא שמר אותו כלל רבי יעקב סבר כ רבי יהודה בחד או פליג עלה בחד בדין אחד סובר כרבי יהודה בדין שני חולק סבר ל כרבי יהודה בחד ל רבי יהודה סבר צ תמו במקומה עומדת אותו דבר סובר רבי יעקב פג חד

רבי יהודה שדפ כבות בגופו לכן כשניסה מועד משלם נזק שלם רבי יעקב סבר אין מעמידים ולא משלם אלא פלג מועד אומר לא מעמידים פפוס טם לגבות מגופו ולכן לא משלם את החצי נזק שמדי שורם אלא רק פלג דמוע למה הוא לא שמר עליו כלל שואלת הגמרא זה מובן נכון שזה מד השוב הזה לאז מה זה קשור שלא על הצד תמות א בממ של במוד אמר לרחב רבנ בשלמה דמר פליגה שפיר אלא רמר פליג ד נוקב בתם יפה שואלת הגמרא אמר לרב אח אב לרב משמה לאביה

דמר פליגה שרבי יעקב ורבי יהודה פליגה שפיר יבוא מובן מה שהאמנו את הבריתה של רבי יעקב למעלה בשור מועד בתם אי אפשר להעמיד למה לשיטת הביה אז רבי יעקב לשיטת הביה אי אפשר להעמיד למה כי רבי יעקב סובר שלא מעמידים אפוטרופוס זה כבוד חצי נזק של תא מגופו מה זה הראשונה הבריתה הראשונה מהד בשת מביה דמר פליג שפיר איזה ברית הראשונה איפה אתה רואה הרש אומר בשלמה פליג שפיר מוקלה במועד למתני קמתה אחר כך מניס את הבתה מובן למה העמדנו את הבריתה של רבי יעקב בשור

מועד למה בתם אי אפשר להעמיד למה לשיטת הביה רבי יעקב סובר שלא מעמידים אפוטרופוס כן לגבות חצי נזק של ת מגופו אלא לרבד אמר לא פליג שרבי יהוד רבי יעקב ורבי יהודה לא נחלקו דמוק במועד עד שמית ברתה במועד אמרנו בשמירה פחותה לכן פטור על חצי נזק השני של מועד ומעמידים אפופ חצת מגופו נומה היתה יכול להעמיד את הבריתה בתם לבאר את הבריתה א לרבי יהודה עבדת שמ ולא עבד שמירה מעולה הנ רבי אליעזר בן יעקב עבד לשמירה כלל תניה וכולי הייתי יכול לברר את הבראתה

באחד משני האופנים או שסובר רבי יעקב כרבי יהודה שתם צריך שמירה מעולה ומדובר באופן כזה דעבד לשמירה פחותה ולא עבד לשמירה מעולה אפוטרופוס עבד שמירה חוטה ולא עשה שמירה מעולה לכן חייב חצי נזק אי או לרבי שסובר רבי יעקב כרבי אליעזר בן יעקב שמספיק לטעם שמירה מועטת ומדובר באופן דלא עביד לשמירה כלן האפוטרופוס לא עשה בכלל שמירה לכן צריך לשלם חצי נזק איפה ראינו רבי אליעזר בן יעקב תניה רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד חד מועד שש מרן שמירה פחותה פטורין וה כמשו ענן אם יעמיד

כך בא רבי יעקב ו כשנ רבי יעקב דמעמיד אפוטרופוס תם נכבד בגופו אז הנה אז נעמיד את הכל בטעם זה בא להשמיע לי נומה בתם ואני אבאר לך אי לרבי יהודה אי לרבי אליעזר בן יעקב תרץ את הגמרא אמר לה אחיק אמר חדת בטרה עמה אמר לו רבינ לרב אחבר יעקב כך אמר רבם סובר שרבי יעקב ורבי יהודה לאק בכלל לכן העדיף להעמיד את דברי רבי יעקב שחיב באפוטרופוס חצי נזק בשור תם בשור מועד חצי נזק בשור מועד זה חדד טרת טעמה דין אחד שיש בו

שני טעמים אז מכך שמעמידים את אפוטרופוס גמות מגופו וגם רגע רגע חדד טרט טעמה אז אנחנו לומדים מכר שמעמידים אפוטרופוס לטעם נקבות מגופו וגם שרבי יעקב סובר כמו רבי יהודה שלמון מספיק שמירה פחותה למצת תמות במקומה עומדת רבינא אמר רשות משנה יק בניו רבי יהודה ורבי יעקב נלקו ה בהופע שהשתנה רשות השול אז משתנה גם דינו זה נחלקו האם כששת רשות השור משתנה גם דינו ומדובר כגון דאוה מועד ניסא אשור מועד ברשות הפוטוס ונפח החרש ונתפש שוטה וגדיל חטן רבי יהודה שבא הרי הוא בחזקתו מועד

לכן מחייב נזק שלם רבי יעקב סבא רשות משנה לכן חייב חצי נזק זה נחמד כן זה לא קשה אבל צריך התיישבות בדבר מר אתה איתי אז נלך להלכה לכן הה נוח לו להעמיד אתזה במוע ולא בתם לפי השני תעמיד אותו על ראשות בשנה כן משנה או לא משנה שי קירים יפים לא לא בלה לפתוח הלכות אנחנו סימן תקם ג הלכה ג כן סדקים שבגג מותר לסמם ביד וברגל בשינוי יעני אבל לא בכלי אומנות למה מסכן מה יעשה מטפטף המים מדרך הסדקים יש לו נזילה היום בבית

מברז או משהו רצפה לא יכול להבי אומן זה מלחה גמורה הם תרכה הרבה כ כד שבו אולי פה יש לו דרך לעשות את זה מעשה אדיוט אבל פה שאצלנו אין דרך דים יכול להשתגע מזה הנ אומר פה אבל אם בו גשמים די דוף הבית עוש כדרכו שאין אדם דר במועד בדירה סרוחה ן לך דבר ס את אפיו ש בתוך הקור ציר הדלת והמפתח והצינור והקורה בן שהם של עץ בן שהם של ברזל שנשברו אפילו מערב יום טוב יכול לה קנה בלא שפני שזה הפסד גדול הוא

שמני הפתח פתוח בדלתות שבורות נמצא בעבד כל מה שבבית ולכן מותר בלבד שלא יכב לחתו במועד מותר לעשות צילינדר הה לי פעם בכול למועד תה עלי הדלת של החצר כלנו לפתוח רוצים להשתמש עם בחצר מותר לבנות מעשה אדיוט אבוס שתאכל בו הבהמה לעשות למקום איפה היא תאכל אבל לא מעשה אומן רק אדיוט א מה זה אבוס זה מקום איפה שמים את האוכל עשה לה איזה ארגז יפה שתאכל איזה ארגז זה לא מעשה תעשה מסביב פרחים חים אוכלת לא בשבי בשביל היופי כזה נוקיה כזאת למעשה דומד

עוד אצלי מה עושה דברים כאלה ככ חנוק זהו שקלים הרמבם אמה אנחנו דף כ יט אנחנו הפסקנו באמצע פרק ראשון של הליכות גירושין למדנו חצי משל שבת הלכה יב של יום ראשון כן הכוונה למדנו אתמול פ כל יהודי טהור כל הל בכף גת שהיה מונח על הארץ ואמר לי גך על גבי הקרקע ונטלו או שהיה קשור על ידו או על ירכו ושלפו ממנו אפי שאמר לה אחר כך שבא לידה הרי זה כתר אין וגת שנאמר ונתן ביידה לא שתיקחי מעצמה והרי לא נתן לה לא הוא

ולא שלוחו אבל אם הרכינה בגופו אוטה ידו עד עד שלפה הגת מעלה ואמר לה הרי זה גך הרי זה גת יג ומנין שיתנו לה בפני עדים הרי הוא אומר על פי שניים עדים ו על פי שלושה עדים יקום דבר ואי אפשר שתהיה זו היום רבה ובעליה במיטת בית דין ומחר תהיה מותרת בעדים לפי כך אם נתן לה הגט בינו לבינה אפילו בעד אחד אינו גט יד במ דברים אמורים שהיה הגת בכתב על ידי סופר אבל אם כתב הבעל הגת בכתב ידו חתם עליו עד אחד נולה

הרי זה גת פסול לכן זה פוסל קמונה יש בו בעיות טו תקנת חכמים שדים חמ גד שמי תגת בפני שניים וימותו נמצא הגד שבידה כחרס מחרס האדמה שהרן בעדים פיכ תכנו שעידו מתוכו ואף על פי שעדים מתוכו נותנו לה בפני שיניים והם בפני אותם החותמים עליו ובפני שניים אחרים ש גירושין בידי מסירה חייב חתמו בשיניים ועבר תנו לה בינו לבינה או שנמצאו על ידי מס פסולין הרי זה כשר י דשו כשרן והרגת יוצא מתחת ידה ויש הה מן הגאונים שהוא פסול העידו מתוכו פסולים אפילו אחד

פסול ואחד כשר הוא נתנו ל בפנים שני עדים כשרים הרי זה פסול שנמצא מזויף מתוכו יח החק את הדים מנקת מלא שת שטין פסול כמה החיק את הדים מנקת פחות מכדי שנהיה שטין כדי שיהיה נקראים עמה במת דברים אמורים כשהיה ג יוצא מתחת ידה ולא היו שם עדי מסירה אבלם מסר בפני עד אפי שחן הרבה ואין נקראו אף על פי שאין חתום עליו עד כלל הרי זה כשר שקר הגירושין בידי מסירה יט העדים שנותנים מגד בפניהם צריכים לכלותו אחר כך תנו לה ואם נתנו לה בפניהם

תחילה ואם נתנו לה בפניהם תחילה חוזרים קורים אותו אחר שנתנו לה קראו והוא ביד הבעל או ביד שלחו וחזרו לו חזרו והכניס לתוך ידו נ חוזרים מקורים אותו אי אפשר לדעת הוא יכול להחליף לא קראו לתו זרקת ולאש הרי זו מגורשת קרות אחילה אין חוששים נו שיחליפו ולא וד א אפילו אמר בע שטר אחר היה ולא היה הגד שקראתם אינו נאמן והרי הי מגורשת וואו וואו וואו כא' הרי ש ק בחנג בפני זקו ים או לאור אולים אף על פי שהבעל אומר גד כשר היה הרי

זו ספק מגורשת כב זרק להגל חצר לבין החביות בפני עדים ובקשו מצאו מזוזה או שטר אחר אין חוש שינה שזה ה נמצא הוא שזרק נמצא הוא שם שתיים שלוש מזוזות או שטרות חוששין שמג שזר גו בעכברים הרי זה ספק מגורשת כג עדים שים נגד צריכים להיותם יודעים לקרות ולחתום אם אינם יודעים לקרות קוראים בפניהם ואן חותמים והוא שהכירו לשון הגת ם אינם יודעים לחתום רושמים להם נייר ברוק וכ יוצא בזה מדבר שאין ראשו מתחיים והם כותבים על הרושם והן עושים כן בשאר שללות כל שהוא קל

הו שקילו בגת נשים כדי שלאו בנות ישראל עגונות י חתימת העדים בגת מדבריהם כמו שבנו העיקר זה ידי מסירה פת פש תמת הדים בגת מדבריהם שהידים מפרשים שמותיהם בגת כן התקנו בעדי הגד ש אין חמים אלא בפני זה אלא זה בפני זה אם חתמו זה שלו בפני זה הרי זה גט פסול לכן תכנו חכמים שלכתוב זמן בגת במקום כתיבתו כשאר השטרות שמת יש ו כובה בזנ ששי תחתיו לכתוב לגת אח גת אח אחר הזנות תנ לה ואם לא יהיה בו זמן כולה לומר קודם הזו גרש

פי כך תכנו זמן בגטים כפה גן שיש עליו עינים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר או שנכתב ביום ונחתם בלילה של אחרו פי שעסוקים באותו עניין או שכתב את הגד בירושלים את וכתב בלוד כל אלו פיסולים עד שיחתמו בו בזמן כתיבתו מקום כתיבתו כב חתך ממנו הזה מת נולה או שלא כתב שם היום אלא בשבת ראשונה או ש שניה מחודש פלוני או בחודש או בחודש פלוני או בשנה פלוני לא הזכיר החודש אפילו כתב בשבוע פלוני כשר וכן אם כתב בו היום גר שתיה כשר

משמע היום הזה שצו בו הגת בכן תקנו שיו מונים בגט מלכות אותו הזמן ששום של מלכות כתב לש מלכות שאין המלכות אותה מדינה או לבניין הבית או לחורבן הבית אם דרך שאותו מקום למנות בו הרי זה קשר םן דרך למנות ב ארי זה פסול כבר נהגו כל ישראל למנות בגיטין ויצירה עו למלכות של סנדרוס מחלון תראה מקרון שהוא מעניין שטרות ואם כתב לי שמלכות אותו זמה מדינה שיש ברשות אותה מלכות הרי זה קשר הומר שניים כתבו וחתמו נו גת לאשתו מחר הדבר ימ שניים או שנים

או שנמצא גט בטל וצרכו לכתוב לגט אחר כשר אחר כמה שנים כמו שת הרינו כותבים זמן הכתיבה ומקום הכתיבה לא הזמן שאמר להן הבעל בו כתבו לא אותו המקום כיצד הו בירושלים שאמר להן ה ומדים בתשרי תאחרו עד ניסן הרין בלוד כותבים זמן הניסן ובלוד כשם שנכתב הגת כשאר שתל היום זה הפרק של היום ח כסל הנה הרב מה זה נותנים להם הנייר ורוק כיצר זה איך הם לא יודעים לחתום מציירים להם ברוק ואז הם לפי הזה הם עושים לפי הדוגמה ככה הם כותבים זה שאמר

בתורה כ טבלה ספר כריתות ונתן ביידה אחד הכותב בידו או שאמר לאחר לכתוב לו חד הנותן בידו או שאמר אחר לתן לה לא נאמר וכתב אלא יודע שאם מתגרשת א בכתב ונתן שלא תיקח מעצמה א הוא או אחרת אמר שליח שלו אמר לשניים כתבו כתבו גת וחתמו ותנו לאשתו הריו כותבים חוטבים נותנים לה ואין שלוחה ואין הן עדו כן אם אמר לסופר כתוב לי גת אשתו אמר לעדים לחתום כותבים וחותמים ונותנים לו והוא מגרש בו בכל כ בע שירצה כותבים גת שפי שאין אשתו עמו והוא

שיהו העדים והסופר שכתבו חדו מכירים ויודעים שזה הוא פלוני ואשתו היא פלונית ם הייו באותו מקום שניים ששמותיהן שווים שמ נשות הן שוון אין מגרש אחד מהם אלא במת חברו ה שמה יכתבו גם וכוש חברו וגר שנה וגר שנה עליו ד' בשת הסכנה כותבים ות פי שן מכרים ואישה נותנת שכר הסופר בכל מקום חט וצריך שומר בעל עצמו לסופר כטוב לעדים חתומ הרי שמרו לו בית דין או שיניים נכתוב גת אשתך ואמר להם כטוב כתבו הן עצמם וחתמו בו הרי זה כשר אבל אם אמרו הן

הסופר וכתב ד חתמו פי שעזרו ונתנו לו בעל חזר נתן גת זה לאשתו בפני עדים הרי זה גת בטל שהרי כתבו מ שלא אמר לו הבעל כתבו מ שלא אמר לו הבעל כותבו וואו אמר ל שני שלושה אמרו לסופ כתוב גת לאשתו אמרו לידי ויחתמו ואמרו לסופ כתב ד חתמו או שאמר ל שניים אמרו לסופ יכתוב גת לאשתו ואתם חתמו הרי זה גת פסול ת שבים לדבר זה הרבה מפני שהוא קרוב להיות גת בטל ז ומה בין פסול לבטל כל מקום שנאמר בחיבור זה בגד שהוא

בטל הוא בטל מן התורה במקום שנאמר בפסול ופסול מדו סופרים חטא הבעל שהביא גת בידו חתום ואמר תנו גת זה לאשתו הרי א תנו לה אמר לאחרים לכתוב גט ולחתום בו ונתנו לאשתו וכמו וחתמו ונתנו לה ונמצא גת בטל או פסול הרי או כותבים אחר אפילו 100 עד שיגיע לידה גת כשר אפילו 100 אמר להם הבעל כתבו וחתמו תנו שליח לא הליך לה כתבו חתמו בתנו שליח צג בטל אין כותבים אחר עד שמלכו בבעל שהרי לא עשה אותן שלוחין גירושין שמ לא רצה אלא שיכתבו ויתנו

לשליח בלבד ולא ישאר להם בו מעשה אחר ו כתבו ונתנו פיגר לא יכתבו אחר אם כתבו גט אחר כשר תו לשליח נתנו ו לה הרי זה ספק מגורשת יוד אומר לשניים אולי תר על שיניים כתבו ג ואותנו לאשתו רשו שלחו שבקו תרכו כתבו הגרת ותנו לה הרי אלו יכתבו גת כשר תנו לה אמר להם פטרו פרנסו עשו לה כדת עשו לה נימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום ם כתבו גת ונתנו לה ארי זה גת בטל יא אמר להם הוציאוה עזבוה הטרו הניחו העלו הרי זה

ספק אם משמע מילות אלו גירושין און אחר לפיכך אין כותבים ם כתבו גלה הרי ז ספק מגורשת הומר כתבו גת לאשתו ר אלו כותבים וחותמים נותנים לבעל בידו ולא ואין נותנים לאישה עד שמ להם ניתן לה ואם נתנו לה אין נוגד במת דברים אומרים בברי אבל המסוכן ההוא אדם שקפץ עליו החולי בביט חוו מיד ויוצא בקולה אפלו על הסכם ממון פרש בים ויוצא בש אמר כתבו ג לאשתו ה יכתבו ונו ויחתמו ויתנו לה שש דבר ידוע ש מתכוון אן לכתוב וניתן לה בריא שאמר כתבו גת

לאשתו כתבו ונתנו לה והרג עצמו מיד או וה כגון שהשליך עצמו מן הגג או הפיל עצמו לם הרי זה גט כשר עלה על הגג חפת ו הרוח באמת אין לו גת ספק פי לעצמו ספק חפת ו הרוח הרי זה גת עד ש בודאי שחפת כן מי שהיה מושח בבור אמר כל השומע הכל כתוב גת לאשתו הרי כתבו בתנו הוא שידעו אותו אף על פי שלו לא קרו הרי זה כשר שזה כשעת הסכנה ה שכותבים ונותנים אף על פי שאן מכירים כן שנפלו בו מכות רעות שאי

אפשר שיחיה מהן אפלו נשחט בו רוב שניים הסימנים זמר כתבו ג הרי כתבו נו שרתה חיו אפי שסופו למות רמס גם רמס ד מ ש נכון מ התה רוח רעה מבטת אותו ואמר שהתחיל בו אחו כתבו גת לאשתו לא אמר כלום פני שאין דעתו נכונה מיושבת כן השיכור שגי לשכות שלו לא הגיעו היה ריזה ספק ט אמר כשהוא בריא כתבו ג ותנו לאשתו אחר כך נבע ממתן עד שיבי כותבים לה ואן צריך לעזור נך בו עד שיבי ואם כתבו נו קודם שיפרי הרי זה פסול טז

מי שנשתתקו דעתו נכונה אמרו לו נכתוב גת אשתך רקין בראשו בודקין אותו שלושה פעמים בסוג אם אמר עליו לאבל הן הכתב נו צריכים דקו יפה יפה ש דעתו כב ביד כתב בידו כתבו נו לאשתו הרי כותבים נותנים לה ויושבת עליו שאין דין מ שתר כדין חרש יז מ שזה שהוא פק אין צריך לומר מציא עולם עד שב על רמזת החרש ולא על כתבו ואף על פי שדעתו נכונה שבת אבל הם נסה חרש כשהוא חרש הוא גרש ברמיזה שאין קדושו קידושים מן התורה כמו שבאו שם שקוש

ברמיזה מוציא ברמיזה יח המקדש קטנה על ידי אביה וגרשה שהיא קטנה אביה מקבל שיגיע גד הדה גרשה גרשה כשי נערה והגיע לידה הוא ליד אבי גרשה וין נערה משה עושה שליח קב טה מיד בעלה חיי אביה אבל האב עושה שליח לקבל הגד לבתו המאורסת בין קטנה בין ערה ותת כדי שה אביה שהיא קטנה ומת אם היא מבחנת בין גטה לדבר אחר הרי זה מתגרשת שיגיע הגת דה אם נ נה מתגרשת ד שתבחין ואם גרשה אינה מגורשת כף מי שדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא

רצה לגרש בן אש ישראל בכל מקום בכל זמן מכין אותו עד שמר רוצה אני כתוב הגת והוא כשר גת כשר לכן הם קו גויים אמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך לחצו אותו לישראל מיד הגוי עד שיגרש הרי זה כשר ואם הגויים עצמם נסו עד שכתוב ו עד עד שכתב הועיל והדין נותן שיכתוב הרי זה גץ פסול למה לא בטל גת זה שהרי הוא אנוס בין ביד גויים בין ביד ישראל שאיין אומרים אנוס אלא מי שנחלץ נלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחייב מן התורה לעשותו כגון

מי שהו קעד שם אחרון תן אבל מי שתקפו יצר ה הרע לבטל מצווה או לעשות עבלה הקד שעבר דבר שחייב לעשות או או שהתרחק מדבר שאסור לעשות או אין זה אנוס ממש ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה ג זה אינו רוצה גרש אחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצוות דחק מן עבל בצו שתפו כיון שהוא קע שתש שצו ואמר רוצה אני כבר גירש רצונו לא היה הדין נותן שכופין אותותו לגרש ו בדין של ישראל או שעשו נשו עד שיגרש זה גת פסול

ויל וישראל הנשו יגמור ויגרש ואם הגויים הנשו לגרי שלו קדין איין נוגד פי שמר בגוים רוצה עני ואמר ישראל כתבו וחלמו י ואין הדין חייבו להוציא הגויים הנשו אין הוגד מה ישראל הפיצו לו עד שאמ רוצה אני הגד גדל האישה ככה זה בדין גם זה עושים מרביצים ו בטח הוא לא רוצה לוקחים אותו רגע רגע לוקחים אותו לבית האסורים מתי זה התהילים התהילים איזה יום מחר מה מה מביאים זה מה מה זוהר בזמן רבי מאיר לא רצה להתגרש שרב אמר הוא מת בזמן רבי מאיר אבוחצרה

לא רוצה לתת כס ג אמר לו שתי אפשרי בכל הכתיב דף פה ש פה כל פ שכינה אד ח ושה מתגלה בפה לא פסק מה לא פזק ל ד מלכה כ אני אד אוהב משפ שופר שופר שופר אתם יודעים שומרים שהדלקת נרות חנוכה זה כמו שופר יש מעלה גדולה תום הקטורת מה זה שו זה מבלבל כאילו את הטענות של המקטרת אמת תהו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותנו לפניך את קטורת הסמים מזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על ד משה נבי אך כך כתוב בתורתך ויאמר ויאמר

אדוני משה כך סמים נטף ושחלת חל בנה סמים ונה זכה בת בבד ויאמר אד מש קליך סמים נטף ושחלת חל בנה סמים ובונה זכה ב בבד יהה ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחת ח בנה סמים ובוה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני מש ךמ נ זה זה זה סמים זכה ב בבד י ב עשית אותה קודקוד לכם נאמר עלי אהרון ור בבוקר בבוקר נור ס 3 הפ כד שמעון בג אין ימר ליצור דבש ויאמר עליהם ה זמו הז כמת ז בן זו ד

א צאצ שצ שני ה מ ויאמר מש אן ן עליך ואני אשיר וזך ניב חסדך כת מרץ פנחס פגה נו עלינו רק בעיניך חיצ ורח ת חח פ פ בחכ ש ד צמן אך ש ותנו הקדושים כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים ךל אלה שמאזינים ך הטלפון ברך ו משאלות בכם לטובה כם חנוכה שמח ובשורות טובות על אמו ישראל בנחל בשמחה