הדף היומי מסכת בבא קמא דף כא הרב בניהו שמואלי שליט"א י כסלו תשפד

שלם ש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש י בכסלו 10 ימים בכסלו תשפד והנה עדיין עם ישראל באיזה גלות בצרה הגדולה חיילים רבים יש בעזה בצפון בכל מקום עם ישראל בצער גדול ותמיד צריך ללמוד ולהתפלל לעשות כל מה שאפשר אז אנחנו אנחנו אמרנו שלפני הלימוד תמיד אומר שאנחנו לומדים תורה ומתפללים לעילוי נשמת כל מתי ישראל בפרט להינו נשמת החיילים שנפלו על קידוש השם וכן על כל אותם קדושים שנרצחו נטבחו ביום שמחת תורה כב תשרי תשפד לרפואתם של כל חולי עמו ישראל בפרט לרפואתם

השלמה של החיילים שנפצעו במלחמה שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה מן השמיים הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ויחזיר כל החופן בביתם אמ לחיים טובים ולשלום שלמים בריאים וכן כנו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים בין ביבש מקו רחם עליהם יוציאם מצרה לברכה מאפלה לאורה משעבוד לגולה אשת בעגלה ובזמן קריב ונאמר אמן אמן אז הנה הגמרא אומרת בכתובות תנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכא שהיה רוכב על החמור והיה יוצא ירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו ראה ריבה אחת איזה בחורה שהייתה מלקטת שעורים

מבין גללי בהמתן של ערביים מה היייתה מלקטת שעורים מגללי בהמתן של ערביים מה שעורים זה מאכל בהמה ועוד איפה מהגנים ראה אותה התעטפה בשערה היא ראתה את את הרב ועמדה לו אמרה לו רבי פרנסני אומרת ל רבי יוחנן אמר לה אמר לה מי את בת מי את אמר לו אני בתו של נקדימון בן גוריון וואי וואי וואי אמר לה בתי ממון של בית אביך איךן הלך רבי יוחנן לא ראה את כל החורבן כל מה שהיה הכל הוא ראה אז אומר אומר לה איפה הלך כל הממון

של בית אביר אבי היה אחד העשירים הגדולים הלו הגמרא אומרת בגיטין שכל שהברירה את כל ממונו אז הוא אומר אז אמר לה אמר לו רבי כדי מתן מטלה בירושלים מלח ממון חסר אומר מושלי משל בירושלים מלח אם אתה מולח את הממון אז אז הוא לא יחסר אבל אם לא מלחת את הממון הוא חסר רשי אומר הרוצה למלוח ממנו כלומר לגרום לו שיתקיים יחסר לצדקה אז היא אומרת כלומר היא רומזת לא לא עשו צדקה ה אומרת איזה מה זה צדקה היה עושה נגדו מגוון מעריכה בזה הגמרא

אבל לא לפי מה שהיה צריך לעשות לא עשה היה צריך לעשות הרבה יותר אומר טוב בש בית חמיך איפה אמר לו בא זה ואיבד את זה הכל הלך אמר להם לתלמידיו אתם יודעים כמה היה הכתובה שלה אל אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל בית חמיה איזה בחיות בחר רבי אומר אומר אשריכם ישראל בזמן שעושי רצונו של מקום אין כל אומה בלשון יכולה לשלוט בכם בזמן שאן סים רצונ של מקום מוסר אותם ביד אומה ואיזה אומה אומה שפלה ולא רק ביד אומה שפלה ביד בהמתן של

אומה שפלה שא היייתה מאספת תראה מה זה אומר המרשה כל אומה ואומה יש לה שר בשמיים יש לה מזל אבל אצל עם ישראל יעקב חבן נחלתו עם ישראל לא תלויים במזל עם הגויים תלויים במזל למשל אמריקה יש לה מזל יש לה כסף מהשמיים יש לה שר שלה חשוב יש לה מזל טוב ה אתיופיה מזל מחרבן לא כל אחד פי מזל ו אבל עם ישראל כל מה שהולך אעם איין אין טבע אין מזל יש לו קשר חבן נחלתו עם הקדוש ברוך הוא כאשר אלף אלפים דינרי זהב

אתה יודע מה זה יש כזה ירידה חדש שאין מה לאכול והיא מאספת מגללים של בית אביע ברגע אחת הכל הולך מי שמאמין בקדוש ברוך הוא יהודי לא תלוי בשום דבר אין טבע אין כלום יהודי תלוי בבורא עולם אתה עולה עד למטה למעלה אתה יורד על ש תחתית פלא פלאות אז היה בזמן מלחמת העולם היה שאל אותם הרב הם היו הם היו במלחמת העולם היה זועות בראש השנה אז מלחמת העולם השנייה שאל שמה הרב שואל אותם מה כל יהודי עכשיו לפני שימות מה יגיד אומר רק שנצליח

להגיד קריאת שמע ונעשה וידוי ונגיד קריאת שמע אומר להם הרב לא זה תדעו לכם אומר צריך להתפלל ידבר עמים תחתינו לאומים תחת רגלינו להתפלל שהנציב תחת הרגליים שלנו אומר אתם יודעים ברגע אחד הקדוש ברוך הוא הופך את הכל ברגע אחד אפשר הכל להפוך אפילו שאתם רואים אותם עכשיו חוגגים ברגע אחד הכל יכול להפוך עם ישראל למעלה מן המזל למעלה מן הטבע זה לא זה לא ז כן אתם זוכרים מלחמת ששת הימים היה הכל כל הכל היה הפוך כלומר מה היה הקדוש ברוך הוא נתן את הניצחון

הגדול עם ישראל היו שיכורים מהניצחון הזה אבל מה הם חשבו כל הכבוד לצהל אתה מבין הם לא יודעים שהכל היה ניסים נפלאות אבל מה עשה הקדוש ברוך הוא מלחמת יום כיפור היה ביזיון מה ש מה הראשי הצבא רצו להתאבד מהבזק שהיה אבל מה שהיה בשמחת תורה עכשיו זה לא תהליך טבעי בכלל זה משהו זה קשה מאוד מאוד קשה מאוד קשה והכל תלוי בנו איך אנחנו משתדלים איך אנחנו עושים מה הכל זה תלוי אצלנו וזה לא פשוט אתה יודע מה המלחמה ממשיכה וממשיכה זה ממשיך וממשיך ו

זה הכל תלוי רק בקדוש ברוך הוא לא טכנולוגייה לא שום דבר אין כוחי בעוצם ידים רואים את זה רואים והאמינו בהשם משה עבדו למה אין טבע צריך להשריש את זה בנו זה הכל צריך אמונה וביטחון אתה יודע מה עכשיו בפרשיות האלה עכשיו יהיה מסופר על יוסף הצדיק יוסף הצדיק דבר פלא פלאות מה היה עם יוסף הצדיק פלא פלא אלו יוסף הצדיק שם אותו בבור 10 שנים ואז היה מה שהיה עם שר המשקים בשר האופים ובאו להוציא אותו מן הבור אבל בגלל הוא אמר לשר המשכים כי

אם זכרתני הכניסו אותו עוד שנתיים למה זה אומר לו הקדוש ברוך הוא אתה יודע יוסף אתה עכשיו צריך להיות המשביר לכל העולם ויוסף הוא השנית הו המשביר אתה צריך להיות רק עם הקדוש ברוך הוא אתה איתי אבל איך אתה אומר אם זכרתני זה לא בסדר זכרתני אם אמרת את זה אתה צריך עוד שנתיים בפנים וואי ווואי וואיי זה מפחיד הכל ביד השם מה אתה עושה ברגע אחד הפך ליבם לשנע עמו בבוקר אחד המצרי קם אתה יודע מה היה במצרים עם ישראל היו הכי טובים עם המצרים

יוסף מה לא עשה להם היו ידידות הכי גדולה אבל מה התחילו להדרדר הולכים לתאטרון הולכים לזה לא הולכים בדרך השם מה נהייה כ שהקדוש ברוך הוא איך שהוא רוצה הוא עושה אתם עושים דבר כזה רגע אחד שהתחיל עם ישראל דברים אחרים חוץ מהקדוש ברוך הוא ישר כתוב בתהילים הפך ליבם נשנו עמו בוקר אחד המצרי קם הרגיש שנאה ליהודים שאנחנו לא לומדים מוסר מתרחקים מהקדוש ברוך הוא אפר ליבם אם מדרדרים מתחיל מלחמת עולם אם לא עושים רצון השם על מי יש לנו להישען על הבינו שבשמיים זה

הכל אנחנו צריכים להיות חזק עם הקדוש ברוך הוא באמת ללכת כל איך אמר יעקב אבינו נתנלי לחם לאכול בגד ללבוש ושבתי בשלום בלבית אבי כל אשר תתני עשר אעשרנו נך מה הוא מתכוון לא רק לעשר מן הממון אומר יעקב אבינו אומר אני אתן לך את דבר ראשון מעשר מהילדים שלי יעבוד כל הזמן בית המקדש דבר שני אומר לכבוד הקדוש ברוך הוא אני אלמד תורה עם עם ישראל עם בני כל בני צוה אותם כל אחד יעשר בזמנו ללמד תורה אין דבר כזה שאדם ילמד לעצמו כמו הגמרא

משפרת על רבי פרדה איזה רבי פרדה היה חוזר לתלמיד שלו 400 פעם לא היה מבין 400 פעם יום אחד למד איתו 400 פעם אומר לו נו קלטת אומר לו למה אומר ב אמרו לי שאני צריך לבוא לאיזה מקום היה הראש שלי שמה אמרתי עכשיו עכשיו עכשיו הרב ליך עכשיו הרב ליך א טוב חזור לו עוד עוד 400 פעם חזר לו אמר לו אני לא הולך שים לב יצאה בת קול ואמרה לו מה אתה בוחר או נוסיף לך 400 שנה או כל הדור שלך זכה לחיי העולם

הבא אומר לו כל הדור שלי לחיי העולם הבא אמר לו הקדוש ברוך הוא כ ביקשת גם אתה כל הדור שלך לחי עולם הבא וגם עוד 400 שנה תקבל רבי פלדה תראה זה ככה זה הולך חפץ חיים לא מסופר עליו שאיזה איך הוא יהיה מקדיש מסג ליל כיפור יום הכי חשוב בעולם חפץ חיים כמה הוא לא מוכן לבטל רגע אחד של תורה אמרו בשמיים הוא המצמיד הכי גדול זה כיפור היה שמה איזה בחור אחד שלא התחתן והיה קשה יום מה עשה מחפץ חיים כל הלילה דיבר איתו

בליל כיפור ליל כיפור אומר זה הכי חשוב זה מה השם רוצה ישב איתו דיבר איתו סיפר לו על עצמו על הקורות חיים שלו אתה יודע איך הבחור הזה נפך איך הוא שמח איך הוא עודד אותו זה זה חכם אתה מבין הוא היה מחפץ חיים עושה חשבון נפש לעצמו אדם ירעד היו שומעים אותו את חשבון נפש שלולא לא מובן בכל זאת אתה מבין כמו שאדם עשיר מעשר מהממוצע שר מהממוצע שות כל אדם צריך גם לעשר בזמנו להשם יתברך למשל אלה שעובדים או משהו אדם צריך פעם בשבוע

לקחת את עצמו להתבודד מה זה להתבודד לא בערים ך את הבית שלו תבש תלית ותפילין ילמד תורה ויחשוב על עצמו מה קורה איתו איך הוא מה המעשים שלו מה מה מה איתו את מבין פעם בשבוע אחרי שגומר פה את השיעור צריך ללכת ולהתבודד עם עצמו איך הוא מתנהג מה המצב שלו גם זה זה גם זה נקרא מעשר צריך להיזהר לא היה רבי יצחק הברבנל ה היה שר האוצר של המלך דיברו עליו דיברו עליו אמר לו המלך אני רוצה תגיד לי כל הממון שיש לך דוך א

אין בעיה ה נסה חשבון הביא לו אומר לו זה הרבה כסף אבל אתה יש לך יותר אני יודע רק הבניין הזה זה זה שלך אמר נכון אז למה לא כתבת אומר אני כתבתי לך מה לעולם הבא מה עשיתי מה עשיתי תרומות לא כתבתי לך מהמה זה שלי זה לא שלי למה זה לא שלך אומר זה כל רגע אפשר לקחת לי אתה הוא הוא את זה אף אחד לא יכול לקחת זה מושקע למעלה זה נכון את המצוות שאדם עושה אף אחד בעולם לא יכול וזהו זה אדם

כמעשר נהיה עשיר גם רבותינו אמרו עשר תעשר צמצם מזלך אמר יעקב אבינו אמר כל אשר תתני עשר עש נחזה גם בתורה בכל דבר אומר אבל אם אדם עושה מעשר מוצא מזלו למה עשר תעשר תעשר את מילת תעשר ת תעשה לה מעשר כמה זה 400 תעשה מעשר 40 מ של מזלך אחר כך ע תעשר ען תעשה לו מעשר זה 70 תעשה מעשר זה שבע ז עוד ז כבר נהיה מז מז מז מת תע מת זה ק עשיו מ מע נהיה ז עכשיו עכשיו מה נשאר לנו ת

עשר ש ש' תעשה 300 תעשה מעשר זה ל 30 אחר כך ישאר רש ר תעשה מעשר זה 20 זה כ תמצא מזלך איך המזל שלך יתרומם תעשה מי שמעשר אז אז הכסף שלו מתברך אם הוא לא עושה מעשה הקדוש ברוך הוא אומר בסוף אתה תקבל יהיה לך רק את המעשר שם עזרנו לכן צריך צריך להתחזק בזה שאדם לא בזה זכות אומר שהיה אחד ש היה צריך לו כסף לחתן את הבנים את הילדים שלו היה לו חמש בנות ועכשיו הבת שלו אחת התרסה ועוד אחת צ יש

לו חמש להשיא אותם אמר מה הוא יעשה עכשיו הציעו לו ללכת לאחד ממשפחת רושד בחוץ לארץ בצרפת היה נדון גדול טוב איך הוא ילך איך הוא ילך חשב חשב אמר לך בית הכנסת הוא מתפלל ו ישאל איפה הוא גר והוא הלך לבית שלו וככה עשה הגיע לשם שואל איפה הוא גר זה אמרו לו אמרו לו אז הוא חיכה והייה בבית הכנסת אך הוא התפלל הכל גמר שחרית בינתיים אנשים הלכו מי נשאר אחד אחד יהודי עם טלית תפילין מתפלל אומר לו אולי כבודו אני באתי לפה המטרה

שבאתי צרפת והיום אני פה בבית הכנסת בשביל להיפגש עעם רושד אולי אתה יכול לקחת אותי לבית שלו להראות לי איפה הוא גר אומר בשמחה רבה ניקח אותך אבל היום הוא לא מקבל מחר אבל ניקח אותך היום בשביל שמחר תדע איפה זה תבוא מחר בבוקר וזה אומר אבל לא בטוח שיקבלו אותך אבל אני יש לי פרוטקציה שם אז אני אתן לך איזה כרטיס ממני אם לא ירצו לקבל אותך תראה להם את הכרטיס ואז תוכל להיכנס אליו אומר תודה רבה לך וזה הם גמרו את התפילה הוא גמר

לקון לקח אותו אמר לו אתה רואה זה הבית של וד שיט אתה תבוא חכה פה ווא היה מבסוט מחר בבוקר מפל בבית הכנסת אחרי הגמר התפילה הוא הולך לשם מה עכשיו הוא לא מקבל אנשים בחוצה שומרים מוציא כרטיס אמר לו סליחה כנס נכנס מי הוא רואה את אותו אדם זה רוצ'ט שלקח אותו אומר אתה זיכית אותי תמיד אני עושה חסד רק עם הכסף הפעם גם בגופי שראיתי לך איפה הבית לקחתי אותך עכשיו מה אמרת לי כמה בנות יש לך לחתן אומר אני אני יש לי אומר

אני נותן לכל אחד 500 רובל אתה תקבל בשביל כל אחד 1500 רובל 1500 1500 רובל ראשון 1500 שני שלישי רביעי הנה חמש בנות קח להם תחתן אותו תראה איזה זכות זה עכשיו יש המשפחה הזאת שעושים הרבה צדקות שכחתי את המשפחה שלהם עכשיו אמר לי סולי אחד העשירים שהם עושים עכשיו הרבה ריכמן ריכמן ריכמן עכשיו כל אלה שבאו מהדרום מהצפון אין להם איפה ללמוד אברכים אין אמ תבוא הם נמצאים בכולל שמה בסביבות עיר העתיקה יש להם משגיח כל אחד מקבל 1000 דולר כל כל חודש הוא היה

מקבל שמה 2500 פה קבל כפול אל דולר יותר אפילו כל אחד מקבל רוצה רק חצי יום יכול רק חצי יום רוצה שלם יקבל שלם וזה תראה איזה חסדים יש בעם ישראל יש דבר כזה הקדוש ברוך הוא צריך להיות אל פעם שמח הקדוש ברוך הוא צריך להיות נכון פלה פלאות פלה פלאות [מוזיקה] כן הנה ללא היה אחד שהלך גם כן איזה משפחה בלונדון לוינסון היו גם עושים הרבה חסד אז הוא הגיע לשם אמרו לו איפה ללכת לבית הכנסת אז הוא הוא פוגש איזה יהודי אומר לו תשמע

אני בעדינות אני תראה אני באתי לפה אבל אין לי איפה לישון שמעתי משפחת מה שאתה רוצה אתה עושה שם תוך לישון יש מאכלים שבת אתה יושב לאכול עם העשיר אתה יכול לדבר איתו כל מה שאתה רוצה ואתה יכול ללכת אתה יכול לשבת שמה שבוע שבועיים כל המשולח הם שם וזה אז הוא אומר לו תראה תעשי לי טובה קח אותי לבית הזה תראה לי איפה זה אני אבל לא לפני שאתה תיקח אותי אני רוצה לדעת כמה זמן אתה חושב לפי דעתך אפשר לשבת בבית הזה שלא נכבית

שלא שבוע שבועיים כ הוא שואל את הבן אדם שהוא פגש בבית הכנסת אומר תגיד לך את האמת אני כבר שם 40 שנה לא אמרו לי אף יום אף אחד לא אמר לי שום מילה בוא אף אחד לא מדבר כלום שם אתה יכול לבוא באמת הוא בא מה זה מערכים אותו וזה אף אחד לא מדבר כלום אמר אני רוצה לישון אומר לו תשן פה הנה חדר הנה מפתחות הנה תאכל תישן הכל שבת כולם אוכלים עם העשיר מי זה העשיר זה שהוא דיבר איתו אומר לו אני כן

זה נכון אני פה 40 שנה אף אחד לא אמר לי תלך למה שאני אגיד לך ללכת תשב כמה שאתה רוצה אתה רוצה חצי שנה יש לא מפריע לאף אחד יש מקום יש הכל תשב תאכל תשמח תאסוף כל מה שאתה צריך ומה שחסר תבוא אליי גם תקבל נו יש כזה בעם ישראל זה עם ישראל בוא נלך לשמו עם ישראל אין כמותם הנה אתה הולך ברמות בשבת אתה רואה את הבית הכנסת של דיאן מה יש שמה צ'ון בבוקר בא בא שמה הזה לא איספהן לא יודע בדיוק מה

אין כו מושה בעולם עוד אצלכם מש ציון יש לכם בבית הכנסת מביאים לאכול לשתות כן כן אבל לא בכמויות אין שום אבל יש בצים בזה אני יודע אה יופי יפה טוב תקרח אחד כמו אין אבל מי יודע מה יהיה השבת למה זה היום הולדת מי יודע מה יהיה יום שלישי של אחד מספן עוד אתה יום הולדת שלך בחודש ניסן משה למה אני אומר לך יום הולדת יום שלישי אתה יודע לא אבל למה אני אומר לך אה לא ל לא תכין מתנה מגיע לו לא מר יביא

לו כשהוא סה חזור יביא לו עוד נראה מה אפרים יביא מה ש יגיד אני מוכן להבין מה שהרב יגיד ויהי פרק ל פסוק א' ובו דוד נש יום השלישי ומלכי פשטו ר קלק ויקו את קלק וישרפו אותה באש וואי וי וי ו תראה פה איזה תראה מה זה דוד המלך הוא הלך לעזור להכיש וה בבוא דוד ואנשיו קלק ביום השלישי עמלקי עמלק פשטו אל נגב וא קרק ויקו את צקר וישרפו אותה באש ווואי וואי ויישבו את האנשים אשר בא מקטון ועד גדול לא המיטו איש ונהרו

וילכו לדרכם לא הרגו אף אחד אבל שבו את כולם מקטון לקחו כל הכסף כל הרכוש שרפו את כל העיר שבו אותם לקחו אותם לשבי ויבוא דוד נשה בן העיר בני צלופה בשו שהם ובניהם ובנותיהם נשבו אתה יודע עכשיו מה קורה מי יודע מה עשו להם כל הנשים של דוד כל כל העם זה איזה 500 600 משפחות שהיו עם דוד כולם גיבורי דוד כולם אוהבים אותו עכשיו יכולים כולם להיות איך לא עזבת תראה וישא דוד והעם אשר תון כלם ויבכו עד אשר אין בהם כוח לבכות ושתי

נשי דוד נשבו אחינו מן זרת ואבירן אשת נבל הכרמלי ותצא לדוד מאוד כי אמרו העם סוכלו כי מר הנפש כל העם איש על בניו ועל בנותיו תחזק דוד באדוני אלוהיו איך אתה מלך אתה חכם הוא לא היה עדין מלך אבל כבר מינו אותו כבר שמואל המליך אותו איך אתה לא עוזב שומרים כולנו הוצאת אותנו השארת את כל האנשים והילדים פה איפה שומרים בא עמלק הכי אכזרי בעולם אז תראה מה עשה כבר בעיר לקח את כל הרחו שרף לנו את הכל אין כלום לקח את הנשים את

הילדים מי יודע מה יעשה אז רוצים העם מעצבים רוצים לזכור את דוד מה יעשה דוד אומר אין יום רע כזה שהיה אין דוד חושב ויתחזק תראה מה אומר דוד באדוני אלוהיו אומר אמונה בהשם הכל הוא רגע ויאמר דוד תר הכהן בן אחי מלך הגיש נלי הפות וגשם יתר את האפו אל דוד וישאל דוד דוני לאמור ארדוף אחרי הגדוד הזה האסיר ויאמר לו רדוף כיס תסי והצל תציל אומר לו למה התחזק בהשם אומר ריבונו של עלם אין בלתך אין עוד מלבדו אני בידך חטאתי עמיתי פשעתי אבל

אני בידך תציל אותי ואז הוא בודק בה כן בביתה נשאר בן אחד לאחי מלך שהתחבא הכהן הוא לבדו כהן אין כהנים כולם הרג אותם שאול הוא נשאר אומר לו תביא את ה אפות שאל בהשם אמר לו תשיג תרדוף וצל תציל ויילך דוד הוא ו-600 איש אשר איתו ויבוא על נחל הבשור והנותרים עמדו היה בהם עבדו ונותרו שם מקצתן קצת נשארו שם בנחל לא יכלו וירדוף דוד הו ב400 איש ויעמדו 200 איש אשר פגרו מעבור את נחל הבשור ויימצאו איש מצרי בשדה וייקחו אותו אן דוד ויתנו

להם לחם ויאכל וישקו מים וייתן לא פלח דלי שני צוקים כל ותשוב רוחו אליו כי לא אכל לחם לא שת מים שלושה ימים ושלושה לילות ויאמר לו דוד מי את מזה אתה ויאמר נער מצרי אנוכי עבד אשמ זני אדוני כי חניתי היום שלושה תראה דוד נתן לו לאכול נהיה בריא אנחנו פשטנו אתה רואה איך עושים מלחמה יש מודיעין חוקרים אותו עכשיו אנחנו פשטנו נרב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נרב כלב וא צקלג שרפנו באש ויאמר אליו דוד הוריני אל הגדוד הזה ויאמר אישה עלי באלוהים אם

תמני ואם תסגיר ביד אדוני וידך אל הגדוד הזה ויורידו והנה נטושים על פני כל הארץ אוכלים ושותים וחוגגים בכל השלל הגדול שר לקחו מארץ פשתי אומר צי יהודה תראה מה הם עושים עשים להם חינגות קודם כל חפלה מה הם עשו לקחו את כל הנשים את כל המה הביאו מצקל סגרו אותם באיזה חדרים אמרו עכשיו אנחנו רעבים עשינו הרבה עבודה נשב נוחל נשתה הכל בסדר בא דוד הם אוכלים ושותים ויקם דוד נש ועד הר ורתם ולא נמלט מהם איש כי 400 איש נער אשר כבו על הגמלים

וינוסו כולם הרג אותם ויצר דוד את כל אשר לקחו עמלק ת שנש סיר דוד את כולם מציל ולא נאדר להם מן הכון ועד הגדול ועד בנים ובנות משלן ועד כל אשר ח לקחו להם הכל השיב דוד ויקח דוד את כל הצאן בקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד ויבוא דוד אל מתם האנשים אשר פגו מלכת אחרי דוד וש בנחל בסור ויצ נקרא דוד ונקרא עם אשר איתו יגש דוד אל העם ישאל להם לשלום תראה מה זה איזה איזה מתחזק דוד בשם תראה איזה הצלה

לא נגעו בהם לא עשו שום דבר ויין כל איש רע ובני כל איש רבל מאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עם מי לא ניתן אלהם ניתן להם אשר נו כ אש את אשתו ואת בניו רו וילכו אומר מה אלה לא באו לא ניתן להם מהשלל רק ניתן להם את הנשים שלהם ויאמר דוד לא תעסו כן חי את אשר נתן אדוני לנו וישמור אותנו וייתן את הגדוד הב עלינו בידינו וישמע לכם לדבר הזה כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכנים יחדיו יחלוקו

ויהי מהיום הו במעלה ישמ לחוק ולמשפט מישראל עד היום הזה עד כאן איפה זה מוסר גדול היום מפה אתה זה שלך פשטות צד וכן צדקה שמו ש מי לא בא מחר תיקח לו היום שלוש למה גם היום גם אחר גם שבת לא שש תשע אם לא במח תס לא 40 ש ש 2 ח יבמות פרק ט משנה ב אמר אתה בסדר נמשיך אז בסדר ואלו מותרות יבמין ואסורות בעליהן כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן אדיות אז היא אסורה לבעלה אבל היא במה מותרת

וכן אסורה הד הכהן כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל אז היא מותרת לאחיו אבל היא אסורה ללא ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל מותרים להתייחד מותרות ליבמן ואסורות לבעליהן סורות לאלו מי הם כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אך כהן גדול או כהן אדיוט כשר שנסע כשר ישראל שנסע ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא בת ישראל ושלוח ממזר אסורות לאלו לאלו שכל אנשים מותרות לבעליהם מהן משנה ג' שניות בדברי סופרים אמרנו נשים שאסורות מדין

שניות לעריות כגון אמרנו אם אמו אם אביו קלט בנו קלט בתו הז שניות מזה סופים שנייה לבעל ולא שנייה לייבם אסורה ל הבעל מותרת ליבם שנייה ליבם ולא שנייה לבעל אסורה ליבם מותרת לבעל שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אינלה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ובלט כשר פן אותו להוציא אלמנה לכהן גדול גושה חצה לכ מז נה לישראל בישראל מזר יש להן כתובה אז מה עשינו הכל זה מה עשינו גי מה אתה מביא ליום הולדת מוקדם לשנה הבאה המולדת שלו היהיש ודת שלנ

מה היה פם ב שנים ק חגג יום הולדת מאז אני לא כן הנה אומר טוף יופי יופי יופי טוב בוא נלמד לימד א הרב לימד אותנו בזמן הבנוי ללמוד ורה זה הקדמה ה אנחנו הולכים לומד זה אין כמו זה ד לך אמיתי אמיתי זה ממשהד כסף הרב למה ישראל ל ממזרת יש לה כתובה כן נפתוח היום אנחנו בעזרת השם ל ש כ א קודם כל תפילת בית המדרש לא לדבר שת אד תמני במ שכ אנחנו באים למוד תורה נשמה תשר ש אךך כ אדני עומדים בבת

אדוני בלילות צאו ידכם קודש ברכו את אדוני יברך אדוני מציון וצי שמיים וארץ אומר היום הלימוד שלנו רפואת שושנה שוקת בת מרים שתה רפואה שלמה ושועה גדולה והצלחת תהר בת אדריס איריס בת איריס להצלחת ירון בן יונה מקדש כן להצלחת בר בר בן גלית גלית כן וגם כן עדי אסתר בת ליה לה נשמת חיה בת רבקה נשמת ד בן שמח דוד בן שמחה אביגדור בן בתיה [מחיאות כפיים] סיפורה בתס טוב ובעזרת השם שיהיה הצלחה לכל עמו ישראל אמן וגם כן החייל מה שמו יצחק מתן בן

רוחמה מתן בן רוחמה בעבור ח חים מה שאתה רוצה חזור לשלום חזור לשלום ן גם להצלחת א רבי שמואל בן שולמית רחל רפה שלמה כן רבותיי אנחנו בדף כא אבל אנחנו נתחיל מדף כ עמוד ב ככה רוצה מאיר לשים לב מאוחר אתם יודעים כבר שעה 10 צריך ללמוד לא לא באים פה לדבר כ עמוד סדר איתמר ראיתם איפה אנחנו איתמר תודה בעיה רב כהנה אמר רבי יוחנן כמה שורות מלמטה זה 2 4 6 8 10 איזה 12 שורות 15 אדמ רב כנה אמר רבי יוחנן איןו

צריך לעלות לו שכר רבי אבוא אמר רבי יוחנן צריך לעלות לו שכר למדנו על זה נהנה וזה לא חצר אדם שדר בחצר חברו זה נהנה והוא לא חצר הוא לא מזכיר לא כלום הוא נהנה וזה בצורה כזאת שזה נהנה וזה לא חסר אומר מחלוקת בן רב כהנה אמר רבי יוחנן אין ו צריך לעלות ו שכר ו רבי אב הוא אמר בשם רבי יוחנן צריך להעלות לו שכר נמצא מחלוקת המוראים בדעת רבי יוחנן אם זה נהנה וזה לא חסר צריך לעלות סר לא מחלוקת הם מוראים בדעת

רבי יוחנן אמר אפפה אדי רבי אבהו שאמר בשם רבי יוחנן צריך לעלות לו שכר כ רבי אבוא אמר רבי יוחנן צריך לות שכר לא בפירוש תמה זה לא הלכה ממש שמע מפי רבי יוחנן אלא מקללה ת הבין מכלת דבריו של רבי יוחנן שזה נעלה וזה לא חצה צריך לעלות לו שכר מה היה דתנן נטל אבן או קורה שקדש הרי זה לא מעל גזבר מדובר בגז שהוא כמו בעל הבית של ההקדש גזבר שלקח אבן או קורה של הקדש בשוגג הוא חשב שהאבן הזאת שלו זה לא של

הקדש או הקורה הזאת שלו לא של ההקדש הרי זה לא מעל למה רשות הגזבר זה כרשות ההקדש והוא לא הוציא אותם לחולין שמעול ולכן לא מעל אותו דבר הוא לא שינה בה שום דבר שיקנה את זה על ידי שינוי או שהוא מוציא מרשותו או שהוא משנה בה הוא לא שינה ולכן לא מעל אבל הנ תנה לחברו הגזבר נתן את האבן את הקורה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל הגזבר עצמו מעל למה יש לגזבר רשות למכור דברים של הקדש אז כיוון שהועיל נתינתו שיקנה אותה חברו ויצא

מרשות הקדש נתן לחברו להנאתו אתה מבין של הגזבר לא לטובת הקדש אלא להנאתו מעל הגזבר חברו לא מעל למה כשהגיע לרשותו זה יצא לחוי לכן מה שהוא רוצה יכול לעשות איתה אז מי שהוציא אותה לחולין הוא מעל מי זה הגזבר והוא צריך לשלם להקדש ואשר חטה מן הקודש ישלם הממשיך בנאה לתוך ביתו הגזבר לקח את הקורה בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה ק אבן למגיד שם אותה בערובה הרי זה לא מעל עד ש יהנה ממנה אוז מטרתה יש פירות והוא נהנה שלא

יתרבו הפירות מגשמים שלא יהיה בעיות אז אם בנעל לתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שהדור תחתיה שווה פרוה אז מעל ואמר שמואל והוא שניחש בארובה לא שקבע אותה בכותל הניח אותה אז לא שינה בה כל זמן שלא שינה בה לא מעל אבל נהנה ממנה שוה פרוטה מעל ויתיב רבי אבהו כמה דרבי יוחנן נשב רבי אבהו לפני רבי יוחנן באותו זמן כמר משמ דשמואל זאת אומרת הדר בחצר חברו שלו מדעתו צריך לעלות לו שכר משתק לה אז הוא אמר את המשנה הזאת שאדם שדר בחצר חברו

שלא מדעתו צריך להעלות ו שכל הדר בחצר חברו שלו מדעתו צריך לעלות ו שכר שאם לא כן גם נקדש אין מעילה שווה פלוטה ושתק לרבי יוחנן לא השיב לו אומר לפי דברי כבודו משמע מי שגר בחצר חברו ושלא מדעתו צריך לתת לו שכר למה אם לא כן אז גם לגבי הקדש זה לא מעילה שווה פלוטה זה לא מעילה לא נהנה מה נהנה אלא אם אני אומר זה חברו נהנה אז גם זה ראיה שגם ההקדש הוא נהנה ולכן ההקדש מעל הגזבר מעל אז מפה מה שאתה אומר

שהגז מעל מה שמ מ שדר בחצר חברו צריך ללות לו שכר זה בשם שמואל כן בשם שמואל ושתק לה זה הראייה רבי יוחנן לא השיב על דבריו מפה הבין רבי אבהו שדעתו של רבי יוחנן שאדר בחסר זה נהנה וזה לא חסר צריך לא צ שכר א הוא סב מדי שתיק מוד רבי אב חשב רבי יוחנן לא השיב ע דברי שמון משמע שהוא מודה לו שחייב לכן אמר רביבו בדעת רבי יוחנן שחייב רב פפה סובר בלא הי לא הפירוש ש בשתיקתו של רבי יוחנן מודה לו אלא

הפירוש השגוי ללא אשגח ב דרבה אומר לא השגיח בכלל דבריו לא צריך להשיב לו על זה לכן הוא שתק אומר מה מדבר איתי בכלל אפילו לא צריך להשיב על השאלה הזאת הוא לא הסכים רבי יוחנן להשוות את הדין שנהנה מן ההקדש שלא מדעת הקדש לנהנה מחצי חברו שלא מדעתו כ דרבה למה כ דרבה הוא סובר כמו רבה דמר רבה הקדש שלו מדעת כדיו מדעת דמה אתה רואה אומר זה חשוב כנהנה מדיות בידיעתו לא שייך אי אפשר אלא ככה אי אפשר להנות מהקדש שו מדעת למה לא

שייך להנות מהקדש ללא דעת השכינה ולכן אין שייכות בין הקדש לנידון שלנו הנידון זה נהנה בחצר חברו שלו מדעתו והראיה אתה רוצה להגיד קדש שנחשב נהנה מחצר חברו מדעתו אז זה בדאי חיה בשל זה נהנה מחצה חברו לדעתו בסדר שמואל עצמו הדר בה אה יפה גם שהוא חזר בו בכלל שומרים שבגלל זה רבי יוחנן לא חש לענות מה הוא לא מתייחס לשמוע שומר שמל תודה שחזר צרמו שאתה איתי זה של שמאל כן עכשיו של היום אז מה לדעת שמואל לא צריך שח על על פי הרובה

בקדש בכל מקרה מעילה כי אין שלו בהקדש שמואל אמר והוא שהניחה על פי הרובה ואז יהיה חיב לא זה בדאי חייב הניח אותה על פי הרובה ננה שווה פשוטה זה גמרנו זה נהנה מהקדש מעל שלח לרבי אבא בר זבדה למרי ברמור שלח לו רבי אבא בר זבדה למרי ברמור באם מנה מרב הונה הדר בחצה חברו שלו מדעתו צריך לעלות ו שכר או לא תשאל אותו בבקשה מרב הונה על הספק משדר בצ חברו שלא מדעתו לא שאל אותו רישו לא כלום צריך לעלותו שכר או לא הדח

הי נש דרב הונה עוד לא הספיק מרי ברמר לשאול את רבונה נפטר טוב שאל את בנו אמר לרב ב רבונה אכי אמר אב מרי משמי דרב אין הנו צריך לעלות ו שכר זה הלכה אחת לא צריך לעלות ו שכר ועוד הלכה והשוכר בית מראובן מעלה שכר לשמעון מי שסוכר בית הסוכר א שכר בית מראובן נותן את הכסף השכר לשמעון שמעון מה יבד סוכר בית מראובן צריך לתת את הבית את הכסף לראובן מה העניין שמעון שמעון מה עבדתה איזה עסק יש בבית שיקבלו את השכירות חייקה אמר

ונמצא הבית של שמעון אדם שכר בית מראובן ונמצא הבית בכלל לא של ראובן הבית של שמעון מעלה לא שכר למי לשמעון כן נמצא הבית של שמעון יעלה שכר לשמעון מדעתו של שמעון א לא אז הגמרה אומרת טרטה שתי הלכות שאמר רבונה סותרות אם אדם חצ שלא מדעתו לא צריך לות השכר אז גם מי שגר בבית שמעון שלא מדעתו הרי השכר של הבית שכר שכר את הבית מראובן צריך להיות הדין שא צריך לעלות לו שכר הגמ אומרת צת הגמרא ה דקי לאגרה ה דלא קימה לאגרה מרה

מתרצת ההלכה השנייה נאמרה באופן שעומדת החצר לשכירות לכן זה נהנה וזה חסר וחייב אפילו כשדר בה שלא מדעתו ה דלא קיימה להגרה ההלכה הראשונה שמרנו באופן שלא עומד את החסר לשכירות לכן זה נהנה וזה אינו חסר פטול כלומר זה הבית עומד השכר אז צריך לשלם את צריך לשלם את השכר לשמעון אבל זה הבית לא עומד הגרה לא צריך לשלם מובן פשוט לא עומד להגר אבל שלא מדעת ללכן לא משנ משמע תדייק מכאן אם לא קיים להגרה וזה מדעתו כן צריך לשלם אתה יכול לדייק מפה כי

פה זה שלא מדעת אתמר אמר רבי חיה ברבין אמרו ואמרה לא בשם רב אלא אמר רבי חייא בר רבין אמר רב הונה בשם רב הונה הדר בחצר חברו שלא בדעתו אין הוא צריך לעלות לו שכר ועוד הלכה וזוכר בית מבני העיר א מעלה שכר לבעלים בעלים אבידתו שכר מבני העיר תן לבני העיר כון שכר בני העיר יתן להם משמע אין לו בעלים בכלל אומר החיק אמר נמצאו לו בעלים ונתברר שבטעות שכר מבני העיר מעלין להן שכר לבעלים טרטה ההלכות עוד פעם סותרות אחת השנייה כמן שהדר

בחצר חברו שלו מדעתו לא צריך לל אותו שכר ממילא גם זה שגר בבית בטעות שכר את הבית ונתברר שדר שלא מדעת הבעלים צריך להיות פטור למה אתה אומר מעלה להם שכר קמה לאגרה ע לא קמה לאגרה הלכה שנייה אומרת נמצא זה נעני וזה חסר לכן אפילו שזה לא מדעת בעלים צריך ללות להם שכר למה זה קים עלי הגרה ה זה לא קים עלי הגרה ההלכה הראשונה שעוסקת בחצר זה באמת לא קיימה באגרה ולכן אמרתי לך לא צריך לעלות אם שכר זה הכל אז עכשיו הוא הבין

יצחק אם לא מדעתו זה לא אם קיים עלה הגרה מעלה שכר לא קיים עלה הגרה לא מעלה שכר אמר רב סכור אמר רב הונם הרב תגיד אפילו מדעתו הדר בחצר חברו לאט לאט אני שומע אותך ראיתי עכשיו עניתי לך עוד קצת עוד קצת אני אלמד עוד ויענה עוד לאט לאט אמר רב כורה אמר רב הונה אמר רב אדר בחצר חברו שלא מדעתו מד אין צריך לעלות את השכר למה בזה מדובר בחצר זה לא קיימה לעגלה אז הגר בחצר חברו שלאו מדעתו אין צריך ללות ו שכר

עכשיו לא זו בלבד שלא מחסרו דבר גם מועיל לו הוא צריך לשלם לו הבן אדם הזה שגר צו בבית צריך עכשיו לשלם למי שגר ב לגור שלו מדעתו למה הבעלים צריכים לשלם משום שנאמר בשהיה קת שער יש שד שמו שהיה עם בית עזוב אף אחד לא גר בו אז קטת שער הוא מזיק לשער בית שאין בו בני אדם אז השער אז יש גר שמה שד ואז אה שעירים כן שעירים מרקדו בו שני פירושים לכן הרב אמר ל בית ר כד שים בו דברים ואז לא יבואו

שד כן צריך פעמים לבקר בו אמר מור ברבש נכון יש שתי פירושים אמר מור ברבש לדידי חז לי הוא מנגח כתורה אומר הוא ראה את השד הזה ששמו שהיה ככה השם שלו אומר הוא אם יש בית שומם הוא נוגח בו כמו שור מקלקל את הבית הקירות זה יש בהם בעיות אבל אם הוא בא אחד שקוראים לו יצחק בא בפנים בורח רבי יוסף אמר יש תועלת נוספת נגרמת על ידי שאדם גר בבית מה מה שבתה בתה מיצבה יתיב אומר בית מיושב מתקיים לא חרב אבל אם הוא

לא מיושב הוא חרב למה יושבי הבית גרים שמה רואים זה נהיה סדק מתקנים זה נשבר מתקנים זה נהיה כך מתקנים אבל אם לא כן נהייה סדק על סדק ואף אחד לא מתקן חר צריך לסתום את הסדקים מה בניו מה נפקא מינה להלכה בשתי הדעות כבני גם משתמש בה בסיבה ותבנה הנה עם בעל הבית בביתו משמש בו כאוצר של עצים תבן שם שמה דברים אתה מבין אבל זה לא למגורים והלך זה וגר שם לדעת רב תועלת של הדר בבית זה שהבית לא שומם במקרה כזה ממילא הוא

לא שומם משמש לאוצר אבל לדעת רב יוסף שהתועלת שהבית מיושב זה לא עיל למה הוא רק שם שמה עצים מתי הוא בא הוא לא לא מיושב בדיירים שבודקים תמיד צריך לסדר מה לתקן מה לעשות אתה מבין מזוזות לא מ נקא מנ לתשלום צריך צריך לשלם למי לבעל הבית הוא לא חושב שצריך לשלם למה נפק מינה מה בינה נפק מינה למשהו כן אומר שלא הילה בית וחייו לא העיד הבית אז חייב ההו גברה ההו גברה מעשה ציום הש למעשה ההו גברה דבנה פדנה קלקלתה ד תמה בנה

בניין יפה הבילה משהו טוב על על הקרקע של יתומים שהיא עשוייה לאשפה לא לא היה ראוי לשום שימוש אתה מבין זה של והוא גר שמה ולא שילם שכר ליתו מהיה הגב רב נחמן פטני מנה לדני מנ גבה ממנו אמר לו תשמע תן לי את ה אתה לא יכול להיכנס פה זה ברשותי עד שתשלם ליתומים מה זה אתה לא משלם למה קסב רב נחמן אדר בחצר חברו שלו בדעתו צריך להעלות אותו שכר האם הנה זה ראייה צריך לעלות להם שכר לא אומר לא ההוא מקרה רמנ אבוד

רב והבה להו טמה דבר מועט כן זה קרמון קרמן מפרס קרמן שד יש קרמן יש קרמן שד ננה וזה ח זה קרמן שהמה שמע ככה היו גרים בקרקע הזאת באוהלים למה היה להים לשים שמה סחורה עניינים אזה קמה לאגרה יהבו להו לתמה דבר מועט שה נתנו היו נותנים מעט שכר על הקרקע אז יוצא שהקרקע קיימה לאגרה אז זה נהנה וזה חסר אז לכן אמרלה זיד פייסנו לי תמה בסכום שתרצה בו אבל לך תפיס אותם ולא אשגע לכן הגבה רב נחמן פדנה מנה לכן לקח לו את

זה אומר לו חביבי לך תשלם לך תשלם לא משלם תפיס אותם לא מפייס אמר לקח לו את ה הביא שומרים סגר לו את הבית עד ש תלך תפיס אותם אחר כך נתן לך אמרנו במשנה כיצד משלם את מה ש נהנית אכלה בתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה ש הזיקה אתם יודעים בהמה שאכלה שן שן חייבת רק בחצר הניזק ברשות הרבים לא חייבת למה מי שם פירות וירקות ברשות הרבים אז לכן לא חייבת הבהמה הולכת היא דרכה לאכול זה שן היא לא יודעת זה

פרטי של מישהו אבל אז ברחבה לא משלמת אבל אם זה בצידי רשות הרבים משלמת בוא נראה איפה אנחנו שלח לרבי אב בר זוודה ל איפה אני לא קצב נשנ את מה שנהנת אמרנו במשנה הם מחלה בתוך הרחבה משנ את מה שנהנת אבל בצידי הרחבה מצלת מה שהזיקה אמר אמ מה זה מה שנהנת כי בן כ הרוויח ארוחת צהריים לא יתן לו של סלט פירות וירקות וכל מה שהי אכלה אבל יתן לו צל שעורים קש אמב רב הוא מחזרת וב מחזרת כן מה שאמרנו שאוכלת מצידה הרחבה

משלת עצמה שהזיקה היא עומדת הבהמה ברחבה אלא שהחזיק הטה את ראשה לצידי הרחבה ואכלה משם פירות לא צריך שהיא תעקור את רגליה והיא תלך לצידי הרחבה ותאכל מספיק היא עמדה ברחבה עצמה והיא פשתה את צברה לשם ואכלה מהצדדים משלם את מה שהזיקה שמואל אמר לא שמואל אמר אפילו מחזרת גם מחזרת רושה בתוך החווה לצידי החווה נמה פטור רק משלם את מה שנהנה כמו דין שן ברשות הרבים לזה לא משונה שתאכל כך למה הבהמה ככה היא הא פושטת אתכל הצדדים היא רואה היא לוקחת בכל כאילו המחלוקת

שלהם הולכים לפי הגוף הבהמה או לא בוא נראה ושמואל איך היא משכחת לה למחייב איך פרש דברי המשנה בצידי רחבה לשלם מה ש זיכה הלא כתוב במשנה אתה אומר שמואל אומר אפילו מחזרת פטורה אז איך הוא פרש תד רחבה כגון לשוקה לרחבה זדה וקמה בצידי רחבה אם היא עזבה הבהמה את אמצע הרחבה והלכה לצידי הרחבה כן אז היל ואין דרך שברים לעמוד ללכת ולעמוד שם הם אוהבים השברים ברשות הרבים באמצע הם לא ובים באיזה פינה בצדדים אז כמן שזה לא דרכה בכך משלמת זק שלם נזק

שלם ויקדם מתנ לה שמעתה באפה נפשה מה שאמרו רבי שמואל לא מוסב על המשנה אלא דבר בפני עצמו מחזרת כלומר בהמה שעומדת ברחבה ומחזר עוד ש צד רחבה ואוכלת מדינה רב אמר חייבת שמואל אמר פטורה ושמואל משלמת מה ש הזיקה איך היא משכחת לה חייבה אומר כגון דשב קל רחבה זלה וקמה בצידי רחבה היא עזבה את הרחבה היא עזבה את הרחבה והלכה ועמדה בצידי רחבה והחלה שם אותו דבר שמואל מקל על המזיק על בעל הבהמה שהזיק שמואל מקל ורב מחמיר על המזיק ע מתיב רב חמן

בר יצחק מה נפק מינה שאתה אומר זה מפריע מחילה מכ מתיב רב רחמן בר יצחק מפתח החנות משלמת מה שנהנית למדנו את זה למעלה נכון מהמשנה כן במשנה כתוב פח החנות א הא מאחלה מפתח החנות אחלה פירות אמרנו זה ארוך זה קצר זה כן הכלה מפתח החנות משלמת שנהנית אם זה היה אה תוך החנות אם מתוך החנות מה שהזיקה עכשיו פתח החנות מה שנהנת זה איך היא משכחת לה איזה אופן עוסקת המשנה פשיטה ממחזרת וכ אמר מה שנהנית מה שנהנית היא מה שהזיקה לו אז בוודאי

ש הרי הפתח החנות נמצא בצידי רחבה ואיך היא תאכל כש מהלכת הבהמה ברחבה היא לא יכולה לאכול משם רק על ידי שהיא תזיז את הראש שלה לשם חזרת ואמרנו שמשלמת מה שנהנת אז דווקא מה שנהנית משלמת לא מה ש הזיקה מוכח כדעת שמואל ש מחזרת לא משלמת מה שהזיקה לא כמו שאומר רב שמשלם מחזרת משלמת מה שהזיקה אז הגמרא אומרת הוא מוטיב לה והוא מפרק לה רבי נחמן בר יצחק הוא הקשה את הקושיה והוא עצמו מיישב קימה בקרן זווית ראיתם את הציור בראשי היא עומדת במבוי

צר שמתחבר כמו אתם רואים את השמטה הזאת מתחבר לממו רחב החנות נמצאת בקצה המבוי עצר בצידו מקום מפגש עם הרחב איפה שזה נפגש בצידי רחבת המבוי יצא פתח החנות פונה לכיוון המבוי הרחב לרחבת המבוי הרחב עכשיו מה היא עושה היא באה מהצר הזהב כש הולכת הבהמה ברחבת מבוי הרחב לעבר המבוי הצר הרי היא נכנסת ישר לפתח החנות שבצידי המבוי שהיא הולכת מהרחו לצר ישר נכנסת מה זה עושה והא לא צריכה להחזיר את הראש שלה בכדי לאכול אז בזה אופן עסק המשנה לכן דעת רב אין אכילה

זו משונה אז היא פטורה כמו דינת ברשות הרבים שן ברשות הרבים כי זה ככה זה ה שלה לא חזרת הראש כן אה אז מחזרת את הראש זה כאלו אזה שינוי כזה כן מה זה כמ קרן יש כן איק דמר בסדר מאיר איך מעריכים כמה איקה איך מעריכים כמה אכ לא הכמות ידעים אבל מה אני יודע אח אחר 10 קילו כן איך מיים יודעים מה זה משנה איך יש סדר הוא רואה כמה היה לו כמה אכלה אתם רואים הוא יודע היה לו פה 100 קילו נשאר 90

קילו מה הבעיה עכשיו אם אם משלם מה שהזיקה אז צריך ממש לשלם 10 קילו כמה עולה אבל אם שנהנת לא משלם לו כמו שעורים בזול לא כי סוף סוף הרוויחה לא צריך לאכול שיעורים אי כדי עמרה מה התירוץ הרב לא הבנתי את התירוץ מה הוא מפרק ל אתה אמרת לי פשיטה ממחזרת ובכל זאת כתוב במשנה משלמת מה שנהנית אז דווקא מה שנהנית לא מה ש לא מה שהזיקה וקשה על רב רב אמר שמשלם שהזיק הרב אומר זה לא מחזרת היא לא מחזרת את הראש אני זהזה

הוא מצר לך ציור כזה שה הולכת דוגר והיא אוכלת בלי להחזיר את הראש מהצד אז היא נמצאת ברשות הז הי לא היא נמצאת היא הולכת זה ברשות הרבים והיא הולכת שם וזה מקום צ זה מה שיש ללכת היא באה מרחבה וי אכה לסמטה וזה מה שיש לאה אמרנו שהיא משלמת מה שנהנת כן כן אקד אמר דדעת ר מה שהזיקה תלוי במחלוקת אכד אמרי מחזרת כול בלי גד חייבת למה לא לא היה לה להחזיר וש למה תחזיר את הראש שלה תתפוס את את זה עם המושכות למה

תחזיר את הראש זה בגלל שזה נ רשות הזה לא בגלל שלא היה לה להחזיר את ראשה לצידי רחבה ולאכול זה הזק משונה חייבת משום קרן רשות הרבים תן ל ראשי מחזרת כולם עלפי גדר חייבת יש ראשי ככ מה הוא אומר הוא לא אמר כן אבל לא היה לה להחזיר רשו צ כן אז זה קרן למה החזירה את הראש זה משונה כי פליגה במקצה מקום רשותו לרשות הרבים הנה הח מהשטח רקע שלו שימוש בני רשות הרבים אז את קותלי חצרו בנה משם מלפנים אז זה היה שטח

שלו במקום שיבנה משטח אפס הוא נתן מקום לרשות הרבי ואחר כך התחיל לבנות הניע חלק מהשטח וכן עכשיו אותה קרקע השטח הזה נכנסת הבהמה משם ואכלה בלי מחזרת ואחי התמר אמר רב לא שנו אלא מחזרת אבל מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים ושם שמה פירות ואחרי בהמה כדרכה פטורה שמואל אמר אפילו מקצה מקום מרשותו רשות הרבים ו נכנסה שמה בהמה ואכלת חייבת אז הגמרא אומרת למה רגע הגמרא אומרת למה בבור ברשותו כ מפרג האם נאמר טעם מחלוקתם אם אדם חפר בור ברשותו אחר כך הפקיר את את

הבור שלו את רשותו לא לא הפקיר את הבור הפקיר את רשותו והיא נכנסה לשם בהמה ונפלה לבור והוכה שם בזה נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל עוד מעט לקמן האם נאמר פה בזה נחלק הו למה בבור ברשותו כמו רבי ישמעל ורבי עקיבא כם פני גי רב שמואל אם חייב על איזה פטור רב ד אמר פטור שמקצר רשותו כפות פטור כסבר ברשותו חייב עלזה קו אז גם כאן אם הייתה בהמה מחליקה על הפירות ניזוק היה חייב לשלם מדין בור לכן הם מחלת הבהמה פטורה כמו אדם מניח דבר

שמזיק ברשות הרבים חייב שיש לכל אדם רשות לזכות בו ולבהמה יש רשות לאכול זה הפקר שמואל אמר חייב מקצר רשותו חייב על אכילת פלות כסבר בור ברשותו פטור על איזה קו למה ברשות עשו עשה את זה ברשות ף כאן אם היייתה מחליקה חמ מה מהפרות היה פטור לכן אין רשות לאדם לזכות לזכות בהם ולבהמה לאוכלם ולכן חייבת הגמרא דוכה אמר לך רב לעולם ימלך תהפוך דף לעולם מלך באלמה בור ברשותו פטול באלמה בור אדם שחופר בור ברשותו ובקיר רשותו אבל לא הפקיר בורו ונפלה בהמה והו

זכה פטור למה התורה לא חיווה בור ברשותו אלא כשהקירות וכאן הוא לא הפקיר את פירותיו ממילא אין דינם כמו מניח הזק ברשות הרבים שיש רשות לקח טו לאכלו אף על פי כן פטורה הבהמה על אכילתם לא זה לא כך למה אין ושנ אחד דאמר לו כל כמנ קרבת לה לפרות לפרות אומר אומר בעל הבהמה לבעל הפירות אין לך רשות לקרב את פירותיך לרשות הרבים למה הקסה את הרשות הזאת לרשות הרבים ה הוא מחייב ו לתורה אתה לא יכול אתה לא יכול לקרב את הפירות שלך לרשות

הרבים ואתה הבהמות אתה יודע שהם לא יכולים להתגבר הם בטח שיאכלו היא לא יודעת זה שלך לא כתוב שלט היא אוכלת אי אפשר למנוע את השור מלאכול בן אדם אתה יכול להגיד לו אל תאכל צום אבל שור אתה לא יכול למנוע אותו רה אוכל אוכל אז זה שיטת רב איך שאפילו שעבור פטור ה פטור כן הרב לא אומר פטור בבור כן גם בפרות הוא אומר שנהנת זה כמו בור משלמת מה שנהנת לא מה שהזיקה שמואל אמר משלם את מה שהזיקה אתה צודק שמואל אמר בעלמה ב

ברשותו חייב מי שחופר רשותו חייב בעל הבור לזק הבהמה למה הפקיר את רשותו אפילו שלא הפקיר את בורו חייב אבל כאן לגבי מניע פירות הם מחלתם חייבת למה דב שתמה בור קל ממר לב דעתה בשמה בור היא נפלה והו זכה חייב בעל הבור למה לא ראת את הבור לא ידעה להישבר ממנו כן אל הפירות מ ק ממר דעתה אחזה להוא מה אתה אומר לא ידעה הרי ה ראתה אותם והיא אוכלת אותם לכן חייבת על אכילתם טוב מה אתה רוצה לעשה לה מה יעשה לה ה מכווה

מה שהחליקה בפירות לא אכלה אותם כילה היא חייבת ה החליקה מה שומ שח לא כתוב כך אפילו אם החליקה פתור זה החידוש ור לנור נשבור כשות נכנס רש חיו בעל בו החזה ואפילו חלקה בין פטו ג כ כלה בור אני מלה ברשות הרבים ין לו רשות לתת שם תקלה פה מותר לו להשים את זה לכן לא נקרא תקלה ברשות הרבים הוא רואה אותם טוב גם היא ה באה לאכול מה מ חליקה אז על האכילה מה שלמר שהוא חייב מה שזי כן הגמרא אומרת עכשיו חוזרים לספק

הראשון אמר לו אחלה מצידי הרחבה על ידי החזרת הראש חייבת או פטורה למה מחזרת הנאי זה מחלוקת תנאים לתניה אכלה מתוך רחבה משתלמת מה שנהנית אך לא מה שהזיקה ככה אמרנו במשנה מצידי הרחבה משלה את מה שהזיקה דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסף ורבי אלעזר אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך היא לא לכן היא תהיה פטורה מדין שן ברשות הרבים בופר כזה היא לא אוכלת אלא אלא ה רק הולכת לכן הם אכלה זה משונה חייב מדין קרן עכשיו הגמרא מבינה שרבי יוסי ורבי אלעזר לא

מדברים על אכילת הבהמה ברחבה עצמה למה כתוב הוא ביער בשדה אחר אז שחייב רק ברשות הניזק לא ברשות הרבים אלא מדברים אכילת הבהמה בצידה רחבים הרחבה על זה מדברים עכשיו שזה כרשות הרבים בכל מקום כיוון ש אועיל ואכילת שם זה משונה אז חייבת בדין קרן לכן שואלת הגמרא רבי יוסה הי נותן הכמה רבי יוסה ורבי אלעזר הי נותן הכמה שזה רבי מאיר ורבי יהודה הרי גם תנ הקמה מחייב זק בצידי רחבה מה שהזיקה אלא מחזרת קבני הו תנ קמה שבר מחזרת נ משלמת מה שנהנית רבי

סבר משלם את מה שהזיקה זהו אז לכן חיייבים להגיד היינו אתנח כמה אלא דווקא באופן שהלך בצידה רחבה ואכלה שם חיבת לזר כם מדין כרן שהואיל ואין דרכה להיכנס שם הרי זה משונה אבל הלכה ברחבה עצמה ומחזר את רושה וכלה בצדר רחבה גם משלמת מה שנהנית לא מה שה הזיקה כאילו אכלה מהרחבה זה לא אכילה משונה רבי יוסי סב משלם את מה שהזיקה אין דרכה לאל לאכול אלא להלך אז היחי בדין קרן האם ככה ה אומרת לא דקו למה מחזרת אקרב אק שמואל הם סוברים או

הסבר שמשלם את מה שהזיקה או כשמואל שסובר שזה אכילה כדרכה ואכה וביער בשדה אחר כ מפלגי הנאים בזה נחלקו מסב תדייק מהפסוק הוא ביער בשדה אחר ולא ברשות הרבים על אכילה שבשדה הנזק חייבת נזק שלה מדין שן אבל לא אכילה ברשות הרבי מור צבא רבי יוסי וביאר בשדה אחר ולא ברשות המזיק על על אכילתה בשדה הנזק חייבת נזק שלם מדין שן ולא על אכילת אתה ברשות המזיק למשל אדם הכניס את פירותיו לחצר של חברו והשור של חברו אכל בחצר שלו בחצר שלו של מזיק של בעל

השור גות הרבים חיב נשק שלם מדין שן כן נכון ככה צריך להגיד יפה אז רק ממעט רשות המזיק אבל ברשות הרבים יהיה חייב אה אז למה צריך הפסוק למעד לי ברשות המזיק לדעת רבי יוסי ברשות המזיק למה פרח ברשותי מהי בעה בטח שלא חייב איזה רשות הכנסת את פירותיך לכאן בהכרח שהפסוק לא בא עץ רשות המזיק יגיד לו מה אתה מכניס לפה אלא ולמה צריך למת רשות הרבים רשות הרבים גם לא צ ודאי מה זה רשות הרבים אלא דלפה העיקר זה רשות המזיק לא שייך אלא

דלפה מפרש את הגמרא מחלק באופן אחר בדין של ארפה למעלה למדנו בהמה ברשות הרבים פשטה צבה ואכלה פירות זה התחלת הסוגיה של היום מעל גבי חברתה של אתמול חייבת בדין ש ברשות הניזק אתה זוכר את זה אתמ צי משה ורבי ישעיה אק בניו ופ כמו שפירש רבה בדבריו במה ברש הרבים קפצה ואכלה פירות מתוך הקופה חייבת בדין קרן ברשות הרבים זה יק ביניים בין רבי מאיר לרבי יהודה ן לבין רבי יוסי ורבי אלעזר שמה שרבי מאיר הוא לא סובר כמו אלפה אלא ברחבה דרכה לאכול בכל

אופן ולכן תורה מנשל מה שהזיקה כמו דין שן ברשות הרבים תורה בכל מצ אפילו אפילו אכלה מעל גבי חברתה או קפסה ורבי יוסי דרש כלפה כמו רבי ישעיה אין דרכה לאכול על גבי חברתה לכן נחשב ככלה בחצר הנזק שיש לו רשות ני עשו ואין דרכה לקפוץ לכן קרן ברשות הרבים לכן חיב דק רק להלך זהו הרב דף כ למדנו אתזה דף כ אה בסדר אלפה כן בהתחלה כל הרשות הייתה שלו גם הרש ה שב מה ח גם את הפירות מקה גםב מת שב שרבים ש איפה

ראית הרשות הרבים שלו הוא קנה אותם מהעירייה הוא קנה את הרשות הרבים מהעיריה הרשון אני אה לא לא יודע משנה הכלב והגד שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים או או ראית מה עשה מה זה גדי גדי זהז עז לא עז קטן לא כבש נקרא גדי לא תלה כבש קטן נקרא תלה לא גדי ג זה רק התימנים יודעים הם מוכרים גדי זה קיבל רבי נחמן סר סטירה רבי נחמן סר שקרא את זה קיבל סטירה ם הוא קה משם מראש הג קה מש של ז די עוד עוד

יפה הכלב והגדי יש פה רמזים גדולים במפרשים על זה על הכלב והגדי זה תלוי בחטא אדם הראשון הרמ מפנו ג הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים אתה שומע מה שברו את הכלים אתה שומע זה לא מה שאתה חושב איזה כלים שבר אחר כך אני אגיד לך אז הכלב והגד קפצו מראש הגר ושברו את הכלים היו מנחים בחצר הסמוכה כלים של של כלים שמים פרחים אז משלם נזק שלם בעל הכלב הוא הגדי משלם לבעל הכלים נזק שלם מפני שאין מועדין למה הכלב קופץ הגדי קופץ

אז הם רגילים להזיק ככה קופצים עוד דין הכלב שנטל חררה והלך לגדיש עוגה שנפט על גבי גחלים והלך לגדיש ואכל אחר הרע והדק את הקדיש על ידי הגחלים שדבוק לחררה למדנו את זה למעלה על הררה משלם נזק שלם אכל מה זה אכל את העוגה מה נכון ועל הגדיש משלם חצי נזק הגמרא תגיד איך זה מדובר רבי אלעזר חולק וסובר שעל הגדיש נזק שלם רבי אליעזר גמרא תעמד קפסו ה נפלו פטור אלמה כסבר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור הנה אמרנו במשנה כלב הקדיש שקפצו משלם נזק שלם

משמע דווקא תקפצו אז הזיקו כדרכם חייב בעליהם לשלם למה הם מועדים לכך צריך לשמור שלא קפסו ה נפלו הם היו היו קופצים שמה אבל לא לא קפצו ללמטה ואוי קרה שהם נפלו מהגג והזיקו בזה פטול למה אין דרכם ניפול וזה אונס הוא אנוס ולכן פטור אל אך ג לא חייב אפילו חצי נזק בוא נראה עלמה כסו תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אדם שפשע בשמירה ואחר כך זה היה אונס פטור אז גם שלבסוף הזיקו על ידי שנפלו באונס לא היה לו לעלות על דעתו שיפלו הרי זה

פשע שלא שמר שלא יקפצו פטור תנ נמה אחי הכל הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושוו את הכלים משלם נזק שלם נפלו פטורים פשוט מה יעשו אונס אני אחל מן דאמר תחילתו בשעה בסופו בונס פטור אלא למען דאמר תחילתו בפשיעה בסופו באונס חייו מה יקר ממר למה פטול תחילתו בפשיעה י צריך לשמור אותם שלא יזיקו כגון ד מקרבי כלים לגבי כותל הכלים שנשברו היו סמוכים ממש לכותל של הבית שהגג איפה שהיו הכלב והגדיל במעלה בגג היו ממש חקב בקפיצה לא נפלה עליים אם קופצים לא לא זברו

את הכלים אפילו תחילתו בפשיעה לקה אפ אין פה גם אם היו קופצים לא היו מזיקים הרא אונס נפלו נפילה זה לא למרחוק זה סמוך לכותל זה שם על הגג זה לא נקר פש כן אבל אבל לאלא אני מה צריך לשמור אותם שלא שלא יקפיצו אמר רב זביד משמן רבה פעמים שאפילו נפלו נמי חייו מי שאומר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור חייב משכחת לה בקוטר רעוע תבין שמעק הגג היה רוע חלש אז זה נחשב פשיעה למה היה עליו לעלות על דעתו שיפלו מה הנהו למה נחשב פשיע

ד אלה לאסוקי דעתי דנפל ארחה היה ד דעתו ש שהלבנה וישברו הכלים סוף סוף נפל ארחה ונפול אין הוא אז למה תחילתו בשע וסופו בונסו לה צריכה בקוטל צר המעקה היצא נחשב פשיעה למה הם עשויים לקפוץ את המעקה לכן זה נחשב פשיעה מה זה הקול צר שע משופע ה המעקה היה משופע עשה כמו גי אז יכולים ליפול ממנו רשי השי אומר שמעק משופע אחנ מגם זה נחשב פשיעה הם אוים יפול מהמכה לכן קפצו על המעקב ונפלו אז זה מודעים שחייב לא הנפו פור לעולם תחילתו בכותל

רוע או כותל כזה שהמכה משו הלכות חב הלכות אנח רחוב חול המועד סימן קלג לא צק תקג לא יש לנו עוד הלכה אחת לפני כן ב רפואה מותר בכל המועד לא גזרו חכמים משום שחיקת סממנים מותר לעשות אפילו מנח גמורה בכל המועד אבל טיפולי שיניים רק אם יש לו צער גדול מותר אם איןו צער אסור אפ ב קודם תק לבז איפה אני כן גם רופא לפעמים אדם צריך יש לו איזה עבודה חייב לעשות הרופא אומר לו אתה צריך לטחון ברחיים נגיד לעשות יש לו עבודה מותן

וגם להוציא תפרים למשל מותר בכל המועד וח תעשה את זה אחרי המוע גם מי שחולה עצבים גדו לא מותר לו בך עולם הועד לעשות ריפוי ועיסוק יש להם בחצרות אני מדבר לא הגבי כלום צריך לסדר את זה יש אחד אני מכיר אותו מוכר פרחים כל החולים וזה עובדים שם למה שאיין להם ריפוי ועיסוק יש אחד יש לו סקום עם זה אחד פעמי למלות לונים וזה זה הם ממלאים כן מעסיק אותם אני מכיר את הבחורים שעובדים בזה מעס אה מעס קור כן מה לא יודע מעס הם

צריכים להתעסק באיזה דבר מה יעשו כל ישו ככה מסכנים סימן קלג מלאכות שמותר הנה מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו קיבל מלכתו במועד למה זה שלא יבואו למעד בשמחת יום טוב לקות עצים מהמחבר זה גם כן בשביל לחמם את הבית לבשל להתיר שכר בין של תמרים בין של שעורים לצורך המועד אבל שלא לצורך המועד אסור ות ערק ערק מי הוא איןו צריך לצמצם אלא עושה ב רווחה לעשות מהם לא צריך לעשות מעט אם יותר יותר מה זה כל כך זה הערק זה שמחת החג מעניין אבל

לא יערים לטחון או לעשות שכר יותר בכוונה או אם יש לו קמח או שכר ישן לא יערים לעשות אחר ויאמר מזה אני רוצה אבל אם יש לו לחם פריד חונב פת זה פת חמה עדיף ועדים בשכר אם השכר אם החדש עדיף בלא הערמה שרה למה זה עכשיו הוש של תאנים כמו בוחה המכשיר הזה של הארץ זה עובד ימים ולילות כן אני לא מכיר את זה כמשל לתקן מקרר מותר מיקסר מותר מה יעשה עכשיו מה יהה תיקון בעדות שמש אגוף צורך הגוף מותר יוסף מה תיקון הטלפון

פלאפון תקול פלאפון הביא דעת הגון רב שלמה זמ רבך לאסור בדבר צריך מעשה אומן נפש אבל אבל אם זה של חנות הטלפון דבר ד דבר כן אנשים וצים הזמנות וזה מותר טייפ מערכת הגברה כזה מפה משקפיים משקפיים זה משקפי שמש מכשיר שמיעה מה הוא ותב מותר אוס במה משקפיים כל זה משקפיים פשוט אגרות משה כתב שודאי מותר אגרות משה או באר משה אגרות משה פשוט באר משה התיר אפילו אם מתקן לשם נוי גם חם עובדיה מתיר מתקן לשם נוי שהיה לו יפה זה ארוך מאוד מביא

אלב זה לא צורך הגוף לשם נו מותר לעקור פשתן אפילו אם לא לצורך גבעול אלא רק לזרע פשתן מפני שראוי לכסות בו את הרוחניים תני תמרים ולעקור קישוט שראוי לעתיד בו שכר לצורך המועד זה צמח אתה יודע שירה כן נכון בתוך זה זה הכלי ששמים בו בירה זה הגרים ששמים בתוך ה כן שמים אותו בתוך הבירה שמים בתוך הבירה כן המכינים בו הקישו הזאת א לא ידעתי ולעקור שומשומין עכשיו ו יכול לאכול מין מותר יבשים ג' פירות זה עכשיו של של מחר פירות שנתבשלו כצד מנח

ד מותר וקטן כדי לאוכלן ואם קטן לאוכלן בותר חושש שם יטעו אם לא יכ בשם להוציא לחה מהם יכול לכוב שם כל אומר יצחק אותם אבל אסו לכתם תחילה כדי לכוב שם לאחר המועד ואם הוא דבר שאינו נמצא אחר המועד ק אותו לחפשו כמו יש זיונס זה העונה שלהם עכשיו בפסח אם אדם לא יקנה אותם עכשיו אז מה יעשה אחר כך דבר לא אחר כך לא ימצא ואשתו מאוד רוצה לעשות את הז תונס אז זה כאילו דבר עבה לא אה לא דבר ה זה אצל אצל

המה אצל המרוקאים זה טין דבר גדול אצל העיראקים זה איך זה נקרא היום הביאו לפה כיבושים חלל כן טרשי לא זה משהו אחר זה עוגה בן אדם אתה מערב עוד צד אדם דגים כל מה שיכול לצוד אתה רואה נכון רבוני דברים הוא מולח הכל במועד שהרי אפשר שיאכל מהם במועד אם חות אותם מהמלח אה זה עושים את זה דג מלוח הרינג אדג של אשכנזי אז מה הוא הוא היה הוא שוחט אותם הרבה הרבה עד שזה תרכך לו מהזה בידו פעמים רבות עד שתקחו רשי מרן אומר

מותר לצדן בפריסה שניכר לכל שהוא צרך המועד מותר כולם יודעים שזה לצורך המועד לא אבל אתם המרוקאים לא אוכלים דג מלוח נכון לא אה אה טוב טוב נראה מ כן האשכנזים במקום לבשל הם אוכלים כזה לא גם בליל שבת הם אוכלים אותו בטור דג אה הרין בבוקר גפש הרין בבוקר על ה מציות האלה פותחים עעם זה כל מלאכות שא צורך המועד שעושים אותם אומניה עושים בצנעה כצד ציידים של חיות ועופות והתחנן והבונים כופים ענבים למכור בשוק הרי אלה עושים ב שנעה לצורך המועד מותר לחלוב בבהמה

אפילו שלא צריך מועידה בדבר האבל מה יעשה אז מה גם מותר ליהנות מהחלב אם הוא נהנה אם התרת לו דבר עבד אז תתיר לו גם ליהנות מה להתיר לו לחלוב מותר ואחרי זה תאסור לו ליהנות או שאתה מתיר או שאתה עוסר הגענו תקלד עכשיו זה מותר לכבש עכשיו מרן אה סליחה הרמבם המהם חנוכה צחיר לרכות חנוכה למדנו כבר רמבם כל לכות חנוכה אבל מנדר נלמד צריך כל אחד שיכין את החנוכה החנוכיה שלו יש לך חנוכיה אמרנו בלי נדר אני אקנה מכסף טהו אה יופי איזה מספר

925 צבע כסף או מכסף יופי ככה כן לאומר בלי ד כדי לא לעש יופי יופי בטח זה מה הביה כמה ולה כמה שעלי העיקר שיהיה לך נחת בנים צדיקים יהי ל שאני לומד תורה זה הנחת שלי ללמוד מהרש רב רבנן זה וזה המקדש שתי נשים שאסור לישה שתיהן משום ערב קה אחת סליחה אני דף לח פרק תשיעי כתוב על זה י כסלו המקדש שתי נשים שאסור דשה שתיהם משום ערווה כאחת אינן מקודשות כיצד כגון שקידש אישה ובתה או שתי אחיות כאחת אין אחת מהן מקודשת בטח

מה זה אמר להם שתיכן מקודשות לי אין אחד מהן מקודשת כל אחת אסורה קידש נשים רבות כאחת ואמר הכל אכל מקודשות לי היו בהם שתי אחיות או אישה או בתה כיוצא בהן אין אחת מכולם מקודשת מה זה אין אחת מכולם מקודשת אפילו מאלה שאינ חו לא פ אם תתקדש אחד מהמהם לא יהיה בכך איסור אבל שתיהן אינל מכל מקום שתיהן אינ אין אחת משתי החיות מקודשת אין אחת מהן משתי אחיות אבל כל אנשים אשר כן לא עכשיו הבנתי לא זה הפש אם אמר להן הראויה מכן

נביאה מקודשת לירי כולן מקודשות חוץ מהחיות או עכשיו זה משמע בהתחלה אחד מהן כלום אף אחד כן איפה הפירוש שתי נשים שאסו לליסה הן אחת מכולן מקודשת ואפילו אנשים שאינן באיסור משום משום שקלל בדברו את הנשים הקרובות זו לזו לא ריות יחד עם הנשים הראויות לא התכוון לקדש אז כולם אף אחד לא מקודש אז טעיתי אם אמר להם ות מכן הביה מקודשת הרי כולן מקודשות רוץ מהחיות או אישה ביתה וכיוצא בהן וכן אם אמר להן הרי כ מקדשות לי והייתה בהן שבחה או גוייה או אישה

אחת ערבה כגוון ישת איש או או בתו או אחותו וכיוצא בהן אין אחת מכולן מקודשת ואם אמר רויה לכם מקים לביאה מקודשת הרי כולם מקודשות חוץ מאישה שאין קודשים טופסים בה יפה אמר לי שתי האחיות הרי אחת מכם מקודשת לי בזה ונתן להם פרוטה או שקיבלת אחת על ידי חברתה לכן אומר אב אחד מבנות מקודשת לי וקיבל אב קדושה כול צריכת ממנו מגט גט ממנו ואסור לו לבוא על אחת מהן פני ש קדושים תופסים בהן פ שאי אפשר לבוא על אחת מהן תראה כולם צריכים גט

ד' העושה שליח לקדש לו אישה פילונית והלך לקדשה לו קדשה שליח בעצמו לאמה או לבתה או לאחותה ואיין ידוע איזה מנ קדושה ראשונה שהין צריכות גט ואסורות עליו מה עשה עשה שהלך לקדש לו אישה פלונית והלך ל לקדש והלך לקדשה לו הלך לקדש לו אותו כן וקידש למשלח בעצמו לאמה או לבתה או לאחותה בשביל עצמו ואין ידוע איזה מנת קדשה ראשונה עכשיו הוא לא יודע איזה שתיהן צריכות גט ואסורות עליו על מי על השליח ל המשלח שתיהם לכן אישה שעשתה שליח לקדשה ולך בקדשה היא עצמה

לאחר ואין ידו איזה מהן קדם שניהן נותנות לגט אם רצו אחד נותן גת ואחד כונס ה בבי דברים אמורים חוקין אבל אם קדשה שליח לאב קדשה היא עצמה לבן או לאחי כיוצא בהן שניהן נותן גת והיא אסורה לשניהם באיזה אופה נאמר הדין ש שאם רצו האנשים אחד נותן נגת והשני יכול לקנוס אותה חוקין אבל הם קדשה שליח לא בסדר אומר שלוח צ קדש לי אישה הו מת השליח ואין יודע אם קידש לו אישה אם לא קידש הרי זה בחזקות שקידש שחזקת השלי רושה שליחותו ווא ואין

ידוע א איזה אישה קידש לו הרי זה אסור בכל אישה שיש לה קרובות שאיין ערבה עליו כגון אישה שיש לה בת או אם או אחות כ יוצא בם אתה רואה מה זה וואי וואי וואי שאם תאמר עישה זו שממ כד לא לשלוחו או אחותה או בתה מותר אובדה באישה שאינה קרובות כגון אלו אין לה קרובות אחות בת אין לה היייתה לה קרובה אחות או אם כיוצא בהן והייתה קרובה אשת איש בשעה שעשה שליה אלפי שהתגרשה קודם שמ שלי הרי זה מותר בה ן אומרים שמחי ש

קרבות אחר ששה ש הייתה ראוייה בשעה שעשה שליח ואין אדם עושה ו שליח לקדש אלא אישה שיכולו לקדשה בשעת השליחות יפה זה בסדר זה המי שהיה לו חמישה בנים ועשור כולם את הבין שלח לחדש להם נשים ואמר רבי הבנים לאיש שהיה לו חמש בנות אחד מבנותיה מקודשת אחד מבניה קבל הב קידושים כל אחת מהם צריכה חמישה גטין מכל האחים אול וכולם נתנו רשות לאב לקדש להן מת אחד מהן כל אחד מהן צריכה ארבע גיטן וחד צה חד מהם ווואוו וואוו וואו חט האב שהייתה לו בת

קטנה או נער שי ברשותו או בת בוגרת ונתנה לו הבוגרת רשות חדשה קדש מתו סתם לאחר אין הבוגרת בכלל עד שיפרש ואמר מתי הבוגרת שעשתה אותי שליח פח אין הבוגרת מקודשת ואחותה מקודשת מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים וכולם ברשותו וקידש אחת מהן בשעת הקידושין אמר הבעל קדש לכ את בתי הגדולה א עלפי שיש לומר שגדולה שגדולות קדש לו או גדולה ש בקטנות או קטנה שבגדול או גדולה מן הגדולות שגדולה ש בקטנות הרי כולם מותרות חוץ מן הגדולה ש בגדולות והיא לבדה מחודשת וכן

קדש בתוך קטנה י שש לומר שקטנה שקטנות או קטנה ש בגדולות או גדולה ש בקטנות או קטנה מ ש בגדולות הי כולם מותרות חוץ הקטנה ש בקטנות והיא לבדה המקודשת שמשמע בתי הגדולה שאין בבנותיו גדולה ממנה משמע בתי הקטנה שאין בה קטנה ממנה היא המקודשת י נאמן הב לומר על בתו קודם שפגו שהיא מקודשת והוסרה על הקול מהזה בידו יא אף שאמר כדי ש בתי ואני יודע מקדשת הרי זו אסורה לעולם על כל אדם עד שאמרנו דלי שלפ שה ותהיה צריך מנוגד בלבד ואף על פי

שנודע לו לא אחר שב גרה יב מה זה אסורה לא תתחתן אסור כן כן אין מה לעשות הם בבעייה לעולם הל אמר האב אני יודע למי קדי שתיה הוא בא אחד ואמר אני שקד שתיה נאמן אף לכנוס ולא צריך קדושין אחרים יג באו שניים זה אומר אני כד שתיה זה אומר אני כד שתיה שני ותים גט ואם רצו אחד כותב גט ואחד כונס כנסה ואחר כך בא אחר ואמר אני אני הוא שכדי שתה אינו נאמן ואינו עוסר על בעלה וסר ל בעלה יד האישה שעשרה שאמרה

הקדשתי ואני יודעת אמי הקדשתי בא אח ואמר אני שכד שתח כד ש נאמן תגן תהיה מותרת לכל אדם חוץ ממנו אבל אינו נאמן לקנוס שצו וכפו והיא תרגיל לו כדי להתירה טו ה אומר ישה קדשתך והיא אומרת לא קדשת הוא אסור מקרוביה והיא מותרת בקרוב היא אומרת קד שתני ומר כל זה למדנו עכשיו בגרות אומר לא דש הוא מותר בקרבות סורה בקרוביו קדשתך ו אומרת לא קדשת אלא בתי הוא אסור בקרבות גדולה הוא גדולה מותרת בקרוביו מותר בקרבות הבת והבת מקת בקרבו קידשתי את בתך ומר

לא קידשת אלא אותי הוא אסור בקרבות הבת והבת מותרת בקרוב מותר כובות האם והם אסורה בקרוביו טז כל אל שטוען הקדושין שטענה טוען שהיו שם קדושים בפני עדים והלכו למדינה אחרת ומתו אבל אם הודו שהיו קדושים בלא עדים אין כ קדושין כמו שביארנו בכל מקום שתאמר איש קידשת וא אומר לא קידשתי מבקשים ממנו שיכתוב לגט כדי להתירה לשר עם שאין לנו ב שאין לנו בזה הפסד ואם נתן גט מעצמו כופין אותו תן כתובה אם נתן מעצמו יז העושה לו שליח לקדש לו אישה והל מקדשה לעצמו

אז ה מקודש אתל השליח סור לעשות כן כל עושה דבר זה כצא בושר דברי מחמ קר נקרא רשע שאינו הגון כן הוא כתב רשע רשע 22 כןלא רשון המשנה ככה נכון יח העושה יכול להיות יש מקום אחר רשם העושה שליח לקדש לו אישה והלח וקדשה שליח הלח קדשה ששליח אומר לעצמי קד שליח האישה אומרת שלח עוד התקדשי אם לא עשה השליח בעדים הרי השליח עשו בקרבות ם בקרוביו והאישה אסור בקוב המשלח המשלח מותר בקוביה ואם החזק השלח בעדים הזו קודש לראשון יט אמרה אני יודעת אם

הקדשתי אם לשולח אם נ שולחו אם לא חזק השלח בעדים אז הוא מקודש לשני וזק שהוא שלוחו שניהם כותבים גת ואם רצו אחד נותן גת ואחד כונס כ האישה שעהה ש קדשה ולך קדישה ת ליכו בטלה של של איחוד וחזר בה ואין ידע אם קודם שקיבל הקידושין חזרה או אחר הקידושין אזו קודש בספק לכן האין שעשה שליח וחזר כא המקדש אחד מחמש נשים ואן יודע איזה מן קידש וא ו וא כל אחת ואחת אומרת אותי קידש אותי קידש עשו בקרבות כולם ונותן גן לכל אחת ואחת

בנ כתו בעל אחת ביניהם מסתלק ואם קידש בביאה כנסו אותותו חכמים שייתן כתובה לכל אחת ואחת והדבר ידוע שכתובה שכתב לאחד מהן עבדה כל אחת ואח אומרת אני שקדש אני כלי כתבת לי כתובה ואהבת כתובתי יכב השת שצא לי הכול שהי מקודשת פנוני הרי זו בחת מקודשת אל פי שאין ראיה רורה כל קול שלא חזק בבית דין אין חושיו וכיצד הוא קול שהוחזק זו שהיא בו שהיא מקודשת כגוון שבדים ידו שהיו שראו נרות דוקים מיתות מוצעות עד נכנסים ויוצאים אנשים שמחות מתקדשת פלוני היום קדשה פלונית

היום ם שמ אומרות תקדש היום אין חוששים שם הזדמנו לקדש לא נתקדשה עד ששמעו ש נתקדשה כב כן בא ד ואמרו הינו כמו שמחת וים שמענו הברה שמענו פ נשמה מקדשה פלנית בפני פלוני פני והלכו להם העדים ח אומתו הרי כו שמחזיק אותה מחודשת כגמ דברים אמורים שלא היייתה שם המתלה אבל אם הייתה שם המתלה ושמה המטלה שמה הקדשה לא זקו מקודש כצד המתלה תקדש ש תני או קדושי ספק לא זקה אלא שות בסכ דבריה ואין שם רעיה ברורה ולא כל חזק כד יצא עלי כל

שקדש לפח המטלה אם מרא דברים אם מראין דברים לבית דין שהוא כן ומכן על המתלה לא תצק מקודשת ואם לה י ולא נשמעו המתלה ועד שנשמעו קדושין אן חשין המתלה אתה יודע יש דברים כאלה היה אחד גדול מגדולי עולם משהו הוא אדיר והוא רצה אותו המלך לבת שלו ראה אותו פיקח גדול אחד מהגאונים שכחתי מה קראו לו אז הוא רצה אותו המלך לבת שלו מגאוני אשכנז רצה אותו המלך לבת שלו והי וזה גוייה מה ה יעשה עכשיו היה המנהג אם היא כבר מ אם הוא כבר

קידש אישה יש לו קשר עם זה אישה אז המלך לוקח והוא מה עשה אבא שלו אמר לו מהר מהר לך לך ל לבית חולים תראה בחורה הכי חולה הכי חולה בעולם שמתה שעוד רגע היא תמות אותה תקדש שתן קידושין וככ הוא עשה הלך קידש איזה אחת חולה מאוד מאוד ו וזהו והמלך אמר כן הנה תראה אני חתנת כבר וזה טוב אין מה לעשות אחרי איזה שנתיים רוצים להתחתן רוצה להתחתן שידוך בא שידוך והכל עומד להתחתן אומר אדוני בא הבחורה הזאת אומרת רבותיי הוא קידש אותי הנה

ו מה אמר לה אמרו לה תקחי כמה כסף את רוצה תלכי אומרת לא היה לה ברירה ון עון גדול זה היה קיבלה את זה אחר כך ה אומרת אני רוצה לדבר איתו אומר תראה אני עכשיו אכניס לך את כל הכסף הזה אני צעירה אני בריאה הייתי חולה למה אני הייתי חולה כי אני טובה לא אבא לא אמא מי זה הדוד שלי זה הרמה אתה יודע את זה ואבא שלי מיוחס ואמא שלי מיוחסת איתי איתה חולה כי אין אף אחד מי שטפל בה אבל כשאני ב כתה

באת ואמרת שאתה מקדש אותי כי בלתי חיים אני הייתי בריאה אמר אנחנו דבר דברו עם הרמה אמר כדי לכם לקחת אותה אה זה הרב תאומים ממנה יצא רב תאומים אמר הרמה תלה תאומים ואמ לא תאומים קראו לה תאומים וככה היה קראו לתאומים הרב תאומים הגאון שפל פלאות אה ראית היה גאון גאון כן אבא שלו היה גאון מפורסם יש שם אחר אני זוכר מעשה באחת זה אחר כך נהייה משפחת תאומים בתחילה לא היה מעשה באחת ש עשה עליה כל שנתקדש לבנו של פלוני אחר זמן שאלו את

אבי ואמר התנא כך נתקדשה לו לא נתקיים התנאי לא חים ל דברו אלא אמרו זה ספק קדשת וכאילו אין שם ממטלה יצא עליה קודשים קודש באו שני הובא הובא שני שני וקדשה בפנינו בודקים על קדושי הראשון שהן בקול ואם באו עדים בראיה ברורה ש מקודש הראשון אין קדוש שני כנו ואם לא מגרש ש שקדושה בכל ונושא השני שקדושה דאי וכן אם גרש השני לא קנס הראשון שחזיר גרושתו מסין אחר שטרסה לאחר כז יצא ליה כל שהיא מקודשת לפלוני יצא כל אחר כמותו שהיא מקודשת לאחר אחד

כותב ג ואחד כונס בין ראשון בין אחרון כח מקום שנהגו לשלוח סבלונות הרוצה אחר שתתאר ים שו סבלונות ובלו לה חושש שמנ קדשה וצריכה מספק והפי שרוב אנשי העיר אן אל קודם מוסין כום שנהגו כולם נשלח סבלונות תחילה אחר כך מקדשין ו סבלנות אין חוששין למה כי ה לא זה לא כ מנהג חוששים לפני האירוסים כט הוזק שטר כתובה אם דרך בקצת אנשי המקום שמקדשים אחר כך כותבין חוששין אף פי שאין שם סופר אן אומרים ש מפני שהסופר שמצא הקדים וכתב ואם דרך כלש מקום שכותבים

ו בה כ כתו ש ל שניים אומרים רינו ש נתקדשה ביום פלוני שניים אומרים לא רינו אלפי שכולם שוכנים בחצר אחת אין ז הרי זו מקודשת שאין ללא ראינוע ראיה שדרך העם לקדש בצנעה ל אמר אחד מקודשת הי והיא אומרת לא הקדשתי ארי זה מותרת אחד אומר מקודשת אחד אומר אינה מקודשת לא תנסה ואם נסת צ שר היא אומרת ונקדשתי אמ מקודשת אני אחר זמן עמדה בקת עצמה אם נתנת לה דבריה פני כך וכך אמרתי בתחילה שני מקודשת ורנו בדבריה ממש מותר את השני לא נתנת

לה דבריה או שנתנה ואין בה ממש הרי זו אסולה קדשי שני קדושי ספק לפיכך נותן לג תהיה אסורה עליו על הכל עד שיבוא הרוסה כן האישה שבאה ואמרה אשת איש אני חזר ברה פנויה אני אם נמת לדבריה יש דבריה ממש הרי זו נאמנת זה מהר מהר אבל מה לעשות מאוחר לכן צריך מקדם ללמוד זוהר דף שיג יום אחד כב והיה יום אחד ום אחד ד ום אחק חד אח בום השני רתר פר ל ח צ גופ אנו שנו לפניך כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר

סת אות מש כתוב בימר אד משה בנ ז ויאמר אד משה ך סמים נטף לימים ףח חן בנה בה בבת השת אהרון כ אהרון ם רבנן ם הקטורת כסת 3 כני מנ בכל יום שלושה מנים שום הכיפורים חזר רשת בערב יום הכיפורים כדי לק 11 סמנים היו ב ואלו הם הורי פורן ח בי מלח תן שמעון למה הי בא כדי למה הוא בא כד רגליים פדש שהוא שחומר שכל פסמים אם א אדם יכול לעמו ולמה אן ויאמר עליהם דו לאיש מחצור מע דבש נכות לות ותנים

מושכים ויאמר עליהם ישראלש נחות ים משקדים מזוזות פס סמ את הדבר הזה כתב את העבוד הז העבודה הזא ת זב פסח לשה אחדשה הו ש הקני ממכור ר זה א אדני ני ויאמר משהק וייתן אתור ו בין המת גפה נעצר ויאמר משה אה ן עליה אש מעל המזבח וש כור ולך צ כשר דבר ו ב ויאמר לי בין החיים ני ואני אשר עוזך ואני אשר וזך חסדך לאמ כי תשפ ויעמוד ח פ עם א א ישב בסתר עליון כי מלא אשת ח מצ לבעלה קום בעוד

לילה בלי רבות צמנו המלך נו קדש כחם כל הפצועים כל החולים כח כן נו צקום קדושים שבירך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ס שמ ברך ששמור צור כל הקהל כל המאזינים כדל מברך תכון זכן בבריאות בשמחה ורחמים לשנים רעננים ברבריים יהיה בשורות טובות יהיה ישועות גדולות עם ישראל ישכון הבטח עם בשורות וישועות לכן י רצון בנו