הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קח-קט הרב בניהו שמואלי שליט"א י סיון תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון י בסיוון [מוזיקה] תשפד הנה זכינו לשבת קודש פרשת נסו ואיש את קדשיו לא יהיו איש אשר יתן לכוהן לא יהיה השי כתב מי שמעכב את מעשרותיו ואינו נותן לכהן סופו שהמעשה בשבילו למשל אם הוא יש לו יש לו אלף דונם זורע אותם חיטין מוציאים לו אלף דונם אתה יודע מה זה יוציאו לו חיטים אז המעשר מזה זה 100 דונה עשירית יתן את זה לכהן עכשיו אם הוא לא רוצה לתת מה נעשה הקדוש ברוך אומר לו

אתה לא רוצה אני הכל היה שלי נתתי לך אמרתי לך תן לכהן עכשיו אני לוקח את הכל בחזרה אני אתן לך מעשר ממה שהיה איש את קודשו לא יהיו מי שמעקב מעשרותיו סוף שהמעשה בשבילו יש שני צדדים לצדקה יש הנותן ויש את השני המקבל 90% שיח לנותן 10% שייח למקבל אבל אם הנותן לוקח את ה1 א של המקבל לא מתנהג כמו שנותן צריך להתנהג איתו הקדוש ברוך הוא עושה את מקבל עושה אותו הקדוש ברוך הוא מקבל כמו שכתוב במדרש רבה יש מעשה באיש אחד שהיה מוציא

מעשרותיו כראוי והייתה לו שדה שהייתה היה זורעה כתוב במדרש מוציא 1000 קור לשנה היה נוצא ממנה 100א קור בשנה למעשר מאה קור מן המותר היה מתפרנס ו ביטו אתה יודע מה זה אלף קור ע 900 קור היה מתפרנס 100 נותן בשעת פטירתו כתוב במדרש ציבה ואמר לבנו תיזהר לתת מעשר כמו שאני נותן בכל שנה כי בזכות זה עסר בשביל תתעשר זכיתי לעושר כשמת אז הבן זרע את השדה שנה ראשונה הוציא לו מעל המעשר כמו אבא אמר שנה שנייה נכנס בו עין הרע אומר איך אני אעשה

דבר כזה ראה מה זה פיחד מה מעשרות השם פיחד לו ואז עד שהגיע למצב הצדה הציע לא תבוא רק מה שהיה נותן ל מעשרות 100א במקום אל קור 100א קור ראו קרוביו ככה עמדו ולבשו לבנים נתעד לבנים נכנסו אצלו אמר להם מה נב שתם היום כלכ חגיגי לבן אתם שמחים השדה הייתה מוציאה 1000 עכשיו מוציאה 100 אמר לו חס ושלום לא באנו אלא לשמוח איתך למה מקודם היית בעל הבית והקדוש ברוך הוא כהן עכשיו אתה נס את הכהן קדוש ברוך הוא בעל הבית את הכהן שמע

איז כה חזר בתשובה התחיל להפריש להפריש כמו שצריך זהו זה שלה איך אמרו אבותינו שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו ככ אמר שלמה המלך חוק רוחני זה כל הטוב והחסד שעושה אדם הובטח לו שזה יהיה בשבילו ולהפך להפך חס ושלום אתה יודע מה שמספרים היה יצחק תשמע היה עשיר אחד חמסן אבו קמונה מה חלם חלום בחלום הוא רואה את עצמו בתוך אולם גדול איזה שולחנות ערוכות כל טוב אנשים מסובים איזה שולחנות והוא בא עומד בפתח ניגש אליו אחד ממלצרים אומר לו בוא איתי

אותו מנצר הושיב אותו בשולחן נותן לו צלחת עם חתיכת עוף בודדת אבל מלוכלכת בעפר אומר לו מה קרה לך למה אני ככה אמר לו כאן כל אחד מכוון מה שהוא נותן עשיר זהו חלה מזה התעורר ממש כולו מלא זעה איזה חלום מיד ניגש לרב אומר תעשה טובה תפתור לי את החלום הזה אומר לו הרב נתת צדקה מימיך אומר לו לא נתן אומר לו הרב תשתה להיזכר אומר כן אתה יודע לפני כמה שנים חיתנתי את הבן ובא איזה עני עמד היה איזה חתכת עוף משלחת בעפר ונתתי

לו את זה זה הצדקה היחידה שנתתי אומר ככה זה הולך בעולם העליון מה שאדם נותן נותנים לו כן נתן חלב גבינות יתנו לו גבינות נתן בשר נתן בשר תנו לו בשר נתן חלב עם זתים עם ירקות עם סלט יתנו לו נתן חלב בלי זיתים בלי ירקות בלי זה יתנו לו לפי מה שהוא נתן כך נותנים לו אתה מבין ככה זה הולך בעלם העליון תלוי מה הוא הביא זהו נתן פרחים בטח או תנו לו את החלב עם פרחים בטח עוד ככה זה הולך בעולמות העליונים לא אני

מבין כשיש א פרחים לא צריך כבר צבע אחר הכל יש בו פרחים נכון אדם שעושה חסד אף פעם לא מפסיד לפעמים זה קשה לו קצת אבל ידע לו איך אמר שלמה המלך גומן נפשו איש חסד כלומר איש החסד שמתב לזולתו הוא רק גומל לנפשו אז הנה זכינו השבת זה היה שבת שן אחרי שבועות שזה שבת של מתן תורה ונדבר על זה בעזרת השם רק עכשיו עוד אני ממהר למה זה עכשיו אנחנו בשיעור הראשון רוצים ללמוד את הגמרא שלמדנו בשבת קודש אז בואו נלמד את הגמרא שלמדנו

בעזרת השם בשבת שיהיה ישועה גדולה לעמו ישראל אז אנחנו למדנו בשבת היום זה דף קט אבל בשבת למדנו ק ח אז נתחיל עכשיו ללמוד את הגמרא של שבת ומקווה שנגמור מהר שנתח להכיל את הגמרא את הדף היומי של היום אבל קודם כל נלמד את הדף היומי בעזרת בשעתו של יום שבת שזה היה דף קח בראש העמו רבב ברב [מחיאות כפיים] נחמן רבא ברב נחמן הב כזית בארבה רבב לחמנ נוסע בספינה חזה הוא אבא ד ד נהרה רה יער עומד על שפת הנהר אמר להוא דמן שאל

את הנוסעים ש מי זה היער הזה אמר לו דרב ברבונה אמרו לו זה של רבא ברבונה אמר ביד השרים והסגנים היייתה במעל הזה ראשונה אמר רבב רב נחמן אומר איך עושה ככה רבא ברבונה אומר עליו נאמר ביד השרים והסגנים הייתה במעלה זה ראשון למה הוא מועל פה למה זה הספינות באות צריכות לפרק סחורה להוריד סחורה מה זה יש לו יש לו יער הכל מלא עצים על הנהר הצפת הנהר זה מפריע אמר להוא קוצו קוצו אמר להם תקצצו לו את האילנות אתה רבא ברבונה אשכח ד קיץ

ראה קצצו לו את האילנות אמר מן קיצה תקוץ ענפה מי שקצ את האילנות האלה יקצו ענפיו בר מינן ימותו בניו אמרה התקיים בו הקללה כל הוא שנ דרבה ברבונה משך שנים שחייה רבה ברבונה לא הקיים לזרה לרבה ורב נחמן לא התקיימו לילדים אמר רב יהודה הכל גלי גפה כולם צריכים לסייע לבנות את חומת העיר להציב בהם שערים למה שלא יכנסו שמה אויבים לעיר לשים שערים ושמים שערים משתדלים על ההוצאה הזאת ו כל אחד משלם כסף לשמור את העיר מהאויבים וכל בני העיר נפרעים אפילו מצמה אפילו

מעיצובים גם הם צריכים שמירה אבל רבנן לא חכמים לא צריכים לשלם על זה מה טעמה רבנן לא צריכים תלותה מה מה רבנן למה אומר אבל רבנן לא למה הם לא צריכים שמירה התורה היא משמרת אותם איך כתוב איך כתוב בשכבך תשמור עליך ועקיצות ית שכך לקריה פתיה מה שגובים לצורך קריאת מעיינות ובורות לשתייה אפילו מרבנן גובים זה כן מים צריכים חכמים לשתות גם הם צריכים לשתות לכן חייבים להשתתף גם גם הם כשאר בני העב ולא אמרן אלא דנקן באוכל זה למרן אלא שלא להשתתף בקריאת מעיינות

לא שצריכים לצאת בעצמם בגופם ללכת ולעבוד בעצמם לחרות לחפור את הבורות ואת המעיינות אלא לוקחים כסף דובים מכולם כסף וסוכרים פועלים אז ברבני צריכים להשתתף אבל לאוכלו זה לצאת בחבורה הם בעצמם לא למה לרבנן לא כבוד רבנן למה בני מפק בוכו זנו זה גנאי להם מלאכה כזאת לצאת בעבודת הכלכ לכן לכן אי אפשר אמר רב יהודה לכריה דנרה תתאה מסייע ילאה ילאה לא מסייע טאה אומר כ שמצטבר בנהר חול ורפש אבנים אז הם מעקבים את המים לזרום צריכים לכרות כלומר צריך לחפור שמה לנקות היייתה סתימה

למעלה במעלי ההר תתאם מס אלה שגרים למטה במורד הם גם צריכים לשדות שלהם ם צריכים מים אז הם מסייעים לעלונים למה אם לא ירד מלמעלה לא יבוא ללמטה אז גם הם צריכים לעזור לנקות את המהלך של של הנהר שלא יהיה מכשול זה מעכב גם לתחתונים מ להשתמש במים אבל אם המכשול למטה במורד ההר אז הה לא מסה את האה תחתונים שגרים שם הם יש להם בעיה הפוך העליונים אומרים שלא שסתם לכם אתם אנחנו צריכים מים לשדות שלנו למעלה יותר טוב אז לכן ההונים לא צריכים לסיה

על התחתונים תחתונים לבד עושים בחלופה במיד דמטר להפך זה ממי הגשמים העליונים סאים לתחתון התחתונים לא צריכים לסייע לעליונים במי גשמים למה יש שמה ריבוי מים גורם להרבות רפש נהיה ביצות לקלקל את הדרכים עושים חריץ במורד שזרמו המים לחוץ לעיר עכשיו אם סתם החריץ הזה כל אלה שגרים שמה בהר הזה במורד צריכים העליונים לסייע לנקות למה אם הסתימה תהיה במר דער למטה תעלה כל המים יציפו להם למעלה אז הכל תהיה ביצה לכן העליונים מסיעים לתחתונים התחתונים לא צריכים לסייע לעליונים תני אחי חמש גנות ה מסתפקות

מים ממעיין אחד מתקלקל למעיין יצחק אתה שם לב איתי כ יופי נמה אחי חמש גינות המסתפק מים ממעיין אחד מתקלקל המעיין סתם חול אבנים הצטברו כולם מתקנות עם העליונה אם הקלקול למעלה כולם גם התחתונות מתקנות עם העליונה כולם נמצאת התחתונה מתקנת הם כולן שהקול למעלה מתקנת לעצמה ואם ואם למעלה בסדר אז היא מתקנת לעצמה הם לא צריכים לתקן איתה לכן חמש חצרות שהיו מקלחות מים לבי ואחד מתקלקל הבי כולם מתקנות עם התחתונה חמש חצרות זה במדרגות זו למעלה מזו והם היו מקלחות מים סרוחים לביב אחד

קלקל הבי כולם תקנות עם התחתונה זה במורד אז לכן כולם אם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולם למה אם לא תתקן יסתם למטה זה מים סרוחים יעל לה כל המים הסחים אצלה למעלה מתקנת לעצמה אמר שמואל החזיק ברקת דנרה ציפה הוה סלוק לא מסלקי זה עוד דין עכשיו מה אמר שמואל זה היה שמה היה להם נהרות ה איפה הפרסים שמה והיה אבקר השפת הנהר היו מי שמחזיק צריך לשלם מס לשה למלך למס למלך הפרסי אז זה מקום הספינות שמה עוגנות לנמל פורקות שמה סחורה וטוענות סחורה

צריך לדעת זה מקום צריך זה מקום גדול אז אין וכיוון שהיה מקום שאיו בעלים מי שמחזיק זוכה והוא יכול לחרוש לזרוע לעשות וצריך לשלם העיקר מס למלך אומר חצוף מי שעושה את זה לא טוב להחזיק בדבר כזה למה בגלל שהוא מונע מהאוניות איפה לפוך סחורה אבל סילוק לא מסלקי למה מנהג המדינה מי שלקח את זה והחזיק בזה משלם מס למלך ודנה דקת פרסאה קנה לך עד מילה צברי סוסיה במייה עכשיו מי שהחזיק בזה כותבים לו פרסים שטר שהוא קנה בפנים עלעל צפת הנהר כותבים לו קנ

לך הקרקע הזאת עד שהוא של קבנות צבר הסוס בתוך הנהר ממש עד איפה מגיע צבר הסוס בתוך הנהר ה לוקחים את השדות גודרים את שדותיהם רחוק מהנהר שלא ל קלקל את מקום הרבים בא אחד והחזיק מן הגדר ולצד הנהר לוקן הכי למה היא לא קנויה לבעל השדה עד תוך הנהר נכון היא קנויה סלוק מסלקי למה אפילו שהוא לא גודר אותה אבל הכל קנוי לבעל השדה אמר רב יהודה אמר ר המ חזיק בני אחי ובני שותפי ציפה הוה סילוק לא מסלקי מקילה אומר יש אחים או שותפים

יש להם שני שדות אבא שלהם נפטר ויש לו שדה אחד בצד זה שדה אחד בצד זה באמצע יש שדה הבקר עומדת לזכיה כל ה רוצה לזכות מעלה משל המלך זוכה אז הם בין שתי שדות ששני אחים היה שמה את ההפקר הזאת או בן ני שותפים מי שמחזיק בשדה הזאת חצוף השותפים הם יכולים הם צריכים לזכות בקרקע הזאת סלוקי לא מסקנה למה לא זכיתם ורמן אמר סלוק מקינה גם תסלק אותו אתה לא רואה פה שני שותפים הקרקע הזאת ביניהם תעזוב את זה לך למקום אחר העולם גדול

מה יש לך פה ואם משום דינה דבר מצרה לא מ ן הזה באופן שבעלי השדות הםם הם לא אחים אם הם לא אחים או שותפים ובא אחד בשום טענה אומר מה אני יש לי פה שדה על יד והוא מצפה לקחת אותה טוב שיהיה לי שתי קרקעות סמוכות בא לקנות קרקע במקום אחד יהיה לו שתי קרקעות צמות אז טענה זו רוצה אחד מהם לסלק ממנו לא לא מסלק נלנ אבל זה לא בין אחים זה לא בין שותפים זה רק הוא אחד לבד משום הוא אומר אני בר

מצר נרדה אמרי אפילו בן אפילו משום דנה דבר מצר מסלקין גם משום דנה דבר מצר שתי הקרקעות שמשני צידי הקרקע הם לא של אחים או שותפים גם מסלקין אותו למה כתוב ועשית הישר והטוב בעני השם גם פה תיקח קכח במקום אחר למה לקחת ל את השכן שלך תעזוב לו שהוא יקח שיהיה לו מקום גדול למה תעשה דבר כזה אתה לי מלכו עכשיו הגמרא מסתפקת אתה המליך כן הוא בא להמלך הוא בא לשאול את המרן לקח ממנו רשו לקנות את שדה ואמר לי הזיד זבון אמר לו

אם אתה רוצה אם אתה נותן לי רשות אני רוצה לקנות אותה אמר לו כן זיל זבון לך תקנה צריך למקנה מנה או לא עכשיו השאלה צריך הלוקח לקבל קניין מהמצרים שהוא הסכים שמחל זכותו בשדה לתפוס לו אותו קניין להגיד לו תתפוס קניין שאתה מחלת לי או לא רבינ אמר לא צריך לקנ מיני נר דמרי צריך למקנה מנה וחתה צריך למקנה מנה למה מחר יכול להיות בעיות צריך לתפוס קניין עכשיו הגמרא אומרת אשתא דמר צריך למקנה מנה הלא קל מנה הקור וזו ברשותי עכשיו מה ייה דין

לא קנו ממנו לא תפס שהוא מחל הוא היה מנו צריך לתפוס אחתה צ קנ מנ שהוא מחל ע על הזכות של בר מצר בלי זה יכול המצרה להוציא אותה ממנו עכשיו היא לא קנה מנה הוא לא בא לקחת ממנו קניין על המחילה לקנה את זה הקונה לעצמו ונתי קר השדה הוזל אחר קנייתו אז אומר לך תראה מה זה הגמרא אומרת עיקור זול ברשותה מה שהתייקרו ברשות של המצרה מה שזול זה למה כיוון שהוא לא קנה מן ה מצרן אז אז קניין שלו זה לא שום דבר

רואים את הקונה כאילו שלוחו של ה מצרן לקנות בשבילו ומצר הוא מרוויח כשקרה מפסיד כשהוא זלה וצריך לשלם ללוקח את הדמים ששלם למוכל זון ן ב יש זון במאה עכשיו לכן אם זון במא ושווה מתן קנה ה לוקח הקונה הזה קנה את השדה במ ושווה מים בא מצרן להוציא ממנו ולשלם לו חזינן א כול עלמה קמו זינה ו מזב יהיב למא ושקילה אומר אם המוכר מוכן היה להזין כל משח פץ לקנות ולא כ לוקח יתן לו 100 יקח את זה למה הוא קנה את זה בשבילו

בזול ואם לא אם לא היה מוכר מזיד דמה רק ללוקח את זה ולא למצר צריך לתת לו המצר הזה יתן לו 200 ושקיל ואז יקח למה לא הוזיל את זה רק בשבילו שהוא קנה אבל ל מצרן לא היה מוזיל ולכן שלם 200 זוון למי למי שקנה המצר לשלם 200 זוון במ ושוה 100א פחות הוא קנה ביוקר בשווה 100 סבור מנה מצא אמר תקו שדרתי ולא לעבות אני אתה צריך לקנות לתקוני שדרתי שלחתי אותך לתקן לא לקלקל לא להפסיד אותי אתה קנית ב מי עושה דבר כזה

שדה שווה 100 קו ב2 אמר להור כשישה כן רב חד רבש אחי אמרר משום דרב נחמן אינו נעל הקרקעות כלומר יכול המוכר לדרוש בשובה 200 אז הוא קנה בשובה לא הפסיד לכן אם רוצה המצה לקח צריך לשלם 200 למה אין ונע לכלכלות זוי גריבה דרעה במצע נכס זה היה פיקח מכר לו חתחת קרקע אזה בית סעה קרקע במצעה נכסה באמצע השדות שלו היה בת סעה מוקפת מכל צד בשדות המוכר ולא סמוכה משום צד דותם של שכניו שהם מצרני המוכר המוכר היה לו היה לו שדות הכל

מסביב באמצע היה לו שדה עכשיו היא לא סמוכה בשום צד לשדות של השכנים שהם מצרני המוכר חזינן אם עדתי אזורית זבנה זבנה ואם לו בנת מה הוא עשה הוא עשה פקחות הבן אדם הזה הוא בן אדם שיש לו שדות ארבע שדות ובאמצע יש לו עוד שדה אחת כלומר אין מצרים לשדה האמצעית אין מצנים אבל הוא השדה שיש לו ארבע המוכר הזה יש לו ארבע שדות בהיקף של זה מסביב יש לו מצרים כולם מצרים עכשיו הוא קנה באמצע מחר מה הוא יעשה הוא יגיד אני מצר אני

קונה ההם הוא מנטרל אותם לאט לאט כל המסביב שלא יכלו לקחת את השדה אז זה שאמר זב גריבה דרעה בצעה במצעה נכסה באמצע שדותיו כלומר היה לו בת צעה מוקפת בכל שדות של המוכל והיא לא סמוכה בשום צד ל שדותיהם של השכנים חזינן היא עדית היא בבצה הזאת משובחת מאוד או זיבורית היא לשאר שדותיו לכן עשויה ממחר לבדה באמצע צדיו אז זבנה זבנה אז המצר דות של המוכר לא יכולים לסדק אותו למה אתם לא מצרנות לשדות המוקפות עכשיו והיא לא היא לא קרקע מיוחדת לא עידית

או לא זיבורית אלא שבה לשאר השדות המכר לא מכר למה עירומי כמרים הקונה הזה עושה עורמה למה אומר אם אני אבוא לקחת כו דותה בפעם אחת כל המצרים יעקבו עליי יגידו אנחנו אנחנו בני מצר מה אתה לוקח את השדות עכשיו מה עשה קנה באמצע עכשיו אני בר מצר כן לכן המקח לא מקח כן יפה עכשיו כמה דינים בזה הנה מתנה לא בא משום דינ דבר אדם נותן מתנה לחברו למשל אחד אהב בציון משה היה לו שדה איזה שדה נתן לו את הכל השדה מתנה למה הוא

ראה אותו איך הוא עושה את הגינה שלו יפה בבית איך הוא מטפל אמר שבה לתת לו שדה כדאי למה הוא יודע לטפל יפה יפה אז אמר אני אתן לו שדה כן אז בזה לא יכולים לבוא כולם מסביב להגיד הלו זה ש אנחנו דינה בדבר מצה אדוני אני לא מוכה אני נותן מתנה מתנה אין דינה דבר מצה אמר הממ בי כתב לאחריות אד בא משו דנ ד מצלה עכשיו הוא כתב ציון משה פיקח הוא מה עושה אומר לו מה עכשיו מחר יבוא מישהו יקח לי מה לא

לא תן לך אחריות יבוא מישהו יקח לך אני אחראי תן לך מקום אחר זה כמו קנית אה אם ככה עשה תבא משו הדבר מצרה ודאי כאילו אנחנו אומרים הוא מערים הוא מכר לו את זה במעות אם לא היה מוכרע לא כותבים לו אחריות ולא כתב לא כתב השטר לשון מתנה רק בגלל תחבולה להפקיע זכות המצרים המרן עוד דין היו לו מחר כל נכסיו לאחד ת ב משו דנבר מצלח כן מהקורה יש לו שדות פה עשיר עשיר השם חנן אותו בכמה שדות פה פה פה עשיו ה

מפוזרות עכשיו הוא מחר את זה לאדם אחד את כל השדות שלו לא יכול לבוא איזה אנשים יגיד לו תשמע אבל זה השדה הזאת זה בר מצה שלנו זה לא אדוני אני קניתי לקחתי קונה אחד אין לי כוח להתעסק כן יכול זה בסדר עודין לערים הראשונים דש דבר מצ ה הוא מכר את זה למישהוא קנה ממנו הבעלים הראשונים למה זה אכי עשית טוב והישר להחזיר לבעלים הראשונים אז אין בזה דינ הדבר מצרה זבן מעובד כוכבן וזבין עובד כוכבן לא משום דנ דבר מצ אדם כנס כנס שדה

מגוי יכולים לבוא השכנים להגיד אה אנחנו הייתי רוצים לקנות את זה אומר להם אני הברחתי לכם את האריה מצדכם מה אתם מדברים קיבלתם שכן יהודי במקום גוי מוסטפה מחבל אבל מחר גם שדה לגוי לת ב משום דיד במצר לא כים להגיד לו תשמע אנחנו למה דמר לה הנה הגמר אמר לארי אברח י לך ממצרים ממצרים אני הברחתי את האריה שלא יזיק אותכם אין טוב ישר יותר מזה אבל לזבין לעובד כוכבים אחר שדה עובד כוכבים ודאי לבר ועשית ישר והטוב הוא אי אפשר לבוא בטענה למה קנית

ל הגוי עכשיו גם על המוכר אין טענה למה לא עשית ישר והטוב אומר אדוני לך אני לא רוצה למכור ואם אני לא יכול למכור לך לא אמכור כלל לכן הלוקח יכול לטעון את הטענות האלה היה אומר לו לא היה לך למשוך אתך מלקנות שמותה אבל מוסיפה הגמרא כיון שעשה דבר כזה שמותה ודי משמת המוכר הזה ש חר לגוי מנדים אותו עד מקבל עלי כל נוסא דתה מחמתה יגיד כל בעיה שיצא מהגוי הזה אני משלם את זה מה מה שהגוי עושה לשים כן שלם הכל כן משכנתה

לד במשו דינ דבר מצרה שדה שה ממושכנת ביד המלווה אדם לבה כסף הלבה לחברו כסף נתן לו שדה משכון עכשיו הוא לא משלם הוא כ לוקח את זה ביטור הלוואה אין בה משום דינה דבר מצלה דמר אבשה אמר לי סוה דמתה דמתה מחסיה אמרו לי זקני העיר מחסיה מה היא משכנתה ד שכונה גבי מה זה לשון משכנתה שוכנת שכונה אצלו א המלוה שכן טוב הוא הוא השכן הכי טוב מה נפק מינה נדינה דבר מצרה אם כון שהשדה ממושכנת לו נחשב כשכן לכל ארבע מצרע ומצר אין

לו בא רק מרוח אחת לא יכול לעכב בסדר אתה איתי בבא אין נ דבר מצר אז הוא יכול לקחת את זהן כן שוכן או למכור ברחוק גאול בקרוב ברע לגאו ביפה לד ב משום דינה דבר מצר אדם מוכר את בעל השדה את השדה שלו למה היא רחוקה מאיפה שהוא גע והוא רוצה לקנות קרובה אליו או ברע ולגאול ביפה ה שדה שמוכר אותה היא רעה רוצה לקנות טובה נת ב משום דנ דבר מצרה למה אם צריך אותו להודי על ה מצרן שהוא מוכר בינתיים תמכר עד שזה

תעורר לקנות את השדה הטובה או משהו תמחר יפסיד עוד דין וכן לכרגע ל מזונה לקבורה לאד משו דנ דבר מצלה אם מוכר כדי לשלם מה ש למלך זה קרקה ל מזונה או מוכר את השדה מת בעל השדה באים בית דין מוכרים שיתנו מזון לאישה ולבנות ולקבור או אין מקום אין כסף לקבור מה יעשו מוכר את השדה אין דינה דבר מצ ר לקרג לזונה מס המלך למזונות האישה והבנות לחבורה מזנין ולא הכרזת לא צריך להכריז למה צריך תמיד להכריז 30 יום קרקע פלונית יוצאת עם קירה אבל

פה לא מכריזים למה מת תקבור את הבן אדם אתה תשלם לאישה והבנים לא צריך לשים לב לזה לאישה ו תמ שותפה מחר שדה עוד אדם מחר שדה לאישה או מחר שדה ליתומים או לשותפים ל משום דינה דבר מצווה למה אישה זה לא דרך ארץ שהיא תחזור ותבקש למי סדה למכור למי סדה למכור הזדמנה אה בא ליד ראשונה לא תרחק אותה ישר והטוב תן ישה אותו דבר ליתומים אותו דבר בשותף אנחנו שותפים תמכור לשותף שלך מה אתה רוצה למכור לאחרים עוד דין שכני העיר ו שכני שדה

שכני העיר קודמים עכשיו יש שכנים לשדה שלו יש לו שדה יש שכנים לשדה ויש לו שכנים שלו בעיר כן למי יתן היה לו למכור שדה שאין מצרן ובאו לקנות אותה שכני העיר שכנים שגרים עמו בעיר או שכני השדה שדותיהם סמוכות לשדות אחרות שיש לו אבל לא עמו בעיר שכני העיר קודמים למה כן ככה זה הולך שכני העיר קודמים לא השדה שכן בתלמיד חכם יש לו שכן לשדה ויש תלמיד חכם לא שכן תלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב של בעל השדה ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם תמיד

תמיד חכם ראשון בעיה להו שכן וקרוב מים אמרנו עכשיו לא תלמיד חכם א בעיה וא שכן וקרוב מ שכן ויש לו קרוב את שמה טוב שכן קרוב מה רחוק שכן קרוב יותר טוב עכשיו באו שני לקנות את השדה אחד מצרן השני לא מצרן אבל אני זוזה טווה וני זוזה תקולה שלל של השכן יש בידו זוזים תקולה שקולות יותר מאשר של הלוקח זה של של הרחוק אוו יש לו זוזים טובים זזים בכל מקום לד במשו מדינ ד מצר אומר אני וצא בסוג מעות כאלה אל תביא לי

מעות האלה של ה שבקושי אני יכול להוציא אותם או אני צריך ללכת לא הני ציירי והנ שרה ל ב משום דיני דבר מצל אלה שלו אחד המעות שלו צרורים חתומים והמו המוכה מפחד עכשיו להתיר אותם לבדוק לראות אחד אחד א אין לי אין לי כוח אומר של זה השני הכל המטבעות שלו מפוזרים ואני על המקום רואה את המסרב אין בעיות כן אין ב משום דינה דבר מצל עכשיו אמר אזיל תרח ביתה לא נטרין לה אדם רוצה למכור את השדה בא השכן אומר אני אלך אתרח ויביא

לא ממתינים לו עד שיביא מעות חבל על הזמן יש לך תביא אתה אומר אתה זה רק מעריך טרחה הוא לא באמת מחשב לקנות אמר הזיל היתה אני אלך יביא זוזה חזינן אי גברה דידו אם באמת הוא אדם עשיר דזיו מיתה זוזה נטרי באמת ואם לא לא נתרי לה עוד הרעד אחד ו בטד אחד היייתה הקרקע של אחד והבניין שעליו של אחר קרקע של אחד אד אבל הבניין שעל הקרקע של אדם אחר מרא הרעה מעכב המרא בטה בעל הקרקע מעכב על בעל הבניין למכור למה זה רוצה

למקורו בעל הקרקע צריך לו אז טוב שיהיה בניינו בקרקע שלו זה יותר טוב עשיתי הישר והטוב אבל מראה בתה לא מעכב המר בעל הבית כלומר הבית מי שהבית שלו הבניין שלו לא יכול על בעל הקרקע מלמכור את הקרקע למישהו אחר זה לא חשוב כמו שכן של קרקע למה זכותו להיות שם הוא כבר כשהגיע יומו ייפול הבניין זה מסולק מהקרקע גמרנו לזה לא כמה יכול להצטער הרעד אחד וקד אחד זה היה קרקע של מישהו ובית של מישהו אחר עכשיו לא קרקע של מישהו ויש שמה עצה דקלים

של מישהו אחר של של זה זה נתן שלא היה כל הדקלים אבל הקרקע לא היה שלו אבל הדקלים למה היה אחד לא אוהב לעבוד בקרקע בא נתן אמר לו תשמע תן לי את אני רק אזרע פה דקלים אני אעשה דרנים הדקלים ייו שלי הקרקע תהיה שלך בינתיים הוא מייפל לו את הקרקע מסדר לו איזה יופי יש לו דשא יש לו פרחים וכן ויש לו גם צן עכשיו הוא בא עשה לו אבל האילנות של מי ש כן אתה יודע הרבה יש למשל ברמות גינות אף אחד לא

רוצה לטפל בהם של אנשים פרטיים אנחנו יכולים לקחת את זה טשה זה שלו זה שלי אה מה אתה אומר ע זה בינתיים יב רואים יפה בוא נראה בוא נראה מתי יבוא בדרך עוד לא לא זה יהיה מסודר כבר הקיץ הזה הכל יהיה מסודר בעזרת השם יותר חשוב נכון הכל חשוב דח קימה ברמיזה לומד נכון ולא צריך אף אחד ייה שם בכלל מביאים פועלים עושים גנן וגמרנו כן אתה יודע מה אני מוכן לשלם את זה מה הבעיה שיהיה יפה יהיה יפה מה עוד אפשר להכניס אותי גם

משותף כ ראשי עשה שם אני באמצע הלימוד הוא יעשה שם בר הרעד אחד בקד אחד מרדר מצ מעכב ע מראה דק בעל הקרקע יכול לעכב על בעל הדקלים ולמכור אותם למה נשב מצרן הדקלים אבל מראה דקלה לא מצה מעכב המרא דרעה הבעל הדקלים לא יכול לעכב את בעל הקרקע למה כשיגיע הזמן אושיב שוב מניח והולך הרעה לבתה והרעה לזרה ישוב עדיף זה רוצה לקחת קרקע לבנות בתים וזה רוצה לקחת קרקע לזרוע המצר רוצה לזרוע אבל אבל צי מש רוצה לבנות בתים ישוב עדיף בית יותר טוב

בלת ב משום דינה דבר מצרא אין בזה לא יכול לבוא להגיד תשמע אני שכן אני קודם לא אפסיק מש או רכיבה דקלה אם יש סלע נפסיק בין השדה של המוכר לשדה של המצל או שורה של דקלים חזינן אם יכול להכניס ב אפילו תלם אחד כלומר אם דרך המקום הזה רווח בסלע או בדקלה יש שמה איזה איזה רווח ויכול להכניס שמה דרכו מהסלע מהשדה לשדה של המוכר איזה תלם אחד שורה אחת של חלישה אית בא משום דינה ד מצר והיא לא ת בא משום דינה ד מצר

אין שום רווח אין מעבר אין בזה דין דבר מצר הני ארבע בני מצרני קדים חד מני זבין זבנה זבנה אומר אחד היה ארבעה מצרים לשדה לשדה אחד מכל צד בא אחד מהם וקנה את השדה וקנה היה ארבע מצרים ד לשדה אחד בא אחד קנה שדה זבנה זבנה הוא קנה יכול וקודד מה תעשה פלגו ב בקרניז באלכסון חולקים להם שיהיה לכל ארבעתם אם אח ק אם אחד קנה רק הוא זוכה אבל אם באו ארבעתם ביחד גיל בקרניז טוב אנחנו רגע אחת נעשה הפסקה של חש דקות ואנחנו

בלי נדר חוזרים בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום תש פד הנה שבת בעזרת השם זה שבת אחרי שבועות איזה שבת נפלאה אחר מתן תורה ש הפסוקים בא הכי הרבה מכל הפרשיות יש ב קעו פסוקים ככה ם ראינו בשבת זה פלא פלאות הקו האלה איך זה גמטריה צפו להכניע את הקליפה של עשו שהוא נקרא צפו תיה קעו הבן איש חי כותב בספרו בן יהוידע ראש הסית אחרה זה הס מה מכנים אותו בשם פלוני כל הזמן אומרים פלוני פלוני לא אומרים את השם שלו

פלוני זה בדיוק אמתיה אומר הבן איש חי 176 פלוני פ8 ל 30 ביחד נהיה 110 ו 100 אחר כך י 126 נ 176 יום זה היה פלוני כדי שנוכל להכניע אותו עכשיו מיד אחרי חג חג ה השבועות שקיבלנו את התורה למה הסמ לא יכול לראות שעם ישראל מקבלים את התורה לכן קבע הקדוש ברוך הוא 176 כמנין פילוני על ידי פסוקים האלה מכניעים את הסמ לכן ראינו כשיעקב אבינו יצא להילחם בעשו הרשע כתוב וישלח יעקב מ ים לפניו מה זה לפניו לפניו זה גם כן גימטריה 176

כמו פרשת נסו להראות שיעקב אבינו נלחם בעשיו על ידי הפסוקים האלה של פרשת נסו 176 אתה רואה זה המלחמה בסמ 176 הפסוקים האלה 176 הפסוקים שיש באשרת ממדרך 100 176 דפים שיש בבב תרע כל אלה מכניים אותו דבר 176 סימנים שיש בהלכות שבת עם אלובין בתחומן 176 לכן כתוב בפסוק ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ אז את עשה שפי תיבות צדיקים לעולם רשו ארץ צדיקים מ לעולם מ נכון כמה נהיה 80 רשו ו 86 ארץ צדי הנה 176 למה על ידי הלימוד של הפסוקים מכניע את

הכוח של הטומאה ואז זוכה להיות עם הצדיקים בגן עדן לכן גם כתוב בשירת הים באז השיר נשפת ברוחך כסמו ים המילים כיסה מאוים גם כן 176 כמניין הפסוקים של נסו בעזרת הפסוקים האלה ככה הקדוש ברוך הוא ינשוף בהם בכל רוחות הטומאה בכל הגויים האלה שמפריעים לנו כל הקליפות האלה כמו שאמרו רבותינו אחרי שאדם הראשון חטא בעץ הדעת פרש האדם מאשתו 130 שנה כל אותם השנים היה היה שדים רוח מזקן אלה גורמים נזק לעולם להכניע אותם יש פרשת נסו 176 פסוקים כמניין קל מ הלו אדם הראשון

קל שנה היה פרש מאשתו קל 130 אדם עוד 45 חד מ כן 176 על ידי זה מכניעים מכניעים אז לכן עכשיו היה לנו את הפרשה החשובה הזאת ה 176 נו נו לא קרה כלום הוא אומר עכשיו היה לנו את הפרשה הזאת של המאה 76 פרשת נסו וכמה דברים יש בה בדיוק מדברת הרבה הרבה על איש איש כי תשתה אשתו מעלה בו כמה דבר גדול שאדם צריך לשמור את אשתו והילדים שלו זה אחד עכשיו יוצאים לקיץ הקיץ צריך שמירה גדולה לא ראינו עכשיו רות המואביה עכשיו הי

שבועות הייתה צנועה היייתה יושבת ומלקטת בעומר לא מתכופפת יושבת איך אמרה לה חמותה ורחצת וסכת ושמת צמותייך עלייך היא לא עשתה ככה אלא ירדה התלבשה בגורן מחמת הצניעות לא תחץ בח והכל תבוא ככה מופת לו הה בועה שהיה חכם גדול את הצניעות את המעשים טובים שלה הבין עומדת לפניו אישה חשובה שממנה יכולים לצאת מלכים למה ני שמחה למעשה רבו רבותינו פרשת סוטה לפרשת נזיר כי ככה הנחנו סוטה בנזיר למה לומר לך רואה סוטה בקלקולה יזהיר עצמו מן היין התנהג בצניעות הסתפק במה שיש לו לא תהיה

עיניו משוטטות איך אמר שמעון הצדיק ממי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד הנזיר שנטמא צריך להביא אשם מעלם לא לא אכלתי השם נזיר פעם אחת היה מה היה הגמרא אומרת במסכת נדרים פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום ראיתים שהיה יפה עיניים בטוב רועי וקבוצות סדרות ו טלטלים איזה איזה שערות יפה לא היה עושה אחד כזה צמה אחת לא קבוצות סודות לו טלטלים מאוד יפה אמרתי לו בני מה ראית לש צערך זה הנאה למה אתה רוצה לעשות חלכה נזיר אמר לי רואה הייתי לאבא

בעירי אמר אני רואה צון הלכתי למלות מים מן המעיין הסתכלתי בינתיים בבואה שלי אף פעם לא הסתכלתי בריאי הסתכלתי בבואה שלי בלי בלי דעתי פחז יצרי עליי התחיל להפריע לי יצר הרע ביקש תורד ני מן העולם אמרתי לו רשע יצר הרע שלי למה אתה מתגאה בעולם שו שלך במישהו עתיד להיות רמה תולעה מה זה גאווה הזאת העובדה שגכ לשמיים מיד חמקתי נשקתי אותו אמרתי לבני כמוך רבו זורי זור בישראל עליך הכתוב אומר איש כפלי דור נדר נזיר להזיר להשר זה מצויה ככה צריך ראית זה זה

מי שזוכה לצניעות אישה שהיא צנועה זוכה מידות טובות זוכה בית יהודי איזה בנים צדיקים ך אמר מיכא הנביא ומה השם דורש ממך כם עשות משפט ואהבת חסד צניע לכת עם השם אלוהיך זה הצניעות ד קולל הכל מה זה צניעות הסתפקות במועד יראת שמיים לא צריך זה דבר בכל דבר צניעות הוא צריך מכונית לא יקנה אכי מפוארת אבל תפילין הכי טוב מצוות הכי טוב אבל הבגדים לא צריך מי יודע מה יש היום אתה יודע עם כזה תבית מה זה נקרא מותג לא בלי מותגים לא צריך מותגים

הנה צימו ש לובש מותג נכון מאר יכול לפעמים לא בגדים מ לובש את הגד עוד זה שאומר הנביא צניעות צניעות איך אמר לו שמה בפרשה היש שרה אשתך ויאמר הנה באוהל מלמד שצבעה היייתה צנועה אוו צריכים ללמוד משרה אמנו צנועה האישה צנועה זו בנים צדיקים איך כתוב בדוד המלך אומר אשתך גבן פוריה בירכתי ביתך בניך כשת זתים סבי לשולחנך לא המעשה היה בגמרא על קמחית שבזכות הצניעות שהייתה בה זכתה יצא מני בנים צדיקים עד שראתה כולם כל בניה משתמשים בקרונה גדולה אם יבוא זמר כולם רוצים

לשמוע אותו שהו מיוחד באמצע השו זמר כלם יגידו זה משוגע עומד באמצע מחוד עכשיו שם אותו דבר אישה שהיא מראה את היופי שלה בשוק זה משוגעת לא עושים דבר כזה היה פעם אחת זמרת שהייתה בבגדד והייתה מחטיאה את הרבים שרה באים באים מה מה יעשה חכם יעקב ם יעקב לא לא בנו של רבי יוסף חיים רבי יעקב חיים הוא היה שם אמר אתם רוצים שכמה הוכחנו אותה היא לא שומעת דיברנו איתה היא לא שומעת אז עכשיו אתם רוצים שהיא תלך מן העולם אמרו לו כן מחתה

רבים אמר לה איזה קללה באותו רגע שעמדה על הבמה בשרה מתה כן מי שלא שומע אך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה אישה שצע משבצות זהב לא כתוב בגמרא בז בזכות הזאת של צניעות שהייתה ברחל זכתה ממנו יצא שאול שאול היה צנוע זכה יצא ממנו אסתר רפ חס ושלום אם אדם הולך בדרכי הפריצות אוי ואבוי בין כיסית וגל אמו האדמור מאלוי פעם פגש את חם עובדיה אמר לו האדמור איך כבודו זכה לזיכרון כזה מופלג אמר לו י הנערות שלי והבחורות השתדלתי מאוד בענייני

קדושה ושמרתי מאוד את העיניים זה ידוע חם עובדה זכה שכל בניו תלמידי חכמים לא סתם הוא מה היה עושה כשבאים ל לבית הדין הזוג בטענות של אישה ו מתקוטטים הוא לי היה מסתכל היה כל פעם מביא ציורים הבנות שלו היה מצייר להם ציורים מביא להם אם אשתו היייתה מתפ אומר רבי עובדיה איך יש לך זמן לצאר ציורים אתה כל הזמן לומד מתי אתה מצר ציורים אומר כשבאים לבית דין ויש נשים פרוצות אני לא יכול להרים את העיניים אני מצר ציור לילדות ביתיים אני שומע אותם כן

אבל היו ביקשו ממנו לתת שיעור לנשים אומר לו בסוף הסכים בני שתבוא אשתו תשב לפניו שתו תהיה לפניו סתכל עליה תן שיעור אחר כך אמר גם זה לא שווה לא לא מוכן לבוא רק יהיה מחיצות אין מחיצה אני לא בא אין דבר כזה אדם צריך שבת מה היא יעשה עוונות לא גם אני לפעמים מזמינים אותי יש כנסים גדולים של נשים אמר להם תשימו בתוך מסגרת בתוך א מחיצות אני אשב באיזה פינה בעולם אדבר ואלך בינתיים אבל איך יראו אותי אתם תשימו להם וידו מעגל סגור מעגל

סגור ואני אדבר אסור רוש שה לא היה מרשה הצדקה לא היה מרשה לדבר מול נשים זה אסור משו אדם מאיר לאחרים ושורף את עצמו מה עשינו צריך להשתדל הנה לא היה הגמרא אומרת הבא אומנה אני גם בבת ים היה לי היה לי שנים נותן מקום לקירוב הייתי הולך בלילות נותן שי אבל מה יש מקום שאני הולך לדרוש פה ממולי יש שמה עוד כמו מקום על ידי זה אולם בצד הזה אבל ממו כל זה מלא רק גברים שמה בצד נשי כן אסור ש בעות ב אומנה היה

מקיס דם בכל יום הייתה בת קול אומרת יצאת לו לאבא אומנה שלכים לו דרישת שלום מ השמיים שלום עליך אבא אומנה הביה היה באותו דור כל ערב שבת היו אומרים לו הבו סמרט הבה לא לא לא ביידיש אומרים לו בעברית שלום עליך גוד שבס לא לא שבת שלום כן כל ערב שבת לרבה היה מגיע כל ערב יום כיפור חדשה דעתו של של הבה מה בא אומנ כל יום אני פעם בשבוע איך זוכה לדבר כזה אמרו ל ביה מן השמיים אתה לא יכול לעשות מה שהוא עושה

הגמרא אומרת מה היה המעשים של ה באומנה אומר כשהיה עושה היה מקיס דם היה מושיב אנשים בנפרד נשיב בנפרד אין ביחד צניעות היה לו בגד מיוחד להקיז דם ה היה מ היה מראה לו רק המקום צריך להקיז פותח את החלון של הבגד טיק באותו מקום והיה כאשר ראה אישה שקי אדם היה מלביש אותה את הבגד לא צריך להסתכל עליה והיה דרך הנקב מכניס את המחט ומסדר אף פעם לא ראה אישה והיה מניח קופה בחוץ מי שרוצה רישים שמה כסף מי שאין לו כסף ישלם יש לו

ישלם אין לו לא צריך מי שלא היה לו ה לא היה מתבייש כשהיה אחד מתלמידי ישיבה באים שהכיס לו דם לא מרגיש טוב מקיז לו דם כשבא ללכת אומר לו בוא חביבי בוא תראה הכנתי לך פה איזה סעודה וגם כח לך כמה מטבעות שיהיה לך יום אחד שלח הביש זוג תלמידי חכמים לבדוק אותו טול חוקנו של מעניין זה ככה אומרים עליו כן קיבל אותה בספר פנים יפות לאכול לשתות לח הביה זוג תלמידי ה חכמים איזה יופי נתן להם לאכול אחר כך קיפל להם מצעות של צמר

נשן עליהם בבוקר השכימו התלמידים כל מה שהיה בבית של הבא אומנה קיפלו את המצעים קיבלו זה קיבלו זה לקחו והלכו אחר כך ראו אותו את הבא אומנה בשוק ניגשו אליו אמרו לו האם כבודו יכול להעריך כמה שווה מצעות וכל אזה שיש לנו פה אמר להם כך וכך שווים זה שווה כך הפמוטים שווה כך זה שווה כך אמרו לו שלך הם כך תשלם לנו בקשה שלם להם לקח אמרו לו תגיד במה חשת אותנו שלקח לך אמרתי אולי פדיון שבועים והייתם צריכים כסף התביישת אז לקחתם את הדברים

האלה עכשיו תיקח את זה לא לא לא אני התכונתי לצדקה קחו כל הכסף לצדקה לא לא היה הגמרא מספרת שרבי ברוקה היה הולך אלי הולך בדרך רא את אליהו הנביא אמר לו לאליהו הנביא יש פה בשוק מישהו בן חיי עולם אמר אין פה בסוף היה עבר איזה אחד משונה אמר לו זה בן העולם הבא נראה כמו גוי בכלל רץ אחריו אמר לו אתה מה מעשיך תגיד לי אמר ל עכשיו אין לי זמן תבוא מחר מחר בא אמר אומר לו מה מעשה לך אומר אני שומר בית

האסורים יש אנשים שם לבד נשים בנפרד וגם אני שם את המיטה שלי ביניהם שלא יהיה בעיות אם אני רואה בת ישראל אני מסכן את החיים שלי מציל אותה אומר יום אחד שמו נוכרים עיניהם על בת ישראל רצו לעשות בה עשיתי איזה פטנט שמתי שפחתי שם יין וזה וכל מיני דברים שיחשבו ש לה למה אין לך ציצית אומר איך אני יכול אני נכנס בבא בין הגויים פנ פרות פה היה צנדר בזמן המעריב דיסקין לא היה מקבל נשים אז איך היו עושים נעליים לפי לפי הרגל היו אדם

בא מזמין נעליים עושים לו על המקום שם את הרגל שלו מאבים פס ומסדרים לו נעליים היה פה סנדר אחד נשים לא מוכן לעשות מה יעשו אנשים האלה תביאו את הנעליים הישנות לפי הנעליים הישנות ת לכם לעניים חדש לא מוכן וככה היה היה אומר אמר יסקין ממנו צריך לגעת ברכה לא היה לל סודקה ל סוליקה אוהו איזה צדקת במרוקו ר אתה זוכר ללו סויקה היה בת באו השכנים המוסלמים רצו אותה ופ המושל רצה אותה בשבילו מה שעשו לה לא הסכימה מה שעשו כל האיומים כל הזה רצו

שתסס לם לא משום אופן חרצו דינה למות בא הבן של הנסיך אמר לה תשמעי בוא אני אציל אותך תתחתני איתי הכל יהיה בסדר לא הסכימה קשרו אותה לנה סוס הערות שלה זה ירוץ וגם באמצע שזה רץ הא את הצמ שלה עם יות עם סיכות הקשרה לבשר שלה לה פלאות אומרים הגרמנים הגיעו עד עד איפה שהקבר שלה ומשמה נסוג חור באזור הזה אז נשתדל על זה עכשיו על הצניעות שנזכה לבנים צדיקים שעיה אר תתחדש על החולשה אה בסדר בסדר עזוב את זקן לחיות עוד גם שלך כן

הוא אמר לך זה לא הוא זה הקולב עוד הכי טוב אנחנו ישעיה ג פסוק ה וניגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן ונק והנקרא בנקב איזה דור זה יהיה כל אחד נוגש בחברו לא יהיה בהם מושל הנער התגר לזקן אדם נקלה תגר איש נכבד כי תפוס איש באחיו בית אביים שמלה לך קצין תהיה לנו במחש הזאת תחת ידיך אי ואבוי כאשר יתפוס איש באחיו בבית אביו אומר השי אתה בתורה קצין תהיה לנו תלמד אותנו אומר מה שאנחנו נכשלים איש ברעהו זה תחת ידיך ממשלת

תלמד אותנו ישה ביום ההוא לאמור לא יהיה חובש ובביתי אין לחם ואיין שמלה לא תימוני קצין עם ווא בשבועה אומר לא יהיה משל החובש את המחוייב במעשר אני אני לא ראוי למשול בביתי אפילו שאני מתראה בחוץ לבוש בלבושי פאר אבל בביתי אין כל איך תשימו אותי חצין כיח שלה ירושלים ויהודה נפל כלשונם עיניהם אל אדוני למרות עיני כבודו כשלה ירושלים כולם חסירה נפולים אין מי שעוזר זה לזה למה לא שומעים אתה כולם מכעיסים כי לשונם ו מעלליהם אל השם להכעיס נגד למרות עיני כבודו להקניט לפני

כבוד השם הקרת פניהם ענת בם וחטאתם כסדום הגידו לו יחדו אוי נמ שם כי גם אנו להם רעה העיקר של עזות הפנים שהייתה להם רשעות והחטא המפורסמות שלהם כאנשי סדום הם מגידים הם מספרים בכלל לא התביישו מלספר את הרעות שהם עושים אמרו צדיק כיטוב כפר עלם יאכלו שבחו ורמו את הצדיק כי עשה את הטוב הצדיקים יכלו גמול מעשיהם לכן שבחו למ למדו ממנו טוב להם אויר שרע כי גימו ידו יעשנו אבל רשע שאוחז ברע לא שו אויו יקבל גמולו בראשו עמי ורסו מעונן בנש משלו בו

עמי משרך מטעים ד אורחותיך בלעו זהו עמי ורסיו מעולל הליצנים שבהם הם לוחצים אותם הם מושלים וכל הנשים אלה המנעות הם משלו בהם אטו את לב השרים אתה מבין ומסר יש לו מלך יש אחריו מיליונים אנשים הולך איזה אחד רשעת מתית לבבו איפה הולך זה נשים השלו בו עמי משרך מטעים המנהיגים המדריכים אותך הם מטעים אותך מדרך הישר בדרכיך בלעו השחיתו קלקלו השם יצילנו הגענו פסוק יג ממש זה הולך ככ שהשם יעזור לעמו ישראל אמן כן משניות לפני המשנה הצדקה חורש היה ביום שישי אז הוא

נתן כבר על שישי שבת עכשיו רק על יום ראשון אם לא יתן כפול 3 10 לא מח חינם הנה ראית זכל מצוות אנחנו מסכת גיטין פרק ג' משנה גלי גג כן נו נשמת היום הלימוד השמעתם מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר מזל בת אליזבת וחנוך שמועד נשמת משה בן ישועה אביעד שמואל בן שולמית יצחק בן חלם רבי שלום הכהן רפאל בן שרה רבי אורי נורי בן רחל ציפורה בת גוסטון המביא גת ועבד אמנו הגת נאבד מצ ר כשר לא חוששים שמזה גט אחר ואם לא לא

מצא את הגט מיד אולי נפל מישהו אחר לכן הגד פסול מצאו בחפיסה ו בדוס קמה בתיק אם הקילו שמכיר את הגט כשר עוד דין המביא גט ונחו זקן שליח הביא גט שצא שליחותו היה בעל זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים שהבעל קים עד שהתברר לנו שמת קודם שהגיע גת בת ישראל נסה לכהן ואנך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים בעלה הכהן קיים אותו דבר גם השולח חטאת מדינת הים מקריבין אותה בחזקת שוא קים משנה ד' שלושה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטה

לפני חכמים כמו דבריו מה הם על עיר על עיר שיקפו הקום קפו החיילים עשים צור על העיר ועל הספינה מטרפת בים מתנדנדת בסערה ואני רוצה לידון שהן בחזקת קיימים מתו אבל איר שכבשה רקום כבר קבש אותה המצור בספינה שאבד בים ויוצא אלי הרי כבר נותנים עליהם חומרי חיים חומרי מתים לכן בת ישראל כהן בת כהן ישראל לא תכל בתרומה מה קולות שנותנים עליה זה החומרה גמרא היום אנחנו בעזרת האל שעדות דף קט בעזרת השם הסיום זה ק יט דפים אז הנה עוד 10 דפים 10 ימים

להכין את עצמנו מסיימים מסכת בב מציאה שיכנו האן ובעזרת האל ובשעתו זקן השם לבבא בטר בעזרת השם כן כן יהה יהיה סעודה יהיה יהיה סיום בטח שבתי אדוני תמיד כני במות שם אחוד קש שחיו לאחד השם איות בך עליד ע כעומד במת אד בל כם קודש ברו את אד בר אדוני מציו עושה שמים ואר לפתח דף כט בראש העמוד ת עמוד במשנה יא בם בם בם יא ב בם בם בם המקבל שדה מחברו לשנים מועטות לא יזרע פשתן ואינו בקורות שקמה אומרת המשנה מי שקיבל שדה

מחברו בחכירות יכול לזרוע משהוא חפץ הבעלים חולקים ממו במה שיוצא לא אכפת לו ש שהי תיקח אש האדמה עכשיו אבל כי בל שדה מחברו לשנים מועטות פחות משבע שנים לא זרעין הפשתן למה זרע הפשתן הוא מכחיש את הקרקע עושה אותה חדשה היא לא תיתן את הפירות שא צריכה לתת והשורשים של הפשתה נשארים בקרקע שבע שנים בכל השבע שנים הם מכחישים את הקרקע אז לכן אם זה פחות משבע שנים זה מקיש את הקרקע הוא יקבל קרקע לא כמו שהביא קרקע שאין ה כוח לתת פירות כמו שצריך

תרה רשי אומר לא יזן הפשתן שזרע פשתן מקיש בארץ הרבה נה חוזרת ליושנה עד שבע שנים וה לא מתוק מה אלא בחכירות די בקבלנות מהד בעל זרה שהרי הם חולקים אז זה רק בחכירות ככה אומר רשי תוספות לא קך ואיין ו בקורות שקמה גם לא לוקח קורות לא לוקח קורות מעץ השקמה למה זה לא יחזרו להיות קורות עד שבע שנים לכן הוא ירד ע אז הוא לא ירד על מנת לטון מהם את הקורות אם הוא לקח חמש שנים לשלוש שנים הוא יודע שאי אפשר לקחת את

הקורות למה זה לא ניתן לו קורות חדשות עד שבע שנים אז איך החזיר את זה לבעלים שקמה זה עץ רק ענפים שלו משמשים לקורות הבניין כאשר קוצצים אותו אומר רשי לא חוזר לגדול פחות משבע שנים אתה יודע אבל הרמבם ורבנו עובדיה ברטנורה אומרים זה עץ תאנה של יער הך הש כ אני אמשיך כב ממנו שבע שנים שנה ראשונה זרן פשתן אבל אם קיבלה אמנה לשבע שנים זה אמרנו בקורות לא יקח אני חוזר כן למה הם לא יחזרו להיות קורות עד שבע שנים והוא לא ירד רק

על מנת תון מהמהם את הוא לא ירד על מנת לקחת קורות כי הוא בא פחות משבע שנים אבל ממנו לשבע שנים רק שנה ראשונה זרן הפשתן למה אז תחזור לבעלים אחרי שבע שנים תספיק לחזור לקדמותה לכוחה וגם כן עם קורות שקמה יש לו בקורות שקמה בשנה למה הספיקו לעשות קורות עד שתחזור לבעלים בחזרה תלוי לפי השנים קח אותה ליותר תלוי לפי השני מותר העיקר שפחות משבע שנים צריך להחזיר אותה כבר גמרא אמר הביה בקורות שקמה אין לו אבל בשבח שקמה יש לו רב אמר אפילו בשבח

שקמה נמה אין לו הגמרא אומרת מה שאמרנו במשנה שמי שסוכר קרקע פחות משבע שנים הוא לא יכול לקחת בקורות שקמה דווקא את הקורות עצמם של השקמה אין לו אבל בשבח שקמה מה נה שבח הענפים התרבו יש ענפים עבים טובים גם הם שווה לעשות מהם מה שהוא יש לו שמי וך שהסתלק איך ש השביחה השכמה בשכירות לוקח את ה כשהולך לוקח איתו את את השבח שהשיח רבה אמר אפילו שבח שקמן אין לו הסוחר לא לוקח שום דבר אין לו בכלל הביה אומר ששבע שקמה זה ענפים שגדלו

לכן זה נחשב כמו פירות ולוקח את הענפים עצמם רב אומר לא זה נחשב גוף האילן ולכן הוא לא יכול לקחת גוף האילן ולכן אין לו כלום טבעי המקבל שדה מחברו והגיע זמנו לצאת שמין לא מילב שמיים לו בשבח שוקמה בקשה על רבה הנה מי שקיבץ את חברו בשכירות הגיע הזמן לצאת שמיין לו לסוחר ולוקח לוקח את השומה לא בוודאי הכוונה שמינו בשבח שקמה כמו שאמר הביה ואם כן קשה על רבה לא שמינו ירכה בסקה את הירקות את הסלק שגדלו בשדה את זה שמין לו לא יותר

למה אי אפשר להגיד שהוא ירקה סרקה למה ירכה סרקה נעקור ונשכו מה אם היה לו ירקות בסלק שיעור אותם הסוכר ויקח אותם איתו ויילך לבית חיים טובים שלום אומר בדלא מתה יומה ד שוקה אם עכשיו יעקב לא הגיע יום השוק התקלקל אין לו מחסנים של קירור לא הגיע יום השוק הסתלק הסוכר קלקה יעקור אותם עכשיו יפסיד לא יכול לכן שמים לו ונותן לו דמיהם מה כ לק שמים לו אם יכול לקחת אותם עצמם יקח אבל לא יכול למה היום השוק עוד שבוע ילך נותן לו כסף

והולך אתה השמה לא כמו פרחים מחזיק שבוע המקבל המקבל שדה חברו והגיעה ש השביעית שמין לו הנה קיבל סדר מחברו הגיע שנת השביעית אז חייב החוכר לצאת מהקרקע להחזיר אותה לבעלים שלה שמיין לא ונותן את השומר שביעית מכ מבקעה הרעה איזה מין דין זה מה פתאום בשביעית פוקעת את האדמה ממי שקנה וזה חוזר לבעלים למה חייב החוכר להחזיר את הקרקל הבעלים נכי שמיטה מבקעה קרקע מהקונה רק ביובל חוזרות הקרקעות הבעלים אלא אמ קבל שד מחברו והגיע יובל שמין לו חוזרת הקרקעות הבעלים השמין לו קתי יובל

מבקעת קבלנות צמיתות אמ רחמנא כתוב והארץ לא תמחל צמיתות דווקא ארץ םכ צמיתות לגמרי זה מבקיע זה סח הכל הזכיר ממנו חוכר מה איזה קיבל אותה לזמן מסוים זה לא מפקיע יובן אלא אמה הלוקח שדה מחברו והגיע יובן שמין לו קנה אז אתה רואה שמינה לוקח ולוקח את השומה כש מסתלק אז הנה שמים לא שב שקמה אז עוד פעם קשה לרבה הגמרא מנסה לתרץ בכי תמה כינמה שמינו בירכה וסקה אם תגן גם פה מדובר שמינו בערכה סלקה זה לא הה שבח שקמה סלקה וירתה ביובל אקרו

מה פתאום הסלק רקות בשנת היובל זה כמו שמיטה זה הכל הפקר בכלל לא יכול לקחת אותם אל ליב שח שקמה אז קשה על רבה תרגמה ש ר יצא קר בית אם כך חוזר שבח איו חוזר אתה לא יכול ללמוד משמה למה ש שנתם גבי יובן אומר הכתוב ויצא ממקור בית ויר אחוזתו ביובל לומדים מהפסוק דווקא ממכר חוזר אבל שבח שהשביע הלוקח לא חוזר ביובל לכן גם רבה מודה ששמן לוקח את מה שהשביע שמה גם רבה מודה הגמרא אומרת טוב אם רבה מודה נגבר מנ ובן לכל

סוכר קרקע שיוצא מהקרקע שיכר את השבח לכל השנים אומר לו אתם זה בני מעליה ובן הבקתה ד מלכה הי שמה מתרצת הגמרא ביובל מכר גמור השביח הקרקע קשות לוקח ויה מכר גמור ויובל מה שהחזיר את הקרקע זה מצוות המלך הוא לא ציווה על השבח זה לא מחזיר אבל בסוחר זה חשו השבח כמו חלק מהעניין והתר הוא מחזיר לבעל הקרקע מה זה וב זה חלק המלך המצוות הקדוש ברוך הוא להפקיע הבקעת ד מלכה הקדוש ברוך הוא הבקיע את את הקרקע מה שהחזיר הקרקע הבקיע את המכ הזה

כן וזה מקת מצוות הקדוש ברוך הוא מצוות המלך עכשיו כוון שלאי על השבח אז לא מחזיר את השבע אבל סוכר זה נחשב השבח כחלק מהענן ומחזיר אותו הקרקע גמרא פפה קבל הרעה לאספסת קיבל קרקע על מנת לזרוע את זה אספסת זה מאכל בהמה וכתובת למזלו צמחו במקום ספסה איזה דקרים כי כם מסתלק כשהגיע הזמן של פפה ללכת מהקרקע אמר לי הבילו שבחה רבותיי תנו לנו שבח השביחה גלים תראה איך השמינו נתתי להם לאכול ישמו את הד תנו לי ד מהן אמר לי רב שיש ברד רבדי

רב פפה א מעטה מה אתה צריך יונתן מים מביאים לך מביאים מעט אמר לי רב שישה ברד רבדי לרב פ מעטה שאתה סובר שמגיע לך חלק בשבח דקלים דקלה ואלים אחימן דבע מור שבחה אם כשהיית מקבל דקל פרותיו במספר שנים היית לוקח בשבח שהשביע גוף הדקל עצמו ודאי שלא היית לוקח שבח ע זה אז למה עכשיו צמחו לך דקר אתה רוצה את השבח מה קרה עכשיו תרצת הגמרא אמר לה אתה בדעתה דכי נחית נה אחה הדתה כינ חתנה תרא את הגמרא אומר רב פפה אמר לו

רב פפה כשירד לאכילת פירות לאלמה ת לא ירד על מנת לקחת שבח בדקל לא אבל אני שרדתי לאספסת אני רציתי על דעת מה שתצמח קרקע אני אקח בשביל מה אני פה בחינם לכן יש לי בשב דק כן שצ קלים אני רוצה לקחת בשמח שלהם אם היה אספסת הייתי לוקח שב אספסת למה אני לקחתי את הקרקע הזאת מה בחינם אני פה השקתי עשיתי עבדתי בחינם צריך א הערק לבד לא מספיק עוד כמן כאביה דמר בשפר שקמה יש לו אומר כמו מי סובר פפה שלוקח בשפר הדקלים האם

כמו הביה שאמר בשבח שקמה יש לו למה לפי רבה אין לו בשבח שקמה אפילו שירד על דעת כן הגמרא דוכה אפילו תמ ר כרבה אתה מפסידה החי כ הפסידה בשלמה שם בשקמה בשבח שקמה אין הסוכר הפסד מה שרבו ענפים הם לא ממעטים בקרקע יכול לחרוש לזרוע לכן הוא לא לוקח בשבח אבל החק ספוסה הפסידה גדלו לו דקלים מה יעשה הוא לא יכול לחרוש לזרוע במקומם לכן לוקח בשבח אמר לה מה פתך יד ספסה שכל ד ספסה וזין אז אומר לו בעל השדה לרב פפה יאמר לו

למה ככה יאמר לו בעל השדה לל לרב פפה מה הפסדתי אותך כשגדלו הדרכים איזה מקום גדילת היית זורע אספסת במקום שגדלו לך הדקלים קח לך אספסת שהיית יכול לזרוע במקום הדקלים האלה ותלך הביתה מה אתה רוצה שבח של הדקלים אמר לינה קור כמה רשקה רבי מה אתה מדבר אני הייתי במקום הזה של הדקלים רוצה לעשות כורכום רשקה זה חביבי זה כורכום שגדל בגנים זה דמיו יקרים מאוד אקלים יותר לא לא יכול להיות שזה יותר מה זה משנה אבל אני לא אספסת זה אתה אומר לי תיקח

לך ידה ספסה אני הייתי יכול להשים שמה גם כן כורכום ששווה הרבה כסף אז קח ככמה רשקה שיקח צבי משמ שק ב לא לא זה שווה קפה שווה אמר לי גינית עכשיו תראה תפס או אמר לו גילית דעת משקל סתלק עבדת אתה גילית בדעתך שרדת עלמנת לעקוב לקחת מה שיצמח שקל ככמה רשקה סי טוב תקח אם אתה רוצה את העצים לא רואים מלך להסיק קח לך אין לך אלא דמי עצים בלבד קח דמ עצים זה שווה להסקה קח שווי של זה של הצדק כן כמה מה

אתה מה אתה רוצה אתה רוצה עצים קח לחד מעצים כמה שווה להסקה כמה הם שווים תלך הביתה ונגמור יפה כבוד הרב ושלום על ישראל ותהנה בזה ושלום זה הכל ככה עושים נגמ הכי טוב הכי טוב לגמור לתת כסף וללכת לא צריך הרבה בעיות לא שווה ו משה מה עושה מביא יש לו גינה מביא שמה עובדים נותן להם כסף שלם מסדרים לו יפה יפה מר אתה גם יש לך גינה לא טוב אז תיקח בית עם גינה יפה יפה אב ביבי הנה הנה הוא אומר שהוא גנן גי

הנה יש לך מצא לך גם גנן יאללה בסוף ננו ל כסף כסף כסף של הדקלים עצים של העצים לא אתה גיר את דעתך שאתה רוצה דמי עצים כ ושלום רבי בי רבי בי ברביה קביל ערה ודר למשניה בקת רובה זרתה אומר רבי מיבר רביה לקח לקח קרקע בשכירות ו והדר למשתה הוגבה לו הקרקע סבוב השדה נהיה לו גבול כזה של עפר גובה של עפר יפה כמו כמו חומה קטנה מעפר ככה גדלו מסביב כי מסתלק ש מי להם ללמוד מזגן מחילה כבוד הרב הוא מקיף הוא מקיף

לבוא לפה למה מפריע לו המזגן רבבי כבל ר דר למשתה הובה הקרקע סביב גבולות השדה נהיה לו כמו חומה כמו שן של הר שם קחו ב זרדה צמחו שם אילנות כיכ מסתלק אמר לה אבינו שבחי תנו לי שבח שישביעו האילנות רבותיי זה גדל אצלי על על על המשתה הזאת כעין כזה הר גדל לו שם אילנות אומר תנו לי את השבח שלי האילנות אמר הפפ משום ת ארית מלי מדיתה א אמר לו רב פפי מה אתה מגיע ממשפחה רעועה מבית עלי הבה הב היה אביו של רבי

ביב שבא ממשפחה זאת של של אלי אומר מה קרה לך אתה אומר דברים רעועים אפילו רב פפה לא אמר אלא דית הפסידה יש לו הפסד החמה פסד אית לך איזה הפסד זה תמכו בכלל לא חלמת על זה זה צמח על איזה הר מסביב מסביב השדה היה איזה איזה כמו חומה כן של עפר אז צמח שמה זה לא קשור אליך לשדה שלך אז מה אתה רוצה עכשיו מזה שבח טוב צרה צריכים פרנסה מנסים רבי יוסף הבא להו שתלה שכי ושבק חמישה חותנתה רב יוסף היה היה לו

קרם והיה לו אחד שותה לו יודע בקי טוב לשתול שמה קרמים עצים עצים של ענבים והוא היה גם נעשה כמו אריס על הקרם לא רק שותה גם היה מטפל בהם והיה לוקח חצי מהפירות בסכר זה ק קח היה מטפל לו בכן מה זה מה זה איזה מביא לו ענבים כל ענב עניו אתה תראה אותם בחוץ תחשוב זה פלסטיק אתה מבין ככה הם הבינו את זה יפה היית פה ב בשבועות ראית איזה ענבים היה נכון כמו פלסטיק כן אז זה היה לו כזה פע היה מביא לו

טוב שחיו זה נפטר מסכן השוטה הזה ששותה לו את העצים כן האדם הזה ששותה האדם ששותה חביבי ושוק חמישה חנותה הוא היה לו חמישה חתנים הם רוצים להמשיך בעבודה שלו רבותיי יש לנו ירושה פה תן לנו להמשיך אמר אמר להם רב יוסף עד הדנה אחד השתה חמישה עד עכשיו היה אריס אחד עכשיו אתה חמישה אריסים לא רוצה את זה אומר להם רב יוסף אני בעל הקרקע לא יכול עד הדוא שמ עדד לא מפסו לייש חמישה הפסדו לי למה אתה לא רוצה חמישה נעבוד לך ניקח אותו

חצי רק כולנו ניקח חצי יש לך בכה ניקח חצי כל החמיש קחו חצי מה אכפת לך אותו דבר אומר לא לא לא כשהיה אחד היה דואג יפה למה הוא לא סומך על חברו אתם חמישה כל אחד אומר הוא יעשה זה אומר הוא יעשה אתה מבין כדרה דבשת פה לקרירה ול חמימה נותנים אוכל לעשות לשותפים חרבת לא יצא זה אומר הוא יעשה זה אומר הוא יעשה לא קח שף אחד אמר לי הוא השקתו שבחיו מסקיו מוב ו מדיק חו בלא שבחה אם אתם רוצים את השבח שיבחו

לכם העצים האלה של הגפן תפדלו תקחו מה אתם רוצים יאללה תעזבו אותי תלכו ובל סרקין לכו בלא שך אני אסלק אותכם אמר רב יהודה תמה רב ונ תמה רב חמן שלה כים יורשים די מסתלק ו בלא שחה לא צריך בכלל יורשים מסתלקים אין פה כלום ו מה שאמר ד לא לא אמר אלא הדינו ה שלא יכול לסלק אותם מלא השבח למה כל מה שאמר להם רבי יוסף אני אסלק אותכם בלא שבע רצה להפחיד אותם שיקחו וילכו וגמרנו שלא ימשיך המחלוקת הו שתלה דמר וא אם מפסידי

מסלקה אמר לי בעלי קרקע אני אע קרם אם פסד אני מסתלק ממנו נתג פנים איזה יופי בקרם ובסוף הפסיד הפסד אמר רבי יהודה מסתלק בלא שבחה פקנה אמר מסתלק בשדק שבחה קח שבח מודה רבונה דמר הפסד מסתלק בלא שבחה מסתלק בלא שבחה אם אמר התנה גם שיסתלק בלא שבח ילך בלי שבח א זה לא המחת הגמ שואלת רבה אמר שמחת היא מה שמחת לא קניה אם מתנ שיצא בלא שבח לוקח שבח למה הדברים שלו אמר כך שמך הוא שומך על זה שהוא לא יפסיד זה נקרא

סמכת הוא לא מאמין שהוא יפסיד לכן הוא דיבר כך ולכן הסמכתה לא קניה אומר רב מהם שנה המעט תן ולא עביד במטה למה אם קיבל שדה באריזות ובירה ואמר אם הובי לאביד שלמטה ובאמת הוא לא עבד שמין כמה הייתה ראוייה לעשות ומשלם לו ככה למדנו למענה למה כך כותב לו אם אוביר ולא העביד השנ במט עבה עשה ות הבורה לא עבוד לשלם ממטב הרי זה הסמכתה קשה לרבה למה ם הרי לשלם אומר אתה מהד הפסיד משלם אח מהד הפסיד מנקין דבין אומר שמה משלם רק את

מה שהפסיד ה בעלים זה לא הסמכתה אבל כאן בשון את מה שהפסיד בעלים מנקי לו מהשבח שהוא לוקח ואת השאר נוטים לו את השבח למה מה שיתר על ההפסד זה השמחת לכן אומרים לו יקבל וניה שתלה דרבנה הבה קראו לו זה שהיה שותה לו עצים לרינה רוניה היה למה כ הוא היה שר לעצים והיה שטה אותם היו גודלים יפה שר להם סתם אני אומר רק שתשמע למה קראו לו רוניה טרני הפסיד הפסד הקרם שנתה כנראה ששר להם שירים של עיראקים של תשעה באב אז סלקה סילק

אותו רבינ מתפקידו אתה לק רבה ברוניה לפני רבה אמר ד לי מה עשה לי רבינ אמר לי שפי עביד טוב עש שך שסילק אותך אמר לי אלא תרבי שאם יפסידו פירות יסלק אותי אמר לי לא צריכה להתרות אמר לו אתה לא צריך להתרות מה זה למה רבה לטעמי מה רב מדק כמה כמה אנשים אלה מהים מקר דרדק מלמד תנוכות שתלה שטל עצים טבחה שוחט ומנה מוהל בספר מתה אתזה שמספר את בני העיר כולם כמטר ועומדים דמי שלא יקלקלו ברגע שמקלקלים מסלקים אותם מ מנחתם ן לך

יעשה צמ שחצי תסרוקת חצי ראש יעשה לו חצי ל אוי ואבוי כרמיתה כל פסיד דלא הדר אפשט שלא חוזר כמרים ועומדים דמי למה אבל ספר זה חוזר כנו מסלקין אותם בלי התראות כולם בוודו באותה שעה זה שיבוש שלא חוזר באותה שעה ראיתי פעם גחו אחד אלו שערות גחו לו את זה גדלו בחזרה הוא שתלה דמר להוא אבו לשבחי סק רסן נוני את השבח שנשבעתי את הקרם אני רוצה לעלות ארץ צן ולעזוב את העבודה עולה לארץ ישראל כלומר אם רוצה מסיבה אחרת לא רק בשביל מצווה כזאת

לעלות לארץ ישראל תנו לי אתה לקמ דר פפה בר שמואל אמר ל אבלו שבחה תנו לו את השבע אמר לר אמר לרבה אמר לו רבה לרב פפה למה אתה פוסק שיקח שוטל את השבע י אשבח הר לא אשבח מה רק הוא השביח את הקרם הקרקע שבעל הקרקע לא משביחה מגיע גם לבעל הקרקע חלק בשבח אמר לינה פלג שחק מן הלך התכוונתי רק שיתון בסר אהח חצי מהשב בסדר אמר לי לא צריך זה בסדר אר לה עד הדנה אבל שקיר בעל הבית פרגה ושת עלי פרגה שואלת

הגמרא אמר לו רבה למה אתה רוצה חצי מהשבח עד עכשיו אתה היית לוקח שותה משלם כמו אריס היה לוקח בעל הבית פלגה לוקח בעל הבית מרצע והיה שוטל מרצע אשת בעל מתה ומנתה להריסה עכשיו ש מסתלק אתה השון צריך להוריד אריס אחר לקרם שימשיך עבודה צריך לתת לו שליש בפירות אז בעל הבית מפסיד שליש מחלקו כל שנה אמר לה רבע שח קמין התכוונתי שיתון השטן רק רבע מהשבח סבר רב השל ממר רבעה ו דנקה רבע זה שישית רבע משני שליש שלוקח ם הבעלים אחרי שיתן לאריס

שיעבוד בקרם את חלקו אז היא שישית מכל שבע הקרם למה אם היה שבע הקרם שישה דינרים יקח שני דינרים זה שליש בעל הבית יקח ארבעה דינרים חלק הבעלים יתן לו רבע שהוא דינר אתה רואה רבע מחלק הבעלים ושישית משבח הכלם כמו שראינו דמר נומי דרב נחומי בת שקיד שתלה פלגה ואריסה תלתה הי במקום שנוהגים ששותה כרם מקבל חצי בפירות וארי שיורד לכרם לוקח שליש בפנות רוצה לק יביא שבחלקה הפסד לבעל הבית שלא יבוא הפסד מסלקים אותו באופן כזה שלא פסד לבעל הבית אז עכשיו עכשיו נראה

א אמרת בשמה רבעה דה שפיר אם תגיד רבע שזה שישית אז אין הסד למה השון לוקח דינר אחד משבח הקרם שווה שישה דינרים בעל הבית לוקח מרצע משבח הקרם שלושה דינרים כפי שסיכם מ השון והאריס לוקח שתיים אלא הי אמרת רבעה ממש רבע מחקרם כמה תלה סידה לבעל הבית פרגה דנקה למה כמה פסיה פרגה דנקה חצי שישית למה יקח השוטר רבע מהשבח ששווה שישה דינרים זה דינר וחצי האריס יקח שני דינרים זה שליש נשאר לבעלים ש וחצי אז אז הפסיד חצי ג אז לכן לא כך

כש הגמרא אמר לרב החה ברד רב יוסף לרב השם למה לא יקח הרש שחק מנת דילך עב ריסה ונה מנת דילי ד בית דנבה יגיד לו אתה תיתן להרי שעבוד רק בחלקך שלושת רבעי הקרם ומזה יקח שליש בחלק שלך כן תוחה כל שנה מחצית מהשבח נתלי מה בעינב אני רחמנה שלי למה אתה רוצה לקחת רק שישית אמר כי מתית שחיטת קדשים ק שלי אומר עכשיו אני לא יכול להעמיק כשתגיע כשנגיע למסכת זבחים שהיא עמוקה ושמה נלמד בעיון יותר ואני אתעמק בסוגיה חמה עכשיו חזר לכן חזר

בו מהדברים פסק שיתו רק רבח משבח הכ גופה אמר שג את הקר ח מצ בשבח בל הבית כמו שדיבר למעלה פפג קופה זבה פרגה אומר גפן זקנה פסקה להוציא פירות לוקח השוטר חצי מהגפן כמו שאר זמורות כך היא הדרך הגפנים הדעת כן הוא ירד לשדה אין אין אין פירות מה נעשה שטפה נהר את הקרם ולא הציע פירות רב רבע מגפן הו גברה למשכן פרדיס לחברי לבע מזלך גרם כן כמו שהוא לוק כמו שהוא לוקח שהוא מסתלק באמצע המלאכה זה אין זה דרך הקרם כך תרה תוספות

ההוא גברה ד משכן פרדסה לחברי ולבה לובש ש משכן קרם למלווה ל1 שנים ההוא גברה ד משכן פרדוס לחברי ל1 שנים זה הלוה משכן ו שוכל מוה את הפירות ואחר כך יחזור הקרם ללוה ק שחמש שנזלו זקין נהיה זקן הקרם אחרי חמש שנים לא נותן הביה אמר פרב זה נחשבים כפירות גמרנו רב אמר קרנה הבה והלקח בו קרקע והוא אוכל פירות מסיבי יבש האילן או נסת שניהם אסורים בו אדם משכן אלן לחברו יבש האילן ו נקצץ שניהם גם הנו וגם הלמבה אסורים להשתמש בו לבקע את

העצים לשרוף אותם למה כל אחד מחלה את חברו כזה יעשו הכו לעצים ולקח בן קר והוא אוכל פירות המלווה אוכל פירות עס תקופת המשכון מה ליב יבש דו מיד נצץ מה נצץ בזמנו אב יבש בזמנו וקטני לקח בן קרק ווכ פירות אז הוא לא לקח את הנות עצמם על מה קרנה רואים את העצים כגוף הקרקע לא כמו שאמר הביה נת רצת לא קצת ו מיד יבש מה יבש בלא זמנו קודם זמנו אפ קצץ בלא זמנו אז כ בר קודם זמנו זה מודה הביה שלא יקח את

האילנות למה לא ירד על דעת כן כשה הגמרא ת שמע נפלו לה גפנים זתים זקנים אישה היייתה נשואה ונפלו לה א גפנים וזיתים בירושה אבל הם זקנים הבעל לא לוקח אותם כדין פירות נכסה מדו אלא אם מכרו לעצים ולקח בהן קרקע וכי פירות בקרקע שיקנו תמורתם למה הם נחשבים אילנות יבשים לכן לא יקח אותם מבעל אז קשה על הביה אומר אמה וזכינו לא זקנים נפלו בירושה ירשה אותם עדיין עשו פירות אחר כך קפצה עליהם זקנה אתה רואה גם בעצים קופצת זקנה יבש וים לי מוקים ליי

כגון שנפלו לי בשדה אחרת לא שלה זה לא קריה קרנה לא דקרי קרנה משדה שאלה אם מתול אותם הבעל מחלה הכר לגמרי לכן בזה מודה הביה שמוכר ולא לוקח אותם לעצמו שלא ךלה הקרן כן עד כן היום יש מבחן רבותיי לכתוב השם בני יהו מר לקחת לבחינה בוא נראה איזה מתנות יהיה אחרי מתן תורה צריך איזה מתנות אם היית פה ב שבועות חלקו לילדים כזה מכונה שעושה בלונים כן אולי אני אתן לכם איזה שניים כאלה נגריל עליהם של בלונים אתה רוצה מהר אני יכול להגיד זה

יביא לנו משהו שעון או משהו שיעשה הגרלה מי שלומד יפה איזה מתנה מי שלומד יפה מחשב שעון מחשב קטן כיס כזה של תינוקות כן מחר זה ההגרלה לא חשוב מתי שאתה יכול תביא זקן גם הביא פעם עודכן כעוף או יופי כשוף מטילה בצים דוזר דה אם מת חיוב שלוח הכן האם רק אחרי שהטילה לגמרי או שדיי שהביצה ייצאה ברובה אודה אפילו שיצא מעוד בצה לא צריך שיצא רוב בצה הרב אומר לא תגיד ביצה ביצה ביצה אם המזכיר ב אם המזכיר הזכיר את הדירה בסך כך וכך

לשנה ברה השנה האם הסוחר צריך להוסיף כסף למזכיר נה נו אך אמר אם אמר שנה לרגיל אם לחודשים זה לסוחר אם לא לחודשים קח לשנה לא מוסיף אם לקח לשנה אבל הוא אומר לך פה שכך וכך לשנה א לשנה אבל למי זה אם לא לקח לחודשים זה למזכיר מגיע העיבור ואם זה לקח לחודשים אמר לו אני מזכיר ל נתעברה שנה אז חודש ה1 חודש ה-13 לספר אם לקח לחודשים לספר פה לא אומרים בקול אנגל בגלל שזה אנגל הוא שנה מלאה לא מוס נקודה חח הזה שנכנס

כבת גס שכב כ וד אחוב על זהש באמצע השעור זה נביע בסדר אני ב אבל מה השם אבא משה בן הבן שלך הני בן ח בסדר בסדר אורך ימ שמע כאילו שה אם לקח נשמה לא בג אמר מה סוחר הוא מזכיר מתמקחים בתור חודש השכירות א זוכר אומר שילמתי כבר על חודש זה המזכיר אומר עדיין לא הגיע סוף החודש והשכירות אינה משתנ מת בסוף ולא שילמת יפה בתוך החודש המזכיר נאמן כב שדה מחברו וסיכמו שחצי מהתוצרת עבור הבעלים ובסוף המקבל לא זרע ולא יצה תוצרת כמה

ישלם לבעלים כן כמה הייתה ראוייה יש להם חצי כרגיל שיניים שקיבלו כסף מבעל הבית לעשות עסקה יחד ואסור והרוויחו איזה רווחים טובים וכעת רוצה אחד מהם לחלוק את הרווחים ואת הקרן ואת הקרן להשאיר ולעבוד בה בשותפות יכון לא אומרים ככה למה לא יכול יכולים להקב זה זה יכול כן יכול גמ הגיע הזמן גם נגמר העסקה או לא נגמר העסקה הוא יכל אם נגמר העסקה עושים חצי יכולים לעקב עלזה אז לא יכול י נכון לא יכול וצ בכל הרווח משורבט בקרן הרווח משועבד ל שיכול אומר לך

כי הרווח משעבד לקרן ן אז אם לא נגמר העסקה לא יכול כ איזה עניין אמרו ארבע קבין לתפילה כב נושא מסע על קצפו לא תפילין תי לא נוסא מסע על קצפו והגיע זמן תחילה אם זה ארבע קבים הוא חייב לח ל מאחורה ואם לא יותר מזה שמה עלי הרצפה ומתפלל ש לאיזה עניין הב בביל עופר לאיזה עניין הבק בקבל הוא אומר אם הגב שלו עד אב כבים הוא יכול להתפלל יותר מזה הצל את הרם מה התשובה כבוד הר כבוד הרב אני לא יודע מה התשובה ב

לאיזה עניין אמרו לא יש לו מסו ארבע קבים לא יכול להתפלל יש לו מסוי על הראש שלו רוצה להתפלל יש לו מסוי עליו אם זה פחות מארבע קבין השאיר עלי יתפלל יותר מארבע קבין ארבע קבין במעלה יוריד אותם ויתפלל אני לא כתבתי את התשובה עכשיו אני אכתוב בגלל שאתה אמרת לי אם יש קיבל ש עכשי ש יש הרבה עבודה רבותיי היום זה יום ראשון קיבל שדה מחברו ושתדע ולא הייתה ולא היייתה מכת מדינה של שדפון החסידות של בעל הבית כולם תדו אפילו אותם שבבקעת אחרות האם

יכול המקבל לומר לבעל הבית סימן שיש עליך איזה מזל כזה או מחרבת או קללה ולא אשלם לך רק ש לא היה אומר לו היה נשאר כך כצת לא נשאר כלום לא נשאר הבית אומ מה שהוא עשה הסכם יש פסוק אחר כן אם לא יכול לומר השדה הזא לא יכול קח ממנו לא יכול לא יכול לומר לולם ושלם לו אז אם משלם לא כ לו ה הגמר 100 אתה נשתה הלכות בוא בוא בוא חיים בוא ח יום הגשת הח ול אפה המדבקות איך נראה ליש איזה עיף

סעיף ז ככה תרה כן ת כולם סעיף ו' היום תן נסדק מה אנחנו לומדים לולב לא כ עכשיו נעשה סדוק הוא לא היה סדוק מתחילת בריאתו עכשיו נסדק נסדק אם יתרחקו שני סדק זה מזה עד שרעו כשניים פסול אפילו שזה רק מקצת אפילו לא לך לקת יומת העליונה בעינה שיפסל לולב מכוח שנחלק תיומת לא אלא נחלק ככה שכמו שניים זה פסול נראה כמו שניים היה לו כתב אחר יפה יותר מה זה לא מה זה פ מה זה אז הכוונה שלמעלה זה סגור ובאמצע נהיה לו רווח

כ ככה לא אבל תיו מי זה למעלה בסדר נהייה מלמעלה אבל לא תיומת עצמה אני ד תיומת שוא אומר ש התיומת אבל זה לא מגיע עד השד לא ככה לא משנה גע הרב אם זה נראה שני יש לו נראה שני סדקים פסול לא נראה שני סדקים כשר פסדר נכון יש לו כמין קוסין בשדרת או שנצמד ונכבה התכווץ יש לו פה ציורים אבל אין פה את הציור אעיין ציור איין ציור או שהוא עקום ככה כמו מגל למה אם זה עקום לא כמו מגל זה כשר לפניו שקים

של ר שרי שדרו כג בעל חתרת פסול מה זה כן ככה במקום כה יש לו גיבנת כמו גם אם הוא לא בצורת מגל פסול וכן אם נקם מאחד צדו פסול אבל נקם לאחוריו כן לפה כשר שזו ברייתו מעניין חשור דח ישכ הש יש הרבה ואם נקם לאחורה ונהיה מגל זה פסול עד מגל לאחורה תרא לא כדאי לדבר הרבה אם השם ישמרך בסדר הולדת שיהיה לך מזל טוב אם כפוף בראשו פסול תראה עניו שים לב כפוף בראשו הוא לא גר זה לא דרך בריתו ככה פה ודווקא

ששרתו כפופה אבל עליו כפופים בראשו כמו שדך להיות הרבה לולבים כשר זה כמו כפתור זה כשר כפתור יש לו בראש סגור כמו כפתור ל על עצמו השפיץ שלו בסוף כפתור פרח יש עושים דווקא כפתור למה זה מחזיק אותו הוא לא יפתח דיני הדס הגענו תרמו רק שנזכור את זה עד זה דווקא סוכות כבר מגיע עוד הפעם הנה אתמול היה האסון הזה בשמחת תורה עוד שתיים היה לך שמנה 12 כבר ב חרם עניים אבא כן אנחנו דף רלח אה חורש בוא לפה הוא גם אין ש לראות

אחד את השני יופי סה ס עוד מצוה עשה להפריש תרומה מן העשה מחילה ר מצוה עשה להפריש תרומה מן העיסה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם חלת הרו תרומה וראשית זו אין לה שיעור מן התורה אי כעור פתר את העיסה ועושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישאר מקצתו ו הכל יתן אבל כסף יכול לתת מדברי סופרים זה תישן תישן מדברי סופרים שמפרישים אחד מ24 מן העיסה כדי שיהיה בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו תן לו דבר הראוי תן לו מתנה ונחתו רושה למכור בשוק מפ

שאחד מ-48 פי ש עיסתו מרובע יש בסור זה כדי מתנה זה עיסה גדולה העושה איסר משתה בנו א איזה משתה יש חתונה אף על פי שהי מרובה מפריש אחד מ-24 שלא לחלוק בעיסת בעל הבית נחתום שעשה עיסה קטנה מפריש אחד מ-48 שלא לחכות מצת הנחתום אפילו נחתום עשה קטן תן הרבה כמה רבנו הארי אומר לתתו פחות עוד נטמאת העיסה בשוגג או באונס מפריש אחד מ-48 ואם טמאה בזדון מפריש אחד מ-24 כדי שלא יהיה חוטה נזכר ח וחלת טמאה לכהן להסקה כתרומה טמאה חט אין חיייבים בחלה

מן התורה א אלא בארץ בלבד שנאמר ויה בחכם מלחם הארץ חלה תרים ותרומה בזמן שכל ישראל שם שנאמר בבואכם אל הארץ ביאת כולכם ולא באת מקצתם פכח עלה בזמן הזה אפילו במי עזרה בארץ ישראל אינה אלה מדבריהם כמו שבארנו בתרומה צריך אישה כל ערב שבת תעשה תשתדל לעשות עיסה להפריש חלה כי היא עיבדה חלתו של עולם כמה רבנו הרי אומר להפריש אני חושב מ-48 מה כמו נחתום אני לא זוכר טוב צריך נראות פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים בחנ פירות הארץ שאסור לחוץ לארץ פורים שנאמר

אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבים בין על פלות הארץ בין פ חוץ לארץ ז מפריש ח בחוץ לארץ בר סופ כדי שלא תשתע תורת חד מישראל או והביא חלח ארץ לארץ כשם שאן מביאים תרומה וביכורים משם והם מביאים מניח אותם ע דרך פסח תשרף כתרומה חטא שלושה דיני נחלה שלוש רצות כ כל הארץ חזקו בעולה בבן עד כזיב מפשית בחלה אחת כשיעור ו והיא נכת לכוהנים שאר ארץ ישראל שהחזיקו בא עולה מצרים ולא עולה בבן שסי בד המנה מפרישים ב שתי חלות אחת נשרפת

ואחת נאכלת למה מפרשים בשתי ענות עלה הראשונה טמאה ש לא נתקדשה אותה הארץ ב זרש הראשונה בטלה מ שגלו רץ ישראל שחלה אח מ48 סופין אותה פשי אחלה שנייה אכ כדי שלא יבו תומה ורה נשרפת שר נשרפה הראשונה פי שלא טומאה ידועה ל הכל זו השניה אין אשור אלא כל הרוצה מפריש פני שהי מדבריהם וכל הארץ שמומנה ולחוץ בין בסוריה בין משר צני שתי חלות אחד לשריפה כדי שלא יאמרו ראינו תרומה נאכלת חד כילה כדי שלא תשתכח תורת חל ישראל י זו וזו מדבריהם אותם לרבות

נאכלת פי כך של שריפה אין לה שיעור אל כל שעור של אכילה אח מ48 זו של אחילה מותרת זבים זבות אני צריך לומר נשאר טמאים ט בזמן הזה שאין שם עסה טהורה בפני תומת המת מפרשן חלה אחת בכל ארץ ישראל אח מ48 סופות פני שי טמ ויש לשם עקר מן התורה מכזיב דונה מפרשן שניה לכהן הכילה ון השיעור שהיה דבר מקודם י חלת חוצה לארץ אף עלפי שהיא טמאה קח יובה מדבריהם אינה אסורה באכילה אלא כל כהן שטו יוצא עליו בגופו והם בעלי קרין זבים זבות

נידות יורדות מצורעים אבל שרמ במגע שר טומאות אפלו ממת מותרים וכ פיכח או שמעת רבי כהן אם היה שם כהן קטן בחוץ לארץ סורה שר הרצות ורצה להפריש לה אחת פריש 48 וקטן שדיור כ או לקטן שעדיין ורנדה ואינה צריכה להפריש שנהיה לאש וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משבת זרעו או מזת אלפי ששמשו אלפי שההוא וממתי זה מותר לאכול החלה ראשונה לא צריך פיש שנהיה בחוץ לארץ כ מפריש חלה מברך תחילה הנה מפריש חלה מברך תחילה שקדש במצות צינו פריש חלה ן בארץ חוץ

ר שם שוא מברך לפיכך אין מפרש חלה שלא יכול לברך אבל אישה ערומה ששבה כל פני החות בקרקע מבר מפרשת חלה ליד צריך כל אדם קיים את המצווה הזאת מה שננו הלכים ות מצות שמחנה בתר יברך ערום לא תברך עם בגדים כן ברור כן למה לא אתה יכול לעשות פרנות מיוחדות עוד אני דכ יוצא ב מברכת מפרשת החלת חוצ ש מזהרת על מגעה אלא על אכילתה שם כהן קטן כהן שטבן שמותר ו לאכילה כמו שביארנו הרי זה מותר לאוכלה עם הזהר לשולחן אחד פי שה מדמעת

אפילו נת שווה בשווה ותים אותה לכהן עם הארץ פני שהת מא באר ארץ העמים ואין בא משום כהן המסייע במתנות שהוא אסור אם רצה לאכול תחילה אח פריש אחלה בחוץ לארץ מותר שאין בפניהם החלה נקראת תרומה לפי כך אינה ניתנת אלא מן המוקף כתרומה מן המוקף ואינה ניתנת מן הטהור עלמ לך התחילה כל שאמרנו בתרומה לא רוטר אן תרומה כך בחלה כל שאינו אוכל תרומה אינו אוכל חלה וכל תרומה אוכל חלה טו הסומה והשיכור מפש חלה תחילה שאין בסר רע ויפה כדי שכונו פשו יפה אין

זה עכשיו של היום זה היה של שבת א וק מנ נחתום מפריש מן החמה על הצוננת צוננת על החמה אפילו מדפוס הרבה כן זה לא משנה אני אמרתי לך פעם מה שהיה בבית אן שהם היו לא הבינו איזה דבר כמה ימים עמרו עליו לא הבינו ה שמו שיש חכם גדול במרוקו ו לא הם שלחו לו את השאלה ם א עם איזה גוי לקח חמו נסע כמה חודשים כמה זמן עד שהגיע למרוקו מי זה היה רב בן רבי אמרם בן דיון הגיעו שמה והוא היה עובד בקרקע

שם אמר ל איפה העלם אמר תכף יבוא נכנס לבית הבא ש תגיד אמה שלו אמר כן אמר לו הגוי שלחו שאלה מ ירושלים תביא רואה את השאלה הפך את הדף כ תב תשובה הקפיץ אותו לקח לקח לחם חם עכשיו אשתו הייתה עופה לחמים אמר לו קח את זה ומשי מה אני באתי איזה חודשיים בדרך כואב לי הגם תן לי לשכב על הרצפה איזה שבוע ימים על הגב כואב לי הגם אומר לו אמשי תלך התחיל ללכת פתאום הוא רואה את עצמו במתה למטה ברגע אחד והלחם חם

קבלה מעשית אין חייבים צורכים מוטח גיבורים חיים סמני ה עושה אני לא יודע מה שאתה אומר אין חייבים בחלל חמישה מני תבואה בלבד שים לב החיטים והשיעורים וכוסמין שב שוען ושיפון שנאמר בא אורכם מלחם הץ וא מלחם אל פת הסת מנו אבל עושה פת אורז ודוחן צ בם מן הקניות איים בח כ אין הקת והשיחה והפאה והבקר ותבואה שש שהם פתורים מן התרומה הרי הן חייבים בחלה וכן מעשה ראשון ששים שתרומתו ש תרומה גדולה ומעשר שני ד שדו מותר הומר שתי ליחם ם הפנים שייפדו כל

אותן המותרות הכל חייבים בחנה שמה שים לב חייבים בחנה ד ס של מער שני ש ספק מדומ חיבים בחנ אבל המדו פתור מחנ ספק מדוע חייב חלות תוד נזיר אותן ש קודש בשוקים תוד חיבים בחנה שבדעתו שמכת השפ עושה רבים חיבת בחנה העושה מ שדד ר מה שעשה עוי שעשה עשוי ואם ואם החלה הפריש תחילה לא תאכל עד שתוציא עליה תרומה תרומת מעשר ואם תרומה הפריש תחילה לא תאכל עד שתוציא עליה חלה העושה עיסה להחיל הפת שלה לבהמה ולחייה פתורה סה את הכלבים בזמן שרועים אוכלים

ממנה חבת בחלה סת אנוכי בצורה אתה יודע מה זה יסת כלבים זה מעורב כמו היום שעושים לכם בריאות מעורב ם כל ה שאומרים הרופאים זה הכי בריא זה נקרא עיסת כלבים היו ישראל ואנוכי שוטפים בעיסה אם היה בחלק ישראל שיעור עיסה חייבת בחלה הרי זו חייבת יות נוי שפרי שנה אפילו בארץ ישראל א חה אלא מודיעין אותו ש שאינו צריך תח לזר ולמה לא חששנו להשם מעיסה של ישראלי תנה אותה ביד גוי כדי לפטרה אם שאם ירצה ישראל פתור עצמו ויעשה סתו פחות משיעור חלה י

אמק חור עשה סיש בן טעם דגן פטורה אפילו היה שאור חיטים לתוך עיסת אורז יש ב טעם דגן חית פטורה סה עשה שני נושב ביין או שמן או דבש או מים רותחים או שנתן וכ טבן או שטיח המים אשך כמ לחו לשו אם אפיה בן בתנור קרקע בן המרחשת בן שדיק את הבצק במתת מרחשת אחר כך הח בש ממטה עד שפת הפתן ש אחר כבי כל אל חייבים בח עושה ליבשה חמה בלבדו בקדרה הרי היא פתורה מנחלה שאין מעשה חמה להם שאין מעשה חמה לחם בן

שלש במים שלשה בשקין לכן כ שלשן אותו במים או בדבש אוכלים אותו בלא אפיה פטור שחיבים אלי יסה שסופה ליפות לעם למאכל אדם יג יסה ששה תחילה לעשותה מעשה חמה ושלימה לעשות פת לעשות הפת או שהתחיל בלאפ אותה ושלימה לעשות מעשה חמה חלק שפ חיבים בחנה יד כסו לקה מעה מעשה המחכים עניה משככים כלימודים פוה מנחלה מה זה הולכים בתר הסוף מה בסוף אם זה לחלה או לא זה נסרים אין לי צורת פת למה דעתו לרכך אותה אחר כך בקוח כלומר להשים אותה בקדרה במער קיטוס

כמה שעור העסה שחייבת בחנה מלא עומר קמח בן מאחד מחמשת המינין ן מחמשת ביחד כולם מצטרפים לשעור כמה שור עומר שני קבן פחות חומש זה 1.8 אומר וקב ארבע לוגים ולג ארבע רביעיות רביעית הוא בגודל צבעים נצבעים צבעים חצי אצבע ש כל האצבעות הם רוחב גודל של יד נמצא את הלמד שם הורם שיש בין 10 אצבעות שהמידה שיש בה 10 אצבעות על 10 אצבעות ום שלוש אצבעות תשי אצבע קרוב הוא העומר וכן מדה שיש בה שבע אצבעות פחות שני תש אצבע השבע אצבעות פחות שני תש

אצבע ום שבע אצבעות פחות שני אצבע הם מידת העומר שתי המידות כאחד הן עולות אותו דבר וכמה מכילה מידה זו כמו שלושה שלוש ו4 בשים בנוניות וחומש בשע ו משכן שישה ו סלעים שני שליש סלע מקמח החיטים שבמצרים שן משכן 500 זוז 0 מזוז מצרים בזמן הזה מידה שהיא מחילה כמשכן הזה כתים הזה בא מודדים נחלות בכל מקום זה לכה מה הכל אסור לאדם מה כמה חי בכשי אסור לאדם כן אני לא יודע טוב לא יודע אסור לאדם לעשות עיסתו קי 600 יש יש הרב בן

אש חיי ויש הרב עובדיה הם יש ביניהם כל אחד מודד את זה בצורה אחרת אסור לאדם לעשות עיסתו פחות פחות מכשיעור אסור ל כמה בצקות כדי לפותר מנחלה אתה מבין מה הוא רוצה הוא רוצה פה עוד יסה ועוד עיסה בשביל לפתור מפריש דם ש פחותה מכשור לא עשה כלום והרי חולין כמו שהייתה עשה עיצה פחותה מכשור והפאה ונתן הפת נסן חזר ופה פת אחרת ונתן סן קבץ בשל שיעור חלה סל מצפן לחלה מפריש העלה מן הפת שנאמר והיה בחכם מלחם הארץ מלמד שהוא מפריש מן האפוי

הכי טוב זה לא לא כך צריך כן אבל במצות קודם כל ופים אותם שלא יהיה פ ואין מצר אן התנור מצרפ נחלה כן צריך לעשות צל היו הכיכר שחות זו זו התקבץ מ הכל שהוא חלה ח בח אף על פי שאיו בשר פה מעט מעט קבץ הכל על הרוח שאין בתוך הזה ספק היפה לשולחן לא צריך לעשות לשולחן בזבז שיהיה כמו תוך ואם ח חלש דבריהם הי אי חייב להפריש עד שיצרף אותם כלי שיש לו תוך קמח שלא רקדו אלא לשו בסובין שלו א ויש בכל

הקמח עומד חי בחלה אבל אם נתן מורסל מן הקמח חזר והשאיר במצ הקמח אין ח בחנה אין להחזיר המסן הקמח המוכסן נחתום שעשה עיסה לעשות ה שאור לחלקו כל זה בשביל אתה יודע מה זה שאור הזה זה להחמיץ את העיסה זה הכוונה שתפח הוא לוקח כל פעם מפה והוא שם את זה בעיסה לקו לחלקו רוצה לחלק אתזה חלק אותם חייבת בחנה שאם לא תמחר יעשה אותה פת א עושה עיסה חלקה בתק פתורה אנשים שנתנו נחתו לעשות סאו ואין בשל אחד מהן כשיעור לפי שיש בכללן כשיעור

פתורה היום כן זה טוב תעשה כמו חכם עובדיה כיל 6 מ אנחנו מפרישים ח נשאר קשה נ לעשות ש קילו וחצי על כמה אתה עושה הפרשת חדש 2 קילו וחצי 00 קילו 6 המינימום 68 350 קילו 600 600 קילו 680 כן אבל צריך לדעת טוב איך זה בא לו השיעור הזה אתה מבין שאנחנו נדע לפי הביצים לפי הזה צריך לדעת את זה לפי הלוגן חלק את זה שנדע בראש אז תכין לי את זה שאני אדע בסדר תרה בסדר היום זה טוב זה טוב שד הרב אם

הוא פה הוא יכול להפריש אחרי אפיה כן כול יותר טוב שזה עישה תוניסאים אין להם בעיות עם זה אין ב אנחנו דף רסט במה דחלה כן נ החלה גנה קדמה סומקה בסמ סומ ז חוה מהפ גנמה נח נפיק מומה חד זמן אל שני במר רב פיק יבנה אתש אשפה על ימה גלג ז ר ן נפיק מומה מתגל נפי מהזה האבן הז כתוב לך למטה כ הוא אומ והי כי קמת דע קמה דן כ שמ מהפ כל ירוקן ירוק חוטים חוטו סרחן ח חוה ח פ ירוקה

אחד תח בר מתח ענ כ גת תחזה בר מעתיק ימין ת שניך דובות שעלו מרחה שכולם מתאימות צ שכולם מת שכולם ממות חברת עינה לאה ו הקטורת ו אדוני אלוהינו שכת אבותנו לפניך קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובת אותם ויאמר אדוני אל משה עניך שמים נטף ושחלת חן בסמים בת בבד ויאמר אד משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בנה סמים זק בת בב ויאמר אד משה ק לך ת במים בת ומר ייה בבד ב זמר ה עשת ון ורצ בבוקר בבוקר ק 385

כמניין בל ום יום הכיפורים ממנים הו בון ור צפ ר שמעון בג שדכ ולמה אין מזמרת הארץ מצורי מ דבש ש חך בניך א כאמרו עליכם כם העבודה זות לכם ואמרתם זח פסח אד ש במצרים מצרים חמו ויעש י יעסור זהב ור מקשה עשה את המנורה רכה וקנה קשה עשה את המנורה רכה וקנה ג הכפתור הו ששה קנים יוצאים מצידי השלושה מורה מציד אחד ושלושה כ מורה מציד שני שלשה גפ ורשה אותה אד כש את ויאמר משה גה יאמר מש תן מועדה זך וק חסך חסך

א רץ יעוד פח פ בכפ עת צדקתך קדוש ךך י רצון פנינו בזכ ד דתי שלום בארץ שבנו הקדש הסעות גם אותם שמעזים דרך הפלפון דרך הדבי השם ברך אותם כל הברכות שות שיהיה שבוע טוב שיהיה בשורות טובות אמן ישועות גדולות עם ישראל וכן יהי רצון