הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צט הרב בניהו שמואלי שליט"א מד לעומר ער"ח סיון כט אייר תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כט אייר תשפד ערב ראש חודש סיוון ערב ראש חודש של חג קבלת התורה סיון זה חודש השלישי שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה על ידי משה ש שלישי לבטן בחודש השלישי איזה זה זכות זכינו לקבל את התורה והעיקר הגדול היום זה יום של תשובה של מעשים טובים אז בעזרת השם נתאסף כולנו לישיבה בשעה 3 חודש השלישי לא 3 וחצי שעה שלש בעזרת האלו בשעתו להעשות את כל התהילים שלושה פעמים א סליחה עם שבעה כרותי ברית זרת

השם ושתו העיקר זה התשובה והמעשים טובים שנזכה ונקבל עלינו עול תורה ם אתם יודעים שכתוב אין דברי הגמרא אומרת באין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה כמו שאמרו על הפסוק כי עליך הורגנו כל היום רבי נחמן אמר אלו תלמידי חכמים שממתין עצמן על דברי תורה כמו שאמר רבי שמעון בן נקיש אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממי את עצמו עליהן שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל אומר הרמבם אין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלה שלומדים מתוך עידון מתוך אכילה ושתייה

אלא במי שממית עצמו עליהם צריך גופות תמיד עליהן מה פירוש לא נותן שינה לעיניו ועלה אולף אפו תנומה אמרו רבותינו זאת התורה אדם כימות באוהל שממית עצמו באהלי חכמים איך אמר שלמה המלך לא תימצא התורה אלא מי במי שמבקש עונג תאוות בכבוד בגדולה אלא במי שממית עצמו ע כך היא דרכה של תורה אומר שלמה המלך פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה ועל הארץ תשן וחייה צער תחייה ובתורה אתה אמן כלומר אפילו אם הוא צריך כך לאכול פת במלח האמת היא שזה לא הולך ביחד אי אפשר

שאדם רוצה לזכות באמת לקיתרה של תורה להיות תלמיד חכם הוא לא לא יכול לזכות ם הראש שלו בתאוות של העולם הזה אין דבר כזה ככה זה הולך היה מורנו חכם עובדיה היה ממש ממית עצמו בעה של תורה רבנים בישיבה ממתים עצמם לא היה להם מה לאכול היו מה היו אוכלים לחם עם תפוז זה היה הארוחות שלהם אבל בפורת יוסף היו היה שני דברים היה או גיבן או דק או לחם עם ג'בן זה גבינה או דק זה לחם עם זעתר לא היה מה היה לאכול לא היה

להם היו רק יושבים לאכול כמה דקות וזהו היה אומר לנו מורנו חם בציון שהיה ישב וד מהבוקר עד הערב מה היה אוכל בצהריים סוכריה אחד לוקח איתו סוכר חתחת סוכר שם בפה שיהיה לו כוח עוד חצי יום על הסוכר הזה ואחר כך הולך לבית אם יש אוכל טוב אם לאב אין גם רבי אברהם עליו השלום רבי אברהם מונסה אמר לנו שהוא היה בבית הוא ואחיו רבי יעקב מונסה היו בבית אצל האמא שלהם נפטרה אבא שלהם התחתן עם עוד אישה אז הוא אומר היינו באים לבית אבא

שואל איך היום היה הלימוד שלך למדת היום טוב טוב עשית עבודה יפה יפה אם לא אומר לו תראה יש לי פרוסה אחת או אני אוכל או אתם מי שלמד הכי טוב הוא יאכל אם אומרים אבא למדנו מצויין טוב תיקחו את הפרוסה הזאת הוא ילך לישון רעב אם ל לכים לשון רעבים ככה היה עוני לא היה לו מה לאכול לא היה ל מה לאכול היו ממתים את עצמם בעולה של תורה העיקר לשבת ללמוד תורה עד כדי כך היה זה לא דבר פשוט אבל עשרו מ ש איך

אומר הרב גרינמן אומר הייתי בבית של החזון איש יום אחד אני שומע חבטה מה קרה הרב נפל מהמיטה אמ כבוד הרב מה כ אומר אומר אני משער את השיעור ללמוד עד אפיסת הכוחות לגמרי אבל היום לא שיערתי טוב הלכתי בדרך למדתי עד עד שאני יכול ללכת מהשולחן למיטה אבל לא שיערתי טוב נפלתי בלי בלי כוחות נפלתי בדרך אבל אל תדאג אני אעמוד ואני לך לאט לאט למיטה תראה איך היו לומדים פעם ראו אותו ישן על הכרית והכל הפוך אמרו לו כבוד הרב תסדר את עצמך אומר

אם היין לי כוח לסדר את עצמי הייתי לומד עוד קצת היה פה הרב עזרן רבי שמואל עזרן אני לא הכרתי אותו הבנו היה רבי ניסים זרן היה גאון גדול היה פה רש שישיבת בית שמואל על שם אביו שמואל זרן אמר לנו ראש הישיבה הוא היה לומד עד שהוא נופל וישן לא מפסיק רגע אחד היה אומר אז היה עונה אף אחד לא רוצה להשאיר את הלמפה אז לא היה חשמל היה נפט יש להם למפה דלוקה על נפט אבל אף אחד לא רוצה להשאיר אותה בלילה דולקת מכבים

אותה אבל הרב עזרן משיר דולקת למה בבוקר יקח הרבה זמן עד שהוא ידליק את זה בגפרור חבל על הזמן שישר הוא יכול להדליק אבל מה הוא היה אוהב ללמוד שהשולחן שלו מסודר שלא כל הספרים של אתמול עומדים היום באו בשמיים אמרו לו בחלום רבי שמואל התורה שלך יקרע תעזוב את הספרים תלמד גם שהשולחן בלגן ככה מהש מה הם אמרו לו תראה כמה זה הלימוד הוא מאוד מאוד חשוב היה אחד מהגאונים היה שקוע בתורה לא שם לב היו באים האספנים אלה מקבצי נדבות עומדים על ידו עד

שהוא מרים את הראש לוקח חמש דקות 10 דקות רבע שעה מרים את לו כן אומר אתה נותן לנו נדבה טובה אפשר לקבל דבר אומר טוב מוציא משהו טוב מהכיס נותן אבל הם יודעים שהרב הוא הוא שקוע בתורה הוא לא יודע מה הוא עושה בדיוק עוד חמש דקות עוד הפעם בא כבוד הרב אפשר לקבל איזה דבר כן מוציא אחרי חמש דקות עוד פעם בא אותו אחד שלוש הרב לא לא שמת למה הוא שקוע בלימוד הוא לא יודע מה הוא עושה היה הראשון לציון היה כל כך שבפני

ג'ן היה כל כך שבוע בלימוד אתם יודעים הספרדים הם עושים בערב בערב שבת האישה עושה בורקסון למה בבוקר בשבת כן אוכלים בורקס עם עם ביצה קודם כל אז היא עושה בורקסון עכשיו יש נכדים ילדים הם אוכלים את זה איפה היא מחבה את זה בחדר של הרב איפה שהוא לומד שמה אף אחד לא טוב היא באה לחדר יום אחד רואה הכל גמר כל התבנית הגדולה אין אחד היא אומרת לרב מי אכל את הבורק הזה מי נכנס לפ אני לא יודע אחר כך הביאו לו לאכול אומר אני

כבר אכלתי איך אכלת איפה אכלת אני אכלתי הוא גמר את כל התבנית אבל הוא לא יודע שהוא אכל את זה הוא לא יודע שהוא אכל כי הראש שלו היה בלימוד הוא לא יודע זה המנה של תורה יושבים ללמוד הם לא הם לא יודעים היה פה בצפת היה איזה ילד אחד חילוני להורים חילוניים לגמרי לא יודעים מה זה תורה ו שום דבר יום אחד הוא היה הולך ילד בגיל 10 11 הולך בדרך ראה אותו איזה אחד אומר לו אתה רוצה קצת תבוא לשמוע שיעור אומר לו מה

זה שיעור אומר ללמוד תורה עכשיו עוד פעם ללמוד עכשיו באתי מהבית ספר למדתי עוד פעם ללמוד לא לא רוצה אומר הב תשמע יש שמה מביאים קוקה קולה מביאים עוגות מקריאת שמונה שולחים מה מאפיות דברים טובים כדאי לך לבוא אומר טוב אם ככה אני מוכן לנסות מה זה פה אז הוא בא הוא לא מבין כלום מה מדבר אבל ממש פינקו אותו שם קוקה קולה דברים טובים שם אמר אתה יכול לבוא גם מחר כן יכול לבוא בא גם מחר מצא לו מקום מצויין אבל לאט לאט האוזניים קולטים

תורה לאט לאט לאט לאט התחיל להבין נכנס בו אהבה אמרו לו אתה רוצה אולי להיכנס לישיבת קטנה אמר להם כן חיממו אותו חזק אמר להורים שלו אני רוצה ללכת ישיבה קטנה א ו איזה ישיבה איזה ישיבה מי הכניס לך אתב ראש אתה לא הולך לשום ישיבה אתה מחונן מה פתאום תלך עזוב את זה לא אנחנו לא נתמוך בך אתה לא תוכל להיכנס פה לבית לא תקבל בגדים שום דבר אומר לו צריך אותכם אני רוצה תורת השם את יודעים מה זה תורה לא זה אני יש לי

אהבה לזה לא היה להם לא היה להם הלך מהבית נכנס ישיבה קטנה ראש הישיבה דאג לו היה קונה לו חליפה מביא לו אוכל לוקחים אותו לבית אוכל מפנקים אותו ככה שלוש שנים נעשה אילוי גדול אחרי השלוש שנים האלה עכשיו צריך להכנס לישיבה גדולה אז הוא נכנס איזה ישיבה הכי חשובה שיש כי קיבלו אותו היה עילוי אבל סיפרו לראש הישיבה מה המצב שלו היה שמה אבל הגיע הזמן אין לו רוצה לקנות משהו אין רוצה ללבוש נקרא לו החולצה נקרא זה רוצה ללבוש אין אין כלום כל הילדים

הולכים בשבתות אחרי שלוש שבועות לבית הוא אין אפה ללכת הרבי של ישיבה קטנה לפעמים היה זוכה לפעמים לא והוא מתבייש להגיד לרב הזה ש ישיבה גדולה כי יש לו שם טוב וכולם אוהבים אותו וזה יום אחד פתח לדות האחד יושב לבקור ריבונו של עולם תן לי כסף שיהיה לי קצת לפרנס את עצמי בקטנה ואני מבטיח לך אני עד החתונה אגמור את השס םי ידע אומר למחורת הוא עבר זה היה בחיפה עבר בכביש בחיפה רואה על הרצפה 10 אל דולר א סליחה לירות 10 אל רת הדת

ממש מה זה היה שמח אומר זה הקדוש ברוך הוא שמע את פיתי עכשיו אני מתמיד קנה לו חליפה שהוא צריך או איזה בגד ושמר לו את הכסף כל פעם הוציא כיצד ווא מש מה זה לומד באמת אחרי שלוש וחצי שנים גמר כל השס איך מהשמיים מסר את עצמו ללי עזרו לו עכשיו צריך עכשיו הקדוש ברוך הוא ממשיך בן אדם הזה צריך להתחתן בא איזה עשיר אחד גדול אומר ל הרב אני רוצה בחור הכי טוב אצלך שיהיה מבריק שיודע ללמוד אני אתן דירה אני אתן ראיתים אני

אתן ח הכל אני רק שבאמת הוא בחור טוב אמר לו יש לי בחור מספר אחד בעולם אבל מה ההורים שלו מי ישיבה קטנה לא רוצים להסתכל עליו הוא הלך ללמוד תורה אומר זה קצת בעיה אבל תן לי לראות אותו אני רוצה לדבר או אמר בבקשה הלך ישב איתו סיפר לו שהוא בישיבה קטנה מדאג לו ופה אין מי שידאג לו והוא התבייש להגיד לרב בהתחלה אבל הוא בכה להשם ופתח את היכל ספר לו אומר לו באיזה רחוב מצאת את זה בחיפה אומר לו ברחוב פלוני אומר דע

לך זה נפל ממני איך מהשמיים זיכו אותי איך זיכו אותי עכשיו זכו אותי נ וך אתה תהיה חתן שלי לא סר לך לעולם שום דבר וכך היה היה חתנו אנחנו זבים את ההורים שלו אומר להם בואו חתונה של הבן שלך א אין לא נותנים כלום בואו תראו אל תתנו הכל אני אתן גם אני אתן לכם את הנסיעות ואת כל מה שאתם צריכים עליי גם לביש אותכם אמרו טוב למה לא הם באו ראו דבר כזה עכשיו התקוטטו אותו מי הביא את הדירה הם גם יש להם כסף

עכשיו הם ראו מה זה חתונה מה זה דרך ארץ איך הוא מנשק אותם וזה לאט לאט אמר להם תביאו גם אתם דירה שיהיה ל הילדים שלו תביאו וככה היה הוא גדל תראה מי שמקיים את התורה מעוני סופה לקמה מעושר ממית עצמו בעולה של תורה זה נקרא ממית עצמו ש בעולה של תורה סיפר ר רבי אלימלך בידרמן סיפור שסיפר אותו הרב קוטלר עכשיו לא לא מזמן המלכי אל קוטלר בחוץ לארץ בניו יורק שהוא סיפר את זה באיזה אספה אדירה של אלף איש בעלך הוא אומר ש בא

יום אחד אצל החזון איש אברך מתמיד גדול אבל היה לו כאב ראש הרופאים בדקו אותו אמרו שיש לו איזה גידול בראש וצריך לעשות ניתוח הלך עצם החזון איש החזון איש אמר לו אתה תעשה ניתוח והדריך אותו איזה רופא לא הרופא שאתה חושב תיקח רופא אחר תעשה ך אותו הכל אמר לו אל תדאג אתה תצא בריא ותלך טוב אומר לחזון איש אבל בכל זאת יש לי איזה כמה שאלות בזבחים בקדשים אני יכול לשב א רב כמה דקות אומר כןב בקיצור החזון איש שמע אותו ולמד איתו ראה

זה אברך עמכן גדול תלמיד חכם בעל עמרה של תורה מיוחדת אמר לו החזון איש אחרי שראיתי אותך איך אתה לומד אתה לא צריך לעשות אתה תעשה ניתוח אומר אבל א הרב אמר לי צ איזה רפא אומר לא עכשיו אני חוזר בי יש הנהגה דרך הטבע ויש מעל הטבע לחטב אתה צריך לעשות אבל אתה כיוון שאמן כל כך בתורה לא סתם לומד שאתה יודע כל כך ללמוד יפה ואתה עמד בתורה אתה הנהגה מעל הטבע העמה שלך מעל הטבע ולכן אתה בריא מהיום ז שומר עשו בדיקות ברי

כמו שאמר הרב אומר אדם אמן פתאום אחד מהקן איזה זקן זקן יושב מרים את היד אומר כן כ אדוני אומר זה אני זה אני הבן אדם בדיוק כך זה אני הייתי חזון אמר אר לי אניש אמר לי לא צריך ניטוח הנה תראו הרחתי ימים עכשיו אני בגיל 96 עמלה של תורה שאדם עמן נפש עמן עמן לא אתה יודע היו רבנים שהיו באים להם ה מגידים מן השמיים בלי מגיד שאומר לו את התורה מן השמיים אומר לו אני לא רוצה אני רוצה רק של עמל אני רוצה

תורה שעמלתי עליה לא סתם תורה אני לא רוצה כזה אם אני עמלתי על זה אני רוצה אותה זה הזכות פעם החכם ובניה בא אליו ריבש בחלון למד אותו איזה סוגיה שהייתה קשה לו אמר לו אני אפרש לך אותה כי עמלת הרבה בדברים שלי בוא אני אפרש לך אז הלדים של ראו אותו בלילה זז והולך אמר לו אתה ישנת בשעה ש בשעה בשעה 3 וחצי ארב כבר קמת מה קרה אומר לא לא שום דבר לא תגיד אומר חלמתי את הרבש למדתי והסכמתי לראות שהסוגיה הולכת כן וזה

הולך אומר אבל אל תספר את זה לאף אחד למה אומר זה תורה שקיבלתי בלי עמל בלי עמל אין לזה ערך הזזה לא מגיע לזה פרסום אין לזה עמן תראה איזה אנשים איזה צדיקים השם זכנו לעובדו לרא נלך לישעיה ח כתור בראש ממשלת התורה אתה תועי לא אנחנו ישעיה פרק כ פרק א' פסוק כח ושבר פושעים וחטאים יחדיו עוזבי אדוני אכלו אוי ואבוי ר איך הוא מוכיח אותם כל הפושעים והחטאים ישברו איש מהם לא לא יעדר להישבר יחדו ועוזב השם כלו בר מינן כלומר מה זה כלו

מ שעוזב את הקדוש ברוך הוא לו בלי בלי ילדים בלי תולדות השם יצילנו השם יצילנו רבותינו אמרו עוזבי השם כלו זה שעוזב את התורה פתוחה באמצע ויוצא זה נקרא שקוראים בתורה חב לסגור את הספר לא ור הכוונה ספר תורה ספר תורה באמצע שקוראים בתורה גם את הספר כ כן גם ספר רגיל אבל לא על זה נאמר כי יבושו מאלים אשר חמדת ותפרו מהגנות אשר בחרתם זה שם אילן סרק כיבושו אלה עוזבי השם יבושו ממה שעמדו אלה העלים להעמיד עבודה זרה מזלות תחת אלון תחת העצים האלה

אשר עמדתם אוי ואבוי לעבוד את העבודה זרה שמה ותח פרו תחפרו זה בושה נכון מהגנות אשר בחרתם ממה שבחרו הגנות להעמיד בעבודה זה הגנות בגנות בגנות להעמיד עבודה זרה כוכבים מזלות בגנות בגנים הכוונה כי תהיו כאלה נובלת עליה כרנה אשר מים אין להלה אוי ואבוי אוי ואבוי אומר כמה שבחרתם בשטויות והבלים בעבודה זרה אז תהיו דומים להם כי תהיו כמושים מבלי לחלוחית טובה כי תהיו כאלה נובלת עליה העץ שנובל הענים שלו כמוש אין לו לחלוחית חרנה כגן אשר מים אין לה להשקות אותה והיה החסון לנעורת

ופועלו לניצוץ ובערו שניהם יחדיו ואיין מכבה ראית מה זה והיה אחסון הפסל שעשוי מעץ חזק לנעורת נשרף ברגע אחת פועלו לניצוץ אחרה שעושה הפסל היה דומה כמו לניצוץ של אש שניהם יחדיו ואין מכבה כלומר הפסל והחרש שניהם יחדו ישרפו לא ימצא מי שיכבה כלומר הפסל לא יכול לעזור לעצמו וזה שעשה אותו גם לא יכול לעזור לעצמו עד כאן הגענו ב פרק ב' פסוק א' כן אנחנו במגילת רות בבקשה [מוזיקה] כ אנחנו פרק א' מגילת רות פסוק א' זה גמר אנחנו קוראים את זה עם התרגום כן

באשר תמות ימות ושם מכ כ יעשה אדוני לי וכ יוסיף כי המות פי בני וביניך אמרת נעומי אומרת לנעמי לרות אלנה ארבע דיני מותה לחייבה יש ארבע דינים של מוות לרשע א ארבע מתות בית דין גימת אבנה אחד רגמו אותו באבן זה שקילה וקת נורה ושרפת אש זה שרפה כטיל הציפה זה הרג שהורגים אותו בסי וצי בת כיסה בחנק מה זה צלית כיסה זה טולים אותו על עץ על כסם אמר ות לכל מ תמותי אמות אמרת נעומי הלנה בית קבורתה יש לנו בית כברות אמרת רות

ותמ כבירה ולא תוסיפו עוד למלה כ דנן יעבד השמ ד וסיף עליי הרו מותי יהיה מפריש ביני ובינך רק המוות פריד בינינו אמר וים יש לנו בית קברות אמרו ושם מכו לא תוסיפו עוד לדבר כ יעשה השם לי וכ יוסיף כרק המוות תפריד בינינו פסוק יח יש לך אח דף לב זה ותרא כי מתאמצת ללכת איתה חדה לדבר אליה חזל אמרו מלמה מה הי למך עמה מפסקת מלה רואת שהיא מחזקת לדבר מתאמצת חזק ופסקת ממללה ותלך לשתיהם עד בואנה בית לחם והי כבונה בית לחם ותהום

כל העיר עליהן ותאמר לה זאת נעומי אומר זלן תרון עד עלן בית לחם הלכו שניהם עד שגעו לבית לחם ובדק עלן לבית לחם רגשו כל י ון כולם רגשו כל יש עיר עליהם ותאמר זאת נעומי ותאמר עליהן את תקר לי עומי לי לי דלי מאוד אמר להם לא תבן קר לי נעומי על תקראו לי היום השם נחליף קרלי מרת נפשה מרת נפש ה ממר שד לחדה הברי הקדוש ברוך הוא הרבה מאוד אני מ הלכתי אדני למה תקר עומי ואדוני ענבי ושד הרע לי אמתי אנה מליה

אזי מבעלי ומבני הלכתי מלאה עם בעלי עם הילדים שלי וקניתי ת השם מנהון למה רקם ישיבתי השם למה דן הטון קרן לי נעומי מקדם השם סהד לי חובתי בשדי איש וא רע לי תשוב נעומי ורות מואביה קלת עמה השבה מסד מואה באו בית לחם בתחילת כציר שעורים עמי מבתה קלת עמה טת מחל מואב נו נתו בבית לחם במעלה יומה פסחה ערב חג הפסח זה לא כתוב במגילה זה אומר לך תרגום יונתן ערב חג הפסח ובהו יומ שריו בבני ישראל ל מחצת אותו יום התחילו אצל בני

ישראל לקצור את העומר התנופה שהיה מן השעורים ימי קציר שעורים הגענו פרק ב' משניות וקודם המשנה צדה צדקה 2י ח ו נשמת משה בן ישועה יצחק בן חנון חיים בן רבקה ציפורה בת גשו שמ אביעד אביעד שמואל בן שולמית רבי אורי בן רחל שלום הכהן בן שר היום רבי בן ציון נתון כן הוא היה גרח כן על ידינו חכ כן לא אבל הוא היה גרח כן במו שערי צדק הישן שמה ה היה גן ה של ישיבת פת יוסף רבי בציון נתון היה צדיק גדול הוא היה

מתחיל כשיש בעיות עושים תפילות מתחיל סליחות י שמע עיונך איזה כל הכל יורד נחלי דעה רבי בן ציון תון קראו לו כן הוא נפטר ביום שבת אני זוכר רבי בן ציון תון בסוף ימיו היה ג כאן מול שערי צדקן אנילא ראית כן היום צריך כולם ק תפילת השלל אחרי צהריים כאן בעזרת השם בישיבה אחרי כל ה נעשה תפילת השלה אתם רוצים גם שנעשה איתכם ביחד כן תגיד לו שיוציא בצלן שתי לגמר אז תגיד לו שיוציא מהר עד שנגמור ה שלחו לכול ברשם שמור לא בזה אסור

צריך רק בדף כשר הוא פחות א יותר קשר קשר פחות או יותר בטח קריאת שמונה הכל קשר משנה יב מסכת סוה פרק ט משנה יב היום באת כ מחולצה בסדר כן בסדר קיץ הגיע שמתו נביאים ראשונים בטלו אורים תומים או במי בית הראשון היו הנביאים כל הנביאים חוץ מחגי זכריה ומלאכי אז בטלו הורים בומים לא ה הורים תומים רק בבית ראשון לא בבית שני מה זה הורים בטון שם המפורש היה נתון בתוך הכיפור בין כלפי החושן בשררה במקדש בטל השמיר שמיר זה הגודל שלו כמו שעורה

כמו פרה וגם בתה נופי צופים נופי צופים זה פש משובח גם במראה שלו גם בטעמו גם ברחו מאיפה זה בא מהצפון ליד קריאת שמנה מצפת לכן זה נקרא צופים שלושה אלינו עכשיו גם אתה גם אני אני פה בתי כן לא ידע מקרה [‏צחוק] השמונה אני מכיר אותך גם אני מכיר אתה חכם משה מכיר אותך מגיע לך זה ממתק בבקשה הופסקו אנשי אמנה שמאמינים בהקדוש ברוך הוא הם חושבים קוחים בעוצם ידים חרוצים הם יודעים לעשות שנאמר הושיע אדוני כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם רבן

שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע ביום שחר בית המקדש אין יום שאין בו קללה השם יצילנו ולא ירד ט לברכה ונטל טעם הפירות אין טעם לפירות בטח בשבן היה לכם פירות אתה חושב שהיה היו שמים לך זריקה בפנים לא נכון רבי יוסף אה אין כמו פירות של ארץ ישראל שתדע אף אף ניטל שומן הפירות כוח האזנה שבהם גם אם לא מזינים יג רבי שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח אתם רואים מה זה פסקה טהרה מישראל לא אוכלים פם בטהרה אין טעם

ואין ריח המעשרות נטו שומן הדרן חכמים אומרים הזנות והכשפים קלו את הכל עוד משנה בשבל שבת בפולמוס של אספני אס גזו על התורות חתנים במנחם את אספני כשנלחם אספני אס על ישראל פולמוס זה מלחמה ביוונית גזו על עטרות חתנים לא להשים מיני עטרות חתנים ביום חופתם ולהרוס זה כלי זמר שהיה לו כל צלול חזק בפומו של טיטוס מלחמת טיטוס גזו על הטרות קלות גם שקלות לא התקשו ביום חופתם ושלא ילמד אדם את בנו יבנית חוכמה יוונית בפולמוס האחרון גזו שלו תצא הכלה בפריון בתוך העיר רבותינו

התירו שצא הכלה בפריון בתוך העיר כן אז אנחנו נגיד את תפילת השלה אין דבר אפשר להגיד אתה כמה פעמים ביום כן אז בעזרת השם היום זה ערב ראש חודש ואומר השלה יש לו תפילה אז נגיד אותה וזה את רצון שה בעזרת האל ובשעתו נזכה לבנים צדיקים ותלמידי חכמים להצלחת אלעזר בן ישרון וכל ילדי ישראל בעזרת השם אמן אמן אתה הוא אדוני אלוהינו עד שלא בראת העולם ואתה הוא אלוהינו מי שברא את העולם ועד עולם אתה אין בראת עולמך בגין אשת מודעה אלה הותך באמצעות תורתך הקדושה

כמו שאמרו רבותינו זכרונם ברכה בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל כי הם עמך בנחלתך אשר בחרת בהם מכל האומות ונתת להם תורתך הקדושה קרבת מ שמך הגדול ועל קיום העולם על קיום התורה באלנו ממך אדוני אלוהינו שני צבויים כתבת בתורתך פר רבו כתבת בתורתך ונ מדתם אותם את ביניכם והכוונה בשתיהם אחת כי לא לתוהו ברת כי אם לשבת לכבודך בראת יצרת אף עשית כדי שנהייה אנחנו בצא צאנו בצאצא צאצאינו ותצא כל עמך בת ישראל יודעי שמך ולמדי תורתך לשמ כן אבוא אליך אנו ע מלך מלכי המלכים

ופי תחינתי ועיני לך תלויות עד שתחונן ותשמע תפילתנו להזמין לנו בנים ובנות וגם הם יפרו וירבו הם ובניהם ובני בניהם עד סוף כל הדורות לתכלית שהם ואנחנו כולנו נעסוק בתורתך קדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקים אתכל דברי תלמוד תורתך באהבה והר עינינו בתורתך דבק ליבנו במצוותיך להבה וליראה את שמך אבינו אב רחמן תן לכולנו חיים ארוקים טובים וברוכים מי כמוך ורחמים זוכר צו ורחמים לחיים זכרנו לחיים נצחים כמו שהתפללו אברהם אבינו התפלל אברהם אבינו לו חיה לפניך פרשו רבותינו זכרן לברכה ברעתך כי על כן באנו

לבקש רוחני מלפניך שייה זרענו וזרע זרענו עד עולם זרע קשר לא מצא ד בנו זרענו זר זרענו עד עולם שוב פיסול ושמץ אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלוהים ובעיני אדם והיו בעלי תורה מראה מקרא מראה משנה מראה תלמוד מראה רזה מראה מצווה מראה גום ל חסדים מראה מידות תרומיות יעבדוך באהבה ובריאה פנימית לא יראה חיצונית תן כל גביה וגביה מהמהם ד מחסורה בכבוד תן להם בריאות וכבוד וכוח תן להם קומה ויופי וחן וחסד ויהיה אהבה ואהבה בשלום ביניהם תזמין לנו להם לילדים זיווגים הגונים מזרע

תלמידי חכמים מזרע צדיקים וגם זיווגם יהיה כמותם כל אשר התפללנו עליהם כזיכרון אחד עולה לכן ולכן את יודע כל תעלומות לפני גו מצבנו כי כוונתנו בכולנו למען שמך הגדול והקדוש מה תורתך הקדושה על כן אנונו בעבור הבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב בם תושיע בנים להיות הענפים דומים לשורשם עבור דו ך רגל רביעי במרכבה המשור ברוח קודשך שיר המעלות אשר כ ר אדוני הולך בדרכו הגיע כפיך כתוכן אשריך מטוב לך אשתך כגפן פוריה בארכת בתך בניך כשת זת סביב וחניך הנ ככן ברך גבר ר אדוני יברכך

אדוני מסיון רואה בוש חייך ורואה בנים לבניך שלום על ישראל א אד שומע תפילה קיים בנו הפסוק ואני זאת בריתי ם אמר אד אשר עליך ד לא יושו מפיך מפי זרך זרך אמר אד מד פי פניך אדני צורי וגולי כן אנחנו בגמרא רק נגיד לפני כן תפילת תפילה שבת אד תמיד קיים מצוות תורה כמו שאמר כתוב ג ביומ תורה לשמ במקום לעשות דנו כ יהי רצון לפניך א א תק על ידיח ם נוך צמת ואל צ מפיד אמת כדן חכמה מפיך י ור וך שמיים וא

כן לפתוח היום דף צט ט כן סדי טלא הרקי אבל אי איך ידעתם פה את המקום הרב אנחנו לא מכירים א כבר שש שנים ש2 הגנו דף דף צח עמוד ב במשנה אתזה אני אשלח לך את זה עוד מ לרבי חיים שעבור ליזה רבי חיים מ הקדמה למעלה חים דף צט היום אנחנו נלמד צ ח במשנה עמוד ב' צ ח למטה עמוד ב' במשנה השואל את הפרה בש לחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור

משנה אומרת השואל את הפרה אדם שאל מחברו פרה אומר לו אתה יכול להשיר לי פרה אומר כן אבל איפה אתה נמצא אומר לו אדוני אני גר בקריאת שמונה בסדר שלחה לו ביד בנו המשאיל שלח את הפרה ביד בנו יש לו משאית קטנה שם את הפרה שמה ונתן לה מים לשתות ואוכל לאכול שם אותה עד קריאת שמונה שחה לו ביד בנו של המשאיל או ביד עבדו של המשאיל או ביד שלוחו שליח של המשיל או שלח המשאיל את הפרה ביד בנו של השואל ביד בנו או ביד עבדו

של השואל ביד שלוחו של השואל ור עכשיו מתה מתה הפרה בדרך קודם שבא ליד השואל פטור השואל פטור למה עדיין לא זכה בפרה שהתחייב בנסע הוא לא אמר לו תשמע ברגע שאני נותן להם אתזה שלא אתה שלחת לא אמרתי לך או אתה נכון שלחת ביד הבן שלי של השואל לא אמרתי לך תן בידו אתה שלעת תהיה בריא ושמח אבל פטו משלם לו הנה רשי אומר ביד בנו של משעין או ביד כוה הוא מתה פטור היא מתה בדרך פלי גב רבה ורב חסדה בגוזל כמה רב חסדה

מתרץ שלו חודש שואל ומטים בחירו לקיטו שדר ב בביתו אבל אין עדים שהוא שלוחו ק העדים שלי י שואל באונסין כשמסר לו רבה אומר אפילו עשה הוא שליח בעדים ל שליח הוא להתחייב על ידו באונס אפילו הוא עשה שליח והכל לא חיק אמרלי אש הבעי בידיד כמר כאילו מרא לו מקום אומר לו תשמע זה אדם נאמן אם אתה רוצה לח אני לא אחראי עכשיו אבל נמשיך את המשנה אמר לו השואל שנחה לי ביד בני השואל אומר לו לח לי את זה ביד בני הנה אני שולח

את הבן שלי או ביד עבדי או ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלו חכ הוא אמר אז שואל אז הוא קיבל אחריות או שאמר לו המשאיל תשמע אדוני אני משלח חל ביד בני ביד עבדי ביד שלוכי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלך ואמר לו השואל שלח הסכים על זה שלח את הפרה כמו שאמרת ושילך המשאיר שלח לשואל ומתה חייב השואל עכשיו חייב נסע למה שלח על פיו כיוון ש הפרה ברגע שבאה ליד השליח נכנסה לאחריותו של השואל ולכן השואל חייב יצא מרשות המשיל

נצה לרשותו של שואן זה מדין ערבות כמו שאדם אומר לחברו שלח לי שלח שהרבה מעות לפלוני והוא יערב זה אותו דבר חייב וכן בשעה שמחזירה אותו דבר השואל מחזיר את הפרה למשעל אם נצא בדרך ך זה אחריות על השואל אבל ברגע שה משאיל אמר הצלח לי ה הוא הסכים עם זה אנחנו עכשיו בגמרא ביד עבדו חייו יד עבת כיד רבו אמרנו במש אם אמר השואל המשאיל לשלוח את הפרה ביד עבדו של המשאיל ומר אתה בדרך השואל למה הוא אמר לו תשלח ביד עבדו אז מה המקשה

למה חייב הרי יד עבת כיד רבו זה לא יצא מיד המשאיל הוא מסר את זה לעבדו של המשאיל המשאיל מסר את זה לעבד שלו יש לנו דין יד עבד כיד רבו אז זה עדיין רשותו של העבד זה רשות של האדון אז עדיין הפרה ברשותו של המשאיל למה שיהיה חיב השון זה ברשות המשאיל זה לא יד עבת כיד רבו מתרצת הגמרא אמר שמואל בעבד דברי ללא קנה לגופה אה לא מדובר בעבד כנעני שגופו קלוי לאדון שד ידו כיד האדון לא אומר זה מדובר בעב דברי אין רשות

אדונו בגופו בכלל ולכן כשמסר את הפרה כו השואל על פי השואל חייב השואל באו נסה למה זה כמו סתם אדם זה שליח טוב זה לא זה לא נקרא יד העבד כיד רבו יצא מרשותו כן תראה ראשי ביד עבדו חיה ביד עבדו חיה בצביה המראה השואל שלחה לי ביד עבדך שלחה לו חי השואל באנסה בדרך והרי לא יצא מרשות משאיר ליד עבד כיד רבו דמיה והרי הוא כאילו הוליכה לו כאילו הוליכה לו הוא ש שצי חמישי ק מצוות רבי לעשות זה מה שלמדנו אמר שמואל בעבד עברי

דלא קנ לגופה ולכן זה זה יצא מרשות המשאיל הגמר אומרת רב אמר זה שמואל תרץ רב אמר אפילו תמה באבת כנעני נעשה כאומר לו הקישה במן והיא תבוא אפילו תאמר מדובר באבד כנעני שזה באמת תמיד אבד כנעני יד העבד כיד רבו אז באמת בכל זאת חייב השואל בונשה משעה שמסר לו המשאיר את הפרה למה כש השואל אמר לו תשלח את הפרה עם העבד נעשה הגמרא אומרת נעשה כאומר לו השואל המשיל הקישה במקל והיא תבוא אלי אומר תשמע אני מקבל עליי כל מה שקורה אני מכיר את

הפרה הזאת תקיש אותה במקל תן לה תן לה לנסוע לבן ותלך כאילו אין פה עבת בכלל תן לה ללכת הכיוון נעשה כמוה אמר לה קישה במקל וי תבוא בכך התחייב השואל באחריות הפרה מי שתצא מרשות המשאיר אפילו שכשמו שלח אותה עם העבד זה רק ממנה אותו לשמור את ה את הבהמה באמת שתבוא אליו בדרך אותה אבל אבל לא יותר מזה שיצא מביתו כבר חייב למה כמו שאדם הקיש אותו במקל ואומר לו שהיא תיסה לבד היא יודעת את הדרך יא של ר ראשי נעשה כאומר לו הקישה

במקל והיא תבוא אחרי ה כך שיצא מחצרו של הבעלים בן בלא שומר בין על ידי שומר עמדה כבר בשוט שואל למה תראה ראשי יפה עיבד נפשה מ שתצא מרשותו כשאמר לו קישה ומכן משעבד את עצמו גמרנו והרי הקישה במקל עד אשר יצאתה מביתו וגמרנו יצא מביתו זה ברשותי מתיי השואל את הפרה תודה מטיבי השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד שרוחו חייב ביד עבדו פטור זה שאלה משתמ לשמואל מתין בעבד עברי בר הייתה הובר הייתה באבת כנעני אלא לרב קשיה יפה פה ראינו בבריתה כתוב

השואל את הפרה שנחלו המשאיר את הפרה ביד בנו ביד שלוחו ומתה הפרה בדרך אמרנו חייב אבל למה זה ביד שלוחו ביד עבדו הוא אמר לו תשלח אבל אם שלח המשאיר את הפרה ביד עבדו ומתה הפרה קודם שבא ליד השואל פטור במשנה אמרנו חייב שסותרת המשנה ריתה אפשר לתרץ בשלמה לשמואל מתניתין בעבד עברי אז לכן במשנה חייב אז אין יד האדון כיד העבד כיד האדון כי זה עבד דברי הובר תעבד ונעלי לכן פטור למה שידו כיד האדון לא יצא הפרה מרשותו של המשאיל אלא לרב קשיה רב

שמדובר באבת כנעני אפילו אכי חייב כשה בריתה שאמרנו פטור אמר לך רב לא תמה נעשה כמר לה אלא ימה באמר לה הקישה במקה והיא תבוא אל תגיד כמו שאמרנו שכל שאמרנו לשוח הפרה ביד העבד נעשה שאומר כמו שאומר לו הקישה במכה והיא תבוא לא נעשה הגמרא חזרה בה כשאומר לו לשלוח ביד האבן זה לא נחשו כמו שאמרנו להוציא את הפרה רשות הרבים למה עבד זה מקום משתמר זה לא עכשיו שמשאיר את המשאיל הבכיר את הפרה על פי דברי השואל ופטור השואל לא אלא נ כאומר לו

הקישה במקל תבו ובזה אני מתחייב משעת שהוציא ה משיר את הפרה מחצרו זה לא נפטר נכון ואמר לה נכון טעיתי נעשה כ אמר לה נעשה כמר אל תגיד לא תמה נעשה כ אמר לה אלא אמה באמר לה הקישה מקל בטבו הקישה במקל והתבור כן לא נעשה כאילו אמר לו קישה במקל והי תבוא לא למה נעשה זה כאילו אומר אין דבר כזה זה ברשות העבד זה לא יצא מרשותו הואזה משתמר אצלו זה לא הפקר ברשות הרבים היא תלך לבד אלא אלא ממש אלא תגי אלא תנה אלא

אמה ואמר לה הקישה במכבית אמר לו השואל למשעי אני מתחייב משעה שתוציא מחצר אתה נפטר בכך גמרנו תשלח עם מי לא תשלח עם מי לא צריך את העבד בבריתה מדובר שאמר לו הקישה ומכן והיא תבוא אפילו שאמר לו לשלח לא ביד העבד אפילו שאמר לו טוב העבד ראה זה לא משנה אדוני רק אמר לו הקישה במקל וי תבוא זה נעשה כך זה דעת רב אם אמר לו השואל המשאיל הקישה במקל והיא תבוא חייב איפה פטור בבריתה בבריתה פטור כי הוא שמה לא אמר לו הקישה במקל

לכן פטור בבריתה בבריתה זה היה ש אמרתי לך לא לדבר נכון מה שאמרנו בבריתה זה ביד עבדו כן פטור עכשיו זה לא ביד זה לא נעשה אמר לו הקישה ל ולכן הוא השם שלכן לא גם אפילו ששלח עם העבד זה לא משנה לנו הוא אמר לו הקישה במקל מה שיעשה הוא שייעשה אבל הוא אמר לו מפורש אתה תקיש את במקל ברגע שקשת אתה במקל זה אחיות שלי גם וזה הכל לכן חייב ור הברה כתוב פטור לאוד לא מבין תמר לא אם אמר לו אם אמר לו

הקישה במקל והיא תבוא אז הוא מתחייב משעה שיצאה אז הוא חייב אז איך הרב מסביר את הבריתה שפטור מה לא אמר לו ממש הקישה במקל זה נעשה מה זה הואו לא אמר לו לכן ובמשנה מדובר שאמר לו הקישה במקה ולכן ב עבדו חיב תמר יופי יופי יופי אבל אל תדבר פה אבל אמרת טוב ת השם יעריך אמך אל זה מפריע לכל העולם כולם מתקשרים אליי אז אני מתכנן לפניך אל תדבר בסדר מותי תתחנן לפניך יאללה תמ חס ושלום חס מחר זה חוזר עוד פעם לא תבוא

כל יום עמוד בצד עמוד בצד אחילה רב כל טוב לך מתוק ז אתה קיבלת יותר טוב מכבוד זה הרב עכשיו בסר מה נעשה איתך תגיד גם אתה התחלת פה וא הללה אפשר לדבר תמר אשני פתך אמר השואל המשי הנה הש פרך ואמר לו ביד מי אמר לו לא צריך ביד אף אחד הקיש המכן ו תבוא אלי מאליה אמר אמרר כין שיצא מרשות משי ומתה חייב השואל חייב ככה מדובר אפילו שבסוף העבד הלך לא הלך זה ן אותנו עוד יצא מרשות העלים נכון נאמה מסייע לה השאילני

פרך אז זה רב אמר האם נגיד מסייע לרב שאם אמר השואל המשאיל ששלח הקישה במקל אשא פרך ואמר לו ביד מי ואמר לה הקישה במקל והיא תבוא כין שצה מרשות משי ומתה חייב השואל הנה האם זה מסייע ללי מפורש אמר רש אח במס קנן כגון שהייתה חצרות של שואל לפנים חצרות של משית זה הבריתה הזאת מדברת שהם היו גרים היה אין אין לה הפרה לאיפה ללכת בכלל חצר בתוך חצר המשאיל בחצר בפנים והשואל בחצר בחוץ לא משנה איפה העיקר זה בא ישירות כן היה בחצר שהכניסה

אליה זה רק דרך הצרות של המשאיל ולכן כשאמר השואל המשאיל תקיש אותה במקל והיא תבוא מאליה מתחייב השואל למה הגמרא מסבירה דכ אם י שלחה לה ודאי להתם אז לה אם ישלח אותה המשאיר בהקשת ומקל ודאי תבוא לרשות השואל אז אין דרך אחרת לאן ללכת ולכן ישר שיצא מרשות לא חייב הוא חייב בהו נסה כך מדובר אז זה לא אומר שזה מסייע לרב כי רב דיבר שזה נמצא בכלל בקריאת שמנה ישלה לעבור כבישים ללכת י אחי הלה ממר אם מדובר שזה מחצר לחצר ואיין דרך אחרת

ללכת מה באת לחדש לצריך דיק גזית יש חצר במשי בקומות יכולה הבהמה להתחבט שמה בחורים בזוויות כל מיני מקומות יכולה להיות מה עוד אתמה לא שמך דעתה ד מ דה אולי תך תעמוד שמה יתן לה פיתויים יבוא יצחק ישים לה פרחים ישים לה כל מיני מאכלים ביטויים א כמה שמדת לא אין פיטוים אמר אמר רבונה זה חידוש לכן צריך לשנות את זה גם בסדר י אמר רב הונה השואל קרדו מחברו קרדום זה ה כמו גרזן כזה ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו אדם שאל

כדור מחברו נתן ו את זה חברו זה בא ליד של חברו אם ביקע בו עצים אז קנה אותו לשימושו זה נקרא שלו לא ביקע בו לא קנאו הגמר שואלת למי מה זה עניין קנאו לא קנאו אלמה לאו נסין להתחייב באונסין עד שלא ביקע הוא לא חייב עם זה ננס הגרזן מה ישנה הפרד משעת שאלה מה ישנה פרהד משעת שאלה למה מה ההבדל אם זה בשביל תחייב ונשיא למה בפרה כ משעת שאלה עד שהוא שאל אותה אחר בוא נוסע לא עד שישתמש בה שיחוש בה ופה אתה

רואה לא לא משעת שאלה חייב אלא מתי חייב מ משעה שהשתמש בה למה אז למה בבריתה במשנה אמרנו משעת שאלה מה שנ פרה משעת שאלה שכבר שלח את זה ביד בנו שאלום מדעתו חיה באו נסע אפילו שלא השתמש בה אלא אתה יודע לא לעניין להתחייב בונסים מה שאמרתי לך השתמש ב חייב את יודע במה אלא לחזרה כלומר לינן המשאיל רוצה לחזור בו אמרו לו זה אתה יודע הבן אדם הזה לא לא יודע להשתמש בכלים המשיל השאיל לו את הגרזן אומר לו זה מקדח מיוחד אומר הוא

לא יודע להשתמש בזה אני רוצה לחזור בי יכול לחזור בו כל עוד שלא שמש אפילו נתן לו ביד יכול לחזור בו אבל אם כבר התחיל להשתמש לא יכול לחזור בו ן חזרה ביקע בו לא מצא הדר בה לא יכול לחזור ב משאיל לא ביקע בו מצא משאיל הדר בה כל מ ש לחזור בכ משאלתו אפילו שמשיכה קונה מטלטלים היא לא קונה לעניין חזרת הבעלים בשומרים היא לא כול נינת חזרה בעלים הרב מחילה מה הדין לגבי השואל אם לא השתמש בו יכול לחזור לגבי השואל לא לגבי

המש זה אותו הדין אני לא יודע ופליג דרבי אמה הדין הזה של רב הונה פליג על רבי אמ על דינו של רבי אמי לאמה רבי אמ המשאיל קרדום של הקדש לפי טובת הנעה שבו אדם רצה להשאיר לחברו ביקש ממנו תשמע תשאיר לי קרדום והוא היה לו שני קרדון קרדון שלו פרטיק והיה לו קרדון של הקדש אצלו והוא טעה השאיל לו את הקרדום של ההקדש לא של ה לא של שלו הפרטי המשאיל קרדון של הקדש הוא לא ידע של הקדש מעל המשאיל מעל חייב לשלם להקדש את

הערך ההנאה שנהנה מהקדש לפי טובת הנאה שבו למה מה פירוש לפי טובת הוא לא לקח כסף הוא השאיל אבל בכל זאת הוא עכשיו חייב לו טובה השאיל לו לא נעים הוא פעם הבאה יעשה לו טובה למה השאיל לי הטובת ההנאה הזאת כמה אדם מוכן לשלם עליה את זה צריך לשלם לקדש זה נקרא מעל בהקדש כמה אדם מוכן לחסר מממונו שחברו יחזיק לו טובה זה צריך לשלם וחברו תשמע מה אומר המשאיל עכשיו מותר לבקוע בו לכתחילה הואל השואל יכול לבקוע בו לכתחילה אפילו אם ידע אחרי שבא

לידו של ההקדש כיוון שהמשאית מעל בו אז חייב לשלד מאותה הנאה יצא הנאתו לחולין אבל מה לא יכול לא יכול להשתמש בזה השואל רק זמן שאלתו לא יותר אבל לאחר שקלטה הזה אסור להשתמש אזה וד מהתחלה שזהב להשתמש א לא עכשיו אתה רואה שיצא הנעת כ שהוא כמו פדה את זה יצא מותר לשועל נשתמש בזה מותר אבל כל זמן הנת כך משמע מרשי אבל רטבה זה טובת הנ לזמן תראה תוספות כם וחברו מותר לבקוע בו לח תחילה הגמרא אומרת אז מפה מוכיחה הגמרא רגע זה אמרנו

פליגה דרבי אמה מה מה איך ההוכחה וו קנאו אמ מען ואמר חברו מותר לו לבקע בו לכתחילה נדרה ולא לקניה ולא למעול זה שאומר אומר אם השואל על ידי המשיכה לא קנאו אז למה מעל משאיר לפני שהשתמש בה השון הרי לא יצא עדיין מרשות הקדש כל זמן שלא השתמש ב השון אין כאן מעילה וגם כן חברו מותר לבקע בו לכתחילה הבקר ש מבקע מוציא אותו מרשות הקדש אז נדרה ולא נקנה ולא למעול אלא מכאן מוכח שקונה בשאלה וברגע שהוא שאל פני גד רבי עמ דעת רבי

עמ קונה בשאלה ברגע ששאל כבר יצא הקרדו מרשות הקדש בשעת משיכה לכן מותר לשאול לשואל לבקע בזה זה הפליגה זה לא קושיה נעמיד שהוא השתמש זה לא קושייה זה זה ג דרבי אמי זה לא ריה עמיד שהוא השתמש בו שהוא לא השתמש ב איפה כתוב לא השתמש כתוב הנה רק הוציא את זה פליגה דרבי אלעזר מה רבי אלעזר כד שק משיכה בכוחות כך תקנו משיכה בשומרי ש יכול המשי לחזור בו כמו ש הדין הזה של רבונה זה גם חולק על גם על דינו של רבי אלעזר

למה רבי אלעזר כדי שתקנו משיכה בלקוחות תקנו משיכה בשומ נכון שלא יכול המשי לחזור בו גמרנו לא עד שבקע בו הש הוא לא קנה זה לא עניין אונסין עניין שקנה את זה לא עניין אונסין ה לא קנה בהגבהה הרב אז זה רק בשביל לחלוק על רב הונה שסובר שמשיכה לא קונה לעניין חזרה כך אומר התוספות בגב הוא לא קונ אז זהו זה תלוי למה הוא קונה הוא קונה אבל למה קונה תלוי למה הוא קונה שלא יכול לחזור בו הוא יכול לחזור בו אבל לא לעניין אונסין

תלוי למה למה תנמ אחי כשם שתקנו משיכה בכוחות כך נקנו משיכה בשומרים כמו שאדם קנה ברגע שהוא משך קנה קנה חפץ מחברו אפילו שלם כסף זה לא קונה עד משיכה קונה כך תיקנו חכמים כך משיכה בשים שומר שלקח ברגע שמשך הוא כבר מתחייב וכשם שקרקע נקנית בכסף בשטר בחזקה כך שכירות נקנית בכסף בשטר ובחזקה אתם יודעים למדנו כבר קרקע איך קוראים קרקע או שילמת כסף שדות וכסף קנו שילמת כסף קנית את הקרקע זה קניין אחד או בשטר כתבת שטר ל הקרקע קנית את הקרקע או חזקה

ר נעל פרץ חזיק בקרקע קנה אותו דבר שכירות קנת בכסף בשת ובחזקה עכשו מבינה הגמרא שכירות של בהמה וכלים ה אומרת במהירות מהבד מה שך לקות בחזקה שכירות כר ברע החזיק בה מה קלי החזיק בו מה יבי דתה אמר רב חסדה שכירות קרקע כן שכר ממנו איזה חנות איזה בית איזה קלקה שהחזיק בועד סוכר נקנה הבית לסוכר כלומר לא יכול לחזור בו המזכיר לא יכול לחזור ולהגיד תשמע אני לא רוצה להזכיר לך אין דבר כזה כיוון שהחזיק גמרנו קנה כסף אמר נכון אמר שמואל הימן גזיר

חביצה תמרה מחברו ואת ב 50 תמרה הגב ההדדי אם ה הגב הדדה מזד נכי חדה חדה חדה מזד מדים ב50 אדם שגזל מחברו חבילה של תמרים מדובק יחד תמ 50 תמרים אבל כשמוכרים אותם בחבילה זה עולה 49 שקל כשאתה מוכר אותם אחד אחת שבאים אז זה יותר כן זה עולה 50 היו מרויחים מעט לא לא כדאי לעבוד בשביל זה כדאי לעבוד הרבה מה הרבה כמה יש כמה באים לדוד המלך שיקנו שם תמרים עוד המ גזר חביצה תמרה שגזר חבילת של תמרים וד ב 50 תמרי חבילה

הגב הדדה הכל התמרים ב אם הגב הדד מזד בנן 50 נכי חדה נמכרים 50 פרוטות חסר אחת כלומר 49 פרוטות חדה חדה מזד ב50 לאידיוט הדינו הוא לאידיוט משלם לו 50 לכי חדה 49 אבל אם זה להקדש גזל משל הקדש משלם 50 שהיו עוד חומש של ה50 כי דין הקדש שאדם מועל בהקדש מה שאין כ במזיק את ההקדש זה לא משנה חושה מי שמזיק את ההקדש מה יש אין אין אין חומש צריך לשלם מה שהזיק ואיין חומש מה ההבדל למה במזיק לא מ בכלל בהקדש אדם

שהזיק להקדש אפילו קרן מהתורה לא משלם רק רבנן חייבו ותלג שלם כל זה כתוב פסוק בשביל האדם כתוב איש מה שאין כ במזיק זהלא משנה חושה דמר מו ואיש יאכל קודש פרט למזיק יאכל קודש תרומה בשגגה כתוב בתורה יש כח קודש ושו חמישית עליו אבל מזיק לא כתוב מתקיף רבבי ברבה דות המ משלם 50 נכחדה נמח למה לאדיט אתה אומר 49 50 פחות אח יגיד לו אדיוט אדוני אני לא מוכר את זה ביחד אני מוכר אחת אחת שלם לי 50 אמר רבונה ברד רב יהושע שמין

בצעה באותה שדה תנם אומר תמיד משלמים לפי הפחות כלומר באה הבהמה יה אכלה איזה רוגה משהו משובח מתוך השדה רואים כמה שווה ארוגה בין הערוגות זה פחות אם היה לו רק ארוגה אחת ויכלה את זה שווה יותר אבל ארוגה בין הערוגות שווה פחות ככה תמיד שמים אפילו ש הרוגה שמים אותה בין הרוגות גם אותו דבר פה ל הדיות מכירים על המזיק לשלם באופן כזה כשלם 49 יופי לממר בהקדש 50 רבר שמוא דין תיות לו כי דין גבוה דמה מזיק את ההקדש משלם 50 לא כדין אדיוט

תנן נטל אבן אוקורה מקדש הגזבר שלקח אבן מקדש לא מען למה מה יש בזה אבן קורה היה זה מונח פה מונח פה עכשיו זה מונח ברשותו סך הכל זה מונח נתנה לחברו אם הגזבר העביר את זה נתנה לחברו הוא מעל למה הוציא לחולין שכן הה חברו מחמת נתינתו נתן לו את זה אז הוא הוציא לחולין צריך הוא צריך לשלם קדש הקסבה חברו לא מען למה מה שהוא יעשה בקורה הזאת לא מעד למה זה כבר מעל ושילם להקדש זה יצא לחולין ואני לא צריך חברו לא מעל

בנאה בתוך ביתו הגזבר בנה את הקורה הזאת בתוך ביתו לא מעל עד שידוך תחתיה בשוה פרוטה למה כל זמן ש יש בו הנת ש פלוטה אז הוא מעל אבל אם לא כן ו אפילו קבע אותה במסמר והכל זה שינוי החוזר לברייתו ולכן לא נקרא מעילה ויתיב רבי אבו כמ ד רבי יוחנן תיב ק שמואל זאת אומרת מהמשנה הזאת לומדים אדם בחצר חברו שלא מדעתו עומדת החצר הזאת היא לא עומדת לשכירות הוא לא הפסיד לו כלום וגר בא שלו מדעתו צריך לעלות לו שכר כמו שמי שדר

תחת אבן של הקדש משווה פרוטה שלא מדעת ההקדש מעל אפילו שאין אין אין הקדש שום הפסד מעל אתה רואה לדעת שמואל לומדים דין דיות מדין הקדש להחמיר אז נמצא זה סותר את ההלכה שלא לומדים דין אדיות מדין הקדש פרצת הגמרא הדר בשמואל מהאי חזר בשמואל מהלכה זו של שכירות אומר לא דד אדיות מדין הקדש שאפילו שקדש צריך לשלם אבל מי שדר בחצר חברו שלא מדעתו לא צריך לשלם פה זה הפוך פה לחבר צריך לשלם פה כן פה צריך לשלם לחבר למה א לא הפוך זה לחבר

49 וגש כן אבל שינוי קונה הרב למה פה השינוי שהוא בנה או לא קנה לא זה שינוי שחוזר לבריאתו הוא הניח קורה וחיבר אותה אפילו אבל אתה יכול להוציא אותה ולהחזיר אותה זה לא שינוי הוא לא חתך אותה וסידר אותה בכל מיני אופנים קורה כמות שהי קורה מה הקושיה רב מה הקושיה לא כי אתה אמרת לי מ שמזיק את ההקדש משלם 50 אדם הדין אדיות לאו כדין גבוה שמזיק את ההקדש משלם 50 מזיק את האדיוט משלם 49 נחנו למדנו אבן וקורה מקדש נתנה לחברו הוא מעל

הגזבר מעל חברו לא מעל בנאה הגזבר בתוך ביתו לא מעלת ידור תחתיה משווה פרוטה אומר בכ זאת אומרת הדר בחצה חברות שהא לא עומדת לשכירות שלא מדעתו צריך לעלות לו שכר כמו ש שד תחת לימין של הקדש שלו מדעת הקדש אז גם מי שצריך מעל אז גם שאיין לה הקדש הפסד אפילו שאי גם דעת שמואל למדים מפה דין אדיוט מדין אקדש תחמיר לדקדק בדין תשלומים אז ואתה אמרת לי ש אמר בעצמו זה סותר את ההלכה ששמואל אמר לא לומדים דין תשלומי מדין תשלומי קדש אומר אדש

ב שמואל מ בסדר המ אומרת וממ דמה היא הדרבי מהמה הדרה מי אמר לך מהלכה לגבי שימוש בהקדש דרבה אולי חזר בו לגבי גזלה קדש סובר שיש ללמוד דין אדיות מדין הקדש אומר לא מהיד בדרבה רב הקדשנו מדעת כות מדעת דמה זה חשוב כמו הנאה מדות מדעתו לא שייך להנות מקדש ללא דעת השכינה אלו זה כמו דעת אתה לא יכול להגיד הקדש זה לא מדעת אז השימוש באבן זה בדעת השכינה זה בדעת ההקדש תורה אמרה שמשתמש באופן זה ישלם אבל אין כאן ראייה על אדם שדע

בחצר חברו של מדעתו צריך לשלם אמר רבה אני שכולא דתו חביתה חמרה לחנה היו אלה סבלים ששבו חבית של יין לחן בני מתי זה היה ביומה ד שוקה מזד בנה בחמש בשאר יומים זדונה רבע היום נמכרת חבית כזאת בחמש יש שוק היום יש הרבה קהל ביומה הרינה בארבע אהדר הולה ביומה ד שוקה בירי בי עכשיו אם מחזיר את זה ליום השוק שיגיע יום ראשון שהגיע הראשון עכשיו מדו לחבית חמרה יכול להמתין למכורה ביום השוק בחמש אבל בשאר יומי לאחר יום השוק הראשון מדרו לחמש לא ולא

חבית של יין למה יכול לטעון אם קר נקעת יקבל תמורתה ארבע ולהמתין עד יום השוק הוא לא רוצה אז מה יעשו לו יחזירו לו חמש כמה זה שווה ולא אמרה שאם באו להחזיר לו שלו ביום השו החזיר לו 5מ פונט אלא דלא אהבה חמרה לזונה לא היה לו לא מוכר ביום השוק יין אחר למכור אז יכול לטעון אי לא הייתם מחזירים ביום השוק הייתי מוכר בחמש אבל חמרה לז בונה הבעל לז בונה היה ל היה לו יין אחר בין החביות האחרות ולא מכרן אז היה לו

היה לו למכור היה לך למכור לא מכרת אז מה אתה רוצה מאית נו מה זקנו לך נביא לך את החבית שלך והביתה לא הפסדת פה חמש אם לא מכר חביות שיש לו גם את החבית הזאת לא היה מוכר לא הוא ז שו יכולים להחזיר לו חבית חלס מנק מנק לה בכל אופן מנקה להגר טרחה מנקים לו לחני שחר שהיה מוכן יותר בשביל למכור חבית שלא בלי צריחה ולא למכור אותה מעט מעט למה עכשיו הוא מכבש חמש בלי טרחה חוזר על למעלה מן הכלה ודמי ברזני אתה

גם מנקים לו דמי הברז הברזה צריך להתקין הברז לחבית שיאכל ו יך מומחים ב לא משנה העיקר להתקין משנ יצחק אתה רוצה שנלמד את זה ן ן זהזה א המלי פרה בחמור ילדה או זה זה משנה ידועה היה לו פרה מעוברת הכליף אותה בחמור מכר אותה בקניין חליפין זה רוצה פרה וחברו רוצה חמור למה לקחת ע זה פרחים משך בעל הפרה את החמור וקנה אז נקנה את הפרה לבעל החמור איפה שהיא נמצאת ככה זה קניין חליפין ברגע שמשך זה קנה זה אז משך בעל הפרה את

החמור נקנה את הפרה לבעל החמור בכל מקום שהיא וילדה עכשיו ילדה ומזל טוב אבל לא יודעים מתי ילדה אחרי המכירה או לפני המכירה וה שיח את הבעלים כלומר וכן המוכר שפחתו מעוברת בילדה זה אומר עד שלא מכרתי היא ילדה ולא קנית רק את הבהמה וזה אומר מ שלקחתי הדינו יחלוקו בבלד באמת את השפחה אפשר לשאול היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה הלוקח אומר גדול לקחתי ועלה אומר המוכר אומר איני יודע לא זוכר זכה בגדול נכון המוכר אומר

קטן מכרתי לא אומר איני יודע אין לו אלא קטן זה אומר גדול וזה אומר קטן שבע המוכר שקטן מחר למה הוא מחזיק זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו בהפרש הנה אמה יחלוקו וזה ברשות מהקמה ליד מוצא מחברו עלי הריה אמר רב חיה בר אבין אמר שמואל ועומדת באגם שבחן המה תק בסמטה בשם ילדה בסמטה נומה חזקת מר קמה לי ד מוציא מחברו עליו הרעיה אמני סחוסי מה ממון המותר בספק חולקים בלא שבועה ט אפשר הכל ביום אחד הלכות צ הבנתי לב בסח וחבה

נתי מאוד בעבודת כן יש פה כפרת הבנות זה לא כפרה וזה לא כל הישועות אנו נעשה לך כל דיבור 50 שקוב זה עובד זה עובד כן אח אחד אנחנו סימן תרלט לא זה הוא לא יכול זה התורה מרתיחה אותו הוא רוצה לח כן השם ישמרך מ שולח אותי ל אז מה אנחנו נעשה נעשה טוב רק ים ב א' למד שן אצלי הרב כן כן אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה תראה מה זה אוכלים שותים ישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ן ש חוץ לסוכה

אפילו שנית ערי תנמ אסור אבל מותר לאכול אכילת הרי חוץ לסוכה כמה אכילת הערי הקבצה מפת מותר לשתות מים ויין ולאכול פירות אפילו קבע עלי הוא חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישת רוצה סוכה אפילו מים הרי זה משובח תבשיל עשו חמשת מינים קובע עליו אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה נכון זה כמו ברכת מזון מה שנו הגי קל עכשיו בשינה שאין שנים בסוכה רק מדכדכת שמרים משום שינה צר לשן במקומות הקרים וני נראה משום סוכה איש וביתו איש אשתו כדרך שהוא דר כל

השנה ובמקום שלא יוכל לישון עם אשתו אין לו סוכה מיוחדת פטור טוב לחמ ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר לא להיות סוכה מיוחדת בינות קרות כן היום ברוך השם כל העולם ישן בסוכה שמח ג' אכילה בסוכה בלל יום טוב ראשון חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו כאן בלך ישות יצא לאכול סעודה סועד בסוכה מצא אין אוכל כל שבעה אלא פירות וכליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח נכון רוצה לאכול מצה תאכל לא רוצה אל תאכל אבל בלילה הראשון

חייב בלילה הראשון חייב לאכול סוכה ולא יאכל בלילה הראשונה עד שיהיה בדי לילה יאכל קודם חצות לילה ולא יאכל ביום חצות לה כדי שיוכל בסוכר לתאבון דיד אכילת מצה ד' כל שבעת הימים קורא ולומד בתוך הסוכה כש מבין מדקדק מה שיקרא וילמוד יכול ללמוד חוץ הסוכה כדי שתהייה דעתו משבת עליו לפעמים אין ישוב דעת בסוכה חם זה מתפלל רצה מתפלל בסוכה או חוץ הסוכה מנהג בתן בסוכה הנה למדנו שלוש הלכות של היום עכשיו של שבת מאז סוכות יש חוברות ש מכניסים ח של חמש דקות עוסק

בני סוכה כן אה זה הולך לפי הל לפי המצב זה לפי ההלכות זה הולך שולחן ערוך על הסדר אז איך שזה יוצא זה לא השנה סוכה שהיה לנו את בלגן נכון נכון ד' ד' אמרתי נכון כן ה ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית ומתי תר לפנות שירדו לתוך הסוכה תפות שאם יפו תך התבשיל פסל אפילו תבשיל שפול פילו אין תבשיל לפניו מי שאנו בקי בזה השיעור שו גשמים לבית אם היה יוצא יצא מסוכתו גם כן כל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל

הלילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה א אף אם גשמים יורדים קדש בסוכה שאמר זמן על הסוכה שומר חינו היה ישן פה אני נכון היה אוכל בסוכה היה אוכל בסוכה וידו גשמים ואנך בביתו פסקו הגשמים אין חיבים אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו אחר כך ז ה השם ירדו גשמים בלי נכנס לתוך הבית פסקו הגשמים הם מדכים אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה אלא ישם בבית שמוד השעה ועור משלו מי שהוא ישר בסוכה ו גשמים צרך לשאר בכדי שיתקלקל התבשיל גשמים מועטים צער לישון שם ויוכל לצאת

כל הפטור מן הסוכה ואי יוצא משם כל הפטור מן הסוכה וא יוצא משם אין מקבל עליו דות כשיוצא מן הסוכה מכוח הגשמים אל נבעט ויצא יצא כ נכנע כאבת שסגור רפו שחו על פני נגו שכים סוכלה בשעת אחילה בחינ זה כבר עוד הלכה זה למחר מחר חג השבועות מכיוון שיש לנו לימוד ארוך בני שבועות והלילה קצרה אני מה עושה אני רוצה להתפלל תפילת ערבית עוד קודם משקיע למה מפה לבית שניר זה 20 דקות עד שאני אגיע לבית וישב יבוא צת הכוכבים ואז אני אעשה קידוש או

לא למה אנחנו צריכים שיהיה שבע שבתות תמימות תהינה או נתפלל ערבית רק מצת הכוכבים מה צריך לעשות שבת שבת לא ק בתחילה ה כותב אם אפשר יחו להתפלל תפילת ערבית בערב חג השבועות ויתפללו בנעימה קדושה ובשמחה גדולה ע כל פנים צריך לקדש יהיה לוודאי כדי שיהיה שבעה שבועות תמימות אם אפשר 42 כן כתב כף החיים מאחרין תחיל רבית בכנת שבועות כדי שיהיה ספרת תמימות כן כתבו קצת מהאחרונים המ משלה כתב ואין צריך להיזהר רק בקידוש אבל מה שמתפללים מבעוד יום אין לו כלום רבי ישעיה צל

של מוצאי שבת בשבת ועל כן מ שאי אפשר ו אחר בתפילה כל מקום לא קדש עד הלילה כמו שנכתוב בעוד שאחר זה כתב בספר חדת ימן אח למר תפילת ע בזמרה ושפחה כדי ורע תפל חתנו בשמחה כעקרון תקפ קדושת היום ש קדש אותנו על כן צריכים אנחנו להראות בעצמנו עניין ולשמוח בשמחת אלוהינו להזכירו לדע את החסד הגדול אשר פלי לעשות עם אבותינו ויצאנו לרבה עמכ הקליפות זו המתנ מנינו ברחמים באהבתו בחינתו על הטובה אשר עשה לעמו ישראל מה לעש אומר ש יותר טוב להתפלל בצת הכוכבים

אבל אם אפשר לו אני למעשה פה מתפלל ב לא זה כו ד שבת לא אני מתפלל מוקדם העיקר אני עושה קידוש למה כי אני תלוי בהרבה בהרבה בעיות בהרבה אנשים לא בעיות אין בעיות ב לא בשביל שאני אנהל את זה טוב שלא יהיה בעיות אז אני אוהב להיות מוקדם אז אני לא אני עושה פה את התפילה קצת לפני השקיעה שאני אגמור ככה אני מעריך שכל אחד אפילו הקרוב פה יגיע לבית בצת הכוכבים שלא יהיה לו טעות שייעשה לי קידוש מוקדם לא אין סופר אסת שבת גם

אני חשבתי זה לכוח מדין של תפילה לפני שבת כן כן לא שוים אפשר להגדיר אז רגע בקידוש של התפילה הוא התכוון לא לצאת אין קידוש של תפילה איזה קידוש שש בערב שבת בערב שבת עושים צחים קידוש לא יש בתפילה קידוש בנו שי אה בנוסח של התפילה אין קידוש שמם קו העיקר זה על ה היין היין קובע לצת הכוכבים ינו כן כן יין קובע תפילה לא מנהגנו לומר קידוש בליל יום טוב מעומד בר שחינו לב שמח שזיכו ליום הזה ג' לא יעריך בסעודת הלילה ויאכל מעט ולא

ימלא כרסו כדי שלא יבוא לעשות סדר התיקון כן שיוכל לעשות בבלי לישון שיוכל ל למה אם יאכל כבד זה קשה אז לכן לא יכל אסדו ובשר שמן וזה קליל כמו פרגית קטנה וקציצה קטנה כל חלבים ב ולא קובה כבד מה לא לא צריך לאכול בשר בסדר אפשר לאכול מה שאתה רוצה מרוקאים לא אוכלים בכלל חלב מה קרה לך מה מרקים לא אוכלים חלב הם לא יודעים מה זה חלבים חלב נכון אני אומר לו אני לא יודעת שש דבר כזה בשבו במרוקו הם לא ידעו בכלל שיש

דבר כזה חלבי זה באת לארץ ישראל ל מיתנו חלב אבל בפרס זה גם ו בפרס ו אב שינים לו את זה השתגעתם אזה חג איזה חלב מהנות מה ה קשה ו לעמו לא אבל אוכלים בשר לפני הבשר תאכל קצת חלב חצי שה לא יש חלבי הרבה יותר יקר מה צריך אדם שלא לישן בליל שבועות כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה כ זכך בזוהר דע כי מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחת והיה עוסק בתורה כל הלילה כמו יצחק מובטח לו ששים שנתו ולא

ירא לו שום נזק בשנה ההיא יצחק אתה תבוא לפה אה אקם בשלישי ב4 בבוקר לעבודה עבודה שלישי בבוקר לא בני שבועות שני בלילה שלישי בלילה שלישי בלילה זה ש בלילה אפשר ל בלי נד באיזה שעה מתחילים 10 פה מלון חושב אולי אפשר לסו לא לאלא הוא ברגל לא אני בר מה זה ח חג חג חג טוב נראה אחר כך הרמבם לש בגלל שעם יאל שיצאו ממצרים רק הקדוש ברוך הוא הוציא אותם בשער ח לכן הם לא סופרים רק שבעות זה מוציא אותם ב50 שעה ו יפה

מאוד זק בר אנחנו דף ריב איזה פרק פרק שביעי ריב פרק שביעי פירות הנלקחות בכסף מעשר שני אינם דנים ברחוק מקום אלא אם כן טמאו כאב הטומאה אלא יעלו הן לעצמן ויכלו בירושלים ב זה חומר בלקוח בכסף מעשר בפור מעשר עצמן ואם נטמאו בבלד הטו פדו בירושלים ג אין נקא בקסב מעשר אלא מאכל אדם שגדול מן הארץ או גדולי גדולים מן הארץ כגאון הפרת הפרט המפורש בתורה בבקר בצון באן בשכר זה תיקח בכסף מאשר שני לפי כך נוקרים כסם מאשר מים ומלח כמהין ופטריות פי שהן

גדום מן הארץ ולא פירות מחוברים לקרקע לא פרות שאינם יכולים להגיע לירושלים פי שאינן דומיים לבקר וסון ה ח התעקבתי חצי שעה אחרי שאמרתי לה מילה כבר אין לי אצלה אבל לא תגיד לה שהיית איתנו תודה רבה ברך אותי שיהיה ה יש לנו חבר גבריאל מוטי הוא כבר 10 שנים איתך הרב יברך אותו כי הוא גבריאל מוטי השם ישמרו ויחייבו אמן אמן אמן הדבש והחלב והבשרים הרין כבקר בצון אף על פי שאינן גדולי קרקע הריין גדולי גדוליה ו התמת עד שלא יחמיץ אינו נק בכסף מעשה

פני שהוא כמים חמיץ ק כיין כשכר לקחו עד שלא החמיץ והחמיץ קנה מעשר זהן במת דברים אמורים שנתן שלושה מ שנתן שלושה מים המצא פחות מארבעה אבל אם נתן שלושה והוציא ארבעה ר זה כין כיין מזוג נגע בכסף מעשר ח לא ל זרדים חרובין עד שלא תיקו נלקחים אחר שתיקו נלקחים אבל הלופר טוסים שר כל נכבשים בן מי שמתי בן שלא ימתיקו נתקים קור נתק בקסב מעשה ט הכורכום אין ניקח בכס מעשר ש למראה אתה יודע קורום שמים רק למראי שיהיה יפה האוכל צבע לכן כל

כך יוצא בו מנותני ריח ומראה וטעם אי ו לאכילת גופן אלא לתת לטעם שנותן איין לקחים כסף מעשר קח השב בסמים והפלפלים והכוס והחלטית והחלות בחלות חריע ל כצב בהן אין קים בקסב מעשה השבט אם ניתן טעם בקדרה אנונו לקחת בכסף מעשר ואם נסמך וכ יוצא בו שוא אוכל גופה אוכל גופה קחת בכסף מעשר ערב מים ומלח אם נתן את וכן שמן הרי כ בוריס וקח מ מעשר מבליע דמי המים ומאלה בדמי השמן אין לוקחים תרומות מכסף מעשר נ שהוא ממע את אכילתו ואכילת שאין אוכלין

אותה אלא הכהנים מאבי שמש מורבי שמש מותרת להונן נאכלת בכל מקום והמעשר מותר לזרים צבו ואסור לאונן ואנו נאכל אלא בירושלים נצא מעת אכילת מעשר א התרומה לקחן בהמה לזבח שלמים מכסף מעשר ני שלמים נכ ז בר ש לוקחים בהמות כ חון מכסף מעשר שני כדי לה מעל המזבח ז בדין ש לוקחים בהמה מע מעשר אלא נשמים בלבד אבל חי העוף לוקחין שאינן רים נשמים יג אין לוקחים פירות שביעית מכס מעשה לפי שוא חי ר כדי כמו שיתבאר יד ה לוקח מים ומלח או פירות מחוברים

או פירות שאינן יכולים להגיע לירושלים לא קנה המעשר אפי שצוות לחולין טו לוקח פירות חוצ ירושלים מקסב מעשר בשוגג קופין את המוכר להחזיר הדמים לבעלים והן מעשר כמות שהיו במזיד יעלו הפרות חלו בירושלים םן מקדש יני חמת שרכבו טז כן לוקחים בהמה ק מעשה חוץ אם לקח בשוגג זורד מכון ומזי ירושלים מקדש לכברי ועור יז לקח אבנים קרקעות במה טמאה ם במזיד בשוגג ח מוכר הרי זה כנג בירושלים תורת מעשר זכל שצי חוץ לאכילה ושתיה סחה מעשר ברח המוכר אומת יכלו כנגדו ואם היה המוכר קיים

חזיר הדן מקומ כן הביעו לו עסר חל כנגדן יח לקח היה זחי שלמים ובהמה לבשר תאווה הרי זה כמי שקנה שור לחרישה ולא קנו שלמים לקח בהמה נשמים ונפל במום פקע ממנה קדושת מעשר פודא אותה בן אדמים מעשר ויכן פדיה לעצמו מוסיף אין פדיה לעצמו מושים חומש אם פודה אותה לעצמו פיש ה יט מדפיס מד מעשר לשלמים לא קנו שלמים שקדושת שלמים אחלה קדושת מעשר שמעשר במון גבוה הוא ואין צריך לומר אם הדפיס פירות המעשר עצמה נשמים שלא קנו שלמים כ האוכל מעשר שני בתור חון

אפילו במזיד פ מעשר צמן אחל צעק לשמיים ואם כסף מעשר אכל ו ד במקומם עלו ויכלו בירושלים או יכל כנגדם בירושלים ממנו יכול להחזיר הדמים זוהר הקדוש דף ר לט ו תש אל רבמ ן ע סמכין עלי בחיה ו עכשיו אני דף ר ח ב אבל חי עולם פות עולם עול מה עד כאן הקטורת אדני אלנו שק אבותנו לפניך כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם ד משה נבי אך כתוב בתורת יאמר אדוני אל משה ךמ ק לך סממר אדו משה ך סמים סמים

קה ב ב יה בבד יה במ י עשית בקר הים הו 35 בכל יום הכיפורים ום הכיפור ב שמה אומר לי א שמרתם את הדבר הזה שלושה אלושה השני שני הקני א את ה ויאמר משה ר תןך בוק חסדך חסדך יש בסתר עליון ד כוב ש לפניך מ מע שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ברך בשמו צור כל הקהל הקדוש דמה יברך גם א שז דך הבי ך הפ דמה יברך זקי הכון בבריאות תנה נורא מענה תקבלו כל התפילות שיהיה חודש טוב חודש מבורך וישועה

דונה וחיים טובים בריאים ושמחים שלא יהיה בעיות שלא יהיה צנות בעם ישראל היום כולנו נתאסף לעשות תשובה שלמה שעה 3 בעזרת השם נתאסף כולנו כאן בישיבה בעזרת האל שעתו כל התהילים שבעה קברית לעשות תשובה שלמה וכן י רצון ונאמר אמן אמן אז כל טוב לכולם