הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צח פטירת שמואל הנביא ע"'ה הרב בניהו שמואלי שליט"א מג לעומר כח אייר תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כוח כח באייר תשפד היום ש40 יום לעומר שהם שישה שבועות ויום אחד רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש במהרה בימנו אמן אמן הנה היום כוח כתוב בשולחן ערוך סימן תק אור החיים כוח אייר יום השתרכות של שמואל הנביא כתב המשנה ברורה יש אומרים הגרסה במגילה במגילה תענית יום כט אייר אבל רבנו עובדה ברטנורה כותב לפני 700 שנה הייתי בקברו של שמואל הנביא בכח [מוזיקה] באייר זה אחד המקומות המקודשים ביותר לעם ישראל זה קברו של שמון הרמתי זה

היה בסדר מהתחלה המצוי בוד בכפר הקדום רמה רמה הבתו היה ברמה שמה בכפר נבי שמואל אומרים על זה יש שמה מבנה מרשים החידה כותב שמיום שנחרב בית המקדש ככה הוא כותב בפירושו על על הגדל של פסח הגידו לו להרב הארי ד מיום שנרה בית המקדש מון הנביא קיבל אבילות ולא רצה לשב במקומו העליון בגן עדן והלך למקום אחר פחות הרבה ממקומו משום אבלות לחורבן ואני אמרתי לכם שיש בספר החזיונות של רבי חיים יטן הוא כותב כך בשנת שכו ליל שבת ח תב אמרתי קידוש וישב על

השולחן לאכול והיו עיני זגות דמעה למה כי בעשרה וחשבון נשא אישה חנה וא בוכה הרבה על ביטול התורה בענייני הנשמה שלו אומר כן מרוב דאגתי לא אכלתי ואשכב על מיטתי ונרדמתי ואומר אני חולם שאני יושב בבית של רבי שם טוב הלבי מתפלל תפילת המנחה נקראת את רצון ביום שבת אח תפילה עומד זקן אחד כדמות רבי חיים הלוי אשכנזי אומר לי אתה רבי חיים תרצה לעלות אמי בשדה ללוות שבת המלכה ביציאתה כדרך שאתה נוהג להקביל אותה בכניסתה אם אתה תבוא איתי אין לך דברים נוראים ואומר ככה

עשיתי עליתי בעולמות העליונים כשנכנסתי ראיתי פני השכינה נבהלתי רעד אחזתני הוא אומר ואפול על פני ולא עצרתי כוח כלל וחזק השם יתברך בי ו אומר לי חיים בני היקר קום למה זה אתה נופל על פניך אל תירא ואל תפחד אמרתי לו אדוני לא עצתי כוח אין בי כוח אמר לי הנה חזקתי ומצת עמוד על למדך שב לימיני אמרתי לו איך ישב לימיני לימיני כבודו אבל זה מקום של שמואל הרמתי זה מוכן לשבת בו רבי יוסף קרו אמר לי ככה הייתה מחשבתי בתחילה להשיב פה את רבי

יוסף כרו אבל אחר כך נתתי את המקום ך אמר לי אבל זה מקום של שמון הרמתי נכון אתה לא רבי יוסף קר השיב אותו מקום אחר אבל זה מקום אמר לי מקומו מי שנחה בית המקדש הוא הלך מפה והוא לא רוצה לשבת במקום הזה זה מקומו עד שיבנה בית המקדש ואיפה הוא אתה יודע הלך לשב לו בירושלים בית המקדש אחריב משב עומד תמיד ו מתאבר עליה עד שיבנה בית המקדש תראה מה זה לכן זה דבר פלא פלאות היום הזה זה נקרא יום ירושלים וזה מקושר ביחד

עם שמואל הנביא שזה פטירת שמואל הנביא איך כי הוא מתאבל על ירושלים מי שהוא היה למעלה אחרי שהוא נפטר בגיל 52 הלו אמא שלו ילדה א שמואל הנביא איך התפללה חנה הנביאה והיא רצתה בן עלץ ליבי וקרבי עלץ ליבי על צדיק גימטריה קץ כך כותבים רבותינו המקובלים ו פה היא רומזת באיזה גיל נולד לי שמואל הנביא אחרי שהתפללתי יש או בגיל 100 או בגיל 90 היא היייתה חנה יש אומרים בגיל 100 יש אומרים בגיל 90 ואז היא ילדה את שמואל הרמתי תראה מה היא זכתה ואיך

היא ילדה ואייך היא זכתה אדם אף פעם לא תיה איש מן הרחמים ואז זה היה לא פשוט היה מלחמות גדולות עם פלישתים היה אז זה היה בזמן רות המואביה שהיה זה היה אז זה הזמן הזה של רות המואביה והיא והיה מלחמה והיה רעב והיו כולם עסוקים בצרות היא לא בטרה היא התפללה ואמרה אני רוצה בן אפילו שאף אחד עכשיו לא חושב על ילדים זה אני חושבת כי אני רוצה והייתה בגיל 90 ורוצה בן והיא זכתה לבן שישב כל במקדש כל ימיו במשכן השם במשכן שילו והיה

עובד עם אלי והוא לוי ושמואל הרמתי בן אלקנה הלוי סותו יגל עלינו ותראה מה הוא זכה לאיזה בעלה ועכשיו הוא יושב מיום שאחר בית המקדש שהוא הריך את דוד המלך הוא שמואל הרמתי הוא הריך את דוד ודוד המלך הוא שהכין את המקום עם שמואל הרמתי את מקום המקדש הם הכינו אותו הם קנו את הגורן מהרבני היבוסי לעשות בית מקדש להשם אלוהינו לבנות עליו בית שתשרה בו השכינה ששם יקריבו הקורבנות לכבוד השם ואבל הם לא זכו לראות ה דוד המלך לא זכה לראות בבניינו הם לא זכו

לראות דוד המלך רק בנה את הכותל המערבי וזה הכותל הזה המערבי לא יחרב לעולם למה בנה אותו דוד מלכה משיחה וזה לכן מה הסוד של הדבר זה כמו שאדם אתם יודעים שאדם נפטר לבית עולמו שמים אותו באדמה מה נשאר ממנו אם רכב עצמות קנאה והכל אז נשאר לו אבן עצם אחת חייבת להישאר נקראת אבן הלוז אבן נסכוי ושמה יש השראת הנפש זה נקרא אצל המקובלים בלשון הבנ גרמה כשאדם בא אצל הנפש מתפלל על הכבר אז הוא יכול לקרוא לנשמה הזאת והיא תבוא למטה והיא מתפשטת בגוף

אתה יכול לדבר איתה עד כדי כך ככה זה חזק אבל זה נשאר ממנו הבנה הגוף לעתיד אומר מתי ניזון את העצם הזאת מסעודה רביעית רק בסעודה רביעית היא ניזונת העצם הזאת לכן זה כנגד דוד מלכה משחה לכן כשבנה דוד המלך את את הכותל המערבי הוא לא השלים אותו אבל הוא התחיל לבנות אותו כשבנה אותו זה לא יחרב לעולם מה שעשו עד היום מלחמות ועשו הכותל השאר ירד כותל המערבי לא ירד לעולם והוא מוריד עוד בתשע באב והוא מתאבל ושמה יושב שמואל הרמתי למה זה הבנה דגרמי

של בית המקדש שזה העניין שכ שקדוש ברוך הוא יוריד אותו ישלים אותו עם העם ה עם הקירות האלו פלא פלאות מה שיהיה אנחנו כולנו מצפים וזה שמואל הנביא שהוא מצפה ולכן צריך ביום ביום הזה ביום הקדוש של שמואל הנביא כשהיינו ילדים היה מלחמת ששת הימים המלחמה הזאת היייתה קשה לא פשוטה אבל מהשמיים סיעו לעם ישראל אני זוכר שהכינו בעיר העתיקה אולרים גדולים והכל היה דד עד הסוף כי אנחנו אחר כך קנינו את זה היינו קונים את האולר האלה לעשות בהם קולמוס זה היה חד מה זה

חד וחזק גדול ככה אולרים כל זה לשחוט חס ושלום את היהודים הבח יהוד השם יעזור השם יעזור ואז התחילו ממצרים הבדו נצר במצרים והתחילו סוריה שניהם התחילו עם עם ישראל הבדו נצר אומר אני רק מעשן את הסיגריה עד שאני גומר אותה כבר אנחנו מגיעים לתל אביב אבל הקדוש ברוך הוא הוריד אותו השפיל אותו עד עפר זה לא הם עשו חס ושלום זה לא הצבא זה הכל עילת העילות וסיבת הסיבות מי יכול על דבר כזה זה הה מיליונים של חיילים מי יכול רק הקדוש ברוך הוא עשה

אין פה כוחי ועוצם ידי זה רק השם הם אמרו הם רק כאילו עושים אבל זה הכל הקדוש ברוך הוא עושה הם אמרו אז לחוסן מלך ירדן אמרו לו אתה אל תיכנס אנחנו לא כנס אם אתה לא תיכנס אתה מושל על עיר העתיקה נעזוב לך אותה לא ניגע בזה היצר הרע פיטה אותו הוא לא רצה הוא נכנס לקחו עם ישראל כל העיר העתיקה הנה עד היום הזה ישר ניקו כל השטח הזה נהיה כותל המערבי לעם ישראל מתי זה היה היום היה הניסים והנפלאות האלה מאת השם יתברך

ששה מנו חסד והיום זה בטירת שמואל הנביא זכותו יגן עלינו איך כתב השלם השל הקדוש כותב יום פטירת שמואל הנביא הוא יש אומרים שזה מחר כך כתוב מגילת תענית אבל מרן הבית יוסף בשולחן ערוך כתב היום לכן מתי זה טוב לכת לשמן הנבי היום בין השמשות אתה תהיה גם אם זה היום היום אם זה מחר עשית מחר ואז אתה לקחת את שני הדברים אבל השל כותב לבי אומר לי הנ ראית אנחנו מדברים על שמואל הוא בא לבי אומר לי הנה בא שמואל הנה אז הוא אומר

השלה נבי אומר לי כט אייר ו מסוגל צ בו ביום איזה היה פטירת שוען הנביא ואמא שלו התחננה והייתה בוכה בשביל הילד הזה ולכן זה יום מסוגל לתפילות על הילדים מתי ערב ראשחודש סיוון שכל אדם ערב ראש חודש הזה זה טוב אומר להתפלל על הילדים והוא אומר כל אדם יקבל עליו היום יום רביעי בשיל מה יום חמישי שיהיה לו כוח שיצו מחר מעמוד השחר עד צת הכוכבים אם הוא יכול יקבל עליו תענית והשתדל על זה להתפלל על הילדים שלו שיהיו תמידי חכמים כי זה עיקר עמלינו

ם הבנים על הבית שלו שילך תמיד בדרכי התורה והוא ואשתו יתנו צדקות ויבקשו בקשות וכל התהילים ם שבעה קורצי ברית בשביל שנזכה שיהיה לנו בנים צדיקים ככה לעשות בסדר מזל טוב ושיהיה בנים צדיקים וכך יהיה בעזרת האלו בשעתו אז זה צריך לעשות מחר גם אנחנו פה מתאספים בשעה שלש בצהריים אחי צהריים עד ה נעשה פה יום תפילה כמו כל ראש חודש כל התהילים שבע קות בות שופרות חצ צרות נתפלל נבכ ל בורא עולם אבל עוד היום צריך כל אדם ישב בבית עם אשתו ויסדר איתה כל

נני הבית מה הם אוכלים מה הכשרות שלהם מה הולך בבית איך זה המצב ובשביל זה ילך להתפלל על כב שמואל הנביא שמה יש אתל קנה אביו כך כתוב וחנה הנביאה אמא שלו כולם שם יש אומרים אלקנה בצפת אבל בדרך בין צפת למירון בכל זאת אומר כבר שמואל הנביא זה בכותל דרומי כבר חנה רכנה בחדר שם בתוך המערה לפניים ממנו אומר בכל שנה בכוח באייר יום פקודתו הולך הנשיא של הספרדים על קבר שמון הנביא כך כותב רבי גדליה בע הספר שעלו שלום ירושלים זה ספר חשוב הוא

אומר ככה עושים וקוראים כל הלילה בכי גדול קוראים כל הלילה בכח באייר יום פקודתו הולך הנשיא של הספרדים את כבר וקוראים כל הלילה בבכי גדול אם יהיה לב אדם מאבן ם מוח כל כך שבוכים שם בחצי הלילה ואז לומדים זוהר בספר שמואל גם אמרתי לכם שרבי עובדיה ברטנורה כותב מכתב כשהגיע שהלך פה לארץ ישראל כותב מכתב אומר והיה בקבר שמון הנביא נר תמיד ומדליקים אלי אבוקות גדולות מלבד הנר על תמיד אומר גם יש עוד מכתב מרבי משול משנת ה אנפ רמ אומר רחוק מירושלים כמו שישה

קילומטר שלישה מילן הוא כותב רמה מקום אדונינו שמואל הנביא ושם בית כנסת אשר נ תמיד תוקד בו ושם קבורת אדונינו שמל הנביא וגם אמו חנה בשני בניו כן מצינו עדות נדירה בספר שבחי ירושלים ובראש הקונטרס אמר הצעיר יעקב חר משה חיים ברוך מתושבי לברנו מצאתי קונגרס ישן משנת רפב לאלף השישי והם מסעות ארץ ישראל הוא כותב על זה איזה דברים על ה שהולכים עעל ציון שמואל הנביא וגם הוא אומר ביום ראשון של חנוכה כולם הולכים לשם מתפילין אבוקות והכל דבר גדול עוד שמה הוא כותב עדות

נוספת מנהג חלקה גזיזת השיער והברחת הפאות לילדים קטנים נערך בקבר שמואל הנביא כך כתב בשו הדוז לרבי דוד בזמרה רבו של רבנו הערי זה מאז אז עכשיו יש לנו היום היום זה יום קדוש כמו שדיברנו ביום תירת שמואל הנביא וגם יש לנו לדעת על ה מחר שאדם לא יאבד את הדבר הזה למה אנחנו צריכים הכנות גדולות לקראת חג השבועות להכין את עצמנו לקבלת התורה איך אדם ייזכה להיות כלי מוכן לקבלת התורה הוא צריך עכשיו להכין לא כתוב הביאני אתל בית היין רב ותנו אמרו בית היין

זה הר סיני זה מקום שלומדים בו תורה מקום שקיבלנו את התורה למה כשאדם בא למקום שכולו יין אי אפשר שרק הוא יכנס הוא לא יקלט את הריח של היין הוא יכול להיות שיכור רק מריחות של היינות של בית היין אומר אותו דבר אדם שנכנס לבית מדרש יכול להיות שיכור רק שהוא שומע את הלומדים שומע את מו שציון בטח יהיה שיכור כתוב בגמרא אומרת ביומה הלל הזקן היה היה מרוויח מטבע ביום חציון נותן לשומר בית המדרש שייתן לו להיכנס חיצון ל פרנסתו לפרנסת הש בטו פעם אחת

לא היה לו מה להסתכל לא הרוויח אותו יום היה ערב שבת לא ה יכול שומר בית המדרש להיכנס עלה ניטלה וישב על פי הארובה תה ערב שבת ירד עליו שלג מן השמיים עלה עמוד השחר אמרו שמיה ואבטליון אבטליון אחי מה קורה פה היה יום חושך אולא יום המעונה כל כך אצי ציוניהם ראו דמות אדם בערובה עלו מיד שלוש אמות היה השלג שלוש אמות זה מטר וחצי שלוש עמות פרקו הוציאו את דן חיצו ושחו שבו כנגד המדורה אומר ראוי זה לחלל לב את השבת אתה יודע מה

שעבר עליו א שימו לב זה היה ערב שבת לא היה לו כסף לשלם אז אין לו מה לאכול בבית אם לא כן היה יוצא לחפש פרנסה בסוף מגיע בלא כלום כיה בעצמו עשה שבתך חול הרעב היה עקור גדול אלל הולך לבית המדרש מבקש מתחנן מהשומר תן לי ס אבל לא לא נותן לו הלל מרוב החשק שלו שומע מרוב החשק לא שם לב לרעב לקור מטפס על גג בית המד המדרש ועולה מתחיל לרדת שלג ערב שבת התינוקות מחכים בבית קידוש אוכל של שבת שלג הוא שוכח את

הכל מרוב שהוא רוצה רק תורה הוא שוכח כמו שיכור שלא יכול הוא צמא לעוד טיפת יין צמא לעוד טיפת מתיקות וערבות של התורה זהו זה אתה יודע מה זה משתגעים מתלהטים אחרי התורה התורה זה כוללת כל הטובות שבעולם תראה יחם עובדיה זה ידוע הוא היה נכנס היה במ שערים חנות שלחין מכל שטרן זה היה נקרא חנות ספרים גדולה אני זוכר את החנות אני מכיר את היהודי שמה הוא היה הרב היה עולה לא היה לו כסף לקנות היה בא אצלו לחנות צריך לעניין בספר הזה עולה בסולם

שלו אז הוא אומר לו כל רגע הוא אומר רבד אדוני תרד למטה אני צריך את החנות למכור ספרים אברך תרד הוא לא שומע בכלל הוא לא שומע מנענע אותו עם הסולם היום אחד הוא לא בא אליו להעיר לו למה הוא לא היה צריך כל כך את הסולם הוא הלחם עובדיה הוא יודע רק הוא נכנס הוא יודע שה באים קונים הרבה כשח מבד נכנס אבל הוא לא יכול למכור למה הסולם פוס תפוס אתה מבין עכשיו תשמע יום אחד הוא עלה על הסולם הזה הוא שכח שהוא בסולם

שכח למד למד למה אחר כך הוא חשב שהוא לא בסולם רצה ללכת נפל נפל עכשיו לקחו אותו היה לו כאבים גדולים וקראו לאשתו תרו לבית אמר אבל לא עכשיו אומרת לו בוא ניקח אותך לעזר השנה קודם כל אני אלך לשיעור לא נפסיד את השיעור הלך לשיעור אחרי זה לקחו אותו ושמו לו גבס נשבר היד כן אז חכם עובדיה הרב אלישי בא לבקל אותו בבית אומר ל כבודו בא אומר מה אתה נשבר לך היד ובגלל שאתה למדת תורה אני לא אבוא ככה גם אמר הרב דשי רב

זילברשטיין אומר אדם שנופל ושובר יד בשביל תורה חיבים לבקל אותו היה אהבה איזה אהבה היה להם לתורה זה לא יאומן היו גדולי עולם כשבאים נדון לפניהם לא היו יכולים לדון אומר אני לא יכול עכשיו לדון אני שיכור מהלימוד אני לא יכול לדון הראש שלי לא פה חם עובדיה אז אתה זוכר רצו לעשות לו היה לו ציפורן חדרנית כן ברגל כואב מאוד מאוד היה מוגל בציפורן של הרגל בבוהן אמרו לו צריך יבים לנתח את זה טוב טוב קות את זה בזה זה כואב מאוד ואי אפשר להרדים

גם אמן להם לא צריך להרדים רק תגידו לי מתי אמרו לו תוך חמש דקות נתחיל שקר באיזה סוגיה אחרי שהתעורר מהסוגיה אומר נו תעשו כבר את הניתוח אמר לו כבר עשינו את זה איפה אתה אתה מבין איפה הוא הרבה פעמים הרבנית היייתה מכינה לו אוכל עכשיו הוא היה לומד אבל הבטן היה מקרקר היה רוצה להרגיע אותה לוקח מהסיר משהו שם לו ואוכל וממשיך ללמוד בבוקר קמה הרבנית רואה ללא אכל מאתמול בבוקר עד הבוקר הזה עוד לא אכל הרב צהריים לא אכל לא היה לו זמן הוא

לא מת בערב לא אכל אז מה יהיה לא אכל ערב אמר לה אני אכלתי מה אכלת הוא אכל את ה היא הכילה העמילן בשביל הצון זה בשביל הצון אז הוא אכל את זה אמר דיסה עשית אכלתי את הדסה כן הוא לא יודע החשק החשק לתורה הזה לא יאומן כסופר איזה אהבה איזה חשק זה אנחנו צריכים קצת מזה זה שייה לנו חשק שלא לדבר כל הזמן רק ללמוד אמר אתה זוכר שבמרוקו יש זה שכאלה הם למוד תורה אומר פעם נכנס איזה שוטר כה באיזה ילד אחד בא

הרב אין לו חוכמות נתנו נובחת פלקה לשוטר וזה לתת מכות לשוטר זה לא פשוט אמרו לו איך עשית דבר כזה אומר לו שמתי לב הראייתי לוקחים את הילד אני מתווכח איתו בלימוד ב אחד כוב אותו מפריע אותנו ללמוד ישר זה זז נתן ו אחד אלהם אהבה לתורה משהו טוב השם יזכנו לעובדו לראה אותו תקח אותו לבית מדרש אותו שם עכשיו ישעיה מה כן מחר כן אנחנו פסוק כג ו אתה צריך לשלם קנסקי אחרת פסוק כג ישעיה פרק א' ריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף

שלמונים יתום לא ישפוטו ריב הלבנה לא יבוא עליהם אומר השרים שלך שהיה להם לתקן המעוות סוררים אוי ואבוי הם שרים מדרך השם הם מעבדים את הדרך הישרה וחברי גנבים מתחברים עם הגנבים חולקים עם השודדים בגניבות כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים כל השרים אוהבים לקבל שוחד ומטים את המשפט ואוהבים לקבל תשלומים כל מיני מעטפות היי היי יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא עליהם מי תבוא איזה אלמנה תבוא יודעת שלא תועי לתביעה ולא שום דבר הם עושים מה שהם רוצים לכן נאום האדון אדוני צבאות הביר ישראל

א הוי אנחם מצרי ונקמה מאויבי אומר לכן אמר האדון של העולם השם צבאות שהוא אביר ישראל חוזק בתוקף של עם ישראל הוי אומר אני מ מכריז אנחם מצרי עוד תדעו כולכם אנחם מהמכס איך אני אפרע מצר על הקע ש חיסוני במעשיהם מנקמה מאויבי ואשיב ידי עליך וצרוף כבור סייך סיר הכל בדילי אומר ישיב להקות פעם אחרי פעם ואסיר כלה ממך כ בורית שמנקה את הבגד סיגים אלה הפושעים שם מסיג והתערובת עם הכשרים וסיר את בדילה ר בדילה מעורב בכסף וישיב שופטיך כבר ראשונה ויועציך כב חילה

על כן קר לך יר הצדק קריה נאמנה אי אי א ראית מה אומר ושיבה שופטיך העמיד בקרבך שופטיך השופטים ב הראשונה כשרים ויועציך בן אדם למקום כבתחילה אחרי כן על ידי השופטים והיועצים יקרה לך ירושלים איר הצדק בן אדם לחברו נאמנה ציון במשפט תפדה ושווה בצדקה על ידי שיהו בעושים משפט בין אדם לחברו במשפט תבת ישובו אלי ושוע בצדקה אתה יודע ציון במשפט תפדה גימטרית תלמוד ירושלמי שווה בצדקה גימטרית תלמוד בבלי כך כותב רבי יוסף ד חיים זונד תבדוק לי את זה ציון במשפט פדה כ

תלמוד ירושלמי שוה בצדקה תלמוד בברי פכח לס בסדר זה ב א מח הנה הנה רגע נראה איזה פסוק מ מהירות אנחנו רוץ פרק א' פסוק טו ותאמר אשמתך אל עמה ואין אלוהי שובי אחרי אחרי יבמתך אמרת ללות גברת ואמרת תראו רמתך לבת עמה חלתה הלכה לעבודה זרה שלה לעמה תך לעמך דלתיך תלכי אחריתך לעמך ראה שלך לעבודה זרה שלך ותאמרו תפגעי בי לעוזב לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אך ובאשר תליני אלי אמך עמי אל אומרת לה ואמר תני טביך למוב מבטך אבל ארום תינה להתגייר

הי אומרת אבל אני תאבה מאוד להתגייר אמרת נעומי הפד לטר שבמי ט בדיד לה הלכה בר מטרי אלפין אמין אמרת לה נעומי את את יודעת שאת מצוה לשמור שבת וימי טוב וימים טובים כדי שאסור לך לצאת יותר משני אלפים אמה אמר רות לכול מדינת אזלה הזיל איפה את הולכת אני אלך אמרת נאומי פקד דלו למבת חדה עם הממי הפקדנו אנחנו מצוים שלא נעלו כאחד עם הגויים אמר הרות לכל אתר די תבית אבית איפה ש שנייה נישם התפקד למטר שיט מא לת ער פיקודיה 300 תריג מצוות

אמרות מה נטרין עמך א נטרה אנה כאילו אבו עמים התקדמה דנה כאילו זה עמי אני מוכנה לשמור הכל אמרת נעומית פקד חנ כרעה לא לעבוד עבודה זרה אמר תרות אלוהייך אלוהי זה כל [מחיאות כפיים] הפסוק טוב לאט לאט א אפשר הכל ביום אחד נכון עכשיו נעשה צדקה לפני המשנה צי ב משות ציפות ש בת יוקט המ ציום במשפט תפד עכשיו תעשה שווע בצדקה אף חמו רוים 1076 זור כן מה שמחר מפריע אסור לעזור ש אנחנו פר ת משנה י אז שלו אני אי לו עוד יוחנן

כהן גדול העביר הודית המעשר הוא ביטל את אמירת וידוי המעשר היו יכולים לעמוד וגם נתתים ללוי היו נותנים את המעשה ראשון לכהנים ולא ללויים אף הוא ביטל את המעוררים ואת הנופי מעוררי היו הלוים אומרים בכל יום בשעת קריאת השיר על הקורבן אורלה למה תישן השם בטל את זה יוחנן כהן גדול למה כי ישנה לפני הקדוש ברוך הוא למה עם ישראל לא היו מבינים ואת הנופי ביטל גם את מעשה הנופי היו מקים לעגל של קורבן בן קרניו ומיץ לו שריטות עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים בחול

שמועד שהיו מקים בבתי המלאכה בפטישים בימיו אין אדם צריך לשאול דמי ביוחנן כהל גדול היה צריך לשאול זה דמ למה כולם היו מעשרים יא שבת לסנהדרין בטה לשיר מבית המשתאות שנאמר בשיר לא ישתו יין אחר שבטל בית הדין הגדול בירושלים נפסק השיר בבית משתה חתונה וכולי שנאמר בשיר לא ישתו יין דף היומי איזה דף היום אנחנו צח וד ר צדיק באמת גדול עמוד ב שביתי אדוני ד תמיד כי ממני בלמות ש מחוד קדשך שכנ ות שמ כתוב ג צנו מכל מכשול טעין בלי עיני ואבת מת

חוקיך חוקות עש ברך אוי שיר מעלות ברכו את אלות ס לכם קודש ברכו את אדו ברכה אדוני מציון עושה שמיים בארץ אי א א איי א א נחו וד כמה ימים אנחנו חוזרים הולכים למשנה של אתמול בדף צז למטה עמוד א' למטה כן היום עושים עבודה למה אתמול למדנו את זה אבל אנחנו חוזרים על זה ש פתחת ציון משה במשנה דף צז עמוד א' למטה איך אתה רוצה להתחיל מגמרא תדליק קצת אם זה מפריע לרב תכבה עד שזה לאלא לא עד שזה לא מפריע חורש אמר

לך בעיה תחבה זה הל לא לא בינתיים שיהיה פתוח גם זה גם זה יהיה עכשיו את אמרת נכנס רוח עכשיו נכנס חומר א בסדר תסגור א הופה שימו לב טוב טוב ונלמד טוב בעזרת השם וקמה שכינתא מעפרה כל מצוות השואל את הפרה הושאלה חצי יום ושכרה חצי יום אדם שאל אתם יודעים קודם כל צריך לדעת מי ששואל פרה השואל חייב באונסין שומר שכר פטור מאונס אבל חייב בג בעבדה צריך ששבע שנגנבה בעבדה ופטור שואל חייב באונסין עכשיו ה שואל את הפרה לחברו חיה באונסין שעלה חצי

יום הוא סכר חצי יום חצי יום הוא שואל עליה נעשה שואל חיב חצי יום שכירות חייב גבה עבדה זה עוד פעם שאלה או ש שאל מש שהיה שתי פרות לא ל אל תשאל אותי שאלות רק תשמע זה הכל פה מחילה מכבוד תלתולה חצי יום ושכרה חצי יום לא כתוב עוד פעם שאלה שים לב שואל את הפרה שאלה חצי יום שכרה חצי יום שאל אותה לחצי יום שאל חצי יום השני שכר כך כתוב הלאה שאל היום ושכרה למחר צבו יומים שאל אותו ליום ראשון שכר אותו ליום

שני או שכר אחת ושאל אחת עכשיו צבעי שאל פרה אחת ופרה אחרת שכר ומתה עכשיו מתה הפרה איזה מתה של השאלה בזמן השאלה או בזמן השכירות או של השכירות אם זה היה צבא פרות המשיל אומר שאולה מתה למה אומר לה אתה חיה באונסין תשלם או טוען המשאית ביום שהייתה שאולה מתה הפרה כי יום אחד שאלת אותה יום אחד שחרת אותה תהפוך דף בשעה שהייתה שאולה מתה ואז החייב השואל השלב מהפרה והלה אומר השואל אומר זה שהשאיל את הפרה השואל לא המשאיל השואל אומר איני יודע חייב

מי השואל חייב למה בריא ושמה בריא עדיף חביבי אני אומר אני בטוח שמתה של השאולה ואתה אומר אתה לא יודע הדין הוא בריא ושמה בריא עדיף תשלם לי את הפרה ממשיכה המשנה הסוחר אומר כורה מתה או ביום שהייתה סחורה מתה במקרה השני שעל פרה היום שכרה למחר אה בשעה שהייתה סחורה מתה זה המקרה הראשון במשנה והלא אומר אין פטור למה זה השואר אומר הסוחר אומר סחורה מתה או ביום שאת סחורה מתה שעה שאת סחורה מתה ואני פטור מנשמח פטור מגנבה אני אני פטור מאנסים מתה נאנסה

מת אני אני פטור המשאיל מה חייב רק ב רק בגניבה ועבדה מזכיר והלה אומר זה המזכיר איני יודע פטור הסוחר פטור לשנן מהפרה למה בריא ושמה בריא עדייף יפה זה אומר זה אומר שאולה מת שאולה זה אומר שהפרה שעולה היא שמתה והסוחר אומר השכורה מתה אתה צריך ישבע הסוחר שזכורה מתה ואז יפטר מלשלם למה זה אומר שעולה מתה וזה אומר סחורה מתה דינו ישבע הסוכר שזכורה מתה ויפטר מלשלם ככה הדין זה פורה מה ת אומרת היו פ סוכר היה היה סוכר והיה מזכיר סוכר עכשיו זה

מי אומר השואל זה אומר מי זה המשאיל אומר פרה שהו לה מתה המשאיל אומר שהפרה שאולה מתה ואני פטור וזה הסוכר אומר המשיל אומר זכורה מתה ואני בפטור המשיל אומר סכור גה בש גה במשנה המשאיר רוצה להיפטר ונסן אז הוא אומר איפה אתה איפה אתה ו למה אתה למה אתה מפריע לי למה מה עשיתי מבקש מך תשמע אל תפריע לי חילה אני לא יכול כך ללמוד לא טוב תגיד לי אחר כך לא אמרת טוב הלאה לא רק אתה יש פה יש פה עוד אנשים אבל אתמול

אמר לי אחד בבת ים אוהב אותך עוד עכשיו אני חוזר ומ ש זה אומר שאולה מתה זה אומר זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע וכר שכורה מתה והפטר את מי זה זה זה אומר שאולה היא שמתה מי זה זה המשאיל הרב אומר לא לא לא לא אמרת את זה עכשיו עכשיו תשמע אם אמרת את זה זכית אבל זה ככה הפירוש ולא אמרת את זה הלאה בי זה אני מפיר לך אתה מפריע לי זה אומר שאולה מי זה המשיל אומר שהפרה שאולה מתה וזה הסוחר אומר

ש פרה שכורה הי שמתה הי שבע מי הסוכר ש סחורה מתה והפטר יופי כי אני במשנה התחלתי את המשנה עד פה מובן יופי זה אומר איני יודע וזה אומר אין יודע יחלוקו עכשיו אם זה אומר אני לא יודע איזה פרה מתה או איזה שעה מתה הפרה לא יודע אם זה בחצי יום של השאולה בעד שם מש חולה אותו דבר גם זה אומר לא יודע אם מאיזה מתה הפרה שעולה מתי ממנו מתה בספק חולקים עכשיו מי זה זה אומר זה אותו דבר איך שתגיד זה טוב יאללה

שת יופי כי כולם אומרים אותו דבר זה לא בה גמרא כן ידעתי שהוא יבוא כן אמרת ש יבוא כן שמעת מינם מנה לי בידך ועלה אומר איני יודע חייב משמע מהמשנה המשנה אמרה ברשע כשה משאיל אומר שהפרה שעולה מתה ושואל אומר איני יודע אמרנו חייב לשלם שואל אומר איני יודע חייב לשלם למה בריא ושמה ברי עדיף משמע מכאן הדין הוא שאדם שאמר לחברו מנה לי בעדך אדוני אתה חייב לי מנה מנה זה כאילו נגיד 1000 שק מנה והלה אומר איני יודע אם אני חייב לך או

לא חייב הנטבחים למה אתה לא יודע ואני בריא לי שאתה חייב לי בריא ושמה ברי עדיף ככה היה משמע מהרשה של המשנה למה המשאיל אמר הפרה שאולה מתה והשואל אומר לא יודע בריא ושמה ברי עלי משלם האם לפי זה מה תבע תב תיובת דרב רחמן האם יהיה מזה כושיה ל רב רחמן מה אמר מה מה אמר רב נחמן תמר מנ לי בידך אומר של חברו מנ לי בידך אתה חייב לימנה והלה אומר איני יודע אני לא יודע אם אני חייב לך או לא אדם בא לחברו

אומר תשמע אתה חייב לזוז ולא אומר אני יודע רב הונה ורב יהודה אמרי חייב לשלם למה בריא ושמה בריא עדיף לכן חייב לשלם זה בריא טוב והשמה גרוע ורב נחמן אמר ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור הנצבע מלשלם למה בריא ושמה לו ברי עדיף אז אם ככה כשמ המשנה כי במשנה אמרנו בריש י עדיף האם ובתה רבי יוחנן אין וש אז דווקא אותו דבר אבל דווקא כאשר אמר שאני לא יודע הנדב אומר אני לא יודע אם הבטני אבל אם אומר הבטני ואני לא יודע אם פרעתיך

חייב לשלם למה החזיר לו את הפרה השנייה הלאה ה אז האם נמר הי נומר למותו דרב חמן מה אומר כדעה רב נחמן כגון שיש עסק שבועה ביניהן כגון שיש עסק שבועה ביניהם לא זה לא בגלל בריא ושמ ברי עדיף ופה אתה ראית שבריא ושמ ל ברי עדיף אלא המשנה שלנו שחייב זה לא מטעם ברי ושמה אלא כדה אמר רב נחמן מה כגון שיש עסק שבועה ביניהם אז אז אותו דבר יש עסק שבועה ביניהם יש חיוב שבועה בטענתו של נטבע כמו שנראה עכשיו בהמשך של המשנה וכיוון

שיש חיוב שבועה כיוון שהוא לא יכול להשבע למה הוא אומר אני לא יודע זה אומר אתה מנ לי בעדך עלה אומר אני לא יודע לא יודע אי אפשר להשבע והיה ביניהם עסק של שבועה איך היה עסק שבועה נראה תכף איך ידע מעסק של שבועה הנה הגמרא מביאה באיזה אופן יש חיוב שבועה בטענתו של נצבע איזה אופן איך ידה מעסק של שבועה כ דרבה דמר רבה ננ לי בידך אומר לחברו מני לי בידך אתה חייב לי והלה הנצבע אומר הלה זה הנצבע והלה אומר אומר לטובע אין

לי בידך אלא 50 אין לך בדי אין לך בידי אלא 50 זה מה שיש והשאר איני יודע על החצי 50 אמת 50 איני יודע אני לא יודע אם אני חייב לך או לא מתוך שאינו כול לשבע שבועה שמודה מקצת על ה50 למה לא יכול להישבע למה אומר אני לא יודע אז אומר משלם גם את ה-50 השניים אז אותו דבר במשנה שלנו חייבת אותו לשלם כש אומר איני יודע משכחת לה איך תמצא את זה במשנה שלנו אז הנה לא מוד ב קודם כל פה מתוך שלא יכול

להשבע משלם קודם כל הוא אמר נכון אבל מודה במקצת אבל צריך להשבע נכון אבל פה ה אומר ה50 אם היה רק אומר אני חייב לך רק 50 ו50 אנילא חייב זה בודה מקצת הטענה הי שבע אבל פה זה לא כך הוא אומר לך אני מודה לך על 50 אני אתן לך אותם ועל ה-50 משלים אני לא יודע אני לא יכול להשבע כ שלא יכול להשבע לשלם אותו דבר אותו דבר משק חתה אותו עסק שבועה אצלנו במשנה חייבת לשלם כשהוא אומר איני יודע אז זה משכח ד

עסק שבועה איך רשע איך איך איך הדוגמאות רשע בשתיים ושבע בשלוש רשע בצבי פרות פע דריי פרות שלוש פרות עכשיו נראה איך איך זה הולך רשע שבאו בשתיים כשבאו לדין על השעה או על היום נגיד שמתה הפרה היום ביום ראשון או יום שני או בחצי יום הראשון חצי יום השני מדובר בשתי פרות בשתיים דאמר להם שתי פרות מסרתי לך אומר לו המשאיל נתתי לך צב פרות פרגה פגד יומה בשאלה פגד יומה בשכירות חצי יום בשאלה חצי יום בשכירות זה היה מקרה ראשון של המשנה זה חצי

יום בשאלה כי היה חצי וחצי חצי יום בשא חצי יום בשכירות פרג יומה בשאלה פרג חד יומה בשאלה חד יומה בשכירות יום אחד היה בשאלה כן שתי הפלות ומתו תרבו בעידן שאלה ומתו שניהם בזמן ששאלת ואתה חייב לשלם אונס אז המשאיר טובע אותו דמה שתי פרות אמר לו השואל חד נכון הפרות זה נכון אני מודה בעידן שאלה מתה ועלה ועליי אני משלם לך עליה ועידה הפרה השנייה שאתה טובע ממני לא ידענא כמו שאתה אומר אם בעידן שאלה מתה ואני צריך לשלם לך בידי זכרות מתה בין

ני ל לשלמה אז גם פה נכון שמודה מקצת זה חייב להישבע אבל אותו ברה שהוא לא מודה מתוך שאינו כי הוא לא יודע שאינו יכול להישבע כמר לא ידעתי אם של שאולה או שכו משלם הנה זה יפה זה הרשע של המשנה ספא זה שבאו לדין איזו מן הפרות מתה זה מדובר בשלוש פרות ואמר לה שלוש פרות נתתי לך המשאיל אומר לו שלוש דרי פרות איפה השפע במשנה שתיים שתיים בשאלה ואחת בשכירות דמר לה אומר לו המשאיל שלוש פרות נתתי לך שתיים בשאלה ואחת בשרירות השפע זה

באו לדון איזה מן הפרות מתה של שכירות זה היה צבי פרות לא יודעים איזה פרה מתה של השכירות או של ה שאלה איפה הספ במנה היכלה דמר לא לא יכול להראות לך דמר לי ה משעין שלוש פרות נתתי לך שתיים בשאלה שתיים ן בשאלה אחת בשכירות טוען המשאיל שמתו ני תרת נשאלה ולכן אתה חיה לשלם לי והמרה שואל למשי אין חדד נשאלה מתה ואני עלי לשלמה וידך הפרה השנייה שאתה טובע ממני לא ידע פרה דאלה מתה התקיימה ד שכירות היא היא ד שכירות מתה ואני לא

צריך לשלם כי זה כי זה אונס וה דקיימא הפרה השלישית שנותרה תשאלה היא הנה מכון שהשואל מודה במקצת אז הוא חייב להשבע על אותה פרה שהוא לא מודה בה מתור שאין יכול לשבע משלם יפה הנה רשע הנה ספה השיפה אם הסוחר אומר סחורה מתה ביום שהית סחורה מתה שעה שהית סחורה מתה ולה אומר אני יודע או זה אומר השאולה וזה אומר השכורה שבע סוכר שכורה מתה והפטר עוד אז טוב שאתה יודעה ולרמה ברחמה ולרמה ברחמה דמר זה עד פה הגענו אתמול עכשיו נלך הלאה זה למי

זה היה זה לא זה רבי חיה בר יוסף לאי בר יוסף מי פירש את זה ג אמר רב נחמן אל תשר עלי די די הלאה רמה ברחמה דמר ארבעה אומרים צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת משכחת לה רשע בשלוש בספר רבע כל זה פירשנו למי שאומר מודה מקצת הטענה חייב שבוע בסתם כסף זה לא בשומר בא אדם אומר לחברו מנ אתה חייב לי ולפי זה פרשנו ששתי פרות שלוש פרות אשאיר לו פרה וזה אומר סוכר פרה אבל לדעת ארבעה שומרים אמרנו ארבעה שומרים לא צריכים כפירה במקצת

והודעה במקצת רק רמה ברחמה הוא סובר שכל ארבעה שומרים מה שאמרה התורה צריכים להישבע ולהיפטר למשל שומר חינם נשבע ונפטר שומר שכר גניבה וודה חייב אבל לשאר הדברים הוא נשבע ונפטר על מה שאמרנו נשבע ונפטר צריך שיהיה בשביל להישבע ולהיפטר לשלם את הנזק שיתחייבו בשבועה צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת כלומר בנוסף על הטענה שללי אם צריכים לשבע שבעת השומרים צריכים שיהיה כפירה במקצת והודעה במקצת זה דעת רמי ברחמה אז איך איך איך תפרש את הרשע ואת השפע אומר משכחת הרשע בשלוש שבאו לדין על השעה אוע

יום זה באו על הדין או על השעה באו באו לדין על השעה או על היום זה בשלוש פרות בשפע שבאו על איזה מן הפרות מתה זה בארבעה פרות בסדר מה זה רשע בשפע עוד רק מה נראה על זה ראשי ונוכל לרוץ תראה ראשי ראשי רמ ברחמה מה הרב שומרים בשבועות האמורות בהן כגון שומר חינם נשבה שנגנבה שומע זה שומר חינם צריך להשבע שנגנבה והוא פטור שומר שכר נשוה שנאנסה ופטור שואל נשוה שמתה שמתה מחמת מלאכה פטור בכל זאת לא כך צריכים כפיר במקצת על מהדק אר

בעי הכפירה ולאמר צריכין הודעה במקצת שמ מנ ארגב שבועת שומרין בלא שום כפירה לא משביעין ני שבועת שומרים עד דכפר כפירה אחריתי מה הכפירה אחריתי כגון להדם לא היו דברים מעולם או כגון החזרתי לך דוד לא מחייב שבועה הודעה בלא כפילה לפי רבי ברחמה ואיני יודע לוכ ה ואני יודע איך ודע כפיר ה כן ו דרבה לת אלא אם כן הרבה אלא אם כן אמר לו 50 יש 50 השניים מקצת מקצת לאדם ומקצת אין יודע שומע הנה משכחת עסק שבועה דמיין רשע בשלוש פנות ספר בארבע

ברחמה לא משמע עליך כ כי הוא זה זהלא כפירה כלומר זה אמת וזה להדם אבל זה אני חייב זה אני יודע אני גנב או שנאבד ושומר חינם לא משמ עלי כי הוא זה אין לו דבר כזה שחייב עכשיו איך צי צריך כפירה עכשיו נראה את זה עכשיו נראה בגמרא ונביא אמרנו רשע באו לדין על השעה זה אומר חצי יום ראשון זה אומר חצי יום שני או על היום שמתה הפרה מדובר אתה התי מר ציון משה אתה מדובר בשלוש שלוש פרות דמר לה שלוש פרות נתתי לך

המשאיר אומר לו נתתי לך שלוש פרות פרגה דימה בשאלה פרגה דימה בזכיות כל השלוש פרות חצי יום ששאלתי לך אותם חצי יום בשכירות כנראה היה לו שדות גדולות צריך ג' פלות אנמה אחד יומה בשאלה אחד יומה בשכירות ומתו שלוש כולהו בעידן שאלה זה מי אומר המשיל וחייב אתה לשלם לי אמרלה שואל חדה מתוך השלוש שאתה טובע לאדם לא היו דברים מעולם מעולם לא שאלתי ממך רק שתיים לא היה דבר כזה אז זה כבר כפירה במקצת חדה אן נכון אחד מתוך השלוש שאתה טובע אני מודה בעידן

שאלה מתה ואני אצטרך לשלם נך ודך ודך פרה השלישית מתוך השלוש לא ידנ אי בעידן שאלה מתה היא בעידן שחירות מתה ולכן אני לא צריך לשלם לך אם בד אולי אני צריך לשלם או בעיד זכירות מתה ואני לא צריך לשלם כיוון שהשואל מודה מקצת חייב להשבע על אותן שתי פרות שהוא לא מודה מהן אבל הוא לא יכול להשבע למה הוא לא יודע ומתוך שאן יכול להשבע משלם אז יש פה כפירה גם כן שפע שמה מדובר בשפע שבאו לדון איזה פרות איזה מין פרות איזה מין פרה

מתה בר בארבע ואמר לה המשאיל אומר לשואל ארבע פרות נתתי לך שלוש בשאלה וחדה בשכירות שלוש פירות היה שאלה חדה בשכירות אומר תו הנך שלוש לשאלה השכירות חיה כו בר שמו השלוש של השאלה מתו ואתה צריך לשלם לי ואמר לי אומר לו השואל ואמר לה שואל חדה לא היו דברים מעולם אתה פורע אחד מהשלושה פלות שאתה אומר לי מתה אחד מהשלושה של השאולה לא היו דברים מעולם לא שאלתי ממך היה שלוש לא ארב אז זה כבר כפירה במקצת חדה אן לשאלה מתה אני מודה זה הודעה

במקצת דך שלישית משלוש הפרות שאתה טובע לא ידע ה ד שכירות מתה קמה דאלה מה שהפרה שחייה ועומדת זה השאולה או נשאלה מתה הקמה ד שכירות תור שאן יכול לשבע משלם כמה שהוא מודה במקצת צריך לשבע אבל לא יכול להשבע למה לא יודע אז משלם ויש פה כפירה גם כן א זה מסתדר שהוא לא יודע זה קל זה כו ברוך שמ שהרב מסביר זה קל לא לא זה אומר שעולה וזה אומר שכורה שבע הסוכר שכורה מתה זה אומר המשאיל אומר שהפרה שאולה מתה וזה הסוכר אומר

זכורה מתה מה היה פה צבי פרות זה אומר השאולה מתה וזה אומר הסחורה מתה שבע הסוכר שזכורה מתה והוא פטור פט ואמי מה שתענו לא הודה לו מה שהודה לו לא תענו יפה למה צריך הסוכר להשבע שזכורה מתה הרי מה שטענו המשאיל ששולה מתה הוא לא יודע ללא הסוחר אל טוען שהיא קיימת לפנינו לא הודה לו ומה שהודה לו הסוכר שכורה מתה לא טען את זה המשיל בכלל המשיל טען ששולה נוח אז כיוון שזה לא לא מה ששאל אותו מודה אז למה אתה אומר אז שהסוכר

ישבע הסוכר שזכורה מתה והפטר שבע הרי מה שטענו המשאיר בכלל לא הודה לו הסוחר אומר היא קיימת מה שהודה לו שזכורה מתה לא זה טענות המשאיל מתרת את הגמרא אמר עולה על ידי גלגול אמר אולה משביעו המשאיר נכון זה על ידי גלגול שבועה דמר לה הוא באמת לא צריך להשבע לו אי אפשר להישבע כי מה שטענו לא הודע לו מה שהודע לו לא טענו אלא על ידי גלגול דמר לה המשאיל אומר לסוכר ישתבח לי אי זו מעט כדרכה מתה עלכל פנים תשבע לי איזה מתה באונס

לא בפשיעה גם לדברך הסחורה מתה צריך אתה להשבע על כך שבע מגוד ישתבח כדרכה מתה תב סחורה מתה צריך לשבע מגלגל עליו נכון מה שטענו לא הודה לו אבל כמ שהוא חייב שבועה על זה אז אומרים לו גם תשבע על זה השבועה שלך תחול גם על זה אבל למדנו את המשנה לרבי יוחנן שהוד זה לא כמו רבי חמה אומר ששומר אינו נשבע שבעת עד שתהיה כפיר והודעה במקצת לא זה אומר אי ו שאלה קטנה רגע זה אומר אין יודע קושיה רק שניה הרי אמרנו את המשנה

זה אומר אין יודע וזה אומר איני יחלוקו זה המשאיל אומר אתה רואה מה אדם מפסיד שהוא כל רגע מדבר אין לנו כוח אז מה נהיה כולם מפסידים יש לך יכול להיות שאלה הכי יפה בעולם אבל אתה כל רגע אתה רק משלים את הדברים אתה לא ש שאתה שואל שאלה שנחרב העולם את הוש עכשיו זה לא עכשיו נכון אבל זהו זה זה אומר איני יודע אתה רואה איני יודע המשאיל אומר אני לא יודע איזה פרמטר זה המשך המשנה זה אומר איני יודע איזה פרמטר או באיזה שעה

מתה הפרה וזה אומר אני יודע השואל אומר אני יחלוקו לא סליחה זה אומר אין יודע זה אומר איני יודע וזה אומר איני חלוק ושלי אמה אני בסדר בסדר אמה אני אני סומכוס ו בסב נ של המשנה סובר לא אומרים המוצי מחברו עליו הראייה אלא יחלוקו הממ בספק חולקים עכשיו הגמרא חוזרת לדון למעלה למדנו בעליו אמו פטור השואל פרה חברו ובעליו היו איתו בשעת שהוא שאל אותה עכשיו בוא נראה נמשיך הה לנו זה הרבה שאלות למעלה אז הנ קח תתעסק בזה גמרנו הלאה זה רשי שהרב קרא

רשי הסוגיה שלחי איפה רשי רשי כל הרשי ל מהתחלה לאט לאט בוא נראה בוא נרה צוד לא לא היה רשי הרבור ריט אני אשתדל אני אשת אתה צודק שצריך רשי העיקר זה ברסי ר לא רסי הראש עוד בעה ב באה רבי אבא בר ממל שעלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים מה הוא אתר שאלה את הפרה שהיו בעלי העמה במלאכה בזמן שהוא שאל אותה היו הבעלים ביחד ואחר כך עזר ושכר אותה שלאו בבעלים לא החזיר אותה בינתיים ש שכר אותה עומדת בחצרו של השואל עכשיו מה קרה נגנבה

או עבדה בזמן השכרות מהוא מה צדדי הספק ממרי שאלה לחודה קיימה ו שכירות לחודה קיימה אודיל מה שכירות בשאלה משך שיכה ד מחייב בגניבה ועבדה יפה אומרים כנאה במשיכה ראשונה לשם שאלה בשכירות אחודה קיימה עכשיו קנה אותה בקניין חצר זה לא קניין של זה לא וזה לא קניין השכירות המשך ש נ את השאלה ממנה אין בשכירות פיתור של בעליו עמו אין פה בעליו עמו חייב לשלם גניבה ועבדה חייב לשלם עוד דיל מה שכירות בשאלה מש שיך קניין השכירות בא מכוח המשיכה של השאלה שהייתה בבעלים שייך

יש בהם שייכות דה מחיה בגניבה ועבדה בשכירות כמו שהיה חיה בשעת שאלה רק שכעת הוא לא חייב יותר בונסים חייב בגניבה ועבדה אבל לא חייב באונסן ואם תמסה לומר זה מובן הספק נכון ואם תמצה לומר שכירה בשאלה משר שיכה באמת זה קנין השכירות זה בא מכוח קנין המשיכה של השאלה שהייתה בבעלים ולכן הואזה אז זה נקרא שכרות בבעלים ויהיה פטור אז יש להסתפק קודם כל שכרה בבעלים ושאלה שלאו בבעלים כלומר הוא שכר את הפרה שהיו בעלי יםו בשעת ש ש זכירות וחזר ושאל אותה ממנו שלא

בבעלים ולא החזירה בינתיים אלא עומדת בחצר הסוחר ומתה כדרכה בשעת השאלה מה הוא שאלה בשכירות ודאי לא שייכה למה לעניין חידוב נסין לא היה מחוה בשעת השכירות ועכשיו הוא חייב אתה מבין בשלמה שהייתה קודם כל שאלה ואחר כך שכירות אז גם אז הוא היה חייב באו נסים מתחילה וגם חייב בשכירות אחר כך בגניבה ועבדה אבל פה קודם כל שכר בבעלים בשאלה שלאו בבעלים קודם כל היה אזז אתה יודע הספה שאלה בשכירות ודאי לא שלכה זה לא שייך חיוב הונסן לא היה מחוייב בשעת השכירות ועכשיו הוא

חייב על הנשיים אל כוכ זה קניין חדש למה משום חצר זה לא המשך הקניין של הראשון כי עכשיו הוא חייב באונסין אודי מה כיון דשך במקצת כמת שך בקול הדמה הקניין המשיכה הראשון של השכירות היא כן שייך קצת בגניבה ועבדה אז לכן כמת שך בכול דמה עדיין יש כוח המשכה של הבעלים המשיכה של הבעלים שהיה בזמן השחרות אז אז זה נשאר קיים גם בזמן השאלה ולכן זה יש בזה את הפטור שבעליו עמו ויהיה פטול תמסה לומר אמרינן כמן ך במקצת כמן שך בכול אדמה אם תמצה

לומר באמת שזה לא שייך לא אומרים שיך כין דשך הקניין המשיכה הראשון של הזכיות במקצת ן לעניין חיוב לגנבה ועבדה אז כמן דשך בקולה דמה לא אומרים לא ואז יהיה חייב שאלה בבעלים בבעלים ושכרה שלו בבעלים ושאל וחזר משאלה עוד הפעם ואז מתה אה כן הלך לחזל לך כן מה זה חוזר אם מצה לומר כיוון דשך במקצת כיון דשך בכולה דמה שאלה בבעלים היו בעלים אמו וסחרה שלא בבעלים זה היה עמד לא החזירה בינתיים אלא עומדת בחצר רות זה נחשבת בבעלים למה השכירות בשאלה מש שך

וחזר לאחר השכירות היה צריך עוד בשעה ומ אתה יודע מה תשאי לי את זה ושאלה ממנו שלא בבעלים מה הוא האם השאלה הזאת נחשבת בבעלים מה צדדי הספק כלומר אפילו שלא אומרים דשך במקצת כמן דשך בכולה בכל אופן הדר ואת להשאלה לדוכתא אודין מה הפסקל השכירות בינ ובינה האם חזרה השאלה לדוכתא וזה כאילו המשך השאלה הראשונה או השכירות הפסיקה בין שתי השאלות וזה ואין בשאלה השנייה פטור לגבי בעליו אמו כלומר האם שאלה זו נחשבת בבעלים אדר ואתי על השאלה לדתה חוזרת השאלה הראשונה שהייתה ב למקומה

מצרת דין פטור בעליו עמו ודין מה הפסיק לה ירות ביניה אוביניה חייב ז יי שאלה ז יה שאלה שלא בע כן עוד ממשיכה הגמרא עוד יש להסתפק חרה בבעלים הושאלה הושאלה זרו שכרה עכשיו שכר אותה היו בעלי עמו בשעת משיכה לשכירות וחזר בשע ותה שלא בא בעלים אמרנו בזה אין פיטור של בעלי ואמו חזר רכר שלא בא בעלים ממרי טיה לשכרות דוכה או דימה הפסיק לה שאלה בינ אובינה שאלה תקו בסדר עשו משנה השואל את הפרה בשיחה בשלח לו הו שלחה לו אולי ביד בנו או

ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל הוא מתה פטור מי פטור השואל שואל אני לא אמרתי לך אומר עדיין לא זכה תחייב באו נסה לא חייב לא פטור נחזור נחזור כי אני לא הבנתי טוב אדם שאל פרה מחברו אמר לו תשאיר לי את הפרה שלך הו שלחה לו המשאיר את הפרה ביד בנו של המשאיל ביד בנו של המשאיל נכון או ביד עבדו של המשאיל ככה אומר רשי ביד בנו המשאיל של החלו לשואל ביד בנו של המשאיל או ביד בנו ביד

עבדו ביד שלוחו של שואל או ביד שלוחו של המשאיל או ששלח המשאיל את הפרה ביד בנו של השואל ביד עבדו של השואל ביד שלוחו של שואל במתה בדרך כתור הוא מתה הפרה קודם שבא על ידי השואל פטור למה עדיין לא זכה בפרה א התחייב באו נסה למה אבל אם זה ביד בנו של השואל הוא לא אמר לו בא משאי לבד נתן ביד בנו דעתו אמת בדר פליג רב ורב חסדה גוזל כמה אני קורא רשי ת קורא רשי ביד בנו משעי של חשואל ביד בנו משעיר ציא

היום לא היה הפרעות נכון בכלל ש וחצי הפ שואל את הפרה רגע אז ראשי או ביד בנו וכולי היא מתה בדרך פלי גבר רבה ורב חסדה בגוזל רב חסדה מתרץ ל שחודש שואל את מטים כירו לכיתו שדר בביתו אבל אין עדים שהוא שלוחו י כעדים הב שליח וחייב השואל באונסין נמסרו לו רבה אומר אפילו עשאו שליח בעדים ל שליח הוא להתחייב על ידי על ידו באונסן כימ העית דור בידי שדר טוב עכשיו בוא נמשיך עוד פעם אני חוזר השואל את הפרה שלחה לו המשאיל ביד בנו

או ביד עבדו או ביד שלו חוקו זה של המשאיל או שלח המשאיל ביד בנו של השואל ביד עבדו של השואל ביד שלוחו של השואל הוא מתה פטור למה עדיין לא זכה בפרה להתחייב בונס אבל אמר לו השואל עכשיו אומר השואל המשאיל שלחני ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך בד או שאמר לו המשי אמר ל הודיע לו הרי אני משלח לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוכי וביד בנך ביד עבדך ביד שלכך ואמר לו השואל שלח ושילח ומתה חייב זה בדעתו למה

כמה ששלח על פיו אז נכנסה הפרה לאחר יותו שחש לאדם כמותו זה בדין ערבות כמו שאדם אומר לחברו שלווה לו מעות לפלוני והוא יהיה ערב ל פירעון כך שהמלווה הוציא מעות על פי תחייב הערב גם כאן כמן שהמשאית הוציא את הפרה מרשותו על פי דברי השואל תחייב בכך השואל בחרות הפרה אפילו שעדיין לא זכה בפרה זה מדין ערבות ר שי מה אומר וכן בשעה שמחזירה השואל מחזיר את זה ל המשאיל שלח את הפרה ביד בנו ביד עבדו אז והיא נצא בדרך חייב מה עדיין זה לא

הלך לרשותו של המשאיל אבל אם אמר לו המשאיל שלח לי או שהודיע לו פטור בסדר עד פה ככן תהפוך את עבור גמרא תעבור לעמוד השני גמרא נגמר כ ביד עבדו חייב אז הגמרא שואלת אמרת לי ביד עבדו ומתה הפרה בדרך אם אמר השואל המשאיל לשלוח לו את הפרה ביד עבדו של המשאיל ומתה הפרה בדרך חייב למה חייב הרי לא יצאה הפרה מרשות המשאיל יד עבד כיד רבו רשותו של העבד רשותו של העדן ועדיין הפרה לא יצאה מרשותו של המשיל למה חייב אמר שמואל בעב דברי דלא

קנה לגופה עכשיו אתה יכול לעזוב את זה למחר למה אתה כבר יודע בערך מה ה מדבר מה איפה אנחנו נמצאים גיה לא קלה הלכות חתן התחתנה ש איזה הלכה אנחנו רלח הבאתי כל הזמן זוכה איפ ש סימן טרח הלכה א משה אך שצריך תס של כסף קבל חינ חרות זה משנה אם זה חרות או בולת לא משנה ‏h und עצה צה סוכה אסורים כל שמונת ימי החג בין עצ דפנות בן צס כך אפילו קסם לחצות בשיני אסור ואינו התיל מהן לדבר אחר כל שמונה ימים בני

שיום השביעי כולו הסוכה כולו הסוכה מוקצה עד בין השמשות כולו הסוכה וויל ווצה לבין השמשות של שביעי צה לכל היום אפילו נפלה סוכה אסורים לא מענה בתני אבל לא מענ תני אבל עצים הסמכים לסוכה מותרים ם לפני החג תנה לא מע תנ ואם החר שעשה שעשה שיעור הצריך מן הדפנות ונשלם אכשר סוכה והוסיף דופן מצרה אבל אם עשה ארבעתן סתם כולן אסורות ו מוקצות יפה כול זה לאמ בסוכה ששב פעם אחת זמינה לסוכה ולא ישב בה לא נעשה זמנה למתי עד שישב בה ב לכן יכול

משכי שים בסוכה כדי לנע אותה אסור להסתפק מעין כל שמונה אפילו נפלו ביום טוב בשבת אסור ומתנה עליהם בשעת שת לעם ואמר אין לי בודל מהמהם כל בן השמשות של שמונה ימים הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה זה לא זה לא בזה לא מוי תנאי בעצים של הסוכה עצמה סרה שר כן שהרי לא הקצא אותם ולא חלה עליהם קדושת וסוכה ושבו כמותה דווקא שמתנה בזה הלשון אבל אם אמר אני מתנה עליכם אני מתנה עליהם לאוכלם כפרו אין לו כלום אם אמר אני מתנה עליהם לאוכלם

אם מתי שירצה מענה שגם אשות בכלל צריך לעשות העיקר שהוא צריך לא זוב אותם כל בין השמשות צריך לעשות את כוד בין השמשות הראשון יש מן החורים שכו שבזמן הזה א נוגין להתנות כי בנו סוקה בסכך אבל בנון שנותנים בדפנות כגו סדינים המצוירים גים בפני הגשמים אפילו ב שמרים אסור אפילו בדפנות עצם כל שכן בנו בכל מקום טוב לתנות עליהם ב בסוכ מותר להרח בו זה לא קצ מריח א רק שלא יגע בו אסור בטלטול סרים בהדס כדלקמן סימן טרל הנה ישיבת סוכה כיצד א' מצוות

ישיבה בסוכה שאוכל ושותה וישן ומטייל לטייל בסוכה במקשה במקשה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהו דר בביתו בשאר ימות השנה כל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עלי סוקו קבע כיצד כלים הנאים המצאות הנאות בסוכה כד שתהיה כגון אשישות וחוצות בסוכה אכלי אכילה לאחר אכילה כגו כדרות וכרות חוץ לסוכה מנורה בסוכה אם היייתה סוכה קטנה מניחה חוץ סוכה ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שלא יהיה מצוות בזו בסדר אלחות שבועות שב זהם סיים זה עוד לא סיים החוש ערב שבועות

יפריש צדק א פלטות זה לא ערב ראש חודש ערב שבועות א שבוע הבא אבל זה טוב לעשות מחר תפילות וגם לתת צדקה שיהיה לו בנים צדיקים ערב שבועות יפריש את הדקה לפרוטות אחר כך וסיף עליהם עד שש מניין 104 בת פעמים בן ון תלמיד חכם עני הוא תיקון לעוון אדם הראשון ון הגגי מסוגל חסכי בנים בגאולה פ שיש חיוב להחזיק בד לומדי תורה בחג הזה יותר משר מועדים גם לטאר עצמו ברגל אמנו חייב אדם נתר עצמו ברגל על כן טבול בערב שבוע לקבל הרת הרגל כן

למדתי את זה כ אמרתי גם תבול בלילה הנכות הדלקת הנרות טוב ונכון האישה קודם תדליק הנרות תכין עצמה לקבל קדושת היום תפל תפילת מנחה תחת עצמ תלבש בגדים חשובים וד היום הקדוש חץ בניקון כפיה ואחר שתדליק הנרות תבקש מהשם יתברך על בעלה ועל בניה שהו מהירים בתורה כי תפילה יותר נשמעת בעשיית המצווה ב יש נוהגים להדליק נרות כמספר עולים לתורה ולכן ביום טוב הדליק חמישה כל מכל הם פוחתים משני נרות כנגד זכור ושמור כן אנחנו בשבת בערב שבת מדליקים שבעה משתדלים אז גם עכשיו נדליק חמישה

זמן הדלקת הנרות גם ביום טוב הוא קודם חשיכה כדי להוסיף מחול על הקודש בסכר מה שמוסיף מחול על הקודש מקצר גבול הסטרה אחרה הוא מרכיב גיבול הקדושה ביו קורה להשם בצרה מחיב ל השם יתברך גבול הקדושה גבול הצרה וזוכה לנחלה בלי מצרים בשבועות לא חמישה בשמח תור שה בשורות טובות עכשיו אז לכתחילה צריך להדק את הנרות לפני השקיעה מוקדם אבל אם אישה לא הספיקה ולא הדליקה והיא בוכה למה תדליק ביום טוב אה כןש לאש כן להעביר מאש לאש אז היא צריכה להדליק את הגפרור לפני שהיא

מברכת או שהיא תעביר מאש לאש אחרי שהיא מברכת כבר אפשר שקיבלה את יום טוב אז לכן כך אני כותב פה ויש להזהר שתדליק הגפרור קודם הברכה או שתדליק אחר הברכה מאש לאש מכיוון שיש אומרים שבשעה ש מברכת מקבלת יום טוב ועשו ליק רק מ שתש למה אם היא מברכת אז מה היא קיבלה יום טוב אסור לה להדליק מאש לאש מותר מאש לאש אבל לא מגפרור מה נפקא מנה מש לאש או גפור שהודלק לאש לא לא להדליק את הגפ להדליק את הג גם אישה שבכל שבתות הש

מדק את הנרות ואחר כך מברכת כל מקום ביום טוב תקדים לברך לפני הדקת הנרות אם נהגה בטעות לברך גם ביום טוב אחר הדלקה תשנה מנהגה ביום טוב תקדים הברכה להדלקה גם אנשים חייבות בברכת שחיינו על יצומו של יום צאות ידי חובה מה שומעות ברכת שרנו בקדוש וכן ראוי לנהוג הבן איש חי לא אומר ככה כן אור לציון שדן אם אישה תברך בשער חינו בדלקת הנרות כל מקום אף שנוהגות ברברת שחינו רשעיות להמשיך במנהג כל מקום לכתחילה כדי לצאת מכל ספק ראוי שלא לבר ברכת שנו בש

ברכת הנרות אלא להמתין ברכת שנו שמרות בשעת הקידוש כמו שכתב אחרונים בר ל עדק ש כן כתב בחזון עובדיה ברך בקידוש לא בדלקת רות מברך את האישה אומר לך שהרב בציון אומר שקודם כל שתברך שחיינו ביוש בקידוש עוד למה אתה חושב שאני אענה לך מהים אצל הרב לעשות בבית אני שואל אני יודע מה לעשות בבית שלי מה שעושה לך אמ בציון תעשה חים בקידוש לא בדקת מה שחינו א בסדר תעשה בן יסחי לא אומר כך בן יסחי אומר שהאישה תברך בהדלקת הנראות שחינו היה חכם יצחק

מחל עלי הלום מכריז על הדבע כןש הת ר ברך כן כן ר ככה הרכם בן שחי אל כם בציון אפלו שהוא הולך בהרבה כמו חכם בן איש חיי אבל על זה אמר יותר טוב לשנות יפסק שמן גם אנשים חייבים ק שחינו הנוהגות לברך שחינו בדקת הנה לא תמשיך במנהגם א אעל פי אני כותב את זה שבשאר שבתות השנה יכולות להתנות שלא יקבלו שבת בהדלקה מברך שחינו כל עלמה לא יכולה להתנות ש קבל אותו בהלכה זה ישלה בעיה לפים בחג היא רוצה ללכת לאיזה מקום עכשיו אפשר

ללמוד הרמבם פרק שישי דף ראשיד מה עוד חונו מה עוד מעשה שנפסלו וליקט מכאן ומכאן מה שליקת ניקט למעשר עד שישלים ושר חוים ואם בלן בחפ או שק מצד אחד מצ חסר הרי זה לפי חשבון כיצד היו 200 מע שניו חולים פסון חפן הכל נמצא 270 הרי 180 מעסל 90 חולין זה הכלל תקטן במעשר שני נבלן לפי חשבון מתנה ואומר אם אנו שבד מעשר שחו חו העות המער כל מקום שהם חונין עליהן תודות לדרך סלע של מעשר שני של חומים שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות

נחושת ואומר סלע של מעשר שני בכל מקום שהוא חולות המעות האלו אחר כך בוררת היפה שבשתיהן ח המות שאני חושת עליה תחזור עש לה יפה למעשה האומר לבנו מעשר שני בזווית זו נמצא בזווית אחרת הרי אלו חולים אמר לו הרי הרי שם מנה הומצא 200 השר חולין הרי שם 200 הוא מצא מנה הרי חולין הניח מנה מעשר ו מצה 200 200 ומצה מנה אפילו היו בשני כיסן חולים ד אמר לו אביו כיס מעשר שני לי בבית הלך ומצא שם שלושה כיסים הגדו שכול מעשה שחו פי

כן לא יאכל מן הקטנים עד שחלם על הגדול חטא מי שנשתתקו מרו לו מעשר שני שלך במקום פלוני ורקין בראשו בודקין אותו שלוש פעמים כדי שוקין גטין ויהיה דבריו קיימים אמרו לו בחלום ה בחלום מדבר בו מעשר שני של אביך שאתה מבקש הרו מקו פלוני אפי שמתה שמה שני אמר לו אינו מעשר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידים תראה מה זה האומר לבניו אפילו אתם מתים אל תגעו בזווית זו צאו שם מעות הרי לחולים טמן מעותד בפניהם ואמר להן של פלוני הן או של מעשה שני

הן אם כ מערים הן חוששים דבר ם כ מתכוון דברו קיימים לפעמים האבא לא רוצה שידו שיש לו כסף אתה מבין ים סו חבילות הוא אומר תראו זה לא שלי ככה איך אתה עושה יצחק היום שמים בבנק הום אה היום שמים בבנק לא לאשם כס בבית לא ר בכיס הרוצה קלי וכתוב עליו מ הרי מה שבתוכו מעשר שניל ד' אמרתי את זה לא ד' דמי ט טבל תו תרומה כוף קורבן ואם היה של מתכת הוא מה שבתוכו קורבן שכן היו כלפים אות אחת מן השם בשעת

הסכנה ט מעות הנמצאות בירושלים אפילו הכסף ם המעות הרי חולין בכל יום מצא בתוך חרס כתוב הרי אלו מעשות אמורים השנה רגל הכל מעשה יד מה עה נמצאות לפני בהמה בירושלים לעולם מעשר או בעם מביאים מעשר שני וחונים בבהמות ד במהר הבית לעולם חוים ם תרומת השקה שנו גזברים הבהמה תיבה שנשתמש בה חולין ומעשר שני צא בתוכה מעות רוב מניח מעשר היה מות מעשר א מנח חולין חולין מצא חולין מצא פירות בין פירות מעשר לפירות תרומה סליחה מפילו הקרוב מצ למרצה יחלו חומרי שניהן סורים זרין

צר שמש כתרומה סור וד מקום כמעשה וכן המעות הנמצאות בין חולי למעשר מעשר שני ש ודאי שתרבו יכלו כחומר שלהם ד פרות מעשר תרבו בפרות חולין יאכל הכל בטהרה במקום או פ או יפדה את המעשה כך אם נרבו ירושלים ירושלים אוסרים חו שהם במניין במינן א והוא בירושלים הרי הוא בדבר שיש לו מתניים לכן הכל בטהרה זורע מעשר שני אחר שנכנס רושנה הם גידו מש שני אבל הם זר קודם שיכנס גדו חן אפילו בדבר ש זר מכנ אותו זהרו טז מעשר שני בטל ב ביזה מעשר

אמרו במעשר שני שים יצא נחו מחיצות ש ש מחיצות חזרו ם ואי אפשר לפדותו מא שנכנס ואף על פי שאין בו שווה פלוטה נמצא דבר שאינו מתירן בוטל ב כמו שבארנו בהלכות סורי מאכלות זר ר דף רלא לה ה המשכנו קצת בשביל זה למה כי כך זה הלך תנ צדקות דר שח קקר ז י מחת א ג הקטורת אנו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם עלד משה נביאך כ כתוב בתורתך יאמר אדוני אל משה כעך סמים נף שחת ח בנה סמים

ב יאמר אדוני אנושה קח לך שמים נטף ושחלת חת בנה שמים נ ז ב רמים חמ יהיה ב בת ב ז עשית אלי הכיפורים אז מתשת מתום הכיפור מצומים הב הצור ציפור שומר מל וש מח מעד צור מעד דבש כות ות בים ושקדים ויאמר עליהם מורשים משמר עליהם מ אר בסף המזוזות מן אדם אשר בסף ם צאו ב בוקר על שז זש את המנורה יר וק ג יצאים מצידה שלושה כ מורה מצד אח ושלושה כנ מ מצ שלושה גים שוחדים גים שדים אח גפ כא ששת

הקנים היוצאים מן המנורה ומנורה אבע גבים מוקדים כפתוריה בכפתור ח שני הקני ממנה בכפתור עד שני ממנה כורם שבעה זהב כ זהות כלכ אני קורא בעל פה אדג אדו אד ושני מ ימר משפה חסדך ישר עופ לי ג מצ ובולי ת ל מה כיוח לא יכב בלילה ד שח ד ש ושנים מדים עת ש גמה לבושה שש רגמה לבוש ים בעלה בשז ני פח בחכמה ורת חסד ע סופי ה ב צ רב בנ וח תכול שפי אדו צ נונו י אד צדם בח אד הושיע המלך

יענוד וכ עדתך ע לעמך פנ זוכר קדושתך שעתנו קבל צעקתנו יודע תעלומות ענה בגדו נ עניך נונו ורחצת דובל שמ תעלומות רצו כ ישא עלינו גופנו הקדושים חמי מתים שבתי חיה רעה מן ארץ לא פי וגפני שח לאבותינו הקדושים אברך כל הקהל הקדוש אלה גם אותם שמאזינים דרך הלבין בדרך הפלפון ברך ע האור הגדול ירג עליכם ב המגן תפנו תכ חיים טובים דוני ומחר כמו שאמרתי לכם זה ערב ראש חודש סיווון צריך כל אדם לעשות תשובה לקבל עליו לחזור בתשובה שלמה ללכת בדרך השם לבוא פה

או בכל מקום בשעה שלוש בצהריים כו כר תהילים שבעה כי ברית לעשות תשובה מי שיכול לקבל עליו צום היום בשביל מחר זה טוב מאוד ונעשה תשובה שלמה ונקבל חודש סיוון ונתפלל לילדים שלנו שהו כולם ר שמ דות טובות אמן חן