הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צג הרב בניהו שמואלי שליט"א לח לעומר כג אייר תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כג באייר תשפד היום שמונה ו30 יום לעומר שהם חמישה שבועות ושלושה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה ימנו אמן ערב שבת קודש פרשת בחוקותי מסיימים ספר ויקרא בעזרת ההל ובשעתו פרשת בחוקותי פרשה חשובה יש בה הקללות אבל אומר הבארי שהם כל הקללות ויהפוך השם אלוהיך לך את הקללה לברכה כי אהך השם אלוהיך שבת מברכ שבת חשובה של חודש סיוון שבה קיבלנו את התורה אתם יודעים שבערב ראש חודש סיון זה יוצא יום חמישי צריך כמו

שכב השלה אדם קבל עליו לצום ויעשה בדק הבית עם אשתו עם הילדים מה המצב מה קורה איתו איך הוא מתנהג מה אוכלים בבית הקשות בבית הטהרה מה עם הילדים לעשות בדק הבית זה הזמן למה עכשיו קוראים פרשת הקללות בתכני שנה כללותיה כי עכשיו זה שנה חדשה כתוב הגמרא אומרת זה ראש השנה לעידן כלומר ראש השנה בו דנים את הפירות איך יהיה איתם בו דנים את האדם כם התורה למד בעזרת השם ולכן צריך תכלי שנה וכלותיה בתחי שנה וברכותיה בעזרת השם אז אין כללות יש ישועות יש

ברכות יש חיים טובים לכל עמו ישראל אבל מה כתוב אם בחוקותי תלכו שתהיו עמידים בתורה כבר אמרנו ש מורנו ורבנו רבי חיים בן עטר ור החיים הקדש וביאר על הפסוק הראשון בחוקותי תלכו 42 פירושים יש לו מתוך ה 42 פירושים הוא פירש שלוש פירושים למה עמל התורה נקרא בלשון הליכה אז הוא אמר כך אם בחוקותיי תלכו אם אתם תלמדו תעסקו [מוזיקה] בתורה אז למה אמר בלשון הליכה להגיד לך גם שאתה עוסק בתורה כיבת עליך עול תורה גם צריך לעסוק בתורה בלכתך בדרך בחוקותיי גם תלכו גם

לעסוק בתורה אפילו בזמן הליכתו בדרך ובלכתך בדרך זה שאומר באהבתה תשגה תמיד כל זמן יהיה אדם עוסק בתורה לא יעצור רגע אחת מלעסוק בתורה זה לכן ה אומר תלכו גם שאתה הולך בדרך אשל עכשיו הרב נתניה לא היה צריך ללכת אז הוא הלך ובא אבל 20 דקות כל ה-20 דקות האלה שהוא הלך ובא חצי שעה הוא עסק בתורה בחוקותיי תלכו גם גם שאתם הולכים אז תרכו עם חוקותי עם התורה וגם תשמרו את חוקותי תזהרו לא לפגום בעיניים לא לשמוע לשון הרע לא ללכת במקומות אסורים זה

פירוש ראשון פירוש שני איך אמר דוד המלך חישבתי דרכי והשיב רגליי אן עדותיך דוד חושב לעשות את העניינים שלו חושב אני אהיה פה ואני אהייה שם אבל הרגליים שלי מוליכות אותי מעצמם לבית המדרש אני חשבתי שאני צריך ללכת פה לענייני המלוכה או לפה או לשם אבל איפה שאני רוצה ללכת לא הרגליים הו לחיות אותי לבית המדרש למה מרוב הרגילות והרצון שלי ללכת כל הזמן לבית המדרש הרגליים הולכות אותי זה בחוקותיי תלכו אם אתה הולך בדרך השם אז הרגליים לבד הולכות מעצמם ככה אומר רב רבי אור

החיים הקדוש פירוש שלישי אומר בחוקותיי תלכו אומר אתם יודעים מה היה המעשה בבב מציעה אם אותו תמיד חכם אמר לו אליהו הנביא הוא רצה להכיר את כסאו של רבי חיא כמו של למדנו גקר ד רבי חיה איך הוא יכיר אותה הוא רוצה לראות אומר אתה לא יכול להסתכל על זה אל תסתכל כל הכרות מוליכים אותם מלאכים אבל שרבי חיה היא נוסעת מאליה תפתה רקיעה לא צריך עזרה מהמלאכים לעלות כמו שאר הצדיקים וזה השיג באמצעות השתדלות חזקה בערך התורה שהוא עשה שלא תשתכח תורה מישראל זה ש

ש אומר לכן אם בחוקותיי תלכו על ידי השתדלות בתורה ללמוד תורה אתם יכולים ללכת בכוחות עצמכם כמו איך שהיה הולך רבי חיה לא צריך שייקחו אותו אפילו מקומות הכי גבוהים לא צריך שייקחו אותו לא צריך להביא איזה משאיות מיוחדות או איזה רחבים מיוחדים לא זה הכל נוסע לבד תשיגו מדרגה לבד וכבר אמרו רבותינו אם בחוקותיי תלך וא אומר הרמבן מי שהולך בחוקות התורה בהיות ישראל הולכים בחוקות התורה אז הגוף שלהם לא מתנהג בטבע לא בגופם לא בארצם לא בכללם הכל הולך לפי השם יתברך הכל הולך

ברוחניות אם אדם הולך בחוקות התורה אין עליו חוקות העולם הזה זוכה אדם בחוקות העולם הזה נהייה חולה צריך לו רפואה הגרה אומר אין רופאים צריך לדעת מי שהולך העיקר מי שעושה רצון השם אני אשב רופאך ככה זה הולך א היה דרכם ברפואות אדם יכול להיות חולה מה יהיה איתו איך ה אומר שכ שחלה הרב דוב אחיים של הגאון הגאון אומר אמר אמר נלך לבקר את החולה הלכו כשבאו שם צאו שני רופאים אומר לו הגה מה לך רופאים השם רופא חולים אז היה שמה רופא שומע את

זה אומר כי חינה ברא השם יתברך רופאים ורפואות אמר לו הגר כי לחינם ברא השם חזירים כל החזירים זה בשביל הערלים שאוכלים את זה גם הרופאים זה לא בשביל עם ישראל עם ישראל לא אני השם רופאך הרופאים זה בשביל הערלים בשביל הגויים אבל ככה השם רופא חולים בורר רפואות מצמיח ישועות ככה זה הולך כשאדם הולך בדרך השם הוא לא צריך רופאים מהשמיים ואיך אתם יודעים דבר ראשון שאדם צריך לזכות זה ענווה לכן אומר אם בחוקותיי אתה רוצה לזכות את התורה תלכו תלכו ראשי תיבות ונפשי לעפר

ונפשי כעפר לכל תהיה תלכו לחפש אותם ונפשי כעפר לכל תהיה למה אין התורה מתקיימת רק ממי שמשים עצמו כעפר שמה התורה מתקיימת וזה צריך לדעת מה זה עמל אדם לעמל יולד ללמוד על מנת ללמד זה לעמל עמל זה כמה תהיו עמלים בתורה אבל מה פירוש יש ראשי תיבות עמן כמה דברים על מנת ללמוד עמן בחוקותי תלכו על מנת ללמוד גם עמן על מנת ללמד זה ראינו שתיים עכשיו אעמל על מנת ללמוד על מנת ללמד על מנת לשמור עמל על מנת לשמור על מנת לעשות על מנת

לקיים כי כל מטרת הלימוד זה לקיים וזה הבדל בין המלאך לצדיק למה למה אדם נקרא הולך המלאכים נקראים עומדים ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה המלאכים יודעים מבינים טעמי המצות אבל ה לא צריך לא צריכים לעמול יגע למה לכן השכר שלהם זה לא גדול אין להם יצר הרע גיד להם תעשה כך תעשה כך אבל אנחנו בני אדם שאמנים והגיע בתורה אפילו שלא מקיימים את המצוות הקדוש ברוך הוא נותן שכר מרובה לכן על ידי קיום החוקים אפילו אין אדם יודע את הטעם אדם נקרא הולך הוא שונה

מן המלאך השם עוזר לו לכן האדם הגוף גשמי הולך וגדל ומתחזק אותו דבר עם ישראל הנשמה שלהם צריכה ללכת לגדול ולהתחזק החיות ש באיברים כל האור הפנימי בעזרת השם עקר אחד הדברים הגדולים שאנחנו צריכים עכשיו אנחנו מגיעים לשבת הקדושה צריך לדעת אין כמו השבת שאדם לומד בשבת עושה מה שהוא יכול השבת מצילה אותו היה מעשה על שבת שאיש את העולם זה היה בשנת תשעד לא מזמן היום אנחנו תשפד נכון כמה שנים זה 10 שנים אתם אתם אולי שמעתם זה היה היה מטוס נושאים של מלזיה על

סיפונו על הסיפון שלו ישבו 200 39 נושאים ענסי צוות כן ה הוא נעלם המטוס הזה הבואינג של חברת התעופה של מלזיה ואז כולם היו מתדמה מה זה 16 יום חיפושים לא הניו שום תוצאות ה היו חייבים לקבוע אין מה אין לא מצאנו שום דבר תרסק בדרום האוקיינוס ההודי אף אחד מהנושאים לא סלד הכל הלך אבל בקהילה החרדית באמריקה היה התרגשות מה היה אומר כמה ימים בפני הטיסה התקשר למשרד נוסעים איש עסקים יהודי לא דתי שהוא רוצה לטוס ממלזיה ל לסין ובואינג 7 ש7 זה נקרא שמע

מחירת השעה היה משתלם לו ביקש להזמין בשבילו כרטיס אומר לו ה הסוכן אני לא מוכן למכור לך כרטיס אל מה זאת אומרת לא הסוכן היה יהודי שומר תורה אמר לו תשמע הטיסה היא בשבת וליהודי אסור לנסוע בשבת לכן לא מוכר לך את הטיסה הזאת אלא אם כן אתה תאלץ ללכת ל לחברה המקורי תלך אליהם אני הסוכן אני לא נותן ליהודי שנוסע בשבת לא יתן לך כרטיס לא מוכר לא ימכור לך ניסא למחורת אומר לא יש לי עסקים דחופים שבת אמ לא לא לא מוכן לא אומר

הוא לא התייאש פנה לבצע את הקניה בצד התעופה המלזית ממש אומר איך ייתכן סוכן יהודי ככה עושה כל כך הוא אכפת לו קדושת שבת אחר זמן חושב חושב אומר אני מחליט אני אטוס ב אני אני לא נוסע בטיסה של שבת אני אטוס אחריה שלח מייל אומר לסוכן נסיעות אני רוצה לשמח אותך בזכותך אני מוותר על הטיסה בשבת יש לי עוד 55 דקות לעלות על טיסת הביניים אני חושב מחדש אתה צודק אני צריך לחשב בדת יותר אני מבטל אני לא לא נוסע הסוכן היה מאושר מאוד אחר

יומיים התעורר האיש העסקים הזה והוא שמע בתקשורת מה נהיה איך השבת הצילה אותו אומר מיר שלח לו מין אומר אלוהים אדירים אתה שמעת מה שקרה לטיסה אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה זה נס אמיתי מציר חיים אומר אני מאוד שמח בשבילך ועכשיו תתחיל לשמור את השבת אומר תחזק בשבת היום הוא מה זה שבת שבת איזה שבת הוא עושה ר אה משהו פלא פלאות היה עוד עוד אחד שניצור באסון המסוקים שהם נכנסו ב בגדלי התאומים היה יהודי אחד שלה איתו את התפילין שכח את התפילין בשדה

התעופה הוא עלה למטוס הזה שכח את התפילין בחוץ הוא היה בצער גדול אומר להם אותו אומר אין פה אי אפשר להוריד אותך בשום אופן לא אומר לא אני רק הביא את התפילין זה רגע אומר לא פותח לך בסוף הוא הקים צעקה תשמע אומר אתה יודע מה אני הוריד אותך ו לא מעלה אותך אומר תוריד הוריד אותו יל התפילין הוא רצה את התפילין המטוס הזה נכנס כולם נהרגו הכל הלך הוא בשביל למצוות תפילין שהייתה חשובה לו ציל אות וגם הוא הציד הרבה אנשים למה זה התעכב בגללו

כי היה ויכוחים מטוס אחד נסע השיג אותו הם רצו שביחד הם יכנסו וזה לא נכנס ביחד ם ה נכנס ביחד היה צרה גדולה אלה בניין השני לא לא היו מצליחים איזה קצת להציל את עצמם ככה היה בנתיים מרווח זמן שמה הוא הצילו זה הכל הילת העילות בסיבת הסיבות אדם לא יכול לדעת מה המצוות שאדם מדגדג במצוות הוא הולך בחוקות התורה תורה שומרת אותנו אז ככה נשתדל לשמור את חוקי התורה בעזרת השם כן רבותיי אנחנו בעזרת האל ובשעתו עכשיו מ ש איזה פסוק הגענו אנחנו בישעיה אני

חושב פסוק ז נכון יכול להות לא המתי אתמ היינו בג ז ז ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדם זרים אוכלים אותה ושממה כמהפכת זרים אומר ארצכם תהיה ארוסה שממה עריכם שרופות אש אדמתכם פרי אדמתכם נגדכם מול עיניכם אתם תראו איך רים נוכרים אוכלים אותה אין לכם כוח להציל ושממה כמהפכת זרים כמר תהיה שממה כ אוייבים שהם זרים באים בארץ ולא חוששים עכשיו ח פה הגענו נראה ונותרה בציון סוכה ב בחרם כמלונה במקשה כעיר נצורה אומר תישאר ונותרה תישאר בציון ירושלים ריקנית ושוממה גם את זה

למדנו אתם זוכרים כסוכה בחרם כסוכה השומר בכרם לאחר לכיתת הקרם והקציר מניח והולך בחט תהיה כ מלולה סוכה לילה שהשר בא במקשה בשדה הקישואים לשום רע כעיר נצורה וכמו עיר שצר עליה עושים סוכות להסתתר בהם וכובשים את העיר עוזבים אותה שוממה לולי אדוני צבאות הותיר לנו רית כמעט כ שדו מאינו לעמורה דימינו איך ד דמינו זה שאומר נו לה אם לא שהשם צבעות הותיר כלומר משאיר לנו שריד אז מעט כמעט שארית מעט שארית מאליו ברחמיו ולא בצדקות כסדום הינו בר מינן כמו סדום נ שמדה כולה

לעמורה דמינו היינו דומים לעיר אמורה שנחרבה כלית פסוק י שמעו דבר אדוני כי ציני סדום האזינו תורת אלוהנו עם עורה הנביא מוסיף לומר תוכך שמעו דבר השם כצנ סדום זה שרים שדומים במעשיהם לשרי סדום הזינו תורת אלוהינו עם המורה עם שהוא דומה ב ו לעם שהיה באמורה עד יא פה אני אסמן את זה כן אנחנו הלכ נרות איזה פסוק גם כן אנחנו פרק א' פסוק ח אומר עומן אשתי חלותה לך נשוב נשה לבמה יעש אדוני אמכם חסד כאשר עשית עשיתם עם המתים ועמדי תאמר נעומי לשתי

חלותה כשגוי בא להתגייר בתחילה דוחים אותו לכן אמרה להם אינכם יודעים שישראל בזמן הזה דבים וחופים לכם להתגייר לך נ שובנה אישה לבית אמה ולא אמר אמר לבית אביה גוי אין לו ייחוס לאבא היות והתורה הפקירה את בניו ואינם נחשבים בבניו אבל לא הפקירה את בניה שלהם לכן אמרה להם שובו לבית האמא משם יהיה לכם עושר וכבוד אתם בנות מלכים מה לכם עם מי לכן תראה איך זה הפסוק מדויק שובנה אישה לבית אמה לא לבית אביה כן ה יעש אדוני אמכם חסד כתיב יעשה קרנן עס

במדרש רות של הזוהר כתוב אם תזכו להיכנס תחת כנפי השכינה אז יעשה עם ה ואם לא יעש חסר ה כאשר עשיתם עם המתים שטפלו בצורכי קבורה ו בתכריכים ועם מדים שבטרם על כסף כתובתכם שמגיע לכם מנכסי בעלם והנה מגילת רת כדי ללמד את השכר שקבלה רות על שגמלה חסד ט פסוק ט יתן אדוני לכם ומצה מנוחה אישה בת אישה ותשק להם ותשנה כלן ותבנה תן השם נחם את כל הטובות ונחמות ומצאן מנוחה אחת מכאן אחת מוצאת ולא שתי מצנ מנוחה אחת תמצא מנוחה ולא שתיים מוצאות

לכן אמרה אישה בית אישה פי שאיין נחת כורת רוח לאישה אלה בבית בעלה ותשק להן שקה של של של פרידה ותס ותשנה כולן ותבנה ולא קיבלו את עצת נעומי ותאמר נ לה כי איתך נשוב לעמר ת אומר לא נחזור לעמנו פסילי אלוהינו כי תך נשוב לעמך להתגייר בלהיות כעמך הגענו ל א משניות וקודם המשנה זה הולך צדקה היום צריך לתת מצי יום פעמיים גם לשבת מי שלא היה כל השבוע שיתן לי כל השבוע כן כן משניות אין בעיה פרק תשיעי משנה א' מסכת סוטה הרלה רופה

בלשון הקודש מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם ומה שאומרים הכהנים כפר לעמך ישראל הכל בלשון הקודש שנאמר כי מצא חלל באדמה מיצאו זקניך ושופטי שלושה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאים המקום איפה היה בו החלל ורבי יהודה אומר חמישה שנאמר זקניך שיניים שופטיך שיניים ואין בידין שקול מוסיפים עוד אחד משנה ב נמצא טמון בגל או תלוי באילן או צף כלומר המת החלל הזה נמצא טמון בגל בתוך גל אבנים או באילן או צף על פני המים לא היו עורפי שנאמר באדמה ולא תמול בגל נופל

ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים נמצא סמוך לספר לגבול הארץ או לעיר שרובה נוכרים או לעיר שאין בה בית דין לא היו עורפים את העגלה אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין נמצא מכון בשתי עיירות שתיהן מביאות שתי ערות דברי רבי אליעזר ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה כן נלמד עוד משנה בשביל שבת נמצא ראשו במקום אחד בגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אלעזר רבי קבה אומר הגוף אצל הראש זה מובן יצילנו וא אנחנו עם כולם נכון ג של שבת

יוב תודה תפילת בית המדרש שריך כבן עלינו שבתי אדוני תמיד כני בלמות שח ם כל ישראל קיים מצוות עשה שמוד תורה כמו שאמר ג בש צון בורנו י רצון לפניך א א ד קש ך תצילנו מ מ ברוך אתה חק א שיר מעל אדני ציון רש שמים וארץ כן היום אנחנו דף צדק גדול צד ג בעזרת השם במשנה בעזרת השם כן במשנה למעלה מאיר פתחת בתחילת השורות הרחבות שמה קוצץ הדם אם זכינו היום נגמור את הפרק או מר מה אתה חושב פה לא נדבר הרבה נראה

צד ג' עמוד א' במשנה קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו בשבתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת אומרת המשנה אדם אומר לבעל הבית תראה אני יש לי בעיה אני לא יכול לא יכול לא לא רוצה לאכול את הפירות אבל אני רוצה שתתן לי כסף במקום אני יש לי זכות כשאני עובד אצלך יש לי זכות לאכול פירות

אז אומר לו אני אקח מעות במקום הפירות שהיה לי לאכול אז אומרת המשנה קוצץ אדם לקחת מעות מבעל הבית במקום שהוא יקח הוא אומר תתן לי כסף בין על ידי עצמו בן שהיה הוא עצמו הפועל היה לו לאכול ואומר אני אני רוצה במקום שאוכל כמה פועל אוכל שתי קילו שלוש קילו תשלם לי על זה אני רוצה כסף במקום זה בן על ידי בנו ובתו הגדולים הם הפועלים היה להם לאכול למה הם מוותרים לאבא הם טוב להם שאבא יקח את הכסף הוא צריך כסף אומרים אנחנו מ

מוחלים על האכילה הזאת כדי שאבא יהיה לו כסף בן די עבדו ושפחת הגדולים על ידי אשתו למה מפני שיש בהם דעת מה פירוש שיש להם דעת יש להם דעת למחול על זכות אכילתם ולכן הם יכולים למחול אבל אינו קוצץ עעל ידי בנו בתו קטנים למה אין להם דעת למחול ולא על ידי עבדו ושמחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו לא יכול יגיד תשמע אני אחסום לה את הפה ואת הכסף שהיא צריכה לאכול תיתן לי למה אין בהם דעת למחול את זכותם אין דבר כזה במה אין השכל

אפילו שידע שור קונהו וחמור אבוז בעליו אבל שכל למחול אין מה צריך מחילה בכו על התורה אם אם הם אומרים אנחנו מוכלים הוא צריך את הכסף זה לא עובר משלם על זה בהמה בהמה אין השכל למכון לכן אסור הלאה הסוכר את הפועלים לעשות בנטע לבי שלאו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודין פודה ומאכילה כל זה למדנו אתמול בגמרא עכשיו זה בא המשנה במפורש השוכר את הפועלים לעשות בנת ערבי אתם יודעים מה זה נתערב שלוש שנים ערלים בשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש להשם אסור לאכול

אותו מחלל או מבי אותו לירושלים לאכול מחללים אותו ואז אוכלים אותו אסור לאכל אותו בלי לחלל גם היום אפשר לעשות את המצווה הזאת בשנה הרביעית שכל ם כל עץ שיש לו פירות שנה רביעית זה קודש צריך לחלל את הפירות האלה מחללים זה טוב שאדם מחלל את זה בכסף יקיים את המצווה אנחנו היינו עושים את זה פה הסוכר את הפועלים לעשות בנט ערבי שלו הרי אלו לא יכלו למה אסור לאכול פירות נטע רוואי מחוץ לירושלים ואם לא הודין מראש ששכרם למלאכת שפירות אלו אסורים באכילה פודה את

הפירות על כסף ומאכיל אותם תנה את הרבעים פודה אותם ומאכיל אותם עוד דין תפרסו עיגולי נפתחו חביות הרי אלו לא יכלו ום לה הודיע על מעשר ומאכיל הוא שכר הוא היה לו תאנים כבר היו בחביות היו כבר מעוכים שם בעיגול כן עיגולי דבלה דרס אותם בעיגול ועכשיו זו תפרד אז מה הוא מה יעשה עכשיו שכר עוד הפעם פועלים ובשביל עוד הפעם לעשות להם אבועגלה שיהיה להם עגולי דבלה אז הם לא יכולים לאכול מזה למה כמה שנגמרה מלאכתה למעשר משעה שנדרסו בעיגול נגמרה מלאכתן למעשר אז הם

לא יכולים לאכול מזה זה מלכת גבר מלאכתן אז לכן אסור אסור להם לאכול או היה חביות של יין נפתחו חביות אז סתם אותם נפתחו עכשיו צריך פועלים לסתום אותם בחזרה את המכסים שלהם שלא יכנס אוויר לעשות להם כמו א כן זה שמים מסביב כמו גבס כמו בטון איזה חימר הרי אלו לא יאכלו למה נגמרה מנחתה מעשר ואם לא הודיע כלומר לא עליהן לבעל הבית מראש שהוא סוחר אותם למלאכה שאין בחילה מעשר את התאנים ואת היין ואומר להם בתיאבון בבקשה אתם תעבדו ותוכלו יש לכם בטח עוד

דין אומרת המשנה שומרי פירות אוכלים כהלכות מדינה אבל לא מן התורה מן התורה רק זה שעובד בקרקע או בפירות אבל שומרי פירות המנהג יש לו תוקף כתקנת חכמים שהם יכולים לאכול כ מנהג בני המדינה אבל לא מן התורה הגמרא תבאר זכ מצוות גמרא אמרנו שומרי פירות אוכלים מהלכות מדינה זה הספר פה אמר אלא שומרי גינות ו פרדסן למה זה מלאכתם במחובר לקרקע בשלא בשעת גמר מלאכה אבל שומרי גיתות וערמות שמלכת בתלוש מן הקרקע וזה לא בשעת גמר מלאכה אלה אוכלים מן התורה הגמרא מבארת כסו משמר

כעושה מעשה דמה רב שאמר לא שנו אלא בשומרי גינות ופרסין ש ת מ מחובר לקרקע אבל שומרי גיתות וערמות טח שוכנים מן התורה למה דעת רב משמר כעושה מעשה דמה לכן כיון שמשמר זה כמו ממש שעובד עושה מעשה שומרי גיתות ועלמות אוכלים מן התורה ו במחובר לקרקע שלא בשעת גמר מלאכה תקנו שיאכל כופלים מדרבנן שמואל אמר לא שנו אלא שומרי גיתות וערמות מה שאנחנו אומרים שומרי פירות אוכלים על כל פנים מלכות מדינה זהר דווקא שומרי גיתות וערמות שמלאכתם בתלוש מן הקרקע וזה לא בשעת גמר מלאכה

אבל שומרי גינות ופרדסים שמלאכתם במחובר לקרקע ושלא בשעת גמר מלאכה אינן נוכלים לא מן התורה ולא לכות מדינה לא אוכלים כלל לא מהתורה ולא מהלכות מדינה כסבר משמר לו כעושה מעשה דמה שמואל סובר משמר לא עושה מעשה לכן גם בתלוש מן הקרקע ושלא בשעת גמר מלאכה הם לא יכולים לאכול מן התורה ולכן שמלאכתו במחובר שלא בשעת גמר מלאכה גם שעושה מעשה אינו אוכל מן התורה אבל שומר בתלוש שלא בשעת ג מלאכה כעושה מלאכה ואוכל מן התורה עכשיו נראה מתיב רבח רבונה המשמר את הפרה מטמא בגדים

אתם יודעים הפרה אדומה זה מדבר ששחטו אותה ושרפים אותה על גבי המערכה ועכשיו צריך כל הזמן שימור כש מכנסים את האפר שלה אוספים אותו משמר את הפרה בשעת ש מכנסים כל אלה שעוסקים בפרה אדומה משעת שחיטה עד כינוס אפרה העפר האפר שלה לא עפר אפר אפרה האפר שלה הם נטמעים ומטמאים בגדים שעליהם אז ה משמר את הפרה מטמא בגדים שעליו כמו שאר עוסקים בה ו אמרת משמר אליו כעושה מעשה דמה כמו שאמר שמואל רב אמר כי עושה מעשה אבל שמואל אמר לב כי עושה מעשה המים

מטמ בדים הרי הק בפרה למה שתמה בגדים אז שמואל זה פרה אדומה אדומה אמר רבה בר עולה גזרה שמזיז בה אבר אתה יודע למה טומאתו היא לא מדאורייתא רק מדרבנן כזר שמי יזיז ב אבר שבזה טומאתו דאורייתא למה מטמא בגדים הרי לא עוסק ב בפרה תירוץ אמר רבה הלו משמר משמר זה לא כ עושה מעשה אמר עולה תומא שלו זה מדרבנן לא דאורייתא נכון וכל הזה הטעם למה באמת ומטמא גזרה שמזיז בעבר ותהיה טומאה דאורייתא מתי רב קנה המשמר ארבע וחמש משעות הרי זה לא ימלא

את כרסו מ אחד מהן אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון אתה רואה הוא יש לו יש לו חמש ארבע או חמש מטעות של קישואים זה הכוונה כמו כמו מפונות כאלה חייר ארבע בזה ארב וח של ארב וחמש בעלים הרי זה לא ימלא כרסו מאחד מהן למה הוא מפסיד את בעל המטע הזה יקח מעט מזה מעט מזה אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון אכילתו וי אמרת משמר לא כ עושה מעשה דמה המי אוכל הלו מה הוא עושה פה שומר קישואין המ למה אוכל הרי הרי

מלאכתו במחובר לקרקע ושלו בשעת גבר מלאכה והשמירה שלו היא לא כי עשיית מעשה אז לא צריך לאכול בכלל אפילו מלכות מדינה לא אוכל אמר רב שמי ברשה בקורן שנו קישואין קורין אז מלאכתו בתלוש זה לא בשעת גמר מלכה אז בזה אוכל על כל פנים מלכות מדינה זה זה לא מחוברים לקרקע הקישון הם עקורים מה זה מקשות למה לא אמר קישואין שנעקרו מהשורש לכן אמר מקשות הגמרא שואלת עקורים ואו נגמר מנחת למעשר אז אז אסור לו לאכול כשלא נטל פקס של ההן כלומר עדיין לא ניתן עדיין

לא נגמרה מלאכתן למעשרות ג הקישון נגמר מלאכתם למעשר מ שיפכו כלומר שינטל פקה שלהם זה הפרח שגדל בראשם דבוק בהם ונופל קישואים לאחר שהן נתלשו אמר רב אשה כבת שמול הסתברה שאפילו עושה במחובר שלא בשעת גמר מלאכה לא אוכל כל שכן המשמר תנן ואלו אוכלין מן התורה אלו פועלן אוכלים מן התורה העושה במחובר הקרקע בשעת גמר מלאכה אז זה אוכלים מן התורה ו בתלוש מן הקרקע עד שלא נגמר מלאכתו בדבר שגידולו מן הארץ אז מדייק פה רושה עכשיו ואלו אוכלין לא כתוב ואלו מוכרין אלא כתוב

ואל אוכר מן התורה מכלל דק דלא ככי מן התורה אלא מלכות מדינה המשמע ממה שכתוב ואל אוכלים מן התורה העושה במחובר וכולי משמע מכל דיקה דלא אי לא ככי מן התורה אלא מהלכות מדינה אז אפשר לדיק מהרשע שאוכלים רק מהלכות מדינה הם עושים במחובר שלא בשת גמר מלאכה וב או בשת גמר מלכה אז ממשיך הבש אומר אם השפה ואלו שאינן אוכלין מה אינן אוכלין עכשיו בשפע של המשנה כתוב ואלו שאינן אוכלים במה שעוסקים אלו שלא אוכלים במה שהם עוסקים למשל בעל הבית עושה במחובר לקרקע בשל

שאיין גמר מלאכה או בתלוש מן הקרקע ב שנגמרה מלאכתו אז מד קרב השם מה אינן אכלים א למה ש נוכלים מן התורה אלא מלכות מדינה היינו רשע כבר יקנו את זה מהרשע ש שאמרנו ברשע שלא אוכלים רק מלכות מדינה לא אוכלים מן התורה ודייק אבל יש להם דיני כול מהלכות מדינה אלא לו שהן כליים לא מן התורה ולא לכות מדינה אומני הוא העושה במחובר לקרקע בשעת שאיין גמר מלכה אז אתה רואה בכול שכן שום ר גינות ופרדסים שבנוסף לכך שמלכת במחובר ושלא בגמר מלאכה גם הם

לא עושים מעשה כמו שמואל אז הנה ראייה שכבת שמואל הסתברה על כו כך מה שדייק מהרשע שיש שהם לא אוכלים מן אבל אוכלים מלכוד מדינה כוונה מי ששומר בטלו שלא בשעת גמר מלאכה כיוון שלא עושה מעשה אז הוא לא הוכ מן התורה כמו שאמר שמואל אז זה מדויק כמו שמואל עכשיו משנה השנייה בוא נראה זה דבר חשוב לדעת עכשיו שימו לב משנה ארבעה שומרין הן כבר למדנו את זה למעלה בוא נראה שומר חינם והשואל נושא שכר והסוכר הנה ארבעה שומר חינם נשבע על הכל בין על

אונסים בין על גניבה ועבדה והוא פטור על ידי השבועה פטור מש מן הבעלים הוא שומע חינם אומרים לו תשמע זה נגנב עבד נשבע שזה פטור בגניבה ובד נשבע שזה נגנב עבד פטול או כל עונש שיש זה שומע חינם שואל משלם את הכל אין דבר כזה יצ להישבע ולהיפטר שואל שאל שאל הלך אין את זה אצלך שלם ונושא שכר והסוכר אדם שנושא שכר ר הם נשבעים נושא שכר זה שומר שכר או ששכר את הבהמה אלה נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה אבל משלמים את העבדה ואת

הגנבה הם פטורים מלשלם על שבורה שנשבר אחד מאיברי או שבוייה או מתה למה כל אלה נחשבים כאונס ומשלמים את העבדה אבל אם נגנב ועבד משלמים לא כמו שומר חינם שנשבע ונפטר אז הנה למדנו דיני ארבעה שומרים גמרא מה התנה ארבעה שומרים מי זה התנה של ארבעה שומים שלמדנו במשנה אמר רב נחמן אמר הבבא רבו רבי מאירי זה דעת רבי מאיר אמר לרב רב נחמן מקדלת לארבעה שומרים מהר כולם יש יש להם סוגי ארבעה שומרין מה אתה אומר לי מתנה רבי מאיר כולם יש להם ארבעה שומרים

אמר לי אחי קמנ מתנה שסוכר כנושא שכר רבי מאיר הי יופי פה אתה רואה שאותו דין של שומר שכר כמו סוכר מי זה התנה אחי כאמינה שאלתי אותך מן תנא ארב שומרים מה מי זה התנא ששוכר שדין שוכר בהמה דינו כשומר שכר ולא כשומר חינם כי יש בזה מחלוקת אומר רבי מאיר הימה שואלת מה רבי מאיר אבח שמנ נתניה סוכר סוכר לא כתוב בתורה כתוב שומר שכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר חינם הנה שומר חינם רבי יהודה אומר כשומר שכר אתה אומר לי רבי מאירי

פה ראינו שומר נושא שכר והסוכר נשבעין על שבורה ועל המתה אבל משלמים אתבדה ואת הגנבה רבב רבוע הבחר קטנה ופי רב בא רבוע הפוך כודו בברייתא רבי מאיר סוכר כשומר שכר יחי ארבעה שלו שענין הוא אם שוכר דינו כמו שומר חינם או תגיד כמו שומר שכר איך שתגיד זה זה לא ארבעה שלושה אמר רב נחמן בר יצחק ארבעה שומרין ביניהן שלושה זה ארבעה סוגים אבל דינין שלושה עכשיו מעשה צים לציון משה מעשה ההוא רעיה דב כרעה חתה אגודה דנהר פפה אותו רועה בהמות היה רועד במותו

על שפת נהר פפה ריג חדה בניו ונפלת למיה החליקה ריק זה החליקה החליקה אחת הבהמות ונפלה למים אתה לקמה דרבה באו הבעלים לטבוע את הרועה פטרה פטרה רבה את הרועה מלשלם אמר מה יבל למע מה יכול לעשות מה יבל למעבד תהפוך דף אנטר כד נטר אנשה אפילו שסומך שכר חייב באיזה דברים אבל הוא אומ הוא שמר שומר שכר הוא פטור משלם למה אנוס למה הוא רק חייב לשלם כמו גניבה ועבדה אבל זה נחשב אונס מה יכול לעשות החליקה אמר להביל מעתה על למט בש אכי נמ

דפטור אמר לו רבא אלא מעט לפי דברך כמן שנהג הרועה כדרך שבני אדם רגילים לשמור וזה נחשב כאנוס אם ככה אם נכנס הרואה לעיר בזמן שבני אדם נכנסים לעיר השאיר את הבהמות לרעות לבדן אחי אכינה מ דפטור בינתיים ראה איזה נזק משהו בגלל שהוא נעדר מהמקום אמר לי אן כן אומר לו רבי פטור מלשלם טוב גנה פורטה בדנ דגנו שחי המד פטור הרון קצת נרדם ישן קצת בשעה שכולם יושנים אז פטור מלשלם אם רה לבהמות נזק אמר ליין כן פטור מלשלם דנים אותו כמו שומח ינם

דרכו פתאום לישון קצת זה גם הוא מותר לו אמר לי אין פטור מלשלם לא חיוה התורה שומר שכר בגניבה ועבדה אלא בשלו שמר בדר בזמן שדרך בני אדם לשמור כך כותב הרשבא אתיו אלו הם אונסין ששומר שכר פתו עליהן שואל אותו גשא לו הביל רבה א אלו הן אונסין ששומר שכר פטור עליהן כגון ותיפול שבה קחם ואת הנערים לפי חרב כן אתה רואה מה היה שמה זה אצל אצל מי זה היה איוב השליח בא לאיוב מודיע לו על האסון שהרע לו אז אומר לו ותיפול שבה

ותקח את הבקר שחורשים ואת הטונות שרועות ואת הנערים הקו לפי חרב כולם הרגו אותם אז זה עונש פחות מכן זה גניבה ועבדה שומר שכר חייב אמר לה אז זה או נשי שומר שכר פטור עליהן אבל לא שהוא ישן בזמן שאלה יושנים וקרה איזה בעיה מה פתאום אומר אתה חזני מתה בבריתה מדובר חזני מתה זה שומרי העיר בשל הלילה הם כרו אותם בשביל שלא ישנו בלילה שישמרו התרב יותר זה יותר משומרי שכר זה לא שומר שכר אלה שומרי הלילה העיר בלילה טיה עד מתי שומר שכר חייב

לשמור עד כדי כמו יעקב אבינו מה הוא אמר הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה דעת שנתי מעיני אז אתה רואה שומר שכר חייב לשמור יותר רגילות של בני אדם לא אמר לי אתה מנמה בזני מתה אומר לו לא זה מדובר שומרי העיר בלילה הם לשם כך לקחו אותם אמר לה עתו יעקב אבינו חזן מתה הבה מה הוא לא היה לו רק עצון הוא לא היה חזל מטה אמר לי אמר לי ללבן דמר לה ללבן נתרי לך נטורה יתרת חזני מתה אומר ללבן יעקב אבינו אומר לו

אני הייתי ביום מחח שמרתי לך כמו שומרי העיר לא סתם שמרתי לך מה אתה מקפח את פרנסתי יוה הגמרא עדיין שואלת רוה שהיה רועה היה רואה את הבהמות והניח את דרו במרעה לבדן הוא בא לעיר בינתיים שהוא בא לעיר בא זאב עלה למקום וטרף איזה משהו מן הבהמות בא ארי ודרס למקום המרעה איןו דין אילו היה רועה היה מסיל אין ו דין אתה רואה שאם היה נשאר שם במקום להיכנס לעיר היה ודאי מציל את הבהמות מן הזאב וארי אלא עומדין אותו אם היה יכול להציל חייב

אם היה יכול אם היה נשאר שם הה יכול להציל חייו למה פשע בשמירתו ואם ל לפי פרטי המקרה לא היה בידו להצית את הבהמות אז פטו ונשלם למה אנוס אז אתה רואה מה ילב אז הבאה עכשיו מסביר את קושייתו מהלו דעל בדנה דעי נשה לא בוודאי מדובר בברטה שהרואה נכנס לעיר בשעה שנכנסים האנשים אלה ש דנה דשה אף על פי כן חייב לשלם בדו להציל סתם רואה שומר שכרו אז קשה על רבה ש אומר שסחר פטור באופן כזה אם הוא נכנס בשעה שדרכם להיכנס לא דעל

בדנ דלא עשה אז הוא פשע בשמירתו י אחי המי פטור למה פטור כשעמדו שלא יכול להציל אתה אומר פטור למה תחילתו בפשיעה בסופו באונס חייב כל דבר שתחילתו בפשיעה הניח דרו ללא שמירה מדבר בכוחו להציל אם היה נשאר בסופו בעונש שהגיע זאב או אריה הוא לא יכול להציל חייב לשלם אומר לא אתה יודע השיב לו הרבה לאביה נשמה כל אריה ועל ששמע כל אריה מתקרב לעדר והרואה נכנס לעיר למה הסכנה אלס יחי עומדין אותו מה יב מעבד מה מה זה עומדין אותו מה היה לו לעשות

מה אתה רוצה שהוא ישאר עם הארייה אומר היה לו לקדם ועים ומקלות עומדים אותו אם היה באפשרותו להתקשר לכולם להביא עוד נצי צוות כן י אחי מה ריה שומר שכר אפילו שומר חינם נמה גם שומר חייב חנם אם היה יכול לקדם ולהביא ולהציל היה חייב למה אורו דאמר שומר חינם שהיה לו לקדם ועים ומקלות ולא קידם היה לו לקדם פני הסכנה להציל את הבהמות שהפקידו בידו ולא קידם חייב לשלם את הנזק למה פשע בשמירתו אומר לו שומר חינם בחינם שומר שכר בשכר שומר חינם היה רק

לקדם בור בחינם היה צריך להביא אותם לא בממונו אבל שומר שכר משכר ש צי מממונו בשביל זה ועד כמה חייב השומר שכר להוציא מממונו בשביל להציל את הצאן עד כדי דמיהן של הבהמות וכל מצינו שומר שכר שחיה באונסין חמת כן מחייבים אותו להוציא כדי דמן מה איפה ראינו שחייב דר בשקי דמן מבעל הבית תוציא ותבוא תיקח את ההוצאות אמר ליר פפם ואביה אחי מה אהנה למינה אם חוזר השומר שכר וגובה את הדמים שיוצאים מבעל הבית אז מה הועיל השומר לבעל הבית בהצלת בין כך צריך כעת

בעל הבית לשלם את שובין נפקה מנה לכושר דחתה הוא מכיר את ה את את הכשרות של הבהמות את הכושר שלהם הם מוגלות כבר בביתו הם יודעות ללכת ולבוא לבד הם לבדו את הדרך אז לכן זה יותר עדיף לו לשלם דמיהן מאשר לקנות בהמות אחרות יותר טוב הוא יודע כל אחת מה קוראים לה ואיזה פינה כמה חלו היא נותנת בטח הוא יודע הנמה לטרחה יתרת עדיף לבעל המן תשלם ד מהן ולא ללכת לטרוח לקנות עכשיו בהמות אין כוח בשביל זה זה ד משה באספן היה מרעה והכל

ה ממו ממון היה ה ש אה כן בפרץ בפפה נהר פפה כן כן כן פו למים ו רב חסדה ברבה בר אמונה לא סביר וא ה דרבה הוא רבה אומר ש הרועה לא חייב לשמור יותר מדרך שבני אדם שומרים אפילו שהוא שומר שכר דאמרי לאחי לגר תורתה ירתה אומר לו בעל הבית שומר שכר למה אני ותן לך כסף שתשמור יותר ממה שבני אדם שומרים של עצמם תשמור לי טוב ברדה סיבולה אבמ תה הגמלה דרש זה שם אדם רב אד סי בוה היה סבל מה הוא היה

מנחתו בסבלות הבא כמעבר חתה גמלה נרש מעביר בהמות על גשר של נהר נרש לא שלו של אנשים דחוה חטה לחברתה בשדיה במייה אחת התרכזה ע חברתה דחפה אותה למים א אתה לקמ רפפה לטבוע את ברעדה הסבל וחיה וואו חיבב אותו לפפה אמר לה מה אבנ מעבד מה אתה רוצה מה הא יכול לעשות היא דחפה אותה אמר לה אבע לך לבורה חדה חדדה את הבהמות אחת אחת אמר לה ידעת בבר חתיך ומצ מאבה חדדה חדה אין דרך בני אדם לעשות כן אתה יודע בין עמך ואמתך מי

מעביר בהמות אחת אח תגיד לי כבוד הרב מה זה הב לך למעבד אחד אחת יש דבר כזה בעיר שלך מישהו שמעביר ע אחת אחת אמרלה כבר צחו כמאן דמך ולא יקדש ג כבר טענה הזאת היייתה אף אחד לא שם לב אדוני תלך תשלם כי היית צריך להעביר אחת אחת איבו עוד מעשה אפקת קטנה ברוניה פקיד פשתן אצל רוניה בתורת שומר חינם אז דו שבו ושמת מנה אז לא שבו זה שם גנב אחד זה קוראים לו שבו שבוקי זה שם בקורי בשמט מנה לקח לו מרניה לקח

לו את ה מסכן את הפשתן לסוף הוא קר הגנב ידעו זה שבו אתה לקמ ד רב נחמן וחייבה חיווה את רוניה לדין כלומר לא את הגנב את רוניה לשלם את דמי הפשתן העניין הוא ככה אם יודעים מי זה הגנב רוניה חייב הוא השם שלו של השומר הוא חייב ללכת ה הוא יתעסק עם הגנב בעל הבית הוא צריך רונה לשלם לבעל הבית והוא יביא את מר השוטר שישלם כן למה פליגה דרב אונה בר אבין האם נאמר שרב נחמן חולק על דעת רב ונבר רבין זה שלח לרב

אונב רבין פסק הלכה מה הוא פוסק מה נגנבה באונס הבהמה מרשות השומר ואחר כך הוקר הגנב אם שומר חינמ הו אז זה תלוי בדעתו של השומר רצה נשבע ונפטר רצה עושה עמו דין משלם לו דמי הבהמה אם שומר שכר הו עושה ימו דין ואין נשבע אז זה לא תו בדעתו של השומר רוני היה שומר חינם חבה אותו רב חמן לשלם למה שישבע ויפטר אמר רבה אתה גבר מוזקה אבוק רמה קלה אבו ומציין אומר איפה שהיה מד שצריך מכינ משלם למה ששבו לו את הפשתן היו שמה

אנשי שלטון שוטרים אנשי שלטון היו עומדים שם בסמוך תתן צעקה באים כולם וצילו לך את זה אתה לא עשית צעקה לכן הוא צריך צריך לשלם פשע משנה אמרנו במשנה זאב אחד איןו אונס אם הגיע זאב אחד לעדר למה הרועה זאב אחד יכול להבריח אותו זהב אחד אינו שני זאבים אונס למה אלה שניים יכולים על אחד על בן אדם אחד אם ינסה להבריח אותם יכולים להתנפל עליו בפרט שהם רעבים רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס כשיש מכה של משלחת זאבים גם זאב אחד

זה אונס שני כלבים עוד ממשיכה המשנה שני כלבים הגיעו לעדר אין אונס למה הרואה יכול להבריח אותם ידוע בבלי אומר משום רבי מאיר מרוח אחת אין או נסבר מצד אחד משתי רוחות אונס הנסים הרי זה אונס הארי והדו והנמר וברדלס והנחש הריו אונס איך הוא ירחיק אותם סכנה אם מתי בזמן שבאו מעליהן אבל אליכן מקום גדודי חיה סתים אין אונס מה אתה מביא אותם למקומו אם באו באו אבל אתה הולך מתה כדרכה הרי זה אונס מה יכול לעשות גפה הו מתה איןו אונס אנה אותה העמיד

אותה בשמש הרעיב אותה גפה ומתה אינו אונס אלת לראשה סוכן ונפלה הרי זה אונס בכוח הוא תפס אותה לא לעלות מתחנן אליה י בחוזק עלתה הרי זה אונס אבל העלה לראשה סוכן ונפלה ומתה אין אונס אתה פשעתי אתה ואז אתה נהיה זאב אחד אונס למה גמרא ואת זאב אחד אונס איך אמרת לי לא אונס אמר יצחק ה בשעת משלחת זאבים רבי יהודה זה מה שאמרת זאב אחד אונס משלחת זאבים הנסים הרי זה אונס אמר לוק גברה לידי גברה השומר אחד נגד השני הבריח אותו אמר ר

בסין מזויין אי אפשר בעיה וסי מזוין ורועה מזויין מהוא נוק גברה ד גברה שניהם מזויינים אודיל מה הי מסר נמשה ו לא מסר נמשה הגנב הזה הוא מוסר את עצמו לא אכפת לו מה שיהייה בא בשביל להרוג ולקחת אבל הרועה הוא לא חייב למסור את עצמו מה בגלל בהמה למסור את עצמו מסברה הי מסר נפשה והי לא מסר נפשה זה צברה נכון אמר להבא ירש כח רועה הרועה ראה את הגנב ואמר לה גנבה שריה בדרה פלני צינן הוא התגרה בו אתה מבין התחיל לגנות את הגנב

הרועה ראה גנב התחיל להתגרות בו אמר לו גנבה שריה יעני גנב מסריח ריה בדורי פניה יצ בינן וכך כ ג וכך וכח גברי איק בדן איפה שאנחנו רואים תבוא לגזול תדע לך הלך עליך יש לנו איתנו את עופר כן כך וכך כלבה יקב אדם יש לנו נשק כך וכך כלבה כך וכך זוכתה סקלן יש לנו מקלעות אבנים כמו רוה ואזל הגנב מקום שגילה לו הרועה ושקל מנה מ האם חייב הרועה או לא אמרלי הרי הוליכה למקום גדודי חייו וסתים הרועה הליך את הבהמות בטח שחייב פשע

בשביל נתן מה אתה מדבר מתגרה משנה מתנ שומ חינם להיות פטור משבועה אם ירצה שומר חינם אתה רוצה אני אהיה שומר חינם תשמע שומר חינם צריך להשבע הגניבה והדה פטר אני מעכשיו מתנה איך אני אהיה פטור מתשלומים אם רא נזק וגם לא ישבע גם פטור משבועה וז שואה להיות פטור מלשלם היה צריך לשלם מעיקר ל פטור נושא שכר והסוכר להיות טורים משבועה ו מ לשלם יכול להתנות כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל המעשה קיים והתנאי בטל א אפשר תנות על מה שכתוב בתורה וכו

דנא שיש מעשה בתחילתו תנאו בטל כלומר מה פירוש הוא לא הקדים את אמירת התנאי לאמירת המעשה שאלה מתייחס התנאי התנאי בטל והמעשה קיים כאילו לא יתנה כלומר צריך לעשות את התנאי קודם שיקח את הבהמה כל מה שהוא רוצה קודם לא אחר כך עוד פעם וכל תנא שיש מעשה בתחילתו ולא הגדיד את אמירת התנאי לאמירה לאמירת המעשה שאלה מתייחס התנאי נאו בטל כול שאפשר לקיים ב סופו תנא בתחילתו תנא הו קיים אם אפשר תנאי שאיין אפשרות לקיימו הרי הוא כמו שלא אין המעשה קיים כאילו אין כאן

תנאי אבל אם אפשר לקיים אותו בסופו התנאי קיים גמרא אמר למה יכול השומר להתנות לדין שמירתו ולשנות ממה שקבעה תורה מתה על מה שכתוב בתורה כל ה מתה על מה שכתוב בתורה תנו בטל אמני רבי יהודאי לאמר בדבר שבממון תנאו קיה יפה ממון בר מחילה אז הוא תנע דבר שבממון נתניה אומר ישרת מקודשת על מנת ש לכשר כסות ועונה רצה לשנות הרי זו מקודשת תנאו בטל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר דבר שבממון שאר כסות תנאו קיים אז גם פה הו מ מצית דלה כרבי יהודה

את רשע יכול להעמיד כמו רבי יהודה אם השפה כל המטה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל משמע שאפילו בדבר שב ממות נ בטל אתה לרבי מאיר זה לא רבי יהודה ה ללא קשה לעולם רבי יהודיי שיתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנה הוא קיים לכן יכול שומר להתנות בשפע בדבר שאינו של ממון מה שאמרנו במשנה שנאו בטל זה מדובר דווקא בדבר שאינו של ממון מהשפה טוב כ שיש בו מעשה בתחילתו ו בטל ומ כן מן שמעת ס רבי מאיר מי זה אתה יודע שיש לו

את הסברה הזו הוא אומר שגם חכ מודים לרבי מאיר בעניין הזה רבי מאיר נתניה בחלש פניה אומר משום רבי מאיר מי שה זה להתיל תנאי בחלות המעשה תנאי קודם למעשה הרי זה תנאי כלומר אם באמירתו התנאי קודם למעשה זה תנאי אבל אם המעשה קודם לתנאי זה לא תנאי אז זה זה אתה לא יכול להגיד זה רבי מאיר אלא כולה רבי מאירי חוזרת הגמרא משע נכה משומר חינם שומך שמתא על דיני שמירתו זה מאקרה לא שעבד נפשה אומר אדוני לפני הכל תדע לך אני לא משעבד מה

מה שיתנו מרוזה אני משעבד אני לא משעבד את עצמי תנא שוכר להיות כשל התחייב גם בתשלום הנסים במ בדברים מה בדברים בלבד אמר שמואל בקנו מידו לא אי אפשר בדברים רק הוא אומר עשו קניין סודר רבי יוחנן אמר אפילו תמה ב שלא קנו מידו ינ פיק לקלה דש מוא גם ה משעב שבאותה יצא עליו שם איזה איש נאמן איך הוא עשה איך איזה אז בזה הוא גמר משעבד נפשי עוד אמרנו במשנה וכל שאפשר לא לקיימו בסופו ונמו בתחילתו תנ קיים אבל תנא שהי שאין אפשרות לקיימו

לקיימו התנאי בטל אמר רב טבלה אמר רב זו דברי רבי יהודה בן תמה אבל חכמים אומרים אף על פי שאי אפשר ו לקיים או בסופו תנא עלי מתחילתו תנאו קיים אז כיוון שהתנאי לא מתקיים גם המעשה לא יכול לחול תניה הרי זה כת על מנת שתעלי רקיע עלמנת שתרדי תהום עלמנת שקנ של ממה עלמנת שתעברי את היום הגדול ברגליך נתקיים התנאי הרי זה גט לא נתקיים התנאי אין לו גט רבי יהודה בן תמה אומר כזה גט אפילו שלא מתקיים הת כ רבי יהודה מה כל שאי

אפשר לו לקיימו בסופו תנו על מתחילתו אינו אלא כמפלגה כשר סתם מקניט אותה אפילו שלא תקיים התנא זה קשה אמר רב נחמן אמר רב הח רב יהודה בן תמה כ תנאי שאי אפשר לקיימו אז אין תנאי המעשה חל אמר רב נחמן בר יצחק מד קטני שאפשר לקיימו בסופו נ מתחילתו קיים השמע אם מתנה תנאי שאי אפשר לקיימו אפשר לא לקיימו תנאו בטל ומעשה חל כאילו לא היה תנאי שמאמינה אז משוע הלכה כמו רבי יהודה בן תמה עד כאן בסדר כן הרב הלוג חליף את הגמ כן

שניה לא בפ אחד בחוץ הלכות אנחנו סימן רלג הלכה ט היייתה גבוהה מעשרה ווצ יורדין לתוך עשרה סוכה גבוהה מעשרה כל הסוכה רק כשרה אם יש הסרה אם אין הסרה פסולה עכשיו היא גבועה קצת מהעשרה נכון אבל הוצן יורדים לתוך עשרה אפילו אם המתן מרובה מציתן פסולה אבל אם הנון יורדים לתוך סרה אינם פוסלים ב הייתה נמוכה מעשרה חקק לה ושלימה לעש לה ויש ב חקק שור הכשר סוכה אם אין בין חקק לקול שלושה טפחים כשלה משבחים סולה זה לא נקרא אין אין א אן קירות

סימן תרלד סוכה שאיין בה שבעה על שבעה פסולה זה הכוונה שבעה על שבעה טפחים נין גודל אין השיעור למעלה שיהיה גדול כמה שאוהב ציון משה עד כאן הרמבם אתמול למדנו של יום שישי אז דים עכשיו של כף ד דף כוף צז תן להם הרמבם מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני השם אלוהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם נוהג בפני הבית שלו בפני הבית אבל א נאכל בירושלים אלא בפני הבית שנאמר מעשר דגנך תירושך יצרך פות בכרך צוך פני שבוע למדו מה בכורך

בפני הבית מעשר שני לא יכן אלא בפני הבית ב מידת חסידות שפודי מעשר שני בזמן הזה הנה בשובו כדי פודין אותו בפני הבית אתה רואה איזה מידת חסידות כמו עושים עכשיו ורו הגאונים שאם רצה לבדוק שווה מנה בפלטה לכתחילה בזמן הזה פודה לא יהיה זה חמור מן ההקדש משליך ה פרוטה לים הגדול וכן אם חילל מעשר שווה מנה על שווה פרוטה מפירות אחרות הרי זה מחולל ושורף את הפירות שחילל עליהם כדי שלא יהיה תכלה לאחרים כ בדון ת הרב בזמן הזה זה כמו שביארנו בהלכות ייסורי

מעכלות היום לוקחים קצת סוכר של שובי כזה של פרוטה מחללים אותו על סוכר ושמים אותו במים נגמר כשם ש כנים מעשר שני בזמן הזה בירושלים כך אין פה דין אותו שם ואין מחללין אותו שם ואין מוכרין אותו ו נכנס בירושלים בזמן הזה אן מוציאים אותו משם אלא מניחים אותו שם עד שירקב כן אם עבר יוציאו משם מניחין אותו עד שירקב כחם מפרישים מעשר שני בירושלים בזמן הזה מוציאים את הפלות בטבל חוץ לעיר מפרישים אותם שם פודו ופרשו שם בזמן הזה הרקב כן לא ראיתי אף פעם

כזה מעשר שני בתוך ירושלים כן כל האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ חומת ירושלים לוקה שנאמר לו תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך יצרך ולוקח כל אחד ואחד בפני עצמו לפי כך אם אחל שלושתן חוץ לחומה לקש שלוש מלקויות שנאמר וחתה לפני השם אלוהייך מעשר דגנך תירושך צרך ונאמר לא תוכל לאכול בשערך מעשר דגנך ולמה פרטן ולא נאמר לא תוכנ בשעריך חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו ע כל אחד חייב וואוו אינו לוקה מן התורה עד שיאכל אותו אחר שנכנסה חומת

ירושלים שנאמר ו תוכל לאכול בשעריך ואכלת לפני השם אלוהיך כיוון שנכנס למקום אכילתו ואכלו חוץ לקה אבל אם אכלו קודם שיכנס לירושלים מכין אותו מכת מרדות מדבריהם זה לא מלכות אבל מדבריהם ז מקצת מעס בפנים צת בחוצה אוכל מזה עד שעדיין לא נכנס מכין אותו מכן מרדות וכל בחוץ מזה שנכנס לוקה חטא הן פהד מעשר שני בירושלים אילהם כן נטמע שנאמר כי רחק בך מקום ברחוק מקום הוא נפדה ו נדע חום היה הוא בפנים מסו בחוץ אפילו היה אוחז אותו בקנה הוא ולא נכנס המעשר א

זה מותר לפדותו שם בצד החומה ט מעשר שני שנכנס ו שנים אפילו ש דמי אסור להוציאו משם שכבר קלטו מחיצות כן פרות נחים בכסף מעשר שנאמר ואכלת שם לפני השם אלוהייך עבר והוציא או שיצאו בשגרה יחלו בירושלים כת מחיצות מדבריהם אפיו מעשר שן חושו שווה פרוטה שהוא מדבריהם עצות קולטות אותו אסור להוציאו אבל מערות מעשר שלי נכנסים ירושלים ויצ י פרות שנגמרה מנחתם ועברו בתוך ירושלים יצאו אינו יכול להצ להוציא עליהן מעשר שני מפירות אחרות שלא נכנסו לירושלים אלא יזהר אלא יחזור מעשר שני שלהם ויאכל

בירושלים ו נבדה בחוץ אפילו עשה כל הפירות האלו מעשר שני אחר שצו כל הפרות האחרות שלא נכנסו יחזרו לכולם יכלו בירושלים חומר ו במחיצות הו קלטו לטו י א פרות ש מכת שבו בירושלים יצו כגון סלי ענבים לגת ס במוקצה מותר לבד מעשר שני שלהם בחוץ כן פירות דמ ושים ויצאו פד מעשר שני שלהם בחוץ יב וד מעשר שני שו בירושלים ודיין אם נט בבלד הטומאה אסור להוציאן אלא חו בפנים שבלד הומא מדבריהם באב הטומאה או שנטמאו בחוץ אפילו בבלד הטומאה אעל פי שנכנסו לירושלים הרינו

נדין ונאכלים בכל מקום יגמ דברים אמורים שכנס על מנת שלא תפסן מחיצות אבל אם לא יתנה או ונכנס ריו טהור מן התורה שאין לד מטמא שני מן התורה כבר קלטו מחיצות ואין יוצא יד ן של מעשר שני מותר לאכלן צמחוני שכך הי ראוייה לאכילה חקר שני מעשר שני אכלו צמחוני ואם עשה מהן עשה הרי זה מותרת להיכנס רו שליים ציאה שאינה בכלל הפירות טמו בירושליים פדו וכלו בחוץ טו אלן שוא עומד לפנים מן החומה ונופו נות לחוץ חומה אן אוכלים תחת נופו מעשר שני מעשר שני

שנכנס תחת נופו אין פה דינ אותו שר כמה שנכנס לירושלים טז בתים שבצד החומה שטחיהם צד שטחיהם לפנים מן החומה וחללה לחוץ כנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר נגד החומה ולחוץ אין כלים שם ואין פודים שם להחמיר היי חנן לפ לפנים ופתחי לחוץ כנגד החומה ולחוץ כ לחוץ בדין בו נו כנגד החומה ולפנים ש ין בו דין חמי חלונות ועובי החומה כן פנים ן ‏so אנחנו דף ריש פי השם נו מכאן ומכאן שור פ פוח שפים אמר רבי שמעון ז זכל ל אתה רואה זה הכל

תלוי במזלות האלה לכן הוא אמר לי לכן אומרים מזל טוב שים לבן אדם דובן חתונה אומרים ש הכל זה בא מהמזלות ים מזל טוב נו אומרים בסימן טוב ומזל טוב בסימן טוב התימנים ככה שברך רבותינו הקדושים משה ואהרון יוסף ד שמ בר כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הלבין מאזינים דרך הפלפון כדל מה יברך ידון זק דכון תהיה לכם שבת שמחה צלחות ישועות נחת שמחה שרבה שפע וברכה כל טוסה ומזל טוב אן יהי רצון ונאמר אמן