הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צב הרב בניהו שמואלי שליט"א לז לעומר כב אייר תשפד

זקן תתחדש על [מוזיקה] המכנסיים בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כב באייר תשפד היום שבעה ו30 יום לעומר שהם חמישה שבועות ושני ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימנו אמן אמן הנה כולנו מכינים את עצמנו בעזרת האן לקראת שבת המלכה אתם יודעים שיש קבלה מרבי חיים מוולוזין שערב שבת בחוקותיי כדאי לצום מי שיכול לצום אומר רבי חיים אומר אם מצם יזכה שתפילותיך יתקבלו כך כותב רבי חיים מוולוזין כך מקובל ממנו בכל זאת צריך להכין הכנה גדולה למה השבת זה פרשת

הקללות ואתם יודעים שאומר רבנו הארי כל הקללות נהפכים לברכות אז בעזרת השם שאנחנו הולכים משתדלים ללכת בדרך השם שם יעזור אבל העיקר שראיינו עכשיו איך אם בחוקותי תלכו מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם נ תנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ועוד איזה ברכות אבל מי שישים לב הברכות הגשמיות שמוזכרות בתורה שמי שמקיים את המצוות ועמל בתורה זה בענייני חקלאות אתתי ג שמכם בעייתם ונתנה ארצ יבודה שדות קרמים הכל פורח טוב מקבלים פירות טובים למה התורה לא מבטיחה מי ש אם בחוקותי תלכו תן לכם

כסף זהב אבנים טובות מרגליות מה קורה למה דווקא יתן לכם נתן הארץ פריה עץ השדה יתן פריו וכולי אלא אומר הרב פנקוס עליו השלום הוא אומר ברשות האדם אם יש לו כסף וזהב חפצים יקרים מרגיש עצמו מ מבוסס הכסף הטהור הזהב הטהור הם לא מתקלקלים הם עומדים כל הזמן זה לא מחליט לא מתקלקל אפשר לקנות תמיד בטוח עושרו אז הוא מרגיש שאפילו אם יהיה רעב בארץ הוא יקח את הממון יסע למדינה אחרת יחיה שם כמו עשיר לכן נותן הקדוש ברוך הוא למי שהוא אוהב עשירות כדי

שלא ינתק ממנו לא ינתק את ליבו מהקדוש ברוך הוא עשירות שתלויה בהשם יתברך כלומר זה תלוי בהופעות הטבעיות זה לא בשליטת האדם זה רק ביד השם אדם יש לו שדות אם לא יורד גשם לא יצא כלום שלא יבוא שדפון שלא יבוא ירכון כל הזמן הוא צריך להתפלל אבל מי שיש לו רק כאלה זהב וכסף הוא חושב את עצמו בטוח הוא לא הוא לא צריך כל יום להתפלל לקדוש ברוך הוא אבל כ שהקדוש ברוך הוא טלה אותנו בעניין הזה בגשמים בשדות בקרמים זה רק ביד השם אז

צריך סיעתה דשמיא אבל אם הקדוש ברוך הוא נותן מתנות שכבר לא נצטרך עוד לברכתו לא היה זה ברכה זה כללה בר מינן הטוב האמיתי זה הקרבה להשם יתברך ואני איך אמר דוד המלך ואני קרבת אלוהים לי טוב לכן המתנות הגדולות האמיתיות זה אלו שתול ותם יהיה אדם תלוי בקדוש ברוך הוא שתמיד אינם יהיו נושאות אליו כמו שכתב רב חיים קנייבסקי יש לו ספר תעמד קר אומר למה התורה מברכת אותנו בברכת הבול משובח למה תברכו בעשירות אומר בחוקותי תלכו שתהיו עמירים בתורה לא תלמיד חכם אין זה

ברכה שיש לו יותר מפי צורכו למה אם תתן לתלמיד חכם יותר מכדי צורכו בענייני העולם זה ביטול תורה בשבילו צריך לטפל בזה לעשות לא צריך את זה מה הברכה שהולמת ד מחסורו וכל צורכו מה שהוא צריך לא פחות ולא יותר זה הכל זה שקדוש ברוך הוא נותן את הכל בשפע זה כללה זה לא ברכה כמו שראינו צ לנחש הקדוש ברוך הוא אומר לנחש פר תאכל כל ימי חייך שלא חסר לך מזונות אני לא רוצה איתך קשר אומר לו ככה הסביר החפץ חיים לא אומר לנחש לא

היה לו שום חיבור עם הקדושה כל החיות שלו כל החיות שלא חטאו נשארו בדרגת לא הפסידו את מדרגתם מעלתם כשהם צריכים את פרנסה הם מרימים ילות כל אלה צריכים פרנסה גשם מרימים עיניהם לשמיים ראית היונים הציפורים שהם אוכלים מורידים את הראש אוכלים מרימים את הראש למעלה איך יורד להם האוכל תראה איך מרים את הראש למעלה יורדת למה כל רגע הוא מתפלא להשם יתברך תודה רבה לך בבו של אדם צריך ככה זה בן אדם הבן אדם צריך כל הזמן להרים ראשו להבינו שבשמיים כמו רבנו האורי אומר

שאדם כל תפילה בשמע כולנו יבקש על הפרנסה שידע שהוא קשור הוא תלוי במי שאמר ויה עולם הרב התרנגולת שפה מסתכל למעלה כן ככה זה ככה זה עיונו כ תרנגולות אבל הנחש הוא מנותח בכלל ממקור החיים הוא אף פעם לא נוסא עיניו למרום לא מחובר לקדוש ברוך הוא זה הקללה הגדולה ביותר הקדוש ברוך הוא אומר לו אני נותן לך מראש מזות אני לא רוצה לראות אותך יאללה תלך זה לא טוב זה הכרת הכי גדול נחרת הזיקה שיש לנו לקדוש ברוך הוא זה הברכה זה כלל גדול כל

אדם שאדם מרגיש שהוא מסודר לא צריך לפנות קדוש ברוך הוא זה לא טוב זה כמו קללה בר מינן צריך תמיד להרגיש שאנחנו צריכים את השם יתברך אתה יודע שהיה הרב מבריס כמה פעמים הציעו לו עשירים מה אתה צריך הרבה הרבה לטרוח אנחנו נותן לך הרבה כסף ש יספיק בע כל צורכי הישיבה לכמה שנים ולא צ אומר לו אני רוצה כל חודש וחודשו איך אני אהייה קשור להשם יתברך צריך לבכות אליו צריך לכלכל את הישיבה צריך כסף לתלמידים איך אם אתה תיתן לי את הכל מראש לא

טוב לי אני רוצה כל יום לכל חודש לדאוג ולבכות להשם יברך שיתן לי פרנסה שאני אהיה קשור אליו רב מבריס אצלנו בפורת יוסף היה זמנים לא פשוטים הה לא היה כסף היינו מקבלים 100 דולר או 200 דולר ראש הישיבה הה כותב מודעה משבר הכספים יעבור עכשיו אנחנו קרובים הרבה להשם יתברך מתחננים אליו צריכים אותו יבוא עת שהשם יתן לכם עושר וכבוד אתם לא תצטרכו את זה עכשיו אתם זוכים למוד תורה מתוך הדחק ואתם חיייבים להתפלל להשם יבוא זמן שזה לא יהיה לכם אתם תתחננו לזה זה

זכות גדולה ללמוד מתוך הדחק ולבקש מהקדוש ברוך הוא אז אדם מחובר להשם יתברך אם אדם הוא אדם ככה צריך תמיד להיות מחובר ששם אף פעם לא יחסיר לאף אחד שום דבר אמן אבל צריך לדעת שאדם צריך להתפלל להשם שבן אדם הוא לא שווה כלום בש זה הקדוש ברוך הוא תלה את כל המן שלנו מה אני אתן לכם אני אזכה כם נתתי ג שמכם בעיתה נתנ ציבולה בעץ השדה תן פריו את יודע שהרב מגלי עמוקות רב נתן שפירה היה גאון אדיר ומקובל שאין כמוה ה היה א

בידין בקרה והוא עשה את כל ההכנות רוצה לעזוב את העיר מה שעשו התלמידים שלו כבוד הרב אל תעזוב לא באחד הימים שהוא כבר בא לעזוב פתאום רואים אותו חזר בו אומר אני נשאר בקק אמרו לו מה קרה כבוד עליו תספר לנו אומר בדיוק לפני שבאתי לעזוב בא אלי שני אנשים לדין תורה מה המעשה שלהם אומר שאחד תלמיד חכם דווקא לא היה לו פרנסה היה מוכר כאחים אשתו עושה לו בבית סמבוסק בזה בג'בן וכל מיני כעכים כאלה והוא מביא את זה קצת לשוק איזה מקום עומד מוכר

מרוויח קצת ומזה פרנסתו וישר לומד היה ראה אותו איזה עשיר אחד גדול אמר לו תשמע אתה רק תלמד מה אתה צריך את זה כמה אתה מרוויח כל שבוע המחיר הגבוה ביותר שבוע שהרווחת הכי הרבה אומר לו שש זהובים ה אומר זה מספיק לך פרנסתך אומר כן אומר אני אתן לך כל שבוע ערה זהובים אתה תלמד לא צריך שתעבוד טוב אחרי יומיים רואה אותו עוד פעם בשוק אומר אומר חתמתי איתו הסכם ישכר בזבולון חתום הכל מה מה אתה עושה פה אומר לו התחרטתי לא רוצה אין דבר

כזה צמנו לא אני מתחרט לא רוצה אתבע אותו לדין תורה אצל הבעל מגלה עמוקות אז זה הדין תורה בא אליו אומר לו הרב למה אתה לא רוצה חתמת איתו נכון אומר כן אבל לא רוצה למה לא רוצה אומר הייתי מחובר לה שם אשתי עושה כעכים אתה יודע אני והיא איך מתפללים כשעושים את הבצק שיצליח ממלאים אותו שיצליח ופים אותו שיהיה פריך שיהיה טעים שאנשים יקחו שלא יהיה קשה שאפי תצליח אחר כך אני בא לשוק אני מתפלל בוכה להשם שאני אצליח למכור הכל הלך לי יום יומיים

לא עשיתי את זה אני לא אני לא קשור להשם יתברך לא רוצה את זה אני רוצה להיות קשור להשם מה אני צך שיתן לי אומר הרב אם יש אנשים כאלה בעיר אני לא עוזב את העיר הזאת ראית זה נכון מה פתאום שהוא יעזוב הר מגלה עמוקות ראית אומר אני רוצה להיות קשור להשם רבי יחזק וינשטיין הוא היה משגיח של ישיבת מיר אחר כך הוא עבר להיות משגיח בפונוביז' פעם ראו אותו איזה שמח איזה שמחה גדולה אמרו לו כבוד הרב מה קרה פתאום היום אתה מאוד שצמח

אומר אני אגיד לכם כשהייתי בישיבת מיר היה משכורת מאוד נמוכה בגב מגיעה באיחור אומר זה היה מגיע אחרי שמונה חודשים וגם נמוך הייתי מרגיש שאני תלוי במי שאמר והיה העולם הייתי מתפלא להשם אשתי בוכה הילדים צריכים אוכל אני מרגיש שאני תלוי בהשם תברך כל רגע כל גרוש שיש לי אני שמח עכשיו עברתי פנוביץ מה זה אני מקבל הכל בא בזמן יש להם כסף המשכורת גדולה מלאה ואני מקבל את הכל בזמן לא יודע מה קרה להם בשנה האחרונה כנראה יש בעיות עם הכסף אז לא מקבלים את

המשכורת בזמן זה אחרי כמה חודשים תחתי נשמח תודה רבה לך ריבונו של עולם עכשיו אני יכול לדבר איתך לחזור אומר עד עכשיו היה לי בעיה רק לא יכלתי לעזוב את התלמידים אבל אבל אני הייתי מרגיש ש כן ככה זה אדם צריך להיות קשור לבורא עולם להיות קשור לקדוש ברוך הוא א ו כן מה הוא שווה זה אמת צריך תמיד לקשור את עצמו להשם היה מספר רבי שלמה ורודה אומר שבאמריקה הייהה יהודי אחד עשיר גדול אבל היה רחוק מאוד מהיהדות התנהג לא בדרך התורה אף פעם הוא

הולך בדרך השם היה כמה אברכים באים אליו מבקשים ממנו צדקה נותן להם לאט לאט לאט לאט הם קרבו אותו להשם התחיל לטעום מה זה הגמרא מה זה הלימוד היה מאוד שמח וה התחיל ללמוד ז זה והוא תורם והשם מצליח אותו והוא תורם ולומד ולומד מעניק למאות דולרים בזמנו אלפי דולרים ללומדי תורה אבל גם לומד עד שנהפך עליו הקדוש ברוך הוא ראה אותו ככה טוב אמר עכשיו אתה יודע לטעות על קלקל צריך קצת לזכך אותו אומר ירד העשיר מנכסיו והרגיש עד שהיה צריך פת לחם עד שלא

היה ברירה הזכיר את עצמו לעבוד באיזה מקום הפסיד כל הנכסים שלו מה היה עובד מסכן אתה יודע יורד למקום המכונות למטה איפה יש הכל נעשה פחם יורד בארובות למטה מנקה מסדר עולה כולו שחור משחור היה חוזר לבית כפחם היה נוסע ברכבת מהנמל לבית כולם היו מתרחקים מהלכלוך שיש לו על הבגדים אבל האהבה שלו לתורה לא היה לה גבולות הוא נדבק בלימוד ובתורה בקדוש ברוך הוא אומר זה יותר טוב ממה שהייתי עשיר אני קרוב קרוב קרוב להשם היתה לו בת אומר כל מה שאני אעבוד הכל אני

אלך אתן לבת שלי שתתחתן עם בן תורה כל זה היה לו בת אחת כל הכוחות שלו עשה שיזכה הוא רוצה בת שתשב ללמוד עם אברך שתשב שיוכל לבוא אצלו לבית יהיה לו ע מי ללמוד ככה הוא רוצה מה הוא לא עשה אהבה שלו הייתה לתורה משהו יום אחד בקיצור הבת שלו הלכה לאיזה מקום בר מינה נדרסה ומתה נשאר בלי משען בלי משענת הוא לבד עם אשתו והפרנסה קשה מאוד והוא זועק להשם יתברך היה אחד מגדולי הדור ש ימנו הוא אומר אני הלכתי רציתי לסוע מ זה

הרב רבדה הרב רובד הוא אומר רב שלומה אומר אני רציתי לנסוע לארץ ישראל הלכתי לרב משה פינשטיין קבל ברכה לרב קוטלר רב אהרון קוטלר שאני נוסע רציתי גם ללכת ליהודי הזה שעזב את הכל ויש לו אהבה כזאת לתורה והוא כל היום לומד חוץ מהעבודה שלו רגע אחת הוא מתבטל ואיזה חשק ואיזה אהבה לתורה אמרתי אני אלך אליו אמא שלי זה היה רחוק שש שעות אמא שלי לא הרשתה לי לסוע אומר פלא פלאות שאני יוצא בחוץ אני רואה אותו רק ראה אותי רץ אלי אומר אתה בן

טירי התחיל לדבר איתי בדבל תורה תגיד לי עוד תגיד לי עוד תגיד לי עוד אחר כך אמרתי לו בסוף שאני רוצה לנסוע לארץ סא שיברך אותי אני איזה ברכות העניק לי אומר אבל אחר כך ראיתי את היהודי הזה השם העלה אותו נהיה תלמיד חכם ונהיה עשיר והיה הוא אומר לי היהודי אמר לו אני זכיתי להיות קרוב להשם אי אפשר להבין את הקרבה שלי הקדוש ברוך הוא נתן לי מכות אבל זה נתן לזעוק אליו לדבר איתו פלאה ככה זה לפעמים אתה יודע כל אחד בניסיונות שלו לפעמים

יש בן אדם הוא לא קולט איך הוא בוכה להשם שיקלו יש אדם יש לו אישה כזאת יש אישה יש לה בעל כזה יש אדם יש לו ילדים קשים יש אדם יש לו כל זה צריך לדעת זה ניסיונות וקדוש ברוך הוא שאנחנו נזעק אליו נהיות מחוברים לקדוש ברוך הוא זה דבר גדול גדול גדול שאדם זוכה להיות מחובר להשם ו מה אני רוצה להגיד לכם היום זה פטירת רבי שלמה אליעזר אלפנדרי היה מתקיפה הרעה דישראל הוא זכה היה נערץ גדול היה חנון במוח חריף מאוד ובעל זיכרון שאין

כמותו לפעמים ה מדברים איתו אומר זה למדתי לפני 70 שנה תביא אראה לך בדיוק מה כתוב בספר אגיד לך תראה כתוב לפני 70 שנה הוא למד כשבא רבי יוסף חי ם זונ הנפד טבל במקווה בעיר העתיקה אומר אני מריח במקווה הזה קדושה רבי הרבי אליעזר פדרי היה הולך רגיל פשוט היה קסר אמר מי זה רב אליעזר פדרי אמ זה אומר קדוש וטהור אני מרגיש אתה יודע שפעם קודם כל סיפר לנו ראש הישיבה שאצל רבי אליעזר פנדרי מי שאין לו זקן לא מצרף אותו למניין שנוגע בזקן

אי אפשר היו באים ישיבת חברון אומר החוצה הראיני את מראיך השמיעיני את כולך תראה לי את הזכה תוכל לבוא זה אז הוא אמר לנו ראש הישיבה שיום אחד אמרו לו היה רעידת אדמה ואמרו לו זה נעשה בגלל הלהבות באדמה וזה אומר לו זה כשאנחנו לא הולכים טוב הי לא בסדר הקוש ברך הוא מרעיד אותנו וש רעידת אדמה אומר אתם רוצים לראות עשה ברגל שלו אחד ככה כל הארץ רעשה אומר שהקדוש ברוך הוא הוא מרעיש הארץ בבסר שהגיע לארץ ישראל אמר אני רוצה להיכנס לרב אנפי היה

אלפנדרי הרב בבס היה בגיל 40 הרב אלפנדרי היה זקן מאוד רק הוא נכנס עמד לו אמרו לו מלא קומתו אמרו לו אתה לא נותן כבוד לאף אחד באים רבנים מסכנים אתה אף פעם לא קם אומר ללא ראיתי עדיין מימיי יראה שמיים כמו זה אומר זה גבר יראה השם זה אין כמו זה הוא היה נלחם בדמס בטורקיה הרב של טורקייה היה לו קיבל מדליה מהמלך היה לא מפחד מאף אחד היה תקיף משהו לא רגיל היה מהלוחמים היה אז הלילו איזה עלילה על עלילת דם בד מסק הוא

הנלחם הכי גדול אמן אחד מהלוחמים החזקים ועד שהתערב התערב בזה משא מנטפין אצו ות אחד אבל הוא היה נלחם בכל הכוחות שלו היו פחדים ממנו גם המלכים הגויים היו רועדים ממנו הקדוש ברך הוא נתן את אמתו עליהם זה היה משהו היה משהו מאוד א נערץ הוא לא היה מתחשב עם אף אחד אז נפגש איתו אדמור מונקץ שהיה אחד אומר לו אני רוצה לבוא ם אל תבוא בא מאשכנז אל תבוא בח בסוף אמר לו טוב תבוא היום הוא בא אליו והוא מצולם איתו בחברון למחרתו נפטר הלא

מצולם איתו בחבד רבי שעול דואק למחרתו נפטר אמר לו ניתן לך יום אחד קבע איתו שלא יהיה אף אחד בפגישה איתו היה שם יושב אחד רב מיכל קראו לו אומר לו איך זה מקבעת אותך אומר זה לא בן אדם זה מלאך אתה יכול לדבר כן היה פה היה לנו בישיבה היה בא איזה הרב אחד גרוזיני ללמוד בישיבת פ בגיל 80 ומשהו גם היה בא לפה הרבה הוא הוא סיפר לנו שהם ארבעה אחים בגרוזיה אחד אבא שלהם שלח אותם לרב מבריסק יש לו אח אחד אחד בריסק

למד חזק אחד שלח אותו לחפץ חיים תלמיד לחפץ חיים אומר אותי לא שלח אותי לרב קוק ואני הייתי פה יבד בארץ ישראל אצל הרב קוק והרב הנ פדרי רצה מורח אצלו סיפרו לו עליי אמר טוב שיבוא אצלי לליל פסח זה הה בעירה עתיקה אז באתי אצו אומר לי בליל פסח אתה אסור לך להסב תלמיד לפני רבו אסור לסב אומר לא שומע לך הוא אומר לנו אני אומר לו לא שומע לך כבוד רו לבטל ממני מצוות הסבה אני מסב דר שחק אומר זה תקיף יותר ממנו הגרוזיני

הזה אומר לא שומע ך סיפר לנו שהיו שמים לו לרב אנ פדרלי מתחת לבית לדלת מלא מכתבים הוא לא היה אפילו קורא אותם אומר כל אלה יבורכו יהיה להם ישועות כל מה שהם כותבים ותשרוף את זה אומר לו תשרוף את הכל כן כן היה תקיף גדול ס היה רבי אברהם רפול סיפר לנו ש היה אצלו היה אצלו בבית אשר זלק מרגליות היה מקובל חסידה חסידה קדישה אז הוא לפעמים היה שולח אותו לשוק לקנות לו עגבניות עגני זה נקרא ב בספון איך זה נקרא עגבניה א אגיד

לך טומטוס טוב אז ה אומר אז הוא אומר לו תבי לי עגבניות וזהב כמה זה עולה זה כמה גרושים מ היה לוקח מנו הכ אומר לו זה עולה כך משלם לו בא רבי דוד רפול היום אחד הוא לא היה אז רביי דוד רבול היה אז הוא אומר לך תקנה ליטוטס הלך קנה במקום לקחת שלוש גרוש לקח ממנו גרוש אומר ואחד זה גנב הה אשכנזי הזה זה באמת זה עולה שלוש גרוש אבל הוא לא רצה הוא רצה להונות את הרב אז הוא לקח גרוש אז הוא אין

לו בושה נו בא רב שר זד אומר לוה אני שלחתי אותו לקנות טוטס לקח גרוש אתה לוקח שלוש גוש אזה תקיף הה צדיקים צדיקים צדיקים אין כמות סוס מגן על עין אמן אתה לקחת טוטס טוטס כן אנחנו הולכים לישעיה ברוך השם הגענו לפסוק ה נכון על מתוקו עוד תוסיפו שרה כל ראש לחולי כל לבב דו מכפר ועד א זה סוף פסוק כן לא שמתי לב כל לבב ד זה שאומר להם הנביא ישעיה אומר אתם לא חושבים עעל מתוקו למה אתם מוקים כמה שאתם לא חושבים אתם

מקבלים מכות ואתם לא חושבים על עצמכם עוד תוסיפו שרה שם הצילנו לכן אתם עדיין מוסיפים או תוסיפו שרה גם עדיין מוסיפים לעשות עוונות לסור מאחרי כבר קיבלתם עונשים ומכות עד שכל ראש לחוני מזומן חולי איזה מכות בכל לבב ד כלב כואב חולה למה אתם לא לוקחים מוסר מכפר ועד ראש אין בו מתום פצע וחבורה ומכת ריה לא זורו ולא חבשו ולא וכך ב שמן תה מה אומר לו י כף רגל ועד ראש כל הגוף כולו אין בו מתום מקום שלם כלומר הכל מלא עוונות פצעים מלוכלכים

מנוגה בעוון איי היי איי היי איי פצע וחבורה ומכה תריה מכה צ זה שיוצא מן אדם חבורה זה מכה שנצרך באדם או מכת ריה לחר טובה לא מתרפא כמו מוגלתית לא מתרפא לא זורו ולא חבשו לא פוזרו עליהם סממנים שמרפאים ולא חבשו לא קרחו עליהם תחבושת ולא רוך בשמן ראית לא לא צמו עליה שמן לרכך אותה פות אותה זה אותו דבר זה משל על העוונות אי אי איי [מחיאות כפיים] א פסוק ז ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם נרדם זרים אוכלים אותה ושממה כמה הפחד זרים

אמר לו תראה ארצכם תהיה ארוסה שממה עריכם לשון שומם כמו אישה ריקה מבעלה הש מציל עריכם שרופות אש אדמתכם פרי אדמתכם מול עיניכם אתם לא יכולים ליגוע בזה למה זרים אוכלים אותה אתם רואים איך שנוחרים אוכלים ואיין לכם להצילה ושממה כמה הפח זרים ארץ יי שממה כאילו אוייבים זרים באו לא חוששים חריבה וי וואי ח ונותרה ב ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצו כעיר נצורה אומר תישאר ירושלים בציון קנית ושוממה חס ושלום סוכת השומר בכרם לאחר כיתת הכרם הקציר מניח אותה השומר והולך מה יש

לו פה אין כבר קצרו את הכל כי בלונה במקשה אומר סוכת כמו סוכת לילה שישן בה במקשה בשדה בשדה שהוא שומר מפני הגנבים כעיר נצורה שהרים עליה עושים סוכות להסתתר שכובשים עי עוזבים אותם שוממות הגענו פסוק ט ורות הגענו פסוק ה נכון ומותו גם שניהם מחלון בכיון ותשאר האישה משני ילדיה ומאשה שני ילדה ו מאישה וימות ורם שניהם מחלון וכליון ותשאר האישה משני עד ה מאישה אומר כלומר בתחילה מתו סוסיהם חמורי רואים מה שהוא אומר פי שאן הקדוש ברוך הוא נפר בתחילה בנפשות ועדיין לא שבו

בתשובה הוא מחכה לנו ולכן אמר גם שבתחילה נענשו בממונם אחר כך מתו אחיותיהם של מחלות חליון אחר כך מת מחלון היות ולא מחה באחיו צעיר אחר כך מת קליון כן מתו כמעט כל המשפחה רחמנא לצלן ותשאר האישה זאת נעומי נעשתה כמו שיריים משני ילד ומי אישה בתחילה כאשר מת בעלה ה היו לה שיריים עכשיו שמתו גם ילדיה נעשתה שירי שיריים אין ב תקומי כלות ה שו משדה מוב כי שמע בשדה מואב כי פקד אדוני את עמו תת להם לחם תת להם לחם קו מי כלותיה תעקוב

שהייתה להקימה מאחר חזרה בתשובה ורצה לחזור לארץ ישראל כי ידעה שיד השם נגעה בהם על עזבם את ארץ ישראל ולא עקבה עוד זה שמה מתקו כלותיה כי לא עז עזבו אות חלותה אחר שמתו בעליהן אלא עזרו לה והיו ע להפ צערה תשו מסד מב כדי כדי לא להיפגע ממידת הדין כי שמעה בשדה מאהב מפי המלאך ויש אומרים מפי הרוך מחזרים בעיירות כי פקד השם את עמו כלומר שהקדוש ברוך הוא זכר את ישראל ו חידה עלפי מה שכתב רבינו הארי בפסוק פותח את ידיך ראשי תיבות פ

א י זה השם ממונה על הפרנסה כי פקד השם את פ אי זה שם של פרנסה לתת להם לחם אומר תרגו בשביל זכות בועז החסיד שעמד בתפילה ותצא מן המקום אשר ראית שמה שתי כלותיה עמה לכנ בדרך לשוב אל ארץ יהודה תצא מן המקום הרי כבר נאמר תשוב משדה מוב כן מדוע ותצא אלא להגיד את חשקה הגדול השוב לארץ ישראל לפיכך אפילו שרק שמע מפי הרוכלים ולא היייתה בטוחה בזה כבר יצאה הבאה אשר היייתה שמה רבותינו אמרו מכאן שיצאת צדיק מן המקום עושה רושם כשר הייתה

בשדה מואב הייתה נותנת שם זיוה הורה וברכה ועתה כאשר יצאה הסתלק הכל הטוב שבא על ידה שתי חלותי העמה כ חשבה נעומי כ חלותי הולכות עמה רק ללוות אותה עד גבול ארץ מואב כי הם בנות מלך גדול נחלה בדרך ו בדרך טובים כי התכוונו להתגייר ועסקו בדרך בהלכות גרות והמטרה היא לשוב אל ארץ יהודה דבך בקדושה נו חטא שניות קודם המשנה דה צדקה משה אתמו נתת שנו צ כפול מה עשה לא באלי לו מדיף קבוע בשבוע אנחנו סוטה פרק משניות סוה פרק ח משנה ה ספו

השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי שיר חלב ובד בתו עקיבא אומר הר ברך לבו כמשמעו שאנו יכול לעמוד בקשרי המלחמה לראות חרב שלופה בש אומר הרא ורח לבב זה המתירה מן העבירות שבידו פיכח תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן ושה אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן אדיות ממזרת ננה לישראל בת ישראל זר נתין הרי זה הרי הוא הירה ורח הלבב איך כהן גדול יס למנה אסור שנה ו והיה ככלות השוטר מדבר אל העם פקידו שרי צבות בראש העם ובעקבות את של עעם כלומר

בסוף המחנה מעמידין זקפן לפניהם זה גיבורים אנשי מידות לפני לפני הלוחמים ואחרים מאחוריהם כלומר י עוד זקפים אחרים עמידים מאחורי המערכות וחשדן של ברזל בידיהם יש קרדומות כדי לשמור על חיילים שלא ינוסו אתה שומע פתאום יפחדו יברחו יכול מבקש לחזור רשות בידו של הזקיף לקפח את שוקיו לקות אותו ברגליו שתחילת ניסא נפילה אי אפשר לברוח זה נופלים שנאמר נר ישראל לפני פלישתים וגם מגפה גדולה היייתה בעם התחילה מגפה ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים אסור משנה ז במי דברים אמורים במלחמת הרשות

אבל במלחמת מצווה כל יוצאין אפילו חטן מחדרו וכלה מחופתה אמר רבי יהודה במדבר אומרים במלחמת מצוווה אבל במלחמת חובה הכל יוצאים אפילו חטן מחדרו וקלה מחופתה זה במלחמת חובה גנו פרק תשיעי תפילת בית המדרש שבתי אדוני ת אנו באים ללמוד תורה כ בלילה נונונו לא וד רצ לפניך בם נו בתך נול קודש שמים וארץ מה הם רוצים זה נשמת מימון בן עישה לנו שמת רי צויה בת אברהם מרדכי נשמת משה בן ישועה אביעד שמואל בן שולמית יצחק בן חנון מרדכי בן ח מרדכי בן חנה אליהו

בן מרים איך רבי אורי בן רחלים ף חיים בן רבקה איך חנינה בת הסתר חנינה בת הסתר כתוב שם משפחה היום אנחנו דף סב צ ב יש לנו משנה פ משנה אוכל פועל נכון שו איי אי וכ פועל קישוט אפילו בדינר ר מה זה יכול הפועל לאכול קישוט כמו חייר כמו מלפפון כזה קישוט אפילו בדינה אפילו שזה יותר ה שכרו הוא סוכרים אותו ליום בשליש דינר בדינר אוכל יפה מאוד א אוכל פועל קישוט אפילו בדינר אפילו שזה יותר על שכרו כותבת אותו דבר כותבת אפילו בדינר

כלומר תמרה אפילו בדינר אבל זה בוודאי ששכר אותו בעל הבית לעשות את המנחה בכותרת בתמר אז יכול לאכול אפילו הרבה כסף אדוני זה העבודה שלי התורה זיכתה לי לאכול יש לי זכות לאכול רבי אליעזר חסמה אומר הוא חוסם את הפה לא יכל יותר על שכרו לא יאכל עד כדי שכרו לא יותר החכמים מתירין חכמים מתירן לאכול יותר על שכרו הגמרא תגיד מה חולקים חכמים ותנ כמה גם תנה קמה אמר אפילו בדינר חכמים מתירין אבל מלמדים את האדם שלא יהיה רעבתן ויהיה סותם את הפה בפניו חכמים

אומרים נכון מותר אבל לא דרך ארץ לא יפה שאדם בשעת מלאכה יאכל יותר על שכרו ויהיה סותם את הפתח בפניו כלומר יראו שזה רעבתן ואוכל יותר אף אחד אף אחד לא בעלי הבתים לא ירצה לסחור אותו למלאכה יגידו זה בית הבעי משפחת בית הבעי אזלא רצו כן הנה אומר רשי פילו בדינר אפילו היה שווה דינר לא יכל פועיל יותר על כמה מכ נפשך בשכירות שמוסר נפשו עליו לעלות באילן או מקום סכנה ויהיה סותם את הפתח בפניו שמנעו לשכרו למלאכה איי איי איי אי אי אי א

א היום יש שם עובדים נגיד בבתי מלון באיזה מקומות במסעדות הפרנסה שלהם המשכורת שלהם במסעדה נגיד 5000 שק 6000 אבל באים עשירים לשבת שם לאכול מפרקים אותם עשירים נותן להם טיפט זה 200 דולר זה 300 זה 500 יוצא ביום אחד זה חודש הוא מקבל יוצא במשך יומיים שלוש הוא מקבל משכורת של חודש רק מהטיפים אז זה כדאי לו לעבוד במקום כזה אחד עובד נגיד ומוכר פרחים מקבל טיפים הוא פועל של המוכר כוונה גמרא ר שואלת חכמים היינו נקמה חכמים אמרנו במשנה חולקים על רבי אלעזר חסמה

שאומר לא יוכל פועיל תר שכרו חכמים מתירין אז זה כמו תנ קמה רבי תנ קמה מתיר לפועל לאכול יותר ה שכרו אז מה ענו הנקמה כבני הו אבל מלמדים את השפע מלמדים את האדם שלא ירא עון לתנ כמה ל ש מלמדין שלא יהיה רעבתן רבנן ו שמלמדים צריך ללמד אותו לחנך אותו לא יהיה רעבתן כלומר אומרים לו עצה טובה מלמדים אותו רשי אומר עצה הוגנת כמה אסור להגיד לו לבייש אותו לא צריך לא צריך היא בא את אמא הקב דרב אשה מה רב אסי אפילו לא

שכרו אלא לבצור אשכל אחד אוכלו הוא בעל הבית היה לו אשכול גדול וזה ראה איזה פועל אמר לו בוא תשמע ניתן לך נגיד 100 שק תוריד לי את זה אבל עכשיו הוא רעב אפילו לא סחרו אלא לבצור לשכל אחד אז הפועל אם יירצה יכול לאכול אותו בזה מחלוקתם דעת הנקמה כמו רב השה שיכול לאכול רשה לאכול את הקישוט או הית ה כותבת אפילו רו רק לזה ואפילו ש אכילתו מרובה משכרו בסוף מה יקבל בעל הבית אפס שכר אותו להוריד את זה בעל הבית לא מקבל כלום

נותן לו 100 שקל וגם הוא אכל את כל ה האשכול הגדול רבי אליעזר רבי אלעזר חסמה סובר כרבה לא יכול לאכול יותר מסחרו ובתנאי שלא יכל יותר מסחרו לא לחכמים אם יש קישוט אחד אסור ל אפילו לא צריך לצור אשכל אחד אוכלו אפילו אשכל אחד אוכלו אבל שלא יכל יותר משכלו חכמים לא חכמים רגע חכמים חולקים על רב השה הם אוסרים לאכול כש שחרו רק לזה בכלל אם משחר אותו רק לזה אל תאכל בכלל אבל מתיירים לאכול יותר מסחרו מסתם מתירים ל לאכול שיש עוד וכול

זה לא רק לזה אז אומרים לו בסתם שדה תאכל יותר אבל כשיש רק את זה אל תאכל איפה כלב של בעל הבית זה המחלוקות למה הוא לא דאג ל לפני זה אז זה נחלק תנ דעת הנקמה כמו רב השה שרשי לאכול הקישוט או הכותבת אפילו כ שכר אותו רק לזה אפילו ש אכילתו מרובה משכלו רבי אלעזר סובר כרב עשה אבל בתנאי שלא יוכל יותר משכלו חכמים חולקים בכלל לא יוכל את זה אם זה רק אחד לא יאכל אבל בסתם שזה לא רק זה יש שד יכול

לאכול אות מסחר ואמר עשה עוד דין אפילו לא בצר אלא אשכל אחד אוכלו אה שכרת בעוד לבצור לו כל היום אפילו הפועל עדיין לא לא שכר אותו כל היום אבל לא בצר רק אחד לשכול כבר עדיין לא נתן שום דבר לכדו של בעל הבית עוד מעד יהיה עוד מעד יהיה סחורה יכול לאכול אותו וצריכה למה צריך לשמן את שני הדינים ד שמן נח כמתה צ בצור קיש כל אחד ויכול לאכול אותו הייתי אומר דווקא זה בזה מותר לאכול משום לא איק למתיו לכלו של בעל הבית

אין עוד אשכול אחר לתת לכלו של בעל הבית אז אומר לו לכן לא צריך לתת חילה לכלב של בעל הבית יוכל לאכול אבל איך הדיק לכלב של בעל הבית למה אתה אוכל את הראשון אתה לא יכול לחכות בכלב אבל דיק לתת כלב של בעל הבית אמא הייתי אומר תבר רשע בהדר לחוד הייתי אומר קודם כל כסים מק של ב בית חר כך יכול ויש מנן בה רבס משמיע לבצור כל היום רשי לאכול כבר את השקול הראשון הינו דווקא בזה הותר לו למה י אפשר לקיום לבסוף

אפשר נתינה תהיה לקלב של בעל הבית לבסוף אבל אך לא אפשר לקיומה לבסוף בסוף אין יש רק אחד יכל אותו אפשר לקיים ב בסוף אמה לא לא ותר לו לאכול צריכה שיותר לו לאכול אבס מתיר מסתר מהזה אדם יכול לאכול את כל האשכון זכר אותו לאשכול יכול לאכול את כל האשכול מאיר במרוקו ככה יעשוה מ בית אמה תראה לך כמה היה רעב כמה עני מה אדם מתבונן הוא יודע זה רק אשכל אחד כרו אותו בשביל זה אבל אין בררה לא יכול הי באת אמה אק בניו

בן תנ קמה לחכמים דרב דמר מצאתי מגיד סתרים ברבי חיה למה אז היה אסור לכתוב תורה שבעל פה היו כותבים אותה בסתר מכבים ברבי חיא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כן פשך סובך בביד כל אדם הכתוב בדבר זה משהו טוב לא פועל לא שום דבר אדם הולך בדרך רה קרם יפה תקב בקרם רך ואכלת תפדל ואכלת ענבים כנפשך סובך לא דווקא בפועל שחר אותו למלאכתו יכול להיכנס כמו היה בסון יכול להיכנס לאכול מה רוצה בזה מחלוקת התנאים תתנ כמה

שלא כמו יסי בן יהודה שכל אדם יכול להיכנס לאכול אלא דווקא פועל הוא יכול לאכול לכן אמרת נקמה אוכל פועל דעת חכמים כסי בן יהודה מה שכתוב כ תבוא בכרם האך ואכלת ענבים כ כל אדם גם אדם שמכין מנבי דו יכול להיכנס ולאכול מה לימדו אותך חנו לא בשולחן ערוך לא כתוב ככה תאו ואמר טוב לא מדברים לי חשבו שמותר א כן כן חשבו שמ ממ אתה יודע איזה נזק זה הוא יכול להיכנס לאכול ולצאת זה כל אדם יכול להיכנס ייכנסו לו שם אנשים ישברו לו

את העצים יעשו מה שהם רוצים נהייה הכל הפקרות מה זה כל שנה זה נת השמטה ש ואמר רב לו שביק איסי חיה לאכול בריה הנה כסו בני אדם לדות יכול תבם אמרית לשמעה כמי דרב קנ מה שאומר יסי בן יהודה אומר איך הוא איך הוא רצה ליישב את התמיה הזאת דין מה עושים בסעודת עבדו ואחו אולי סי בן יהודה אלה פועלים הם באמת פועלים שלא מקבלים משכורת אבל הם עושים בסעודת כלומר הם נכנסים לעבוד בתוך הכרם אומר אנחנו לא רוצים כלום אנחנו רוצים סעודה תעשה לנו

אחר כך תביא לחמן בעג'ין וכל מיני דברים תשים לנו שולחן אוכל שובי כדי העבודה או כמה שהם רוצים לא אוכלים ששעת אוכלים מה כמה יכלכלך ועושים בסעודת הגמרא מסבירה עבדו ואכלו עושים מנחת כציר עבור בעל השדה שלא מדעת שלא מדעתו אפילו ואוכלים בשעת מנחתם כן אמר לי לא כמו שאמרתי ש כינם סעודה אפילו לא מדעתו של בעל הבית הם באים לשם והם עובדים אצלו בלי דעתו הם אורים שזה השדה צריך טיפול כנסים לעבוד הכל ואוכלים אמר לי אפילו אחי אמר לי רב כהנה התמיה של רב

עומדת ניח לאיניש לאוגר הגורה נקטפה לפרדס ולא נתקו לעלמה וכללה יותר טוב לאדם לזכור פועלים שילכו ויקטוס ולא כל אדם יבוא ויכלו את התבואה אפילו אם תוך כדי כך שם אוכלים הם קצו התבואה לא כדאי זה לא נוח לבן אדם למה הנזק הוא יותר על נכון בעיה ל הוא פועל משלא אוכל ו משל שמיים ה אוכל טוב כלומר הפועל שאוכל משל בעל הבית בשעת שהוא עובד מהשמיים זיכו לו לאכול וכמו כהן מהשמיים זיכו לו כלומר הוא מקבל קודם כל שכר הוא עובד אדם עובד אצל חברו

מקבל משכורת וזיכו לו ב יש לו רשות לאכול בשדה האם זה מן השמיים זה כולו למשכורת אתה מקבל מה שאתה אוכל זה מהשמיים אוכל או מ או מ שלא אוכל או משל שמיים אוכל זה לא תוספת שכר האם זה תוספת שכר או זה מן השמיים זה כמו גמילות חסדים זה מתנות לעניים נותנים לו למה נפק מינה בשני הצדדים הללו דאמר תנו לאשתי ובניי הפועל אומר שנזכר למלאכה אומר את הפירות שאני זכאי ניתנו לי אשתי ו בנצ כל מצוות אחר כך מי אמרת מי שלא אוכל אם

אתה אומר זה כתוספת שכר לפעולתו יבין דו כשם שיכול להעביר את שכר פעולתו למי שירצה נותנים אלא הי אמרת משל שמיים לדידי זכה רחמנא לש בל לא זקה ל רחמנא מה אם אתה אומר משל שמיים רק לא זיקת התורה אבל אשתו לבניו לא יכול לתת להם לא זיקתה התורה אז מה הדין מי שלא אוכל ויכול לתת לאשתו לבניו או מי ששמים אוכל ולא יכול לתת לשתול בניו ת שמע אוכל פול קישוט אפילו בדינר כל כך זה הרבה הרבה כסף עושים את זה כנראה ממולאים זה ש

לא קישוט קישוט זה קישוים כן תה שמע אוכל פועל קישוט אפילו בדינר כותבת אפילו בדינר והיא אמרת מי שלא אוכל תמה הגיר בדנה ואחי בזוזה שכר פועל בשישית הדינר ואוכל בזוזה מה זה אוכל בזוז שלם בדינר שלם מה זה תוספת מרובע לעיקר איפה ראינו את זה ואל מיש שמיים מאוכל סוף סוף הגיר בדקה ואחי בזוזה עדיין תמה מה וכי אגיר בדקה ואחי בז זה אלא מה תמר רחמנה זקנת התורה בטור מנות חסדים אפילו כש התוספת מרובע לעיקר התורה ז קטנו חינמה רחמנא זקן גם בתוספת סכר

פעולתו שהתוספת מרובע ל העיקר אדוני התורה זיקתה לפועל לקבל כן אתה אומר לו תיכנס תכל תשתי צמ מגיע לך פועל פועל אמת שפעולתו אמת עכשיו נראה תשמע רבי אלעזר חסמה אומר זה המשך המשנה לא יאכל פועל יותר על שכרו חכמים מתיירים מה אליו באק מפלגי דמ סבר מי שלא אוכל כלומר רבי אליעזר סובר זה תוספת על שכר פעולתו ולכן לא יכל יותר על שכרו זהלא שלא תהיה תוספת מרובע לעקר אמור סבר מי של שמיים מאוכל תורה צדקה לכן יכול לאכול אות זה דעת חכמים נ יכול

לאכול יותר משכרו מקדי פעולתו האם זה מחלוקתם לא נקו לעלמה משל אוכל תורה תוספת על שכר פעולתו ואחר כנפשך מפלגי כי תבוא בקרם רך ואכלת ענבים כנפשך ובך מה זה כנפשך בזה נחלקו רבי אלעזר וחכמים מה דורשים מהמילה כנפשך מור זבר כנפשך דבר שמוסר נפשו עליו מה זה כנפשך השכר זה מה אדם על מה מוצא נפשו שיקבל משכורת שיקבל את השכירות של היום לכן אומרת התורה ואכלת ענבים כנפשך מה זה כנפשך עד כדי שכר נפשך שנזכרת היום שאליו אתה מוסר נפשך זה רבי אלעזר בומור סבר

חכמים כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אתה אתה לא רוצה לאכול אתה צ מותר לך לאכול אתה לא רוצה פטור ממלכות את עצמו לא כן הוא לא רוצה צ אדם כתוב לא תחסום אסור לחסום האדם את פיו עכשיו הוא חסם לעצמו לא רוצה כ בעל הבית לא מה נפשך כמאה כן בעל הבית חוזר את עצמו כן זה שלא מה נפשך בשעת מלאכתך חסמת פטול לא מקבל מלכות אף פועל אם חסמת מלאכול פטור אבל לעולם אתה יכול לאכול יותר מכד נפשך זה כן נפשך כן אבל באוכל

אם אתה רוצה לאכול יותר מהס זה לדרשה אחרת כלומר זה לא בדרשה הזאת שאלה ב מוסרת נמשו זה כדי כר פעולתו אלא המשכה כמו נפשך אם חסמת עצמך מלאכול אתה פטור מלכות גם פועל אם חסמת אותו מלאכול פטור ממלכות בטח איי אי א א אז לא נקש אתה שמעזה המחופשת תדבר תדבר תדבר תשאל תדבר תענה תשמע תשמ תשמיע יש לי סבלנות לאט לאט בסוף יצא מך פרי הכי גדול יאללה נלביש לך קפליו חליפה עניבה הכל יהיה אל תדאג אנחנו ננצח את כל המערכה נכון מ התורה

שבא המאור שבא אין כמו הואק תשמע נזיר שאמר תנו לאשתי ובניי אין שומעין אתה רואה זה פועל שכר אותו לפסו בקרם והוא נזיר הוא גם נזיר אסור באכילת ענבים אוי ואבוי אמר תנו את הענבים מגיעים לי אני לא יכול לאכול לאשתי ובני אין שומעים לו ואי אמרת פועל מ שלא אוכל ש שכרו אמה אין שמעים לו כמו שיכול להעביר את שכר פעולתו למי שירצה אז יכול להעביר גם את את התוספת זה שכר פעולתו אומר אתה משום לך לך אמרין לנזירה שחור שחור לקרמה לא לא תקרב

זה כנס אסור לנזיר להזכיר את עצמו לעבודת הכלם אומרים לו למה אתה הלא כתוב בפסוק רבותינו אמרו לך לך אמרי נזירה לך לך אומרים הנזיר חור שחור איש כרם אל תעצה את הכרם לעבור לצד שני חור שחור תסתובב מצד שני לקרמה אל תקרב למה שלא יתפתה יר לו ו לבני יכול להיות שגם הוא יוכל לא זה בטעם זה אסור לו להיכנס אומרים לו את תתן גם לילדים שלך סתם זה כנסו אותו לא בגלל שאתה משל שלו את תשאל אותי שאלות אתה אומר אם אמרת משל אוכל

המי שומעים לו לא שאלה אדוני זה כונסים את הנזיר שבכלל לא יבוא לפה אין פה רעיה ת שמה פוע שאמרנו לי אשתי ובני אין שומעים פה אומר אז מה אתה אומר ששל שמיים הוא אוכל אז למה ארו נזר אומרים על כל אדם כן מלת תשמע פועל שאמר תנו לי אשתי ובני את הפירות שמגיעים לי לאכילת אין שומעים לו י אמרת מי שלא אוכל אמה אין שומעים לו כימו שיכול להעביר את השכר פעולתו למי שירצה מה יש אז גם את זה יכול מי פועל א נזיר מה

שכתוב בבריתה פועל שאמרנו שומעים לו זה נזיר כמו שאמרנו למעלה כי לח לך ברי נזירה הגמ שואלת איך אפשר לפרש כך תניה נזיר תניה פועל יש ברתה קודמת אמרת נזיר תה קדמת פועל משמע נזיר זה נזיר פועל זה פועל זה לא פועל נזיר מדיד תניה מהכי ש הברייתות נשנו ביחד אחד לד שני מה פתאום זה יום אחד אמר התנה זה אחרי חודש אמר פה תפס אותו פועל שהוא נזיר תשמ מנין לפועל שאמרנו לתו בני ש שומעים לו את הפרות שמגיעים לו שומעים לו שנאמר וכך לא

תתן משמע משל שמיים אוכל גיד גם פשך כן מה עושה בזה כמו שהוא שם לומר אין להפועל מה שהוא אוכל בעצמו אל תתן לה בימת פועל כימה מדובר באמת פועל נש שהוא נזיר יחי משום מכך משום הכלך לא תיתן משום לחמרי זירו אתה לא יכול להגיד זה מדובר בפועה נזיר זה בגלל שלא בגלל שאומרים לו כח לא תתן משום חחי נזירה באמת מדובר גם בנזיר והחי באמת לחמרי נזירה זה הטעם עדי דקט בלשון פועל קר פועל כ שדיבר בלשון פועל הביא את הפסוק של פועל אבל

אנ חימן זה מדובר בנזיר תשמע אסו את הפעות לקצות בתנים מה זה לעשות לשטוח לו תאנים ליבש אותם בחמה לעשות קציעות השי אומר לקצות ליבשן בשדה לעשות קציעות תהפוך את הדף נו הרי זה אוכל ופטור מן המעשר למה עדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר רק מייבש אותן עכשיו אבל אם תנה הפועל בעל הבית על מנת שאוכל אני ובני שלא נזכר לבעל הבית רק על מנת זה או שאוכל בני בזכרי או יתנה איתו הפועל עם בעל הבית שאוכל בני במקומי הוא אוכל ופטור מן המעסות למה התורה פטרה

אותו כמו לקת שך או פאה זה משל שמיים הוא אוכל התורה פתרה אותו ובנו אוכל וחייה במעש למה כמו קונא ד מכח או ממכר גם בדבר שלא נגמר מתו גנ ג חייב וא אמרת מי שלא אוכל כתוספת סכה בנו המ חייב למה בנו חייב במעשרות יותר מן הפועל זכות של לתת לבנו גם בלי תנאי אז כמו שהאב פטור ממעשר אותו דבר צריך להיות הבן פטור אמר אבינה משו דמר זה כ מכח אם לא היה מתנה שיאכל בנו באמת היה יכול לתת לבנו ויהיה פטור ממעשר אבל

כיון שהוא תנה בפור של החלת בנו זה נראה כמו קונה כמכחול קובע למעשר מי שלא אוכל אל לא תפשט תשמה הסוכר את הפועל לעשות בני תע רבי שלו שלת הרבי הרי אלו לא לא יאכלו הפועלים למה אסו לאכול פירות נטע רבי מחוץ לירושלים אז הם הוא יודע שהוא עוסק בנטע רבי אז הוא יודע כבר שהוא נזכר למקום הזה על מנת שהוא לא אוכל למה אדוני אתה יודע זה את הרבעי ת הרבעי אוכלים את זה בחיפה אי אפשר לאכול אתת הרבי רק בירושלים אתה יודע ליד איפה

גר ציון משה וד בשורי הפירות אתה יכול לבדות אפילו בשקל ואם לא הודיע מראש שעה ששכרם למלכת שפרות אלו סורות באכילה פודה ומאכיל פודה את הפירות כמה כסף זה שווה מאכיל והיא אמרת משן שמים הוא אוכל יני זה בתור ד מינות חסדים המפד מאכיל איסורה לא זכו רחמנה נכון אבל אם מי שלא אוכל מובן מדוע צריך לבדו הרי זה כאילו תנן יתן לו אבל אם זה לא משלו משל שמיים התורה לא תיתן איסור לבן אדם איסור ה לו זכן רחמנא אומר לו התם משום דמך זה

כ מכח טעות באמת חיה בעל הבית חינם על ידי פדיון למה אתה יודע למה חיה בעל הבית חינם על ידי פדיון ככה הפירוש אם למה אם היה מודיע מלכ תחילה לא הינו נזכרים למלאכה אז זה נראה כ מקח טעות אם הכל צריך לקחת ודים את הכל לוקחים לירושלים אז שמ להכיל אותה אפילו שקה ולא הודיע לו שיתן לו מתי הפועל מותר לו לאכול הוא עובד בשדה בשעת עבודה מותר לו לאכול אבל הוא נזכר אצלו עכשיו הוא הסוכר את הפועל אם לא הודיעו לא הודיעו אז הוא

לא יודע שזה נת ה רבעי הוא בא לעבוד בתמימות כמו בכל סנה אז עכשיו צריך לאכול מה יעשה בעל הבית מותר לו לאכול מהשדה ועכשיו זה אסור כי זה נטע רבי אומרים לבעל הבית תשמע תפדה את הפירות שהוא יאכל ואתה תעלה את הכסף תאכל בירושלים ב ש בסדר לא עכשיו הוא יאכל הפד והוא יאכל צריך לאכל בתוך ה הגמר שואלת אם השיפה תפרסו רולו תפתחו חפותו הרי אלו לא יכלו ואם לא הודין ואם לא הודין מעשר ואם לא הודיע על מעשר ומאכיל י אמרת מש שמים

מוכן המ מעשר ומכין סורה לא זכנו רחמנה תלך לשפע ערקי נפרס הוא ערוו התאנים דרס אותם בעיגול לסדר לו אותם לבעל הבית דרס לו אותם בעיגול נפרדו חזרו נפרדו לא עשה את זה באומנות טובה עכשיו מה הוא יעשה הוא היה לו מסכן כאלה עיגולים התפרסו תפרסו עכשיו סוחר פועלים שהדביק אותם בחזרה הם לא יכולים לאכול למה כבר נגמרה מלכתה למעשר כבר משעה שנדרסו בעיגול אסור לאכול מהם נגמרה מלאכתה למעשר או נתפתח חיותו שכר פועלים היה לו היה לו חביות יין נתפתח תפתחו חיותו סגור אותם כן

אוזה או של חבית של מה זה של יין בשחר פעים שיסתמו אותם בחזרה הרי אלו לא יאכלו לא יאכלו למה כבר נגמרה מנחתם למעשר כדבק אותם בתחילה נגמרה ואם לא הודין מראש עכשיו לא הודין בהתחלה לא הודין שכרי למלאכה שדיב אותה מתחילה ועכשיו הם לא יכולים לאכול מעשר את התאנים את היין ומאכיל אז ואם אתה אומר מי שלא אוכל זה מובן למה אכי נתן בכלל ה שכרם אז הם סוברים שלא נגמר ה מלכתה למעשר אז כמו שיתנו לאכול יתנו לאכול ובעל הבית מותר להודיעם לכן עשרם

ואלא הי אמרת משל שמיים ואכן בתורת גמילות חסדים המ מעשר ומכין איסורה לא זכ רחמנא חביבי איסור התורה לאמ זה משל שמיים התורה לא נתת איסור זה כבר נגמר למעשר וכי תחי שוזה כ מקח טעות אם היה מודיע מלכתחילה לא היו נזכרים למלאכה בשמה תפרסו זה כ מקח טעות היו שומים חורים כדי לדרוס תנים בעיגול פעם ראשונה עדיין לא גמר מלכתה אלא פתחו חוויותיו מהם קח טעות איקה מדדי למעשר ה אתם רואים שעדיין לא נסתמו החוויות בכלל נגמר המלך יני מעשר בשעה שערד מנגת לבור גמרנו

אמר רב ששד שיתפתחו חבותו לבור כלומר המשנה עוסקת נשפך היין בחזרה לבור והפועלים חושבים שבטעות שהיין היה שם מלכתחילה הם טועים חושבים שהיין היה ב לכתחילה ודו כן חושבים שלא היה חייב במעשה זה לא היה חייב במעשה מה שואל תניה מי שירד לבור מי שירד לבור היין מתי יין מי שירד לבור מתי יים ח במעשר מ שרד לבור אז כבר זה איזה אזה מקח טעות אומר כרבי עקיבא שרצ את הגמר דמה משפה דמ רולה מה זה יקבה יתחיל היין לתסוס חרצנים זקים צפים למעלה לוקחים אותם

להשליך אותם דמרי לה ומנו הפועלים לבעל הבית לה ידעינן שזה כבר בבור ונגמרה מנחתו למעשר לכן זה מך זה כ מקר טעות נמו כוסו כ עדיין הייחודית במגפה אתם רואים בבור אבל לי לכם לענות את דעתכם אולי היין שבבו כבר לקחנו להם את החרצנים את הזג ונגמרה ם למעשר למה לא שאלתם אז אם אתם לא שאלתם קיבלתם את העבודה אז אין לכם זכות של אכילה מה אני עשה לא באטרה וא גברה דנגיל אין לו מקפח י הוא מקבה ההוא מקבה סליחה באטרה ו גברה דנחית א

הוא מכפה איפה מהיין אותו אדם שהוא מושך את היין מן הבור לחביות הוא בעצמו מסלק את החסינים וזג אז כן ש הפעלים לא ידעו שין כבר היה בחביות נשבר בחזרה לבור לא היה להם לעלות דם שנגמר מלאכתן למעשה לכן זה מקח טעות ברוך השם ברוך השם אבל זה מובן או אחזור מובן ליטוב מה שואל מוסיפה הגמרא ת תרזי בדבר רבי שעיה מי שירד לבור ויפה ואשת תרב זד בדבר רבי ישעיה בבריתה שמביא מרבי ישעיה שגמר מלאכה מה זה יין מתי חיה במעשר מתי זה גמן לחתו

מי שירד לבור ופה מ שירד לבור צוס יצופו החרסים וזג למעלה אז פת הבור ב שניכם זה כבר היה במעשרות רבי עקיבא אומר שיש בחביות כשהיית בחביות מעלה רתיחה ואז השמרים צפים זה נקרא נגמר לה ואז הוא לוקח אותם מן חבויות עד שהגוף אותם במגפה זה נקרא גמל מלכה אפילו תמה שלא נפתחו חביות לבו ה מגופות עצמם כמו אמרת בהתחלה פתחו החביות משכר פועלים אפילו ת לא תפחו גופיות של החבית בדבל בכל זאת מר זה כמרק טעות למה ואמרו לה ל עינד משלה לא ידענו כש

שכרת אותנו לגוף את החביות לא ידענו שנגמרה מנחתם למעשר שכבר לקחו מזה את הזג ואת הכל נמה ךו סוק דעתו מה משלה אתם צריכים לעבוד דעתכם אולי כבר זה תסס והורדו את הזג והכל בהתר דוד שרי אותו תירוץ הוא משלה אותו סובת מגופת חבית הוא בעצמו מוציא את הזג אז כיוון שהפועלים לא ידעו שהחוויות כבר היו סתומות לא היה להם להעלות בדעתם שנגמרה מלאכתם למעשר ולכן זה מכח טעות לכן אם לא ודע אתה שמע קוצץ אדם על ידי עצמו על ידי בנו בתו הגדולים על ידי

עבדו ושפחת הגדולים על ידי אשתו בפני שיש בהן דעת כלומר אדם יכול לקוצץ מתנה כלומר אדם יכול להתנות ליטול מעות מבעל הבית מקום הפירות שהיה לו לאכול כ הוא יכול להתנות עם בעל הבית אתה יודע אני יש לי זכות לאכול פה פירות אני מתנה איתך אני פירות לא רוצה זה הפירות האלה לא טובים לי אני רוצה כסף אניני רוצה ליטון מעותד במקום הפירות אז זה שאומר כוסס אדם עם בעל הבית במקום לקחת מתנה מה זה קוצץ מתנה איתו במקום לקחת את הפירות שמגיע לי אז אני

רוצה פלוס על ידי עצמו כלומר הוא בעצמו הפועל היה יכול לאכול בן על ידי בנו ובתו הגדולים היו שמה פועלים ויתנה אביהם של בעל הבית שיתלו את הממון במקום פירות שהיה להם לאכול הילדים בין על ידי עבדו ושמחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהם דעת למחול את זכות אכילתם והוא רוצה את הכסף אבל אינו קוצצו על ידי בנו בתו קטנים שהם עובדים אצלו לקחת אותם במקום האוכל ממון ולא על ידי עבדו בשמחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו אומר תשמע אני במקום שתיתן לה לאכול אתה

אל תתיר לה את החסימה תביא לי כסף זה לא יכול לעשות אבל אם היא בהמה קטנה אותו שכל יש לה למה במה קטנה יש בהמה קטנה וגדולה אותו שכל לא כתוב בהמתו הקטנה בפנה שאין בהם דעת למחול א כדעת במעלה להן מזונות כלומר אביהם אודון מע כר פעולה אז אי אמרת בשלמה משל שמיים הוכן ת משום אכי כוסס לתת תמורת זכות האכיל הקטנים למה אין הפירות שלהם עד שיכנס לתוך פיהם אליי אמרת מי שלו אוכל תוספת על שכר פעולתו כתנ מנקוסו ואז השכר פעולתם גם אכילתם

משלו לא צריך למחילה הוא מעלה להם מזונות של המחילה שלהם ח מזקנה מ שאין מעלה להם מזונות זה ילדים קטנים או עבדים שהוא לא נתן להם מזונות יכול אדם לומר לעבד עשה עמי ואני זנח לכן הוא לא יכול לקצוץ ממון תמורת זכות אכילתם ה אכי גדולים נמה לא יכול לקצוץ הרי מכיוון שהוא שלא מעלה להם מזונות למה שהם חלו לו גדולים יד קמח הם יודעים שקצ אביהם ושתקו לא מחלים יש להם כן באמת הם לא מקבלים מאבא כסף ולא מזונות אבל הם יודעים שאבא קצץ הוא

צריך את הכסף והם לא קבלו אוכל והם מוחלים הה שואלת תנ רבי ישעיה קוצץ אדם על ידי עצמו לקחת מאוד מבעל הבית במקום פירות ועל ידי אשתו אבל לא על ידי בהמתו ועל ידי בנו ובתו הגדולים גם קוצץ אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים לא קוצץ על ידי ושפתו ניים בן גדולים בן קטנים או אתה רואה אז זה סותר שמחלקת בין עבדים גדולים לעבדים קטנים אומר מה להב אידי ואידי במעלה להם מזונות בק מפיגי תמור סבר מי שלא אוכל זה בתורה תוספת עסכר פעולתו לכן

כ לכן יכול רבו לקצוץ דמים תמורת זכות אכילתו שכר פעולת העבד שייך לרבו אומר סבר שמיים אוכל ולכן לא זכו בפירות עד שיתנו מתוך פיהם לא דקו לעלמה מי שלא אוכל בתורה תוספת על שכר פעולתו ולא קשה הסתירה בין הבריתה לעבדים קטנים כאן מ ש מעלה להם מזונות ש למה הוא לא יכול לקצוץ על הבדו הקטנים הוא לא מעלה להם מזונות ולכן הרב לא יכול לומר לבת פני אני אעשה ן זנח לא יכול ובריתה שאמרנו שיכול לקצו במעלה להם מזונות במה וקמת אז הגמרא שואלת במה

הקמת במעלה להם מזונות חי קטנים צ שכרם תקנו להבין תחת מזנות הצער נובתו הקטנים לא זכ רחמנה נכון צר עבודה כן אבל את הצער למה הם רואים אוכל רואים את הענבים ולא יכולים לאכול זה צער את זה לא זיקת התורה את השכר כן אבל את הצער לאכן יכול לצער במה קמתה רגע אבל בעבדים מה אבל בעבדים הוא כן יכול לצער אותם במה קמת למתן ושאין מעלה להם מזונות לכן לא קוצץ גם לפועלים מ שלא אוכל אני אחמ דמר אניח למדר אין הרב יכול לומר לידס מן

זנח שפיר אפשר לפרש את המשנה למה היא מחלקת בין עבדים קטנים לגדולים מדובר כשאין וזן אותם לכן אין המעשה ידיהם זה לא שלו והוא לא יכול לקצוץ תול ממון מבעל הבית במקום הפירות שהיה להם בגדולים שהם בני מחילה אבל לא בקטנים אלא למ דמר יכול הרב לומר לעבד עש נחמה קל ממר הרי מעשה ידי עבדים שייכים ללא ואם פועל מי שלא אוכל בתורה תוספת למה אומרת המשנה שלא יכול לקצוץ ממון על אכילתם של עבד קטנים מי שלא אוכל אלא אידי ואידי בשאין מעלה להם מזו המשנה

שמחלקת בין עבדים קטנים לגדולים הבריתה והברה היא לא מחלקת מדובר שאן מעלה להם מזונות אידי ואידי שני המשנה ובריתה שול ומי שלא אוכל בפג משנה ובריתה זה נחלק למור סבר יכל יכולל כלומר יכול הרב לומר לעבת עשה ימי ין זנח ולכן יכול האדון לקצוץ עם בעל הבית גם על אכילת עבדה הקטנים זה המשנה זה המשנה אמת אמור סבר לא לא זה הבריתה אמור סבר תנה של המשנה סבר אין יכול לא יכול הרב לומר להם תשה מני זנח לכן הוא לא יכול לקצוץ על אכילת עבדה קטנים

מה ש ורבי יוחנן דמר יכול הרב שביק מתן וביד כברית היכול הרב לומר לבד כנעני עשה אמי ני זנח מה הרי מה שהתבאר נמצא שהתנה של הבריתה הוא סובר ככה ולא התנה של המשנה אז מה עזבת משנה אנחנו ברה אלא דקו לעלמה משל שמיים הוכל גם המשנה וגם הבר סוברים פועל אוכל בתור גמול חסדים ולא מצא קרסיס ובעל הבית לא יכול האדון לקצוץ עם בעל הבית שייתן ממון במקומה זכות חיתה אי אפשר זה של שמיים גם על הגדולים לא של הבד הקטנים כן שהם לא זכו

בפרות אז לא יכול לקצו של הגדולים יכול לקצוץ למה הם זכו בזה אז רק בפה שלהם נ מה הקוצץ זה אמר בושיה מזונות אומר לא הכוונה שנותן ממון במקום זכות אכילתם אלא מאכיל אותם מזונות קודם שהתחילו במלאכה שהו שבעים ממילא הם לא יכלו בשעת מלאכתם ואז הוא יקח את הכסף נכותי גבי ב אזכה אז נכבתה גבי בהמת וץ תבן נחוצה עדיין מותר להחי באמתו תבן לפני שמתחיל הדוש שלא תאכל הרבה בשעל דישה בברטה אמרנו שלא יכול לקוץ באמתו עבדיו כן במתו לא למה אלא בהק ה

מפלגי שיטת רבי יוחנן שסובר שכל בר לומר לעבד הרב לומר לעבד כנני עשה מני זנח צריך לפרש כך בא כ מפלגי בזה נחלק הו מתנה של המשנים מתנה של הברה דור סבר מי שלא אוכל הפועל בתורה תוספת שכר אז מכין שמעשה ידי העבד שייכים לרבו יכול רובו לקצוץ ממון עם בעל הבית מורד זכות אכילת העבד בין בגדול בין בקטן מוסבר משל שמיים אוכל כלומר התנאה של המשנה אומר פועל אוכל בטור גמלות חסדים לכן האדון לא יכול לקצוץ ממון אכילת עבדה קטנים אלא רק על אכילת ה

עבדו הגדולים למה למדנו למעלה עבדו הגדולים בני מחילה נינו צריך לפסוק כמו המשנה כשל שמים הלכות הלכה מסקנת הגמרא ש כמה פעמים יגידו לך כמה תגיד אתה לא חושב קצת רחמנות על הבן אדם לבייש לבייש אותי עוד משנה ג הלכה ג סימן רלג הלכה ג סוכה שחלה יותר מ-20 אמה ותלה בדברים נעים על ידי כן תמת חללה לא אב מעות אפילו עם צילתה מרובה מחמת זה למנו זה לא ראוי לזכר בכלל וכן ה מעתה בקרי מוסטות שנתן בתחתית הסוכה למעות אפילו בטם למה בת לה תעצה

אצל כל ד' מעטה בתבן ובטלו הרי זה מעות ואני צריך לומר עפר ובטלו ודאי מעות אבל סתם איןו מועט אבל סתם איןו מעות אפילו בעפר עד שבטלו בפה זה לא מועיל במחשבה צריך בפה ה הייתה גבוה מ-20 ובנה בצבה כנגד לדופן האמצעי על פני כולה הובא שיעור סוכה כשרה כל הסוכה אפילו מצבה והלאה זה למדנו של היום נכון עכשיו עוד שלוש ואם בנה אתב מן הצד מש בעל כותל השני פחות מארבע עמות כשרה על הצבה דווקא ואם לה פסולה ז אם בנה אצבה באמצע יש ממנה

על הכותל חולצת מאבות פחות מאבות קשרה על הצבה אפילו עם גובה יותר מע אם יש בנה על הכותל ארבע עמות פסולה אפילו הצבה גבוהה עשרה זה אסור ח סוכה שאינה גבוהה עשרה טבחים פסולה חייב אי אפשר לגור בה הגענו ט זוכ ב ביי ב ב ביי החתן הרב דן זכה כן אנחנו דף כצ א פרק ארבעה ר הלוקח מן הסטון חזר ולקח ממנו פעם שנייה לא יעשר מזה על זה אף על פי שהוא מין אחד אפילו מקופה אחת אף על פי שמכיר את החבית שהיא היא

פני ששתו קח מנשים הרב ומוכר שמלק זה שמכר בתחילה על שפלותו דמים וזה שנגע בסוף מחבר שפלותו מתוכנים כבר בארנו שיש מעשרים מן החיוב על הפטור ולא מן הפתור ל אחיו ואם אמר הסטון משל אחד אחד הן נאמן ב היה מוכר קישוט וירק והן מביאים וצוברים לפניו לקח ממנו מעשה מכל קישוט וקישוט כל אגודה ואגודה כותב מר תמרה כן אתה לא יודע זה עסר לא עסר סמים לו הה לוקח מבעל הבית חז ולקח מנו שנהיה מעשר מזה על זה אפילו משתי חופות אפילו משתי עיירות שחז

קטן שאינו מוכר אלא משלו ד' בעל הבית שהיה מוכר רק משהור בזמן שבינו מגינות מעשר מאחד על הכל בזמן שבינו מגינות אחרות מלקח ממנו בחזרה ולקח ממנו פעם שנייה לא יעשר מזה על זה למה מביאים לו מכל מיני מקומות ה אלוקי הרפת מן הנחתום לא יעשר מן החמה על הצוננת שאני אומר טרים של אמש היו משל אחד משל היום משל אחד ווואוו אני לוקח מן פרטר פי שאין פוסין הרבה מעשר אחד על הכל שני אחתום שהוא מוכר פרטר עושה עצתו פוסין הרבה אבל אלוקי מין מפול

זה סוחר גדול שקונה מכמה נח תומים מנפולי מעשר מכל דפוס ודפוס שמנפק משני החתומים ז תשעה מנפולי של שלוקחים מעשרין חתומים הו ואחד מהן לוקח משיניים כל הלוקח מאחד מן התשעה מעשר מכל דפוס ודפוס חטא הלוקח מני עני כן עני שנתנו לו פרוסות פת או פרחי דבלה מעשר מכל אחת ואחד מת גורגור בול הכל במעשר אין מתי בזמן שמתנה מרובה אבל מתנה מועטת מעשר מכל מתנה ומתנה ט שחק את הפת ועשה אותו פירורן ואת הגגות ועשה אותם דבלה מעשה מכל אחת מאחת על הכל י פועלים

אורחים שהיו מסובים ואוכלים וותרו פרוסות מעשה מכל אחת ואחת ברוח מנה סען גמרנו את זה עכשיו זה הלכות מעשר שני ונטע רבי מעשר שני הנה נת רבי נתחיל את זה בסדר יש בכללן תשע שלוש מצוות עשה ושש מצות לא תעשה וזהו פתן להפריש מעשר שני שלא להוציא דמה בשאר צורכי אדם חוץ מחילה ושתיה ושיחה שלא לאכלו בטומאה ש א אסור בטומאה שלא לאכלו בעניות שלא לאכול מעשר שני של דרן חוץ לירושלים שלא לאכול מעשר תירוש חוץ ירושלים שלא לאכול מעשר צ חוץ ירושלים להיות נטע לוי

כולו קודש ודינו לאחל בירושלים לבעליו כמעשר שני לכל דבר להתודות בדו המעשר והו מצות אלו בפרקים אלו פרק ראשון אחר שמפרישים מעשה ראשון בכל שנה מפרישים מעשר שני שנאמר עשר עשר כלומר זה הלך קודם כל תרומה גדולה אחר כך עשינו מעשה ראשון ללוי הלוי עושה תרומת מעשר לכהן ועכשיו יש מעשר שני או מעשר עני עכשיו צריך גם עוד פעם מעשר עני שנאמר רת העשר כתוב עד זרעך בשנה שלישיית ושישית מפרשים במקום מפרשים מעשר אני חלף מעשר שני כמו שבארנו ב בחד בתשרי ראש השנה למעשר תבות

קוניות וירקות בכל מקום שנאמר ראש השנה סתם ואחד בתשי 15 בשבט ראש השנה למעשר האילנות כיצד תבו קניות שהגיעו לעונת המעסות לפני ראש השנה של שלישית אף על פי שנגמרו ונספו בשלישית מפרישים ן מעשר שני ואם לא באו לעונת המעשנות אלא לחנ שני שלישית ס מעשר עני וכן פרות הענן שב מעות כ 15 בשבת של שלישית אף עלפי שנגמרו ונספו אחרי כן בסוף השנה שלישית ת שעבר מפש ן מעשר שני ואם באו לעונת המעסות קודם 15 בשבת של רביעית אפי שנגמרו נסרו רביעית מעשר עני אם

באו נסות אחר 15 בשבט סריב ככה זה הולך ג חרובין פי שנתו פרותיה קודם ח בשבט ת הבא מדבר סופים נראה לי ש דברים אומרים צל מונה כצ בהן שן ר מאכל רוב אדם והן הן מתעשרים דברי סופרים אבל שאר חרובין ראלי שאין כשאר פירות האילן ד הייה שקו עיסו כיצד אם נקד ביום ראש השנה שלישית אפי שב נ מגמר בשנייה מעשר עני בכן ברביעית מעשר שני בטר לכיתתו ירק וכן התרו בלבד משאר פירות הלה הרי הוא כירק כח קו למעשר בן שביעית כיצד אם נקת

בשלישית אחר מיש עשה בשבט מעשר עני אפי שנגמר בשנייה נקת קודם 15 בשבט פשנו מעשר שני כן נקת ברביעית קודם 15 בשבט נו מעשר עני יפה וואו אף על פי ראייתם אתרוג דינו כמו ירקות לעניין מעשר ואפ פי שהולכים אחר תתו תורק בת שישית שננ שבעית אפילו היייתה כזה נסת כאחד חייבת במעש ז הבות שלצ ים חומרי אן חומרי זרעים שאם היו משניה שנייה ש נכנסה לשלישיית תו קודם ש משבט פש מעשר רשון אחר כפש מעשר הח פוד אחר ש תנו לעניים דנו מעשר שני צ

כמו שהפריש מעשר שני מעשר עני את ראית שניים היום יש את זה אתה יודע צרף יש אותם בקופסאות שימורים שמים אותם במסעדות על בשר זה שגודל בקוטל לא כן יוצא מזה פירות מותר לאכול שמה בקות האורז והוחל פרגין ו שומשומין אף על פי שהפריש קודם שהשריש קודם ראש השנה הנו הולכים בעני אחר גמר הפלי רנ הבא לכן פה למצר פבי ש מקצתו ריש קודם ראש השנה תו לאחר שנה צובר גרונו לתוכו תורה מעשה מן הכל כאחד שהכל הולך אחר גמר פרלי ט הבצלים והסר איסים ש

שמנע מהן מים 30 יום פני וש שנה ושל בעל שמנע מהן שלוש עונות ני ראש השנה תסר לשעבד מנ מן פחות מכן פי שהתחילו לדבש קודם ראש השנה מתעשרים להבא פה למצרי שהביא שליש לפני ראש השנה אם זרע עולה זרע מתעשר לשעב זרע עו ירק מסר לאב זרו לזרע או לירק את או שזרעו לזרע בכ שב עליו לירק מעשר מזרעו על ירקו ירקו על זרעו לא הבי שליש פ שנה אם זרעו לזרע זרעו מתס לשעבר רקו מתס בשעת לכיתתו והוא שלכת ממנו לפני שנה אבל אם

קת ממנו אחר שנה בין ירק בן ירק בן זרעו מסר להבה זרעו לזרע וחשב עליו להר קולכן אחר מחשבתו זרעו רק וחשב עלם לזרע אין מחשבתו זרע אין אין מחשבתו מחשב את זרע חלה עליו אלא אם כן בנה ממנו שלוש אריות והוא שהביא שליש לפני ראש השנה אבל הביא לאחר ראש שנה אף על פי שלא נמנע מרות ממנו שלוש אריות זעו זרע עסר כולו קצוצים גוים פני שנה זרו מתעשר לשעבר ק בשעת כיתתו עשה קיצי גמולים קצתו לא עשה זהו שאבו צובר גור לתוכו נמצא עשר

מזרעו על ירקו מירקו על זרעו יא פירות שנה שניה ש פירות שלישית או של שלישית ורביעית הכים אחר הרוב מס צא מפריש מעשר שני מן הכל אבל לא מעשר עני שמסר שני חמור שר הוא קודש מסר אני חול לכן פירות שאין ספק ם פירות שניה אין או פירות שלישית פשי ן מעשר שני יב כל הפטור מעשר ראשון פטור ממעשר מן השני עני כל שחייב בראשון חייב בהן כל התורם מעשר וכל התורם מעשר כל שאין לו תורם אינו מוציא מעשר זה וכל מי ש שאם תרם תרומתו

תרומה כך אסר מעשר זה הרי הוא מעשר כל מי שאין תרומתו תרומ כך אם הוציא מעשר זה אין לו מעשר יג פרות שהוציא מן מעשר לשון קודם שיקברו למעשר זה אוכל מהן ערי קודם שהוציא מעשר שני שאין הראשון קובע על השני מה ו למעשה שהוציא ראשון אסור לאכול מהן עלי עד שהוציא את השני או את מעשר אני יד מעשר שני עוד מקום ה מבין מחוצה לארץ כבכור בהמה כ לא חיבו פריש מעשר שני בסוריה ורלי שמעשר שני שפש בארץ שרץ מצרים דוד לירושלים כן רא שו

מעשר שני אלא כדי לקבוע מעשה עני כדי שיהיה עני ישראל ומכין עליהן הגנו פרק שני זוהר דף רה כג למה אנחנו תמיד מתקדמים קצת בשביל שהיה לשבת תיקון התש קתש מ קום רבי אבא ם רבי אבא צ זה התיקון האמצעי כן יש שני מזלות יש מזל עליון ויש מזל תחתון ביניהם יש שעלות קטנות רבי אבמר מ פרבי שמעון תקמ קו עשי דקנה ום רבי אב רב ודום רבי יהודה ם רבי יהודה פת ואמר סורים חילות עפל מפני פחד אדוני פחד אידע למבר פחד אדג ג י

כ ל הרל תו הקטורת ו אדנו שנו לפניך את טור הסמ בזמן שבית המקדש קים כשר ם ליד משה יכ כתוב בתורת ויאמר אדוני אל משה ק לך סמים ים ויאמר אדוני א משה קך סמים סמים זד בבד ומר אדני משה קך סמים נטף חמים זכה כ ש הז ועשית אותה כ קודש קדלי רבנן ור ס8 הכיפורים הכיפור קורצ כל למוד למה אין מ שמרתם את הדבר הזה יוצאים מצ שלוש אח שלשה אד נוג א נו ויאמר משה תן עלי מגפה צ יאמר מש ן עלי

ויאמר משה ך וד פח ך כו זת שג פ שקר ח רצון פני שברך לאבותינו הקדושים אברהם יק משה ואהרון ויוסף דוד ושלמה כל הקהל הקדוש ם ישועות גד גדול כל וס רוחני גם המאזין אתה טורח עליי ככה חבל על הזמן שלך אני לומד תוך כדי חיים טובים בריים ושמחים לשות דנות וכן יהי רצון ונאמר אמן רבי