הדף היומי מסכת בבא מציעא דף פט הרב בניהו שמואלי שליט"א לד לעומר יט אייר תשפד

מלכים גמ כן ך ישעיה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש יט אייר תשפד היום שישה ו30 יום לעומר שהם ארבעה שבועות ושישה ימים רחמנו יחזיר לנו חיש חישה היום כמה חמישה חי חמישה או 30 יום לעומר שהם ארבעה שבועות לא אמרתי ארבעה שבועות בשישה ימים אמנו יחזיר עבודת בית המקדש במקומה במהרה במנו אמן כן הה אתמול היה שלושה 30 [מוזיקה] שלשום הנה זכינו יום לג בעומר יום קדוש מאוד מאוד איזה שבת קדושה ואיזה בעזרת השם הילולה של רבי שמעון לק בעומר היה כל

הלילה לימוד ברוך השם וזכינו ללמוד ולעשות נחת רוח גדול לקדוש ברוך הוא וזה יום של תשובה ומעשים טובים מתגלה בו ביום הזה זה אפשר איך כתוב כדיו רבי שמעון לסמוך עליו ד הדחק הכוח של רבי שמעון גם בשעה שיש דוחק וקושי לעם ישראל רואים היום כמה צרות אומר יכול אלי לפתור את כל העולם כולו מן הדין בדרך כלל כל צרה שיש ליהודי כל מי שצריך לו איזה ישועה זה בא אצל רבי שמעון יש לו ישועה הם מתחבר לזוהר הקדוש זה כמו שהוא בא לרבי שמעון הידוע

כתוב בזוהר פרשת בלק שמן השמיים הכריזו מיום שנחרב בית המקדש נבחר רבי שמעון להיות ראש הקהל של עם ישראל הוא הגנה והוא השמירה לדורי דורות כל השפע יורד לעולם דרכו לכן גם המקום של רבי שמעון כל החצר כל המקום זה כמו חצר המשכן הכל זה אותו גודל אז פלא פלאות איך אומר איך אומר הבן איש חי בשיר תורתו מגן לנו אם ירת עינינו הוא ימליץ טוב עלינו זה מחובר לתורה של רבי שמעון אתה מחובר אליו ה מגינה עליך גורמת לך שניץ עליך טוב אז בעזרת השם

שרבי שמעון יעמוד מלצ טוב לנו לכל ישראל אחנו בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בעזרת השם אז ככה בעזרת השם הנה עכשיו אז אנחנו חוזרים לשיעורים כתקן בני נדר כי היינו אתם יודעים בדרך כלל היינו נמצאים אצל רבי שמעון איזה שבוע אבל השנה היה לי גלויות קצת אבל ברוך השם הנה עכשיו שם מזכה אותנו לשבת על התורה ועל העבודה בנחת ובשמחה אבל העיקר עכשיו פרשת שבוע אם בחוקותיי תלכו שתהיו רבנו אמרו שתהיו עמלים בתורה כלומר אדם לעמן יוולד אם הוא זכה למנה של תורה

זה העיקר רואים אצל החתם סופר כל גדול היום זה פטירת רבי עזרא עתיה שהיה עמד בתורה בלי דר אני אזכה אז עוד מעט נספר לכם עליו איזה עמלה בתורה משהו לא רגיל לא מן העולם הזה היה עומד בתורה בצורה לא רגילה אבל עכשיו אני רוצה לספר לכם על החתם סופר איזה ענווה ואיזה עמלה של תורה משהו לא רגיל שבעולם הוא היה רגיל היה לו תלמידים מאוד טובים היה עמי ליתו חזק בלימוד אבל כל החתם סופר אחרי כל שלוש שנים היה חוזר אחרי שלוש שנים חוזר על

אותם סוגות שלמדו בישיבה והוא אומר תחדש בפעמים הקודמות והיו שמה בחורים עמדים משהו לא רגיל היו חוזרים ממשיכים חוזרים ממשיכים ככה היה חזק אז היה בחור אחד שנכנס היה צעיר ולא היה לו אם צערים קראו לו איציק אהרון מוסב והוא לא היה לו אמצעים היה מסוגל אבל מה לא כל אחד יכול לזכור את החידושים של הרב בפעם הקודמת אבל הוא מוכן הוא זוכר את הכל כ הוא יכול לכתוב לך את הכל עכשיו חדש לכתוב מה אר הרב אמר הוא יכול לכתוב לך בדיוק והיה יודע גם

לחזור על ה איך הרב דיבר ואת הפרצופים שהוא עשה אותו זמן וכל ה הבחורים היו אמרו לו אם אתה תצליח לכתוב את כלל החידושים ישלמו לו 50 זהובים הבחור התלהב בנוסף כן גם הוא אמר להם אני גם יחזור לכם על כל התנועות של הרב כדי אמירת החידושים אומר כאן כשהרב אמר את זה הוא דפק באצ צרדה על השולחן כשהוא אמר את זה הוא משך במעיל כל מיני תנועות שהרב עשה אמר לשלם לך תעשה ואז כשהרב התחיל את השיעור לחזור להם על מה שהיה פעם שעברה אז

הוא היה תחת השולחן והיה עושה להם תנועות והם היו מחייכים רוצים להתפקע מצחו קבל הם היו מתאבקים אבל מה החתם סופר הוא השיעורים שלו היו נאמרים באמה ביראה כמו בשעת מתן תורה ללא חיוך על השפתיים אז הוא חש שהדברים לא כתקן זה לא יכול להיות דבר כזה הוא לא מבין מה קורה פה אז התחיל לדבר הוא אומר מה קרה לכם היום אף אחד לא עונה היה שמה איזה נער שכל הזמן הה בבית של הרב בן 14 היה קוראים לו הרב אהרון דוד הוא כל הזמן היה

יושב אצל הרב אמר לו אהרון תגיד לי מה קרה אז אהרון היה חייב לספר לו אז הוא אמר לו שיצחק אהרון חוטף את ה הוא אומר איך איך הרב עשה את השיעור והוא יושב והוא מחכה כל דבר הבחורים קפאו במקומותיהם מהפחד היראה פחד הקפדנות של הרב אז הרב אמר שהוא לא רוצה להמשיך את השיעור היום סגר את הגמרא בהלך חתם סופר למה דו רו הבחור הזה לא ידע מה לעשות קפה במקום עכשיו מה יעשה מחר הרב הרב הודיע כולם לחזור לשיעור בני יוצא מן הכלל וגם

הבחור הזה כולם באו לא מה עכשיו יעשה הרב הרב התחיל החתם סופר התחיל לבכות ואומר אתמול בשעת בשעת השיעור איבדתי את אשתנות במקום לשבח את הבחור יצחק ארון איך שהוא יודע לחזור על חביב על החידושים ולעשות לחכות אותי בדיוק ולעשות את הכל הוא נפגע ממני וגרמתי על זה עוון המביא פני חברו ברבים והתחיל אומר שחתם סופר פרץ בפחי מזעזע את כל הנוכחים משהו לא היה כזה והוא פייס אותו ופייס ופיס אומר אני לא מאמין מה מה הרב רוצה אני לא עושה לי כלום בכל זאת בסוף

חתב סופר נרגע והם נרגעו והתחיל להמשיכו ללמוד אבל תראה כמה הרב ההיה עמל בתורה בלאו כל פעם ה היה חוזר ומוסיף חידושים והכל אבל גם נזהר מאוד מאוד לא לפגוע במישהו אז ברגע שהוא הרגיש חס ושלום שהוא פגע אז זה לא היה זה לא היה פשוט אז הוא אז הוא ביקש את המכירה הגדולה שלו אותו דבר כל גדולי עולם זה ככ הם נזהרים מאוד מאוד ול בתורה ועם העמלה והרציני הגדולה חס ושלום לא לא לעשות בעיות כן ככה זה ואני סיפרתי לכם ש בפורת יוסף היו

הרבנים היה רבי זרעתי ענווה גדולה שמה היה א חצרן שבפ סביר עתיקה אם אני לא טועה קראו לו סודרי אני לא זוכר אם זה סודרי או מישהו אחר אבל הוא היה נוהג וסיפר לי רבי אברהם מוגרבי שהוא היה איתו והוא רואה את זה בעיניים שלו ה היה רואה הוא היה השמש כזה ה היה רואה את העמלה של רבי זרעתי של כל החכמים ועוני עוני שאין כמותו העוני הגדול כל שנה היה עושה הילולה לרבי שמעון בר או חי עושה סעודה גדולה באים כל החכמים אחרי שהם למדו

כל היום באים אצלו מאוחר עושה להם הלולה מביא להם סעודה כיד המלך וכל אחד גם מקבל מעטפה ממנו באיזה שנים לא היה לו מה לתת מכר את הריטים שלו את המה שיש לו בבית שנה אחרת מכר את כל הז בשל אשתו בשביל לתת סעודה שנה אחת לא הה לא היה בוכה בא אליו רבי שמעון בחלום אומר לו למה אתה בוכה אמר לי אין לי מה לתת לחכמים של מזרעתי רבנים של פורת יוסף אין לי מה לתת להם זה הבעיה אז טוב מה יעשה אומר לו אתה

תכניס את היד שלך לכיס ומאותו יום אל תספור מה שתרצה תקנה לא כסר לך לא רק להילולה מאז תמשיך אבל ברגע שתספר זה יעצור זה ראה את זה רבי אברהם וגרבי אורחי בעיניים שלו הוא סיפר לי את זה הוא ראה הוא היה איתו וככה היה והביא להם אומר אני הלכתי איתו לשוק מחנ יהודה קונה קונה קונה קונה לא נגמר קונה מוציא חבילות לרבנים במעטפות לא נגמר ככה זה כמה חודשים עד שבא יהודי אחד פיטה אותו לספור את זה ספר הלך מה אבל אמר לו רבי שמעון

בר יוחי אל תספור אומר לו אתה עושה ב מכרת את הריטים שלך פעם שנה שנה אחת מחרת את כל הזהב של אשתך והכל עכשיו הוא בוכה אין לו והוא רוצה לעשות אמר לו יהיה לך אתה תכניס את הל בכיס אבל אל תספור כל הזמן תוציא ראית איזה פלא פלאון זה א אם יוצא הבן שלו אה כן נ למי כן כן זה לא הבן שלו זה בן אחיו נכון נכון טנג'י טנג'י לא סודרי סודרי זה היה גם כן קראו לו טנג'י כן היה טנג'י קראו לו כן

טנג'י רה איזה איזה כוח היה להם פנ העמלה של תורה אז לכן הוא יכול לתת להם הם לומדים תורה ו זה הרבה דברים יש כשעושים לכבוד הצדיק ברפואות ישועות היה יהודי אחד ששנים עושה גם כן סעודה לרבי שמעון בר יוחאי משהו לא רגיל פלא פלאות זה לא טורח בשביל רבי שמעון בר יוחי עושה והיו באים אצלו החכמים והכל היייתה לו בת שהיה לה בעיה קשה ברגליים ועד כדי כך שהיו צריכים לקחת אותה בכיסא גלגלים אבל שנים כך הרופאים לא מוצאים מה לעשות לה שנה אחת היא

שומעת את כל מה שאבא של מספר רבי שמעון בר וחי ואומר אז מה הבעייה אתה עושה כל כך הרבה אתה לא יכול להתפלל עליי אני רוצה בוכה לאבא שלה תתפלל עליי באותו בוקר ה כמה רגליים ש בריות לגמרי אמרו לה מה היה לך אומרת בא איזה זקן אחד אמר לי מה ביקשת אומר ביקשתי שנהיה בריאה ברגליים מאותו יום נהייה בריאה ברגליים פלא פלאות אומר היה במרוקו מחלה המלריה מזה אדם נסה נכה שמעתם על זה מה זה מלריה מלריה מלר מלריה מה זה מלריה השם הצילנו לא

ככה מספרים אז הד יהודי אחד עקץ אותו ונעשה נחיה ברגליים עשה לו כיסא קטן עם גלגלים והיה מדדה את עצמו הוא היה לו הנהגה טובה כד ום שישי היה עובר מבית לבית וקורא לכולם לחבורת רבי שמעון היה להם חבורה של רבי שמעון שעושים זוהר מעיר אותם לוקח אותם בוקר אחד פגש בו אדם למה אתה מתאמץ כל כך תן את המצווה לאחרים תרגז אומר אני אתן את המצווה כזאת יקרה למישהו אחר מה אתה רוצה להפריע לי אני אתאמץ בכל כוחי לא מעניין אותותי כלום אני כבוד בשמו

בר יוחי אומר לו אז אם ככה תביא לי את היד שלך לקח לו את היד הקים אותו הולך מזה רבי שמעון בר יוחאי אומר לו מה אתה מתאמץ מהיום אתה תהיה בריא תראה מה זה מה זה פלא פלאות פלא פלאות אבל מה אני רציתי לספר לכם על רבי זרעתי הוא היה ראש הישיבה אני לא למדתי אצלו אבל אה וחר אני הייתי בפורת יוסף אבל לא למדתי ו כי הוא כבר היה בבית זקן לא יכול אבל הוא נולד הרב אזרתי נולד בטו בטו בשבט שנת תרמא חלב

אבא שלו אחר כך עלה לארץ נפטר פה צעיר והוא ואמא שלו חיו ביחד היה לו עוד אח אליהו אבל הוא ואמא שלו היו ביחד אומר לא היה מה לאכול אבל יש לחם ויש ביצה לפעמים אני חצה ביצה אמא חצי ביצה איזה איזה נחתור היה לא הייתי מרגיש רעב אף פעם אומר ישבתי ללמוד וזכיתי לגדול בירושלים ובא לירושלים אז בזמנו היה רבי עזרא הר רפול הוא ייסד ישיבה בשם אוהל מועד לפני עניים ורבי אני הלכתי ללמוד שמה רבי זעת למד שם והיה גם כן למד אצל רבי

אברהם עדס והמורה היה גם רבי שלמה נידו הוא היה ראש ישיבה ראשון של פרת יוסף אחרי שהקימו פת יוסף היה אחרי אוהל מועד הקימו ישיבת פורת יוסף על ידי הגביר אברהם שלום העיקר שהוא למד שמה כשנפטר רבי אברהם עדס הוא הוא ראש הישיבה אומר בכה עליו שלוש שנים כמו תינוק כל כך היה אוהב רבי אברהם עדס מ שהוא לא רגיל בעולם אומר שהוא למד שמה חיקך היה מורה לקחו אותו כיה מעניין חליף מאוד הרבי עזר עתיה אהבו אותו מאוד היה תלמיד חכם שאין כם אותו בעדינות

גדולה ופיקח גדול שמו אותו מורה בישיבה באוהל מועד אחר כך נפרצה מלחמה מלחמת העולם ואז הוא ברח למצרים ושם הוא עבר אליו לא דברים קלים שמה הכירו אותו שהוא חכם אבל עד שהכירו אותו לקח זמן הוא אמר שהיה בבית של איזה עשיר אחד שירח אותו אבל היה שמה שירי עגבים כל הלילה היה מדליק לו שירי הוא לא יכול לישון אסור לשמוע את שירים האלה יוצא בחוץ מסתובב לומד באיזה מקום באיזה בית כנסת כל פעם נודד ממקום למקום למה לא יכול להיות שם הוא לא דיבר מילה

אבל עד שהשם עזר לו ו בסוף דבר הוא נעשה ה שמה גם מלמד ומזה היה נותנים לו גם משכורת היו אוהבים אותו לו קצת לחיות אחרי זה אומר שיום אחד בא אצלו וא היה לומד איתם איזה סוגיה על א כן מה הדין כן עשה ציפור עשה כן על הראש של מישהו יש בזה מצוות ש שלח את התע אם או לא ו אז אחד שם היה תלמידים א כבוד הרב גם אתה איך זה יכול להיות שאדם יהיה לו יהיה לו ציפור תעשה לו לכן על הראש וזה

אז הם שמה התלמידים צעקו אמרו לו למה יש מקומות בעולם אנשים עומדים כמו בסלים הם חיים והכל הים כמו בולי עץ ויש סיפורים עושים עליהם כן מה אתה שואל שאלות אבל הרב לא עונה לו בינתיים עוד שהם מדברים על זה נכנס אחד יהודי עם כובע כזה גדול של קש ויש לו קן על הראש ואז הבחור הזה ראה את הדבר הזה איך שעוזרים לרע מן השמיים בא בן שקר בזר עתיה למה הוא רואה איך פלא פלאות כן זה לא זה היה במצרים אבל הם ודו מהודו כן

אתה יודע כשהוא היה במצרים צח ה אחיו הגדול אבל הוא לא ידע לא אמרו לו בא אליו בחלום אחיו אומר למה אתה לא אומר עליי קדיש הוא הלך לבות למו תגיד קדיש היה אומר קדיש מהחלום ה יודע כל החלומות פלא פלאות אחר כך הוא נתמנה לראש ישיבת פות יוסף רבי שלמה נני דו נפתח צעיר בטו בשבט הזמינו אותו לראש ישיבת תורת יוסף והוא כל דולי עולם שיש היום לא כבר בדור שלנו זה לא כל כך אבל למשל רבי עובדיה יוסף הוא רבו מורו ורבו המובהק רבי

צונ אב שעון רבי ד צדקה כולם הוא המורה בזעת משהו לא רגיל בעולם אומרים ו הוא היה ראש ישיבע הפורת יוסף פה לא יודע מתי נבנתה אבל בשנת תרפג היה בעיר העתיקה והוא היה ראש הישיבה הוא זכה אז יום אחד זה סיפר לנו ראש הישיבה שבא החזון איש ה רצה ללכת לכותל או משהו כזה והוא בא ל פורת יוסף דיבר עם ראש הישיבה וכך הוא אומר לא ראיתי כזה חכם בימינו סברתו כסברת הראשונים כסברת הרשבא אין דבר כזה נהניתי מאוד שנכנסתי למקום הקדוש הזה בזמנו היה

רב סילבר היה גדול העולם אצל תאים היה מחדש גדול משהו אמרו שהוא יבוא לישיבת פנת יוסף ואומרים כשהוא נותן שעור שואל שאלות משהו לא רגיל אז בעזרתי הפחד קצת הוא מצבעו היה פחדן אומר מה אני אעשה אשאל שאלות שלא יהיה בושות לתורה שמע את זה התלמידים אמרו לרבי בצון אב שאול אמר בא לראש הישיבה אמר לו כבוד הרב לא ידאג אני אהיה פה אומר לכם עובדיה לא פה אתה תהיה פה אומר כן אני אהיה כבודו לא ידאג אנחנו נסדר את העניין כבודו יהיה בנחת כבודו לא

צריך אף אחד מאיתנו אבל אנחנו יודעים שכבודו לא מדבר אנחנו נדבר וכך היה היה רב סילבר באמצע האש נתן איזה שאלה מאוד קשה באמצע השיעור שלו ם בציון נשר אומר לו אני יכול לדבר אומר לו כן ישבו יישובים כאלה אומר להם על המקום אומר אני שאלתי את השאלות האלה לגאוני עולם לא ענו לי ואתה מי זה אתה אמר לו מי זה אני אני הילד הכי קטן אצל הרב אתה שואל מי אני אני הילד הקטן אצל ראש הישיבה כן זה הוא התפלל ה אומר גדולי עולם לא

ענו לו אומר ברגע אחד טח טך טך ענו לו ככה כן אתה יודע שמנחם ששת הימים ראש ישיבה שם מודעה בישיבה אומר בבקשה אנח הנה שימו לב יש לנו עכשיו שע לא פשוט לעם ישראל יש מלחמה בעזרת השם כולם יגידו אם לנצח עם ישראל ינצח נגיד נשמת כל חי אבל איך ננצח כולנו צריכים ללמוד שלושה ימים לילה ויום בחשק בהתלהבות בלי לדבר לעשות תשובה בללמוד זהו לילה ביום שלושה ימים ואז יהיה ישועה וכך היה וכך היה למדו שלושה ימים והייתה ישוע גוה אלהם ח מיוחד ה

אתה יודע שחכם עובדה למשל לא רצו לקבל אותו פורת יוסף אין אין אפשר לתת לו כסף משכורת וזה מה אומר רבי זרטה אומר תורידו לי מהמשכורת שלי תתנו לו אני לא רוצה כסף זה א פעם יותר טוב ממני פקחו איתה לא הוא יכנס לישיבה היה עומד על על הדברים חזק היה המנהיג המנהיג סיפר לנו ראש הישיבה שפעם עשו לו תה במקום סוכר שמו מלח ר בעזרתי מאוד סטניס מאוד אומר אומר שתה אותו ולא דיבר ולא מצמץ בעיניו אומר אם היה השפת רבנים ומישהו מדבר על איזה

אחד ישר הוא לוקח את הגרימה חילה לא חש בטוב לא חש בטוב חייבת לצאת ויוצא יודעים ש נהיה משהו לא טוב פה גם פעם היה היה יושב בין גדולי עולם היו מאריכים אותו מאוד הכנס איזה תלמיד חכם גדול אבל צעיר הוא אין לו איפה לשבת גם הוא כם בחילה אני לא יכול לא מרגיש טוב הולך אז נתנו לצעיר לשב כל זה היה מטרה שישב הצעיר אמר לו אחר ך איך כבודו הלך זה היה איך אני ראה תמיד חכם עומד אז ראש הישיבה נפטר יט אייר תש

ל כמו היום 54 שנה תשל 54 שנה יום פטורת יום פטירת ה כמו היום רבי נח מדן מרימינוב כן 26 כן הוא היה בגיל 88 בערך זכה כן היום הלימוד שלנו נו נשמת אילן החיה בת ביולה נשמת משה בן מנחם בסידה מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר משה בן ישועה ויוסף חיים בן רבקה רבי אורי נורי בן רחל וגם שמואל אביע אביעד שמואל בן שולמית שולמית ויצחק בן חנו ציפורה בת גוסטון פרץ בן מר פרץ ב מרים זה תחזיר לשם מה זה זה זה מלאכים עוד

הפעם גמרו מלחים קח את זה תביא לי פה שבוע רות נתחיל עם רות עכשיו עד ש אבל מה חבל לעזוב את הסדר רות זה אקסטרה אתה מבין אבל היום נלמד רות היום נלמד רות בוא אנה בוא לפה בוא בוא בבירות צרי ותר א ציא את הספרים האלה שבעות ישחזר יופיו השם לי גלית זוה זוהר חדש טוב אני אתן לכם הקדמה היום על רוץ בסדר זה כתוב בשולחן ערוך סימן ת צ נוהגים לומר רות בשבועות כמה טעמים דבר ראשון מגילת רו נכתבה על ידי שמואל הנביא ליחס

את דוד המלך שבא מרות ה מאביה חג השבועות נולד דוד ח שבועות נולד דוד לכן ייחס אותו שבא מרות המואביה כמו הגמרא אומרת בירושלמי דוד מת בעצרת אז נולד בעצרת והקדוש ברוך הוא משלים שנותיהם של צדיקים ממילא גם נולד בע צלת לכן עומדים מגילת רות ביום הולדת דוד המלך לכבודו זה דבר ראשון דבר שני מגילת רות קוראים ביום מתן תורה להודיע כי התורה ש אם התורה שבעל פה תורה אחת הי למה דרשו רבותינו לא יבוא עמוני ו מאוהבי בכן השם תורה שבעל פה מלמדת אותנו המוני

בי דווקא זכרים אבל לא נקבות מואבית יכולה לבוא בגל השם ונולד דוד משיח השם לכל הדורות נשאלת על דבר על תורה שבעל פה דבר שלישי בתחילת בריאתה של רות היייתה רות ראוייה לקבל עליה מצוות למה הגמרא אומרת אותיותיה מעידות על הרות 6006 ושבע מצוות בין הנוח תריג כך אומר הגאון מוינה גם קוראים רו בשבועות להראות כי בכוח התורה אפשר ללק כל תוצות שנפז בין הרומות לכן בקבלת התורה סיבב הקדוש ברוך הוא כל האומות לדק את הניצוצות הקדושה ידוע ששמואל הנביא ידע שמואל הנבי שעתיד דוד למלך

על כל ישראל לכן כדי שלא פתחון פה לאנשים להרר על יחושו של דוד כתב שמואל הנביא מגילת רות שיהיה חוסו של דוד הסיפור שמתלווה אליו איך הי התגיירה ונישאת לבועז כמה גדולה ועיקרה המתנה שהניק לנו הקדוש ברוך הוא את התורה הקדושה עד שגם הגויים מכירים בגודלה עוזבים את כל הבלי העולם רוצים לעזות בנו בתורה גם זה בא ללמד אותנו אדם שלא גדל את ברכי התורה בימי יהדותו בידי הת חייו באבל וריק יכול על ידי רצון חזק לפתוח פרק חדש בחייו ידבק בתורה הקדושה כמו שש תרות

שהי דבקה בתורה בגיל 40 וללמד את הנשים אף על פי ש פטורות מלימוד תורה הרבה מעלתן יכולות על ידי צניעות ירת שמיים מידות טובות להגיע לדרגות גבוהות אז בעזרת השם השם יזכה אותנו אז אנחנו נלמד עכשיו בלי נדר ישעיה ורות רות זה בקשיש כלומר זה נספיק אותם נספיק נעשה ישעיה קצר ורות בשביל שלא נעזוב את הסדר של הרגיל ורול זה בנוסף עכשיו אנחנו שעיה לא שיהיה לכולם תכין לי לכולם למחר שיהיה להם ישעיה חייב להיות כי למדנו ישעיה רו זה לא פה אתה תגיד נהלה שהביאו

לנו איזה ערה ספרים של ר לא לא לא לא לא לומדים רות יש פירוש ה פירוש שהוא כולל כל הפירושים לא למדנו את זה פה ביחד ו בסדר מהר אתמול איזה משנה למדנו אתה זוכר אתמול למדנו ה וו נכון היום משנה ז אנחנו משניות מסכת סוטה פרק ז משנה ז וציות זז אבל לפני כן צדקה ציון משה אל תשכח אתמול עשית אני אתן כפול כמול היה לי שעון אז הנה נותן שש הנה חיבים יש חיייבים הרבה פה מה זקן היה אתמול השאלה אם נתן יתן לך

שלוש פעמים הוא יתן לשבח שמו לעד ערות הוות פ א יש פה גי תבי שו שהו שמה רגע אחת הוא יקבל שקית ממתקים לא בחינם לא אני באמצע השור הו ילד כולם מח חלק לעם הקדוש ומלים מהים בכלל בהמות לה ברכות כהן גדול כצת כלומר מה הם ברכות כהן גדול חזן כזן הכנסת נותן ספר תורה נותן לראש הכנסת ראש הכנסת נותן לסגן הסגן נותן לכהן כהן וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד וקורא אחרי מות בלשון המשנה עומד ומקבל וקורא בספר תורה אחרי מות זה סדר עבודה

של יום כיפור ורים ואח בעשור וגולל את התורה ו בסדר וגולל את התורה מכינה מניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן שאין הספר שבידו חסר כלום סור שחובה של פיקודי ור מברך שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העוון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים שקיבל השם קורבנותיהם והשר התפילה חשבתי שיגיד לי איך מברכים ברכת אתה כהן גדול אה ברכות כהן גדול כצת זה לא יברך השם ישמרך זה ביום הכיפורים אחרי שגמר את העבודה הגיע ר משלח היה כהן גודל יוצא

לעזרת נשים ומביאים לו ספר תורה זהו אני טעיתי פרשה חט פרשת המלך כיצד איך היו מקיימים אותה כתוב מקצב השנים במועד שנת השמיטה בחג הסוות חג הסוכות בבכ ישראל ראות פני השם כ הה את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם מקלת העם וכולי מוצא יום טוב אז אומרת המשנה מוצא יוםטוב ראשון של החג בשמיני במוצאי שביעית ושינו במה של עץ בעזר והוא יושב עליה שנאמר מקב השנ במועד חזל הכנס סג מסג ננה לכהן גדול כהן גדול נותנה למלך והמלך עומד ומקבל קור יושב עומד ומקבל את

הספר תורה וקורא יושב אחר כ פס המלך עמד וקיבל וקרע עומד שבחו חכמים שהגיע לא תוכל לתת עליך איש נוכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתרי גריפס אחינו אתה אחינו אתה אחינו אתה וקורה מתחילת אלה הדברים עד שמ ושמ אהג היה מזרון של הורדוס אמא שלו לא אמרו רק לפייס אותו בדברים יש אומרים שהייתה מישראל ככה אומר רשי ברטנורה וקורא מתחנת אל הדברים עד שמע ושמע ישראל משם קבלת מלכות שמיים והיה עם שמוע עשר תעשר כתכ לעשר פרשת המלך שום תשים עליך מלך פרשת קללות

וברכות וקללות שבכן עד שגומר כל הפרשה ברכות שכהן גדול מברך אותם המלך מברך אותם אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העוון לא אומר מחילת העוון זה לא יום כיפור בסדר הגענו פרק שמיני היום אנחנו דף היומי דף פט פת זה לא בת אבל זה בט זה פת בט כן תעניות לא זה בד השם ישמרך יהי רצון ש ו לי ח אוך ברוך אתה אדוני קודש סיון עושה שמיים וארץ כן לפתוח דף פט אנחנו נתחיל דף פח עמוד ב נגיד לכם איפה שנייה אחת א א שור

במחובר מנלן למדנו אתמול רבי אבי אמר אדם בתלוש לא צריך קרה כי תבוא בקר רך מלא לכתף רחמנה לכול אחר כך הגמרא אומרת ור במחובר מנלן ‏men aaj זה בתחילת השורות הרחבות שורה ראשונה בסוף השורה ש במחובר מלן שור במחובר מבררת הגמרא שור יכול לאכול במחובר הוא עובד שמה השור אכים הולך איתו ויש פירות מחוברים שיכול לאכול במחובר מנלן אסור לחסום אותו את השור מלאכול אסור תחסום לו את הפה אתה הולך איתו לחרוש לסדר כמה עניינים הולך בדרך רוצה לאכול במחובר מנלן שאסור לחסום אותו לא

מצאנו מפורש כתוב לא תחור שור בדישו זה תלוש אבל במחובר שלא תחסום שור מןן כלו חומר מאדם ומה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר רי אדם אסור לו לאכול בתלוש כלו דווקא במה הוא אוכל למדנו את זה במשנה דווקא מותר לאכול ו במחובר אבל בסוף שהוא אומר לו אל כך אל תיתן תן לכלו של בעל הבית אז הוא לא אוכל במה אדם כ החומר מדם מה אדם ש אוכל בתלוש שהוא עוסק בתלוש למשל הוא מסדר את הפירות תלושים כבר אסור לו לאכול בכל זאת אוכל במחובר

שור ש אוכל בתלוש אין לו דין שאוכל במחובר שכן אדם לא אוכל במחובר בכול ז תאכל בתלוש שור שאוכל בתלוש אנודי שאוכל במחובר לא תחזור שור בדישו מה לא פורח את לאדם שכן אתה מצווה להחיותו לכן אחיך עמך אתה מצווה לכן מותר לאכול במחול תומר בשור שיי את מצווה להחיותו מה אם אתה רואה שור אינו מה לאכול אתה מצווה ללכת לו לאכול הגמר שואלת וישור מצווה להחיותו בקל וחומר כן אולי שוב מצווה להחיותו למה מקל וחומר ומ אדם ש אתה מצווה על חסימתו אתה מצווה להחיותו

אתה לא מצווה לחסום אותו בלב לא תחסום שור בדישו אתה מצווה להחיותו שור שאתה מצווה על חסימתו שלא לחסום לו את פיו אן הדין שאתה מצווה גם ל או המכר חי אחיך ם אחיך ולא שור אחיך אתה מצווה אבל שור לא שו מה תעשה לו חי לדאוג לו מה למה תתן לו חושש שפזית ראית אז הוא אומר לך הגמרא אומרת ור בר מנלן מאיפה אני לומד שאסור לחסום אותו מלאכול שור ב מחוב אמר כרא רעכ רעכ רעכ שתי פעמים אמנו עניין לאדם במחובר ננו עניין לשור

בתלוש כתוב בתורה כי תבוא בקמת רעך קטפת מלילות בידיך בחרמש ו תניף על כמת רעך אז אתה רואה פטור פעמיים רעך אחד מיותר אם אין עניין לאדם במחובר די לכתוב פעם אחת רעך לא צריך פעמיים אמ אנו עניין אדם במחובר תנו עניין לשור במחובר אשי אומר ד מחד מניו נפחם לא צריך פעמיים אז מאיפה לומדים את זה מהרך שיש מיותר באדם רבינ אמר לא אדם בתלוש ולא שר במחובר צריכ כראה אדם בטלוי שיכול שאסור לו לאכול שו מחובר מותר לו לאכול כתיב ללא תסור שום בדישו

מכדי כל מיני איתנו בחסימה כיוון שכתוב מחר וכתוב שור זה לא רק שור זה כל הבהמות בכלל איסור חסימה תראה רשי אומר כלומר על כוחך שור לל דוקה יכול שר בהמות איתנו בתורת סימן ש שור משבת בפסוק בפרק שור שנגע את הפרה לגבי שבת כתיב יכול באמתך כדור לו לאו דוקה למה תכתב רחמנא לכתוב לא דוש בחסימה אז זה שאומר מכדי כל מ איתנו בחסימה למה דלפין שור שור משבת כל הבהמות בכלל אסור חסימה למדנו את זה שור שור משבת שכל הבהמות אסורות בו במלכה אז

גם לא תעשה כל מנכה שורך וחמורך וכל בהמתך אז כמו בשור לא תעשה מלאכה זה שורך וחמורך וכל בהמתך גם בחסימה שורך וחמורך וכל בהמתך כי לומדים את זה משבת אז אם ככה לכתוב רחמנא לא תדו בחסימה למה צריך לכתוב שור יגיד לא תדו בחסימה כל הבהמות כל החיות אז כולם יהיו בכלל איסור חסימה שור דכתב רחמנא למלי אתה יודע למה אלא לקוש חוסם לנחס להקיש אדם לשור ונחסם לחוסם ושור לאדם לעניין אחילה בשעת מנכה מה חוסם אוכל במחובר אדם פועל אוכל במחובר גם נחסם אוכל

במחובר שו אוכל ומה נחסם אוכל בתלוש אף חוסה פועל אוכל בתלוש אבל נין החסימה עצמה לא מקישים באדם אי לא לוקח חסימה תנו רבנן הנה רשי אומר קושה חוסם נחסם אדם לשור ושור לאדם עניין אכילת פועלים ת גבר מלאכה זוהי שעת גומרו תנו רבנן דש כתוב בתורה לא תעשו משור בדישו דיש מה דיש מיוחד דבר שגדול קרקע ופועל אוכל בו אף כל שגדולי קרקע פועל אוכל בו דד שדבר שגודל קרקע בשעת גמר מלאכה הוא פועל אוכל בו ראשי גורס בשעת גמר מנחה נכון הנה זוי שעת

גומרו ופועל אוכל בו שכל המלאכות שנעשות בשעת הקצירה עד המלוח נקראות שעת גרמ מלכה למה אמרנו הוא חוסם נחסם ונחסם לחוסם פועל אוכל בו אב כל שגדולי קרקע פועל אוכל בו יצא החולב ו מחבץ מה זה מחבץ מוציא את החמאה מהחלב זה נקרא מחבץ וה מגבן מגבן זה עושה גבינה שאין גידולי קרקע אם לא גידולי קרקע ואותם פועל לא יכול לאכול ר גידולי קרקע אוכל הם לא גידולי קרקע אז הגמרא אומרת הגמרא שואלת עכשיו יצא ה מגבן שלו דש מה דש קרקע אף כל גידול הקרקע

מפה תלמד דיש הזה שהחולה והמחבת והמגבלות בו הגמרא שואלת למה ני למה אתה צריך ללמוד מדש כבר מכי תבוא בקרם רעך נפקה לומדים את זה מכית בוא בקרם רעך ושמה למדנו כבר ביארנו למעלה כבר שמשם לומדים שיצא דווקא דבר שמחובר לקרקע יצא חולה מחבץ של לאזה מקמה יש גם מקמה בהתחלה ככה הגמרא למדה הצטרך כתב כמה לרבות כל בעלי קומה לרבות גנו כמה ש הייתי אומר צק ך מ כתיב כמה שמה כתוב כי תבוא בקמ כתבת מלות חמש ניף על קמת רעך אז הייתי אומר כל

בעלי קומה גם בהמה היא בעלי חיים הם בעלי קומה אומר ראית גם כל בעלי כומה לרבות נ כן לרבות ז גם זה לרבות כי תבוא בקרך נפקה צריך למה ליכי תבוא בקרך נפקה לרבות כל בעמה לרבות גדולי קרקע ננו הייתי אומר גם תרבה כל בעלי קרקע גם בעלי חיים אז גם את את הגבן הייתי לוקח ואת החל וכולי כמה שמעל לא דיש שדווקא גידול הקרקע כן מהדי יש דבר שמיוחד שהוא גדל קרקה אב כ גדולי קרקה יצא החולה מחבץ נו גדולי קרקע תניה ידך דש עוד

דרשה בסדר מאיר אתה איתי יופי תני אידך דש איי איי א א א אי אתה יודע די זה אותיות שדי דיש מיוחד בדבר שגד דבר דבר מה דש מיוחד דבר שבשעת גמר מלכה פועל אוכל בו כל המלכות משעת קצירה ועצת מרוח משעת גמר מלאכה אמרנו למעלה מדי דבר מיוחד שבשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אוי אוי אוי יצא המנקז בשומ בבצלים עוקר מביניהם את ה מה שלא יפה בשום ובצל שכשזה מחובר לקרקע שאלה ש הטובים יגדלו יפה שהם לא הם לא המקולקלים לא יסחבו את כוח

הקרקע שהי כן מדלל כן המנקה בשמים בבצלים שחוקר מביניהם את אמרנו אתה שהם לא יפים הועיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהם זה לא גמר מלאכה זה באמצע העבודה עדיין אז פועל לא יכול לאכול בהם אז לכן מפה אתה לומד מה דיוח דבר שבגר מך פועל אוכל בו כל דבר שבג נח פועל אוכל בו יצא מנקש פועל לא אוכל בהם אז אומר למה אני למה אני צריך את הדש את זה מק כלו תתן פקה משמה אני לומד ש שהפועל אוכל רק בזמן שנותן לקלו של

בעל הבית לה צריכה ארגב דשלי ט בבני למה צריך דש אפילו שהוא מוציא אישומים צנים קטנים שלא יגדל עוד מוציא אותם כדי שיהיה מקום נשאר לשאר לגדל אותם ואותם שעקר נותם לכלם של בעל הבית אלה קטנים נותן לכלם של בעל הבית אז ממילא אתה לא יכול למד מהפסוק וכן אך לא תיתן כי אלה אתה כן נותן כלב של בעל הבית בכל מקום זה לא נחשב גמר מנחה שפועל אוכל בו למה כל עיקר הכוונה שלו בעקירה זה לא בשביל לתת קר של בעל הבית כל עיקר הכוונה

בשביל שאלה יגדלו יפה שאר השומים והבצלים יגדלו ישמינו טוב יכלו טוב שיהיה להם מה לאכול בשום לא יהיה איך ישימו את זה בצ'ולנט של שבת הם לוקחים ם מים תניה אידך אבל היום כשיוצא השום הקטן לפני שהוא גודל אנשים אוכלים אותו כמו בצל קטן כן זה מאוד בריא הם הם שום קטן אוכלים אותו זה התוניסאים אני לא יודע אם יודעים מה זה אבל התימני ק הם יודעים לא הם אני ראיתי יום אחד את תימנים אני רואה כמו בצל הם אוכלים קטן תשו כן אותם מה זה

אומר זה שום שעכשיו גדל מתחיל לגדול כן הם לוקחים את זה הם אוכלים אותו אני ראיתי כ כן הוא כן הוא צבע סגול משהו הוא קטן קטן תניה דך לעומת זה יש שום שמביאים אותו מערי פרס משמה מאספן זה נקרא שום עג'מי הוא גדול מכיר את זה נושים אותו חמוצים יב כן מביאים אותו בשוק פרוס יבש שום עג'ם אנחנו אומרים כן שום עג'ם כן כן כן כן עוד תן הדך אין בעיה נכון של גילוי של שאין בעיה כל העולם אוכל את זה בן אש חי מסיר

מסיר אני לא יודע דךד עוד דרשה מה דש מיוחד דבר שוג מלאכתו למעשר כל המלאכות שנעשות בשת קצירה זה בשעה שעדיין לא חיב פירות במעשר לא נגמר פועל אוכל בו אכל ש נגמר מלכתו למעשר בואל אוכל בו ככה למדנו גם במשנה יצא הבודד בתמרים בגור גורות זה כבר הוא עשה כמו שעושים זה התמרים במעגל איך נקרא כן זהוא מדביק אותם ב כן גולי דבנה הבודד בתמרים מפריד במגרפה הם נדבקו מדבקים אותם זה בזה עכשיו הוא מפריד אותם ברגע שהם דבוקים הם חייבים במעשר עכשיו מפרד אותם

מבודל בתמרים ובורגר אוי נגמרה מנחתו למעשר שהוא דבך אותם זה בזה ג מתו מעשר אין פה איל אוכל פה אז לכן לא יכול כבר נגרה מנחתו למעשר עכשיו אתה מפריד אסור והתניה הבוד בתמרים גורגור פועל אוכל בו כלומר מה אתה לומד מדש מה דיש מיוחד שלא נגמר מלכתו למעשר אב כל שנגמר מכתו למעשר יצא הבודה בתמרים בגגות מקשה לו אה ראיתי מקום אחר הבוד בתמרים בגגות פועל אוכל בו בתוך נה כי תניה היא בתולנ בתוח לנה כן זה תמרים רעים לא מתבשלים באילן מה עושים להם

עושים להם כלים כאלה קופסאות מקפות תמרים זה נקרא חולות והם מתחממים שם מתבשלים ואז מפרידים אותם למה הם שמה בחולות הם מתבשלים והם נדבקים ואז אתה מפריד אותם זה לא נגמר ממלכתם למעשה לו זה הוא שם אותם שם רק להתחמם שיהיה שיהיה תמר שיהיה טוב ככה היה הסדר כן לא לא זה לא קשור לזה לא זה טוב זה טוב זה צריך רק אם מ רוצה למה יש לו היום חוצה של דקה של כדאי תשאיר את הזקן גם כן זה יגן על עלי חיים בשמש עוד דווקא

מתאים לך מר נעשה לך צרפתי תניה אדך דש מה דיש במיוחד דבר שוג מנתו חלה הוא פועל אוכל בו אף כל דבר ש נגמר מכתו לחלה פועל אוכל בו את ר אם לא נגמר מכתו לחלה פועל אוכל בו בנוסף לתרומות ומעשרות צריך להפריש מהתבואה שצריך להפריש מהתבואה צריך להפריש גם חלה אז חלה מתי החיוב שלה דווקא כשהוא שם את המים בתוך הקמח מגלגל מתערבב יפה אז נעשה גוף אחד אז היה בחלה אז לכן ה אומר לך מה דש מיוחד דבר ש נגמ מלכתו לחלה פועל אוכל

בו א גוד נגמ מכתו לחלה פועל אוכל בו יצא מה אדם אוכל זפקה של החיטה מה יצא אבל אתה יודע שיש דבר כזה כן קמח הקמח אני ראיתי הפרסים הם מערבבים בו טיפת שמן וסוכר ועוד איזה משהו וזה נחרה אצלהם חלווה נכון או לא כ הוא גיד כןלא לא אני הייתי רואה ככה ביזדים היו עושים הייתם היו נותנים לך ביד קמח אני אומר לו מה זה אומר תטעם זה נקרא חלבה דש שב ש שו דש מה דש מיוחד דבר שנג מנתו לחלה פועל אוכ ב כל

דבר ש נגמ מ חל פועל אוכל בו יצא הלש וה מקט והאופה ש שנגמרה מלאכתה נחלה ואין פועל אוכל בו משלה שת עיסה זה פועל שעושה חלות לש מכתף עופה מה שואלת מה צריך ללמד לי את זה מדש וא לא נגמרה מלכתו למעשר רוח כרי אז הפועל לא אוכל נגמ מלכתו למעשר אז לא יכול לאכול עוד לפני התחינה שזה היה חיטים כבר אי אפשר לאכול להקשה בחוץ לארץ קינן דק מעשר שמה אין מעשות לכן יש חלה אבל אין מעשר יחי חלה נמלקה גם אין חלה בחוץ

לארץ ר אין רק מדרבנן יש אלל עולם בארץ הביתה עוסקת בארץ ולא קשה אז תקשה לי ברתות בשבע שיבשו ובשבע שחילקו כל השנים האלה 14 שנה שכבשו בחוד המו שבע שכבשו ושבע שחילקו חייבו בחלה ולא התחייבו במעשה למה כתוב בבואכם נכון חלה כתוב בתורה בבואכם לא נאמר כי תבוא אל הארץ משמע מיד בכניסתם תחבו בחלה במעשר כתוב אשר תעשר את כל זבע זרך וחתה לפני השם אלוהיך מקום אש יבחר לשכן שמו שם אז עד שלא נבחרה שיו להיות שם משכן השם לא יתחייבו במעשה אבל בזה

כתוב בבואכם כבר התחייבו בחלה אז אבל ב בעשר לא התחייבו עד שיהיה משכן השם רשי לא אומר דכתיב בבואכם אל הארץ שנה כתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה שנאמר בהן כי תבוא וכאן נאמר בבואכם שנכנסו לארץ חו בחלה אבל במעשה חייבו אלא לאחר ירושה בישיבה כתיב עשר עשר כתיב בטרה כל מקום במקום אשר יבחר השם אליך נבחר רשי לא לא נתחייבו ויה וכולי 14 שנה בסדר א הגמ אומרת מקשה מידי מעשר גרים שפועל לא יאכל גמר מלאכה מידי כג מעשר גרים גמר מלכה גרים שפועל ו

אכן אז גם אם אין חיו מעשר היה כבר גמר מלאכה נכון זה לא חיב במעשר אבל היה גמר מלאכה או לא היה גמר מלכה היה אלא אמר רבינא כרוך נה ביחד ברתה אחד דש מה דשח דבר שנג מו למעשר ונחלה שהם דברים השייכים בתבואה הוא פועל אוכל בו אב כל שנג מנתו למעשר בנחלה פועל אוכל בו כלומר כשר בחלה כל זמן שנג מנחתו לחלה פועל אוכל בו זה רבעיה להוא פועל מה הוא שיבה באור ויאכל מהווה כענבים מדבר אחר או לא זה זה התוניסאים הם אוהבים

כן להבהב את החיטה את הגרעינים את הפירות להב באור למתק אותם יותר ואז הם יכולים לאכול יותר עכשיו הוא רוצה לאכול אם הוא יאכל מעט אם יאכל כמות שהוא יאכל מעט אם הוא יהבהב באור יכול לאכול כמות יפה מותר או לא מהווה כענבים בדבר אחר שזה נאסר אמרנו אסור אדם פועל יכול לאכול ענבים אבל לא נשים אותו במלח או באיזה דבר שתקן אותם שיכול לאכול הרבה או לא אז אין לו להבהב או מותר לו להבהב בוא נראה ע שמה רשי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי

שלא יאכלו ענבים הרבה לפני שהם באים יש לך איזה יין אתה לא רוצה להתפטר מהין הזה בואו פועלים יקרים תברכו הגפן אתה מבין ואז הם שותים ככה שבעים מהיין מה זה להבהב באור להביר את זה על האש כן קצת על המחבת בלחם וקלי וכרמן כן את שמה רשא בעל הבית להשקות פעלים יין כדי שכלו הנב מרבה שאם פועלים לטבל פתם בציר של דגים כדי שלא יאכלו ענבים הרבה כדי שיאכלו ענבים הרבה רשעים פועלים לב פיטם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה למה הם לא אוכלים את הענבים

עעם דבר אחר אז אותו דבר יהיה מותר לבב אותם בעו לא שבע אדם שבע שתה יין משביע כבר אין לו חשק כל כך על ענבים אבל איפ שד הגמרא דוחה ור גבר לא ק בען ודי שזה לא נעשה זה לא בכלל נב דבר אחר כי כם בעיה לשורי פירה על ידי הבהוב זה אנחנו רוצים לדעת זה דומה לענבים ודבר אחר מה הנה רשי אומר שוא גברה לאכין עצמו כילה מרובה לא מעיין שהרי לא עשרה עליו תורה והי לוק ענבים מדבר אחר דמה דעתם גבי ענבים אר

שורי פירה הו תשמע פועלים אוכלין ענבים בראשי אומנויות שלהם אתה יודע פועלים מה הם עושים הם פקחים הם נדו מיצחק בן טוב מה הם עושים מתאפקים לא לאכול לא לדבר וזה שצריך הם הם אוכלים אתה מבין מונעים את עצמם מלאכול בשרת הבציר עד שיגיעו אצ על הנבי בראשי שורות הקרם שמה יש הם גלויים הענבים זה לא מכסים אותם עוד שורה ועוד שורה הענבים גלויים לשמש השמש מכה עליהם ואז המים שבתוכם אלה שבחוץ המים שבתוכם הם מתאדים ואז זה מתוק לו זה יכול לאכול יותר ובלבד שלא

יהבב הו באור הנה מפורש אבל לא משמע טעם האיסור משום שהוא באור הרי זה כענבים מדבר אחר אז הנה אתה רואה זה אסור אומר לא אתה אתה יודע למה מה למה זה אסור משום ביטול מלאכה בזמן שהם מאוהבים אז א לא מטעם הנבי מדבר אחר שפוע נשר כן כי כי איך הדקה אשתו ובניו מה תבין מה הוא עושה הוא מביא את אשתו ובניו הוא עובד רגיל ואשתו וניו מבים לו זה המשפחה כולה עובדת בשביל שיהיה כן יש לנו פה זה אומן הוא יודע לעשות את עוד

מ תשמע לא יהבהב מתי הסתפרת לא לא הזקן עשית מתי היום אחרי התי יופי אולא שמה שלא עשית אתמול ל שמע אתה התלמיד של רבי יוסף אתה לא אמר אתה השמע לא יהבהב באור ויאכל אתה רואה אסור להבהב פירות באור ולאכול אני זוכר כשבע שוען איך הם היו רוצים לאכול היו לוקחים תפוח שמים אותו קצת על על המנהל לא היה להם בשר שמים תפוח היה כן היה נהיה טעים כן יכולים לאכול הרבה תפוח כזה ת שמה לא יהבהב בהו ויאכל ולא כמור באדמה ויאכל יחמם טומן

אותם באדמה בעפר חם גם כן נעשה יופי ולא יפריך על גבי סלה ויאכל ישפשף על גבי סלה ויאכל אבל מפריך על יד על יד אתה מבין משפשף את הפירות ביד מעביר מיד ליד כן ואוכל אבל בכל אופן אתה רואה שיש כתוב בבתה שלא יהבהב הנה אומר אתה משום ביטול מנחה עוד הפעם בזמן שמאול הכי נמ הסתברה זה הטעם האיסור שלא יאבה יסג דעת משום מתוקי פירה כמו ענבים מדבר אחר צלע מים ו מ מתוקי פירה איקה למה לא יפריך אלא ודאי זה משום ביטו מלאכה אומרת

לא אי אפשר דלא ממתיק פ אותה גם בסלע בטח אדם משפשף את זה בסלע זה מעט נהיה יותר טוב גם יד על יד ממתיק קצת אתה השמע פועלים שהיו עודרים בתאנים וגדר בתמרים ו בוצרים בענבים אתה יודע מהזה מה זה קורה בתאנים נקרא עודר לא בקרקע כוף עודרים בתאנים תמרים גד עידור וגדרה ובציר מסכה זה לשון נקיטה כל אחד במין שלו ורה נכון פה קורא לזה נכון זה ורה כנראה יש כזה ויש כזה הרי שהיה עודר עורה בתאנים גודרים בתמרים ו בוצרים בענבים ומוסכים בזיתים הרי

אוכלים פטורים ממעשר שהתורה זיקתה להם זה לא קישר מכח אבל בפיטם לא יכלו לא פטו בזה את הפת למה בזה אוכלים הרבה אלא אם כן נתל רשות מבעל הבית ולא יספו במלח ויאכל אתה רואה לא ישים את הפירות במלח אז אתה רואה המלח בטה לגבי הענבים כמו מהבהב באור בכל אופן ענבים דבר אחר אסור אומרת מלח דא כענבים מדבר אחר דמה גמרה דוחה צפיתה במלח למה שהמלח נוסף על הענבים אפילו שמפזר עליהם אז זה וודאי אבל אבהו זה מגוף הענבים לכן א אין רעיה מפיתה להבהוב

זה לא רעיה המלח נוסף על הענבים אבל הבהוב זה מגוף הענבים לכן אין ראיה מזה על זה מה מקשה ולא ספוות במלח ויאכל אמרנו ככה בברטה אומנ הסורר את הפועל לעדר לחפור לקשקש זה לכסות בעפר שורשים מגולים תחת הזתים הרי זה לא יאכל למה זה הפועל אוכל רק במחובר הקרקע זה בשעת שלא גמר מנכל לכן לא יכול לאכול כ לבצור בעל הבית צח אותו לבצור ענבים צי למסוק זתים ציו ללקט את הנושרים הרי זה אוכל ו פטור מעשר שהתורה זיקתה להם זה לא כשאר מכח שחיה

במעשר קסס קסס אחת אחת יאכל שתיים שתיים יחל אם בעל הבית אם הוא קצץ עם בעל הבית שוכל מפירותיו בשעה שהוא עובד זה כמו מכח שמחייב במעשר אם אוכל אחת אחת יאכל בלי לחסר למה כל פרי אחד לאחל עליו גורן לא חייב אבל שתיים שתיים לא יאכל ע בלי לעשר למה כבר שהוא מקבל שני פות חדיו אחזה שם גורן ו ומקח קובע למעשר עוד ממשיכה בריתה וסופת במלח ויאכל בעל הבית לא יכול לעכב אותו היה על מה זה חוזר סופט במל כן חכה לא גמר בל

רגע ושופט טובל כן ושופט במלח ויוכל אז הגמ היה על איזה חלק של הבריתה סופת במנה אם נ מהשפה אם נ מספה מהחידוש מהחיד שבר היתה ששופט במנה כן קצץ כל אכי בעל קצץ עם הפועל בעל הבית אמר לו אתה יכול לאכול מהפירות אני מסכים אז זה בו בתוך תשלום זה אז כל איך הד בעל איך שהוא רוצה שיאכל איזה צורה שיבחה אלא לו הרשע שלא קצצ וען בעל הבית אף על פי כן אתה רואה שמותר לספות במלח ולאכול וזה סותר את דברי הבריתה עש שאמרה

לא יעשה צ את הגמרא אמר הביה לא קשה כאן בארץ כאן בחוץ לארץ הנידון ש בריטון זה לא נוגע לדין היתר הפועל לאכול של בעל הבית חשבות אכילה על ידי ספטה במלח אם זה קובע למעשר או לא הבריתה הראשונה שאוסרת סבו במלח זה בארץ ישראל הבריתה השנייה שמתירה לסבות במלח זה בחוצה לארץ עכשיו הוא מבאר את זה בארץ חייב מעשות מדאורייתא כבע שפיתה במלח חיב במעשר אבל בחוץ לארץ שחיו במעש דרבנן לא קבע פיתה אין קביעות של בן חייב לעשה אמר רב מק מדי דץ קע

ספתה מדת בחוץ לארץ ק ספתה חי במעשה דרבנן מותר לך תחילה איך אפשר מותר לך תחילה ח ספתה אם בארץ השפיטה הזאת שבמילא זה קובע למעשר דאורייתא בחוץ לארץ הסיטה תקבע למעשר דרבנן אלא אמר רבא בין בארץ בין חוץ לארץ חדה כלא קצץ הפועל עם בעל הבית אם אוכל רק חדה חדה אם אוכל רק אחד חדה לא קבעה ספיה תרט עכשיו תרוץ אלה המרבה אלא המרבה בן בארץ בין מחוצה לארץ חדה אם אוכל אחת לא קבעה פיטה במלח במעשר וכה טרטה שתיים ע שפיתה במלח ח

במעשה קסס בין שפת פועל עם בעל הבית בין שפת במלח בנו שפת אחת אחת אוכל בלי לעצר שתיים שתיים לא יאכל לא קצץ ולא שפת את הפרות אוכל שתיים שתיים בלי לעשר פת אחת אחת אוכל שתיים שתיים לא יאכל עד שעשר ואף לגב ד נתן רשות מבעל הבית תביל למעשה וכמה אפילו שלקח רשות מבעל הבית לא יכול למה הבי מעשה בקו הספיט קו הספיט מנלן שזה נקרא גורן אמר מתנה ם עמיר גורנה ואין גורן בלא קפוס ואין קפוס פחות משתיים ככ אומר רשי תנו רבנן מחר

כן יש לנו הרבה עבודה היום יש מבחן של אתמול וצריך גם לשלם לכם על המבחן הקודם נכון בסדר מחר נעשה הגרלות פעמיים עכשיו מבחן ני נדר מחר אגיד ברוך הבא לרבי משה שהוא חזר מה ממירון כן אכתוב את השם בני ים אמר לך א' יצחק יש לך עת אה אולי אני אקנה לך כבר עתים זה צית שזה כן היה פה את הפרחים הכל בסדר אמר לחברו שמור לי היום פרתי ומחר אני אשמור לך והסכים האם הבה שומר חינם או שומר שכר מה דעתך ציון משה שומר

שכר ב ראובן אלבה לשמעון אל דולר ונתן שמעון משכון בשובי 500 דולר ועבד השעון אה זה היה משכון שעון האם שמעון נשאר חייב לראובן עד שאמר לו עבוד המשכון עבדו מעותי או שיאמר לו עבד המשכון עבדו מותך מחלוקת בין רב עקיב רבי עזר רבי עקיב עבד ה משכון רבי עקיבה אומר עבדו מותב חייב לשלם שכר פועל ליום בסתם ומנהג העיר פועל יומי מתחיל משבע בבוקר עד שש בצהריים בעל הבית רוצה שיעבדו שיעבוד אצלו הפועל מהבוקר עד הערב שנמר יצא לפעלו לעבודתו עד ערב מה הדין הכל

כמנהג המקום נכון הכל טו י מדוע יצאה תולעת מאזנו של רבי אלעזר אחר מיתתו שמחה על כבוד חכמים אבל לא מיחה מספיק היה צריך למחות יותר שמחה יפה יצחק אבא שרוצה המלמד לתת מקום מיוחד לבנו לתת עקב חריצותו וידיעותיו מהוא רוצה לתת לו מקום איזה קרקע אה ספסל מך נמ בגדנו שדיב להמנע מזה ומה הסיבה מי הם היו רבי רבי ורבי אלעזר שניהם הורידו אותם ספסלים הלו אותם ז ס לא כדאי לא כדאי הסב עין הרע גם שלא יבוא לידי גאוה צריך להות עני מדוה באו

על רבי ייסורים רבי סורים למה בעגל לי העגל היה קטן זה לא הולך עכשיו לשחיטה זה לא הולך לעבודה אומר לך לך לשחיטה לא לא חסד נכון בה שלנו זה הזה המרה לו היה לו צר איזה צער היית בחיים כיצד עשה בחיה שתקח תורה מישראל ופח שישה סדרים סדר למילה לילדים האלה בסדר לד ה עושה אותם קבוצות קבוצות הלך מעיר יר קודם עשה רשת כתוב שתי מילים עשק בזיכוי ה עשה עשה רשת עשה עשה רשת זיקו ופס תפס צבי וק מהעור שלו כן ח קשה 100

הלכות אנחנו הלכה ח מ הלכות סכך בשיפודן מ יש לך את ההלכות כך בשיפודן שהם פסולים לסכך בהם ום ם ארבעה אין כול בכל מהן ארבעה ואין מהן ארבעה במקום אחד אם כן פסולה ניח בין שיפו לשיפו כבנו שיפו ונתן שם סקח כשר פסול שאי אפשר לצמצם שמלא כל האויר מסכך כשר נמצא הפסול כלומר הסכך פסול מרובה על הכשר אבל אם ה עדיס ככה כשר מעט על הפסול נתן יותר או אם היה הפסול נתון שתי ונתנה כשר ערב או הבח כשר ז מתמלא כל האוויר מזכר

כשר ודווקא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה צריך להיות מן השיפוטים פחות משלושה במקום אחד הרב כן הרב טעם שב את הרגל ש מה החבר שלנו כ וואו זה פה רבנו תם שבת רגל ש מה שמו רבי שלמה בן סעדיה תם רבי שלמה בן סעדיה תם יהיה לו רפואה שלמה יצחק בן מרים גם יצחק בן מרים מהתו רים אותו עכשיו לרעננה שמה מגיב בכל זאת ש מקבל יותר תיקולים טובים זה לא שה בית ט אתה צריך להראות בבית שאתה למדת יפה קבל שמה גם כן בית המקורה

בנסרים שאיין עליהם מעזיבה כלומר אין תית משימים עליהם הוא בא הוא בא לי ירו לשם סוכה די בזה שיסיר ככל המסמרים לשם עשיית סוכה או שיתון מבין שני נסרים מה זה מסמרים האלה הנסר או המסמרים ארים שנמצאים על הגד שישי אות אין בו מעזיבה אבל יש עליו ואין בו טיח אבל יש עליו מסמרים המסמרים שעל הגד ישיב אותם שיכשיר אותם הסוקה באית המקורה בנסרים שאין עלהם מעזיבה בא לש די בזה שיסיר את כל המסמרים לשם אתה מבין לא צריך לנענע רק לוזה היה מחובר במסמר תוציא

את המסמר זה מראה סוה או שייטול א שיטול בוא תדרוש נו בסדר או שעיתון מבין שני נסרים אחד וייתן כח כשר במקומו וכולו כשרה וכולה כשלה אפילו הנשרים רחבים ארבעה ויש מי שומ צריך שיהיה נסרים שלא יהיו נסרים רחבים ארבעה יפה שרות מם המסמר יוציא מהש רחבים ארבעה פסולה כן י סוכה שאין לה גג כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין צריף עשה דופן עור ששמך ראש הדופן של סוכה לכותל עשה את הכל מדבר הכשר לסיכוך פסולה מה לא הבנתי עוד פעם סוכה שאין לה

גג ן ככה אין גג ואם היה לגג אפילו תפע או שהגביע הדופן סמוך לכותל מן הקרקע תפע הרי זו כשלה יש אומרים שתפ לא תהיה באוויר רק מדופן כך צריך שיהיה בשבעה פחים על שבעה פחים בגובה עשרה פחים גם צריך שד לפנות לאחר שהם גבוהים עשר עשויות בדבר שכים בהם סכך ואם כל הדפ ד שמכים בהם דפ שהוא מגביע את זה אז כאילו נצא פה דופן ישר וזה הופך להיות כ עקום יודע זה פטנט הגענו טר לב הרמבם כן עכשיו צריך להראות כל ניני שבועות כבר

עכשיו נשאר לנו טוב ימים היום אנחנו יט הרמבם פרק 11 יט איר דף קפ א לקחו את הים כן בשבת לקחו את הספרים זה למטה שמו שהיה לא לא צריך לקחת את זה בעצם היה חוברות תראה תפרש אחר כך תחפש תוציא לי גם כן ישעיה שיהיה לכולם ישעיה ותביא מהחנות תגיד להם לכולם לתת זה תביא ע 10 ספרים של שבועות בסדר או אולי יש לו מגילת רות לבד יש דבר כזה יותר טוב מגילת רבד אה בעצם אם יהיה ספר אז יהיה גם הלכות שם של שבועות

שאלה אם מ יצחק יהיה מוכן לשלם על כל הער האלה עוד אה אפשר לעשות את זה מאחר ההגרלה אתה שומע ספרים של שבועות כל אחד יקבל ישמור את זה פה חייב להשאיר את זה פה אחר כך יקח לבית למכור את הדמה אסור למכור את הדמי לעם הארץ או לשלוח לו ד מים בפני שהוא מסייע לזה לאכול דבר אסור לעם הארץ הוא לא מקפיד על זה אבל מוכר משלחין אותו לתלמידי החכמים שאין תלמיד חכם אוכל עד שייעשה או עד שיודיעו אדם נאמן שזה מעוצר ב כל המשפיעים

במידה קסע כגון סיטונות ו מוכרי תבואה מוכרים דרכם למכור במידה קסע משביעין זה מוכרין במידה גס כגו נסי טונות מוכרי תבואה מותרים למכור את הדמי השלח או פני שאין מוסיפין על המידה ינו חכמים שהיה לוקח או זה שנשלחו לו הוא מפריש מעשר דמ אבל המודדים במידה דקה וא והמוכר מסתכל וא מפריש ולא ימכור ולא ישלח אל מתוכן מרוויח ג כמה הא מידה קסה וש חצי שעה בלח מידה שה מחזקת שובי דינר מאותו דבר הלח ד ס זתים וענבים וקופות של רק אעל פי שהוא מוכן החסרה

מה זה החסרה במה לפי עומדן נכון לפי עומדן אסור למוכרן דמי ה אמר אמר אחד מהן בואו נתקן הפלות האלו בין שהיה מוכר בדקה וגסה מוכר מפריש תרומה ולוקח מפריש מעשר שני בדבר זה תנאי בידין הוא וואו חבר ועמ שר שוביהם עם הארץ יכול הוא לומר לו טול אתה חיטים שמקום פלוני ואני חיטים במקום פלוני אתה יין במקום פלוני אני יין במכור פלוני אבל לא אמר לו תולת חיתים בנים עונים תולת אתל בני תולת יבש שזה מוכר ד מ אסור אחד חכם מוכר דמים לא מוכרים

דמים מי שהיה נושא ירק מכבד עליו משאו ורצה להשליך ממנו על הדרך כדי להקל ממסעו לא השליך עד שייעשה רוצה לזרוק אותם יעני לשים אותם בצד אסור לבוא אנשים יכון תעשה תשליך כדי שלא תהיה תקלה לעמי ארץ אוכלים אותו כדמי חטא ה קח רק משוק ומשך א עלפי שלא שקל ולא מד נתן דמים חזיר לבעל החנות לא יחזיר עד שיער תראה מה זה פתאום נרנח לא רוצה תער תחזיר ט המוצא פירות בדרך מכניסים לבת פ מעשר שעדיין לא נקבו למעשר ו מחצים למקור בשוק הריו דמים

אצ דמים יופי נתנ לאוכל מנח צען לא ישותה צ שסר כדי שלא יהיה תקלה לאחרים ומתח ת שלא ידו הרי זה מותר לות צלו עד שירצה לאוכלן אול שחן א או למוכן יעשר אותן דמים י כ בת רק הנמצאת בגינה ה זו בטורה מדמ ש בעל הבית ה נמצאת בבית חייבת בכל מקום מותרת יב לאפ מעסת שהוא נותן לה כדי שלא יהיה תק לאחרים מסרת שהוא נותן ממנה פני שה חזו חליף של זה וזה אבל ותן לחמותו בין שנס בתה בן שס שכנתו תשי לבשל אין

חוש משום מעשה משום שביעית שא חשודה להחליף דברים אמרים בזמן שנתן לענ אבל אם לא נתן חושש משוח משום כם התה שמתה הפת יגמ ח עם עם הארץ הרי בחץ קטן ש שאין לו חשות להחליף א ו כן יכול לקחת את שלו הוליך חוים אנוכי הריין דמי שחפ בחיט שם הארץ כן מפחיד אצל עם הארץ הר בח קטן שחשות להחליף הפקדון יד אמר משתמש ענותו של חבר פי שחבר יוצא ונכנס ה זה מותר ואן חוש ש חליף ו המחי פצ כי ה פ של כי להחליף

הדון וך דינם אם היו פרות שעדיין לא נגמר מלכת ב ישראל אח ש ות כמו שבארנו ו פ שכים חי פ שךפ הגו יכך רא לי שמות פיש ספך אבלם מפקד חולים מתוכנים אי צריך להפריש כלום שפ הגוי פטו אם זה של גוי פטור שחף אז כמו שבנו בחות תרומה דגנך ולא דגן גוי זוה היום זה יום רב יט אנחנו בדף קוף צדק תיקון השישי דקנה דריך נקא ברב חסד זה פה זה הרחב הזה תכונה שס מרע לעלה לחיי מלמטה למעלה ח רבי גם רבי ע

אמרם לומדים לא רק שהיו לומדים מה זה התיקון והכל גם היו מתקנים את זה בעולמות אם זה ספירות אם זה מתקנים אותם מירים אותם כן בפרצוף העליון מושכים ם את השפע פתח ואמר וחסדי מתך לא ימוש חס עול רחמתי השד קשו סותרים זה את זה באמת הם לא קשים אומר חסד עליון תיח מתקים לעולם ת חסד ת חסד גס יש חסד ני יש חסד מבחוץ חסד גדמר דעתיק עתיקי זה עתיק עתיקי אריך כ רב וסת מסתר קר פאת הזקן לא בעבר שסטרה ג עתיק יומין לכן

אסור לגלח את הזקן יש בזה חסדים גבורים כך הוא אומר בלא צריך לאדם להשחית תיקון זה שהוא אחד מחמש פירות הסורות לשחיטה נש אחיזה ליך כו כלומר מה שכתוב להשחית אז זה דווקא בסכין אב אני מגלח כמו שאתה גוזר במספריים לא נורא כן מורנו בציון הוא לא היה רוצה ש יגלחו במכונת גילוח חזק ה רוצה שיהיה כצת קוץ ס חסד דשות לו בחיי גופה בחיי נשמתה זה חסד של אמת לא חסד תעשה עם הבן אדם בגופו גם חסד אבל לא אמת חסד שיוצאים לנשמה אתה מלמד

אותו תורה אתה מזכה אותו לך בדרך השם זה חסד של אמת זה חסד אמיתי כר כי חפץ חסד הוא ד קו שתיתא דקנה קרה דעתיק דעתיק עד כאן אמרנו תכו ש תום הקטורת ד שטרו אבנו לפניך את כור הסמים זמן שבית המקדש ק כשר סת אותם ד משכו משה קח לך סמים ש משמים נ ב ועשית אות ו רוקח בחי בחינ ך שמה קודש קודשים ת לכם נ לי ב בבוקר יום הכיפורים 11 סמנים היו ב ון הצור צפ אומר כיפת ש ש אין אדם למה

את הדבר הזה את העוה הז כתבם צם ורצ שלושה חלושה כים אג כפור זהבת כיקר זהבת עשה אותה ת כל כה אד אדוני ויאמר משה יאמר מש ויעמוד ב פתח ויאמר משה ך חסדך אים ויעמוד פנחס ו ד צ ג חים טובים שפע ברכה הצחה בכן יהי רצון