הדף היומי מסכת בבא מציעא דף פז-פח הרב בניהו שמואלי שליט"א הילולת רשב"י לג בעומר יח אייר תשפד

אתם יודעים פתו מכתו שי ישועות גדולות תהו א אלוהינו שיר אבותנו בניך את כתור הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נבי הר ככתוב בתורת ויאמר אדוני אל משה עליך הסמים סמים ויאמר אדוני את משהמ חן במ ויאמר אדוני אל משה קך סמים טמים ז ב ב [מוזיקה] ועשית אותה עניך ורצ ים שד ו צ ען עלי ת ן עלי ויקח במת ויאמר משה ואני א כימ וב ה נו י רצון פני כ בתי חיה רעה מן הארץ תעב בארצכם ור וגני

כן אז אנחנו בעזרת השם עושים את הפטום הקטורת שיהיה לכל השמות שבו לישיבה נפש סליחה פיטו נפש קודם כל ניתן צדקה רפואת מורבי רבי שלום אהרון בן החן שיעשה לו פדור נפש פידור נפש יהיה גם כן עבורו בעזרת השם עומי בת שבח י פה שלמה ושועה גדולה בכל חל עמו ישראל וכן מי שרוצה יכול לתת בשביל שנעשה פדון נפשת חן חזק בן משה יוסף ידע בן שרה רבקה בן סוע אני רואה הרבה פעמים את השם הזה את כל החיילים שלחמה שירה בת תמר תמר בת מסו

שלמה שלומי בן ג'ו יוסף בן תמר בתנין בת אנג'לה מיכאל בן רוני בן חנה מסכ מצוות בנים שכרים אסתר בתחו בוקס ואהרון בן מ סתי דניאל בן יונ דניאל בן יונה ו חנניה בן מסוד פה שלמה שלמה בן רחל מש יוחי בן ש משה יוחי בן שניש סים בן אסתר בן ח יולד בן אילה רבי אורי בן רחל שרה שרה בת נעומי אורה בת שנית ש שנית בת שמחה אליהו מכאל נריה בן חנ שו משה בן קד בן אלעזר בן יונ הקוד קמה אליהו בן יר

דוד בן סרית איך ייר דוד בן סרי יאיר דוד בן סרת אפרים מרדכי בן ציפורה שלמה בן רחל חנוך בן ודליה טובה חזר בתשובה שלמה אהרון בן אהרן בן אהרון בן הילה אינדה איך הילה אהרון בן הילה אינדה ה ליף בן יצחק בןצ בן חנה ורי בת ה אורי בת הביתן זה אביו בט אביו בט בת מנשה נתנן בן ח משה נתנן בן חן מנשה נתל נל בן רחל יעקב מאיר בן פנינה יעקב מאיר בן פנינה אריק ארין כורן בן נהיד אהרון בן שמחה ס תמה

ד מנ סף יוסף בן עזיז ודחיה בן נאה יואב בן הינו ובן תמר שילו בן רחל שילו בן רחל אינון בן רחל שאול ילדית בנימין בן תמר כן זה רפואת הקולים זה צ לרבי א יוף בן יוסף בן רצליה גיד בת חנה נים מסכרים מרדכי אליהו אנון בן שרה מרדכי' כןש ונן מתנ מכרכר ותן את זה ליהודה שישמור את זה לליל שישי גם זה יש ש ישועה גדולה לאנשים פואה שלמה ושועה גדולה רגע זה לא אמרתי אלון בן נשאל הישראל הזר בן אסתר כל השמות שש

כל השמות שיש פה כן זה עכשיו אנחנו נצייר למתוח למתוח את זה זה א' שלק אברהם אלקנה בן שלום מרדכי אברהם אלקנה בן שלום מרדכי זהד בן אלנה יצחק בן חנה דס בן אילנה דס בתנ דס בתמ בן רמוס בן רבק עמוס בן רבקה איך שמואל בן רחל באבור שמדפיס את ספר הזוהר שומע אתה תוותר לו מי זה עמוס חייב להדפיס ספר הזוהר שחשוב פה זה חל רשבי אשכנ רשבי אה אשכנ רשבי אשכנ רשבי חשו השם ישמרך י אברהם דוד בן שר הבל אהם דוד בן

שר הבלו ונ בן אנ כיונה בן אוסנת אוסנת בת שנה א שלום אהרון בן סנת שלמה בן נעומי יצחק בן נעמי יצחק בן נעומי יהודה בן נעומי ניר בן מזן איך יאיר בן מזן חים ב רל חיים בן יהודת ראובן בן רבקה שי בן ר איך ף בן דוד בן הסתר אורל בן מזל יוסף בן סמ יצחק חנה בטענו זה אמרתי לא זה לא אמרתי ה כמו זה הנה אתה רואה את זה שילדים ל ילדים לבת שלך זיו אה גו זיבו עוד לא התחתנה שרה שרה

בצליה בסביח שבח צחק בן ויקטוריה צחק בן וקטוריה ור ל ב כן כן תעזור לו דוד בן אסתר דוד בן א שי בן ר חל קצת ח לך שתיים נסה לחח בת יפה ופ אפן יעקב פה מכי משה ציון סיון משה בן נוסרת הבת שלו נאומי תהילה בת ירדנה מרדכי בןו אם מורדכי בן הומ יהודה בן אילנה זכן בעזרת השם גבריאל מאיר בן מרים גבריאל בן מר גבריאל צדי צדי גיאל בן תמר גבריאל בן ת רוני בן ננה כ זה הולך הנה עכשיו זה מתחיל להיות

מה מתנן בן יפה קפי גם מאיר בן גוני זיאד בן אסתר אחיך סי בן אסתר יפה בת מרגו רפאל בן בנ רפאל בן בנה בנה בת קרולינה משה אליה בן נעומי של בן עלי אופל שלמה בן עליזה בן סמח השמחה בת רחל מרס בת רחל מרסל שמחה יוסף חיים בן אור יוסף חיים בן הר ב ג בן גלי רבותי מתחילים ללמוד היום יום ראשון עופר בן טובה עופר בן טובה הלימוד היום להצלחת נציב ממלכת הרשבי להצלחת שוע בת גאולה גלית אישה בן שלונה דידיה דוד בן

שע וישי ה בת ש וישם וישי נשמת זת בת סולטן הרי ריאל קורן נשמת שמואל בן פלחה ואברהם איריס בת דוריס נשמת אברהם מרדכי תגיד אזה אח לא בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יח אייר תשפד הנה זכינו היום אנחנו שלושה או 30 יום לעומר שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים הרחמן יחזר לנו עבודת בית המקדש למקומם מהרם בימינו אמן יומה הד הלולה של התנה הנקי עיר בקדיש בשמ הנחית רבי שמעון בר יוחאי זכותו גן עלינו ועליכם ועל כל בית ישראל הנה זכינו זכות כזאת גדולה

איזה שבת המלכה וזרת אל פ שעתו ושבת בהר סיני וראינו איך רשבי קוראים אותותו סיני סיני לא נקרא הרי שב חמורה ואיך שהוא כשהיה מדבר כל העולמות היו שודים כל כל החכמים כל המלאכים כל נשמות הצדיקים כולם שותקים שומעים בדבריו כמו שהיה בהר סיני וגם כן הענוה שלו כמו סיני אז לכן זכה שהילדות תנתן סודות התורה אז בעזרת השם יתברך אתם יודעים היום יום לגמו יום קדוש כיום בריאת העולם ממש כי קודם הבריאה היה עניין אתם יודעים השבה ואז מניד התחיל התיקון גם אתה ביום שפסקו

למות תלמידי רבי עקיבא שזה כנגד השביה השבירה מיד התחיל התיקון לכן גדול היום הזה כיום שנבלו בו שמיים וארץ היום היה העולם שמם לא כתוב כך עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו בדרום משנאה להם ולכן קרבו את היום הזה יום שמחה ויום חשוב כיום בריאת העולם יום שנברא בעולם ביום זה שסמכו את רבי שמעון בר יוחאי לכן בראשית שזה בריאת העולם זה אור תורת רבי שמעון בר יוחאי על ידי התורה של רבי שמעון בר יוחאי בוראים עולמות לכן מרון זה כמתה הדר מטבען שהם בחינת התיקון

אז ביום הזה ניתן לבי רשות לקלות סודות התורה וזה נקרא תיקון העולם איך כתוב בדר שתר רבה תני אמר רבי שמעון חמ אמר רבי חד מאוחדים הזדרזו בתו כון בעיתה בחכמתה בשכלנו ידי ו לרבי שמעון רבי שמעון שהם באחדות אמר יםם שתגלה להם סודות התורה זה הסגולה הגדולה להבין את התורה הקדושה הלו משה זה הסגולה להבין את סודות התורה זה בשביל שאדם יהיה באחדות ככה זה זה נהיה אז הנה ברוך השם זכינו אתם יודעים כמה זה יום קדוש היום יום של עת רצון גדול שמתגלה בעולם

אז לכן כבר אתם יודעים ב ק בעומר של שנת 3000 תת ככ כלומר 900 ו20 שנה לבריאת העולם אז רעשו השמיים פלא פלאות ירדו כל צבאות מעלה למירון שמה ישב רבי שמעון והוא גילה את הסודות איזה איזה אש סביבה אותם ירד הקדוש ברוך הוא עם כל צבות מעלה ואז רבי שמעון המשיך והמשיך והמשיך והיום התארך לגלות כל סודות התורה ואז המיטה שלו אחרי שהוא גמר והכל מסר נשמותינו לבורא עולם המיטה שלו החלה לרחב באוויר כאשר אש גדולה מתלקחת סביבה החיו התלמידים ללבות את המיטה באיזה דמעות

כשבת קול מכרזת ואומרת עולו והתקשו התאספו להילולה לרבי שמעון יבוא שלום נוחל משכב אותם כשנכנס התן המערה אברו זה האיש מריש הארץ מרגיז במלאכות ואז כמה כתוב שמה כמה גזרות נתבטלו כמה גזרות נמתחו עד היום הזה ככה זה הולך היום הזה מתבטלים הרבה גזרות זה עת רצון אפשר לבקש מהקדוש ברוך הוא וא זה פלא פלאות אז לכן צריכים להתאזר חזק רק אני רוצה להזכיר לכם שלפני כמה שנים היה עץ אסון מרון היה צרה גדולה היה שם איזה יהודי אחד הוא היה ב הוא היה שוכ הוא

לקחו אותו לבית חולים והיה ממש נים ולא נים כלומר כמעט ברכה נשמתו בתחילה עטפו אותו כן עכשיו היה שמה יהודי שמחלק אוכל כשר קראו לו ישראל רוטנברג הוא אומר הגשתי לו מנת אוכל לכבוד שבת פטע הוא פותח את העיניים מי זה אברהם קרויס קראו לו הוא אומר אני רוצה אוכל בכשרות מהודרת יותר אז הוא עוצר ואומר לו באידיש ד לך שאני כבר הייתי למעלה בשמיים זה אברהם קרויס אומר לו אני הייתי כבר בשמיים והחזירו אותי למעלה למה למטה בחזרה בגלל שאני לא מדבר בתפילה ככה אמרו

לי ככה נה לי הפסק דין אחר מכן אברהם קוס פונן למתנדב אומר לו אם אפשר לנסות להביא לי בגדים לכבוד שבת הבגדים נקראו לי אחרי החייה שעשו על גופי יש לי קרוב משפחה במירון אולי אפשר בבקשה להביא בגידי שבת ממנו הוא היה בבית חולים בצפת אז ביקש המתנדב ישראל רוטנברג אמר לו כי היה שמח לנסות לעזור אך כל הכניסות למרות סגורות אבל בשעה 3 מתקשר מתנדב אברהם קרויץ ואומר לו כען נפתחו השערים אני נוסע להביא לך בגדי שבת אומר לו אני לא צריך אני נמצא כבר

במירון אני עולה את ההר של מירון אני כבר אני עושה את ה שבת אצל פלא פלאות אצל המשפחה במרון צועק המתנדב איך זה יכול להיות כמה שעות היית מוקדם מצב אנוש הית מודם לא היית בכלל בחיים אומר זה נשמע הגיוני אומר לו אתה מזומן לבוא לראות אותי כעת במרון אם אתה מתפלא על זה כבר אמרתי לך אני בגלל שאני לא מדבר בשעת התפילה נתנו לי את הכל מתנה מן השמיים כ מה זה יהודי לא מדבר בתפילה איך הקדוש ברוך הוא החייה אותו זה פלא הוא הולך

הולך במרון היה מותר ללך תוים אנחנו צריכים גם כן ללמוד מזה בעזרת השם נשתדל לא נדבר בתפילה בעיקר שהיום זה עת רצון גדול אז נשתדל בעזרת השם לעבוד את השם בכל ליבנו ובכל נפשנו ובכל עודנו בסדר אז הנה היום אתם יודעים אנחנו נלמד את וב משניות כדרכנו בקודש בעזרת השם היום מה המשניות של היום מסכת סוה אני חושב שאנחנו במסכת סה פרק שביעי משנה ד יש לך יכול להגיד לי איפה אנחנו בשבת למדנו ברכות וקללות כיצד חליצה כייצד אולי מקרא ביקורים כיצד א פרק ז משנה

ה ברכות וקללות כצד כיוון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גרז הר שבשומרון שמה הירים נמצאים בתחום שומרון שבצד שכם שצ מורא זה הסימנים שבאו לישראל שנאמר אלומה בעבר ירדן אחרי דרך השמש ולנו אומר ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד עלון מור לומדים מזה מהו מור אמור לענן אצל אברהם שכם אף אלון מורה אמור כאן זה שכם שישה שבטים עלו לראש ר גרזים שישה שבטים עלו לראש ר אבן כהנים והנביאים ואהרון עומדים למטה באמצע כהנים מחפים את אהרון ולביים את הכהנים כל ישראל מכאן

ומכאן שנאמר כל ישראל וזקני ווטרו ושופטי עומדים מזה ומזה אהרון הפכו פניהם כנגד אר גרזים פתחו וך איש אשר לא יעשה פס מסכה לו ואלו עונים אמן פניהם כלפי הר עבל הפכו פניהם כלפי הרבל פתחו בקללה ה שש פס סכה אל ל עונים אמן עד שגומרים ברכות וקללות אחר כך הבו אתנים בנו את המזבח ד בסי כתוב עלי כל דברי התורה ב0 לשון שנאמר ב הטב בריכת כהנים קצל שנה וואו במדינה אומרים אותה שלוש ברכות מפסיקים בפסוק פסוק אחר כך עונים הציבור אמן במקדש ברכה אחת

המקדש שומר את השם ככתבו במדינה בכינויו א'ד במדינה כהנים נושאים את ידהם כנגד פיהם במקדש על גבי רשם חוץ מכהן גדול שא מגביע את ידיו למעלה מנ הציץ רבי יהודה אומר אף כהן גדול מגבי דם למן מנצי שנאמר ויס עם ולכם כן אנחנו עוברים לדף יומי היום אנחנו בדף בז היום זה דף בח אבל אנחנו צריכים ללמוד של שבת דף פז אבל ביום שישי למדנו חצי דף אמרנו את העמוד הראשון של פז ולכן אנחנו נתחיל פז למטה במשנה פתחתם פז למטה במשנה עמוד א' כן למטה

במשנה שמה הגענו ביום שישי כ אני מקווה שצי מושה איתנו פה אה צדקה רבותיי צדקה אנחנו עושים כל יום שניים ואחד אז תיקח צ מש תיקח מאנשים כל אחד יתן שניים ואחד תן לו תן לו ואלו ואלו אוכלין מן התורה אלו פועלים שאוכלים ממה שעוסקים בו אצל בעל הבית מן התורה מותר להם לאכול מבעל הבית מהם העושה במחובר לקרקע מי שעוסק למשל בפירות בשקל בשקל מי שעושה בפירות שמחוברות לקרקע מתי הוא אוכל בשעת גמר מלאכה מתי דווקא כשהוא עוסק בשעת גמר מלאכה בפירות אז הוא יכול

לאכול אמן הלאה אז זהו אלה שוכרים העוסק במחובר הקרקר אבל בשעת גמר מלאכה רק אז הוא יכול לאכול בשעת תלישה זה אחד ומי בלוס מן הקרקע עד שלא נגמר מנחתו לוס מן הקרקע לאכות מפירות עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר כמו דישה זריעה עכשיו ובדבר שגידולו מן הארץ דווקא מתי יכולים לאכול הפועלים שעוסקים בדבר שגידולו מן הארץ אז ראינו אם כן שפועלים שעוסקים במחובר לקרקע אבל בזמן תלישה יכולים לאכול וכן בתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלכתו למעשה וכל זה דווקא בדבר שגדול מן הארץ אבל הם

רוצים לאכול ארוחת בוקר ג'יבן הם עושים גבינות לבן כל הדברים האלה לא זה הם לא יכולים לאכול ואלו שאין אוכלים ממה שעוסקים בעבודת בעל הבית מי הם העוסק העוסק במחובר קרקע בדבר שאין גמר מלכה הוא מסדר את את הקצים מסדר אותם חורש מעדר זה לא גמר מלאכה לא יכול לאכול הו בתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתו אמרנו זה מחייב במעשר לא יכול לאכול דבר דווקא בדבר שאיין גדולו מן הארץ שאז בדבר שאיין גדולו מן הארץ לא אוכל בכלל זה אלו שאוכלים ואלו שלא אוכלים עכשיו ראינו

גמרא מנ הנ מילה שפועל אוכל משל בעל הבית במחובר הקרקע מאיפה לומדים כתיב כי תבוא בחרם רעך ואכלת ענבים כנפשך סובך ואין כליך לא תיתן משמע שלא תיתן אן כליך אלא כליך לא תיתן רק כליו של בעל הבית מדובר בפועל שיורד קרם בשעת גמ מנחת גידול הפירות אז אתה יכול לאכול אבל לכלך לא תיתן רק לכלו של בעל הבית לקחת איתך בבית אתה לא יכול אפילו שיהיה פרסי שיהיה מה שיהיה לקחת בבית אי אפשר יכול לאכול במקום טוב אשכחן כרם כתוב בתורה כי תבוא בחרם ראך

ואכלת ענבים כנפשך סובך אבל כך לא תיתן אשכחן כרם כל מל מןלם כל כל משמשים אפרסקים פוזות גם ריילן מכרן מה כרן מיוחד דבר שגו קרקע בשעת גמן מלכה פועל אוכל בו כלומר בתלישה א כל דבר שגידולו קרקע פשת גר מלכה פועל אוכל בו ה אומרת אפשר ללמוד מכרן לי קרן שכן חייב עוללות לכן פועל אוכל בו אבל שתם פירות אין עוללות אומר לו גמרינן מקמה מצינו שפועל אוכל גם בכמה של חיטים נגיד וכמה גופם מנלן כתיב גם יש פסוק כי תבוא בקמת רעיך קטפת מלות

בידיך בידיך לעצמך וכתוב בהמשך רמש לא תניף על כמת לאך אז מדובר בפועל שורד השדה בשעת הנפת חרמש אז בשעת קצירה מה אז הד יכול לאכול אבל לא מה לקמה שכן חיבת בחלה לכן פועל אוכל הגמ אומרת וממ דע כמה ד מתחייב בחלי מי אמר זה חמשת מני דגן שחייבים בחלה דין מה כל כמה כנית וכולי כמה רחמנא שר פועל אוכל בה אומר לא זה רק חמשת מיני דגן הילדים שם זה רק כמה מי אמר אולי זה כל כמה מי אמר זה רק חמש ד גן

הגמר אומרת כתיב אך כתבו בקמ ך כתיב אתה בפסוק שעושה בספרת העומר בתת ברת העומר הב מן השעורים כוב בקמה תחיל לספור שבעה שבועות מה טם כמה מחבת בחלה פסוק עוסק בספירת העומר כמה שחב בחלה שעורים חמ בני גה אכמה כמה שכתוב בפועל שאוכל משל בעל הבית כמה שחייבת בחלה אז אם ככה יקנה מפח מ כמה שכן חייבת בחלה מי אמר להתיר לפ לאכול גם משאר המינים כמה תוכיח קרם יוכיח תגידי מה לקרם שכן חייב עולה כמה תוכיח שאין חייבת בעולות בכל זאת פועל אוכל א

חזר הדין לא רזה ק זה לא חיוב החלה א עוללות גורם את הדין שפועל יאכל צד שווה שבהן שכן דבר שגדולי קרקע שד גמ מלכה פועל אוכל בו אז ללכן אני גם אף אני אלמד לכל דבר שגד קרקע פשג מנכה פועל יכול לאכול בו אז זה צד שווה גם בכרם וגם בכמה מה שואלת מה צת השווה שבהן שכן יש בהם צד מזבח קרן מביאים מנו יין למזבח נסכים כמה מביאים סולת למנחות ת זית נגיד שגם יש ו צד שווה שפועל אוחד בו בצד מזבח שמבין לו

שמן מלחות מי אמר שאר גידולי קרקע שן בם צד מזבח וזית מהצד התה הוא גופי קרם זא עד צלה צדדית זית עומדת בצד הזית עצמו גם נקרא קרם איפה אני יודע דכתיב ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית אז גבי כרם אומרת התורה בפירוש שזה כרם שזי נלמד רק במ הצד אז לכן לגבי קרם אמ התורה בפירוש שפור לכן אז מדוע לקת ה מקשן שזי נלמד רק במ הצד אמר ר פפה כרם זית יקרה כרם סם מה לא יקרה לא קרם סתם זה רק ענבים אבל

אם אתה גם נכון גם זתים נקרא קרם אבל נקרא קרם זית לי קרם סתם לא נקרא בכל מקום קשיה מאיפה הוא נלמד שפועל אוחן בשאר בשאר הפירות בשאר גידולי הקרקע זה מדובר בקרן בקמה בזית אלא אמר שמואל אמר קרה אתה יודע מאיפה אני לומד שפועל באוכל בכל כתוב בתורה כי תבוא בקמת עך וכבת מלות בידך וחרמש לא תניף על קמת לאך זה לרבות כל בעלי חרמש קטנית קוצרים אותה על ידי חרמש חרמש מבעלי בשעת חרמש אכול ושלא בשעת חרמש לא תכול זה החרמש צריך דרשה אחרת

דווקא פועל שורה לעשות ג מנחה קצירה וכולי חרמש אז תאכל אבל שלא בשעת חרמש זה מיותר למה לרבות כל בעלי חרמש אשלום מחמש אתה יכול לאכול אומר ההוא אז מאיפה נלמד חרמש לרבות כל בעלי חרמש אומר ההוא מבא כליך לא תתן אבקה כתוב בתורה הדרשה שפועל אוכל רק בשעת קצירה כי כתוב בן כח לא ן א ק שלל הבית רמש ים לרב כ רמש ואלת תנח ד חרמש שקוצרים אותם ע ידי חרמש כגון קטנית ר במילת ש אכילת הפועל לא בת שלא קוצרים אותה על ידי

חרמש מוסך בסדים גודר בתמרים מןל אלא אמר רבי יצחק אמרק קמה לרבות כל בעלי קומה כל אלה שעומדים בקומה בארץ כל גדו קרקע מה שואלת במרת כמה כמה חה בחלה כבר דחתה הגמרא שלא לומדים למה מה נקמה שכן חייבת בחלה אבל שאר יוד קרקע לו אומר אני מלה מק מדינית חרמש לפני זה לפני שלמדנו חרמש לרבות כל בעלי החרמש אבל אשת דתי חרמש שדורשים חרמש תרבה כל בעלי החרמש אפילו כותני ואפ ארגב זה לא מחוה בחלה אז אומר הגמרא שואל אם ככה שלא לומדים מגזרה שבה

אז כמה למלי לרבות כל בעלי קמה זה בא לרבות ושתקן מחר מש ומכמה שפועל אוכל קרקע כי תב בכרם רעך למלי חשבתי לומדים מזה אמר למה התורה צריכה לכתוב כתבו בכרך ואכלת נבי כנפשך למה ך אמר לכות תכי תבוא נאמר כאן ביאה נאמר לא תבוא עליו השמש מה לא פועל בפועל הכתוב מדבר לא תבוא עליו השם איזה פועל אב כאן בפועל הכתוב מדבר לא כל אדם יכול לאכול כי תבוא ב בכרם רעך פתאום גם רבי עוז בא בכרם ענבים יכול לאכול הייתי חושב לא חביבי זה

לא כל אחד גם שיה סיון משה יכול לבוא לאכול אלא אם כן פועל פועל אמת שפעולתו אמת אז מה לנן בפעל כתוב מדבר אכ בפעל כתוב מדבר זה לא תבוא עליו השמש קר ך ולא בקרם כוי למה מה לומדים בקרם רך בקרם ך בקך לא תיתן ולא בקרם כותי כלומר אם אתה הולך לעבוד בקרם של ענבים של כוי אין בעיה תביא שנים תמלא זה מותר אניח למ דמר גז כותי אסור הנו צקל משרי פועל אלמ רגזת כותי מותר א שתגיד זה לה מותר פוע מבעיה שאסור

למלות את הסליים אז הגמרא אומרת גזל כוי מותר מוקים בקרם רח לא של קדש מהעת הקדש אסור ואכלת ולא מסס אל תמצו צת ין תזרוק את חרצנים ענבים ולא ענבים דבר אחר לא לא תפתח את התאבון של הענבים תביל את הענבים ואיזה משהו שהוא נאכל יותר כמו מלח או משהו כנפשך כנפש של בעל הבית כך נפשו של פועל כפי הדין שאוכל משל עצמו כך דין שאוכל משל בעל הבית מה נפשך אוכל ופטור כמו שאוכל אכילת ערי אז פטור משל עצמו אז אותו דבר פטור בשל בעל

הבית את נפשו אף נפשו של פועל אוכל ופטור מעשר לא צריך לעשר סוף עכ ולא אכילה גסה לא יותר מדי וכן ח לא תיתן בשעה שאתה נותן לחיו של בעל הבית אתה אוכל בשעה שאין אתה נותן לחניו של בעל הבית אין אתה אוכל אז ללמדנו מזה כל הפסוק דברים אחרים יופי אמר רבי ני אין ה תבד מתחייב במעשר עד שייראה פני הבית עכשיו זה הדף של היום אין התבן מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שיכנס דרך פתח הבית לא דרך גגות וכפיפות אפילו עשית אותו קרי

וערימה והכל מרחת אותו עדיין לא חייב במעשר צ תכניס אותו דרך הבית פתח הבית שנאמר בערתי הקודש מן הבית זה בפרשת ידוי מעשרות בשנה הרב בשנה הרביעית ובשנה השביעית מבארים את המעשרות אז כתוב מן הבית ורבי יוחנן אמר אפילו חצר קובעת למעשה לא דווקא בית שנאמר בשעריך ושבעו ונתתה ללים ונתתה ללבי ואכלו בשעריך ושבעו בשעה שנכנס לשערך ואף לשער החצר רבי יוחנן אמר כתיב מן הבית למה אומר חצר אמר לך חצר דו מיד דבית לא סתם חצר חצר כמו בית מה בית המשתמע חצר המשתפת אז

דווקא ה חצר המשתפת קובעת למעשר שואלת הגמרא ורבי נמה כתי בשעריך ההוא מבעלה דמעי לדרך שער דווקא שיכניס את פרותיו דרך שער לפוקה דרך גגות וכפיפות מש פרות דות פות דלא שהוא לא מלחה במעשה מתי חננה חוז שואל חנ בריתה למעלה כי נפשך כך נפשו של פועל מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור מד עסר מוכל ערי ה לוקח אחר מישהו אחר שהוא לא פועל חייב לעשר מ שדה ואיך אתה אמרת לי עד שיכניס לבני הבית מש אפילו בשדה אמר בפה אכה בתאנה

העומדת בגינה ונופל נותן לחצר קינן אומר הבריתה שמשמע שלוקח קונה חייב לעשר מדובר בתאנה שהיא עומדת עיקר האילן עומדת בגינה ונופ וחנה שתלו ממנה את הפירות נוטה לחצר סכינה א דמר זה רבי הני שסובר דווקא שיכנס לבית מתחיב במעשר ומדובר כשנופל נוטה לבית שתנים אלו רואות את פני החצר והבית מיד כ שתולשים ק תאנה וסת אומר שהרי אין מעשה נוהג מדאורייתא אלא בדגן אז כלומר לא צריך שפיר תאנה הזו יכנסו לחצר או לבית דווקא דך פתע אפילו אם גדלו מתחילה בבית או בפתע א זה כבר

בסדר י אחי בעל הבית נחיה במעשר למה נאמר נפשך אוכל וא פטור בעל הבית עיניו בתאנה דעתו על יקר התאנה שעומדת בחוץ לחצר לכן עד שהוא לא לוקח את כל הענן ה מכניסות לא גמר מלכה ולוקח עינה במקו הוא רוצה מה שהוא קונה הפירות שתלת זה כבר בתוך הבית ש שעשר אותם בעל הבית אינה במכחול אנחנו אמרנו כנפשך פועל פטור מלסר אין דינו לוקח שחייב לעשר המה אומרת לוקח מדאורייתא ממחי בל לעשר שקונה זה לא גדל בקרקע שלו ואתה לפני מה חרבו חנויות של של של

בתינו שלוש שנים קודם ירושלים למה אלה חרבו לשם מקום שמה חרבו החנויות בית אה בית בית הינו אומר בפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה מה דברי תורה היו מוצאים היתר מן התורה למה שחכמים מחמי לאסור שו אומרים עשר תהפוך דף ש משה בסדר עסר תעשר ואכלת ולא מוכר דווקא לא מוכר לאחרים לא ואין אוכל בעצמו הוא לא חייב לעשר אסר תעשר ואכלת ולא מוכר לאחרים אם לא אוכל בעצמו לא חייב לעשר תבעת זרך ולא ה לוקח אז אין לקח יו לעשר אלא מדרבנן אז הגמרא חוזרת

הגמרא חוזרת בה ואומרת אלא מדרבנן קמתה עלמה תבואת זרך בדר לוקח הגמר חוזרת בה אלא מדרבנן הוקר סמחת בעמה כלומר באמת מהתורה לוקח לא חייב לעשר מה שנדרש בבת כנפשך לפתור הפו מעשר זה רק הסמכתה ועלמה אלא כנפשך למ אתה נך ד תניה כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פען אם חסמת פטור מה נפשך אם חסמת עצמך מלאכול את הפירות בשעת מלאכה פטור מעליו שלא תחסום שור בדישו גם פועל חסמת אותו מלאכול הפלות בשעת מנחה פטור עליו שלא תחסום נ רק שור לא תחסום שור

דשו מתי מוזות רעה איזה הוא גרן למעשרות אתה אומר שאיין התבן מתחייב במעשר עד שר פני הבית רבי יניא ורבי יוחנן ככ אמרו או החצר ולה כתוב איזהו גורנלר של מיני פירות לשונים למה עשות בקישון דלועין מ שפסו ואמר סה מה זה יפסול פרקה שלהם הפרח שגדל בראשם דרכו פול בזמן שתולשים אותותו בתלוש מה שפסו אפילו בשדה ואז ח לא מ שפסו בבית למה אתה אמרת לי עד שרה פני הבית אומר לא זה תלש אותם הכניס לו בית ושמה קסו חי מי שפקס עד שפקס מבעלה

הלא כבר כניס לבית אז עד שפקס לא מי שפקס כלומר משמע מנסון זה כבר משפ קסור כבר למעשה בלי צורך נוסף להכנסות הבית אז אם לפי שאתה אומר קודם לכנסות בבית עד שפ קסו מעני אז ייה משמ שלא ד שסן בבית אלא צריך גם שפסו אומר לו תעד שפסו עד גמר פס עד שהוסר מהם ג פקוס כמה שמע מ שפסו מכו פקוס שהתחיל כבר תייבש פה גמרנו ז דרב נחמן גורנו למעשר מה שאמר ר ברתה גורנו למעשר לחייב עלי משום טבן בשתי גמר מלאכתן גורנו למעשר

גמר מלאכתן באיזה הוג מנרת מלכת הכנסתן מהלב הכנסתן כלומר מה זה הכנסתן זה לא להכניס הכנסתן זה אספתם מכנס אותן למקום אחד מהל הכנסתן אפילו בשדה במקום אחד לא הכנסתן לבית זה גמן אמרתן תמה כי כמה רבי ני שת שהת לא מתח במסכת שרי פני הבית בזיתים ענבים דנ בני גורני הוא אבל חטים שעורים גורם בד תיב בזה לא זה אם עשה גורן חייב במעשרות אז כחן אדם במחובר שפועל אוכל ש בעל הבית ומחובר לקרקע ושור בתלוש שכ לא ת ששור בדישו אדם בתלוש מנלן שיכול

לאכול כחומר משור מה שור ש אוכל במחובר אוכל בתלוש אדם שאוכל במחובר דן שכל בתלוש לא ת בורכת מה לשאול שכן אתה מצוה על חסימתו לכן מותר לו לאכול בתלוש תאמר באדם ש אתה מצווה על חסימתו אמרנו אדם לא חייב לחסום לו את הפה הגמרה שואלת והיה אדם מצווה על חסימתו גם על חסימתו של בעל הבית בעל הבית מצווה לחסום פה של פועל שלא לחסום בקל וחומר ומ שושי אתה מצווה להחיותו אתה מצווה על חסימתו אדם שאתה מצווה להחיותו דן שאתה מצווה על חסימתו את חייב

להחיות אותו המקרה כנפשך כנפשו של פועל נפשו אם חסמת פטור אף פועל כמו אדם פרטי לעצמו זה שלו חזרת פטור אף פען פסו לאדם בתלוש מנן אמר קר כמה כמה שתי פעמים ני ענין אדם מחובר ענין לאדם בתלוש רבי אמי אמר אי אי אי א רבי אמי אמר אדם בת לא צריך קרע כתיב כי תבוא בכ רך זקנן שזכרו לכתף החברים שלו בוצרים והוא לוקח את העלמים בצולות למה רחמנה לכול אמרנו עד כאן למה הקהל עייפים כן אנחנו עכשיו בהלכות אני חושב שאנחנו בסימן תרנה סוכה

שחמת מרובה מצילתה בהלכה ו תר אנחנו הלכה בא כן לפתוח טרלה הלכה ו בירושלים צריך לדעת שהחליפו את החלק של ההלכות איך מד ד היה כיסוי דק מאוד כלומר אמרנו שלעשות כיסוי וי לא עוה כמו תקר שז כך צריך לראות כוכבים דווקא אני אוהב לעשות טוב טוב שלא יכנס לי שמש היה כיסוי דק מאוד שיש בו אוויר הרבה אלא שאין שלושה פעים במקום אחד בן הכל צידת מרובה מעמת קשרה ה היה אזכר מדובלל והוא הסיקור שיהיה מקצתו למעלה מקצתו למטה כשר בלבד שלא יהיה בין העולה

והיורד שלושה טפחים כן לא משנה מה זה דובל אחד למעלה אחד למטה אבל שלא יהיה שלושה טפחים בין לבין כן בגובה בגובה ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר אף על פי שהוא גבוה משלושה טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה שיורד והוא שיהיה מכון כנגד צפת היורד יפה זה אפשר דהיינו שיש ב אויר שבין העתון טפח שרוי להוריד עיינין כשרה אפילו חמתה מרובה א שיצא מרובה כשהחמה באמצע הרקיעה וואו קנים ה יוצאים מאחורי הסוכה כגון שאחורי דופן אמצעי בוטים קנים מנסה כך

ויש בהם הכשר סוכה צילתה ורמ מחבת שלוש דפנות כשלה פי שהדופן האמצעי לא נעשה בשבילם אלא בשביל הקר הסוכה שהוא לפנים ממנו כשלה הגענו ז הרמבם היום זה פרק עשירי קודש ק ע ח אצלי המקבל עליו להיות נאמן על המעשרות לו פירותיו דמים צריך לעשר את שהוא אוכל בעת שהוא מוכר בעת שהוא לוקח קונה ואם מתארח אצל עם הארץ צריך שקבל עליו דברים אלו ברבים כשיבואו עדים נאמנים שקבל דברים אלו ברבים והוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן פותו ומר מעושרים ב כ כל תלמיד חכמים

נאמן לעולם ואין ו צריך בדקה אחרו בני בני ביתו עבדה ואשתו של תלמיד חכם הרי אין כתלמיד חכם נאמנים תלמיד חכם שמת והניח פירות אפילו באותו היום כ נסן הרין בחזקת מתוק אין דבר כזה שיעזוב ל מתוכן בת מארץ או אשתו שניסית לחבר ועבדו שנמכר לחבר צריכים לקבל עליהם בתחילה ובת חברו אשתו שנישאת לעם הארץ ועבדות שנמכר לעם הארץ הרלו בחזקת נאמנים בחזקתם ונאמנים עד שיחשדו בנו עבדו של חבר שהיו למדים צל אמר צריכים לקבל נו עבדו של עם הארץ שהיו למדים צל חבר כל זמן

ש צר חבר הרין כחבר צו הרי כעם הארץ תראה כמה זה תלוי החברה שעדיין נמצא בה מי שנו נאמן ויה אחד מבניו ו מעבדיו נאמן אחד ממשפחתו לוכ ממנו ואוכלין על פינו חשש לדבר ה היה הוא נאמר ואשתו אינה נאמנת לוקחים ממנו ואין מרכן אצלו את אשתו נאמנת והוא אי נאמן מרכין אצלו ולא לוקחים ממנו וא מרה למי שאשתו נאמנת ורנו נאמן אי א השם יצילנו לא ישמש חבר לא במשתה עם הארץ ולא בסעודתו אלא אם כן היה הכל מוסר מתוכן תחת ידו פי כך הרורה

חבר משמש במשתה עם הארץ לא בסעודתו הרי הכל בחזקת מוסר ו מסימה הארץ אין הסעודה בחזקת מוסרת שמ חבר תשי בליבו הוא סומך ז כשם שאדם סועד אצל המרץ וסומך על תנאו כך הוא צריך להיות מתנא על בנו ואפילו היה בנו במקום אחר אבל אינו צריך להיות מתנה על אחר חוץ מבנו ואפילו היה עמו במשתה בן חבר שים במס במשתה עמה במשתה הארץ אין הסעודה בחזקת עוסר את שמ אבי תנ עליו חטא אמר את שנתן מעל החבר ואמר לו קח לי אגודת ירק או גלוסקה אחת

לוקח ללא סתם פטור מלסר ואם החליף את מע חייב לעשר חכ הבילו ואם פרש החבר לא לקח סתם א אלא אמר לך בני אגודה זו שאני לוקח ממך חבר לי אני קונה אותה זו לעצמי אני קונה אותה זו שלקח לעצמו לער אותה חברו אי חייב לער אותה אפילו מתרבה אחד ש במאה של חברו מתקן הכל דמ ואחר כך יתן לחברו ששלחו קח לו חמישה שו אחד צ לנו חמש אגודות שלר כל אחד ואחד בפני עצמו חברים שבהן צריכים לעשר החם כאן בלבד חברים שבהם צריכים לער

על הכל י אמר מאנת חבר ערא מער אדמי ואם אמר החבר ר ללקט לו שמ חבר אחר הרי החבר החר אוכל נו צריך לעשר שאין החבר מוציא דבר שאי מתוכם את עד דו שהפריש עלי ממקום אחר פי ש שלו מן המוב כדי לסלק המכש פני עם הארץ תורמים י מ להכין את העניים תורים דמים צריך להות דעל עני עצמו ורחצה לתכן מתכן ג צדקה גו סתם מכל אדם לק סתם רוצה לתכן יתכן יג רופא חבר שהיה מאכיל לכול לעם הארץ פירות מפירות עם הארץ נותן לתוך

ידו אבל לא לתוך פיו יד ש רופא אפלו תוך ידו לא יתן לכן אם ידע שהוא טב ודאי אפילו לתוך ידו אסור זוהר הגענו התיקון השלישי למה בשבת לא למדנו אז זה דף קפב יז יר תיקון השלישי דקנה דריך ובר לפש תיך פה זה אין זה רחום אבל פה שביל בלי שום סערות מתוקים מצפים פש ז עובר זכ פשע בן הי י מ תה קדישה ן רביעי ש כ עד כאן ברוך השם לעולם אמן ואמן אם לא ח לעולם אמן ואמן שברך רבותינו הקדושים היות הקדוש

הדוש ברך אכון זכה אתון פירות לתנ ח ורה מעליה גם אלה שמחזיקים דרך הפלאפון דרך דרך הלבין זכות רשבי יגן עליכם ועלינו ועל כל ישראל אחינו הציל את כל עם ישראל מכל צר וצוקה לא יהיה בעיות לא יי צרות חיים טובים וארוכים ים שמחים וכן יהי רצון בלמר אמן אמן