The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף עט הרב בניהו שמואלי שליט"א כד לעומר ט אייר תשפד

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף עט הרב בניהו שמואלי שליט"א כד לעומר ט אייר תשפד

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-מציעא מוקדש להצלחת ה"ה (הקדשה זו יכולה להיות שלך) הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 🔥"פדיון נפש ע"פ כוונות הרש"ש"🔥 המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום עורך מידי יום בבוקר אחרי השיעור היומי "פדיון נפש על פי הקבלה בכוונות הרש"ש" ומזכיר את השם בפרטות. יש עניין לתרום 260 ש"ח שזה 10 פעמים שמו של הקב"ה במידת הרחמים. מי שקשה לו הסכום הנ"ל יכול לתרום 180 לכל שם. ניתן לתרום בקישור מאובטח זה ולשלוח שמות בווצאפ 052-3325-778 או להתקשר למשרד הישיבה 02-624-9000 👇 https://bit.ly/3tBxRo3 כל התרומות הולכים 100% לצדקה לישיבת המקובלים "נהר שלום" של הרב מרדכי שרעבי זיע"א, להחזקת 150 אברכים, בית תמחוי, עזרה ליתומים ואלמנות, ועזרה משפחות ברוכות ילדים בשבתות ובחגים, ועוד ועוד... לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

‏b בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ערב שבת קודש פרשת אמור לכוהנים ט באייר תשפד היום א0 יום לעומר שהם שלושה שבועות ושלושה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה איזה פרשה אל הכהנים ויאמר השם אל משה אמו אל הכהנים בני אהרון ואמרת עליהם אומר רשי אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים אומרים המפרשים למה דווקא בכהנים נאמר אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים גם אנחנו כל יהודי צריך להזהיר גדולים על הקטנים דווקא הכוהנים אלא כלל נער צעיר לימים

Lire la transcription complète ↓

Transcription7403 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

‏b בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ערב שבת קודש פרשת אמור לכוהנים ט באייר תשפד היום א0 יום לעומר שהם שלושה שבועות ושלושה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה איזה פרשה אל הכהנים ויאמר השם אל משה אמו אל הכהנים בני אהרון ואמרת עליהם אומר רשי אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים אומרים המפרשים למה דווקא בכהנים נאמר אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים גם אנחנו כל יהודי צריך להזהיר גדולים על הקטנים דווקא הכוהנים אלא כלל נער צעיר לימים

יבין שאסור לו להדמות לגויים למנהגים שאסורים אבל הבן של הכהן אביו צריך לחנך אותו למצוות כהנים להיזהר בטומאה בטהרה בכל הדינים הללו ו בזמן הוא רואה את החברים שלו היהודים שומרי מצוות כמותו הם לא לא נזהרים בכלל בטהרה אז אז זה מלאכה לא פשוטה כי הוא אומר אני יהודי הם יהודים הם לא נזהרים בזה ואני למה אבא אומר לי להיזהר אלא אתם כהנים יש להם שמירה צריך הקפדה בזהירות ייתרה למה הם יכולים לטעות הילדים יכולים לטעות למה אגיד מה יש החברים שלי לא כך אבל אתה

כהן הכהן יש לו מצוות מיוחדות מורנו הבן איש חי הוא אומר למה אמור ואמרת אומר כל זה רק מצוות הכוהנים מה שנשאר לנו היום בזמן הזה שהיו כבר במקדש הרמן שנשאר היום שתי מצוות מצוות עשה לברך כל בוקר את עם ישראל במצוות לא תעשה שלא לחלל את קדושת הכהונה לכן אמור לכהנים ברכת כהנים ואמרת עליהם לנפש לא יטמה יש לה שני מצוות שנשארו להם זה העניין הגדול אז זה הדבר הגדול שאדם צריך להתחבר לקדושה ממש זה הכוח הגדול להתחבר להיות מחובר לאור לקדושה הם הכהנים מחוברים

למקדש לכהונה אבל כל אדם צריך להתחבר לתורה תחבר לזוהר תחבר לצדיקים משל אדם שעומד בלילה ליד בניין של חברת חשמל הוא לא רואה כלום חושך אפלה חבר שלו נמצא 100 קילומטר רחוק איזה תאורה יש לו איזה יופי אומר איך זה אני עומד ליד הכוח הכי גדול של החשמל ואין לי אור זה עובד שמה רחוק איך יש לו אור אלא פשוט מתחו חוט חשמל מהחברה החשמל למרחק של 100 קילומטר ושם יש אור הוא מחובר לחברת חשמל לאור אז יש לו אור אבל זה אפילו עומד ליד החברת

חשמל אם הוא לא מחובר אז לא יהיה לו שום דבר ככה זה עכשיו אנחנו נמצאים עכשיו אתם יודעים מתקרבים לרק בעומר רשבי השנה לא כל כך אומרים אומרים שאי אפשר כל כך ללכת אבל להיות מחוברים לרשבי גם אם אתה לא שם אבל אתה מחובר לזוהר הקדוש מחובר לצדיק אז אתה מקבל אור גדול חשמל אבל אם אתה יותר קרוב הכי טוב אבל אם אתה לא אתה לא נמצא שם ואתה לומד את תורת רשבי עוסק בשבחו אז אדם מקבל את האור אלו רשבי הדבר הגדול יצא לרשבי היה

מאחד הוא למד מרבו רבי עקיבא לאחד את כל החברים אחדות עם ישראל יש להם אחדות מיוחדת זה סיפר פה היהש הרב מודם האבא שלו סיפר שאחד התלמידים שלו היה נוסע ב בחוץ לארץ בכביש סון גדול מה זה אפשר לעצור באמצע הכביש הזה אז הוא אומר אחד עצר שמה היה לו איזה פנצ'ר אז עצר הה לא יודע איך לעשות זה כביש סון בצד עצד רוצה לסדר יהודי עם זקן עם פאות עם כיפה כמה אצור שבע אנשים אחד מהם התחיל מיד מיד לטפל בו מה צריך לך אה

בוא תביא לי את הג'ק תביא את הזה ישר החליף עול גלגל בזה שואל אותו בינתיים איפה אתה גר אומר לו בניו יורק איפה אתה לומד אומר לו אני לא לומד מה אתה עושה זה מדבר איתו בסוף אומר אגיד לך את האמת הוא גוי הוא לא יהודי אומר אבל איך ישל י לך פאות יש לך קיפה יש לך ציצית איך אומר יגיד לך את האמת אני כמה פעמים מתקלקל לי המכונית אני רואה יהודי מתקלקל ם המכונית ישר עוצרים להם גויים מי עצר לו אף אחד כולם רחוקים

אחד מהשני אני יכול לעמוד עד הערב אף אחד לא יעצור לי שאלתי אחד מה קורה פה אמר לי תשמע יהודי הם מאוחדים אה הבנתי אז אני כמו שיש לי זוהר שאני צריך ללבוש זוהר בכביש יש לי גם בערכה הזאת שמתי לי כיפה ושמתי פאות ושמתי לי גם כן ציצית ואז אני עוצר כזה ישר עוצרים לי זה עם ישראל עם ישראל זה מאוחדים הם ישר חושים אותי יהודי אז ישר עוצרים הבנת מה שקורה זה המצב ככה זה הולך אתם יודעים הנה היה הרב נוח וינברג השם ישמרה

הוא פה באש התורה אז הוא הוא אוהב לקרב אותם ום יודעים העבודה שלהם אש התורה משהו אז היה שמה איזה אחד בא איזה היפי אחד ו שמע שיעור אומר לו תישאר בישיבה למה אתה הולך אומר מה זה ישיבה מה עושים כאן מה עושים בישיבה אני רוצה לדעת רוצה להבין מה עושים בישיבה אומר לו מה עושים בישיבה בישיבה מתחברים לבורא עולם אתה מתחבר לקדוש ברוך הוא הוא אומר בעצמו אומר תגיד אתה אומר מתחברים להשם אז אומר אז אומר לו נו אז תישאר אומר אני כבר מחובר לקדוש

ברוך הוא אני לא צריך להתחבר אני מחובר איך אתה מחובר להשם במה א בוא אני אספר לך אומר אני יש לי תחביב לעשות בקיר המוות קיר המוות זה אופנוע מסתובבים מסביב זה סכנה גדולה אני אוהב את זה אני רץ בזה חזק מיום אחד עשיתי את זה ונתקעתי ו ממש כמעט הייתי מתרסק האופנוע הלך לעבדון והתרסק אבל אני נעמדתי ככה על הרצפה לא קרה לי כלום למה אני מחובר לקדוש ברוך הוא אז לא קרה לי כלום אז אומר לו אם אתה מחובר לקדוש ברוך הוא אבל למה

בכלל נפלת זה אתה לא שואל למה התרסק לך האופנוע למה נפלת אומר זה נכון אומר אם ככה באמת אני צריך להות מחובר אני ישב ללמוד זה אמת אדם צריך להיות מחובר לקדושה כל פעם עוד קצת עוד קצת עוד קצת אדם מתקדש אדם מתחבר אדם זוכה עוד קצת ועוד קצת לפעמים אי אפשר בפעם אחת אבל עוד קצת ועוד קצת אדם זוכה לא אחד היה לו מסעדה היה שמן הרבה אמרו לו תראה אתה עושה מסעדה והכל אתה נותן אוכל לאנשים אתה שמח אבל א תוחל בעצמך יש הרבה

שיש להם קנ טריק הם רזים תר נתנת הם לא הם יודעים איך להתאפק אתה צריך לשמור וזה אומר אני לא יודע למה זה גודל למעשה אני לא אוכל ואני לא יודע למה זה נהיה אומרים לו אין דבר כזה מהאוויר זה לא יכול להיות אתה אוכל זה לא יכול להיות אתה לא אוכל אומר לא טוב אשתו רצתה שהוא יהיה בריא היא אמרה לאחד העובדים המסורים שם תעשה לי איזה עבודה שבעלי ייראה כמה הוא אוכל כל יום אמר לה אל תדגי אני אטפל בזה יום אחד גמרו היום

נגמר קורא לו אומר לו בוא בוא רגע כבוד האדון תיכנס פה לחדר מה הוא רואה שמה 13 ניצלים מנות בשר כבדים מה לא ככה ערימה אומר לו מה זה אומר תצלח לי אבל אני כל יום היום כל מה אכלת עקבתי אחריך שמתי אחד כנגד פה שאתה תראה מה אכלת היום עוד שמת שניצת עוד חתחת כבד שמתי בדיוק מה אכלת שמתי כסיסה שמתי לחם שמתי עוגה שמתי שתייה לא שמתי אבל הכל שמתי אתה עכשיו תראה אתה אומר אתה לא אוכל אומר זה אותו דבר זה משל אבל

זה אותו דבר אדם לומד תורה עוד קצת ועוד קצת זה מתרבה מתקדש עוד מצווה עוד מצווה זה נוסף עוד חסד עוד חסד זה נוסף ככה זה הולך השם מיזכה אותנו ככה שנזכה ללכת ולהוסיף ולהתחבר לקדושים לצדיקים הנה עכשיו צריך כל אחד לקבל עליו ללמוד זוהר לקרוא זוהר לגרוס מה זה עושה זה מזכך את הנשמה עוד קדושה ועוד קדושה ואדם זוכה ואז הוא מרחוק מתחבר לרבי שמעון בר יוחאי מרחוק בעזרת השם כן אז לפתוח מלאכים אנחנו במלאכים מלחים ב פרק כד פסוק יח אז זה מלך בבל

המליך את מתניה זה הבן של ישיה וישב את שמו צדקיהו בן 21 שנה צדקיהו במלכו ו 11 שנה מלך בירושלים בשם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה ירמיה ר מיהו מדונה ויער בעני אדוני ככל אשר עשה יהויקים כי על אף אדוני היייתה בירושלים ביהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרו צדקיהו במלך בבל וב נתת שעית למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש נבוכה נצר מלך בבל הוא בכל חילו על ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבוא העיר במסור עד ה1 שנה למלך צדקיהו בתשעה לחודש וחזק רב בעיר

ולא היה לחם לעם הארץ תבק העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בית החומות אשר על גן המלך וחסדים על העיר סביב ויילך דרך הערבה וירדפו חל כשדים אחר המלך וישיגו אותו בערבות ירחו כל חלו נפוס ו מעליו מה ברחו התפזרו היה לו מערה ואיפה הוא יצא ראו צביא שם בחוץ תפסו אותו הנה אמרו רבותינו שברח דרך מערה הולכת עד הרבות ירחו נזדמן צבי הולך מעל המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפסו את רואה איך זה עילת העילות וסיבת הסיבות

זה רק יד השם זה לא גם שמנצחים מלחמה גם שמפסידים בה זה הכל רצון השם גם מה הוא עשה אדם חושב הוא הצליח אתה לא הצלחת הקדוש ברוך הוא הצליח הכל ביד השם ויתפסו את המלך ויעלו אותו אין מלך בבל רבל וידברו איתו משפט ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עני צדקיהו עבר ויסרו בנחושתיים ויביאו בבן בחודש החמישי בשבעה לחודש הי שנה 19 שנה למ מלך בבן בא וזר רב טבחים עבד מלך בבל ירושלים עד כאן הגענו פסוק יח פסוק חץ חץ השם יעזור שיהיה ישועה

גדולה לעם ישראל נו מה הבעיה שמה זר אחד ש צריך לפה ולמרוח כן קח ח את זה ככה יהיה לכולם זרים אל תגלה אל תגלי כן שיר השירים איזה פרק אנחנו אנחנו פסוק י פרק ה יד ג זה ממולאים תרשיש מעו עשת שאן מעולפת צפרים ידיו גלילי זהב ידיו דוממות לאופני זהב טהור משובח משבח את שני נוחות הברית שהדברים החקוקים בהם נחמדים מזהב ומפז רב ממולאים בתרשיש הזהב נמצא על אבן י יקרה הנקראת תרשיש ורוצה לומר שלחות הברית היו כתובים על אבן יקרה זה שאמר תרשיש

אותיות ר שש כי הלוחות היו שש נפחים ע שישה טפחים מעו שת שן הבטן שלו בו המאים מעשיות מעשת הוא עניין בהירות וזכות כעין שן הפיל אפיל הנקראת שנהב שהוא נקי ויפה מעולפת ספיירים מקושטת ומתוקנת ומכוסה ועטופה בשיפוץ אבני ספיר הזוהרים ומהירים לרמוז בזה לספר הזוהר הנה שהוא פנימיות התורה שנמשלו למעיים הפנימיים אשר למודה מזכך מאות את האדם הלומד בה לקוש קשה נשנה ואת המזיקים הרוחניים והגשמים עד כן שניות ולפני המשנה נעשה את הצדקה שלוש שלושה ימים תגיד כל השעו [מוזיקה] צדיק שיעורים אני עושה ם

פרק סוה פרק ד משנה ג אותו ק מעוברת חברו מנק את חברו לא שותות ולא נוטלות כתובה מי שעבר עבר על איסור ונשא אלמנה או גרושה שזה נקרא מעוברת מבעלה הראשון או מנקת תינוקת לא שותות עם קננה נסתרו ולא נותנות כתובה דברי רבי מאיר חכמים אומרים יכולו להפרשה ולהחזירה לאחר זמן שיגמור זמן הניקה חכמים חולקים על רבי מאיר ולא ושאין הראויה לילד לא שותות ולא נטלות כתובה רבי אליעזר אומר יכולו לישא אישה אחרת ולפרוט ולרבות ממנה שאר כל אנשים או שותות או לא נוטלות כתובה ‏nu

ו שמה ישה אשת כהן משנה ד' אשת כהן שותה ומותרת לבעלה כינה לה בעלה שנסתרה שותה ואת המים המרים ואם נמצאת טהורה מותרת לבעלה אין בעיה איש צרי שותה על ידי כל העריות מכנן חוץ מן הקטן ומי שאינו איש כלומר בהמה [מחיאות כפיים] לא ננסה עוד משנה ואלו שבית דין מקנן להן אלו נשים בידין מרננים אחריהם מי שנחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורים לא להשקה אמרו אלא לפוס מכתובת וס אומר אף קותה שצא בעלה מבית האסורים יש קנה היום אנחנו דף היומי דף

עט תפילת בית המדרש ש אדות שא שם כל נפש שצל צירה עיה אנחנו בקים מצוות שמוד תורה כמו שכתוב יומ לילה תורה נשמע כמו שדם העליון נוע אדני אלוהינו ע צון מפניך ר ו ת ובתך כגפן פוריה רכת ביתך בניך כשתי סבי שמים וארץ לפתוח דף עט ‏m ב אמר רבא ברבונה אמר רב 2 4 6 8 תשע שורות מלמעלה באמצע השוה אמר רבה ברב הונה אמרה מצאת 100 הגעת לשם אתמול או אפשר להתחיל אמר הב רבונה אמר בסוכר את החמור לרכוב עליה הומת לו בחצי

הדרך אדם שכר רכב הפלו ח פה שכר חמור לרכוב עליה רוצה לנסוע למירון הו מתה לו בחצי הדרך השם הצילנו נותן לו שכרו של חצי הדרך לבעל החמור אפילו שלא עלה ידו להגיע למירון ואיין לו עליו אלא תרעומת הסוכר איןו על המזכיר שום תביעת ממון רק מקפיד שהזכיר לו חמור שהוא לא בריא אבל לא יכול לפחות משכרו על הדרך שרחב על החמור גמרה תפרש איך ידמה באיזה אופן מדובר אי ד דשכיח לאגורה תרומת מהידה אם מדובר באופן מצוים עוד חמורים יכול לעצור ב יש שמה עוד

חמורים לקחת אז מה הבעייה רומת מהבד למה תרעומת בקלות קורה אז נמצא חמור אחר ונלך אד לא כיח גור אם לא מוציאים חמורים עמדים להזכרה הגר בגר באה למתלה מה צריך לתת לו עכשיו הסוחר למזכיר חצי הדרך שרכב מה לא העי לו כלום מה עשה לו אמצע הביא אותו באמצע הדרך לא יכול להגיע לחוב חלצו למה ישלם לו בכלל מה פתאום שישלם לו מחילה לעולם דלא שכיח לאגורה תכנס בפנים כנס תודה לך לעולם ללא שכיח לאגורה לא מצוים חמורים שעומדים להזכרה באותו מקום משום דאמר לא

אלו בעית למתה דכה למה ר בעית למתיו אם היית רוצה להגיע עד חצי הדרך אם היית רוצה להגיע אתה רוצה להגיע למירון אם אתה רוצה להגיע לחיפה לא הייתה צריך לשלם כסף לכן גם אתה שרכבת על החמור סוף סוף תן לי את חצי הדרך עשית חצי דרך תן לי חצי הדרך איך ידמה גם זה איך ידמה מהיד אמר לחמור סתם אם מדובר באופן שאמר לו המזכיר לסוחר אני מזכיר לך חמור סתם לא פירש חמור זה חמור מסוים יש לו שמות לחמורים שלו אתה יודע יש חמור

קוראים לו חנוכה יש חמור קוראים לו פורים יש יש לו חמורים מתי שזה נולד הוא היה קורא לול אז אז אז אם אמר לו איזה חמור חמור סתם ה חייב להעמיד לו חמור אחר למה לא אמר לו איזה חמור התחייב להזכיר לו חמור חמור שעמיד לפניו לא ראוי צריך להביא לו חמור אחר אי ד אמר לחמור זה המזכיר אמר לסוכר אני מזכיר לך את החמור הזה אם יש בדמה לקח יקח אם יש בנבלה של החמור ניקח לקנות חמור ולהמשיך את הדרך יקח הרכב עליו לאיפה שהצריך

ישם זכיר אותו יחזיר לו את החמור למה אנחנו יודעים מי ששכר מחברו חמור לאכול יזה מקום ומת בדרך אז חייב להעמיד לו חמור אחר אומר לא צריכה שאין בדמיה ליקח אין הנבלה של החמור לא שווה ליקח לקנות חמור אפילו קטן או משהו אין הוא לא יכול להגיע למחו סצו עכשיו אם יש בדמיה לזכור זכור שאלה אם יש בדמיה שנבל את החמור לזכור לו רק חמור לא לקנות לזכור הרי נבלת החמו מ שעובדת לו אז לזכור או לא גמר אומרת רב לטעמי משמע אם יש בדמה לזכור

זכור רב לטעמה איך יזכור רב לטעמה דמר רב לא מכלין על קרנה אין הסוכר רשי לחלות את הקרן שדמה החמור ששכר אתם יודעים אי אפשר לחלות קרנה רק לקנות בזה חמור ואז אחזיר את החמור לבעלים אבל אם משתמש עד שזה אין כבר כלום לא תמר השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך אמר רב מיש בדמ לקח קח מ ששכר חמור ומת לו אם יש בדמ שנבל את החמור לקנות חמור אחר יקנה הסוכ חמור אחר קח ירכב עליו יגיע למחו חמצו אבל אם אין בדמה לקנות חמור

אלא לזכור על לזכור אם יש רק לזכור אין כסף לקנות לא זכור זה דעת רב שמואל אמר אף לזכור לזכור גם אם אין בדמה לקנות חמור אחר רק יש לזכור חמור אחר לזכור חמור אחר אז במק מפיגי רב סבר לא מחלין על קרנה אפשר לכלות את הקרן רק לקנות בזה חמור ואז יחזור החמור לבעלים שמואל סבר מחלין על קרנה אפשר אפשר אז יכול לזכור חמור ואפילו שכר הקרן אפשר לכלות לו את הקרן אין בעיה מטיבים יבש האילן יבש האילן או נצץ שניהם אסורים כיצד יעשה לקח

בו קרקה ואוכל פירות ואכ כן דכ מטה יובל כרה למר וקלי קרנה הנה רעיה אפשר אז קשה לשמואל לא לרב לרב מתי קשו בני הישיבה כתוב מי שעיבד החברו אילן בתור משכון עבור חוף שחייב לו זה נקרא שבד לו את זה משכנתה סורה בא המלווה מקבל זכות אכילת פירות בקרקע למשל לבה לו כסף לוה לו נגיד 10,000 שק אומר לו אתה תיקח קרקע לשנתיים שלוש כל הפירות שתוציא אתה תאכל אותם מה זה תאכל תמכור את זה בשוק כנס לך כל שנה כך וכך כסף ואז תוך

שנתיים שלוש מחזיר לך את הכסף זה נקרא משכנת סורה ואז תחזיר ככה היו בסורה עושים חוזרת הקרקע לבעליה ככה היו עושים אז הוא יבש האילן או נקצץ בתוך השנים שהיו משועבד למלווה שניהם אסורים בו גם המלווה וגם הלוה אסור להשתמש לבקע ממנו עצים למה אם ששרפו תכלי הקרן עכשיו מאיפה המלווה המלווה לא יכול לכלות את הקן של העינן וגם כן אין לו רשי לך לות את הקרן של הענן שו משעבד ה מנווה אז מה יעשו כיצד יעשה איך ישתמש בו היא לקח בו קרקע בכסף הזה

של העץ מה שנשאר והוא אוכל פירות המלווה יאכל פירות עד שיסתיים המשכון שלו ואז תחדור הקרקע ללובה וח כדכ מט יובל עדיין כמה שיגיע היוב בתוך הזמן שה משכן מלוה את האילן כ למר תחזור קרקע בדמי ה לבעליה כליה קרנה כלי הקרן שלו לגמרי לא ישאר לו כלום אז קשה על רב שאמר שלא מכרים את הקרן עסקינן זבי לשתין שנין פה מדובר שיקנה את השדה בדמי האילן ל ש מה זה בעצים האלה כל כך זה 60 שנה אז לא חוזרת לבעלי הב יובן ולא תכרע קרן

דמר כן אם זה 60 שנה לא חוזר דמר ר חמר רב כינה מ מוכר שדה 60 שנה שנה חוזרת ביובל שנאמר והארץ תמכר צמיתות למה הקרקע חוזרת לבעליה ביובל כדי ש כדי שלא תהיה מכורה ארץ צמיתות עולם אז לומדים מפה שזה לא חזרת קרקע ביובל זה מי שאיין שם יובל נצ מטת כלומר מי שמכר שדה באופן שלולה חזרת היובל תהיה מכורה לצמיתות יש שם יש שם יובל אינה נצמדת כמר אם היא לא מכורה לצמיתות באופן שמחר שדה הו לעולם שלולה היובל הייתה שייכת לקונה לצמיתות אז

יצתה שאף על פי שאיין שם יובל אינה נצמדת אז כמו השדה הזאת שנמכרה ל60 שנה שגם ו שהיה חזרת יובל היא תחזור לבעלים לאחר 60 שנה במחר כזה לא אומרים דין חזרת יובל אז הגמרא אומרת טוב אז 60 שנה תחזור עוד 60 שנה היא כן תחזור לא ביו לא תחזור אבל עוד 60 שנה סוף סוף כ מתו שטין שני כדרר למר וקק קרנה תראה איזה ימים ארוכים יש לך צי משה עוד 60 שנה הוא מדבר איתו זור כרכה לבעליה ונמצא קות של הנובה אז איך אתה

הרב אמרת שלא מחלן את הקרן אלא אח במק בזמן שאב נוהג הבר הייתה מדוברת כמה שקנה קרקה בדמי העידן אחר הסתיימו שני השעבוד זור הקרקע ללובה אין זה לא היובל לא נוהג עכשיו אין יובל לחזור לבעלים אכי נמ הסתברה כך מסתבר גם כן שברתה מדוברת בזמן שאין הנוהג למה סלקה דעתך בזמן שהיו נוהג ומכן קרנה נצחה לצובה נשקלה אם באמת תרצה לומר שמדובר בזמן שהובל נוהג ואז הקרן כלתה אין מכלים את הקרן אז למה צריך למכור את את העצים ולקנות באזה קרקע ויהיה לו אילן וכולי

למה צריך שיקח את הציבה את העצים יבקע אותם ויקח את זה ויטול את העצים וגמרנו אלא וודאי שאין דבר כזה הם משומה לא קשה הגמרא אומרת לא זה לא ראייה שמדובר בבריתה בזמן שאין הבן נוהג וזה מזה תלמד שאין לחלות את הקרן למה אני יכול לומר שבזמן שהיווה נוהג וגם שתחזור הקרק לבעליה קלטה קרנו בכל אופן לא חוששים למה זמנין לשלמו שני משכנתה מקמי ובל יפה פע הסתיימו השנים החוב כבר לפני היובל ולכן צריכים לקנות קרקע בדמי האילן ולא לכלות אותו ואז לחזור לו האלל וגמרנו

אנמה דמטו לזוזה הפריק הפריק לארבע וחמש שני מקמי יובן לפעמים גם יגיעו לנשים האלה לבעל יגיע לו כסף יבוא יגיד לו אדוני בוא קח את הכשף שלך ואז יחזור הקרקע ארבע חמש שנים לפני היובל אז זה לא רעיה הכוונה לא רעיה תנו רבנן שמ ל מר איתי תנו רבנן הסוחר את הספינה כדי להעביר עליה חביות של יין צ היה לו חביות יין שכר ספינה רוצה להעביר את היין לצרפת ותו עלה בחצי הדרך באמצע רבי נתן אומר א אם נתן לא טול ואם לא נתן לא יתן

אם נתן הסוחר המזכיר את שכרו עבור הספינה לא יקח בחזרה ישאר בית המזכיר ואם לא נתן הסוחר למזכיר לא יתן למה מי שמעות אצלו ידו העליונה ווזה שטובע אותו ידו על התחתונה לכן תלוי נתן או לא נתן איך דמי אי למה בספינה זו ויין סתם אם נתן המים לא תול נמלא הספיד מתנ חמרה יפה אם למר מדובר בספינה אמר לו זו שמזכיר לו ספינה זו ויין סתם והסוכר אמ מזכיר סוכר בכדי להעביר ביין לאפר השם איזה יין מעביר אז אם נתן הסוחר המזכיר את חרו למה

לא יטול למה אומר את הבריתה שהמשכיר שהמשכיר לא חייב להחזיר לו את שכרו נמ יאמר לו הסוכר מזכיר אבלי ספינת אל אני שכרתי צרך ספינה דה מהתנ חמרה שאני יכול להביא את היין להעביר אותה לא שכרתי את הספינה דווקא לצורך יין הזה אלא יש לי יין סתם כן וכיוון שמזכיר לא יכול להביא לו את הספינה אז צריך להביא לו יין אחר א ספינה אחרת בשי שהוא יכל להעביר עוד יין הכסף אלא בספינה סתם ו יין זה אלא מדובר מזכיר אמ סוכר שמזכיר לו ספינה סתם ולא

פר שמזכיר לו דווקא ספינה זו ויין זה הסוכר אמר לו אתה רואה אני רוצה להעביר ב את היין הזה על הספינה שתבעה אז קשה אם לא נתן המ לא יתן אם לא נתן סוכר למזכיר את סחרו למה אמרה הבריתה שלא יתן לו את סחרו הסוכר הסוכר שייתן למזכיר נמלא הבלי ההוא חמר נתן נספתה ימר לו המסיר לסוחר תביא לי את היין שרצית להעיר ואני אביא לך ספינה אחרת בתחילה אמר שמזכיר ספינה עבור היין הזה כ שלא יכול להביא את היין הזה למה טבעה לו הספינה בים

יכול להמי לו ספינה אחרת עבור ין אחר לא חיב לו לא חיב אתה אמרת לי איזה י רק הין קודון רצית עכשיו הוא טבע בים אתה לא יכול להגיד לי תשמע תעביר לי את היין אדוני היין שדיברת עליו הלך אמר הפפ לא משכחת לילה בספינה זו ויין זה אי אפשר להעמיד דברי רב רב נתן רק שהזכיר לו ספינה זו לצורך אבנת יין זה אז זה שניהם לא יכולים לקיים השכירות למה אין כאן את היין ואין כאן את הספינה אז אז מי שמוחזק במעות ידוע ליני ונה

ולכן יכול ר לחברו אני לא אני לא מעכב את קיום השכירות אתה מעכב אז ו הוא חייב להחזיר לו אבל ספינה סתם יין סתם חולקין כן אם המזכיר לא אמר בתחילה מזכיר ספינה זו וגם לא היה יין זה באמת הם חולקים ב ביניהם דמי השירות תנו רבנן הסוכר את הספינה ופר קלה בחצי הדרך איי אי אי א נותן לו שכרו של חצי הדרך ואינו עליו אלא תרעומת זה כמו החמור שכר את הספינה להעביר סחורות פרקה בחצי הדרך מסכנה התפרקה הספינה לא פירק פירק הסוכר את המטען

מהספינה בחצי הדרך עכשיו זה מצדו כן כן זה לא בדיוק זה לא זה לא כן פרקה אתה רואה סלקה דעתך שחרה עד מקום פלוני בכך וכך גיע לחצי הדרך פרקה ווצי חביל אותה ממנה חשבתי ש התפרקה מאליה לא כך פירק את המטען פירק את המטען זוכר את הספינה קלה ופרק לה צריך להגיד פירק הסוחר את את המטען מעל הספינה עוד מעט רשי אומר עוד מעט פרש באופן אחר בוא נראה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך הסוחר נותן לבעל הספינה שכרו של חצי הדרך שהשתמש

בספינה ולא את שכר כל הדרך שבתחילה שכר עבור הספינה כן ואין ו עליו לבעל הספינה אלא את העומק זה הפוך כזה עכשיו בעל הספינה בא אומר לו אדוני אני אתה שכרת אצלי כפול דרך שלמת לי כפול עזבת באמצ עכשיו עזבת באמצע פירקת פה מצאת פה מקום איפה לפרק את הסחורה במקום שלא חלמת פתאום פה קנו ממך פירקת לי את זה בחצי הדרך אתה משלם רק חצי אבל אתה שילמת צריך אתה רת אותי להלא אומר לא אני רוצה פה לרדת בגלל שיש קוים שמה לא כן מה

זה משנה פתאום באמצע הדרך הוא פירק רק אנחנו צים להבין בשכל אזה שק איך ידמה אה הסוכר של פינה אכפת לו מהכובד של משקל של התקוה פה לא מדובר על זה בכלל אבל לא הבנתי מה זה ציב של היין מה זה יין זה יין מה קונדיטון לא זה סתם אני אומר קונדיטון הוא אמר לו יין זה כן כן עכשיו הוא אומר לו אני יש לי עוד יינות לאוויר יש לי עוד ינות לא היין טבע הלך אין יין בין ספינה הבנת אומר לו תשמע אבל אתה אני

שכרתי את זה לאויר יין יש לי עוד יין אחר אומר אבל אתה אמרת יין זה איך דמה א דשח גורה איך מדובר בבריתה אם נמר שמדובר באופן שבעל הספינה יכול למצוא סוכרים שזכרו ממנו הומת שז תן את זה ד משח גורה כו אגרה בעץ שלומה שישלם לו הסוכר שלם לו את הכל לעולם דש גורה ואלמה אית תרעומת משום דפס דספינה רפסה אתה רואה רפסה דספינה רו ספינה הצטרכו לפרק עכשיו מטען של הסוכר להטעין ספינה אחרת אז הספינה כל פעם מפרקים מטעינים זה מתרועעת י אחי טענתה

מעלית הוא וממונה אית לגבי אומר נכון זה טענה טובה אתה עשית עד שמה רק פעם אחת לטעון עכשיו אני צריך בגללך לטעון עוד הפעם אז יש לו טענה טובה ממוני דגבה צריך הסוכר שלם לבעל הספינה פור נזק אומר אל המ לפרקה לטענה בגבה אלא מ מה פירוש אלא מהי פרקה פרקה לטענה בגבה באמצע הדרך הוא פירק עוד מטען ש שם לתוך הספינה הוסיף הוסיף בתחילה תנו בניהם שיכול לתם ספינה כמה שירצה התשלום ייה לפי חשבון המסע והדרך לכן בידו בידו להטעין על הספינה גם באמצע הדרך

משלם לבעל הספינה כ חצי הדרך כפי החבילות שהיו עד שם ומשך הדרך מוסיף לו אלאמה התרעומת מה הוא רוצה משום שינוי דעתה היה בעל הספינה סבור שילך ויחזור מהר עכשיו הוסיף לו עוד ספינה הבנת מה קורה עוד מטען לא יעצרו באמצע הימ כן למה עכשיו אני ממהר אני יש לי עוד פה עבודה הנמה לשלה יתרה יש לו את האומד למה גרם לו לקנות חונים הרבה העמיס עוד מסע עוד מסע צריך לשנות הכל עם החבנים למה לא הודעת לי מראש בסדר לחנות יותר רחוק מהמזח למה יש

לו משקל לספינה שוקעת אז הוא צריך ז כן נכון זה בשביל עגון לא לקשור את הסולה במה כן זה הרבה יותר כבד אז צריך כן נכון בסר כן לא אמרתי כך תנו רבנ הבנת שציון זה בשביל החבלים זה בשביל הספינה צריכה לעגון באמצע הים בגלל היא תבוא עד קרוב אז יקבל מכות למה יש מטען חריג כן תנו רבנן סוכר את החמור לרכוב עליה כלומר הוא רוצה לנסוע עליה להוביל אותו זוכר מניח עליו כסותו את הבגדים שלו ולנתונים שלו ומזונות של אותה הדרך בטח אז מה זרר

לי חמור אני צריך להניח כל מה שיש לי עליו מה קרה פה מכאן ואלך אם רוצה להוסיף עוד חמר מעכב עליו אומר לו לא לא לא אתה לא יכול להוסיף עוד צריך לדוג גם לתבן זה חמ מכביד עלי הנה הנה חמר שלא להכביד עליו הנה החמר מניח עליו עורים בתבן ומזונות של אותו היום רק של אותו היום מכאן ואלך סוחר מעכב עליו גם הוא יכול לעכב עליו הסוכר מה אדוני אתה לא יכול לשים לי עוד ועוד ועוד צי ללכת מהרי איך ידמה אי דשכיח למזון שמזונות

מצויים אפשר לקנות חמר נמ יעקב יעקב על הסוכר להניח על החמור לא יניח עליו רק מזונות של אותו יום וד לא שכיח מזמן מזונות בדרך סוכר נמ לא לעקב לא יהיה רשי למנוע מן החמור להניח מזונות לכל הדרך אמר פפלו צריכה לשכיח למטר למצבן מבנה לאבנה חמר דרכ למטח למצבן אבל סוכר לאב דכל את מזן אומר אפשר להביא משכונה לשכונה ממקום במקום אפשר אבל זה תוח החמר עצמו הוא רגיל בזה מכר איפה אפשר ל הוא יודע הוא יכול הוא רגיל בזה אבל הסוחר הוא לא יכול

מ תנו רבנן סור את החמון לרוב עליה איש לרכוב עליה איש לא תרכו עליה אישה למה תמיד בדרך כלל אישה כבדה יותר היא כל הזמן בבית הי אוכלת יותר ראית מה זה זוכר את החמור רקוב עליה איש לא תרכב עליה אישה למה היא כבדה אבל אישה שכר לרכוב עליה אישה רוכבת עליה איש מ ראית איך מכבדים אותך אתה ואישה ששחרר כדי לרקום עליה אישה יכולה לקו בין אישה גדולה בין קטנה אפילו מעוברת ואפילו מניקה כל זה בכלל אישה אין מה לעשות כלומר אפילו מעוברת אפילו מניקה

גם הגמרא אומרת אשת מניקה אמרת מעוברת מבעיה אמר הפה מעוברת י מניקה כאמה בעגלה ובזמן קרב גם מעוברת וגם מניקה מספיק כבר ישת הרבה לאני אז כמה ש שמה רק אחד לא צריך ש אמר הב שמאמינה ב תקלה דג גדול משקלו מחמת כרסו לכן הוא גדול יש לו משקל גדול לממנה למקח הממכר מי שרוצה לקנות דג אל תבקש את הבטן תיקח את את הקצבות כן בשביל המשקל מה שיש בפנים שוא ש מעוברת אז תגידו תנקה לי יפה יפה אז יקח משנה רוצה להגיד לך שהיא מעוברת

יותר כבדה מאשר ה ילד ביד קצת נתקדם בשביל יום ראשון בסדר שביום ראשון נלמד את רק דף אחד לא יהיה לנו שני דפים למה זה יהיה מרחוק יהה יותר קל הסוכר אנג'ל בסדר בשבת הסוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה תבין הוא שכר את הפרה עם המחרשה בכל הכלים שלה עם הפועלים אני רוצה לחרוש בהר חרש בבקעה אם נשבר הקנקן פטור זה היתד של הברזת של המחרשה הסוכר פטור למה ההר קשה יותר מן הבקעה אני אני שכרתי לך את זה בבקעה קל הקרקע יותר רכה ודאי

אם חרשתי אם שכרתי לחוש ר ודאי יכול לחשו בבקעה אבל לחרוש בבקעה וחרש בהר א משבר קנקן חייב זה מובן נכון למה אדוני אתה עשית עבודה כן עוד דין וכרת הפרלה לדוש בקנית ודש בתבואה לדוש בקטניות כמו חומוס וד שמה בתבואה והחליקה והוכה פטור למה קונית יותר מחלקת מן התבואה אז כמ שזכה לדוש בקנית ודאי רשא לדוש שמה בתבואה אבל הדוש בתבואה ודש בקנית חייב מפני שה כותני מחלקת גמרא עד פה המשנה גמרא איך איך דלא שנה בה מן משלם הסוכר לא שינה בהר בהר בבקעה

בבקעה בקנית בקנית חר שמה כמו שעשינו ונשברה מן משלם מי מהפועלים משלם לבעל המחרשה אמר פפה דנקי פרשה משלם הפועל שאוחז במרד לכוון את הפרה הוא משלם לבעל מחרשה למה הוא היה צריך לכוון את המחרשה כמו שצריך למה לא כיוון את הפרה כראוי אז זה המכוון רב שש בר דרב די אמר דנקיט מנה משלם הפועל שאוחז ביתד של הברזל הוא משלם למה הוא העמיק יותר מדי בתוך האדמה אז זה גלם לכתה דנקיט מנה משלם זה שתפס והיא דוכתא ד מחזקי גונדרי תרבו משלמים אם חרשו בהר

שידוע שיש שם קרקע קשה ועם הרבה סלעים שניהם משלמים למה היה מותר לשניהם להיזהר אמר רבי יוחנן המוכר פרה לחברו ואמר לו פרה זו נכחתי נשכתי בעטתי רבצתי היא לא עושה מלאכה היא כל הזמן רובצת רוצה לנוח והיה במום אחד מכל המומים הללו מום אחד ופנו בין המומין והזכירו בין המומין הללו שלא היו בה הרי זה מקח טעות צריך המוכר להחזיר ללוקח את כספו למה בדק הלוקח בשאר המומים ראה שזה לא נכון צבר כל המומים שהזכיר אין בה אבל אם היה יודע שיש בה את המום

הזה ולא היה לוקח אותה תבין הוא אמר לו שורה של מומן שורה אמר לו בסוף הכ רק היה במום אחד אבל הוא אומר אני בדקתי כמה מינו היה אמרתי לו אין בה כלום בסר אבל אמר מום זה ו מום אחר יש בה את המום הזה וגם כן יש בה מום אחר ולא פירש עוד מומים איין זה מקח טעות שפירש לו אתזה מום שיש בה אז הוא הולך לבדוק כמ שלא בדק קיבל עליו לקנותה שהיא אז מה גם הברה ישלה הרבצת זה עושה בעיות אה ת אחי

המוכר שבחה לחברו אמר לו שבחה זו שוטה היא נכת הי משעממת היא מה זה משעממת משוגעת משוגעת והיה בא מום אחד סנפו בן המומין הרי זה מקח טעות גם צריך המוכה להחזיר לו למה אתה מבין הוא גם אותו דבר עשה אתה יודע אתה לומד פה אי איך סח אתה רואה אבל אמר מום זה או מום אחר אין זה מקח טעות אמר אמר לרב אח בר דרבה לרב השה היו ב כל המומין הללו שהזכיר אבל מה הוא אבל הלוקח לא מקפיד בכולם ולא אכפת לו רק מאחד

מהם בשגל זה הוא רוצה לבטל את המקח מה הוא אמר לה רב מרדכי לרב אשה אחי אמרי להם שמ דרבה היו בכל הממים הללו אין זה מכח טעו למה היה עליו לבדוק משנה הסוכר את החמור להביא עליה חיטין והביא עליה שעורין חיטין במשקל וזה נפח שראוי למסע חמור והביא עליה שעורין בנפח גדול מספיק מספיק עוד הסוכר את החמור להביא עליה חטין הוא רוצה הוא יודע זה למשל אני יכול להביא על החמור 100 קילו והביא עליה שעורין בנפח יותר גדול מה משקל כן אבל כן והוא כחמור

חייב למה זה הנפח משפיע גם הנפח משפיע אותו דבר הסוחר את החמור בשביל להביא עליה תבואה במשקל נפח הורי למסה והביא עליה תבן בנפח יותר גדול חייב מפני שהנפח קשה כמצוי היית נבח של שעורים מכביד על החמור כמו אותו נבח של חיטים אפילו שהחתים כבדים יותר מהשיעורים לכן חייב אם הוסיף על מסאו בשעורים יותר מנפח החתים אפילו שמשקלם פחות חייב להביא לתח יתים והביא לתח שעורים פטור למה לתח נפח של תח יטין הוא כמו נפח של נתח שעורים והמשקל פחות לכן פטור ום הוסיף על משאו

של החמור וזק חמור חייב ששלם החמור וכמה וסיף על משאו ויהיה חייב ס כו שאומר משום רבי מאיר סאה לגמל שלושה קבין החמור זה לא הרבה תראה מה זה איתמר הביה אמר קש קשה כמה סו תנן ר אמר קשה למסו תנן וי אמר הנפח קשה כמה סוי אמרנו במשנה ו אמר בפני שהנפח קשה למה מסוי תנן במשנה עכשיו הגמרא מבארת הב אמר כש כמס תנן נבח תקלה הנפח כמו משכל לכן משו הנפח של השעורים נפח החיטים הרי זה כמו שהביא עלי משקל חיטים אפילו שהשיעורים קלים

יותר ואם הוסיף שלושה קבן חייב למה שמשקל השעורים ם התוספת שהוסיף עליהן ראוי למסע החמור רבה אמר קשה תנן תקלה כתקלה ונחה הבה תוספת כמו משכן השעורים ששם עליו שווה למשכל החיתים ראוי למסע החמור כשמוסיפים אז הנפח מכביד על המשקל וזה התוספת שחייב עליה אבל אם לא שם עליו שעורי במשקל שווה למשקל חיתים שראוי לחמור אלא משקלן פחות מזה אפילו שהנפח גדול יותר משלושה קפן הסוכר חייו למה הנפח הוא לא קשה כמו המשקל לא קשה כמו המשקל רק תוספת על המשקל רואים להכביד על הבהמה נן

ד נן להביא חיטין והביא לתך שעורין שכר חמור בשביל להביא עליו לת חיטין והביא עליו לתך שעורין מוזק החמור פטור ומוסיף על משאו והו זק החמור חייב מיליו שלושה קבן ומחמת זה חייב אז זה כמו שאמר הביה לא סאה לא חייב כש הוסיף עליו שלושה קבין אלא רק שהוסיף עליו שאה חייו כמו רבה ועלה קטנה וכמה וסיף על מ י חייב סו כוסו משום רבי מאיר על הגמן שלושה קבין החמור אז אתה רואה שזה כמו דעת הבה בתוספת של שלושה קבין על לטר חייב תרצ את

הגמרא אחיק אמר איך הדו שנה חיטין והביא חיטין עורן והביא עורן כמה וסיף על מסאו וחייב סקו אומר שום רבי מאיר סל הגמן שלושה קבין החמון מה שאומרת המשנה כמה יוסיף זה לא שייך לדין הקודם אם זה שעורים וזה חיטים לא אותו חומר זה זה דין חדש וכך כוונת המשנה אחי קמ איך ד לא שנה הסוכר לא שינה הסוכר את החמור לא שינה אלא שכר בשביל להביא עליו חיטין הביא חיטין או בשביל להביא שעורין הביא שעורין אז כמה יוסיף על מסאו ויהיה חייו י מוזק אומר

אותו מין שאה ושלושה קבן החמור תשמה עכשיו הנה סוכר את החמור בשביל להביא לתך חטין של זה 15 שעה לתך זה 15 שעה והביא עליו 16 שעורין חייב למה אתה רואה זה עוד קצת 16 שעה של עורים חייב לתך זה 15 הוא הביא 16 שאה לשלם למזכיר דמי החמור אז אתה רואה א שלושת קבין פטור אם הוסיף תוספת צאה בנפח חייב למה עורים במשכן החיטים אבל ה שלושת קביין פטור אז איך אתה הביה אמרת בשלושת קבין של נתך חייב אומר תרגמה ביה במחיקת במיד מחוקה השעורים

שהביא בשעור של 16 שעה זה 16 שאה מחוקות שזה 15 שעים ושלושה קבין פופות במסע החמור לטר שעורים זה 15 שעה של שעורים בשעה פופות לא מחוקות אז עכשיו נמצא שלא הוסיף עליהן רק שלושה קבים יפה בכן חייב זה אמרה המשנה חייב תנו רבנן אר אני אמשיך עד המשנה רשי ברסי תנו רבנן מחילה רבי מר מחי איפה ראית רשי איפה אתה רוצא זה ארוך זה ארוך מי אני אחזור ל תנו רבנן חב לכתף הדיב לערבה קור לספינה שלושת קנים לבור לבור גדולה אה זה גורני גדולה

זה גדולה עכשיו הבריתה מביאה השיעור תוספת מסע שחיה בסוכר בדברים שונים הוא הוסיף מה הם קב לכתף אם הוסיף תוספת מסע לאדם שמזכיר עצמו לשאת מסע על כתפו שהוא ראוי לשאת על הכתף זה 30 קו הוסיף עליו עוד עוד קו אז עכשיו ה והו זק הכתף אז הבן אדם חייב לשלם אדוני אי אפשר לשים כל כך הרבה כמו שמת הוא סב זה סבל אתה שומע מרים על הכתפיים הוא יכול רק לקחת 30 כב שמעת ציון משה תדע מפה כמה להשים על העובדים אתה לא יכול לשים

עליו על הסבלים יותר מ3 קו אריב טך לערבה לספינה קטנה קור לספינה בינונית שלושה קורין לורני גדולה זה ספינה גדולה אז כל אלה ה מוסיף הסוכר על המסע והו זק הספינה או משהו חייב המרמור קב לכתף אם אית דלא מצא ב ברדת מה מה חייב אדוני אם אתה אתה אתה סבת פינדק שכל מה אתה בהמה אתה ראית קשה לך תזרוק למה אתה ממשיך אמר הביה בשבתו לאלתר המסע היה על הכתף מיד נסע אותו כבר נפל הוא זק על המקום נפל רבה אמר אפילו תמה בשלו חבטו

לאלתר לא צריכה אלא להגרה יתרה השיעור הזה לעניין הזק זה צריך הסוכר להוסיף לשכר כתב עב שנסע יותר זה הוסיף עליו עוד קו אנחנו מדברים עם מה צריך להוסיף לו ה שכרו אם שם עליו עוד קו צריך להוסיף אבל אם פחות מכב לא צריך להוסיף רב אשה אמר הוא סבור חולשה וד נקת עכשיו שמדובר שזיכו המסע נידון הבריתה הוא בר דעת אבל הוא חש שו פתאום נהיה לו חולשה מחמת חוליו כבד עליו במסע לא מחמת כובד המסע לכן הוא לא השליך כן תן לאנשים אחרים הוא

לא צריך את הדברים האלה קור לספינה ושלושת קלונים ל בורני גדולה אמר פפה שמאמינה סתם ספינ בטלת קורן יכול ות עשת מסע של 30 קור על פני המים תוספת זה אחד מ-30 למה נק מינ מקום כן אתה קונה סופינה יכולה לקחת 30 קור אר אתה היית איתי או אה לא טוב מאוד טוב הגענו המשנה כל האומנים שומרי שכר הן ש8 פה 8 אה בלילה ב8 בבוקר יום ראשון ב8 בבוקר אני מקווה שכן סדר להם את זה בבוקר אני רוצה לבוא ל תבוא יום אחד י הלכות

מי שיהיה ב לא ינ לא ייפגם בשבת יהיה פה שיום במון במון ץ היית במרון עכשיו גם בן הר היה מי הרב מר טדגי מי היה גם הב החן תחזר שמה עוד אז למה לא נשארת אה באת לשיעור עכשיו אתה חוזר בסדר דפנות סוכה אנחנו הלכה ב סימן תרל 33 דפנות סוכה אם היו שתה עם זו אצל זו כמין גם זה אות יוונית כמו ד' עושה דופן שיש וכבה יותר על טבע ה מעמידו פחות משלושה אחד מהדפנות ויעמיד כנה כנגד הקוטל כנגד אותו טפח ויעשה לה

צורת פתח שה מתקנה עליו טפה כשרה פי שהקנה של בן אין לא נוגע בהן ואם הטפח ודופן כלומר הקנה מגיע לסקר אין צריך קנה על גביהן מה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמה ג' היו לה שני דפנות זו כנגד זו בניהן מפולש עושה דופן שיש ברכבו ארבעה טפחים או משהו מעמידו פחות משלושה סמוך לאחד משני לפנות וכשרה וגם על זה צריך לעשות צורת הפתח שיתן קנה מהפס על הדופן האחר ויש אומרים שאין צריך צורת הפתח במ דברים אמורים ועושה סוכתו במקום ש דופן נמצאי כנגדה

לש סוכתו באמצע החצר רחוק מדפנות החצר אלפי שאין לה אלא שתי דפנות זו כנגד זו ד בתקון המתיר כשני תפנות העשויות כמין גם כלומר הינו בטפח וח בצורת הפתח הגענו הלכה ה לא שמתי לב צורת הפתח צופ הכותל אבל אם קה אבל אם קה דופן שביעי בלא לבות אפילו לדעה הראשונה אנו צריך כאן צורת הפתח עד סוף הכותל או כדופן שבעה שהוא שיעור הכשר סוכה כל שכן שם צריכים צורת הפתח ברוח הרביעית דופן שלמה מה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דופן דפנות שלמות אינו אלא לנו

בעלמה זו הרמבם הלכות מעשרות פרק ב' כי אתמול למדנו את פרק א' זה דף קנא היום זה פרק א' אנחנו כבר הגענו לפרק ב בשביל שבת אינו חייב להפריש מעשר מן התורה אלא הגומר פירותיו לאוכלן לעצמו אבל הגומר למוכרן פטור מן התורה חייב מדבריהם שנאמר עסר תעשר ואכלת אין חייב אלא גומר תבואה לאוכלה וכן אלוקה פטור מן התורה שנאמר מי שקונה תבואת זרעך וחיה מדבריהם ומ דברים א שלקח נח שנגמרה מלאכתן ביד מוכר אבל אם נגמרה ביד הלוקח חייב לעשר מתור כמו יין לקח ענבים ולעשות

יין פירות שאינן רואין אכילה בכונן כגון הבושם כיוצא בו אינן חי ב מעשות עד שיגדלו ויעשו אוכל שנאמר מזרע הארץ פרי העץ עד שהיה פרי וכן התבואה והקטניות שנאמר סרת עסר כל תבואת זרעך עד שתעשה תבואה וזוהי עונת המעשרות קודם שתגיע תבואה ו לעונה זו מותר לאכול מהן כל מה שירצה ובכל דרך שירצה א ד' פירות שהן ראוין לאכילה שהן ראוין לאכילה בכונן כגון הקשות והפונות שהם מניחים אותם אלה להוסיף בגופן אבל רואין היו מתחילה לאכילה הרי לא חייבים מעשר בכונן ש מתחילת יציאתן באו לנ

את המעשרות כן זה דווקא נחמד א מלפפונים הקורדים עושים מזה חמוצות כן כן איזו הי עונת המעשרות שיגיע הפירות זרע ולצמוח הכלל לפי משהוא הפרי כצד הנה התנים מי ש ורקין עד שירונ החילה אחר א20 שעות משעת השפת אתה רואה יומיים לא יום אחד א0 שעות הענבים הבאושים והם ענבים הדקים ומדבריות שרואה החרצן שלהם מבחוץ זה ראוים לאכילה רואים את החרצן מבחוץ טוב הרימונים משימה ספרת שלהם ביני צבעות ויצא ממנו מים אתמ מרים מ שתפרו כשאור הפ כים מ שיטילו גידין אדומים האגוז שיתפרש האוכל מן

הקליפה החיצונה השקד המתוקות עד שתתפרק קליפתן החיצונה אבל המרים פטורים לעולם שאר כל בעלי קליפות כגון אס טרבולין ועלות לוט לוט בוטנים שיעשו כליפה תחתונה סמוכה לאוכל הזתים שיעשו שמן אחד מתשעה ממה שהן ראויים לעשות כשיגמרו וזהו שליש שלהם התפוחות והת וגות מ שתגלו מפני שהן ראויים לאכילה כשהם קטנים העוג והתות והתותים מ שדימו וכן כל שדרכן להאדים מ שדימו חרובים שעשו נקודות נקודות שחורות כן כל שדרכו להשחיר מ שקדו האגסים וקסטור מלין והפריש והעוזר מ שעשו קרחות קרחות לבנות לכן כל שדרכו להלבין שיקרו קרחות

התבואה בשת שליש התלתן שיהי זרעה ראוי לצמיחת אם נזרע בירק קישוים ודילים והבטיח ל מפונות כל כיוצא בהן חייבים בכונן כמו שבארנו וש היה רק שאן ראוי לאכילה עד שיגדיל אינו חייב עד שיהיה ראוי לאכילה לשכול שהגיע בו אפילו יחיד כולו חיבור למעשרות וכאילו הגיע כולו ולא אותו השכול בלבד אלא כל הרוח שיש בה אותו הגפן שיש בה האשכול כן רימון שהגיע בה אפילו פרירה אחת כולה חיבור וואו לא אם כל אדם פרותיו שבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ואם בקרו נ נותן את

הבכורות ומותר למכור את השאר שעדיין לא הגיע לעונת המעשר וכן לא ימכור אדם גיפו ואת זורו ומי ש נמל מעשרות להוציא מהן משכין ש משכין וצי מהן חייבים במעשרות ולא את תבנו ללקות ממנו תבואה ומי ש נאמן שההטבה תילכת מן התבן חיה במעשר ז שברי יין שנתן עליהם מים בסנן אם נתן שלושה ומצא ארבעה מוציא מעשר מזה היתר ממקום אחר ואין מפש עליו תרומה שתורה מתחילה בליבו על הכל כמו שבארנו בתרומה מצא פחות בארבעה פי שמצא יתר על מידתו אפי שאין בהן טעם יין פטור ח

המקדיש פרותיו כשן מחוברים האף שלו באו לנת המעשר פדין ואחר שפדן הגיע חייבי במעשר ם באו נת המעשרות והם ביד הגזבר אחר כך בדיין פטורין זוהר כן אנחנו דף דף כס א א תכונה קדמה תכונה דשרי מ דס רשע התיקון הראשון שלי תיקוני דקנה מתחיל פה מתחילת הפאות פה נמצא כי מפאת הראש יוצאות נקות ערי הדנה ח כל תני דנ נמצאים יצות מחה בראש ואכל הפרייר ר ר כל מה ברש תקנה אתה יודע מה יש בראש מל ע מ ק מלות נעלמים ש גבור ראית אפר

מהזקן יודע מה יש בתוך הראש הזק ח כל עזקי אורק יכ זה לא ארוך ח 19 בכל וה ח ם כג בקנה קדישה דעתיק יומין ורזה דכתיב מ אין כמוך בעתיק יומין נה קדמה תקנה קדישה מ אין כמוך הנה שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ברך בשמו צור כל הקהל הקדוש דעל מה יברך יתכון יזכה יתכון תמיד תהיו בריאים ושמחים בריאות ושמחה וישועה בשורות טובות וישועות גדולות שבת שמחה שבת מבורכת עם הרבה ישועות עם הרבה כבל של תפילות ונחת גדול השם יברך אותכם בכל

הברכות כל הנוסעים למירון יתברכו בכל הברכות נסיעה טובה וישועה גדולה והצלחה גדולה זכות השבי יגן עעל כולם בעזרת השם בנחת בשמחה וכן