הדף היומי מסכת בבא מציעא דף סג הרב בניהו שמואלי שליט"א ח לעומר כג ניסן תשפד

‏k [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כג לחודש ניסן תשפד היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד יום אחד רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה אמן במהרה בימינו אמן אמן הנה זכינו השבת מכינים את עצמנו לקראת פרשת החרמות אתם יודעים שמה התורה מפרטת היטב כל עבודת הכהן גדול ביום הכיפורים בבית המקדש מפרטת את הכל לפרטי פרטים לכן הפרשה הזאת שקוראים אותה ביום כיפור גם במנחה ביום כיפור קוראים פרשת החרמות פרשת עריות ושמה בסוף מסכת יומה אומר רבי עקיבא על יום הכיפורים

לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים אתם יודעים מי זה רומז ל50 שערי קדושה שנקראים מי גימטריה 50 אבל יש כנגד זה 50 שערי טומאה טמא אנחנו צריכים ו זה דלוק 50 שערים של קדושה בעזרת השם נגיע לחג מתן תורה זה שאומר לפני מי אתם מטהרים מה העומר תגיעו ליום הגדול יום החמישי מי הוא יטהר אתכם לגמרי בימים הללו צריכים לבטל כוח הטומאה איך על ידי לימוד התורה על ידי תיקון המידות שיהיה כלי ראוי לקבלת התורה זה מסוגל לטאר את האדם לימוד התורה יקר

מעבודת כהן גדול לפני ולפנים איך כתוב יקרי מפנינים יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים אתה יודע האמת שכהן גדול שנכנס בפנים צריך שלוש קדושות קדושת האדם האדם הכי קדוש כהן גדול קדושת המקום זה בית המקדש זה מקום הכי קדוש קדושת הזמן זה יום כיפור זה יום הכי קדוש אתם אומרים זה כור האטומי של הקדושה הגדולה והחזקה בכל זאת על כל זה התורה היא יותר יקרה מכל זה מכל היום הזה מהאדם הכי גדול הכי קדוש מהמקום הכי מקודש ופה פלאות למה פה ד פלאות התורה אין טהרה

כמו התורה אין קדושה כמו התורה אומר כל העושק בתורה זה מתעלה בעיקר בימים הללו כל אדם יאזור כוח חיילים לתורה גם מי שטוו לפרנסתו ועבודה ועניינים יעשה כל מה שיכל להטהר ולהתקדש בקדושה העליונה יגיע ליום השמחה ני כבר אמרנו שמה פירוש יותר מכהן גדול שנכנס לפני פנים כהן גדול הוא סך הכל מגיע בקודש הקודשים לבין הבדים בין בדי הארון לשם הוא מגיע אבל האדם שלומד תורה הוא נכנס לתוך ארון הברית ששם התורה עמוק עמוק לפני ולפנים זה פלא פלאות הנה לפני לפני פסח קראנו פרשת מצורע

אומר מארחו זאת תהיה תורת המצורע למה לא כתוב זאת תהיה טהרת המצורע שואל רבי חיים בטל אומר רבי חיים ויטאל אין תיקונו של של המצורע של האדם רק על ידי עסק התורה לכן כתוב זו תורת המצורע לא אמר טהרת המצורע או משפט המצורע אלא תורת מה יתקן ויטהר את המצורע זה התורה כל דבר הכי קשה זה רק התורה הת לוקחת את הבן אדם מעדנת אותו לא כתוב עם אבן או מוח פגע מח בן ובל זה מושכה לבית המדרש עם אבן ונימוח עם ברזל מתפוצץ למה צריך

להיות הפוך עם אבן מתפוצץ עם ברזל נימוח כתוב מאבן ו נימוח עם ברזל מתפוצץ אלא נאמר לך שהתורה יש כוח לשנות את הטבע זה הכוח המיוחד של התורה יש לה כוח לשנת את הטבעים אפילו שהאבן דרכה להתפוצץ התורה יש לה כוח לשנות את הטבע למוח המזל דרכו למוח אז התורה הא יכולה להפוך אותו להתפוצץ להפוך לו את הטבעים זה התחדש תראה דבר פלא פלאות אומר רבי יוסף חיים זופ ה בא של ירושלים אומר אנחנו אומרים בקדושה בבוקר נקדישך נעריצך כנו ע מסיח צות שרפי קודש מקדשים

כמו המלאכים זאת אומרת אנחנו לא אותו דבר עם המלאכים אלא רק עושים כמו הם הם למעלה ואנחנו כאן עושים כמו המלאכים איך נקדישך ונעריצך כנוי חסות ספי קודש אבל מה הבעיה שבתפילות מוסף בשבת בראש חודש ובחגים אומרים כתר יתנו לך השם אלוקינו מלאכים המונה מעלה עם המכ ישראל כווץ למטה אבל במוסף המלאכים ועם ישראל נותנים את הכתר ביחד מה בשחרית כמו המלאכים כר כר ואילו במוס אנחנו ממליכים ביחד עם המלאכים מה נשתנה מוסף משחרת מה קורה לבינתיים שנטענו על המלאכים פלת פלאות אומר הרב זונ פד

בשחרית לפני קריאת התורה הינו אז אנחנו לא במדרגת מלאכים לא יכולים לקדש את השם יתברך רק דומה למלאכים כמו שהמלאכים עושים בשמי מרו אנחנו גם כן עושים למטה כמותם נקדישך מריצה כנוע מסיח סות שרפי קודש כמו אותם אבל במוסף שזה אחרי הלו אבל במוסף שזה אחרי שקיבלנו שלמדנו תורה שקיבלנו את התורה שקראנו בתורה אחרי שיש לך תורה למדת תורה אתה כבר אתה כבר מקדש עם המלאכים ביחד לכן כתר יתנו לך יחד עם עם ישראל לכן במא העומר כולנו נתחזק בלימוד התורה חזק חזק לא להרפות לא

לעזוב זה מתקן זה מטהר אותנו כמה זה נחוץ לפני כבדת התורה סור אדם עצמו חזק ללימוד התורה לכן צריך גם כן לעסוק עכשיו מטרילים בשבת הזאת מסכת אבות שזה ה איך אומר המשניות כן זה הת זה ה בכל ימי העומר יקבל כל אחד עצמו לעבוד אחד מרים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם ראינו ב יש לנו בפרשה איזה מצוות כיסוי אדם אתם יודעים כתוב בתורה ואיש איש מבני ישראל ו מנגר הגר בתוכם אשר יצו צאת חיה או עוף אחרי ששוחט אותו צריך לחצות את הדם בעפר המצווה

זה רק בחיה ועוף אבל בהמה משל עגל כבש אין בהם מצוות כיסוי אדם על ידי שחיטת הבהמה אזה על כתוב על הארץ תשפכנו כמים כמו שמים לא צריכים כיסוי על הארץ ש שפכנו כמים על בהמה ובקר לאמה אותו דבר דם שחיטת הבהמה לא צריך כיסוי אז זה כיסוי הדם זה מצווה זה חוק בלי טעם אבל על פי הסוד הדם זה המזון של השד והכיסוי בעפר שלא יתקבצו שם כוחות הטומאה לכן הגמרא אומרת במה ששפך יכסנו איך שוחטים ברגל לא במה אנחנו שוחטים ביד לכן גם מכסה

ביד לא ברגל כדי שלא יהיה מצוות בזויות עליו לכן צריך לחצות הדם ביד שבזה מכבד את המצווה אומר החידה ככה צריך להקפיד לקיים כל המצוות בצורה מכובדת באופן הראוי למצוות אדם עושה מצווה בגדים נעים עושה מצווה הכי טוב שיכול להיות זה שאומר וכיסה בשפך את דמו וכיסה הו בעפר אומר מי שנשפך דמו על ידי שביזו אותו הלבינו את פניו וכיסה הו אם הוא שותק ומכסה על זה מעביר על מידותיו בעפר מעלה ה כתוב כאילו הרגו אותו ומתקפל לו נעשה כמו מת לכן אומר אם אם אם

בחייו התחייב מיתה מחו לו השתיקה זה משהו חזק מאוד לכן כאשר שומע בזיונו ידום ישתוק אז כמה כמה כדאי לשתוק לו לדבר כמה מרוויחים כמו שאמרו אין העולם מתקיים אלא על מי ששותק בשעת המריבה שנאמר דולי ארץ על מריבה ברגע שאתה שותק אתה מחזיק את כדור הארץ הגמרא אומרת אדם ששותק בשעת מריבה חסך מעצמו ככ הגמרא אומרת בסנהדרין ד ז חסך מעצמו מעה רעות שהיו עתידים לבוא עליו בגלל המריבה אומר רבי משה קורד בירו בספר תומר דבורה הדרגה הגבוהה ביותר של תשובה התשובה המעולה ביותר זה

לשתוק אומרים לך משהו לא נעים לך לאוזן תתגבר אל תגיב זה תשובה הכי גדולה אנחנו אומרים שלוש פעמים כל יום אלוהי נצור לשוני מרע ומקלל נפשי תדום מבקשים מהבורא יתברך שנוכל לשתוק איך איך נגיע לזה ונפשי כעפר לכל תהיה נרגיש כמו עפר ענווה איך אומר החידה ענווה זה גימטריה 131 גם הסמ השם שלו סמ א ל 131 אם יש לך ענווה אף אחד לא יכול להתעסק איתך אפילו המלאך סמ לא יכול עליך היה מעשה אתה יודע באישה אחת פגעו בה ביזו אותה ליד הרבה אנשים היא

חשבה לענות בזו אותה כל כך ביזיון חשבה לענות השתתקה התגברה לא הגיבה עברו כמה ימים יום שישי חד בהת החנות של שבת דיברה עם איזה חברה בטלפון כוך כדי השיחה היא מרגישה שזה היא לא יכולה יותר לשתוק רוצה חייבת לספר לה מה שעשו לה את הביזיון זה החברה השנייה והיא לא יכולה לשמור רצה לספר רצתה לספר אבל מה החליטה שאין בריירה חייבת לספר רגע אחת פני שסיפרה אמר ריבונו של עולם אני למדתי ספר חפץ חיים שלא כדאי לדבר קשה לי לא לדבר אבל אני נמנעת מלדבר

וא אני שומעת וככה החליטה החלטה חזקה אמרה לה כל תוב אני ממהרת גע את הטלפון הניא לא רוצה לא רוצה בשום אופן לדבר טוב תשמעו דבר פלא היא חזרה להכנות של שבת האישה הזאת פתאום שמה לב שהילד של התינוק בשנתיים לא נמצא לידיה היא לא שומעת אותו אמרה כנראה משחק בחדר הלכה לחדר הזדעזעה מה היא רואה התינוק על הרצפה סכין ככה גדולה בתוך הפה שלו עוד עכשיו אם היא תבוא תיקח לו את זה בכוח הוא יקרע את את הגרון את ה פה סכין חדשה חדה מאוד

אומר התינוק משחק יפה בתוך הפה של התינוק כ אליה הרעה היא לא יודעת מה לעשות עכשיו מתפללת הקדוש ברוך הוא בונ ש תושיע אותי ברגע הזה תוך המחשבה פתאום התינוק מוציא לה את הסכין נותן לה לאמא לבד כאילו אדם מבוגר גיש ל הסכין בחיוך היא לוקחת פותחת לו את הפה רואה אין שום חתך אפילו טיפת דם אומר זה נס גלוי למה המחשבה הראשונה השתקה מקודם שמרתי על הפה השם שמר את הפה של הבן שלי אני שמרתי פנ זה אמת לא יכול לדעת כמה שאדם יכול להינצל

על ידי שהוא שומר פי לשונו שומר מצרות נפשו בשל הילדים שלו אתם יודעים שהיה הפרשה הישתנו שאסור לאכול דם אדם איש איש מבית ישראל מנגר גר בתוכם שכל כל דם נתתי פני בנפש אכל את אדם כרתי אותה מקרב עמה ב שדין אכל גם הגר אשר בתוככם לא יאכל דם אומר זה היה מעשה ידוע פעם סיפרנו אותו שהיה בכיב אומר משנה תרע לא הרבה זמן לפני 110 שנים תרע לאומים את שלחם אומר היה מפעל גדול מפעל של לבנים מצאו שם גופה של ילד גוי שנהרג שם בחצר

של המפעל הכומר שמע מזה מיד הכיל שבוודאי יהודי מהמפעל היו קוראים לו בייליס זה משפט בייליס כן זה אמר הוא הרג את הילד הוא צריך את הדם שלו לאפיית המצות הוא אומר היהודים תמיד שונאים אותנו וזה הילד ה הוא עשה את זה בשביל המצות מיד עצרו את בייליס הביאו אותו למשפט זה היה משפט שהתפרסם בכל העולם קראו לזה משפט ביליס אומר לבינתיים מצאו כמה עדים גויים להעיד נגד מנדל מנדל בייליס אומר אחד מהם ראה איך שמנדר התעלל בילד לפני כמה שבועות השני אומר ראה שמד נתן

לו מכות עבור כמה ימים כל כך הרבה עדויות סיפורים סיפורים בית המק בית המשפט הזמין פרקליט שיה סניגור לטובת הנאשם הזמינו שהי הפרקליט הרב של מוס כן של מוסקבה של רוסיה קראו לרב היה קוראים לו אז רב יעקב מה זה מה זה זה ראשי תיבות מזרע אהרון הכהן כן המשפחה של מנדן בייד תמצו הרבה כדי להוכיח שזה עלילה ולא היה ולא נברא שלחו עורכי דינים גדולים חוץ מהרב של רוסיה שלחו איזה עורך דין אחד גרוסברג היה ל ידידות גדולה עם הרב יעקב מה זה הרב מה

זה מאוד עזר לעורך דין עם הטענות המשפט הזה התפרסם בכל העולם חרד לגורלו של ביליס בכל מקום התפללו השתדלו מה לא היה כבר ברגע שהוא נעצר היו מחאות פוגרומים ביהודים כלם ידעו שאם יצא חיה במשפט והתברר שהוא רצח את היהודים רבים ישלמו בנפשם זה לא דבר פשוט מצל ה חיל המשפט אומר הקטגור מדבר שידוע משנים קדמוניות שיהודים לוקחים את הדם שנוצרים ועושים מזה ואז נתן לעורך דין היהודי בשת ביניס לדבר הוא אומר כבוד השופטים אני רוצה להגיד לכם מי שלמד קצת את התורה יודע שאסור לאכול

דם וא דם אסור לאכול דם כתוב בפרשת אחרי מות אסור לא כלו אפילו אם יהודי אוכל תפוח ונוגס חזק ויוצא לו קצת דם מהפה כבר זורק את התפוח אסור לאכול את זה יהודים מתרחקים מדם כמו מתרחקים מדבר הכי חמור אין דבר כזה נו מה יהיה איתך תגיד לי בוודאי שלא דם של גויים עוד לפני שעורך דין היהודי סיים כבר קפץ הקטגור וכי זו שאלה בכלל יהודים יש להם שנאה כל כך גדולה ל הגויים שהם בכלל לא רואים בעיה לאכול דם של גוי הם מסוגלים לאכול נוצרים

ממש קטגוריה הבי הוחכר כתוב צרכם בגמרא אתם קרוים אדם ואין גויים קרוים אדם יהודים נקראים אדם גויים לא בני אדם אומר אפשר אם הוא שואל אותו העורך דין הגוי אפשר לקחת מיליוני בני אדם להגיד הם לא אדם אומר אמר לו הרב של מוסקווה הסניגור יכול לענות שליהודים אסור כל דם בהמות אבל הוא אני לא יודע גמרא אני רק יודע שליהודים אסור לאכול דם אבל אם אתה רוצה להביא גמרא יש כאן את הרב מזה טוב שיעלה הרב מהזה אז אומר לו הוא ראה שהכדור כועס מאוד מאוד

ובאמצע הדיבורים הוא לא היתן ל לדבר מילה אומר אני מתפעל מהידיעה שלך בתורה שלנו אבל תקשיב עד הסוף כתוב מי שכותב באמצע הדיבורים של מישהו טיפש אז התחיל הרב להגיד לו תשמע אני רואה שאתה מלומד אני רוצה לשואל אותך שאלה קטנה כתוב בתורה איש איש מה הכוונה איש איש זה לרבות גוי שג גוי נקרא איש הקטגורי השתתק מה יגיד אני לא יודע את הדיוקים שלך אני יודע שאתם אומרים שרק אתם קרואים אדם טוב אני אסביר לך ולשופטים מה פירוש אתם נקראים אדם אומר עם ישראל נקראים

אדם אחד אתם קרואים אדם אחד אבל הגויים נקראים כל אחד ואחד אדם בפני עצמו זה העניין שאתם נקראים כל אחד אדם זה לא שעם ישראל לא נקראים אתם לא נקראים אדם מה פתאום עם ישראל הם מיוחדים הם נקראים אדם פה כל העולם בא בשביל היהודי הזה כל העולם צמים מתפללים למה עם ישראל נקראים אדם אחד נו עם ישראל נקראים אדם אחד לא שני בני אדם אבל הגויים כל אחד הוא אדם לעצמו אומר אני רוצה לשאול אותך קצת אומר הרב ניסא אומר לו אדם בלשון רבים זה

אדמים אדומים יש מילים כאלה בלשון הקודש אדמים יש אנשים אבל אין אדמים אדם זה רק עם ישראל כולו אדם אחד מאוחדים בלב ובנפש הז קטיגור לא התאש הוציא כל מיני פירושים נוספים נגד הגוי אומר אז הוא בסוף זה הרב מאר שפירה נתן להם את שעם ישראל הם רק יהודים כמשמעו העולם העולם אינם קרויים אדם אחד אין אנשים נפרדים עוד אדם ועוד אדם אבל ואז בזה ניצחו אותם שעם ישראל זה אדם אחד והם כמה אדמים ולנו אסור לאכול דם ואין לנו שום קשר עם אדם והבן אדם

הזה לא היה ולא נברא וכל אלה שמעידים הם שקרנים והראיה שהם לא היו או זמן ואנחנו לא מה יכול להגיד אוכלים בני אדם אנחנו כולנו נקראים אדם אחד ואתם נקראים בני אדם אף אחד לא אמר שאתם לא בני אדם אתם נו מבינים מה שכתוב בתורה היה פל פראות שהשופט נכנס לו במוח אמר שצודקים כל זה האחדות והכוח שלנו של עם ישראל בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה בעזרת השם ו בוא נלך למלאכים כן אנחנו פרק ב מלכים ב פרק יז פסוק יד לא שמעו ויקשו את עורפם

כעור אבותם אשר לא האמינו באדוני אלוהיהם ום אשו את חוקיו ואת בריתו אשר קרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי האבן וייבנו ואחרי הגוים אשר סביב אותם אשר צב אדוני אותם לבן עסות כהם ויעזבו את כל מצוות אדוני אל ויעשו להם מ שני ערלים ייעשו השר תחבו ל לכל צבע השמיים ויעבדו את הבעל ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש וקסמו קסמים ונחשו ותתמכרו לעשות הרע בעני אדוני כסו ויתאנף אדוני מאוד בישראל סר מעל פניו לא נשאר רק שבת יהודה לבדו גם יהודה לא

שמר את מצוות אדוני אלוה ךו בחוקות ישראל אשר עשו וימאס אדוני בכל זרע ישראל ויענה יתנם ביד סוסים עד אשר ישלך מפניו כי קרע ישראל מעל בית דוד ומניחו את ירובעם בנבט וידע ירובעם את ישראל מאחרי אדוני וחתם חטאה גדולה א א איזה דברים ולכו בני ישראל בורחות ירובעם אשר עשה לא סרו ממנה ע אשר הסיר אדוני את ישראל מעל פניו כאשר דיב בד כל עבדיו הנביאים וירן ישראל מעל אדמתו השורה עד היום הזה ויבוא מלך אשו מבון ויוה מלך אשור מבון ומקוה ומעבה ומחמד ומחמת

ומספרים ערי שומרון תחת בני ישראל וירשו את שומרון וישבו בעריה ו בתחילת שבתם שם לא יראו את אדוני ושלח אדוני בהם את העריות וי הורגים בהם ויאמרו למך שור לאמור הגויים אשר התושב ב שמרו ידוע את משפט אלוהי הארץ ושלח בם את העריות נם ממתים אותם כאשר אינם יודעים את משפט אלוהי הארץ וצ לשור למו ליכו שמה אחד מהכהנים אשר ליטים משם וילכו וישבו שם ויורם את משפט אלוהי הארץ ויבוא אחד מהכהנים אשר רו משומרון וישב בבית אל וי מורה אותם איך יראו את אדוני וישים

גוי גוי אלוהיו והניחו בבת הבמות אשר עשו השומרונים גוי גוי בעליהם אשר הם יושבים שם אנשי בבל עשו את סוכות בנות ואנשי חוט עשו את נרגל וש חמת עשו את השימה השימה ועבים עשו נבז רתק והספרים שורפים את בניהם באש לדר מלך וענ המלך אלוהי ספרים ספרים ספריים ספרים ספרים ויו יראים את אדוני ויעשו להם מרצם כהני במות והיו עושים להם בבית הבמות את אדוני היו יראים ואת אלום היו עובדים כמשפט גים אשר דו אותם משם עד היום הזה הם עושים כ משפטים הראשונים אינם יראים

את אדוני ואינם עושים חוקם כמשפטם כתורה וכ מצווה אשר צבה אדוני את בני יעקב שר שם שמו ישראל ויכרות אדוני תם ברית ויצב נמר לא תראו אלוהים אחרים לא תשתחוו להם ולא תעבדו ולא תזבחו להם כימ את אדוני אשר העלה אתכם ארץ מצרים בכוח גדול בזו הנתי אותו תראו ולא תשתחוו ולא תזבחו ואת החוקים ואת המשפטים והתורה והמצווה אשר כתב לכם תשמרו לעשות כל הימים ולא תראו אלוהים אחרים והברית אשר קראתי אתכם לא תשכחו ולא תראו אלוהים אחרים כי אם את אדוני אם תרו והוא יציל

אתכם מד כל אויבכם ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עושים זה חוזר על הדורות ככה לא שומעים בקול השם ו הגויים האלה יראים את אדוני ואת פסליהם היו עובים גם בניהם ובני בניהם כשר עשו אבותם הם עושים עד היום הזה מה יהיה מה יהיה ם עם ישראל טוב ברוך השם היום ברוך השם חשוד ה היום יש הרבה לומדי תורה ברוך השם אליצח אות הצח שלך אוא מצחי אי שב פה זה מפריע תוק מה תשתוק אתה כל פעם אומר תשתוק אתה לא שותק באנו ללמוד כל

הום לשמוע הבלאגן ך לצת אמך לצ שני כדר הקצובות שעלו מן הרצ שכולם מתאימות וש כולה אין בהם אנחנו שיר השירים פרק ד פסוק ב שיניך כאדר קצובות שעלו מן הרחצה הקדוש ברוך הוא משבח את בני ישראל שיניך קצובות ומסודרות במושב יפה יפה ודומות זה לזה בגוי ועובי כל אחד מלמטה מכוונת כנגד אותה שלמעלה והן כמו עד רחלים שהרוע מונה אותם זוג זוג והן דומות זו לזו כאשר הן עולות מן הרצה הן נבנות ומביכות בלא בן צח שכולם מתאימות כמו שבעד כאשר נולדים תאומים הם שווים

קומתם וביופי כו יופי שיניך ושקולה אין בהם פירוש אין בהם חסון מומ ופגם ואם כן משבח את כנסת ישראל כל בניה כולם כאחד טובים וטורים ודומים זה לזה בתורתם בצדקות בחסדים הגדולים שעושים ואין בהם שום מום ופגם תראה מה אומר למטה הנה יש לאדם לב שיניים שהם כנגד נתיבות חוכמה שהם נקיות וטובות ובני ישראל מקבלים את השפע שלהם על ידם כי על ידי לב שיניים אלו ממתקים הדינים הקשים ועל ידי זה הכל נעשה לבן וטוב והנה כמו שהשיניים חותכות את המאכל כן גדולי ישראל על ידי

אכילתם בקדושה ובכוונה לב שיניים הלו חותכות וקורות את כל האוייבים העליונים והתחתונים ואינם מתלכלכות מזה אלא עדיין הם לבנות וטובות פסוק ג כחות השני שפתותיך מתברך נבה כפ אחר ימון רקתך מבעד צמתך כחות השני שפתותיך מחר ששיבח את השיניים שבח אתה את השפתיים ש של כנסת ישראל ואומר לה כחוט השני שפתותיך השפתיים שלך ה מה שאת מוציאה מהמהם הם נעים וטובים כחוט השני כפי שהוא דק אדום ומרי ביופיו כן מוצא שפתיך הם יפים וטובים ואמר כחוט השני רמוז על אשר עשו המרגלים ששמרו הבטחתם לרחב שאמרו

לה את תקוות חוט השני ה הזה קיימו את דבריהם לא כמו אומות העולם שמבטיחים ולא מקיימים כידוע שליידי החוט השני זה זכתה וחזרה בתשובה שבתחילה היו עולים אליה על ידי חוץ זה שרים ורוזנים לזנות כי הייתה יפה אחר כך חזרה בתשובה על ידי חוט השני הייתה עושה מצוות על ידי החוט השני ש משננת בפיה ומחזירה את עם ישראל בתשובה כאן אה כפלח רמון רקתך רקתך אם צידי הראש בגובה הפנים צל העיניים שם נראים כפלח רימון כאשר חוצים אותם לשניים רואים את הזוהר והאור עודם הרימון איך

שהוא מהיר כן רקתך מאיר מיופי ומ שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון שיש לו תריג גרעינים כנגד תריג מצוות כי הר קנים שבך ושה מלא מצוות ולא סתם מצוות אלא המצוות מהירות ו מזהירות כפלח הרמון לזה נעסה מבעת צמתך הצמה הם תלמידי חכמים שמדריכים את העם כי הם קושרים את העם צמה הזו לאבינו שבשמיים ומו צמה צדיקים מלמדים העם והם הר קנים שבך הם תחת לתלמידי חכמים והולכים בעצמם לכן הם מלאים מצוות ומהירים כפה לחרמון כי נגענו למשנה ולפני המשנה נעשה צדקה אכמה ימן כל הכבוד

אנחנו במסכת נזיר מחינה פרק ז משנת ד אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה כלומר כל הטומאות ששנו במשנה למעלה חייב חייבין עליה על ביאת מקדש מי שנטמא באותה טומאה נכנס למקדש חייב כרת אם זה היה במזיד אם לא חייב קורבן כו טומא מן המת שאין הנזר גלי עליה אין חייבים עליה על בית מקדש כך למדנו מפי השמועה מחקים בטומאה מנמ לגבי בית המקדש אמר רבי מאיר לא תהיה זו כלה מן השרץ כלומר לא תהיה הטומאה מן המת שאן זיר

מגלי חליה כלה מטומאת השרץ חייבים עלי על בעד מקדש אמר רבי עקיבא דנת לפני רבי אליעזר מם עצם כעורה שאנו מטווה אדם באוהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו רביעי דם שהוא מטמא אדם באוהל אן ידעים שהה הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה ולמה אמרנו במשנה הקודמת שהנזיר לא מגלה על רביעית דם אמר לי מה זה עקיבה אין דנין כל מקל וחומר כשבאתי והרצאת את הדברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת אלא כן אמרו הלכה ככה זה הלכה למשה בסיני לא דנים קרו חומר מהלכה

זה הכל פרק שמיני משנה א' שני נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שנטמע ואני יודע איזה מכם או ספק טומאה ברשות היחיד ספקות טמא מגלחין שני הנזירים האלה את ראשם לאחר שהשלימו נזירות מביאים קורבן טומאה קורבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קורבן טומאן שלי וקורבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קורבן טהרה שלי וקורבן טומא שלך וסוף ים 30 יום עוד מביאים קורבן טהרה אני אם אני הוא הטמא קורבן טומאה שלי וקורבן טהרה שלך וזה קורבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קורבן טהרה שלי

וקורבן טומאה שלך וזהו קורבן טהרת מת אחד מהן בינתיים שני הנזירים קודם שהביאו קורבנותיהם רבי יהושע יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר ואומר אם טמ ייתי הרי אתה נזיר מיד ואם טהור ראיתי הרי אתה נזיר אחר 30 יום סופרן 30 יום מביאים קורבן טומאה וקורבן טהרה ואומר אם אני הטמא קורבן טומאה שלי קורבן טהרה שלך ם אני הטהור קורבן טהרה שלי קורבן ספק טומאה בטומאה בספק שלך בסופרים 30 יום עם קורבן טהרה וא אומר אם אני א אתמר קורבן טומאה שלי וקורבן טהרה שלך וזה

קורבן טהרתי ואם אני א אתה קורבן טהרה שלי קורבן טומאה בספק וזהו קורבן טענתך אמר לו בן זומה מי ששומע לא שידור כנגדו בן זיר מי ישמע לו בכלל אלא מביא חטא עוף ועול את בהמה ואומר אם טמא הייתי החטאת החטאת מחובתי ועולה נדבה אם טהור ראיתי העולה מחובתי וחטאת בספק סופר 30 יום מביא קורבן טהרה ואומר אם טמא האיתי העולה ראשונה נדבה וזו חובה אם טהור האיתי העולה הראשונה חובה וז נדבה וזה שאר קורבני קורבני אמר רבי ע נמצא זה מביא קורבנותיו לחצאין אבל דו

לו חכמים לבן זומה יכול להביא קורבנותיו לחצאין יכול דבר פל זה הגענו משנה ב היום אנחנו מסכת דף היומי מסכת בבה מציאה דף סג סג שם קדוש זה שג ובן תפילת בית המדרש שם חוד קודש בריך כתוב גימה לילה ור נו עלינו עלינו נו כ י רצון לפניך אונו לאבותינו דבר דנו קש דך במחו בנו חברנו שמר טמ ולאור טמא ולא ע מותר וסו מותר ולא קש ח ושמח בהם נו תורתך תציל מכל מכשב טעות אן בדיני איסור והתר אין בדיני ממונות ן בור בלימוד שמת

כך ת וד ברוך אתה א חוך חוך למני אד אתה ברוך ברוך אתה א חך חוך ברוך תעשה לא ישכח דבריך שיר המעלות הנה ברכו את אדוני כל די אדונית אדוני בלילות ו ידכם קודש וברכו את אדוני ברכך שמיים וארץ כן אנחנו דף לפתוח את הגמרא בו מסיעה דסג בו ש פה תוציא לו רק את הסדר שלו קח לו את זה לשם כן קח לו אזה הורן גם את זה גם את זה לאבי נועם אבי נועם אבי מושה תמיץ יצחק כן ת היום אתה צריך לטפל

בזה מי אתה משת היה דף סג פתחת או לא אנחנו נתחיל בדף סב עמוד ב שתי שורות מלמטה אלא אמ הרבה כי שכינה רבי הושעיה נפק לבתי תרצנה מתניתין כבתה מה אמר רבי ישעיה עכשיו לכון יגיד אנחנו אתמול למדנו קטע מהמשנה כיצד לקח אמנו חיטים בדינר זהב אמרנו במשנה המרמ בפירות כיצד לקח אמנו חיטים בדינר זהב קור וככה שער אמרו ו הרי חתיך סוות עליי אמר לו הרי חתך הוא לקח מהבן אדם אמר לו אני רוצה חיטים נשנה לקנות ממך היה השער מפורט נגיד השער זה

א 1000 שק אומר אני נותן לך 1000 שק 10 אל שק לא משנה לשנה כך וכך כל קור כך וכך כסף וזה השער אמר לו ונתן לו כסף וזה השר אמר לו הר חתך עשויות עליי ב30 עכשיו מה קרה אחר כך הוא בא אליו עלה השער בן אדם הרוויח שילם על זה וזה היה אצל חברו אבל אדם הרוויח אומר לו תשמע אני רוצה את החיטים זה היה דינר זהב זה 25 דינרי כסף אומר אני רוצה את דינרי כסף שלי עכשיו עלה נהייה 30 אני רוצה לקנות

יין אומר תשמע אתה יודע מה העתים שלך עשויים עליי ב30 ואראה לך אצלי בהם יין ואיין לו יין אם היה לו יין אין בעיה אז היה קונ אין לו יין ואז לכן זה אסור למה תכף יהיה לו עכשיו אין לו יין כמה שאין לו יין זה כמו שנתן לו כסף ריבית כשיעלה היין אם היה יין אז היה קוראים בזה יין היה עולה אז עולה לו היין שלו עכשיו שאין יין הוא נותן לו רבית זה כאילו כסף ולכן זה אסור אז עשה הביה הסביר ורבה דחה אותו

הביה הסביר ורבה ורבה הסביר עכשיו רבא חוזר בו בביאור אומר הביאור הוא כך אומר אני אסביר לו אלא אמר רבה כי שכי בנה כשהשתן העולם רבי הושעיה נפק לבתי רבי יושעה יצא דקרתי בעולם האמת למה בגלל ד מתרצה מתניתין כבתה אני רגיל להעמיד סתם משניות כ כמו רבי הושעיה שהוא סידר את הברייתות ואתם יודעים כל מי שמיישר דברי אחד החכמים מעמיד אותם מסדר אותם אותו חכם יגיד לו כשענן לעולם הבא בא אליו כ כתוב ספר חסידים אומר לו אני מודה לך שעשית איתי שהעמדת והשבת והבאת

ראיה מדברי לישב משנה להעמיד כמו התורה ש שזכיתי בא אז הוא אומר הוא יצא לקראתי לא אומרים שכל מי שלומד רשי היה אומר סך שלום מבז מי שלומד כל שבוע פרשה עם ראשי לעתיד לבוא רשי יצא לקראתו לקבל נשמתו אז הוא אומר דמ תרצת אז מה מה אמר מה הוא אמר רבי ישעיה הנה תנה רבי ישעיה הרי שהיה נושא בחברו מנה היה המלווה אומר לחברו תשמע אני הרביתי לך כסף מנ והלך ועמד על גרונו אומר לו תן לי את המעות שלי חביבי על גורנו על גורנו

ואמר לו אני צריך את ה הולך אצל הלוה הלווה היה לו גורן עם חיטה היה ולך על גורנו אמר לו תן לי את מעותי אתמנה שיש לי אצלך חילה מכבודו אני צריך את הכסף למה שאני רוצה לקנות בהן חיטין אמר לו תשמע יש לי חיטין חיטין יש לי אתה רואה אני נותן ללך תמכת החוב אמר לו אין בעיה צא ועשן עליי כשער ש של עכשיו כמה שווה קח לי במנה והיו הצלי חיתים כשער של היום כמה שיש אצלו אין בזה בעיה הגיע הזמן עכשיו התייקרו החיתים

אחרי כמה זמן הגיע זמן חיטים למכור כאשר התייקרו אז אז היה דרך למכור אותם אמר לו תן לי את החיטים שיש לי אצלך תביא לי את החיטים קניתי ממך תן לי אותם אומר לו למה אתה צריך אותם אומר אני רוצה למכור ולקח בהן יין אמר לו יש לי יין גם יין יש לי לא רק חיטה יש לי פנדי גם יין שאני נותן לך תמורת החתן צאע עסן עליי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי יין כשער של היום טוב אמר לו אין בעיה עכשיו הגיע גם הזמן

היין למכור אמר לו תן לי את יני שאני רוצה למכרו ולקח בו שמן רוצה לקנות שמן עכשיו אמר לו שמן יש לי שאני נותן לך צא בעשו עליי כשער של עכשיו ואז יהיה לך אצלי שמן כשער של היום כולם כל מה שפסק עמו כל הדברים הללו אם יש לו מותר אז דווקא אם יש לו אפילו שלא נתן לו מעות כמ הוא זוכה גם כשלא משך למה ברגע למה זה שלו אבל יכול לחזור בו הוא לא משך אבל בכל זאת יש מי שפרע כיבן יש מי שפרע

אין בזה רבית ככה אומר רשי תראה יש לו מותר נמרי דליו כי סרו הבא לידו אחד יש לו תזכה בורי מהש ואף אלגב דלא משיך אז איך הוא זכה כ מוקרה ברשותם לא הבית למה הועיד ואם בא לחזור כאה עלי ובמי שפרע יש כללה אומו אךד אין לו לו כ כי איסרו הבא לידו אם אין לו את הסחורה אם היה נותן כסף אפילו אין ל את ה סחורה יכול לקנות בה מיד אבל אין פה לא כסף הוא הוא פעם נתן כסף לקנות לבא לו כסף אמר

לו מה אתה רוצה לקנות כסף חיטה אתה רואה יש לי מלא חיטה קח ממני לקחתי טוב אחר כך בא אומר תני את החיתים עלו אני רוצה לקנות בזה יין אומר יש לי גם יין תחשוב הנכון עלה לפי לפי מה שעלי תן לך וכל יש לו כיון שיש לו הכל זה כאילו הוא אז כאילו משח אפילו שהוא לא משך כון שאם יחזור בו אפילו שלא משך יחזור בו יש בזה מי שפרע זה נחשב שלא ולכן אין בזה אין בעיה אין בזה ריבית זה לא נקרא ריבית אז

זה שאומר אם יש לו מותר אבל אם אין לו את מה שפסק כלומר אמר תן לך יין תן לך שמן אין לו אסור למה הוא לא נתן לו מעות לא יכול ללכת לקנות ממי שיש לו וזה דומה לריבית אותו דבר המשנה שלנו היא עוסקת בהלוואה לא במחר ולכן אם אין לו יין אסור דווקא שיש לו יין יהיה מותר ככה אמרנו אמר לו תן לי ביקור חיתים לכך וכך ונתן לו את הכסף ואחר כך אמר לו אני רוצה תן לי את החיטים עלו היה בדינר זהב שזה

25 ככה אמרנו במשנה היה 25 דינרי כסף עכשיו נהיה 30 דינרי כסף אז תני את זה אני רוצה לקנות יין אומר נחשב עלי אני אתן לך יין בזה ביין אין לו אין לו יין ואין כסף שיכול לקנות מי שיש זה מחזק רבית זה למדנו זה רבי ישעיה פה ששנה את זה ככה ביאר את המשנה ככה בא רבה אומר הביאור אני מעמיד את הדברים כמו רבי ישעיה הגמרא שואלת אז לכן רבי שעיה יצא לקראתי הגמרה שואלת מה היא לקח אתה אומר כתוב במשנה לקח טין כן שנינו

במשנה אזה למה יש לשון מכח לא קנ חיתים אומר לקח בהלוואת קודם זה קדם הלוואה ממורת הלוואה לקח יתים זה הכוונה לקח גורים אתזה נכון הנה ראשי לא רס את המי לקח למה הוא סומר כל דאוג בגמרא זה רק על היין שקונה מזמן החתן שחייב לו המוכר תוספות למעלה בדף סב כן גרסים את זה ופירשו בעניין אחר דיבור המתחיל לקח אתזה בהלוואה של המשנה לא מ אמ רבה נכון במכר אמ רבה שממנה או עכשיו זה דבר גדול שלושה הלכות שמ מינד רבי ישעיה תלת לומדים מדברי

רבי יהושעה שלושה דברים שמע מנד מעמידים מלוה על גבי הפירות כלומר מותר לאדם שחייב כסף לחברו לפרוע על המלווה פירות תמור הח ורת החוב כשער של היום על מנת שיקח אותם לאחר זמן אפילו תיקרו ולא אמרי ד סרו הבא לידו זה אחד לא אומרים כמו שאני נען שזה לא שאיו כאילו נתן מעות ואסור אלא כלומר כיוון שיש לו את הפירות הים חייב לו כסף צריך לפרוע על המלווה את הכסף אומר לו הלוה תשמע אני יש לי פירות אתה רוצה לקנות פירות הכסף הזה שאני חייב לך

קח פירות ויש לו רק יש לו ולא אמרינן דלא כשרו הבא לידו כאילו שזה לא כמו כאילו נתן לו מעות ואסור כיוון שיש לו בשמ מינה כן שמה מינה הוא דיש לו שמעמידים את המלווה על הפירות הוא דווקא דיש לו לוה פירות בשעת שפוסק אבל אם אין לו אסור כלומר אסור להעמיד מלווה על הפירות אם יש לו מותר אם אין לו לא רק אם יש כסף אתה יכול בפועל עכשיו נותן כסף מלבו ושמע מינה אילד רבי הני גם ממה שאמרה ברתה שאם הגיע זמן חיטים למכור

ואין לו יכול לסלקו ביין כפי שאר החיטים שלש ככה אמרנו שעת היוקר תלד רבי ני הלכה כמו רבי ניא מה אמר רבי ני דמר רבי ניא מה לי הן מה לי דמיהן אם נתנ לוקח מעות על חיטים לפי שובים היום על מנת שיתן לו המוכר את החיתים לאחר זמן שבע לוקח לטבוע עכשיו אין לו למוכר חיטים יכול לגבות ממנו גם את דמי החיטים בשיין לאחר שתיקו למה מהלי הן החיטים מהדן זה בסדר יכול לקחת את החיטים כן מקבל 30 אבל זה בחיטים ככן מהן מריד מהם

זה שהוא מחליף לו את זה ביד כשט אין בהם נתנה לוקח מעות על חיטים בהתחלה שוב ים עלמנת שיתן לו המוכה חיטים לאחר זמן כשבאה התובע לטבוע אין המוכה חיתים יכול לקחת את הכסף של החיתים כן ואין בזה בעיה מה הבעייה בזה לא אתה לא אומר עכשיו נתנו 25 נותן לו 30 לא למה הוא קנה בזה חיטים ק זה שלו כן זה שלו למה מה לי הן אם היה לוקח את החתן עצמן זה היה ב-30 מה ליד מהן ותן זה כאילו נ יותר כאילו רבי בגלל

שהוא לקח כסף ורבי ישעיה חולק על זה מה פתאום כל זה שמע מינם את רבי ישעיה תמר רב אמר עושה עושין אמנה בפירות והן עושים אמנה בדמים הנה ורבי יניא אמר מהלי הן לידן הנה רב אמר עושים הנה בפלות כלומר מותר לתת מותר לתת מעות על פירות לפי השוי של היום על מנת לקבל את אותם פירות לאחר זמן אבל לא עושים אמנה בדמים כלומר אסור לתת מעות על פירות לפי שוי של היום על מנת לקבל אחר שתקראו את דמי הפירות למה נותן יותר דמים ממה שנתן

זה נראה כבית נראה אבל רבי ניא אמר כמו שאמרנו עכשיו מותר לפסוק על הפירות היום על מ תקבל דמים לאחר זמן מהלי הן הפירות מה לי דמן אז זה כמו רבי יניא אז זה מחלוקת רב ברבי יניא ב דברי רבי ושעה לא לאלא עוד מטבי אמרנו ב אמרנו בתחילת העמוד בבריתה של רבי הושעיה כולם אם יש לו מותר ככה אמרנו כל מה שפסק עמו כאשר פסק על חיתים יש לו מותר אין לו אם יש לו יין יכול לשלם לו בזה הוא דמה החיתים לא כמו רב

שאמר אין ושים ממנה בדמים אז זה השאלה כולם אם יש לו מותר אז ר אמרנו עכשיו צר ו שעיה בתחילת הבריתה למעלה אמרנו כל מה שפסק עמו אם יש לו מה שפסק מותר אז כון שמותר כאשר פסק על החיטים ואין לו אם יש לו יין יכול לשנן לו ביין למה זה דמ החיטים לא כמו רב שאומר שלא עושים אמנה בדמים אמר רבונה אמרה בשמך מה שאמרנו משחה לוקח את החיטים משעת המכירה אז קנה אותם ברשותו התיקו ודמים שמקבל עכשיו זה דמי החיטים לא הבנתי מה ש

ש קניין עשה קניין זה כן כן משך משך אז הוא קנה אותם זהלא הלואה אומר א רב אומר אל תקשה לי ממה שאמר רבי שעייה למעלה כולם אם יש לו מותר שמוכח מזה שפסק על החיטים ואיין לו אם יש לו יין יכול לשנן לו ביין שזה דמ החיטים אז שמע זה לא כמו רב אומר לא מה ש אמר רב הונה אמר רב מדובר שמי שלוקח א משעת המכירה כבר קנה אותם ברשותו תקלו כלומר משך אותם אז הדמים שמקבל עכשיו דמי החיטים שלו רשי תראה רשי אם

יש לו מותר מדרבי ישעיה כטיב ואח דמים קבל ששם עליו דמ חט הוא מקבל היין ששווה יותר ממה שנתן מתחילה לא קנה יין ממנו וארי הוא מקבל מעוד דמה חתין לא זה קושיה על רב נכון כן מה למה הרב אמר בפירות בפירות אל לא בדמים אבל עכשיו שהוא משלם לו את זה ביין זה כמו זה לא באותם פירות זה כמו דמים הן נחשב כמו דמים זה השאלה לדעת רב זה לא תופס כן כן זה השאלה אמר רב ונה אמר מ שמשך אז הדמים שהוא קבל עכשיו

זה דמי החיטים שלו אין בעיה אז אומרת אם במש צריכ לממר לוקח משר את החיטים פשוט שמותר ו לקבל דמים זה שלאו אלא כגון שיחד לו קרן זווית זה לא באמת משך אמר לו תשמע אתה רואה זה הקרן זווית הזאת כן חידש התנה זה חידש איחוד מקום מסוים מעיד כאילו קנה לוקח את החיטים ומותר לו לקחת דמיהם שמואל אמר זה עוד תירוץ המני רבי יהודה הי דאמר צד אחד בריבית מותר יפה שמואל אמר כמו מי הבריתה של רבי ישעיה היא מתירה לתת דמן נכון אמרנו שמותר

לתת דמיהן מה לי הן מה לי דמיהן אמלי רבי יהודאי לאמר צד אחד ברביית מותר אל כל רבית במכר ולא בהלוואה יתכן שלא תבוא לידי ריבית אם זה במכר לא בהלוואה למשל פסק על פירות כך וכך כסף קונה ממנו בכך וכך כסף תיקרו עכשיו הפירות אז אם ישלם פירות כמו שפסק לא יהיה רבית עכשיו אם ישלם דמים זה יהיה רביית זה מותר גם אם משלם דמים אין זה לא משום ריבית אין בזה משום ריבית ורב חולק על רבי יהודה נתניה ארי שהיה נושה בחברו מנה המלווה

היה היה נושא בחברו מנה אומר לו תשמע המלווה אומר ל לוה יש צלך מנה ועשה לו שדה ומכר תנה הלווה עם המלווה שאם לא יפרע לו עד זמן מסוים תהיה השדה קנויה למרבה מעכשיו הדין הוא בזמן שהמ אוכל פירות מותר לוקח אכל פירות אסור אם בזמן שהמוכר הלוה אוכל פירות בתוך הזמן הזה שיכול עדיין לפרוע מותר אבל אם הלוקח כלומר המלווה אוכל פירות אסור למה שם פרע לו את ההלוואה וכל הפרות הפירות שאכל זה יהיה ריבית בינתיים אכל פירות הפירות אז רבי יהודה אומר א בזמן

שלוקח אוכל פירות בתוך הזמן מותר אין בזה משום רבית אז אמר להם רבי יהודה לרבנן מעשה בביתו למה למה אתם מוסרים ל הלוקח לאכול מעשה בביתו בן זונין ש שעשה שדה ומכר למלווה ויתנה אמו שאם לא פרע זמן מסוים מקנה השדה ועשה את זה על פי רבי אלעזר בן עזריה ושמה היה שהיה לוקח אוכל פירות המלווה היה אוכל את הפירות כמו שאני מסביר כמו השיטה שלי לא כמו שאתם אומרים שרק בתנאי שלא יאכל למלוה פירות שזה יהיה ריבית אם יאכל פירות שזה לא ריבית אמרו לו

משם ראייה מוכר אוכל פירות היה לא לוקח אומר אתה רוצה להביא מ ביטוס שמה אמרו לו רבנן לרבי יהודה איזה רעיה אתה רוצה שמה היה המוכר הלוה אוכל פירות אז לכן אין ראיה לדבריך זה עדיין שלו מה בניו מה טעם מחלוקתם אמר הביה צד אחד ברבי תק בניו כל מקום שייתכן שיבוא לידי ריבית וייתכן שלא יבוא לידי ריבית כמו שאמרנו שיפרע לובה את החוב הרי הפירות שכל זה ריבית ואם לא יפרע אז זה לא ריבית לרבי יהודה מותר לרבנן אסור זה ההבדל ר אמר רבית על

מנת להחזיר יניו עוד ביאור מדובר שהמלווה אוכל פירות מתני שאי מפרע לוב את חובו יחזיר לו את הפירות שאכל ולכן התיר רבי יהודה רבנן אומרים גם זה אסור בכל זאת בשאל אכילתו הוא אכל ריבית אפילו שהוא יחזיר א שואר אבל הוא אכל ריבית יוד מ הלאה אמר רבה השת דאמר רבי ני מלין מדמן אמרינן מה ליד מהן כלומר אשת ד אמר רבי ני מה ליהן ומה לידמן אמרינן אמרינן מ לידמן ומה ליהן לא אשד אמר רבי נילין מדן אמרן לידן ליהן רינן ופוסקים על שער שבשוק

ואף על פי שאין לו יפ כלומר עכשיו שאמר רבי נ שמלין מלי דמן אלו שמה היה או שייתן לו את החיטים א יש חיטין יתן לו חיטין ואמנם יתן לו דמים למה זה שלו הפירות בדמם זה שווים כ צן לוקח בשעת הפירעון גם דמי הפירות אז גם לידמן לין נרין מהלי דמן של מעות דהיינו הפירות כמה שווה את הפירות עצמן מהלי המעות עצמן הינן הוא פוסקים על שער שבשוק ולכן תכף תכף כן פוסקים עם המוכר שיצא השער לקחת ממנו פירות השער שבשוק למה כמו שהוא עכשיו

על מנת שיקח אותם הקונה לאחר זמן אפילו תקו ואף עלפי שאין לו למוכר בתני שייתן לו הלוקח מעות בשעת הפסקה למה כמו שאם היה למוכר את דמי המעות דינו הפירות היה מותר לפסוק אז גם כאשר אין לו פירות אי נותן לה לוקח מאות עצמן מותר לפסוק שמעות דמן שוין שכו לקחת את הפירות במעות אלו כלומר הוא אין לו פירות אבל הוא נותן כסף והוא יכול הרגע לקנות פירות בכסף הזה כמה כ בכסף הזה כמה שהוא יכול הוא נותן לו כסף הוא נותן לו כסף אומר אומר

לו אני רוצה אני אני רוצה לקחת בזה הוא רוצה הלוואה אומר א קח כסף אבל אני רוצה בזה חיטים אין בעיה עכשיו כמה שווה החיטים דינר זהב ן 25 דינר כסף קיבלת מחר ואין לו חיתים אבל כפ שהוא נתן כסף אז כאילו הוא קנה את זה כאילו יש לו ומחר שלו החיטים הוא יכול לקבל אותם כל לקבל גם את הכסף מהן מהן ממש כן לא זה לא ריבית ות כסף כן כן ממש ככ מך זה אז זה שאומר גם אומרים מה ליד מהן מה לי הן

אז מה לידמן זה הכסף מה לידמן של המעות דהיינו הפירות מהלי הן המעות עצמן בלכן אם אני אומר מה לי הפירות מה לי המעות אז אני אומר פוסקים ם המוכר כשיצא שער לקחת ממנו פירות על שעה שפסוק כמו עכשיו שיקח אותם הקונה לאחר זמן שקרו ואף על פי שאין לו זה החידוש אין לו פירות למוכר אבל בת שיקח לו הקונה בשעת בשעת הפסקה שה לו את הכסף כ יכול הה לקנות מקום אחר עכשיו יכול לנ כמו שאם היה לו פירות היה מותר עכשיו שיש לו מעות

והוא יכול לקנות בהן זה גם מותר זה זה החידוש י זה מובן נכון אתי רפפה ורב הונה ברד יהושע לרבה עכשיו מקשיו לרבה בריתה של רב ישעיה והוא בעצמו רבה פירש את הבריתה הזאת עכשיו מקשה לו אתי פפה ורונ ד לרבה כולם אם יש להם מותר ק עליהם בשעת הפסיקה כולם אם פוסק עליהם כל השמן וכל אלה שפסק עליהם מ שיש לו אותם כן כן אם יש לו מותר ואם אין לו אסור אז משמע כשאין לו פירות אסור אף כשיצא השער יהיה אסור למה הלשון הבריתה

צה ועשן עליי כשער של עכשיו משמ שיצא מה זה קנו את זה מקודם הרב רגע רגע ו ואין לא אסור בדרך כלל הגמר עכשיו אמר הפוך ג אפילו שיצא השער זה אסור אז קשה על רבה אמר להוא אתה הלוואה אחזה בנה אמר להם רבה בבר היתה מדובר שפוסק אמו פירות על חוב שהיה לו נכון הוא היה חייב לו כסף בא עמד לו שם אומר תן לי את הכסף שלי הבאתי לך לפני חודש מנה תן לי את הכסף אומר מה אתה רוצה קונה בזה חיטים יש לך

הנה פה פה נמצאים פה זה חייב שיהיה זה הל שמה זה הלוואה אז דווקא שיש לו זה רבי אתה הלוואה בבריתה מדובר פסק כמו על חוב לא נתן מעות כדי שיקנה בהם פירות לכן אם אין לו את הפירות זה ריבית זה אסור אבל אח זה בני מוד במכר נותן לו מעות או פירות בשעת הפסיקה ויכול לקנות בהן את הפירות לכן זה מותרות המות ממצות בסביבה אפשר לשות איתם מה שרוצים כן שיקח מה שהוא רוצה גם אם אין לוין ל כ זבינה זה לא ריבי שנמצאות כן

בזמנה זה לא זה לא הלוואה אין רבה ורב יוסף דריו כלומר אם יש עכשיו יש שער יש כלומר פסקו את השער ואיין לו בכלל את את הפירות לא מטעם מה שאמר הבלי מהלי ד מהן מהלי הן אבל הם רבא ורב יוסף למה למה אם כשיצא השער אפילו שאין לו מותר רב ורב יוסף אמרו רבנ פוסקים השער שבשוק ואף על פי שאיין לו פירות פה מדובר במכר נכון ואין בכך משום רביית רלה שי ותשר אחזר זה מה ניסלי יב בדי מזב בש בזולה אתה מבין אומרים לו

אפילו שאין לו במוכר אין בזה שום ריבית גם כשיח ממנו את הפירות יקח ממנו את הפירות הם יתייקרו עכשיו מותר דמר לי הלוקח אומר למוכר תיקח את הטובה שלך כל תסרוק אותה על הקוצים שקי ודר ושדה החזרה על הקוצים כלומר אני לא חפץ בטובה שלך בכלל למה דמה ענית לי מה הועלת לי שמכרת לי בשער הזון גם אם היו ליו כסף בידי לא הייתי קונה ממך הייתי הולך לשילה והנה איפה שהפרחים שם ושמה יש מקומות שקונים בזון ה היו מתקים ברשותי אז גם כשקניתי ממך בזו

לא הרווחתי כלום במה שהתייקרו אז כלומר אם הוא יכול לקנות אז כאילו יש לו ככה זה לא אם יצא עשר כן לא עשית לי שום טובה לא הרבת לי לא נתת לי יותר כסף ולא שום דבר זה הכסף יש לי אותו כי הייתי קונה בזה פירות אותו דבר מה שאתה אפשרת לי בשר הז ולא עשית לי כלום לא זה היה אצלו לא היה לו כסף לתת אה היה אצלו כבר מק כן מה היה שם הרב לא הבנתי מה היה בסיפור הזה בסדר אני חוזר לא אמרנו

אם יצא השער ויש לו ונתן כסף קנה נותן כסף קונה ויש שער אז אפילו אין לו אפילו אין לו כן שהקונה כיוון ש שהמוכר הזה יכול לקנות מיד א זה לא זה לא נחשב ריבית נכון זה מובן לך עכשיו באים רבה ברב יוסף למה למה אמרו חכמים שפוסקים לשער ש בשוק אפילו שאין לו פירות וזה לא ריבית למה בכלל הוא אומר ל אומר לו ה מי שנותן את הכסף כן המוכר הקונה הקונה אומר לו למוכר קח את הטובה שלך לא עשית לי שום טובה הטובה שלך

אפשר להשליך אותה על הקוצים היהה כסף בידי אני יכול לקנות בזול ועכשיו זה מתייקר אצלי כאילו מה עשית לא עשית כלום לכן אין פה ריבית זה הכל אמר ליב לרב יוסף אל מעטה מותר לבות צאה בשעה זר כן לא הרווחתי כלום כחי החי בקל החיטים היו מתקלקלים באוצר שלי לא א מעט שניה א מעטה לפי מה שאתם אומרים יהי מר עה בשעה שעה חיטים עלמנת שיחזיר לו שעה חיטים אפילו אם תקו החיטים אסור לעשות את זה למשל אתה הולך לחבר אתה אומר לו אני צריך חיטים

קילו חיטים ולא תתתן לו מחר קילו חיטים חזיר לא צריך להביא לו כסף כמה זה שווה עכשיו אני אתן לך כסף צעה בשעה אסור למה התייקר ואז זה ריבית לא עושים ככ אז למעטה לפי דבריכם יהיה מותר לבו שעה בשעה למה מצא המר המלווה אומר ללוה שקוד זר לאך כלום מה חיט דקט בקב וכי חיטים היו מקלקלים באוצר שלי גם אם לא הייתי מלווה לך היו נשארים אותו דבר מתכות ברשותי אז אמצ שלא הרווחתי כלום בהלוואה דברך י ואמרנו שאסור לב בצורה כזאת למה אמר לה

הטעם הלוואה אח זבינה עה בשעה זה נראה כמו רבית זה הלוואה לכן החבירו חכמים אסור בהלוואה אס בהלוואה אבל פה זה זה לא החבירו חכמים כשהוא לא מרוויח כלום במכר במכר במכר בשע אז זה מותר אז הוא אומר לוצ לא עשת לי כלום לא ב אסור זה בהלוואה קניתי בך שעה רב אם הבאתי מהשכן שמן צי מח רוצה להדיר בכסף בכסף כן כןכ זה צ אתה לא יכול להביא לו את אותו סוג יין היום זה אותו מחיר כל הזמן לאם גם לא מקפידים על שקל ש

אומר לי אל תביא לי בכלל ש לא מקפידים זה עוזר ר לא מדייקים היום יש מר היום יש לאנשים כסף כסף קטן לא מצחק שקן שני שקן אפילו יעלה מוותר א לא בגלל שהם לא יכולים הם לא יכולים לקנות אין להם כוח לכת לקנות אז השכן הוא רוצה את זה הכי טוב לתת בתורת מתנה ריבית בגלל מוותר לא אם זה מחזה כריבית אז זה מחז ריבית אכפת לי אם הוא מותר או לא זה עשרו את זה חכמים כ מה אם ות לך מתנה ואתה מחזיר זה

מתנה מה קש באוכל אני נתתי לך לא נתתי לך את זה על מנת מתנה נתתי לך עכשיו אז הוא אומר תיתן את זה ביטור מתנה זה הכי טוב סו אותו מלכתחילה מלכתחילה כן כן כן פעם אחרת מבקש מנו מתנה א זה כבר הבי לא אבל אתה יודע כשאנחנו היינו ילדים צעירים אז באמת היינו נותנים לשכן היה משלם כסף אומר לא לא ניתן לך בחזרה את המוצר שהבאת תן לך כסף ככה היה מולי רבי יוסף כהן כן למה אז זה היה יותר היה פדה יותר כן היה

קשה היה קשה אז אני צריך להגיד לו אני נותן לך אתזה מתנה אם במחשבה היה לי לתת לו את זה מתנה זה לא מחזה צריך להגיד לו קח את השמן במתנה לא לא צריך להגיד לא צריך להגיד מחשבה מספיק תן לו את הפרחים מתנה וזה זה אני נותן זה באהבה הגמרא שואלת אמר לאדה לרבה מתב זוזה לספ סירה למה לוקח ועים שלא הרוויח כלום היה צריך לתת כסף לסרסור שימצא לו מוכר חיטים עכשיו הקדימה ותו הרוויח את הזוז הזה אתה מבין של כן מילך לתווך כן

לקנות לו אז יש לו רבח יש לו הנה אמר לה דקב לנמ נתן לוקח למוכר גם את הזוז של הסרסור אז לא הרוויח כלום רבש אמר זוזה דש אנוב סירות המעות של האדם זה עושה את הסרסור מי שיש לו כסף כל בעלי החיתים באים אצלו יוצא אין סרסור כ בא לבד כן סחורה טובה ישר מתנפלים עליה באים אליו אומר לו בוא בוא תיקח ממני אתה תרוויח וזהו הלאה רב ורב יוסף דוזה החריפה צריך להתחזר לבי דרי עכשיו זה קנה פוסק על הפירות כן אומר מי שנותן

כסף פסק מעות על פירות לפי שער הראשון ועדיין לא יצא השער הברור טרה חריפה צריך חזויה לבית ר צריך לוקח לראות בבית הגרנות שהוא דש זורא את התבואה למה כאילו זה שלו מה זה חריפה ההתחלה התחלה מוקדם היום כשיוצא פירות ראשונים זה יותר ביוקר שמה חריפה היה יותר בזון ח זה אפש זוזה הרה חיפה רשי אומרי חיה שאין פוסק עלי אלא למי שיש לו גור שער הברור פוסקים אף למי שאין לו ד לא יצא השער הברור צריך תחזו לבדר צריך הלוקח להיות בבית הגרונות של המוכר

איפ שהוא דז וור את התבואה למ הנה הגמרא אומרת למה צריך ש לוקח אצל המוכר מה העניין אם לקנ אם ה לוקח איזה קניין גמור שלא יוכל למוכר לחזור א לא קנה לוקח ו עד שימשוך אז הוא עומד שמה הוא קונה ימשוך ובועלי מי שפרה אם יחזור בו כי לא מתחז מקבל עלי משפרה כן לעולם לקבול עלי מי שפרע דווקא כוא אבל מה דווקא שהוא בא ל הקורן יש מי שפרע משום די זוזה התראה חריפה לבת רי תלתה בבת רי תלתה יעיב כלומר מי שפוסק עש

א לכמה כן נותן מעות לכמה מוכים ו שלו הכי טוב ולבסוף לוקח רק מאחד מהמהם את הפירות היפים אה ככה זה אם מתחז לה שמחה דעתה אם מתחז ה לוקח אצל המוכר הסומך דעתו של המוכר ויודע שלוקח רוצא את המכח ולא יחזור אז נגמר המכח שאם יחזור בו יהיה מי שפרע ואילו לא נראה הלוקח אצל המוכר אמר לימינה קח פרה שפיר מדידים שקלת אומר חשבתי שאתה תמצא לא חשבתי שתמצא פירות יותר טובים משלי וקנית אותם וחזרת מהמק לכן אם יחזור בו לא יקבל משפ רע אז

זה הבעיה לכן צריך שישתכח ש לכן שצריך שישתכח בבית דרי שסומך עליו ם לא סומך עליו אז הוא יכול לקבל חזרה את הכסף אין מי שפרה כך נראה אמר רב ששד אמר משום מסמך דעתה שה לוקח את שבית הגרונות אפילו השכחה משוקה ואמר לי שמך דעתה יש מי שפרע כלומר אפילו לא דווקא שעמוד בגרונות קשו אחד השני אמר לו תשמע אל תדאג אני לוקח ממך הכל בסדר זה הולך אז למה צריך שישתכח לת רשה ה הוא סומך עליו גם אם פגש אותו בשוק זה רשה אומר

אז למה צריך יך רב שיסביר את הבריתה צ שתקח לא צריך שישתכח כן לא דק מה ד לא צריך לא צריך מתי אמרתי שכ לא רב אשה בא רב אשה עכשיו אומר עוד משהו גם לא חייב 900 בגרונות זה בריתה אמר אמר רב נחמן כללה רבתה כל הגר נטרלה אסור כלל מה זה איסור ריבית כלל של רבית כל שכר שמקבל תמורת המתנת המעות בין בהלוואה בין במקח זה לא משנה מוזי לו המוכר את המכח למה מקדים לו את המעות זה אסור זה ריבית ם הוא מתנה

או ש פירות אז אני כן אקבל יותר אסור זה רבית העיקר זה מכה בהלוואה זה ריבית עשר תורה אזח המתנה זה הי כן כל הגר נתר כל הגר נתר לריבית כל שכר שמקבל תמורת המתנת המעון אם גם אם זה במכר כן בהלוואה ודאי גם במכר מוזיא לו המוכר למה אומר אתה מקדים לי את המעות ן לך יותר בזול זה אסור למה נחמן זוזה קראה זה גם אסור גם מקדים כן למשל בא חולצה ב100 אמר תן לך בעוד חודש את הכסף אמ תן לי 110 זה רבי

זה אסור לשו זה נקרא הגר נטר אבל א אם הוא אומר 110 אומר ות לך מזומן יגיד לי ב1 אוא עושה לי הנחה לא למה זה ק עושה לי הנחה לא פה לא מקבל את המקח לא מלתה לו בעוד חודש אז נקרא לא לא את המוצר עוד חודש כסף מקבל עכשיו קבל את הכסף מזומן ת החולצה בטח פה זה על זה דיברנו זה במחר רמר נחון אד אם זוזה קראה קראה קראה זה שעווה אדם מוכר שעוה וכעס זה ארבע ארבע השער ארבע חלות שעוה בזוז ואמר

ל חמש אני אתן לך חמש חלות בזוז ונתן לו מעות היום איתנו גבי אמא שעב ברשות המוכר אפילו לא בעיר העיקר המפתח כן שרה ניתנו הו גבה אסור אם אין לו אצלו שעוה אסור פשטה ככה למדנו כל הזמן מה מה העניין לא צריך דיד לאשרי במטה המוכר נתן מעות לאחרים לא קיבל את השעווה אומר אדוני אני קניתי טון שעוה רק עוד לא הגיע לידו כן מה לאשראי במתה צריכים להביא לו כעד שיבוא בני או עד שימצא במפתח דמה כאילו עד שיהיה לי יש לי במחסן כאילו

זה כמו יש לי כמה שעלן כ מחוסרי גונה כ כן שזה חסר גע אין לו בדו חסר גביה גבה אין כאילו אין לו שעוה כלל ואסור ואמר חמן אלמ דזי פש מחברי שלב מעות מחברו ואשכח ב טופינה מנ אותה מצא ממה שאמר לו המלווה קצת יותר כן א בכדי שהדעת טועה אפשר לומר שטעה המלווה מחייב להדור את העודף ליו ואם לא מסתבר שטעה מתנה בעלמה הוב לא חייב להחזיר לו מה זה קשור לא זה לא קשור זה עוד דין זה דין אחר לא חייב להחזיר לו

עשב הואב אומר תשמע תן לי את נתתי לך אחד יותר תביא לי את זה אם זה דבר שיכול שזה הרבה משמע אדוני אתה ן את זה מדעתך אם זה מעט עה מה זה הוזיז זה א בכדי שהדעת תועה אפשר לומר שתעה מלווה חייב להדור את העודף בבלו לא מסתבר שטעה המלווה תבעל מודב לא חייב להחזיר לו עכשיו הגמרא תסביר מה זה הדעת ת איך דמה בכדי שהדעת תועה אמר ח ד רב יוסף בשריה וחמשה שהעוף של המות היה מתחלק לחמש או לע אמר התבלבל במניין למה

היו רגילים ללמוד מטבעות 10 10 ח אבל אם הטעות היייתה במעות בודדות הוא לא טעה אין דרך לבנות אחד אחד א נתן לו מתנה עכשיו הוא פתאום מתחרט טוב נראה זה מחר כבר אשוב הדעת בסוג כן לא יפה זה קרא טעות מר אתה היית איתי כ מה לא בסוף קש חוזר על זה מחר לא לא מחר הוא חוזר בבית על כל הסוגיה והוא ידע הלאה אנחנו בסימן תרכא סעיף ב זה בדיוק מה שכבודו עושה מילה ביום הכיפורים מלין בין יוצר למוסף אחרי קריאת התורה תפילת שחרית

יותר ממילה תדירה השכינה לסמוך אותה לתורה ככה עשינו פה היה לגח פה ברית ואחרי קריאת התורה עשינו את המילה חרי המילה אומרים אשרי ואם הוא במקום צריך לצאת מבית הכנסת אין מלן עד אחר חזרת ספר תורה שלא יהיה ביזיון להניח סף חוזרים ואומרים קדיש אשרי כדי שיהיה הקדיש עלי מזמור כומר לפני זה אשר ו מברכין על המילה בלא מה המבחין אשר קידש ידיד מב שומרים מברכים בכוס ונים לתינוק הנמן וכן נוהגים תינוק נימון לשתות הוא יוצא ידי חובה בברכה לא חשבתי לתינוק אחר שמותר לו לאכול

יתנו מבין אה לתת ל שמה סרח מה מה סרח תרגל שחשב ש איפה כתוב אפילו לקטן אסור דלל מסר ך יום כיפור שבו במוסף אומר שלח סיבור סדר עבודה כלומר עבודת כהן גדול בית המקדש למה זה היה במוסף ולכן אומרים סדר העבודה במוסף שנ פרים שפתינו לכן החזן עצמו צריך לחזור בתשובה כאילו הוא כהן גדול שמכפלתם כשאומרים והכהנים גם בעלינו לשבח אבל שליח ציבור אסור לעקור במקומו משל תפילה כדי ליפול על פניו שמחות יד עושים כן למה הספרדים לא קורעים על הרצפה קורים גם האשכנזים אבל

עומדים לידו שתיים הוא לא זז מהמקום ועוזרים לו להקים אותו שהוא לא יזיז את לא אני אני לא קורע על הרצפה בכלל לא קור קורע אבל על מתי אנחנו קורים אנחנו אף פעם לא קורים על הרצה ו כיפור לא ממש על הרצה כן כן שמים שמים בדים שטיח ועושים תבוא לפה יום כיפור אני אבוא בלי נדר אני רוצה לראות שקורים ראשים קורים קורים כל מקום מכשי היית בראש השנה לא היית הייתי בבית כנסת מה זה היית במלחם הרמבם למד לכות ספירת העומר אנחנו בפרק עשירי ללחות

מתנות ניים מה חיייבים אנחנו להיזהר במצת צדקה יותר מכל המצוות אומ המצוות עשה שהצדקה סימן צדיקי זרע אברהם אבינו ראית מה זה צדקה שמושה תקווה טוב צדקה סימן בנים של אברהם אבינו שנאמר כי דעתי בנימן אשר צ את בניו לעשות צדקה דף פב כן ואין כסא ישראל מתכונן בדת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני ואין ישראל נגן אלא בזכות הצדקה שנאמר ציון במשפט תפד בצדקה ולעולם אן אדם מעני מן הצדקה ואיין דבר רע ולא הזק נגלל בשביל הצדקה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום כל המרחם

מרחמים עליו שנאמר ונתן לך רחמים ברחמך ובך כל מישהו אכזרי בנוו מרחם יחוש חוסו מה יכול להיות הוא לא מזרע אברהם שאין אכזריות מצו אלא בגויים שנאמר אכזרי המה ולא ירחמו כ כל ישראל ונדבה עליהם כאחים הם שנאמר בנים אתם לאדוני אלוהיכם אם לא ירחם האחל אחיו מי ירחם עליו מי עניי ישראל נוסים מעיניהם על הגויים ששונא אותם לראות מן אחריהם האין עיניהם תלויות אלא לאחיהם כל המעלים עינם מן הצדקה הרי זה נקרא בלי יעל כמו שנקרא עובד עבודה זרה בלי יעל בעבודה זרה אומר יצאו

אנשים בני בלי יעל ומעלים עיניו מן הצדקה ואומר אישה אמר לך פה דבר ם לבך בלי יעל ונקרא רשע שנאמר ורחמי רשעים אכזרי ונקרא חוטה שנאמר וקרא עליך אל השם ויה בך חטא הקדוש ברוך הוא קרוב לשבעת העניים שנאמר שבעת ניים אתה תשמע יכך צריך להיזהר מצעק שהרי ברית כרותה להם שנאמר ויה כי צעק אלי ושמעתי חנון אני ד' כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים יפות פניו כבושות בקרקע בספר פנים רעות פניו כבושות בקרקע פילו נתן לו אלף ומים אבת זכותו הפסידה אלא נותן לו בסבר

פנים יפות ובשמחה ו מתאונן אמו על צרתו שנאמר אם לא בכיתי לקשי יום עגמה נפשי לאביון דבר לו דברי תחנונים ונחמות שנאמר בלב אלמנה ארנין ה שאל העני ממך ואן בידך כלו ניתן לו פסו בדברים פס אותו ואסור לגעור בעני או להביע הכל עליו בצעקה פני בוא נשבר נתקה והרי הוא אומר ל נשבר נתקה אלוהים לא תמס ואומר לאחיות רוח שפים חל נתקעים ואוא למי שכרים את העני אוי לא אלא יהיה לו כאב ב בן ברחמים בין בדברים שנאמר אב אנוכי לאביונים ו הקופה אחרים יתן

צדקה ומעשה אותן שכרו גדול משכר נותנו על גבי צדקה וקצב נאמר מצדיקי הרבים ככוכבים ז שמונה מעלות בצדקה זו למעלה מזו מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמח ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה אמו שותפות הו ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאל בזה נאמר וחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר חזק בו שלא ייפול ויצטרך חט פחות מזה נותן צדקה לעניים ולא ידע למי נותן ולא ידעני ממי לקח קודם כל ראשון זה מי שמסכן עוזרים

לו שלא ירד מנכסיו זה הכי גדול השני נותן צדקה שהוא לא יודע למי נותן והמקבל לא יודע ממי קיבל נשקת חשאים שהייתה במקדש ש צדיקים נותנים ב בחשי ועניים בני טובים פרנסים ני חשי קרוב לזה נותן לתוך קופה של צדקה ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אם כן אלא אם כן יודע שממונה נאמן וחכם ויודע לנהוג כשורה חנניה בן תרדיון נכון פחות מזה שידע נותן למי יתן ולא ידע העני למי לקח כגון גדולי החכמים ש הולכים בסתר ומשליכים המות בפתחי עניים וכזה ראוי לעשות ומענה

טובה הי אם אין הממונים בצדקה נוהגין כשורה מה יעשה יתן אבל שלא ידעו מי נתן פחות מזה אתה זוכר מה היה עם רבי זרה נכנס לתנור פחות מזה שידע אני ממי נטן ולא ידע נותן כגון גדולי החכמים שו צורים המעות דיניהם משי אחוריהם באים עניים ונותן כדי שה להם בושה פחות מזה שיתן עני בידו קודם שישאל פחות מזה שייתן לו כראוי אחר שישאל פחות מזה שיתן לו פחות מן הראוי בספר פנים יפות פחות מזה שיתן ו בעצב לא יפה גדולי חכמים נותנים פרוטה לעני קודם כל

תפילה ואחר כך מתפללים לפני שמתפללים שנאמר אני בצדק אחיזה פניך אתה יודע אנחנו ומדים בפורת יוסף היה לנו מורא קראו לו חכם מנסור בן שמעון זה הבנים שלו הם הדיינים היום היה מלמד בפורת יוסף היה עוני גדול עוני גדול היה בא איזה עני אחד רוצה צדקה בדלת הרב מוציא גרוש אתה יודע גרוש גרוש לא היה לא היה לו מה לאכול הרב כ רוצה לקיים מצוות צדקה הוא היה דרכו אפילו מברך על מים אומר לשם יחוד קדשה בריכ שכחי אני בא לשבח את בוראי שנתנת אז לפני

שעושה צדקה אומר שם אחו קדש בריך שכ בכ בכם מצ עשה של צדקה כמו שנאמר פתוח תפתח ידך עניך יונך ומח אחיך אמך חזקת בו איזה כמה תפילה ארוכה בסוף נן לו את הצדקה אבל ההוא שהיה רואה את הגרוש הזה לפעמים היה זורק את זה אחרי שהרב כל כך הרבה התפלל איך היה איך היה מה היה אומר לו זה היה אחד הוא נפטר ה אמר לו כבוד הרב כי אני כ עניך כסוסי כסוסיך אתה רוצה שיתנו לך גרוש אתה לא נתן לי גרוש אומר לו הרב

בתמימות פרוטה לפרוטה מצטרפת זה נקרא צדקה לא אומר תשמע אין לי יותר באמת לא היה לו מה לאכול זה היה 10 מלינים הלאה 10 מלינים גרוש היה 10 מיל כן בזמן הנותן זה אני לא זוכר מי אבל ככ אני זוכר גרוש כן כן אתה זוכר זכית הנותן מזונות לבניו לבנותיו הגדולים ש ב מזונותיהם כדי ללמד הזכרים תורה נהיג בנום דרך ישרה לא מוזות וכן הנותן מזונות לאביב ולאמו ארי זה בכלל צדקה צדקה גדולה הי שקרוב קודם כ ויתומים על שולחנו הי זה קורא לשם והוא עונה

הוא מתענג עליו שני מה קר והשם יענה נכן נכון אני זוכר שהיינו בשבות פנת יוסף והיו היה קשה הפרנסה היייתה קשה מאוד חלק מהבחורים האבא שלהם לא יכול לתת להם הם היו בחורים בגיל 15 14 אבא שלהם לא יכול לפרנס אותם לא היה לו כסף אבל יש הרבה תינוקות אבא עושה אוכל בשבת נותן ל תנוכות אומר לו לך אין לי כסף אני לא חייב במזונותיה אין לי כסף ך אם ישם אם יהיה תאכל לא יהיה אתה צריך להשיג לבדך אז אני רוצה להגיד לכם אני זוכר

היה מבשל לעצמו מבשל לעצמו 15 כן איזה בושה זה היה הוא יש לו סיר רבז יש לו סיר רבז משל עצמו למה לא היה לפי הלכה אבל היום ברוך השם זה מצווה אבא שנותן לבן שלו הגדול לאכול זה צדקה כן כלומר הוא יכול לעשות מעשרות לתת לו לאכול הב לא הה אוכל בשיבה היה אוכל אבל בשבת עושה צדקה לא היה היו היו מסדרים אבל רק אני אומר לך כמה האבא שלו אפילו שהיה עובד היה עוני לא לתת לו כן שנן לדים הגדולים כן לא היה לו

לתת לו אתה יודע כמה היה כואב לנו הדבר הזה וכל הילדים של הבן אדם הזה כולם צו רבנים גדולים תראה עני תצא עורה פעם בשבוע היה שניצ בור ציבו חכמים שיהו בניהם בטוב אצל אדם עניים ויתומים במקום העבדים מותב לו להשתמש בהם ויהנו בני אברהם יצחק ויעקב מנכסיו ולאנו בם זרע חם שכל המרבה עבדים בכל יום ויום הוסיף חטא ועוון בעולם ואם יהיו עניים בנ בתו בכל שעה ושעה מושים זכות ומצוות במקום שיביא גוי שיעזור לו יביא עניים יתומים שם כן תגיד להם תשבו פה תוכלו

עלי הכל הכל מה אתם עובדים תאכלו טוב זה שלכם שלכם אתם אוכלים תנהג איתם יפה לעולם ידחוק אדם עצמו והתגלגל בצער ולא יצטרך לבריות ואל ליך אדם עצמו על הציבור כ ציבו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ועד ס הבריות ואפילו היה חכם ומכובד ועני יעסוק באומנות אפילו באומנות מנובלת לא יצטרך לבריות מותר לפשט עורות הנבלות בשוק ולא יומר לעם חכם אני גדול אני כהן אני פנסו ני וכך ציוו חכמים גדולי החכמים היו מהן חוטבי עצים נושאי הקורות שואבי מים לגינות עושין הברזל והפחמן ולא שאלו מן

הציבור ולא קבלו מהן כשנתנו להן כן טוב פת חרבה ושלוה אבל לא צריך לבקש מ אחד וגם תנו לו לא יקח לא צריך השם יתן לו מידו הרחבה והמלאה אבל כל מי שאין ו צריך ליטול מרבה את העה ונותן איןו מת מן הזקנה עד שצריך את הבריות ווא בכלל ארור הגבר אשר יפתח באדם כל מי צריך לטול ואין יכול לחיות אלא אם כן נותן כגון זקן או חולה או בעל ייסורים הו מגיז דעתו ואין הו נותן הרי זה שופך דמים מתחיב בנפשו ואינו בצערו אלא עוונות

חטאות תראה מה זה כל כלומר אם אדם צריך ויש בעיות חייב לקחת וכל מי שצריך ליטול ציער עצמו ודחק את השעה חיה חיי צער כ שלא יתריע לציפור אינו מת בזקנה עד שיפרנס אחרים משלו לי כיוצא בו נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בהשם ברוך רחמנא ס עכשיו הגיענו לכות תרומות תלמיד חכם זה מצווה לתת לו גם אם הוא יכול לעבוד מצווה לתת בטח אין למעלה ממי שלומד תורה אין לפני ולפנים זוהר הקדוש אנחנו דף פו זה זה דף פו מה גלגלת פיק חבר ח גג לפרשם

ומה נשאר גג חושב כ יס עדן ן ברשון ר רוכ עד כאן ו אד אלוהינו ש אבותינו לפניך כתור הסמים שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם ד משה נך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קלך שסמים נטף ושחלת חל בנה סמים נ זקה בת בבד יאמר אד משה קח לך סמים נטף בסמים ז ב יאמר אד משה ך ושחלת חן בנה סמי נ זקה ה ד ד זו רמו ועשית אותה נת ממ שוד חן ה תבנ פור כס 368 בכל יום גרב יום הכיפורים כדי לקיים

מסת דקה מן הדקה 11 סמנים היו ב ון הור ספור ח בנ משכן 70 70 מנה מור וקציעה שבולת נ כ משק ש ש מני שע לפה שלושה נמן תשעה מור ואם לא מצא כפס מביא חמר חבר עתיק מלח דומד ובע מעלה הש כל שהו רבי נתן קשי אם נתן ב דשפ ם ח ארבן שמעון בן גמאל למה היא באה כ מה הוא בא כדיו רגליים יפין לה אלא שן מכניסים רגליים במקדש פני הכב רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק פני שהכל

יפה לב סמים מהח רבי שמענו אמר כ מדת כים בר כפרה אחל 7 שנה ל אין אדם יכול לעמוד מפרח בדש שתורה כ דבש לא תחט ממנו של אדוני ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן פזות עשו חו מזמרת הארץ בניכם ורדו לאיש מנחה מעד צורי מעד דבש נכ לות בשקדים ומר עליהם כז ככם יורידו לאיש מנחה מעד צור עד דבש נכות בלות בטנים משקדים יאמר עליהם הדם אשר כ העבודה הז לכם רתם פ ור זה שלושה כשכ שקצ כור שני הקנים ממכ כפור זה כיקר אדש

אדוני ימר משה ימר משהן עלי ויאמר משה בניך חסדך ימ פנחס בניך רך אשת חצ לת משכ בושים מדים סת ש בחכמה חסד גדולת ימינך רצ מפני אמן שםם נו הקדושים אברהם יצחק ויע משה ו ד ש ך בר יכ י במ משיח אותכם ישועות גדולות חיים טובים ארוקים רפואה שלמה לכולם אפרים בן ח ורפואה ישוע בשורות טובות תמר בן ליד גם ברך כל השומן השם ברך אותכם כל הברכות וש