The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ח ניסן  תשפד

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ח ניסן תשפד

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-מציעא מוקדש להצלחת ה"ה (הקדשה זו יכולה להיות שלך) הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 🍷🍷קמחא דפסחא🍷🍷 כמידי שנה ישיבתנו הקדושה מארגנת למעל 730 משפחות ברוכות ילדים ויתומים ואלמנות משלוח ששה ארגזים מכובדים ביותר הכוללים מוצרים יבשים, וירקות ופירות מהמובחרים סוג א' א' המגיע עם שליחים מישיבתנו הקדושה עד פתח ביתם של הנזקקים שלא לגרום להם להתבייש. פרוייקט זה עולה בהוצאות מרובות מאוד זה הזמן שלכם להיות שותפים ולזכות במצווה הענקית הזאת ועל זה נאמר "מי שמשמח את שלי אני משמח את שלו". 🔹לתרומות ומסירת שמות🔹 👈 הקליקו על הקישור: https://katzr.net/4413a0 👈 חייגו עכשו: 02-624-9000 👈 ווצאפ: 052-3325-778 ובוודאי זכות מצווה זו תזכו לבריאות איתנה נחת ושמחה והצלחה ברוחניות ובגשמיות אמן. בברכת פסח כשר ושמח: ישיבת המקובלים "נהר שלום" 🔥"פדיון נפש ע"פ כוונות הרש"ש"🔥 המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום עורך מידי יום בבוקר אחרי השיעור היומי "פדיון נפש על פי הקבלה בכוונות הרש"ש" ומזכיר את השם בפרטות. יש עניין לתרום 260 ש"ח שזה 10 פעמים שמו של הקב"ה במידת הרחמים. מי שקשה לו הסכום הנ"ל יכול לתרום 180 לכל שם. ניתן לתרום בקישור מאובטח זה ולשלוח שמות בווצאפ 052-3325-778 או להתקשר למשרד הישיבה 02-624-9000 👇 https://bit.ly/3tBxRo3 כל התרומות הולכים 100% לצדקה לישיבת המקובלים "נהר שלום" של הרב מרדכי שרעבי זיע"א, להחזקת 150 אברכים, בית תמחוי, עזרה ליתומים ואלמנות, ועזרה משפחות ברוכות ילדים בשבתות ובחגים, ועוד ועוד... לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

כל הזמן פונה אליך לא ודע א לפ לא יודע עוד מה זה הכל יזוז ראית עוד מעט מסדרים שמה מתחילים לעבוד חזק שם נראלי שבוע הבא אתם ים לשם שמה שלושה ראשונים יושבים רק אנשים מוכרים ש כ לשמו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יום שנכפה בו פעמיים כי טוב ח בניסן תשפד מתקרבים חזק בעזרת האל ובשעתו ליום הקדוש חג הפסח שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי בני ישראל אתם יודעים מה זה חג פסח אתם יודעים שכתוב מצות תאכל במקום קדוש זה

Lire la transcription complète ↓

Transcription10335 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

כל הזמן פונה אליך לא ודע א לפ לא יודע עוד מה זה הכל יזוז ראית עוד מעט מסדרים שמה מתחילים לעבוד חזק שם נראלי שבוע הבא אתם ים לשם [מוזיקה] שמה שלושה ראשונים יושבים רק אנשים מוכרים ש כ לשמו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יום שנכפה בו פעמיים כי טוב ח בניסן תשפד מתקרבים חזק בעזרת האל ובשעתו ליום הקדוש חג הפסח שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי בני ישראל אתם יודעים מה זה חג פסח אתם יודעים שכתוב מצות תאכל במקום קדוש זה

רמז שאוכלים בליל פסח את המצות במקום קדוש מה זה מקום קדוש שהפה יהיה קדוש שמה זה מקום אכילת המצא למה יש פרעה זה פה רע התיקון הזה זה פסח לדבר רק דברים טובים קדושים כל ה הרבה נספר ביציאת מצרים הרי זה משובח ההפך חס ושלום אז אתם יודעים גם כן הפה בו תלוי הפרנסה של האדם מי שסוגר את הפה יש לו יש לו פרנסה אותיות פה פה וה' תפתח אותם תשים באמצע אותיות רסן אז יהיה פרנסה יהיה אותיות פרנסה אם יהיה מרסן בתוך הפה אז בא

פרנסה שאדם ידע גם מה הוא מוציא מהפה מה הוא מכניס לפה זה העניין הגדול אבל איך יהיה לאדם עכשיו אתם יודעים שה המנהג לתת קמחת ד פסחה לקנות חיטים למה כל חג צריך למה פסח מה עניין פסח בחג אחר אתה יכול להזמין את האדם אליך לבית תת לו לאכול מה שאתה מבשל אבל בפסח לא אוכלים במקומות אחרים לכן אומרים לך תן קמחה פסחה כל אחד וכה בבית שלו אף אחד לא וכה במקום אחר לכן מה יעשה הבני אדם אתה לא יכול לתת לו אוכל הוא לא

יקח לאכול הוא רוצה רק לאכול בבית שלו אז לכן לכן מקפידים לתת קמחה פסח אבל הרב קבישר ה אומר שבפסח נידונים על התבואה בוחנים כל אדם כמה בפסח נידונים על התבואה ככה הגמרא אומרת זה כמה האדם מקבל פרנסה איך בוחנים אותו לפי איך שהוא נותן כך נותנים לו אם הוא פותח יפה פותחים לו איך היה אומר השם צילך על יד ימינך לפי צל צילך אם אתה פותח יפה זה נפתח אתה לא פותח אתה רואה את זה בצל השם צילך איך הקדוש ברוך הוא רואה את הצת

שלך איך אתה הצת פותח פותח לך ככה זה הולך לכן תקנו לתת עכשיו בפסח מאות חיטים למה שיפסקו לו שנה טובה עם הרבה שפע אז כל אדם מוכה בבית שלו אז לכן ניתנו מעות אז ללכן צריך שיהיה בעזרת השם לכל אדם פרנסה אני אספר לכם אתם יודעים בפסח זה הפטירה של בבא מר אבל הוא מסופר עליו דבר פלא פלאות פלא פלאות קודם כל המדרש אומר יש מדרש תחומה שאומר שמעשה בכהן שהיה רואה נגעים והגיע למצב לא היה לו פרנסה לא היה לו מה לאכול היה ערב

פסח אמר לי שתו שהוא מוכרח לנסוע למסר לאיזה מקום להביא פרנסה אז לכן אם יבואו אנשים אני רוצה להגיד לך קצת על עניין מראות נגעים שאם יבואו אנשים תדי אם זה נגע טמא או נגע טהור אז אני אלמד אותך תראי כל שערה יש לה מעיין שלה מאיפה היא יונקת אי אפשר תיגע בחברתה כל אחד יש לו את המעניין שלו מאיפה הוא יונק אם תראי שהשערה יבשה סימן המעיין הלך האדם מתחיל לקבל צרעת אז הולך זה ככה המדרש אומר סערה נמצאת בגומה נפרדת יש לה מעיין שלה

שמזין אותה אם את רואה שהשערות של בן אדם התייבשו זה ראייה שהמעיין יבש לכן לקה בצרעת אז אומרת לו אשתו אומרת לו אשתו תשמע אדוני אתה אומר לי כל שערה יש לה את המזון שלה את המעיין שלה אתה בן אדם רוצה עכשיו לנסוע לחוץ לארץ לחפש פרנסה לא נשאר לך פה בארץ ממה תפרנס כל אדם יש ד פרנסה אם ה שערה יש לה את הפרנסה שלה אתה לא איין לך הפרנסה שלך מה אומר לה את גברת את צודקת אני נשאר פה לא נוסע את צדקת במה

שאמרת אז בקשר לזה אני רוצה לספר לכם מה שהיה עם רבי מאיר היה אז במרוקו בא יהודי לרבי מאיר בוכה אז שהיה רבי מאיר במרוקו בא יהודי בוכה אומר לו למה אתה בוכה אומר אני עולה לארץ ישראל אומר אתה עולה לארץ ישראל צריך תהיה שמח למה אתה בוכה הפוך יש לך זכות שאתה עולה לארץ ישראל תהיה מבסוט אומר אבל פה יש לו מאיפה הוא להתפרנס שהוא ילך לשם לארץ ישראל הוא לא יודע מאיפה הוא יתפרנס שמעתי למה אומר לרב שמעתי בארץ ישראל כולם חכמים כולם נבונים

מי ש לא יודע לקרוא ולכתוב לא מקבלים אותו לשום מקום אז איך אני נעשות עבודה כבוד הרב מה יהיה איתי אומר לו אתה תנוח דעתך אדרבה דווקא בגלל שאתה לא יודע לקרוא ולכתוב יהיה לך פרנסה הכי טובה אומר מה כבודו אומר אומר כמו שאני אומר לך כך יהיה והוא ידע שרבי מאיר זה קודש קודשים מה אומר חכם ככ יהיה התחיל לשמוח מאמין בלב שלם והיה שמח ואמר לאשתו זהו אנחנו עולים הצדיק הבטיח מאיפה היח הפרנס הבטיח לי מה זה משנה אבל אתה לא יודע לא לקרוא

לא לכתוב אומר זה לא משנה אומר מה היה בסופו של דבר הוא עלה לארץ ישראל עדיין לא היה לו פרנסה הבן שלו היה לו היה חכם גדול בצבא תעשיה לקחו אותו לקחו אותו ל בצבא היה עוסק בתעשייה האוירית עוסק במכונות משהו זה מעשה שהיה אני אומר לך לקחו אותו שם והוא היה עובד שם והם בא אליו הקצין הגד הגבוה אומר לו תשמע אתה יודע יש לנו פה איזה חומר סודי והכל מתאסף מתאסף צריך לגרוס את זה אומר מה הבעיה תן את זה פה אין שגרס אומר

לא זה חומר מסוכן אם אדם יקרא את זה אוי ואבוי מה יכול להיות אסור זה צריך לאבד את זה אומר אני מחפש בן אדם תמים שלא יודע לקרוא אומר אין בעיה האבא שלי לא יודע לא לקרוא ולא לכתוב אומ אתה בטוח נבחן אותו אומר שמו אותו שם הוא יושב בקיצור רק בגלל שהוא לא יודע לקרוא ולכתוב הכניסו אותו לעבודה ראית והמשיך שם לעבוד עד זקני מסבל לא היה אדם אחר הם היו הביאו את זה לא יכל הביאו את זה לא לא האמינו לא האמינו זה ממש

מרוקאי תמים תומם לא יודע לקרוא ולכתוב הכל היום מה שאומרים לו רק לגרוס לקרוע ולשים בפנים זה וקיבל איזה פרנסה פרנסה של משהו טוב דווקא אתה רואה ככה זה יודע לא לחכמים לחם כל מידו יתברך הקדוש ברוך הוא זן ופרנס מביצי כנים עד קרני רמים הכל בידו יתברך אמת בזה פלאות וגם אדם צריך אפילו כל אדם כל אדם צריך לדעת שבידו לא ידאג לשום דבר הוא ילך אמיתי עם הקדוש ברוך הוא מה שתה יודע היה מעשה באיזה חכם אחד שלא היה פרנסה אז אז היו לוקחים

באשכנז לוקחים רבנים גדולים והם היו מנהלים את כל הקהילה והם הפוסקים והם הכל והקהילה היייתה משלמת להם פרנסה טובה תלוי כל קהילה לפי הגודל שלה וככה זה היה משהו חזק והיה איזה אחד הרבנים הגדולים לקחו לקחו אותו לנהל איזה קהילה גדולה ולפסוק להם את ההלכות ולהדריך אותם טוב כל רב יש לו שמש נותנים לו בית נותנים לו חודשית נותנים לאשתו כסף היו עושים כמו שצריך לא סתם והוא היה משרט יפה את הקהל לא עושה כל מה שצריך טוב באופן זה הגיע היה שמה אחד הגבירים הגדולים

שהוא מחזיק למעשה משפיע לכל הקהילה משהו חזק מאוד ו בא אישה אחת והיא אומרת לרב שיש לה איזה דין תורה חייבת אותו עכשיו אומר לה גברת אני רק היום באתי וישבתי פה תני לי מנוחה לא אני פשה פשוטה מנשק א ישלי דין דברים עם אכביר פלוני מנכבדי העיר ואני לא יכולה להמתין אמר לה עדיין אני עייף לא עכשיו אני רוצה טוב קרא לשמש אומר לו לך ת ר לי את הגביר לפה ר פלוני אומר איך אני אלך אתה יודע אני גר פה אתה יודע מה זה

הגביר הזה אני היום באת היום אני אקרא לו לדין תורה אצלך אומר כן ככה צריך יש אישה קשה לה מאוד רוצה יש לה דין דברים איתו אני אשמע מה הולך ביניהם אומר אני לא יכול זה אמרת מה שאני אומר לך תעשה זה הלך שמה עמד למטה הוא מפחד אומר מה עכשיו אני אעלה אליו מפחד גם הוא תו מינו עכשיו שמש טוב ראה אותו הגביר למטה תעלה מה אתה צריך אומר גמגם תיבות מה אומר הרב רוצה להזמין אותך לדין תורה ויש אזה אישה וזה אומר תגיד לו

אין לי זמן עכשיו אין לי פניי היום חזר השמש סיפר לרב תשובת הגביל אמר לה טובעת את מוכנה להסכים עד מחר אומרת לו אי אפשר לחכות בכלל טוב תלך אליו תגיד לו שאני קורא לו מיד עוד פעם הוא לא יכול לדבר איתו קצף התרגז הגביר הזה אומר אתה יודע תגידו לרב אני הגביר של העיר אני ותן את כל הכסף הוא ס סך הכל אורח פה לא יגיד לי מתי ואיך לבוא מתי שיהיה לי זמן אני אבוא אומר לו חזר אח השמש עוד הפעם אמר לשמש תגיד

לו אמנם הוא הגביר אבל אני הרב פה שיבוא היום עכשיו אני רוצה אני אביא אותו בעל כורחו אני אביא שוטר ויקח אותו אני יש לי סמכות זה השמש נבהל עד אם כן נפשו אחז אותו פחד עדה מה זה איזה גרב תקיף זה טוב תלך מיד אומר לו הרב לשמש לא הלך בא אגיר בא אביר ישר בכדו בעצו אומר לו מזל טוב אתה ראוי להיות הרב שלנו שאתה יהודי אמיתי ולא ירה ולא חרד חששנו אולי הית איזה אברך צעיר אתה לא יודע להתנהג כמו שצריך אז ניסיתי

את כבודו אבל עכשיו ראיתי שעמדת על מה שצריך לעמוד ואייך לעמוד ולא ביתרת אז אתה תשמש אצלנו קודם כל הנה שיהיה לך להתחלה לפרנסה אומר אםא תרה לך הרב לא היה עומד בניסיון הזה זה פלא אה יצר הרע אומר גם עכשיו אדם צריך לדעת מי שלא שומע ליצר הרע אחר כך יצר הרע עוזר לו אם כל דבר הוא שומע לייצר הרע יצר הרע מפתע אותו מפה מפה וככה וככה מחר אבל אם הוא רואה יצר הרע רואה זה יש דבר דבר פלא שתמיד זה ככה אם אדם

עומד חזק הוא לא סתם לא כמו חמור אבל זה הלכה אומר אני חביבי לא רוצה ללכת דרך השם וזה מהשמיים עלת הבות הכל הולך בשבילו אבל אם הוא פעם ככה מגמגם ולא בדיוק הוא נופל אדם ס חזק בא ראינו אצל הצדיקים שהם חזקים הרבה הרבה מקומות היה להם איזה נחש מסביב שומר עליהם בקברות לא היה רב כהנה מציאה הגמרא אומרת יש אכנה שומר הפתח מצל ממהרות הצדיקים אכנה זה זה נחש אז אומר הבן אש חי אומר מה פתאום ההכנה שומר אצלהם שיביאו איזה אריה נחש אומר

לו הנחש זה היצר הרע הנחש ראה איך הם התגברו על יצר הרע שלהם אומר עכשיו אני אשמור עליכם אני פיתיתי אותכם לא הצלחתי עליכם אי אפשר עכשיו אני אתהפך לשמור עליכם אתה מבין ככה בן איש חי יפה מאוד הוא אומר הכל הולך עם הבן אדם זה פלא פלאות לכן עכשיו זה ליל הסדר עכשיו בחודש הזה אפשר להפוך התחדשות חדשה יש סדר בעולם עכשיו זה ליל הסדר מה זה ליל הסדר אתה יודע יצאנו ממצרים בח פסון זה נעשה סדר בעולם איך כתוב בני בכורי ישראל עם ישראל

היו מושפלים למטה למטה שבחה כי תירש גברתה יציאת מצרים החזירה את הסדר בעולם שעם ישראל הם בני המלך העליון עכשיו זה סדר לדורות להעמיד את העולם היהודי על הסדר לכן אל תפחדו מאף אחד אנחנו נלך בדרך השם הקדוש ברוך הוא יעמיד את כל העולם על הסדר הכל לטובת עם ישראל אמן כולם ידעו זה סדר זה סדר עכשיו הנסים הכל נהלך לפי הסדר האמיתי למה גם אומר לפי הפשט אדם את ליל הסדר אי אפשר להבין טוב לפי הפשט זה לא דבר פשוט יש בזה בלילה הצות יש

סודות עליונים מאוד המקובלים שלומדים טוב הם יודעים את הסוד של הלילה הזה באמת זה לילה איך אומרים הלל בלילה הזאת איזה מעלות נשגבות שהלילה הזה עולה זה לא יאומן כסופר זה משהו שאיין כמותו אבל לפי הפשט אתה לא יכול להבין היה נשאים היה אבל מה זה כל הלילה אתה אומר הלל ואתה אומר ככה אין אין דבר כזה מה קרה לך הלילה הזאת אולי הלילה מספרים בצד מצרים אלה זה רק לפי סודם של דברים לכן סדר יש פרדס פשט רמז דרש סוד הלילה זה רק סדר סוד

דרש רמז בלי פשט ללכן אומר ליל שהוא רק סדר אין פשט בלילה הזאת סוד דרש רמז זה פלא פלאות וגם זה ן שימורים זה לא סתם זה שורש של כל השנה זה לילה שהיא נותנת שמירה לכל הלילות של הנה אם אדם שומר יפה יפה את הלילה הזאת והכל לא כתוב ליל שימור לי ליל משומר לשימורים לשימורים של כל השנה לשון רבים זה הבטחה שהקדוש ברוך הוא מסדר זה מעורר את גילוי השכינה והכל השכינה אומרת אתה עשית לי כך שימחת אותי בפרט השכינה כתוב שהלילה הזאת מסתובבת

בכל הבתים היא רוצה לראות כל בית ובית איך שם מתנהגים איך עושים איך וזה ב למשל היא רואה היא יודעת זה בית של עניים היא נכנסת רואה איזה כולם נופשים יפה איזה חליפות איזה ילדים יפה כל אחד יש לו פונפון איזה בשר איזה עופות איזה דגים איזה שירה איזה שמחה איך זה אלה אין להם מה לאכול מאיפה זה בא אומרים אה זה פלוני הבי זה פלוני הבי זה הביא ציון משה זה הביא נתניה זה הביא מאיר זה הביא אסיין כל אחד עם ה שהחזיק משפחה אדם

צריך מה לעשות להחזיק משפחה לקחת אותם להגיד להם אני כל ככם אני אתן לכם הוא בחר לו זה משפחה אפילו לפעמים אם הבן שלו עני גם כן טובם בן אחי ני תן קח אותו יגיד לו מה צריך תקנה קח בגדים לאשתך קח כסף לילדים קח תלך היום אני לא יכול לבשל בשבילך אני אביא לך אבל עופות בשר דגים הכל שמנים סנטות מה מה שהכל יהיה אני רוצה לזכות זה איך הקדוש ברוך הוא יורד למטה רואה את זה איזה שמחה יש ואז הקדוש ברוך הוא אומר בזכותו

אני מציל את כל העיר אני מציד מציד מציד מציד כך כתוב בזוהר אז זה לא דבר פשוט שאדם זוכה בזה שהשם יזכנו לעובדו לראה אותו אנחנו רוצים לעשות וצן אבינו שבשמיים מה עם הלחם כי עם הלחם אשר הוא אוכל מה עם הלחם שיהיה אישה טובה שיהיה ישועה גדולה ס פרק אנחנו מלחים ב' רש הנשיים נכון זה הוא השם מה נעשה זהר היום זה השמיני נכון זה הנשי השמיני והנו עם אדוני אלנו עלינו ענו עלינו מנו כני ביום השמני נשיא לבני מנשה גמאל בן פדור קורבנו קערת

כסף אחת שש ומ משקלה זרק אחד כס 7 שק בשק הקודש שניהם מלאים סת בולה בשמ מח כז מ קטורת פר אחד בן בקר עין אחד כתו לו אח לחת וזבח שלמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כסים שנה חמישה זה קורבן גם לי אין בן פדע סור לפני אני נו ק מנשה מנשה החתום בבחינת היסוד קורבנו אשר ה חקת מ הקדוש נו כאילו הסגנו כל הסודות וה שנזכה להבין בתורה בה נעשה נחת רוח לקדוש ברוך הוא ויהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל וכן יהי רצון

ונאמר אמן נעשה נשמת ילול הנשמות זה הכל הנה לתת שלוש שלוש גדולים בבקשה חשוב הנה אין צבע כן ועלו נשמות הקדושות שכל הנשמות שצריכים להם תיקון רוח השם ת גנן בפרט משה בן ישועה וגם אבית שמואל בן שולמית וגם יצחק בן חלום דוד בן אסתר וגם מרים בת רחל וציפורה בת גוסטון וגם רבי שלום רפאל מורנו בן שרה וגם מרתי מי שולמית רחל בת מזל ב ודה מנשה מרחים כשמות זכרות רוח השם תח בגן עדן כן יהי רצון ונאמר אמן כן עכשיו אנחנו במלאכים בסדר מהר

מלחים ב פרק יג פסוק א' בשנת 23 שנה ליוש בן אחזיהו מלך יהודה יואש מלך בתחילת שבע ליהו יהו מת בסוף 28 שנה למלכו זה 22 שנה ליוש פרק מלחים ב פרק יג פסוק א' וישר בעני אדוני ילך אחר חט ירובעם בני בת אשר עתי את ישראל לא שר ממנה אוי ואבוי אוי ואבוי הלך גם כן אחרי העבד ויבלו עבודה זרה וחרף אדוני בישראל תנה ביד חזאל מלך ארם וביד הדת בן חזאל בכל הימים כל הימים כל ימי יהו חז ויחל יוחד את פני אדוני בן

ישמעל אדוני כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אותם מלך הרם ויתן אדו ישראל מושיע ויצאו מתחת יד הרם וישבו בני ישראל באום כתמול שלשום תראה איך פלא פלאות רק קראו לקדוש ברוך הוא חזרו בתשובה טיפה הושיע אותם הקדוש ברוך אך לאסרו מחתות בת ירובעם אשר חטי את ישראל באלך בכמה של עמדה בשמרון עדיין לא מספיק כי לא השאיר חז עם כי אם 50 פרשים וער רכב וע אל רג כיבד מלך הרם סימם כעפר לדוש א וישכב יחז עם אבותיו קברו בשמרון וימלך יואש וימלוך יואש

בנו תחתיו משנת 37 שנה וש מ יוד מש בן יחז על ישראל בשומרון 16 שנה ויעשה הרע בני אדני נוס מכל חות ובעם בנב שחת ישראל בהלך ביתר דברי כ עשה גבורתו אשר נלחם עם המצא המלך יהודה ו הם כתובים הספר דברי הימים למלכי ישראל וישכב יואש עם אבותיו ובעם ישב כסו קז בשמרון עם ממלכי ישראל הגענו יד יום כן יום לא שיר השירים אנחנו בדף לב ולמטה בד הקון בן גלותה על הפסוק אל תעירו ואל תעוררו פסוק ז אז יש למטה פירוש נתינת צדקה שנאמר

בסיון שנאמר על ידי צדקה עם ישראל יוצאים מן הגלות זה א' שנאמר ציון במשפט תפדה ושוה בצלחה פת מכווה לעילוי שכינת עוזנו לבניין בית המקדש ציח צדקנו וכתב רבי חיים פלצי לכן בימי המצרים הרבה בצלחה ב תקון חצות בזכות הבוכים על חורבן הבית וגלות השכינה כביצוע הגלויות מחזיר את השכינה למקומה כדכתיב בתהילים אם תן שינת לעינין אף עפם תנומה עד אמצא מקום להשם משכנות להביר יעקב ג' איך יבוא הגאולה על ידי ענית אמני השמ רבה מסוגל לגאולה ד' גבנות חסדים גמרא אומרת מה פדה בשלום נפשי

אמר הקדוש ברוך הוא כל עוסק בתורה ובגינות חסדים מתפלל עם הציבור מעלה ל כתוב כאילו פדאני ליל בני מבין האומות ה שמירת שבת שומר שבת אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון ב יוחי מ משברים שתי שבתות כי הלכתן מיד גנים כדכתיב בישעיהו כיכ אמר אד צבתות בבי אותי מ קדשי ושמחתים בבת תפילתי ו על ידי תשובה מובא בגמרא גדולה תשובה שמקרב את הגונה שנאמר ובציון גנו שפ שיעקב אמר קלו כל הקצים ן דבר תלוי אלא בתשובה במעשים טובים בירושלמי תענית רבי אח בשם רבי תנחום ברבי

חיא אלו ישראל עושים תשובה יום אחד מיד היה בדוד בית מה היום אם בקולות לשמע יום אחד וואו וואו וואו זה בזכות לימוד המשניות בגאולה כפי שדרשו חזל הפסוק ו מרוני בלילה ואומר בתרגום סוקי במשנה בלילה כי המשנה הוא תורה שבעל פבו כנגד השכינה ואמרו חזל בזכות לימוד המשניות תבוא הגאולה זהו שנאמר בלילה בשביל הגלות שדומה ללילה לא תהיה כוונת התפילה ועסק שתבוא הגדו טובתנו כדי שתהייה בשכ ובכבוד הכוונת הכל רק בשביל השכינה כביכול שהיא בגלות וזה שאמר שבכי קמים נבך נוכח בית השם כל דודי

הנה זה בא מדלר עלי הערים מקפץ על הגבעות כל דודי הנ זה בא כל דדי הוא קולו של הקדוש ברוך הוא הכל הוא בחינת הה ברוך הוא שוא בחינת חסדים כ הדיבור הדנות דין כל הוא בחסד כנודע אמר כי דודי בא אלינו בחסד לבדות אותנו מהגלות כמו ש עיבוד מצרים דיל הקדוש ברוך הוא על הקץ בזכות האבות וגאל אותנו לפני הזמן בחץ שנים כתה כאשר הבו גאול אותנו געל אותנו בח רחמים ולא חס ושלום בסוד ולא חס ושלום בדין בסוד דיבור ואז יבוא לפני הקץ מד

מדלג עליר בזכות האבות הוא מקפץ על הגבעות בזכות האמהות אפשר לבהר שהרי הקליפות סדר אחר אינם רוצים שתהיה הגאונה כז התבטלו מן העולם ולכן כאשר בא דודי שו מלך המשיח לגאול אותנו קליפו סדרה עומדים בכוח גדול כערים וגבעות טמאים את ישראל מביאים אפיון מביאים כל אלה הקדוש ברוך הוא יהיה מדלג על אלו הערים וגבעות ויגאל אותנו איננו דע כיב פסח הדוש ברוך הוא לא הביא את האורות דקטנות ראשון בתחילה אלא קודם הביא את האורות דגדלות רק אחר כך אתה חג נין ש כתנות לכן אומר כל

דודי הזה בא בגאולת מצרים בופ באיזה אופן מדלג עלי הרים שם מאבות בחינת חגר מחפץ על הגבעות שהם נים והתחיל בגדלות יפה יפה כן משנה משנה אותיות נשמה רבי מר קודם המשנה והצדקה נכון מה שעשינו צדקה זה היה לכבוד הנשיא לכבוד ה הנשמות עכשיו זה דקה הרגילה שלנו מדי יום ביומו שניים ואחת אתתת אר שניים ואחד צ מושה רק שניים ואחד צב שקולים ואחד שלישי כן גם יצחק נותן חייב לתת גם אחר שעה זו שעה ששעה פרק ד משנה ג כן צר משה אחר כך פה

זה ניתן לך אחר כך הוא הה חודש חודשים כן חודש חודשיים הוא יתן לך את הכל בדולרים כן כן פה זה נת יצחק אני אומר ברצי הלאלה תהיה רציני פה זה האישה שנדרה בנזיר הוא לא מבין שפה כזאת השם ישמרו האישה שנדרה בנזיר והייתה שותה ביין קיבלה עליה נזירות והייתה שותה ביין את מעמתים לא שמרה הרי זו סופגת את ה-40 מה היא חושבת שלא ינו מלכות סופגת את 40 הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה הלה בעל טוב שמע שהיא נודרת הפרלה והיא לא

יודעת והייתה שותה ביין ט מעל המתים אינה סובג את את ה-40 יהודה אומר אינה סופגת את ה 40 אבל תספוג מכת מרדות זה גם 40 אבל מדרבנן יני הרמבם כך פוסק איך תדע שטרו לה משנה דשם לחלה אבל היא לא ידעה נכון האישה שנדר בנזיר ופרישה את בהמתה ואחר כך הפר לבעלה אם שלא הייתה אם שלא הייתה בהמתה תצא ותראה בעדר אם זה שלא הייתה הבהמה ואם שלה היייתה בהמתה החטאת תמות והעולה תקרב עולה והשלמים קרבו שלמים נאכלים ליום אחד ונ ע לחם היו לה מעות

סתומים פדבה מעות מפורשים בשביל הנזיר שלה דמי חט לכו ם המלח לא נהנים ולא מועלים בהן עולה יביאו עולה מעלים בהן דמ שלמים יביאו שלמים נאכלים ליום אחד ואינן ונים כם תראה מה זה נודרים נדרים והכל זה לא דבר פשוט כן אנחנו עכשיו בגמרא נעשה תפילת בית המדרש שביתי אדוני נרדי תמיד כ ממני ברמות שם מחוד קוצה בריכ שכינת יקיים מצווה תעשה שלימוד התורה כמו ש כתוב בונו הם הביאו אותי הרב בוא בוא תשב אבל לא לדבר לא ור לא לא לא לאב פ נו פתאום

אתה נת המ בעצו לא לא ה לא מדבר מקבל עליו לא הוא לא מדבר י רצון לפניך שלא ירע דבר תקלה על ידינו מר א אד אדם קדש מסיון עושה שארץ כן היום אנחנו דף מוח בבה מציעה דף מ ח בעזרת השם כן אנחנו מתחילים מדף מז עמוד ב' למטה ארבע שורות מלמטה תיבה אחרונה תנן אבל אמרו מי שפרע מדור המבול שמה הגענו אתמול אנחנו מתחילים משם נגיד לכם דבר קטן לפני כן ואז הכל ילך במישורים בעזרת השם שנלמד טוב נזכה לעבוד את השם טוב אתם

זוכרים אתמול למדנו המשנה אמרה איך דין מכח וממכר כיצד אומר יש אדם רוצה למשל לקנות פירות רוצה לקנות איזה חפץ ה הוא משלם כסף עדיין לא קנה עדיין שניהם יכולים לחזור בהם זה לא נקרא קניין מתי זה נקרא קניין כשהקו משך את הפרות משך אמנו פירות ולא נתן לו מעות איןו יכול אפילו לא נתן לו מעות לא יכול לחזור ב כרגע שמשך לא יכול לחזור עכשיו בגמרא יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרש לקיש רבי יוחנן אומר דבר תורה מעות קונות רק חכמים אמרו שמעות לא יקנו

למה שמאמר לו נשרפו חתיך עניה למה הוא רואה שפרצה שרפה הוא לא הלך להציל את זה אומר זה כבר לא שני אני קיבלתי את הכסף בבנק זה לא שלי עכשיו אני צריך לטרוח ללכת להביא אני לא יכול לכן אמרו רבותינו באמת דבר תורה עוד כונות ככ זת יוחנן אבל אמרו רבותינו באו רבותינו והם אמרו באו רבותינו אמרו ש שמעות לא קונות עד שלא ימשוך למה שלא יגידו מחר צרפו חתך בעליה אבל דעת רש לקיש מה פתאום מעות לא קונות מהתורה ולא כלום משיכה קונה מהתורה זה

מפורש בתורה כתוב וכי תמכרו ממכר עמיתך או קנו מיד אמיתך ונוי שתחיו מה פירוש דבר הנקנה מיד ליד איך זה משיכה עכשיו עכשיו נלך לתנ למטה תנן אמרנו במשנה כל זמן שלא משח לוקח את המקח יכולים לחזור בהם אבל אמרו חכמים מי שפרע מדור המבול הוא וד הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו נכון כל זה יכולים לחזור אם אם אם לא משך הקונה הלוקח את הסחורה יכולים לחזור בהם אפילו שהוא שילם כסף זה לא משנה יכול לחזור בו שניהם אבל שלא ידע שהוא חוזר בו

אחרי שהם סיכמו והוא רק שילם את הכסף רק לא משך עכשיו זה זה פשוט אם הוא חוזר בו נכון יכול לחזור בו אבל אמרו חכמים מי שפרע מדור המבול הוא עתיד להיפרע ממי שאין עומד בדיבורו אז עכשיו הי אמרת בשלמה מעות כונות מדאורייתא כמו רבי יוחנן ה חכמים אמרו שלא יקנו רק משיחה קונה משום אחי כאה באבל אבל מי שחוזר חכמים תקנו שלא יקנה אבל אם הוא חוזר בו מי שפרע מדור מבול הוא כי מדבר תורה מעות קונות אז מי שפרע מדור המבול הוא עתיד להיפרע

מי שלא עומד בדיבורו אלא אי אמרת אינן קונות בכלל אמי כאה באבל למה יש לו קללה כזאת נמרצת מי שפרע לא היה כלום מה קרה דיבורים הוא לא משך הוא לא עשה כלום הגמרא אומרת משום דברים דיברו ביניהם לקיים את המקח עכשיו הוא חוזר בו אז הוא לא עומד בדיבורו אז לכן מי שפרע מדור המבול פרע ממנו הגמר אומרת ובדברים מקא באבל מה דברים לבד דיברות ביניהם אז מה כזה קללה בוא אני אראה לך זה לא כך בתניה רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית

כונה דינר טלית קונה דינר זהב אפילו שאמרו חכמים אדם שרוצה בא לקנות טלית לכבוד חג הפסח ברגע שהוא משך את הטלית הדינר זהב נקנה למוכר המוכר קיבל את המטבע של דינר זהב קנה ואין דינר זהב קונה טלית אבל אתה לא יכול לשלם לתת הוא ימשוך את הדינר זהב והטלית תהיה אצל הקונה לא לא לקח הקונה והוא הדין פרות לכל הדברים מכל מקום כך הלכה שיכולים לחזור בהן ואין בית דין יכולים לעכב אפילו שהייתה נתינת דמים בית דין לא יכול לעכב בידו אפילו שיש פורענות מי שחוזר

בו לא יכול לעכב אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול מאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה איזה אזה כללה חזקה עכשיו מי שפרה מאנשי דור המבול שדור הפרגה מ שדור עמורה וממצרים בים גם כן ממצרים בים הוא עתיד ויפרע ממי שאינו עומד בדיבורו אז זה רגע עכשיו זה אחד ונושא ונותן בדברים בלבד כלומר רק בדברים לא היה פה מעות לא היה כלום רק דיברו דיברו ביניהם על המכח עדיין לא נתן דמים לא קנה ודאי וחוזר בו אין רוח חכמים נוחה אמנו משמע רק רוח חכמים לא

נוחה אבל קללה יפרע מי שיפרע בדור המבול ממצרים ים הוא יפרע ממנו מה קרה פה ואמר הבא אנו אין לנו אלא ש אלא אין רוח חכמים נוחה אמנו כלומר אנו אין לנו במי שחוזר בו מדיבור ולא היייתה ולא היייתה ניתנה דמים אלא שאין רוח חכמים נוח אמנו אבל וד הרב יבוא הר יב ברוך הבא הוא שמח לעשות כבוד לרב בוא לפה פה לא יבוא עוד נכון אלא שאין ר אין לנו אלא שאין רוח ח ימינו אין עליו כללת מי שפרע אז קשה על רש לקיש שהוא

סובר שמעות לא קונות בכלל אז אין חילוק בין דברים עם נתינת מעות דברים לא נתינת מעות מה זה הבדל אמה אומרת לו דברים קבד ומעות כא באבל דברים וק בד ומעות לא כאה בהבה אם זה דברים אם זה דברים ויקב דומעות כבר שילם דמים בנוסף לדיבור כ באבל אבל דברים בלק בדמעות עדיין לא שנם דמים רק דיברו ביניהם אין רוח ח מנוחה אמנו אבל אין עליו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול מאנשי דור הפלגה מאנשי סדור ועמורה ועתיד להיפרע עין אז יש הבדל בין דיבור

ע מעשה לדיבור מעשה אמר רב כר ומתניה מסי רש לקיש שמעות לא קונות רק רק משיכה קונה וזה מדאורייתא משיכה קונה אקנו מיד אמיתך דבר הנקנה מיד ליד טרה פסוק מאיפה דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בצומת יד או בגזל או עשק את ה מידו שמה כתוב מי שטובע את חברו מממון באחד מהעניינים שבים בפסוק והנתבע הכחיש שהוא לא חייב את הממון הזה ונשבע על כך ואחר כך חזר בו וודה שנשבע על שכר חייב לשלם לתובע את הקרן ועוד תוספת חומש וגם להקריב קורבן השם גזלות זה

הדין שלה עכשיו התורה אומרת בכתיב וכי חש בעמיתו הנצבע שטובעים אותו כחש אומר אני לא חייב לך כלום איך במה בכמה ענינים אחד בפקדון או היה פקדון טוען אותו הפקדתי אצלך חפץ והוא אומר לא היה ולא נברא והוא נשבע ואחר כך חזר בהודה צריך צריך לשלם את הגזלה ולתת ולתת חומש וקורבן השם או בצומת יד צומת יד צומת יד זה הלוואה נלו לו כסף אומר תחזיר לי את ההלוואה אומר לא היה ולא נברא כן כן גמרא תגיד תכף שנתן לו משכון או בגזל או גזלו או

עשק את אמיתו לא שם שכר שכיר כל אלה הדברים באו עדים שהוא חי שהוא חייב לשלם קרן חומש והשם עכשיו מה שכתוב ב וקו צומת יד אמרנו זה הלוואה אמר רב חסדה על כך אתה יודע מה זה מדובר כגון שיחד לו כלי להלוואת הלוה נתן למלווה כלי אמר לו מפה תפרע את הל ועתך אם לא יתנך לא מתחייב בקורבן השם אלא כשכפות שדומה לפקדון כלומר ממון מסוים אז חייב קורבן אשם הלוואה עושק זה זה רק חוף בעלמה זה לא ממון מסוים לכן רב חסדה מאבד באופן

שנתן לו משכון על זה למשל הלבה לו כסף נתן לו משכון ובזה הוא כופר הנה כמו שפה אמר רב חסדה כגון שיחד לו כלי להלוואת כלומר לפירעון הלוואתו לפרוע לו את זה ואחר כך כיחש בהלוואה אחר כך הוא אומר לא נכון לא היה ולא נברא ואין קרי ואין כלום ממילא אחייב לך את הקרי ולא שום דבר ואחר כך הודה נשבע ואחר כך הודה בחזרה זה דבר מסוים יש פו כלי אז זה חייב אשם חייב חומש חייב הכל אותו דבר עשק מה זה עשק הוא צריך לצל

מלו כסף עבד אצלו יומית צריך לשלם לו שכר שכיר גם זה אמר רב חסדה אין פה בפועל דבר מסוים גם על זה אמר רב חסדה כגון שיחד לו כלי עושקו מדובר בעל הבית אמר ל שכיר אל תדאג אני אשלם לך והנה כלי שזה יהיה לשכירות שלך אחר כך כח אש ונשבע והכל שהוא לא חייב לו אז בהודה צריך להביא על זה השם גם וכי אהדר קרה כשחוזר הפסוק בהמשך הפרשה בעניין ההשבה הוא מזכיר שכי חש לאחר שנשבעו לשקר חזו והודו מה כתוב כתיב והיה כיחה והשם

והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הופקד איתו פה לא כתוב בחזרה כשחזרת תורה ואומרת וי כיחה בשם וכולי וכולי וש את הפקדון לא כתוב על תצומת יד על הלוואה ואילו תומת יד לא ההדרה לא הוזכר שוב בפסוק עניין השבתו מהת עמה ל משום ד מסרה משיכה אין פה אין פה על מה כי כשהוא החד לו את הכלי של חוב הוא לא משך אז לא אז זה שכנגדו לא קנה את הכלי תמורת החוב אז אז מפה אתה רואה שמעות

לא קונות אם היו מעות קונות אז אוטומטיק מעות קונות אז הכלי הזה נקנה כאילו מעות קונות והוא לא חייב להשיב לו את הקלי אתה רואה כמו רש הקיש שמעות לא קונות הנה ראיה לרשת הקיש עכשיו הגמרא אומרת אמר אמר לרב פפה לרבא אמר לרב פפה לרבה אומר בוא אני אשב לך אתה אומר לי ש מפה משמע שמעות קונות כן הוא הוא רוצה רבה אמר קרה ומתניה מסיה לרש נקיש שמעות לא קונות עכשיו הוא רוצה לישב לו את הפסוק גם לפי רבי יוחנן שהוא אומר שמעות קונ

מדאורייתא אתה יודע איך זה עונך הפסוק למה מה הראייה שלך למה בתשומת יד לא ההדרה בגלל שלה משום לא בגלל שמסרה משיכה אז רבה אומר אגיד לך למה לא הדרה אם מעושק הוא דהדר קרה כן שחזר הפסוק והזכיר עושק לענין השווה וגם בעושק מדובר כשח ו כלי בלא משיכה צריך להשיבו בגלל תמורת החוב אז קונה את הכלי כנגדו כרבי יוחנן לכן מעושק נלמד להלוואה לכן התורה לא היייתה צריכה לחזור לי זכיר לי גם על הלוואה ולעולם אותו דבר מעות כוננות אל תוכיח מפה מעות לא קונות

אלא מעות קונות הגמרה דוחה מדין העושק אי אפשר ללמוד שמעות קונות למה הכה במס קינן כגון שנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו אז ככה מדובר אז כשאחד ו את הכלי עשה השכיר כ בכלי וקנה את זה וחזר והפקידו אצלו אז אתה רואה עדיין מוכח רש לקיש שמעות לא קונות ממה שהתורה לא כתבה דין השבת ההלוואה חדו כלי בלא משיכה בחזרה לו שהוא עשה לא כתבה את זה מפה משמע שמעות לא קונות ה אומרת היינו פקדון אם לפירוש הזה שהשכיר משח את הקני והחזירו אז זה פיקדון אז

זה כבר זכר בפסוק בנפרד אומר לא תרג בני פקדון אומר יש הפסוק נקן שני אופני פיקדון שונים שניים שונים אופן אחד ש פיקדון רגיל גמור ואופן שני שהפקיד השכיר ביד העושק את הכלי שיחד לו העושק הפקיד לו הכד לו את הכלי הזה אחר כך אומר לו טוב אני אני מפקיד את זה אצלך תשמור לי את זה ראית איזה בן אדם טוב חים צו מתד דר ולא קמה כגון שנתלו אמנו וחזר פקידו אצלו אם אתה אומר שעוש הוזכר להישבון באופן שהיה קניין משיכה בכלי שיחד ו אז

צומת הלוואה להדרה גם התורה תחזור ותזכיר את ענין הלואה ולא קמה כגון שנטה למנו את הכלי וחזר פקדו אצלו אז היה פה קניין משיכה בכלי על ידי המלווה וחזר פקידו אצל הלוה אז תגיד ככה את ההלואה והכל בסדר אומר אי הדרך קרה לא טובתה ולא סיעתה אבל השתה דלא הדר קרה מסייע לי אומר כן לרש לקיש אומר כתוב לרש לקיש את מסביר לי כן אי אדר קרה אשריך ואשר כך אי אדר קרה לא תיובתא ולא סיעתה אם באמת היה הפסוק מזכיר גבי עושק וגבי תשומת לב

תשומת יד לעניין השווה היה אפשר לפרש את הפסוק גם כמו רבי יוחנן שאיחוד לבדו קונה וגם כש הקיש ולהעמיד שמשך אותו אבל השת לא הדר קרה לא לצומת יד רק רק חזר הפסוק על עושק אז זה מסייע לרא ש נקיש לכן עושק הוזכר למה מדובר כשי חד לו קליום שחור אצו מתד לא הוזכר למה מדובר כש חדו קלי ולא משחו מקשה הגמרא אתה רבה מה שהסברת הו צום את יד לו הדר קרה מה לעניין ה שבון לאח זיר התורה כן החזירה והתניה אמר רבי שמעון מנין

יתן את כל המור למעלה למטה כל המור וכחש בעמיתו בפיקדון למטה על ושיבת הגזלה מדכתיב או מכל אשר שבע עליו לשקר בהמשך הפסוקים כתוב ואמר רב נחמן אמר רבב רבו אמרו לרבות צומת יד ישבון כוונת רבי שמעון לרבות צומת יד ישבון שגם צומת יד הוזכר לעניין ני שבון אז הנה אז כל מה שאמור למעלה ניתן למטה אומר מתרצת הגמרא בהד ימיה לא על רקלה התורה לא הזכירה את זה ממש מפורש מת מתנית מנלה זה אמרת לי פסוק מתנית מנלה מאמר אמר רב קרא ומתניה קרא אמר

מתנית מנלן כן שמסייע לרש לקיש שמשיכה קונה מדאורייתא בלא מעות נתניה נתנה לבן מעל ואמר רב דווקא ל בלן ל בלן דווקא בלן הוא דלא מחסר המשיכה אבל מדי החריטה דמסה משיכה לא מעל ד משיך מה היה שם אומר משיכה קונה מדאורייתא מאיפה כתוב אדם יש לו מעות של הקדש פוטה של הקדש והוא לא שם לב נתנה בשוגג לבלאן זה כר בית המרחץ שרצה להתרחץ בבית המרחץ מעל מי מעל מי שנותן אפילו שלא רחץ ואמר רב דווקא ל בלן שנתן הבלן הוא דלא מחסר משיכה מועיל

למה משום שבדית הפלטה נתן לו את השכר ל בלן לא יכול לחזור בו למה דלא מחסר משיכה אין כאן את מה למשוך זה בית מרחש נותן לו אומר לו אני רוצה להיכנס למרס אין פה איזה כלי למשוך זה לא שאני קונה כלי במעות זה אני משלם כניסה אבל מדי החריטה סרה משיכה דבר שיש בו משיכה שניתן ל מושכו לא מעל מי שנתן את הפרוטה לא מעל עד ד משיך כלומר מי שניתן לו הדבר שניתן ל מושכו אז אתה רואה מפה הוכחה כרש נקיש שמעות לא קונות

בדאורייתא אפילו שגם רבי יוחנן הפקיעו חכמים את קנין המעות אבל לא הפקיעו לפטו מעילה הפקיעו אבל לא לפו מעילה מה אומרת בקשה הגמרא בהתניה והתניה נתנה לספר מעל וספר הבעל ממשך תספורת הנה אתתי יפה אמרנו בברטה אחרת שאומרת פרוטת הקדש נתן אותה לספר כדי שיספר אותו מעלה נותן בספר תגבי ספר הבעה למשך תספורת המספר צריך זה שהספר מספר אותו מסתפר עצמו שהספר מספר אותו צריך למשך תספורת לכלי התספורת ה כן ואפילו אחי אתה אומר לי מיד מעל אז איך מדק לען ש דווקא בבלל מעל מיד

גם פה אתה רואה מעל אפילו שאין לו משיכה כי זה אין וות אומר אכ במי זקנן בספר נוכרי דל בר משיכה הוא בבריתה מדובר לא נאמר קניין משיכה רק בישראל אבל פה זה משיכה הוקנו מיד עמיתך כתוב וזה לא עמיתך תנינ מאחי שיש לחלק בין ספר נוחי לספר ישראל נתנה לספר את מה את פרוטת ההקדש בשוגג לספר או לספן ספן זה של האוניה או לכל בעלי אומנות לא למה למה עדיין יכולים לחזור בהן עד ד משך מה פירוש משך מהם כלי אומנות שלהם כעת אתם לא

יכולים לחזור בהם דד ברתות סוטרות אחת השנייה פה אתה אמרת לי לא מען עד שימשוך אתה רואה מען למעלה אמרת לי מעל אלא לו שמע מינה כן בספר נוחי כאן בספר ישראל שמע מינה לכן חיייבים להגיד בספר נוחי זה גם ימשוך זה יוע וכאן מדובר בספר ישראל יש בו משיכה למה שמה קדך לא שייך אבל כם בספר ישראל לא לא מעל עד שמשו שמע מןפ היתה שדיברה שכן מעל זה בספר ישראל שיש בו משיכה ע שימשוך אז לא מעלה נותן עד שימשוך ממנו את כליו זה

לא מען וכן אמר חמן דבר תורה מעות קונות או וכן אמר רב נחמן סליחה רבי יוחנן כמו רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות יגיד ל ובדקה לוי במתניה ואשכח לוי הוא שנה את התוספתי בדק את הדברים ומצא כמו רבי יוחנן שמעוות קונות מדאורייתא מאיפה יש בריתה שאומרת נתנה לסטון מעל סיטון זה סיטונאי שהוא מוחר חנוונים הוא כמו תנובה כזה חלבני נתן בסוגי פרוטות הקדש לסטון הוא בא אחל בני יש לו חנות הוא קונה סיטוני נתן לו פרוטה של הקדש בשוגג קנת הסור מה על חלבני אתה

רואה ש בדנת הפרוטה לסטון כנחל בני את הסחורה ולא יכול לחזור בו אז זה כמו רבי יוחנן שאומר עוד כונות הנה ראייה אלא כם ככה מסייע ל לרבי יוחנן אל קשה לרש לקיש אמר לך רש לקיש אמני רבי שמעוני הוא סובר שמעות קונות מדאורייתא גם לשיטת רש תקיש אומר מעות קונות דאורייתא כך ביארנו למעלה רש לקיש בשיטת מי הלך אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול מדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדברו תמר הביה אמרר מ אמר לא מקלים אותו מי שרוצה לחזור בו

מודיעין לו כדי לך לחזור בך למה עלול להענש על כך אל תחזור אם אתה עכשיו חזרת בחבלות תלך בחזרה תחזיר את הקניין למה אחר כך יהיה בעיות ורבה אמר מלת התינ מקללים אותו שאם יחזור בו תחול עליו הקללה לפני שהוא חוזר בו רק רואים שהוא רוצה לחזור מקללים אותו מי שפרע מ ש דור המבול דור הפגם דור מסרים הוא יפרע וואי וואי וואי וא חד קללה הבה אמר הודע מודיעין לי אבל לא מקללן למה דכתיב ונשיא בעמך לא טהור אסור לקלל והוא הדין לכל יהודי הוא

כמו נשיא לא לקלל אותו יש ויש נסיך קטן ורב אמר מתתי דכתיב בעמך בעושה מעשה אני מדע שכולם בנשיאים אבל בנשיא בעמך בעושה מעשה עמך כאן הוא לא עושה מעשה עמך חזר בו מדיבור לכן מל כן למה כתוב בתורה שארית ישראל לא יעשו עבלה ולא ידברו כזו כך אומר רשי כן אמר מנ מיננ איתמר הב אמר אמר מלתת אב ארוד דכתיב למדתי את זה אמר רב מנ מנלה מאיפה אני למדתי שמקלל את החוזר לא מודיעין לו מקללן רבי חיא בר יוסף יבו למלחה המלחה היו זוזי

המלחה רבי חיה בר יוסף נתנו לו אלה הקונים עבור מלח שהסכים למכור להם רבי יוסף רבי חיה יוסף היה עוסק במלח אז הוא נתנו לו כסף על טון מלח שני טון מלח נתנו לו כסף רצו לחזור בהם כן יאבו למה העיקר מלחה הוא רצה לחזור בו הוא רצה לחזור לסוף העיקר מלחה רצה רבי יוסף לחזור להרוויח את העליית המחירים פרנסה לא פשוטה ערב פסח אתה לקבן רבי יוחנן מה נעשה כבוד הרו אמר ל זיב להוא והיא לא קביל עלך מ שפרע ולכן הנהה מפה מוכיח רבה

והיא אמרתו רבי חיה בר יוסף ברודה הוא יודע מעצמו מה הוא צריך שיודיעו לו אלא אומר לו או כך או זה תדע לך או תחזיר או קנות ‏dit עוד אטמ רבון אלא רבי חיא בר יוסף ערבון הו מה מ מה רבי חיה בר יוסף אתב ע דרבנן מה אלא רבי חיא בר יוסף לא קיבל עדיין דמי המכ רבונו ד הבולה הוא סבר כנגדו הוא קונה רבי חיא בר יוסף סבר שער אבון רק כנגד מה נתנו לו ערבון הוא מכר הוא מכר להם מלח בנגיד ב-1 אל

שקל הן נתנו לו ערבון ב5000 שק אומר קנ גדו קונה חמש נתתם ערבון חמש קניתם חמש לא השאר לא חמש חוזר כן חשב כנגדו פיכ רצה לחזור לו בשאר המכח ואמר לו רבי יוחנן כנגד כולו הוא קונה אפילו נתנו לך מעט גמרנו כנגד כולו קונה משכת כנגד כולו איתמר רבון התחיל לשלם מעט רב אומר כנגדו הוא קונה ולא את שר המכח יפרה רבי יוחנן אמר כנגד כולו הוא קונה ווא ווא ו ו וד עב מיבי זהר ה שומ א הנותן ערבון לחברו ערבון זה כמו משכון

כן לקנוס מי שחוזר בו הלאה ה נותן ערבון לחברו ואמר לו אם אני חוזר בי רבוני מחו לך אוו הנותן ערבון לחברו אמר לו הלוקח הקונה נתן את ערבון למוכר אמר לו אם אני חוזר בבונים אחו לך לא תחזיר לי והלה אמר לו המוכר שקיבל את הערבון אמר לו לוקח אם אני חוזר בי אכפה לך רונך ז פו מים תן לך כפול אז מה קנו מידו פה נתקיימו התנאים מחלוקת הרמבן אומר שמדובר שקנו מידו על מה שהתחייב הרמבן והלה והלה אומר לו המוכר אומר אם אני

אחזור בי אכפו לך רון חונים דברי רבי יוסי גמרה מפרשת רבי יוס תעמ אמר הסמכתה קניה ראית תה קניה הנה הבטיח לחברו שאם לא יקים אתנו יתן לך כך וכך ואן בדעתו לבוד ידי כך שצריך לתת בטוח בעצמו שיקיים את התנאי ולא אמר אלא כדי שסמוך עליו חברו אומר אין דבר כזה הסמכתה כני זה מחלוקת הסמכתה כני הוא אמר גמרנו צריך לשלם מה שהתחייב רבי יוסי תעמ סמכת קניה רבי יהודה אומר שקנה כנגד רבונו חולק שניהם לא יכולים לחזור בהם מן המכ כשיעור דמ הערבון אבל

משאר המכח שניהם יכולים לחזור בהם אמר רבן שמעון מגמן ב דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבו קוון מתי אני אומר שלא קונה מן המחלק שעוד מרבנו שאמר לו ערבו אקון לא נתן לו הלוקח את הערבון כדרך פירעון דמי המכח ואחר כך אשלם לך עוד אלא רוצה הערבון זה קנק כל העסקה קון נכון רוצה שרבו זה יקנה את כל ה את כל המכח קון זה יקנה את כולו אז עוד פעם אני טעיתי אמר רבן ש דברים אמרים שלא קונה כנגד אלא רקור רבונו בזמן שאמר ו ערוני

שלא נת לוקח הרבון כתחילת פירעון מהמק אלא רצון שרבו יקנה את כל המקח אבל מחר לו בית ו שד ב1000 זוז פרו מן 500 זוז שם תחילת פירעון אפילו סתם קנה את כל המכח שר דמי המכח זה חוב ה מחזיר לו את השאר אפילו לאחר כמה שנים חייב לו כסף הבית של הקונה סלמת רק חצי השם יעזרנו שיהיה לי תן לך בית זה קרקע קונים בכסף זה עדין לא שאלה רגע מל הוא הדין טטני בסמה ס כ לא ככה אז זה ככה קשה כשמו שאומר רבן

שמעון גמליאל בקנין קרקע שבון קונה כל המכח גם מער לשובי של הערבון מתי כשסתם לא פירש הוא הדין מטלטלין מ שברע לחזור בכ שנותן רבון סתמה שלא אמר רבוני כון כנו כו מטלטלי חזר בו אפילו משאר המקח כן אז כשה על רב שאמר כנגד הוא קונה לא מטלטלים סתמה קנה מטלטלים זה לא קרקע אלא בדסמ זה לא כמו קרקע בדסמ קנה אלא מטלטלין בסמה שנתן ערבון בסתם לא פרש לא קנה עניין מי שפרע הכוונה כן אלא כנגד שוב ערבון ומה שנה ומהי שנה למה כן למה

המטלטלין כן למה הקרקע כן ומטלטלין לאלא ד בכספה קנלה ממש נקת בכסף קנלה לכולה מטט דלא קנה אלא לקבו מ שפרע לא קנה לכו רק כנגדה רק בשביל מי שפרע קו למה כתנא האם נאמר שמחלוקת המוראים בענין הרבו קונה רק כנגדו או כולו זה מחלוקת תנאים מה היה כתוב בריתה מלווה את חברו על המשכון נתן לו הלוה למלווה משכון ונכנסה השמטה ושמה כתוב שמות אף על פי שאינו שווה אלא פלאג חצי מדמי הלואה איןו משמט כיוון ש מחזיק מבה ביד משכון לא תובע מן הלוה לשלם

אין כאן לא גוס את רעהו כי קרה שמיטה להשם אין דברי רבן שמעון ב גמליאל רבי יהודה הנסי אומר אם היה המשכון כנגד הלוואתו ממש אינו משמן ואם לא זה לא כנגד הכל משמט מה ינו משמט כמה רבן שו גמליאל נזה חלק מן ההלואה אמה כנגדו אבל שאר חוב ההלואה שמעבר לשוב המשכו משמת מכ דרבי יהודה הנשיא סבר לאך פלג משומת כלומר גם לחצי ה שיש עליו ערבון מה היה אלא משכון ד דנקי למלא למה המלווה למה למה לקח המלווה מהלבה משכון אם לא כדי שיהיה

משכון תחת שוביו ואם כן אז אין לא אגוס על הסכום שכנגד שובה המשכון ואין השביעית ממטתו אין עליו שמאמינה מד רבי יהודה הנשיא מ אנו משמד כמר רב שמעון גמליאל אנו משמד בכולו כלומר שכל החוב בעינו עומד ומ משומת כ רבי יהודה הנשיא פרגה לא נקת עליה משכון חיצי החוב שמעבר לשובע משכון והק מפיגי רבן גמליאל שבה כנגד כולו קונה והדין בערבון שנתן על ה מכח קונא כנגד כולו כמו רבי יוחנן רבי יהודה הנשי שבר כנגד כנגדו קונא והוא הדין בערבו ניתן מקח כנגד קונה כנגדו

אז זה כמור וכמו רבי חיה בר יוסף אז הנה זה מחלוקת התנאים מה היה בשמיטה מ אינו משמט אני חוזר לך הגמר לא אני לא בשביל לא לדבר סגור עם הגמרא זה עוזר לי בסדר אז אני אחזור לך אני חוזר בשבילי כאן מ אינו משמ דכמה רבן שמעון גמליאל איזה חלק הלופה אמר למה כתנ מי שדיבר ע חברו על המשכון ונכנסה שמיטה אף על פי שאינו פרג לא משמ דיבר רבן שמון רבי יהודה הנשיא אומר אם היה המשכון כנגד הלוואתו אינו משמת ל משמת זה מחלוקת

צריך שיהיה כנגד כולה הלואה או חצי עד פה בסדר ממה אנו משמ דכמה רבן שמעון בן גמליאל לאיזה חלק מן ההלוואה אמר שלא משמד א אמה כנגדו בלבד אבל ש רחוב שמעבר לשובה המשכו משמת משמע מכלל רבי יהודה הנשיא שחולק סבר לאך פרגמה משמת גם כנגד שובי דמי המשכון גם משמד כולו אפילו שש כנגד חציו אז אם ככה אלה משכון דנקי למלא בשביל מה לקח מל הלוה המלווה מן הלוה את המשכון אם לא אם לא בשי שי מישכון תחת שוביו ואם כן אין לו איגוס על

הסכום שכנגד שובי המשכון ואן השביעית משמ טטו רק בשביל זה אין עליו שמע מינה מדרבי יהודה הנשיא ממה אינו משמ כמ שמון גמ משמד בכולו שכל החוב באינו עומד לא משמד ומה הם משמד כמר רבי יהודה הנשיא לפרג דלא נקיד עלי משקו ובהכ מפלגי בזה נחלקו התנאים דרבן שמון ג סבר כנגד כולו הוא קונה בוא הדין בערבו ניתן המקח כולו ורבי יהודה נשי סבר כ כנגדו הוא קונא והוא הדין בעלבון שניתן על המכח כנגד קונה כנגדו כמו רבי חיה בר יוסף תי עכשיו עכשיו בסדר הגמרא

דוחה לא מה אה לא לא בזה נחלק הנ אלא מה אנו משמ כמ רב שג קיד עלי משכון אבל החוב שמעבר לשובה המשכון שביעית כן משמטת אותו כמו שאמרה הגמרא מתחילה אז מה אם ככה תדייק מקלה דרבי יהודה נשי ס אפג קית עלי משק מה משמת אלא משק דנקי למה מלא אמרנו אז בשביל מה תירוץ על זה זה זיכרון דברים בעלמה לא כדי לקבו שלא יכל לפ כן זיכרון ועכשיו יבוא המעשה רב כהנה יהבו לזוז הקטנה למחר זה הלכות ביזה שעה גומר פהפה הברי לא לדבר

פה אבל עלי קנים אכל אכל אסור לאכול ביום הכיפורים מי שאכל עלי קנים הם לא רואים לאכילה או לולבי גפנים היור צומח בגפן שבלבו קודם ראש השנה פטור למה כבר נהיה קשה אפשר לאכול עצ על מהם ואם נבו מראש השנה ד יום הכיפורים חייב עדיין הם רקים ו יש שאוכלים אותם כמו אלה שמוכרים פרחים הם נמצאים כל הזמן זה אוכלים אותם סעיף ח כס פלפלה כסס בשיניים שלו פלפל אתה יודע ביום כיפור יבש זה כן יבש חריף מאוד איך הוא יכול לאכול את זה כס פלפלה

יש תימנים שהם אוכלים עלים כאלה שנקרא זה ג לא נכון כס פלפלה או זנ גבילה אם הם יבשים פטור מכרת ממזי למה דלא חזו לאכילה ם רטובים חיייבים חייב האמת אני רואה פה יש אנשים מביאים פיפל אחד ארוך אוכלים אותו כן על המרוקאים השותה סדר יפה שוטה כן אתמול הוא אמר לנו ששלף איש נעלו זה לא תחשוב רק ברגל המפרשים אומרים שנפש נעלו זה נעל של יד גם זה לא רק של רגל כן כתבתי את זה אתמול צי את זה הנה בכמה ראשונים רמבן על התורה

בדעת זקנים מבעלי התוספות החזקוני כוונת הכתוב שליו איש נעלו לנעל שעל היד והוסיף שגם בזמנם היו השרים נוהגים לקנות בנעד שעל היד בטעם זה הוא צריך לומר שן נעליך מעל רגליך לא די שיגיד ש עליך הרב כדור מע לא זה לא נעל לעשות חליצה עכשיו מה זה הקשר לפה לא השותה ביום הכיפורים אילא לוגמיו חייב למה בזה מתיישבת הנפש של האדם משערים בכל אדם לפי מה שהוא לפי גודלו והקטן לפי כנו ולא מלו לגמה ממש אלא כדי ש לקנו לצד אחד בפי קם לא לגמו והוא

פחות מרביעית באדם בנוני כל המשקים מצרפיים כשיעור זה הגהה שאתה משכין שאינה ר אשתיה כגון ציר מוריס חומץ פטור זה לא ראוי לשתיה שתה נפט פטור אבל אסור אקונומיק השם הצילנו אבל מה יש תקנה מישהו לא מרגיש טוב יכולים לשים לו זה אירוי נפוז נפוז זה לא דרך הפה יש בזה הרבה הכלה הלכות ס פסח רפס השם יעזור לא דח מה אתה אוכל ג גת בל זר כז כן אני יודע לא לא ד עד פה עד אנחנו אתמול למדנו שכל אדם עכשיו אנחנו בליל הסדר מה

שאנחנו לומדים אנחנו כבר בליל הסדר שצריך לסדר שולחנו מבעוד יום שהכל יהיה מוכן מסודר מר אתה שומע איתי ש שולחן כבר מהימים כבר מהימים הללו אדם כבר ינקה איפה שהוא חן בסלון שלו ושמה לא לאכול בשבת הזאת יאכל בחדר יפה אחר לא בסלון למה שלא ששמה יוכל כבר לפרוס את השטיח של פסח ואת ה ואת השולחן ואת המפות ואת הפיון וכל מה שהוא צריך את האגדות השים על השולחן ויסתדר לו את את ה הקערה וכל אחד ולהכין את המושבות לפני עכשיו בימים האלה כל אחד מי

בא לו האורחים שלו מי יושב איתו כל אחד יש לו כיסא עם עם יד כלומר יד שמאל יש ת ידית שיכול להסב עליו למה אם לא מסיבים בשתייה של הכוסות ובכיתות לא יוצאים ידי חובה קרפס לא צריך לאסם יותר טוב שאשב חצי אכילה יאכל בסבה חצי לא כן ככה לעשות קודם כל לא לאכול שיעור אבל גם ככ בציון אמיד אותנו חיח חצי חצי כי יש מחלוקת אז יותר טוב טיפה בסבה טיפה לא אני לא יודע למה מה הקשר מוכרים את כתנות איפה זה כתוב מעניין העיקר

שיש וחלם מוכן מבעוד יום שבוא לבית קדש אחרי צות הכוכבים כן אף אחד לא מסב בכרפס אבל חצי חמצון כתב למה הוא חולק עליו טוב מעניין צי רו מיד אחר צת הכוכבים ואחד הנשים ואחד הנשים חייבות בארבע כוסות גם אישה חייבת בארבע כוסות במצווה לתת יין לפני התינוקות שהגיעו לחינוך לחנכם במצות ארבע כוסות אכ מצווה לחלק לתות כליות ואגוזים בליל פסח קודם עשיית הסדר שלא ישנו ויראו שינוי וישאלו שאלות צפרו בצת מצרים היום מאיר התינוקות אינו מבינים כל כך בפיסטוק גזות הם כבר יותר מדי כל

השנה פנדם יש להם הרבה תענוגות אבל תביא להם איזה כמו איזה משחק חיבור ככה מעניין שהם באמת זה יעניין אותם ויקח אותם ימשוך אותם שהם יתעסקו עם זה בשביל שיאכל עוד מעט לדבר איתם שלא ישתק ם אגוזים אחר כך ממירים את האגוזים ברים אח כל מי שאוסף יותר אה יפה מהמ אתה יכול לצבוע אותם לסדר שולחנו בכלים נעים כפי כוחו שמעת אמר כמו האספן יש להם כלי כסף מ מפרס יש להם איפה ש שמים את הסוכר את הסוכר נבת יש להם מלקחיים יש להם כפיות יש

להם מריצה לשים בה את החרוסת יסדר שולחנו בכלים נעים לפי כוחו וינהג סר הרע בלל פסח דרך חירות ביכין למה מי שאומר רבי חיים פלצ'י השררה מכפר על מה שנהג ררה וגאווה בכל השנה והכי טוב שהוא ישב שיהיה אחוריו לצפון פניו לדרום שיגביר כוח הקדושה שהשטר אחרה תהיה יבשה ואפילו עני נשה בקרים מקשתות אין לו יעשה על הספסל אבל לא על ירך עצמו למה כנראה דואג לא צריך להביא לפני בעל הבית קערה שיש בה שלוש מצות מרור חרוסת קרפס זרוע ביצה חזרת בטוף שבעל הבית בעצמו

יסדר את הקערה מ שחננו השם עושר יעשה את הקערה הזה מכסף טהור ום יכול עוד יותר מזהב כן אז צריך שיסדר הקערה לקחת שלוש מצות כולם מצה שמורה כמובן שיכול להשבע שאין בהם חמץ היית איתנו בתניה כן קשרתי לך ברגע האחרון ת בי ותניח הכהן למעלה הלוי למטה ממנו וישראל למטה ממנה יש איזה עניין איזה צורה כר עגולה או לא עגולה לא חושב למשל אני יש לי אותה מלבנית שיתה נוחה לי ותניח הכהן למעלה כלומר שלוש מצות זה חבד חוכמה בינה דעת אחר כך תיקח מרור

בכרפס זרוע בביצה תניח ששה מצות כלומר למטה מה זה על בסמוך להן הזרוע רומז לחסד צד ימין שלך הביצה גבורה זה שמאל מרור תפארת באמצע עם העגלה מריצה אחר כך ים נכון יודע הל חרס החרוסת בצד ימין תחת הזרוע זה נצח הכרפס תחת הביצה זה הוד ומרור באמצע ולמטה זה יסוד והקרה עצמה זה המלכות כן הקערה זה המלכות בסדר צר משה יש לך קערה כבר מה שם בור מה שם בחזר כן אנחנו שמים אותו דבר פה אני שם את השורש של החסה פה חסה אבל הרקים

שמים הן דבה גם אצלי הרבה פעמים אני אם אני מצליח אני מביא הן דבה שם אבל לא אוכל אותו רק שם אותו לסימן אין ב זה גודל בצידי הדרכים כמו מסורית יש לו זה הרקים הם קוראים לו מרור גם אתם הים לא יכולים חס משהו אח צמח מ תלוי איזה תמנים צריך להתחיל את עריכת ליל הסדר דווקא אחר צת הכוכבים בין האנשים בין אנשים חיות בסב בסבה צריכה להיות דווקא עצד שמאל לעמוד על המשמר לזכור להזכיר אחרים ס וצריך סבה בשתיית ארבעה כוסות בחלת ארבע כסתות

של מצה שש כל סעודה אם רצה נשב זה משובח סעודה אבל האגדה שב כמו אריה צבע ככה והכי טוב זה לעשות את השולחן עשיר כמו שדיברנו לכן יקח עמוד באמצע השולחן ישים בו פרחים כמו כתר ככה יוצא בכל שולחן יש להגיד ארבע שולחנות שלוש שולחנות כל שולחן עומד עמוד ויש לו פרחים כמו ככה כתר כזה יורדים ככה שיהיה גבוה למה שלא יפריע לאנשים וגם ישטוף אותם לפני כן שלא יהיה תולעות ש נקיות כן אני אלמד אותך אכך איך לעשות הללה זהו עכשיו הרמבם יבוא גם אני

ומד בבת ים לא בבת ים אתה בירושלים פרק חמישי דף כד חילה רב דן אתה צריך לקחת את זה הזורע שני מיני תבואה שני מיני ירקות עם זרע הקרם או זה רע כלם הרי זה לו קשת עיים אחת משום שדך לא תזרע כל עיים ואחת משום לא תזרע כרמך כעין עכשיו בסדר גיל ואינו לוקה משום זורע קראי קרם עד שזרע בארץ ישראל חיטה וסורה חרצה במפולת יד וכן אם חפה אותם בעפר לוקה וכן אם זרע שני מני ירקות וחרצן או זרע א אחד אחד ירק זרע

אחר מן התבואה וחרצן פולת יד הרי זה לאקה ג ואנו חיה מן התורה א על קנבוס ולוף כיוצא בהם מזרעים שנגמרים אם גמר תבואת הכרם שר הזרעים אסור מדבריהם כן אסור מדברי לזרע כ הכרם חוץ לארץ ד נמה אסור לזרוע כלאי הכרם בחוץ לארץ לא אסור כלאי זרעים ני שכי הכרם חמור הן שאם זרו הן אסורים בניה וכיוון שאן אסורים בניה בארץ אסור לזור בחוצה לארץ ה ואן עודר בכים אבל עוסקים ממו כדי למעט התפלה כלומר דבר שאסור ו אין אסור משום כלא הכרם אלא מיני

תבואה ומיני הלקות בלבד אבל שאר מיני זרעים מותר לזעם בקרם ואן צריך לומר שאר ידנות ז אסור לזרוע ירכות או תבואה מצד הגפנים או לטע גפן בצד הירק או תבואה ואם עשה כן אף על פי שאינו לוקה הרי זה קדש ונסו שניהם בניה הרק התבואה והגפנים וסופן את שניהם תראה מה זה שנאמר בית קדש הזרע ואפילו הקש של תבואה והעצים של גפנים האלו אסורים בניה סורפ אותן ולא יסיק בהן תנור קליים ולא יבשל בהן בשעת רפתן חט אחד הנטה ואחד המקיים כגון שראה כלאים צמחו בכרמו

והן אחד הרי זה קודש הרי זה קידש בן אדם מקדש דבר שאינו שלו לפי כך ה מסכך גפנו על גבי טובתו של עבו קדש גפנו ולא נתקדשה תבואה יקח גפן חברו על תבואתו קדש תבואתו ולא קידש גפן חברו זיכך גפן חברו ע על תבואת חברו לא קידש אחד מהן פני זה זורע קרמו בשביעית לא קידש ט הרים בקרם חברו קיימו הרי זה הרואה אסור בנייתן כל אדם מותרים בהן ואילו קיימן בעל הקרם היה מקדש אותן לכל אדם כמו שבארנו י הענה שזר כלים בקרים חברו אם

נשתק הבעלים אף על פי שנ שו הרי זה קידש מן התורה נו נשתק עים אפי ששו אינו מחדש מדבר סופרים יא הרוח שקר פות הגפן בשח אותן על התבואה גרור אותן מיד ואם ראו ונס סדקו הרי מותרים ולא נתקדשו יב אם אנס שזרע הקרם כשיצא הנס חצור הזרע מיד ואפילו בחולו של מועד לא מצא פועלים נוסיף להן ע שש מסרן בשו ממנו יותר מכאן עד שלא מצא פועלים אזה מבקש בחם וצל ואם נשחה הזרע ע עד שהגיע לנת שיקדש הרי זה יקדש ויסרו שניהם וואי וואי

םת תו ר מת קדישים שש רישו ענבים שיעשו כפול לבן שנאמר זש הזרע תבואת הקרם עד שזרע זה ויהיה זה תבואה אבל תבואה שבש צורקה וענבים שבשלו ק צורקה מתחדשות כיצד תבואה ששק צורקה ונטע גפן בתוכה וכן שבשלו קצ זרע תבואה הרק בצידן י שזה אסור נ מת קדשות יפה יד קרם שלא גיע נב להיות כפול לבן אלא עדיין הוא בוסל וזר בתוכ ירג או תבואה ושרי הרי זה לא קידש אף על פי כן כונסים אותו ווסים את הזרע אבל הבוסר מותר ואם עקר הזרע קודם

שעשו ענבים כפו לבן הרי הוא מותר בניה מקצתן נעשו כפו הדבר מקצתן לא נעשו את שנעשו נתקדשו ת שלא נעשו מותרים צב ענבים שנעשו כפו לבן זרע בדן תבואת רקות קזר שהשריש אר זה מותר בהנאה ואם השריש אסור טז גבן שפשו ענ שנה ונפלו כדרך שיבש הגפן במקור אסור לזרוע בצידה ירק או תבואה ואם זרע לו קדש כן הזורע בעציץ שאנו נקוב המונח בכרם לא קדש מקין אותו מכת מרדות אבל עציץ נקוב הרי הוא כארץ יז היה עובר בקרם נפו ממנו זרעים או שצו מן הזונים

אומן המים או שהיה זור זור ד סערת הרוח לאחורה ונפלו הזרעים בכלם וצמחו ארי זה לא נתקדש שנאמר ש תזרע וזה לא זרע חייב לעקור שיראו ם קמן הרי זה קידש סערת תו הרוח לפניו זרעים שנפלו לקרם זה כזורע וכד יעשה אם צבו ס פות חרישו ואם מצו שנעשו אבי פס אותו אביב כדי ששחטו שהכל אסור בהנאה ואם צר שעשה דגן הרי ז תשרף ם ראה אותם קמן הרי אלו ישרפו עם הגפנים הסמוכים להן יח הרואה בקרים שאין דרך בני אדם לזו אף על פי שהוא

רוצה בקיו פואר זה לא קדש עד שעשה דבר שכמו שמכין רוב העם באותו מקום כיצד מקיים חוצים ב בערב שחוצים בקוצים זה קידש תראה מה זה י הרוס וקיסוס בשושנת המלך שאר כל מיני זרעים אנ כים בקרם שושנת המלך וקנבס וקרס בצבר גפן הרי גש מ מקדשים בכן כל מניד שעונים עליהם בשד מקדשים בכלם למצרי מן זרעים ונו מקדש כנים ורד תדין מני אילן ואינן כים בקרם זה הכלל כל המוציא עלים קרו הרי זה ר כל שנו מציא קרו הרי זה אילן רף אילן כל דבר

צלף הרואה ירג בקר ואמר שהגיע לו לתנו מותר הגיע לו ועבר עלי ואמר שחזור לו לתנו אם שעה עד שהוסיף אחד מ2 הרי זה קידש כב בקטע משער שור זהן אם נחת זה מן הארץ במי זמן בכמה זמן יבש הגע עצמך שיבש עד שלא תשאר בו לח במ שעה אם מה עשה אם נשתה בארץ שהגיע לו חצי שעה הרי הוסיף סור תער פחות מחצי שעה מותה מסה כג אסור לעבוד בעציץ נקום שז בו ימק בתוך הקרם ואם נעות אחד הגפן נשה ונשתה שם בארץ כדי להוסיף

אחד ממי א זה קדש כד בוסל שנטעו בכרם אחר כך נעקר הכרם אחר כך צמחו הבצלים קרתו אף על פי שרבו גדולים קרמט הרי זה עוקר העיקר באיסור שאין גדולו התר מע את הקר הסור הגענו לפרק שישי זוהר אבא כמוח של שלום כגל פרעה נכו דף כה עכשיו אבל ח לא עבב חיה ר ש תשלט ב א ע במ עב עלי אפילו נס מזנה לא יעבור עליד המלכה וכמו בחכ החנו משיח אדוני נק בשחיתותם מה כל עמה משז צדים רש עמה לא התקשר כל עמה תפסה

בחוה וש קשרה תקשר חובת ישראל אלא כללא המין בירמיהו ולא כפי ישראל סיבה לא היייתה לא האמין כל כך בירמיהו חש זק כ חשב כל עם ישראל צדיקים כמוהו ומר רמיה כפ בחו עוד ונתתי משכני בתוככם נתת משכני שכנה משכני משכנה די ת משכנה בחובה יוד ישראל נתת משכני משכו ודאי מת לבר חמה לאחר היה אוהב אהבה לזה אדם אמר ות גבר ב אני אוהב אותך מאוד רוצה לגורלך אמ גב איך נעשה נתן כל כסופה ד לגב אמר משכו לגש מלמן אמר טוב היום תגור ילדים

אחר תברח לקח את דבר הכי חשוב שם אצלו אומ זה כך הישראל מה נ כספ ישראל חתו אמרל ישראל איזה מילים ישלו רבי שמעון הזה משכני בתכם מש פניך הקדוש רבי יצח פ נגיד דברי תורה אפ אנו בבית אחר לא בבית פ רבי יהודה ואמר ומשה קח את האהל ו מחו א מש נחמה במה נשר מה אתה אמר ישע שמשה חז משכונה עלדה לא ימי מתוך האוהל ו אד אלנו שטיבו אבותנו לפניך את כורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סוב אותם עש י ככתוב בת

ויאמר א משה קח לך שמים טשת ח במים ז בב יה יאמר א משה קח לך הסמים נמים ויאמר אשק ךמ בז חמש דקות הזו עשת מו אהרון פני א5 ב ו בוק בערב יום הכיפורים ק שרג שוא שח שהכל יפה [מחיאות כפיים] למ כ אין אדם יכול לעמ ולמה ר ימר עליהם וקרא משה םם את הד ה ז פס לושה ש כיר כ אדל אדו וש אדו וש א אד עד עד פרח ויעמוד בין המתים ובין יאמר משה ויאמר משה ני זני אשיר עוזך מצ

רך כי מ אשת ח ממצא ורח ב שד עים בע ד ע חג לבוש פי פתחה בחוכמה בתורת חסד על לשונה צות בנ עשו חיים שק היופי אל ות דש שבתנו קבל שמ צעקתנו וד רצו מפני שא דש לאבותינו הקדושים אברהם צ ועקב ושמור מו כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הלבין דרך הפלפון דמה יברך זכ בבריות ושמחה אורך ימים דשנים רעלנים בראים שמחים שפע ברכ צחה וישועה פסח כשר ושמח