הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מה-מו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ו ניסן תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש ו ניסן תשפד הנה זכינו על השבת שבת תזריע שבת המלכה מתקרבים בעזרת השם לחג הפסח דבר אחד גדול שצריך לדעת אמר הקדוש ברוך הוא השם יילחם לכם ואתם תאח רישון אז צריך להיות בשקט לא לדבר לשון הרע להיות לא לא ואז הקדוש ברוך הוא נלחם נעמו ישראל כמו שראינו היום את הנשי והנפלאות שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא הנה השבת הזאת הגענו לאמצע התורה גם בתיבות גם באותיות ויתגל זה אמצע התורה באותיות ותיבות כך כותב רבי אלעזר מגרמיה

הגמל של והגלח גדולה רומזת לגמילות חסדים גדולה גמלות חסדים ששקולה כנגד כל התורה כולה למה הג של והתגלה באמצע התורה בפסוקים ודרוש דורש הוא אמצע התורה בתיבות אז זה [מוזיקה] ג' ד ג' זהזה של גמלות חסדים שהתגלה והד של דרוש דרש משה זה גומל דלים ביחד זה גומל דלים שקול כמו כל התורה כולה אז לכן איפה זה כתב בפרשת נגעים למה כי נגעים באים על צרות עין על עין רעה על לשון הרע לכן צריך האדם תמיד יהיה גומל דלים יעזור לעמו ישראל זה שכתוב וצרו אשר

בו הנגע טמא טמא יקרא אומר השל הקדוש שעכשיו עוד מעט זה פטירתו ביא בניסן פטירת השל קדוש אז הוא אומר בטמא אדם שהוא טמא כל זמן הטומאה יש לו חיסרון למה איך תדע טמא יקרא סימן שהוא עצמו טמא אם הוא אומר למישהו אחר טמא אסמן הוא עצמו טמא זה העניין כל הפוסל בומו פוסל כלומר אדם שמוצא כל הזמן טומאות וחסרונות אצל אחרים אז ה טמא יקרע סימן שהוא עצמו טמא מישהוא טמא טמא יקרא אומר על אחרים זה הבעיה שלו טמא אם הוא טמא ולא בסדר אז

אומר על אחרים שהם לא בסדר אותו סגנון אותו דבר כתוב המוציא מחברו עליו הראייה מי שמוציא מחברו אדם שמתעסק למצוא כל היום חסרונות ומדבר לשון הרע על חברו ובעיות על חברו עליו הראייה הוא צריך להביא ראיה על עצמו שאין בו את המומים הללו שהוא מדבר על חברו וזה דבר אמיתי צריך מאוד מאוד להיזהר שמעתי מהרב בידרמן שהוא אומר סיפר מעשה נורא שהיה שסיפר לו ה הרב בקס על חתנו רבי אברהם שטיינר אז הוא אומר שרבי אברהם הזה חותנו נסתלק לבית עולמו שהיה בגיל 96 שנה אומר

מה היה איך הוא זכה לרכות ימים אומר הוא היה במחנה פיה בזמן הנאצים היה להם מנהג רע היה שמה איזה ממונה על המחנה שלהם כל לילה היה קורא לאחד מהמחנה רוצה לעשות ארוחת ערב אחרי כל היום שעבד אבל מה התענוג שלו לקחת יהודי אחד לחתוך לו את הראש וככה הוא יהנה טוב אומר שקראו לו יום אחד בלילה אחד הוא קרא לאברהם שטיינר הזה שבסוף הוא נפטר בגיל 96 אומר לו נו אז הוא הוא לא הוא קרא לאיזה מישהו אחר לא לאברהם שטיינר הוא קרא לאיזה יהודי

אחר מהמחנה אבל ההוא כל כך נפל עליו פחד אז הוא מצביע על הברים שאת נות תך כבר כמה זמן צריך לקרוא לך הוציא את זה ממנו במראה לקצין שזה זה עכשיו זה היה צדיק אומר מה אני עכשיו יעשה אני אשין עליו דבר לשון הרע מה אני אעשה אבל מה זה ישר הולך למיטה להריגה בסוף הוא החליט אומר הוא לא מדבר לשון הרע ו יהיה מה שיהיה הוא לא מוסר הוא לא הוא מסר אותו אבל הוא לא מוסר מה שיהיה יהיה והתחיל לעשות תשובה והוא בינתיים פתאום

המפקד הזה של כל המחנה אומר להם תשמעו היום אני רוצה להפוך במקום שאני אקח אחד את האחד הזה אני אשאיר אותו ואת כולם אני אחתוך להם את הראש וככה עשה וזה תראה איך הוא ניצל זה שומר שומר פיו ולשונו שומר מצ פיו 96 אומר חיי בדיוק 96 שנה אומר הוא לא דיבר בכלל גם כל ימיו אומר החתן שלו לא דיבר לשון הרע תראה איזה צדיקים היו ואיזה צדיקים הלכו אבל הכל זה עילת העילות בסיבת הסיבות אדם לא יחשוב זה קרה מזה ועכשיו בטיל ועכשיו יבוא זה

לא מי שצריך לחיות חיה רק מה אפשר לבטל גזרות על ידי שאנחנו הולכים בדרך השם חוזרים בתשובה שלמה עושים רצון אין גזרות אין זה יש יורדים גזרות הם מתמתקים רצון רבינו שבשמיים אז הלימוד להצלחת בשלום בית של אליעזר חיים בן שמח סימון בשמחת ג'וי בת אסתר לינו נשמת שלום בן עישה ומשה בן ישועה אביעד שמואל בןו בסדר אנחנו נתחיל את הדף אנחנו עכשיו לומדים מוקדם את הדף של שבת שלמדנו בעזרת השם ו אז היום אז אז זה היום יום ראשון זה שיעור ראשון כי אנחנו לומדים

את הדף של שבת היום זה דף ו סליחה מו בשבת ש זה דף מ ה אז לפתוח אז לקחת פרק המפקיד פרק הזהב התחלנו שלום הרב דף מ כן אנחנו תה שמע הפורט סלע מצאתם את זה 2 א 6 ביום שבת חזרתי להם מתחילת הפרק ולמדנו את הדף של שבת עכשיו ראית עמי אתה שמפורט מסא תמר אתם יודעים היה למעלה מחלוקת בין בית שמאי לבית הילל זה היה בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעים דינרי זהב מי שיש בידו צלע יש לו סלעים של כסף שחילל

עליהם פירות של מעשר שני ל מעשר שני רק אוכלים בירושלים אדם יש לו הרבה מעשר שני קשה לו לעלות אותם לירושלים הוא מחלל אותם על כסף ומעלה אותם אחר כך לירושלים קונה בהם אוכל ונתתה הכסף בכל אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר בכל אשר תאבה נמשך אז יש לו סלעים והוא זה כבד לו כל הכספים הקטנים האלה והוא רוצה לעשות אותם דינר זהב אז אמורים בית שמאי לא יעשה אדם סלעים דינרי זהב מי שיש לו שעי כסף שחילל אותם על פירות מעשר שני לא יחליף

אותה במד מעות של דנר זהב כך למדנו למעלה בדף מד עמוד ב ובית הלל מתיירים להחליף אותם בית הלל אומרים לא אפשר לקחת את הסלעים הקטנים האלה לעשות אותם מטבע גדול של דינרי זהב עכשיו בזה נחלקו רבי יוחנן וראש לקיש על איזה אופן נחלקו בית שמיים ובית הלן מה מחלוקת בסלעים על דינרין יש ברשותו סלעי כסף חילל אליהם פירות של מעשר שני רוצה לחלל אותם על הסלעים לבית שמאי שר קספ טבעה ודה ופירה הכסף בית שמיי אומרים הכסף זה טבעה זה זה הכסף זה כסף יש

מטבע כסף יש בו צורה והזהב זה פירות זה לא כסף ולכן בטבעה הפירה לא מחלל ענין זהב נחשב כפירות ביחס לכסף לכן אסור לחלל את הכסף שנחשב מעות על זהב שנחשב פירות לא מחללים את זה למה ככתוב בתורה ונתת הכסף צרת הכסף בידך והלכת אל המקום צי צריך כסף שיש עליו צורה לא סתם זהב זה דעת בית שמי בתל אומרים כספה פירה דהבה הפוך הכסף זה הפירות הזהב זה המטבע ופירה הטבעה כן מחנן זהב נחשב מטבע ביחס לכסף לכן מתיירים לחר את הכסף שנחשב פירות זהב

שנחשב כסף אבל פירות על דינרים דברי הכל מחללין פירות ממש על דינרים זהב גם בית שמים מודים לבית הלל שאפשר לחלל למה מדי דב הכסף לבית הלל כסף לבית הלל הגב כספה לגבי דאוה פרה הוה לגבי פרה תבעה הבה יפה אז זה עכשיו באים לדון במחלוקת של רבי יוחנן ברשת הקיש איך שהם הסבירו את בית בית שמאי בבית הלל העיקר שבית שמאי אמרו לנו שאם יש סלעים כסף קטן של מעשר ש לא לחלל את זה על המטבע של דינר על כסף דינר בית הלל אומרים מותר

למה בית שמאי סוברים שהכסף זה המטבע ודינר זהב זה פירות בת סוברים לא הדינר זהב זה המטבע זה טבעה ת שמ עכשיו אני קורא אנחנו לומדים פה איפה שפסקי לכם בגמרא תא שמה אמרנו במסכת מעשר שני הפורץ צלע ממעות מעשר שני כן מי שפורץ צלע עם העות מעשר שני סלע זה שווה לארבעה דינרי כסף אז מי שפורט סלע ממעות מעשר שני יש לו בידו פרוטות נחושת חלל אליהם פירות מעשר שני רוצה להחליפם בסלע כסף כמו למדנו למעלה הפורץ סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל

הסלע מעות משמ אומרים מי שפורט סלע ממעות מעשר שני יש לו פרוטות נחושת רוצה להחליפם בסלע כסף לא זה לא ד זהב עכשיו זה בסלע כסף רוצה להקל את מסעו זה מטבע שיש לו תצורה עש לה כסף אין בעיה וזה נקרא על זה וצרת הכסף בידיך בת שמ עומרי בכל הסלע מעות יחליף כל הפרוטה בסלע לא ישאר פרוטות כלל בתלן אומרים לא בשקל כסף בשקל מעות זה שני שקלים אלא חצי בשווי שקל רק חצי סנע יחליף על כסף ובחצי סנע שזה שקל פרוטות ישאיר פרוטות למה

שיבוא לירושלים יכול לקנות איזה דברים איזה דברים קטנים מה שהוא צריך אז הדקת הגמרא אשת לבית שמי לגבי פריט מחללין לגבי דהבה מבעייה אתה רואה עכשיו ניתן אתה אומר לבית שמאי לגבי פרוטות ש נחושת מחללין ניתן לחלל פירות מעשר שני אפילו על פרוטות נחושת למה הם חשובים כמו מטבע לא פרי אם ככה לגבי דהוה מבעייה שכן שדינה זהב אפשר לחלל עלי פרות מעשר שני אז אתה רואה שבית שמיים מודעים שאפשר לחלל דינר זהב פירות מעשר שני אז קשה למי שאומר שלבית שמאי לא מחללין אפילו על

פירות את דינר זהב לא מחל אפילו על פירות הגמרא דוכה שנ פרט באתר סגין חריפה אומר לא זה לא דומה אל תגידי איך אם אני ראיתי שום חלל על על פרוטות נחושת אז כל שכן שחלל על מטבע של דינר זהב לא שנ פרוטות ש נחושת איפה שהם משמשות כמטבע הם חריפות הרבה יותר מדינר זהב לכן דווקא פרוטות נחושת נחשבים מטבע אבל עדיין לבית שמאי לא מחללים פרות על דינרי זהב נשנה אחר אמרנה בלשון אחרת אומרים ממה שאמרו רבי יוחנן גסים אחרת שנחלקו בדעת בית שמיים בית

הילן רבי יוחנן ברש לקיש רבי יוחנן ברש לקיש חדמ מחלוקת בסלעי דינרין מה שנחלקו בית שמיים בית הלל זה רק כשרוצה לחלל סלעי כסף של מעשר שני דינר זהב כמו שאמרנו במשנה שם דבת שמ ס כסף כסף כסף ראשון לא כסף שני למה כתוב בתורה וצרת הכסף בידיך כסף ראשון ולא כסף שני כי כתוב פעמיים כסף ונתת הכסף בכל אשר תעה נפשך וצרת הכסף בידיך קמת והלכת אל המקום ונתת הכסף בכל אשר תב ב שלך למה צריך עוד פעם לכתוב הכסף כתוב כבר בצרת הכסף בידך

ונטת הי מספיק גיד ונתת בכל שרת נפשך למה עוד פעם הא נתתה הכסף אלבית שמי אומרים הכסף שנאמר בפסוק ושרתה הכסף בידך זה כסף ראשון לא כסף שני אם כבר חילל פירות על צלעי כסף לא יכול לחזור ולחלל על צלעי כס צלעי הכסף דינרי זהב אפילו שגם הם נחשבים כמטבע זה דעת בית שמאי לא יכול לחלל גם עוד פעם אם חילת פעם אחת נגמר ובתל בר הכסף כסף כתוב כבר בפסוק וצרת הכסף בידיך והלכת אל המקום אחר כך כתוב ונתת הכסף בכל אשר תבה נפשך היה

די לכתוב נתתו למה עד כסף עוד הפעם ריבה אפילו כסף שני כלומר חללת פעם אחת על פרוטות עכשיו אתה רוצה לעשות אתזה גדול אפשר עוד הפעם אבל פירות על דינרים דברי הכל מחלי נן אם זה יש לו פירות ווצה חלל את זה דינר זהב אין בעיה למה דכס כסף ראשון הוא אין בעיה בזה צרת הכסף זה כסף ראשון אחד אמר הפירות ע דינרין מחלוקת שגם מחלוקת בית שמאי לבית הלל שבית שמאי אומרים דינרי זהב נחשבים פרי ולא מחללין עליהם לדעת לטלה נחשבים מטבע ומחללים עליהם גמרה

שואלת אולמן דמר סלען דינרים מחלוקת אם אפשר מותר לחלל סלעים על דינרים לחלל כסף ראשון על כסף אחר הדי מפלגי בסלעי דינרין לפני גו בסלעים הסלעים נכון למה השמיע לך המשנה מחלוקת באופן שחדל סלעי כסף על דינרי זהב לפני גו בסלעי על לעין תשמיע עלי המשנה מחלוקתם בחילו סלע כסף על סרעי כסף אחרים אז הגמרא אומרת הפליגו בלעין על רעין אם היו חולקים בחילול סלע כסף על סרעי כסף אב אמן מי בלעין על סלען דווקא באופן זה מתירים בתיל לחלל אבל בלעין על דינרין בלעין של

כסף דינרי זהב שהם חשובים יותר מודו בת לבית שמיים דהבה לגבי כספה פרב ולא חלן הייתי חושב שידו בתילה שבאמת לא מחללין כמו בית שמאי למה הזהב לגבי הכסף זה נחשב פירות ואי אפשר לחלל כך כמה שמעל עוד הפעם מחלוקתם באופן של חי צלעי כסף דינרי זהב שגם דינרי זהב נחשבים מטבע תשמע הפורץ צלה של מעשר שני בירושלים אמרנו שיש מחלוקת בין שבבית הלל אם ניתן לחלל כסף ראשון על כסף אחר אז ראינו משנה הפור צלע של מעשר שני בירושלים הביא אותו לירושלים לסלע כסף בקדושת

מעשר שני רוצה לפרוט אותו שולחני לפרוטות של נחושת למה בזה קל יותר לקנות בית שמי אומרים בכל השלה מעות רשאי לפרוט כל הסל הכסף פרוטות נחושת ת אומרים בשקל כסף בשקל מעות חצי חצי אשתה אז הגמרא שואלת מדייקת הגמרא אשתה כספה לגבי פריטי מחללין גם לבית שמי אפשר לחלל סלע כסף אפילו לפרוטות נחושת ול רינ כסף ראשון לא כסף שני למה אתה לא אומר לא נתת הכסף כסף ראשון ו כסף שני לגבי דהבה חשיב מנה דינר זהב חשוב יותר מסל כסף מאמינ כסף ראשון ולא כסף

שני האם בזה יאמרו בית שמאי שאסור לחנ צלעי כסף על דינרי זהב בגלל הדרשה כסף ראשון כסף שני אז זה ה מתרץ את הגמרא אמר רבא ירושלים כמותו שן ירושלים דכתיב בנת כס בכל אשרת בנפשך בבקר ובצו וביין ובשכל לא אנחנו דיברנו אך אדם לא מגיע עדיין לא הגיע לירושלים נמצא בצפת חיפה רוצה לחלן בזה מחלוקת אבל אתה לא יכול להביא ראייה מהיתר החלפת כסף של מעשר שני בכסף אחר בירושלים לקומות אחרים למה שנ ירושלים שונה הדין בירושלים שאפשר לחל סלע כסף אפילו על פרוטות נחושת

למה כתוב שמה ונתתה כסף בכל אשר תאב נפשך ואי אפשר לתת אותו אם לא תפלוט אתה רוצה בכל אשר תאבה נפשך חשק לו גלידה אז מה הוא ילך יתן לו מא דולר בשביל בשביל גלידה קטן לא ת שמע הפורץ צלה ממעות מעשר שניים אמרנו ש הפורץ צלע מחליף פרוטות נחושת שכבר חיללו בהם פירות של מעשר שני חילת על פר פירות נחושת בסלע כסף בשביל להקל משאו בית שמ אומרים בכל הסל מעות בית בשקל כסף בשקל מעות ח רק חצי מה עות ישאר הפרוטות לדברי מאכל בירושלים

אתה רואה שגם לבית שמיים ניתן לחלל כסף ראשון קש צ אחר גם חוץ לירושלים אתה רואה מפורש אלא חוזרת בגמרא דקו לעלמה כסף כסף ריבה אפילו כסף שני ודאי יש לך פרוטות וזה אתה יכול לחלל אלא היתמר במה נשנה אחרה מדברת רבי יוחנן ורבי שמעון במחלוקת על זה תמר אכי תמר גרסה אחרת במחלוקת של רבי יוחנן בן רש לקיש אחד אמר מחלוקת בסלעי על דינרין בית שמים בבית נחלקו בסלעי על דינרין בבית שמים סבר אם אתה יש לך כמה סלעים ואתה רוצה לעשות אותם דינר זהב

בית שמיי ר גזרינן שמיש עליותיו זמני דלא מלו זוזה בדין הרע ולא מסיק זה המחלוקת שלהם מפחדים ש מישע לי אותם התעקם מלעלות לרגל למה למה לפעמים הוא רוצה שיהיה לו סלעים הרבה בשביל שיכול לחלל אותם על דינר זהב אז ה אומר זמני ד לא מלו זוזה בדינר פעמים שסי המעשה לא הצטברו כדי לכל הדינר הזהב ולא מסיך לכן הוא לא עולה אותם לירושלים אומר עוד קצת עד שיתמלא לי בתס לא גזרי השש עליותיו כילו מלונ בדינר הסוכ מסקו גם אם לא יעלה לו לדינר זהב

הוא כבר יעלה את הכסף לירושלים ויאכל בהם אבל פירות על דינרים דברי הכל מחלל נן פירות מעשר שני על דינר זהב דברי הכל מחלל נן למה דקד מרכבה לא מ שלהו כיוון שרכבו הפירות הוא לא יעזוב אותם ר חלל אותם מיד יעלה אחד אמר אפילו בפירות הדינריים מעלו קן שגם בפירות יש גזרה שלא ישהה אותם שואלת הגמרא משלמה אחד נשנה דמר מדאורייתא משר שרי ורבנן גזר בה יעשה ולא יעשה יפה אז אומר הגמרא מ שואלת משלמה נשנה ללשון האחרונה במחלוקת של רבי יוחנן בקיש שאתה אמרת

לי ש מדאורייתא משר שרה מותר לחל סלעי כסף על דינר זהב גם לבית שמאי ורבנן הו גזו ב שלא לחלה למה שמישה אז לכן מובן מה שאמרנו במשנה שבית שמאי ובית הלל אומרים יעשה לא יעשה לע דינרי זהב לא ימו בית שמי אין מחללין לעין ע דינרי זהב למה מדאורייתא מחללין אלא החכמים זו כן יעשה לא יעשה אלא להך נשנה לשנות הקודמות במחלוקת רבי יוחנן נקיש דמר מדאורייתא פג שלבית שמאי לא מחסי כסף מדאורייתא אז אם ככה מחללין ולא מחללין מבעלה היה צריך לרגו מחללין צעי

דינרי זהב לא מחללין צעי דינרי זהב כלומר מדאורייתא לא מחללים אז למה גרסנו יעשה ולא יעשה קשיה המשך איטמן רע בלבי שימו לב עכשיו מכאן ועד דף מז אפילו הגמרא עוסקת בפרטי הלכות של קניין חליפין מה זה קניין חליפין החלפת חפץ וחפץ הקונה נותן למוכר סודר ועל ידי משיכתו הוא מקנה את הקרקע או את המטלטלין לקונה רגילות שאחר כך מחזיר הסודר לבעליו אתה רואה אז הקונה בכליו של קונה הקונה נותן אני רוצה לקנות איזה חפץ מחברי מה אני אעשה עושה קנין חליפין אומר לו תיקח את

הסודר הזה הכונה נותן נו סודר זה הוא זוכה בזה ובזה הוא מקנה לו את את הקרקע את החפץ האישה זה נקרא קנין חליפין זה שאלה אם אישה נקת לא אישה רק בכסף בשטר ו בביאה הלאה איתמר רב ולוי אחד אמר מטבע נסה חליפין מה שעושים קניין סודר בכתובה של האישה כן רבי מאיר זה הכתובה אתה צודק תמר בלבי אחד אמר מטבע נעשה חליפים אתה רואה זה דבר חידוש ואחד אמר אין מטבע לסא חליפין אני רוצה לקנות ממך איזה דבר מה אני עושה נותן לך איך אני

קונה את זה במטבע אני נותן לך מטבע אתה מושך את המטבע אני אומר ביטו חליפין האם מטבע נעשה חליפין או לא אני יכול לעשות חליפין מסודר בעת באיזה חפץ אבל מטבע קונים בו אז זה מחלוקת מחלוקת בין רב ולבי אחד אמר כמו שמשיכה סודר לשם חליפין מועלת לנות את הדבר שכנגדו אותו דבר מטבע נעשה חליפין כשמש המוכר את המטבע קונה הלוקח את החפץ שכנגדו ככה זה הולך אז הוא נתן את זה בתוך חליפין לא בתורת תשלומין למה מעות לא קונות במטלטלין אבל אז הוא נתן לו

את זה לא בתור תשלומים אומר בתור חליפין כלומר אני רוצה לקנות שעון אני הולך למוכר נותן לו כסף ואני אומר לו זה לא כסף שאני קונה בזה את השעון אלא זה כסף של חליפין איך בסוד מ לא עכשיו לא מדברים על מעשרות נגמר מעשות עכשיו זה קניה ל חליפין רוצים לעשות קניה על חליפין אז הוא לא צריך לעשות משיכה לא צריך משיכה מהתורה מעות לא קונות הלו לא מעות לא קונות צריך משיכה ש גדו נשרפו חתיך בעליה אי אפשר מטלטלים נקנים משיכה קרקע נקנה צדות בכסף

יכלו אבל מטלטלים נקנים במשיכה אבל בחליפין גם אז הוא נותן לו את המעות בתוך חליפין האם אפשר או לאפ יופי אחד אמר מטבע נעשה חליפין חד אמר אין מטבע ניסה חליפין הגמרא מבארת אמר הפפ מהי תעמ דמה דמר אין מטבע נסה חליפין משום דדעת צורתה בצורתה עבידה ד בטרה אתה מבין הדע הוא חושב למה מטבע לא נסח עלפי משום שדעתו של המוכר שמשך את המטבע על הצורה שמוטבע במטבע והצורה הזאת אבידה ד בטלה לפעמים המלכות פוסלת את המטבע הזה את הצורה הקיימת קובע צורה חדשה להטבעה

והוא כמן שדעתו על על הצורה וביד ד בטלה לכן אי אפשר לעשות מטבע חליפים קמן רבי נחמן אומר מאיפה נולדים את קניין חליפין מבועז משלף איש נעלו אז אז דווקא כלי עושה חליפין עכשיו פה אומר לך שמטבע לא נעשה חליפין זה לא דבר מוסכם זה לא דבר שלם בגלל שהוא דעתו אולי על הצורה והצורה הזאת עבידה ד בטלה זה לא כמו נעל עוד נען עכשיו הגמרא מקשה אמרנו במשנה הזהב קונה את הכסף כשמש לוקח את מטבע הזהב קונה המוכר את מטבע הכסף מהלה בחליפין לא בוודאי

מדובר שהיה לוקח מטבע זהב בתורת חליפין שמע מינה המטבע נעשה חליפין הנה המטבע הזהב נעשה חליפין לא בדמים משנה מתפרשת כש הלוקח משך מטבע הזהב את חייב לשלם את דינרי הכסף בתור דמי מכח י הזהב קונה את הכסף מחייב מבעלה אם כוונת המשנה זה לא לחליפין אז אז היה צריך להגיד הזהב למה למה כתוב הזהב קונה את הכסף זה לא נכון הזהב זה לא זה לא קניין הזהב מחייב את הכסף מבעלה משיכת דינר הזהב על ידי הלוקח אז תחייב לשלם למוכר את דמיו ככה צריך להגיד

לחייב אומר טוב תנה מחי הזהב מחייב כן תרוס ככה אכי נמ מדברה שמדובר בדמים ולא בחליפין בקניין מדק בשפה כתוב בספר של המשנה הכסף אינו קונה את הזהב אז אי אמרת בשלמה בדמים אם בשלמה אני אומר הכסף אינו קונה את מטבע הזהב זה בדמים שמשלם את מטבע הכסף עבור מטבע הזהב היינו דאמרינן דהבה פירה כספה תובעה וטבעה הפירה לא קנה לכן אני מבין למה המטבע לא קונה את הזהב למה כי הכסף לא קונה את הזהב למה שהזהב זה פירות והכסף זה הטבעה בטבעה פירה לא קנה

כסף לא קונה פירות זה מטלטלין מטלטלים נקראים ממשיכה אלא אי אמרת בחליפין תרו לקנו הדדה במשיכת מטבע הכסף אפילו לא קונה מטבע הזהב הבן בכסף בן בזהב כל אחד יקנה במשיכת את השני אלא מדובר בדמים ולא בחליפין ועוד תניה עוד ממשיכה הגמרא עוד הוכחה שבדים ולא בחליפין ועוד תניה כסף אינו קונה את הזהב כיצד מחר לו 25 דינר שלכ בחמישה דינר של כסף בדינר של זהב ככה השוי של זה 25 דינר כסף שווה דינר אחד זהב אף על פי שמ שכי דינרי הכסף לא קנה עד

שימשוך את הזהב למה כסף זה זה מטבע הז זהב זה הפירות אמשוך את הפירות קנה הי אמרת בשלמה בדמים שמשלם מטבע כסף כדי לקנות מטבע שום אחי לא קנה הלוקח את דינר הזהב ע עד שישלם דמיו אבל אי אמרת בחליפין נקנה זה לא משנה בחפ החליפין הלוקח את הדינר זהב שמשך והמוכר דינרי כסף בקנ חליפין זה קונה הי אמרת בחליפין אלא ודאי לא מדובר בחליפין אלא מ בדמים באיזה קניין מדובר בבריתה שדרי כסף הם דמי מ עבור דינרי זהב י אחי אמרי שהזהב קונה את הכסף

כצד מחר לו דינר של זהב ב25 דינר של כסף כך שוב יו אמרנו כיוון שמשך את הזהב נקנה הכסף בכל מקום שהוא אפילו שהוא לא מונח ברשות המוכר אז היא אמרת בשלמה בחליפין הנוד קטן נקנה הכסף בכל מקום שהוא למה הוא משך את זה בתו חליפין והכסף איפהשהו נקנה ללוקח למוכר אלא הי אמרת בדמי שדר הכסף מח עבור דינרי הזהב ה נקנ כסף בכל מקום שהוא תחייב גברה מבעלה צריך לגרוס תחייב האדם לשלם בכל מקום שהוא אמר רבש לעולם בדמים אפשר לפרש שמדובר שדר כסף זה

מכח עבור דינר זהב מה בכל מקום שהוא כמות שהוא מה פירוש כדאמר כמו שנקבע ביניהם מראש כד אומר בכל מקום שהוא נקבע מראש זה המצב כדי אמרלה כדי אמרלה כמו שאמר לו כמו שנקבע ביניהם מראש אי אמר קחש יביך עכשיו אם הלוקח אמר למוכר אני אתן לך דינרי כסף חדשים מארנק חדש לא מצ ל מארנק ישנה דינרי כסף ישנים אפג יותר טובים אפילו מהחדשים מה הטעמה רשנ בעני אני רוצה להכבות אותם בקעקוע אתה לא יודע אנחנו מבוגרים רוצים להשקע קורות אמר הפפ כן אמר אפילו אמר

אין מטבע נסה חליפין בבד הוא דלא עבד חליפין כמו שביארנו כים כנו בחליפין נכון מטבע לא יכול לעשות חליפים אבל יש לי אני רוצה לקנות צבעות מיזה מישהו ואני יכול לקנות את המטבעות בקניין חליפים לתת לו סודה לתת לו עת ואומר לו כל המטבעות הם קנויות לי זה כן אני יכול הקנויים הקנו חליפין להקנות מטבעות לאדם אחר בקניין חליפין אפשר על ידי שבעל המטבעות מושך סודר של השני אז המטבעות לבעל הסודה אומרת מיך הראיה לזה מדיד הפרה לרב נחמן שאומר שלא עושי קנן חליפין פלות פרן

אפגנו לא עבד חליפין הפרות עצמם אי אפשר לעשות בהן קנל חליפין הקנו קנו אז אותו דבר תבע למ ו שינה אני אעזור פה אני אחזור רפפה נעשה הפסקה קטנה רבותיי ואנחנו חוזרים עליכם שהגיע באתי לתת לו השוות היו כבר אז באתי אליו אמרתי לו עכשיו הוא מקרה רב אבל עכשיו אני מתחיל את השיור חילה מכבודו כבר דולק פשוט תבדוק את הדברים בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ו בניסן תשפד איזה שבת המלכה איזה ישועות שיהיה שבוע טוב לכולם והנה ראינו במוצאי

איך שחרם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה אמן שהקדוש ברוך הוא עושה עמנו נשים ונפלאות איך כתוב והי שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם אז אומרים בשם הסבה מכלם יציאת מצרים כבר זה הלקחים של הדרכות מהירות עינינו בכל מצב בכל פרשת דרכים מזה אנחנו שואבים עידוד תקווה אמונה ביטחון זה המפנה זה המצפון המצפן של כל המאורעות של היחיד והכלל בכל הדורות לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא המושיע הוא הגון אפילו מדברים הכי קשים ממצרים

שתחילתם מן פתוחה סופה מן סתומה שאי אפשר אף אחד לא האמין אבל הקדוש ברוך הוא מצידנו מידם זה פלא פלאות היה המקובל האלקי רבי אברהם עדס עליו השלום הוא ביקש פעם לרכוב לעיר הסמוכה חלב ולשם כך ליב צריך לקחת חמור להצטרף לזה שיירה למה היה סכנה מהדרך רבי אחד הזכ חמורים רגן שירה אבל רבי אברהם בחר לזכור חמור מאיזה יהודי למה ח אחיך עמך הודיע לערבי שכבר שכר חמור רק רוצה לשלם הצטרפות ל הצטרפות לשיירה כשיצאו את העיר אמר לו המנהיג הערבי כעס עליו אומר לו

לא שכרת ממני את החמור שכרת מיהודי עוד מעט נראה לך את הזרוע שלי תנחת עליך ותתחדשי אמר לו רבי אברהם אתה יודע שיש לנו הקדוש ברוך הוא הוא מצילנו השם אחד ושמו אחד אתה שמעת מה שעשה השם יתברך לפרעה למצרים תדע לך אני לא פוחד ממך בכלל אני בוטח בקדוש ברוך הוא אתה לא מפחיד אותי בכלל לעג עלו ערבי אומר לו עוד מעט עוד מעט נראה מי יציל אותך מידי אומר השירה הגיע ללב המדבר ושומעים בזה צעקה נוראה ערבי המנהיג מה קרה הפרידה שהוא רחב עליה

השתוללה השליחה אותו מעל גבה והוא נפל על איזה סלע חד והשדרה שלו נפגעה כל פלג התחתון שלו נהיה משותק העמיסו אותו בצד בשק בצד הזה של החמור ועשו משקל אחד כנגד השני באבנים וכך העמיסו אותו לקחת אותו בדרך אתה רואה איך איזה כבוד עשו כל הקהל לרב תראה יודעים שהקדוש ברוך הוא עמנו הוא אומר תראה מה אני אעשה לך אבל הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם הוא שולט בעולם זה שומר והיא שעמדה לאבותינו והיא זה כב כב אותיות התורה זה שעומד לנו לאבותינו אבותנו אמרו היא

זה נקבה היא זה השכינה היא עמדה לאבותינו ולנו אתם יודעים כשאומרים יש שעמדה שאומר האגדה צריך שתהייה פת מגולה למה היא נקראת לחם עוני למה שעונים עליה דברים הרבה כל מה שאתה אומר בהגדה צריך להגיד את זה על הלחם הזה למה זה נקרא לחם עוני זה כמה פירושים אחד עונים עליו דברים הרבה אתה אומר על זה הרבה דברים גם אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא בזכות המצה הזאת הוא עונה לך יש על זה הרבה דברים עד שמסיים את הפסקה עד מתי יהיה מגולה עד שמסיים את הפסקה

וי שעמדה לאבותינו אז יוחל בידו שאומר וי שעמדה והקדוש ברוך הוא מצידנו מידם עד אז תהיה הפת מכוסה אחר כך יעמוד עד לפי כך מגלה לנו את למה והי שעמדה אומר סוד העניין כי של ברכה רומ לש שכינה כו זה גימטריה אלוקים רומ זה לשכינה פלא פלאות השכינה הקדושה היא שורש של הנשמות של עם ישראל אין שום שפע מעצמה רק מקבלת מהקדוש ברוך הוא ואז יש לעם ישראל ושוי משכן ושכנתי בתוכם זהו אז אנחנו מחקים כולנו בעזרת השם לאור הגדול עכשיו אני רק רוצה להגיד לכם

אזה מעשה שסיפר לנו מורנו חכם מציון אב שאול עליו השלום היה מספר את זה כל ליל הסדר ב בשולחן לי הס אומר היה איזה משנה למלך יהודי המלך אהב אותו מאוד מאוד גידל אותו מעל כל השרים שרי המלך ועוזריו שנאו את היהודי שנאו את היהודים אבל בפרט את המשנה למלך הזה תקסו עצה איך לנקום בו בכל הזדמנות היו אומרים למלך שהמשנה עובר על רצונו המלך לא שם לי לב לעלילות הוא יודע הקנאה אוכלת אותם והם העמיקו יותר את השנאה פעם אחת התכנסו כל השרים עצו מה

לעשות החליטו לטפול עליו על כל היהודים עלילת דם אתם יודעים מה היה להם אז בחשד גדול תפסו מה עשו את הבן של המלך היה קטן בן יחיד הרגו אותו ואמרו שהיהודים הרגו אותו בשביל לקחת את דמו לאפיית המצות כמו המעשיות שהיה המש המלך שמע שהשרים אומרים שהיהודים הרגו את בן המלך נעמד לפני המלך ואמר אדוני המלך זה לא ייתכן היהודים לוקחים קמח נקי ומים זקים בלי שום דם בשביל פית מצות נשבע בחיי אדוני המלך שהיהודים חפים מפשע המלך הופתע במה שנשבע בחייו והודיעו שהוא מחייבו להביא

לו רית או שלושה ימים שהיהודים לא הרגו את בנו ואם לא אחד תו להמית המשנה הלך לביתו הסתגר בחדרו היה עצוב לא ידע להשיט עצות בן אשו מה יעשה לא הסכים שיבקרו אותו ביום השלישי נכנסה הבת שלו אומרת אבא אתה מסתגר בחדר מה הקדוש ברוך הוא רוצה לשלוח לך עזרה אב תקום צך החוצה תחפש תחקור הקדוש ברוך הוא יסייע בידך מצא רעיון הלך לצפת הים והיה יושב שמה בנחה לחשוב לראות פתאום הוא רואה איזה עוף שיש לו בעל חוש ריח ף לאיזה ספינה שהולכת הלוך חזור

כמה פעמים הולך חוזר הולך חוזר על הספינה הזאת בשלם בן המלך היה בטוח שיש באותו ספינה בשר שאל יש לכם חתיכת בשר בשביל העוף הזה אמרו אין לנו המש מלך היה בטוח שיש תהם והבין יש פה דברים בגו חשד שהם רוצחים מיד קרא לפלוגת חיילים אמר להם אני מבקש ממכם תעשו חיפוש באוניה העופות האלה מרי חיים חיש מהר מצאו שמה את בנו של המלך והיה שמה מצורב מכתף מת השרים שהם הרגו אותו הם שולחים זה למדינות נוספות שילמדו מהם איך להתפטר מהיהודים והיו כל השרים חתומים

עליו עכשיו נתגלה על המשנה המשנה ל המלך לקח את המכתב הלך לארמון המלך המלך ביקש שיביא לו ראייה משנ המלך אמר יבוא כל השרים ואני אוכח בפניים מ הרג את בן המלך המלך הזמין את כל השרים ואז המשנה אומר אני רוצה את כל המצלמות זה היום יש מצלמות אז לא היה אומר שמו ל קא את המשנה קא את המכתב הלך בפני כלר ר הראה לו את חתימתו איזה פחד איזה בחיות התעלפו פרח נשמתם ציוה המלך מיד הוציא אותם להורג זה הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם ההצלה

באה מידם מה זה מידם מתוך הכתב יד שלהם הם כתבו ביד שלהם הם חתמו הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם אבל האמת שקדוש ברוך הוא מציל הכל זה עילת העילות לא אדם ידע כשאנחנו הולכים בדרך השם ומתפללים ועושים רצון השם ברכים על כל דבר נזרים בפה שלנו נזרים מה לעשות הקדוש ברוך הוא מצילנו מידה זה צריך כוח אדיר לכן צריך עכשיו צריכים לקחת איתנו אנחנו את כל ה דברים האלה איתנו כלומר אדם צריך לקחת איתו מוסר ללכת בדרכי השם אתה יודע שהיה טייר אחד בא לנמל הגדול

של צרפת ראה ספירות ענק פורקות סחורה טוענות סחורה זה מוריד את הסחורה הזאת מעילים סחורה אחרת ככה זה הדרך הוא עומד רואה מאוד משמח איך מורידים העלים ולא נותנים לפרסים לפגוע בספינות אומר אחרי שעה ארוכה הוא מבחין הוא רואה ספינה אחת תאונה באבנים עומדת להפליק השתומם מה זה אבנים אחרי כבת רשות ניגש לרב חובל אומר לו אני רוצה להבין ירקות אני מבין תפוזים אני מבין סחורות אורות אני מבין אבל בגדים אני גם מבין אבל לקחת יין צרפתי טוב אבל הבני מה העניין אמר לו אתה שואל

שאלה יפה אני אענ לך הספינה עושה דרכה בים הגדול חייבת להיות להיות הרבה מסא מלי מסה מסתבכת באיבוד שיווי משקל השבילים במים רבים שערות טולי דרך ספינה שיוצאת מכל המן יש סחורה ספינה העוגנת יש יש לה הרבה פירות היא תצא מכאן עמוסה תפרוק את התפוחים תביא נעליים תביא תיקים אז ככה היא יכולה להפליג לטורקיה לאיזה מקומות ככה זה היא לא יכולה אומר תדע לך תייר נכבד אם אתה לא לוקח סחורה אתה סוחב אבנים אז אומר רבי יעקוב גלינסקי זה הנמשל אומר אם אנחנו אתה יים בעולם

הזה סך הכל כולנו לא נדע להפליג באוניה פה ם צריכים לקחת סחורה כי טוב שחרה משחר כסף אנחנו מצוים לקחת שחורה אם לא אוי ואבוי מה תיקח אבני אבנים מה יהיה כמה אני זה לא לא כדאי נכון זה תכח בשבילך אז כבר הבינו שבט לוי אתה מבין כו החומר אנחנו נפנים את זה אדם חושב שיברח מהתורה מהמצוות יהיה לו קל הוא לא יודע אם לא טוען תורה מצוות הטעינו לו אבנ צרות ובעיות לכן אדם רוצה שלא יהיה לו טרדות אדוני תרדה של תורה זה הכי טוב

של מצוות של מעשים טובים למה לך נכון זה אמת לא הגמרא אומרת רבי יוחנן בן זכאי חלם על בני אחותו שהם צריכים להפסיד בשנה הזו 700 דינרים יחנן חשב על טובת קרוביו הלך לאחיינים שלו בלי שידעו סיפור החלום היה משכנע אותם לתת צדקה תשמעו תנו תנו כך המשיך בקביעות משך השנה עד ששכנע אותם סכום צדקה כ 683 דינרים חסרו 17 דינרים שאותם לא הספיק לגבות מהם הגמרא אומרת הגיע ערב יום כיפור הגיעו אנשי מס הכנסה אמרים לו ששמע אתה חייב לנו 17 דינרים אמר להם רבי

יוחנן אין לכם ממה לחשוש רק 17 דינרים והכל בסדר אל תפחדו מהם אומר אני חלמתי שצ אתם צריכים להשים 700 דינרים לכן כל פעם לקחתי ממכם עכשיו זה לא לקחתי עדיין את ה-17 ת שלמו את זה ושלום על ישראל אתרי נגזר לאדם להפסיד את זה שני דרכים או יתן לרופא שיניים או לרופא רגליים או יתן זה כן אחי טוב לתת צדקה לקמח ד פסחה וגם זוכה לפרנסה טובה מי שנותן קמחת פסחה זה שמות הקודש של הפרנסה ד פסחה איך ד זה שם קדוש שאומרים שומע תפילה

דרכונו זה שם קדוש אתה מכיר אותו מתחיל בד דיכנה ד' אחר כך פ זה פותח את ידיך פ א י ס ס א ל נכון ח ח תכ כן כ זה ש משה פרנסה אז הוא נותן זוכה רכ צ מושה תעשה מעטפה גדול השם הראשון לא כן זה כן מה זה א' א' זה אלופו של עולם הכל תלוי בוזה לאשם קודש איזה א' זה הקדוש ברוך הוא אלופו של עולם זה אני עושה קמיע כזה כן אם תהיו ילדים טובים שמצליח במבחן הרשי תיבות של אם תתנו

עד שבלו פיכם לומר די זה השם ב' בסוף עכשיו אנחנו בנשיא ביום שישי מי זה הנשיא גד בוא נראה ונוע מר אתה איתי לא אתה יכול להביא צ'ק מ עכשיו עוד לא נותן אחרי עוד מעט מ שיל טוב יום ראשון אני תן לו אחרי שאני גומר בת ים פה קודם ביום ונועם אנו עלינו מע עלינו ביום השישי נשיא ניף בן דון קורבנו ערת כסף אחת ש ו משקלה מזרק אחד כסף 70 שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן מנחה כ אחת ער זה מ הקטורת

פר אחד בן בקר אין אחד כ אח ב ח זבים בקר שניים חמישה עתודים חמיש חמיש זה קורבן אליף בןד ושאנו כל הדוש הדש נהיה משים בקדושת זה השבת להבין זכי בתורתך רמות הזאת רצונך כרצונך אנחנו בזרנו ז זרענו כשם שהוצא את עמכ ישראל הורת מידם מן בזכות גד ש שפע שמחה וישועה וחיים טובים עכשיו ניתן צדקה של היום מחר אתמול של יום שישי נתן לא זה של הנשיא של הנשיא בוא נתנו הנה אתה רואה שתיים ואחד לתת גדול לתת גדול או חמש או 10 לכבוד

לינו נשמות לינון נשמות נו נשמת אבי עד שמואל בן שולמית רשם גם נו נשמת משה משה בן ישועה יצחק בן חנון ציפורה בת גוסטון רבי שלום שלום רפל בן שרה מרים בת מז מרים בת מזלה הח מלכים לתת לתת גדול בשביל הנשיא סימת הכל הם לקחו שמחו בן שבע שנים אנחנו נחים ב פרק יב פסוק א' בן שבע שנים יאש במלכו בשנת שבע ליהו מלאך יעש ו40 שנה מלאך בירושלים ושמו צויה מבאר שבע כלומר כשמלך יהו הרג את החזיה עטליה לא קיבלה מלחה עד שנה השנייה

יהו והוא מתה המת אותה בשנה השישית אז הוא היה בן ויעש שישר בני אדוני כל ימיו אשר הורו יהו ידע הכהן כל הימים אשר למדו י ידע אבל אומרים רבותינו אחרי שנפטר יהודע הכהן היה בעיות רק הבמות לא שרו עוד העם מזבחים וקטרים בבמות זה היה קשה ויאמר יהוא של הכהנים כל כסף הקודשים אשר יובא בת אדוני כסף עובר איש כסף נפשות ארכו כל כסף אשר יעלה הלב איש בת אדוני ייקחו להם הכהנים איש מת מקרו והם יחזקו את בתק הבית לכל אשר אמשה שם בהדק

מה שצריך לתקן איזה סדק בחומה תכנו וי בשנת 23 שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית ויקרא המלך יהו שדע כם הכהנים לי מדוע עיניכם מחזקים את בדק הבית ואתה תקחו כס מת מכם כי לבדק הבית תנו ויו הכהנים לת כחד כחד כסף מת העם לתחזק ולבתי חזק את בדק הבית ויקח י ידע כהן ארון אחד ויק חור בדתו וייתן אותו אצל המזבח בימין מימין בבוא איש בת אדוני נתנו שמה שומרי עשו את כל הכסף המובא בת אדוני ויקר אותם כר כסף בארון ויעד

סופר המלך והכהן הגדול ויורו ומנו את הכסף הנמצא בת אדוני ונתנו את הכסף המתוקן על ידי עושה המלאכה המופקדים בבית אדוני צאו לחרש העץ לבונים בית אדוני גודרים חצי האבן ולקנות עצי ואבני מחצב חזקת בדק בת השם כל אשר יצא על הבית לחזקה טוב לאט לאט תן לי בוד גם חשו זה פריק הזה שיר השירים אנחנו פרק ב פסוק ג תפוח בעצה היר כן דודי בין הבנים בסילו חמדתי וישבתי ופריו מתו כנ חיקי כתפוח בעצה היר אתה שכינה תשלח המרה לקלס לקדוש ברוך הוא אומרת לו

דומה אתה בעיני לתפוח בעצ היער שאפילו צץ תפוח צילו מועט מכלל נסרק והוא נמוך מכולם עם כל זה הוא טוב מכולם עושה פרי איזה פרי פריו מתוק לחיקי לכן יש וריח טוב זה שאומר כפור בצי היר שחב מכולם בטעם בריח במראה כן דודי בין הבנים הקדוש ברוך הוא המובחר מכל הבנים האחרים שהם אלי הסרק של הגויים בצידו חמדתי וישבתי אף על פי שהנאה העבירה ממהרת לבוא בעולם הזה בצל עדני השרק שהנאה ממנו יושב חת מידית בכל זאת אומרת השכינה הנה אני בצידו של הקדוש ברוך הוא

עמדתי וישבתי הוא מגן עליי מכל פגה רע שמעתם כי פריו מתוק לחיקי ומזון הנפש התורה הקדושה כן גימו לעולם הבא שאדם מוכ פרותיהם בעולם הבא מתוק ערב חקי בזה אני רוצה ובוחרת אומר הבן אישח הביא בשם רחו כי פירות האילן הן במלכות לבד מן התפוחים הן בזה ולכן תשפר שמ שילת או לתפוח והתפוח משולש משוש דברים טעם ריח מראה שהם שלושה כון חסד גבורה תפלת כוללת בו את הני שכן הנכבה היא נקודה אחת בלבד לכן בליל שבת יש עניין עעל פי הסוד לאכול תפוחים כי הנוקב

בליל שבת נקראת תפוח עלתה בקבלה אורות החג הזה לכן אומרים בוא נצ קת מקת לחל תפוחן קדישין אתם אומרים את זה ציון משה אתם אומרים או לא בל שבת קבלת שבת כן צריך להשים תפוח גם בחרוסת כן זה נכון שתביא לך תפוח בסוכר שקדים ג שקדים קלוים נכון לקלף אותם שמחוני שיש רפדוני בתפוחים כחולת אהני אומר לא דילגתי הביאני את בית היין ודרו עלי אהבה ני בית הין אומרת ישראל הביאני הקדוש ברוך הוא זה מטף גדול של יין זה הר סיני נתן לי את התורה הקדושה

ובפרט את תוך היין של התורה שידוע שאינה של תורה עם סודות התורה כי יין ג סוד ודגלו עלי אהבה דגלו גמטה מט כנגד מט פנים שהתורה נדרשת בהם זה שאמר דוד המלך עליו השלום ותחסרהו מעט מאלוהים מעט אותיות מט וע מט פנים שהתורה נדרשת בהם ועין גם הסוד שהם סודות התורה ועל פי הפש דגלו לשון דגן הקדוש ברוך הוא הרים אותי כדגל מעל כל האומות להראות לכולם שעם ישראל הולכים אחריו ועושים רצונו סמכוני באשישות אומרת השכינה כ מכיוון שהיא חולת געגועים בגנותה לכן היא מבקשת שיבו

אלה ושמחו אותה וחזקו אותה באשישות שהם כלי היין השישי ענבים רומזת לסמוך ולסעוד אותה בינה של תורה שהם סודות התורה רבי תונ בתפוחים הוא עניין הצעת המיטה לשכינה בריח טוב של תפוחים שהם הגדת הגדות אגדות שחן טעמן כתפוחים כל זה כחולת אהבה אני כידוע בגוף אדם נמצאים יצר טוב ויצר רע שנלחמים זה בזה יצר הטוב מושך את האדם לטוב יצר הרע מושך לרע והם נקראים אישים אש יצר הטוב ואש יצר הרע וידוע שמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו זה שאומר שמחוני עזרוני וישות בשני

אישות אלו לחמי קרבי לפי שחולת אהבה אני ויצר הרע מעקב לכן סמכוני כן ידוע שיש סוד בחכת תפוחים קדישים ש משדה של תפוחים שהוא בחג מהשדה העליון של התפוחים מקבל שפע וה סמכנו באשישות בשתי אשות אשד מעלה של מזבח העליון ואשד מעטה מזבח התחתון כ מדקים יש למטה על ידי לימוד התורה זאת התורה לה עולה לה מנחה ולחת וכתיב הלכ דברי כאש נאום השם שבימינו שבימינו הלימוד במעשה קורבנות הוא כמו להדליק האש להכי קור ז ורדת מ השמים ט ע ים התפילות לימודים כמו קורבן פ

הקדוש ברוך הוא ישה הי עוגת צול י קורבן מנחה לפני השם יתברך בחינת מזב לבחינת התפוח ש בחד בסוד חקת תפוח קדש בסדר הגענו פסוק ו מ שת מגדם ם הזה שיר השיר כל הכבוד משנה לפני המשנה הצדקה נו נשמת מרגו בתס שושנה שת ו ש מי שלא נתן יום שישי שבת יתן היום שלוש פעם אל כן משניות נזיר משכת נזיר פרק ג משנה ה מי שנזרק הקברות נדר בנזירות והוא טמא אפילו היה שם 30 יום בבית הקברות נהג בהם כל דוקי הנזירות לא שתה יין

וכולי אין ו מניין מה הוא רוצה טובה בשרץ ידו איך יעלה לו ואנו מביא קורבן טומאה אבל אם יצא מבית הקברות וזו עליו פ פרה בשלישי ובשביעי בטבל התחיל לבנות נזירות טהרה אחר כך חזר לבית הקברות עולי נו למנין מן המניין מביא קורבן טומאה רבי אליעזר אומר לא בו ביום שנאמר בימים הראשונים יפילו עד שיהיו לו ימים ראשונים אותו יום יצא יחזור לא שיח כם דד וואו מי שנז נזרות הרבה והשלים את נזירותו אחר כך בא לארץ כל זמן שהוא שואה בחוץ לארץ זה לא יכול

לקיים תורת הנזיר למה טומאת ארץ העמים ב שם אומרים נזיר 30 יום ת אומרים נזיר בתחילה צריך לחזור מהתחלת נזירות מעשה בלני המלכה שהלך בנה למלחמה ואברם יבוא בני מן המלחמה בשלום יהיה נזירה שבע שנים בא בן אמין המלחמה והייתה נזירה שבע שנים סוף שבע שנים עלתה לארץ וורו בתי שתהה נזירה עוד שבע שנים אחרות בסוף שבע שנים תמת נמצאת נזירה 21 שנה אמר רבי יהודה לא היייתה נזרה אלא 14 שנה לא נצבת זה איפה אנחנו ז זה מי שהיו שתי קטי עדי מעידות אותו כבר

למדתי שתיים נכון כן טוב התחלנו עוד משנה מי שהיו שתי כיטי עדים מעידות אותו א אלהו מעידים ש נזר שתיים ואלה מעידים ש נזר חמש ומרים כעדות ואין כאן נזרות אומרים יש בכלל חמש שתיים שיהיה נזיר שתיים כן הגענו פרק רביעי כן ה אנחנו במס בכת ב מציעה למדנו דף מ עכשיו דף מו היום נעשה תפילת בית המדרש שבתי אדוני לרדי תמיד כי ממני בא למוד ישראל אנחנו באים נקיים מצוה תעשה דוריתה ללמד תורה כמו שאמר י רצון מלפניך אדוני אלוהינו יר כי תקרת כרים על

ד ש ברו א כבדי אדד בת אדני בלילות ו ידכם קודש ובר את אדון כפח דף מו אנחנו נלך לדף מ עמוד ב א יש לו ביד אולי זה מישהו שעיבד אותו שד את זה אולי אפפה נכון שמה הגענו אמ רב פפה ראיתם חמש שורות ברכבות למטה אנחנו אמרנו שיש מחלוקת בין רב ללוי אם מטבע נעשה חליפין או לא ככה דיברנו איתמ למעלה רב נבי אחד אמר מטבע נעשה חליפין כלומר כשמש מוכר את המטבע קונה לוקח את החפץ אחד אמר אין מטבע חליפין אמר רב פפה

אפילו למ דמה אין מטבע נעשה חליפין אפילו למי שאומר שמטבע באמת לא יכול לעשות חליפין מעבד הו דלא עבד חליפין לא עביד חליפין הכנו קנה בחליפין הוא לא יכול הוא לא קונה בחליפין מושך מוכר את המטבע בתורת חליפין לא נקנה חבץ שקנ גדולה לוקח כי לא קונים בחליפין במטבע מטבע לא נעשה חליפין לקנות בדרכו אבל הקנויים מקנה חליפים אני רוצה להקנות מטבעות לציון משה יש לי מטבעות הרבה רוצה להקנות לו אותם יכול לעשות אותו קנל חליפים לתת לו את העץ שלי להגיד זכה בעת הזה ובזה

אתה זוכה בכנ החליפין את המטבעות שיש לי אבל כלומר להקנות מטבעות לאדם אחר בקניין חליפין השני נקנו המטבעות כנל חליפין בפירות למה צריך שיהיה כלי זה לא קר לא יכול לעשות חליפי כמו נעל בשלב איש נעלו מדי דוה והראיה לזה שבאמת אפילו שמטבע לא נעשה חליפין אבל קונים אותו בחליפין הרי האלה זה מפירה מדי דבה הפירה לרב נחמן שהוא סבר שלא עושים כנל חליפים בפירות אבל הוא נקנא הפירות נקנין חליפים למה הוא אומר כל דבר שהוא לא קני אפשר לעשות אותו חליפין אב ששט חולק על

רב נחמן אבל דעת רב נחמן שפירות לא נעשים חליפין אז פירה לרב נחמן גבדין הוא לא עבדי חליפין כמוש בעלי קלי את הפירות לא קנה בעל הפות את הקלי קנו מקנו מחליפין אבל בכל זאת נים הפירות כ שמושך בעל הפירות את הכלי קונה בעל הכלי את הפירות שכנגדו יש קניין אתה יכול לקנות את הפירות אז אתה רואה טבעה נמה לא שינה כמו כמו שפירות הם לא עושים חליפין אבל אם נקנין בחליפין גם הטבעה גם המטבעות אפילו שהם לא עושים חליפין אבל נקנין בחליפין את פה בסדר

מצ משה טוב בטח שאתה תבין טוב כי יצחק בא לשבת על דך בטח נציבים היה עומד בגורן ואין ידו מעות כן היה לאדם היה לו איזה שדות איזה פירות והוא עומד בגורן של של פירות מעשר שני שמה היה עומד בגורן ואיין בידו מעות לחלל עליהן את הפירות הוא רוצה לחלל פעות פירות מעשר שני אתם יודעים שהדין הוא כשהבעלים של בעלי הפירות של מעשר שני מחלל אותם על ממונו צריך להוסיף חומש על שובים עכשיו אני יש לי פירות מעשר שני שלי רוצה לחלל אותם לעלות אותם לאכול

בירושלים צריך להוסיף חומש למה כתוב בתורה ם גאול יגל איש ממעש רו חמישית יוסף עליו אבל מה אתם יודעים היהודים הם אוהבים לחסוך אז הוא אומר חומש חרם גם אני נותן צריך לעלות לאכול כסף פוד צריך לעלות לאכול בירושלים אבל גם יתן חומש יש יש עצה איך להתפטר מזה מה הוא עושה מערים מקנה את המעות שעליהם שעליהם מחללים מקנה אותם או את הפירות לאדם אחר שהוא אהובו נמשל חזיז מקנה לו את זה ויודע שהוא לא מקנה לו אלא לצורך הערמה יחזיר לו אחרי שחלל אחרי שיקנה

לו אפשר לחלל את הפירות של על המעות בלא תוספת חומש האמת שיותר עדיף להקנות לאדם את המעות ולא את הפירות למה זה ככה לא נראה איזה ערמה פחות ערמה העיקר זה לא קשור בך הלאה מתבי אז עכשיו נראה את השאלה היה עומד בגורן זה הבעלים של הפירות ואיין בידו מעות לחלל את הפירות אומר לחברו הרי פירות הלה נותנים לך במתנה תבין מה עושה כן וחוזר ואומר הרי הן המקנה הזה חוזר ואומר הרי הן הפירות מעשר שני שהם עכשיו שלך מחוללים מה ששלך עכשיו הם מעשר שני

מחוללים ע על מעות שיש לי בבית אז המעות נעשות מעשר שני והפירות צו לחולין אז הוא לא חייב לתת חומש ועכשיו הוא מחזיר לו את הפירות ציון משה טעמה ד אין בידו מעות לכן מקנה לחברו את הפירות ה יש בידו מעות לקנה להו לאידך במשיכה עדיף שיקנה את המעות לאידך במשיכה ופריק זה אכי עדיף ופדה חברו את הפירות על ידי המעות שזכה זה יותר עדיף לא נראה ערמה אז עכשיו הגמרא אומרת למה דהב לנוכרי למה חברו הפודה זה נוחי מעולם לא היה בעלים על הפירות עכשיו

קושיה בוא נראה ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין שמושך את החפץ שכנגדו אז גם כן המעות שבבית נקנות נקנו למעות לאח הגב סודר ולפרוק דלת סודר ולפרוק עד פה זה תירוץ תלת סודה תירוץ אם אתה אומר שמטבע נקנה בחליפין כ שמושך את החפץ שכנגדו אז המעות בביתו נקנים לו נקנו למעות חגב מסודר יקנה בעל הפירות את המעות חפרו בחליפה סודר ולפרוק ויבנה חברו את הפירות אז מה למה צריך בידו המעות למה צריך בכלל לקחת את הפירות חברו ואז הוא אפדה אותם הוא במעות שיש לו ב זה

לא צריך אין לך עכשיו כסף אתה לא יכול לתת את זה לחברך בשבילו כאילו שיבדל לך אתה יודע מה תעשה תקנה לו תקנה לו את זה בקניין סודר אם אם מעות אפשר להקנות אותם בקניין סודר מה עוות לא נעשים חליפין אבל אתה יכול להקנות אותם בחליפין אז תעשה אומר ללא זה אי אפשר עוות לא נקנות בחל א מפה תוכיח הגמרא אומרת לו באמת עוד נקנות בסעודה נט לסעודה לא אין לו לא היה לו לא היה לו סודה שהוציא את הנעל שלו אין לו נעל מהמה אין

לו בגדים שהוציא משהו מהבת שלו יוציא את הגופי יש תמתין תמתין לט לזה לת לזה בסדר יכול להוציא את הכיפה לבנה ולגמור בפעם אחת עוד נקנ לו נהלה אגב קרקע טוב אין לו מסודר יקנה לו את המעות אגב קרקע אנחנו יודעים שאפשר להקנות מעות הגב קרקע מטלטלים דווקא קרקעות לקנות בכסף ולא מטלטלים אבל מכל מקום אם קנה קרקה באחד קניינים יכול הגב זה להקנות את טוטן לא צריך קניין נפרד קניין הגב וגם לא צריך שה מטלטלין ו סבורים בזה כן דלת קרקע ראית אין ו אין

לו קרקע אז אי אפשר טוב יש לו אין לך אדם שאין ארבעה ות בארץ ישראל לא הגב זה לא מקנים יש לך יש לך אבל לא הגב זה לא מקנים לא יודעים איפה זה אתה לא יכול הגמרא שואלת והעומד בגורן כטן מה זה אין לו קרקע יש לו פירות עומד בגורן בגורן שאין ו שלו זה לא שלו באריס אז הגמרא שואלת תראה כב נ גר לא כלו איך התעסק התנה ורח אין ל זה אין לו סודר אין לו קרקע אין לו זה אין לו אין עליו

לא קרקע לא בגדים גם בגדים אין לו כמר זה לא מסתבר תירוצים אלא לי שמאמינה שיש לו לכל פחות סודר אין לו כרקע אבל יש לו סודר שאין מטבע נקנה בחליפין שמאמינה זה הכל מטבע לא נקנה בחליפין כל מה שאמר רב פפה שסובר שמטבע נקנה בחליפין שמע מנם הסכנה מטבע לא נקנה בחליפין אז מכאן גמרנו וא ואף רפפה דרבה חזר בו שאמר שבתחילה שמטבע נקנה בחליפין חזר בו כיד דרב פפה הבו לו סר אלפ דינרי רב פפה היה לו פקדון 12 אל דינרים במקום ששמה חוזאה

רצה רפפה שישלחו את את הדינרים אליו ביד רב שמואל ברחה לכן קנינו לרב שמואל בר אחה הגב הסיפה דבת הקנא את כל דינרי הפקדון בקניין הגב שיקנה לו את המפתן של ביתו ואגב הקרקע הזאת הקנה לו את הדינרים כולם למה אם לא קנ לו את הדינרים בחוזי לא ה נותנים את הכסף לרב שמואל ברחה שלא יעבדו בדרך ואחר כך תבע אותם רפפה לכן נקנה לו אמר הכות שלך תכח כן את בח כן אתה רואה שאפשר לא עשה אגב קרקע כי אתה אתה אומר אפ רפפה הדרה

חזר בו למה אם לא היה חוזר בו שק חליפין מה צריך קרקע כי אתה נפק פה בא רב שמואל ברחב דינרים הביא איתו את כל ההון כל מה שחייבים לו נפק להפה לקבל את פניו היה שמח שהביא לו את הפלוס עד טבח עד מקום שנקרא טווח אז ממה שעכשיו אתה רואה שהוא צרך פפה להקנות או הגב הגב הסיפה ד בתה משמע שמטבע לא נקנה אז אם לא נקנה בחליפין גם לא עושה חליפין ודאי זה כבר פשטנו שלא עושה חליפין לכן אמר אולי אין מטבע נעשה חליפין

אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר הבס אין מטבע נעשה חליפין כן אמר חנה אמרי יוחנן אין מטבע נעשה חליפין תי רבי אבא לעולה שהוא סובר שאן מטבע נספן הרי שהיו חמרו פועליו ובעין אותו בשוק היו טובעים אותו תן לנו את את היומית את המשכורת טובעים אותו את בעל הבית חרם מזונותיהם בשוך עכשיו אין לו כסף לשלם להם ואמר לשולחן בעל הבית שפורט כסף תן בדינר מעות מטבעות בשוב דינר פר נסם ואני אענה לך יפה דינר בתריסי תן להם אני אענה לך ואני אשלם לך דינר יפה

ועוד תריסית שזה טוב זה מעה קטנה זה לא כו ג ממעות שיש לי בביתי עכשיו הדין הוא אם יש לו מעות מותר אם יש לבעל הבית בביתו דינר בשעה שהוא לקח מהשולח ת מעות מותר להוסיף תריסית אין בזה ריבית למה מיד שנתן השולחנית המעות לבעל הבית זכה בינך שיש לבעל הבית בביתו וזה לא הלוואה אתה מבין מתנה זה לא הלוואה זה מתנה הלוואה זה רבית לואה הוא עושה לו טובה נותן לו נותן לו מתנה הגמרא תבאר לנות הגמרא מבוארת את זה ואם לאו אין ה בעל

הבית בביתו אין לה בעל הבית בבית דינר הרי זה הלוואה ואסור להוסיף תריסית משום ריבית אם יש לו בבית אז זה לא הלוואה ולכן מותר לתת לו עוד משהו יסר כ דעתך אין מטבע נסה חליפין כמו שהמורים סוברים אפילו שיש ל בעל הבית בביתו דינר בכל אופן אבילה הלוואה נטילה זו שהוא לוקח מה שולחני כמוש מהשולח את המעות הז שולחני לא קונה כנגדן את הדינרים של בעל הבית למה אין משחת המטבע פועלת חליפין ואסור איך הוא לוקח אם אין פה חליפין הוא לא קונה אוטומטיק ואיך

השתיק אמר לה אמר לו רבי אבא דימה אידי ואידי בפרוטות שנו גם המעות שנתנו השולחני גם המעות שמחזיר בעל הבית הם לא מטבעות ממש ם לא נסות נקנות בחליפין אלא בפרוטות שנו ק טבעה פרוטות שנחוש בשובי דינ עדיין לא תבעו בכ להיות עוברת לסוחר וד ודיפר כי קח זה פרוע זה לא לכן נקנו בחליפין מה דישלו בתום אין לו ב אולי ככה אמר ליין אכן כך פירש הבריתה קמ קטנה ואני אעלה לך יפה דינר בתריסי ד שוה ערך דינר בתריסי ולא קטנה דינר יפה בטריית איך

כתוב אני אעלה לך יפה דינר יפה דינר טריסי לא דינר יפה בתריסי יפה משמע אותו אם ה אמר לו דינר יפה בתריסי מטבע של דינר כסף טוב אלא אמר לו אני אעלה לך יפה דינר דבר ששוה ערך לדינה בתריסי רבש אמר לעולם בדמים בפרות פות בפרוטות כיוון דית לה נעשה כאומר על בני עד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח תירוץ נוסף אומנם הבריתה מדברת בפרוטות כפי שדייק למעלה יפה דינ רסית אבל לא מדובר שנתן אותן השולחני לבעל הבית דווקא בתורת חליפין נתן את זה בתורת דמים

כלומר שזה תשלום עבור המעות שביא לו לאחר מכן באובן זה הוא לא זוכה מיד במעות שיש לבעל הבית בביתו אבל בכל אופן זה לא ריבית למה מכיוון דית לבעל הבית בשעה שלקח את הדמים אז זה מותר נעשה כאומר לשולחני לבני עד שיבוא בני או עד שימצא מפתח זה הלוואה של שעה בשעה התירו שהיא רביית דרבנן זה מותר התירו רבי דרבנן כן רבנן התירו את זה זה לא רבי דאורייתא כאילו כבר זכה המלווה בשעה המוחזרת ממילא לא חשש שמ תתייקר בינתיים כבר זכה אז גם כאן כיון

שנעשה בדרך מכח וממכר שבעל הבית מוחר לשני פרוטות שוות דינר טריסי במחיר מוזר של דינר בלבד ומוסיף תוספת שאפילו שלא הייתה את זה אלא מחזיר שיער כמו שלבה ולא שמחזיר שעתיים בכל מקום כאן זה דרך מכח וממכר לא דרך הלוואה מותר ז צ בסרטן בדרך מ עוד ת שמע כל הנעשה דמים באחר כבן שזכה זה נתחייב זה בחליפין הוא רוצה להוכיח שמטבע נעשה חליפין משנה בקידושין כל הנעשה דמי ח רגיל יתן קדמי חפץ כלומר מטבע הלוקח נתן את המטבע בתורת חליפיים כ שזכה זה שך מוכר

את המטבע חייב זה בחליפין חב שכנגד המטבע אז אתה רואה ובאחריותו כל מה שיהיה אונס וכולי אז אתה רואה מפרשת הגמרא כל נעשה דמים באחר שכתוב במשנה מני הוא מטבע שמע מינ המטבע נעשה חליפין לא בטור תשלום הוא עצמו חליפים כן אז אתה אמרת לי מטבע לא נעשה חליפין תורה כן נעשה אמר רבי יהודה מה שאומרת המשנה כל נעסה דמים באחר לא הכוונה למטבע אלא חיק אמר כל הנישום דמים באחר כיוון שזכה זה חייב בחליפין כלומר כל דבר שרגילים לשום אותו בערך זה כלי כן זה

מטלטלין חוץ ממטבע רגילים לשום אותו פרי זה בעיה קצת לא פרי זה לא נסר חליפ מחלוקת צריך כלי כן למשל כלי של הפנות ף אות הגו כל נעשה דמים חר רגילים לשום את ערכו אתה רוצה לתת אותו בטוך תשלום דמים אז אתה מעריך שם את החפץ הזה זה כך וכך שווה ואז אתה תר אותו בטור בטור חליפין חוץ ממטבע מטע הוא לא מטלטל מטלטל אבל לא זה לא זה מטבע לומדים ממקום אחר שלא נעסה חליפים כב זה זכה זה נתח זה בחליפין חינמ הסתברה שכל נס

אדמים באחר זה הכוונה לשובי של כלי לא מטבע מדקתני ספה ה זה הרשת של המשנה בספר כתוב כיצד פשור בפרה חמר בשור שמאמינה אתה רואה משח מוכר את הבהמה זכה זה בבהמה של השנייה שור בחמור מפורש עוד הגמ אומרת צדיק דת מטבע מה כיצד מה שסבר בתחילה שכוונת המשנה לחליפין שעדי מטבע נמצא שהשפע מפרש את הרשע מה זה שור בפרה איך זה מה זה קצד ואתה מביא לי דוגמה של חמור בשור אומר אחיק אמר פר נמה עבד חריפי תוסיף גם פירות מלבד שמטבע נסה חליפין פר

מעבד חליפין כיצד איך יהיה אכ פשור בפרה אחמר בשור יפה אני אחר שמר פר עב חליפי פרות אכול אלא רב נמן קליין אבל פר עב חליפי זה רק דעת רב נחמן רב נחמן אומר שפר אבד אח שמב כן נכון רב ששת אמר צודק עיתי רב ששט אמר דחפן כמה לקמה יגיד אמר כלין אבל פב כיצד חיק אמר יש דמים שהם חליפין שמועילים לקנת מטלטלין שהם חליפין כצד החליף דמי שור בפרה היה בעל הפרה חייב לחברו דמים על שור שקנ ממנו פעם עכשיו רוצה חברו לקנות ממנו

פ עוד מחמור בשור הרי שנקנה את הפרה לוקח אותה בדמים מה תעמ דרב נחמן שמעות לא קונות אתה אומר מעות לא קונות אבל כאן שאני חייב לו כסף ורוצים לתת לו אני רוצה לשלם לו תמורת זה חמור זה כן זה מועיל למה מה התעמ דר נחמן הרי מעות לא קונות פה כונות צבר על כי רבי יוחנן דמר דבר תורה עוד כונות באמת גם מטלטלים בפני מה אמר תורה משיכה כונה גזרה הש יאמר לו ספו חתיך בעליה זה יסוד גדול דת רבי יוחנן למה באמת דבר תורה

מעות כונות גם מטלטלים כמו שמצינו בקונה מן ההקדש ונתן הכסף וקם לו כמו בהקדש ונתן הכסף וקם לו גם פה דבר תורה מעות כונות בפני מה אמרו משיכה קונה ולא מעות גזרה השמה יאמר לו נספו חתך בעליה אתה מבין הוא שניהם כסף רק הוא לא לקח את זה אחר גידו תשמע אין לך חיטים למה היה דלקה לא יכש להציל ות החיטים באמת יש דלקה אבל הוא אומר מה אכפת לי זה שלי שישרף חמור לא עושה פיר כסף בכיס בת פ חמור וש הוא אומר את זהזה

אפה אנחנו זהר אמרנו דבר תורה עות קונות פני מה אמרו משיכה קונה גזרה ש אמר לו המוכר אחרי ששילם תמורת המטילים ח כל זה נשרפו חיך בעליה ומד שכיך גזו ב רבנן שלא יקנ מדלא שכיחה שישלם דמים על ידי שו כסף לא גזרו ברבנר את העיקר דין תורה שמטלטל נקנים בכסף אש קיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה חולק על רבי יוחנן אומר אין דבר כזה מפורש כתוב בתורה דווקא כי תמכרו ממכר לעמיתך או קנ מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד לא מעות אני חי סבר לה

כרב ששת שפירות עושים חליפין מתרץ לה כרב ששת ש משמיע לנו פירות מק חליפין סבר לה אם סובר יש קיש קרב נחמן שדווקא כלי עושה חליפין דמר פר לא עבד חליפין ומטבע נמה לא קנה איך הי מתרץ לה איך תרץ את המשנה למה כתוב שמה אם כן איך תוכל לפרש מחליף שור בפרה פרה בחמור בקינן חליפין מה תענה על זה הגמרא אומרת הכוכב כרב ששת מתרץ לה יסבור כרב ששת שפירות מועילות לקניין חליפין תנן כל המטלטלין קונים זה את זה מטבע לא נעסה חליפין אבל כל

המטלטלים קונים זה את זה ואמר אש תקיש מה פירוש כול אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות אתה רואה ציון משה כיס מלא מעות בכיס מלא מעות משכת את זה קנית את זה אז אתה רואה מתב נעשה חליפים דרגמה רחה בדינה אנקה ואגרה אחת שפסלה תו מלכות ואחד שפסל תו מדינה איך לא מדובר במטבעות רגילות באחד מן הכיסים היה בו דינרים אנקין זה הכוונה בדינר שנגרע אחד אז מבררת הגמרא אחד שפס המלכות המלך גזר שלא יצא בני המדינה רגילים השתמש בו בשנאה חד שפסלו מדינה בני

המדינה שונאים אתמ בעמלך לא פסל אותו אבל בני המדינה לא לא משתמשים בו בצריכה למה צריך להשמיע לנו שני בני די פסו מלכות שזה נחשב מטבע משום זהלא גה כלל כלומר בכל המדינות של המלך זה לא מועיל לכן זה לא נחשב מטבע אבל פסטו מדינה לסגל במדינה אחריתי אם הקט מטבע הוא ואין מטבע נקרא בחליפין אז לכן לא יעזור כמה שם כן למה פה לא פה שונאים אותו בני המדינה לא אוהבים את המטבע הזה ויש מ משום דלא סגלה באותה מדינה כלל לא בצנעה ולא בפנסיה

אבל פסלת אומר סגלה בצנעה אמה שקתי מטבע הוא וא מ מק חפי צריכה אז כ שמ שכן קונה גם במלגות וגם אז למה ברגיל לא קונה לא אין מטבע לא קונה בח מבע לא מבע זה לא מבע כמו פירות אין לו משחר לא משתמשים ב דולר קנדי כבות ממנו תחליף אותו במקום אחר מתכת המבחן יש יש מבחן רבותיי כדאי לכם לעשות זוכים בדברים יפים קח נה נוכ דברנו אז אךש תעשה את המבחן שדע את התשובה בניהו יתי את רבי יוסף יום חמישי בלילה ישב על זה

ש את הל חזקה שישב אדם בנכס קטן שלוש שנים האם מעבר היה השדה שלו אפילו שקטן ישב אתה לא יכול להגיד למה הוא לא ה יכול לטעון אביו מכר לי את איך גם שגדל תוך כדי זה לא חזקה כן אז מה הפירוש א מחזיקים ס קטן מורידים אין חזקה מורידים לא יכול להגיד אביב ואדם לא יכול לטעון אביו מכר לי את זה לא לאן לא רעיה שהוא חזקה לא אתה לא יכול ל ןלא אתה לא יכול לטעון אביו של הקטן הזה מחר לי כן ולמה מה

הסיבה כי הוא לא יכול לטעון תען הנגדי הוא היה גדול היה טוע באיזה מקרה אומרים החזיק שיביא ראייה אף על פי שתמיד המוציא מחברו עליו הראייה ע נכון הוא לא מכחיש בעלי זרוע מפחדים להעיד כנגדם בע ז המשתכר אל להסתכל יותר משטות באיזה מוצרים מדוברי נש חיי נפש יין שמנים לטות חיי נפש י המפחיד חבית אצל חברו ולא יחד למקום בטלטלה הנפק צורקה ונשברה חייב או פטור לצורכו חייב לצורה פטור לאלא לצורה פטו כל הק בעלי א באר בלשונך הלו באר בלשונך ציון משה אמר רבי

יוחנן מה מתרגם לי חבית אב חתנה מוב למנה בתר ל מסוה מה זה לתרגם את המילים מי שיסביר שאפשר להסביר את זה על תנה אחד אין אפשרות להי שהמשנה הולכת על תנ מחלוקת שלח במקום שחד לו מקום אפשר להסביר שהמשנה שחנ חייב להיות ליב תנאל לא חנה מי שיסביר לי אתזה אני אקח את הבגדים שלו וביל אחר המ אני השמש שלו על פי כלב כלב בגדיו רב זה המרח הרח כן כן אבל רבניים הסבי או [מחיאות כפיים] רכישה לא הל נה צריך לה לא לדבר גמרנו

את לא מדברים באמצע מבחן את חושב פה זה עצור עתיק סתם לשמו לכתוב מחילה כן אני בעצמי לא יודע אך שדך רועה שהיה רועה עדרו והני חדרו הוא בא לעיר הוא בא זהא בטרף ארי דרס פטור מדוע פטור כל שכן הוא לא יכול להציל לא יכל להציל אונס תחילתו בפשיעה וסופו באונס מה הוא גם ככה אם הוא היה במקום היכול לעזור לם הה אומר ק אם ה ש ליכ אבל זה לא בשה של אותו דבר ה עש ה אבלם ש איזה כלים שלו משהו איזה כלים

יש לו איזה ד מהש אבל הלכ נפסק שתחיו הלכה כמ לא יודע לא למתי את בסדר בסדר בסר לא כן הגמרא אבל מסיקה ש כיצד הגא אומר קצר אדם לחלק את ממונות שלא פסידו יש פסוק בכיס מה הפסוק יצחק מהש בקרקע 100 זה גם שלך 100 הלחות כן כן זה לא צחוק פה הלכות למה אתה שזי יצחק יצחק זה מבחן ה מבחן לא עושים בכל מבחן שקט לא מגלים כל הכבוד מיר באדמה באדמה אדמה יש ל בית בית בית בית או מתכ חבי בקרקע לא זה

המזומן זה המזומן חביב בקרקע בקרקע הכונה תקנה תשקיע בקרקעות האוכל ביום הכיפורים כקופת הגסה חייב תמרה גדולה אסור ביום הכיפורים ו תן דמותכם והוא פחות מכבסה מעט שיעור של ש בצה בשיעור זה שווה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן למה בזה מתיישבת דעתו של אדם שיעור כזה מתיישבת דעתו של אדם מחכה עוגה של צח רשון כל הב כל האוכלים מצטרפים נשרו זה מה כל האוכלים מצים שעור זה אפילו מלח שעל הבשר בציר שעל ירק אבל אכילה ושתייה אינן מצטרפות כותבת למה קב פחות כותבת

הגסה זה פחות מכב לא כל הזמן לדבר להבין אמרתי לך מהתחלה תשמע תבין השם ישמרך אכל וחזר ואכל אוכל מעט מעט בלי להפסיק אתה מבין אם יש בתחילת האכילה הראשונה עד סוף האכילה האחרונה שהוא זמן כדי אכילת פרס מצטרפים למה אין מצטרפים הגענו סעיף ד לח שיעורים אנחנו צריכים להתחיל הלכוד פסח א שוטף מהר תביא לי את ה לא לא בזה אין הלכות חזיר את זה תזיז פה את הספרים למטה לא למעלה מוסר אביך יפה כן נעשה הלכות ר שזה ירוץ כן עכשיו לא אני לא

בסימן עכשיו אני לוקח מפה בסדר העיקר שעכשיו השבת הזאת נקראת שבת הגדול למה הנס שנעשה בו מרן כותב בשולחן ערוך סימן טל למה נקרא שבת הגדול הפסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי שבת שלפני כן שהוא עשירי לניסן הצטברו לקחת צה לבית אבות צורך קרמה פסח קשרו אותו בקרעי מיטתם כשראו המצרים כך שעלו מפשר הדבר אמרו להם לשחטו לשם פסח כ מצוות השם אלוקינו והיו שניהם כוות א ששוחטים את אלון ולא יכולים לומר דבר והשם אותו הנס קוראים אותו שבת הגדול למה הם רצו לצאת עליהם

במלחמה הקדוש ברוך הוא נתן להם מחלה במעיים שלהם והיו מיהם מחתכים הנה במדרש מובא כשעשו ישראל כן התקבצו בכורי מצרים אצל ישראל שאלו למה זה לכם והם אמרו להם זה מחפש חו להשם שעדי להרוג כל בכורי מצרים לכן צוו לתת מדם הקורבן על שתי המזוזות ועל המשקוף יבל יבוא אל בתיהם לנגוף מיד הלכו הבכורות אצל אבותיהם ואצל פרעה בקשו לשלוח את ישראל ממצרים לבל יהרגו תקלו בסוב מוחלט עשו הבכורות מלחמה ונהרגו רבים ממצרים זה שאמר למכי מצרים בבכוריהם כאשר ו המצרים כך חגרו איש חרבו על

ירכו ויבקשו להשמיד להרוג ולאבד השם ברחמיו הגן עלינו והחלה את מצרים את החלים משונים ונד באיסורים גדולים ולא לא יכלו להזיק לישראל השם שנעשו נסים גדול ים נקרא שבת הגדול עוד דבר למה זה נקרא שבת הגדול כי עד שהיו עם ישראל השבת הזאת היו עושים לא מוסיפים מחול על הקודש לא צריך להוסיף היום צריך תוספת שבת אדם יוסיף קצת על השבת אז אז לא היו מוסיפים למה זה יש זכר למעשה בראשית זכר יציאת מצרים עד מעשה בראשית הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה וכשזה שבת

תיק בדיוק אותו רגע הקדוש ברוך הוא עשה אז עד אז היו עושים אותו זמן אבל כש השבת הזאת נהיה שבת הגדול הוסיפו עליה נהיה שבת יותר ארוכה לכן נקראת שבת הגדול בשביל זה זה אחד הטעמים נקראת שבת הגדול יש לה הרבה טעמים למה יקרא גדול ביום הזה הקדוש ברוך הוא גם הכניע את השר של כל העבודה זרה של מצרים שהוא נקרא הגדול של בשרים הכניע אותו הפיל אותו למטה לכן זה גם כן נקרא שבת הגדול א יש רמז שאומרים שבת הגדול יש רמז איך נדע איזה

שנה יצאנו ממצרים שואל משה איך אתה תדע אני רוצה עכשיו תגיד לי איזה שנה יצאו עם ישראל במצרים השנה היייתה בת אלפ בת אל 448 זה רמוז שבת הגדול שנת ב ב אלפ כן ת 400 כן הגדול גמטריה 48 בדיוק לכן אומר שבת הגדול שנת ב זה ב ת 400 הגדול גמטה 48 הנה אתה יודע איך זה היה הגדול גם אתם יודעים שבפסח נכנסים המוחין הגיבויים ביותר ג מה הם נקראים חוכמה בינה תפארת מלכות זה נקרא חבם חוכמה בינה פ תפארת מלכות זה המוחים שנכנסים תפארת

מלכות זה חסדים וגבולות שבדעת אז לכן עכשיו תראה חתם זה ראשי תיבות ב זה בת אלפים של חתם חכמה ב בכן ב ת זה 400 מ זה 40 ח זה שמנה הנה כל המוחים שנכנסו זה התחיל בשבת כן מה אמר להם לקחת איסה לבית הבות שה רשי תיבות שבת הגדול כן איפה הכובע השני אתה עושה צחוק כל פעם עוד נהגו ישראל שבשבת הגדול מתאספים הקהל בבתי כנסיות בובתי מדרשות לשמוע דרשת רבני גדולי ישראל בכל מקום ומקום כר דברים יהיו בדיני הפסח והלכותיה המרובים למען ידעו את

אשר יעשו אומ טוב לשל דברי אגדה למשוך לעם וכ אחרונים שכשל ערב פסח בשבת יש להקדים דרשת שבת הגדול א שבת שלפניו עכשיו קודם ליל 14 צריך לכבד לנקות כל החדרים בכיסים בכל המקומות למה ציו מש לפעמים אתה שם עוגה בכיס מה זה שיעור ביום ראשון לא אי אפשר אי אפשר לזור כן לא אי אפשר מה נעשות יום ראשון יש ראשון הבא שני היום ראשון הזה יהיה זהו יום ראשון הבא אין זה פיקת חמץ בבוקר הכל רגיל מה פתאום הוא יודע בבוקר כל רגיל שכנס לח

עם גמרא לא צריך ממש לדעת טוב טוב למשל אלה התוניסאים הם נהגים לעשות את את כל ה לוקחים את כל המגש עושים אותו על ה על הראש אתם עושים תוני זים לא זה התוניסאים בעיקר מסבב מסובבים מרו לא אבל אתה יודע שהגאון חידה הוא מרוקאי שנה אחת הוא כותב במעגל טוב אומר שנה אחת והייתי בתוניס והייתי ושמה בתוניס וראיתי היה קהל גדול עשו איתנו ליל הסדר והיה שמשהו גיבור לוקח את ה את השני הזה את המגש ומעביר על הראשים של כולם אחר כך עשע המנהג שלהם

גם על אנשים אז הוא בא שאל אותי כבוד הרב מה אני גם צריך להעביר את זה על אנשים אמרתי לו מה שמך אמר לי רחמים אומר רחם רחמתים יש שמה יש שמה איזה פסוק רחם רחמתים לראש גבר אומר רחמים רחם רחמתים לראש גבר למה פעם ראשונה שנייה שלישיית לראש גבר רק לא לראש אישה קראו לו רחמים אז ה אומר לו אמר לו איזה פסוק אמר לו אתה לא צריך לאישות גם כן לא צריך זה רק אם עושים את זה על אסס להוציא כישוף עין רעה אין

מגש ש ו עכשיו זה לא מדובר ככ יש בזה יש בזה עניין יש בזה ענין יש בזה עניין לעשות על הראש יש בזה 10 ספירות כל הספירות שם גלס של כנסו אה זה גדול כן זה גדול כן שמים שם מלא כל ה אה זה לא מכיר לא מכיר לא אב המרוקאים הם אומרים בבילו יצאנו ממצרים אלח מעניה בני חורין תלם אנחנו לא עושים את ככה אז איך כל ראש של כל אחד לא אני עושה לנכדים לילדים והאישה עושה לגנים אה לא טוב טוב עד כאן כל

פעם נמשיך קצת בסדר עכשיו זה זה צריך את הזה הרמבם את רואה הגאון חידה אומר אני ראיתי את זה אבל הוא מרוקאי אומר ראיתי את זה אצל טוניס כנראה בזמנו לא היה למדו מה טוניס אנחנו אצלנו לא עושים דברים כאלה זה לוקח הרבה זמן אם יש כעל גדול לא כולם באותו זמן פעם אחת כלם אה לא עושים לכל אחד על ראש זה אתם מתו ניסים יש לכם קיצור על כולם פעם אחת ופעם שניה על בעל הבית בעצמו כל אחד נכון זה כן נכון זה עושים אני

גם לא עושה את זה אבל עושים זה הוא יוצא בחוצה הילדים עם המצה ושים אט רושלים ר אתה עושה את זה ופר גם את זה אתה עושה גם בביי את תם לעשות למרוקאים ששלטו עלי אנחנו עושים לכל ילד יעשה את זה מי כן זה בשביל לש בשיל הילדים משחק ני רק אומר לאנשים אייתי קונה כבש של צעצוע ואני שם לילדים על הכתף כבש כבש אבל לא אמיתי כן כן כדא ל כס כן כן שמם את זה על הכתפיים וזה והם משחקים איתו כן זרע שנתערב בו

זרע אחר אנחנו לומדים מנכות קלעים כן הרמבם פרק שני זה של שבת קודש דף יג זרע שנטה בו זרע אחר אם היה אחד מ-24 כגון שאה של חיטים ש בש שאה של שעורים הרי זה אסור לזרוע את המ עד שמעת החת וסיף השעורים ואם זרע לוקה וואי וואי וואיי 40 מלכות אומר למה זה לו סדך לא תזרע כלאיים כל שהוא כלים מזרע מצטרף חד מ24 כיצד של שיר של חיטים ר בין שני קבין שעורין שני קבין עדשים ושני קבין פולין הרי זה לא יזרע הכל עד

שמעיד שי של תערובת ויבור מחצת או יוסיף על החיטים שעורים ועדשים ופול כולם כל עין ממחטים ג ומ דברים אמורים שתרבו מני תבואה זה בזה או מני קטניות זה בזה או שתרבה תבואה בקטניות או קטניות בתבואה אבל זרעי גינה שתבוא אחד מהמהם בתבואה או בקנית שאורן אחד מ24 ממה שזורעים בבית שעה באותו אמין אם נתערב בשעה של תבואה כותני לא יזרע עד שימעת או יוסייף על התבואה כיצד ד' כיצד חרדל שנרה בטבו הרי החרדל זורעים ממנו קו כל צ אם תלה ממנו אחד מ-24 מן הקס

של תבואה או של כנין חייב למען לכן אם הי זרע גנ זרע זורעים ממנו תיים בכל בסאה אם תר ממנו חציק בכל שאה של תבואה של קטנית ומען ה לפי כ תפו שער בזרע פשתן אם היה שלושה רבעים בכל שאה הרי זה ימעט ל אין לא צריך למעט לפי שבאה זורעים בו שלוש סאין זרע פשתן על דרך זה משערים בכל הזרעים האחרים וואו מה דברים אמורים בשלא נתכוון לערב שלא נתכוון לזרוע שני מינים שרבו אבל תכוון לערב זרע בזרע אחר או לזרוע שני מני שרבו אפיו

הייתה חיטה אחת בתוך כר של עורים אסורה לזרועה וכן כל כ יצא בזה הזורע סד מן המ צמח ראה בו עיים אם היה מין האחר אחד מה-24 בשדה הרי זה ילקת עד שמענו רת העין שמרו כים זר בכוונה כים זרע בכוונה בין שי מיחר שני בתבואה וקטנית אוזר גינה בתבואה וקטנית זורי גינה ואם היה צומח פחות מכאן אינו צריך לתו דברים אמורים בזמן שיש מקום לחשד אבל בזמן שהדברים מראין שאין זה מדעתו של בעל שדה אלא מעלין עלו אן מחיבים אותו למעין כצד שעלו בסס ת

שז למכל אדם שע במ שזה מפסיד כן כ צב הזה ודמה הודא שתיתן זרועה למאכל אדם שהייתה זרועה הרוגות הרוגות עשה לה גבול סביב כן מקום הגרנות שעלו בו מרבה הן מחייבים אותו לעכ שרי דבר ידוע ש רוצה שצמח צמ בבת הגרנות ואם הסיר מחצת אומרי קור הכל חוץ ממין אחד שרגילה דעתו שהוא רוצה בקיום השל י אין טעין ירקות תוך הסדן של שקמה כיוצא בה ומן הגדת לפת וצנון כיוצא בין תחת העינן אפילו תחת הגפן אםו מחצת העלי מגולן אינו חושש שהרי אינו רוצה בישר

השטן ממן גודה או שלא היו עלי גולין חושש משום כ יב צדה שהייתה זרועה וקצר הזרע ו נשארו עקרים בארץ אף על פי שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים לא יהיה זורע באותה שדה מנ אחר שקר יג ה ז חזור קודם שו חט ימת עד עד שיפסידו החיתים ויטעו בארץ כמו שלושה ימים אם הית סד ורבה אחר כך פך אותם חרש רע מן החר ואנו צריך להפך את כולה עד שלא תשאר איתה שלא כ אל חורש את הסדה כד שחורש אות קודם המטר כדי שתרבה

צחו החתים אחר כך נמל זורים יהפך אחר כך יזרע ואם הוריד במתו לתוכי כרסמה את ה צומח הרי זה מותר לזרוע שם מן אחר טו חד דר משמין על הכלים וכל אדם יוצא גינתו סדה ו מנקין אותו מן הכלים ו 15 ביצן שח בדין סבב נבדוק בראשונה היו עוקים ומשליכים והיו בעלי בתים שמחים שמנ סודותיהן כינו שו מפירים את כל השד שמצאו בכלים ומצאו ב מן אחר אחד מה-24 אבל פחות מכן לא ו ב י חוזר של בדין בחולו של מועד הפסח לראות האפיל שיצא כלאים

שצו אן מתני להם אלא יוצאין עליהם מיד ומקרין כל השדה אם יש בא אחד מ-24 פרק שלישי של היום יש מינים בזרעים שי מין אחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי המקומות ועבודה שעובד הארץ עד שראו כשני מינים ואף על פי שהן דומן זה לזה הין והן מין אחד אינן כ זה בזה ויש בזה רעים שני מינין שהם דומים זה לזה צורת שניהם קרובה להיות צורה אחת ואף על פי כן הואיל בהם שני מינין הרי אלו אסורים זה עם זה כיצד החזרת עם חזרת גלים העונשין עם

עולש השדה הקריין עם קרישי שדה הכוסברה עעם כסבר הרים חרדל עם חרדל מסרי ודלת המרית עם דלת הר מוצא אינן כלה עם זה בזה וכן וכן החיטים עם מזונן והסורים עם שבור ת שועל וכוסמין שפון פול עם הספיר ופו קדן עםם הטופח פול לבן עם השעית וקישוט עם המלפפון והקרוב ם הרבור ט לונין אינ כעם זה בזה אבל הצנום הנפוס חרדל לפסן דלעת יבנית עם דלעת מסרית או עם דלעת אר מוצה אפי ש זה לזה הרי כ זה וזה כן ב שני מזה לזהות הם שני

מינין הרי אלו כים צ תפוח עם החזור ופס ם השקדים ושרמן פי שדמ זה לזה כלאים זה וזה אבל האגסים וסמים פרשז א כעם זה וזה כן יש שם זרעים נות אות פי שן שני מים של זה דומ ע של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שראו כי שני גניי מניח ו זה עם זה לכים בכים אלא אחר מית העין כיצד הלפת ם הצנון אין כן זה בזה שהפרי של זה דומה לפרי של זה הלפת ם הנפוס כ זה זה

בני שעני דומים לעני אבל צלא נמה נפוס אפי שעני דומיים זה לזה פרי דומה לפרי הרי אלו כלים יל וטעם פרי זה רחוק טעם פרי זה ביותר לכן כ כ יצא בנו כמה חשני מני זרעים שאין כיים זה עם זה כדי שיהו נראים מובדלים זה מזה ני שזר בי זה ור רבים חקת הזאת כל לפי גודל השדה הזרעת פי רוחב העלין בשילוח היו כיצד שדו שהייתה זרועה מבזר בצ מ תבו אחר בשדה אחר מרחיק ביניהם בוב והוא כמות חמש ע חומש מרובע כן ממצמ הצד ם

לא היה ביניהן כשיעור הזה אסור י ק שב בתור שישה פחים ד התד זרע ירק זרע בצ שד יר אפילו דלת מרחיק בין שתי הדות שישה פחים ששה פחים מרובע ב מן האמצע ומן הצד פחות משור זה אסור שו קרובים בתוך הטפח י התה אח משת הד זרע תבואה והשניה שצ ר דד מרחיק ביניהם בטובה בדים אמורים שצריך חכ בשור אלו בין שתי סודות אבל אם הייתה ד הזרע רצה לזרוע בצד שורה שרק במין אחר ד לעשותה מן השדה מן השור תלם אחדו שישה פחים בלבד

יג זר תבה זרוע בתו שורה אח ש ש שתכה פחים ואם וע יעקב שפני הדלת עד שלא תרבוע ם אין ואין צריך לומר אם זר שורה ממין זה ושורה ממין אחר בם ת אחד כמו שתר יד החי בן שני המינים אחכ ראויה להן והיה מנ הזה נותן גבי מזה בין שבוא תבואה או ירק על גבי ירק או ירק על התבואה או תבואה על הירק הכל מות שרח כשיעור חוץ מדת לבנית שנמשכת הרבה כ אם נתת יעכ מלפניה כמו שבארנו היה בןמ בור אוניר או גפה או

דרך או גדר שהוא גבו חים אח שהוא עמוק ע חים ור ארבה שהוא מסכ הארץ שהוא גבוע ור ארבי זה מותר למומין לצד אחד מאלו ממין אח לצד השני חד מ מבדיל בהבדלים זה מזה דברים אמורים צריח או דבר מדין שזרע בתור שד א אם שד זרוע חטים לחבר לזרוע בצד עוים שנאמר שד זרע כים אין האיסור אלא שזרע שדו כים ולא נאמר ז כליים לאוד אפילו זר בתוך שדה ושעורים סמוך לחתים שעורים שסמכו לשדה חברו שזרו סורים זה מותר ני שו הסורים שו סדר שאין

סוף סדר חברו הית זרוע חית מסד חברו בציד זרע חיטים ן לזרוע תלם אחד של פשתן בצד החיטים שלו צמך לחברו שרואה יודע שאין דרך העם לזרוע תלם אחד של פשתן ולא נתכוון זה לבדוק שדו אם ריה לזרוע פשת נו נצא בזהר כך אסור לזרוע מין אחד שתי שדות אלו שהמין אחד או שחיק בתוך שלו תד חברו שבצדה זרועי שתי מני תרוה זר בי חרדל חריע אפילו תלם אחד פני שהעם זורים ן תלן אחד אבל אם היו שתי שדות זרועות שני מיני רכות מותר לזרוע בני

חרדל או חרית שמותר להרכיב חרדל או חריץ כ מחוץ מן התבואה ני שאין ם הייתה של זרע זה נוגעת בצ שז אחר סדר הזה מותר ש רבדים זה מזה צריך לומר אם הייתה זווית של זה בזווית של זה אח ש ר ב שגורה שמותר בלא החקה לא הבדלה כמו שביארנו וחיים זוהר דף טז ועשיתם אות ועשיתם אות תלכו ותשמעו מ ועשיתם א תא מה זה מי ששומר מצוות השם כאילו עשה ל הקדוש ברוך הוא ד עשיתם אם עשיתם אתם כ עלי ג ד ככול ם עד

תראה מה מהפ משבע ור כו יכל שמש כד שתם אם תב ש כם בעתם כל אחד חד ליש דרך השם לעשות כי כ לעשות צדקה ומשפט אעש צדקה ומשפט צדה פבי שון רני בכל ומהצד למסכה חכמו אחי מסכ אח בצדק כ תפ תפ צדקה דיכול עבד ו כתונת ד ש לפני כור זמן שבית המקדש קיים כאשר ית אותם משה ר כתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה כח לך שמים נטף חן במים ז יאמר אש קח לך שמים קח שמים י ב ב ועשית אות פניכם תנו

רבנן פטומה ור קסד 368 בכל וכיפורים חזל ערב יום הכיפורים כדי לקיים מצו 11 סמנים ה לו הן הצורי והציפורן שעון בג אין אדם יכול למו צ ה כים ח וים ומנורה ארבעה ג ר זה עה א את גפה נוש בסתר עליון מ ת צ המלך גדולת קלג חמי צדך ת דוש ו דך יח ג לעמך שבנו י רצו פ צ מ כל הקהל הקדוש גם אלה שמזינים ך פפו ברך ז בדירות ושמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים שמחים שפע ברכה צחה וישועה חיים טובים וכן

יהיה רצון ונמר אמן אז כל טוב לכולם בשורות