הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ד ניסן תשפד

לא לא זה טוב האורך שאתה עושה יש פה פסק דיבורית הפעלתי מה עובד לוקח לו יותר זמן [מוזיקה] מאש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ד' בניסן ארבעה בניסן ארבעה ימים בניסן תשפד הנה איזה זכות גדולה ערב שבת קודש פרשת תזריע אישה כי תזריע בילדה זכר שיהיה ישועות בכל בתי ישראל כל אלה שצריכים בנים שהשם יתן להם בנים צדיקים העיקר זה אתם יודעים כל מטרת הילדים לקיים צד פורבו אבה ללמד אותם תורה עכשיו בעניין פסח והגדת לבנך אומר רשי שיש בן שאינו יודע

לשאול מול עליו לפתוח לו בדברי הגדה כדי לסייע בידו לפתוח לו את הדרך להצלחה להבנה נכון כל אדם צריך ללמד את היכולות כל אדם צריך למדוד את היכולות של הילדים שלו כדי לתת להם ביטחון ולדרוש מהם דברים שהם לא יכולים ועל ידי זה הם יצליחו להוציא את המקסימום ששייך זה הדרך תשכון אור צריך לטפל בילדים כדי שהכל באהבה ובעדינות ואז בעזרת השם נזכה לילדים תלמידי חכמים זהלא סתם לטפל כמו מאיר ככה שהוא יודע זה לא דבר פשוט אתם יודעים ראינו יש היה מסופר על אחד שהיה

לו כל הילדים שליו היו מאוד מוצלחים וילד אחד כל פעם מביאים לו מכתב מהמורה שהוא לא לומד ולא מצליח ויש איתו בעיות ותמיד התעודות שלו כל דבר מספיק בקושי מבחנים מספיק בקושי יום אחד ה ביום שבת הוא ואבא שלו היו לבד האחים שלו לא היו שם אז הוא אומר לאבא שלו אבא כמה אני רוצה לעשות אותך מאושר כמה אני רוצה פעם אחת להביא כמעט טוב כל הזמן רק מספיק בקושי אני נורא מצטער אני לא מביא לך אושר כמו האחים שלי אומר אבא שלו שמע אותו הסתכל

עליי במתא הב שלו ווא אומר הכתב של אבא שלו לא מוציא מילים מהפה אומר נתן לי הרצאה יפה שלא שמעתי כזה בחיים שלי לא האמנתי שאבא שלי ככה מדבר אומר לו בני היקר אבא לא אוהב את הילדים בגלל שמביאים ציונים טובים אבא אוהב את הילדים זה הכרח זה ככה הברך הוא ברע הבן אומר לו אתה חלק מנשמתי מה זה אני לא יכול אחרת בדם בנשמה מוכרח לאהוב אותך אפילו לפעמים עושים דברים לא טובים בכל זאת אבל אתה הף פעם לא עשית משהו רע הילד טוב כל

אחד הקדוש ברוך הוא ברא אותו אך שברא אותו יש אחד הקדוש ברוך הוא ברא אותו בכישרונות כאלה יש אחד כישרון של זיכרון לאחד נתן לו חוש בידיים חד נתן לו חושב שכן אחד נתן לו כן מסחר אחד צייר כל אחד לפי העניינים שלו כל אחד קדוש ברוך הוא נתן לו את הכלים שלו רק מה לא תמיד מגלים אותם מיד הם אתה תמשיך אל תדאג אתה אל תתייאש אני מאמין בקדוש ברוך הוא שעוד מעט יגלו את הכלים שלך אתה פוטנציאל טוב אומר באותו זמן התמלאתי ממש באהבה

עמוקה לאבא איזה מילים מחזקות איזה מילים מעודדות אומר לעולם אני לא אשכח את השבת הזאת אומר לפני שידענו כל המושגים כשן למידה וזה אומר ישבתי בחיידר עם המלמד שלנו הומר המלמד לא הרגיש טוב הביאו ממלא מקום פתאום מקום יושב על ידי אומר לי טוב תראה לי מה קשקשת קשקשתי איזה קשקוש התביישתי לקח את זה אומר תשמע אני אומר לך אתה יש לך כישרון לציור אומר מה קשקשת פה אתה יודע אומר כן ניסיתי לצייר אותך אתה מורא חדש אומר תן את זה אומר האבא שלי צייר מספר

אחד בעולם יראי שמיים צדיק המורה אומר לו אני אקח את זה לאבא שלי והוא ידע לפענח את הציור הזה ואני אגיד לך באמת לקח את זה לאבא שלו אומר יש לו כישרון אדיר לציור ואני רוצה אותו על ידי ואבא שלו צדיק ביקש מההורים שלו הוא מוכן לשלם עליו שייתנו לו לקדם אותו בציור בשעות הפני המשיך ללמוד בחדר והוא בא היה בא אליו ו הוא אומר שהוא נתן לו כזה ביטחון וכוח התחיל להיות אדם אחר ולאט לאט תפסו גם מה הבעיה שלו היה לו איזה בעיה וריבו

לו את הבעייה הזאת אומר היום אני נותן שיעורים בדף יומי אני כל כך לומד יפה אני צייר בחסד עליון ומתפרנס ועושה כל זה העידוד של אבא ואחר כך תראה המורה אמר לי שאתה מספר אחד שאתה יש לך כישרון טוב לציור כן גם אצלנו יש יהודי קוראים לו הרב שלמה תם הוא בא מ הוא היה מורה בזה של התלמידים ברישון ציון ו הוציא כולם אוהבים אותו שם מוציא מהם תלמידים טובים מעודד את כולם עכשיו הוא מעודד אותנו אז זה כן הוא מבין עוד דבר גדול אומר שעוד

סיפור אחד גדול נוסף ב סיפור את זה תראה סיפור מפורסם אני אספר לכם אותו זה אחד אומן גדול אומר שהאמא יום אחד האמ המורה שלח מכתב ביד הילד להורים שלו הוא יודע שהוא לא בסדר שלח מכתב נתן את זה לאמא והיא קוראה את המכתב קורא לו ככה בנחם גאון מדי בבית הספר שלנו אין מורים שיכולים ללמד אותו אנה למדו אותו אתם בעצמכם אומר שנים הרבה אחרי שמתה אמא שלי אני פותח את הארכיון והמכתב של המורה היה כך בנכם נכה שכלית אנחנו לא יכולים ללמדו בבית הספר

יחד עם כולם לכן אנחנו ממליצים ללמד אותו עצמאית בבית עכשיו מה השם של הילד זה האומן אדיסון הוא הוציא את החשמל הוא הוציא את החשמל אומר זה נקרא צריך שהוא אומר פלא פלאו זה לא משנה אתה יודע מה האמא ידעה איך לדבר איתו האמא ידע איך לדבר איתו מה ה תגיד לו הוא נכה איזה גאון איזה בן כיבה נשיקות הוא רואה ככה מקבל עידוד מנצל את הכוחות שלו מתקדם בטח זה ככה זה הולך אז לכן אנחנו מה צריכים עכשיו אדם רוצה שהבן שלו יספר ביציאת מצרים

שהבן שלו יבין את הניסי והנפלאות איזה חודש זה ועכשיו זה הכל יכול להתחיל מחדש עכשיו אפשר לבנות שהכל הסתדר הכי טוב הכי טוב זה דבר גדול ש שה שאדם יתן תמיד עידוד לילדים אפילו ילד לא מצליח צריך לפנק אותו לסדר אותו קודם כל גם למצוא מה הבעיה שלו זה לא לאט לאט לאט לאט אבל כל הזמן צריך בקשר והילד בסוף יצליח כל אחד הוא נשלח למשהו בעולם אסור לזלזל באף אחד כל אחד מאיתנו ראה שהחברים שלו שהיו הכי חדשים יצאו הכי טובים זה אמת זה לא

וככה זה הולך בעולם חלשים הם מצליחים אז לכן עכשיו זה העניין למה עכשיו אני אומר את זה בגלל והגדת לבנך שאדם צריך לדבר לדבר כל פעם גם יושבים בשבת על השולחן מלבד שאבא מדבר כרו איזה מעשיות יפות איזה דיבורים איזה פירושים שהידים שלו אוהבים שיהיה להם חשק גם מבקש מהבן שלו תגיד איזה דבר ככה אני מאוד שמח לשמוע הבן שלו יכין הוא יכתוב ואז הוא יקרא לאבא שלו יגיד לו לאט לאט לאט לאט את תה פרח ככה זה הולך יהיה שמח זה מה אנחנו צריכים בעזרת

השם השם יעזר לנו שנזכה להתחנך ולחנך כל הזמן אדם צריך נתו לשינויים להיות יל טוב אנחנו היום בנשיאים יום יום ד' לחודש נשיא רביעי ביום הרביעי נשיא לבני ראובן והנועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה דנו כ עלינו סה דנו כניהו ביום הרביעי נשיא לבני ראובן צור בן שדאור קורבנו קערת כסף אחת ש ומא משקלה מזרק אחד כסף 70 שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן ח כף אחת עשרה זהב ומלאה קטורת פר אחד בן בקר עין אחד כח בן ש וחד חת זבח שמי ר שניים

אלים חמישה עתודים חמישה נ חיש חורבן אצור בן שדור י רצוני ורשב הקדוש ת עלינו כנו כל הסד ות הקודש ראשות ות מק קודשנו שפרים סבתנו ונה עלינו על כל מת ישראל אחינו כל נצוצות הקדושה וכל העורות הקדושים צת זה השבט נבין להזכיר בתורתך רתך ראת הרוממות לעשות צוך כרצונך כל ימי חיינו ורוצים בעזרת השם הקדוש ברוך הוא שכמו שראית את עוני אמך בת ישראל במצרים כן השם אלוהינו בגלות החל הזה הבי את הואה את חרפתנו בזכות רו נה בענינו ורנו אמר לנו גאולה שלמה אנ

בכו גדולת י מיניך תצר צר קומה עזרת לנו פדנו למען חסדך פניך רחם על כל בריותיו חוס חמון נפש שכל נשמות הקדושות של עם ישראל בכללם משה בן ישועה השם תניחנו בגן עדן כן לתת את הצדקה כן כן ששעה היום צריך לתת גם לשבת כי מתי ניתן את זה משנה לא טוב זה עוד דבר פני המשנה לא אבל גם של הנשיא של הנשיא הנה שלוש ושלוש הנה הנה שלוש ועוד שלוש וזה של הצדיק גם לשבת יצחק בן חנום גם רבי שלום הכהן שלום רפאל בן שרה

י יצחק בן אישה ואביעד שמואל בן שולמית בת גלסון אמר רוח השם תחן בגן עדן הן כל בני שח סליחות וכן יהי רצון ונאמר אמן אם המתים עוד מעט בסדר זה עכשיו משתה אותח אנחנו משניות נזיר פרק ג משנה ג עשינו משנה אה לא משניות שמו לי אתזה עכשיו נביא מחילה אתה צודק אתה צודק לא לא הוא סידר לי בסדר רק אני טעיתי זה אמרנו איך שהיא הרגה את כל את כל בית המלכות ונשאר רק מי נשאר מתחבא היה עתליהו היא הרגה את כולם ו ותיקח

יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיהו ותגנוב אותו מבני המלך השכ ובשנה השביעית שלח יידע ויקח את צרי המאות לקרי לרצי ויבא אותם אליו בית אדוני וחות להם ברית וישבע אותם בבית אדוני ויר אותם את בית המלך את בן המלך ויצום למו זה הדבר שר תעשון השלישית מכם באה השבת ושומרי משמרת בית המלך והשלישית בשער סור והשלישית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח מסח דעת זה שח ושתי הידות בכם כל יוצאה השבת מששמרו את משמרת בית אדוני אל המלך ובתם על

המלך סביב איש וכלה בידו ובסדרות יומת והיו את המלך בצו ובבואו לא לעזוב את אם יבוא איש נוחי בסדרות להמיט אותו מיד ויעשו שריה מאוד ככל אשר ציה יידע הכהן וייקחו את אנשו בא שבת אם יוצאה השבת ויבואו אליו ידע הכהן ויתן הכהן אשריה מאוד את החנית וא השרתים אשר למלך דוד אשר בבית אדוני קבוצת חניתות היה אשר עשאם דוד היו מונחים בבית השם ויתן הכהן ויעמדו הרצים איש בכל מכף הבית הימנית אל קטף הבית המנית למזבח ולבית על המלך סביב ויוציא את בן המלך ויתן

עליו את הנז ואת העדות וימליכו אותו וימ שחו ויכו כף ויאמרו יחי המלך ותשמע טליה את כל הרצין העם ותבוא אל העם בת אדוני תרב נה המלך עומד על העמוד כמשפט והשרים חצוצרות אל המלך כל עם הארץ שמע ותוקע בחצות לות ותקרא עתלי בגד ותקרא קשר קשר קשר קשר וואי וואי וואי וי הנה ויצא דע הכהן מאות פקודי חין החן ויאמר עליהם הוציא אותה אין מבית לסדרות והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן על תומת בת אדוני וישימו לי ידיים ותב דך מבוא הסוסים בית המלך

ומת שם ויכ ידע את הברית בין אדוני ובין המלך ובין העם להיות לעם לאדוני ובין המלך ובין העם ויבוא כל ו כל עם הארץ בת הבעל תצו ואת מזבחות ואצל המם שברו הטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות ויישם הכהן פקודות על בית אדוני איזה יופי ויקח את צרי המאוד ואת הקרים ואת הרצים ת כל עם הארץ דו המלך בת אדובו ויבואו דרך שער רצים בית המלך וישב על כיסא המלכים וישמח כל עם הארץ ועיר שקעת בית עטה אומית ובחרב בית המלך הנה שיר השירים

פרק ב פסוק א' אני חבצלת השרון שושנת העמקים אתה אומרת כנת ישראל דברים טובים על עצמה כדי להתאהב על הקדוש ברוך הוא פותחת ואומרת אני חבצלת השרון חביבה אני כשושנה נמצאת בשרון שהוא מקום דשן ושמן אומנם החבצלת היא שושנה קטנה מה שכתוב שושנת העמקים היא גם כן שושנה והיא נאה יותר משושנת ההרים כי רטובה בן החי תמיד מכיוון שאין כוח החמה שולט שם רוצה לומר בשעה שאתה מעמיק עיניך משגיח בי אני מרתב את במעשים טובים כשושנה ההבדל בין החבצלת השושנה חבצלת יש מראה נכבד ושושנה היא

בעלת ריח טוב כך ישראל מצד היופי יפים במצוות כחבצלת ומצד הריח כשושנה למטה אומר ופירש בזוהר הקדוש עדלי שתנים נקראת חבצלת השושנה עוד לא שלמה נקראת חבצלת כמן ד שליים ורז דנ שקי נקראת שושנה כמו שכתוב שפתותיו שושנים פירוש הדברים בקיצור כל עוד שעדיין לא נכנסה לחופה לייחוד נקראת חבצלת כי יש בה רק גבולות ואף היא מנהגת את העולם בדין ורק לאחר האיכות שנותן חסדים אז נקראת שושנה ו משתנת מדין לרחמים מנהגת את העולם ברחמים על ידי מכאל יפה כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות

מסכים כשושנה בין החורים מסכים הקדוש ברוך הוא כנס ישראל ואומר מוסיף השבחה נכון שאת דומה לשושנה ביותר כי הנך שושנה חשובה שעומדת בין הקוצים שהם הסתרה אחרה והגויים המפתים אותך ללך בדרכם ולעשות כמעשה תחבר עמהם ואת לא מתפתה אחר שאר הבנות של אומות העולם כי ישראל עומדים בפרץ והולכים בדרך השם יתברך לכן כאשר השושנה עומדת בין הקוצים קשה לבעליה לקתה מה הוא עושה מביא אש ושורף חוץ לה ואחר כך לוכטה כן אני אעשה אשרוף את כל הגויים מסביבך ותהיי ראוייה לגאולה ככה יהיה עכשיו שלא יפחד

רוני משניות עכשיו משנה כן עכשיו ק של היום של שבת ש יורו הנה בבקשה זה ש בסדר כן כן היום אנחנו במשנה מסכת נזיר פרק ג משנה ג מסימני גג פך אתה איתנו במשניות ו מי שאמר הראני נזיר שקיבל עליו נזירות סתם נטמע יום 30 סותר את הכל סותר כל הימים שמנה עוד פעם מחדש צריך רבי אליעזר אומר אין סותר אל השבעה לא 30 הרי אני נזיר 30 יום נצבע יום שלישי סותרת הכל משנה ד' מי שאמר הריני נזיר מאה יום נצבע יום מאה תראה יום

המאה נזירותו אמר 100 יום סותר את הכל ואחר כך ממתין שבעה לטהרת ואז מתחיל חדש בליזר אומר אין ס 30 נטמע ביום מל זרו יתור 30 וימשיך נתמ יום 10 סותר 30 יום רב אליזר אומר אין סותר אלא שבעה יפה הגענו משנה ה אנחנו יש לנו זמן נכון עם כל העולם כן מדן היום אנחנו בעזרת השם מסכת בבא מציעה דף מד פרק הזהב הנה ברוך הוא ברוך שמו איזה זהב ימי הזהב ש ישועות רוצים גאולה בעזרת השם נגיד תפילת בית המדרש ונלמד אד אנחנו באים כתוב

גית בו יומם ולילה רבנה רפואת זר בגן גוחן בת חה קרן בת מרים בן חנה מותר ו כקי ת טרת ך וך למדני אדוני את ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקיך ך למדני אדוני את ו ידכם קודש ברכו את אד סיון ושה שמים רכ לפתוח דף מד פרק הזהב ש משה פתחת בבקשה כן באמת יהודי מתוק כן כהן כן כן אי הדרן הלך המפקיד הזהב עכשיו בעזרת השם ניתן הקדמה קצרה בעזרת השם אתם יודעים אדם שיש לו כסף רוצה לקנות קרקע שדות בכסף יקנו קרקע קונים

בכסף אבל מטלטלין לא קונים בכסף מטלטלין נקנים במשיכה אתה נותן כסף אתה הולך עכשיו לחנות אתה רוצה לקנות איזה איזה איזה חפץ למשל אתה רוצה לקנות שעון שילמת כסף למוכר והכל עוד לא קנית את החפץ אם אתה רוצה לחזור שניכם יכולים לחזור בכם אבל אם עדיין אפילו לא שילמת כסף אז משכת את השעון לקחת אותו אי אפשר לחזור בך ואתה חייב לשלם את הכסף זהו יש זה קניין אחד אמרנו עכשיו למדנו איך קונים קרקע זה לא ענייננו כל כך קרקע קונים במה בכסף הקרקע נקנית בכסף

בשטר ובחזקה אבל מטלטלים נקנים במשיכה רק משכת קנית לא משכת לא קנית לא בכסף עכשיו יש עוד קניין שאתה קונה מטלטלין בחליפין אנחנו רוצים להחליף בינינו אתה רוצה את החפץ הזה אני רוצה את החפץ שאשתך אתה רוצה חפץ שאשתי אם אני משכתי אחד אז הדבר כנגדו נקנה לך ככה זה נקרא קניין חליפין יש פעמים למשל עכשיו יש מטבעות מזהב ויש מטבעות בכסף במה יותר חריף בשוק מה יותר הולך בשוק כסף כסף אדם קונה בכסף יש מטבעות זהב מטבעות זהב המדליות האן אזה אדם שומר אותם זה

דבר יקר לא כל אחד יודע יש לו יש לו לקנות במטבע כזה זה לא חריף עכשיו אם אתה רצית לקנות מטבעות זהב אני לא יכול לתת לך כסף תן לך כסף לקנות מטבעות זהב לא קניתי אלא ברגע שמשכתי את הזהב הכסף נקנה לי משכת קנית לא משכת לא קנית זה המשנה בוא נראה משנה הזהב קונה את הכסף הכסף אין הקונה את הזהב עכשיו מי שלוקח מחברו מטבע כסף ומשלם לו במטבע סליחה מי שלוקח מחברו מטבע זהב קונה מטבע זהב ומשלם לו את המטבע הזהב הזה בכסף

הדין הוא שהמטבע הזהב הוא נחשב החפץ לגבי מטבע הכסף הוא נחשב הפירה הוא נחשב החפץ כשלוקחים עושה משיכה במטבע של הזהב אז הוא קונה את הכסף עבור המוכר מטבע הזהב כלומר במשיכת מטבע הזהב קונה מטבע הזהב את מטבע הכסף עבור המוכר ואז הם לא יכנו לחזור בהם כשאני רוצה לקנות עכשיו את הזהב משלם כסף גע שמשכתי את הזהב הכסף נקנה למוכר בסדר זה שאומרת המשנה הזהב קונה את הכסף אבל הכסף אין ו קונה את הזהב אם אתה משכת את הכסף הזהב לא נקנה שילמת כסף הוא

לא נקנה הכסף מטבע הכסף נחשב דמי המקח לגבי מטבע זהב כשנותן הלוקח למוכר הלוקח נותן ל מוכר את הכסף לא קונה את הזהב מטבע הכסף לא קונה את הזהב שניהם יכולים לחזור בהם אלא ברגע שמשך את הזהב הכסף נקנה הזהב זה הפירות יפה זה מובן הקטע הראשון עוד דין הנחושת קונה את הכסף הכסף אין קונה את ה זה אותו דין אתה יודע הנחושת הוא לא מטבע חריף לקנות הכסף הוא הכי מטבע חריף עכשיו הנחושת הוא קונה את הכסף כמו הזהב קונה את הכסף אותו דבר זה

הנחושת הנחושת זה הפרי זה לא זה לא זה מטבע אבל לגבי מטבע הכסף הוא נחשב מטלטלין פרי הוא נחשב חפץ ולכן ברגע שאני משכתי את ה את הנחושת חברי קנה כנגד זה את הכסף שאני צריך לשלם לו המוכר קיבל את הכסף ואז אף אחד לא יכול לחזור בו זה שאומר הנחושת פרוטה של נחושת נחשבת חפץ לגבי בטבע כסף שלוקח עושה במשיכה קונה את הכסף עבור המוכר והכסף מטבע הכסף נחשב דמי המקח לגבי פרוטת נחושת אינו קונה את הנחושת עבור הלוק כסף לא קונים מטלטלים הוא לא

קונה עוד ממשיכה המשנה מעות הרעות קונות את היפות והיפות הן קונות את הרעות אותו דבר מעות רעות הם לא יוצאים כמעט בשוק קשה להם אז הם נחשבים מטלטלין הם נחשבים כמו פירה חפץ הם נחשבים חפץ לכן כשאני משכתי את המטבעות הרעות אתה המוכר קיבל את הכסף כ אפילו שזה לא ביד שלו הכסף שבידי שאני צריך לתת לו נקנה לו כשאני משכתי את את המטבעות ככה זה הולך זה שאומר המעות הרעות הם כבר נמסו על ידי שלטון הם לא עוברים לסוחר נחשבות לא לא מזויף הם היו

פועלות עכשיו ייצאו מהתקן אתה לא זוכר מה שהיה לצין משה היה לו ארגזים וא ארגזים זה יצא מהתקן עוד כן כן יש מסכנים ככה לא צריך זה צריך להגיד את זה לזקנים שלא ישאירו את הכסף יוציאו לאוורר לא להשאיר את זה כן רבנו תם לא צריך מעות הרעות נפסלו על ידי השלטון נחשבות חפץ לגבי מעות יפות עכשיו הם קונות המעות הרעות את היפות עבור המוכר והיפות הם לא נחשבות הם אינן קונות את הרעות מובן כן מר אתה איתי הסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את

האסימון אסימון זה מטבע שאין לו הטבעה זה אין לו צורה כן זה שמון אין שמון אין לו סימון יש אומרים שהוא יוצא בדוחק הוא מטבע רק יוצא בדוחק לא משנה הסימון פעם זה היה בטלפון הסימון קונה את המטבע המטבע זה המטבע החריף הוא עובר בזה קונים וזה נקרא חפץ לגבו מטלטלין אז הקונה המטב הסימון קונה את המטב אבל המטבע אינו קונה את האסימון אבור הלוקח כי זה חפץ מטלטלין או קונן את המטבע אך מטבע אינו קונה את המטלטלים עכשיו אתה רוצה לקנות שעונים אתה רוצה לקנות

כל מיני דברים אין אתה רוצה עט אתה רוצה משהו זה נקרא מטלטלין כל אלה הם קונים ברגע אתה משכת את המטלטלין המוכר נקנה לו המטבעות אבל המטבע אינו קונה את המטלטלים זה הכלל כל המטלטלין קונים זה את זה או זה עוד דבר אתה רואה אזה קניין חליפין כשמחליפים או משלמים במטלטלין תמורת מטלטלין המטלטלין קונים את זה את זה כ שמושך קונה את החפץ נקבץ כגדול המוכר הנה הגמרא מבארת כיצד זה חוזר על הרשע למה איך מדוע זהב והנחושת קונה את הכסף וכסף לא קונה אותם מבארת

המשנה משך אמנו פירות הקונה משך מן המוכר פירות שזה נחשב חפץ כמו את הזהב את את הנחושת ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו ראית מה הזה כיוון שמשכו את המטלטל את החפץ אפילו שלא שילם כסף לא יכול לחזור בו נגמר הוא הדין המוכר לא יכול לחזור בו לא הקונה לא המוכר נתן אבל נתן לו הקונה מעות ולא משך אמנו את הפירות נתן מעות לא משך פירות יכול לחזור בו והוא יפה הזהב והנחושת ר שבים כמו פירות אבל אמרו בכל זאת יכול לחזור בו מי

שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הם שמה בנו מגדל בבבל משם התפלגו ונפוצו את כל הארץ הוא עתיד להיפרע ממי שאנו עומד בדבר דיברנו נכון אתה יכול לחזור בך אבל דיברנו שזה אני קונה את זה ך כסף אבל עוד לא משכתי פתאום אתה רוצה לחזור בך לחזור בו מי הקונה או שניה שניהם יכולים לחזור שניהם יפה מי שפרע אוי ואבוי אתם יודעים שהיום אין לנו בית מקדש להקריב קורבנות אבל איך עושים ולשלמה פרים שפתינו הדיבורים נחשבים אצל השם יתברך כמעשה הקורבנות אז לכן צריך מאוד להיזהר

בדיבור הדיבור פועל חזק זה לא צחוק אתה דיברת אמרת תקיים אם לא כן מי שנפרע מדור המבול הוא יפרע מי שלא עומד בדיבורו אז הדיבור יש לו ערך גדול בונה בשמיים עלי יותיו העיקר אמרנו שהזהב קונה את הכסף מאיפה בא הזהב כתוב מצפון זהב יתה בא מהצפון כלומר מי שמציע מו מסתיר את מעשיו מצטנע בצניעות בתור זהב אתה יודע מצטנע אז הוא חשוב כמו זהב צפון כ כמו שהצפון מה זה צפון זה אפיקומן מחביאים אותו שלא יגנב את זה עופר רוצה חקים ידרים רוצה להשי יצפין

כן מזון זהב יעטה א מתנהג בצניעות אז הוא כמו זהב אז הוא קונה את הכסף אם הוא מתנהג בצניעות מצפון אז הוא אז הוא חשוב כמו זהב ואז הוא קונה את הכסף את האהבה את הכיסופים להשם יתברך הוא יכול ת אדם שהוא מוצנע זוכה גם רומזים על זה הנחמדים מזהב ומפז רב כ אדם קנה לעצמו אתם יודעים מה זה אדם אם אדם קיים את התורה קנה לעצמו את את התאוות התאוות נמסרים בידו מה שירצה יעשה בהם אבל הכסף אינו קונה את הזהב אם הוא נותן יד

תאוות לא קונה הלאה נלך עכשיו לגמרא אנחנו גמרנו את המשנה עכשיו רבי שמעון אומר כל ש בדו אתה צודק לא סיימתי רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה חולק עת נקמה אומר מה פתאום לא יכול לחזור בו הכסף בידו ידו עלה עליונה לא יכול לחזור בו כלומר אחרי נתינת המעות רק המוכר יכול לחזור בו הלוקח לא יכול לחזור בו הנה רשי אומר כל הכסף בידו פליג דרבנן ד נתן לו מעות לחזור ב אפילו לוקח ואתה רבי שמעון מוכר שהכל בידו הוא יכול לחזור בו

אבל לוקח אין יכול לחזור בו גמרא מתנה לרבי לרבי שמעון בר שנה לו רבי לרבי שמעון בנו במשנה שלנו היה שונה לו את המשנה בגרסת המשנה הזהב קונה את הכסף כמו ששנינו במשנה הזהב קונה את הכסף כמו שלמדנו אתה משכת את את המטלטל את החפץ בזה קנה את הכסף הזהב קונה את הכסף אמר לו רבי רבנו אמר לו רבי שמעון לאביו כוד אבא רבי שנית לנו בילדותך הכסף קונה את הזהב תחזור ותשנה לנו בזכותך הזהב קונה את הכסף בצעירותך לימדת אותנו הפוך הכסף קונה את הזהב

הפוך מהגרסה שלנו תחזור עכשיו ותשנה לנו בזכותך הזהב קונה את הכסף למה אבא אז הגמרא עכשיו מבררת בילדותם מיסב זכנות יסב מה היה למה בצעירותו אמר הכסף קונה את הזהב ולמה בזקנותו אמר הזהב קונה את הכסף רה משיבה בילדות סבר דהבה דחשיב טובעה כספה דלא חשיב אב פירה וקנה לפירה לטבעה תמיד הפרי הוא הקונה תמיד מטלטלים נקנים במשיכה אבל הוא חשב בילדותו צעירותו מטבע הזהב הוא חשוב יותר ממטבע הכסף אז הוא נקרא המטבע לגבי כסף הוא טבעה הוא נקרא מטבע הב טבעה הוא נקרא מטבע לגבי

הכסף כספה ש מטבע הכסף זה לא חשיב כמו מטבע הזהב אב פירה נחשב לפרי וכנה לה פירה לטבעה הכסף קונה את הזהב כי הכסף הוא הפרי כשמשתכרים אז חברי קנה את הזהב אך בזקנותו בר כספה ד חריף אב טבעה דהוה דלא חריף אבה פירה וכנה לפירה לטבעה כסף שהוא חריף מטבע כסף שהוא חריף הוא יוצא בהבעה עובר לסוחר הרבה יותר מאשר זהב וזהב כמה תקנה מתי תקנה הטבעה נחשב למטבע לעומת הזהב דהבה דלא חריב אב פירה והמטבע והזהב שהוא לא חריף לקנות בו נחשב כפרי לעומת

הכסף וכנה לפירה לטבעה אז משיכת הפרי שהיא הזהב הטבע הזהב קונה את את ה את את הדמים אמר רבש רב אשה בא ואומר כי ילדותם הסתברה מסתבר יותר כפי מה שאמר רבי בצרות שהכסף קונה את הזהב ודאי שמע כן מרבי מאיר הוא אומר סתם משנה רבי מאיר לא סתם הוא אמר כך רבנו הקדוש למה למה אני אומר ככה מדקתני הנחושת קונה את הכסף ומה שכתוב בהמשך המשנה הנחושת קונה את הכסף לפי שהכסף נחשב מטבע לגבי הנחוש אז לכן הנחושת קונה את הכסף הנחושת זה הפרי זה

החפץ הוא קונה הי אמרת בשלמה כספה לגבי דנו הנחוש קונה את הכסף אף על פי לגבי דה פ לגבי נחושת טוב אלא אי אמרת כספה לגבי דה טובעה אשת לגבי ח אמרת טב לגבי נחושת הוא חשיב והוא חריף מבעייה מאיפה הראייה אמרת לי אני חוש קונה את הכסף למה הכסף נחשב מטבע לגבי הנחושת אז י אמרת בשלמה כפי מה ששנה רבי בתחילת המשנה בצעירותו כספה לגבי דהבה פרו הכסף הוא נחשב כפרי לעומת הזהב והזהב הוא נחשב המטבע היינו דקט הנחושת קונה את הכסף מובן שצריך הנה

להגיד לי שהנחו שת קונה את הכסף הוא נקרא הוא נחשב פרי דפ ארגב דלגבי דהבה פרהו אפילו שלגבי זהב זה נקרא פרי לגבי נחושת ו משיכת הנחושת קונה אותו אפילו שקבל עוד הפעם דף על פי לגבי דהבה כסף לגבי זהב זה פרוה לגבי נחושת טבע הבה ולכן צריך להגיד לי הנחושת קונה את הכסף אלא אי אמרת שהוא שנה בזקנותו שהזהב קונה את הכסף למה הכספה לגבי דוה טבעה הכסף נחשב מטבע ביחס לזהב זה חריף אז למה צריך התנה להשמיע לי שהנחו שת קונה את הכסף השתא

לגבי דבה דח שמנ אמרת תבעה כיוון שכבר השמעת לי שהכסף נשם צבע אפילו ביחד לזהב החשוב ממנו לגבי נחושת להי וחשיב ל שכן לגבי נחושת י הוא חשיב ואי הוא חריף מבעיה לגבי נחושת שהכסף גם חשוב ממנה וגם עובר לצוחר יותר ממנה אז כל שכן כי צריך לומר שנחשב מטבע ביחס אליה זה מובן אומרת הגמרא לא ייתכן באמת כמו שאמר רבי בזקנותו שהזהב קונה את הכסף לא הכסף קונה את הזהב בזכותו כמו המשנה שלנו למה הכסף נחשב מטבע ביחד לזהב אבל אף על פי כן אתה

לא תגיד לי למה צריך להגיד הנחושת קונה את הכסף אף על פי כן צריך התנה להשמיע לי מטבע ביחס לנחושת למה סקת התחמ פרוט בטר סגי הנו חריפי טפה מכספה במקומות שהם משמשות כמטבע אז הם עוברות לסוחר יותר ממטבעות כסף אם הטבעה הוה אני אגיד לך במקומות אלו יחשבו פרוטות הנחושת כמטבע ביחד ממטבעות כסף כמה שמען כיוון דקד סגב פר כיוון שיש מקומות שאין הפרטות הנחושת עוברות לסוחר כמו המטבע של הכסף לכן בכל המקומות הנחושת ביחס לכסף זה נקרא פירה ולכן דווקא כששר את פרוטות הנחושת

קנה את הכסף ואותו דבר משך את הזהב קנה ככה זה הולך ואף רבי חיא סבר גם רבי חיא שמ ששנה רבי בצעירותו דהבה טבעה הבה תראה גם רבי חיא אומר הזהב נחשב מטבע טבעה הוה מאיפה הוא מוכיח את זה ממעשה מה היה דרב הוסיף דינרי מברי לרבי חיה רב לבה דינרי זהב מביתו של רבי חיא לסוף הקר דינרי התקררו הדינרים בשעת הפירעון היו שווים יותר משעת ההלוואה היה למשל כל מאה מצבעות כסף שווה זהב אחד מטבע זהב עכשיו נהיה ביוקר מטבעות זהב עלו אתה לקמ דרבי

חיא ב רב לשאול איך ישיב לו את החוב של פחד מריבית אתה מבין הרי ערך הכספי של מה שמחזיר הוא גבוה מערך הכספי של מה שלבה פחד מרבית הי אמרת בשלמה דה טבע תודה הי אמרת בשלמה שסובר בחיה שדי זהב עוד פעם אני חוזר ר בר טב דרב הזי דר מבר דבחי לסוב קורדר אתה לקבל דרבי חיא בא אצל רבי חיא איך לשאול איך ישיל לו את החוב אמר לה זיל שלים לה טבן ותקין אה יפה זה דילגתי אמר לו לך תפרע לה כמו אותם הדירות

שלבית הזהב עיקו במשקלם אין חשש לרביית אז עכשיו מפה החכה שלו שזה נקרא מטבע חריף היא אמרת בשלמה דו תבעה עוה שזה נחשב מטבע שפיר מובן מה שפסק לו שאין פה ריבית למה הדבים של אבה הם אדמים שמחזיר להביא אתי כסף מחזיר כסף זה מה לביתי את המטבע הזהב מחזיר מטבע הזהב זה חריף אלא הי אמרת פירב המטבע הזה זה פירות זה חפץ איך מתיר איך התיר לרב להחזיר דינרים כמו שלבה ה יתכן תיקרו ע דינרים ואבל סאה בשעה ואסור נמצא הלוואה זו כהלוואת עה פירות

על מנת שחזיר לו שעה פירות זה אסור זה רבי דרבנן אולי תקראו הפירות שיחזיר הם ה אתה יודע כשאתה לוקח מהשכן בצים או פירות אתה לא יכול להחזיר לו בצים ופירות צריך להחז לו כסף למה שלא תיקרו אלא אם כן זה מחיר קצוב אבל אם לא כן כן אם לא כן לא אתה לא יכול לקחת זה זה ריבית למה עכשיו לקחת כיכר לחם היה שווה 8 שק עכשיו נהיה 10 שק נתן לו ש שק זה מדרבנן רביית אלא בהכרח שרבי חיה סבר שדינה זהב נחשב כמטבע

לכן זה נחשב כשאר הלואות ממון בממון אין חשש ריבית להביא ממך 100 שקל מחזיר לך 100 שק איזה ריבית אומר לו רב דינרי הבולה רב לבה את הדינרים מביתו של רבי חיה והיו לו בבית עוד דינרים וכיוון דבול דינרה נעשה כי אומר לו לבני עד שיבוא בני או עד שימצא מפתח כ לא אני לא צריך יש לי בבית כמו מלבים דולר דולר אם יש לך דולר דלות בבית אין בעיה תלוה מאות דולרים למה יש לי את זה תכף יביא את המפתח אני אפתח יביא לך זה

לא נקרא ריבית ככה זה הדין אבל למשל אם אתה לקחת פרנה מהשכן פרנות שקית אתה לא יכול להחזיר פרנות למה לפני פסח הוא מעלה את המחירים אה יין ין הרב משתבח כסף כסף ין ן גם אותו דבר אותו בקבוק לא יכול להביא ב לא לא אם זה לא מחיר קבוע מחיר קבוע זה כמו ס אמה רבה אותו דבר פרח הזעת עוד אמר תנ ד טב או הנה התנה של המשנה אצלנו ששונה את הבריתה להלן שד זה לא של המשנה של הבריתה שסובר שדינה זהב נחשב כמטבע

אומר איתנס דה טבע זה המטבע החריף זה מטבע נתניה פרוטה שאמרו איפה שאמרו חכמים ש בפרוטה למשל האישה מתקדשת בפרוטה מה זה פרוטה שאמרו כוונתם לאחד משמונה ביסר אטלקי פרוטה ששווה שמינית מסר האטלקי למה נפקה מינה השור של פרוטה קידושי אישה אדם צריך לקדש אישה בפרוטה לא פחות קדש אישה באחד משמונה בער טרקי מקודשת אסר כשאמרו איסר לאחד מ-24 בדינר של כסף למה פק מנה למקח ממכר שמכר לו ד דינר כסף ביותר מ-24 סרים הונה את הלוקח אסר יש בו 24 דינרי כסף כמו שבוא דינר

של כסף כוונתם אחד מ-25 בדינר זהב דינר שזה כסף כוונתם אחד מ-25 בדינר זהב למה נקא מנה לפדיון הבן צריך האב לתת לפדיון הבן הבכור חמישה סלעים זה 20 דינרי כסף נתן הכהן דינר זהב יחזיר לכהן חמישה דינרי כסף אז עכשיו נראה איך ההוכחה היא אמרת בשלמה טבעה ה שסובר התנה של זהב דינר זהב נחשב מטבע ביחס לכסף משער תנה במדיד קיס לכן התנה משער דמי הפדיון בזהב שאין שויו משתנה דבר קצוץ לעולם צריך לתת שוה ארבעה חמישיות בדינרי זהב ואם יתן הכהן דינר זהב צריך

להחזיר לו הכהן חמישית ככה שער אלי אמרת פר זה נחשב כפרי לא מטבע משער תנה במדי וקיר בזיל מהכ משער לתנא בדבר שהוא יכול להתייקר או להיות מוזל הרי אין דבר קבוע איך יתן לכהן אם יתן לכהן דינר זהב זמנין מהדר לכנה זמנין ד מוסיף יו לכנה לפעמים צריך להחזיר לכהן חמש לפעמים צריך להוסיף לכהן פעמים שמותר לכהן להחזיר לאב את העודף פעמים שעל האב להוסיף לכהן ד מדין הר זהב שנתן לו אלא שמה מינה טבעה שמה מינה משמע נח זהב מטבע עד עכשיו ככה הוכחה

נראה נתם אמרנו במסכת במעשר שני בית שמאי אומרים לא ישה אדם סעי דינרי זהב כלומר מי שיש לו בידו סלע כסף חילל להם פירות של מעשר שני חם במטבעות של טנרי זהב בית הלל אומרים ובית הלל מתירים בית הלל מתירים להחליפם בדינר זהב רבי יוחנן בן רש נקיש אחד אמר כלומר הם באיזה אופן הם מסבירים נחלקו רבי יוחנן ברש לקיש באיזה הופעה נחלקו בית שמיים ובית הלל אחד אמר מחלוקת בסלעים על דינרים באופה שיש ברשותו סלעי כסף חילל להם פירות מעשר שני רוצה לחלל את הסלעים

על דינר זהב בית שמס כספה טבעה ודה פרה בית ש אומרים הכסף זה מטבע יוצא זה טבעה דהבה הזהב זה פירה וטבעה הפירה לא הפירה לא מחללין זהב שנחשב כפירות ביחד לכסף לא מחללין לכן אסור לחלל את הכסף שנחשב מעות הזהב שנחשב פירות הומת לש ר כספה פירה דעוה טבעה הנה כן הכסף זה פירות והזהב זה טבעה פירה טבעה מחנן זהב נחשב מטבע ביחד לכסף לכן מתיירים לעלל את הכסף שנחשב פירות על זהב שנחשב כסף אבל פירות על דינרין דברי הכל מחלי נן מי שיש לו

ברשותו פירות של מעשר שני מודים בית שמיי לבית הלל שרש חל למה דינר זהב מה הטעמה מדי דבה כסף לבית הילל למה בגלל שביחס לפירות גם לדעת בית שמאי זהב נחשב מטבע מדי דבה כסף לבית הלל כמו שמחשיבים כסף לדעת בית הלל למה כסף לבית הלל אבל גם כספה לגבי דוה פר אפילו שכסף לגבי הזהב זה נחשב פרי שהרי כסף נחשב פירות ביחס לזהב לגבי פירה טבעה ביחס לפירות הכסף נחשב מטבע וניתן לחלל עליו פירות זהב רמה לבית שמאי אבל ג דוה לגבי כספה פר אפילו

שהזהב נחש פרי ביחד לכסף לגבי פירה טב ביחס לפירות נחשב מטבע ואפשר לחלל עלם חד אמר הפירות על דינרין מח מחלוקת שלדעת בית שמאי זה גם מחלוקת בית שמאי שלדעת בית שמאי אסור לחלל גם פירות המעשר שני עצמם על דינרי זהב למה מחשבים אותם כפירות גם ביחד הם כמו פירות ממש ה שואלת מה ד בפירות דינ מחלוקת גם שלבית שמאי דינרי זהב לעולם כפרי ולבית הלל כמטבע הד בפגי בלעין על דינרין פרגו בפירות על דינרין למה המשנה במסכת מעשר שני משמיעה את מחלוקת בית שמיים בית

הלל באופן שחילל סרעי כסף של מעשר שני על דינרי זהב המשנה תשמיע את מחלוקתם באופן שחילל פירות מעשר שני ממש על דינרי זהב למה צריך להשמיע לי כסף זהב עלעל כסף ו כסף על זהב אז הגמרא אומרת אפלו בפירות על דינרין אבני מלה בפירות על דינרין הם היו חולקים חושבים שדווקא באופן זה חולקים בתיל לבית שמיים סוברים שד זהב חשבים כמטבע ביחס פירות אבל בסלעי מודו להן בתילה לבית שמאי דה לגבי כספה פרבה ולא מחנן אבל ב ח עי כסף הדינרים של זהב היינו מודו בית

הלל שנחשב בדינרי הזהב כפרי לגבי כסף ו אסור לחל דינרי כסף דינרי זהב כ הת אומרים כמה שן שבת דינרי זהב נחשבים כמטבע גם לגבי כסף מחללים כסף על דינרי זהב אז אומרת הגמרא תסתיים דרבי יוחנן ו דאמר אין מחללים להסתיים שרבי יוחנן הוא אמנד אמר שלדעת בית שמי גם פירות מעשר שני לא מחללים על דינרי זהב איפה דמר רבי יוחנן אסור ללבו דינר בדינר למה אותו דין שהוזכר למעלה אסור ללבות שאה בשעה אסור ללבות גם דינר בדינר זה איסור דרבנן אולי תקראו הדינר ואז חזיר

לו יותר כסף דינר דמעי איזה דינר אילמה דינר של כסף בדינר של כסף מדובר בהלוואה כזאת לגבי נפשה מיקה למן דאמר לו טבעה יש מי שאומר שאין דינר כסף לגבי עצמו אצל דינר כסף אחר זה לא נקרא מטבע אין בזה איסור שעה בשעה אלא פי שיטה דינר של זהב בדינר של זהב מדובר בדינר זהב לדינר זהב י לבית הלל לפי מי אמר את זה אי לבית הלל המר טבעה בית הלל אומרים גם למטבע כסף וכל שכן לגבי עצמו זה נחשב מטבע ממילא מותר ללבות דינר בדינר

ואלו רבי מותר ללבו דינר בדינר כן זהב אני אומר אלא לו לבית שמאי אלא כנראה שרבי יוחנן אמר דין הזה שסוברים שאסור ל לע כסף הדינר זהב למה דינר זהב נחשב פרי ואמה רבי יוחנן אפילו כנפי עצמו זה פרי שמע מינה רבי יוחנן הודה אמר אין מחללין לבית שמאי אפילו פירות מעשר שני על דינר זהב אומרת לא לעולם לעולם אם הלך רבי יוחנן ו דאמר מחללי לא עולם יתכן לומר שרבי יוחנן הוא אמר ש מחללים שגם לבית שמיים מותר לחלל פירות מעשר שנין דינ זהב למה

הזהב נחשב מטבע כלפי הפירות ושע הלוואה יש יש הבדל בין הלוואה לחילול שאסור ללוות דינר זהב בדינר זהב למה כבן דינ מקח וממכר שבינו רבנן כפירה לגבי מקח וממכר החכמים הקשיבו את דינר הזהב כמו פרי כמו שהתבאר במשנה שהזהב קונה את הכסף דאמרינן איהו זהור קיר וזיר כלומר אם יחול שינוי בכמות דינרי הכסף שניתן לקבל עבור דינר זהב נאמר שהדין זהב הוא שתקר א הוא זל אבל אז לכן סובר רבי יוחנן לגבי הלוואה נמה פרבה הדינר זהב יש תחמיר לעניין איסו רבית אסור להרות דינר זהב

בדינר זהב למה זה יש בזה דין הרואה כמו שאה בשעה אכי נמה הסתברה שרבי יוחנן סובר שגם לגבי גם לבית שמיים מחלן פירות מעשר שני דירי זהב למה נחיתה רבין מביקורו בארץ ישראל אמר רבי יוחנן אף על פי שבוא אסור ללבו דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו על דינר זהב שמאמינה הנה שת רואה בדעת רבי יוחנן אסור לבוא דינר בדינר זהב אבל מותר לחלל עליו מעשר שני עד פה כן הלכות אני אר לך אמצע השיעור ש קח אותו קח אותו לבחוץ מצ לך הוא יביא

לך ק אב תשב אני אלך הלכות טוב הלכות יום הכיפורים אנחנו נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות להצניע בגדים נעים בבית הכנסת להציע בגדים נעים נהגים שכל איש או גדול או קטן עושים לו נר גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו וכן נכון וכן כתבו רבתה ואם קבו נרות אלו ביום הכיפורים אמר לגוי שיחזור וידם מי שקבל נרו ביום כיפור יחזור וידל מוצאי יום כיפור לא כבנו עוד אלא יניחנו לדוק עד גם מקבל עליו שכל ימיו לא יכב מוצאי יום הכיפורים נרו מה זה מה זה

לא יכול צריך לשאול אותי טוב נתת לא עושים ככ צריך לשאול אותי חפשים בצ בסדר בסדר עכשיו תעזוב עזוב את זה עכשיו לא להכניס לפה לא יכול שכולם יראו לשאול מהך תעשה לא מה אתה לא צריך כניס אותו בפנים נו מה זה לא לא פעם אחרת לא ישלח אותך ס אחר לא שולח אותך פעם אחרת הלאה וגם מקבל עליו שכל ימו לא יכב מוצאי יום הכיפורים נרו ויש שומרים שיש להציע שולחנות ביום כיפור כמו בשבת וכן נוהגין יש הקד ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים דוגמת

מלאכי השרת וכן הגים ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי גם הוא בגד גם הוא בגד מתים ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר יום הכיפורים ללאו כומו לכל דבר ומה הם הדברים האסורים בו מלאכה אכילה שתיה רחיצה שיחה נינת הסנדל תשמיש שמטה ואין חיוב כרט אלא על מלאכה ואכילה ושתיה סעיף ב' כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים יכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביום הכיפורים כן אלא שבשבת זה דונו בסקילה ביום הכיפורים דונו בכרת כל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכיפורים והתירו לקנב

ירק ולפצוע גוזים מן המנחה למעלה כשהוא בחול כשחל בחול ודנה לאגו לאסור הגהה אם נפרה דרכה ביום הכיפורים מותר להציל סעודה אחת לצורך הלילה כמו שמציל בשבת סעודת מנחה וכבר נתבאר סימן שלד כצת נוהגים בזמן הזה בדרכה בשבת ואוהדים ביום כיפור ונהגו שהתינוקות משחקים באגוזים ואין נחות בידם אפילו קודם מנחה משתרה בהגן הצעת אגוזים נזכרנו סמן רב ח פסח ו מלח ששמו במדוכה מותר למנוח בו בשר בפסח שמנו אותו במדוכה מותר בושר שדכין קודם הפסח בדוחות מוחמצות מותר לאכול בפסח אתה יודע להם בושר כמו ענבים

ב רוצים חמוץ להשים במאכל הנה משום דנו מפליט בצונן ואפילו אם נעשה בפסח אין אוסרם הקלי נקי אבל מתכו בסכין של חמץ ו הפסח יש להחמיר זהם סכין אין לו נקי יש לחוץ החמץ דבוק עליו אבל תעליב אותו דבר בתבשיל אין חוץ להחמיר לאסור מספק ח זהים זהרו לחכם בסכין חדשה אפילו לא נזהרו לבשם בקדרה חדשה אם אינה בת יומה מותרת כול עלמה ט יבש ביבש אבל גם שר ייסורים חד בטרי בטיל חמץ בחמץ אפילו ב1000 לא בטל או ישו חמץ שווה לשאר ייסורים בזה הגענו

יד אנחנו זה החדש לא כן הלכות שבועות מה בא עכשיו כים כים כן לכות קרים יש בכללן חמ מצוות לא תעשה וזהו פרטן שלא לזרוע ז זרעים כלאיים שלא לזרוע תבואה או ירק כקרם שלא להרביע בהמה כדאיים שלא לעשות מלאכה בכדאי בהמה כאחד שלא לבוש כלאיים ובו מצות אלו בפרקים אלו פרק ראשון הזורע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל לוקה שנאמר צדך לא תזרע כלאיים סמוכים אחד לשני לוקה 40 מלכות זה נאמר בארץ ישר סד אך לא תזרע כל עיים ואחד הזורע יכול להיות שזה גם

אסור לא מהתורה אבל אחד הזורע או המנקה או המחפה כגון שהייתה חיטה אחת וסורה אחת או פול אחד ועדשה אחת מונחים על הארץ וחיפה אותן בעפר בין בידו בין ברגלו בן כלי ארי זה אלוקה הו ו חד הזורע בארץ הוא בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאן נקוב מכין אותו מכת מרדות אסור ג' אסור לזרוע כלאיים לגוי בשיל גוי גם אסור מותר לומר לגוי לזרוע עלו כלאי זרעים ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים בשדהו נזרעו מעליהם לא הוא עשה אבל הם צמחו מעליהם אלא עוקר אותם קיים אין

אלוקה מותר לישראל לזרוע כי זרעים בידו שני מיני זרעים איפה בחוץ ע הארץ ואפילו לערב הזרעים לכתחילה ולזרוע בחוץ לארץ מותר לא רק במקרה שהזרעים זרים אלו דברי קבלה כך קיבלו חכמים איסור כ כלאי זרעים נוהג רק בארץ ישראל אוהו לא בחוץ לרץ אין אסור משום כל ז ים אלא זרעים הראויים למאכל אדם אבל עשבים המרים כיוצא בהם מן עקרין שאין ראויין אלא רפואה קצ בהן אין בהם משום כלאי זרעים ה כלאי הלנות הרי אין בכלל מה שנאמר צד אחד הוא זרע כעין כיצד המרכיב עידן

אז גם כדאי האילנות אסור המרכיב ילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתור של תפוח הריי זה לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ ב בכל מקום זה בין בארץ בן בחוץ לארץ כן מרכיב ירק בתוך אילן או אילן בתוך ירק לוקה בכל מקום אפילו בחוץ לארץ זה בכלל הרכבת אילן אז אין איסו בזריעה של שני אילנות אלא בהכ ואסור לישראל להניח את הגוי ש שרכיב לו אילני אילני כלאיים מותר לזרוע זרעים בזרע זרעי ירק בזרע אילן כאחד וכן מותר לערב זרעי הלנות

לזרע כאחד שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד הנה מפורש הזורע זרעים כלאיים לכן המרכיב אילנות כלים אף על פי שהוא לוקה הרי אלו מותרים באכילה ואפילו לזה שעבר וזרע שלא נאסר אלא זריעת בלבד מותר תחור מן האילן שהורכב כלאיים לזרוע מזה רע ירק שהורכב כלאיים מותר לקחת אכור כזה אז זרעונים נחלקים ל שלושה חלקים שלושה סוגים אחד מהן הוא הנכר תבואה והי חמישה מיני מינין חיטין כוסמין שעורין שיבור תשועה ושיפון והשני ןוא נקרא קטניות והם כ והם כל זרוע הנאכל לאדם חוץ מן התבואה כגון

אפול האופן העדשים ודוחן האורז והומו והפגין וספיר וכיוצא בהן שלישי מהן הוא נקרא זרעוני גינה והן שאר הזרעונים עיניים רואים למאכל אדם ורק הפרי של אותו הזרע ראוי למאכל אדם כגון זרע בשרים ושומים וזרע החציר וקצח וזרע לפת וכיוצא בהן וזרע פשתן הרי כולם ב בכלל זרעוני גינה שזרעו כל מיני זרעונים אלו וצמחו נקרא הצמח כולו כל זמן שלא נקר הזרע דשא ונקרא ירק ט ויש זרעוני גינה זרעונים שדרכן זרוע מהן שדות כגון הפשתן החרדל ואלו הן הנקראים מיני זרעים ויש מן זרעוני גינ זרעים שאין

דרך בני אדם נטוע בהן אלא ארוגות ארוגות קטנות כגון הלפת והסינון והרדין והבנין והכוסברה והרפס והמרור כיוצא בהן ואלו נקראים מיני ירקות זו ה אנחנו דף יב עלדה בכ כתיב אלוהים וב גג ר זמין ת אלוהים א ש בכ אפילו עבוד ז אלו ק אלוהים אחרי וא רשע בגם דבר כאשר האלוהים שלו בא אליו אתה מבין הוא רשע א יבוא אלוהים דבר אחר דבר השם אליא ח ותו בם בן בור ז אם בח אם בחוק כת ח תשמור חי ג ב ורור שבפ בח כ תורה

שבעל פי חו י כלח תורה שבעל פה ואת משב התורה ששמע קדישה ברוך אדוני לעולם אמן ואמן א ך אדוני לעולם אמן ואמן שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמו ונצו כל הקהל הקדוש גם אותם המאזינים דרך דרך הפלפון כד עלמה יברך ידו זכ כון בבריאות בשמחה אורים דש רעננים בריאים שמחים הצלחות וישועות בנחת ושמחה אמן חות וסדק גשמי ורוחני כן יהי רצון שיהיה שבת שלום לכולם שבת שמחה