הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מג הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ג ניסן תשפד

ם אתה אוהב את זה זה טעים הגבינה הטרד לא טעים זה אכי טעים כל אחד לפי טעם הוא שם לי שתיים בסדר בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ג' ניסן ה תשפד תשפד הנה איזה אור גדול מתחיל להאיר לנו החודש ניסן שמלמד [מוזיקה] בניסים איך עם ישראל יצא ממצרים ידוע שמצרים תחילתו מ פתוחה וסופה מ סתומה ירמוז לנו שמי שנכנס למצרים לא יכול לצאת משם לעולם כל חכמי העולם אמרו כל כך שראו את הטומאה של מצרים ואת הכישופים ומה שהם עשו שמה בכל

הפתחים אמרו לא רק ישראל שנכנסו לא יכולים לצאת לעולם כל מי שנכנס עשו ל 50 שערי 50 שערים 50 חומות של טומאה שאף אחד לא יכול לצאת מכל מיני מינים לכן 50 פעם כתוב בתורה יציאת מצרים פלא פלאות איך שהקדוש ברוך הוא עשה עמנו א עשיתי כמה פעמים הנסי והנפלאות הנוראות האלה שהוצא אותנו מהטומאה הנוראה הזאת חומת מצרים היו בשערים עליהם חקוקים דמויות של בעלי חיים באחת צורת כלב בחד צורת חתול כל מיני צורות שהם למיניהם ברגע שאדם ברח מאחד השערים כל למשל ברח משער החתול

כל החתולים במצרים כולם כולם עושים מיהו מיאהו מיאהו יודעים שמישהו ברע משער מיאו זה כמו שיש בצבא יש להם שמה נדלק מנורה מאיזה שער שאדם בורח מאיפה בחומה בדיוק יודעים מאיפה הוא ברח שמה גם כן היו יודעים ולא כל החתולים גם גם מעץ גם מברזל חתולה מברזל הכל אותו דבר עם ישראל כשיצא ממצרים יצא משער של כלב איפה חקוק שמה צורת כלב לכן כתוב ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו וכל הכלבים כולם שתקו עם ישראל עברו אומר הבעל מגלה עמוקות השר של ה של הכלבים

הממונה עליהם קוראים לו ריץ הוא שולט במי במי שמספר לשון הרע מי שמטמא את הפה שלו אבל כיוון שעם ישראל כתוב המדרש אומר בויקרא רבה כתוב לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בעבור שלא דיברו לשון הרע אז לכן זה מובן ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו אותיות חריץ יחרץ אותיות חריץ זה השר של הכלבים כי השר של הכלבים נקרא חריץ לא היה כוח לשלוט בעם ישראל למה לא דיברו לשון הרע על זה אומר הגאון חידה על את הפסוק בישעיה כל אומר קרה ואמר מה יקרא אומר

תשמע כל הבשר חצית חציר וכל חסדו כציץ השדה יבש חציר נב ציץ כי הוא ח השם נשבה בו כל חסדו כציץ השדה הויד בכל חסד שעושים עושים רק בשביל עצמם לא בעבור אחרים אז קציץ חלף הלך הכל יבש מתייבש והולך למה עושים רק שיצא שמם בעולם אתה מבין הבא לנו נעשה לנו שם אבל לא לש לכבוד השם יתברך בגולת מצרים אומר יב יש חציר לא שלטה בהם קליפת חציר החריץ הזה חציר חריץ לא שלט וגם נבל ציץ זה גימטריה קץ כ צריכים להיות במצרים עד קץ

שנים כי רוח רוח זה גימטריה רדו שנה לרמוז שיצאו אחר רדו שנה למה כי וח השן השווה בו נשבה אותיות נ שערי בינה והה היא רומזת את השכינה כל זה כמה דבר גדול גם ע זה נאמר ואר אך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי בדמיך חיי הקדוש בר הוא נתן לעם ישראל שתי מצוות דם הפסח ודם המילה שבשביל זה יצאו ממצרים ואומר מערי דלתת אומר בזכות מה יצאו בגלות שלנו אלו גם עם ישראל נכנסים לצרות לבעיות עוונות מה יהיה הזכות שלהם ה אומר נתן את הזוהר

הקדוש זכות הזוהר הקדוש עם ישראל נגעל ככה כותב מארי דלצ שהוא נותן הקדמה על ספר הזוהר ככ הוא כותב פלה פלאות בוא בוא לפה יש מקום פה פלה פראות תבו כל יום זה שבוע שעברה כן רגע ש כן הרב כ אז הוא אומר דום להשם ומר נך בדמיך איך מתבוססת בדמיך אומר דום להשם תחולל לא אתם יודעים שכתוב ומעביר על מידותיו מעביר כל פשעיו תודה רבה שני עמודים עכשיו יש מעבירי על כל פשעיו זה שאומר דום להשם בשביל לכבוד השם אדם צריך להיות דומם לשתוק רק

לכבודו יתברך כי יש אתה יודע יש מי שלא משיב על חרתו שיבחו אותו שהוא ענה הוא סבלן אבל גם זה טוב אבל הכי טוב הכי טוב במעלה הכי גדולה מי שלכבוד השם שציוה הקדוש ברוך הוא איך כתוב שומעים חרפתם בעיני משיבין להם הכתוב עובר באוהבים כצאת השמש בגבורתו המעביר על כ פשעיו כל שכן עוונות חטאים נעשה כקטן ממש כמו שאמרו רבותינו בן שנה שהו במלכו מה פירוש כבן שנה הוא היה גדול אלא כמו בן שנה שלו טעם טעם חטא שהיה מלך לא לא היה איך היו

מעליבים אותו פוגעים בו היה דום להשם הדום ילך כל השם יחולל הילות ך מתבוססת בדמ לשון דם בדמ חיי דום דום תהיה לא רק דם אלא תהיה בשקט דום להשם זה זה דבר גדול שאדם שומר פי שונו שומר מצרות נפשו זה דבר קדול למה הקדוש ברוך הוא מנקה את האדם ו האדם צריך שיזכה למידות טובות עם ישראל זכך במצרים וקיבלו מידות טובות ויצאו מכל הטומאה הזאת ככה זה יוצא איזה מידות איזה אנשים צריך להתגבר על היצר הרע ולזכות למידות טובות ואז זוכים לקבל את התורה ל

כל המטרה שלנו הייתה לקבל את התורה אתה יודע מנטל מה שמספר איי איי איי אומר אומר היה אדם אחד הלך ביער ואיבד מסכן את דרכו ביער היה בבעייה קשה באודות טועה מפחיד לפתע באיזה קוף גדול רגעים אחדים לא יצא לא ידע מה מה לעשות שומע ציון משה היה קוף שם כן קוף גדול עכשיו אבל כן לא ידע מה לעשות הוא מנצנץ במוחו איזה רעיון אומר קוראה לחוף אומר לו אדון קוף אתה יודע שיש בינינו איזה דמיון אומר לו שמעתי על כך מעולם איזה דמיון יש בינינו

אומר לו הקוף אומר לו אבל אומר לו טוב אבל מה העניין מה הבעיה שלך אומר תראה אני הסתבכתי פה ואני לא יודע מה לעשות פתאום עדיין מדבר איתו ביחד הוא רוצה שיוציא אותו מהיער כן אבל עדיין הוא מדבר איתו ביחד עני הם רואים וואו וואוו איזה שאגות של ארי מה זה שואג השגים תוארים רוצה לטרוף הכפרים שואגים לטרף הוא כבר מאבד את העשתונות אומר לו בוא נעלה לעץ למעלה הוא לעלות לעץ לא יכול הבן אדם מנסה לעלות הוא לא יכול תומר לו הקוף תפוס בי תקח

לי את היד בוא העלה אותו עזר לו לעלות למעלה למעלה אומר אל תיגע שם לו את היד על הראש אומר אל תפחד תהיה פה הגיע לילה אומר לו עכשיו האריה מה זה שפותח את הפה שלו עומד להם למטה אומר אני מחכה לכם פה ונותן שאגות דים והוא מחכה שמה והפה הפה פתוח יאללה לרדת למה הוא רעב וואי וואי וואי איזה אוכל יש לו אבל לא יכול להגיע הוא מחכה בקיצור הקוף אומר לו תשמע חיייבים לעשות עכשיו א צריכים לישון אבל שמירה אחד על השני איך לעשות

אומר לו אומר לו לקוף טוב אתה תישן ראשון למה אני בן כול לא יכול לישן המחשבות שלי מטרידים אומר אל תפחד בסוף הקופי באמת ישן ניקח באיזה ענב חזק הסתובב דרכו עם הזנב נרדם מבסוט זה יהודי וא הה עדיין האריה הזה עם העיניים הכל בפתוח וי וי מתוועד כל רגע הוא בודק את העת שהכל בסדר הוא רואה ש הקוף יושן חזק בא לו יצר הרע אומר הוא קוף אני בן אדם מה הבעיה אני אחתוך את הענף הזה הוא ייפול למטה אכל אותו אריה מבסוט ילך מה

והוא ככה עשה אי אי חתכת ענב כזה הקוף מסכן נפל על המקום התעורר תפס חזרה עלה אומר לבן אדם מסכן זה מרוב בושה לא מעיז בכלל להרים את העיניים שלו לקוף איזה בושה השיב לו רעה תחת טובה ואבל מרוב עייפות הוא פתאום נרדם יעקוב שמר אותו לא אחרי זה העיר אותו הקוף אומר לו תשמע האריה התעש הלך יש אותו כנראה במקום אחר קראו לו בוא בוא תרד בוא אני אעזור לך לרדת למטה הראה לו את הדך אמר לו בוא אתה ורם תלך מפה ישן אתה תצא

מפה אל תפחד בזה אחרי כמה דקות דופק לו על הגם אומר לו תשמע תעשה לי טובה אל תגיד שאתה עדיד שלי ואיין לנו שום דמיון אנחנו בכלל לא דומים אני לא רוצה את זה אני מתבייש אתה עדיד שלי הקוף אומר לו כן ככה עשית אתה רואה איזה מידות מצד אחד האדם זה נזר הבריאה אבל מידות רעות לא תהפוך אותו לרגע לבעייתי מה זה בן אדם בן אדם לא שווה כלום ברגע אבל אם אדם הוא מחנך את עצמו כל אחד יש לו מידות שלו אבל אדם זה

החוכמה שאדם חנך את עצמו ילך בדרך השם לא ידבר לשון הרע ואיך עכשיו אפשר חדש כי עכשיו זה מתחילים הכל התחלות חדשות ואדם יכול להיות נקי טוב בסדר הכל הכל להתנהל אצלו כשורה אז חבל צריך להשתדל על זה בכל כוחנו כל מרצנו עכשיו זה הזמן אם עכשיו אדם לא השתדל אחר כך מה יהיה איתנו לא נעשה לא ילך צריך עכשיו הזמן אתה יודע שהשטן הוא לא מקטרג ביום הכי פור ביום כיפור בדרך כלל הוא אומר לשון הרע על עם ישראל יום כיפור הוא לא מדבר למה

נותנים לו מתנות ננ לו שעיר עזים זה חלק של השטן הופך ברגע אחת מהרע שבר עים לטוב למה קיבל את כל העוונות של עם ישראל מבסוט אומר זה שעיר כזה איך הקדוש ברוך הוא נתן לו שוחד בשלא לדבר מה אכפת לנו שידבר ה הקדוש ברוך הוא מוכה וסולח לכל עוונות עם ישראל אומר בכל זאת אומר הבן איש חי הקדוש ברוך הוא לא רוצה שהוא יפתח את הפה לכן נותנים לו מתנות שיסתום את הפה שלו אתם יודעים גם עכשיו זה בדיוק כמו עשרת ימי תשובה הער ימים

האלה זה ער עומקים ערה ספירות שעם ישראל יוצא מתוך הקליפה כל יום נכנס לעוד קדושה לעוד ספירה עד יבוא על יום העשירי אז אמר ו כחו לכם שא בעשור בעשור החודש קחו שה מה זה שא כמה עולה שא 305 כפרה כמה עולה כפ 100 ר וה הנה 35 זה יום של כפרה ס זה גם שבת הגדול כי בשבת אמר להם לקח זה ראשי תיבות גם שבת למה זה זה עכשיו אז ביום הכיפורים ה הוא לא מדבר הוא מדבר טוב על עם ישראל למה עשה ככה הקדוש

ברוך הוא לתת לו מתנה אומר הבן איש חי משל למלך אחד היה הולך במרכבה שלו עם משנהו המשנה שלו שר האוצר שלו היה יהודי איזה בן אדם איזה מידות טובות היה עוברים בשוק הולך איתו בשוק ו השונא הזה היה אחד שונא יהודים שנ עם ישראל הוא הוא שם תזמורת יזה כללות מקלל את השר ה אוצר איזה כללות לא יכולים לסבו שיש שר אוצר יהודי איזה כללות אמר לו המלך הם לא יודעים שאני פה אבל תדע לך אני מבקש ממך תגיע לבית תשלח צבא תביא אותו שיחתכו

לו את הלשון הזה הלשון שאתם כ חייבים לחש רצה לשון אתה שומע אני לא מרשים שתוותר אומר לו בסדר מה עשה הגיע לבית איזה מתנות שלח לו לגי הזה מתנות וזה זה ראה ככה אומר אני מקלל אותו הוא שולח לי מתנות מה עשה החליף לדבר עליו שבחים אחר כך עבר עם המלך עוד הפעם המלך שומע אותו ש דברים טובים אומר איך זה אמרתי לך תחתוך לו את הלשון אומר עכשיו כבודו שומע מדבר יפה אומר כן לא אני חתכתי לו את הלשון תפרתי לו לשון חדשה אומר

ככה אדם הוא יכול להפוך מלשון הרע ללשון הטוב להפוך את הכל להחזיר את הכל לטובה וככה יוצאים מכל הצער שאדם לומד את עצמו ללכת בדרכים טובות אז כן אני חיכתי עד עכשיו שנגיד ביחד את ה את הכן את הפרשת הנשיא של היום בסדר וי נועם אדוני אלוהינו עלינו מר אתה יש לך סידור אני אביא לך אמרת כבר אז צריך להביא לכולם סידור אב אב אתה תש תעשה איתי כי אני אקרא לאט לאט ונו עם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כ עלינו מעשה ידינו כל ביום השלישי

נשיא לבני זבולון אליאב בן חלון קורבנו קערת כסף אחת 30 ומא משקלה מזרק אחד כסף 70 שקל בשקל הקודש שניהם מלאים בולה בשמן מנחה כף אחת עשרה זהב מלה הקטורת פר אחת בן בקר ין אחד כבס אחד בן שנתו לעולה צ זים אחד לחטאת וזבח שמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כבסים בני שנה חמישה זה קורבן אליאב בן בתור סדר קורבן נשי בדת וד מלכות וד מלכות קורבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש שמות הקודש תבות ותו שפתנו ו עלינו על כל ישראל הקדוש ברוך הוא

יתן לנו הבנה טובה בתורה יראת שמיים מידות טובות ישועות דולות חיים טובים כן יהי רצון ונאמר אמן המרחם על כל יותיו חוס וחמו נפש ושמה שכל נשמות עם ישראל בכללם רבי אורי בן סולטנה ורבי משה בן ישועה ומורנו רבי שלום רפאל הכהן בן שרה והרב הבן של הרב רבי עד שמואל בן שולמית רוח השם גם רבי יצחק בן חנום מרקו בת אסתר יצחק בן עיש ציפורה בת גוסטון רוח השם תחם בגן עדן בכל הרחמים חות כן יהי רצון למם אמן אז כן כל אחד משהו יש

טילון אפשר צדקה כן נשמות ד צדקה בקופה לא י זה שלש כן הנה תן לך לשלושה ימים לא זה רק ליומיים ליום זה לאט לאט תן לו מה הוא רוצה תן לך נתן לא בעיה מחר יתן לך עוד מה ודל משה הבנת שאתה רוצה טילון נכון לא הבאתי הבתי לך לכולם לכולם כ חים ב' פרק י פסוק ל איך יהוא הרג את כולם חלק להם או קח קח ד שאלות נו נו ל ויאמר אדוני א יהו יען אשר תיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בדברי עשית

לבית אחו בני רבעים ישבו לך על כיסא ישראל איזה יופי ויהו ו שמר ללכת בתורת אדוני אלוהי ישראל בכל לבבו לא שר מעל חות ירובעם שר חתי את ישראל אויבו הוא זכה לארבעה דורות למה שהשמיד את כל בית אחיו שהם הלכו ארבעה דורות תן לך ארבע דורות בימים האם החל אדוני לקס בישראל חזאל בכל גבו ישראל לא הולכים בדרך השם מן הירדן מזרח השמש כל ארץ הגיל עד הגדי ראובני ומנשי רער אשר אשר נחל ארנון והגלעד והבשן יתר דברי יהו בכל אשר עשה כל גבורתו אלום

כתובים עס דברי הימים מלכי ישראל וישכו עם עבות וקברו אותו בשמר וימלוך יחז בנו תחתיו והימים אשר מלאכי על ישראל 28 שנה בשומרון ועט אם אחזיהו ראת כמת בןק תאבד את כזר הממלכה ותיקח יושבע בת המלך יורם אחות החזיה ואת יואש בן החזיה רנוב אותו מתוך בני המלך המומתים אותו ואת מנתו בחדר המיתות ויסירו אותו מפני עתליהו בלא הומת וית בת אדוני מתחב שש שנים עטליה מולכת על הארץ נעשה שיר השירים תזכה ל מצוות אין כמו מי שלומד תורה מגיע לו הכל שיר השירים תוכל שים

בכיס לי מה פתאום אומר תק אנחנו פרק א' שיר השירים פסוק יד אשכול הכופר דודי לי דודי לי בכר מען גדי שכל הכופר דודי לי כנסת ישראל הקדוש ברוך הוא הרבה פלאות בחסד עשיתי עמדי כמ כמו אשכול הכופר שהוא מין בוסם ששמו כופר כמו שכתוב כפרים עם נרדים כפרים עם נרדים ועשוי כמו אשכולות והוא נמצא בכרמי ענ גדי שאותם קרמים עושים פירות ארבע או חמש פעמים בשנה אוהו והם מתקיימים שם כל השנה ואתה מחלת לנו על כמה וכמה ניסיונות שניסינו אותך וזה הכופר מלשון כפרה פסוק

טו נך יפה יתי נח יפה עיני כיונים הקדוש ברוך הוא מרצה את כנסת ישראל כי תמיד היא יפה בעיניו כי יש לה יופי של מצוות ומעשים טובים גמילות חסדים עיני כיונים ועוד משבח אותה על עיניה שאינה משוטטות בעיניה ולסתות מן הדרך כמו היונה שמשעה שמכירה את בן זוגה אינה ממירה אותו באחר כך ישראל איהם צופות רק בקדוש ברוך הוא ועוד מהינה צנועה ביפה במעשיה ונאה בהלכה כר ישראל יפים צנועים ונעים במעשיהם טז הנך יפה דודי אף נעים א נו רעננה אנך דודי אנעים משבה השכינה הקדושה

לקדוש ברוך הוא אנך יפה היופי שלך הוא שלך אתה הוא היפה והפחות של חסד משוך עליך להיות נעים ואהוב במה שעברת על פשעי ית שכינתך בתוכי הפרס רעננה הוא המשכן וכן בית המקדש כ המשכן קרוי מיטה כמו שכתוב הנה מיטתו של א שלמו על ידי נבנה בית המקדש היו ישראל מבחינת רעננה היו פרי ורבי בכל המובנים כען כעץ רענן נחי יופי יפה פעמים פעמיים כתב בנך יפה ומ לעם ישראל שמצוי עני במצוות מסיימים מסכת מתחילים מסכת חדשה לכן מצוות כשעובר יום כיפור מיד סקים במצת חג

הסוכות בונים סוכה קונים ארבעת מינים צכי חג בכל ימות השנה ממצווה למצווה עוד על פי המעשה שמסופר על הנודע ביהודה שניגש אליו עני נתן לו הרבה צדקה פעם אחת שרצה ללכת עני קרא לו הרב צא לו שוב צדקה שאל אותו אני מדוע צא הרב כך נתה לי פעם אחת עוד פעם קורא לי לתת לי מתוך רחמנות פעם שנייה ת בהתחלה היה מתוך רחמנות פעם שנייה בקיום מצוות הצדקה ולא מצד המצפון שלי זה שאומר לה לתת זה נך יפה פעמיים שכתב הפסוק עוד פסוק וגומרים את הפרק

קורות בתנו ארזים ראייתנו ברותים ממשיך לשבח את המשכן ובית המקדש קר הכונה בית המקדש שעתיד לבנות ע ידי מלך המשיח שקורה בית המקדש ה שקורות של בית המקדש הו מן הארזים שבגן עדן תנו ברותים מקומות שכונים רהטים ורצים היו מצופים בברים שהם עצה בושים כמו שכתוב וצפ את קרקע הבית בצרעות ברושים פרק ב' הנה אני חבצלת השרון שושנת העמקים עד כאן משניות פני המשנה צדקה של כל יום ויום קשה צל מושה אתה תיקח ‏m פרק שלישי מסכת נזיר פרק שלישי משנה א' מי שאמר הרני נזיר

מגלח יום 31 קיבל עליהם נזירות סתם נזירות 30 יום ל מגלח יום 31 למה מביא קורבנות ביום 31 ואם גילח ליום 30 יצא בדיעבד רי נזיר 30 יום עם גלח ליום 30 לא יצא למה פירה 30 יום שלמים צריך משנה ב מי שנזהר שתי נזירית מגלה את הראשונה יום 31 ואת השנייה יום 61 ומגלה הראשונה יום 30 גלחת השניה יום 60 רואה שתי נזירות הרי נזיר שתי נזירות גלחת הראשונה ביום 31 סוף ימי נזירותו ואת השנייה ביום 61 לסוף נזרות השנייה ביום 6 למה גילח את

הראשונה ביום 61 בו ביום התחיל נזרות השנייה ואם גילח הראשונה יום 30 שיצא בדיעבד מגלח את השנייה יום 60 שזה ם 3 ממני זרותו ם גיל יום 6 יצא היד רבי פפיס על מי שזר שזרות שגח הראשונה יום ששניה יום 60 אם גלח יום 60 חסר אחד יצא שיום 30 עולה לו מן המניין יפה ש לא הרב היום אנחנו בעזרת האלו בשעתו מסכת בבא מציעה דף מג היום בעזרת השם מסיימים ננסיים נשתדל לסיים פרק המפקיד פרק שלישי מחר מתחילים פרק הזהב או הזהב זה הנותן בריא

הלומד ברי זה הבא בזמן שת אדוני לנגדי תמיד כי מני בם כל ישראל ני מותר ו קשו ברך תצילנו מכל מכשול וטעות בדיני בלימוד עיני נפ מתורתך העומד שמיים וארץ כן היום הלימוד להצלחת החתן יוסף בן הרצליה סגית בתחנה תזכרו שעלי זוגם יפה ויפה דו נשמת יצחק בן מסעודה פני בת רבקה משה בן וסי וזקיק נפתוח דף מג בראש העמוד אנחנו במשנה המפקיד מעות צ שולחני המפקיד מעו אצל שולחני אם צרור ציורין לא השתמש בהן לפי כך אם עבדו אינו חייו ואחריותם אבל מותרים השתמש בהן

לפיכך אם אבדו חייב באחריותן מי שמפקיד מעות אצל שולחני מה זה שולחני הוא מתעסק בכסף הוא באמצא אנשים ומחליף להם את את המעות מקטן לגדול מגדול לקטן פורט פורט אם צרורי אם המעות פקדו כשהם צרורים הם קשורים בכיס לא ישתמש בהן לעצמו מה זה צרורים אתם רואים כמו פה צרורות הכל ביחד קשור אז לא השתמש בהם לעצמו אסור להשתמש בהם בשבילו לפי כך כיוון ש אין לו היתר להשתמש בזה אז הוא לא נקרא שואל אם יש לו היתר להשתמש אז הוא כ הוא שאל את המאות

האלה ולכן חייב באונסין אבל אין לו יותר להשתמש הפקיד אזה אצלו הוא שומר חינם לכן אם עבדו שומר חינם פטו מגניבה ועבדה ולכן אם עבדו איןו חיה באחריותן ואם הופקדו מותרין כשהם מפוזרות לא לא לא קשור השתמש בהן מותר להשתמש לעצמו למה יודע הבעל הבית שהשולח צריך לא כל פעם העות לפרות והוא מסכים הדעת כן הפקיד את זה אצלו הוא מגלה לו בזה שהוא לא מקפיד לכן הבינו אותם פתוחות לפי כך כיוון שיש לו רשות להשתמש אז הוא שומר שכר עליהן ואם עבדו חייו באחריותן שומר

שכר חיה בגניבה ועבדה עכשיו הפקיד מעות צל בעל הבית לא אצל שולחני אצל אדם בבית סתם באין צרורים בן מותרים לא השתמש בהן הפקיד מעות אצל ציון משה הוא נקרא בעל בית כמו אדם רגיל הוא לא שלחני פורט מעות אומנם הוא קשור לישיבת נהר שלום הוא הוא אחד האחראים ואם עבדו אז לכן צורין בין צורין בין מותרין לא השתמש בהן לעצמו לפיכך אם עבדו אינו חיי אחריותן למה אסור השתמש אם הוא השתמש אבל אם יצר חנ בני אם הפקיד מעות צל חנ בני שהוא מוכר דברי

מאכל או יין כל מיני דברים כאלה חלבני כבעל הבית בכל אופה לא השתמש בהן דברי רבי מאיר רבי וד אומר לא חלבני כ שולחני כמן שה מותרות מותר לו להשתמש בהם ולכן חייב בגניבה ועבדה בכל זאת אם בעל הבית ו בכל זאת תשתמש בהם ודאי שהוא חיה בגנבה והבה הלאה גמרא יש רשי לא גמרא הגמרא שואלת משום צורין לא השתמש בהן כן שאם אם המעות מותרות אמרנו שיכול השולחני להשתמש בהן משמע שהוא יודע שמפחיד שהוא צריך תמיד למעות אז מה וכי מכלה שהם צרורים לא השתמש

בהן איזה גילוי דעת יש בכך שאם הם צרורות הוא לא רוצה שהשולחן ישתמש בהן תמיד בדרך כלל אדם מה הוא עושה הוא לא נותן להיות מפוזר הכסף שלו תמיד הוא צורר אותם זה זה בזה מטבעות מה יתן להם להיות ככה מפוזרים סם יש לו כיס כזה קטן שם אותם בפנים הוא צורר אותם בפנים אז זה לא אומר בגלל שהם צרורות צרורים אסור להשתמש זה לא זה דרך כלל להיות צרורות אדם ככה זה אדם מקבל מעות נותן מעות צרורות אומר יש פה 10 יש פה 20 נותן

את זה צרור זה קשה אז היו משתמשים במטבעות אז זה לא רעיה שאסור להשתמש בהן אר אמ רב יהודה בצרור חתומי שנו לא בצרור לבד עוסקת המשנה אלא היו המעות צרורות וסגורות בחותמת אז למה הוא חתם אותם שהוא גילה דעתו שהוא לא רוצה שהשתמשו במעות רב מרי אמר רב מרי אמר בקשר משונה לעולם צרורות לבד בלי בלי חותמת אבל קשר לא רגיל משונה אז אם זה כשר משונה אז הוא מקפיד יקד אמר בערב מרי קשר משונה מ תקו ספק מספק לא השתמש בהם זה לאגי עוד

אמרתי לך כבר אמרתי לך ביקשתי ממך מחילה מותרים להשתמש בהן אמרנו אם המעות הם מותרים הוא לא צרר אותם הוא לא קשל אותם השתמש ב ולכן אם עבדו הוא חייב באחריותה למה הוא נעשה עליהם שומר שכר הוא מקבל שכר שהוא משתמש בהם אמר רבונה ואפילו נאנסו או אפילו נאנסו המעות חייה באחריותה עד כדי כך אפילו אם עדיין לא השתמש בהם למה כיוון שיש לו התר להשתמש בהן ישר נעשה כמו שואל עליהן ואפילו נאנסו אתה יודע נאנסו שומר שכר פטור בונסים חי זה נעשה שואל עליהן ולכן

חייב גם נאנסו במי שהוא גזר אותם באונס שזה אדם רגיל פטור שואל חייו לכן גם אם נאנסו אפילו נאנסו זה דעת רבונה תראה ראשי ואפילו נאנסו קטנ מתן חייו באחריותן אפילו לא נשתמש בהן דשתא הו שואל עליו מה שואלת ועבדו קטנה משמע שעל אבדה הוא חייו לא על אונס כתוב המפקיד מעוד שולחני לפי כך אם עבדו אינו חייב עבדו כתוב לא כתוב נאנסו אבל הגמרא אומרת כדרב אומר יש פעמים עבדו זה יש עבדה באונס איך איפה ראינו כדרב דמר הבא ע מקום אחר אומר הבא נגנבו

בלסטין מזויין מה שכתוב נגנב זה נגנבו זה אונס בלסטי מזוין זה לא סתם גניבה בא סתים עם קדוח וחרב זה אנוס שומר שכר פטור וזה אל זה גם בנסטי מזויין נגנב בנסטי מזויין גם על נסטי מזויין על אונס חייב נגנב יש לשון נגנב מה שנאמר עבדו שטבע ספינתו בים בגדר אונס נאמר במשנה שהוא חייב על עבדה אפילו על עבדה כגון שטבע ספינתו בים שזה בגדר אונס אז זה נאמר אז כלומר מה שאמרנו עבדו כגון שטבע ספינתו בים זה בגדר אונס ספינתו של מי זה שמחזיק כן

זה שהפקידו אצלו כלומר העיקר שהיה אונס יש לשון עבדה גם באונס זה נאמר על מ על דבר אחר אבל לפי זה גם זה יובל כאן חמן זה היה רב הונה אמר אפילו נאנסו רב נחמן אמר נאנסו לא כל שעדיין לא השתמש בהם קוד כל בפועל לא חייב בחרי אותן אלא רק על גניבה ועבדה למה התר התשמיש עושה לשומר שכר עליהן היתר התשמיש עושה אותו שומר שכר למשל הביא לו כסף מפוזר לא קשור אפילו שלא השתמש כבר חייב בגניבה ועבדה כמה שמותר לו להשתמש ההיתר כבר זה

כבוד בשבילו זה נותן לו שמחה זה נהפך להיות שומר סכר אפילו עדיין לא השתמש אם זה נגנב או עבד חייב אבל אונס לא אבל משתמש נאנסו לא אמר לי א לרב נחמן לדמר סוו לא מתחיב עליהם השולחני על מה לא הב שואל עלי וכך השולחני לא נעשה שואל כיוון שעדיין זה פקדון הוא לא הוציא את זה בפועל לא השתמש בזה בפועל רק זה בא לו מותרין זה בא לו כלומר מפוזר אז הוא לא נדל כאילו כבר הוצי אן ב שומר שכר זה אם זהם בדין שומר

שכר נעשה כמו שומר שכר למה מותר לו להשתמש ההיתר לה שמש זה כבר נקרא שומר שכר אז איש שואל אבל פה לא נהיה שאתה שואל עד שישתמש אז הגמרא שואלת אם שואל לא הווה שמ שומר שכר נמה לא הווה אם על ידי זה שזה מותר לו להשתמש אבל לא השתמש לא נעשה שואן אז גם שומר שכר הוא הוא הרי הוא לא מקבל שום שכר אם הוא היה מקבל שכר החשב שואל אז למה מתחייב חב בגניבה עבדה ואם השכר שסומך עליו שמותר לו להשתמש בהם מצטרך אז

אותו דבר תדון אותו כדין שואל למה כל ההנאה היא שלו למה לא אז אם הוא שומר שכר אז הוא גם שואל ואם הוא לא שואל אז הוא לא שומר שכן אם מה אם זה מותר לו להשתמש אמר לה בה מוד נלך דיל ונהנה מהנה בה הנאה ל זבינה דית ברווחה זון עלי הוא שומר שכר אומר בזה אני מודה לך אומר לו רב נחמן אפילו שאין תרה תשמיש עושה אותו שואל מיד רק עד שישתמש בהן ממש בפועל הכוונה ממש שהשתמש אבל בזה אני מודה לך שנעשה שומר

שכר אפילו שלא השתמש למה י ונהנה מהנה או השולחני נהנה מהן גם אז מענה בכך למפחיד להיות שומר שכר ועכשיו הוא הנ עכשיו כיצד הוא נהנה מן עה עדיין לא השתמש והוא הנאה שיודע עכשיו שהיא התרמה מתר לזנה דת ח זבן והוא יודע מה התענוג שלו יודע עכשיו הזדמן לו אם הזדמן לו איזה מקח שיש בו רווח טוב ויכול לקנות בם יש לו כסף אז לכן כבר אותו הנאה נעשה ע זה שומר שכר רק אני מודה לך על זה בזה אבל לא על שואל אבל אבל

רב נחמן סובר אפילו שכל שואל מתחייב באור נשיא מיד משעת השאלה אפילו שלא השתמש פה לא למה פה זה בא לו בהיתר הוא לא הוא לא שאל הוא לא הלך להלוות כסף בא בן אדם אומר לו אני רוצה להפקיד אצלך את המעות אז נעשה זה שומר שכר אבל לא שוא ש זה מחלוקת הטיב רב נחמן לרב הונה שאל אותו עכשיו רב הונה אמר שאפילו נסור חייו באחריותה נהפך עלזה שואל אז התי רב נחמן לרב הונה פקיד מעות אצל שולחני מי שהפקיד מעות זה מדובר בגזברות שלו

פרטיות והוא הלך להפקיד אצלו מעות אבל מה זה לא היה מעות בסוף שלו הוא טעה בין הכיס של ההקדש לכיס שלו והוא לקח צרור של ההקדש ואת זה הוא הפקיד את צל השולחני לא את המעות שלו הוא רצה להפקיד את המעות שלו לא ידע חשב שאין שלו אם צרורים הם הם המעות לא השתמש בהן לפי כך אם צרורי המעות לא השתמש בהן לפי כך אם הוציא לא מעלה גזבר אם הוציא אותה נפקת שלא ברשות הגזבר לא מחיב לא מתחייב בקורבן לה למה אפילו שהוציא את זה

הנפקד למה זה לא ברשותו זה לא ברשות הוציא ואם מותרים הרי מדין הפקדון השתמש בהן המעות מותרין הרי יכול להשתמש בהן לפי כך אם הוציא הנח אם הוציא אותן אז זה הנפח שהפחידו אצלו מעל הגזבר למה זה ברשותו הוציא אותן וזה לא היה שלו אז זה נקרא אז הוא מעל צריך להביא קורבן מעילה כאילו הוא שליח שלו בכך ואי אמרת אפילו נסו אם אתה אומר שחיו ב אחריות על ידי היתר התשמיש זה אפילו אם נאנסו המעות אז נמצא שהפקיד בכך שהפקיד את המעות באופן כזה כבר

יצא מרשות הגזבר שהרי הם כמו הלוואה אז אם ככה מהריה הוציא אפילו לא הוצי נמה למה אמ למה אמרה בריתה אם הוציא אותנ נפקד מעל הגזבר הרי אפילו לא הוציא אותנ משעת משעה שהפקיד אצלו ברו המות לאחריותו ישיש לגזבר מעילה הוא מועל אפילו לא הוציא אותם אז בכל זאת צריך להיות שיש לו כב למה אתה אומר דווקא הוציא כן אמר לה הוא הדין הגב דלא הוציא הנפקד בכל זאת מעל הסבו אז למה וב הוציא תרשע הוציא תספ הוצי כ שברע אמר המעות סרור אמרנו הוציא אות

נפחד אז גם תנה בשפע נמה הוציא כיבר שאמרנו מוציא לא מעל גזבר זה היה צרורי משנה השולח יד בפקדון בית שמאי אומרים אלכה בחסר וביתר בתלן אומרים כשעת תוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה יפה השולח יד בפקדון באותה שעה נעשה עליו גזלן נתחייב באונסין כן מי ששולח יד אדם הפקידו אצלו והוא שלח יד בפקדון אסור באותו שעה ששלח יד נעשה גזלן ואז חייב באונסין בית שמאי אומרים לא לא זה לא על זה השתמש ש אומרים אם כ בחסר ביתר מ אם החפץ הוא לא בעין עכשיו

כבר הלך אם זה בעין אומר לו הר שך לפניך קח אותו אבל עכשיו זה כבר אין משתמש בו והחפץ הוא לא בעין אז בית שמי אומרים אלכ בחסר וביתר יפסיד הנפקד אין אם גם הפיקדון הוא אתה מבין נהייה בזול אז אז כיוון שמאז שהוא שלח בו יד עד שהוציא אותו מן העולם נהיה זול אז צריך לשלם את הכן ואם וגם כן אם התייקר לעולם משלם כשעת היוקר תמיד זה הקל אם מוזר ישלם כפי שהיה שווה בשעת שליחות יד אם את זה אחר כך למה כשהוא לקח

היה כן ואם התייקר ישלם כפי שהיה שווה בשעה שהוציאו מן העולם ובית הלל אומרים כשעת תוצאה לעולם תמיד נשלם כשעת תוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה כ שתובע אותו בבית דין כך ישלם הגמרא תבאר את המחלוקות בוא עכשיו נראה קודם הגמרא מביאה מעשה ונראה אמר רבא המ ד גזר חביתה דחמ מחברי מ שגזר חבית שדן מחברו עקר שו זוזה אז שווה ארבעה מתחילה הייתה בשת הגזלה הייתה שווה זוז אחד עכשיו תקרה ושווה רבעה זוזים אוהו גזר חבית של יין בהתחלה הייתה שווה זוז עכשיו איזה יצר

הרע היה לו עכשיו מבסוט אומר תראה גזלתי אותה גנבתי אותה היייתה שב זוז כבר עכשיו יש לי רבע זוז הרוויח טברה או שתיה משלם ארבעה אם שבר אותה הגזלן או שטה אותה אחר שנת ייקרה משלם כפי השוי של עכשיו טבר ממילא משלם זוזה אבל אם היא נשברה מאליה משלם הגזלן רק זוז אחד כ שגזלה הגמר תסביר מה הטעמה הנה ר כיון ד לרה בעינה השעתה דקש או דכבר לה גזל מנה כיוון שאם הייתה החבית קיימת היייתה חוזרת לבעליה כמו שהיא ואפילו היא שווה יותר משעת הגזלה

אפילו כשההוא גזל אותה הייתה שווה זוז ועכשיו היא שה אחר כך שוה ארבעה זוזים היייתה חוזרת בעיניה שהרי זה שלא שלא נת ייקר של בעל החבית נמצא אם שתה אותה או שבר אותה בידיים אז האיש שעתה דכ שתלה או דכבר לה גזל מנה הוא גנב את זה באותו זמן זה היה שווה ארבע הגזל ממנו ותנן כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה אז כשגולת עכשיו אם לא השתמשת את חוזר בעיניה עכשיו שהשתמשת משלם ארבעה כשלת שבירה אבל הדבר ממילא משלם זוזה אם זה בר ממלה משלם זוזה מה

הטעמה אשת לא אבידה ולא מדי אתה בשעת השבירה לא עשה כלום הוא לא עשה שום דבר לכן המיקה מחייבת האי שעתה גזלה ל מה אתה מחייב אותה האי שעתה שגזלה ה זוזה הושבה תנן הגמרא מקשה נען בית הלל אומרים כשעת תוצאה בתל אומרים מי ששולח יד בפקדון משלם כשעת תוצאה הגמרה שואלת מה הקיש תוצאה על איזה תוצאה מדובר אמרת לי במשנה במשנה אצלנו בית הלל אומרים מ השולח יד בפקדון בית שמ אומרים מכ בחסר יתר בית ש בלל אומרים כשעת תוצאה מה פירוש כשעת תוצאה על

איזה הוצאה מדובר אלמה כשעת הוצאה מן העולם של פיקדון מן העולם שהשתמש בו זה היה שווה זוז ועכשיו בשעת הוצאתו מן העולם וה ארבעה ובמי באיזה אופן אומרים שמשלם כות השעה א בחסר אם הפקדון הוא זל משעת שליחות היד ועד שושה מן העולם מקרמ דמר וכי יש דבר זה היה שווה ארבעה עכשיו שווה זוז יש מי שיגיד שוא ישלם זוז ה לא כתוב והתנן כל הגזלנים ישלים כשעת הגזירה אז הוא כבר התחייב את דמו שהיה שוה בשעת שליחות היד ואי ביתר אם הפקדון הוא קר משל

שליחות היד ועד שעה שהוציא מן היינו בית שמאי זה מה שאמרו בית שמאי שלקה ביתר אז מה נחלקו בתילה בבית שמאי אז זה דברי בית שמאי שלכ ביתר אלא פשטה כשעה תוצאה מבית הבעלים אלא מה שכתוב כשה תוצאה שאמרו בת הילן לא פירושו כשה תוצאה מן העולם אלא כשע תוצאה מבית בעלים שזה שליחות ד שהוא גזל אותה אפילו אחי אפילו שבשעה שהוציא אותה מן העולם היאת שווה יותר ארבעה אין לו משלם אלא כשעת הגזלה אז אם ככה שזה זוז אם ככה למה רבה דאמר כבית שמאי

האם נאמר שרבא שאמר שאם שבר או שתה אותה משלם ארבעה זה כמו בית שמאי לא כמו בית הלל אם ככה אנחנו יודעים שאינה כבית שמאי זה לא יכול להיות שרבה יגיד כבית שמאי אמר לך רבה ביתר כול עלמה לא פליגה לא פליגה כי פליגה וחסר בית שמי סבר שליחות יד אנצי חיסרון וכי חסר ברשותה דידה חסר בתס שליחותי צריכה חיסרון וכי חסה בשליחות דמרה חסר יפה אז הגמרא אומרת אמר לך בעלי עולם מה שאמרו בתי כשת הוצאה פירושו בשת הוצאה מן העולם מה זה הוצאה מן

העולם שה ששבר אותה שתה אותה זה הוצאה מן העולם וביתר אם החפץ הוא קר משעת שליחות יד שה הגזלה ועד שעת השבירה היה שווה זוז עכשיו שווה ארבעה ביתר כול וביתר כלם ל הפליגה שמה שישלם לו כשעת השבירה כמו שאמר רבא אר ארבע כי פליגה מתי נחלקו בית שמיים בית הלל בחסר שהחפץ הוא זל משעת שליחות היד ועד שנשבר שבית הלל סוברים שאפילו באופן כזה שזה הופחת משלם כ שתוצאה מן העולם ארבע למה היה היה סליחה היה ארבע עכשיו נהיה זוז וחסר גם בת שמאי אומרים

כשלת גזלה אז דווקא בגזל ממש אבל פה זה דווקא ביתל סוברים סליחה הוחסר כי פג בית שמי בית חסר שחפץ הוא זל משעה ש שליחו את היד ועד השבה שבית הלל סוברים אפילו אפילו באופן כזה משלם כש תוצא מן העולם בסדר ומה שאמרנו כל הגזלנים משמים כשעת הגזל זה דווקא בגזל ממש אז משנ אבל כאן ש זה בא בהיתר זה שונה למה הוא סך הכל בא הפקיד את אצלו אז דווקא בגזל ממש פ פה זה בא לו בהיתר אז הגמרא מבארת מחלוקתם בית שמאי סברה בית

שמיי שמו מדקה בחסר ושלם כשעת שליחות היד שהיא שעת היוקר סבר שליחות יד אינה צריכה חיסרון מה שתורה חיית שומר שנעשה עליו גזלן לא צ שהוא ישתמש בפועל בפיקדון שחסר בפועל מן הפקדון גם ללא חיסר זה נקרא שליחות יד רק הוא לקח את זה זה שליחות יד ולכן נעשה ז משעל שליחות היד ומאז היא ברשותו כש וכי חסר ברשות הדידה חסר רשות השומר עליו לשנ את מחירו כשת הגזלה זה לא אפילו שלא חיסר כלום דעת בית שמאי זה נעשה עליו גזלן ש ובתל סברה ממ שמרו

שמשלם כשא שהוציאו מן העולם אחרי שהוא זל אומר לא נכון בגזילה ממש ודאי לשנ גזלה אבל שומר כיון שבא אחבת רשותו בהתר שלקח את זה לעצמו אין חיובו מדון גזלן אלא מדין שליחות יד שליחות הם סוברים דבריהם שצריך שליחות יד צריכה חיסרון ופה הוא לא חיסר וכמן שכאן לא חיסר מן החפץ אז זה לא בגדר שליחות יד ולא נעשה עליו גזלן ועדיין זה ברשות הבעלים וכי חסר פשוטה דמרה חסר שהיינו בשעה שנשבר זה היה ברשות דמרה ד הבעלים לכן הוא לא חיב בשע תוצאתו מן העולם

שזה השבירה אלא שעה יפה שגזר בשעה שהופקד אצלו מה מקשה אלא דאמר רבה מה למדנו רבה אמר שליחות יד אינה צריכה חיסלו מה רבה דאמר כבית שמי איך זה יכול להיות לא כמו בית הלל לכן הגמרא עכשיו חוזרת מבארת המשנה באופן אחר למה שלא יהיה קשה על רבה בוא נראה אז כלומר משנתנו אמרנו חלקו בבית שמיים בית הלל בשלח יד בפקדון ה לא עוסקת בשליחות על מנת לגזול אלא זקנן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות רק רצה לפי שעה אמר אני רוצה להשתמש וב שואל שלו כפג

מה דינו שע של מ דעת בעים בת שמ עשו ש של מ דעת גזל באותה שעה כבר נכנסה לרשותו כי חסר ודד חסר אז הוא צריך לשלם גזלה תס ש שואל של מדעת ולא גזלן אלא הוא שואל א אז היא ברשות הבעלים וכי חסר רשותה דמרה חסר ללכן הוא לא משלם כשעת השבירה אלא כשעת הגזלה אומרת אדרבה שואל שלו מדעת רבנן גזדה אמרנו בב בטר אמר רב כל שואל שלו מדעת לרבנן הם חולקים על רבי יהודה גזל הב למה הוא מעמיד את דעת חכמים שגזלה הוה

משמע שסובר כך להלכה רבא סובר רבה ב'' סובר כך להלכה אז לאמה רבה דאמר כבית שמי ולא כ ר עוד פעם חוזרת בה אלך בשבע גז גזל מפלגה לא כמו שהבנו עד עכשיו חסר הורדו ירד לא אלא חסר חסר בהתאם זה עוסק ביוקר בזול על על זה חלקו בית הלל לא כך אלא אחה בשבח גזלה כמפלגה לא שנהייה יוקר בז ש כי א בשב ג שית שמ בשבי הגזלה עצמה וחסר זה נחשב מגוף הפקדון אחר ששלח בו יד למשל היה לו טלה איזה כבש איזה יופי

והיה לו הרבה הרבה צמר אז הוא גזז אותו הגיז אצלו זה נקרא חסר ביתר זה הוסיף הפקדון מה פירוש הוסיף הפקדון עכשיו הבהמה הזאת התעברה ה שניהם קרואים שבח גזלה זה נקרא שבח גזלה בית שמבר גזלה ד גז השבי אחר גזלה חייב הגזלן להשיב את התוספת עם הגזלה של נגזל ולכן אמרו שכ בחסר יתר בתס ש גזלה גזלן הוא לא חייב להשיב עם הגזלה אלא ישלם כר שובי שהיה שהוציא אותם מבית הבעלים לשעת שליחות היד ו מחלוקתם פלוקה כן פוקת דנ תנאה נתניה הגוזל את רחן

גזזה וילדה כנסו אותו חכמים את הרח גזזה וילדה משלם אותה ואת גזיה תולדותיה כסו אותו חכ אפילו שלמות שינוי הוא קונה בגזילה שנוי קונה בגזילה פה הכל שייך לגזל לכן משלם אותה ת גזיה תולדותיה כל מה שהשביע לאחר הגזלה משלם דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה כמו שעכשיו ריקנית ששלם וישלם לו דמי הצמר כפי שוביו בשעת הגזלה לא יותר ולא קבו אחר הגזלה אחר הגזי לא אותו דבר משלם לו גם כמה שווה העובר בשעת הגזלה לא את הוולדות עצמם למה השינוי קונא אבל

בית שמי וברים כרבי מאיר האם ככה נאמר ובית לל כרבי יהודה קנמה דקנה בית שמאי אומרים אלכה בחסר וביתר בית אלון אומרים כשעת הוצאה אז הנה אתה רואה חסר ויתר זה שינוי בגוף בגוף הגזלה או החסיר לה מגז אתיה או או יהיה יתר שהי נתעברה יש לה עובר עוד אמרנו במשנה רבי עקיבא אומר ישלם את דמי הגזלה כשעת התביעה בבית דין אמר רבי יהודה אמר שמון הלכה כרבי עקיבא שיש עליהם כשת תביעה בבית דין מוד רבי עקיבא במקום שיש עדים שבאמת הוא מודה בזה שמשלם כשעת

הגזלה כלומר יש עדים על הגזלה יודעים כמה היייתה שווה כל משלם קשת הגזלה מה הי טעמה מה טעמו של רבי עקיבא שמשלם קשת הטביעה למה קרא לאשר הוא לא יתננו ביום השמתו יום השמתו מתי זה יום הטביעה שתחייב בו לשלם וכיוון ד כעדים בשעת הגזלה ו שעתה דחייב לאשמה זה נקרא לפי העדים משלם לפי אותה שעה למה אותו דבן כבר התחייב באשמה אמר נבי יושע רבי יהודה רבי אתה אומר כן וכי אתה אומר ככה הרי הרי והרי אכי אמר רה אמר רבי יוחנן חלוק הה רבי

עקיבא אפילו מקום שיש עדים שלא משנה כשלת תביעה בשום אופן מה הית עמד לאשר הוא לא ביום אשמתו ובדיה אודק מחי בשמה אפילו שיש עדים לא כפי שאתה אומר אם יש עדים זה אשמתו כבר חייב לא אפילו כשיש עדים רק בדין יה פסק אמר לה רבי זרעה לרבי אבא בר פפה כי אזת לאתם כשאתה תלך לארץ ישראל בבקשה ממך עקף סולמה צור וו לגב רבי בר אידי הוא היה גר איפה שמה בבנין איפה צור כן אומר תקיף דרך דרכך תעלה שמה בהר צור ותיכנס לרבי יעקב

בר אידי ובע מנ תשאל אותו הי שמית לרבי יוחנן הלכה כרבי עקיבא או אין הלכה כרבי עקיבא שאל אותו האם שמעת לחה ק רבי עקיבא או לא אז הוא הלך אצלו אמר לה אחי אמר רבי יוחנן הלכה קרבי עקיבה לעולם מהי לעולם מה זה ספני עולם אמר השה שלא תאמר אנ מילה אךד כעדים אבל אךד כעדים לא לא תאמר אנ מילה שמשלם כשעת הטביעה איפה שאין עדים על הגזרה אבל איך הדיק העדים לא משנה כשעת התביעה אלא כשעת הגזלה לכן בא רבי יוחנן והוסיף לעולם בכל

פ משלם כשעת התביעה זה אחד ונמה ההדרה דוכתי תברה או בתוספת שלעולם מוסיף רבי יוחנן כגון שאחר ששלח ביד החזירה למקומה ונשברה פוקד מד רבי ישמעל דמר ולעולם משלם גם החזיר אותה ונשברה לפוק מד רבי ישמעל דאמר שנפקד שגוזל את הפקדון לא ב לא בעינן דעת בעלים בהשבה לא צריך דעת בעלים רק החזיר אותו לפוקה רבי ישמעאל אומר ככ פוקה כמה שמעד דעת בים הוא לא נפטר בכ ורב אמר הלחה כבטל שבאמת משלם כשעת הגזלה ולא כמו שאמר רבי עקיבא כשעת משנה אבל הפסוק לא משמע

כרבי עקיבא החושב לשלוח יד בפקדון הוא אומר בפני עדים שהוא תקח את הפיקדון אומר זה משהו טוב הפיקדון הזה איזה פרחים נתנו לי לשמור אז הוא אוי ואבוי חושב לשוח יד כן בית שמאי אומרים חייב מיד באו נסים מיד זה נאנס בת אומרים אינו חיה תשלח בו יד דווקא שלח אם לא שלח לא שנאמר אם לא שלח ידו בבני חתרו לא מתחייב עד ששח ידו בפועל לא במחשבה שחשב ר אתה איתי היום במה אתה איתי היום בסדר נכון ובית אומרים חיב ח בו יד שנאמר אם

לא ש מלכת רו אטה עכשיו הטה את החבית ונטה אמנה רביעיית ונשברה הוא לא הרים אותה יטה את החבית של יין והיה מאוד מאוד הריח ריח של היין לא יכול לעזוב והיה מאוד רוצה לשתות ואז הטע את החבית ומזג לו יין קונדיטון שזה הביאו יצא מ אסבן מ צ מצופת זה איטה את החבית ונתן אמנה רביעית ונשברה אין ו משלם אלא רביעית כל זמן שלא הגביע את החבית לא עשה בקניין אז זה לא נקרא שליחות יד שמתחייב באונסן אבל הם מגביהה בינתם בן הרביעית הרים אותה

וכך הוא שפך ממנה ונשברה משלם דמי כולה למה זה עשה בקניין אז חיה בהו נשי מנח מיד גמרא אינה מי ש שלחות יד מחייבת משעת הדיבור לפי בית שמאי ולבית הלל רק שלח ביד דתנו רבנן על כל דבר פשע אשור על חמו הנסה הלמן כל עבידה זה נאמר בשומר חינם ונקרא בעל הבית אל אלוהים אם לא שלח ידו במנחת ראהו אחרי זה כתוב בפסוק על כל דבר פשע אז אומר מנ מילה תנו רבנן על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה דבר

פשע לא עשה רק דיבור אז חייב על המחשבה של שליחות יד כמו מעשה דבר פשע ת אומרים אינו חייב על שישלח בו יד ממש ממש בפועל שנאמר אם לא שלח ידו במלכת שליחות יד ממש אמרו להם בית שמיים לבית מה זה ד דבר זה דיבור אבל הוא לא דיבר פה הוא רק חשב זה גם זה אותו דבר שדש על המשנה הרב קרא אתזה והרי כבר וה ללא כבר נאמר על כ דבר פשע נכון לא קראתי בראשי אמרתי בעל פי בסר אתה יכול להגיד אבל בשקט נכון

פי הכיפה אתה מבין טוב הלאה מה אני אעשה תגיד יצר הרע יצר הרע טוב שזה בדברי תורה יצר ה לא שלך חס ושלום עוד יצר הר של כבדו זה יצר הטוב איפה אני הלאה אם לא שלח שנאמר אם לא שלח ידו מלכת רות דוקא שליחות יד אמרו להם בית שמאי לבית הלל כבר נאמר על כל דבר פשע דבר אמרו להם בית תלה לבית שמי ול כבר נאמר שלכת רו אם כן מה תמוד לומר על כל דבר פשע סביר לכם אומרים בתל שיכול שיכול אין לי אלא

הוא הוא בעצמו ששלח ידו חייב אמר לעבדו לשלוחו מנעין שהוא מתחיב בכך אמר לו לחטא לך זה את לומר הכל דבר פשע הלא הלא לא חיייבים מה זה עבדו כן אבל שלוחו שליחות ל עבי יש דבר כזה יש בכמה מקרים על זה נאמר ש אה את החבית אמרנו במשנה בנתה ממנה רביעית ונשברה אין ו משנה מנה רביעיית אמר רבה לא שנו אלא נשברה כשלא הגביעה את החבית אינו חייב על כולה אלא נשברה אבל החמיצה כן חייב אפילו שלא הגביע אותה משלם את כולם מה הי טעמה

גיר דד ונולה החצים ש לו שלא הם החמיצו נגע ביין זה כבר נקרא למה לא לא עצם הוא החסיר היין זה א לא רק זה היין כמל ש מחסרים ממנו הוא מחמיץ כן זה הכלל שלו גם הגם נכון גם נוגע אוויר אולי כן כן זה אוויר אוויר נחסר נחסר אבל גם כשהוא הטה אותה בגללו היא נשברה זה לא חייב הוא לא הגביע עכשיו מדבר אם נשברה לא חייב החמיצה החמיצה שואל למה לא חייב למה לא חיב למה זה לא הרים לא קנה את זה לא קנה

איטה לא קנה אז זהזה יש שני דינים אם אם דין החמיץ חייב אבל מדין שבר שהגביע לא חייב עד שהגביע החמיץ הוא לא הגביע הבי לא צריך להחמיץ לא צריך להגביה והחמיץ הוא קלקל את זה רב למ לא חייב גביע עוד אמרנו במשנה הגביהה ונטל המנה אז חייב אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שקביעה לטול אף עלפי שלא נתן חייב על כולה למה מדין שליחות יד לא שלח ידו למה כסבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חיסון בפועל לא צריך לון לחסר בה אמרי לא

אין ראיה מכאן אפשר שדעת שמואל ששחו י צריך חיסרון בפועל מה שחייב כאן בהגבהה על מנת ליטול שנכה ניח תב לחבית כולה בסיס לה רביעית נוח לו שתהיה כל החבית בסיס לרביעית יין שהוא רוצה תשמור על הרביעית שלא תחמיץ היין לא משתמר בכלי רק בכלי מלא עכשיו נשא שואל על יתר היין שהשתמש ששמירת הרביעית הוא רוצה לשתות רביעית עדיין לא שתה אבל הוא כל היין שנשאר שומרת את הרביעית שלו הבנת אז בר מי שומ שליחות ידך חיסרון על הרביעית חיה באונסין מדין שולח יד ועל יתר

הרחמית חיה באונסין מדין שואל בערב השה הגבי הגבי ארנקי ו למנה דינר ר הוא הוא יש לו יש לו מושר ראית איזה דבר זה הוא היה ארנקי עם אלפי דולר אמר רק רוצה דינר ובסוף לא לקח מה הוא ואחר כך זה חייב או לא חמרה או דלא מנטר אלא גב חמרה אז לכן אין היין נשמר רק על יתר היין אבל זו זה מנטר גם לבדו בטח אתה יכול להביא לי ציו משה תראה לא צריך עם זה עוד חברים עו דילמה שנה נטירותא ד ארנקים נטירותא דינר

שנה שמירת הארנק ונוח יותר משמירת דינר וגם כאן משתמש בכל הארנק אז תחייב הכל מדין שואל קו את מבין יותר נוח שהבן אדם ישמור על ארנק כןכן יותר נוח צי מושה מה הוא יש לו ארנק הכל שם מבפנים הדרן הלך המפקיד הזהב עכשיו אנחנו פרק הזהב הזהב קונה את הכסף הכסף אינה קונה את הזהב טוב נחכה הלכות אנחנו סימן תר ח סימן תרח אתה רוצ ן אז בסדר הרב עובדה לא מדברים בזה אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול ערב כיפור כן שים לב צמ שפתחת את

ההלכות סימן טרח כן אברהם היה בנו של טרח אתה יודע שיש מדרש אברהם בן נוח כשמת נח איך זה אבל אברהם היה בנו של טרח יש כתוב אברהם בן נח כשמת נח אלא זה גיל אברהם היה בגיל 58 כשמת נח לא בנו של נח אברהם בנו של תרח פהר חשבו בן נוח עוד נתתי לרב כן צעי אה אברהם היה צעיר של נוח נבטה כן גם היה שם 8 בלך 58 זה טוב זה חן אם הפסיק אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול יכול לחזור לאכול כל זמן

שלא קיבל עליו התענית אם קיבל בפירוש לא אגב ה סימן קופ גים קיבל בלב לא וקבלה אלא שוצי ממש בספ פה סעד בערב יום הכיפורים איןו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהיה שבע או מתגאה כ שיתפלל הגהה וכן אין אוכלים דברים המחממים את הגוף שלא יבוא לדי קרא וכן אין לאכול מאכלי חלב שמרבים זרע אך בסעודת שחרית נוהגים לאוכלן כן אנחנו אוכלים בסעודת שחרית דגים מותר להטמין סימן תרט מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים מצאים יום הכיפורים אין בזה מכין יום כיפור ליום חול

ויש אומרים שאן תמין ביום הכיפורים כן מנהג מדינות אלו אבל כן אבל לא אנחנו כן קנז לא מטמינים לא לא ביום כיפור לא משנה אבל כל יום כיפור זה הולך ומכין מה זה מקום שנוהגים להדליק נר בליל יום הכיפורים מדליקים עד פה כמה למדתי שלוש עכשיו זה רביעי מקום שנוהגין דליק נר ב יום הכיפורים מדליקים מקום שנהגו שלא דליק אין מדליקים ואם יש לו נר בבית חייב להדליק בחדר ששוכב בו ואם כדי שבוא עם אשתו מאחר שרואה אותה צא לנר שבביתו ומחה להיות בשבת חיייבים הכל

להדליק מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים ב יש מי שאומר שמברכים על הדקת נר יום הכיפורים להדליק נר של יום הכיפורים וכן המנהג בדיונות אלו סעיף ג בכל מקום מדליקין בבתי כנסיות בתי מדרשות ות הפנים ועל גבי החולים גמרנו פסע חרוסת א א אם נתערב החמץ קודם פסח אני סימן תמז הלכה ד' אם נתערב החמץ קודם פסח נתבטל בשש אני חוזר ונ בפסח סוב במשהו ויש חולקים הגעה נוהגים סברה הראשונה בכל תערובות שלח בלח וא בדבר יבש שנתערב או שיש לחו שתערובת כגון פת

שנפל ליין אף על פי שנטלו משם אסור בפסח אח ששם נשאר ורין ונותן טעם בפסח כן לכן צריך להיזהר מאוד שלא יהיה דברים כאלה אבל גם לחוששים לח בלח ודאי לא חוזר ל ה נכון בשר יבש ג'בן ודגים שמחו קותל פסח ולא נזהרו בהם מותר לאוכלם בפסח ו דגים מלוחים אשורים במים בפסח בכלי חמץ יש להחמיר להיזהר בהם מפני שהם בולעים בפסח מפליטת הכלים חמץ בפסח במשהו גב יש חולקים ומחמירים בביות אלו אין המנהג להחמיר בסדר כלומר אם זה נשאר בכלי חמץ בפסח זה בעיה אבל

אם הלחת אותם קודם בפסח זה בכלי כשר אין בעיה לכתחילה יש מחמי חמיר שלא לאכול גבינה בדגים ובשר יבש אבל אם הדיחו הבשר שלוש פעמים קודם פסח נוגים לחלו ובקרקעות אין מועיל הדחה לפי כך אין לעשות ה הטבחות היבשות בדיעבד אין להחמיר אבל בשומן מהותך בכלי חמץ אסור מדינה אם אם לא היו נזרים בשעת נשיאתו מחמץ שלא הטיחו אותו בכלי חמץ שבני יומן וכן כל מה מבשלים בבקר חמץ כגון יין מבושל אומר כחד גדול מסור בפסח ביום טוב אחרון לעקל והיה תערב משהו מדבריהם מדברים אלו

תוך המאכל שאין חמיר עליו בתערובת ישמ הסתפק מחומץ יין שמסתפקים ממנו כל השנה דחי שש נתנו בו מן הנשאר מן הסעודה לפעמים יש בו פורי לחם מקומות אלו שאין חומץ לא אין מחמירים בזה ועוד יש להחמיר לכתחילה שלא למנותו מן ה חמץ יין תוך 30 יום בכלי חמץ במלאו תוך 30 יום נוהגים לשתותו בפסח והמכה לא הפסיד כל שכן מקום שאין יין בחומץ מצוי אבל יין שדבר מה אבל יין שבחו נסרו בבצק ימו שני חודשים קודם פסח עדיין רחו ונותן פעם נותן טעם בפסח ואסור לשתותו

נתנו קודם לכן כבר תיבש ולא נותן טעם בפס ושרה מי הוא אם יש נזק בבצק כזית בבצק מקום אחד חייב לבערו היום אין דברים כאלה היום ברוך השם אחש ד מלח ששמו במדוכה מותר למלוח איך בוא בשר בפסח מה אתה אומר בסדר הגענו לז זה לא תלוי בשלוש אבל רומז זה שאנשים קשה להם הרמבם כן אבל צריך ללכת הלכות של פסח בפועל צריך לקרוא את זה מהאוצר אתה מבין זה יהיה קל שנדע מה לעשות בדיוק גם מסדר היום נכון מחר צריך חדש קיבלו בדרך קיבלו כן

מקבלים יומיים אח ראית ראיתי ראיתי את הרבי שב אז תתקשר לי ל שביא היום בלילה תתקשר לי כן ליוסף נתן הוא תמיד מביא לי שיביא לנו חבילה למחר תגידו תגידו יודע אתמ ראתי חבילות שז למה לא הבאת לא ידעתי בכלל על מה מדובר היינו מביאים כבודו אנחנו בנו משמה כן אז אתה יכול לבוא גם עכשיו אתה יכול פרק שמיני לא מקרי לנו וצר הלכה למעשה בלי נדר מרן יותר חשוב אבל גם זה ממרן שנעשה ביחד למעשה א ב 155 באדר בדין נפן לחפש ולבדוק צכי ציבור

ועל ענייני הקדשות ו בודקין עליהם ודורשים חוכן פדן את הקדשות ואת החרמן גובן את הערכיים ואת הדמים מכל החייב בהן כדי שיהיה הכל עתיד אם תרומת שקלים לחזק את בית אלוהינו אין פודין את הקדשות אלא בשלושה בקין תודה וכן כשבים מטלטלים משכנן מחי וערכן שן אותם בשלושה שמעריכים במם כיוצא ב משאר מטלטלין ש שמין אותה בשלושה אבל כשמערכת הקרקעות או אם זקו לכבות ערכי אדם מן הקרקע שלו אין מעריכי ותן אלא בעשרה חד מהן כהן שהרי כהן כתוב בפרשה לכן אומר דמי עליי ודמי פלוני עליי

וד מיידי עוד מרגלי עלי כשמי נותן כמה הוא שווה או כמה דידו דו שמים בעשרה ואחד מהמהם כהן ג שפוד קדשות מד הקדש ן ש קרקעות טטן חזרן עליהם בפני כל הבים לבדות אמר אחד הרי הן שלי ב1 סלעים ואמר אחד ב20 ואמר אחד ב3 אחמ אחד אמר ב50 חזר בו בן של 50 משק ממשק מני חסב 10 ונותן אותם קדשות לזה שנתן 40 צ הקדש נותן 50 10 מזה ו40 מזה חזר בו אחרי כן של 40 מכנים נחס 10 נותנים את הקדש בעל השלוש כן

ע עד הראשון חזר בו הראשון שנתן 10 חרי זה הקדש פעם שנית מוכין אותו פחות מ פ של בעלי תמותו ד י דברים שחזרו זה אחר זה אבל אם חזרו כולם חת משלש בניהם משווה ג סליח כיצד אמר הראשון הרי הוא שני ב1 ואמר השני ב20 ואמר השלישי ב ב20 חזר בו השלישי והשני כאחד נותנים אותו לראשון בע משכני נותן נכסה שני בשבוע בשבע נכסה שלישי בשבע נצ הקדש גופ ארע ו20 לכן הם חזרו שלושת ואחת נם כגדש בשלוש משכנים ונס כל אחד משלושתם לכן הדרך

זה לעולם כלומר כן שהם אמרו מחיר גבוה לא יכולים ללכת אם יבוא מישהו ישלם את טוב אם לאלא הם צריכים בכל זאת להשלים אמרת תשלים גם אם הוא צרפתי זה לא משנה הבעלים קותבים לכל אדם מפני שאין מוסיפין חמש ואין מוסיפים חמש על לוין של שאר הפודים אלא על מה שנותנים מהם תחילה כיצד יוסף כיצד אמרו הבעלים הרי זה שלנו ב20 באחר ואמר הוא שלי ב20 בקות בפני שפני ש מוסיפים שנים ח0 בא אחד ואמר שני ב0 אם שדק בעני ולא הוסיפו כל מוכר ותן ים

בח ש ואם הוסיפו הבע 21 אפילו פרוטה אחת היו נותנים ש20 ופרוטה אחת א0 פוטה שנתנו בעצמם חמש שן חיייבים בו שום חומש המתן שנתנו תחילה וכן אם בא השני ואמר הרי הוא שני ב-22 בא שלישי ואמר ב-23 בא רביעי ואמר ב-24 בא חמישי ואמר ב-25 הוסיפו הן עלה 25 פרוטה אחת כופי ות תן 30 ופרוטה 0 פרוטה שת מעצמה חמש של חמש וחמש של חומש שאין חייב פי שאין הבעלים מוסיפים חומש על לוי של זה אלא חומש על מה שנתנו תחילה מוסיפים מה שנתן אחרון

הם רצו ו במ דברים אמורים ש שמו הקד שלושה מומחים אבל אם שמו אותו שלושה ואמרו שהוא שווה מה שנתן האחרון מוסיף רבעים עלוו אפילו פרוטה אחת הרין מוסיפים ומש עלו של החרון ונותן או3 דינ פוטה ז הרי ש נשום ההקדש נתנו העים תחילה 20 אחד נתן ח2 קו בענים ולא הוסיפו כלו בענים קודמים שאף אין ח תן חמ ו20 בפני החומש בא אחר ונתן 26 ש ו20 הוא קודם ם רצו הבעלים וסיף אפילו פרוטה נותנין אחת ו30 ופרוטה כמו שבארנו ועל דרך לעולם ח אין

מקדישים ולא מעריכים ולא מחרמים בזמן הזה שאין שם שאיין שם מקדש בחטאינו כדי לחזק את בדקו ואם קדיש או עריך או אחרים אם הייתה בהמה נועד בפני עד שתמות מאליהם היו פירות או כסות או קלים הניח אות שרבו ואם היו מעות אוכ מתכות שכם לים הגדול ים המלח כדי לאבדן ט הקדיש אחרים עבד שנכנס במצות דכו דמ כשר דמים וערכים של זמן הזה וה עבד גוי לא מעלי ולא מורדים י מותר לבדות הקדשות בזמן הזה לכתחילה אפילו בפרוטה משליך את הפרוטה ל חכמ יפדה ב-40 מזוזים

או קרוב לזה כדי לפרסם הדבר אפילו בזמן המקדש לא אבל בזמן המקדש לא יפדה לכתחילה אלא בשובו כמו שבאר יא מי שחרים בזמן הזה מטט צתם הרי נותנים לכהנים נמצאים באותו מקום לרים שדה בארץ ישראל שתם או שחר על הכהנים אין חרם שאין שדה חרמים נוהגת אלא בזמן שבנו חרים לכהנים קרקע בחוץ לארץ אפילו בזמן הזה הרי כ מטלפנים בארץ ישראל הכהנים יב אף על פי ש קדשות וחרמן וערכים מצוות וראוי ו לאדם להנג עצמו בדברים אלו כדי לקוף צו ולא יהיה כילא יני קמס אבו

קמונה ויקיים ב מה שציוו נביאים קבת את השם מהונך אפי כן אם לא קדיש ולא ך ולא יחי מעולם אין בכך כום הרי התורה העידה ר חי תחד דו לא יה בך חת לעולם לא יקדיש אח כל נכסו ועושה זה עובר על דעת הכתוב שהרי אומר מכל אשר לא לא כל אשר לא כמו ש בארו חכמים ואין זו חסידות אלא שטרות שהרי הוא מאבד כל ממונו לא עושים ככה מצטרך לבריות אחר כך ן רחמי בזה כצ בזה אמרו חסיד שוטה מכלן מבלה עולם אלא כל המפזר

ממונו במושבות לא יפזר יותר מחור מזהו ויהיה כמו צבו חכמים כלכ במשפט בן דברי עולם בין דברי תורה אפילו בק ש בהם הרי חס על ממונו ואמר שבי כפי מסת ידו כומר דברים שלא תחייב בהם אלא מחמת נדרו שלא נדור אלא כראוי לו שנאמר איש כמתנת דו כברכת אדוני אלוהיך אשר נתן לך רחמנה ס ספר שיש בעזרת שדי מנל פרקים של ספר זה שלוש חוד שבועות 12 פרקים חד נדרים 13 פרקים חוד נזירות ר פרקים חות ערכים חרמין שמונה פרקים זוהר שלך לא הבין א דף

ו חזה בס מכל חקמן או בנם בחש ם רל עלס שת ד ב מילה כסם ונחש א רשע אדמו בני יש להם מעשים מה שתעשה כל חרשים כל כסמים כל עין לא שולט ק רק מקמה מה יוא אוהל מועד ומ קודש בשמוש מקדשה כלי המקדש אוהל מועד מה עודר וקטורת בוסמן קטורת ל ועוד מה ל בקבני בכל יומה מזב זבות שמום ל אח ביע בישראל צ ו ווא ר גחש ווא ב ויבוא אלוהים אל ם אותו דבר כולם סתר החנ לא שוים שום דבר השם יצילנו

מכולם אמ פטום הקטורת דוני אלוהינו שקט אבותינו לפניך את קטור סמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם ליד משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני נוש כעך סמים נטף ושחת חת בנה סמים נ זכה בת בבדי ויאמר אד משה קר לך שמים נטף ושחלת ח בנה שמים ונ זק בת בבד יאמר אשקך סמים נטף ושחל ח בסמים ולבונה זקה ב ב ועשית אותה אר ש קודש דש עלי אהרון כור אהרון את קצ 368 365 בכל יום כפור חזרן בערב ום הכיפורים כדי קים מסמ הסור וצפורן וח

צה סיפור ס ש פה שלושה רבתן שמעון בן גמליאל אומורי בא אומוט הד פ שו של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה למה אין מער בדבש ני שהתורה אמ ככש ם עו חו מזמרת הארץ בכליכם דו לאיש מנחה מעט צורי ומעד דבש נחות לות בטנים וכלים ויאמר עליהם ישראל אביהם כן אפ זת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם ורדו לאיש מנחה מעד צורי ומעד דבש נכות בלות ותנים משקדים הומר עליהם ג גוף שמרתם את הדבר הזה ח בניך אשר יתם את העבודה הז יה כם העבודה

הזא כם ואמרתם דבח פסח בתים מצרים בתנו ן ישחו זהב קנ פ ש קנים יוצאים מצידה שלושה כשני כ שקוציאן המורה במורה אג ני שני הקים ממנה כפתור זהב טהה זהב טהור זהב טהור כיקר זהב טהור עשה אותה ואת כל כלי אד ש א אדוני להושיעני נוזה משה מגפה נעצרה ויאמר ולך משה אה מע גפה ויאמר משה ן לי יושבו שו ישך חת כפ צ א רק בעיניך תבי גס ק ח בלילה נר עוז ד פי בתח בחכמה תורת חסד על לשונה ב בנ עשו חי

אד גדוך כם ר זכ קדושתך שבתנו קבלני משהן זוב שמה זה חדש יוסף דודש יברך ושו מו כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הנבה ודרך פלפון מון ז בבריאות ובשמחה חיים טובים קמחים ישועות גדולות נחת חלות חזקות לכבוד השבת המלכה ישע דו