הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מ הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ער"ח ניסן כט אדר ב תשפד

[מוזיקה] בסדר מה זה מה מכובד כנס כזה סדר אותו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כט אדר השני תשפד ערב ראש חודש ניסן המלומד בניסים היום זה יום של תשובה מעשים טובים שאנחנו מכינים את עצמנו נקרא חג המצות חג הפסח נקרא פסח פה שצריך לדבר ולספר ביציאת מצרים שכל זמן צריך לדבר בו דברי תורה אסור זה תיקון הפה שאסור לדבר דברים בטלים ואסור לדבר לשון הרע וגם כן מה אדם מוציא מהפה אבל גם המכניס לפה שיהיה מאכלות כמו שעכשיו למדנו איזה מאכלות איך

אדם יוכל מה יאכל איך זה הכל עילת העילות וסיבת הסיבות שאדם יוכל כשר שחס ושלום יבוא פיגולים לפיו מטמ את הנפש ואת הנשמה ואת הגוף כמו שכתוב ונטמתם בם אל תקרא ונטמתם טמטם נהייה השכל הולך אוי ואבוי אז עכשיו זה הזמן שנעשה תשובה אז היום בעזרת השם נתאסף כולנו בישיבה הקדושה כאן או כל אחד בבית מדרש שלו בשעה 2 וחצי נתחיל סדר הקורבנות ואחרי סדר הקורבנות כל התהילים עם שבעה קורטי ברית סליחות שופרות ח ות לבקש רחמים שהקדוש ברוך הוא יבטל מעלינו מעל כל עמו ישראל

כל גזרות קשות ורעות ונזכה ככה לגאולה והעיקר הגדול שנעשה מחסום לפה שלנו נעשה תשובה על הפה לא לדבר לשון הרע אתם יודעים מה שכותב על כלי יקר הוא אומר דבר נפלא מאוד הכלי יקר כלי יקר כותב הוא אומר התורה התחילה בדני נגעים אדם כיה בעור בשרו נגע צרעת זה קשה אומר הכלי יקר למה כשה הקדוש ברוך הוא מוכיח את הבן אדם הוא הולך מהקל אל הכבד אדם כ מקבל צרעת בגלל שהוא לא מתנהג יפה הפה פה רע אז הוא מקבל צרעת השם הצילנו מצפצף כציפורים אז

לכן מקבן אבל מה עושה הקדוש ברוך הוא קודם כל מביא את הנגעים על הבתים אדם רואה על הבית בא לא חוזר בתשובה מביא על הבגדים לא חוזר בתשובה אז בא הנגע על הגוף אבל זה הולך מהקל אל הכבד למה התורה התחילה בנגעי הגוף זה לא מובן אז הוא מביא שני תירוצים תירוץ אחד הוא אומר כשרוצים להוכיח בן אדם זה נכון שזה בא ד הכל בא מהקל לקבל אבל כקדוש ברוך הוא רוצה לדבר אל הבן אדם ישר הוא אומר לו תשמע תדע לך אם תדבר לשון הרע

קבל צרעת בגופו אבל הסדר הוא לא כך הסדר קודם כל בבית אחר כך בכלים בזה בבגדים ואחר כך על הגוף אבל רוצים להוכיח את הבן אדם אומרים לו את הדבר הקשה ביותר שאם תדבר לשון הרע אז יהיה צרעת תקבל צרעת כל הגוף שלך בר בינן מצורע שאדם יחזור בתשובה זה כשהתורה רוצה להוכיח את הבן אדם אבל הסדר איך זה אבוא אליו זה בא לפי הסדר אותותו דבר תירוץ שני זה ממדרש תצה מדרש אומר הקדוש ברוך הוא דיבר אליהם הם היו במדבר עם ישראל הלך במדבר במדבר

אין להם בתים הם לא היו בתוך בתים אוהל זה לא בית י אפשר להביא על זה נגע וגם הבגדים שלהם היו כמו רוחניים זה למשל אתה יודע למשל ציון משה היה לו נגיד יש לו כשהוא נולד במדבר היה לו כובע הביא לו זה יצחק קובע עם עם כזה פונפון כן למעלה פתאום הוא רואה הוא גודל יותר התחיל להיות לו קסקט הכובע הזה נאפח לו קסקט אז זה ככה היה גדל יותר נהייה לו שטרימר אם הוא צקד אם הוא ספרד נהיה לו תרבוש כן השמלה שלו בשבת

נהפכת להיות צבע לבן ביום חול נהפך להיות צבע צבע כחול צבע ירוק מה שהוא אוהב ככה זה הולך אז זה היה אז לא שייך לתת על זה נגעים למה זה זה כל רגע משתנה בבוקר אדם ישן בלילה הוא אומר ריבונו של עולם בבוקר אני יש לי פגישה אני רוצה שיהיה לי חליפה כחול חולצה לבן נעליים ירוק מקבל קם בבוקר הכל חדש בענן מגהץ לו את הכל מכבש עושה לו צבע חדש כן מיר רוצה ם עם כזה חותמת מה זה נקרא מותג באעם מותג כן זה ככה

היה הולך כשאדם רוצה בבוקר הוא קם נהיה זה אז לכן לא שייך להביע על זה נגעים לכן זה היה ישר באדם השם הצילנו אבל היום אומר החפץ חיים היום גם יש צרעת איפה הצרעת בנשמה השם יצילנו אז עכשיו בעזרת השם זה ערב ראש חודש אדם צריך ממש לקבל עליו תשובה שלמה תשובה שלמה לא לא לעזוב את התשובה לעשות בכל ליבו בכל נפשו בכל מאודו ללכת בדרכי השם לעשות תשובה ואז למחר יש לנו בעזרת השם ברכת האילנות דבר ראשון יש לנו קודם כל לפני ברכת האילנות כל

יום אדם צריך לקרוא פרשת הנשיאים אתם יודעים פרשת הנשיאים כל יום ויום זה מנהג חסידי בית ען במ חודש ניסן אחרי השליח ציבור אומר פרשת הנסים אנחנו מה עושים פה כולם ביחד וכולם עושים צדקה שמשה שומר לך שלוש יום ראשון אם ה יכול לתת שלוש של חמש עוד יותר טוב עוד יותר טוב יתן שלוש של 10 כל יום שלוש עשרות למה יש בזה סוד כל יום שלוש עד יגיע ערב פסח יהיה 91 כאלה כמניין הווייה דנות ואז עושים בזה איזה תפילה ונותנים את זה לאיזה תלמיד

חכם שיהיה לו להוצאות החג אז זה דבר גדול שאדם עושה את זה זה אז הזוהר הקדוש אומר פלא פלאות אמר רבי שמעון אן מלא לא הקריבו רסר נשין לא הכין עלמה למקם כמר נשאי ישמעל יש יש 12 נשיאים של ישמעל אומר אם לא היו מקריבים הנשיאים לא יה נכונים לעמוד על יד ה-1 הנשיאים של ישמעאל אומר הזוהר זה מכניע אותם לכן זה דבר גדול לומר פרשת הנשיאים זה היום הוא קם המשכן באחד בניסן הוא קם המשכן ירדה השכינה עשרה ניסים נעשו באותו יום בוא ביום הוא

קם המשכן זה דבר ראשון זה ראשון למעשה בראשית ראשון נשיאים ראשון לכהונה רישון עבודת המקדש ראשון ירידת האש ירדה אש מן השמיים כל עם ישראל ראה את זה ראשון אכילת קדשים היום אין לנו אכילת קדשים אין מה אדם אוכל קדוש מצא אין קורבנות אין מעשרות אין אדם אוכל דבר קדוש נכנס לו בבטן זה מצא וגם היה ראשון אותו יום ראשון ברכת כהנים לברך את עם ישראל ראשון איסור הבמות איזה דברים גדולים היה באותו יום איזה זכויות גדולות איזה השראת השכינה היייתה לכן זה זכות גדולה אם

אדם עכשיו עוד דבר גם צריך להתעסק בלימוד המשכן השראת המשכן איזה גם מלכת המשכן נגמרה בכפה בכסל אבל מתי הקימו את ה באחד בניסן שמה שלמו ימי המילואים ואז פלא פלאות אז גם זה יום הראשון גם כן זה ראש השנה שבו נברה העולם אתם יודעים בחד בניסן וגם ישלנו בעזרת השם אז מי מחר לא לשכוח להכין כל אחד פרשת הנשיא ואנחנו פה בעזרת השם עם כולכם נעשה פרשת הנשא זה גם מחר צריך לעשות ברכת האילנות אז בעזרת השם בעזרת השם נלך כולנו לברכת האילנות אחרי שנגמור

פה את השיעור כמו בדרכנו בקודש עושים ברכת האילנות ועושים ברכיות אחר כך סעודה עם ברכת המזון עם ברכות נברר כל ניצוצי הקדושה לעליון הנשמות אז אתם יודעים ש על פי הסוד עיקר ברכת העננות צריכה להיות ב חודש ניסן יש מלאך שממונה על מצרים הקר שליטתו בחודש ניסן למה בחודש זה עצה השדה והצמחים גדלים ופורחים מאוד חששו חכמים שהשר של מצרים התחזק בכוחו לשלוט לכן תקנו לצאת במי ניסן אל הפרדסים אל הסודות לברך שמה את ברכת האילנות וכך מחלישים את כוח אחיזת של השר של מצרים אז

לכן צריך חזק חזק בעזרת השם להעלות את הנשמות ה על ידי הלימוד תורה שלומדים באיזה מקומות יש נשמות מגולגלות הם הם תקנים אתה יודע מה שהביא מורנו ורבנו הביא המעשה מורנו ורבנו הביא המעשה שהיה בחלב על אותו גוי בעל קרקע הייתה לו גינה יפה והיו החכמים נכנס שים שם לברך בשנה אחרת לא נתן להם רשות אמר איך שאתם יצאתם כל האילנות שלי התייבשו למה הם תיקנו את כל הנשמות שהיה שמה אומר התייבשו לו היה לו הפסדים וכאלה דברים אז לכן הכי טוב שאחרי ברכת האילנות יביאו

פירות בני מגדים וברכו עליהם לתקן ניצוצות כן ם ראש הישיבה היינו הולכים לאיזה מקום לאיזה מושב היו מביאים שמה בעלי בתים מביאים איזה איזה ניצוצות איזה עניינים אז לכן זריזים מקדימים מחר כולנו נעשה את זה בעזרת השם אתם יודעים מה שהיה מעשה באיזה כפר גדול היה איזה באיזה מקום היה שמה איזה כופר אחד פלא פלאות הבן שלו חזר בתשובה למה היה באיזה מקום נתנו לו לאכול ולשתות ודרשו שמה דרשה הוא התלהב התחיל לחזור בתשובה עזב את הכל הלך בדרך השם חזר שלמה אבא שלו אמר לו

אני לא מסכים אבל לא הלך לו אבא שלו כופר מה יעשה לא היה לו ברירה אומר לו אם אתה חוזר בתשובה אני חושב שאתה כבר מת מן העולם כמו אומרים ישב עליו שבעה והוא אמר לו זה לא מעניין אותי מה שאתה רוצה תחשוב אני הולך בדרך השם והלך בדרך השם ז חזק מאוד חזר בתשובה שלמה טוב נכנס לאיזה ישיבה בבני ברק והיה מתעלה וגודל ושמח שם בישיבה היה איזה זמן הם עשו סיום של איזה כמה מסכתות הזמינו את ההורים גם את ההורים שלו הזמינו האמא היייתה

אבא לא רוצה ללכת אבל אמא מאוד רצתה ללכת לא ראתה את הבן שלה זה כמה שנים אז אמרה בוא אל תיכנס אבל תבוא איתי נסאו ביחד בסוף הכריחה אותו לעלות תראה מה זה עלה למעלה איזה ריקודים איזה שירה איזה זמרה איזה דרשות אבא התלהב ראה זה לא כמו שאמרו לו היה מאוד שמח מאוד היה מאושר שראה את זה אמר להם אני רוצה גם לדבר הבן שלי דרש שאני שמחתי אני גם רוצה לדבר אשרב אני היום חוזר בי ושרב שהוא לומד תורה ועכשיו אני רוצה להגיד לכם

כשהיינו בסיביר אחד הזקנים אמר לי אני רוצה לתת לך מתנה אומר לו איזה מתנה אתה יכול לתת לי בסיביר אין אין מה לאכול אין מתנות יש עבודת פרך מה אתה יכול לתת לי מתנה אומר לא לא מתנה אתן לך ביד אתן לך חידוש יפה מאמר יפה אומר לו טוב מה המאמר אומר פעם באו העצים אמרו למה תמיד הפירות וירקות למעלה והשורשים בתוך האדמה בוא נעשה הפוך שהפירות והירקות יהיו בתוך האדמה בשורשים למעלה וכך היה אז השורשים היו למעלה והפירות למטה הפכו את העץ ואז השורשים נשרפו

מהחום אבל מה נהה כל הפירות הרכיבו והתחילו להוציא עצים חדשים צמחו עצים חדשים טובים אומר גם אני רואה ככה רצו להפוך את העולם ולעשות שכולם יהיו חילוניים רסל הוא אמר עוד מעט נהפוך את הכל לא יהיו בכלל דתיים כולם יהיו חילוניים אומר אני רואה שנהפך הפכו את העולם אבל יוצאים איזה פירות איזה בעלי תשובה איזה נשמות עכשיו רואים שהכל זה רצון השם זה חלק אלו ממעל זה אמת לאמיתה מתי כל ההתחלות החדשות עם ישראל עכשיו יצא ממצרים בחודש ניסן אמר להם הקדוש ברוך הוא עכשיו יצאתם

מקור הברזל ממצרים אתם תהיו בריה חדשה חודש הזה לכם ראש חודשים כולם נעשים בריה חדשה לגמרי חדשה איזה חידוש איזה חדשה תהיו בריאה חדשה יור חדשים ואז עכשיו תקבלו את התורה התורה נכנסת בבן אדם מטהרת אותו מקדשת אותו אז לכן ציבא אותנו הקדוש ברוך הוא תשמעו על הפה לא כל דבר לאכול כמה שעכשיו אתם חנוך לנער על פי דרכו מתחיל עכשיו וצריך לכם יצאתם ממצרים צריך לכם רפואה לכן הרפואה היא שבעת ימים מצות אוכל לא ימצא שעור בבתיכם זה יעזור לכם הרבה הרבה שבעה ימים לאכול

מצות מה זה מצות הזוהר הקדוש אומר מכלה סבתה לחם של רפואה מה זה עושה זה נכנס בגוף של האדם אם יש איזה מחלה איזה בעיה נלחם איתו מצא ומריבה אומר לו למחלה תצא מפה תלך זהד דבר רפואה אז אם אתה עושה את זה שבעת ימים אחר כך אתה יכול לאכול מה אתה רוצה אז לכן זה הזמן זה גם מחלד עשתה גם מחלד ד מאמנות גם זה לחם של אמונה גם זה רפואה גם אמונה נוטע בבן אדם אמונה ולכן עכשיו שיצאנו ממצרים זה האוכל שלנו וגם לא

סתם קוראים לזה לחם עוני למה זה לחם ש עונים עליו דברים הרבה מה זה עונים עליו אדם בליל פסח שערי שמיים פיתוחים ללי ברכה פיתוחים מה אדם מבקש כך נהיה לכן זה לחם נקרא לחם עוני מה זה עוני לא מלשון עניות מלשון כמו שהגמרא אומרת עונים אומרים עליו דברים הרבה מה פירוש אתה תבקש ועונים לך מן השמיים זה עת רצון גדול אז זה תלוי בנו שאנחנו נעשה היום הזה ככה תשובה נלך בדרך השם ואז ניקח את חודש ניסן כל יום ויום נגיע ליל פסח מאז זה

צריכים לראות איזה גאולה בעזרת השם כולנו מצפים לגאולה אחרי פסח יהיה שבעה ימים חג בגלל בניין בית מקדשנו שילד מן השמיים בעזרת השם אז נלך עכשיו ל לנביא מלאכים ב איפה השי השירים מלחים ב פרק ט פסוק יג זה עכשיו אוי ואבוי מנהה כל בטחו אמר אלישע הנביא תלך תגיד להם שכל בטחו הולכים פייפן עבד כל בתחו כרתי לאחו משתין בקיר נתתי את בית אחב כבית ירובעם בנבט ואתי אמר לו הנביא תגיד להם יכלו הכלבים והוא יצא אל עבדי אדוני ויאמר לו השלום מדוע בא המשוגע

הזה ויאמר עליהם אתם דעתם את האיש וא צחו וומר שקר הגדלנו וומר כזאת וכזאת אמר אלי לאמור כ אמר אדוני משכתיך למלך אל ישראל אתה תהיה מלך וימהרו פסוק יג וייקחו איש בכדו וימהרו וייקחו איש בדו ושימו תחתיו אתן גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלאך יהו יהו כך אמר הנביא השם אמר יהו יהיה מלך ויתקשר יהו בן יהו שפת בן ימשי אל יורם ויורם היה שומר ברמות גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך הרם איי איי אי קרא לו וישוב יהורם המלך להתרפא בישראל מן המקים

אשר יוקו ארמים בלחמו אל את חזאל מלך ארם ויאמר ו אם יש נפשכם אל יצא פלית מן העיר ללכת להגיד בישראל בשום אופן וירכב יהו ויילך ישראלה כי ורם שוכב שמה ואחזי המלך יהודה ירד לראות את יורם והצופה עומד על המגדל בישראל ויר את שפעת יהו בבואו ויאמר שפעת אני רואה וא ריבוי עם שפעת זה ריבוי עם ויאמר יהורם כך כך רקב ושלח לקראתם ויאמר שלום יני כך תרכב תלך לקראתם תגיד הכל בסדר ויילך רוכב הסוס לכתו ויאמר כ אמר המלך השלום ויאמר ו מלך או

שלום סוב אל אחורי ויגד הצופה לאמור ב המלאך עד הם ולא שב ווואי וי וילא לא חזר להגיד לו מה קורה וישלח אוכף סוס שני ויבוא עליהם ויאמר כ אמר המלך שלום ויאמר ומלך או שלום סוב אל אחרי אני המלך תלך אחריי ויגד הצופה לאמור בא עד עליהם לושה והמנהג כמנהג יובן אמשי כי בשיגעון ינהג וואי וואי וואי וואי מפחיד אומר אני רואה הנהגת העם הבא ו כמנהג יהוא אשר הנהגתו בשגעון בלי ספר בלי בלי סדר ויאמר יהורם אסור ויאסור כבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזה

מלך יהודה איש ברכבו ויצא לכרת ו וימצאו בחלקת נבד הישראל ויק אות יור מתו ויאמר השלום יוו אומר מה השלום עד זנוני אזבל אמך כשפי הרבים איזה שלום אסור איזה שלום ראוי אתם ראויים לשלום ויהפוך יהור מ ידי וינוס ויאמר ל אחזיהו מרמה אחזיה וואי וואי וואי ויהו מלי דו בקשת ויח את יהורם בן זרועו ויצא החצי מליבו ויקרע ברכבו וימר אל בדקר שלישו סא השליכהו בחלקת צדד יזראלי כי זכור אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי החביב ואדוני נסע עליו את המשא הזה אם לא את

דמי בניו ראיתי אמש נאום אדוני שלמתי לך בחכה הזאת נאום אדוני ע תשה השליכהו בחלקה כדבר אדוני למה הוא עשה את כל נבות הישראלי עשה לו בעיות עכשיו קבל ואחזה המלך יהודה ר ינוס דרך בית הגן וירדוף אחר יהו ויאמר גם אותו הקו אל מרכבה במעל אשר אשר את לעם ו רידו ויעמוד שם וי וי וי ירכיבו אותו עבדיו ירושלימה וגברו אותו בקבורתו את אבותיו בעיר דוד עד כאן זה משהו לא פשוט לא פשוט הדברים ה כן שיר השירים אנחנו פרק א' פסוק ז הגיד לי

שאהבה נמשיך ראך תרבי צהריים שלמה א כען אדרי חברך אשמו הגיד לי שאב נפשי אחד תרא אך תרביץ בצהריים שלמה אה כעו על עדרי חברך הגיד לי ונה השכינה לקדוש ברוך הוא ואומרת גיד לי שאהבה נפשי אתה ריבונו של עולם אוהב נפשי אךד תראה את צוך בין הזאבים הללו אשר עם ישראל בתוכם בגלויות קשות של אדום וישמעאל יפה מה נעשה אחד תרביץ בצהריים איך תרביצי מנהיגם בצהריים בגלות הזה שהי עת רצון להים צהריים שהי עת רצון לצון שלמה יהיה כותיה אשר למה יהיה כבלה עוטה על

שפה בוכיה ע צוני על אדרי חבריך כנגד דרי שאר הרועים שהם גדודי האומות הסמכים על אלוהים אחרים ואם יש להם מלכים בשרים המנהיגים אותם ורק אני כביכול אין לי מנהיג חס ושלום ואיין מי שישגע עליי כמות העולם יושבים במקומם לבטח ואני יושבת בגלות בוכיה על צוני הנתון בין אריות וזאבים אז אומר אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הסון הורי את גדיות על משכנות אם לא תילך היפה בנשים השב הקדוש ברוך הוא ק ישראל ואומר לה אם אין את יודעת היפה בנשים המיוחדת ביופ

מעשים טובים מדת החסד והפרשות כס תרעי אתנך ותצילי אותם בגלות מיד הם מצרכים להם את יודעת מה תעשי את לא יודעת איך צאי לך בעקבי הצון צאי והת בונני בדרכי אבותיך הראשונים שקיבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוות ולכי בדרכיהם והוציא מב עולם הזה תלכי בעקבות רבותינו במידות טובות שהמ שילה מתנה לצבי אריה נמר נשר שראשי תיבות שלהם צון כמו שאמר הני ועז כנמר וקל כנש ורץ קצבי וגיבור כארי לעשות עי את דייך ת תגי אותם ע את גדיות הם הילדים הקטנים על משכנות הרועים מלשון משכן ומקדש

ליקח אותם לבתי כנסיות בתי מדרשות כי הם ידים להנהיג את הדורות הבאים אחריהם תראה מה אומר הזוהר אם לא תד לך הנפה בנשים אם אין נחת הנשמה היפה ידיעה והבנת בסודות התורה אז כאשר תגיעי לבית דין של מעלה לא הכניסו אותך למחיצת בגן עדן אלא אמרו לך צילך אל תיכנסי לגן עדן ראית מה זה מי שלא לומד זוהר מה עושים לו י י י צילך אוי ואבוי לכן צריך זוה זוה כן אנחנו במשה עכשיו מאיר משנה אותיות נשמה משניות נזיר כן קודם צדקה נכון מה יהיה

זכר מצות נתנן לעילוי נשמת משה בן ישועה אביד שמואל בן שולמית יצחק בן חנון חנון סיפורה בת גלסטון לא עכשיו רפוא אנחנו הגענו לפרק ב מסכת נזיר משנה ד' הריני נזיר על מנת שיהיה שותה יין ומטמא למתים תך את זה אומר הוא רוצה להיות נזיר אבל על מנת שישתה יין ויתא למתים זה איזה שכל הרי זה נזיר ואסור בכולן אין דבר כזה הוא נזיר ואסור בכולן יודע אני שיש נזירות אבל אני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור רבי שמעון מתיר לא חלה עליו בכלל נזירות

אומר רבי שמעון יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור ראיתי שחכמים מתיירים לי לשתות יין מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין הוא לא יכול בלי יין או מפני שהוא קובר מתים אומר איך אני לא יכול לא תמות למתים זה העבודה שלו הרי זה מותר כלומר הוא לא נזיר מותר לשתות יין ולטמן המתים הוא לא נזיר רבי שמעון נוסר משנה ה הריני נזיר ועלי לגלח נזיר קיבל עליו נזירות ונוסף על כך קיבל עליו בשביל נזיר אחר להביא את הקורבנות שלו ושמע חברו ואמר ואני ועלי לגלח

נזיר אם היו פקחים מגלחים זה את זה אם לא מגלחים נזרים אחרים אומר גם הוא נזיר ואם הוא פיקח זה הביא עליו קורבן גילוח וזה הביא עליו קורבן גילוח עם פקחים אם לא כל אחד יגלח נזיר אחר סדר הגענו משנה ו' כן עכשיו רבותיי אנחנו בהגרלות כן בוא בוא בוא אתה היום תיקח את ההגרלות בוא אליי בוא בוא תוציא פתק ראשון זה במה זוכה הפתק הראשון ין ביין אברהם דורי אברהם דורי זכה ביין אברהם דורי זכה ביין תוציא פר פדק שני לארגז פירות שריר שריר הלה

איזה מין פתקים אתה מוציא היום יאנו ורבנו טלפון לא לא לא לאלא צך טלפון עכשיו אני פרחים פרחים בכ הוא מביא לי את הפרחים נו לוי חדד פרנות עמנן אנגל תנ את המים חיים מים חיים הרב דן זכר רגע יש לי היום יש לנו פלאפון זכה בזה הרב דן הנכד להצלחת הנכד של התורם יאיר ראובן בן שרה ובנו החתן יהונתן בן חדוה ולהצלחת נכד הנכד אברהם בן רבי שלמה כן זה גיסו של הבן שלי שלמה הוא טרם את הטלפון טלפון זכה בזה הרב דן אולא רוצה

לתרום את זה לעשות עוד פעם אבל יש לשבוע הבא עוד פעם פלאפון זה הפ אה פירות פירות אמרת לי מישהו שריר כן זה הוא לא באם תעשה עוד פעם דיין הביא את הפתק אוראל אבו ורדה אוראל אבו ורדה זכה בארגז הפירות וסף לוי יוסף לוי מי זה יוסף לוי תן לו תן לו תן לו ספר גדול חפץ חיים אה כן כן זה מי זה אפרים מריין אפרים מריין אפרים חיים כן מה זה נפל ע נפל שם ספר הלאה אליעזר הובני מה מלמעלה זה זה אלעזר האורנים

ן הלאה אה רגע הת הת מי זה זה ז הנה הקומקום זכה אליזר חזיז אליעזר חזיז אליעזר שיושב פה משה שקלים משה שקלים כן הנה קיבל ספר מסה איזה ספר אהבת חסד הוא אוהב חסד הלאלה מהר מהר יצחק בן טוב יצחק בן טוב בן טוב עוז בתב חיים מי שעושה מבחן רושמים אותו שמעת תעשה מבחן נרשום אותך הנה מול חיים רך כן אנה לאט לאט מאיר כהן מאיר כהן מה המציא משה אף פעם הוא לא זוכה אני יודע להוצי פק ע שלש מורדכי מורדכי הרון שלוםו

אזה הדשה לספר מוסרו משה את שם שני מופיע ן תן ל את המפתחות צה את הזה א נכון כן בוא תראה מה זכית אבל וד תודה רבו ים אתזה בספרים הרבה כסף עוד זה כל האוצרות פה מפיחות פ חשו הגרלה גם אלה שבים קבורים כל יום א שיתי אדוני נדי תמיד כ מני בלמות תפילת בית המדרש שם יחוד קדשה ברך שכינת כחיל חדש שם אותות שנים שם כל ישראל הרי אנחנו באים בשם כל ישראל מצוות תור כמו שמ כתוב ביומ לילה תורה נשמ ון י רצון

מלפניך אד אנו מ כ אוך וך למני איון שמיים וא חיים שנה ישראל גורי עכשיו היום בעזרת השם הלימוד להצלחת כל עמו ישראל בכל מקום שהם רפואת כל החולים השם יתן להם רפואה וישועה וחיים טובים ברוקים בריאים ושמחים כן כן אז לפתוח בעזרת השם היום דף מ כן מסכת ב מציעה מ מסלו מים דף מ מ מסלו מים פתחת ציר משה יופי דף מ עמוד א' במשנה מ המפקיד פירות אצל חברו הרי זה יוציא לו חסרונות אתה יודע מי שמפקיד פירות אצל חברו שם אצל חברו

פירות עכשיו מה עשה החבר הזה שם את זה עם כלל הפירות שלו ערבב את הפירות ם למה אם זה לבד יגיד לו קח את זה זה מה שיש לך מה שמת אצלי הנה אבל הוא ערבב את זה עם הפירות שלו הרי זה יוציא לו חסרונות יפחית לו מן הפירות החסרונות שרגילים הפירות לסור באופן טבעי עכשיו הגמרא תפש המשנה תפש למה בדרך כלל עידי עכברים באים אוכלים ולפעמים מתפזרות עובדות אז לכן אז ינקה לו יחסיר לו איך וכמה הם לחיטים לאורז תשעה חצאי קבין קור לחיטים לאורז

רגילים לסור תשעה חצאים תשעה חצאי קבין קור אתם יודעים קור זה 30 סעין קור ו 30 שעין כל שאה שש קבין אז כמה הוא רגיל חסור תשעה חצאי קבין ייני תשעה חצאי קבין זה ארבע קבין וחצי לא אמר ארבע קבין וחצי בגלל ההמשך לכן אמר תשעה חצאי קבין אז כלומר עוד הפעם כל כור זה 30 שעה בכל שעה שישה קבין וזה בשביל לשעורים לדוחן כל קור תשעה קבין לקור לכוסמין חצאי קבין לקור זה לחיטים לאורז לשעורים לדוחן דוחן זה דומה לאורז תשעה קבין לקורו חצאי קבין

תשעה קבין שלמים זה יותר הולך לקוסמים ולזרע פשתן שלוש סעין לקור שיעורם זה לקור אחד למשך שנה אם הפקיד יותר מקור או יותר משנה אז הכל לפי המידה כלומר הכל מתחשב לפי המידה הזאת כמו אמרנו לכל קור כך וכך זה לשנה והכל לפי הזמן שהשאיר בידו עם שנה עם שנתיים אמר רבי יוחנן בן ורי בסדר מאיר ת רשי אומר הרי זה יוציא לו חסרונות חזירים לו פחות כמה הם רגילים לחצור רה מוקלה בערב פרותיו אורז מי דוחן ודומה לאורז הכל לפי המידה וכן אכל קור וקור

הכל לפי הזמן שניחן בידו שנה שנה מ אמר רבי יוחנן בן הורי בכי מה אכפת להן העכברים ב וכלות בין רבה בין מקה נכון אומר רבי יוחנן בן הורי מה זה ל לכל כור וכור זה כך וכך הלו עכברים מה אכפת להם כמה יש הם אוכלים אלא אומר רבי יוחנן בן אורי אינו אינו אלא גם אם הפקיד אצלו הרבה קורים איין יוציא לו חסונות אלא לקור אחד מלבד זה הכל לכור אחד כמה מוציא לו תשחצ קביין וכולי ד אומר אם היייתה מידה מרובה עשרה קורים והפקיד

לו חיטי ממנו במות הגורן אין ה מוציא לו חסונות פני שמירות למה הוא הפקיד את זה כשהם יבשות מחזיר לו כשהם מתנפחות ומה הגשמים החיטים נפוחות אז לכן אז הם לא מוציא חסונות בכלל למה הם מותירות מידת החתים גדולות על נפחות משלימות את החיסרון שעכברים מחסרים אז לא צריך להשלים לו כן זה הדרך למה אבל אבל מה שאמרת נקמה זה אמת למה עכברים ברגע שהם רואים הרבה אוכל הם קוראים גם לחברים שלהם בדרך כלל העכבר הוא קמס הוא רוצה לאכול לבדו אבל אם הוא רואה הרבה

הרבה אז הוא הולך כן להביא חברים הל אתם יודעים הגמרא אומרת למה נקרא חסידה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם חברותיה מחלקת להם מזונות למה עכברים נקראים עכברי רשעי נינו אלו גם עכברים אז הם קוראים אומר העכבר יש לו קצת אוכל הוא לבדו אוכל אותו לא קורה לאחרים אבל אם הוא רואה אוו הרבה הרבה אז הוא הולך קורה להם הוא גונב הוא גונב העכבר הוא גנב לאב חורה גנב אלא עכברה גנב לאב עכברה גנב אלא חורה גנב יכול גם אסור יצחק הף פעמה תשים את

הדולרים ככה ששים אותם בתוך קופסה גנות א למה יכול גם לאכול דולרים לא אז אני משפיע אותם ערק ואז הם יוצאים כולם עושים חגיגה אה עוד זה עם הרב תיה פחות מאיפה הוא המציא את זה אני לא יודע עוד יודע מערן הגמרא אומרת אורז טובה חסר אמרנו כיצד אמרנו במשנה חיסרון הוא תשעה חצאי קבין לקור אומר אורז רגיל להיות הרבה יותר חסר אמר רב ברחנא אמר רבי יוחנן באורז כלוף שנו אורז הרבה חסר כשהוא אורז עם הקליפה שלו אבל שיעור מועד שאמרנו במשנה זה אורז כלוב

שדרכו תחסר מעט לא הרבה או הגיע משה לא בא היום הרב דן הגיע ב כי הוא זכה בפלאפון שמת לחסמים ולזרע פשתן שלו סן לקור אמר רבי יוחנן אמר רבי חיה זרע פשתן בג עולין מה שאמרנו כאן שרגיל לחסו שלושה סיאן לכל זה דווקא כשהוא עדיין בגבעולים שנו כלומר בגבעולי שלו לם הגבעונים מתייבשים ונופלים רוח מנשבת בהם אבל פשתן נקי לא חסר כל כך הרבה תננ מאחי קוסמיים לזרע הפשתן בגבעולי כשהוא ב אורז שאיין לו כלוף אז החיסרון שלושה סין הכל עוד אבר במשנה הכל לפי

המידה והכל לפי הזמן תנה כן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה הכל לפי הזמן בבריתה ביארו כמידה הזו יש לחשב לכל כל וכל וכן יש לחשב לכל שנה ושנה אמר רבי יוחנן בן ורי א א א כימה אכפת לו לעכברים ו לא אוכלות בין מהרבה בין מקבעה ככה אמר במשנה תניה אמרו לו לרבי יוחנן הרבה עובדות מהן הרבה מתפזרות מהן אמרו לו לרבי יוחנן אפילו שעכברים אוכלים בשווה בין מפות מועטים בין מרובים אבל מלבד מה שים עכברים אוכלים הרבה עובדות מהן הרבה מתפזרות בהן בחזרות

זה רגי כשיש הרבה פירות אז הרבה יש גם הרבה נשירה הרבה יורדות מתפזרות תנא במי דברים אמוריים שערן עם פירותיו אבל יחד לו קרן זווית אומר לו הרי שלך לפניך יפה מתי אני אומר לו שמוציא חסינותו שדווקא ערב אותם עם הפירות שלו אז לא יודעים כמה חסרו לו אבל כשזה לבד קח את זה אומר לו בוא תיקח את שלך אז הגמרא אומרת כי ערב פרותי ז כמה אבין שיראה הוא כמה היה לו ויגיד לו תקעת שלך כמה היה פירותיו מתחילה וכמה יש לחברו קח תן לו

אומר ב מסתפק מהן הוא לא יודע כמה היה לו למה כל פעם הוא לוקח מהן לאכול ך זה כמה אסתפק ראה כמה ק ח כמה נהנה מהמהם כמה לקח מהמהם אומר דיד כמה סתפ טלפון קשה זכית יש לך הכל יש לך עוד רבי יהודה אומר אם היתה מרובע אינו מוציא לו חסרונות מפני שמירות מפילים אם הייתה מידה מרובה אינו מוציא לו חסרונות למה מפני שמטילות למה זה נתנו את זה בזמן הקיץ בחורף זה מתנפח כמה מידה מרובע שאתה אומר ש מוציא לו חסרונות למה הנפוחות משלימות

את החיסרון אמר חנה אמר רבי יוחנן ערה קורים זה מידה מרובה תננ אחי כמה מידה מרו בערה קורן כל קור אמרנו זה 30 שאה תנ תנ קמ דרב נחמן במ דברים אמורים שמוציא לו חסונות שמדד לו מתוך גורנו דווקא המפקיד את החיתים נתן מתוך השדה שלו והחזיר לו מתוך גורנו הנפקד החזיר לו מאותו מידה מתוך גורנו אבל מדד לו מתוך גורנו והחזיר לו מתוך ביתו המדד ו המפחיד מתוך גורנו והוא החזיר לו את התן הנפקד מתוך ביתו אינו יוציא לו חסרונות בפני ש מותירות למה שמידת

הבית קטנה יותר ממידת הגורן אז המדידה מותירה חיטים בקרי שהוא לא מחזיר לו ולכן לא מוציא לו חסרונות כבר חיסר ממה שהפקיד אמר לה וכי בשופטני עסקינן דבה בחילה רבה ושכ בכליה זותה אמר לו רחמן מה אתה חושב עוסקים פה בשוטים ב משוגעים שמפקידים במידה גדולה ולוקחים נפקד במידה קטנה לא דין מה במות גורק אמרת אין הכוונת הבת מידה גדולה וקטנה אלא באמת דברים אמורים שמוציאים לו חסונות שמדד לו במות הגורן החיטה יבשה חזיר לו במות הגורן אז אני אומר שלא אבל מחזיר לו חסרונות אבל

מדד לא חיתי במות הגורן שהם יבשות והזין אותה במות הגשמים שהם נפחות אין צ אינו יוציא לו חסרון פני שמטילות בן כוח יטין עכשיו גדלו נפיחת התנפחו אמר להר פפב אם כן נפקע קדה אם כל כך החדים מתנפחות במות הגשמים אז אז אז יכול לבקוע לו הקד אם זה מתנפח אמר אבה עובדה הופקע קדה כן זה כמו שיש שמה גזים הבת אמה משום הציצה החיתים הם לא כל כך מתנפחות למה הדוחק שיש בקד לא נותן להם להתנפח הצצה זה דוחק אז הם לא תופחות מה הנפק

מינה בין שתי התירוצים משנה הגמרא אומרת יוצי במקום מוצי משנה יוציא לו יוציא לו שיטות ליין אם הפקיד יין אצל חברו וערב השומר השומר הזה שהפקידו אצלו ערב את זה עם היין שלו והוא השומר הוא מסתפק מן התערובת לא יודע כמה הסתפק כמה הוא כמה הוא שתה מן היין שחזיר למפקיד יוציא לו שיטוט ליין יפחות לו השומר שישית למה כי הקנקנים הם בולעים שישית מן היין בשנה הקנקן בולע זה היה קנקנים של חרס זה בולע אז זבח אותו שישית רבי יהודה אומר חומש אפ אותו חמישית

זה אם היה יין מה ה אומר לא ש חכה שמן אם הפקיד לו שמן יוציא לו שלושה לוגין שמן למא לוג ראית פחות לו השומר חזירים שלושה לוגין שמן למא לוג לוג ומרצה שמרים ולוג ומרצה בל למה שלושה לוגין לוג ומרצה שמרים פך מהיין שמרים לו במרצע בלאו הקנקנים שמן דווקא בחרס כן מה זה זכוכית בולע לכן אם היה שמן מזוקק אין בו שמרים איין ו יוציא לו שמרים אין אין לוק של מחצה של שמרים רק מה שבלע קן כן אם היו כל קנים ישנים אתה

רואה הנה שהם לא בולעים הם כבר בלעו אין ו יוציא לו בלע לא הצי לו את הלוג וחצי שמשהוא בלע רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחברו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומרצ שמרים למא לוג יפה אומר גם מי שמוכר שמן מזוכה כחבר שיהנה מזה כל השנה מתוך יותיו של המוכר הרי זה הלוקח מקבל עליו לא לקחת ממנו 100א לוג ממש אלא 100א לוג פחות לוג ומחצה שמרים למאה למה זה חייב להישאר בתחתית איזה קצת בליי השמרים האלה רואים באמת בשמן רואים

שמרים הום הום זה מזוקק מר מה למה תנ הקמה לא מודה בשמן מזוכה כ שיוריד לו תנ הקמה לא דיבר על שמן מזוכה משמע שיש מחלוקת דיבר דיבר ל שמן מזוקק גמרא ולא פליגה מור כיצר מה שאמרו חכמים במשנה שהוציא לו שטות ליין אין ביניהם מחלוקת אלמור כיתרה השיעור בליעת הקנקנים כפי הרגילות במקומו אמור כיתרה בת דמון חפו בקיר ולא מהצפה במקום של חכמים היו מוכרים את מורחים את הקנקנים בשעוה אז לא מוצץ מן היין הרבה רק שטות באתרי דמו חפו בקופר ומיץ טפה איפה רבי

יהודה היו מורחים בזפת אז הזפת מוצץ יותר זה לא זפ שעוה קופרה זה זפת מה שאמר רשי זה שאנחנו עושים כמו זה א בת אמא ההבדל ביניהם משום גר גישתה סוג האדמה שממנה עושים את החביות ה מיצ תפה והי לא מיצ תפה זה החביות סוג הזה של האדמה מוצץ יותר שואב יותר והאדמה שממנה וצים את החבית במקומם היא בולעת פחות הרב בקית קר זה התבלבלו כן לא זה שעווה פה כתוב כון ש כ איפה מוחים את השמה מבפנים ומבחוץ לא מבפנים ח החביות מבפנים טם ל

אני לא מבין לא זה מתרגל זה מקבל את הטעם של היין וזה מסתדר היום זה עולם אחר היום אתה בכוונה מכניס ל חביות מיוחדות שהם של עץ כזה וכזה וכזה והעץ נותן טעם ביין נכון לא סתם שמים בחבית החבית עוזר לטעם של היין גם יש וג ויסקי שות יין עם הושים דפ הכל הה חרס כן היה זה העיקר באתרי דרב יהודה הגמרא מספרת באתרי דרב יהודה רמו 40 ומני כוזה בדנה היו ממלאים את החבית היין ב-48 כוזה כוזה זה מידה קטנה כמו כוסות אזי נה בשיטה

זוזה החבית נמכרת בשישה זוזים פריס רבי יהודה שיטה שיטה בזוזה היה רבי יהודה מוכר רבי יהודה כנראה הוא היה סוחר של היין היה חנוני מוכר יין פריס רב יהודה שיטה שיטה בזוזה היה רב יהודה מוכר שש כוזי יין בזוז זוז רבי מ היו מבינים חבית יין ב-48 כוזה היה עושה ע זה שמונה זוזים על כל חבית שמונה זוזים אזיל דנה בשישה זוזה בשש זוז נמכרת החבית פריס רב יהודה שיטה שיטה בזוזה אז זה שמונה דל לטים בשיטה בשיטה תוריד 36 כוזה שמחר רבי יהודה בשישה זוזים

וקיבל בכח את התמים שקנה את החבית פשו טרסר נשאר לו 12 כוזה שירוויח בהם דל תמניה שיטוי תוריד מהם עוד שמונה כוזה שהם שישית מ48 זה החבית בולעת פ שולה ארבעה ארבעה כוסות לרווח א מעט ואמר שמואל המסתכל אל סתכל יותר על שטות מי שמרוויח בסחורה שיש בחיי נפש זה יין אסור לו להרוויח יותר משטות רק שטות מותר לו אלא אז פחות היה יכול להרוויח שמונה כן אז הוא לא הרוויח מספיק רק ארב כןרק אר למה אבל המסתכל שטות יכול להרוויח אומר איק גולפה הו שמריה

יש את הקנקן עצמו והשמרים שקנה גם אותם בשישה זוזים אלו זה לא כמ שאני מסביר כן כן זה רשי ככה שח פחות זה רשי זה בסדר הרב כמו שהרב מסביר זה רשי ק גולפי שמרה יחי נפי ש תפי משתות יחד עם הכלכל והשמנים אז אז הרבה יותר פחות משטות דפה משטות הקרחה ודמה ברזני אתה יש כנגד זה את רחו ודמה נקיבת הברס והם יורדים מן הרווח לא זה לא טוב זה לא רגע עוד פעם אני חוזר דל תלת בשיטה בשיטה כלומר תוריד 36 כוזה שמחר מרבי

יהודה בשישה זוזים פשוטת רסר זה נכון כן רווח 12 רווח נכון דת מנה שטוטה תוריד מהמהם עוד שמונה כוזה שהם שישית מ-48 זה החבית בולעת פש שולי ארבעה ארבעה כוסות לרווח אז הגמרא שואלת למה רב יהודה מרוויח כל כך מעט ואמר שמואל המסתכל ל הסתכל יותר על שטות מי שמרוויח בסחורה שיש ב חיי נפש לא הרוויח יותר על שטות שטות כן היה יכול להרוויח שמונה כוזה הרוח ארבה למה אומר לא למה הרוויח רק ארבעה א גולפה ושמרה יש את הקנקן עצמו והשמרים שקנה בשישה זוזים אז

נשאר לו ארבעה לא אז שני זוזים נשאר לו יחי נפי שפ משתות יש לו את הקנקן עצמו והשמרים קנה אותם גם כן אז הוא הרוויח אב ועוד נשאר לו ביד חוץ מזה גם החבית וגם השמרים שהוא יכול למכור אותם ווח יותר עכש גולפו שמר קודם כל נשאר לו ארב אזנו מספיק רוח עכשיו הוציא עוד עוד רוח לו הקד בבית אה מה שהוא קנה הוא קנה את זה עם הכן לאק גולפו שמרה הסחר וא קנקן שים שלקח הכל בשש זוז א זה מקודם עוד לול זה כלול

במה שהיה לו מה שהוא קנה את החבית הוא קנה חבית אם עם הקנקן שלה את כל היין עם הקנקן עכשיו יש לו את החבית אז יש שישה זוזים א זה גיע לשתות יותר מש יותר עכשיו שמונה היה לו ארבע עכשיו עוד שש אה זה שש כן בשישה זוזים יאללה 10 זוזים כתוב אק גופי שמריה לא כתוב אבל המפרש אומר בשישה זוז רשי יחי נפי שני תפי משתות עם הקנקן אז מרוויח יותר הקרח בדמי ברזני יש לו כנגד את הטרחה שהוא טורח מה עובדת טורח קשה לו

וגם כן נקב הברש שבחבית כ יכלו לעשות נקב על זה גם צריך לשלם כן אז לכן זהזה ביחד מקצץ מתקזז בסדר אז הפירוש הוא שאי ק גולפי הו שמריה כשהוא קנה את היין ואמר נו כך וכח כסף זה עם הקנקן ואם הכל אז נשאר לו הקנקן שזה עוד רווח וגם השמרים אז מה אז הוא משלם אחרי זה לחנו בוני למוכרן ופרסום שהוא עושה את הפרסום אז נשאר לו שמונה זה בסדר זה השלו עד שמונה אין שיווק וא כ קושיה הייתה הוא מרוויח ע זה יותר לא

כן הקושיה הייתה זה 10 אז רצנו לא הורד לו שתיים שהוא נותן לחני למכור רשי מסביר זה לא אני ו אז אני אומר לך לא כך כתוב בגמרא איק טרחה מה שהוא טורח בעצמו ודמי ברזני תה דמי הנקב הוא נתן מישהו שעשה לו ברזה ברז זה הכל איה עוד אמרנו במשנה אם היה שמן מזוקק איןו יוציא לו שמרים אם היו קנקנים ישנים לא אז זה לא מוציא הוא לא בולע מדוע אי אפשר דלא בל למה לא יוציא בל מקלקלים אפילו שזה ישנים י אפשר דלא בלה

גם ישנים בולע אמר פפה במזו פפין שנו קלקל הישנים מרוחים בזפת אז כבר בלעו כבר את בעתם עכשיו לא בולעים יותר הבה אמר אפילו תמה שלא במזו בפין כיון טעון טעון כיוון שתמלאו מהבה שלהם שבעו גמרנו אפילו שהם לא בזפת הם לא ורעים יותר ככה כשהיינו ילדים אז היה אז בפסח היינו שומרים את ה את המים של פסח בקד למה האבא לא רוצה להשתמש במים של הברז בפסח אז היה שם מים בקד למה שיכול להיות שלא יהיה חמץ בפסח אז היה שם היה קד גדול שמים

בו את המים אבל מה כן כן מים היו מביאים מהבור של כן כן כן לא לא לא לא מים שלנו מים לשתות מה שוטפים כנים מהברז אבל לשתות לאכול לא כן לא לא מה מהכד יש בבית קד חבית גם אני היה פעמים חציון אמר לנו הפים השנה אל תשתו מים ישירות מהברז תשימו בחבית אז גם אני הייתי מביך אבית גדול של פלסטיק אבל שם בזה מים היום לא צריך היום יש בקבוקים מינרל אני מדבר איתך לפני שהיה את הבקבוק הזה היום לא צריך אנחנו הרבה שנים

היום בירושלים לא צריך אפשר להשתמש במים של ברז למה מה הם עושים הם לא מביאים מים ישר מטבריה זה לא ב זה יש פה כבר בורות יש פה נקרא לא לא אוטום וגם יש פ כ אזה מאגרים מאגרים מאגרי מים הם סוגרים שלא יבוא מים מהכנרת משתמשים במאגר אז אין בעיה אין בעיה בפסח נותנים ממאגר אז אפשר להשתמש רגיל אין בזה בעיה אז לא היה כזה דבר אז היינו שמים עכשיו אז הקן מה אני רוצה להגיד לכם הקן אם לא לא לא אין זפת היינו שמים

בקת ככה איכשהוא אבל מה כמה ימים לפני כן ממלאים את הקד מים הוא בולע עוד הפעם נמלא אותו עד שישאב טוב טוב את המים שלו שלא יבלע את המים שרוצים לשתות אחר כך בחג אתה לא יכול ככה היה הסבתא שלי הייתה מכינה את הקדים שישי וכל הזמן היו מכסים אותו גם היה נהיה מים קר אתה יודע בקד המים נשאר קרים רק לא היה מקרר אז היו שמים קד גדול שמים בו מים כרת זה היה זה הה מים קרים נכון ככה כן גם ככה היו שומרים עכשיו

בפרס בכל המקומות האלה הם לא היו שוחטים בחורף אין הכל שלג יש מקומות לא יכולים מה הם היו איך הם הו שוברים שוחטים בקייץ ממלאים חביות עם בשר צולים אותו שמים אותו בקד עם שמן וככה שמר להם הבשר כן במלח גם זה עוד דבר לא יודע בדיוק אולי קודם כל מולכים אותו היו שמים אותו בשמן צולים אותו אני אומר ל שמים אותו בשמן ר להם וככה חמותי סיפרה לי אצלהם בבית ככה היו עושים במ שד כן למה ככה היה להם קדים והיו שוברים אותו בחרס עם

עם שמן ה וכל פעם שצריכים עכשיו בשר להשים זה כן יכול להיות השמן מונע את החמצן אין חמצן אין מויר אין שום דבר לא מקלקל שמן שומר שלא ופשפש אבל המים האלה ששמים בקדם יש להם חשש חמץ זה לא בעיה אח לא לפני פסח זה בטל בטל אבל זה חוזר בניו מה זה חוזר ר בקר לא חוזר ני לך בלך לא חוזר לי עוד עוד ככה כולם הייו עושים הז מכתיב חוזר כן השולחן ערוך מצי לא יותר טוב מאשר תיקח ישר מהברז מה תשתה היו מסננים

את זה והכל אבל בכל זאת היו לוקחים עשים ככ לא כן היה אז אז אז עכשיו לא צריך כשהיה צריך הרב אמר שלא כדאי עכשיו היו יודעים מתי יש בעיות אז לא היו עושים עכשיו ברוך השם ה היום אפשר גם לשלוט מהב זה בא לך מהמהגרים כן גם הפרחים מה הוא נותן להם לשתות עוד הבה אמר הבה אמר אפילו שלא מזופן כבן זה טעון טעון גמרנו הם בלעו בלעו לא יבלעו יותר דה אומר אפ המוכר שם מזוקק לחברו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לא

גומ את השמרים למאה אבדע אומר גם מי שמוכר שמן החברו שמן מזוקק לחברו שהסתפק ממנו כל ימות השנה מחביות המוכר הרי זה מקבל עליו לא גומר את השמרים למא למא לוג אבל חכמים סוברים הקונה לא מקבל עליו לא גומר את השמים אמר רבקש מסה לומר לדברי רבי יהודה מותר לערב שמרים לדברי חכמים אסור לערב שמרים עכשיו לדברי רבי יהודה מותר ל שמרים וינו טעמה ד מקבל ד מקבל דמר לה יבעל לערוב לך מלא ערב לך א שת נמה קבל יפה אז הוא אומר לו אז עוד

פעם רבי יהודה אומר אברהם מוכר שמן מזוקק על חברו כל ימות השנה להסתפק ממנו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומרת השמרים למאה לוג אבל חכמים אומרים לא הקונה לא מקבל עליו לוג ומר את השמרים אמר ביה כשמשה לומר כלומר כש כשדג ותמצא את הביאור מחלוקת רבי יהודה וחכמים איך תבאר תאמר כך דברי רבי יהודה מותר לערב שמרים כלומר לדברי רבי יהודה שמוכר סתם שמן חברו בשעה שהשמרים שוקעים למטה והשמן מזוקק מותר למוכר לערב שמרים השקועים למטה לתוך השמן ולתת לקונה שמן עם שמרים

לדבר חכמים אסור לערב שמרים אז עליו לתת לקונה רק שמן נקי מסוכן עכשיו הבה מבאר את הדברים איך נובעת המחלוקת הזאת מתוך דבריהם דברי רבי יהודה מותר להר שמרים ונו מהד מקבל למה למה מותר להר שמרים הקונה קיבל עליו לא שמרים כשהשמן מזוקק למה אומר לו רבל ערבך מלא ערבך אומר המוכר לקונה אם הייתי רוצה לערב לך את השמרים בשמן לא הייתי מערבב עכשיו א שתה נמה תקבל תקבל עליך לא גומר את השמרים א תקח שמן נקי אבל תקבל עליך לשלם נוג ומרצה מה יותר לא

משנה כן אשת נמ קביל הלך לא גומר את השמרים לחוד ולמלא הי ערבת לי אב מזד בלי השת מהבד לה אומר תשמע חביבי אם היית מערבב לי מההתחלה הייתי יכול למכור קח את השמן שמן שלא מזוכך אבל עכשיו שלא ערבת לי תביא לי את השמרים מה אני אעשה בשמרים לחודה לא משד בלי שמרים בפני עצמם אפשר למכור אומר בבעל הבית הסי קינן דני חלי בסלה לא עוסקים אחד שהוא לוקח ומוכר עוסקים פה הקונה הוא בעל הבית בשביל הבית שלו משתמש למאכל ביתו לא למכור דחלי בסירה

יותר טוב לא להשתמש בשמן זקוק צלול שלא עכור אז גם אם יוריד ממנו לא גומרצ לא נורא אומר תוריד העיקר שיהיה נקי ככה זה העולם ג אה כן ולמלא מדלא ערבית לי אחו מחלת לי יגיד לו הקונה בגלל שלא אתה לא ערבבת לי עם השמרים אתה מחלת לי השמרים למה אתה רוצה כסף נת רצית לי מאלוק שמן צלול תרץ את הגמרא רבי יהודה לטעמה דלת למחילה הכונה מקבל עליו שמרים למה רבי יהודה לטעמה אין לו מחילה אין לו הוכחה של מחילה ה מה הוא אומר דתנן

מכר לו את הצמד לא מכר לו את הבקר יש צמד זה עול שמצמיד ומחבר שני שברים ביחד מכר לו את הצמד לא מכר לו בכלל זה גם את הבקר מכר את הבקר לא מכר לו את הצמד רבי יהודה אומר הדמים מודיעים כמה כסף קיבל כיצד אמר לו מכורי צמדה ב-200 זוז הדבר ידוע שאין הצמד ב-200 זוז זה ראיה שמחר לו גם את הבקר צמד עולה 50 זוז 200 זוז 200 זוז זה גם הבקר חכמים אומרים אין אדמים ראיה הכונה מחל לתת לו על הצמד יותר מדמו

לדעת רבי יהודה לא תונים במחילה אז יפה אז לכן גם בענייננו כאן לא אומרים לרבי יהודה שמתוך ש ערב את השמן מחל לו כמו שמה על הצמד והבקר עוד ממשיך הביה עכשיו לבאר דברי חכמים לדברי חכמים אסור לערב שמרים חולקים על רבי יהודה סוברים שאיין הכונה מקבל עליו לא גומר את השמרים אסור למכור לערב את השמרים והיינו תעמד ולא מקבל דמר לה ה בעית לערובה וה שר לך אשת נמה לא מקבלי אומר אומר לו הקונה למוכל אם היית רוצה לערבב את השמרים בשמן וכ היה מותר

לך היה עליך לתת לי אותם כשהוא צלול אז לכן גם עכשיו אני לא מקבל את את הלוג ומכת השמרים זה לדעת רבי יהודה מקבל אמר לר פפה להבה אדרבה הסתברה אם באת אם אתה רוצה לבאר טע מחלוקת רבי יהודה וחכמים הפוך לדברי החכמים הוער שמרים שחולקים ונו תעמ דלא מקבל למה דמר להם מדלא ערבת לי אחולה אחת לי כמה שאתה לא ערבת לי את השמרים אתה מחלת לי עליהם ואילו דברי רבי יהודה שסובר שלוקח מקבל עלב שמרים אסור לערב שמרים ונו תעמד ד מקבל דמר לה

יבל ערובה לא שרי לי לערוב לך קבולה לא מקבלת מה ז זבון וזבין תגרה יקרה אומר למה באמת אנו תעמד מקבל עליו הקונה שמרים אומר לו המוכר הרי אם בעה לערובה אם הייתי בתחילה רוצה לערבב את השמרים בשמן לא שרי לי לערוב לך אין לי התר לערב לך למה אתה קיבלת עליך שמרים בפני עצמן עכשיו גם אם לא מקבלת אם נמצא שאיין לי רווח במכירת השמן מה זה בו זבין אתגרה יקרה הקונה מה זה נקרא סוחר מה זה אני קניתי ואני מוכר לך באותו מחיר מה

עשינו צריך רווחים אבל במשנה מוכרח שכן מקבל עליו את השמרים לדעת רבי יהודה איך ףך מסתבר לא הבנתי הטעם הטעם אך עוד פעם העיף לך הזה דברי חכמים מותר לערב שמרים אז לכן לא מקבל עליו הכונן שמרים לבד ואמר לי למה לא ערבת אתה ד נתת לי מזוכה כי אני לא משלם לך על השמרים מה אתהה מחלת לי כי מותר לערבב למה לא ערבת דברי רבי יהודה לא מערבבים אסור לער שמרים למה הלוקח כבר מקבל עליו את השמרים לאק מרצ לא מערבבים נותן לו מזוקק ואסור

לערבב ככה זה זה מובן כן אתה יודע מורבי הוא היה פה באגריפס היה מוכר נעליים גם היה סנדלר גם מוכר נעליים אבל היו באים מי היו קונים ממנו חסידי בלזה פה זה נעליים מיוחדות או שהוא עושה אותם או שחבר שלו עושה ואז אני זוכר בזמנו היה המוכר ב120 לראות כן זוג נעליים כן זה הרבה לא זה לא הרבה הרווח הוא חציק הנה בנימין קיבל בחינם לא אבל מה אני רוצה להגיד לכם היו באים חסידי ברז מה הם אומרים לו אין לנו כסף לשלם אבל יש לנו

שעון שעון זהב אומר לו אני אין לי נעליים בשביל שעון זהב זה צריך לתת לכם כמה זוגות אומרים לא צריך רצו לעזור הם הם רצו כן הם רצו לעזור לו היו פעמים בא כן הז זה אני הייתי שם בחנות ובא איזה ד אחד בלז אומר הוא מוכר שעונים בשוויץ הביא ל שעון זהב של אישה ובדיוק אני הייתי עומד להתארס אבי שלי אומר לי הנה עכשיו יהיה לך שעון זהב מתנה לאירוסין קח אותו אבל אני ידעתי אמא שלי אף פעם לא קיבלה שעון זהב אמרתי לה זה

שלך קחי וד שמע הב ש אומר למה עשית כך עכשיו מה נעשה לא עבר יום יומיים בא קמל אחד הביא יותר יפה מהוא כן ראית עוד צון זהב אחד מהש כן זה ככה זה היה אבא שלי לא היה לו מה לאכול לא היה לאכול תראה איך הקדוש ברוך הוא עילה את העילות וסיבת את הסיבות עכשיו אני אומר לו טוב אבל איך נקנה טבעת לא אבל מה תראה גם זה היה לניסים ונפלאות היה יהודי אחד קראו לו ארנטל היה לו חנות של זהב בשוק ארנטל כן ארנטל

בעיר בקינ גורג בקינג גורג' ארנטל זה היה חסיד אני הייתי כל הזמן רבי יוסף ולטוך היה חסיד של רבי יוסף ולטוך הוא אומר לי אני אתן לך טבעת ככה הוא אומר לי אמרתי לו אבל לא אני אני צריך ש שהכלה תבחר את זה אומר בוא קח כסף היא תבוא לבחור תשלם והיא תיקח איזה שי רוצה ככה היה ראית איזה צדיקים היו אבל תראה איך הקדוש ברוך הוא ילת העילות וסיבת הסיבות סידר את כל העניינים כן ארן טל זכור השם ישמרו יהודי טוב עכשיו יש לו מקום

גדול הבן שלו חלה אז בסרטן והוא עשה מקום גדול לחולי רטן כן קוראים לו חיים ארנטל לא ראיתי אותו הרבה שנים המ ף מח כן כן זכרון מנחם זה הבן שלו קראו לו מנחם ילדים שמה כן כן הלאה זה זה זה זה כן כן הוא היה לוקח אותנו למירון לזה לזה חס שרב וסף כן כן הוא היה חצי רבי יוסף אלטור אז הוא היה לוקח אותנו היה ערב פסח למשל היה פטירת מרן אומר לו רבי יוסף טוך היום ניסע לצפון הולכים לרבי יוסף הסנדלר עכשיו וחנן

הסנדל שמה אני זוכר היה אומר לרבי יוסף ולטור תיתן פה עכשיו לבניה הוא כך וכך הוא היה יודע אם היה כסף או לא היה כסף לא היה לי כסף לחג אומר לו תן לו עכשיו כך וכך כסף ש לו לחג עד המקום כן ה היה הרבה ניסים ונפלאות לא לא זה ככה היה מהשמיים הלאה זה בא לזה אז אמרתי לכם בדוק פלא פלאות זה לאש זה מעט מהעניינים לאט לאט שוה לבוא לפה כל יום הרב שווה לבוא אליך כל יום שווה מה לשמוע ומה לללמוד תנה

כן הכל מהשמיים זה הכל הילת ההילות תדע לך שאני הייתי הקטן ב כתה אני התחתנתי האחרון החברים שלי כולם התחתנו אני הייתי מסדר את זה כולם מה שהם צריכים היה עוני גדול מי יסדר להם היינו הולכים מדברים עם זה עם זה אבל אני למשל תראה איך הקדוש ברוך הוא סידר את העניינים לא היה אף אחד שאני ידאג לי כבר כולם התחתנו אז הקדוש ברוך הוא סידר בצורה כזאת ראית הפלא כן ישתבח שמו תנה אבל תמיד זה טוב מידו הרחבה והמלאה זה כאילו כאילו הוא קנה את

הנעליים וזה וזה כן כן גם האדמור מברז בעצמו היינו עושים לו אנחנו את הנעל את הנעליים שלו אנחנו הינו עושים כן יפה היינו עושים את זה יפה כי הוא היה רוצה קצת שזה לא יהיה עגול למעלה שיהיה לו קצת ריבוע שזה של אדמור ה יפה אני זוכר אבא שלי היה חותך חתכת עץ מרובעת תוקע אותה בסוף הנעל שיקבל את הצורה מרטיב את ה את העור במים ושיהיה לו רבוע וגם עושה לו שזה יהיה חב היה צריך נעל רחבה שם מסביב האימון תוספות וככה היינו מלבישים על

זה את את העור וככה היינו תופרים את הנעל מלמטה סודרים אותה וזה משהו מיוחד ככה כן אני בעצמי הייתי עושה כן יפה היינו ילדים פפר תנ אחד הלוקח ואחד המפקיד דינם שווה פקטים פקטים זה סולת של הגרעינים שצפים עלפני השמן מה ה פקטים המה כי לוקח לא מקבל פקטים מפקיד לא מקבל חתים כמו שאדם קונה שמן סתם מחברו הוא לא מקבל על השמן את את ה את הגרעינים את הפסולת שצף למעלה לתת לו שמן בלי פקטים מפקיד שמן עם פקטים נמה לא מקבל עם פקטים יחזיר

לו השומר את השמן כמו השמן שקיבל ללי פקטים אי אפשר לומר ככה למה ולמלא קח מעבד להו אתה נתת לי אמא גרעינים מה אני אעשה בהם את הגרעינים שלך אלא כי איך יד מפקיד מקבל פקטים לוקח נמה מקבל פקדים כמו מי שמפקיד מפקיד אותם עם הפקדים של מפחיד גם מי שלוקח שמן מחברו עם פקטים למעלה יש מעט חרצנים כאלה הוא אומר גרעינים שצפים מעל השמן שואלת הגמרא שואלת ומי מקבל ומי מקבל לוקח פרקטים ואתני רבי יהודה אומר לא אמרו שמן עכור אלא למוכר בלבד שהר לוקח

מקבל עליו לא גומר את השמרים זה הכל ועליו לת בלא פקטים אז בלי פקטים לא דיברו על בכלל רק על שמרים דיברו לא קשה עד ייב בתשרי ושקי בניסן כ מידת תשרי עד דייב לזוזה בניסן ושקים מנ בניסן כ מידה ניסן מה שאמרנו שברתה שדי קח כדין מפקיד לקבל עלי פקטים ייב הקונה נותן כסף על השמן בתשרי למה אז בתשרי השמן אחור וקש בניסן כמד תשרי לוקח בניסן מחיר של תש שהיה בזון אז כיוון שבשעת נתינת הדמים היה סתם שמנים עכורים קל קיבל עליו פקטים אז

גם לוקח את השמן בניסן כשהוא צלול ה אז מקבל את הפרקטים אבל הבריתה שאמרה שאין לוקח מקבל על הפכים ד לזוזה בניסן קש כ מ בניסן כי מידה ניסן המחיר של ניסן זה ביוקר זה נקי שמנ צלול אז לא הו מנ את השמ בחודש תשרי תלוי עדיין חודש תשרי עדיין התחלנו לעבוד איך דע מהר באמת מתי בא השמן השמן בא עכשיו תשה באזור תשחה בא שמן החדש כן לא אני יודע שז תים עכשיו זה בא בתשרי היה ב זתים בשוק מתי היינו קונים זתים מהשוק ועושים

במכונה רגע היינו דופקים את זה בבית עושים זתים בבית זה בתשרי לא אה עכשיו ב עכשיו בא זה לא עכשיו בא זה עכשיו בא שום שום שום השומים בא שום פול בזור תשרי אז קנים קונים מפרק תמיד החדש בתשרי א הלכות א כן נכון בזיה מגיע לך רפואת מרסל בת גורג'יה הלכות אם הוא י כסף בניסן ולקח בתשרי גם לא יביא לולי אף אחד לא עושה דבר כזה נותנים בתחילה בתשרי נותנים כסף למה בזול בוחר סתם נכון סעיף ד' סימן תרו לכות יום הכיפורים מש משה

עוד יכול לטבול ולכות מתי שירצה ערב כיפור אפילו מי שלא נזר כל השנה בטבילה אפילו נערים בטולות נוהגים לטבול רק שיהיה קודם הלילה קודם תפילת מנחה וגם משים לו מלכות ואין הוא מברך עעל הטבילה כן כל יוב כיפור היו מלכים יש מלכים במקווה אנחנו פה בישיבה היו מלכים בזמן גם היום היו מקבלים מלכות היה פה הרב הגדול חכם סמן חוגי עבודי הרב של העיראקים הגאון היה אז הוא פה באזור לא היו רוצים הוא היה רוצה מלכות בערב כיפור לא מלכים אותו כ מי רוצה אף אחד

לא רוצה לגיע ברב לתת לו מלכות אביה הולך ל לבוכרים שם לא מכירים אותו בית הכנסת בבת תמה אז הבוחרים לא מכירים אותו מזה הרו אז היו מלקים אותו יום אחד היה שמה ערב כיפור אחד אומר לה אחד האנשים בוא תעשה לי טובה תן לי מלכות אז הוא הכיר שזה רב גדול אומר לו חש ושלום כבוד הרב אני אכה אותך השם יכה איך ואינו מברך על התבלה הגהה ואיין צריך לטבול רק פעם אחת בלא בידוי משום קרי והוא הדין טלת תשעה מים קבינ מהנה גם מועיל

היום גם כן אם אתה תעמוד תחת הדוש המקלחת וזה הרבה מים בסדר מי שמת לו מת בין ראש השנה ליום הכיפורים מותר לחוץ לדבו בערב יום כיפור יום כיפור מבטא שבעה אף על פי שנהגו שלו לחוץ כל 30 תפילת מצווה מותר כן מותר זה נקרא כן אני האמא שלי היא נפטרה כמה ימים יום יומיים לפני ראש השנה עכשיו איך אני אעשה וארב ראש השנה לטבול אז אני אני מה עשיתי זה אי אפשר עדיין אז חיכתי כן לא החלפתי הבגדים לא שום דבר עד שיהיה שקיעה ואחרי

השקיעה נכנסתי פה למקווה וטבלתי והחלפתי הבגדים שלי כן הלאה סימן טרז צריך להתוודות במנחה קודם סעודה המפסקת שלא יהה לו ככה עושים שלא חס ושלום מחנק בסעודה השם יצילנו יש יש אתה יודע אני מכיר שעמד עם עצה נחנקו בסעודה המפסקת פעם הייתי אומר איך זה יכול להיות לא יודע הם אכלו ונחנק פוא הים להן דואר של 100 שערים יהודי אחד אדם טוב וחיד אומרו אחר שגמר תפילתו אלוק צולי הציבור אומרו ביום כיפור בתוך התפילה עכשיו לא עוד הלכה אוהב את עוד אין צריך לפרט החטא שנאמר

אשרי נישוי פשע כיסוי חטאה אם רצה לפרד הרישות בידו ואם מתוודה בלחש נכון לפרט את החטא אבל כשמתפללים או שליח ציבו שחוזר תפילה אי פרט החטא מה שאומרים עעל ח בסדר אב לא מקרה פורט ה כל אומרים משווה כ לכן גם ביום כל יום שאדם ישמה עושים השבנו בגדנו אומר בשקט למה כו נגיד השבנו בגנו כל העולם אומר זה לא שהוא מפרט את זה מי יודע מה הגענו סעיף ג פסח הגדה מהחלון סבור עשה ניתוח ביד כן אבל הת מרה שם של ש דין בירור חמץ

זה סימן סימן תמ תמה כן יש פה אחד הוא אמר לי שבת שלו מתחתנת אמרתי לו מה קוראים לה אומר לי תמה טמא אני עליה רשון שלמה לא מה שהיא שלמה להשלים את עצ הוריד את השין רק שלמה הוריד את השין ני לא בר מינן אם תוריד את הא יהיה בעיות גם זה לא טוב יות יש ב בתמה בבוכרים ש כן כן כנראה זה שם של בוכרים אולי הוא רוצה לתת את זה לבן שלו משהו אם לא תגיד כיצד באור חמץ שרפו או פוררו וזורה לרוח

זה ביאור חמץ או ישרוף או מפורר בזור הרוח או זור כל הים למשל אבו דהוד יש לו וילה על הים הוא רואה את המים הולך מתחת אז הוא זכר יכול לפורר אותו לזרוק אותו לים ואם היה החמץ קשה ואין היה חתכו במהרה הרי זה מפרו ואחר כך זור כל הים הגהה והמנהג לשורו זה טוב לשרוף כן שריפת חמץ זה עושה הרבה פעולות טובות מפורר וז כל העופות אסור אסור להנות מזה צריך דווקא להקפיד שהם יאכלו את זה לפני זמן כן אנחנו שורפים את זה עם הלולב

וזה הם שורפים בהושענות את הלולב שמים אותו בתנור של פסח נהג לסופו טוב לסופו ביום דומיה נותר אך אם רוצה לסופו מיד אחר הבדק כדי שלא יגנו חולד פוט בידו יכול בלילה הזוז אומר שו בלילה בלילה מה אתה חמץ לא שמעתי את זה כמ ש אני יודע שהוא עושה ככה אל אני לא שמעתי כן כן דווקא בו מסו מזה אוהב להות זה כבר הגיה אתה מבין גם אתה עושה ככה לא בופים ביום כל העולם פים לא בלילה אתה מה יש לך לשרוף יש קצת פירורים סופים

אותם חתחות של לחם ביום ם הילדים הולכים קצת זה כמו פונצית זה יפה גם סופים הכל לא זה צריך לבד תעשה תסוף לא תשים את זה עם כולם תעשה כמו שצריך וצריך שיעור קח את הלולבים הגדולים הלולב תעשה אז אני מסביר לך נתי לבד יופי ואם נתנו איך אתה תדע מה שרבת איך עשית וגם לא תשים בזה בנפט אלא תשים ככה תשרוף אותו ככ ואם נתנו לגוי קודם שעה שישית אין צריך לבער אם שרפו קודם שעה שישית הרי זה מותר להנות בפ חמין שלו בתוך הפסח

אבל אם שרפו משעה שישית ומעלה הועידו אסור בהנאה אחר זה לא ישוק בו תנור בכיריים ולא יבשל בו ואם בישל או עפה אותו הפת ואותו תבשיל אסורים בהנאה לכן הפחמים שלו אסורים בהנאה בשרו אחר שסר בהנעה כן אני פעם הייתי אצל הרב כדורי בפסח ביום טוב הראשון ואז הרב אומר לי בוא תראה מצא שמה ארגז פיתות אומר שמישהו הביא לפה בערב פסח ארגז פיתות שם לו את זה פה הוא לא ידע ש שמו לו וזה היה מתחת איזה דברים והוא לא ידע אז במוצאי פסח באתי

אליו אומר אמרתי לו תביא לי את זה אני אלך אשרוף את זה באיזה מקום שאף אחד לא רואה אז הוא אומר לי לא זה מוסה אני אעשה אז איפה הלך בתוך הכביש הראשי שכולם רואים הוא שרף את זה שם אמר אב למה אנשים לא ינו מה אתה עושה אומר שלא יבינו זה ה מסועה ככה עשה כן אמרתי לו תביא לי את זה אלך אשרוף את זה באיזה פינה מה הוא יעשה מסכן אחד שם לו הוא זקן הוא לא יד מה שמים מסו קד זמן יסורו יכול

להשליכו למקום שעוברים מצוים שם ואם מצאו א אחר זמן יסורו שלא אכלו העורבים אף על פי שהמקום הבקר לא ה נחנו שם אלא רנו א ואם לא מצא חמש כ שבודק ישרוף הכלי שלקח לבדיקה כדי שלא ישכח ובת ביעור דעתי את זה שרוף הכלי לא אבל אנחנו מהתחלה מכינים קצת שיהיה עושים ערה ציטים וגם שיהיה שיעור כן אז איך צריך צריך לשרוף את זה בצורה כזאת שלא יהיה ישים שמן קצת אם הוא רוצה שזה ראוי לאכילה שככה זה ידלוק לו גם הלולב הוא יבש הוא עושה

לו טוב אש אז אני לוקח קופסה של קר של קרטון ואני שם את זה מלמטה את הלולב ומדליק אותו ואז זה נדלק לי הכל לא לשים את זה בניר כסף לא מה פתאום בנייר כסף לעטוף את החמץ בנייר שהוא שם פתיתים בניירות ואז היכול להדלק לו טוב אני אני מה עושה את השמן שנשאר לי ש של חנוכה אני שם אותו פה עם הפתילות שלו שם אותו פה זה עוזר לי מאוד ואז וגם לא משאיר הרבה אני משתדל לאכול קונה במידה מה צריך משתדל לאכול ובבוקר אני

איזה כ הרף הלוקח תבנית פעם הייתי לוקח שלל בזיתים פח עכשיו לוקח תבנית אלומיניום הזה ש שופים בה בתנור תבנית אחת שם בפנים את הקופסה ושורף את זה בזה אחר כך אני שופך על זה מים שזה נהיה הכל אבק שופך על זה מים ושופך אותו למיכל הראשי לצפרדע הזה וזהו אבל רק עם מים שלא יהיה אש שם על זה מים מסדר הכל שופך בסדר ככה כן זהר כן אני אומר את זה בקול שאנשים יעשו לא זה נהיה כפיר שניר לבי רפא אין ידעת כן הרמבם גדית

לכל מקום כ שונ כן מצוין כן אבל אני אומר לך שיותר טוב שתעשה לבד הבנת אותי למה אה למה לבד ש שאתה תשגיח על על ה על החמץ איך שהוא נשרף למה לפעמים הוא רק נשרף מבחוץ מעט לפעמים זה זז הצידה אנחנו רוצים לשרוף אותו כי יש עניין לשרוף אז ככה אני עושה אני אוהב שיהיה לי אני ראיתי אן שכן שהיה לו גז הוא היה שרוף את זה על הגז לא אך שר את הגז לפסח ישתו חדש צק אתה יכול לקחת קצת פרחים שזה יהיה למה

השמן לא מספיק בסדר יש בלמעלה בבקעת של הפרח יש שמן יט בכל בק המקדיש אנחנו דף כ ל אנחנו הפסקנו אתמול באמצע הפרק של יום ראשון כי ללמדנו של שבת איזה כקל ק ל ף חוף ל יט המקדיש ד אחוזתו והגיע יובן ולא נדת אלא הריי תחת יד הקדש הכהנים נותנים את דמיה תהה אחוזה להם שאין הקדש יוצא בלא פדיון ואותן אדמים הפלו להקדש בדק הבית כף געלה מקדיש קודם שיגיע היובל הרי זו חוזרת לבעליה והערך שנתן יפול לבית קבית כמו שבארנו וכן אם געלה בנו

של מקדיש הרי זו חוזרת לאביו ביובל אבל אם געלה אותה בתו או שאר קרוביו או נוכרי מיד ההקדש אם חזר המקדיש וגאלה מידן חוזרת לו לעולם ואם לא לה מידן הגיע יובן תחת יד הבת ו שר כרובים הנוכרי הרי זה יוצא להקדש נה חוזרת לבעליה לעולם אלא תהיה אחוזה לכהנים שנאמר וי שד בצו בובן לכהן תהיה אחוזתו ואן הכהנים צריכים תן דמים שכבר פדת מיד הקדש ק רקה מאחר אלא תחזור לכהנים כאילו הם בעליה כא' או במ דברים אמורים בישראל אבל אם היה מקדיש כהן או

לוי הרי זה לעולם אפילו עבר עליה יובל ובדת מן הקדש פודה אותה אחר היובל שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים כב השה שיקדיש שדי אחוזת הוגע בעלה מיד הקדש גיע יובל תחת יד הבעל הרי הדבר ספך אם תחזור לאישה או תצא לכהנים לפי כך אם קדמה האישה להחזיק בה חר הבל אין הכהנים יכולים להוציא מידה לכן אם קדמו הכהנים והחזיקו אינה יכולה להוציא מידם הפ כג המקדיש דה ופד אותה הכהן מיד הקדש הגיע יובל תחת ד הכהן לא יאמר הועיל והרי יוצא לכהנים תחת ידי וזכיתי ב

אלא יוצא לכל אחב הכהנים כד כשתצא השדה הכהנים ויובן תנתן כני במשמר שפגע בו היובל ואם היה ראש השנה שלי יובל בשבת הרי משמר יוצא ומשמר נכנס נתן למשמר היוצא כפה המקדיש את האילנות והגיע היוב ולא פדו אותן אינן יוצאין הכהנים שנאמר והיה שדה בצו יובל ון שדה אבל המקדיש טרשין והגיע היובל ולא פדו אות בענים הרי יוצי הכהנים שנאמר ויה שדה זו שדה נכרת כו כצ דין מקדיש שדה מכתו שמין אותה בדמ ן כמה הי שוה עד היבן פודא אותה כל מי שיירצה אם פדע

אותה מקדיש א אין מוסיף חומש פבי שר רכים ודמים שהגיע היוב עזו הבעלים הראשונים שמחר שדת מיד הגזבר יוצא מיד אחר בן של נבד היא יוצא מיד הקדש ארי זו חוזרת לבוחר ב צ הכהנים שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כז כל שדה ששמן אותה להקדיש למכור אותה בדמיה מכריז ליה 60 יום רצופין בבוקר בשעת הוצאת פועלים בערב בשעת הכנסת פועלים צמים מצריה ואומרים כך היא יפה כך היא שומה כל הרוצה קח יבוא ויקח כ כח הלוקח שדה מאביו או משר מורי שות קדישה בן שהקדישה

אחר מות אביו או מישו בן שהקדישה בחיה אביו או שאר מוריש חר כך מת אביו או מוריש הרי זו כשדה אחוזה שנאמר ואם צדה מקנתו אשר משדה אחוזתו צדה ש ראויה להיות שדה אחוזה זו שדת שה פרק חמישי כט עדו ה א' המקדיש שדה אחוזתו מצבע עליו לבדה הוא שהאדון קודם ואם לא רצה אין קופין אותו דברים אמורים בזמן שמצוות יובל נוהגת שאם גיע היובל תצא לכהנים כמו שבנו אבל בזמן שבתו היובלות שר יוצא לכהנים אלא סופה להיפדות לעולם כופין את הדון נפתוח בתחילה והיא נפת

בשוה כשר קדושות אם נצת משמו ציפ גואל אותה הרן ואמ לה אומרים לו הגעתך ויתן מה שאמר ואנו פותח בפחות מארבע פרוטות כדי ש החומש שמוסיף פרוטה ב רצה אדו קור שדות אחרות משדות כדי לפדות צד זו שהקדיש הרשות בידו ב מזמן נוהג ב מזמן ש נוהג והוא קודם לכל אדם כן אם רצה לגעור חציה גואן מה שאיין כן במוכר דיות וזה העומר בדיות בהקדש ג המקדש בתו או או את בהמה מאה שלו או שאר מטלטלין הריו נערכים בשוהן בין טוב בין רע ואם פדע אותה

ל מקדיש את אשתו א ירשו מוסיף חומש קופן את הבו ראשון בבית בין שהיה בית בבתי הרחב בין שהיה בבתי החצרים הרזה נגעל לעולם ד גן לא אחד מני הקדש אם היה בית עיר חומה וקם ביד הגון 12 חודש נחלט ואם היה בית החצרים גיע יובן והוא גואן חוזר לבעליו ביובל ה המקדיש בהמ תורה תמימה לבד קבית אף על פי שעבר על עשה מה שעשה עשוי חל הקדושה עליו נד תמימה מעריך אותה הקים בדמי ודמים פלו לבדק הבית נ פוד אותה פוד א להקב למזבח מה

שהי ראויה שכל דבר ראוי למזבח אין יוצא מ מזבח לעולם מני שאסור להקדיש ממד הבית שנאמר דה תעשה אותו בפ הש למדו נדה לבד הבית כן דברים מרן שאינה אלה קדושת דמים שא בעל מזבח ונאמר אותו אותו אתה עושה דבר לבית ואין אתה עושה ימים דד הבית למה בא בכלל עשה הרי הוא עשה אז אסור להגדיש תמימים המקדיש את בהמתו תם או שקדי את נכסו תם רואים כל בהמה מה קז זעל ים יב אותם שמ דבית שסתם מקדשות הבית עלזה נאמר במה אשר הקיבו ממנו חורבן

השם כל אשר יתן ממנו להשם קודש יהיה קודש כלומר כל הר ג המצב חב הקדיש נסתם והיו בעינות שמנים סלטות ה קרב על גבי המזבח אםו כ אומ קרבו אותם דמים לק בם זכרים וקרבו עולות ת בפני מה קרבו ד אלו עצמן הבהמות פלו לבח הבית פי שהבהמה הקדושה למזבח ואם נפל בבום יש לה פדיון כמו שתר וסולת וין ושמן ועופות שנפסלו י פדיון שנאמר ומיד את הבהמה לפני השם כותה כל שיש בכלל עמד ברכה ישלו פדיון ש בכלל עמד ברכה אי פדיון י דש נחס

סתם תה בהם קטורת שנמני בכרן עד שחזרו ויקחו אות כמו שבנו בשרים הזמ בכ כמו שעושים במות קטורת כן וצים ישס אחד מסני הקטורת יא המקדיש בהמת המזבח ונפל בו ונס ארזו נכת נבד ועל זה נאמר כל בהמה קב ממ קורבן השם י את הבהמה יביא בד הקורבן אחר כמותה יב כל המקדיש בהמה בחיים בין טמה בין טהורה בין קודש ב ד ש מזבח ש נפל באמון אות ממ תבאר אי זאת צריכה עמדה בדין שנאמר ומיד את ה בהמה לפיכך אם מתה בהמה קודם שתערך תפדה

אין פה דיותה אחר שמתה אלא תקבל אבל אם הקדישה שחוה ונבלה לבך הבית הרי זא תפדה כשר מטלטלין יג שחת בשיניים רב שיניים ועדיין היא מפרכסת הר כח היה לכ ניה ונערכת י בכלל ומיד ךן עד שתמות יד המקדיש בהמת מדמ הרי זוז נתקדש לופה כיצד אומר דמי בהמה זו הקדיש מזב היא עצמה תקרב קדיש אחד מברה לדמ לדמיו ואמר דמי רגלה של פר זו מזבח אז זה ספק אם פשתה קדושה בכולה או לא פשתה כך תקרב ולא תפד כצד וסין מוכין אותה כולה לד למי

שיקרב אותה ודמי החולין חוץ מדמי אותו עבר ואם היה אעבר שני שמת ל י בוא פשתה קדושה בכולה ז היתה בהמה בעלת מום שאין הראו ק קדיש אחד מ לדמיו אין בן שנשמת ל שנשמת בקד דמי אותו עבר בלבד כיצד כגון שמדי רגל פרנזו ו דמי ליבה הקדש המזבח הוא הקדש שותפין בה הוא והקדש שותפין בה יז לכן אומר ראש אבת זה אולב חמור זה הקדש את המזבח איזה מין בן אדם זה או שמר רושי הקדש את המזבח רושי אין חייב אלא בדמי ראשו ורואים בכמה

אובי בדמו קרבן יח אומרים בקודש מזבח קש בבעית אומר ד חמור זה או או כבד קדשו או דמ רושו עבד זה או כבדו הקדש אוי והוא עבר שנשמת לאבו הרי זה חיה בדמה כולו שכל הקדש בדק הבית קדושת דמים הו יט אומר כמזבח מביא בערו קורבן ומדו מסג לערך שלם הרי הדבר ספק אם ד מסגן הבי הוצ נשון ערך או אינו נידון בהשג יד או ו מזבח נד זבי זב דבר סצ אין פדות בשו או פות בשוה המזבח בכצ בח זוהר כן הגיע לפה זה פלוך

כן יש לה יום ימולדת שאן 60 השם ירי לך בטוב או עשו לך חוברת כח בבקשה הנה הנה זה של פלך שהשם ירי חמ בתו שנות בנעמים בריאות ק אופה כן זוה בבקשה סינו שאני יודע שתוף זה קח עוד אח הלאה מה זה מה עשה לי פה דוד כנסת לאולם הה בולם כל הלכות שו ששח ששם יופי בן פ וספ תביא לו גם כן כזה חוברת הכל הוא דף תמט גם כן וגם ת מט דבר אחר בחסד אדוני מעולם ועד עולם אדסר חסד חסי אחסנת חת

מעולם ד לעולם דל על ב בתו תלה בכלה דם בצדקתו לבני בנים שום זכ לבני בנים אמר רבי יהודה כי מה צדקתו חסדו ארבי אלעזר אנו ז בזאת כי מאיש כח הזאת ז אשה זאת ק באיש חסת זאת נקובה חסד כ ק חסד זא ק צדק מם כך יקרא אישה נו דת בצדקתו צדקתו דתו צת בת זוגו דד ג ן כל כהן שאין לו בת זוג בעבודה דכתיב פ בעדו עד בתו אמר רבי יצחק משום שככל שכנ השכנה שורה שלא תחתן כיוון רת ב שכנ שבר

מה י חסידך ברוך תומך ךש חסידך עד כאן ד אונו פני כורמים זמן שבית הדש קים כשר ס אם מש כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה כע לך שמים נטף ושחת בנה סמים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני אל משה קח סמים נטף ושחלת חל בין הסמים זקה ב בד ויאמר א משה שמים נטף שחת חבנה סמים זקה יה בבת בה בת הז אהרון אהרון את הכם כצ 35 מנ בכל יום שם מכניס כ בערב יום הכיפורים ציפור ל נתן הב אמור א אין

אדם יכול מדור עבש נ בדים יאמר ליז ועל שתזוז גוף שמרתם את הדבר הזה ני את העבודה הזאת ויה םככ פסח ב ו זה שלושה קנ יוציא מצ שלושה צ אחד שלושה צני שלושה יםים אח לושה ים משוכים כ אח כור בפרח כ ש צורה בורח שני הקנים ממנה וכור ע שני הקנים ממ ור שני הקנים ממ ש ממנה כפתור שבעה זהב ור כ זה ור עשה אותה ת כל כ א גן בית אדוני את ויאמר מש גפה צ יאמר ימר זיר עניני ךך מנצ ו

פנחס ויפל המגפה פ אשת ן ממצ כון לא עת דר לבושה ום אחרון פיה פתחה בחכמה רות בנות ע היופי מע אדני אדוש יוד ירושלים עמך ודך כס נו שבזכות כושם כשמ צם שם כן ילו כל צוצי הקדושה שברך לאבותינו הקדושים א מש רן ך כל הכל הקדוש גם אלנו שמאזנים דרך הפלפון מאזים דרך הלבינה הקדוש ברוך יברך אותם ובריאות שמחה הצלחה וישועה גדולה חיים טובים משה בן פרידה חיים טובים רוקים חיים שמחים ישועות גדולות ונחת כל טוב סל גשמי ורוחני לכן יהי רצון ונאמר אמן