הדף היומי מסכת בבא מציעא דף לה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כד אדר ב תשפד

[מוזיקה] השם בוקר טוב היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כד הדר השני תשפד שהה בעזרת השם ישועות גדולות בכל בתי ישראל הנה השבוע אנחנו רואים פלא פלאות וכל השרץ השורט על הארץ שקצו לכם להתקדש להטהר לא לאכול שרצים שקצים רמשים מקצים את הנפש רשי כותב להוציא את היתוש ש בפולים זיזין ש בעדשים שהרי לא שרצו על הארץ אלא בתוך האוכל אבל רשי אומר כשיצאו לאוויר ושרו ושרו אז נאסרו כלומר כל עוד שהתולעים עוד הוא לא פרש החוצה אז הוא מותר אבל אם הוא פרש זה אסור

אז אחד הנסיכים הנוכרים שאל את רבי יונתן איבשיץ אמר לו אני לא מבין יש לי שאלה למה אצלכם היהודים יש חוקים לא מתיישבים על השכל ול ההגיון אומר לו מה אמר לו הנסיך מה זה תולעת פרשה מן הפרי יש לה דנ שלת השורט על הארץ חייבים מלכות על אכילתה אבל אם לא פרש מהפרי חשובה כפרי והיא לא אסורה אומר לו מה ההבדל הרי בגוף התולעת לא נשתנה מאומ ברגע שפרשה מן הפרי אותו דבר לא השתנה שום דבר אז מה ההבדל למה אם זה בתוך הפרי יש

בעיה אמר לו רב אמר לו רבי יונתן ה תשמע אני אני אפרש לך עכשיו לקח כף אמר לו מחילה מכבודו טריק פה טריק בכף הריק הצי אמר ל תוריק עוד פעם הריק נעשה רוק אמר לו עכשיו תיקח את תאכל את זה בחזר אומר אני לא אכול מה זה אתה לא יכול זה הור שלך זה הור שלך אתה הוצאת מבטן שלך מהפה שלך אמר לא יכול אומר זהו זה כל זמן שהיה בתוך הפרי כמו האוכל לא רואים אותו זה לא מאוס אדם לא נמאס ממנו כשיצא בחוץ

התורה מצבה לא לאכול אותו כי זה מאוס אדם נמאס מזה לכן אסור יש הבדל זה בתוך הפרי או לא כמו אתה לא רוצה לבלוע את הרוק זה שהתורה רוצה כל לי את התורה שאדם אם ברגע שהנפש נמאסת מאיזה דבר ווא אוכל את זה מטמאה אותו צריך להיטהר יש עוד דבר הגמרא אומרת על הפסוק והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני הקדושה היא בכל דבר מה זה להתקדש להיות פרוש כל דבר לא יותר מדי כצת קדושים תהיו פירושים תהיו אז הגמרא אומרת והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים

זה מים אחרונים למה הידיים עסקניות נוגעות בבשר בקות המכוסים צריך שאדם יעשה נטילת ידיים כאשר אדם ניגש לאכול את עיקר מזונו זה הלחם הוא לא יכול לגשת לאכול אלא אם כן נקרא ורחץ צדיו כי הגוף והנפש הם כרוכים יחד אנחנו אומרים נפש בריאה בגוף בריא הגוף משפיע על הנפש הנפש משפיעה על הגוף הלכלוך מוליד גנאי בנפש ומשבש את כוונת הלב הטהור לכן צריך שיטול ידיו כמו שכותב החזון איש בגרותו אומר אהבת הטהרה ונקיות אשר הוטבעה בנפש ואשר הנפש מצטערת על ובכה באמצעות חמש החושים מוקר לייסוד

במשפטי התורה זה יסוד אין הנפש ראוייה חס ושלום להיות עם איזה דבר מאוס עם איזה דבר לא טוב לכן צריך טהרה נקיות לא אמרנו טהרה מביאה לידי קדושה והתם קדושים זה מה אחרונים טרת הידיים ניקיון אז לכן צריך להיטהר אומר השלה שהזהיר במים ראשונים ואחרונים זה הדברים שמקדשים את האדם זה אמת אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה מלמטה מקדשים אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשים אותו בעולם העליון אז לכן צריך בנטילת ידיים לא היה מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים והיה רבי יהושע גרסי משרט

אותו בכל יום היה מכניס לו מים במידה פעם אחת מצאו שומר בת האסורים היה שונא ישראל רצה לצער את רבי יוטא אמר ל רבי יהושע ואמר לב יושע מדוע הבאת היום הרבה מים שמלח טובת אסורים אתה רוצה שפוך ציין ויניח ציין כמ שהגיע אצל רבי עקיבא אמר לו יהושע הה יודע שזקן אני וחיה תלויים בך למה הבאת רק מעט מים צח לו את המעשה ביקש רבי עקיבא ליטול ידיים וראה שמים לא מספיקים אפילו לשתיה אמר רבי עקיבא מוטב שימות מיתת עצמו ולא העבור דברי חבריי שאם

עבור דבריהם תחיים מיתה אמרו לו טעם כלו הביאו לו מים ונתן ידיו גמרא אומרת שלושה דברים מביאים את האדם לידי עניות אחד מהם חס ושלום מי שמזלזל בנטילת ידיים לא הגמרא אומרת חב חסדה אמר אני נותן מים בשפע שופך מים בשפע גם מן השמיים נותנים לי פרנסה בשפע כמו שכותב רבנו יונה אומר אנשים שמזלזלים בנטילת ידיים הם רעים וחטאים להשם מאוד ואחר איתם הדה עובד אתה יודע שרב חיים קניבסקי אחרי שהיה האסון במרון ש 45 מתו במיטה משונה שם אומר אחד הטעמים בגלל שעם ישראל לא

מקפיד מספיק בנטילת ידיים בכל פרטיה ודקדוקיה הזוהר הקדוש אומר מי שלא נותן ידיים אסור לאכול צל האוכל שלו אתה תתן ידיים לא אל תאכל אצלו אם הוא בעצמו בעל הבית לא נותן ידיים אל תאכל את לחם רע עין לכן כשאדם הולך לחתונות אם בעל הבית לא ירא שמיים הוא לא רוצה לא יאכל בשום אופן כ לפי הזוהר הלחם זה מזיק לבן אדם זה נקרא לחם שלר עין אומר בשער הגלגולים אומר רבנו הארי מי שמזלזל בנטילת ידיים מתגלגל במים במים להתגלגל זה הכי קשה אין להם מנוחה

המים אוי ואבוי זה קשה קשה היה חזוניש אחד פעם אמר לחברו אני מזמין אך שתאכל בסעודה של הברית לח ל חזוניש אמר לו אני חייב שמעתי אני חייב לשבת בסעודה אומר לא אם בסעודה יש אנשים לא כל כך מאורגנים אומר לו מה זה אנשים לא מעוגנים הם לא זהירים טוב טוב בנטילת ידיים אל תשב שם אסור לשבת שם מי שמזלזל בטנת ידיים נקרא אדם שלא לא הגון בוקר זה בעיה תמיד אומר אתה יודע שרבי זרעתי שם את חכם מנצור בשמעון אחראי על הבחורים שישימו לב שישים

לב איך הם נותנים ידיים אחראי אתה יודע מה זה חם שנצור ב שמעון שם אותו אחרי אומר אני רוצה אתה תהיה אחראי כל איך תבדוק אם נותנים את הידיים דין או לא וכל מי שלו כדין תוכיח אותו בעדינות ככה היה היה עומד לתלמידים לראות איך הם נותנים ידיים תראה איזה חוכמה היה לרבי עתיה אומר לכם בסור בשמעון תבדוק אותם בטח זה דבר גדול רבי חיים פלצ'י כותב כל הזהיר בנת ידיים בכל אופל המצטרך תו ידיו מובטח לו שלא יחסר לו מים רשותו כל ימיו כל ימיו

אומר אפילו שיחסר מים בעיר וגשמים וזה איפה שהוא נמצא לא יחסר מים מי שנזהר הידיים לא אמר רבי שמעון בזוהר מי שלא זהר ב עדיים נענש למעלה נענש למטה מה נענש למטה בא לידי עניות ככה כותב בזוהר כן היה הרב בית דין של פרנקפורט היה הרב אבוש רבי אברהם אבוש היה גאון גדול היה שם גר קצב אחד רשע מרושע עושה כל העבירות שבעולם דבר אחד היה זהר מה נטילת הדם היה מוסר עצמו על זה היה שנה אחת הגיע פסח אבל לא היה כל הבהמות ששחטו כולם

היו טרפות הוא קצה אמרו לו אמר מה נעשה עכשיו שלחו אותו לעיר אחרת להביא בשר משם אבל לא היו מאמינים לו קובל עבירות שלחו איתו את השוחט שלחו ביחד איתו והם הלכו הוא היה רעב בדרך ורוצה והיה לא היה מים נטילת ידיים הוא מסר את עצמו לצול ידיים לא היה אז הוא אמר טוב יכנס ליער לחפש מים אמר לו השוחט אל תיכנס אסור מסוכן יש ליסטים יש בעיות יש שודדים שלא יהרגו אותך אומר לא אני בלי נצית אדים לא אוכל אמר לו אבל מספיק ש קרוך

את היד שלך במפה אומר לו אני חייב נטילת ידיים טוב הלך ליער הגדול חיפש שמה לא מצא לא מעיין ולא כלום המיד את העגלה שלו בצד ו מחכה מחכה מחפש ו בסוף הוא שמע עיריה השוחט ידע שהרגו אותו שודדים הלך קרה לחברה קדישה וכולם באו מצאו אותו הרוג לקחו אותו אשו ו לוייה כברו אותו אבל הרב של העיר לא ידע מזה עדיין זה לא זה היה מיד זה היה טרי לא הספיק עדיין להתפרסם בללה שאחריו הרב אביש הוא אבו שהוא יושב ללמוד באמצע הלילה מגיע אליו

הקצב הזה באמצע הלימוד רוצה לדבר איתך אומר הרב אני עכשיו עסוק בלימודים אני לא יכול הוא לא ידע שהקצב מת חשב שהוא חי אומר אני לא יכול עכשיו תראה תעשה לי טובה לא אני עכשיו לומד רק קצב שהרב לא רוצה לשמע התחילה קצב לבכות מה זה בכיות דמעות שליש אומר שדרו נחוץ מאוד כי הוא כבר מת והגיע לעולם העליון שם התחילו לדון אותו על עבירות הבאו הרבה מקטרגים לבע לבלוע אותו לשרוף אותו אך כבוד הרב תדע לך בא מלאח אחד מליץ טוב אמר העומד במסירות נפש

למה לא רצה לעבור על מצוות נטילת ידיים אז צריך להעלות במקומות קדושים קידוש השם אבל המקטרגים אמרו מה ה אסור אסור הוא הלך זלזל נכנס ליער מקום סכנה הוא לא עשה כדין ואז הם רצו להוציא אותו אמרו טוב שמרו בית דין למעלה תלך לרב אבוש משהו יפסוק כך יהיה אומר לו הרב אתה ליצן מה אתה באת המת אומר כן איזה מת את בלי במוח איך אתה מדבר איתי אומר לו תשמע אני לא יודע אתה עושה ליצנות והוא בוכה עכשיו היה פורים אומר לו מה אתה עושה

בקיצור אומר לו תשמע אני לומד לא מבין איזה תוספות אם באמת אתה מיבת דין של מעלה לך תשאל אותם שבערו לי את התוספות הזה יבערו לך אתה בוא תבער לי אז אני אדע שאתה אומר אמת אומר אין בעיה הלה לקח לו חצי שעה חזר אמר לו בבדי שמנה מהר מסבירים למה לקח לך הרבה זמן אומר אומר אני לא מבין גמרא עד שהסבירו לי והסבירו לי סביר לי עד שקלטתי עכשיו אני אסביר לך הסביר לו אמר לו אתה צודק שאתה מבין לי שלמעלה איך קרה לך מה

קרה לך וכולי אומר אני פוסק שאתה באמת מת מת על קידוש השם תראה מה זה בגלל שהוא זעיר ג את ידעים ישלו דין קדוש אומר קדוש לא הניח עברה שלו עשה קדוש עשה לו היה דבר פלא במלחמת תנם יהודי אמריקאי כיבד צו מילואים לבוא למלחמה אבל הוא ראה כל יום ארונות מתים הולכים ונערמים וואי ווואיי ווואיי אומר לו פחד להיות ניגש לרבי משה פיינשטיין אמר לו אני לא יודע מה לעשות תן לי ברכה אמר לו תן לך ברכה ואגיד לך מה לעשות אתה תיזהר כל יום

כל לפני שאתה אוכל נטילת ידיים כל יום בכלי האיש קיבל עליו לקח את הספל איתו הרב נתן לו ספל והלך לצבא כל פעם אוכלים לחם הוא רוצה מים שניצול ידיים מבקש מים יום אחד לא היה להם מים אומרו לו אתה עכשיו תאכל בד צלת ידיים אומר לא אני רק עם נטילת ידיים קיבלתי את זה עליי בקבלה רק נצי את ידיים אמרו לו אין מים עזב אותם והלך הלך להביא מים מרחוק צו מצא מים חזר כולם הרגו אותם תפסו אותם שם הרגו אותם הוא ניצול למה מים

נטית ידיים פלא פלאות או לא פלא פלאות הכל זה נטילת ידיים תראה כמה צריכים להיזהר נטילת עדיין בקדושה זה לא דבר פשוט אתה יודע הרבנית קוק האמא שלה הרב של רחובות וכל וכולי קוק היא היייתה גרה אז בבני בטבריה אחד המקומות היא הבחינה איפה ש היייתה ברחובות הבחינה ש איזה יהודי מרוקאי עובד בשדה זה עבודה מיגע אבל למרק את הכל האיש נזהר מאוד איזה נטילת ידיים איזה ברכות איזה יראת שמיים כלל יום היא רואה אותו כל יום דרך החלון שלה רואה מה זה בן אדם ראה

אותו איך הוא יושב לאכול איזה נטילת ידיים אז היא התחילה להזמין אותו לבית שלה א בוא פה אתה אוכל בשדה וזה זה היה ממש ממול בוא תיכנס נס אלי אומר לו יום אחד הוא נכנס אז היא דיברה איתו אומרת לו נראה לי אתה יראה שמיים וזה יש לך ילדים כן איפה הילדים שלך מתחלים אומר מה אני אגיד לך יש לי שני ילדים אבל לפני בדיוק כמה שבועות לקחו אותם לקיבוץ על יד טבריה ואני דואג עליהם אבל אין בידי אני אין לי כלום אין לי שום דבר

ולקחו אותם אמרו אתה לא שם אותם במוסד לקחו אותם טוב זאת הרבנית חוק לא בטרה בררה איפה הם נמצאים הלכה לקיבוץ פגשה בילדים האלה אמרה להם אתם רוצים לצאת מכאן אמרו לה כן בטח רוצים לקחו אותנו בכוח לקחה אותם הכניסה אותם ללמוד במוסד תורני בשלמה עליהם אחד הילדים מי זה הרב ראובן אלבז ראית כן תראה בזכות נטילת ידיים של אבא שלו והכל תראה פלא כן תראה איזה דברים אלה אדם לא לא יאמין אתרה תראה הרב של נתיבות הוא אומר פעם הלכתי לנחם בתבל בר מינן אומר

ביקשו ממנו שאמר דברים לחיזוק אומר גמרתי את הכל נקשה איזה אישה חילונית שאלה אותו מה היא יכולה לקבל על עצמה לטובת הנפטר אמר אם אני אגיד ל תתלבש צנוע זה קשה אומר הלב פתוח אמר לה תשמעי כל בוקר שעת כמה תעשי נטילת ידיים לפני סעודה תעשה נטלת דיים ונתן לה כלי הסביר לה איך עושים והכל תעשי את זה זה יהיה שנה ככה היא עושה וגם בעלה קיבל עליו וגם עשה נטילת ידיים נוסעים בשבת וזה אבל נטילת ידיים עושה יום אחד הוא אומר אחרי שנה וחצי הוא

הולך ראתה אותו אומרת לו בוא תשמע דבר פלא פלאות מה שהיה לי ם נטילת ידיים אומר אני ובעלי נסענו להודו טייל הגענו למקום היה שמה פטריות מה זה יפיפיות אמרנו לעצמנו לאכול לכם נאכל קצת פה לחם היה איתנו לחם יבש של הפרסים אבל בלי מים לא אוכלת לחם הם יבשו את הלחם בעצמם בלי מים לא אוכלת הלכה חמסה בעלה אומר תשמעי עכשיו גם פה בטיול הוא לא שמע לה הוא המשיך לאכול את הלחם שלו והיא הלכה עד לחפש מים ההוא בינתיים שהוא לא שמע אז הוא

אכל כמה פטריות והם היו מרעל מה עכשיו איפה תציל אותו הזעיק היהודים הזעיק את העולם ברגע אחרון ניצל אבל שבועות שכב בבית חולים כי היה כולו מורעל עד שהצילו אותו בקושי אז שהוא התעורר אומר לאשתו אם הייתי אני גם הולך להביא את המים לא הייתי אוכל את הפטריות האלה לא היה קורה עד שהלכת ניצלת אני זלזלתי בנטילה תני אז הוא אז הוא סיפר את זה לנטילת ידיים זה דבר גדול מתקדשת תם קדושים שאדם מתקדש אז לכן קבל ב עלינו איך אנחנו עושים נטית ידיים איך בטהרה

בקדושה בנחת אדם אוכל יעשה תמיד נטילה למה עכשיו צריך להכין את עצמנו לקראת מלך המשיח הוא לא רוצה מי שאיין לו וזה טוב לשים על הכלי פרח למה עכשיו הפרחים עלו הלאה הלאה בטח בוודאי אנחנו מלכים ב פרק ז משנה פסוק יד חד ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה הרם לאמור לכו וראו אה לא פרק ז פסוק יד יא איך יד פסוק יד אני למה הם היום מצורעים הם ישבו פתח והם הלכו בפנים וראו שאלה ברחו למה באו להם השם יראה להם כאילו באים

אנשים והם חשבו שעשו להם מערב והכל ברחו כל מחנה ארם ברחו הם היה רעבים מאוד לא היה להם מה לאכול אמר להם הנביא מחר יהיה לכם מה זה שפע לא יהיה מקום שלא יהי יהיה חיטה ויהיה שפע ויהיה ברכה אמרו לו גם אם יהיה רובות השמים פתחו מאיפה יביאו אז אלה המצורעים הלכו שמה נכנסו למחנה הרם הם היו רעבים מאוד וראו כולם ברחו אין אף אחד הסוסים קשורים וזה והלכו לבדוק עכשיו הלכו אמרו למלך המלך פחד שלא עשו להם איזה תרגיל וייקחו שני רכב סוסים וישלח

המלך אחרי מחנה הרן למו לכו ולכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה ברדים וחלים אשר השליכו הרם בחובם וישובו המלאכים ויגידו למלך ויצא העם ויבו זו את מחנה הרם ויהי שאה סונת בשקל בשתיים שעורים בשקל כדבר אדוני הנה כמו שאמר הנביא בשם השם איזה פ דעות והמלך הפחיד את השליש אשר נשען על ידו על השער ויר מסו העם בשער בימות כאשר דיבר איש האלוהים אשר דיבר ברדת המלך אליו אמר איך זה יכול להיות בזה אמר לו אתה תראה אבל לא תאכל זה המלך הפקיד את

השליש אשר נשען על ידו שער מינה אותו עוד מעט עוד מעט מהזה ירמסו מה בגלל הדחק ירמסו העם בשעה וימות כאשר דיבר איש אלוהים אשר דיבר ברדת המלך אליו ויי וי כדבר אישה אלוהים אל המלך לאמור צתים שעורים בשקל וסולת בשקל יהיה כעד מחר בשער שמרון איזה פלאות אז זה כאשר כדבר כדבר השר איש האלוהים ויע שרש את איש האלוהים ויאמר והנה אדוני עושה ארובות בשמיים היהיה כדבר הזה ומר אנך רואה בעיניך ומשם לא תוכן וילו כן ירמסו אותו העם בשער וימות ואלישע פרק ח סיים

בדבר יותר טוב ואין אישה דיבר אלא אישה אשר החייה את בנה לאמור ומי ולכי את ובתך בכורי באשר טרוי כי קרא אדוני לרעה וגם בא אל הארץ שבע שנים למה איפה היא היייתה אה ה הוא החיה את בנביא עשתה לו טובה אז הוא הוא חיה את בנה עכשיו אומר לה תשמעי לכי לאיזה מקום תגורי כי עכשיו יהיה שבע שנים רעב מענין ותקום האישה עס כדבר אישה אלוהים ותך או בתה ותר בארץ פשתים שבע שנים ויהי מכצ שבע שנים את שובה אישה משת תצא לצחוק אין כ

בתבל סדה ם החזיקו בהם גזלנים גזלו לו את הבית והמלך מדבר חזינה על אישה אלוהים למור ספרנה לי את כל הגדולות אשר עשה אלישה ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת ת והנה האישה אשר החייה את בנה צועקת אל המלך על ביתה ועל צדה ויאמר חזי אדוני המלך זאת האישה זה בנה שרחי נישע בדיוק זה היה אחד על השני וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך שריס אחד אמו השם את את כל אשר לה ואת כל תבואות השדה מיום עזבה את הארץ ועד

עתה יפה תשיב לה כל מה שהפריש לא זה שלה המקום כל מה שנתנה השדה כל שלה שבע שנים אכלת תחזיר ויבוא אלישע ד מסק אפשר הכל ביום אחד כן חרשן כמוך שלוש מ שלא היה כמה ימים או יום אחד צריך לתת מ ש אתה צריך לתת כן שלושה אתמול החנו משנה זיר אנחנו פרק א' משנה ב' הנה ר יש לך משניות נזיר כל הכבוד לך הריני נזיר מן החרצנים ומן הזין ומן התגלחת ן הטומאה כתוב בתורה מחרצן בזק לא יוכל אמר הרי נזיר מתגלה אחת כל

ןד זרע לא יעבר ראשו מן הטו אסור לתמות הרי זה נזיר כמו אמר הריני נזיר וכל דקדוקי נזירות עליו כל דיני נזירות כל פרטיהם חייב עכשיו אם אמר אדם הרני כשמש כבן מנוח כבעל דלילה כמי ש ר דלתות עזה קר דלתות עזה זה שמשון הגיבור היה בעזה כמי שנקרו פלישתים את עיניו כלומר כל זה מקבל עליו נזירות שמשון הרי זה נשיר שמשון חלה עליו נזירות כמו נזירות של שמשון אז כן אמר נזיר כל ימיו עכשיו המשנה מפרטת מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד

צערו מקד בתער יכול יכול פעם בשנה כל 12 חודש לגזוז מעט הוא מביא שלוש בהמות קורבנות שלוש קורבנות חטאת עולה ושלמים ואם נטמע למת מביא קורבן טומאה אבל נזיר שמשון הכבי צערו אינו מקל ואינו נטמע למת ואם צניחה ואם נטמן אמת אין מביא קורבן טומאה כן בגמרא תה כתוב שאפילו לכתחילה מותר לו לתמות למתים בנזיר שמשון והוא הרג את הפלישתים והוריד להם את חליפות הם אז אתה רואה שהיה מותר לו להתאמות למת משנה ג' סתם נזירות 30 יום שאומר הריני נזיר למה כתוב בתורה קדוש יהיה

יהייה יק יק גמטריה ש אמר הריני נזיר אחת גדולה אחת או אמר הריני נזיר אחת קטנה אפילו מכאן בעד סוף העולם קיבל אדם נזרות אחת גדולה עד סוף העולם זה ה זה נזיר 30 יום זהו לא פירש שיעור כמה זמן מי שאומר הרי נזיר ביום אחד הרי אני נזיר בשעה אחת הרי אני נזיר אחת ומחצה הרי אני נזיר שתיים הרי נזיר 30 יום בשעה אחת הרי זה נזיר 31 יום אב על פי שאמר 30 יום ושעה אחת שהן עוזרים לשעות יפה הגענו משנה ד אני כן

אז יהיה נו נשמת משל הסרה בת חנא ועזרא ללימוד המשניות וגם נו נשמת שלמה בן שרה וגם מה מרגו מרגו בת אסתר משה בן ישועה יצחק בן חנום יפה בבי בן שולמית ציפורה בן גשו יצחק בן חנום ש שבתי אדוני לנגדי תמיד כ ממני בלמות שם קדשה ברכות כשאל קיים מצוות עשה שמ תורה כמו שאמר כתוב גית בו רצו פנינו חברנו שמך תצילנו מכל מש ד חוכמה מפי דעת נל ט ו תורה בלימודי בלימוד ם ני ברוך אתה אדו ח צאו ידיכם קודש וברכו את אדוני

יברכך אדוני מסיון עושה שמי וארץ היום אנחנו דף מסכת בבה מציעה דף לה בעזרת האל רשעתו אבל מאיר ביקש ממני שנתחיל מדף לד עמוד ב באמצע העמוד שהכל ילך במישורים כי אתמול הפסקנו ו בוא נראה איפה קראתם כתוב טקו באמצע העמוד אמר רב אונה משמה אמצע העמוד כתוב שמה תקו אמר רבונה משביעין אותו בסדר הנה אני פותח את הגמרא אמרנו במשנה שומר חינם נשבע ונטל עכשיו ה לא רוצה להישבע אומר אני אשלם לא רוצה להישבע אמר רב הונה אז אז אמרנו במשנה לא רצה להישבע ואם

שילם אז א הכפל הוא מקבל ארבעה וחמישה הוא מקבל מי ששילם אפילו לא שילם רק אמר הרני משלם מספיק אמר רב הונה אפילו ששילם באמת משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו מה הטעמה חי שינן שמה עיניו נתן בה אתה יודע יכול להיות שוא יעשה איזה איזה תרגיל משביעין אותו גם אפילו שהוא לא נשבע שבועת השומר וכולי למה הוא אומר אני אשלם אניני לא רוצה לשבע אבל בכל זאת יה שבועה חייב לשבע מה היא שזה לא ברשותו אולי אתה מחביא את זה הוא חמד את הבהמה הזאת דווקא

היא טובה זה שור טוב עובד יפה רוצה את זה אבל אני כך וכך קרה אבל אני לא אני לא נשבע אני רוצה לשלם טוב שילם לא חייב עוד פעם עוד שבועה שלא שם את זה ברשותו אולי הבן אדם חמד אותה ורוצה את זה וזה ברשותו נתן עיניו עליך רוצה אז הוא רוצה לקנות והבעלים לא רוצים אפילו עם המר משביעים אותו רק עם המר מה זה אמר אמר הריני משלם משביעים אותו שבועת השומרים לא משביעים אותו שביעת השומרים עכשיו לא כן מה זה משנה אפילו שילם אני

אומר לך מטבעי אבל לא לדבר איתי שנוכל לללמוד טוב בסדר מטיבים המלווה את חברו על המשכון ועבד המשכון אדם לבא לחברו נגיד 10,000 שק ונתן לו משכון קיבל משכון עבור ההלוואה המלווה קיבל משכון ואמר ועבד המשכון ואמר לו המלווה אומר לוב תשמע אתה סלע את ביתך עליו על המשכון הזה סלע את ביתך סלע זה ארבע דינרים בשקל היה שווה שקל זה צבעי דינרים שקל זה חצי סלע בשקל היה שווה ואתה חייב לי עוד שקל עכשיו נכון שאני אבד המשכון אני אחראי עליו אז תן לי שקל

ותלך ל לחיים טובים ועלה אומר לאכי אלא סלע לבתך עליו סלע היה שווה וכעת שנאבד אני לא חב לך כלום פטור הלוה פטור בשבועה לא תגיד טוב תשבע לא פטור למה כפר בכל כל החיוב זה ידוע ככה ההלכה אבל אם טען המלווה סלע רתיך עליו שקל היה שווה והוא הלופה אומר לא סלה אומר ועלה אומר לא כי אלא סלע לתני אמת עליו אבל שלושה דינרים היה שווה פחות דינר אחד הסלע יש בו ארבעה דינרים אומר שלושה דינרים היה שווה ואני לא חייב לך כי אם דינר

אחד חייב להישבע למה מודה מקצת הטענה חייב שבועה בסדר עד פה שני דוגמאות נכון נמשיך עכשיו אם טוען הלוה למלווה עכשיו זה הטוען הלוה למלווה עד עכשיו היה המלווה סלה לטני עליו אומר לו אתה סלה הבטני על המשכון של לטני שניים היה שווה שני סלעים היה שווה נמצא אתה חייב לי סלע אומר למלווה עכשיו אתה חייב לי אם עבד עכשיו המשכון הני של על ויטני המשכון שלקחת היה שב סני סלעים עכשיו תן לי סלע ושלום על ישראל ולה אומר לא כי אלא סלע תיך עליו סלע

היה שווה אני לא חייב לך מאומה פטור אותו דבר המלווה פטור משבועה כפר בכל אבל אם הלוה אומר שלה ביתני עליו שיניים היה שווה ו אומר לאכי אלא סלה אבתיך עליו חמישה דינרים היה שווה עכשיו אתה צריך לתת סך הכל כן ואני חייב לך רק דינר חמישה דינרין היה שווה המשכון מה אומר לו סלע את ביתך עליו סלע כמה יש בו א ד ארבע דינרים זה ש חיב לו שלוש חמישה דינרים היה שווה המשכון המשכון היה שווה חמישה דינרים הוא אומר לו אל ווען שלטני עליו

שניים היה שווה אזה שה דינרים כן חיב לו שלוש עלה אומר לאכי אבתיך עליו חמישה דינרים היה שווה המשכון חייב המלו שוע למה המשכון היה שווה רק חמישה דינרים שהודה במקצת החיוב שלם את הדינר שהודה בו הוא מודה על הדינר איך הוא אומר חמישה דינרים הוא אומר לו סלע הוא אומר חמישה דינרים חי ארבע דינרים ועוד אחד חמישה דינרים הוא טוען עלו סלע לתני עליו הוא אומר לו סלע זה עלובה טוען סלע לתני עליו והיה שווה שיניים היה שווה והוא אומר לוקי אנסה להתיך עליו חמישה

דינרים לו בדינר אחד אז זה חייב רק דינר אחד זה מה שיש הבדל אז כיוון שושים דינר הוא חיב שבועה אז חייב שבועה כן מודה מקצת לא הוא רק ישלם את הדינו שהודה כן שבוע אקצ כן מי נשבע מלו כמה היש מי נשבע עכשיו כמה הייה שווה המשכון מי ש הפיקדון אצלו מי ש הפיקדון המשכון היה אצלו קודם שעבד זה המלווה למה יש תחוש שמי שבע זה ויוציא עלי את הפקדון שמ ישבע לוה כדבריו ויוציא עלה המלוה יוציא את הפקדון ויראו שהוא שווה כ דבריו אז

הוא פסו את השני לעדות לדוד לשבועה כן כמו מי שנשבע לשקר זה רשי מסביר ככה אבל התוספות הסבירו כמו רבנו חנן אל שהחשש שמה יוציא מלוה את הפקדון והוכיח ש מה שויו ונמצא שבועה את לובה לבטלה ההיה על איזה אופן אמר התנא נשבע והוציא עלי את הפקודה על מה זה חוזר הנה משפה אם תפרש את דבריו שזה חוזר על הצפה שהלב טוען שהמלווה חייב לו סלע ומכיוון שהמשכן היה שווה שני סלעים והמלווה למה למה חייב לו סלע כי המשכון היה שווה שני סלעים לבו כן אני

נתתי משכון את אתה נתת לי סלע ואני נתתי לך משכון שווה שני סלעים עכשיו עבד סלע סלע הולך תגזר תביא לי סלע אז קשה אמר ב טוען שהמשכן היה שווה חמש כן ומרב טוען שהמשכן כמה היה שווה חמישה דינרים אז לא חייב לו רק דינר אחד יפוק ד שבוע גבי מ מלווה הי למה אתניה צריך לומר שהמלווה נשבע משום חשש ש שפסול את הלוה בעיקר הדין מר צריך להשבע הוא מודה בקצת הוא הוא צריך להשבע אלא אה אלא אמר שמואל הרשע אין אצלי אפליות אלא אמר

שמואל הר הרשע מה שאמר התנא שחייב המלב להישבע זה באופן ברשע הראשון שהמלווה טוען שהלווה חייב לו סלע אבלו טוען שהלווה חייב לו סלע למה הוא אומר לו שני סלעים לבתך והמשכון היה שווה סלע מה היה רשע איך תפרש על הרשע אם באופן הראשון והרי באופן באופן הראשון היה שהמלווה מה טוען שהלווה חייב לו שקל למה המשכון היה שווה שקל והלב טוען שהמשקה שהמשכן היה שווה סלע והוא לא חייב לו כלום אז בכלל אמרנו פטור לגמרי משבועה אומר לא הספה דרשה היה ברשע שתי דוגמאות הדוגמה

האחרונה שמלוה טוען סלע את בתך עליו שקל היה שווה אתה חייב לי חצי סלע ולת אומר לא כי אלא סלה אלבת נעליו שלושה דינרים היה שווה המשכון ואני חייב לך רק דינר חייב למה ד שבועה לגבי לובו שמעיקר הדין לב צריך להישבע למה הודם מ מקצת ואמרו רבנן ישתבח מלווה שמה שוע זה ויוציא הלה את הפקדון אמרו חכמים שישוע מלווה שהיה שוה רק שקל ויטו שקל מהלבה שישבע זה הלווה כדבריו והוציא המלווה את הפקדון בפסולת הלוה משבועה גם אםצ כן למה שמו כנגדו כנגדו אז אם

ככה לפי זה קשה על רב הונה רב הונה אמר משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו קש על רב הונה אם תלד רב הונה אם נכונים דברי רב הונה ש אומר נשבע שבועה שאינה ברשותו ככה קשה למה הפכו חכמים את השבועת הלווה למלווה למה חשש שם הוציא המלווה את המשכון פסו את הלווה כיוון ד משתמע מלווה שאינה ברשותו איך היא מצימה פקלה הלו אתה אומר משביעין את המלווה משבועה שאינה ברשותו כמו רב הונה איך יכול להיות איך יוציא את המשכון שלדבריו זה בכלל לא ברשותו אלוהים יוציא תברר

שהוא נשבע לשקר אמר רבה שיש עדים שנשרפה אתה יודע איך משביעין אותו יש עדים שנשרפה המשכון נשרף לכן הוא לא צריך לשבע שבועה שאינה ברשותו אז יש רק את השבועה הזאת אלכן רק אני אומר לך משביעין אותו שכנגדו נשבע אשלא יוציא עליו י אחי מחמית לה יפה אם מדובר כשנשרף המשכון ודאי שלא החכמים צריכים לחשוש שהמלווה יוציא את המשכון הרי עדים ראו שנשרף אמר מיתלה אלא אמא אומר איך המתלה אלא נכון אלא אמר רבי יוסף תירוץ אחר שיש עדים שנגנבה המשנה בשבועות מדובר שהחפץ עדיין קיים

יש עדים שזה נגנב זה לא פה לא שנשרף שנגנבה לכן לא צריך להשבה ברשותו ולכן כל השבוע זה כנגדו מפחדים שלא יוציא סוף סוף מאך מיתלה אם יש עדים שנגנבה מאיפה הוא יביא אתה אומר שלא יוציא את זה זה טרח ומה יתה לה ילך אחרי איפה זה נגנב איפה זה יחפש ישלם כסף לבלש ר להביא את הכל לטרח ומתלה י אחי כ כ משת בע מל טרח לו פליטה גם כש שתבע על מנווה תרח עלו וגם הוא יכול להפליל להביא כן אז הגמרא אומרת לא צ

הגמרא בשלמה מלווה ידע מנקאי ונפק בבתה בשלמה מלווה חששו חכמים שימצא את המשכון למה הוא פחות או יותר יודע מי נכנס יוצא בבית יודע למי לפנות ותרח ו מיתלה אלא לובה מידע מה נאי ונפיק בבתב ד מלווה הוא גר בחבר קת המון מה יודע מי נכנס יוצא בביתו איפה יש תיאוס אחר הגמרא מתץ וד יעוץ הביה אומר לכן מה הרב משביעים את המלווה כדי שלא יפצו כן שלא יוציא הביה אומר אתמול נכון כן ביה אומר רק עוד פעם שאני אדע את זה 20 פעמ שכ הביה

אומר גזרה שמה יטעון ויאמר לו אחר שבועה מצתי לאולם נשבע שה לא ברשותו מה שחששו שמוציא מלו את הפקדון תבין רמנים הוא הוא גזר השם הטעון המלווה ווא אמר לו נכון נשבעתי נכון לא היה בידי אבל אחרי שבועה מהשמיים סיעו לי ומצאתי מצאתי כן מב רב אשה אמר זה נשבע וזה נשבע מה לא כוונת המשנה בשבועות לומר שהמלווה נשבע כמה היה המשכון שווה אלא זה נשבע וזה נשבע כ המלווה נשבע ול ונשבע מה פירוש זה נשבע שאנה ברשותו אמה ו נשבע שאלא ברשותו כמו שאמר רב

הונה וזה נשבע כמה היה שווה המשכון ואחי כ אמר כך התכוון תנה מי נשבע תחילה זה הכוונה מי נשבע משניהם תחילה מי נשבע תחילה מלווה נשבע תחילה אז הגמרא אומרת מלווה למה שלו ברשותו ואחר כך ישווה עלוה למה יש חשש שמי ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון שמי שבע עלוה כמה היה שווה ויוציא המלווה את הפקדון ויראה שהוא שווה כדבריו יסור את הלווה בסדר לא חוששים שמה הוא אחרי שוא נשבע הוא יוציא את הפיקדון צאתי לא חש רבו תחפה משמ דרב אמר מה שלא תעו דלת

שילו שילו אחר כך אנשים לא ילו רב הונ בר תליה משמ ד אמר רש פה תובת לרב הונה מהרשע של השפע של המשנה בשבועות יש קושיה לרב הונה שמה אמרנו אם אמר הלוה למלווה מה מה כתוב הנה הגמרא מביאה אמר הלוה למלווה סל תני עליו שטעים שווה המשכון היה שוה שני סלעים תחזיר לי סלע אחד ל אומר לא כי אלא ס עתיך עליו ס היה שווה אמרנו פטור המלווה נכון למה לא כפר בכלום ואם התד רבונה מגוד יתבע מלווה שנה ברשותו זה קושיה יפה שת ב

נמה הגלגול שבועה כמה היה שווה עלק הוא צריך להישבע שזה לא ברשותו שלא עושה איזה ערנות שישווה כמה היה שווה ביחד גלגל אבל ה שוה וטול לא נשבעים ונחלים ישצ ש מתרצת הגמרא אמר רש אמרתה נשמעת כמ דרב כהנה אמרתי את הסוגה לפני רב כהנה הקשתי לו ואמני טהה במאמי ששנ מדברת באופן שהנו מאמין המלווה שהמכון לא ברשותו לא צריך לשבע על כך ונממ אם הוא מאמין לו לזה אם הלווה מאמין למלווה שנוה ברשותו שיאמין לו גם בהר כמה שווה אז לכן בשפע של השפע שלוה

טוען שני סלעים היה שווה ולבה טוען חמישה דינרים היה שווה לא צריך המולי שבע מהמר לו ככה אומר תרצ גמלה הלווה לא מאמין למלווה כמה היה שווה למה הוא סובר לאק גווה המלוה לא מכיר אתב את המשכון ולא יודע את רכו האמיתי זה זה המשכון שלי זה שלי נתתי לו משכון הוא לא בקי בו ונמנה מלו ללו דקים ל בגבה ומין המנוול הלווה שהוא כל הזמן זה אצלו בקי בערכו למה הלוה טען שהוא שווה שלוש שלושה דינרים ועין שווה שקל חייב שבועה שיאמין לו לא מאמן

לה הוא לא אדם נאמן בשבילו מה מהשנה לוה ד מהמן למלווה מהשנה מלו דלא מהמן ללוה למה נקטה בשת כלומר מסתם שהמלווה מאמין והלווה לא מאמין למה הלומה ש לובה מהמן אל המלווה ומ של המלווה זהלא מאמן למה הלווה מאמין למלווה ואילו המלווה לא מאמין ללווה אומר לוה מקיים במה מלווה הלווה מאמין למלווה ולמה מקיים במלווה טומאת ישרים תרחם תמאות הישרים תרחם למה איך הוא נתעשר פינדו וס תומת ישרים תלחם לא סתם יש לו עושר השם נתן לו עושר לא סתם הוא צדיק אבל מלווה מקיים

בבלובה הוא רואה זה עני צריך ללוות כסף סלף בוגדים ישד ישוד נכון יש דגש חזוק דגש בד ודם ס בגדים ד כלומר מה זה ידוד להם את הכסף השם יצילנו צ משה מעשה מעשה מעשה מיר אתה לא סתם שוטר אתה שב שמה עוד ההוא גברה ד הפקיד כיפה גבי חברי אותו אדם הפקיד נזמים אצל חברו איזה נזמים עם יהלומים הפקיד את זה אצר חברו אחר כך בא אליו אחר זמן אומר לו אבלי כיפי יש לה יום הולדת לאשתו תביא לי את הנז מים אמר לה לא

ידע איך הבינו לא יודע איפה נכון הבת לי לא יודע איפה שמתי אותם קמד רב חמן אמר לי כל הידע ל פשיעות היא זיל שלים מה זה אתה לא יודע איפה שמת כל הידע פשעו לך תשלם לו עבור הנז מים לא שילם עזר רב נחמן אגבה פדנה מינה עלב נחמן אגבה היה לו איזה ארמון איזה דירה מה זה עם עם בחוס קרם הקור פרדס פדנה מה זה פדנה פדנה פדנה ששמע מה שהרב אומר כנראה בפרסית אומרים הפ זה שקראו פדנה ככה למדנו רמון שלומון שלו כןס

לא ידס לסוף חנו חנ אומר חצר כן כי זה הרבה כסף בשביל נזמים אפילו שצרפת לא ככה יקר מה זה נזמים זה של האף בחוטם כפ זה תכשיט יש מי שמסביר אחרת אני חושב שבמקום אחר מס שזה שברים א זה זוג שברים יש כזה פדנה כן נכון יש מי שמסביר פדנה זה זוג שברים כן נכון רשי פה אומר כך לא ראיתי אבל אני חושב כן כן יש פעם הלאה אתה לק אמר כל הדפ שלים לא שילם אז סוף הש תקח כיפה מצאו את הנז מים ועיקור

בינתיים התקו נזמים שובה מעמד אוו יותר מהסכום שגבו מהשומר אמר רב נחמן אדר עכשיו אומר לו תשמע עכשיו הכיפה שלי ועכשיו הרווחתי אני אתה לקחת גבולי את הפני עכשיו נזמים שמים יותר זה שלי אמר רב נחמן הדר למרו ואדר פדנה למראה כל אחד יחזיר אמר הבה אמר אני בזמן המעשה הזה אב תבנ כמד רחמן ישבתי פקי מפקיד היה למדנו פרק המפקיד ואמר אילה אמרתי לו שאלתי ממנו שילם ולא רצה להישבע הרי אמרו מקבל את הכפל אם נמצא הגנב א אמרתי שאלת אותו הלו שלים ולא רצה

להשבע מי לוקח של מי זה של ה של השומר שלם ולא רצה לשוה אז גם פה הלא גבית ממנו אז זה צריך להיות של הבעל פדנה אבל פה הוא שילם בדוחק כפו עליו לשלם זה לא אותו דבר ולא הדר לי רב רחמן לא ענה לי תשובה ושפיר עבד לא הדר לי מה הטעמה זה לא דומה הטעם לא הצריך אל בדינה אחת רח לבית דינה שמה לא הטריח את השומר ללכת לבית דין בשיל נו מיד לכן הוא מקנה לו את הכפל איפה לגבי השומר אכה אתרח ל

בדינה למה לא הסכים צריך ללכת לבית דין ולהביא ולהוציא וזה הפסי את הרח כן הג אומרת חמן ומה הדר עכשיו לפי זה יוצא סובר רב חמן האם למר ממעשה הזה נלמד שהוא סובר שנכסים נכסה הלוה שמו אותם בית דין וגבו ממלווה חוזרים לנובה אז יוצא מפה חיזר לו את הארמון לשומר אז נמצאו נזמים חוזרים לבעליהם א שומה הדר ה אומרת ללא אין להוכיח מפה שרב נחמן סובר שומה הדר למה שנאתם דומה בטעות הבה זה גביית הארמון היייתה בטעות קאבו כפה עקרה הרי התברר שהנז מים היו

כל הזמן קיימים ברשותו לא נאבדו הוא אמר נאבדו לכן הר נחמן חזיר את הארמון השומר אבל נכסה לובש ששמו אותם בית דין וגלו מוה בגלל אין לו מעות שמה התשומה לא חוזרת אמר נרד שוד חישת שומת בי דין שגבו את הפרעון חוב חוזרת לבעלים ע 20 חודש בזמן השומה ואמר מרנה מנר דענה סביר לי שומה הדר לעולם לא רק 12 חודש לעולם והל חתה שומה הדר לעולם משום שנאמר ועשית ישר והטוב אם פרע את חובו חביבי תחזיר לו עשית ישר והטוב נכון לא כל כך חיב

עשית ישר והטוב תחזיר פשיט שמו בעל חוב ז ושמ בעל חוב דד אמרי לא עדיף את מגבר דתית מנה פשוט הדבר אם שמונ לבעל חוב גבו מנכסי הלווה למלווה עכשיו הלווה לא שילם למלווה שם הוא מנכסיו נתנו לו וזל אי הוא ושמ לבעל חוב דיד גם המנה הזה הוא היה חייב הוא היה לבה ממישהו היה חייב לו הלך המלוה וקב את ה נכס ממנו לבעל חובו המלווה שמו לבעל חוב נכון כן כלומר קבו מנכסי הלוה למלווה בסדר כ המלווה עצמו הלך לבעל חוב שלו גם נתן

לו את זה א הלך המן והקבה את הנכסים לבעל חובו עכשיו בעל עובר ראשון לשלם מעות ורוצה את הקרקע אמרי נלה לא עדיף את מגבר דתית מינה אתה לא עדיף מבעל חוב הראשון שאתה מגיע מכוחו כמו שבעל חוב הראשון היה חייב לקבל מעות ולהחזיר את הקרקע ועשית הישר והטוב גם אתה תקבל את המעות תחזיר ועשית ישר טורב אבל זה בנה אורטה יהבה במתנה סליחה זבנה אם מכר ותה בעל חוב או אורטה או מת וירשו את זה הבנים שלו או ביהוה ומתנה נתן אותו למתנה כל האופנים

האלה אם בע לוב תן מעות ולקחת את נכסיו לא יכול למה ודאי אנ מעקר דעת דרע נחות ולמה עדת זהזה נחות כל אלה ירדו למה אלה שלקחו ממנו מה הדעת דוזה דעתה לקחת הם קרנו את הקרקע קרקע תהיה שלהם לא הדעת לקבל מעות לכן לא חיייבים להחזיר את הקרקע לבעלים הראשונים זה לא דומה למרבה שנתן את המעות לדעת לקבל מעות בחזרה עשית ישר והטוב לא אדוני אני באתי בתמימות לקנות קרקע מה אתה רוצה היה לו קרקע קניתי ממנו זה שקיבל במתנה לא על דרת לקבל מהות

גם גם לא אבל במתנה אתה אומר לא לא במתנה גם זה כמו קונה למה אם תביא לו מעות הוא לא יצא לא רוצה קרקע שם הולד האישה נסיבה הגבו ל אישה מנכסי בעל חובה לא היה לו לשלם היו חייבים לכסף ונתנו לה קרקע נסיבה התחתנה עכשיו הכניס את הנכסים לרשות בעלה או ש שמו מנה דישה ונשבה או שמו מנכסי האישה קודם נישואיה עבור פרעון חובה היייתה חייבת לא שלמה לקחו הל הקרקע לקחו לה וסיבה הו מתה בחיי בעלה עכשיו יורש הבעל חכמים תקנו בעל בנכסי אשתו

לוקח וה לא מהדר אין אין הבעל צריך להחזיר את הקרקע ששם הוא לאשתו מי זה הבעל השני לא מהדר ולא מהדרין לה הבעל לא צריך להחזיר את הקרקע ששמו לאשתו ולא דרילה לא מחזירים לו קרקע שגבו מאשתו שני אין מה זה שני אין פה שתי בעלים בעל אחד היה ב כס שלו סי היא הייתה רווקה שמו לה לאישה הגו לה נכס לאישה מנכס בעל חובה בעל חובה לא בעלה לא היה לה לשלם בן סבה הושמו מנה ד אישה ון סבע בסדר ומתה בחיי בעלה ירש אותה

בעלה חכמים תקנו שבבי נכסה אשתו לוקח הבה לכן לא דר הבעל לא צריך להחזיר את הקרקע ולא מהדרין גם לא מחזירין הקרקע שגבו מאשתו דמר רבי יוסי בר חנינה והוא שקנו האישה שמכנה נרצה מלוק בחיי בעלה נרצה מלוק שלה בחיי בעלה בעל אוכל פירות בחייה אם תמות יהיה גוף הקרקע ללוקח ללוקח לקונה לא היא מתה בל מוציא מד הו ש התקינו האישה שמחר ונכס בחיי בעלה הבעל יכול אכל פירות אם תמות יהיה גוף הקרקל קונא לוקח הוא מתה באמת מתה בחיי בעלה הבעל מוציא מיד הלקוחות

את גוף הקרקע למה תיקנו לבעל שיהיה לו דין קונה קונה את נכסי אשתו למפריע בשעת הנישואין אז הקניין שלו מבטל את הקניין שבא אחריו למה זה בא קנה מאשתו שהתחתן הוא קנה כבר כקודם הב קודם אבל זה תקנה זה לא מעיקר הדין עכשיו אם אגבה אי הו בחובו אם הלוה מעצמו נתן קרקע למלווה בעבור חובו לא היה לו מעות לפרוע לא הגביע הו בדין בא בא המלווה אומר תביא את הכסף שלי אומר אין לי בא עוד חודש תביא את הכסף אין לי לא היה נעים לו

אמר אתה יודע מה אישתי קרקה קח אותה זה כנגד זה ושלום על ישראל אבל לא בבית דין אחר כך רוצה הנובה ניתן מעות לקח את הקרקע יכול או לא ליג ב רבח ורבנה נחלקו בזה אחד אמר הדרא אחד מהם אומר נותן מעות לוקח בחזרה את הקרקע אחד אמר ללא הדר לא יכול לא חוזרת ד אמר ו הדר בר זה מכירה מעולה המוכר לא יכול לחזור בו דעת נפש ב אומר כל ליבו מדר זה עהו זה לא ד קקע כדין מכר לא רצה באמת תן לו וגבה

מדעתי ולא אתה לדינה היה למה הוא נגבה מדעתי ולא הלך עמו לבית דין מחמת כסופה הו דג מתבייש ללכת לבית דין עדיף להגבות לו את הקרקע לא ללכת לדין תורה כן פורע את חובו לוקח אתכה בחזרה כל זה שזה נעשה בעל הב היה עדים בטח מהם התחי פ היה הכל רק לא בבית דין דן קברו שב לא עשו לא לא לא הלכו לבת אז היו שמה עדים או לא בטח אפשר בלי עדים ומהם אתה יחיד פרא עכשיו מי ששם הוא לבית דין קרקע עבור חובו ומתי

כבר וכה פירות הבא אמר מחמת הדרכתה לידי מתי שהגיע לידו שטר פסק דין שבדין גבו לו את הקרקע הביה אמר עדה בחתונ זקן ו לא צריך הדרכתה מבית דין אישורים לא צריך מיום שנחתם עדייו אפילו עדיין לא הגיע לידו זה כבר וכי פילות אב אמר מכישים הו ימי הכרזתה ממתי שנגמרו הימים שבהם בדי מכריזין על הקרקע שהיא עומדת כירה רבותיי הקרקע עומדת כירה יש מי שמערער שיש לו מה לדבר משר יש מי שמוסיף כן כשה מוכים את העליות היו אומרים יש מי שמוסיף היהה היהה עכשיו

לא ראיתי אצל הרב חיים נוז אומ מי שמוסיף כן עוד מוקשה לא לא לא הסוכר ם הסוכר פרה מחברו ושאילה לאחר שראית מה זה הוא שכר פרה והלך השאיל אותה באזה אומר לו אני צריך ליפר איזה כמה אזה כמה ימים השאילה הסוכר לאחר להשתמש בה במ שכירות אז נטוע בענים רשות להשיל או לא חייבים רש לא לא יש מחלוקת אם אפשר ככה או לא בגמרא לקמן בדף לו יהיה למה יש לנו דין שומר שמסר לשומר חייב אז פה נתנו רשות לבעלים הסוכר פרה מחברו ושאילה לאחר

הוא מתה כדרכה זה אונס השבע הסוכר שמתת כדרכה וכך יפטר שהסוכר פטור בונסים לא ככ אמרנו סוכר בנסי והשואל ישלם לסוכר כיוון ששאל מן הסוכר לשלם לסוכר למה השואל חיה באונסין אתה מבין מה קורה פה עכשיו בעל הפרה אמיתי אין מפסיד למה הסוחר נשבע שבת וה והשואל יתן כסף או כוון ששאל מן הסוכר ששלם לסוכר חייב באונסין אמר רבי יוסי כיצד הגמ רבי יוסי איך יתכן כ לה כיצד לה עושה חורה בפרתו של חברו איך זה עשה סחורה אלא תחזור פרה לבעלים ישלם השועל מה הפרה

לבעלים לא לסוכר הנה הסוכר פר מחברו עמד סוכר בשאלה לאחר לעשות בימי שכרותו שסוכר למסכן שמ את כדרכו פטור שהסוכר אי חיה באונסין ושואל הוא חיה באונסין גמרא אמר לרבי מכר במה קנפר בשבועה נמ מזכיר לסוחר דל אנ דל שבועת משת דינה בהדה שואל הלו הרי למה אמרו חכמים שהשואל משלם לסוחר מכדי סוכר במה יקנה פרה הסוכר במה הוא נפטר מן המזכיר וקונה בקח את הפרה עשות בסחורה ולטבוע את השואל בשבועה נשבע שמתה כדרכה איך הוא נשבע שמתה כ דקא היא לא מתה ברשותו מאיפה הוא

יודע עבודה אבל השואל השואל אמר לו הוא היה איתו אה הוא היה איתו הבעלים איתו מה מזכיר לסוכר דל א בדל שבועת תוריד אותך ואת השבועה שלך אני לא טובע אותך שת שבע לי ממילא אתה הוא לא קונהו במה הוא קנה את הפרה כשהוא שבע ממילא אתה לא קונה את הפרה נה משת דינה ד שואל אני אעשה דין עם השואל משלם לו את הפרה שהרי הוא הוא שאל את פרתי מי אומר את זה המזכיר המזכיר אומר לסוכר תשמע תצא אתה צא את השבועה שלך לא רוצה

ה אתה קונה את זה בשבועה ששבע לי אל תקנה ואל תבוא זה פרה שלי אני אלך אני אעשה דין כן אני יודע לטפל בעניינים אז גם סוכר ש שאלה לאחר אמר לה מסבר צוחר בשבועה ודק קנלה משעת מיתה הוא דקנה אמר לו אבה רבידי אתה חושב אתה סבור שהסוכר קונה את הפרה בשבועה לא ככה אלא משעת מיתה הו קנ משעת העונש שמתה כדרכה והסוכר פטור בו למה הוא לא צריך לשלם אותה מאז כבר קנה את הפרה בשבועה שהטיל עליו התורה כדי להפיס דעתו של בעל הבית

שלא אמר הסוכר פשע בה לכן דברי החכמים המזכיר יכול המזכיר לא יכול לבטל את הקניין של הסוכר בפרה אמר רבי זרא מה אמרנו שלדברי חכמים השואל משלם לסוכר זה היה הספר של המשנה פעמים שהבעלים משלמים כמה פרות לסוכר איך איך דמה אתה מבין הוא הבנת מה שהוא עשה הוא הוא בא אחד ל שכר ממנו את ה מהמשכיר את את ה פרה אחרי זה המזכיר הזה בעל הפרה עכשיו זה חודש נמצא אצל הסוחר בעל הפרה ה דחוף צריך את הפרה א שאל את זה ממנו הוא שאל

עכשיו הוא נהפך להיות שואל איך ידמה הנה אגר מנ 100א יומי שכר ממנו למ יום את הפרה מהמשכיר והדר שילה מנה 90 יומי הוא אחר כך הלך השאיר ממנו את הפרה המשכיר המזכיר מי השואל כן שאלנו אותה מן הסוכר 90 יום למה אומר לו או אחזיר לך אותם הדב הגרם הנה תמנה יומה חזר הסוכר אומר לו אני צריך את זה אבל מה אתה השאלת לי טוב אני מזכיר את זה חזרה ל 80 יום מתוך ה-90 ואדר שילה מנה 70 יומה הלך בעל הבית א מזכיר שאל

מני הסוכר ל 70 יום מתוך ה-80 להשיב לו את זה עוד 10 ימים שכירות הוא מת הבת בתוך ימי שאלתה בתוך ה70 ימי שאלתה והכל שאלה ושאלה ששאל המזכיר מן הסוכר מחייב חדה פרה המזכיר צריך לשלם לסוכר פרה שלמה שתי שאלות שע ממנו חייב לו שתי פרות שלמות מלבד זאת חייב לו עוד שתי פרות שעכשיו הוא צריך להביא בשביל להסלים אתם שכרותו ראית איזה עבודה לג שלם לו פר אחת פסות אמר לרב החמי דתי לרב נ למה ישלם פרה על כל שאלה ופרה על שכירות ושכירות

מכד חדה פרה הרי פרה אחת היייתה והפכה כלומר הכניסה והוציאה הפכה משכירות ועלה לשאלה הפכה משאלה ועילה לשכירות הוציא אותו משחירות הכניס אותו לשאלה הוציא אותו משאלה הכניס אותו לשכירות אז אותו דבר נעשה עניין תשלומים לא חייב לשלם רק פרה אחת על השאלה ועוד פרה ל1 חירויות אמר לי מית לפרה בעינה דיני עלי אחי מה וכי הפרה עכשיו נמצאת בעין מתה הפרה היא לא פה פ אז כיוון שיש לו שתי צביעות חייב לו שתי פרות שלמות ושתי הצביעות של השכירות חייב לו השלמה של 20 יום

מור ברושה אמר כלומר אפילו שהפרה היא לא בעין אין לו עליהן אלא שתי פרות חדה ד שאלה וחדד שכירות כמו כשקשה רב אחה שום שאלה אחתי בשום שכירות אחתי כיוון שהייתה אותה פרה ששאל המזכיר מן הסוכר חזר הסוכר ושכר מן השאלה חזר מזכיר משאלה ממנו הרי כשאלה אחת זה כאילו שאלה אחת זה לא שתי שאלות משום שכירת אחת היא שחזר בשכר מן הענים את הפרה חירות אחת אותה פרה ד שאלה אז אותה פרה ד שאלה שישלם לו קנה לגמרי לשכירות עבד בה ימי שכירות מדר למרה

באותה פרה של זכירות שישלם לו עבד ב20 ימי שירותה שנותרו מהדר לו נשאר 20 ימי שכירות החזיר לו ואחר כך החזיר אז פרה אחת צחקו הרביע מה בסוף הוא משלם לו שתי פרות אח פרה אחת משלם פרה אחת תתן לו לשכירות אמר ירמיה פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם פעמים שהסוכר וחט שואל באשם פעמים שה סוכר באשם שואל בחטאת הסד כל זה אנחנו נראה את זה בעזרת הלו בשעתו הלכות הלכות זה ראש השנה סימן תק צח סעיף א' ראש השנה שחל להיות בשבת אומרים צדקה אותך

במנחה במת דין הג אב יש אומרים שלא לאמרו וכן אנחנו נוהגים למה זה יום טוב גם המקובלים לא אומרים אומר לך כף החיים הר אמר שלא אומרים אמרתי שלא אומרים מרן אומר שאומרים הגהה ויש אומרים שלא לאומ אז מה המקובלים הסתמכו על הג אולי ביום כיפור ידבר בראש השנה הי היום הראשון ל ראש השנה שח להיות במוצאי שבת אומרים נו זה הבדלה בתפילה איך יש דבר כזה לא לא זה יום טוב הראשון זה שני זה ראש השנה השני יכ ותחל שבת יכ ות ראש השנה יום

טוב הראשון חל בשבת ליל שני אם שכח לא חוזר סימן תר הבדלה אומר אשתו תדג את הנרות קודם הקידוש אפשר לברך גם על הנרות האלה בור מורי האש צריך מערב רק בכיפור כן צריך להעביר מאש לאש נכן זה עוד אני אומר לך אפשר על הנרות שדקה לברך בור מ סימן ר בצ שד ראש השנה בוא נראה בצד שלא נד ביום טוב ראשון וכן מה שנצוד בו וכן מה שנתלש בו אסור בשני זה לא כמו שאר יום טוב שני שמנוע נפשך מותר למה אם הראשון קודש השני

חול יפה קדושה אחת הגהה וכבר נדבר להן כולי הנה שלוש אלח עכשיו ראש א זה פסח פפס פרעה זה פה רע מתה צחק יש לך פה סח בדברי תורה זכית למוד כ אח תמא גוי שהלבד לישראל על חמצו הו משכנו בידו משכון נדב לישראל כסף ווא משכנו על חמצו חמצו של היהודי אמר ל מעכשיו יהיה שלך אם לא הפרע לך לזמן פנוני והגיע זמן פנוני ולא פרעו מותר החמץ מותר זה נקרא של הגוי אפילו לא הגיע הזמן שקבע עד אחר הפסח מי שהגיע הזמן ולא פרעון

נקנה למפרע ואבל חמצו של גוי עבשן שבה שזה סלע בנ יקוח כמה המשכון היה שה ב ישראל שיבא לגוי על חמצו עכשיו הפוך אם משכנו אם משכנו בידו ואמר לו מעכשיו והגיע הזמן אפילו אחר הפסח ולא פרע אפילו הנחתו עליו אסור משום דקנה מפריע אותו דבר הפוך אבל אם לא אמר לו מעכשיו בן אחריותו עליו מותר אבל הוא עשה מחירה הרב הוא עשה מקרה לא עשה לא עשה אתה רואה איפה הראש שלך כי אתה באת רק עכשיו איך אתה רוצה לדעת כן גם הוא יש לו

פה טוב הוא משכן חמץ הבן אדם השני לא מכן אז עסו ב אתה לא יודע עדיין מה החוקים פה נמשיך אני באמצע הלימוד אבל תגיד עוד תערובת חמץ עוברים עלי משום אתה רואה יש לו דברים תערובת חמץ עוברים עליו משום בא ליראה ובא לי מצא תמב תערובת חמץ אומרים עלי משום בא ליראה ובא לי כגון המורס והכוח הבבלי ושכר המדי חל ק יוצא בדברים אלו זה כל זה מעורב בו חמץ הנאכלים אבל דבר שיש בו תערובת חמץ ואו נאכל אין ראוי לאכילה מותר לקיימו בפסח כמו

עריבת העבד שנותנים לתוכה קמח ועורות אפילו נתנן שעה אחת כודם זמן הביעור על זה מותר לקיים ולא נתן לעורות נתן הקמח קודם שלושה ימים נשאר את הביאור מותר לקיים שרי נפסד וביש ו שלושה ימים אבל אם תוך שלושה ימים חייב לבער וכן הלור והרטיה והשפלת טריקה ש משה טריקה שנתן לתוכה חמץ מותר לקיימן בפסח שהרי נפסד צואת החמץ לעזוב אותם זה לא נקרא חמץ שעבר עליו הפסח ב הפת עצמה שהם פשה ונפסלה מלאכול הכלב מלוג שנצרכה איןו חייב לבעל פת פשה כבר רדים שכבשו אותם ב

וכן ניירות שדבקו אותם בחמץ כל קזה בזה מותר לקיים בפסח שאיין צורת החמץ עומדת ולכן מותר לדבק נירות בחלון פסח ויש מחמירים אם נראה בחוץ לכן חכם משה שהוא מדביק את הספרים בדבק שהוא מכין עם קמח מותר לא הבלת יש לך דבק אחר לא כן אנחנו הינו ילדים איך עושים דב הום של הרמבם אי מחילה חילה הרמבם איפה אנחנו ב ק יב יבוק היום מסיימים הלכות נזלות אין אדם מגל תגלחת אחת ועונה לנזר ולצערו אי אפשר גלחת הצרת בזמן שהוא ספק מצ אינו דוח את הנזירות

לפי כך מי שזר שנה אחת ו בכלל השנה הזו ספק מצורע ספק תמתו שהיה בספק מצורע בסוף השנה נטמע בספק הרי זה מונה שבעת ימים ומ זה בשלישי ובשביעי ונו מגל בשביעי ואין יכול לשתות ביין טמ למת אלא לאחר ארבע שנים אוכל בחדשים לאחר שתי שנים פני שהוא צריך לגלח ארבע תגלח תגלחת טהרה תגלחת טומאה מספק שני תגלח שמגלח מצורה שהרי הוא ספק מצורה ב תגלחת ראשונה מגלח אותה אחר שנה ראשונה ג ראשו זקנו או תראה מגלה ערב ראשו זקנו גבות עיניו הו מטהר בעץ ארץ

ואזו ציפורים כשאר מצורעים עושה ממש קלבסה קלבסה אם אין אט ממת ולא מצורע הרי תגרע הטהרה ש זרותו ואם מצורע בדאי בשנה ראשונה ה תגע הראשונה של מצורע שנה אחרת כמנין זרותו ואחר כך מגל גת שניה של מצורע ש יכול לגלח אחר שבעה כשאר מצורעים שמנו מצורע אלא תמ מת ודאי היה בשנה השנייה זו הרי הוא בא נזיר שאסור לגלח מאחר שגילח שתי קלחות אלו ש שלמה טהרת הצרעת מותר לאכול בקדשים ושואה שנה שלישית ואחר כך מגנ קלעת שלישית ש מצור ודאי היה בשנה הראשונה ולא

היה ת באמת שנה ראשונה לא עלתה לו בפני שהי ימי חלתו שנה שנייה לא עלתה לו בפני שי סופרו שצ שבן תג רשונה ושנייה ות שנה שלישית בזיירות תג שלישית נזירותו והיא תגלת טהרה או שמת ממת ודאי הה מצורע ודאי ואין תגלחת אחת או נזירותו צרתו תקרת ראשונה ושניה תקרת צרעת תעת שלישית תקרת טומאה ואין אחד משלוש שנים עולה לא שר השלישית תקרע טומאה יכך צריך לשאות שנה ראשונה בנזילות חת רביעית רו ושערו בכל תגלחת ספק אסור בניה מספק שעת נזיר זה שיער נזיר שנסתרה אותר

בניה ג וכן אם נדר 10 שנים נזירות והיה בהן ספק מצו ונולד לו ספק טומ בסופן הרי זה אנו שותה יין עד 40 שנה הוא מגלח ארבע תגלח אחד בסוף בכל 10 שנים תגלח שנה ספק צו שנייה לספק י סופרו של מצורה שלישית לספק טומאתו ורביעית תגלח הטרה כנר קצד מביא זה קור בנותיו אם הי עשיר כותב נכסיו לאחרים שמצ עשיר שהביא קורבנות עני לא יצא אחר כך מביא חתו עלת בהמה בת הראשונה שניה שלישית כל חטאת עוף מהן לא תאח בפני שהי ספקית רביעית קורבן

נזיר טהור שהוא שלוש בהמות כמו שב ה שלוש חטאות חות העוף שמביא בשלוש גות חטאת ראשונה נספק טומאתו שניה נספק צרתו ש מצורע מביא קורבנו א לאח שגרת שניה וכן חת שספק ומתו ש תח תשצ ד וד שח ראשונה ניה צרתו כמו שב שלישית ומאה פ צריך להביא קורבן תומא בשלישית של שלוש עולות ב מביאים על הראשונה הוא מתנה ואומר אם ט אני זו מחובתי אם טמה אני הרי היא נדב לכן הוא אומר בשנייה ובשלישית ומביא קורבן טהרה בתקלת רביעית ומתנה ואומר תמה הייתי עולה ראשונ

דה וזו חובה ם מוחלט הייתי עולה ראשונה חובה מצור וזו חובת נז שתיים אמצעיות נדבה טהור מומת מת הייתי מצור עולה ראשונה החובה כן השנייה אחד לחובת מצור חד לחובת נזלות שלישית ורביעית ד זה השאר קורבן טהרתי אם טמה מת היה הוא מצורע עולה הראשון צרעת בשניה שלישי בשלישית נדבה וזה קורבן תח טהרה אבל ח אבל מעו ולא בצלת צומר אם מצ ד ו נמה באמ הר בציפורים חטאת ופי חתו ולא ח ספך בקורבן תח טהרה די שיקח לבהמה ואם טמי מתו הרי עולת בהמה נדבה

ואם אינו מצורע ומ מתו חטאת עוף קורבן נזיר שנטמע עולת בהמה נדבה והרי קורבן ת באחרונה ממנו ממת ולא מצורע ולת בהמה שהביא בגרת הראשונה היא מחובת תגרת טהרה חת העוף בעל ספק ו לא נאכלת במ דברים אמורים שהוא מגלח ארב לחות שהיה קטן אבל היש אנו מג מספק לא תקומה ולא תקצר עד שמור נמצא מיף ת רש שלו במקום מצווה שכך אינו מגלח אלא תגלח טהרה בלבד שאיין ארבע תגלח אלו לעכב אלא למצווה יד נזיר שנסתר נצב מספק צריך כיצד הוא עושה אחר שתר מצת

מזה בשלישי ובשביעי גלח ג טומה ומתחיל לבנות נזיל אותו כולה שהרי נפלו הימים הראשונים בספק תומה שמביא קורבן תעה ושטף ביין מחר שביא קורבן צרה כ בחדשים יא צמה ודאי והיה מצרע בספק תר מספק צרתו מונ זרותו שלמה אחר כך מגלה תגלחת נגע שן תגלח ספק געות דוכה נזירות אחר כך שבעת ימים שבין תגלת מצור ראשונה לגעת שנייה גח קורבנות כ בשלישי ושביעי אחר כך שב אח תומת מת טומ ואחר כך ותו כולה וכן אם היהה ט מיום צרע בוודאי לאחר שתר מצערו מגלח תגל צרעת

הראשונה זה בשלישי ושביעי גלח רש זקנו וש זקנו בשביעי והרי והיא תגלת שנייה של צרעת מביקור בה בשמיני ואוכל בקדשים סופר שבעה ג ג טומאה ואחר כך סופר ני זל אותו שלמה יא קורבן תלה ושותה ביין ולמה סופר שבעה שאין שבעת ימי הטומאה עולים בשבעת ימי הספרן שבין תת בתקרת שצורה ר היום מה יעשה יב יד היום אין ה אומר הרי נזיר מעשה כך וכך או אם לא עשה כיוצא בזה הרי זה רשע זרות כזו מן זרות רשעים הי אבל נודר להשם דרך קדושה הרי זה

נאה ומשובח והרי נאמר בנזר אלוהיו על ראשו קדוש הוא להשם ושכלו הכתוב כנביא שנאמר והכי מביניהם לנביאים ובחורי זיר הלכות ערכים וחרמים יש בכללן שבע מצוות וכולי זוהר אנחנו דף תלה זה אתמול למדנו מתקרבים ו בקוד לברך כמה בכל יומה בכיבוד צבען שומע הנה הברכה רבי מאיר כהנים בזיפו אצבעותיה ובך בח בכל יום צריך לברך ברכת כהנים כל יום למה בכוח הברכה מתברכים העליונים ומברכים התחתונים ד אצבען קמה ורע חמש חמש חמש דמנה וחמש ד שמלה אצבעות זה כנגד סד עליון חמישה חסדים חמישה גבורות זה

חמישה חסדים זה חמישה גבורות חמיש דן הנו שבחן שבחה יתרה סמלה משובחות יותר בגין דימינה שבח יר שמלה בעדה בברכת דמה צריך לזק מצמ רבי מר אתה מעלה קצת דמין מעט יותר גבוה משמאל יפה פנו זכית השכינה שורה לוי אתה רק שמך לוי אבל אתה לא הוא אתה לא כהן השם שלך לוי נכון רבי מאר מ אומר שאנחנו המקום שלנו מאגיר ואנחנו מתייחסים לרב חדד הכהן אה אתה כהן לא אבל לא לת כהנים ולא יש מסורת הוא כהן בלב אה יפה בישראל אתה רואה אתה לוקח

את הכל מה הרווחת פעם בהגרלה מה הרוויח לוי הרוויח הרוויח ה לשות נכון צבע לא אתה גם נתה תחזה מדן דקב הנה הנה עד כאן עד כאן פטום הקטורת תודו אלוהינו שקת רבותינו פניך את כתורת הסמי בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם ד משה כוב ויאמר אדוני אל משה כליך סמים נטף ושחלת וחל בנה סמים ולבונה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בני הסמים נ זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קח לך ים ב יה בבת בת ז קן

היהה הוא ועשית אותה ודד אשר קודש ק לי אהרון ב אהרון רבנן פום הקטורת כיצד 368 35 כל יום חם גדום הכיפורים מחזר לשת בערב יום הכיפורים כ מצו ד מ דנים היו ב ון הצורי וציפור מלש שה למה היא באה כדי ל אי למה הוא בא כדי לו רגליים ניתן אומר שומ לא שמענו אמר כ שנה קור טוב שלד שין אדם יכול לעמ ולמה אין מבים בדור ככ מזים ויאמר עליהם יש מזמרת הארץ מעש מקדים ק מש גם מזוזות מן אדם אשר ף ם פתח

בת בוקר ועבר אד לשו שת מזוזות ס פתח לא י גוף יעשה מנוב ור מש שמרתם את הדבר הזה לחוק בניך ככם עבוד עזות לכם ואמרתם ז פס פסח על בת בצ ט שעשה אתר וקנ ג הכפתור ושישה קנים יוצאים מצ שלושה אחד שלשני שלושה גים משוכים ב אחח שלושה גבים משוכנים בק אח פח כ ששת הקנים היוצאים מ המנורה במנורה כ כ שני הקני ממנה כפ שני ה ק ממנ שנצ ממנה כפתוריה קות מעשה את ר שבעה מכמ זהב טהור זהב טהור כיכר זהב טהור

עשה אותה ת כל קה אדו ושני אד אדוני להושיעני עד ע ויאמר משה במת ויאמר לי ויאמר משה משה יעמוד בין המתים מזך ר בו חסדך כ כיז ש ויעמוד ח פצ המגפה יושב ב סתר העליון ך לאך משה טוב אתזה גם זה גם זה כן גם זה טובלי פ צלם פה תבטל את זה לא ממר שצלם רק אם אני נותן רשות לא נותן רשות אז תבטל את התמונ זה לא תונ זה סרט מה זה משנה אז לא מרש לא אמר שצריך רשות מה אתה חושב

זה הפקרות פה הרב כ מסביר בנו אתה ממרוקו מזר טוב תלמיד חכם גדול אמ מידות טובות ו לכם אותו שלו פרנסה טובה למ ורות מ שבנו דברי ושמים וני וכן