הדף היומי מסכת בבא מציעא דף כא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי י אדר ב תשפד

מ אביב היה לו מכולת ה ןבי לו בלוב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש י באדר השני תש פד הנה מחר בעזרת האלו בשעתו יא באדר אבל זה צום אסתר מוקדם ואתם יודעים איך כמה מה כתוב בתרגום רבתי על על הצום שעשו מרדכי ואסתר כתוב שמה כאשר ראה מרדכי הצדיק הגזרה ש ר בת האיגרת שנחתמה כתוב בתרגום רבתי קרע בגדיו מלפניו ומאחר ויבש שסק ויתפשט והרים כולו אויי כמה גדולה גזר שו שנגזרה עלינו שגזרו המלך והמן לא על חצינו גזרו וחצינו עזבו לא

על ששנו לא על רבינו אלא על כל הגבן כולה גזרו המלך והמן לקור שרש כינה מ שרשה אוי ואבוי כאשר ראו בית ישראל מרדכי הצדיק הגדול החשוב עליהם כולם התקבצו ובאו עדייו עד שהיו קהל בקבוץ עם רבד מאוד שאין מספר אמר מרדכי רגלה בתוך הקהל עם בני ישראל אתם עם ההוא ויקר לפני אביכם שבשמיים אלא ידעתם מה שהיה ולא שמעתם מה שגזר עלינו המלך ואמ להמיט אותנו מעל הארץ להייד אותנו מתחת השמיים אין לנו מלך שנסמוך עליו לא נביא שיתפלל בעדינו אין לנו מקום לברוח גם

לא מדינה להנצל שמה כל מקום מקום באים עלינו כל מדינה מדינה שלח עלינו אתה מבין אי אפשר גם היום איפה עם ישראל ילך עשה לנו חגורה הננו קצון אשר אין להם רועה כספינה בלב ים אשר אין הרב חובל יתומים היינו ואין אב ביטו יונק מתה אמו באותה שעה הוציאו אהרון משער שושן אהרון הקודש והביאו עליו ספר תורה מעוטף בשר פרש פר קראו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה חר את הימים מה לעשות ושבת עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו כי אין רחום השם אלוהיך ז קם מרדכי

רגלה בתוך הקהל אומר עם ישראל עם קדוש עם אהוב קומו ונראה מה עשו הלש נווה כאשר נשלח עליהם יונה בן המיתי להפוך את ננה הגיע הדבר אל המלך קם מעל כסאו והסיר כתר מלכות מראשו והתקשה בשג מתפלש באפר ויצעק בננה מטעם המלך גדולו האדם והבהמה תראה מה אמר להם הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל יראו מ וא אל יראו מים אל ישתו וכסו סקים האדם והבהמה וקרבו אל אלוהים בחוזקה וכל שוב מרכ הרעה ומן החמס אשר בכפיהם וינחם אלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם גם

אנחנו נעשה כהם אומר להם ואז געו כל הדעת בני ישראל בבכיה וצעקה וגזרו עליהם תענית וגזר ז מלכה שיצא חטל מחובתו וסך ואפר והכלה אפילו מהפין שלה בעפר ואפר רשה שאדם הוא בהמה והצו נרו ו מאומה ופרשו גם הו היונקים מן שמותיהם בעת ההי בירו מתוך הקהל 12 אל כהנים לקחו שפרות מימינם ספר תורה משמם בוכי בכל מער הנה השם אלוהי ישראל אלו השליחות ורחמים הרי התורה שנתת לנו והרי לפניך עמך אהובך ש אהבת בטלים מן העולם או מי יקרא בספר התורה הזה ו מיז כי

שמך הלו השמש ברח אך שכ עורם שה רחמה לא נבראה בשביל רק בשביל ישראל ויו כהנים ועם נופלים על פניה ואומרים ענינו ענינו מלכנו ענינו והשופרות תוקעים קרץ כולם כל עדת ישראל קהל רב ועוללים ויונקים כולם גם מסר הצדקת שמה שלושה ימים לילה ויום דפקה שערי שמיים מתפילה אתה מה אתה הוא האל הגדול אלוהי אברהם יצחק ויעקב ואלוהי בנימין אבי לא לפי שטובה אני בעיניך בא אני על המלך הפש הזה אפס אל עמיך ישראל שלא יאבדו מן העולם כי בעבור ישראל בראת את העולם שאם ישראל

ובדו מן העולם מה יאמר לפניך קדוש קדוש קדוש שלוש פעמים כל יום בבקשה כמו שצת משאל חנניה ועזריה מכבשן האש תציל אותנו פאלה פלאות איזה תפילות איזה צומות ואז הם הצליחו ראית הם עשו תפילה פלא פלאות גם הבית יוסף הוא אומר ש אומר דיבר אליו המגיד אלו לך לדעת כי ביום הפורים מותר לשתות יעין ככל שיירצה האדם אבל דע לך בפני שסמ והנח דרכם נכניס שמחה בלבבות ולתת בדבם לאכול ולשתות אחר כך עולים ומקטרגים לכן צריך להתענות בער פורים זהש את התענית בכדי להכניע כוחות של

השטן מסטין כי על ידי התענית פורים מראים כל ישראל שמחתם משתי את היין בפורים אין לא כדי להשלים תעוות משום שכך ציווה לנו בוראנו עובדה שיום קודם התענו אתה מבין זה דבר גדול גדול אז כתוב כותב הרב קב ישר יום תענית אסתר מסוגל מאוד מאוד להזכיר זכות מרדכי ואסתר וכל מי שצריך בקשת רחמים וישועה לפני ביום הזה לכן גם פה בעזרת השם מחר עושים תפילה גדולה בעזרת השם מי שעה שתיים בצהריים אחר אז בעזרת השם עושים תפילה כל התהילים שבעה קורטי ברית שופרות בסימן לך כנוס

את כ אתכל יהודים לעשות לזעוק להתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שבעזרת השם יציל אותנו מכל הקמים עלינו רוצים משיח רוצים משיח אין מה לעשות פלא פלאות ואז ביום השלישי כתוב התלבש אסתר מלכות איזה איזה מלכות מהשמיים נתנו לה איזה שכינה שרתה עליה איזה אור העירה הסיפה קדושה על קדושה התקדשו כל איבריה זכתה לאור מקיף מכל הצדדים משהו מיוחד ואומר הגאון חידה בשם רבי אליהו הכהן מזמיר אומר אחשוורוש היה מוקה בסנורים הייה לו מחלה בעיניים שנכנסה אסתר בא גבריאל והייתה ראשו של החשש למה הוא לא היה

רואה טוב הכניסה אסתר אז בא גבריאל בעיתה ראשו של החש ווש כלפי אסתר ואז תרפה ויקר אות המלך את אסתר המכן נש החן בעיניו מה פירוש שעיניו של אחשוורוש נתרפא שראתה אותו ולכן ויושט לה המלך את שרבית הזהב זה כבר הייתה ישועה גדולה איזה רפואה איזה ישועה אז דבר ראשון עכשיו כותב המשנה ברורה נהגו כל ישראל להתענות בג באדם ונקרא תענית אסתר למה כל זה כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש עצל אותו ואם אדם התענה וישוב את השם בכול לבבו כמו שעשו בימים ההם

וכמו שכותב הרב ק ישר שאפשר לפעול בו ואדם מבקש איזה ישועה שהוא צריך לכן לא נפספס את היום הקדוש הזה גם כן א רבי אפרים מריין ה יבוא בשעה שתיים ונעשה אלא אם כן הוא יעשה אצלו הוא צריך לעשות שתיים בצהריים במעלה דומים כל הבית הכנסת כל התהילים בשבעה קותי ברית לזעוק להבין ש בשמיים כך צריך לעשות כצ משה הוא לא יכול לעשות ברמות הוא בא לפה אבל כל מי שיכול ארצכם עושים נכון כן מחר זה תענית אסתר אחר כך אחרי התענית בפורים בעזרת השם מוצאי

שבת אנחנו השנה אחרי שנחה את עמלק איזה יופי ביום שבת קודש נמחה את עמלק ואז בעזרת השם יתברך יהיה פורים אתה יודע למה שולחים שני מנה ועוד מנה כי מנה זה אותיות המן להכניע את המן אבל אם תמלא מנה מ מ נ נ ה עוד הפעם מנה אז כן שתי מנות מנה ועוד מנה ואז זה מקיים מצוות בן אדם לחברו את האהבה ואת האהבה לשל אם אתה נותן משלוח מנות החכם יהודה חורש אוו והנה העיקר הגדול סעודת פורים למה כתוב יום הפורים גדול אומר איך כתוב

שמה ביום פולים בחייו אניש בסומי ע דלא ידע בין ארור רמן לברוך מרדכי שאדם ש אתה יודע מה זה אדם בורה אם ה אם הוא משתכר איזה איזה איזה מעלה הוא מגיע זה לא מובן אבל אמרו רבותינו אתה יודע תתאר לך אם אדם הולך ברשות הרבים בדרך ויש שמה בור גדול וואו וואו וואוו והוא מתקרב לתומו לבור הוא לא יהיה נפה לבור אבל בא בן אדם דחף אותו לתוך הבור ונשבר לו הרגל מישהו מהשנים שלו כרף אותו דף אותו לתוך הבור איזה כואב איזה חש ו

אבל מה פתאום הוא מוצא בתחתית הבור מה זה חבילות שטרות אוהו אתה מבין איזה שטרות מיליון דולר היה שמה אתה מבין הוא לוקח את זה בעוד שהוא כואב הוא שכח את הכאב לוקח את המיליון דולר מתקשר לבונה אומר לו תכבה את זה ב בטן אתה מבין והוא כל הזמן הוא קושר את הבטן חושבים קורים לו הבטן תופס את זה בפנים ואז באים אתה יודע באה עזרה ראשונה לונקה מרימים אותו שמים אותו כשהרימון הוא רואה את זה שדחף אותו לבור עכשיו מה הוא יעשה לו יצעק עליו

הוא יגיד לו תודה רבה לך אומר אתה זיכית אותי במיליון דולר בטח מה אומר כל ימות השנה אדם קבול בתוך גופו הראש שלו עובד בצורה אחרת אבל כשהוא משתחרר עכשיו מתגלה הפנימיות האמיתית שלו אבל דווקא אז הוא יכול באמת לגלות אפשר לדעת בן אדם הזה מה תמול בתוכו אתה מבין היה דרשן פתח בדרשה בהתלהבות אומר יהודי יושבים ושותים יחד זה עת רצון הל לא כתוב שמה ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך נתנך מה בקשתך אומר מי זה המלך זה מלכו של עולם אסתר זה השכינה

זה עם ישראל אומר להם הקדוש ברוך הוא במשתה הן מה אתם רוצים מה אתם צריכים אז מה זה משתה היין לא תחשבו זה יין לשתות ככה יש היום הזה צריך יש עניין גדול שאדם יעשה פתום הקטורת יעשה פרשת הקורבנות ויעסוק בזוהר בסודות התורה זה יין זה לא יין שעשוי מענבים זה היין זה גימטריה סוד זה סודות התורה נכנס יין יצא סוד אז כאשר יושבים ועוסקים בתורה מגלים סודות התורה זה עת רצון ואז כשאתה מגלה את זה זה את רצון תשאל פדי פלאים נכון שאדם הוא שותה

והוא מתבשם והכל וזה לא נעים זה כמו שהוא נופל לבור אבל שמה כשאדם בפנים הוא מוצא אוצרות אתה רואה אצלו אוו איזה בן אדם זה איזה אוצרות יש איתו איך הוא מתעלה עכשיו יצא סוד כל הפנימיות הקרבה שלו להשם יתברך הפנימיות עכשיו איזה סוד מתגלה אתה מבין זה דבר גדול עכשיו מתגלה דברים גדולים גם האדם מתגלה לו סודות לא רק זה אם אדם מתפנה לקדוש ברוך הוא ומתחנן בהכל בתוך המשתה הזה יכול להגיע למעלות אבל כל זה שאדם חסה הכנה בימים האלה ואיך הוא איך הוא

עושה תענית ואיך הוא משתדל מה הוא עושה אתה יודע ש סיפר הרב של מקסיקו אומר שהם עשו עשו מסיבה גדולה ב בזה ב בקהילה בלי בליל פורים מה זה מסיבה הוא מספר שהוא רואה שמה את המפקד של המשטרה משהו מספר אחד אומר הוא בא רק שיש איזה פיגועים רציניים יש בעיה גדולה רצינית מה רוצה מפה שואל אותו הרב תגיד לי מה מה יש לך פה אומר אמרו לנו להשים לב עליכם כי הגיע לפה כמות כמות של אלכוהול לא רגילה טונות של יין של משקאות חריפים מה

לא נכון שיש קהל גדול אבל זה כל אחד שלוש בקבוקים לפי מה ש שקיבלתם פה זה הולך פה דברים חזקים אז לכן יש פה בלשים בפנים אבל מה הבלשים מדווחים לנו אם זה היה אצל גויים אחד היה שובר את הראש של השני פה כולם שותים מבושמים אחד מנשק את השני אחד אומר לו נו ככה הלכה או ככה הלכה ואחד אומר לו סודות ואיין פה שום בעיה לא האמנו לדבר כזה אז אני באתי בעצמי לראות מה זה יהודים איך יהודים הם פלא פלאות ראית מה זה כשאתה

נמצא בחברה טובה של אנשים טובים אז למשל ע ציו משה שהוא שותה בפורים אתהה יודע איזה סודות הוא מגלה וי וואי ואי דברי תורה יש לו סודות רוחניים יש לו סודות גשמיים בוקר סודות הכל יש לו זה לא דבר פשוט רק צ משה תראה אחרי פורים תעביר את האוצר מצד הזה לצד הזה בסדר למה שלא ידעו השם ישמרך אנחנו פרק ג' מגילה אסתר פרק ג' אחר הדברים האלה גדה למלך אחשוורוש את המן בן המדתא הררי ונשאה ויישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו מה זה

אחר רבותינו אמרו במגילה אחרי שהקדים הקדוש ברוך הוא רפואה למכה כמו שאמר יש לקיש אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה קודם כל בורא רפואה אבל לאומות העולם הפוך נגו ורפו וכל עבדי המלך אשר בשער המלך קורעים ומשתחוים לאמן ככן ציב לו המלך מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה למה המן עשה עצמו אלוה לכן מורדכי בשום אופן לא יכר ולא ישתחוה אז לכן אומר רבנו הארי התיקון היה פה תיקון גדול מרדכי הוא נשמה של יעקב אבינו והמן זה היה גלגול של

עשו לכן עכשיו בא התקון מקודם השתחוה לו יעקב לעשו עכשיו לא כרע ולא השתחוה מתקן את ויאמרו פסוק ג עבדי המלך אשר בשער המלך אתל מרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך אמר להם אני יהודי אמרו לו ו ללא מצ אבותיך השתחוו ארצה שבע פעמים אמר להם בנימין אבי מ אמו היה לא השתחוה אני בן בנו אני ימיני בן ימין לא קורע לא הכרע ולא השתחווה ויהי באומרם אליו יום ויום פה צריך להגיד באומרם וגם עוד פעם לחזור כאומרו ולא שמע עליהם ויגידו לימה נראות יעמדו

דברי מרדכי כי גיד להם אשר הוא יהודי ראית למה שאל אותו אמרו לו אבדי המלך מדוע למה אתה לא משתחווה להמן הרי סבא שלך יעקב השתחוה אומר אני באתי מבנימין אומר באותו שעה עוד לא לנד בנימין לכן באומרם כאמרם יהיה עלי כב ובנימין לא נולד רק אחר כך זה היו כולם ביחד היו כב אנשים ובנימין עוד לא נולד מעולם לא השתחווה לעשו ויימן כי מרדכי אתה רה לא יכר מה זה לא יכרע ולא השתחוה אתה יודע לפעמים הוא היה סורך את הנעל מרדכי הוא היה כבר

קורע רק רואה אותו מרחוק עומד שלא יחשוב שהוא בשבילו שזה בשבילו כן ויר המן כ מרדכי קורא ע משת חלו וימלא המן חמה רבנו הארי אומר שכל הכללות אפשר להפוך לברכה הכל אבל לך תמלא אותם תעשה להם מילוי לקללה הזאת שחפת כדעת תעשה מילוי נהפך לברכות אומר אבל המן גם תמלא ישאר חמה אם תמלא המן ה ה מ מ נ וימלא המה חמה גם תמלא אותו יש חמה וייבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי גידו לו את עם מרדכי ויבקש המה להשמיד את כל היהודים אשר

בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי א זה פנ פנות אל הוא רצה בגלל להשמיד את מרדכי למה מה רוצה מכל היהודים להשמיד את כל היהודים מרדכי חטא לך מה אתה רוצה את הוא לא משתחווה לך אומר הדרך הו שם אדם מישראל נמצא בצרה כולם מתפללים בעדו אדם בעצמו לא יכול לעזור לעצמו למה אין חבוש מתיר עצמו לכן רצה המן שהיה מלא שנאה מרדכי לא רצה לכרוע לפניו אבל לאחר שקיבל דיעות על דרכם של ישראל שאחד מתפלל על השני הגידו לו את עם מרדכי כ שכולם יחושו לעזרתו

ויתפללו אז ויבקש שמ להשמיד את כל היהודים עם מרדכי למה כולם התפללו עליו מתי זה היה בחודש הראשון ה חודש ניסן בשנת 12 למלך אחש ושי פרפור הוא הגורה לפני המ מיום ליום ומחודש חודש שעשר וחודש אדר ראית מה עשה הוא הפיס שני גורלות אחד מיום ליום כמה כמה ימים בשנה ואחד גם כן מחודש לחודש קודם כל איזה חודש באיזה יום בשנה אז זה שני גורלות לכן פורים זה לשון שני גורות גם פור פרפור אתם יודעים יש פר דינים פר דינים תשים באמצע ו זה יהיה

פורל מה העניין עבר זה עם ישראל זה רומז לזה בן הבכור העליון זה עבר מה הוא עשה הוא לקח את את עם ישראל את ו שזה עם ישראל שם אותו או בתוך הפרדים בפנים לכן נהיה פור ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמי בכל מדינות מלכותך בתיהם שונות מכל עם דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שובה להניחה תראה ישנו עם אחד רבותינו אמרו ישנו האלו שלם אבל לא זה יש אומרים מה זה ישנו יש נוי לעם אחד מה מה הנוי שלו שהם

עם אחד כולם באחדות אחת אין דבר כזה אם עלמ לך תבי כתב לאבדם ועש כ כסף שכול על ידי עושה המלך להביא אין ג זה המלך אמר לו דתי המלך א עושים כל השנה איך כתוב איזה לשון הרע כל השנה מוציאים בצה פה אומר רשי שבת היום פסח היום למה לא באת לעבודה שבת היום למה לא היום זה ערב שבת למה זה פסח כל דבר יש להם עכשיו שמירת חיטים עכשיו זה וישר המלך את טבעתו מעדו ויתנה לאמן בן מדת ההר הרי צורר היהודי ומר המלך

לאמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו טוב בעיניך אז זה הכסף שאתה נכספת לעשות עם ישראל אתה תקבל הכסף נתון לך זהו זה זה נתון לך והעם לעשות בו מה שטוב בעיניך יעשו לעם גם הכסף זה גימטריה העץ העץ שרצית לות מרדכי נתון לך שיתנו לך אותו ליך לכ זה גמטריה 50 מרחיקים את הנבלה מהעיר 50 אמה עד כאן הגענו פסוק יב [מוזיקה] מלאכים לא זה תשי את זה פה יודע הכל של הישיבה גם זה של השיה זה הכל כתוב לי שם לא גר אתזה זה

גם לא זה חמש מגילות זה לא זה אתה לא רואה מה נביא נביא מלחים י וי וי בסדר קח את בעת לא לפעמים כן אנחנו ביו שפת בן הסד מלח עםא פרק כב פסוק מ פרק כב פסוק מ יהו שפ בסה מלאך יהודה בשנת ארבע לאחו מלך ישראל שפת בן 35 שנה במלכו ו25 שנה מלך בירושלים שממו זובה בת שלחי וילך בכל דרך אשה אביו לסר ממנו לעשות הישר בעיני אדוני אך הבמות לא סרו ודעם מזבחים ומקטרים בבמות וישלם יהו שפת עם מלך ישראל למה הייתה

מלחמה בין אשה אביו לבין ועשה מלך ישראל עכשיו נהיה שלום ביתר דבריו שבת וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם לם כתובים עס דברימ ממלכי יהודה יתר הקדש אשר נשאר במעשה אביו בער מן הארץ הניאוף כל דברים האלה ביער מן הארץ ומלך אין באדום נצב מלך בימי דוד הנציב הוא המלך כך כתוב בימי יהורם בימי פשע עדום ומניחו להם מלך אבל במי י שפת עדיין היו כפופי לו יהו שפת עשה אוניות שש נכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה נשברו אוניות בעציון גבר ת ספינות עשויות בתבנית אוניות

תרשיש ורצה ללכת לאופירה להביא זהב כמו שהביא שלמה אז אמר אחזיהו בן אחב אליו שפת ילכו עבדי ם עבדך באוניות לאבה יהושפט וישכב יהושפט עם עבות וקבר עם אבותיו בער דוד אביו וימלוך יהורם בנו תחתיו אחזיהו בן אחו מלך על ישראל בשמרון בשנת 17 ליו שפת מלך יהודה וימלוך על ישראל שנתיים ויעש רע בני אדוני וילך בדרך אבי דרך אמו דרך ירבע בן נבד אשר חתי את ישראל ויעבוד את הבעל ת ישת חבלו ויכס את אדוני אלו ישראל ככל אשר עשה אביו וזה סליק מלכים א'

נכון עכשיו מלכים ב' תתחיל ופשע מואב בישראל אחרי מות אחו ויפול החזיה בעד השבח בעליו אשר בש ויחד וישלח מלאכים ויאמר עליהם נכו דרשו בבעל זבוב אלוהי אכרון אם חיה מחולי זה ד מאז היו עבדים לישראל אחרי מות אחב מרדו בו אז הוא ויפול החזיה בעת הזוכה זה הרובה היייתה ברצפת העליה היייתה סתומה בעצים דקים כמו סבחה הוא עבר שמה נפל נשברה הסבכה והוא נפל דרך הרובה הזאת ללמטה ונעשה חולה עכשיו שהו ויחל ויחל וישלח מלאכים ויאמר עליהם נכו דרשו בבעל זיבוב עבודה זרה אם אחיה

מהחוליות קום עלי נקראת מלאך מלך שומרון דבר עליהם הבן אלוהים ישראל אתם הולכים לדרוש בבעל זיבוב אלוהי אקרון אתה יודע זה קליפת זיבוב זה ראשי תיבות זה בכור וזה בכור אין אחדות שם לכן כה אמר אדוני אליהו הנביא אומר המתה אשר עליית שם לא תרד ממנה כמו תמות בלך אליה וישוב ימו עליהם מהזה שבתם ויאמרו אליו איש ע נו נוב אל המלך אשר שלח אתכם דברתם אליו כ אמרד מ אלוי ישראל את שול לדרוש בבעל זבוב או לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כמ

תמות וידבר אליהם מ משפ האיש אר ע לקרתכם ו וידבר עליכם את הדברים האלה ויאמרו אלי איש על שער באזור עור אזור במותניו ויאמר אליה התשבי הוא וישלח אליו חמיו ויעל אלי והנה יושב על ראש ההר וידבר אליו אישה אלוהים המלך דיבר ר רדה ויענה אליהו וידבר ל סר חמישים ואם איש אלוהים אני תרד אש מן השמיים ותאכל אותך ואת חמיך ותרד אש מן השמיים אכל אותו ואת חמיש ראית מה זה מה זה מה זה צדיקים הנה ויעשו וישלח אליו שר חמי אחר אתה לא רואה

אבל אכל אותו וחמישה ויעל מדבר אליו איש האלוהים כה אמר המלך מהר רדה רדה ויני אליהו מדבר אליהם אם איש האלוהים אני תר את אש מן השמיים תאכל אותך ואת חמיש ותר את אש אלוהים מן השמיים ותו חמיש עוד הפעם קמ וישו וישלח שר חמישים ששים חמישה ויעל ויבוא שר חמישים הששי על ברכו נגד אליהו התחנן אליו דבר אליש אלוהים קרנה נפשי בנפש עבדך אלה ח בעיניך הנה ירדה אש מן השמיים וסרי החמישים הראשונים ת חמישה ואתה תקר נפשי בעיניך תכבד אותי וידבר מלאך אדו יורד

אותו אל תרא מפניו ויקום וירד אותו אל המלך וידבר אליו כ אמר אדוני יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זו אלוהי אחרון מב אין אלוהים בישראל לדרוש בדברו לכן המטע אשר ענית שם לא תרד ממנה כמ תמות וימות כדבר אדוני אשר דבר אליהו ומ יורם תחתו משנת שתים ורם בן שפת מלך יהודה כי לא היה לו בן ביתר דברי אחזיהו אשר עשה אלוהים כתובים על ספר דברי המים ממנחי ישראל פלא פלאות ד נכון יכול לשבת אבל כי הוא לא מדבר יכול לשבת מילה אחת לא ידבר

אתמול שמעו אותו כל העולם אבל הלאה שניות כן איזה כיפה יפה משניות משניות אנחנו במשניות נדרים פרק ט משנה ד ועוד אמר רבי מאיר פותחי לו מן הכתוב בתורה חכמים שבאים להתיר נדר לאדם שואלים את הנדר היה נמנע אם היה נמנע מדדו מה שעובר על דברי תורה אם היית יודע ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ולא תטור ולא תשנא את אחיך בלבבך והיית עובר על ואהבת לרעך כמוך וחי אחייך אמך שמי יעני ואין אתה יכול לפרנסו ואמר אלי הייתי יודע שהוא כן

לא הייתי נודר הרי זה מותר עוד משנה ה פותחים לאדם בכתובת אשתו אם נדר שלא יהנה מאשתו רוצה צריך לגרשה פותחים לו בכתובת אשתו בפירעון אומרים לו אלי היית יודע שיש עליך לפרוע עליה כתובתה ותישאר בלי כסף אומר אמר אם הייתי יודע ככה לא הייתי נודר חשבתי שיש איזה מהמהלך שלא ישנם מעשה באחד שנדרשו הנאה והיה צריך לגרשה והתה כתובתה 400 דינרים בא לפני רבי עקיבא וחי יבוא ליתן לה כתובתה אמר לו רבי 800 דינרים הניח אבא נתן אחי 400 ואני 400 לא די שתתו לי

200 ני 200 לא מספיק אמר לו רבי עקיבא אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לכתובתה כנראה היהה לו שערות גדולות יפות אמר לו אי לא היית יודע שהוא כן א הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר למה ה שערות היפות שלא יגזור לא והתירה רבי עקיבא נעשה עוד משנה פותחים בימים טובים שבתות הוא נדר לא לאכול בשר מסר זמן מסוים ה אתה יודע עכשיו יום טוב אתה יודע איזה בשר צריך לאכול בפורים איזה יין שותים בשבת איזה יין מה היית עושה בראשונה היו אומרים לו

אותן הימים מותרים אפשר כל הימים אסורים שבא רבי עקיב במת שנדר אותר מחצת ר כולו אם הימים האלה מותרים הכל מותר לו בסדר רק להיזהר לא לידור מן הפרחים בשיבה אי תי אדוני לנדי תמיד כי ממני בלמות שחם ק מור כ שאמר כתוב גשמ צ שמפי דבר אמת כי אדוני תן חכ אדוני למדני חוך ח ברו א אד העומדים בבית אדוניו ידכם קד כך סיון שמיים רץ היום הלימוד עינו נשמת הבן של אפריים שבית שלמ בן שולמית נשמת שמעון בן יונ ממה נשמת חנא נת בת

שולים מלך נשמת רחמים בן חלו נשמת תן ניסן בן רחל סף חיים בן רבקה משה האבא שניתן אל משה בן ישועה יצחק בן חנום יצחק בן חנום שקלים כן כן מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר ארי חנניה בן מזל ארי חנניה בן מזל כן נפתוח היום זה דף כא אך טוב לישראל היום מתחילים פרק חדש בעזרת השם פרק שני של בבא מציאה שניים אוחזים אלו מציאות גמרנו שניים אוחזין עכשיו אלו מציאות שלו ואלו מציאות שחייב להחזיר אבל קודם אמר אלו מציאות שלו ראית למה קודם כל

אלו מציאות שלו ואלו קודם מציאות שלו אחר כך ו חייב להכריז מי שמוצא דה יש בה סימן אלא חיב זה מהתורה חייב להכריז היה צריך קוד השב תשב חיך היה צריך קודם לפרש החיו מן התורה את זה אחר כך ואלו מציאות שלו אבל אתם יודעים זה בא לרמוז לנו רמז גדול כי אם בתורת השם חפצו תורתו יג יומם ולילה בתחילה אדם עמל עמל עמל עמל אבל כשהגעת מצאת כשאתה יגיע בתורה תאמין שידעת אז זה מצי מצאת נעשה מציאות שלך נקראים תורה שלך צבא צריך להיות בבחינת

בל הוא חייב להכריז כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ צריך לעסוק באופן שישפיע עליו מבפנים בפנימיות לבבו ואז יהיה מבחוץ לכן כשלומדים טוב תורה המאור שבא מחזירו למוטב אוהו למידות טובות ליראת שמיים אז זה כתוב ואהבת את השם אלוהיך אשיש שם שמיים תאהב לדך קורב שונה יהיה משאו מתנות ודיברו בנחת מה הבריאות ומות עליו אשרי שזה לימד אשרי שזה גידל כמה נעים לכן אומר אלו מציאות שלו זה מציאה שלו קודם כל ברגע שהוא לומד ונהפך לו התורה למציאה הכל בא לו ככה אז זה

כבר שלו יפה אותיות משיח כ דף כא אמרנו נכון אז תפתח דף כא ציון משה אנחנו כולם אנשים יפה אלו מציאות שלו ואלו מציאות חייב להכריז עכשיו הגמרא מבררת לנו המשנה איזה מציאות של האדם שמצא מתי זה שלו שאם אין בהם סימן אתם יודעים הבעלים מתייאשים אלו מציאות שאיין בהם סימן זה שלא ואלו מציאות שחייב המוצא להכריז למה יש בהם איזה סימן יש בהם סימן שמצא עכשיו הגמרא תפרד אלו מציאות שלו המוצא מצא יכול לקחת את זהת בשבילו מה הם מצא פירות מפוזרים מצא פירות כמו

חיטים נגיד או קטניות חומוס ש כל זה מצא אותה מפוזרין או מעות מפוזרות גם כן כסף פונט זה מצא אותם מפוזר אין בהם סימן זה שלא או כריכות ברשות הרבים חבילות קטנות של תבואה זה נקרא כריכות שמצא ברשות הרבים הק ורסן עליהם עכשיו יש בהם זה קשור יש להם קשר החבילה יש לה קשר כיוון שהקוד דורסים עליהן הסימן שלהן נשחט אז לכן לא חייב להכריז ראה רשי אומר אלו מציאות מצא פירות מפוזרים תשו בעלי מהן כדי אמר בגמרא והפקר הן מעות מפוזרות אויל ואין להם סימן

ניכר אושה מיאש ובו להו הפקר וזהו טעם כולם כריכות עומרים קטנים כמו מאלמים אלומים מתרגמים בירושלמים מריחן קריכן אז זהו זה קרחות ברשות הרבים פה הזכיר פתאום ברשות הרבים הכל זה מדובר ברשות הרבים כ דוסים עליהם בשביל זה למה את הסימן שהכל דשין עליו ואם היה סימן נקשר עליהן הוא נשחט אז זה כריכות ברשות הרבים בדף הכל זה ברשות הרבים פות מפוזרים לא ברש למה זה בגרונות למהות פו זרות זה ברשות הרבי כן ככ אני מבין הם לא ברשות היחיד עזמה זה ברשות הרבים אז זה

לא בתוך כלי זה מפוזר אחר כך הגמרא תגיד לך אבל עכשיו זה מובן מציאות כן מצא פירות מפוזרים מעות מפוזרות קרחות ברשות הרבים עיגולי דבלה גם זה תאנים מיובשות היו מה עושים היה נשאר להם תאנים היו היו ביחד מייבשים אותם ואז דורשים אותם בתוך כלי עגול וזה נסע גולי דבלה אז זה הכל ככה ככה היה הכל זה לא אומר זה של זה אין זה סימן עיגולי דבלה כיכרות של נחתום לא של בית לא שעשה בבית אלא כיכרות זה של כמו לחם ברמן אנג'ל כל אלה שזה

אין בהם סימן צורות מחות כן הם הם דומים זה לזה אין איזה סימן מיוחד הרב מה זה ברשות הרב שהסימן כן למה דורסים על זה שהולכים אנשים הולכים הם דורסים יש מה זה סימן סימן זה קשור אלו זה כריכה כריכות זה כמה ענפים ביחד של א אלומות אלומות אז זה זה קשור מה זה אין בזה סימן הקשר זה סימן אז ה אומר לא דרסו את הקשר כסף הה עכשיו לא שואלים שאלות הלאה שומעים השם ישמרך אמ לא צריך להגיד את זה פעמיים כן שהשם יעריך ימיך

בטוב זה כן במפח כיכרות של נחתום מחרוזות של דגים דגים חרוזים בחוט ככה זה היה דרכם ושים מחרוזת של סרדין למשל מחרוזת של ברבוניות כל זה חיייבים להביא בשביל סעודת פורים היו צריכים לעשות בדג קודם מתחילים עם דג מזל דגים עינה פקחה אז מתחילים בדג מחרוזות של דגים חתיכות של בשר כולם נחתכות באותו משקל אחד ככה היה להם כאלה גיזה צמר הלקוחים ממדינת זה צמר גזוז נקא נקנה כפי שהוא גזוז ככה זה היה בא מאותו מדינה אז אין איזה סימן יש מפרשים ממדינת קישורן שהיה דרך

לקשור אותם יחד אחר שגז אותם כך אומר תוספות הראש אבל ראשי לא כמות שאין גזוזות כשאר כל גיזת המדינה לאפוקי הבאות מבית האומן זה פשט ואני פשתן זה גם כן אגודות של פשתן וכן לשונות של ארגמן סמר צבוע כמו אדום כזה וזה היה כמין לשון הרי אלו שלא שיש הרבה כמה זה זה דברי רבי מאיר מסורת השס אומר זה מילים מיותרות זה דברי רבי מאיר מוציא את זה רבי יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז כל דבר שיש ו שינוי מכפי הרגיל להיות חייב להכריז

השינוי נחשב לסימן משל כיצד מצא עיגול ובתוכו חרס או מצא כיכר ובתוכו מעות חייב להכריז אז כאילו לטנה כמה פטור להכריז אבל לדעת רבי יהודה חייב להכריז אומר זה לא זה לא סימן אז נפל כסף לא שאדם שם את זה מיוחד אומר תנ קמה אבל דעת רבי יהודה לא אם מצאת בפנים כסף אדם שם מצאת חרס זה כנראה אדם שם סימן אניצה פשתן אומר רשי בלשון אשכנז כוננו פפור בלשון של ארגמן צמר שרוק ומשוך כמין לשון מצבו ארגמן ומצויין הן מצא עיגול של דבנה כן עכשיו

סוף המשנה אומר רבי שמעון אומר כל כני אפוריה אין חייב להכריז כל כנים חדשים זה נקרא כני אפוריה שלא ראתה אותם עדיין העין רשי אומר בגמרא יפרש אז הוא לא חייב להכריז למשל אני אגיד לכם מה כתב רבי חיים פעם קודמת בגמרא אנפורה תראה רק תראה לי את זה אנפורה אילי את הג ש אה עבודה אה ו אנ פורייה אז אמרנו אין פה רעיה ככ אומרים המפרשים אנפורה אין פה רעיה אמר לי את זה אתמול עוזי תשאל את רבי חיים סלמן כתב את זה בגמרא שלו

כנראה גם הוא כתב את זה אוא זחה לא אני הגמרא לא מא אות אומר הביא את זה הערוך השלם בשם רבי שמואל הנגיד גמרא מצא פירות מפוזרין וחמה אמרנו מצא חיטים פירות מפוזרים כתוב אצלכם חיטים פירות מפוזרים אני חשבתי גם גם תמרים גם גם תפוחות הגסות מה זה משנה לא המשמע כאילו דווקא כמו תבואה כמו קוניות כמו שועית חומוס פול חיטים אבל זה גדול טוב בוא נראה גם זה אבל השיעור יהיה שונה השיעור יהיה שונה מצא פירות מפוזרים אמרנו במשנה ראלו שלא וכמה כמה שנחשבים מפוזרים

אמר רבי יצחק כו רבע עמות לא רבי יצחק פרחים אמר רבי יצחק קו בבמות אם נתפזר שיעור של קו חיטים ב על ארבע אמות זה נחשב במפוזר אבל יותר מקו בארבע אמות או כו פחות מרמות חייב להכריז דווקא כ ב כל זה שאין בהם סימן אבל בשלוש אמות לא בפיזור הש אומר טעמה מפרש בזיר איך ידמה הנה איך ידמה איך נמצאו הפירות אי דרך נפילה אפילו טוב נמה אם לא ינחם שם מדעת אתה רואה זה נפל לבן אדם מה זה זה נפל אפילו יותר מכו 400

כיוון שאין בהם סימן בטח הוא התייאש מה והיא דרך ינוח אפילו בציר מאחי נמה לו גם לא יקח אפילו פחות אפילו בציר מאחי אפילו פחות מכב גם כן אסור ליגוע בזה למה בן אדם הניח אתה רואה ש זה מונח בצד אם זה מונח אז אז אדם הניח הוא יבוא עוד מעט לקחת אותם אז במה מדובר לא יכול להיות שמדובר במפוזר ולא יכול להיות מדובר בהניח אמר רב וקבר ברחמה אתה יודע מה מדובר פה במש נשתה דב דר עסקינן כלומר המשנה האלו שהם הוא שם באמת זה

היה מדעתו אבל מה היה המשנה עוסקת היא לא עוסקת בסתם אבדה המשנה עוסקת במחלתה דב דרה מה זה מכנשתא דב דרה מכנשתא זה הסיפה של התבואה דב דרה איפה ש מהשדה שלוקחים לבית זה נקרא במכנה באסיפת התבואה דב דרה כן מהשדה לבית זה כן זה מהמקום שעושים גורן אז שמה לקחו הבעלים את עיקר התבואה שלהם נשאר להם מעט עכשיו כמה ישאר מעט והם לא יחזרו לקחת אלי מותר לך לקחת כ רבע אמוד למה מותר לכל אדם לקחת אם נשאר קו בתוך ארב עמות למה דנפיש חיו

לא תרחיש ולא אדר ושו כ נפישי יש ורח מרובה לא אוסף אותם ומה לא תרח ניש ולא הדרש לא ריח עוד פעם לחזור אף קורה מפקר להו אז הוא מפקיר ולכן מותר לקחת את זה אם זה מפוזר בציר מאחי פחות מארבע מות רח באדם אתה בשקי ו ולא מפטר להו זה הכוונה אז במה מדובר פה במכנס דבד הר אם זה היה מפוזר זה לא משנה על כמה זה מפוזר זה נפל לא מפוזר זה לא דרך ינוע אם זה דרך ינוע גם לא אלא פה מדובר במחש

דבד בעה רבי ירמיה חצי קו בשתי אמות מה הוא אם נותר בשדה חצי ק בשתי אמות מותר לקחת אותם או לא לא כו בשתי אמות חצי כו מצדדי הספק כ בארבע אמות תעמ משו דנפש חיו חצי כ בשתי אמות כ דלא נפשת חיו לא מפקר להוא אודין מה אתה יודע מה הטעם משום דלא חשיבה חצי כ בשתי עמות כן דחשיב מבקר להו אז זה ה ספק קו בב אמרנו שזה אסור זה מותר חצי קו בארבע עמות דינם חצי קו סליחה בשתי עמות האם מותר לקחת אותם

או לא מה צדדי הספק דווקא קר בארבע עמות למה מפקיר אותם יש טורח לאסוף אותם בארבע אמן אבל אם זה חצי קה בשתי אמון אין בזה הרבה תוח בשתי אמות לאסוף לא מפקח להו ולכן יהיה אסור למי שמוצא אותם לקחת או דיל מה כל הטעם שמותר לקחת קו ארבע אמות משום לא חשיב זה לא זה לא דבר חשוב שכדאי לטרוח לבות הפעם א בחצי בשתי עמות כ לא חשה אז מפקר וא גם כן מה יהיה הדין עוד ספק כבים בשמונה אמות מהו שני קבין בשמונה מה

צדדי הספק כ ב עממי משום ו כוש כן קביים בשמו עמ כב פשח פה מפקר ו מפקיר אוד דין מה משו שו דלא חשיבה קב בארבע עמות לא חשוב אבל קביים בשמונה עמות אוו זה כבר שני קבין אז זה חשוב הוא מוכן לטרוח על זה אז לא מפקר להו מה דינם עוד שאלה כו שומשומין רבע עמות זה גרעיני שומשום אמנם הם קשה מאוד לאסוף אותם זה דקים דקים מאוד קשה לכ בצם יותר מחטים אבל מה הם יקרים שומשום עושים מהמהם טחינה אז זה יקר מה הוא

משום דלא חשיב כן מפק מה טעמה הנה מהוא כ בבמות עמ למה מפקיר אותם משום חשי לטוח לקבץ אותם אבל ומסומן כשי לא מודי משו חיו כשכן שומשומין כנפיו פ מפח וא הרבה רחי יש דאי הבכיר אותם עוד ספק קו תמרה ב400 קו רמונה ב400 מהוא תמרים או רימונים שקל לכבס אותם יותר חטים איתכן שמפקיר למה כמ משום לאש כ או מהש מ אז לכן זה גם כן זה לא בגל הטרחה אדמה זה הח אבל כו תמרה במות וכ ונמ כן ומ כל א השאות תש

ביצר קושיות ובעיות איתמר אמרנו מי שמוצא אבדה אחרי שתעשו הבעלים הרי זה שלו אית עכשיו מחלוקת היה בבית המדרש יאוש שלא מדעת הביה אמר לא ביאוש רבה אמר אבי יאוש תרא זה יאוש זה הכוונה רשי אומר דבר שסתרו יאוש כשיודע כשידע שנפל ממנו כשמצאו עין לא ידעו העלים יפה אדם מצא איזה משהו ו עכשיו עדיין הבעלים לא ידעו שזה נפל זה נקרא זה נקרא לא מדעת אבל זה אבל זה דבר ש ברגע שידוע הבעלים שזה נפל להם מהכיס שזה נפל מאצ להם תעשו ממנו זה נקרא

יאוש שלו מדעת עכשיו עדיין הבעלים לא יודעים אבל כשידע התייאשו זה נקרא יאוש שלא מדעת עכשיו הם לא יודעים אבל כש התייאשו מה דינו זה כבר כמו עכשיו זה שלו או זה לא שלו עדיין למעשה לא התישו אז זה לא מדעת הבעלים עדיין אבל אם ידעו אנחנו יודעים שתעשו למשל היה לו בכיס 20 שק נפל כל ה-20 שקלים זה אותו דבר אז נפל לו 20 שק אז זה בטח בעלים ידעו שנפל להם מהכיס 20 שק תעשו לא יכלו לראות עוד פעם כן אין לזה סימן כלומר

זה אפילו אם יבואו עדים ויגידו שזה נפל לפלוני מהכיס והכל גם לא חייב מי שמצא את זה להחזיר אין הדין הוא לא חייב להחזיר גמרנו בגלל שהם השו בוודאות אחרי שידעו יאוש שלא מדעת עכשיו אם ידעו הבנים שנפל התייאשו בכל אופן עכשיו עדיין לא התייאשו לא יודעים אלא בשעה שמצא עדיין לא ידוע הבעלים הביה אמר לא ביאוש זה לא נחשב שכבר נתייאשו הבעלים ולכן אסור לקחת את זה לעצמו ורבה אמר אבי יאוש כיוון שת יאשו בעת שיודע להם שעבד הבי יאוש הלכ כרב ח של לגם

זה שלפ דבר מפריע לי כל יאוש זה לא מדעת אם אדם מתייאש זה אין לו דעת סימן שאין לו דעת אסור להתיאש אף פעם שהשם יביא אותנו לא נדי ניסיון ולא לדי בזיון חס ושלום עכשיו זה מה שכתוב לעשות כרצון איש ואיש איש זה מרדכי באיש זה המן מאיפה יודעים איש זה אין אין עוד יאוש אין שום יאוש אבל ואיש זה אותיות יאוש הוא התייאש אין מה לעשות אדם אין לו כן אין ל זה כן אתה יודע ש היה כל הזמן עושה ככה המן אה כל

הזמן עושה בעין ככה למה מאיפה אני יודע כי יצא דבר המלכה על כל אנשים לבזות בעליהן בעיניהן בעני היו מבזים את בעליהם בעיניים שלהם כי הוא היה פוזל בעיניים אז הזה כל הזמן היייתה עושה לו תשתוק והייתה עושה לו בעין כמו הצורה איך שהוא נראה הרה נה מבסו הלאה אז זה מחלוקת בין הביה לרבה הביה אמר לה אב יאוש ורבה אמר אב יאוש אז מה זה יעל קגם אז זה הלכה כמו הביה צריך להחזיר בדבר בדבר שיש בו סימן כול על מלה פליג דלא יאוש דלא

יאוש אם יש סימן ודאי ח חריז ואף על גב ד שמענה ד מאש לסוף לא יאוש אפילו בסוף שמעת שהוא התייאש גם אם התייאשו מיד שנודע להם שעבד בסוף כן ואף ואף לגב זה שמענה שמענו בעלים ד מאש לסוף בשכן נ ויאוש יש לך א יש לך תיקון בסוף לא ככ הוא מי סיפר לך את הסיפור שלך לא הג לא קרסתי כ מה לא חשבתי ככה טוב ופרג שמענה יאוש לסוף לא יאוש למה פסק לפני לסוף או אחרי לסוף הפרג שמעני דעש לסוף כלומר אחרי שהוא

מצא שמעתי אותו שהתייאש לה יאוש למה איך אתה רצית להגיד ואני איך אמרתי ככה צריך אז איך צריך אמר ש ומאש לבסוף לאחר שמצאו זה כ יאוש כגון דמר ו כיס דגש מהן לא ויאוש למה מאיפה אני יודע דכיה לידי בייסורי הודת ליד בשעה שהגביע את המציאה היה אסור לו ליטול אותה לעצמו דלכ ידע דנפל מני למה היא אש בשעה שהוא יודע שה יודע לבעלים שהיא ב לא עשוי להתייאש ממנה ממר אמר סימנתי בגבה יב סימני שכני עלי אמר אני יש לי סימן ש אומר בליבו

אני בעבדה נכון נאבד לי והכל אבל יש לי סימן אני אתן סימן ואני ח כלומר אפילו שמעת אותו מאש זה לא יוש למה זה מקרה בעלמה לא לא רציני תראה תוספות כי נפל מגשת מש הקרי בעלמה אהבה מתחילה לא היה עומד ליאש קרה כך לפעמים אדם נפול קצת אבל תכף הוא תרומם עכשיו בזו של ים אבל אם נמצאת העבדה בזו של ים אתה יודע התרחב הים היה ע הים עלה על גדותיו חף עמו חפצים ובשלות של נהר או שהנהר יצא חוץ לגד ו והוא שלל בדרכו

חפצים אפל גב דת בסימן רחמנה שריה התורה התירה לקחת למה הדבר הבוד מכל העולם גם זה כשבאו לו קודם יאוש כבע לכן עוד מה נלמד אז זה גם כן כלומר אם בדבר שיש בו סימן כלפ גדלה וש אלגד שמענה דמש בזו של ים כו עלמה פגש דמה גמר מתייאש אפילו שש סימן כי פליג בדבר שאין בו סימן הב אמר יאוש לא ידע דנפל מ עדיין לא התייאש אמר אבוש דפ מעש ממרמר סמת בג מ ממר אמר סימנה תלי בג אין לי סימן שעה שעבד כבר גמרנו

זה נחשב שהתייאש אז גם כן זו של ים כל זה זה כן אתה יודע אחד התקשר אלי פעם לא מזמן אמר שיש לו מחסנים בים באיזה מקומות ופרצו לו את המחסנים לקחו את הכל ואיזה כמה מכליות גם התגלגלו לו בים ונפתח הכל והכל הלך ואנשים הם באו נפל הים אנשים באים נאסוף אז זה שלהם למה זה אדם גמרנו אומר מה הלך אבל יש לפעמים דברים יפים בפנים למשל ציו משה לקח מקרר סימן פג מש ממקי כך עשה וכולי ת שמע אמרנו הוא שלא מדעת דעת רבה

אב יאוש בוא נראה תשמע פירות מפוזרין אמרנו במשנה הריו שלא למה אין בהם סימן ה אביה מדוע זה שלו הלא ידע דנפל מנה אולי עדיין לא ידע שנפל ממנו פירות מפוזרים למה הריו שלא אולי אסור לקחת אותם מספק אמר רב עוקבה ברחמה אכה במנשה זרע קינן משנה עוסקת בשעת השפת התבואה מהשדה לקחו הבעלים מיקר התבואה וזה נשאר עבדה מדעתי בזה מדברת המשנה מה אתה שואל אותי השאלה הזאת אז כל מה שאמר רבי יצחק כ בארבע אמות זה במכנס דבת ר תשמע עוד ראיה לרבה אמרנו במשנה

מעות מפוזרות הרין שלו המי אז למה זה משמח כמו רבה המי א לא ידע דנפל מינ אביה מה תענה על זה לא ידע דנפל מינה אתה נמה כד רבי יצחק דמר אדם עשוי למשמש בכיסאו בכל שעה ושעה ח נמה אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה במשנה מדובר אתה יודע יש כסף אדם כול איזה כמה דקות בודק שהכסף נמצא בכיס ככה זה הולך לא ב בדם בוכר פרחים לא קשור תה שמע עיגולי דבלה זה תאנים מיובשות שנדרסו בכלי עגול בכיכרות שנחתו מרלו שלאו המים לא דנפל

מ ג מדד בה כיון שהם כבדים הגולי דבלה זה כבד שם הוא מרגיש תאש כן תשמע ולשונות של ארגמן הרי הוא שלו והמד פל מנ למה הביה אומר זה שלו זה זה להבה למה אם זה שלו לא ידע אומר את נמה אגב דחשיב ממושה ממשמש בהו זה כל אחד זה שווה הרבה כסף אז הוא כל פעם ממשמש שזה לא ירד כמו כסף את שמה מוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל מקום ש מצים שם הרלו שלו פני שבע משין מהן ולא יד עדן נפל מנ אמר

רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו שעה אותו תירוץ תשמע מה מתי כל אדם מותרים בלכת שכחה או פאה אמרנו ממתי כל אדם מותרים בלכת הם מלקטים מה זה הלכת הזה ציוותה התורה לקת קצירך לא תלקט שבורת אחת או שתיים שנשות בזמן הקצירה מפקירים אותם לעניים זה נקרא לקת אנחנו אומרים טולים ש ו ממנו כבר עניים והם לא ישובו לקחת א מתי כל אדם מותרים בלכת מ שלכו נמושות שכבר הלכו הנמושות בשדה לחפש אחר הלכת ואמרים להם מה נמושות אמר רבי חנן סבה דאז תגרה זקנים עניים

שהולכים על מקל ככה בנחת והם רואים שיבולת שיבולת ולוקחים את כל הלקט שנשאר ואז מתייאשים עני אומרים עוד פעם נבוא פה לא שייך כבר הלכו באלה שהולכים לאט לאט רש לקיש אמר לקוטה בטר לקוטה תכנ החבורה השנייה שבאים ביו חבורה ראשונה לקחו ייצאו החבורה הראשונה באים חבורה השנייה לקחו את הכל ומדענים ואמה הנ דעני דכ משה קני בדחת דלא משה למה הב אומר זה יאוש א יש ניים שפה מתייאשים יש מקום אחר שלא מתייאשים להביאם זה יו שלא מדעת אמרי כדק עניים אכ הנך מעקר יושה

מיאש ואמר עניים תה מלקט עוד עוד מה תרצו אומר כן דיק העניים הך שיכולים לרכות אז אנח מעיקרה א מנים העיר אחרת מתייאשים אומרים כבר שמה עניים של אותה העיר לקחו מה הם יבואו תשמה קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות מי שמוצא קציעות תנים מיובשות בדרך או אפילו נמצאו בצד שדה ששוחים ב קציעות שיש שמה נטלות שנפל מהן וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות כל הקציע והתאנים משום גזל אין איסור גזל לקחת אותם ו פטורות מן המעשר לא צריך להפריש מהן תרומות ו מעשות

למה עבדה אחר יאוש נינה כבקר ופטור מן המעשר בזיתים וחרובים אסור מי שמוצא זתים חרובים שנשרו למה אתה רואה הטעם משום שלא נודע לבעלים שנשרו לכן לא נטשו אבל התאנה שנוטה ענפי הנוטים לדרך זה כן עכשיו הגמרא מבארת מבארת את זה משנה מהרשה להבה ללא קשה למה מותר לקחת קציעות תאנים אין כושיה לביה למה מותר הרי לא נודע לבעלים בשעה שמצאו אותם כבר נודע לבעלים שנפלו למה אגב דחשיב ממשמש בהו ממשמש בזה חשיבותם ותנ מד יד עד נטרה דרכה לנשור הבעלים מתייאשים אלא ספה לרב קשייה

לקטני בזיתים חברים אסור למה למה אסור ר בעלים תעשו בת שבדע להם הם התייאשו אז זה רעיה לאבה אמר רבי אבא שני זית הוי בחזותו מוכיח עליו כלומר הוא הדין חרובין הזתים וחרוב לא התישו ממנו דעו שנשר למה מרי של ה שנשר מוכיח עליו שהוא שייך לבעל האילן הזה שה בו סימן ואפ גנר זת אפילו שנושרים הזתים מדד נישו כל אחד ניקר בזיתים שנשרו דומים לזיתים שנשארו לו בעץ יחי אפילו רשן המה גם בתאנים למה מתייאשים יודעים זה מעץ התאנה הזאת אמר נפילתה נמאסת נכנסת לעפר

היא דבק נדבק והלך תשמע הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן את גנב נטל חפץ מראובן נתן שמעון כן גזלן שנטל מזה ונתן לזה וכן ירדן או הירדן נהר הירדן אתה יודע הוא היה גר על יד הירדן והוא לקח לו הירדן מהצד הזה מהמרפסת והוא נתן לצד השני של הירדן או נער אחר שנתן מזה ונתן לזה שטף חצרו מצד זה והעביר לחצר השני הז זה זכה בזה המקבל מהגנבים והירדן למה הבעלים מתייאשים משלמה גזלן וירדן זכה מקבל כח זהו בענים רואים שנתן ממנו מעש או אם

הגנב לקח או אם ה הגזלן לקח סליחה או הירדן אלא גנב מקר קח זלד מעש ג אמר פפה זה לא גנב רגיל בליסטי מזוין י אחי היינו גזלן אז זה גזלן כבר אמרנו שזה מותר מתייאש תר תראה גבני גזלן שני מיני גזן אחד ש שלא מפוחד לא מפחד מהבעל והשני שלא מפחד גם משאר האנשים אז מה זה הירדן הזה ירדן כדוגמה החשוב בין כולם כך אומר רשי לכן הזכיר הירדן אומר אולם בירושלמי מבואר שירדן האמו בבריתה נאמר לעניין קדושת ארץ ישראל שנאמר דברים ירדן וגבול שנהר

ירדן הוא הגבול ומפסיק בין ארץ ישראל לעב ירדן שאין ו קדוש לגמרי אז א טרחה בירדן עבר ירדן עידי גבו או שנמשך לתוך הארץ ומעטה מה שנתן נטל מה שנתן נתן שהקדושה משתנת על ידו נה אתה רואה בגלל שהקדושה משת עידו לכן מה שנת לא כאילו מה שלקח הירדן לקח זה אם זה קדוש או לא קדוש אם זה נחשב כ חוץ לארץ הנשר כארץ ישראל לעניין חלה זה לעניין חלה לא עניי לא לא לא לעניינים עניינינו זה הירדן לקח מהחצר הזאת מהרחבה הזאת ונתן לרחבה של

השכן בצד שני לא אין ב קדושה לא כ למה בן אדם דיבר איתו בלילה עם הירדן אמר לו אל תדאג אני אעשה לך את העבודה אמר לו זה כל הזמן מדבר ושואל וזה הו של לכות הרב עמ לא פ חתום אנחנו סעיף ב' סימן תקפח אין כמ שמע תשע תקיעות שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא אתה יודע אפילו הפסיק זמן רב שמה פה תקיעה פה שברים פה תרועה ואפילו ואפילו הם מתשעה בני אדם תקיעה מזה ותרועה מזה ותקיעה מזה גם כן יצא שאר בני אדם

בכלל ויש אומרים דווקא בשלא הפסיק בכל שופר שאינו ראוי באותו בבא כן למה כמו שתקיעת שופר רגילה מפסיקים באותו בבא זה בעיה ב סעיף ג' שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם שתקעו כולם כאחת לא יצא זה תק תקיעה זה תרועה זה תקיעה תשע בני אדם אח לא יצא שאין כאן פשוטה לפניה פשוטה לאחריה צריך את זה ואם שניים תקעו כאחד כל הסדר אפילו אחד תקע בחצות צרות יצא יב דעתה על השופר אפילו שבדרך כלל תרי קלה לא משתמעי אבל תרי קלה ד שופר כן משתמעי למה

כי חביב עלי היה כן כמו מגילה היה זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם יפה הכל תלוי בדעת השומע זה חשב אותה לראשונה זה חשב אותה לאחרונה בסדר זה חידוש שלום עכשיו ראש השנה פורים את ר מניה אני נרצה בראש השנה את חז מאוד מ למעשה יש הרבה תקיות שופר כל מני א לכן שים טוב שיעמדו שני אנשים אחד ממין שריח ציבור ואחד משמאלו וצריך הש הציבור לעורר את הקהל לצאת ידי חובת קריאת המגילה כן הוא יכוון להוציא מידי חובה

מצוות צריכות כוונה ומה טוב שאמר קודם הקריאה לשם אחוד ואמר ברשות מור ורבותיי וכן מנהג כה הקדוש חסידי בית אל יחבס צריך גם קצת תדבר ה הרב או החזן דבר על הקהל על מעלה של קריאת המגילה ושיהיו רציניים ו שאדם לא נמנם שתשימו לב זה משהו גדול קודם קריאת המגילה קודם קריאתה השטנה כאיגרת ואחר כך מברך קורא וצריך להיזהר שלא תהיה נגררת לארץ ינו קורא וקורא ך מגילה כמו שעושים מקריאת ספר תורה אלא כולה פשוטה לפניו עד סוף קריאתה ככה צריך צל החזן עד סוף קריאתה

יעשה אותה כמו קורדון כזה וכאשר וכאשר מסיים את קריאת המגילה לא יברך ברכה אחרונה עד שיגלו על המגילה כולה ואן יגלו על המגילה בשעת הברכה יש גם יחידים שהם פוסטים אותה מה צריך לעשות היחידים גם זה טוב גם לפני גם כן זה לא ו הפסק בעניין יחידים אפשר לומר בדעת רבנו הארי שגם כל יחיד ויחיד צריך לשותה ואין בזה בירור וגם מלבד זאת אנו מוכחים לפרש דברי הרב א רק לפושט קודם צריך לדקדק אתט בקריאת המגילה שלא ידלג אף תיבה אחת ממנה ואם השמית קורא אלו

תיבות בקריאתה אפילו שאין תיבות שאינ מפסידות עניין אריאה לא יצא ידי חובה צריך להיזהר לקות משם ן לכן מקום שתינוקות מרעישים על השליח ציבור להמתין עד שיעבור הרעש פה לא מרעישים אסור רק מרביצים המן ראשון המן אחרון הרב שעבי ככה עשה טוב שכל אדם יחזיק בידו מגילה כשרה שמרה שלו שמע איזה תיבה משל הציבור שיוכל לכרות בעצמו במגילה כשרה כן אם ירצה יכול לברך הברכות לעצמו אומנם מי שיש לו בידו מגילה שאינה קשרה ששמע שלח ציבור וישתוק מפספס מיה כן למה גם אם חסר במגילה איזה

תיבות זה בסדר לא נורא חן אבל פה לא שמומש אין לדבר בשעת קריאת המגילה עד לאחר ברכה אחרונה ואדם ששומע את המגילה מפי שנ ציבור ודיבר דברים אחרים בד שקורא ממשיך בקריאתו לא יצא שהרי לא שמע כולה צריך לחזור נכותה מאותו פסוק שהחסיר והלא עכשיו הקורא את המגילה והוא מתפלל בכול או שתי בתי כנסיות סמוך בשטיבל ושמה קדיש וקדושה יפסיק ויענה כדין קריאת שמע אומנם מי שאיין בידו מגילה קשרה ושמע קדש וקדושה באמצע קראת המגילה לא יפסיק לענות כדי שלא יפסיד מצת קראת ב מגילה עושק

במצווה פטור מן המצווה מה יעשה שזה יפסיד אבל אם לא מותר למשל כתב שמותר חייב הקורא את המגילה שמה יפסיק ויענה אומר מי שאיין בידו מילה כשרה לא יפסיק לענות שמה חייב להפסיק זה שש מרה זה לא חי זה לא ח יכול טקגי קריאתה זו הלולה ובעל מפסיק לענות כן פסק מור ורבנו חזון אבדיה וכתב עוד ה קורא את המגילה ודנו שזרחה לבנה שומע וחושש שאם ימת מלברך עלי עד שיסיים קריאת המגילה תתכסה יפסיק באמצע קריאת המגילה כדי לקת הלבנה חר מכן ממשיך קרא את המגילה

דיש מגילה קשרה ביד אם יש לו חומש ביד מה יפסי זה הוא לא יצא ידי חובה בחומש המקורו מהגאון הנודע ביהודה נוהגים לומר ארבעה פסוקים של גאולה בקור הרם והם איש יהודי היה בשושן הבירה בלילה הוא נדדה שנת המלך מרדכי יצא מלפני המלך ליהודים היייתה הורה ושמחה ויש נוהגים גם כי מרדכי יהודי פסוק האחרון בחט נוהגים צריך הקורא להיזהר לקרות בנשימה אחת אחל מתיבת 500 איש ואת פרשנדתא עד סרת ויאריך ב וואו של וואי זת מנהג לעקוד ברגליו על הקרקר כ שאומרים השמות של עשרת בני

המן צריך להיזהר לקרוא תיבת עת הנזכרים בעשרת בני אמה מתוך המגילה כאשר אומר ביקר ישים ידו על התפילין וינשק שאומר תגר את הפורים נעני המגילה בתיבת איגרת א פ כתוב שניים ומרת איגרת הזאת איגרת הפרים הזאת השנית כני שאומר בלילה הוא נדד של את המלך גביע כולו כי שם עיקר הנס יש ניגון מיוחד בזה ככה היה פה באותו מקם אבל עושה לו סלסול קצת ד שנת המלך זה קצת יותר ורים לא זה ניקון חלבי אחר קריאת המגילה גוללים אותם ברכים ברכה אחרונה ברוך אתה השם הן

הרב ריו נו ודין דיני נונו וחוטים ברוך נפרע למון יאים כל צ א מושיע וגם אומר הבן איש חי גם היחיד לא יאבד ברכה החשובה זו יכ לברך אומר נוהגים לומר אחר ברכה אחרונה ארור רמן שלוש פעמים ברוך מרדכי ג' פעמים הרורה זרש כלבתה שלוש פעמים ברוכה אסתר מלכתה שלוש פעמים הורים כל הרשעים שלוש פעמים וכים כאן ישראל וגם חרבונה זכו לטוב חרבונה זהש הור זר ששתי השניה י מי אומר אתזה מרוקאים כתוב יגיד זהבת זה אשכנזים אומרים נכון ל ברוח אסתר מקת אנחנו לא אומרים

אומרים הרו זרש יש בזה כוונות ה זה ארוך אזהר זה מקללים אותה עם כוונות הרמבם את בו מחר הברית בסדר תשב כמה קב כמה דקות בנדרים אלך אנחנו דף ס ה מאיר למדת את הפרק של אתמול טוב תשלים את זה בסדר בנדרים הלוך אחר לשון בני אדם באותו מקום באותו לשון באותו זמן שנדר או נשבע בו כיצד נדר או נשבע מן המבושל דרך אותו מקום באותו לשון באותו זמן קוראים לו מבושל אפילו לצלי ולשל קוראים מבושל הרי זה אסור בכל ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא

בשר שנתבשל במים או בתבלין הרי זה מותר בשלי או בשלוק לכן המעושן והמבושל מחמת הבריה כצה נו הלכים לחר לש בני העיר ראית איך מרן איך הוא כותב הרמבם מבושל במים ובטון לא בשר רק מבושל סתם במים כן יש שהם רק מבשלים סתם בשר זה לא ככה עושים צריך לטבל בטח שיהיה טוב זה רק עם דרכן ב נדר או נשבע מן המליח אם דרכן לקרות מליח לכל המלוחים ארי זה אסור בכל המלוחים אם דרכן שאין קורים מליח אלא לדג מליח בלבד ארי זה אסור בדג מליח

נדרו נשבע מן הכבוש אם דרק נקות כבוש כל הכבושים הרי זה אסור בכל ואם אין דרכה לקרות כבוש אין לי רק כבוש בלבד כמו מלפפון חמו אינו אסור אלא בכבוד של ירק וכן כל כיוצא בזה כן ד היו מקצת בני המקום קוראים לו כך ומקצת קוראים לו אין הולכי אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים כל ספק נדרים להעביר ם עבר אין לוכי כיצד נדר מן השמן במקום שמסתפקים בשמן זית בשמן שומשומין ובן שהמקום אין קוראים שמן סתם אין שמן זית וקוראים לשמן ומסומן שמן ומסומן

מותם קוראים אף לשמן ומסומן שמן סתם אי זה אסור בשניהם ואינו לק שמן ומסומן ן יוצא בזה כל דבר שדרך השליח באותו מקום נמלך עליו הרי הוא בכלל המין שנאמר לשליח סתם כצד מכם ש משח אדם שליח לקנות בו בשר סתם אומר לא מצאתי אל דים אם נשבע במקום זה או נדר מן הבשר נאסר גם בבשר דגים צ בזה כל מקום מן הבשר אסור בבשר עופות ובקרים מותר בחגבים ן מראין הדברים בעת שד תכן לבשר בהמה בלבד או לבהמה בלבד זה מותר בבשר דים אפילו מקום

שש נמלח עליהם אפילו שז הנודר מבושל מותר בביצה ש תבש עד שכפתה אלא שנתגלגל בלבד הנודר במעשה כדר הנה אסור א מדברים שמרתיחים אותם בקדר כגון ריפות לביבות וכ יוצא בהן אתה יודע מה זה זה חיטים כתושות לביבות זה קמח שמבשלים אותו זה קובה כ יוצא בהן אשר עצמו מכל היורד לקדרה הרי זה אסור בכל התבשילים שבק הדר מ הדגים מותר בציר ווריה של דגים הד ד מני החלב מותר בקום והוא המים המובלים מני החלב נדר מן הקום מותר בחלב נדר מן הגבן אסור בה בין

מלוכה בין תפלה ט הנודר מן ה חיטין אסור בהן בין חיין בין מושלין חיטה חיטין שאן טוען אסור בהן בין קמח בין פת חיטה שאין טועם אסור בכל אפוי מותר לכוס חיטים וא מותר לכוס אבל אמר חיטים שני טועה מותר באוי ואסור לכוס חיטה חיטים שנטעם אסור בן באפו בן בל הנודר מן הדגן או מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין של דגן הנודר מנ הרג מותר בדלועים הנודר בקרישי מותר בקלו פלטות זכרתי הנודר מן הקירוב אסור במים שתבשל בו הקירוב שהרי מ שלקות כמו שלקות

נדר מן שלחות מותר בשלח עצמן הנודר מן הרוטב מותר בתבלין שבו מן התבלין מותר ברוטב הנודר מ גרסין אסור במבע של גרסין הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ר בכיין פטריות זה לא פירות זה טרפש כןד מפירות הארץ ואם אמר כל זה לא פירות ואם המכות גלו קרקע עלי אסור אכן ופטריות פנ אף על פי שאיננו ותים מן הקרקע גדנ בקרקע הנדר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה מותר בגדים טלים ובחלב ובביצים וגוזל ומר כל גד שנה עלי אסור בכולם ה נודר מפירות הקיץ א

אסור אלא בתאנים ובכל הדברים האלו כיוצא בהן יזהר בעקר הגדול שהוא בן דרים לך אחר לשון בני אדם שבאותו מקום באותו לשון באותו זמן פ ועל פי כר זה התורה ותאמר זה הנודר אסור בדבר פלוני ומותר בדבר פלוני הנודר מן הענבים מותר ביין ואפילו ה חדש מן הזתים מותר בשמן מן התמרים מותר בדבש תמרים מ מן התבניות מותר בחומ תבניות מן היין מותר בין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשומים מן הדבש סליחה מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ תבניות מנר כמותי קות שדה מפני שכל

אלו שם לוואי הם ואם לא נדר אלא משום שאינו לוואי הוא לא נדר א אלא משם שאינו לוואי באותו מקום וכן בכל כ יוצא בזה טו הנודר מנקס מותר בשק ו בריעה זה בגד עבה ובחמלה זה רדית גס שמים אותו על הראש כשיש גשם מן הבית אסור בעליה העליה בכלל בית נדר מן העליה מותר בבית מן הדרגש מותר במיטה מן המיטה אסור דרגש הוא כמו מטה קטנה הנודר שלא יכנס לבית זה הרי זה עשו מ מנהגה לפנים נד שלא יכנס לעיר זו מותר להיכנס לתחומה ואסור

להיכנס לבורה הנודר חניה מבני העיר ואבא אדם נשת שם 12 חודש הרי זה אסור להנות ממנו פחות מכאן נדר מיושבי העיר הניה פחות מכל מותר נדר מיושבי העיר כל ששעה שם 30 יום אסור להנות ממנו פחות מכאן מותר הנודר מן המים ה נשרכים ממעיין פלוני אסור בכל הנערות היון כי ממנו ואין צריך לומר הנמשכות אף על פי שנשתנה שמם אן קורא ות נהר פלוני באר פלוני ואין מלבין אותן לשם המעיין הנדור הועיל והוא קרן אסור בכל אבל אם נדר מנהר פלוני או ממעיין פלוני אן אסור

במ כל הנערות הנקראים על שמו הנודר מיורדי היה מותר ביושבי היבשה מיושבי היבשה אסור הים אלפי שהם מפרשים באמצע הים הגדול יודע הים בכל בכלל ישבה היבשה גדר נדר מרואה החמה אסור בומין שלא נתכוון אלא על מי שהחמה רואה אותו נדר משחרי הראש אסור בכרכים ובעלי סבות מותר בין אנשים וקטנים ואם דרכה נקרות שחורי הראש לכל אסור בכל נדר משבטי שבת אסור בישראלים וקוים נדר מעול ירושלים אסור בישראל מותר בקוים שלא התכוון זה למי שצוה עליו לעלות לירושלים דר בבני נוח מותר בישראל שהן נקראים בני

נוח אלא שר אומות נדר מזרע ברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו ונו אסור אלא בישראל שנאמר כי ביצחק יקר לחזרה ה יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם נדר מן הער מותר בער ישראל אסור במולי אומות העולם נדר מן המולן אסור בעלי ישראל מותר במולי אמות העולם שא א העורלה קרויה אלא לשם גויים שנאמר כי כל הגויים ערלים ואין כוונתו של זה אלא למישהו מצווה על המילה ולא למי שאינו מצווה על המילה כג הנודר מישראל י שגם גם ולא למי שאינו מצווה עליה מה למי

ש מצווה על המילה ולמי שאינו מצווה עליה לא כתוב ככ ככתוב אצלי כתוב אחר נדר שאיני טועם מה כג הנודר מישראל אה לפני כן אבל היה ב' לא אני חוזר נדר שאיני טועם יום אה כי כל הגויים ערלים ואין למיין בכוונתו שזה אלא למי שהוא מצווה על המילה ולמי שלא מצווה לא ולא למי שאינו מצוה על המילהה כב לא כתוב ככה אה יש טעות למעלה ב טעות כוב לכתוב הוא למי טוב אז תעשה ככה למטה כתוב הרב ולא למי יפה ככה צריך הנוד מישראל אסו בגרים

מנגרים מותר בישראל מישראל אסור בכהנים ולים מן הכהנים לים מר הנודר מן הכהנים מותר בבים מבים מותר בכהנים הדר מבנ מותר בבני בנ כל הדברים האלו כצ בען דין הנודר ונשבע אחד הוא זוהר שעז פתר ואמר פקוד ב צר הר כב גם צוב ה ה ה שתי בנות ה ואבוי בור גנם ועבר עלי כפפ בישראל ורית הנה ת לאכ בתורה ו כל נח התנו תמן ו תברר ולבנו צפו צ הכסף ון הזהב צבס הזהב עד תקים ב הם היו חכם כשנים כשנר ילבינו לא צריך עם

ישראל הולכים בדרך השם קטורת כאשר סבת אותם עד משה כמ אד משה קח לך שמים נטף ושחלת וחל בסמים ז במר א משה כלך סמים נטף ושמים ז בת בד ויאמר אדוני אל משה קח לך צמים נטף ושחלת ח בסמים נ ז ז ב ב ב יה בת עשית אודש דשלי אהרון כ נה כור תמיד פני כצד 38 מנה בכל יום מחו שםם הכיפורים אחזת בערב יום הכיפורים כדי נקיים משוות דקה מן הדקה סמנ הו הסורי והפור וחן ב ס שן ב גמאל אומר הנוף היא

בא למה הוא בא כו מרגליים יפ לה א שאן מכניסים מרגליים במקדש בפכ תני רבתן אומ שהוא שוח אומר שמ אמר רב וכ מת ם חצ 70 שנורו של דבש אין אדם יכול לעבוד למה מערבים בדבש דש לא תכ ממנו אד ויאמר עלי עח מזמרת הארץ בכ מע צור ומע דבש נחות לות בים לי צמם את הדבר הזה את הז רוכ בניכם העבודה הזכרתם זב פסח אפס על בת בני ישראל במצרים ע ך נגצ שלושה צצים מ המור שני הק ממ כ זהב ור כ זהב

ור עשה אותה ת כ אדוני להש חנו אד אדוני ושני מגפה ומר במר משה ן עלית מופה ךצ נו או כל אפסי ארץ יעמוד פנחס פ עם בסתר עו מפח ר עשת ש ג פתחה בח ורת חסד בנ ו ש המלך הרחמים ש וגם אלה שמאזינים דרך הנבי ואלה שמאזינים דרך הפלאפון ד מך כו זכו בבריות ושמחה דרך נים בריים שמחים שפע אצרח מחר לא לשכוח צוב לעשות תפילות בעזרת השם פה בישיבה גם מתקיים תפילה משעה שתיים כל התהילים שע י ברית נשתדל לחזור בתשובה שלמה

כן יהי רצון נמר אמן אמן