הדף היומי מסכת בבא מציעא דף כ הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ט אדר ב תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש ט באדר השני תשפד לסדר אדם כי יקריב מכם קורבן להשם איך אחרי שמשה רבנו הקים את המשכן העליון והתחתון על ידי בפסוק שמע ישראל יש פי תיבות ובפסוק ויקרא גם כן יש כפי תיבות למה ביום שהוא קם המשכן היה איחוד של השם בשלמות ש שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד לאחד את כל העולמות והיה שמחה גדולה בכל העולמות ואז הקדוש ברוך הוא מצווה אדם כי יקריב מכן קורבן מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קורבנם אומר

הרב בהר מים חיים כל איש נברא חציו איש חציו רוחני חציו גשמי יש לו חלק בהמי שמושך אותו ללמטה ללכת כמו בהמה לעשות מעשה בהמה תעב אז לכן כל בחינות האדם זה רק לכבוש ולכפות את כל התאוות שלו הבהמיות כי לא נתן הקדוש ברוך הוא חלקי הבהמה באדם רק לנסות בו את האדם לראות אם אם ישנם אוהבים אם ישכ אוהבים את השם אלוהיכם בכל לבבכם ובכל אמשכם לכבוש למעט את תאוות העולם הזה פו שאבותיו לכן אומר אדם כי יקריב מכם אם אתה רוצה להקריב מכם מעצמכם

את הגוף שלכם קורבן השם זה הוא יקריבנו מן הבהמה יקריב לו מן השם אתה יודע מה תקריב לקדוש ברוך הוא מן הבהמיות למעט מתאוות הבהמיות אכילה שתייה כבוד קנאה שנאה [מוזיקה] תאוות לכן זה אורחות חיים כ למשל החרישה הזריעה צריך לאדם למשל אדם חורש את השדה זורע למשקה אם יעשה יותר מדי חרישה זריעה משקה יותר מדי זה לא זה לא יעבוד זה הכל ילך לאיבוד אותו דבר האדם וכל יותר מדי שתה יותר מדי יותר מדי תאוות העולם הזה זה הכל הולך ל לאיבוד אז דווקא משם

נלמד איך לעבוד את השם אז אתם יודעים שפעם שאלו את הרב את רב מרדכי מצור נובל אחד החסידים אמר לו הרב שואל אותו הרב שואל אותו מה אתה עושה בבוקר שאתה קם אומר אני קם ומיד אני הולך לעבודה אומר לו ואתה לא הולך להודות לקדוש ברך הוא אומר בקושי זה מספיק לי זה פרנסתי אני לא יכול אין לי זמן בדרך אני אומר איזה תפילות להשם אבל אני חייב לרוץ לעבודה כבר אחר כך הקונים ילכו אנשים קמים בבוקר הם צריכים מיד את הדברים שהם צריכים אני לא

יכול ללכת קודם כל להתפלל ו אין לי זמן אז הוא אומר לו אני אספר לך מעשה אומר היה איזה מלמד אחד שהביאו אותו ללמד את ה העשיר אחד הביא אותו לילדים שלו שילמד ככה זה אז היה למד אותם בבית אלמד אותם תורה המלמד השקיע חצי שנה משהו אחרי חצי שנה נתן נו את סקור ותו אבל אמר לו השקעת ל הילדים שלי תן לך שיהיה לך בנחת נתן לו כסף לשנתיים משהו משכורות לשנות הוא היה שמח ו נוסע לבית בדרך הוא צריך להיות לעשות שבת יזה אכסניה

למה זה הדרך ארוכה אז הוא עשה שבת בזה אכסניה ואיפה הוא יכבה את הכסף שלו הוא חפר איזה בור זה עמל על זה הרבה חפר איזה בור ושמה שם את הכסף שלו מוצאת שבת הלך לבור ברוך השם מצא כל הכסף סופר את הדינר זהב ט ט ט טי רואה הכל בסדר אחר כך הה לו גם קצת נחושת פרוטות גם סופר אמר לו אחד מה אתה אם יית דינרי זהב במקום גם אני חושת במקום מה אתה הולך וסופר וסופר מה יש לך עם זה מה אתה מבזבז

את הזמן שלך זה סימן מובהק שהכל בסדר אומר לו הרב אתה יודע זה בשבילך התשובה אתה הקדוש ברוך הוא החזיר לך את הנשמה בבוקר אלוקי נשמה שנת תבי טהורה אתה בתה העיניים שלך רואות הוזים שומעות הפה מדבר הנשמה חזרה הנשימה חזרה זה המטבעות הזהב מה אתה דואג על הנחושת איך תביא כסף מה תביא כסף אתה רץ לעבודה אומר לא זה טעות מה אתה רצה שטויות אם הקדוש ברוך הוא נתן לך את הנשמה אז הכל מסודר לך הוא נתן לך את הנשמה נתן לך גם את נתן

לך את החיים גם את הפרנסה וזה דבר אמיתי זה זה ניסיון כי הראש שלנו לא מבין את זה אבל זה ככה זה דרך האמת זה האמת זה אמיתה שאדם צריך לדעת שהכל מידו הרחבה והמנה הוא משגיח על הכל הוא בורא את הכל הוא עושה את הכל זה הכל ממנו ולכן צריך עכשיו לקראת הימים הקדושים הללו שאדם יכין את עצמו לא כל הזמן הראש שלי יהיה בכסף צריך להוציא כסף לחלק כסף לא לשמור כסף ללכת לאסוף הנה פה הבן איש חיי מביא על הפסוק הזה אומר הוא

מביא מעשה אומר מעשה היה בחסיד אחד היה לו בית מדרש היו לו תלמידים לומד איתם הוא אף פעם לא ראה פני השוק בת מדרש היה ממש סמוך לבית והוא לא היה רואה פני השוק יום אחד אמר לתלמידים שלו הוא לא רואה פני שוק אומר אני רוצה ללכת כם היום קצת לטייל בשוק אמרו לו רבנו מה היום ימים טיול בשוק אומר שמה יש אנשים עסקים נדחפים קרבו לשוק ראו שיש בני אדם נוסעים כל אחד כמו איזה מסע מסע גדול זה נוטפת ם זעה אמר לה תלמידים אתם

רואים מאלו הכתפים מכובד המסע העצמות שלהם מתרסקות בשביל איזה פרוטות בכל יום יום כמה פעמים איך הם מסבנים איך הם מרימים איך הם מורידים והם בריאים כי מקודם גם אתם אל תקוץ מגעת התורה אפילו אם תשבו שש שעות ויש זעה וזה כל מה שתהיו געים תגיע לכם עוד יותר שכר זה הכל לא לבטלה היגיעה שלכם תיסה פירות גדולים זה רווח נצחי עצום עין לא ראתה אלה בא להם רווח לפרוטות לעכשיו זה לא שווה כלום אמר לה נכון דיברת כבוד הרב נעשה אחר כך נכנסו לאיזה פונדק

ראו חנות גדולה סוחר כותב כותב כופף את הראש כותב ראו את המשרת שלו מביא קערה גדולה עם תבשילים שם לפני הסוחר היה טרות לא הרגיש בכלל אחרי שעה הוא היה תבשיל מתקרר נקרש השומן שעליו הביא לו את זה יופי טוב הוא לא שם לב בכלל לאכול למה הראש שלו במסחר אחרי שעה רק הרגיש שהביאו לו והשומן נקרש אומר היתי הייתי עסוק בחשבון ולא אומר גם מפה דעו מוסר ככה צריך אדם יהיה שקוע בתורה זה לא יהיה מעניין לכם את ה אוכל תריך ה מובדי גם היה

ככה הוא היה שקוע בתורה איפה אוכל איזה מוכל הרבה פעמים הרבנית היייתה מכינה לו אוכל הוא לא ידע איזה אוכל זה היא הייתה ישנה כבר היה ב שלש בבוקר היא ישנה אז אז קמה בבוקר הרב לא אכל אומרת לו לא אכלת אומר אכלתי מה שאכלת מה הכינה לו דיסה הוא אומר אומר לה הכנת לי דיסה אומר לאחת לך אוכל ממש איזה דיסה אתה אכלת את העמילן שלה שעשיתי לחולצות אז היו עושים לצון הוא אכל את זה אתה מבין אומר דווקא היה בסדר אתה מבין איפה האדם

נמצא איזה דבר גדול אחר כך הלכו לבית הוא נערים קטנים מפזרים חצץ זה מדלק זה קופץ אומר גם מאלה הילדים תראה בשביל התאוות הוא קופץ לא מעניין אותו כלום אם אנחנו גם כן צריכים לא להתבייש זה שאומר מן הבקר מן הצום מן הבהמה זה הכתפים מן הבקר הסוחרים גם מן הצון גם מן הילדים כל אחד ככה תק את קורבנם זה אמת צריך שאדם יעבוד את השם בכל יבו ובכל נפשו מספר של ה אומר שהמדרש מביא שאדרי ס המלך הלך בטבריה ראה איש זקן ות התאנים ריינוס

ראה איש זקן נוטע תאנים אמר לו זקן אם הגעת ועמדת בבוקר ממני עורך כדי שיהיה לך לאכול לעת זקנה אני מבין אבל במי החושך עכשיו אתה זקן למה אתה מתייגע אתה לא תזכה לאכול מזה אז למה אתה אמר לו הגעתי בבוקר גם בערב הגע מה שטוב בעיני המקום הוא יעשה אמר לו בן כמה אתה אמר לו בן 100 שנים זה מדרש אמר לו את אתה נוטע ענים ואתה עוד חושב לאכול מזה אמר לו אם אזכה אוכל אם לא כשם שיגעו אבותיי בשבילי אני אגיע לבני אמר

אמר לו אמר לו המלך טוב אם באמת תזכה לאכול מזה תבוא תודיע לי לעמים עשה עלן פילות הצמיח תאנים אמר הנה העץ שהודיע למלך מלא סל תאנים משובחות והלך בפתח הארמון רואים זקן מה רצונך אומר אני אני רוצה להיכנס את המלך אמרו למלך יש זקן רוצה לפגוש בך אמר הכנס אומר לו אני הזקן שפגשת אותי שנוטע את הנטיעה הזאת של התאנים אומר הנה התאנים שהצמיח האילן אמר לו אמר המלך משרתיו מצבי ניה עליכם תמו כישה של זהב שישב עליו עוד דבר אני רוצה תוקנו את התאנים

תמל לו את זה מטבעות זהב טוב הלך בשמחה מאצל המלך יש את הילדים שלו עכשיו זהב שמע זה השכנה אמרה לבעלה לך גם אתה תיקח סל תאנים למלך גם יתן לך טוב הלך קנה משוק מחני יהודה איזה תאנים גדולות מגילה סל יפה ובא אמר לו שמעתי שהמלך אוהב תאנים ומחליפה בדינרי זהב אמר תעמוד בפתח כל מי שעובר שם השליך עליו תאני מן השוק שהביא עמו בערב חזר אבל חפוי ראש סיפר לאשתו מה עשו לו אמר לה כל הכבוד הזה שקיבלת מאת המלך אשלם לך אמרה לו

מטוב שלא היה הרוגים אם היה אבטיחים אתרוגים היה היה כואב לך הרבה טוב שזה רק תאנים אומר זה המוסר אומר אדם צריך לדעת שניהם הביאו תאנים למלך אבל אחד אחד כיבד את המלך אחד ביזה למה הראשון יגע טר בזקנותו אפילו זקנותו המופלגת עשה נגד טבעו נטה ילן התפעל מזה המלך אמר לו תן לך מתנה אבל זה הלך קנ לו מהשוק מה הוא צריך את זה מנ המוכן יש הרבה זה לא צריך אומר אותו דבר אדם יאמן ויגיע בתורה במצוות צריך להתגבר על יצר הרע שלו אז

יקבל שכר על היגיעה אז זה לכן את אומר אדם כ יקריב מכם קורבן צריך אדם התייגע יקריב קורבן מעצמו זה אמת צריך להתגבר על התאוות אבל מה נעשה עכשיו שמעתי שעכשיו בפורים יהיה פה כמו שנה שנים קודמות שעושה מה נעשה נותנים נותנים מכשול גדול לבחורים כמה כמה הם רוצים להתגבר על היצר הרע שלהם אבל מה נעשה יש יש אנשים שלא מבינים את החיים לוקחים אותם מכניסים אותם בכל מיני מה להם ולקרוא פה לכל מחנה יהודה עושים את הכל תאבות מסכנים זקנים לא יכולים לישון אומרים קחו

להם בית מלון אתה יודע כמה אנשים סוברים שהם הולכים לבית מלון חושבים שזה בית מלון מה זה מתנה תראה מסכנים כל הצפון כל הדרום כמה הם סוברים לא בבית שלהם לא זה בן אדם הולך הוא לא רואה כל הצער הזה לאנשים הוא רוצה לעשות חגיגות מי עכשיו הולך לחגיגות כאלה מספיק מה שציונו הקדוש ברוך הוא אנחנו עושים אבל ללכת לעשות חגיגות כאלה וזה הכל נגד דרכי התורה זה מביא בר מינן שלא יבוא אסונות שלא יבוא אסונות זה מביא צרות זה מביא ייסורים למה אנשים עושים עבירות

לכן למה אני אומר לכם את זה שצריך לעשות שמחה אמיתית לא שמחה של לולות וצריך לה כלומר בעדינות בנועם אבל להסביר למי שיכול למחות מי שיכול לדבר יפה לראש העיר או למי שהגורמים בזה לאלה שמסביב זה מצווה גדולה למה פה אין לא יום ולא לילה כל הלילה וכל היום הצגות וכל כך כספים מה אכפת לי שיוציא כספים אבל הבעייה היא מה עם הנוער כמה בעיות זה סוחב כל הנוער בא מכל ה עולם בכל המקומות מקום כזה מה יש להם פה אין להם מה לעשות ומי שקשה

לו אומרים לו טוב בוא ניקח אותך לבית מלון שתוכל לישון בלילה אני אבא שלי הולך לבית מלון וכל הישיבה פה מה נעשה אני יכול ללמוד פה בלילה בגלל התועבות הגדולות שיש גם ביום אפשר להיות פה וכן עוד עוד מסכנים בתי כנסיות בתי מדרשות עוד אנשים פה שהולכים לא יכולים לחיות אז לכן זה צריך לעורר אותם על זה להגיד להם זה אסור לעשות את הדבר הזה זה מי שעושה את זה ולא מטפל עתיד לתת את הדין זהלא דבר פשוט מה לא ראו מה שהיה בשמחת תורה זה

לא טוב לא טוב אני אשלח את יוסף חיים והוא תפא בזה טוב נלך למגילה הבשר יש לו קשר שם לאם משה לאון יגיד לא אז שיגיד אמרו לו מזמן ו ויש לו מועצה חרדית כל כך שמגבה אותו והוא לא הוא ממשיך בשלו ראש זה שנים כ כמה שנים כבר צריך כישור יש רוב של חרדים כל ה רוב המועצה בעריה זה חד שו מדבר ע צימרי צביק הכהן לראש הוא מש גם קינג ארי קינג טפלו בדברים ש מקוז קיבלו שש אגודה קיבלו שש חזקים בעי שש מקומות

זה כלכל מקום זה 7000 איש 7 * 6 מגילה מגילה עכשיו אני לא אבל צריך לטפל בזה אנחנו פסוק טז פרק ב פסוק טז נכון כן בתילה כח אסתר אל המלך אחשורוש את בית מלכותו בחודש העשירי וחודש טבת בשתן שבע למלכותו ויהב המלך את הסר מכל הנשים את סח חסד נפנה מכל הביתות ושים כתר מלכות בראשה ו ליכ תחת ושתי ויש המלך משתה גדול כל שר עד את משת אסתר ונחל המדינות עשה וייתן משאת כיד המלך מתנות אה קבץ בטונות שנית מרדכי יושב בשער המלך אן

אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר ציבה עליה מרדכי ואת מה אמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באומנה איתו אתה יודע זה אומרים זה הנס הגדול שאישה לא יכולה לשמור סוד אז אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה בימים ההם מדכ יושב בשער המלך קסף בכן ר ש המלך משס קשו לשלוח יד במלך אחשורוש הייתה קצף בגטל טרש למה כתוב קצף צריך להגיד קצפו אלא כל אחד מהם היה מתכונן היה מכנן בינו לבין עצמו להרוג את המלך לא ביחד והיה מתייר גלות דעתו לחברו לזה אמר לקצף

בקטן בנש כל אחד לעצמו היה לא מגלה לחברו אז הם אמרו זה לזה מיום שבא זאת לא ראינו שינה ועינינו אז הם יעצו ביניהם החליטו להטיל ארץ של נחש לתוך הספל של החש ווש וכך ימות בלי תביעת אצבעות אמר לו וה לו אין משמרתי ומשמרת שוין אמר לו אני אשמור משמרתי ומשמרת לכן ויבקש הדבר וימסה שלא נמצא במשמרתו לא נמצא לשלוח לשלוח יד במלך אחשוורוש לשלוח בו יד ממש לחנכו כלומר מה פירוש לעשות איך אומרים זה וידוי הריגה זה וידוי חניקה לראות אם באמת הלך או

לא ויודע הדבר למרדכי למה הם היו מדברים בלשון פרסי והם חשבו שמרדכי לא יודע אבל מרדכי ידע למה הוא היה בקיא בכל 70 לשון איך כתוב שמה פתחיה זה מרדכי שנאמר היה פותח ודורש הדברים יודע ב70 לשון מרדכי היה בקיא מאוד בכל הלשונות יודע לדרוש בכל שפה שתרצה בקי לכן הוא היה פותח בכל מקום ומקום הוא פותח כי הוא ה בקיא בכל מאיפה לומדים את זה מרדכי פתחיה זה מרדכי שנאמר יש פסוק ויה רשך מצער באחריתך סגה מאוד איך איך אמר לנו מורנו חכם סעד שד

בשלום אומר אני אגיד לכם פתחיה ראשיתך מצער חריך סגה מאוד תעשה את הפתח של פתחיה פתח ח של פתחי פ כמה עולה 80 תעשה אותו מצער חצי תחצה אותו מ 40 הנה זה מ של מרדכי אחר כך מה בא ת פתחיה ת כמה עולה 400 תחתוך אותו לשניים זה רש זה מור של מרדכי רש של מרדכי אח ח ח תחצה אותו לשמונה תחצה אותו לשניים ארב ד' הנה מורד זה והיה ראשיתך תחילת האותיות מצער תחתוך אחריתך האותיות האחרונות י וק פתחיה י וק של פתחיה הסגה

מאוד י תחפי בשתיים 20 כ ה תכביד בשתיים י הנה מרדכי ה זה שאומר ויבקש הדבר ומשה ויתלו שניהם ל עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך אבל מרדכי לא קיבל על זה איזה מתנה טוב נראה הלאה לך למלכים הגענו פרק ג בסדר יש פה ספר של מגילת אסתר אחר כך תלמד בו את רואה מגילת אסתר מטיב פה פה מתיבת קח לך את זה שתלמד בזה עוד עוד זה ראית משהו יפה עוד מלחים אז מה פוחד לא להרטב לו הרגליים כל הגרביים שליו מים פעם אתה

מדבר פרק כב מלאכים א' פרק כב ני חדש זה שאומר לו אז אחאב אמר לו הנביא תדע לך שב גם זב תדבר למו אחב ילך אכלו אותו כלבים גם מזהב תדבר ואז חב ה ראית כי נכנ או א לכן בימיו לא הביא את הרעה אז בוא נראה עכשיו וישבו שלוש ש ה מלחמה בין ארם ובין ישראל כלומר ישבו בשקט ויהי בשנה השלישית וירד יהו שפעת מלך יהודה אין מלך ישראל ויאמר מלך ישראל אל עבדה ודעתם כי לנו רמות גלעד ואנחנו מחשים מקחת אותה מיד מלך ארם

זה שלנו רמות גלעד אתם נצנים לב לדעת רמות גלעד מהגבול שלנו אנחנו שוקים ויאמר אלי יהו שפת תלך איתי למלחמה רמות גלען ויאמרו שפת מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך אתה רואה מאיפה זה בא כמו שאתה תלך כן גם אני אלך אתמול גם היה לנו דבר שתמיד אומרים אותו מה זה ‏h טוב לא זוכר ויאמר י שפת בש דשנ כיום את דבר אדוני כוץ מלך ישראל את הנבים כ400 איש ומר עליהם הלך אל רמות גלעד המלחמה ם אחדל ומרו עלי יתן אדוני ביד המלך

אלה מי זה הנביאים אלה נביאי הבעל ראית בפני יו שפת אמרו שם השם שחשוב שהם נביאי השם ויאמר ליו שפת אין פה נבי לאדוני עוד ונדרשה מאיתו מאותו ויאמר מלך ישראל א יהו שפת עוד איש אחד לדרוש את אדוני מאותו ואני שנתיב כי לא תנבא עליי טוב כי אם רע מחייהו בן ימלא ויאמר י שפת אל יאמר המלך כן ויקרא מלך ישראל אן שרי שחן ויאמר מהר מכיון ימלה מלך ישראל וי שפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים ברדים ורן פתח שער שומרון כל הנביאים

מתנבאים לפניהם ויעשו צדקיה בן כנענה ני ברזל ויאמר כ אמר אדוני באלה תנגח את הרם עד כלותם אתה רואה אין בעיה אומר לו שמעת לה תחזק להתגבר עליהם הוא היה מנביאי הבעל צדקיה בן כנענה וכל הנביאים נבאים כן אמור עלי רמות גלעת והצלח ונתן אדוני ביד המלך והמלאך הלך לקרוא מכהו דיבר אליו לאמור הננה דברי הנבי פה אחד טוב אל המלך הנ דבריך כי דבר אחד מהם דיברת טוב וומר מכהו חי אדוני כישר יאמר אדוני אלי אותו אדבר ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מחייהו אני

אלך אל רמות גלעד המלחמה אם נחדה ויאמר אליו עלה וסח ונתן אדוני ביד המלך ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביע אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם אדוני ויאמר ראיתי את כל ישראל פוסים א ערים קצון אשר אין להם רועה ויאמר אדוני ללא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום אתה אומר רק הוא לבדו ימות לא אדונים נלה אתה הוא לבדו ימות וואי ווואי וואי וואי ויאמר ראיתי את כל ישראל פוסים ויאמר מלך ישראל א שפת לא אמרתי אנך לא תנבע עלי טוב כי אם

רע ויאמר לכן שמע דבר אדוני ראיתי את אדוני יושב על כסאו חוצב שמיים עומדים עלי מימינו משמאלו ויאמר אדוני מי פתת אחו ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכו וזה אמר בכו ויצא הרוח ויעמוד בפני אדוני ויאמר אני אפנו ויאמר אדוני אלי במה ויאמר יצא וית ר שקר בפי כל נביה ויאמר תפת ים תוכל צבע שכן ועת הנ נתן אדוני רוח שכר בפי כל נביאך אלה בו אדוני דיבר עליך רעה ויג צדקן כנעני יקת מחי על הלחי על הלחי וך ו וך ויאמר איזה עבר רוח

אדוני מתי לדבר אותך רוח של נבד הישראלי ויאמר מחייהו הנך רואה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר לחוה ויאמר מלך ישראל כך מחי ל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך ואמרת אולי ישב שם פעם ולזה אמר הו שיוו לשם ואמר תכו אמר המלך שימו את זה בת הכלה ואכלו לחם לחץ ומים לחץ עד בואי בשלום ואומר מכהו ם שוב י תשוב בשלום לא דיבר אדוני בי ויאמר שמעו עמים כולם וי על מלך ישראל וי שפת מלך יהודה רמות גלען ויאמר מלך ישראל אשפת תחפ סוו

במלחמה ואתה לבש ברדך תחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה תחפש אמר לו תתחפש עכשיו פורים אמר לו תתחפש אך אך אך ויהו מלך ארם ציו את שרי הרכב הש 32 למור לא תלחמו את כטון ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו רק את זה אני צריך וקרות צרי הרכב את שפת והם אמרו אך מלך ישראל ה וסור עליו לחם ויזעקו שפת ויקרות צרי הרכב את מלך ישראל הוא וישובו מאחריו ואיש מוציא את מלך יהודה משך בקשת תומו ויק את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון ויאמר

לך כבו הפוך ידך והוציא כי מן המחנה כי אחתי ותעלה המלחמה ביום הו ומלך העומד במר נוכ חרם ויעמוד בערב ויצק דם המכה אלח כרכב ויעבור הרינה במחנה כבו השם שלמו איש אל אירו ואיש אל ארצו וימות המלך ויבוא שמרו וכבו את המלך בשמרון וישטוף את הרכב על ברכת שמרון לוקו כלבים את דמו והזונות רחצו בדבר אדוני אשר דיבר ויתר דברי אח בכל אשר עשה ובית שן אשר בנה כל הערים אשר בנה לו הם כתובים על ספר דברי הימים ממנחי ישראל וישכב אחב את אבותיו ומלו

אחזיה ובנו תחתיו עד כאן ר מה נהייה איך זה זה מושך אי אפשר לעצור באמצעה משניות בקודם המשנה הצדקה ש ש מהמצות צפ הגרל מה הרווחת אתה הרווחת וד היה את היה הגרלות לא אתה הרוחת תכ תבל ב שת כן יש אותי נתתי את זה לחורש ברוך השם נדרים פרק ט משנה ב איפה הזה לאט לאט לאט לאט הוא עסוק כבר מביא לך נפלו משהו תתן את זה לבן שלך אין למי לתת הרב מחילה הרב אין לילי למי לתת אז לא תנו את זה למישהו אחר

בסדר טוב ן לו של משהוא רוצה נבי הנה מגש בשבת צריך להקביל אותו הרב כן כן תודה רבה חפח דיש ש ועוד אמר רבי אליעזר פותחים בנולד כולה אחרת בנדרים פותחים פתח להתיר את הנדר דבר שנתחדש לאחר שנד איל היה יודע בשנת הנדר שהתחדש הדבר הזה היית עושה חכמים אוסרים לפתוח בנולד כיצד אמר כולם שאיני נהנה לאיש פלוני נדר שלא יהנה איש פלוני ונעשה סופר האדם הזה נעשה סופרו לבלר יעני או שהיה מסיא את בנו בקרוב רוצה להשתתף בסעודת הנישואין ואמר אילו הייתי יודע שהוא נישא

סופר הוא היה מסי את בנו בקרוב לא הייתי נודר זה אחד כולנו בת זה שאיני נכנס נעסה בית הכנסת אמר א הייתי יודע שהוא נעשה בבית הכנסת לא הייתי נודר ליעזר מתיר חכמים אוסרים יש נולד שמותר לפתוח בו זה רגיל לבוא בנולד ה משוי גם חכמים מודעים שפותחים למה א היה דבר עולה על דעתו בשעת הנדר באמת לא היה נודר כן זה נקרא נולד המסויימת עתיד לבור שכל הדים זה עוד מעד יהיה כזה דבר אז הוא שם דעתו על זה שואלים רבי עקיבא פתח קל בסבו

את הנדר אם היית יודע שהוא גדול כמוני בתורה מה זה דבר הזה נולד מי ש אותו סמ מי שהולך ללמוד הדרך שהוא תמד אךה אי וד כנראה אני לא לומד שהולך ללמוד יהיה תלמיד חכם לא רבי מאיר אומר יש דברים שאין כן נולד ואינן כ נולד ואין חכמים מודעים לו כס אומר כולם שאיני נושא את פלונית שיביע רע אמרו לו מת או שעשה תשובה כולם לביין זה שני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכ אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש זה כ נולד ואינו כ

נולד ואין חכמים מודים לו בסדר הגענו משנה ד' היום אנחנו דף כ כ מה בכ נגיד תפילת בית המדרש שם חו קדשך שכ באותיות ב כשר הנה אנחנו באים לקיים מצות עש שמו תורה נינו גל עיני והבית נפלאות מתורתך חוקיך אש ם קודש ברכו את אדוני יברכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן להצלחת בר בן גלית השם ישמרו ויחיהו לרפואה שלמה לרונית בת שושנה ולרפואת מרדכי רפאל בן חנה ישועה גדולה בשלמה בן סימונה בשלמה בן סימונה ולנו נשמת חנניה בן דימנט וגם כן נו נשמת שושנה

בת רבי נתן וממה וגם נו נשמת משה ישע בן ישועה אבא של רבי נתנאל וחם יצחק בן חנום אשר להוסיף את הבי גם הרב כן ד בן רחל איך דוד בן ח דוד בן רחל חנה ב רחל בת עישה רחל בת עישה נפתוח דף כ אנחנו בדף יט עמוד ב בשורה למטה תנו רבנן לא בשורה תנו רבנן מצא שובר במשה תנו רבנן תנו רבנן מצא שובר בזמן ש האישה מודה יחזיר לה בעל אין האישה מודה יחזיר לא לזה ולא לזה כן אדם מצא שובר זה שטר

האישה כתבה לבעלה התקבלתי כתובתי שובר התקבלתי כתובתי הוא עדיין הם חיים ביחד הכל טוב קיבלה ממנו את כתובתה בזמן שהאישה מודה שבעלה כבר שילם לה וזה נפל ממנו מבעלה השובר יחזיר לבעל את השוב למה שיהיה לו ראיה לראיה לא תטבע עוד פעם את הכתובה מה רוצה אין האישה מודה אם אין האישה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה האישה לא מודע שפרה עלה היא כתבה את זה קודם ש מתי שהיא מפרע לה אבל לא מודע לא יחזיר לא לבעל ולא לאישה למה הדבר בספק אם פרע

לה או לא אז לא יחזיר לא לזה ולא לזה אז למדנו עכשיו בזמן שהאישה מודה מעט אמרנו יחזיר לבעל על כל פנים יחזיר וחוקת תן בניסן ולא נתנה עד תשרי ואז זה בנתה לכתובתה בטובת הנאה מניסן ועד תשרי ה כ לשובר דכתיב בניסן ואתה למטף לכוחות שלאו קדין למה אתה אומר אם הא מודה שזה שלו שנפל ממנו שהיא כתבה שובר והכל למה אתה אומר יחזיר לו תחשוש ליחוש דילמה כתבה בניסן כתבה בניסן היא כתבה את השובר ליתן לו בניסן הייתה סבורה שאז הפרע לה היא חשבה

שכבר בניסן לכבד פסח הפרע לה כתובתה ובסוף לא פרע לה אלא עד תשרי לכבוד חג הסוכות פרה עלה ואז זה בנתה לכתובתה בטובת הנאה בינתיים מה תעשה היא צריכה סכום כסף מה עשתה הלכה מחרה את הכתובה בטובת הנאה טובת הנאה היא אומרת תראה עכשיו אני לא יודעת מתי איך יהיה תקבל כתובה אני יש לי כתובה דווקא 100 אל דולרים אז לכן אני אני מוכרת את זה קח תן לי 50 אל דולר 50 אל זה יכול להיות תרוויח יכול להיות לא אי אפשר לדעת מה יהיה אם

הוא ימות היא תקבל או תתגרש אז הוא יקבל אי אפשר לדעת אז לכן מוכר את זה בזול 50 אל ואתה תיקח אחר כך 100 אל אז היא מכרה י כתבה את זה בניסן אבל למעשה הוא לא שילם לה את הכסף עד תשרי ומתי הם מחרה את זה בינתיים ואז הוא יקח את ה את ה מתי משתעבדים השדות ה הוא הוא יקח את את ה הם מחר כמו שצריך טובת הנאה הוא ילך ויקח את השובר הזה שרבות זה כבר הנה שובר שאני שילמתי לה כבר בניסן מה

ש אתה קנית את הכתובה זה בעיה שלך זה בעיה יבוא הבעל יוציא את השובר שכתוב ו שפרע ואתה ל מטרף לכוחות שלא גדין הוא יחזיק בקרקע ש משעבדת לכתובה שלא כדין מה לפי הדין זה משועבד ללוקח והוא יחזיק כרכב למה הכל משוב הלוקח הוא הלוקח לקח בצדק זה קרקע ש משעבדת את לוקח והוא למה בגלל שהיא מחרה וזה מגיע באמת והיא מחרה את זה בינתיים מחרה כמו שצריך בינתיים עדיין למעשה היא השובר נכון שהשבר היא כתבה אותו אבל למעשה הוא לא נתן לה את כסף הכתובה

ר בתשרי והוא יחזיק בקרקע ש קח ממנו את ה משועבד ללוקח כן כמו רשי אומר שכתוב בניסן וקדום תרו שלוקח ויחזיק הבעל בקרקע מיוחדת כתובתה שלא כדין יגיד זה שליזה מניסן כבר שני קנ אתה קנית את זה נגיד באייר כן בתמוז אתה קנית וזה שלי כבר אתה יודע אתה לקחת זה כבר שלי כבר בניסן הוא יגיד זה שלי אז מה זה מ שעובד את הקרקע מעובד לכתובה לכתובה שלה הוא יחזיק בזה אם אכלה לו את הכתובה אבל זה כבר היה של הבעל הוא כבר בניסן ש

לו את הכתובה כביכול מי שילם הקונה הבעל שלם הקונה יש לו שובר הבעל שילם רק בתשרי הוא מראה כאילו ש מראה כן כאילו שלם בניסן אז הוא ילך יקח לא כדין באמת הדין הוא שזה של ה של הקונה שמי שקנה את הכתובה הוא זה שלו הוא קנה כדין למה עדיין זה לא היה לא היה לה כסף עדיין זה לא קיבלה את הכסף נכון שיש שובר שמראה מניסן אבל זה לא קיבלה את הכסף והיא זה משועבד לו היא הוא קנה את זה משועבד לו והוא ילך יחזיק

שלא קדין בקרקע הזאת כלומר הוא יחזיק קרקע מניסן וא יגיד זה שלי כבר מניסן וזה לא נכון אתה פרעת רק בתשרי זה לא שלך זה השני אתה תשלם כסף זה יהיה שלך בינתיים זה משועבד לי כ שתביא את הכסף תקבל אז למה יחזיר לבעל בזמן שהאישה נ אז זה הבעייה הבעיה השאלה למה נחזיר לבעל אפילו שהאישה מודה יכול להיות שכתב לה את זה בניסן ולא נתן תשרי אמר שמאמינה אית לד שמואל דאמר שמואל אתה רוא ממה שאנחנו לא חוששים אנחנו אומרים לא לא חוששים לזה תחזיר

את השובר מפה אתה לומד כמה ש לא חוששים לזה אית לדברי שמואל מה אמר שמואל לא אמר שמואל המוכר שת חוב לחברו הו מחלו מחול ואפילו יורש מוחל או ו שמואל אומר אדם היה לו שתר חוב פלוני חייב לו נגיד המלווה יש לו שת חוב שפלוני הלווה שמעון חייב לו 10,000 דולר והוא קנה את זה נגיד ב5 אל דולר עד שישלמו זה המסחר היה כנה מה עשה הלווה המלווה הלך מחל את זה ללווה מחל הלווה שמואל אומר המוכר שת החוב לחברו שייגבה בו את החוב במקומו

וחזר אותו מלווה וו מחלו ללובה על החוב מחול לא צריך לפוע בזה את החוב לקונה את השטר מחו לו ואפילו יורש מוכל אפילו מת המלווה בא היורש מחל לוה הם היו חברים מחול אז אותו דבר הדין יהיה בכתובה זה שת חוב מה זה כתובה תחוב של הבעל שהוא צריך לשלם לה מה שכתוב בכתובה ולכן אז מה יש בזה הוא יכול למחול הבעל היא יכולה למחו לו לכן לא חושש שהי במצב שובר להפסיד את הלקוחות למה כיון שהיא יכולה למחול האישה עצם מה שנותן את שובר בתשרי

כאילו היא מחלה לו מחלה לו ואז זה כבר מניסן שלו אין בעיה מה שהיה בניסן כאילו הכל שלו מחלה לו אז המוחל הזה הקונה שם את מעותיו על קרן הצבי הפסיד את הכל הרב אם האישה מוחלת על כתובתה חוש משותף ובעל אן לו כסף לשלם את הכתובה אז נראה מה שיגידו הבית דין איך לעשות איך למכור לא יכול לבו את האישה אבל ב הנה ראית דשמואל דאמר מוכר שאת רחוב לחברו חוזר המ המוכר הזה ו מחלו וחזר ה המוכר הזה ומחו מחוו אצל הלוה הכח מחרה

זו כתובתה באייר דהינו שת חז ומחתה לבעלה בתשרי מחול ושפיר טריף אין בעיות זה שלו אתה לא יכו להגיד טוב לכוחות שלא כדין זה כדין מותר שח למכירת השטרות זה לא מן התורה החוב זה לא משהו כן תקנת חכמים ולכן יכול למחול החוב זה לא משהו בעין שאפשר למכור אותו זה רק תקנת חכמים ולכן יכול למחול כך כותב הרמבם לא צריך לשלם לקונה נקרא גר זה זה מחלוקת אם יש פה דינה ד גרמה או לא זה לא נקודה עלמה מה מה זה הלכה מוזרה דבר כזה

בדם נכון זה מחלוקת בדין דגרמי נכון ג מחפש את זה הרם פסק שדנים נז נראה לי שכולם פסקו כל המחלוקת בגמרא פסקים טוב נמשיך אני לא מבין את את ההלכה הזאת היא תמחל יבוא הוא יטרוף לכוחות שלאו קדים בגלל שהיא מרשע האמת זה שיך לאדם זה כל עזוב את זה אדם הבה כסף לחברו מכר את שת רחוב כן אומר לו תשמע אני צריך כסף המלווה אומר אני צריך כסף עד שזה ואחר כך המלוה הלך מחל ו ללובה זה נשמע הגיוני כן מה מחלתי לו עכשיו לך

תדון תעשה מה שאתה רוצה מה הבעיה תלך עוד לכן צריך לשים לב מה אדם קונה כן זה לא לא טוב לקנות הלאה הביה אמר אפילו זה דעת שמואל הביה אומר אפילו תמלא תד זה שמואל גם אומר שלא כמו שמואל האישה לא יכולה נחול אחרי שמחה אז למה לא חששו שמה יעשה את העסק הזה שילך יקח בשובר אכה במה עסקינן שמשטר כתובה יוצא מתחת ידה גמרנו אין בעיה למה אני אומר שיחזיר לבעל מתי יחזיר לבעל שתר כתובה נמצאת אצל האישה אם ה מכרה את הכתובה היייתה מוסר

את השטר לקונה לזה שקנה ואתה רואה שטר כתובה ביד האישה וככה אני אומר שרק יחזיר ורבה אמר אם משום שתר כתובה זה לא חיישינן נ שתי כתובות למה רבא לא תירץ כמו הביה והוכח כמו שמואל למה אמר עדיין יש לחשוש שהיא מחרה למה אם תגיד אם שטר כתובה נמצא בידה ואם לא למה לא נתנה לו אפשר שמחה והעבירה את הכתובה ויש חישין אני שתי כתובות הבעל כתב לה שתי כתובות האחד מסר ללוקח דש כתובה בבה אמר לא עדין אין להביא ראיה ברתה לשמואל למה חדה שתי

טעמים חדה לשתי כתובות לא חי שינן זה לא מצוי שהבעל מוסר בידי שתי כתובות לא חיישינן לזה זה אחד שתי כתובות לא חיישינן ועוד גם אם אחרה את הכתובה מניסן ע תשרי אין כאן הפסד שלו דין למה אם לא אם לא מסרה את השובר עד תשרי זוכה הבעל למפרע מזמן של ניסן שובר בזמנו טריף שובר מזמן שכתוב בו טורף לכוחות לא מזמן מסירתו כן שמסרה לו את זה בתשרי ונתגלה שכלל לא יכל למכור בניסן למה מזמן שכתוב בו טריף הביל טעמה או דאמר עדה בחותמו זקינו

הנה אומר השובר תורם מזמן שכתוב בו הוא כתוב בניסן כן אז לכן השטר שכתוב בזכות המלווה הדם חותמו על ידי השטר בשעת חתימתם הם מזכים לו את הכתב בשטר אז אין כאן להביא ראיה לשמואל אז עכשיו אנחנו דיברנו מקודם שיש לנו בעיה פה ברחוב אגריפס ביום פורים שיש בעיות גדולות וא אפשר להגיע לישיבה ויש תזמורות ועניינים ומה יהיה מנוער כולם הולכים לאיבוד ובזמן כזה של מלחמה שכזה דבר עשו אסונות כאלה לעם ישראל ועם ישראל בצער או בשאר הערים והרבה ערים ביטלו את המסיבות האלה של התעלולים

שאיין בהם שום טעם וריח רק אנשים מה נעשה הם לא מבינים את זה אבל פה בעיריית ירושלים כן עושים את ה דבר הזה ועוד יותר גם מגבירים את הדבר אז רצינו להגיד לכבוד הרב צימרינג אם יכול לדבר עם עם הראש העיר לפעול בזה שזה לא יהיה בשמחה או הנה אז הנה עשה את כל העמ תודה תודה אז מחר יהיה לנו תשובה על זה או מחרתיים תקשר עוד מעט תקשר לי עוד כמה אני מקבל תודה מלחמה קשה אבל תודה זכות לכל עם ישראל מ ש אתה לא

יכול לדבר עם זה זה במצא שבת יום ראשון מה אני מבין ביום שני יום שני בלילה וביום ש גם ביום צ כל שנה יש ביום אה כן כן משנה הוא לא יכול לדבר כי נתן לו בסטה משנה עוד אני אתן לרב שדבר עם ראש אני לא צריך כן תבי לי עוד מעט אחרי השי בסדר הכי טוב ישיר גם גם מצא מצא גרות שום וגרות מזון כן אדם משנה כן הגענו למשנה גרות שום כלומר שטרות ששם הוא בית דין נכסה לוב למלווה תנם עבור חובו או שטר

ששמן אותו בדין כמה מזונות צריכה האישה לקבל לבעלה לשנה אחת שם גרות שום שם הוא בת דין כסה לוב למלווה כל מיני זה לא משנה איזה הרטבה מפרש הושטר ש שמיין בדין כמה מזונות צריכה אישה לקמן מבעלה לשנה אחת זה אגרות שום אגרות מזון זה שטר שמתחייב בהם הבעל לזון את בנות אשתו שיש לה מבעל אחר והוא מתחייב לזון אותם או שטרי חליצה אישה שנפטר בעלה בלי ילדים עכשיו היא זקוקה לחליצה של אח של בעלה או יבום או חליצה הוא חלץ לה כותבים לשטר שתוכל להתחתן

לפנינו באה הפנית ועשו לחריצה כדת וכדין כדת וכדין אסולה הכל בסדר ושטר מונין גם שטר של מאונין למה זאת קטנה ששו אותה אחיה ואמה זה לא אבא שלה ח זיקתה לאבא שלה אחיה ואמה השיאו אותה היא מן הדין עכשיו היא קטנה היא לא והיא לא רוצה אותו את בעלה יכולה להגיד לו לעמוד ולהגיד לו אני לא רוצה אותך יותר לוקחים אותה לבית דין כותבים לשטר שהיא מאנה והכל ונותנים לה את זה שיהיה להל לעדות שהיא מענה יכולה להתחתן ם מי שהיא רוצה תח כן מתחת כן

ושטרי בירורי גמרא תגיד מה זה שטרי בירורי מאונין כתנה יתומה ששו מה חה אומר רשי לדעתה יוצא ממנו במון ואינה צריכה גט אלא אומרת בפני שלושה אי אפשי בפני בעלי אה בפני שלושה צריך וכותבים לה בדין שטר שמענה בפניהם להיות לה לעדות שמותרת להינשא הרי זה איפה אנחנו כל מעשה בית דין זהזה וכל מעשה בית דין כל שטרות שכתבו בית דין המלווה שיכול לקחת חפת מסוים של הלווה לפירעון או שטר שכתבו למלוה אם ממצא נכסים מהם כל מי שמרוצה שטרות האלה הרי זה יחזיר לבעל השטר

למה זה נעשה על ידי בית דין לא חוששים בזה שום חששות למה שטרות שזה לא בבית דין היו נמלכים עליהם עוד הפעם כן לא בית דין כותבים שטר דווקא שהדבר נעשה יפה יפה בבירור עכשיו מצא בחפיסה ובדומה א עוד אופנים שמי שמוצא שת הרחוב יחזיר מצא בחפיסה או בדוס ת ת מה זה מצא בחפיסה או בדיל הסכמה כרים שעשויים מה זה מה זה חפיסה מה זה חפיסה זה א כרים שעשויים מעור מה הוא מצא שם תכיר של שטרות או אגודות של שטרות כמה שטרות כרוכים ביחד

או אגודים ביחד הרי זה חזיר למה זה סימן שמצא בחפיסה א בסכמה הבעלים מצא שטרות בכלי פלוני או שטרות כרוכות כל זה סימן ולכן יחזיר וכמה אגודה של שטרות שלושה קשורים זה בזה אותו דבר תכריך שלושה אגודים זה בזה רב שמעון יתי הרב שמעון גמליאל אומר אחד הלוה אז מה אומר ראשי כן או שמצאת חי ש שטרות בקרח או באגודה בגמרא מפרש מהח פיס סכמה הרי זה יחזיר דבר שיש בו סימנו כן לא משנה נמשיך רבן שמעון גמאל אומר אחד הלו משלושה אם אתה שלושה שטרות

שלווה אחד שלוה משלושה בני אדם יחזיר ללווה אפילו ללא סימן למה ודאי פרע אותם הלוה ונפלו ממנו שאם נפלו מהמלים איך הראה התקבצו שלושתם מה זה עשה קפיצת הדרך מאיפה זה בא אותו דבר אם מצא שלושה הלוין מן האחד שלושה שטרות של לובין שלוו מאדם אחד יחזיר מלווה ודאי ממנו נפל כי איך באו עוד דין מצא שטר בן שטרותיו ואין יודע מטיבו הפקידו אצלו לא יודע של מי זה מה זה או ששכח הלובש שהפקיד אותו או שפרע הוא לא יודע או המלווה הלוה הפקיד אותו פרע

אותו או המלווה הפקיד אותו או פרע בו לובה מקצת החוב הוא לא יודע יהיה מונח עד שיבוא אליה הוא לא יחזיר לא למלווה ולא ללובה אם יש ם הין סימפונות זה מלווה שמוצא בין שטרותיו שוברות שנכתבו על השטרות האלה יעשה מה ש בסימפונות השטרות זה בחזקת פרועים למה בגלל השובר שיש בצידם למה סמפו זה כמו יש בעיה בשטר הזה בגלל שיש שובר מה שכתוב בשובר יעשה גמרא מהי שטרי בירורים אמרנו מי ש מוצא ש שטרי בירורי יחזיר מה זה שטרי בירורי חת רגמו שטרי טענתה אומר

בבבל פרשו שטרי טענתה אתה יודע אז באים הנצבע הטובע ונצבע כל אחד יש לו את הטענות שלו היו כותבים את טענות של בעלי הדין למה שלא תענו שוב טענות אחרות יש אחרי רבי ירמיה אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד בעלי הדינים בורר לו כל אחד בורר לו דיין שידונו בהם זה בורר לו דיין וזה בורר לו דיין ואז בעיניהם הם יושבים ודנים לפני לפני בית דין זה טוע של זה זה ש ועין של זה זה נקרא זבלה זה בורר לו אחד כדי שלא

יוכלו לחזור בם בכל מעשה בית דין הרי זה יחזיר אם מצא אותם הרי זה יחזיר כל שטר שהוא מעשה בדין יחזיר הנה מעשה ההוא גט תקח בדינה דרב הונה אותו גד שנמצא בתוך בדינו של רב הונה דב כתיב בה היה כתוב בו בשבי מתה דריס נהרה היה כתוב בו בעיר שברירי שהוא עומד על על נהר הכיס והשליח הביא את הגד לגרש אישה וטוען שהגט נפל ממנו ודן הגמרא ישחו שהגט נמצא זה לא אותו גד שהביא אלא זה גד שנפל לאדם אולי זה גד שנפל לאדם אחר

וזה פסול אפשר לגרש בו למה צריך שיהיה כתוב לאותו אחד נשמע אמר רבונה חיישינן נשני שירי כן אסור להחזיר למה יש מקום נוסף ששמו שוירי שמצוי ליד נערה כיס וגד זה נפל מאדם שהשמות של בעל והאישה שווים טוב אמר לרב חסדה לרבה פוק עיין בה בדין הזה דורותה בעלה רבונה מנך בערב כשאל ממך רב הונה את השאלה הזאת נפק דק ושכח הלך חיפש ומצא דקדק מצא ראייה מהמשנה שאין אחוש לשתי שירי מה דתנן כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר אמרנו במשנה מי שמוצא כל מעשה

בית דין הרי זה יחזיר לבעל השטר לא חוששים שיש עיר אחרת ששמה כשמה שוירי שוירי רכיש רכיש וא שת נפל למישהו ששמו כשמו אז מחזיר לא חוששים אמר לרב אברם לרבה איך יפשט מסור איסורה ממונה איך אתה פוסק ספק בדיני ייסורים מדין ממונות פה על מה מה מה מצאת כל מעשה בידין זה יכריז יחזיר זה ממונה נכון ואתה הולך מביא לי מאיפה אתה מביא לי לא החזיר זה מ סורה סורה חוששים איך אתה פושק ספק בדיני איסורים מדין שנאמר גבי ממונות זה פחות חמור המלה תרדה

שטר חליצה טנן משועמם יש אומרים לא אמרנו משעמם אלא יורד החריר מהפה כן תרדה מי אמר לו רבה אומר לרב עמרם שטר חצ מון וגם שמי איזה דבר אומר במשנה כתוב לא זה לא גם זה איסורים זה לא ממונה זה שטר של אירוסין של כן רבה ענה לו אמר לו תרדה רבה אמר לרב עמר כן אומר מה נהייה בגמר הדין פסקה ארזה דברו אי ואבוי נשמר העמוד הקורה שמחזיקה כל הבית מדרש נשברה ארץ בלבנו נשגה צדיקים נדמים ארז לא סתם זה הלך ככה אומר בן איש

חי מור אמר משום לתי דידי רב עמם אומר ראית בגלל מזלי זה פקע גטב אותי אין לך בושה ביישת אותי ברבים אמרת לי תרדה אומר אמר משום נתיי דידי פקע מה שקשת על דברי ביישת אותי בפני רבים בבית המדרש אתה מקשה עליי אומר לי אה זה ממונה מיסורה הוא אומר אתה בישת אותי אומר לו אתה מקשה לי קושיות אסור להקשות לרב קושיות עוד מצא בחפיסה או בדלו סכמה מצא שטרות בחפיסה הרי זה חזיר מה ה חפיסה אמר רב חנא חמת קטנה זה נוות קטן מעור שנותנים

בו יין מה ד לו סכמה אמר הב בר שמואל תלק סבה זה שג גדול מאוד שהזקנים מניחים בו את כ מה שהם צריכים למה שלא ישקעו שצריכים ללכת הכל מונח בפנים שהוא צריך ללכת לאיזה מקום לוקח כל הסר איתו זה משל יודע מה יש לו שסר הוא שם בפנים את הגמרא את המשקפיים את המקל אתה מבין צריך למה הזקן שלא יאב שלא ישכח כן שוכח איפ שת כן הוא שם נכון בגיל 50 מתחי ות בעי אחד אומר יש לו בעיה של שמים לא יודע איפה שמים

את זה איפו תורה לזכרון שלך ו מה יש להם בעיה של שמים איפה שמים את זה איפה שמים את זה איפה שמים את זהים זה בעיה קשה לא סמים לא נטפו שחנתה לא בס איפה סמים איפה שמים עוד חזק הרב חזק ירד לך הסימון לא רד כלום הר ברוך השם מה זה ירד אני ברוך השם לא במקום הזה תודה רבה לשם לא אני אומר הבנת את הבדיחה לאתי ברור לא אומר לך דברים כאלה הלאה רוב שאתה טוב וצדיק אתה כל דבר אומר בעיגולים ה תכריך שאין

מישהו אמר את המילה אז אמרתי תכריך ש שטרות או אגודות של שטרות מצא תחייך של שטרות או אגודות של שטרות שלושה שטרות אגודים יחזיר למה זה סימן על פי הסימן הזה יתן לו סימן תחזיר לו תן נו רבנ כמה הוא תכריך של שטרות שזה חשוב סימן שלושה כוכים זה בזה מסובבים אחד לגבי השני אתה יודע אתה יכול לראות צ'קים שלוש אחד על השני אתה מבין ככה אחד אחד אתה רוצה שאני אראה לך הלאה יש פה תמונה ובעלים נו סימן שזה כר רוך וכמה היא אגודה שטרות

שיחשב לסימן שלושה קישורן זה בזה אגודה שלושה שטרות קישורן אתה רואה זה קשור בחוט יתנו הבעלים סימן שהיו השטרות קשורים בצורה מסוימת כל אחד יש לו את הקשירה שלו הגמרא אומרת שמעת מינה קשר סימן האם תפשט מפה שמשמע מכאן כאן שקשר צורת הקשר נחשבת לסימן ומחזירים עבדה על פי זה כי יש לנו בעיות במקומות אחרות למה שניים ו התנ רבי חיה אומר אתנ רבי חיה שלושה כרוכים זה בזה אומר כבר אמרנו הגמרא דוחה אי אפשר לפשוט בריתה למה אתה נרב חיה אתה יודע מה זה בבריתה

אגודה של שטרות הכוונה שלושה טרות כרוכים זה בזה אגודה שהם כרוכים זה בזה כמו אגודה הכוונה כן לא אז זה לא הקשר הכריכה עצמה זה הסימן ברור אחי היינו תכריך אז כבר שנינו את זה תכריך נשנה קודם לכן למה עוד הפעם תכריך כל אחד ואחד בראש לחברי אגודה רמו עדדי רוחות אגודה זה אחד על השני אבל תכריך זה זה הוא אומר פה שכל אחד ואחד בראשה כם באופן שסוף כ שטר מונר בראש של חברו ואגודה זה אחד על השני מעניין איך זה בזה סוף כל אחד

בראש של חברו כן כמו מגילה כנראה מה זה דבוק גם כן אבל איך זה יכול להיות לא זה מי שמה אחד על השני אני מבן אבל זה אחד ככה זה אחד בראש של חברו מסתיים אחד מתחיל אחד ון מגילה ב מגילה כמו מגילת אסתר זה מספיק שזה קרוב אחד לשני אזה צבור זה נפל מאותו אחד מה עם הכריז כן מה עם הכריז רשי אמר היה רב רשי כיוון זה על זה רוקו על וקו של חברו לשון רשי כן זה אגודה זה לא תחן זה אגודה זהן

תחזור קמל קמל מה הם מכריז איך מכריז המוצא מניין הגמרא מניין מצאתי שלושה שטרות ו המאבד בא אומר אם היו תכריך או אגודה מהיר הי הטלתה אפילו רנמה אם ככה למה אומרת המשנה מצא שלושה שטרות יחזיר אפילו טר נמה תעשה בשלמה בשלמה אומר כמה היו שטרות זה סימן מכיש שטרות אז זה סימן אבל עכשיו שהוא אומר מכיש שלו שעה שטרות מצאתי תה רוצה שיגיד לך אם זה היה אגודה אז תגיד גם שתי שטרות מצאתי אם נותן בהם בבד סימן שם כרוכים למה צריך שלוש אלא אלא

כדי אמ רבנה טובעה מכריז אומר מצא שלוש כמו כמו מצא משלוש מטבעות אומר טבעה מכריז הוא לא אומר כמה מטבעות מצא אלא מכריז ש מצא מטבעות המאבד צריך להגיד את המניין של המטבעות החנמ שטר מחז מצאתי שטרות והוא צריך להגיד כמה שטרות וח כן זה הסימן לא הקשר ן שתיים אי אפשר להגיד א הקשר לא הסימן מה מיות שטרות שתיים כאילו הוא כבר גילה לו כן אין אין המניין בשתיים זה לא מעוד שרות שתיים זה לא סימן ואם היה שתיים ואמר לו שתיים זה לא יועיל

אבל אמר לו שטרות מצאתי אתה מבין שטרות יכול להות אל שטרות א מעות רבים מה כן כן הקשר הוא לא הסמ הוא אומר שלא רב שמעון גמליאל אומר אחד הלוה משלושה יחזיר ללוה מי שמוצא שלושה שטרות שלוה אחד שלבה בשלושה אנשים יחזיר ללובי למה למה נפלו כשהיו אצלו לנו שלושה משלושה מלון מה באו גבי הדדה מה הם עושים שלושתם אצלו הגמ אומרת למה דימה לקיומנו אזלה הם הלכו לקיים המלבים של אלה שלושה השטרות הלכו לקיים את השטרות בבית דין ונפל להם לכן מצא אותם ביחד אה

מ הסופר איבד את זה לא הם הלכו לקיים המלבים הלכו לקיים אותם אז הגמרא אומרת לו מקיימי דין מה מידה ספרן אפילו עדיין המשנה עוסקת שהשטר כבר היו מקומים סליחה בדרכים כבר מקומים היו הוא מצא אותם מקומים זה שטרות מקוממים לא שריח שהלכו לקיים אז הגומר שואלת יד ספר אפין הוא אומר הסופר קיים אותם אולי מידו לא מה שניש קיומה בידה ספרה אדם לא מניח ביד הסופר עד מקוים שטר מקוים לא כמו אתה לא תניח ביד איזה אדם שטר פתוח זה זה צ'ק הרבה כסף חתום

והכל לא תעשה דבר כזה שלושה כן שלושה שלבו מאחד יחזיר למלווה אמרנו למה נפלו אצלו גרדנו מה בעו גבי הדדה עוד הפעם אז הג אומרת למה די מכתבינו הזה אולי הלכו לסופר לכתוב את השטרות ונפלו מהסופר כתב ב בטלת ידי ספרי שלושה סופרים שונים לא אותה אותו סופר לא אותו כתב דינו מקיימין הזלה הלכו לקיים בב מקיים שטרי לובה לא מקיים שטרי רגיל המלווה רגיל לקיים את השטר הלוה מה אכפת לו מקיום השטר אמרנו במשנה אם יש אמה הן סמפונות יעשה מה שבסמוך השדר של מלוה

סמפונות אמר ר בי ירמיה זה כמו שובר אמר ירמיה ברבה אמר רב סמפון היוצא מתחת ידי מלווה שובר שמונח ביד המלווה אלפי שכתוב בכתב ידו של המלווה וזה נראה בכך שאמת פרה על לוובה אינו אלא כמשחק וא פסול הוא משחק בלובה זה אם פרע היה השופר השובר ביד הלוה לא מבעיה למה זה רק תכף הגמרא תדבר לא מבעיה כתוב בכתב יד סופר שפסו כשהוא ביד המלווה קלמר ספרה את רמלה וכתב אפשר לומר שעדיין הסופר שעדיין הוא לא פרע במר המלווה לכתוב משום שנזדמן לידו סופר אלא

אפילו כתוב בכתב ידו של המלווה שליה לא להקדים לכתוב קודם שפרה פסול למה סבר דינמ תרמה ואטה לבי השמשות וכפר עלי דלא יעיב נלה לא יעיב זוזה איך תובנה דכי התלי זוזה תן לה אומר אלא אפילו כב כתוב בכתב ידו של המלווה לא היה לו להקדים מלכתוב קודם שפרע בכל זאת פסול למה סבר דילמה מתמם ואטה לובה ערב שבת סבור לבין השמשות יבוא אליי וכפרה עלי והי י לא יהיב נלה את השובר אם לא יתן לו את השובר לרעיה לא ייב ל זוזה לכן נכתוב לו

נה כ יתן לי זוזה תן לו מיד את השוב כין את זה כן הגמר מקשה מי זה אמר את זה רבי ירמיה תנן רב רמיה תנן אם יש אמ סמפונות יעשה מה ש בסימפונות אם יש מלווה עם שאר שטרותיו סמפונות יעשה מה ש בסימפונות אשתר בחזקת פרוע אז קשה על רבי רמיה אמר ששובר המצוי אצל המלווה פסול כדם הרב ספרה נמצא בן שטרות רועין אומר המשה שם מדברת שנמצא השובר בין שטרות קרועי של המלווה זה ראיה שאין המל אלא הלוה צריך אותו למה כבר פרע לו

את ההלוואה חמ שמצאו מטרותיו רועין לכן יש לות שפרה עלו את השטר אבל סתם שובר שמונח אצל מלווה זה פסול תשמע נמצא לאחד נמצא לאחד בן שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שנהם פרועי כ זה קושיה רב רמיה למה כתוב עיר אחת שיש ב שני עושה בשמעון נמצא לאחד מאנשי העיר שהלבד לשניהם בין שטרותיו שובר שכתוב בו שטר של יוסף בן שמעון פרוע לא יודע עכשיו איזה מהן הדינו ששני השטרות שטרות שניהן פרועי כל אחד מהם יכול לומר שעל השטר שלי אמר פרוע אז

אזה יש לנו ומר שהשבר נמצא ביד המלווה דנים לפיו אז אז זה לא כמו רבי ירמיה אומר כדי אמרח חסדה שנמצא בין שטרות קרועי אותו דבר חין אמן נמצא בין שטרות קרויין של המלו לכן תון ששטר פרוע תשמה מה מה נמצא בשטר השובר שומע מובן מובן חזור אה זה ספון כאילו ש של יוסף שמע עוד קושיה על רב רמיה זה יתומים של המלווה באים לגבות על פי השטר את החוב שלבה מתו הלוה אז צריכים להשבע שבועה שלא פקד נו אבא בצוואתו קודם שמת שהשטר פרוע שלא

אמר לנו אבא שהשטר פרוע ושלא אמר לנו אבא עוד קודם לזמן הזה ששתה פרוע לא פקדנו ולא אמר לנו ושלא מצאנו בן שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע אם מצאו שובר הם לא יוכלים לגבות אפילו שהוא נמצא ביד אביהם המלווה אז זה לא כמו רב ירמיה אמר רבח זה מה שכתוב שיש להם לעשות כפי השובר השובר זה דווקא שנמצא בין שטרות קרעין טוב ממקום אחר נקשה ד שמה סמפון שיש עליו עדים כלומר שובר שיש עליו עדים תומים והוא נמצא ביד המלווה והוא טוען המלווה שאפילו שיש

שובר עדיין לא נפרעת את ההלוואה ומוכיח זאת שהשבר נמצא אצלי אצלו הבנתי את הקודם כן אתה שמע כן זה יתומים שלמו באים לפרוע על פי שתר של אביהם גם כן שמה היה רק יתומים אצל הלוה ב לפרוע והם צריכים להשבע שבועה שלא פקדנו אבא אבא בצוואתו קודם שמת לא פקד לנו שהשטר פרוע שלו מצאנו בן ש זה ראשי אומר נכון כן יש אומרים שלא פקדנו על ידי שליח בשלא אמר לנו אבא בשלא אמר לנו אבא גם קודם לזמן הזה שהשטר פרוע ושלא מצאנו בן שטרותיו של

אבא שובר שמורה ששטר זה פרוע שהנו גובים על פיו זה לא מצו למה אם מצאו שובר אסור להם לכבוד אפילו שזה נמצא ביד אביהם המלווה אז למה אז חור הזה לא כמו רבי ירמיה תרץ את הגמרא אמר רב ספרה נמצא בן שטרותיו קרועים מה שהם שיש להם לעשות כפי השובר מדובר מתי אני אומר יש להם לעשות כפי השובר אם זה נמצא בין שטרות הקרועים אבל פה לא מצאו שו פה זה קשור זה אם היה נמצא כן את שמה שמפון שיש עליו עדים שובר חתומים נמצא ביד

המלווה ומלווה טוען שאפילו שיש שובר עדיין לא נפרעת את ההלוואה והוא מוכיח את זה שהשבר נמצא אצלי התקיים בחותמו השובר הזה אם מעידים מעידים שהם חתמו על השובר זה כשר ולא גובים בשטר אז אתה רואה שגם שובר שנמצא אצל למלווה כשר לא כמו רב ירמיה אז הגמרא מתרצת לא רק כונת הברת תקיים בחותמו ששובר כשר על ידי קיום לא אמה התקיים חותמו כלומר דנן להו סהד הי פרוע אי לא פרוע שואלים את העדים החתומים אתם יודעים ראייתם פרעון או לא ראיתם א זה כמו רבי ירמיה

תשמה סמפון שיש עליו עדים כשר כלומר עכשיו זה רה עוד פעם שלא כמו רבי ירמיה ברתה כתוב סימפון שובר שנמצא ביד המלוה שיש עליו עדים כשר רמיה שובר שאצל המלווה פסול מה עדים עדי קיום שקיימו בבית דין את החתימה לכן ברור שפר עלובה חינמ הסתברה מדקתני פה ושאין עליו פסול אין עלב דים בספון פסול מהן עלדים א עדים כל צריך א ממר זה פסול אין עליו אין עליו עדי קיום אז הוא פסול למה יוצא מתחת ידי המלווה כמו רבי ירמיה גופה סמפון שיש עליו עדי מתקיים

בחותמו אין עליו עדים ויוצא מתחת ידי שליש כלומר נתן ם מרבה שובר לאדם נאמן כעת יוצא מתחת ידו ואומר שהשטר פרוע או שיוצא לאח חיתו משטרות כשר יוצא מתחת ידי שליש מה מבארת למה דה המנה מלווה לשליש יוצא לאחר חיתום שטרות נמ כמה כשר דלב דפרי לא הבה מרע לשטר א שהוא פרע עלובה את השטר לא היה המלוה גורם רעותה לשטר בכך ש שכתוב בתוכו שהוא פרוע לא היה עושה דבר כזה ודאי שהוא פרוע דר עלן הדרן עלך שיניים אוחזין משנה אלו מציאות שלו ואלו שחייב

להכריז אל מציאות שלו מצא פירות מפוזרים מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים אז תראה את משאים מצאת בדרך הרבה מאות דולרים מפוזרים זה שלך יבוא לך מהשמיים אתה לא צריך את זה אבל אם זה חבילה אחת ייש סימן אז צ חזיר אחד כתב עשר אתבדה מי שאיפת מלא שטרות של 100 דולר עם גומי מצאתי את הגומי יש לך הרבה דברים הום אתה רוצה משהו על מדרכה אזה שבוע הלכתי במדרכה מצאתי איזה טס כזה של נחוש שלקו של קרש שעושים עם אש אשת ח אם יש בזה סימנים

יש אין עליו סמ כמו דבר כזה יש לו חוט שתולים אותו ככה זה יכול להיות להרבה אנשים דבר כזה מה עושים בדבר כזה הרי אלו שלו כן כבוד הרב זה מובא ש עוד מה נעשה עוד אם התחיל לא לא לא עליך פעם הוא דיבר עליי למה אני דיברתי באמצע על זה ועל זה גם כודו אסור לדבר בטח אתה חושב שרק לך אסור דבר עוד אבל היום לא דיברת ברוך השם היום גם עשית חלקי ד מה זה קנית מכונה מיוחדת עוד לתי לך חזק אם התחיל לתקוע

בבור והלך אני אני בהלכות ראש השנה תפתח שמה נו קפז אם התחיל לתקוע בבור והלך חוץ לבור וגמרא גמר את התקיעה יצא שכל מה ששמע בין מבפנים ין מבחוץ היה כל שופר נכון אותם שהיו בבור מתחילת התקיה אלה שעלו יחד עם התוקע חוץ לבור גם יצאו חובתם ג' השומע מקצת תקיעה שלו בחיוב שמע קודם אות השער מקצתה בחיוב אחרי עלות השחר או שאמר לתוקע במתק שהה תוקע להתלמד כוון להוציאני ידי חובתי ותקע ומשך בתקיעה שהוא תקיעה לא יצא למה צריך שתהייה חלת התקיעה בכשרות ויש אומרים

צי כשרות תקיעה בחיוב הגה והוא הדין אמ שמה מקצת התקיעה כל הברה לגון שהיה תוקע בבור ועומד בחוץ צ באמצע התקיה יצא לחוץ צריך לשמוע מתחילתה סימן תקפח זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה יום תרועה מצוותה משעת נצ חמה ואלך ואם תקה מש השחר יצא ואם שמע מקצת תקיעה קודם שעל עמוד השחר מקצת החר שעל עמוד השחר לא יצא הגה ם היה שיעור תקיעה במה ששמע ביום נדב בזמן תכפ סעיף ב' שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא למה העיקר זה תשע תקיעות כתוב שלוש פעמים

תקיעה התרועה כתוב שלפ מה אלות לא למה שלוש כמה נהיה כן אין צדר נכון לא איפה אני עכשיו אני סעיף ב אכלתי ב לא עד כאן ראש השנה פור מה אני אעשה אתם מבים אפ מותר לשמוע מקרא מגילה על ידי רמקול אבל בתנ שהי מנטל הרמקול יכול לשמוע מהשליח ציבור אמנם אם בלעדי הרמקול לא יכלו לשמוע את הקריאה אין השמע קריאת המגילה עדי רמקול ושומע מקרה מגילה ברדיו אפילו בשידור חי אין יוצא ידי חובתו שמעת צי משה לא תוכל לשבת בבית תגיד אני שומע ברדיו לא

אבל גם שאתה הולך בית כנסת גדול יש רמקול צריך שגם בלי הרמקול אתה תשמע רק זה עושה יותר טוב ט מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה כדי לחנכם במצוות פרסום הנס אומנם אסור להביא קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים י קרה מתנמנם ולא נרדם בשינה ממנם בעבד יצא ידי חובתו בתום שזור דווקא כראה הוא לא שומע קורה בתום שחזור וקרא פסוקים שינמנם בהם אמנם השומע שהוא מתנמנם לא יצא חובתו לכן צריך לישון לפני שקוראים שומעים מגילה אדם עובד קשה פרחים עניינים אחר כך התעייף כן

זה בעיה הקורא את המגילה צריך לברך הברכות מעומד בין בתחילה בין בסוף יש מקמים שלגים שכל הכן נמצא בבית הכנסת עומדים בשעת הברכות אחר כך יושבים וקוראים את המגילה יש נוגים שקהל יושבים גם בברכות בכל מקום יעסוק כמנהגם אנם השליח ציבור צריך לעמוד בעת הקרית המגילה בפני כבוד הציבור פה כולם יושבים והשליח ציבור עומד אג צריח צבור לכוון בזה בברכה אם לא יודע לכוון מה יעשה כון הוציא את הקל חובה מה זה לא יודע כולם ודים לכוון צריך לכוון צריך כוון מה אז שלא יקרא שילמד

ב שאר הכוונות הקורא את המגילה השם ישמרך הקורא את המגילה בלילה מברך שלוש ברכות על מקרא מגילה שעשה ניסים שחינו ביום אין מברך אלא שתיים המקר מגילה שעשה ניסים אז שקנ אז מברכים גם ביום שלוש כן ואם שכח ולא ברך שחיינו מברך במקום שנזכר כל עוד שלא סיים קריאת המגילה כולה ואם לא נזכר עד שסיים כל קריאתה אין מברך עוד מברך שחיינו כשקרה ביום כיוון שלא ירך בלילה אני אוך זה מועיל לברך ביום אדם אכל פרי לא ברך שכם למה ר את הפה קח פה אחר

ברך שכ ך שך זה עוד מצווה כ זה לא אותו פרי שמה הוא ך ל אותו טעם של הגיע הזמן של המצווה כש מברך שחיינו טוב שכ בן ברכת שחי גם שאר המצוות היום מה משלוח מנות מתנות עבדים סעודת פורים כל זה כוון עליהם שחיינו טוב לאט לאט אנחנו נלמד עלה הרמבם הכל טוב לרב גם רב ממן כוד הרב של פורמת ותר טוב לק שולחן ערוך טים בניהם כתב ללמוד בת יוסף להבין את תו של מרן מפרק שמיני דף סב מי שנדר או נשבע הוא פירש

בשעת נדרו דבר שנדר ו נשבע בגללו הרי זה כמ שתלה נדרו שבועתו באותו דבר ואם לא נתקיים אותו דבר שנשבע בגללו הרי זה מותר כיצד נדר נשבע שאינו נושא אישה פילונית שביה רע למדתי את זה אתמול לא שאין נכנס לבית זה שכלב רע בתוכו איפה למדתי את זה אתמול מתו למדתי את זה בגמרא היום לא מתו שעשה אב תשובה הרי זה מותר שזה כמי שנדר הוא נשבע ואמר אולי למדתי את זה במשנה ואמר שלא עשה פלונית ש שלא עשה פלונית ולא יכנס לבית זה אלא אלאם

נסתלק הזק זה במשנה בנדרים וכן כל יוצא בזה ג' אבל לנו ד הנשבע שנו נוסה פלונית כעורה ונמצאת נאה שחורה ונמצאת לבנה קסרה ונמצאת ארוכה שני אשתי נהניתי שגנבה את כיסי וש קתה את בני ונודע שלא עשתה לא גנובה ולא הקטה אר זה מותר בפני שהוא נדר בטעות והוא בכלל נדרש הגגות שהם מותרים ואם זה בקטו נדרו בדבר ולא נתקיים הדבר שהרי סיבה שגדר לא מצוייה טעות היה לכן צריך אסור לחשוד הרב פעמים חושדים זה לא נכון לקחה לי עשתה לי אמרה לי מה ולא וד

לה מי שר אנשים מרחוק אוכלים תאנים שלו ואמר להם הרי הין עליכם כקורבן כ שקרב אליהם ובית הרי הם אביו ואחו הרי ל מותרים על פי שלא פירש הסיבה שהיא דירן בגללה הרי זה כמי שפירש שהדבר מוכיח שלא עסר עליהן אלא שהיה בדעתו שאן זרן וכן כ יוצא בזה מי שנדר משבע ונולד לו דבר שלא היה בדבור בשעת השבועה הנה כל זה למדנו היום או בשעת הנדר זה אסור עד ששאר החכם יתר נדרו כסדר עצמו בנית פלוני או שלא יכנס למקום פלוני ונעשה אותו איש סופר

הנה לבלר באותו מקום בית הכנסת תראה אבל לפי שהוא אומר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר מקום זה נעשה בית הכנסת לא ה ד נשבע הרי זה אסור ננות להיכנס עד שיתירו נדרו כמו שביארנו וחלק יוצא בזה וואו כל נדר שוטר מקצתו הותר כולו וא הדין בשבועה כיצד ראה אנשים מרחוק אוכלים פירותיו אמר לה נרא אלכם קורבן שהגיע אליהם והנם אבי ואנשים זרים אויל ואבי מותר כולם מותרים אפילו אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר פלוני ופלוני אסולי ואבי מותר כולם הרי כולם מותרים אבל אם אמר

כשהגיע אליהם אל היית יודע שאבי בניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבי הרי כולם אסורים חוץ מאבי שרגיל לדעתו שלא ת קצת הנדר אלא כמושה נדר שהיה נודר ומתנה על אבי זן מכן ה אומר היין קורבן עליי פני שהיין רע למעין אמרו לו רי המיושן יפה למעיים אם אמרלי לא הייתי יודע לא הייתי נודר אפילו אמר לי לא הייתי יודע הייתי אומר חדש אסור שם מותר מותר בישן בחדש אבל אם אמר א לא הייתי יודע הייתי אומר כל הנות אסורים חוץ מן מיושן א זה מותר

ב שם בלבד לכן ככ יצא חטא כל הנודר ונשבע רואין דבריו ש שבגללה נשבע אונדר ולומדים מהן לאיזה דבר שנתכוון והולכים אחר העינן לא אחר כ כל ממה שמע הדיבור כיצד היה טוען מסא של צמן או של פשתים היה סוחב טוען וזיע והיה רחוק קשה נשבע בן אדם שלא יעלה עליו צמ אפשטין לעולם אחרי זה מותר ללבוש ד צמר פשתי כס אותן ואין אסור לשין לאחוריו היה לבוש בגד צמר נסטר דבשתו ונשבעו ש לא יעלה צמר לעולם אסור ללבוש מותר לטעון ליו מותר להתכסות בכזה צמר

שלא נתכוון זה אלא לבגד צמר לכן כרכ יוצא בזה היו מבקשים מנו ש קרובתו שיתחתן עם קרובתו והוא ממן פצו בו בן אדם הוא נשבע שלא תהנה בו לעולם לכן מגרש את אשתו ונשבע דר שלא תנה בו עולם הרי מותרות להנות לו ש התכוון אנשים אישות וכן קורא לחברו שסעד צומ אין נשמע אן אדע שלא יכנס בביתו לא ישתה לו טפת צונן הי זה מותר שיכנס לביתו לשתות לו צונן שלא תכוון שלא יאכל וישתו בסעודה זו ח יוצא בזה יא אומר לחברו לבתך אני נכנס סדך

אני לוקח בן בן דר בן שב או מת או מחרן אחר זה מותר להיכנס לבית וקח השדה מן מן לוקח שלא התכוון זה בזמן שם ברשותו אבל אם אמר לבית הזה אני נכנס שדה זה א מקע מתחר חר הזה אסו אמרד יב אמר לחברו ש פרך אמר לו אנה פנויה נשבע ונדר ואמר שדי אני חורש ב לעולם ויה דרכו לחרוש בידו הוא אסור וכל אדם מותרים לחר רוש לו בא ואם אין דרכו לחרוש בידו הוא וכל אדם אסורים כן ק צ בדברים אלו יג מי שנשבע

ד שלא יצא אישה או שיכני בית או שיצא בשערה או יפרוש בים אן מחיבים אותו לשה אישה או לקנ אותו לצאת מיד אלא תמצא דבר הגון לו מה עשי ב אישה שכ שטבע אותה ו קפצו עליה בני אדם שגו חחים לא התכונה אלבי שבעלה אותם מנגוני לה לא מה זה הם צורים יבואו כ כ יוצא בזה המדיר חב נשבע ואמר לו שתבוא ותו לבניך קור אחד של חיטים או שתי חביות של יין הרי זה יכול להתיר ד בנו שלל חכם אמר ל ק התכונת כבודי שלא

תו כ כבר הגיע אלי כבוד נדרת בשבילו כןד ש אתה נהנה לי אם אין אם אין אתה נותן לבני קור שלחתי שתי רביות שניים הרי זה יכול להתיר ד שלא בשלת חכם ואמר אני כאילו התקבלתי והגיע לידי וכן כ יוצא זוהר דף שעג אמר ודה סר רשג גרים ערח גן פגמ אוי ואבוי כוחות הדינים בגה לא יחמ צח מל שכן נב קורות ביתה זהרו סערה אחת של ראשה אתה יודע אני היתי רואה איך היו הסבתות מסרקות מתחת השולחן ושמים גם בילון מסביב השולחן ככה היה או

היה לוקחים בת גדול כמו שדין כסות את עצמה וככה עושות אני זוכר פעם אני באתי ל עם הסבתא שלי לדודה שלה כן ומחפשת אותה איפה היא איפה היא היייתה ת מתחת ל כן אז אז היא אומר אז אני מחפש אז אני מחפש אותה שמה היא תהיה בור היא אומרת תלך החוצה בורו בורו זה הכוונה צצא החוצה לא הייתי לא הבנתי לא לא ידעתי ככה היה צדיקים א אבם בכלל היו מסרקים חזה כור חר כב אומר כמו ש בזכר העליון זה הדינים השרות זה דינים גם אותו

דבר אצל גג ג ג כמה מתגברים הדינים תראה מה אומר גרים לבעלה טה גור לבעלה קללות גר מסכן גרים עניות גרים אחרה בבית מחלוקות בעניינים גרים חשיבותם מב בנים שלה לא חשובים רחמנא זבון מחציו ון עדה בס בזת דתה תראה הנה בזווית ביתה ועבד כן מקים בניך כשת זים מהוא כש זתים פ ב חשי כ בעלמה ולא עוד אלא דבע מתברך כלני בנין הדוד כתיב ככן הנה ככן ור גבר ירא השם כתיב ך אדני מסיון הורה בוב ירושלים כי חיך הור בנים לבניך ש אליקום הפתח

פון עוזר לי בכ לחד בז בן אהרון הכהן בן אהרון אחד אח לצ פ ואמר פוד וכולי כן עכשיו אנחנו פיטום הקטורת לש תהו אדוני אלוהינו שרטו אבותנו לפניך את כורות הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קמים נטף ושחת ח בנה שמים ובונה זקה בת בבד ויאמר אדוני משה כ לך שמים נטף ושחלת וחן בנה סמים נה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף נת ח במים ז בת ז בת בת

ז ד ד ועשית אותה קודש עליו אהרון כור צמ בבוקר העל אהרון את הנרות רבנן ור 3 כני בכל יום א ששנים רים שמהם מכניסת בערב יום הכיפורים קים מצוה דקה מן הדקה ח סמנים היו בו הצורי ציפורן חן ב פ עתיק תן הבלי אומר אף כיפת הירדן כש נתן ב דש רבן שמעון בגצי אנינת אמר כשהוא שוחק אומר כב שה פ י אדם למה מזוזות מן אדם אשר ב בוקר ועבר אמרתם דבר הזה לח בניך עדולם והיה כי תבוא אל הארץ אשר יתן אדוני לכם

כאשר דיבר ושמרתם את העבודה הזאת כם העבודה הז פסח ב העם ו וישת המנורה זהב טהור משג כור פשצ מצד שלושה צ אשים כ ש צים מ ארבעה גבעים שוקדים כפתור כפורח שניק ממ בכפתור כורם זה עשה אותה כ כ זה משה יאמר משהה צ ויאמר משה ויתן את הגפה צ ויאמר משה פר עליהם עם בן המתים בפה פתח מגפה נעצר נישר ך נבוק חזך כג נישיר או כל ה וימ פנחס פ בסתר עון מפח מצך בעיניך תבי רך בעוד לילה בלילה תחג נ בחכמה תורת

חסד על צופ הליכות בתו ו פידה לו בשערים מעש אדוני צבות עמנו אדוני צב אדוני הושיע המלך ענו נו מנחת יהודה ירוש ד נו דלינו כל צוצות הקדושה שלום בץ לא ור הל הקדוש ם א שז ן וגם דרך בבריאות ובשמחה אורי ורוחני כן יי רצון ר אמן