The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף יט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ח אדר ב  תשפד

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף יט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ח אדר ב תשפד

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א חדש פרוייקט 🇮🇮🇱אָמֵן, על הילדים שלי שימשיכו את המורשת שלי🇮🇱 https://katzr.net/eaa69b קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-מציעא מוקדש להצלחת ה"ה (הקדשה זו יכולה להיות שלך) הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני ח באדר השני תשפד הנה זכינו שיהיה ישועה גדולה וחיים טובים לכולם ונחת אז בעזרת השם אתם יודעים במעות פורים כל הפושט יד ליטול נותנים לו כל מי ש בגדר הלכתי גם בשאר ימות השנה בודקים אפילו שבודקים מי שאולי הוא לא צריך אבל עכשיו כל הפושט נוטים לו הוא זכאי ליטול מהקופה של הצדקה מכל מקום ביום פורים יום אחד בשנה לא בודקים כל הפושט נותנים לו לימדו אותנו רבותינו במשפט הזה תמו ממש דברים עצומים נצא כולנו בעזרת השם מה צריך

Lire la transcription complète ↓

Transcription11705 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני ח באדר השני תשפד הנה זכינו שיהיה ישועה גדולה וחיים טובים לכולם ונחת אז בעזרת השם אתם יודעים במעות פורים כל הפושט יד ליטול נותנים לו כל מי ש בגדר הלכתי גם בשאר ימות השנה בודקים אפילו שבודקים מי שאולי הוא לא צריך אבל עכשיו כל הפושט נוטים לו הוא זכאי ליטול מהקופה של הצדקה מכל מקום ביום פורים יום אחד בשנה לא בודקים כל הפושט נותנים לו לימדו אותנו רבותינו במשפט הזה תמו ממש דברים עצומים נצא כולנו בעזרת השם מה צריך

לדעת איזה הכוח הרוחני והבקשות שאדם פושט מבקש מהקדוש ברוך הוא אדם מקבל היום הזה אתם יודעים מה שהיה שהתפרסם בעולם זה נכתב ה זה נקרא המכתב מלי קווד היה איזה אברך אחד היה נשוי 10 שנים לא זכה לפרי בטן הוא עשה כל השתדלויות כל העולם הרפואה לא בא לו ישועה היייתה לו היה לו זה אין לו ילדים והיה לו עוד איזה בעיה קשה של בריאות שני בעיות היו לו כל הרופאים נלאו למצוא לו מה לעשות הוא הוא כותב הוא כותב הוא אומר להם אני לא ראוי

לדבר מי אני ומה חיי אבל אני רוצה להגיד לכם כותב מכתב הוא זכה לבן זכר והוא כותב להם מכתב תשמעו אומר אל תמנ תו מבעליו יש לי מכרי זהב ביד אומר כמן שהתקרבנו לתענית אסתר אסתר וליום פורים עיינתי חזק בכל הספרים מה זה כל הפושט נותנים לו אומר בכל השנה אדם מתפלל לקדוש ברוך הוא מבקש ישועה בודקים אותו אם ראוי שתקבל הישועה שלו או לא התפילה שלו תעלה מגיע לו ישועה או לא בכל השנה אדם יכול להתפלל בודקים את התפילה שלו אם כן תקבל אולא תתקבל

יש יום אחד בשנה זה יום כיפור התפילות עולות בלי בדיקות כל מי שזקוק לישועה על המקום נהנה מתבקש מכל ליבו מהקדוש ברוך הוא מתקבלים התפילות בום כ ביום כיפורים ביום פורים סליחה ביום הפורים אומר ש החלטתי באותה שנה לשנות את הסדר שלי בפורים אומר השקעתי בתפילות אומר קמתי שעתיים לפני כמו בשעה 2 בלילה לפני עמוד השחר העולם עדיין שקט אומר התחלתי להתפלל אני ואשתי אני בצד זה אשתי בצד זה מה זה בחיות אמרנו היינו אומרים מזמור מה שאיך שאסתר המלכה נכנסה אצל החשש ו מסרה את

עצמה ואמרה את המזמור אלי אלי למה עזבתני ל את השחר לנצר אחלל את השחר מזמורת דוד אלי אלי למה עזבתני מה זה בחירות ריבונו של עולם אני מבקש ממחזר עכל של קימה אני צריך ילדים קשה לנו קשה תן לי ילדים אני מבקש ממך וככה זה היה שעתיים אחר כך הלכנו להתפלל בבית הכנסת בנץ גמרנו את התפילה באנו לבית אמרנו היום אני לא יוצא מהבית עשינו סעודה שתיתי יין והתחלתי בסעודה מה זה תפילות מה זה בחיות ואיזה תפילות ואחר כך אומר אני אומר לכם שעד ליל הסדר

תוך 30 יום שני הדברים האלה נהייתי בריא לגמרי היה לי איזה היה לו איזה מחלה נהיה בריא ואשתו נקלטה להריון טבעי ככה הוא אומר פלא פלאות אומר לכן מה אני אומר את זה הוא כתב את המכתב הזה אומר ואני רוצה שכולם ידעו את זה שממש כמו שאומרים אומר כל הפושט נותנים לו אדם מבקש יקבל אז ה היה עוד זוג אחד שמתגורר בבני ברק שהם במקור הם מאופקים האישה היה לה בעיה של עקרות הרופאים אמרו שהיא עכרה אז הוא אומר מנהגנו בכל שנה היה לנסוע למשפחה לאופקים

שמה מתאספים האחים והאחיות זה מפקד חד שנתי בפורים השנה ביקש ממנה אמר לה תשמעי בוא נסר בבית נעשה רק בחיות לקדוש ברוך הוא נתפלל כל הפושט נותנים לו נשמח נעשה סעודת פורים והכל אבל אבל אנחנו חייבים אומר זה איך כתוב שמה לא יבוש בכוך מרדכי בן יעיר זה בן שעיר עיניהם של ישראל בתפילתו בן בן שמעי ששמע הקדוש ברוך הוא תפילתו בן חיש שהכיש בשערי רחמים נפתחו לו הוא התחיל להסביר לאשתו בואי נעשה את זה לא קלה הה לשכנע אותה אבל זה מפגשת אחת בשנה אבל

היא הסכימה אומר נשארנו באותה שנה בביתנו קיימנו כל המצוות בהידור גם סעדנו סעודת פורים בשמחה אבל מה יזה תפילות עשינו קראנו את השמיים הוא אומר אומר פחות משנה עשינו ברית ועשינו פדיון הבן אומר ומה אמרו לו שאשתו היא הכרה אבל הקדוש ברוך הוא עזר אין הקדוש ברוך הוא מסדר לבן אדם מה שהוא צריך הוא אומר הרבה פעמים אבל צריך לדעת אחד הדברים שעוזרים מאוד זה שאדם יודע גם כן שומר פי ולשונו שומר מצרות נפשו שומר את הפה שמיים עוזרים לו הרבה הרבה זה אחד הדברים הגדולים

אתה יודע שהיה אתה יודע ב משנה תרע זה מעשה משנה תרע תרע לאומים ותש לחם יותר מ-110 שנים זה 114 שנה לפני 114 שנה אומר היה יהודי אחד ה זה כולם יודעים את זה רי מאר זה משפט בייליס שמעת על המשפט הזה משפט בייליס היה יהודי היה לו בית חרושת מדד ביליס הוא הרג את ילד אמרו עליו שהוא הרג ילד היהודים היו שנאים שונאים אותם אומר בכיב בכיב היה לו מפעל גדול של אבנים ואמרו עליו שהוא הרג את מצאו במפעל שלו מתחת לאריס מתחת הבניין הוא

עשה את זה לאחים מצאו גופה של תינוק של ילד אמרו שהוא הרג אותו מה זה באותם הימים היה הרב מטעם רבי יעקב מזאה אתה יודע רבי יעקב מזה זה ראשי תיבות מהזה מזרע אהרון הכהן אומר זה משפחתו של מנדל בייליס הם הכינו ב ורכ דינים והכל למה תבו אותו שם למשפט כל העולם ביניהם היה איזה אחד עורך דין גדול הוא היה בידידות טובה עם הרב של מוסקבה אומר כל העולם היה כמרקחה להציל את המדל הזה מעלילות אדם אומר הוא נעצר למשפט בכיב וזה לא רק הבעיה

שלו כי זה בעיה של כלל היהודים היה אומר ש היהדות העולמית כולם היו נרתמו לבעייה הזאת איך לעזור ל לדבר הזה משהו חזק מאוד מתי זה היה המשפט על פורים א זה היה חזק מאוד כולם היו פרדים להשם ש התאספו בבתי כנסיות בתי מדרשות אומרים זה היה עולמי משנת רע אומר שהוא הרב קיבל אז מכתב מהרב של בעל הדף היומי רב מאיר שפיר מלובלין ואז הוא לקח את המכתב הזה הרבה הביאו לו מה לדבר הוא היה צריך לדבר עם הכמרים הביאו לו כל אחד הבי לו

מה שהוא יכול הוא קרא אבל מה שאמר לו הרב א הרב דף היומי כן זה הרב רבי מאיר שפירה מלובלין ו התחיל התחיל התחיל השופט בבית המשפט אומר קטגור דבר אומר זה משנים קדמוניות היהודים לוקחים את הדם של הנוצרים בשביל המצווה של המצות וכולי הוא נאמד והתחיל עכשיו העורך דין של מינדל התחיל לדבר אומר אני רוצה להגיד לכם מי שלמד קצת תורה יהודי אסור לו לאכול דם זה שקר אפילו דם של עצמו יצא בתפוח אסור לאכול לא אוכלים אין דבר כזה מתרחקים מדבר כזה אומר קפץ

הקטגור אומר לא זה לא זה שנאה כל כך גדולה לא אכפת לכם לאכול גם דם הכל אתם מוכנים אומר כתוב אומר שאצל ה מ אצל היהודים כתוב בגמרא אתם קרועים אדם ואין גויים קרועים אדם יהודים נקראים בן אדם גויים הם לא בני אדם אז אני שואל אותך אם הגוי לא נקרא אדם אז אפשר לקחת מיליוני אנשים להגיד להם שהם לא בני אדם אז איך לוקחים את הדם שלהם העורך דין א היה יכול להשיב של היהודים אסור גם דם של של בהמות זה לא משנה אבל הוא

אמר לו אתה לא יודע את הפשט אומר אתם אומרת רואה פה הדבר הזה אני רוצה לשאול אותך אם היה מעללים אני גוי את העלילה הזאת מה הייתם עושים גוי אחד ממכם היו מעלילים אף אחד בכלל בעולם לא יודע מזה הייתם הרוגים אותו ונגמר פה כל העולם מתעורר כל היהודים בכל העולם איפה לא מה קרה יהודים כל היהודים זה אדם אחד אתם הגויים זה לא אין לכם אחדות כל אחד לבדו היהודים זה משהו מיוחד אין היהודים זה כולו אדם אחד אומר אין מילה כזאת אדמים יש גברים

יש אנשים איש אנשים יש גבר גברים אין דבר כזה אדמים אין אדמים יש אדם אתם קרואים אדם אחד אין אדמים לשון רבים הגויים הם רבים אז לכן ה אומר אנחנו אמר לו אתה אמרת את המילים האלה אני משחרר אותכם אמר לו השופט לך כל הזמן חשבנו שאנחנו בהמות ולכן אתה רצית להגיד לי שגם דם של בהמות אסור לכם אבל לא אנחנו הבנתי אנחנו הרבה בני אדם אתם בן אדם אחד עכשיו הבנתי אז שחרר אותו שחרר אותו תראה איזה מה היה הוא שתק שתוק השתיקה עושה הרבה

טוב בוא נלמד קודם כל את המגילה תנים מגילת הסר תים רות גדול אנחנו פרק ב' פסוק ז ויהי אומן את הדסה הי אסתר בת דודו כי אין לה אב נערה יפת תר בטובת מראה ובמ אביה ואמה לקחה מרדכי לא לבת רית והי אומן את הדסה גמ אומרת ממתי קטני ישראל יש להם חלק לעולם הבא שאומר אמן בבית הכנסת אז כתוב פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אומר בזה הפסוק והי אומנ את הדסה שהיה מלמדה לענות אמן ככה אמרו רבותינו מה זה אומנ את הדסה היה

מלמד אותה למר אמן רבותינו אמרו בת 74 היייתה אסתר כשלקח אחשוורוש איך תזכור את זה אומר כמניין אסתר רב אמר בת 40 שנה היייתה שמואל אמר בת 70 שנה היייתה ולמה נקראת ש שמה הדסה אומר כמו שהדס הוא לא יבש לא בקיץ ולא בחורף כך צדיקים לא יבשים לא בעולם הזה לא בעולם הבא היית אומן את הדסה כבר אמרתי לכם שבוע שעב אתמול ש הייתה הגלגול שמרדכי איש יהודי גמטריה משה גגול של משה והיא בתיה והי אומן את הדסה י אסתר בת דודו כי אין לאב

הם הנערה יפ תואר בטובת מראה ויהי בי שמע דבר המלך בדתו ויקבץ נערות רבות את ושן הביר אלידר ילקח הסתר את בית המלך אלידר שומר הנשים תב נערה בעיני ותס חסד לפניו יבהל תמרוק בת בנותיה לתת להבת שבע נערות הראויות לתת לה מבית המלך וישנה ת נערותיה לטוב בית אנשים שבע נערות רבותינו אמרו במסכת מגילה מלמד שהייתה מונה בעין שבעת ימי השבוע בכדי לדעת מתי שבת שואל הרבי יונתן הבשי בספר ירו דבש מה הנביאה הייתה לא ידעה איזה יום שבת צריכה סימנים מה קרה אלא אסתר

היייתה מסתרת עמה ומולדתה ועכשיו מה היא תעשה בטלה מביאה על ידי שעמום בוודאי היתה אסתר גם עוסקת כששת המעשה במנח אם כך ישגיחו בנערות בשבת היא לא עושה מלאכה ידעו מה מה מה ידעו שהיא יהודיה אם לא תעשה מנך לכן היה לה נערה היייתה נערות סופרת בהם יום השבת כל פעם הם הכל היה לה נערה רק ליום שבת לכל הנערות לא פעם לוקחת את זאת פעם את זאת לא למה שהיא תחשוב הנערה הזאת חושבת לא עושה כלום היא צריכה לעשות הכל ככה אם פעם תיתן לה

את זה היא תראי פה היא עושה מנך את זה היא עושה את זה היא לא עושה כן עושה היא בעצמה עובדת פתאום יום אחד בשבוע לא עושה אבל זאת הנערה היא לא יודעת היא אף שבת לא עושה מלאכה היא תחשוב לא עושה מלאכה וזהו היא לא תדע זה בגלל שבת לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדת כי מרד צי עלי אשר לא תגיד בכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית אנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה למה הם היו מוחזקים בכשפים אז היה מרדכי

מפחד לכן היה מתהלך לפני שער המלך כל יום והגיע תור נערה בנערה לבוא אל המלך החש ראש מקצות להקת אנשים שנם ע חודש כי כן לאו ימי מרוקן שישה חודשים בשמן אמון ושישה חודשים בסמים ומ רוקי אנשים איזה איזה מה זה מה ובזה הנערה בא אל המלך את כל אשר תאמר הנתן לה לבוא עמה מבית אנשים עד בית המלך בערב היא באה בבוקר שת אנשים שגמלך שומר אנשים לא תבוא עוד אל המלך כ חפץ ב המלך ונקראה בשם וגיור אסת בתח מרדכי אשר לקח לו לבד

דבר כישר ימר אסתר נוסת חן בעיני אני לא צריכה כלום לא דיברה תביא לי זה תביא לי זה לא בכל זאת ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואה למה רבותינו אמרו במגילה כל אחד דמתה לו כומת מאיפה ידעו את זה למה גדולה שנאה ששונאים מהארץ את תלמידי חכמים יותר משנאת אומות העולם שנאת אומות העולם למה הם לא ש אנחנו לא מאמינים בדעתה ולכן כל תברר להם אחד מהם מידתו שונאים אותו אבל בתי אסתר נוסת חן בעני כל רע למה לא נתברר להם שה כל א כל

אחד הה אוהב אותך כל אחד חושב זאת משלנו המוסלמים אומרים זה שלהם הנוצרים אומרים זה שלהם הסעודים אומרים שלהם כל אחד ה אומר משלהם כל אחד נדמתה לו כ אומתו פלה פלאות ראית אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה אומר הנס הכי גדול שישה לא מדברת שלא הייתה מגדת טוב ה צ עכשיו אנחנו במנחים נכון מה עשית אתה רואה מה שאתה [מוזיקה] עושה לא יוד אני זזתי בזה נוח אתה לא שם בפנים יש לי מקום שבו לשמה אם לא הייתי עושה מדף עוד מעט עוברים עוברים

אנחנו מנחים א פרק כא כן פרק כא פסוק ט כתוב בספרים קראו סום וישיבו את נבות בראש העם זאת כתבה להם אומרת להם מה לא נותן לך היא רצתה מנבות הישראלי שיתן לה את השדה והוא היה נבות הישראלי המלך אחאב לא היה לו מצב רוח לא רוצה לאכול למה נבות הישראלי ע לו כאילו חסר לו משהו מלך אז איזבל אמרה לו למה אתה לא אוכל אתה יודע איזה אחתי לך אבוקדו בוקר והכל שק צוקה מה זה אתה לא אוכל כן אז לכן כתוב בספרים לאמור קראו

צום והשיבו את נבות בראש העם כי ביום הצום הדרך הוא להתכבד זקני העיר לפשפש במעשה העיר תשיבו אותו בראש והושיבו שניים אנשים בניהם לייעל נגדו ויעידו לאמור שהם כשרים שהם לא מעידים שקר והם יעידו עליו ע על נבות ברכת אלוהים ומלך והוציאו סקילו וימות אומר דו קיללת רכת אז הכוונה קיללת ושכלו אותו וימות ויעשו אנש עירו עוד לא הבנתי מה את זה למר לא הם היו עושים צום פעמים צום ויושבים ביניהם הם הזקנים של העיר ורואים מה צריך תיקון לעיר כן אז הם אמר להם תשבו

תשיבו אותו בראש כי הוא אדם חשוב לבוד הישראלי ויבואו שניים ויעידו שקר עליו שהוא קינן את הקדוש ברוך הוא וזה וגם את המלך ולכן צריך להרוג אותו ויעשו אנשי עירו הזקנים והחורים והחורים תראה מה עשו לו עכשיו אשר היושבים אלה הצרים עני בעירו כאשר שלחה אליהם זבן כאשר כתוב בספרים אשר שלחה עליהם קרו צום והשיבו את נבד בראש העם ויבואו שני אנשים בני בליל ושבו נגדו ויעידו אנשה בעל נבות נגד עם למור ברך נבות אלוהים ומת ויוציאו מחוץ י ויזכו באבנים וימ וישתחו אזמור סוכ נבות

וימות וישמו ע זבן כסו ויעמוד ותאמר חם קום רשת קרם נבות ישראל אשר מאין לתת לך בכסף כן נבות חי כימת בבקשה קום תירש כל ארוגי המלכות נכסיהם למלך כן בי כ שמו אחו כימת נבות ויקם אחו לרדת את ישרא לרשתו ו דבר אדני תשבי לאמור קומר נקראת חם מלך ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו ודיברת אליו כ אמר אדוני הרצחת וגם ירשת אתה רואה על מה נאמר הפסוק הזה ודיברת אליו לאמור כמ אדני במקום אשר לקחו הכלבים נבד ילוקו הכלבים את

דמך גם אתה ויאמר חן אליהו המצת אויבי ויאמר מצאתי ית מכרך לעשות הרע בעיני אדוני בטח מכרת את עצמך להריס את הקדוש ברוך הוא אין לך שכל הנני מביא אליך רעה ובערת אחריך בכרתי חב משתין בקיר צור ואזוב בישראל לא יהיה לך שום זכר גם לא יהיה אחד עשיר לא כלום הכל יעצור ונתתי את ביתך כבת רובם בנבט וב בעשה בחיה אל כעץ אשר עשתה בתחתי את ישראל וגני זבן דיבר אדוני לאמור הכלב יכלו אתי זהב בחל יזרעל וי וי וואי וואי בבקעת יזראל בגי המת

לאחר בעיר אוכלו הכלבים ומת בשד נו חוף השמיים רק לא היה כחו אשר התמכר לעשות הרע בעיני אדוני אשר הסתה אותו א זבן אשתו וייטב מאוד ללכת אחרי גילולים ככל אשר עשו המורי שרש אדוני מפני בני ישראל ויהי כשמו החו את הדברים האלה ויקרע בגד ויש סקל בסלו ויצ ו וישכב בשק וילך עט וי דבר אדוני תשבי לאמור הראית כי נכנע מפני ין כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו במה בנו אבי הרעה על ביתו תראה חזר בתשובה עזר לו התשובה אז מה אבל הלוק כל

הרעות לא אבל שילקקו הכלבים את הדם שלו ושל זה כך יהיה שכלים היד שלה למה הא הייתה מתופפת לחתן בקלה כןכ משנה איפה הכיפ אפתה אתמול שניות לפני כן צדקה בוא בוא תיקח יצחק בוא תיקח את הצדקה הוא לא פה בוא בוא בוא בוא אתה בוא עד שהם מבינים זה לוקח להם זמן אנחנו נדרים פרק ח משנה זח הומר לחברו כולם שאני נהנה לך אומר יאסר עליי כל מה שאני אהנה אצלך אם אין אתה בא ונותן לבניך קור אחד של חיטין ושתי חביות של יין אני

רוצה שתיקח להם הרי זה יכול להפר דרו שלו על פי חכם ואמר לו כלום אמרת אל בני כבודי זה כבודי שאני לא רוצה קחת ממך כן ה אומר לחברו כולם שאתה נהנה לי אם אין אתה בא ונותן ליבני קור אחד של חיטים ושתי חביות של יין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן חכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם האמר לו הרי אני כאילו התקבלתי היו מסרבים ל צאת בת אחותו הו וא בכוח רוצה שיתחתן עם בת אחותו ואמר כולם שהיא נהנית

לי לעולם וכן ה מגרשת אשתו ואמר כולם שהיא נהנית לי לעולם כולם שאשתי נהניתי לעולם נתנו נתנו פה ולם איזה פר אנחנו פרק ח משנה אחרונה תודה מחילה וכן המגרש את אשתו ואמר כולם אשתי נהנית לי לעולם הרי אנו מותרות להנות לו שלא נתכוון זה אלה לשום אישות היה מסרב בחברו שאוכל אצלו ואמר כולנו בביתך שני נכנס טיפה צונן שני טועם מותר להיכנס לביתו ולשתות מ צונן שלא נתכוון אין שום אכילה ושתייה לא רוצה לאכול אצלך אבל לפעמים לשתות משהו אפשר פרק שיעי רבי אליעזר אומר

פותחים לאדם בכבוד אבי ואמו אדם שבא להתיר את נדרו פותחים לו בכבוד אבי ואמו אומרים לו אם היית יודע ש בנדר אתה פוגע באבא ואמא והבריות מבזים אותך אותם היית עושה אז פותחים לו את הנדר חכמים אוסרים לפתוח בכבוד אבי ואמו אמר רבי צדוק למה בכבוד אבי ואמו זה בלי חרטה צריך להתחרט אמר רבי צדוק עד שפותח בכבוד אבי ואמא תחנו בכבוד הקדוש ברוך הוא אם כן אין נדרים בכלל ומודים חכמים לרבי אליעזר בדבר שבינו לבין אביו ואמו שוטחים לו בכבד אבי ואמו אם זה דבר

שהוא עשה לאבא ואמא אז כד נבטח בכבוד אבי ואמו למה הוא זה הרבה פעמים משקר בגלל הבושה אבל עכשיו בשביל לכבוד אבי ואמו ילדי כן גמרנו אנחנו משנה ב כן זכן מצוות הג כן אנחנו למטה שורה אחרונה רבה בר חנה רבא ברחנא עשו אותו שליח להביא גט הרכס לגיטה במדרשה עבד לו הגט ומצאו אותו אחרים בבית המדרש בית המדרש עבד לו הגט מצאו אותו אמר רבא חנ ה תלמיד חכם אמר אי סימנה איתי בגבה איתי בעות אינת לבג אומר אם חשובים לכם במה להחזיר את הגט

עוד אם תרצו יש לי בו סימן ואם אני חשוב לכם אז בכדי להחזיר את הגט יש לי יש לי טביעות עין אני מכיר את צורת הכתב את הסופר את העדים את המידת אורך מידת רוחב הכל אדו אנילה החזירו לו החכמים את הגט אמר אמר רב ברחנא לא ידענא אם משום סימנה דרו אנילי כסר סימנים דאורייתא אם משום טביעות עינה הדרו הלי אני לא יודע בגלל מה החזירו לי את הגט בגלל שנתתי סימנים אפילו שהם לא סימנים מברקים סוברים חכמים מנים זה דאורייתא ואפשר לסמוך עליהם גם

לעניין איסור אשת איש אם זה סימן מובהק ודאי שסומכים אבל זה לא היה סימן מובהק הבאתי אם משום תביעות עינה דירו נילי או החזירו לי את זה בגלל תביעות עין בגט לא בגלל סימנים סימנים דרבנן לא סומכים עליהן א ניסור תורה הגמרה אומרת גם אם נאמר בגל טביעות עינה ודווקא צורבה מרבנן אז נאמן בתביעות עיני והוא לא חשות לשקר מכיר את הגט אבל אניש ד עלמה לא אם הוא לא תלמיד חכם לא נאמן למה חשש אולי חס ושלום משקר גופה מצא גט אישה בשוק אדם מצא

גט אישה בזמן שהבעל מודה יחזיר ל אישה שכבר גירשה ממנה ונפל הבעל מודה גירשתי אותה זה שאלה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה לא לבעל ולא לאישה הנה הגמרא מסבירה מזמן שהבעל מודה מה אמרנו בכל מקום מפורש בפרצה שיחזיר לאישה למה יחזיר ליחוש ש כתב ליתן בניסן ולא נתן לה עד תשרי אולי הוא כתב לתת לה את הגט בניסן והוא לא נתן לה את זה לב פועל עד תשרי למעשה הוא היה יכול לאכול ולמכור פירות מנכסי מילוג של אשתו על פי תקנת חכמים

עד תשרי כל זמן שלא היה לא קיבלה את הגד בפועל לא גירש בזה בפועל עדיין הוא יכול לאכול פירות ו נחשב מלו של אשתו הכל שלו ובינתיים הזל הבעל זבין פרה מחר פירות נכסה מלוג מניסן ואעד תשלי זה זמן גירושיה ומק לגיטה לכתיב בניסן תטעי את הג שכתוב בניסן שהתגרשה בו באותו זמן תני מטרף לכוחות שלא קדין תבוא להוציא פירות מהלקוחות שלא קדין תגיד להם אדוני אתם איך קניתם מבעלי פירות זה שלי מ צד השני אתם קניתם אייר סיבן תמוז קניתם פירות וזה היה שייך לי

וזה לא נכון זה היה של בעלה כי בפועל הוא גירש אותה רק בתשרי אז איך איך מתיירים את זה אני חלמן ד אמר כיוון שנתן עיניו לגרשה שוב אינ בעל פירות שפיר יבוא טוב למי שסובר כיוון שהבעל נתן עיניו לגרשה החליט בע לגרש אותה כבר מזמן כתיבת הגט אז אין לו פירות בנכסי אשתו אז כן יש לה לטרוף שתלך מ מי שקיבל את הכסף שתלך תיקח לו אלא למד אמר תבע על פירות עד שעת נתינה ולא הפסידה ולא הפסדם הבעל מה יק ממר מה תשב את

הבריתה אומר לא הגמרא מתרצת כיתה למטר אמרי תי ריה אם מת גתה לידך שהיא באה לקחת מהכוחות את הכסף לטרוף את הפירות שהם אכלו בכל בשישה חודשים הללו יגידו לה תשמעי תביא כ תביא תביא ראיה מתי קיבלת גט מיד בעלך עד שלא תביאי ראייה שזה נמסר לך בניסן את יכולה לקחת ממנו אולי זה נמסר ר בתשרי ובעלך צדק שהוא מחר ולקח את כסף יפה ומן שנה משיט רחוב נתנן פה אנחנו אמרנו הגט שצריכה צריכה להביא ראייה מתי מתי גיטה לידה ואז אם הא תביא ראיה ואז

ה מ אותו זמן שמת גידה לידה הייתי יכולה לקחת מה ישלה משט רחוב לא צריך להביא ראייה דתנן מצא שת רחוב אתה יודע אדם פלוני חייב לפלוני כסף יש בהם תאריך יש הכל אם יש בהן אחריות נכסים ש מה זה אחריות נכסים שאיבד לובד המלווה את קרקעות אם לא ישלם לו לא יחזיר את השטר למה והו קמנה כשחייבים השטר פרוע בכל זאת לא יחזיר למלווה למה משום שמכתב לבות בניסן אולי חשש שמכתב הלולו ללבות את השטר הזה בניסן בלא לבה עד תשרי באותו שטר כריף לכוחות

שלא קדין המלווה הטרוף את לכוחות כבר מניסן על תשרי זה לא כדין כי עדיין לא עדיין לא היה מכר לא היה הלוואה אז למה שמה לא נאמר תביא תיתן להם יגידו להם תשמע אין בעיה עם זה תחזיר את השטר הכל בסדר כמו באישה ורק מה תגיד כשיבוא לקרוב לי כוחות נגיד תביא ראיה מתי מתי היה ממש ההלוואה הנה והוק כש חייב מודה משום שכתב לד בניסן שרי טריף מק שלא כדין אתה מנמה להדר גם יחזיר את השטר למלווה וכיתה למטר מהלקוחות שיבוא לקחת לכוחות נמלא היתה

ראיה אמת מתה שרחוב לידך תביא לנו ראייה מתי הגיע שטר הזה אחוב לידך אתה איתי משה ואז תוכל לגבות את הממון נחזיר את השטר נכון מאיר למה לא יחזיר כן אמרי תרצת הגמרא אח ג בגת אישה לוקח טבעה ואמר הלה רבנן לגה משום דלא תגין טיב אשת טר ד אומר בשמה בגת אנחנו אומרים כשתבוא וף מן הלקוחות אנחנו אומרים תביא ידע לוקח לטובה להביא שתביא רעיה מתים באגט לידה למה וא אומר אדרו הנעלה מה רבנן גטה מה שהחזירו לרבנן גט והם לא חששו אולי נמסר לגט

לאחר זמן כתיבה משום דלא תגין וטיב לא רצו שהא תשב עגונה מסכנה בלי בעל בלי כלום אז עכשיו שייבאה למטרו תזיל תה ראייה אמת מת גיתה דה זה מה שאני צריך גת חכמים הו צריכים לתת לה מה נעשה שלא תשב עגונה היא באה לטרוף מאיתנו עכשיו את השדות תביא ראייה מתי היה הגט ואז תוכני לדבר בא לקחת ממני את השדה נראה מתי היה הגט הגמרא אומרת אבל אחה זה גבי גט אבל אכה גבי שאת הרחוב אם יראו חכמים להחזיר למלווה את השטר לא אתת לוקח בטבע

לא יבוא לוקח לטבוע את המלווה להביא תביא רעיה מתי הגיע שאתה רחוב לידך למה כי המלווה כי כי הלוה יחשוב מ האלה שיבואו לקחת מהמהם לטרוף מהמהם מדדו אנילה החזירו לו את רבנן שטר מדדו נהלה רבנן טרחוב פשטה למה לכתו הדרו נהלי ודאי שיכול לטרוף מזמה שכתוב בו למה למה החזירו לו את השטר מה זה צריך פוגט לגרש איזה מישהו לא שייך מדאי למטף הוא שמאמינה וז הוא אומר לעצמו שמע מנ קמו רבנן במלטה ולכן עינו רבנן בדבר ו מקמ די מטה שטר לידי ולפני שקניתי

אני את הקרקעות כ הגיע שטר ההלוואה והועד ויש תחשוש לטעות הזאת לכן חכמים אמרו לא להחזיר כי אדם הוא צדיק הוא אומר מה לא הוא צודק מה מה יש פה מה פתאום שאני אשאל אותו מתי הגיע הסתר לידך בסדר אמרנו במשנה ככה הבעל מחר פירות נכון מצא לכוחות מה מוצא מד הו לא ה פירות כי הוא אכל אותם למה לא מוצים את זה מהבעל הבעל מחר דבר שלא ש הוא קיבל כסף כאילו לטבה את הבעל כן כנראה זה מזה זה אבל הוא הוא קנה מאיזה קרקעות

ממי הוא קנה ואיך קנה ואיפה הקרקע ומכר אותם כנראה זה כך הולך מכר את הקרקעות באים לקחת להם את הקרקעות מחר קנה מחר פירות לקח קרקע ומחר קרקע ככה זה נראה שחרורי עבדים אמרנו הרי זה לא יחזיר כן מצא שטר שחרור עבדים לא יחזיר תנו רבנ מתה שטר שיחור בשוק של עב בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד אומר זה נפל מהעבד כבר שחררתי אותו אין הרב מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה לא לרב ולא לעבד למה אז תבר ספק שחרר אותו או לא שחרר אותו הגמרא

אומרת למדנו בזמן שהרב מודה מה יחזיר לעבד ואמ הניחו ש מ כתב ליתן לו בניסן אולי האדון כתב לתן לו את השטר בניסן וכתב לו זמן בניסן ולא נתן לו את השחרור על תשרי ונמצא שהוא רק השתחרר בתשרי ועזר עבדה וקנה נכסי בניסן מניסן ועד תשרי זמן כתיבת השטר עד שנשתחרר וכיוון שעדיין לא השתחרר זכה עליו בנכסים שקנה עבד וזיל ער ז בנינו הוא מפיק לשחרור כתב בניסן ךרו אמקור ור את את הנכסים שקנה העבד ואז מוציא שטח שחרור יוציא העבד את השטר שכתב בניסן כטרף

שלו כדין כטרף לכוחות שלו כדין גבא אותם מהנכסים העבד יראה להם שטר שנשתחרר בניסן והוא והוא והוא א כן הנכסים לא לא נקנו לרב עדיין זה לא היה שלו חשבו שלא היה שו כן האמת הוא לא השתחרר עד תשלי באמת זה של הר זה של הרב הרב קנה בינתיים נכסים ויגידו לו אה זה זה שייך ל שייך ל האבת קנה נכסים העבד קנה מה שקנה העבד קנה רבו אז זה שייך לרב חצי שנה כן זה שייך לרב כן אמרת טוב שך רבב החצי שנה הזאת מה

שקנה העבד רבו בינתיים הוא קנה דברים של הרב למה היה עבת ואז ואז כן הרב לקח את זה מכר את זה מה מה שקנה עבת קנה רבו הרב השתמש במכסים האלה מחר הוא קיבל את השת שחו וכתוב בניסן מה הוא עושה לך להם יגיד הלו אתם לקחתם זה שלי הנה אני קניתי את זה אתם טעיתם מה שעשיתם זה לא נכון כן הוא לוקח כ הוא ישתחרר בתשרי נכון זה הבעיה אני אחמד אמר זכותו לעבד שיוצא מתחת ידו לחירות ובה ואמר ד בחותמו זקן שפיר יבוא טוב

למי שסובר ש זכות הו אתה מבין זה טוב לעבד שיוצא מתחת יבו יש מחלוקת אם זה כו העבד או לא למה עבד מאיפה יוכל מאיפה ה ישתה ככה יש לו אדם נותן לו לאכול לשתות נותן לו כל מה שהוא צריך והוא עבד עובד אם זה זכות אבל יש מיש אומר לא מה פתאום יותר טוב לו להיות לעצמו לא זכותו לעבד שיצא מתחת ידי רבו לכן מותר לו נסה כבר לישראלית עכשיו מה שאתה אומר שלא נתנת שתר למה למה זה זכות לעבן אומר עד עכשיו אני רק

יכול לקחת רק עב שפחה עכשיו אני כבר יכול להתחתן עם יהודיה כשרה אני יהודי היא יהודיה השתחררתי ואני יכול להתחתן עם יהודיה טובה כשרה אז זה זכותו לעבד אז עכשיו לדבריו אפילו שהוא לא נתן לו את השטר ע תשני בכלל מקום הוא כבר משוחרר מניסן למה כמו שאמר הרבי עדה חותמם זרקין לו שפיר למה אם אני אומר זה חוטו לעבד כון שחתמו העדים על העבד על השטח שחור הוא כבר משוחרר כבר הוא קנה את עצמו ש זכותו אז ע ידי השטר בשעת חתימתם הם מזכים לאותו

אדם את הכל הכתוב בשטר אז ה מיושבת הקושיה העדים שחתמו בניסן זיכו את השטר כבר מניסה משתכר העבד אלא למדם החוב הו לעבד שיוצא מתחת ד בו מהקל ממר כמה זה חוב לא חבין אדם שלא בפניו ויבואו לכבוד לכוחות שלו כדין תרצת הגמרא חיתן מטרף בשעה שב לטוב מהלקוחות אמרי הית רעיה אמת מתה שחור לידך כמו אצל אישה יגידו לא תשמע תביא ראייה מתי הגיע הגט לידך עוד אמרנו במשט מתנה שטרי די דקי שטרי מתנה מה אמרנו במשנה ש לא יחזיר שים תנו רבנן איזה הו

דייתיקי מה זה די תקי דע תהה למקם ולהיות אמרנו זה מתנת שכיב מרע מלשון דע תה למכ ולהיות השטר הזה של שכיב מרע שנתן נכסיו פלוני לפלוני לאחר מותו יהיה לקום יהיה כוח לו לקום ולהיות כל מה שכתוב בו דהיינו שאם מת נכסיו לפלוני אם השכיב מרע מת מחוליו אפילו שלא עשו קניין ולא כלום נכסיו לאותו פלוני נגמר אפילו לא עשו קניין למה דברי שכיב מרע ככתוב וכמ סורין דמו אם הוא לא כתב את השם של הזה ש איך אתה יודעי לא עש ועכשיו מתנה איזה

שטר מתנה של בריא כל שכתוב מהיום החר מיתה זה שטר טוב מקנה את גוף הקרקע מהיום שוב הוא לא יכול למכור את הקרקע אבל אין לוקח לא אוכל פירות עד שימות ה נותן על מה אי כביום אחר מיתה הו דקנה ואי לא לא קנה אם לא כתוב יום אחר מיתה ודאי שלא קונה שאלה לא וי לא לא קנה אה נכון זה שאלה מתנה אמרנו מה זה מתנה קודם כל תיקי זה טוב נכון ואזה מתנה כו שכתוב במ יום או לאחר מיתה שמקנה גוף הקרקע 100 יום

ולאחר מיתה אז אבל הלוקח אוכל פירות עד שימות נותן אז הגמרא שואלת על מה אי כתיבה מהיום לאחר מיתה הו דקנה ילא לא קנה משמע מפה מוכח ברתה דווקא אם כתוב מהיום אחר מיתה אז הוא קונה את המת י לא אלא הקנ את הכל מעכשיו לא קנה למה הכי טוב והכי טוב שאדם באמת יתנו לו את הכל מהיום מהת ברי זה רגיל לאכל לשה כן על מה רק על מתנה לא רק על המתנה אתה אמרת לי שכותב לו מהיום הוא לאחר מיתה ואז הוא קונה מה

ואם נתן את הכל היום לא קונה זה השאלה ר פה באמת הגמ מתקנת פה את המילים אלמה כילמה מבלבל עושים אלמה אלאל אלמה כאילו כאילו מוכח בריתה משמע בריתה שדווקא הכתיב מהיום א אחר מתה הוא קנה ויא לא לא קנה למה הרי בוודאי קונה למה לא בטח נכון אמר הביה אמר הביה אחיק אמר איזה היא מתנת ברי שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קנה אלא לאחר מיתה כו שכתוב ב מהיום לאחר מיתה הוא רצה לתת לו את זה לאחר מיתה אז איזה מתנת בריא לא שכ אמר

האדם היה בריא אומר אני רוצה אבל רק תקבל את זה אחרי מיתה איך אפשר לעשות דבר כזה חייב לכתוב מהיום או לאחר מיתה אם לא כתב מהיום חר מיתה לא אבל סתם ככה אדם רוצה עכשיו לתת ליצחק מתנה למשל כיפה תן לו עכשיו את הכיפה מה הבעייה מה אתה צריך ירושה אומר זה אני מקנה לך כשאני אסיים זה שלך לא ככה גם צב ירושה צריך לדעת איך עושים שכי מר זה רק שכיב מרע אבל צב ירושה צריך לדעת זה לא פשוט כילו כמו שהוא אומר פה

לא לא זה לא מה זה לא זה לא ירושה זה לא אתה לא עשית בזה שום דבר צריך להגיד מהיום ולאחר מתה מעכשיו זה כנוי לך ואחר כך צריך דים צריך דים בקניין מה בברי או בשכ ברי אנשים כותבים ככה חושבים ש אם כן הם חושבים שזה הלך שזה כן לכן צריך עורך דין תלמיד חכם שהוא יודע את ההלכות איך לעשות את זה יש הרבה אנשים שהפסידו את כל מה שיש להם רק מה הצד השני הוא לא תמיד מבין אבל זה גזל אסור לקחת את זה

כן גם פה פעם בישיבה ב אחד אומר אני אומר כתבתי את זה והכל פתאום אנחנו רואים כן לא לא היה עורך דין של הישיבה ולא אלא עושה את זה לבד אזה לא שב שום דבר כל אמר גם אסור לנו לקחת את זה למה הילדים שלו זוכים בזה של הילדים הם יורשים את זה אוטומט אפילו שהוא כתב צב כן הוא כתב אני אתן את זה לישיבה את זה ואת זה ואת זה זה לא שווה כלום זה לא חשו לא א כןד לא יש הרבה דברים שצריך בשביל

לדעת איך לעשות את זה אם הם לא יודעים לעשות את זה אז זה לא זה לא לא בצד השני הוא יחשוב שזה בסדר גם הילדים שלו יחשבו שזה בסדר אבל הישיבה מצידה יודעת וזה גזל ולכן אנחנו הסברנו להם לילדים אסור ליגוע בזה זה שלכם אבל מה זה היה רצונו שתדעו ועכשיו אתם תעשו מה אתם רוצים קשה אה קשה מכ ע לך חלק קטן פשרה עוד שכתיבתו עולה על רצ עוד טעמה עוד אמרנו במשנה מי שמוציא דתקים מתנה לא יחזיר למה אני אומר כתובין היו ומנח עליהן

שלא תן סיור יש לי אתזה אז נתתי לו בסדר ניתן לך תן לו משהו אחר אחר כך ניתן לך משהו נתת לו זה טוב זה אצלנו יפה רוצה את זה אז אמרתי לו כן לו זה טוב יש מישהו שלא בא אז יש פה סיפור אח תן לו כן ככה הוא לוקח את זה למלמד כולו נתינה אגל לא פשוט אה לא פשוט כן כן כן לא למה אני אומר את זה בלבין ככה אני אומר שאנשים ידעו שהם רוצים הרבה פעים מסכן הוא רוצה לעשות צדקה הוא רוצה

לעשות משהו אל זה לא תופס ותו רוצה לתת לבנות רוצה לצת לבנות הוא חושב לא הבנות לא יכולות ליגוע בזה אומר כתבתי לבנות מה כתבת לבנ הם לא יכולים לקחת זה הבנים יורשים זה לא הבננות עושה מחלוקת הדבר הזה בב משפחות בסדר אז הוא כותב להם שיתן להם אבל צריך לדעת איך לעשות את זה מעכשיו בטח כן אחד הוריש לקופיקו שלו התה שלחתול כן היה בניו יורק יש כלב מיליונים כלב כן ך תיקח את זה מפ ידע אני אקח את זה לא צריך רבע מזה אפילו

גגר לא רוצה לקחת בסדר אז לא צריך השם יתן לך מהשמיים אור כן כן הלאה טמה אז הגמרא מקשה מה שאתה אמרת לי לא יחזיר שאני אומר כתוב נח עליהן תמ אמרת מה שש דק אמרנו שלא יחזיר ר כי משום דלא אמרנו הנותן לא אמר ה אמרנו נותנים משמע אמרנו ש מי שמוצא דקי לא יחזיר שאני אומר כתובים נחן שלא ניתן אבל אם אמר תנו נותנין נו ה מצא קאות הפתקאות הפות קאות ומתנות אף על פי ששניהם מודים גם הנותן מודה שנתן וגם המקבל לא יחזיר

לא לזה ולא לזה לא לנותן ולא למקבל למה אז אתה מ שמוכח מהמשנה ש שאם מודה נותן יחזיר למקבל פתורה לא יחזיר לא לזה ולא לזה אפילו שאמרנו כן לא לא לא אל תדייק אה אמרת נו נותנים אתה רוצה לדייק אל תדייק אתה אומר אתה אומר ב אמרנו נותנים הנה אני אראה לך שלא נכון אמן אמר רבי אבא בר ממל לקשה איך רשי כן רשי לא יחזיר הפתקאות כזה לא יחזיר שמה כתבה לזה ולא מסר לו ולא זכה בקרקע וחזר וכתב לאער ומסר לו השטר וזכה

בו הוא בא לחזור בו מן השני ורוצה לתת הראשון וחמץ שמסרו לו שטר הזה שהוציאנו בבית דין ונמצא זה זמן שטר של זה קודם לשטר של שני ויוציאנו מידו בית דין כן זהזה סבר סיפור זה לא פשוט א כן יכול להיות שהוא נמלך באמצע ואמר תן את זה למישהו אחר ובסוף ההוא מוציא את השטר ועכשיו איש לו שטר קודם כ כן היום גם כשעושים מתנה בזה נותנים מתנה הירושה לא צבא אז יש לה לאישה או לאבא זכות להתחרט חמש שנים אפילו שחתם מ וכדים והכל והכל

כות להתחרט חמש שנים כן אמר רבי הברבר ממה לה קשה ה בברי ה בשימר ריית שמרנו לא יחזיר למה זה מתנת בריא אשתה נמצא ישר מתנה אז לא יחזיר לא לזה ולא לזה א מה שאמרנו במשנה יחזיר השטר שהיה זה שטר מתנה זה לא סתם מתנה זה מתנת שכיב מרע זה היה חולה מונח על מיטתו זה נקרא מתנת שכי מרע ולכן ככתוב וכ מסורן דמ הנה עכשיו הגמרה אומרת מ דקט האמרת נותנים בשי מרע הש נמצא היה שטר מתנה ניצ משכי מרע דבר מהדר שיכול לחזור

ב מתנתו ולכן יחזיר כש הוד נותן דאמרינן מה יק ממר מהש תחשוש דקרה להי הנה זה הגמרא מה ק לחשוש דקת מקרה להי אולי בתחילה כתב את השטר שנמצא למי שנכתב לו השטר ואליך ולא יני בתחרת לא נתן ו באמת השטר דר כתבני שחר ואני אלה שוב כת שטר מתנה על אותו שדה לאדם אחר ונתן לו וזכה אותו אדם במתנה והשתא כדר במהו מתנה דבני הלה כעת רוצה הנותן לחזור בו מהשני מהשני מהשני ולכן הוא מודה שנתן לראשון רואה לא טוב עשיתי ל כדי שיהיה השטר

מוקדם לשטר השני ר אז הגמרא אומרת אז מבארת הגמרא שחשש זה זה לא זה לא קיים למה אם במתנת בריון יעלה אם נתן השני הוא נתן במתנת בריא לת לפסיה אומר לשני גם אם יחזירו את השטר לראשון אינו הפסד למה דכי נב כ טרטה כשיוצאים בבית דין שתי השטרות תגבות בטרית זכה מ מי זוכה הסתר השני אפילו ששטר של הראשון מוקדם כ הוא ברי דר בקמת למה אתה רואה לא בריא חזר בו מהשני מהראשון למה זה יותר מאוחר כיוון שהראשון זה מתנת אה מתנת שכים מרע

יכול לחזור בו שומע הראשון ואם ואם במתנת שימר מיבני עלה לא הב מה זה במדת ברי אם לשני הוא נתן במתנת בריא עברי עברי עברי אתה מבין לא הסיר בגוף השטר שהוא נכתב באותו חולה על מיטתו הוא הבריא עכשיו לשני נתן כש היה בריא איפה אתה אז מה זה למה אין פסד לשני הוא נתן במתנת בריא אז פ סידה לשני גם אם יחזירו את השטר לראשון למה דכי נפיק טרטה שיוצאים מבית דין שני שטרות כדי לכבות את המתנה בטרית זכה השני יזכה למה גם ששרו של

הראשון מוקדם דר במק מיתה אתה רואה כמה שזמנו של השני זה מוחר אז משמע שחזר בו מהראשון וכיוון שהראשון באמת הראשון היה מתנת שכי מרע א יכול לחזור בו אה הוא נהיה בריא פתאום כן עברי לשון ראשי משמע שהיה בריא מעיקרה למה הוא נותן לש לא לא לא הבריא הברי ואי במתנת שכי מנעלה למי לשני וגם אם נתן לשני במתנת שכי מרע שאומר תנו לראשון עכשיו חוזר במתנת שני רוצה לתת לראשון לת פסיה לשני למה תה זכ דר במתה ר אתה מבין רוצה לתת לראשון בכל

אופן אין בזה סידה ל השני שלו קדין אם נחזיר את השטר שנמצא לראשון אין בזה בעיה שח דין בש שר אחרון שמקבל המתנה זוכה דר במכ מיתה הרי חזר במתנה הקודמת לא הבנתי כי רגע רגע כי קטנה בבריתה מה שכתוב בבריתה אף על פי ששניהם מודים חזיר לא לזה ולא לזה בברי שומע שהשטר נמצא מתנת בריא דלבר מהדר כומר כן שנתן את השטר לא יכול לחזור בו דמרי די מקר וך ולא יב דר בר דר לא מצדר נבי לחזור לאז מהשני ברימר ד נדר פיכה קדים

זכה ב אלא אמרינן אנן הכבה לאביי מה מכתב כב שחנה דרת בי לא הב שרנה אי באמת לא הבת ר את המתנה וכבית י עכשיו אתה רוצה לתת את השטר מתנה למי שכתוב בשטר כתיב להשת תבחרנה תוב חדש חרנה בסידה דקד זכה נחזור על הכל אמרנו אני חוזר מראש העמוד לאט לאט ה בברי והב שכי מרע כי אנחנו בקשנו על זה דוקא אם אמר תנו עכשיו לא תלו חינה אמרנו שדי תקי מתנה לא יחזיר שאני אומר כתובים היו ומנח עליהם אז תמ דלא אמרת משמע אמרנו

נותנים ומני מצא תקי וכולי לא יחזיר לא לזה ולא לזה אז אתה רואה ש אפילו שמודים לא יחזיר אמר רבי ברבר ממ קשיה אה בברי אבשי מרע ברתה שלא יחזיר זה בברי מתנת בריא לכן השטר נמצא שהיה שטר מתנה שניתן במתנת בריא לא יחזיר מה שאמרנו שיחזיר בשכיב מרע השטר שמצאנו מתנת שכי מרע עכשיו עכשיו הגמרא מפרשת מתן דקט המרת נותנים בשכיב מרע מה שאמרנו קנו אמרת נותנים זה מדובר בשכיב מרע שהשטר נמצא השטר מתנת הניתן מתנת שכי מרע דבר דרו אתה רואה זה יכול לחזור

בו מתנתו ולכן יחזיק שנו מודה כמודה הנותן שנתן לו דמרי ככה זה הדין שכי מרע שנותן מתנה יחזור יכול לחזור ב אפילו אם יקנה אותו בקניין למה עומדים את דעתו שלא נתן את מתנה אלא רק על מנת שימות ולכן קודם שימות יכול לחזור בו מאותה מתנה לכן דווקא באמרת נותנים לא אמרת לא נ מת רגע תן לי לדבר קט אמרת נותנים בשכ מר עכש שר מתנה דבר מהדר הוא יכול לחזור בו ולכן החזיר כמודה נותן חזיר לא משנה מה למה דמרי מה מה הבעייה מהכתבה מעיקרה

להי אולי בתחילה כתבת שטר הנמצא למי שנכתב לו השטר ומניח ולא יהב שואב מתחרט ולא נתן לו את השטר לזה שנכתב לו דרכת עוד פעם כתב ש מתנה עלותו ונתן איש אחר וזכה באותו מתנה כן ואש תקה הדר במוד יבן יעלה מהשני כעת הוא לא רוצה לתת את חזר ב מהשני ולכן הוא מודה שנתן לראשון כדי שיש תרו מוקדם לשטר של השני וגבה את זה אז הגמרא מבארת א הגמרא אומרת ללא אתה חושש את זה אין נחשוש את זה החשש הזה הוא לא עומד למה הוא

לא עומד למה אם במתנת ברי אבני עלה אם נתן את זה לשני נתן מתנת בריא שהוא ברי הש מרע הזה לסידה לשני אם יחזירו את השטר לראשון למה כי נפקה רטה בטרה זכה דר במכם הייתה כמן שזמנו של השני מאוחר הוא זוכה אז כמן שהראשון זה הראשון זה היה מתנת שכ מרע השני זה היה מתנת ברי אז כ ש רשון מתנת שכי מרה יכול לחזור בו כי הראשון שנתן זה היה מתנת שכי מרה הוא יכול לחזור ולתת לשני וזה היה מתנת בריא יכול אז אין בעיה

מה הבעייה שלך אני יכול הכל לעשות אבל אבל זה אף אחד לא מפסיד אז אפילו אם יחזירו את זה הוא לא יכול הוא לא יפסיד לא פסד שהשטר שלו מוקדם הוא זוכה הוא זוכה לא המאוחר זוכה המאוחר את ראתה הואם עכשיו כשיוצאים שני שטרות בתריה זכה השני זכה שזה כן למה מוקדם הראשון הוא נתן לו חזר אפילו ששת הראש של הראשון מוקדם לו בתרה זכי כן למה של הראשון מוקדם נתן לראשון את השטר הדר במתה זמנו של השני מאוחר למה חזר בו מהראשון כיוון שהראשון זה

מתנת שכיב מרה יכול לחזור לו עדיין חי זה מובן בטרית זה השני כן מי זה שהשטר שלו מוקדם או מאוחר לא השר שלו יותר מאוחר משמע איך מאוחר איך מוקדם הראשון שטר מוקדם הוא נתן השטר הראשון שהוא נתן זה הה שטר מאוחר הסתר הראשון לא נתן אותו רק כתב ונמלך לא נתן אותו הוא כתב עוד ש איפה כתוב אולי כתב במ ולא ילא נ אז ה תחרת לא נתן אשת דכ לא עכשיו לא נתן אותו הדר כביש ארנה ויניע תן ל שטר מתנה על אותו לא

הד כב עוד שר הבן אדם שמקבל אותו הוא הראשון שמקבל כן זכה בו מי השני כזה זה אדם אחר שר השני אבל זה הוא בן אדם ראשון נכון נכון ואשת ההדר במוד אב ניע כעת רוצה הנותן לחזור בו מזה שהוא נתן לו זה השני כאילו זה לכן הוא מודה שנתן לראשון באמת הוא נתן את זה לשני זה אצלנו נחשב שני הוא לא קיבל אבל הראשון שקיבל נחצב שני ככה קוראים לו פה השלב הוא בטוח שני בנתינה הוא ראשון הוא רוצה לבטל את השני הוא לא יכול

בל שהוא נתן ברי עכשיו אם הוא נותן את השלב הראשון אז הראשון הריך שלו הוא מוקדם אז הוא יכול להוציא מהשני עוד הפעם מתין ד קטנה עכשיו הוא מה החילוק מהדק אמרתי לו נותנים בשכ מר השר שנמצא הי שר מתנה שניתן במתנת שכי מר דבר מהדר אתה רואה כל זה יכול לחזור אתמר מה קרקרה י למי שנכתב לו השטר ומלי ולא יבלה אם תאמר כך כאילו אתה חושב באמת הוא לא נתן לו את זה יכול להיות שהוא נתן לו מה תאמר מה תאמר מה תחשוש לומר

מהכ ולא נבחר ש ניע נתן שתר מתנה על אותו שדה לאדם אחר ונתן לו ונתן לו וזכה האדם השני האדם האחר הזה במתנה ואש תדר במהו דעלי לזה שהוא נתן לו עכשיו זה שני נקרא אתה מבין הוא לא קיבל הראשון אבל זה נקרא שני ואז אתה חזר בו מהשני לכן רוצה לתת לראשון שהוא כתב לו בראשונה כדי שיהיה השטר מוקדם לשטר של השני אז אם במתנת ברי אבני לשני הוא כבר עברי אתה מבין איזה סידה אם יחזור השטר לראשון למה כי נוק טרטה בטר א לא

זה שלי תמיד זה יהיה של השני ברי אפש לור הר הבטריה זה זה שכתבו לו את השטר השני זה ה בטרית השני כן המאוחר כן אז הוא אומרני תמיד הזכ ריתה השטר המאוחר זוכה הראשון כילו השטר הראשון השטר הראשו הראשון זה לא השני ישת ראשון אחר כך הוא כתב ש הוא היה חולה היה שי מר ה דהדר במכם היתה הזמנו של השני מאוחר חזר בו מהראשון הראשון זה היה מתנת שכיב מרה לא יכול לעזור בו אתה איתי ואי במתנת שכי מרע שש גם אם נתן השני

זה מובן לי ככה וגם אם נתן השני מתנת שכי מר כשאומר נון הראשון עכשיו חוזר במתנת השני רוצה לתת את הראשון לת הפסידה כלומר השני אין לו סידה למה אם נחזיר את השטר שנמצא לראשון אין לו פסיד ככה דין בשטר ש מרע דבט ריתה זכה האחרון הוא זוכה דכ הדר במק מיתה למה מתנת שמרה יכול לחזור בו אז הוא חזר בו הדין הוא שהשני זוכה שקיבל את השטר השני מזה שקיבל כן או דבר בשת כן כן כי קטנה בבריתה למה פס אני לא יודע לא יודע

כי קנתה תשמע עד הסוף ו אפש כי קטנה בבריתה מה שנאמר בבריתה אף עלפי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ו לזה זה במה זה מדובר בברי השטר נמצא היה מתנת בריא דרו אי אפשר להחזיר את השטר ולכן למה למה לא מדר למה לא יחזיר דמרי דיב יקרה ליך לא יב אולי מתחילה כתבת מתנה למי שנכתב לו השטר ונח בדעתו ולא נתן לו ודר כתבני שחר ו אחר כך חזר וכתב שת על אותה שדה לאדם אחר ואזת קהדר במוד אבה עכשיו הוא רוצה לחזור לו וזה

מתנת ברי וסבר דר לא מצין הדר דרנה למה לא יכול לחזור מהשני כיוון שברי אני ואומר להוא דנה להבת אומר אני כבר מסרתי את השטר הראשון נדרו נהלי כתבה אתה מבין לכן כי אכ הי יחזירו לו את השטר כי אכ הי מפיק הי כתבה קדים בשעה שיוציאו את הראשון את השטר שכתוב בזמן קודם זכה בה לכן לא מחזירים אלא אמרי ענן הי כתב לא יבין להי את השטר שנמצא לא נמסור למי שנכתב השטר עבורו למה למה יש לחשוש דין מה מכתב כתבת מאהב לא יבני יעלה

הוא כתב אבל בסוף לא נתנת שטר והבת להני שחנה כתבת שת על אותה שדה לאדם אחר והדרת בה וכעת אתה רוצה לחזור בך מהשני אמנם היא באמת לא יבת להני שחינה את המתנה וקבעתי תתווה להי אתה רוצה לתת את השטר למי שכתוב בשטר אתה יודע מה תעשה עכשיו כתיב לאשת אשתר כתב חרנה ויעלה תכתוב תם שלר חדש כית ניש אחריה כי אם אתה כתבת נתת את השטר לאדם אחר אחרי שכתבת את השטר שנמצא סידה קדים זכה השטר שלו קודם לשטר החדש הגמרא אומרת דוכה מתקיף לרב

זבן וידי וידי דקע קטנה אי אפשר להעמיד ברתה במתנת ברי למה שתיהם מתנת שכירה דיקי אז שתיהם כתוב דקי אז לא ככה הפירוש אלא אמר רב זביד ה וה בש מר בן המשנה בין הבריתה מדברת בשכ מרע ולה קשה ה וה בברי המשנה שדייק שאם אמר הנותן נו זהזה כשנותן עצמו מודה שנתנת שטר ובתה שאמרה אם שניהם מודים לא חזיר בברי הנותן מת ובנו הוא מודה שכבר קיבל הלוני את המתנה שלו מה החילוק ר ני בד דבר דרוזה עוסק בו עצמו שהמתנה היא מתנת שכי מרע

אז הוא יכול לחזור בו דמרי שרינה פסיה אם נתן גם את גם אם נתן את המתנה לאדם אחר במתנת ברי אין בזה פסיה אם נחזיר לותור הראשון את השטר למה בדין תנו את המתנה שנכתב תמיד מאוחר יותר שבתת שכיר כשיוצאים שני שטרות נקמה ובטר בטרה זכה קה דר ב למה שכי מר יכול לחזור בו וכי קטנ בבתה אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא זה בברי בברי בברי בבנו בנו דאמרינן יש לחשוש לקנוניה דין מה כתב אבור י למי שנכתב שבור ומני ולא

יבני ובטר אבוה כתב איהו לאחר פטירת אביו כתב הבן אהו הבן ני שרינה לה וזכה באותו האיש קדר במהו רוצה לחזור בו הבן מהמתנה שנתן השני סבר דר לא מצין הדר נבי אני לא יכול לחזור שכבר הוא זכה אמר להוא לאבא יבה להי אבא נתן הראשון וניטו כוה הם ישיבו לו שר ונזי נפיק מנה וילך ויוציא את המתנה ממנו דהוא זכה ואז פלוק בידה הבן התחלק עם עם הראשון עם הראשון אם כך אמרי ה הי כתב לא ינ להי לראשון דידי מה מכתב כתבי אבו מאב

לא יבלה אולי כתב לו אבל לא נתן וית ני שרינה אתה נתת כדרת ב אתה עכשיו חוזר בך אלא איוש כמר וך אם זה אמת כדברך שאבא נתן לו ז השטר כתיב לשטר חרנה אתה תכתוב לו שטר אבו לבסוף רינה פסיה כמה בטרה כמה זכה אין פסיד כן זה צריך עוד הפעם להתבונן בזה להתבונן לאט לאט ולהבין עד כאן זק וברוך שכנים לא ידעתי עחי אחר כך שמעתי כןמ חים טובים אתה יודע ש כמו זה למד איתנו בפורת זה בר ש אולי קפה לשקרים משהו ג

שכל יום מזכירים את אבא כל יום כן כן הוא כל יום מזכיר אותו כן חמושה צדיק חמושה השם ש כן כן מדדים הוא למד אצל חכם שלום כהן כן אתה למדת אצלכם שלום בסדר טו אם למדת זה בסר אם אינו אנחנו הלכות ראש השנה סעיף כב תקפו סעיף כב או סוף סוף באת אני ידעתי שק איפה הכיפה יפה אם אינו ם הגוי כן עם גוי צי כתוב אם אינו יהודי כן אם גוי הביא שופר מחוץ לתחום תוקעים בו אפילו הביא מחוץ ליב מיד איסור דאורייתא לכמה

פוסקים והוא הדין אם עשה גוי שופר ביום טוב מותר לתקוע בו דווקא שהקרן של גוי אבל קרן של ישראל אסור משום נולד סעיף כג יכול יתן מים או יין צחצחו ביום טוב בראש השנה בשופר אבל מרגליים אף בחול אסור מפני הכבוד מה יפה מה זה זה מרגליים כתוב בעלום מרגליים יפים כ זה מים שו משכשכים את הרגליים לא לא זה לא של רגליים ממש לא זה לא לא לא יש כזה עשף שנקרא יש כל מיני כן זה משהו אחר אני כבר עכשיו לא שם שום דבר

למה זה נהיה רטוב וזה עושה בעיות היו היה עכשיו אן לא ריך התוקע יש פה עוד תוקע וגמרנו קכה לא במתח והכל אז פה הרב זהמ רגליים ממש כן התוקע בתוך הבוא או בתוך המערה סימן קפז התוקע בתוך הבור בתוך המערה אותם העומדים בתוך הבור והמערה יצאו עומדים בחוץ אם כל שופר שמעו יצאו אם כל הברה שמעו לא יצאו וכן התוקע לתו חבית גדולה וכיוצא בעם כל שפר שמה יצא עם כל העברה שמה לא יצא עד עד כזה לא יוצאים ידי חובה בזה בסדר כן עכשיו

היה דיבור פה אחד נפטר בשבת ביום ראשון הילדים שלו יניחו תפילין למה זה נקרא יום הראשון אם היה נפטר נגיד ביום ראשון ביום ראשון ניחות תפילין ביום שני אחרי הנץ החמה אבל כפ שעכשיו נפטר בשבת היום הראשון שלו זה נחשב יום ראשון ולא מניעים תפילין אין נינות ב כן שאיין נינות בשבת זה נחשב יום ראשון ולכן אז ביום הזה זה לא מניח תפיל אפילו בסתר תפילין נכון מתי ה שבוע לא חס ושלום 16 שנה א עוד מין הבדל בין שום ראשון גם לא בספר בנ מעניין

כן טוב הלכות וש פורים למדנו הלכה נ מתנות ים כן שאבא נותן בשביל אשתו בשביל הילדים לזכות למישהו אחר שיזכה בשביל לתת נכון אח לתת לב ד כן זה הכי טוב שהיא תתן היום הם נותנות לבד לשכנות לזה לאות נים יש לך באים מלא אנשים לבית ילדים עניינים זה נקרא מיונים מה ישחים שלה זה למה כן גם הבנים של גם שלך נאנס ולא קרא את המגילה בלילה אין לה תשלומים ואין לה צריך לקרותה שת פעמים ביום אבל זמנו בטל קורבנות זה כמו תפילת מוסף עבר זמנו

בטל קורבנו הכל חיייבים מקרא מגילה אנשים ונשים ואף הפי שיש אומרים שנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובה אנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובה אפילו אחי ישמעו אך ורק מן אנשים ולכן כל אדם אף על פי ששמת המגילה בבית הכנסת יחזור ויקרה בביתו בשיל אשתו ובניו ובנותיו למה כול להוציא שגם הם היו בנס כן חייבות בטח הוציא את הגברים כן אז אישה לא תקרא לעצמה שלו לא הנה מגן אברהם הביא בשם מדרש הנעלם שלא תקרא לעצמה רק תשמע אנשים וכן דף שהאישה יודעת לקרות בעצמה

שומעת ב איש וכנו בבן איש חי וכן המנהג ב הקודש שמעולם נשמע שאישה קראה את המגיה קפה המהמר גם צרכ שלם חשבות כן אני קורא בשביל אנשים בבית כן תלוי איזה זה מחלוקת ובן אחי איזה ברכה ברכה הראשונה לכולם כן ברכה אחרונה יש מניין בן ור יש 10 אנשים ברכים גם ברכה אחרונה אני מברך למה יש לי מניין יש הרבה נכבות שם שג אבל לא ברכה ראשונה זה קלות ד אז מה אני רתם אנשים אם קרה בבית הכנסת זה קרה בי להוציא את אנשים לא יברך

בשבילן וגם הן לא יברכו ויש אומרים שהקן אנשים חוזר מברך לכן המנהג פשוט בירושלים כן לא חוזר חו 81 כן כתב בן איש חי קורא המגילה בבית הכנסת חוזר וקורא לאנשים לא יברך בשבילן וגם הם לא יברחו וכן כתב יפה ללב למה כי אנשים הם מה עושות לא שמעות הם הם לא שומעות את הכל ויכול לבוא לידי ברכה לבטלה אני כן מברך נשים א לנשים אני אמרתי לך אני חזרתי בכן אמרתי פה ויש אומרים שהקורא לאנשים חוזר ברך למה כולם חכמות כולם שני אומר להם אם

אתם לא תשימו לב זה שלא יהיה לי ברכה לבטלה אז אני קורא מברך להם אשתך בנות שלך באות אצלי על מה הרב מסתמך על השמים ב כ זה חם עובדיה אתה לא ס חות אומר הבן שלך גם וד שצריך לברך אומר רק שהם לא ישמעו הנה כן כתב הפ יועץ גם כן שלא לברך והטעם מפני שאי אפשר שכונו לשמוע כל הקריאה היטב והנה הרמ כתב יש אומרים שאם האישה קוראה לעצ מברכת שמוע שמוע המגילה הרמה גם אני קורא כן אני קורא להעצמה אז למה לשמוע כי

לאכ חייבת רק בשמ לא במקרא אבל הא קורא לעצמה הא לא חייבת ב משמעה לעצמה הכוונה מבין הניסוח לא לא מ לא ככה צריך לברך כן אני עכשיו מברך את הכל תחילה וסוף קות וד שצ לשתוק פעם הר מברך לא מבר פעם לא הייתי מברך בתחילה ובסוף בסוף גם חמ אובליה אומר לא לברך אם לא היה לי מניין לא מברך אם יש מניין מברך אמש הוא לא מברך בתחלה ם בסוף לא צריך אותה ברחה לאלא הייתי מברך בסוף בהתחלה עכשיו אני עושה שניים א עכשיו יש

מניינים יש הרבה נשים מה ההבדל בין הסוף להתחלה א א לא יודע ביה לתת להם שהם יברכו אומר לא לא לא זה הזדמנות ל מכיוון שצריך לשמוע מקרא מגילה מפי אדם החיו במקרא מגילה לכן השומע מפשר אין יצא ידי חובה משמע מחרש מכטן או מאישה יחזור בקה בלא ברכה שמעת הפב שמעת מאישה ש יודעת לקר יפה יפה גם יצ לא זור יזור אבל בלי ברכה מי שכאשר צועקים לו באוזניו ושומע חייב בקריאתה לכל הדעות הוא מוציא אחר מד חובתה מי שיש לו מכשיר שמע חשמלי מוציא

את האחרים רבתם בדיעבד דיעבד כן כשאדם מזכין אז הוא לא רואה בעיה שומ אני גם זה עכשיו אומר לא רואה צריך היום יצא מגילות גדולות מגילת חכם עובדיה ראית אותה יש לה ארבע אצבעות מלמטה שלוש אצבעות מלמעלה אות גדולות והאותיות גדולות בשביל שיהיה ואת על אותו וגם הוא עשה המלך בכולם 11 שורות והמלך אש לעשות שות המלך כן הנה עכשיו הוא עשה בוקובזה הוא כתב אותה אין אין דבר כזה אבל ככה יהיה קשה לעשות לקרוב בבן ש למה נדיר כ אכי כתב חושב כ נו אז

איך הוא כתב לך מגילת חם עובדיה או מה לא מגילה חש אבל איזה איזה רוחב קטנה מה כן לא בסדר טוב גם לי יש כזה והיום יצא חדש כי חרם עובדיה אמר שגם הבת תהיה באותו שורה לא לעשות שתי שורות זה 11 שורות זה זה הרעיון של ה1 כן כל הרחם של הובה זה הגיליון הגיליון נהייה רחב למעלה ולמעלה שזה מעכב מאוד ממש פסר למה דינה כספר תורה אתה לא עושה את זה אז זה בעיה כ המיטה של תורה מה שיהיה למעלה ולמטה נקי כן פעם

סידר לי רבי י יוסף כזה מגילה אבל עכשיו אני לא יודע איפה ה יקר כן טוב לאט לאט תראה רמבם אבל אתה יודע אנחנו כל השנים לא ראיתי מי שיש לו כזה מגילה לא היה עכשיו זה חידוש כלומר לא היה לא פה היה ח מרדכי שבי לא היה לו היה כמו כולם הרבנים לא ראיתי את של הרבנים של הישיבה כי לא התפללתי איתם אבל אני לא יודע משה אתה איזה מגילה יש לך יש לך אבל של קלף לא כן א בסדר אז אם יש לך זה

בסדר יופי עכשיו תפתחו א הרמבם דף ז דף נז כתוב ה היום לא זן היום אני לא א זן את הכל חכם עובדיה אם לא היה רחב מלמעלה ומלמטה זה מעקב דינה כספר תורה כן ה אומר קשה לקרוא את גם לראות ג הומר לחברו הנאה מביאה לידי מאכל אסורה עליי והנאה מביאה על ידי מאכלי אסורה עליך הרי זה נאסר לו ישאל מן האסור נפה קברה ברחיים בתנור כל דבר שעושים באוכל נפש אבל משאיר נזמים וטבעות וכלים שנושאים בהם אוכל נפש ואסור לשון ממנו שק להביא פירות

וחמור להביא עליו פירות זה למה כל הנאה שמביאה עלידי מאכל בשבילו זה לא למשל לוי אם אתה רוצה שיביא לך בסיר קובה אי אפשר רק מי שנדר את ההנאה הזאת קובה קובה בשיר אז הביאו לך ב השם ישמרך לא סתם מקום שדרכן שאיין משאילים כלין אלה בשכר אסור לשאול ממנו אף כלים שאן עושים בהן אכל נפש הרי שהיו במקום שאין נותנים שכר שה ממנו כלים שאן נושים בהם נוחי נפש כדי להראות בהן להראות בהם בפני אחרים עד שייהנה מהן או שבקש לעבור בארצו כדי שיילך למקום

שיהנה בו הרי זה אסור מספק לפי כך אם עבר איןו לא כן לא כדאי למה הוא הרוויח בינתיים כסף היה יכול להנות לאכול בזה זה העניין מתי עושים דבר כזה להשאיר כלים ולהראות שאדם עשיר וזה בליל הבסדר משאילים כלים יפים וככה ואתה שם את זה על השולחן ראות עשירות אין בן מודר הנאה מחברו מודר ממנו הנאה מאכל אל דריסת הרגל וכלן שנושאים בהם אוכ נפש בקום ש שמשאירים אותם שם בחינם ראובן שנאסר על בניד שמעון בן בן דר בן בשבועה מותר לא שיתן שמעון על ידו

מחת את השכ שרובן חייב בה כן פורע חוב שעליו משה נתת כבר זכר למעט את השקל אז צריך לתן יש פה מעטפות שהר לא הגיע ליד רבן כלום אל אלא מנה ממנו טביעה ונית טבעה אינה בכלל איסור הניה לפי כך מותר לו לזון את אשתו ואת בניו עבדה ואפילו הכנענים אבל פי שהוא חיה במזונות אבל לא יזון את בהמתו בן תמאה בן תורה שכל ה מוסי בבשרה הי הניה שהגיעה לראובן בטח היה שמעון כהן הרי הוא מותר להקריב קורבנות ראובן שהכהנים שלוכי שמיים הן ואינן שלוכי

בעל הקורבן ומשי שמעון בתו הבוגרת לראובן מדעתה אבל אם היייתה נערה שהרי עדיין היא ברשותו אסור שזו מוסר לו שחשש ותורם שמעון תרומת ראובן מפריש לו מסות מדעתו כיצד מדעתו כגון שאמר כ רוצה לטרום יבוא ויתרום אבל לאמר שמעון תרום לו שהרי עושה אותו שליח וזה הניה לו הוא מלמד תורה שבעל פה שרי אסור לתו לי השכר אבל לא תורה ש בכתב שלי השכר ם אין דרכו שם טוכר על התורה שבכתב הרי זה מותר בןכ בכר מותר ללמד את בנו מ ראובן נכנס שמעון ובקרו במקום

במקום שנותנים שכר מי שישב מהחולה לצוות לו לא ישב שמעון אל קרוב עומד לא לשבת אסור לו לשבת מותר לו לרפטו בידו שזה מצווה היא אתה רואה מותר לרפטו בידו למרות שהוא מודר מ חלת בהמות תודה חלת בהמת ראובן חלתה הבהמה ווטרינר לא ירפה אותה שמעון אבל אומר לו עשה ל כך וכך חציו בי גדולה אבל לא בקטנה פני שמר שגב את המים ושני במות החמה אבל לא ב הגשמים פני שמחממות מסב עמו על מטה כשולחן אחד אבל לא מקרה אחת ולא מאבו שלפני הפועלים שמני

שמעון חתיכה אחת טובה ולא יאכל אותה כדי שיאכל אותה ראובן הו יקרב אותה לפניו נמצא מהניו כפות שוס אבל אם החל שמעון מקערה שהוא יודע שיחזר לבעל הבית יחזור בעל הבית ח לפני ראובן הרי זה מותר ואין חוש ש הניע טעל טוב בשבילו מותר ראובן לשתות של תנחומין מידו של שמעון בשל ראובן כן כוש מחץ שאין בזה הניה ואסור ואסור ראובן בגחלת של שמעון ותר בשלה הבתו שלו זה שלבת זה לא מחזר כלום כחלת אתה נאנ ממנה מתחמם היה לי שמעון מרחץ או ביבת מוזכרים בעים

היה לשמעון אם היה לשמעון בם תפוסת יד כגון שהניע מהם כ שהו לעצמו ולא שכרו אבל ניח מחבטי אחד בית הבת עקל אחד אסור לראובן יכנס לאותה מחץ דוך בגת ואם לא הניח לעצמו כלום אלא שכר הכל אך זה מותר ואסור ן כול פירות צדי שמעון אפיו בשביעית שכל הבחר שהרי לפני שהרי לפני שביעית נדר אבל אם נדר בשביעית אוכל מנ הפלות הנות מחוץ לשדה אבל לא יכנס לשדה אי שקרקע כולו הפקר גזרה שמי ששם אחר שאוכל ולא הבכירה אותה תורה אלא זמן שהפירות בתוכה יד

במ דברים אמורים ב שאמר לו הנית הנכסים האלו אסורין עליך אבל אם אמר לו הנית נכסי אסורין עליך או שנשבע ראובן נדם מנכסי שמעון כיוון שהגיעה שביעית אוכל מנפל צדו שהרי עצו רשות שמעון אבל לא יכנס לשדה ומן הטעם שבא טו נאסר ראובן נית מעכל שמעון בלבד אם לפני שעי נאסרה בן בנדר בין בשבועה הרי זה הורד אותו שדו אבל אין אוכל מפרות ואם בשביעית נאסרה יורד ואכן שאין פירות של שמעון אלא הרין הפקל טז ואסור לרובן שמעון גזר הש ישאל ממנו והרי הוא אסור נתו

לכן אסור לותו גזר השם ממנו ו ימכור לו גזר השם קח ממנו יז זד מעמו כגון שהו קוצרים כחד וצים ורחוק ממנו גזר השם יענו המדיר את בנו בפני שנו עוסק בתורה נסר בני אבי הרי האב מותר למלות לו חבית של מים להדק לו את ה צות ד קטן שאין כוונתו א להנאה גדולה דברים הינו לגביה בין אינם חשובים יח מי שנשבעו שנדר שלו ידבר עם חברו אחרי זה מותר לו לכתוב בכתב ולדבר עם אה בכתב מותר לו אומר לו אמרנו לא נדבר אבל מותר לו

לכתוב לו זה לא דיבור כן ולדבר עם אחר והוא שומע ענין שירצה לשמיעה כזה הרוא גאונים שני יכול לדבר עם נבי מה שאני רוצה כן ה אדם לבק פרק שביעי לא לא גמרנו לא גמרנו מחילה שאני לא שומע את השאלות כבודו א' זה של היום עכשיו זה חטא היום חטא בעד זה של היום אתה למדת של אתמול שניים של נשרה הנאה הנאת כל אחד מהן על חברו בין בן הדר בין בשוה הרי אנו מותרים להחזיר עבדה זה לזה פני שהיא מצווה זה אין בזה זה לא

במקום שדרכה שנותן שכר מחזיר את העבדה ייפול השכר להקדיש שאם יתו שכר נמצא נהנה ואם לא תון שכר נמצא מהנה לכן כן להוציא את הכסף שימו את זה בהקדש ב ומותרים בדברים שהם בשותפות כל ישראל כגון הר הבית עזרות הבאר באמצע הדרך אסורים בדברים שהם בשותפות כל אנשי העיר כגון רחבה שבעיר במרחץ מה כל אחד נותן לזה כסף בקצב יעשו כדי שיהיו מותרים דברים אלו כל אחד משניהם כותב חילקו לנשיא או לאחד משרע הזקה לו בחלקו על ידי אחר נמצא כל אחד מהן כ שיכנס למרחץ

שהוא לכל אנשי העל או לבית הכנסת אלש חברו רשות אחרים שהרי כל אחד מהן הסתלק מחלקו במקום זה תנו במתנה זה יפה פעם היה כל אחד היה לא היה נותן חלק מהבית הכנסת חלק מהמח כולם שותפים היו שניהם שותפים בחצר אם יש בדין חנוכה הרי לא אסורים להיכנס לה עד שחלקו ויכנס כל אחד לחלקו ואם אין בדין חנוכה כל אחד ואחד נכנס לביתו והוא אומר ביתו שני נכנס בין כך ובין כך שניהם אסורים להעמיד רחיים תנור לגדל ג'יג'י תרנגולים ברווזים בחצר ה שניים שו שוטפים בחצר

ונדר אחד מהם שלא ינ בו השני כופין אתנו בכור חלקו נדר שלא יני בו השני הרי זה מותר להיכנס לביתו מפני שברשותו נכנס אבל אין יכול להשתמש בחצר כפי שבארנו וואו היה אחד מן השוק אסור בנית אחד משניהם הרי זה מותר להיכנס לחצר זו פני שהוא אומר לו תור של חברך אני נכנס בני נכנס לתור שלך ז מי שעשר הנית אומה מן האומות על עצמו אז זה מותר לומר ליקח מהן ביותר ולמכור להם בפחות אשר הנית עליהן אין שומעים לא שיקח מהן בפחות וימכור ביותר מותר

אם שומעים לו שיקח מהם בפחות קור ביותר מותר ואן גוזרים כאן של ימכור גזר השם קח שהרי לא נדר מאיש אחד כדי שיגזור עליו אלא מאומה כולה שהי אפשר לא ליסה וליתן עם זה ס יתן עם זה ם אחד לפי כך אם הסרתן עליו אר זה משאיל ומלווה אותן אבל לא ישאל מהן ולא יבה מהן חט אסר חנית ניתו עליהן ונייתן עליו לא ישה וייתן עמהם וכן הם לא ישו ויתנו עמו ולא ישן להם ישי ולא ילב מהם ולא יל ן למשל א גרמנים או חמס

ניקים אסור אסר על עצמו הניד בני העיר אסור להשאל הנדר חכם בפני אותה העיר ההי ואם נשאל והתיר לו הרי נדרו מותר כמו שבארנו י מי שעשר ני את הבריות עליו הרי זה מותר להנות בלכת ש ופה ומעשר ני תעלב גרונות אבל לא שבתוך הבית יא מי שעזר את כל הכהנים ולביים ע הר אלו באים מתנות קרהו על כוחו על כוחו מה זה 15 קרי הקרי שלו ואם אמר כהנים אלים אלו הרי לא אסור ותות לכהנים ולים אחרים והוא הדי במתנות עניים עם העניים יב מי

שתה תו אסור חברו חברו מה יכל הולך ואומר איש פלוני אסור בניתי ואני יודע מה עשה לו אם מזה יג היה ביתו לבנות גדרו לגדור סדו לחצור צפע ואמר איש פל אסור בניתי ואני יודע מה אעשה הלכו והלכו הן ועשו אמו באו לזה ונתן להן סכן הרי זה מותר שנמצא זה שפר לו חובו וכבר באנו שזה מותר לפור יד היו לכים בדרך ואין ו מה יאכל נותן ח שום מתנה וה מותר בה ואם אחר מניח לסל ואומר הרי ה מופקרים לכל מי שיחפוץ נ ותן ואכן

למדנו כל זה בגמרא טו נתן אחד מתנה ואמר לו הרי הסעודה הזו נתונה לך במתנה ויבוא פלוני שהוא אסור בניתי וכל למו ארי זה אסור זה אמרנו אבא שלו היה ולא עוד אל שאם נתן לנו סתם חזר ואמר לו רצונך שיבוא פלוני ויאכל אמנו אם הוכיח סופו על תחילתו שלא נתן על מנת שיבוא פלוני ויאכל ארי זה אסור כגון שהתה סעודה גדולה ורוצה שיבוא אביו או רבו וכיוצא בעני כ מסעודתו מסעודה זו שהרי סעודתו מוכחת דם שלו גם מה להקנות לו לכן כ יוצא בזה ז

כל מתנה שאי מקדישה לא תהיה מחודשת אינה מתנה כ נותן לזה מתנה על מנת להקנות אותה לאחר ארי זה אחר קנה בעת שיקנה לו הראשון ואם לא יקנה לו הראשון אותה אחר לא קנה לו הראשון ולא השני יז מי שנאסרה ני מי שנאסרה ניתו על בעל ביתו והוא רוצה לתת לביתו מעות כדי שתהי תהנה ן מוציאה אותה חפצה הרי זה נותנה ואומר לה הרי מעות ות בל שלא יהיה לבעלך בן רשות אלה היו למה שאת נותת לפיך או למה שתלבשי יוצא בזה ואפילו אמר לה עלמנת

שאת שאין לבעלך באין רשות אלא מה שתרצי עשי בין לא קנה הבעל מה שתרצי תעשה בהן אבל אם נתן לה מתנה ואמר לה על מנת שאין לבעלך בהן רשות לא פרשתי המתנה הזאת לכך ולכך או למה שתרצה עשיבה הרי קנה אותה הבעה לאכל פרותיה בדבר זה אסור שר סבני את חנו עכשיו הנה הגענו לפרק של מחר זוהר הקדוש זה מאח שלי דיבר מקלו בסדר זה יפה ם החתן עם החמי לא רוצה שהחתן יסכה תגיד לו זה לבת ואני מאיר אותך דף שסח לא צ ר תו

כי הכל שייך לבעלה אז הוא עושה טריק כן לא יכול לתת הרב ירושות יש כזה שהסבא מוריש לבת או האבא אומר אני אבל מד שא בעליך בזה שום זכות שום דבר אני רוצה את זה רק י שלח כן יכול רק צריך לדעת לעשות את זה תחזה זכתה אע בג מה ת ש ב בפת חזה כ ממש מות זקזק פח אשתך כגפן פור בתך מג מקבל עלא מז כשפני לא מבז כמו יונה יונה אשתך כגפן פוריה בכ בתך פוריה כמה דת אמר פור ראש פוריה פורחת פיקט

ן איפה היא פורחת האישה בירקת בתך ולא לבר בשוקה בג שקר בברית ע בשלמה אמר העוזבת אלוף מהזה נעור ת ברית אל שכחה מן ברית אי בתך אמר חזק אוי ואבוי קלה מי שנותן לאשתו שרו מהשערות שלה בחוץ ח אסור רוצה פות בזה מוצא עלות בחוץ גרים מסכ העניות שמצינו גרים לבנד לא היו תלמידי חכמים מהילדים שלה וגרים אחר ריה במצ טומאה טומאה גרד מר לא אבל אם איש יש לו שערות ארוכות לא נורא אבל אישה צריך הפות היפות האלה ה הפות האלה יותר יפות מסר

שש אסור ומה בבית החי כל שכן בשוקה בכל שכן חפותה הנה ובגין כך אשתך כגן ב פוריה בכתי ביתך הנה אתה רואה למטה כתוב לך על בזמן אחרון הו באשכנזים ברוסיה ליט פולין הרבה נשים יצאו בעבודתנו בפחת המכסה רק מקצת עלות הב לפני 50 שנה היו פות שפורים לא כמו הפות לא היו של כבש בטח היום זה כן מה נעשה יצר הרע באבא צדיקות פהל בסדר זה עוד ן א אתה הוא פום הכור א אור הסמים בזמן א שבית המקדש קיים כאשר ס עד משה ימר

אד מש ך סמים נחתמים ב ויאמר אדוני אל משה קח שמים נטף ושנת חן בנה סמים ובונה זקה ב בב יה ויאמר אדוני משה קע לך סמים ף סמים זיה בב ז הז ה 35 כמניין בכל ום שמהם מכניס בערב יום הכיפורים כדי סמ צור ציפורן ח פ שדש אין אדם יכול לעמוד מפני ח למה אין מר בדש מזמרת הא מדבש נכ בים ימר עליא גם מן אדם אשש מפתח בתוק ברוך זק ברוך ש מזוזות פס שמרתם את הדבר הזה בניך דום ו כתב א ברמתם

את העבודה הזא םכ העבודה המרתם זעפי את המנורה זהב ור שצ שלושה כ מורה אחש יםפ כ ש הוצא מורגד כפמ כפור זהב ור כיקר עשה אד ב מגפה פתח אוה מגפה נעצר י משמד בין המתים י ויאמר חיים צ מסיים פה כי אני מאוד מאוד ממהר מי שצריך אותי אנחנו נדבר בקיצור היום בסדר מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם צ ויעקב משה ואהרון יוסף ד שלו יברך בשמו ו כל הקהל הקדוש שמברך אותכם כל הברכות והישועות שפע ברכה הצלחה ישועה חיים טובים גם כל המאזינים דרך

הפלאפון וביין כל הברכות עליכם