הדף היומי מסכת בבא מציעא דף יז-יח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ז אדר ב תשפד

פרץ הום ד הרב בוקר טוב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת [מוזיקה] קודש שבעה באדר תשפד הדר השני באדר יום פטירת משה רעיה מהמנה הרועה הנאמן של עם ישראל שמסר נפש מוסר את נפשו שאין כמותו למען אמו ישראל סותו יגן עלינו ועליכם בעזרת האל ובשעתו ואתם יודעים שהיום אנחנו מתחילים את השור בשעה 8 כי בשעה 10 יצא אוטובוס בעזרת השם לכיוון מעלת המכפלה יום פטירת משה רעיה מהמנה אתם יודעים שכתוב בספר של רבי נחוניה בן הקנה ספר התמונה שחמישה חמישה זוגות קבורים נמצאים במערת

המכפלה והם אדם וחווה אברהם ורבקה יצחק ולאה סליחה יצחק ורבקה אברהם ושרה יצחק ורבקה ויעקב ולאה ומשה וציפורה ככה הביא שמה והביא את זה גם הגאון חידה יש אומרים שיש מערה שהיא הולכת ממקום מהר נבו מאיפה שמשה רבנו נמצא עד למערת המכפלה שהכל מקושר ביחד גם בפרקי רבי אליעזר כתב שחמישה זוגות קבורות במערת המכפלה אז לכן כיוון שאנחנו לא יכולים ללכת למירון המנהג שלנו היה ללכת למירון יש איזה בעיה ללכת אז אנחנו נלך לחברון בעזרת השם שבעזרת השם נעשה שמה תפילה בלימוד לכבוד משה רבנו עליו

השלום שמסר נפשו איך הוא מסר הקדוש ברוך הוא אמר לו בבקשה ממכם משה תדבר אל הסלע שיתן ממו משה רבנו הכה את הסלע למה למה לא ידבר לסל אומר לו תדבר אלא משה רבנו הוא ידע שאם הוא ידבר אל הסלה סלה יתן את המים אבל בכל זאת תלך לשמה תלך לשם כן תעמוד שם לא הוא רוצה להגיד לי משהו ב בסדר ך משמה פעם הבאה אה מחילה אתה צודק בכל זאת בכל זאת מה נעשה מה נעשה שב טובב בכל זאת משה רבנו הכה את הסר הוא

דע הוא יכל לדבר הוא ידע ש מדבר נסה לסה לתן מ אבל הוא רואה שהוא מדבר בני ישראל עם ישראל לא שומע לו והוא שומע למשה רבנו עם ישראל אומר אם אני אדבר אל השל השלה ישמע לי מדבר לעם ישראל לא שומעים יגידו הסלע שומע עם ישראל לא שומע לכן כה את הסלע שלו קטרוג על עם ישראל ומה הוא בזה עושה וזה נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל אומר הכל הוא מוכן העיקר שעם ישרא לא ייפגע איזה כוח איזה כוח היה למשה רבנו ואיזה ענווה הנה

לכן בדיוק עכשיו פרשת השבוע ויקרא אן משה ויקרא א' זעירה למה היא היה מקטין את עצמו שהוא רוצה בעיקר כמו שלא יראו את הא' מי שעושה מרחוק הוא לא רואה את הא' איזה כבוד איזה דבר גדול משה רבנו אבל בכל זאת עכשיו יודעים אנחנו מכינים את עצמנו לקראת הימים הקדושים הלנו היום קודם כל זה בפטירת משה רעיה מהמנה ויש לנו הימים הקדושים בשבוע זה בעזרת השם מכינים את עצמנו לקראת זכור את אשר עשה לך עמלק ולהתחיל ספר תורת כהנים ספר הקורבנות בעזרת השם אדם כי יקריב

מכם קורבן השם בשחי כותב בספרו וד יוסף חי אומר היה מעשה באדם אחד שנכנס לחנות של ראיתים רצה לקנות מראה גדולה משהו יפה מיוחדת במינה והמוכר של המראה הזכוכית הראה לו משהו מעוטר בעיטורים נעים מרשימים הביא לו משהו טוב טוב האיש רואה את זה מסתכל מסתכל לא רוצה למכור לא רוצה לקנות אומר לו אבל למה תשמע זה הבאתי לך מאוד יפה מראה טובה מרשימה למה אתה לא רוצה אומר תשמע אני אני אני נראה במראה משתקף ממני צורה מוזרה השערות של הראש נראים מדובדבנים עם כתמים מלוכלכים

מקומטת הכובע נראה בו מקומת המוכר חייך אומר לו תראה המראה שהצעתי לך היא מראה מצויין אין בעיה במראה הבעיה היא בך אתה תסדר את השערות תחליף את החולצה תהיה נקי תנקה את עצמך אז גם במראה השתקף הדמות יפה תעשה זה כן תסרוקת בטח אז זה אותו דבר אומר אני קרבת אלוהים יטוב קרבת אלוהים היא לא תלוייה רק באדם עצמו איך שאדם נראה ככה שהוא מראה לו זה הכל האדם הוא הראי של עצמו בקרבת אלוהים צריך לעשות כפי יכולתו כך תקרב אליו השם זה שו אומר אדם

כי יקריב מכם קורבן ההשם קרבת האלוהים לאדם תלוייה מכם אם הוא יכול ינסה להתקרב להשם גם הקדוש ברוך הוא יקרב אליו זה אומר דוד המלך השם צילך יד ימינך הקדוש ברוך הוא נוהג עם האדם בדיוק כפי הצל זז ו מתנענע כן תנועות היד אין ככה הקדוש ברוך הוא מתנהג עם האדם השם צלך כמו איך הצא שלך נראה ב איך אתה נראה בצ ש מתנהג איתך אותו דבר אתה מתנהג יפה תקבל יפה לא לא לא כל כך בסדר אז לא כל כך בסדר הכל לפי העניין אז

השם מזכה אותנו זה צריך מה נעשה אתםם יודעים מה שאמר הבעל שם טוב בעל שם טוב אומר כתוב בגמרא בשבת בדף עה כתוב שוחט בשבת משום מה חייב רב אמר משום צובע זה מחלוקת נטילת נשמה או צובע רב אמר משום צובע אז אומר הבעל שם טוב הכוונה היא אומר יצר הרע לוקח את הבן אדם שוחט אותו הורג אותו במה יעמיד אותו בשמיים מה מה יענישו את יצר הרע הקדוש ברוך הוא אמר לו לך תפתה את הבן אדם אבל מה יענישו אותו משום צובע אומר הוא צובע

את העבירה מטעה את הבן אדם לחשוב שמדובר במצוות ומעשים טובים מרמה את האדם משום צובע האדם צריך להיות ערני לא להתפתות אחרי התעתועים ואם נפש כ תחתה והשם אדם עלול לעשות עבירות בשעה שה לא יודע שמדובר בעבירה יצר הרע צובע לו את העבירה מה נעשה זה לא פשוט שמעתי איזה מעשה מאדם הביאו את זה מבן אדם ש החתן של אותו אדם מדבר והוא קורא לו קראו לו רבי אברהם שטנר הוא היה בשואה אז הוא מספר ש ב במלחמה במחנות הכפייה שמה אצל הנאצים אומר היה במחנה

כזה שהיה שמה איזה נצי אחד מרושע שכל ארוחת בוקר שלו הוא רוצה לאכול שהוא הורג יהודי על ידו שוכב וככה הוא רוצה לאכול ארוחת בוקר איזה רשעות כזאת לוקח לא משנה מי שבא לו מהמחנה שוחט אותו ואוכל לא אוכל אותו אוכל אוכל אבל רוצה לראות זה ה הנאה שלו לראות ככה ולאכול יום אחד הוא קרא לאחד שמו ראובן אמר לו בוא לא יודעים את השמות קר בוא אליי מסכן זה מרוב הפחד אז הוא אמר לחבר שלו נו רובן קום אוי ואבוי זה עכשיו היה אדם מאוד

צדיק זה רבי אברהם זה החותן שלו היה מאוד צדיק הוא עכשיו הוא אומר מה אני אעשה אם אני אגיד זה הוא מה עשיתי מי יודע מה יהיה אומר יותר טוב לסגור את הפה הנצי אומר לו תקו מיד אז הוא קם ובא פתאום הנצי הזה אומר היום לצורך שינוי הוא שורף את כל המחנה הור גד כולם רק אותו משיר עילת העילות וסיבת הסיבות ככה עשה הרג את כולם ואותו השאיר תראה מה זה מי ששומר את הפה שלו כולם הלכו אבל הוא נשאר אומר כמה שנים הוא חי

96 שנה כי מניין פיו שומר פיו 96 שנה חי ראה איזה פלא פלאות פלא פלאות פלא פלא כמה אדם צריך להיזהר בכל דבר בדבר שהשם ישמרנו וחיינו בעזרת השם שיהיה בשורות טובות אז זה ככה זה הולך עכשיו בעזרת השם אז היום אנחנו בשעה 10 נוסעים לחברון כפי שאמרתי לכם בעזרת השם אנחנו נתחיל את השיעור בעזרת השם שיהיה ישועות גדולות אמן כן אז נלך למלאכים אנחנו מנחים א' פרק כא' פסוק א' ויהי אחר הדברים האלה כם הב ישראלי אשר בישראל אצלך לחב מלך שומרון רואה כל זה

נקרב מיטתו של אחב עכשיו השם יעזרנו וידבר על אח נבות למור תנ לי את כרמך לי לרן ירק כי הוא קרוב אצן ביתי ואתנה לך דעתו כרן טוב ממנו אם טוב בעיניך יתנך כסף מחיר זה מבקש מנבות אני רוצה לגדל בו ירקות תן לי זה קרוב אלי ויאמר נבות אלח חלילה לידו מתתי את אבות מה פתאום לא יתן בשום אופן חלינו לי אני רוצה מצוות השם הארץ זו תמכר לצמיתות ויבוא אח בן ביתו שר וזעף על הדבר אשר דיבר אלי נבות הישראלי ויאמר לו תן לך

נחלת אבות וישכב על מטתו וישב את פניו ולא אכל ללחם ותבוא אליו ה זבן אשתו ותדבר אליו מה מה זה רוחך שרה ואינך אוכל לחם למה אתה לא אוכל לחם אין לחם כול ותבוא אליו וידבר אלי כי אדבר אבו ישראל ימר ו תנלי את כרמך בכסף אם חפץ את אתנ לך חרם תחתיו ויאמר לו אתן לך את קרמי ותאמר אליזה ועתה אתה אתה תעשה מלך על ישראל קום אכל לחם ך אני אתן לך את קרן נב זר אלי אתה תהיה מלך אל תדאג תכתוב ספרים את

שמח ותחתום בחותמו ותשלח ספרים אן הזקנים ואן החורים אשר בעירו יושבים את נבות ותכתוב בספרים נמור כיו צום והושיבו את נבות בראש העם י וי ו בוא נראה איך יהיה עכשיו נראה את זה עכשיו עד פה נראה גם במגילת אסתר איזה פסוק שלא נעזוב בוא אלי בוא לפה הלו נפתוח את המגילה גם כן מגילה נו ימי הפורים לה להח מ פרק ב פסוק א אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי את אשר עשת ואת אשר נחסר עליה אוהו עכשיו הוא נזכר ויאמרו נערי

המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בטולות טובות ראם למה הוא או עצוב אין לו אישה ויפקד המלך פקדים בכל מ מלכותו ובצו כל נערה בטולה טובת מראה אוש בית אנשים מדי המלך ומר אנשים ונתון תמרון והנערה אשר תב בעיני המלך תמלוך תחת וש וידבר בעיני המלך ויעש כן איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני אז זהו מרדכי הוא היה בתקופת בסוף תקופת בית ראשון אשר הוא הורלה מירושלים עם הגולה השקטה אז רמז לזה ריך ימים עד תקופת בית שני

אז לכן כתוב בן קיש בן קיש גמטריה 400 זה בית ראשון שעמד 400 שנה 410 שנה בן שמעי גמטריה 420 זה בית שני שעמד 420 שנה אז הרב מגלי עמוקות אומר שבגלגול קודם מרדכי היה משה רבנו אתם ורים היום זה פטירת משה רבנו רמז לזה איש יהודי אומר הרב מגלי עמוקות גמטריה משה אותו דבר אסתר הייתה גלגול בתיה בת פרעה שהיא גידלה את משה עכשיו בגלגול זה מרדכי הוא גלגול משה מגדל את אסתר שהיא בתיה עכשיו הוא הופך איש יהודי אומרים רבותינו כל הכופר בעבודה זרה

נקרא יהודי לכן נקרא איש יהודי הוא באמת היה מפיבושת בן יונתן בן שאול בן חיש איש ימיני מצד אביו היה משבת בנימין מצד אמו משבת יהודה ושמו מרדכי מתקבל ונאה על הבריות בין יעיר שיעיר עיניהם של ישראל בין שמעי ששמע הקדוש ברוך הוא תפילתו בן קיש שהקיש דלתי רחמים נפתחו לו כן למשניות מחילה רבי חיים דמח על הכל חס ושלום מה נעשה רבת אנחנו נדרים פרק ח משנה ה מי שאומר עד הגשמים כולם דבר שאני זה שאני טועם עד הגשמים עד שיהיו גשמים עד שתרד רביעה

ראשונה אם אמר כולם זה שאני טועם עד שתי רביעה ראשונה אז הוא אומר כולם זה שאני טוען זה עד שיהיו גשמים זה עד שתרד רביעה ראשונה עד שירדו גשמים בעונה רביעית שנייה רבי שמעון גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעיית לא ראשונה ואם אמר כולם עד שפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו סוף כל החודש דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח כולם יין שאיני טועם השנה התעברה השנה אסור בא ו בעיבורה עד ראש הדר עד ראש הדר עכשיו הוא בעיבור הפסיק עד ראש אדר

אמר קונם יין שאני טועם עד ראש אדר אסור עד ראש הדר הראשון עד סוף הדר אסור ע סוף הדר הראשון רבי יהודה אומר כולים שני תעם עד שהיה הפסח אלא אסור עד אלא עד לל פסח שעם הוא צריך לשתות ארבע כוסות שלא נתכוון זה אלעד שעה שדרך בני אדם לשתות יין משנה ו' אמר כולם בשר שאיני טועם עד שיהיה הצום צום הכיפורים אינו אסור אלא עד ללי הצום סעודה המפסקת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שלך בני אדם לאכול בשר הם היו נוהגים לאכול בשר בערב

כיפור סעודה מפסקת רבי יוסי בנו אומר כנם שום שני טועם עד שתהיה שבת איןו אסור אלא עדלי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שדרך בני אדם ך לאכול שום כל דרך בני אדם יש מצווה לאכול שום בליל שבת הם אוכלים שום הגענו משנה ז כן דף היומי היום לומדים שני דפים כן גם של שבת גם בעזרת האל ובשעתו וגם של היום יז יח כן חי חי טוב ן לא עכשיו בזה שת אדוני רדי תמיד כמני בלמות שחו קש שם כל ישראל בקים מצוות עשה של לימות

תורה כמו שאמר הכתוב וגת בו יומ בור צנו לעשות צונו ענו עלינו עשה אלינו כנו מנו כני בם מנות חכמה עיני ת נפלאות מתורתך י כמה כ חך חך לות א מסיון עושה שמיים וארץ משה תפתח את הדף מאיר פותח דף יז של שבת והיום זה דף יח דף טוב דף חי אנחנו הגענו ביום השישי אמר רבא בר חנה ברחנא 2 4 6 8 10 12 12 שורות מלמעלה יז עמוד א' 12 סורות מ לעלה היום הדף יח אבל אנחנו לומדים קודם של שבת אמר רב

ברבר חנה אמר ביוחנן מנה לי בידך לה אומר אין לך בידי כלום ודים מעידים אותו שיש לו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון אז אמר רבא ברחנא רבי יוחנן מי שטוען חברו בבית דין כן הולך לחברו טוען אותו בבית דין אומר מנה לי בידך אדוני אתה חייב למנה היה לי נגיד אל שק מלא מלא לי בידך ואלא אומר אין לך בידי כלום מעולם לא לביתי ממך מה אתה מדבר מאיפה ימצא את ההמצאה חלום טוב חלמת אין דבר כזה והעדים מעידים אותו שיש לו העדים מעידים

כמו הטובע אומרים כן לבית חייבו אותך בי דין לשלם מה אתה אומר אין לך מה אתה אומר אין חייבו אותך אדים לשלם וחזר ואמר פרעתי חזר הנתבע ואחר שיצאו מבית דין ואמר פרעתי אחרי שחשבו אותי הבית דין אני כבר פרעתי אתה מבין עכשיו הוא חוזר ואומר פרעתי ועדים מעידים אותו שלא פרע ולאחר זמן על פי בית דין אומר פרעתי הוזק כפרן לאותו ממון אחרי שחייבו אותו בית דין גמרנו לא נאמן בטענת פרעתי עד שהביא עדים שהוא פרע לא נאמן הדבר הזה וחזק כפרן הוא לא נאמן

עוד על זה לומר החזרתי פרעתי גמרנו עד שיפרע בפני עדים כי הא הגמרא מביאה לזה ראיה כי ה דשבתי בר דרבי מרינוס כתב לקלת אתלה דמתה בכתובתה זה אדם הזה כתב לכלתו לבוש הסטלה דמתה לבוש שעשוי ממין ארגמן משהו משובח בכתובתה זה בגד שהיא הכניסה לבנו בנדוניה אז כתב לה כזה את המלבוש הזה גם חייבים לך זה היה לבוש יקר וקיבלה עלי והוא קיבל עליו להיות ערב על הכתובה יש לינה מדין ערב קיבלה עלי מדין ערב לפרוע לה אם היא תצא והיא תתגרש יפרע לה מדיין

עליו רכז כתובתה איבדה את הכתובה שלה ועכשיו היא היא הולכת צריכה לקבל את הכתובה נאבד לה הכתובה אמר אמר אמר לה לא היו דברים מעולם אומר ל זה השבתי הזה אומר ללא קיבלתי על עצמי להיות ערב וזה לא היו דברים מעולם אין דבר כזה לא היה ולא נברא לא היו דברים מעולם מה יהיה פה ואמרה ואמרי באים עדים ואומרים אן כתב לה באמת כן כתב לה אצטלה בכתובתה וחייבו אותו בדין והוא אמר לה שהוא ערב והוא ישלם את זה לסוף אמר להו פרעתה אמר נכון אחר

שחייבו ני בית דין אני כן נכון חייבו אותי פרעתי לה אתה לקמן דרבי חיא בא לפני רבי חיא אמר לי החזקת כפרן לאותה צטלה אתה שקרן כפרן לאותה צטלה בבית דין אתה לא נאמן טעון פרעתי בפני רק בפני עדים שיאו שאתה פרעת אם לא אתה חייב לשלם אמר רבי אבין אמר רבי אמר רבי יוחנן היה חייב לחברו שבועה ואמר נשבעתי וועדים מעידים אותו שלא נשבע אומר נשבעתי היה למשל אומר מי שמודה מקצת הטענה טבעו אות למשל אתה חייב 10,000 שק ה אומר לא אני חייב 10

חמש לא 10 אל מודה מקצת הטענה חייב שבועה אמרו לו טוב תשבע אומר נשבעתי ודים מעידים אותו שלא נשבע הוחזק כפרן לאותה שבועה יותר הוא לא יכול לשבע עד שיביא עדין דבריו ז אמרו כמה דרבי אבהו ברוך הבא רבי בנימין אמרו הקמה דרבי אבהו אמר להו הסתברה מלתה דרבי אבין שתחייב שבועה בבית דין אבל חייב עצמו שבועה נאמן למה אביד אניש מקר ואמר מקר הדרו קמה דרבי אבין אמר להוא אנמה בבית דין המרי אמרו את ההלכה הזאת לפני רבי אבין אמר להם נכון הסתברה מיתה דרבי

אבין שנתחייב משבועה בבית דין אם הואב שוע בבית דין ואומר אני נשבעתי הוא חז כפרן לא יכול לשבע את השבועה הזאת נגמר לא נאמן לאומר קיימתי דבריהם אבל אם הוא בעצמו לא היה חייב שבועה הוא אמר היה איזה דין ודברים הוא חייב את עצמו אמר אני מוכן אשבע אני אשבע לך על הדבר הזה הוא אמר אני אשבע ות הוא טובע אותו בעדים אומר לו תשמע אתה אמרת לי אתה תשבע אומר לך כ אני אומר לא נכון וחזר ואמר נשבעתי לאחר מכן זה נאמן למה אבי דניש

במקרא ואמר אדם עשוי לומר לא עשה דבר אם אני לא מחויב בו על פי בית דין אלא אומר לו עכשיו אני לא רוצה נכון אמרתי אדם אומר אני לא רוצה עכשיו אז זה לא סרבנות וחר זה התחרט הדרו קמה דרבי אבין אמר לוא אנן אמ בבית דין אמר אני כל מה שאמרתי שהוא חייב שבועה זה בבית דין לא סתם אמרתי שהוא חייב שבועה רק אם בדין חייבו אותו שבועה אז הוא לא נאמן והוא אמר שהוא שהוא שהוא לא חייב שבועה אז זה בבית דין חייבו אותו

אבל אם הוא חייב את לא איתמר נמה אמר רבי אבין אמר רבי לעה אמר רבי יוחנן עוד עוד מקום מצינו שרבי אבין אמר הלכה זו רק שיתחייב שבועה בבית דין איפה אמר רבי אבין אמרבי אמר רבי יוחנן היה חייב לחברו שבועה בבית דין הנה ואמר נשבעתי כבר ודים מעידים אותו שלא ש אוחזה כפרן לאותה שבועה שוב הוא לא נאמן הנה זה מפורש רק על פי עדים נאמן אמר רבי א אמר רבי יוחנן הרוצה שת הרחוב בשוק וכתוב בו אינפק וכתוב פה זמנו בוא ביום יחזיר לבעלים

אתראה זה דבר גדול הנה אמר רבי יוסי רבי ס אמר רבי יוחנן זה דין אחר מי שמוצא ש בשוק כתוב פלוני חייב פלוני כסף והוא חתם והכל בשוק וכתוב בו אינפק מה זה נפק אינפק זה בא הוא בא בחזרה הלווה והמלווה לבית הדין הלווה מודה נכון אני חייב לבן אדם הזה את הכסף בובית דין מאשרים את זה ממש אומר לפנינו בא והודה זה נקרא ענ פק עם חתימת העדים שבשטר וכתוב בזמנו מה כתוב בזמנו זה היום בוא ביום כלומר היום זה היום כתבו את זה הבית

דין אינפק והיום זה נאבד והיום הוא מצא יחזירו לבעלים יכול להחזיר את זה לקמץ שזה היום יצא והיום היה ענ פק יכול להחזיר את זה לבעלים למה ממה תחשוש אם משום כתב נדבות ולא לבה אם כתב הלובש טר זה בכדי נדבות ולא לבה ה כתוב בנ פק בידין מנב בא אצלנו הלווה אין דבר כזה קטן מות ולא לבה הוא היה הלווה היום בבית דין ומאשר אם משום פירעון נכון היה עם פק היום והכל אולי הוא פרע כבר לפרעה בת יומה לא חיישינן זה לא עשוי לאדם

היום כתבו לו את השטר היום כבר הפרע את זה זה לא זה רחוק אז לא חוש לכן יחזיר את זה לבעלים למלווה הגמרא שואלת אמר לרבי זר רבי ישה מאמ רבי יוחנן אחי שלא חוששין פירעון שנכתב בו ביום השטר אולי היום כתבו את השטר היום החזיר בא לו כסף מן השמיים ראו שהוא צריך הביאו לו כסף מן השמיים מה הבעיה האת הוא ד אמרת משמ רבי יוחנן אתה בעצמך אמר אמרת משבור של רבי יוחנן שטר שלבה בו ועו אינו חוזר ולובה בו פעם שנית יש דין

אדם שלבה עכשיו בשטר היה פה שטר לבה ופרע אותו לא יכול להות הפעם אומר לו עכשיו תשמע נעשה עוד הלוואה והשטר כבר יש לך לא יכול לחזור עוד פעם לפוע בו אין דבר כזה אם הוא עשה דבר כזה הנכסים לא מעובדים לו כלומר אי אפ שר הוא לא יכול מחר המלווה לא יכול ללכת להוציא מהנכסים מה המשעבדים אליו לא יכול להוציא הנה הנה למה שכבר נמחל שעבודו אתה רואה מה רבי יוחנן שת החוב של הבבה ו פרעו אין לא חוזר ולבבו פעם נוספת למה שכבר נמחל

שעבודו כלומר שעיבוד השטר בשעת פריעת המלווה הראשונה נמחל עכשיו לאחרונה לא נכתב שטר לכן לא נשת בדו נכסי הלווה למלווה אז אין זה זה לא מלווה בשטר זה מלווה בעל פה ואיך יקווה המלווה המלווה הזה מן הלקוחות זה לא כדין אסור ללבות ממנ לכוחות אז הגמרא עכשיו ממשיכה ל מבררת אז השטר הזה שאמר רבי יוחנן שהוא לא חוזר לבה בו מטעם שנמחל שעבודו אמת מתי פרעו הלוה מתי המה למחר וליום האחרה אם נמר ום אחרת כתיבתו או ליום שאחריו לא משנה מה עריה שכבר נמח שעבודו

יפוק דבל מוקדם ותנן שטרחו בו מוקדמים פסון למה אתה צריך להגיד בגלל שחן ש עיבודו זה שתר מוקדם אם היום החזיר לו את הכסף כתוב פה התאריך שלפני חודש שאז לבה והחזיר לו את הכסף והיום הוא רוצה עוד פעם לפרוח לעשות הלוואה אדוני זה משטר מוקדם אי אפשר רק למחורת אי אפשר זה לא שייך כל שטרי המוקדמים הם פסולים למה שלא יטרוף לקוחות יום שכתוב בשטר עצם ההלוואה היא הייתה אחרי חודש איך אתה אז מתי השתעבדו ל הנכסים רק אחרי חודש ובשטר כתוב חודש קודם ואז

הוא ילך יטרוף לכוחות שלו כדין אז בסון למה לא השתעבדו הנכסה לו ועד לאחר זמן ההלוואה אלא ליו אלא מכוח השאלה הזאת מסיקה הגמרא דינו של רבי יוחנן זה אמור כשפרש שתר זה ביומה באותו יום באותו יום עצמו רוצה לבוד בחדש אותו יום שנכתב אותו יום פרה עכשיו ה אומר טוב נעשה עכשיו אני רוצה עוד פעם הלואה בעצם כי אשתו אמרה לו תשמע צריך לקנות את זה ואת זה אז אומר עוד פעם על מה פר עינ ש ביומ הנה אתה רואה הוא לבה היום פרע היום

ועכשיו הוא רוצה לעשות ד פעם העיקר השאלה היא איך אתה אמרת לי אדם לא עשוי לפרוע לב היום פורע באותו יום זה לא עשוי להיות אומר הנה כן יש דבר כזה לפעמים בא לבן אדם הוא פרע יש מצינו זה ה עכשיו שהבאנו בגמרא פרה לו באותו יום זה לא משנה לנו אבל עשה יש פרה באותו יום פרע באותו יום אמר לה כי קמינה לא שי ש דלא פר כלל לא שיפ בימינה לא אמרתי שאיין דבר כזה שאיין דבר כזה במציאות שאדם נבע ופרע באותו יום יש

אבל זה לא מצוי זה לא שכי אינש דפר ביומה זה לא נורמל זה לא מצוי אדם לבע כסף הוא צריך את זה לכמה חודשים אבל אם קרה ופרע באותו יום ורוצה לבוד הוא לא יכול כלומר בשטר הזה הוא לא יכול צריך חדש רב כהנה אמר כש חייב מודה אומר מה הוא רוצה ישבת הסתירה בין שתי המימרות אומר הכה הראשונה עוסקת שחייב מודה שלו פרעו מודה ולכן לא חיישין פירעון ויחזיר את זה לבעלים אבל כשהוא טוען שפרעו גם שזמנו בו ביום חישן להם פירעון זהו כחייב מודה

שהלווה מתי אני אומר ש כשלו וה מודה שלו פרעו לכן לא פירעון דווקא כשלו מודה שלא פרעון מה תחשוש אומר לא פרע אז מה תחשוש אבל כשטען שפרעו אפילו שזמנו בו ביום חישין פרעון אחים מר מה החידוש שמחזיר למלווה או זה פשוט הוא אומר חייב מודה מה מפר פרה באמת פרע לו דמר לו פר מום זמנ אחרת פש ספר חיש כמה שענן ואם כן מלווה גופה לא שבק מסבר ש מרבנן מפסידי לי אומר הייתי אומר באמת הלוה הזה באמת פרע לו במה שהוא אומר לא פרעתי

משום דקב דר מזב זמנה אחריתי באמת הוא פרע אומר לא פרעתי למה עכשיו הוא חושב עוד פעם ללבות בשתן הזה לכן הוא אומר לא פרע לא לא פרע אז ה הוא אומר לא פרעתי כם שהוא רוצה ללבות באותו שטר פעם נוספת ולפשט ספרי חיש הוא חושש למה עכשיו צריך לשלם לסופר עוד פעם לכתוב שטר אומר מה חבל על הפרוטות הללו הוא היה מאספן מה כמה משמע לא חוששים לזה למה אם תחשוש לזה אם כן מלווה גופי לא שבק המלווה עצמו לא לא יסכים לחזור לבוד באותו

שטר למה סבר שמעי בן רבנן מפסיד לי ישמעו רבנן שאני באותו שטר שכבר קיבלתי את הכסף עוד פעם הלתי לו מפסידי לי למה ככה הקרקע הקרקעות משועבדות יגידו לי אתה הפסדת אין הקרקעות אם תצטרך לקחת כסף אתה השטר הזה פסול קראו לו את השטר יגידו לך אן השטר זה הלוואה בעל פה זה בלי שטר כי אתה לא תאכל אתה טורף מהלקוחות שלאו כדין אסור לטרוף מהלקוחות את פה בסדר מהר אתה איתי הגמרא שואלת מה ישנה מאד מת שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר

וקמ כ שחייב מודה ולמה ו משום ש כתב ות בניסן ולא לבה על תשרי ואת כוחות מניסן ועל תשרי שלא כדין ולא רינד אם כן מלו גופ לא שביק דמר לה כתוב שטר אחנה בתשרי דין מה שם רבנן סדני לא ראינו דבר כזה הנה הגמרה שואלת פה אתה אומר שהוא לא המלווה עצמו לא יסכים למה יפחד שיפסידו לו רבנן אומר לא ראינו דבר כזה בוא תשמע אומר למדנו במשנה מצא שטרי חוב אדם הלך בדרך מצא שטרי חוב פלוני חייב לפלוני אם יש בהן אחיות נכסים מפורש

בהן שהנכסים שלו משעבדים למלווה לא יחזיר את השטר למלווה וקמ הגמרא העמידה את המשנה כחייב מודה אפילו שהלווה מודה שלא פרע לו לא יחזיר משום למה כל זה חוששים ש כתב ללובה בניסן ללבד בניסן הזמן המצוין בו זה ניסן ולא לבה עד תשרי עדיין בפועל לא הייתה הלוואה אחרי חצי שנה עד תשרי והתל מתב לכוחות מניסן ועד תשרי שלו קדין למה עד שלו היה בפועל ההלוואה לא משתעבדים הנכסים ואז הוא יבוא לטרוף כוחות שקנו את הקרקע לוה שלא קדין לא אמרינן ם כן מלווה גופי לא

שבי המשנה לא אמר כ ספרת של רב כהנה שהמלווה עצמו לא לא יניח את הלוה ללוד בו בתשרי למה דמר לכתוב שטר חרנה בתשרי אם אל תשתמש בשטר לדין מה שם א רבנן לא ראינו דבר כזה שאומר לותו תכתוב לי שטר אחר בתשרי שלא ישמעו חכמים ויפסיד לי את השעבוד על הקרקעות של הלוה אז מכאן אתה לומד שלא אומרים סברה כז בדעתו של המלוה ש המלוה עצמו מפחד שלא ישמו רבנן יפסידו לי את השטר שלי אמרי אתה משו לרווחה ר כוחות מניסן ע תשרי מ ולא

אמר לא מדי א כ רחה ס שף לכוחות בשט שנמחל שעיבוד לא שווק אומר שמה יש לו רווח למה אם לא ישלמו לו יש לו חצי שנה לגבות לכוחות למפריע לא כדין אבל הוא יגיד לא ישלם לי מי קנה ממנו מניסן ועד תשרי אני טורף לו את זה אז הוא לא אכפת הוא לא יגיד הוא לא מפחד שיתפסו אותו רבנן הוא אומר זה יותר טוב שיהיה לי כך שאני לא אפסיד את הכסף שלי אז יש לו רווח אז הוא לא אומר תפסו אותי רבנן אבל כאן

אין לו שום רווח זה שהגמרא אומרת אומר אמרי אתם מניס תש משום רווחה קפ לכוחות מניס בעת השרי אז יש לו שקנו את הקרקעות עד אז הוא יכול לטרוף מהם מה שאין כן אם כתוב שטר חודש תשרי מנח עלה להלוות בשטר זה אף על פי שולא אמר ולא מדי שקט הוא לא רוצה אבל אחה בשטר שנח שעבודו שזמן כתבתו הייתה ום המציאה כן ד הרווחה מה יש לי בזה להרוויח רוצה עוד הרווחה שיכתוב סתח חדש וסוף סוף שטרי הדנ כתיב שכתוב מהיום מה יקד טריף לכוחות

בשטר שנמחל שעבודו לא שביק אומר מה עניין לגבות לכוחות שאיין לו אשתר חדש כיוון שאין לי שום רווח בזה לכן המלווה לא מניע בשום אופן את לובד לבוד בזה בשטר כזה לא אומר עשה שטר חדש שהכל יהיה כתקן מה אני צריך את זה למה אין לו רווח אם יש רווח הוא יכול להתפתות פה אין רווח בסדר אמר רבי עוד דין אמר רבי חיה בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום תהפוך תף ציון משה אומר מי שטוען אחרי מעשה בית דין

חיוב שתיקנו אותו תקנו בית דין למשל כתובת אישה או מזונות אשתו ובנותיו זה בית דין מחייבים את הבן אדם זה מעשה בית דין בית דין כותבים כתובה חייב לתת לכתובה הוא אומר אני כבר פרעתי את זה אדוני יש פה כתובה אומר אני פרעתי אבל זה מעשה בית דין לא אמר כלום הוא לא נאמן אפילו שלא כתב לחיובים בשתל אפילו לא כתוב בשתל אדוני אתה לא נאמן לא לא לא צריך עדים זה מעשה בית דין כל כתובה כל דבר שהוא מעשה בדין זה אין כמו זה לא

על פרתי מדבר על פרת פר ללא דים ללא דים פ אם יש עדים יש עדים מה הטעמה למה לא אין חיוב כתוב בשטר זה כמו מלווה על פה א למה הוא לא חייב לטעון פרעתי בלי עדים בלי למה כל מעשה בית דין כמ דנקי שטרא בידי דמה כל חיוב שתקנו בית דין כמו כתובה כמו מזון האישה והבנות זה נחשב כאילו כתוב בשטר ותפוס בידו זה כמו בדבה בשטר הוא לא נאמן לטעון פרעתי אין פרעתי אמר לרבי חיה ברב רבי יוחנן ולא משתת אזו זה לא דין

מבואר במשנה בכתובות מה כתוב שמה הוציא הג ואין אמו כתובה גובה כתובתה הנה מפורש אישה שבאה לפנינו מביאה גט מבעלה ולא הוציאה כתובתה והיא טוענת שבעלה גירש אותה ולא פרה לה כתובתה הרי זו כתובה כתובתה הבעל לא יכול לומר פרעתי לך נתתי לך שתך כתובתך למה צריך להביא שובר או עדים שהוא פרע בלי זה הוא לא נאמן למה אתה רואה שזה מפורש במשנה מה באת לחדש יעני מה חידשת אמר לה מישב את הגמרא אמר אלב דדלי לספה לא משכחת מרגנית תותה אני עכשיו אם לא כמו

שאומר אם לא ש צאתי לך את את החרס שהיה מכסה את האבן טובה לא מצאת את האבן טובה אחר שעמדתי את הדין על בוריו שאדם שטוען אחרי מעשה בית דין לא אמר כלום אז אתה מביא מקור מהמשנה אבל לבדך לא היית מביא מקור מהמשנה אמר רביה מה אמרגנית אומר איזה אבן טובה איפה מצאת את דינו של רבי יוחנן במשנה מה דין מה אתה אמרת שהוא שהוא צריך לשלם כתובה הוציא הגט ואין אמו כתובה גובה כתובתה אומר לא דין מה במקום שאין כותבים כתוב בעז קינן שסומכים

על הבית דין בש לא כותבים כתובה הטעם שנאמן את אישה שלא פרה זה לא מטעם שרבי יוחנן אמר שמעשה בית דין זה כמו חיוב בשתל זה משום דגת אינו כתובתה הגט מעית שגירשה זה מוכיח שחייב לכתובה זה במקום שלא כותבים כתובה ברגע שהיא מביאה גט חייב לתת את הכתובה אבל במקום שכותבים כתובה היא ניקית כתובה גביה היא לא לא גביה במקום שכותבים באמת כתובה דווקא אם תביא את השטר הכתובה תקבה אם לא תביא לך להגיד מעשה בית דין איזה מעשה בית דין עם מקום שנוהגים לכתוב

ככתובה דווקא שתביא את הכתובה אז יתן להלה לא תביא את הכתובה לא תכוון שתביא אל פעם גט גט זה לא יעזור אולי ככה אומר לו הביה איזה הדר אמר הביה חזר בו מתה מלתה הי דמר ל מלתה הי דאמרי מה שאמרתי במקום שכותבים שטר כתובה יכול לטעון פרת כשאין כתובה בידה זה לא זה לא נכון למה סקה דעתך במקום ש כותבים כתובה עסקינן אם דעתך שמדובר פה מקום ש כותבים כתובה שמה בגובה משום הגת הב במקום שכותבים כתובה היא נקיטה גביה היא לא נקיטה לא גביה

במקום שלא כותבים כתובה במקום שכותבים כתובה דווקא אם יש כתובה ביד אז היא גובה כתובתה ואם לא לא גובה כתובתה אז מה נעשה אלמנה מן האירוסין במ גביה אלמנה שבת בעלה קידש אותה ע לפני שנסע אותה נפטר לא הספיק ניסע אותה עדיין לא נכתבה שתה כתובתה וגם ג אין לה מת במה גביה אם תאמר בעדי מיטת בעל אם בגלל שב עדים ומעידים שמת בעלה וממילא ה זכה לקנות כתובתה אז הם כאילו עדים על הכתובה אומר לטעון בלמה פרעתה יגיד היורש רבותיי אני פרעתי לה את כתובתה

כבר פרע לה העדים לא מכחישים את את זה העדים רק מעידים שחייב כתובה אבל אבל ה אומרים פראנו לה נכון חח כתובה פראנו כית חינמ שבאמת אלמנה מרסין י יכול היורש לטעון פרת כתובתה אם כן מלו חכמים בתכנת כתובה תיקנו כתובה לארוסה איזה מין תקנה זאת מה הועילו תמיד התענו היורשים פרנו אז אלה ודאי הם לא נאמנים לטעון פרוע אחר מעשה ד כל מקום שכותבים שטר כתובה לא צריך את הכתובה קבות גמרנו מעשה בית דין לא טוענים אחריו שום דבר לא צריכה את הכתובה כדי לגבות

לא משבי אותו לא משביר אותו שר בירוש יש כתובה ל כן הוא התחייב כתובה אמר להור כי שישה ר רב חזל לרב השה ואלמנה מני אירוסין דיד כתובה מנלן בכלל מי אמר איפה אתה לומד איפה למדנו שהמנה מן האירוסין יש את הכתובה אולי לא תקנו כתוב בלה ארוסה בכלל כמו שאומר רבי אנג'ל מי אמר הלה מה מעד תנן אם נאמר זה מה שלמדנו במשנה נתארמלה או נתגרשה בין בין מן האירוסין בין מני נישואין גובה הכל אם מהמשנה הזאת נצל מנ בין מני אירוסין בין מני אירוסין

גובה הכל כלומר את כל חיובי הכתובה בין חיוב למה הבית דין תקנו מנה לאלמנה ומ לבטולה וגם נתחייב הבעל בנוסף דין מה איך דכתב לה דילמה אך דכתב לה דווקא אם הבעל כתב לה שתר כתובה אז גובה הכל למה מעצו נתחייב לה בכתובתה אבל סתם ככה מני אירוסין כשלא כתב לה אז לא אז אין הכתובה מני ארוסין רק מני נישואין מי אמר כית מ ממרא אם אתה אומר כתב תחייב לה מעצמו בטח שיש תם למה מה החידוש לא לפוק מד רבי אלעזר בן עזריה זה החידוש

דאמר לא כתב לה אלא על מנת קונסה צרי חלה למה דעת רבי אלעזר בן עזרי אומר לא כתב לה מן האירוסין אלא על מנת כונסה אדם כותב כתובה בשביל מה להתחתן איתה אם לא היה למעשה החתונה החופה אז אין הייתי אומר כך כמה שמן לא גם מנ אירוסין בלי חתונה חייב כתובה דרכן אמה נראה את ההלכה דקן המה תדייק את זה כן שנייה דקן קטנה המשנה מדברת תדייק מהמשנה גובה את הכל הי אמרת משנה דכתב לה הבעל כתובה היינו דקתני גובה את הכל אלא הי אמרת

דלא כתב לה אם תאמר שלא כתב לה כתובה וגובה היא מעיקר הדין שתיקנו לה לארוסה מה היא גובה הכל מנה מת הודעת לה הרי מאחר ולא כתב לכתובה יש ל רק יש רק מענה 200 זה תקנת חכמים הכתובה זה מנה לאלמנה במ לבטולה אז אין ראייה שתקנו כתובה לארוסה הר מאיפה נלמד שיש באמת כתובה לארוסה הנה ואלה מדת רב חיה בר אמה איזה דף עכשיו אני נמצא ציון משה אה יופי יופי טוב טוב אתה איתי ואלא מדתן רבי חיא בר אמה אשתו ארוסה אם אשתו השם

יצילנו התארס עם אישה היא ארוסה ומתה אומר לא אונן לה לא אונן הוא לא אסור באכילת קדשים באותו יום שמתה הוא בעלה הוא כהן הוא לא אסור באכילת קדשים ולא מטמ להלא גם אם הוא כהן לא מטמ לה לא יכול לקבור אותה וכן היא בעלה מן האירוסין לא אוננת היא לא אסורה בחילת קדשים באותו יום שמת ולא מטמאה לו ה לא חייבת להתעסק בקבורה שלו כמו שחייבים להתעסק בשאר כרובים מתה אינו יורשה הוא לא יורש אותה הרוס לא יורש אותה מתו גובה כתובתה הנה מפורש תראה

אתה רואה על מנ מני רוסי נש כתובה הנה ראייה מתו גובה כתובתה אומר ללא דמה דכתב לה אולי באמת כתב לה לכן גוב כתובתה זה לא שיש לה כבר מתנאי וכימה וכי תמה דכתב לה מל ממר אם תגיד אם כתב לה מדעתו למה לא מה החידוש שגובה כתובתה בוודאי לא הדין מתה אינה יורשה את ריך למה כוז שנינו לשנות את כ רצינו למר מת הוא גובה בה למה בש המשך הבריתה אז זה לא ראייה מתה אינה יורשה אצטריך הוא לא יורש אותה אז זה לא ראיה

שתיקנו כתובה לארוסה אז נדח את הראייה של הביה אלא הביה מאיפה למד מגופה דמתניתין כה דרבה אלא הביה מה שחזר בו הביה ממה שאמר שהמשנה מדברת רק במקום שלא כותבים כתובה ועמי את המשנה גם במקום שגם במקום שכותבים כתובה למה בגלל שלא התיישב לו פירוש בדברי המשנה מה באמת הביה מה שחזר בו שהמשנה מדברת רק במה במקום שאין כתובים כתובה ומית המשנה שגם במקום שכותבים כתובה למה לא התיישר לו איזה דבר במשנה מה היה סגה דעתך במקום שאין כותבים כתובה עסקינן והטעם שגובה כתובתה גם גם

בלי לשטח כוב זה לא מחמת בי דין של רבי יוחנן שמי שטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום אלא דגת היינו כתובתה שגת שמעיד שגירשה זה מוכיח שחייב לכתובה א הו גת מנה 200 כתבב מה הבגט כתוב שחי בכתובה מנה ב2 לא כתוב בו איך יכול איך יכול להיות שראיה על כך אלא כימה תקנו רבנן מגבלה כמ כתב בדמה כיוון שחכמים תיקנו תיקנו לה בכתובתה מני 200 למי שמגרש אותה אז כש ברגע שנתנה את הגט זה כמו שזה כתוב לא אי אפשר לומר שהגט זה

כתובה לטעון נמה פרעתי כמו שאמרנו למענה פרעתי וכימה דמר אי פרעתה לך למקרה אם פרעת לה את הכתובה היתה צריך לקרוע את הגט אמרן נשב קטן היא לא נתנה לי לקרוע את הגט למה אמר בסובב אני רוצה להתחתן בגט בגט הזה עם מישהו אחר וכימה אמריך למקרה טוב היית צריך לקרוע את הגת ומכתב הגבה גטה דנן קרנו לא משום דגה פסולה הגת שקראנו אותו לא בגלל שזה גט פסול אלא כי אי לא תקב בזמ אחרת כדי שלא תוכל לכבוד בכתובה פעם נוספת באופן זה יש רגד

כשר ראיה לגירושין אז הגמרא אומרת אתו קודם מגבה בבית דינ מגבה מה האם כל אלה הפורע חובו פורע בבית דין גם כאן עדיין יכול לעון שפר שו בפני בית דין ולא היה מיש יכתוב הג לכן לא ה לא היה יכול לקורו אלא ודאי הטעם הו שהוא לא יכול לטעון פרעתי כמו רבי יוחנן שהגענו למסקנה כמו רבי יוחנן שאמר הטוען אחר מעשה בידין לא אמר כלום גמרנו אין טעון אחר מעשה בית דין משנה אנחנו בדף יח במשנה מצא גיטי נשים ושחורי עבדים דיקי מתנה שוברים הרי זה

לא יחזיר שאני אומר כבין כתובין היו ולמנחה הן שלא נתנן יפה אדם שמצא גיטי נשים שחרורי עבדים הכוונה שטרי שחרור עבדים גט זה אתם יודעים שטר שחרורי עבדים זה שטר שחרור האדון שחריר תעבת עכשיו הוא יהודי דייתיקי ד מקם זה צבאות של שכיב מרע שדבריו כתובין וכ מסורן זה נקרא דייתיקי צבאות של שכיב מרע מתנה שטר מתנה של אדם בריא שברין זה שטרי ראיה על פירעון חוב כותב לו שובר ראייה שפרע הרי זה לא יחזיר לא לבעל השטר ולא זה לזה שנכתב בשבילו למה הטעם הוא

שאני אומר כתובין היו ומנח ליהן שלא תנן באמת הוא כתב אותם מ בעל השטר כתב ליתן אבל בסוף לא נתן נמלח לינו בסוף לא נתן וזה עבד ממנו אז כל שכן שלא יחזיר לבעל השטר מה כבר נתנו לזה שנכתב בשבילו ממנו נפל אפשר לדעת לכן לא יחזיר לא לזה ולא לזה גמרא טעמה די נמלך שלא תנן האמרת נותנין ואפילו לזמן מרובה תדאג מהגמרא כל הטעם שלא יחזיר למה משום ד נמלך שלא תנן הטעם שלא יחזיר אולי נמלך אמרנו בגמרא במשנה נמנ אומר לו לאלא לא ניתן

לו את השטר האמר תנו אם אמר בעל השטר לתת שזה נכתב בשבילו נותנין אפילו לזמן מרובה כלומר אפילו אם נפל הגד מציאת השטר הרבה זמן מהתאריך נותנים הוא אומר זה כן כתבתי את זה זה נכון תנו לו ומני המביא גת ועבד המנו מי שמביא גט לתת לאיזה אישה ועבד ממנו הגט מה דינו מצאו לאלתר כשר מצא אותו סמוך לנפילתו על המקום כשר ואם לאו מצאו לאחר זמן פסול פטור פסול למה אולי אותו ג נפל נפל זה של מישהו אחר בכלל באותו שם כן שמות הבעל והאישה

בשני הגטן שון אולי זה לא אותו גט שנפל ממנו אולי זה גן של מישהו אחר אמר אז אנ אתה רואה אתה אמרת לי אבל אם אפילו אם אם אמר תנו נותנין אפילו לאחר זמן מרובה איך אבל למדנו דווקא מצאו לאלתר מותר אבל לאחר זמן אסור אולי נפל למישהו אחר אמר הרבא ל קשיה כן במקום שהשיירה מצויות כאן במקום שאיין השיירות מצויות המשנה בגיטין עוסקת מקום שהשירות מצויות למה הז זה יש דבר כזה מציאות שגט לכן אם נמצא גד לאלתר סמוך בעוד שלא עבר לא עבר די

זמן יכולה שיכולה איזה שיירה לעבור אז זה כשר אבל אם משעת נפילתו עבר איזה זמן יכול להיות שהיה פה שיירה וזה עבר נפל מאותו שיירה והיה שם אותו שמות אז זה במקום שה שיירות מצויות אבל כאן המשנה שלנו שאומרת יחזיר במקום שאין השרות מצויות לכן אין חו שנפל ממישהו אחר אלא זה הגט שהיה זה הוא זה אין בעיה כותבים אבל היה אותו שמות היה שמעון בית יוסף והאישה אותו שמה כן כן כן יש דברים כאלה יש כן כן באנגליה יש עוד הגמרה מבארת אפילו במקום שישר

מצויות הוא שהחזיקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת הנה מה שאמר הבא ש שבמקום כאן במקום שהשירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות זה אפילו במקום שהשירות מצויות שביר בגד פסול זמן מרובה זה דווקא שהוחזקו שני השב בשמעון יש שניים בעיר אחת אז לכן אני אומר שנשותיהם השם זהה אז אני אומר שחוששים אבל לא החזיקו באותה העיר באותה העיר שני יוסף בן שמעון רק אחד לא חוששים אומרים בוודאי ממנו נפל זה כשר אין עוד אחד כזה בשם האישה בשם הכל אותו דבר לא יכול להיות אז

אפילו לזמן מרובי כשר יודעים ש צריך שני דברים גם שהשירות מצויות וגם שיחזקו שני שמות שני יוסף בשמעון דילות מה אחי יש יש גמה שאתה אומר יש יש דילות מה אחי קשה דרבה דרבה כומר אם לא תאמר אלא תפרש דעת רבה כפשוטו כל ששרות מציאות הם מצאו מצאו לאחר זמן פסול אפילו לא חזקו שני בי שמעון תפרש כך יהיה קשה מהלכה של רבה על הלכה של רבא במקום אחר מה דגט להשתקע בי דינה דרב הונה היה איזה גט נמצא בבית דין של רב הונה איפה שרב

הונה יושב בדן למה שמה אצל רב הונה מלא באים הרבה רגילים לבוא לדון אצלו זה נחשב כמו מקום שהשירות מצויות נכנסים הרבה אנשים לחכם דבה כתוב ב באותו גט גט זה שטר סתם ככה שתדע בשב רמתה כיס נהרה בעיר שמה שבירה שהא עומדת על נהר כיס בא אדם אחד לפנינו ואמר שנפל שהשטר הזה נפל ממנו אומר הייתי שליח לתת לפלוני גט ויודע שאין בעיר גט שני שני אנשים ששמם מנשותיהם זהים מכל מקום אתה יודע מה אמר שם הרב הונה אומר חיישינן נשני שביר יש נלה עיר

נוספת אולי יש עיר נוספת ששמה שבירה ויש גם השמות יוסף בן שמעון יוסף בן שמעון ש שניים תראה איזה חשש אדוני כתוב בעיר שירי יושבת על רכיש נהרה וכתוב יוסף בן שמעון ואשתו פלנית פלונית אומר רב הונה חוששין אם זה לזמן מרובה אולי יש במקום אחר שבי עיר שיושבת על נהר כיס גם שם ויש אותם שמות אפיו אז כמה ששירות מציאות לכאן אולי זה מהמהם נפלו לאז ה עו כן לא חזקו חוששים ואמר ל רב חסדה לרבה פוקין בה דורתה בנך אמר לו רב חסדה לרבה

לך תעיין בהלכה הזאת למה בערב שאל מך רבונה ש אתעניין היום בערב מחר בבוקר בית המדרש אשר יבוא רבונה הציק לך את השאלה הזאת נפק דק ושכח יצר רבה באמת עיין בה ומצא תשובה מהמשנה ניתנה כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר ו בדינה דרב הונה דכי מקום ששירות מצויות דמה כפ שית רבה ד החזיר אל מה חזקו שני בן שמעון אין לא לא לא חוששים הנה אז חיייבים להגיד כמו שאמרנו למה אם לא כן יהיה קשה מרבה הבא מה היה פה אז הנה אמר לו

לך תעיין בה הוא מצא תשובה מי שמוצא שטר שהוא בא לבית דין על מנת לקיימו וקיימו הו שוב לא חוששים אולי נח המלווה שלא ללוותו ומיד הלוה שכתב אותו זה נפל למה המלווה הוא זה שקיים את השטר חר שכבר נעשה הרבעה עכשיו מה תגיד ימות ועדים יכפור ללובה לכן אין בעיה לכן הרי זה יחזיר למי שנכתב השתרר על שמו אותו דבר לא חוששים שמה זה לא זה שלפנינו אלא של מישהו אחר ששמו כשמו או שנמצא בבית דין במקום ששירות מצויות וכיוון שלא הוחזקו שני יוסף ב

שמעון בעיר כנכת השתה וגם גט הזה זה הובא לבית דינו של רב הונה על מנת לקיימו וקיימו לכן יחזיר ומסיקה הגמרא וה בדינה דרב הונה שלשם מובא השת לקיים אותו לכי מקום ששירות מצויות דמה וכפית רבה ד החזיר לא חושש שם שמ נכתב לשם אחר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו על מה אי חזקו שני יושה ב שבעון אן אם חזקו בעיר שנכתב הגט שני יושב בי שמעון יש אז חוששים אולי זה יושב בי שמעון אחר אבל א לא חזקו לא חוששים לא אי אפשר שיהיה

דבר כזה חולק על רבנ חולק אה לא לא יודע לא לא משנה חולק לא חולק העיקר אזה הוא פשט אמר לו ישאלו אותך הוא הלך במצא העיקר אנחנו רוצים יהיה קשה על רבה על לא יהיה קשה על רב ער עבד רבא עובדה בקטנה דובית כשמתה תראה מה זה עשה מעשה ככה כמו שהוא פוסק למה כמו שהוא פסק בעניין הגט מקום הפשתן של פומבדיתא זה גת נמצא בבית דין של רב הונה רק כמו שפסק בגת שנמצא בבית דין של רב הונה רק התקיימו שני התנאים גם שירות

מצויות וחזקו שני שמות בעיר וששים שמ מאחר נפל בגד כזה בב קטנה לא התקימו שני התנאים לכן פסק להחזיר לטובע עכשיו הגמרא דנה איזה תנאים משני התנאים מתקיים באותו מעשה קד אמרה אחדד מזב קטנה והוא שלא חזקו אומר זה היה במקום שמוכרים פשתן בשוק אבל לא החזיקו שני יש באותה עיר הפרגה שיחן שירתה אפילו שמצויין שיירות אבל לא מצוי שני ש יוסף בן שמעון וקמר אךד טרו קינתה איפה שורים את את הפשתן לא מקום שהם מוכרים איפה ששוים את הפשתן ושמה לא מצוין ואפ אלגרד יחזקו

שני יוסף ד לא שכיח שערות חזקו שני יוסף בשמעון לא נורא צריך שיהיה שני התנאים רבי זרה רבי מתנית ברתה ו משנה רבי זרה הקשה מהמשנה בטים ומתרץ דתנן בגטי למדנו המביא גת ועבד ימנו מצאו לאלתר כשר ומו פסול אם לא עבר זמן מצא אותו מיד כשר כלומר מה זה מיד שעוד לא הגיע שום שיירה ואם עבר זמן פסול אמני מצא גת אישה בשוק בזמן שהבעל מודה שגירשה יחזיר לאישה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה לא לבעל שמ יביא ידי מסירה שגירש אותה כשבע ממנו

כתוב בתה תעת כבר שילמתי כבר מקודם לכם בשת רגט בלי שת כתובה פורע עלי בבית דין ולא לזה כן יחזיר לאישה לא לזה ולא לזה לא לבעל לאישה למה עדיין לא נתגרשה תלך תנסה בו קטנ מעד בזמן שהבעל מודה יחזיר לאישה ואפילו לזמן מרובה אתה רואה אפילו לזמן מרובה אם נמצא הגד אחר שעבר זמן הרבה זמן משעת הנפילה גם כן מועיל לו דעתו לא חוששים שמה זה לא אותו גד שאיבד אז אתה רואה שברתה סותרת המשנה בגיטין לא משנה תירץ אותה רבי ז כם במקום ששירות

מצויות כם במקום שאין שירות מצוות זה חילוק פשוט אם שיירות מצויות זה אסור אם אין שות מצויות זה מותר אדמר וחזקו דלא נהדר והינו דרבה רגד חזק הוא לא נהדר בלי גדרב יש אומרים תירצו של רבי זר דברי המשנה שדג במקום שר מצויות אז אמר והוחזקו שיחזקו שני יוש ב שמעון ורק חזקו שני יוש בי שמעון אז הדין הוא לאחר זמן לא יחזיר את הגט שערות מציות וגם חזקו שני ששו והיינו דרבה כדעת רבה צריכים שני תנאים ויקד אמר רבי זרה סובר גם במקום שלא יחזיקו

ש שני יושב ב שמעון כיון שיש שות מצוות לא יחזיר לי גדר רבא משנה מה רבא לא אמר כרבי זרע מת משוה למה רבא לא הקשה מהמשנה על בריתה אלא ממשנה על משנה רבא לא אמר כרבי זרה הוא הקשה מהמשנה בריתה מהמשנה על בריתה אלא ממשנה על משנה למה מתניתין אליש יותר חזק להקשות ממשנה על משנה א רבי זר מה הטעמה לא אמר כרבה להקשות ממשנה על משנה למה אמר לך מי קטנה האמרת איך מקנה מי קטנה האמרת נותנים ואפילו זמן מרובה דין מה האמרת נו

נותנים ולעולם קיימ לן לאלתר כן לא כתוב בפירוש במשנה האם כתוב בפירוש במשנה אמר תנו נותנים אפילו לזמן מרובה זה רק דיוק שדקה הגמרא מלשון המשנה אז אם כן דין מה אולי לא כך נדייק מדברי המשנה אלא מה נדייק נדייק מהמשנה ה אמר תנו נותנים ולעולם כק מלן לאלתר דווקא לאלתר שנמצא הגט בתוך זמן כדי זמן שתעבור שירה באופן כזה לא תהיה סתירה בין המשניות אבל הבריתה וודאי שהיא סותרת למה ה היא פירשה ממש בזמן ש שהבעל מודה תנו זה לא דיוק מפורש ולכן היה לחלק

ביני אלתר לזמן מרובה אבל מזה שלא חילק בכל אופן יחזיר גמר מבררת עכשיו למן דאמר לרבי זרא במקום שהשירות מציאות ואבל גם שלא החזיקו שני שבי שמעון ופני גדר הב בפגי יפה לפי שפירש למן דמר לרבי זר שפירש בדעתו שלא יחזיר את הגד זמן מרובה מתי במקום ש שיירות מצויות ואפעל גב שלא החזיקו שני יוסף בן שמעון וזה חולק על רבה למה דעת רבה רק במקום ששרות מצוות והחזיקו שני יוסף בן שמעון יחזיר אבל אבל אם יש רק אחד מהתנאים יחזיר במה כם פריגי רבא סבר

דקתני כל מעשה בדין הרי זה יחזיר למה כתוב במשנה כל שטר שמקווים על ידי בית דין יחזיר לזה שנכתב לו השטר לא חוששים שמזה של אחר ששמו כשמו ונפל ממנו לא חוששים לה שתקח בבית דין עסקינן אתה יודע איפה מדובר שנמצא בבית דין שנשם מוב בכדי לקיימו ובית דין כמקום שהשירות מצויות בכל בכל אופן אומרת המשנה שיחזיר אז מוכרח גם שהשערות מצויות והוא שהחזיקו שני יוש ב שמעון אז לא יחזיר אבל לא החזיקו יחזיר אז הנה אתה רואה שהמשנה באופן שמידה רבה זה המקור לדבריו רק

אם קיימו שני התנאים שגם שירות מצויות וגם הוחזקו שני וש שמעון אז לא יחזיר ורבי זרה אמר לך מקטני כל מעשה בית דין שנמצאו בבית דין כל מעשה בית דין יחזיר קטנ ולעולם תשתכח בראי האם נכתה במשנה כל מעשה בית דין שנמצאו בבית דין א לא כתוב כך אלא כתוב כל מעשה בית דין יחזיר והמשנה היא מפרטת איפה נמצא ולעולם נשתכח בריי המשנה לא מפרטת איפה נמצא ולעולם אפשר לפרש שנמצא מחוץ לבי דין במקום שאין שארות מצויות אז באופן זה דין המשנה הוא שיחזיר אבל איפה

ששירות מצויות ייתכן שלא יחזיר גם באופן שלא חזקו אז אין להוכיח דעת רבי זרא אי אפשר להוכיח יכול להיות שהוא לא מצא את הגד בבית דין מצא אותו מחוץ זהבית דין ושמה אין אשרות מצויות רבי ירמיה אמר מאיפה מה שמדובר אתה ומהמשטרה זמן מרובה כגון דקם ר עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון שומע הם ארים אף פעם לא היה רק יוסף בן שמעון אחד אנחנו חתומים פה נכון זה השמות שלנו אנחנו לא חתמנו רק על אחד יוס מעל לא יותר

רגע זה מה להסביר רבי ירמיה הוא רוצה להראות לך שמויש בריתה מהמשנה שיחזיר גם לזמן מרובה רוצה לדייק שגם לזמן מרובה אני אדייק לך שגם לזמן מרובה יחזיק מה מתי שאמרתי לך שבזמן גם לזמן מרובה יחזיר זה דווקא כגון דקאמרי עדים שחתומים על הגת מעולם לא חתמנו אלא על גת אחד של יוסף בן שמעון וזה היש שלפנינו אבל בלי עדותם לא יחזיר רק לאלתר כמו המשנה בגיטין זמן מרובה לא יחזיר זה לא משנה שות כן לא משנה י אחי מהל ממרא מה החידוש מה עוד כרמ

שמה כשמה ועדים כעדים אולי הזדמן ונפל מאותו מקום גת אחר ששמות הבעל והאישה והעדים זהים אולי גם העדים האלה אומרים לא היה אבל יש עדים אחרים אותו שמות של עדים האלו יש עדים אחרים כן אומר כמה שמעל לא חוששים לזה גם אותם עדים גם אותם שמות לא חושש גם חתימה אותו חתימה אז לכן לא לא חוששים תדע לך אשת איש כל הדינים האלה צריך מאוד מאו מאוד חכמים נזהרים שלא יצא תקלות שלא יהיה ממזרים צריך [מחיאות כפיים] זהירות הגמרא מביאה עוד תרוץ רב אשה אמר כגון

כמר נקב יש בו בצד אות פונית אתה רואה המשנה ובריתה מה שאמרו כגון דקמ ישס יש לו סימן בגט זה כדבריו באופן זה לא חוששים שמן זה לא שלו למה נתן סימן מובק לכן אפילו לזמן מרובה תחזיר לו אבל בלי סימן כזה לא יחזיר רק לאלתר ודווקא נקב בצד אות פלונית אבל נקב בעלמה לא דווקא נקב בצד אות פלונית אות א' פלונית שמה אבל אם סתם אומר היה בו נקב בגט תודה רבה לך זה לא לא סימו ש יכול לעשות נקב מה לא גם הור שקים

לא למה מציר באמת רבש סימן מובהק רב השם מספק סימנים הי דאורייתא הי דרבנן לכן הוא רוצה סימן מובהק למה כל דין השבת הבידה צריך סימנים מובהקים בהשבת הבידה מקים היא דאורייתא בדין השבת הבידה על ידי סימנים לא צריך מובהקים היא זה מחזיר לפי סימנים מספק להם סימנים דאורייתא או לא דאורייתא לכן סומכים עליה ענין שבת הבידה או לכל איסור שזה מהתורה גם לענין אשת אישא כן אז עוד הפעם רב אשה למה רוצה סימן מובהק רב השם מספק לה בידין השבת הבידה על ידי סימנים שהם

לא מובהקים היא דאורייתא היא דרבנן שמחזיר על פי הסימנים האלו שהם לא מוכים אם זה מהתורה אז כמו שסומכים עליהן עניין השבת הבידה הוא הדין עניין איסור מהתורה עניין שת איש או זה רק מדרבנן ניבד השבת אבדה תיקנו דיני ממונות מועיל התקנה של הפקר בדין הפקר אבל לא סובכים עליהן עניין איסור ולכן מחמת הספק הזה אמר שמחזירים דווקא על פי סימן מובהק שגם מם השבת אבדה על פי סמנים שלא מובהקים הודין דרבנן סימן כזה זה ודאי מדאורייתא מסובכים עליו עניין איסור תורה הגמרא אומרת מספרת מחר

גם מבחן מיד מבחן לקחת מבחנים כי אנחנו ממהרים מש תענה מהר לא להפריע מר יש לך מבחן מה זה אתה לא מחלק יחביבי השם לכתוב בני הירו כן יצחק יש לך עוד 50 כנס אני בתי בס לא היום היה הזמן בש באיזה חצר אמריה על חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו יפה חצר המשתמרת ב מי שנכנס צבי שבור לחצרו ועומד בצד חצרו ואמר זכת לסדי איך הדין שעדיין הצבי יכול לרוץ מהר יותר מבעל הבית מה זה בעל הבית חתיר מאוד ואם רץ אחריו לא תפסו

קרוב לסוף של השדה כבר לאלא ק צי לא אבל הוא שבור שבור צבי הרגע של אומר הדין הוא ככ אם זה במציאה מציאה לא קנה אבל במכר קנה למה דעת אחרת מקנה לא קנ לא יפה ככה יפה ג' לדעת רבי יוסי קטן יש לו זכיה מדאורייתא את צי כן כן דן לא ש לא הוא שילם על זה יש מישהו שמקנה לו אז קנה לא לדבר פה מה אמרת לדעת רבי יוסי האם קטן יש לו זכיה תכתוב אין לו זכיה שיש לום בן קטן שמצא מציאה ד'

האם זה שייך לו לא לבן או לאבא לאבא וקץ את הדין מבנו הגדול שסמוך על שולחנו אם הוא כל זמ שסמוך על שולחנו זה שיך לאבה יפה קטן מציאתו לאביו תכתוב ואם הוא לא סמוך קטן וא לא סמוך על שולחן ךו אם זה לא סמוך על שולחן זה השאלה הקודמת הר מה רב אמרנו ש אבל אם גדול שהוא נשוי וח שולחן אביב מה הוא רצא משהו קונה לו אביבה אומ לך פרט סמוך ע מה שכתוב פה קטן זה אפילו גדול שהוא סמוך על שולחן אביב מה

שכתוב גדול זה אפילו קטן שהוא לא סמוך על שולחן אביב תגיד את זה ליצחק הזה הבנתי את הראש בגלל זה רציתי לכתוב זה כבר כתוב כל שוא שמ אל הוא אומר אל תתייחס לשמו פרט מה זה אל תתייחס פר אני קראתי פרט פרט הוא כלל חוץ מחש אם הבן שלך גדל גדול גדול מסקנה שכן לא יכול להיות ה שת החוב שלא כתוב שהלווה משעבד נכסיו למלוה האם בכל זאת השתעבדו הנכסים ויוכל לקב אזה עכל ל רבי אמר זה לא טעות סופר לרבנן טעות סופר אמרנו בגמרא

כתבתי ששטר חו לרבי מאיר זה טעות שופר מה זה מח לא טע טעות שופר אמרנו לא אך ולמי זה לא טעות ופך רבי יהודה לרבנן רבי יהודה זה טעות ופך רבי מאיר זה לא טעות סופר רבנן זה טעות סופר רבנן טעות סופר כן רבנה זה כן טעות סופר או לא טעות סופר כן טעות סופר טעות סופר כש נ לא טע לרבי מאיר זה לא טעות סופר לרבנן זה טעות סופר יקחו לאדם את הבית שלו בגלל טעות סופר החליטו על הבית שלו זהו סופר בטח מה זה

הסופר הזה זה לא כ שואו מה זה טעות סופר הכוונה יש אם כתוב אחריות אם אין כתוב אחריות זה טעות סופר או לא זה הכל האם שתה רחוב מצא שת רחוב ברחוב והלב אומר פרעתי וממני נפל וב אומר לא ממני א לא כי אלא ממני נפל יכול להחזיר למלווה משום מה מחלוקת תי אינו נאמן מלוה ולוה חוק מחוק מצא שת רחוב ולוה אומר פרעתי אינו נאמן והמלווה אומר לא כי ממני נפל המלוה נשב טלק אבל אם היה פורע היה צריך לקרוע לשון הגמר ולא חייב מ

מה זה מחלוקת שזה לכול העלמה לא י מי שומר יש מחלוקת רב אבל הגמר ה המלווה נשבע ונה יש מחלוק יכול להגיד את כול העלמה לא יחזיר יש מי שאומר שגי פרתי פרעתי נשבע ונותן ז רגע יש אומרים זה מחלוקת רבי מאיר ורבנן ויש מי שאומר לכול עלמה לא יחזיר לחטה כרב אומר את הגמרא ולא יחז ז ראובן לאו שב ראובן ידע שהשדה אינה של שמעון ובכל זאת קנ ממנו ושילם לו כצד הדין כאשר בא נגזל וגבה מראובן את הקרקע יכול ראובן לטבוע משון שיחזיר לו

עותר לא לא שלך לזה שהוא לקח ממנו דעת עצמו הוא קנה את זה הוא ידע שזה לא שלו למה הוא לקח מתחלה זה לדעת שמואל דעת אין לו כלום לדעת שמן אין לו כלום מות מתנה ח מחלקת אב דעת רב יש ומעות אבל לא שבח פיקדון יש לו הל חטה כרב זה הכל בקשה 100 100 100 כן חכם יוף אמר אפילו שני מודים הלכות לפתוח הלכות יש לנו עוד להספיק את העבודה כן סימן תקפו לא לדבר בבקשה עוד הפעם כן לא לדבר הסעיף יט הרחיק את

השופר ונפ בו ותקע בו פסול למה צריך להדביק את השופר כמו שאמרנו ציפה הו זהב פסול אפשר להרחיק את השובה ולתקוע סעיף כ נתן שופר לתוך שופר אם הפנימי עודף עעל החיצון משני צדדים ונתן הפנימי בפי ותקע בו כשר למה כו שופר פנימי בלבד הגהה לי נרד אפילו אינו בולט מצד הרחב רק שווה לחיצון או אילו בולט צד הפה ותקע בפנימי יצא כך נראה לי זה לשון הראש והוא שלא ישנה קולו במה שהוא נותן נתון בתוך החיצון ם לה פסול אם לא שינ קולו דווקא למה

צריך את כל זה מצא רק שופר כזה וזה אחד ככה מה יעשה שופר של ראש השנה אין מחלן עליו יום טוב אפילו בדבר שיש בו משום שבות שמחלל יום טוב עובר בעשה ולא תעשה כי שופר זה רק עשה כיצד היה שוב ושלנו מעבר הנהר ואינו שופר אלא הוא אינו עולה באלן ואינו שט על פני המים כדי להביאו ועל ידי ועל ידי גוי מותר ד שבו שבו שבב גוי יגיד לגוי מקום מצווה לא גזרו יגיד לגוי ש לא חייב רבותינו אמרו את לא תגיד אמירה לגוי באיסור

דרבנן לא גזו זה לא דאורייתא לכן זה שבו לשבות מגו להביא את זה אה ולכן מותר לומר לגוי להביא את זה בשבו לשבו כן יפה יופי הרמבם פרק חמישי דף נד זה של שבת כן ראובן שאמר ל שמעון הרני עליך חרם או הרי אתה אסור אסור בניתי נאצר על שמעון שיהנה באובן ם עבר ונהנה אין ו לוקה שהרי לא אמר שמעון כלום מותר לובן להנות משמעון שהרי לא עשר עצמו בנייתו ב אמר לי שמעון הרי אתה עלי חרם או הרי ני עסו בניית הרי נאסר ובה

מנות בשמעון ואם נהנה לוקה שרי חי דברו ושמעון מותר בעניית ראובן אמר לו ה הריני עליך חרם ואתה עליי או הריני אסור בעניית ואתה אסור בניתי שנהם אסורים זה בזה וכן כל כיוצא בזה ותר מדי ראובן ג ראובן שאמר לשמעון הרי פירות פלוני אסורין עליך הו הרי אתה אסור בניד פלוני אין זה כלום שאיין אדם עושה חברו בדבר שאינו שלו אלא אם כן עלה שמעון אמן כמו שביארנו ד אתה אומר לחברו ככרית זו אסורה עליך אף על פי שנתנה לו במתנה הרי זה אסור עליו מת

ונפלה לו בירושה או שנתנה לו אחר במתנה הרי זו מותרת שלא אמר אלא כי קרי והר והרי אנה עתה שלו אמר לו פירות אלו אסורין עליך ולא אמר פרותי פי שמרן אוש מת ונפלו לאחר הרי ללא אסורין עליו שעושה דבר שהוא שלו על חברו פי שיצא מרשותו הרי הוא באיסור עומד אלא אם כן אמר נכסי או פרותי או בתי כ יצא בלשונות אלו שהרי לא אסרן אל כל זמן שאן ברשותו האומר לבנו הרי אתה אסור בניתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת ירשנו שזה כאומר

נכסי עליך אסורין אסר ניתו עליו ופרש בן בחיי ב במותי הימת לא ירשנו שזה כמי שאמרנו נכסים מנו עליך אסון ז אסר בנו בנייתו ואמר ם היה בן בני זה תלמיד חכם זה תלמיד חכמים קנה בני זה נכסי כדי להות רי זה מותר ויהיה הבן אסור בנכס ובין הבן מותר בהן אם יהיה תלמיד חכמים כמו שיתנה תלמיד תלמיד של חכמים לשון הרמבם תלמיד חכמים זה חטא זה הבן האסור בירושת אביו אם נתן ירושת אביו נחב בו לבנ הרי זה מותר לכן אם פרעה בחובו בכתובת אשתו

וצריך להודיע להודיע ש נחסה אבי שרן עליי שנשבע שלא יהנה בו חברו ותר לו לפו חובו כמו שהתבאר ט מי שנאסר עליו מן ממיני מאכל בין בנדר בין בשבועה ונת בשה מינים אחרים תער מהן הרי זה מותר במינים המותרים אף על פי שיש בהם טעם המין האסור ונאסר בפירות אלו התערבו באחרים אם יש בהם טעם המין האסור אסורים ואם לא מותרים כיצד נאסר בבשר וביין הרי זה מותר לאכול מרק רקות שנתבשלו עם בשר ועם היין פי שיש בהם טעם הבשר או טעם היין ואנו אסור אלא

באכילת בשר בפני עצמו לשתות יין בפני עצמו יא נאסר בבשר זה או ביין זה נתבשל עם הירק אם יש בירקות טעם הבשר או טעם היין הסורים ואם מותרים שזה הבשר וזה היין נעשה כמו בשר נבלות ו שקצים כ יוצא בהן כן כלכ יוצא בזה לפי כך הומר בשר זה אסור עליי הרי זה אסור בו ו במרק שלו בתבלין שבו יב רין זה שאסור על עצמו בין אחר ו טפה בחבית נאסר הכל פני שיש לו להשאל נעשה דק דבר שיש לו מתירים שו בטל במינו כמו שבארנו

בנכות מאכלות אסורות יג אומר פרות אלו קורבן עלי או קורבן הן נפי או קורבן הן על פי הרי זה אסור בחילופי גדון ון צריך לומר במשק יציא מהן יד נדרו נשבע שאנו אוכל אותן או שאיני טוען אותן אם היה דבר שזו קלי שזרע כגון חטה ס הרי זה מותר בחילופי גדוליה ומה דבר ש זרעו כ בארץ שזרע כגון בצלים מומים אפילו גידולי גידולן אסורים בין כך ובין כך משכין יוצא מהן בספק לפי כך אם שתה מהן אינו לוקה טו כן אומר לאשתו מעשה ידיך עלי קורבן

או קורבן לפי או קורבן הן על פי אסור בחופן גדון שני טועם שני אוכל היו פירות מעשה דז ק מותר בחפ גדון מה דבר שזו קלה אפילו גדולי גדון אסורין ולמה לא יבטל העקר הסור בגדו שרבו עליו שהרי אין דבר שיש לו מטרין שאין ו בטל ברוב כמו שבארנו טז העושר רותם על חברו בן בן עדר בן בשוער גדו חילופין ספק פיקה חברו אסור בגידולי פירות אלנו חלופי ואם עבר ונהנה נהנה עכשיו זה פרק של יום ראשון אבל אין זמן עכשיו למחר נלמד בלי נדר בלי

נדר שני פ זוהר לא ב לכן ה ד שסג מנ עפר אשר יהיה בקרקע המשכן מנ עפר אתנן כתיב הכל היה מן העפר והכל שן העפר הכל היה מן העפר אפילו גגר חמה כל שכן אמר רבי יוסי חזה בג ב ז ז עלי פכ מתיקן ן גמ תחזה כלנו שעל זכה ח כינו אדוני אלנו שבנו לפניך את כורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סבת אותם עד משה ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה קח לך סמים נטף ושנת חן בנה סמים ונה זקה בד בבד א

ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בסמים ו זקה בת בד ויאמר אדוני משה קח לך שמים נמים זקה ב בה בה בבת בת עשת א ש קד אהרון ורצ בבוקר בבוקר צ 38 בכלום הכיפור ב יום הכיפורים ממנים ה ו הצור והציפורן ח ם ח אחד מכל ר שמעון בן גמ מרגים תמד שכל יפה אם כמידת 70 שנה אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מערבין בדבש פ שתורה כש קנו אד ויר יאכז בים משקדים ויאמר עלי ע מזמרת הארץ בכ לאש

מחה מעצור ע שות לשקדים יאמר עליהם ישראל אז עו ח מזמרת הארץ מעט צורי ומעט דבש נח בים ויקרא משה םז ם א איש מפ בע בוקר ועבר א עד שתי המזוזות פסח אב בתכם גוף שמרתם את הדבר הזה ניום והיה כי תבואו אל הארץ אשרן תן אדוני לכם כאשר דיבר שמרתם את העבודה הזאת יה כי יאמרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכן ואמרתם זה פ אדוני על בתי בני ישרא מצרים מצרים בתנו צין וקוד העם תחב ויע ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את

המנורה רכה וקנ גבעה כור הוש קנים יוצאים שלושה כנ מנורה מצידה אחד ושלושה כור מציד שלושה גים משוחדים חלש גים משוכים ופ כןן ששת הקנים יוצאים מן המנורה ו במנורה ארבעה גים משוכים כ שני הק ממנ ני הקים ממנה תו ח שני הק מ שצא ממנה כפתוריה וגות ממנה הו כולם מש זהב טהור ויעשנו ויעשה דותי שבעה אמר ככה אמר ותי הזהב טהור זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה אדוני ו שעני ארן אנגן חיינו על בית אדוני הוא מקבל במחר בגלל ש אד נגן י

חינו על בת אד זה מעשה המור ימר משה ארון קח את ה תן ע כרון כשר דיבר משה עמוד בי המתים מגפה פתח מגפה נעצ ויאמר משה ב משה יר נייר וזך חסדך וזך עשיר בני מי שב לאבנו רבותי הגיע אוטובוס צריך לעלות לאוטובוס בעזרת השם זה אוטובוס מוגן מהשמיים מגינים ויהיה ישועה גדולה הולכים מגיעים עכשיו לחברון יש שמה עוד הפעם פתום הקטורת כל הסדר הקורבנות כי עכשיו מתחילים ויקרא כמה מעלת הקורבנות מעלה גדולה מאוד מאוד אז בעזרת השם נגיע לשם נעשה את זה עם אברהם

ויצחק ויעקב ומשה רבנו השם יעזור הנה משה פה אז בעזרת השם נזכה לישועה גדולה אז בעזרת השם אז נעשה קדיש מי שברך אבותינו הקדושים צק ועקב מש כל הקהל הקדוש ם לכם לטובה בר חיים טובים ארוכים בריים ושמחים בנחת כל וס קמי ורוחני כל אשר תפ ותצליחו נחת גדול ושמחה גדולה ס גשמי ורוחני כצ גם נשלח מפה תחומים למי שברך רבותינו הקדושים מברך את ידידנו רבי נתנאל בן יפ הקפי נו נשמת אביו מה שמו בן ישועה משה בן ישוע משה בן ישועה רוח השם שהוא נפטר

אתמול בשבת בצהריים רוח השם תנח בגן עדן תנחומים משפחה כבודה חיים טובים ק שמחים שה לכולם וכן יהי רצון ונאמר אמן