הדף היומי מסכת בבא מציעא דף יג הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ב אדר ב תשפד

[מוזיקה] ‏ja בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש ב באדר השני תשפד הנה בפרשה שלנו ראינו איך הקדוש ברוך הוא אומר לעשות את ארון עצי השטים ועשית ארון עצי שטים לצפ לצפות אותם זהב טהור מבית ובחוץ באה התורה ללמד דם שהוא יבש כמו עץ גם צרו הרע מתגבר עליו למה אהרון מעץ רומז יצר הרע אומר עצתו מהצ להיות מצופה בזהב טהור מבית ובחוץ לשאות בכותלי בית המדרש להסתופף בחברת ראה שמיים ש שמו להשתתף בלימוד התורה שכדי יכנס בו רוח טהרה וקדושה ראינו איך שיעקב

אבינו זכה איך כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם על ידי שעשו לי מקדש ויישבו בתוך המקדש יהיה רוח קדושה של טהרה בבן אדם שיהיה תוכם כברם מה כתוב ויעקב אשתם יושב אוהלים בכל הזכויות של יעקב תורתו מעשיו לא פירש הכתוב שיושב רק יושב אוהלים למה דווקא יושב אוהלים הו יעקב אבינו הכל היה בו אלא היא הדבר הכי גדול זה שאדם יושב בתוך אוהלה של תורה בבתי כנסיות ובתי אפילו אם רק אשר ישה ביתך אם אדם יושב בלי ללמוד זה כבר דבר פלא כתוב בבעל התורים על

הפסוק ושליחו איש מטהו והיו לתנינים ויבלע מטה אהרון את מותם למה מותם אומר מטה אהרון מתה עכשיו את המתות האלה וגם כן במעשה כורח בלה מטה הארון את מתותים ולכן לא הוציאו פרח זה לא מובן למה צריך ותי אהרון לבלוע אותם אמרנו מי שיוציא פרח יצא ציס גמו שקדים הקדוש ברוך הוא איתו הוא הצודק מי שאיין לו אז הוא לא הקשו הוא לא בחר בו באמת הקשו בחר באהרון שזה המטה שלהוציא פרח באגמון שקדים למה היה צריך לבלוע את מתם אלא אומרים רבותינו מי ששרוי בבית

מדרש מי ששרוי בקודש הקודשים אין מציאות שלא יעשה פרי אין דבר כזה אדם שנמצא בתוך קדושה רק הוא יושב יעשה פירות לכן מה עשה הקדוש ברוך הוא ויבלע מטה אהרון את מטם שהם לא יכלו לעשות פלות כי עצם שהם ישבו שם הם יכולים לעשות פר בשיל זה גם כן אומרים רב אויר בחיה אומר פגע בך מנובל זה מושכו לבית המדרש למה יצר הרע אז כנס לבית המדרש מה עשינו לא בם יצר הרע האדם אין לו אפילו שהוא נכנס לא יכול לפעול המקום מקודש המקום מסדר את

הבן אדם ככה זה הולך התורה מקדשת זה פלא פלאות תמיד כשאדם נמצא בחברה של לומדי תורה זה זכות גדול היה בזמן רוסיה על הדעת אסור ללמוד תורה היו באים אנשים ממסירות נפש משתתפים בשיעורי תורה היה שמה איזה יהודי כמה היה קשה אבל הוא היה בא במסירות נפש אבל מה הוא לא היה מבין כלום אם הכיר יבין גם הוא יבין היה מוח טום לגמרי אז בזה היה מכביד על הלומדים הם היו מאוד מפחדים שייתפסו אותם הוא נכנס יוצא נכנס יוצא וצריכים להסתופף בשבילו כי היה מקום קטן

אבל הוא לא מבין כלום אז הם אמרו לו תראה מה תוענת שאתה בא אומר להם את תועלת אני אגיד לכם ה אומר ש יראה להם את הזרועות שלו ואת הגוף מלא תפרים מלא בעיות אומר להם אתם יודעים מה זה אומר אני פעם נקלעתי למורדים בשלטון ישבתי סתם שם לא היה לי שום עניין איתם כשתפסו אותם גם אותי הקו איזה מכות אמרתי להם מה אתם מקים אותי אומר אם אתה ישבת איתם אתה ניתו כמו כמו תם אין דבר כזה אותו דין אומר אני נכון שלא מבין ולא

יודע אבל אם אני יושב איתכם אותו אותו עצם ישיבתי זה גמרנו לא יהיה קופה חלקי חלקכם זה דבר נכון דבר נכון כמה זה אמת אבל מה אדם לא התייאש אף פעם צריך לדעת שהכל מן השמיים לא כתוב שמה לעשות במגילת אסתר כתוב לעשות כרצון איש ואיש רבה אמר בגמרא כרצון איש ואש איש כרצון מרדכי והמן מרדכי זה איש יהודי המן זה איש צר ואויב מי אמר שאיש זה מרדכי ואיש איש ואיש איש זה מרדכי ואיש זה המן מי אמר אלא אומרים רבותינו איש זה אותיות כרצון

איש ואיש איש זה ראשי תיבות אין שום יאוש ואיש זה אותיות ייאוש כי רשאי העולם הם נרמזים המן הרשע בתבת יאוש נרמז אבל עם ישראל איש איש איש יהודי א אין שום יאוש לכן זה מרדכי שלא התייאש חס ושלום מן הרחמים למה אפילו שנכתב ונחתם בטבעת המלך יש להשיב לא אין להשיב מי שלא מ א חנן הקדוש ברוך הוא מתפלל מהשמיים מסדרים אז לכן תראה אתפלא פלאות זרש אמרה לו להמן הרשע אשר הכי ללא תננ פו לפניו לא תאכל לו כי נפול תיפול לפניו כן זה

שפת הגויים להתייאש מיד אבל איש יהודי אין יאוש אין מי שלא מתייאש תמיד מרוויח צריך לדעת את זה לא להתיאש לבקש לעבוד להסתדר היה פעם איזה יהודי אחד עשה מאוד טובה גדולה למלך הצילו את הבן שלו היה משהו טובה שאין כמותה אומר לו המלך מה אני אשלם לך שעשית לי כזה הטובה הגדולה הזאת אמר לו המלך אני יש לי מה לשלם לך תראה תן לך מפתח של האוצר שלי איפה כל האוצרות אתה תיכנס משך שעתיים תאסוף מה אספת זה שלך אומר אוו זה טוב הוא נכנס

אבל לא צריך הרבה הוא כמה אדם צריך לחיות הלך הכניס לו הלך לשם הביא שג גדול מילא אותו אבנים טובות כספים זהב יצא כמה זמן לקח לו רבע שעה אומר מספיק לי אני לא צריך יותר הוא בא לצאת אומרים לו מה זה מה אתה אתה נוגע באוצר של המלך לקחו לו את זה הריקו את זה זרקו לו את הסק אמר לו תלך אומר מה מה אני אעשה עכשיו אבל אומר אין דבר כזה המלך הביא לי אתזה זה עוד שעתי צריך לתת לו מפתח אני חוזר המלך

נתן לי רשות להיכנס נכנס אסף עוד הפעם מילה לא תסק ויצא עוד פעם תופסים אותו בוא אנ מה זה פה הפקרות עכשיו כבר הוא לא יודע מה לעשות אמר עוד פעם אני נכנס לא לא מוותר נכנס מילה עוד הפעם ו לו נכר השמידה הגיע הזמן אמרו לו אתה מה זה נכנסת פה ויצאת ב בוא נשב פה כל מה שהורי קולו שמו לו בסכין ים תקח אומר זה המלך ציווה למה מה העניין אומר המלך ידע שאתה תיכנס תיקח שק אחד אתה לא צריך יותר מה תעשה בזה

אתה בניך בני בניך המלך אמר לך שעתיים תאסוף אם היה מתייאש ובורח היה מפסיד את הכל אבל עכשיו שהוא לא התייאש הל אומר אני ציוויתי בכוונה את השומרים לשפוך זה דרכו של עמלק מה הוא עושה ויזנב בך כל הניח שלים אחריך אבל אין דבר כזה אדם מה קורה עם הבן אדם הוא אומר אה לא למדתי אני לא מספיק בסדר אני לא לא אל תתייאש מה יצא מיוש זה עמלק זה היצר הרע נותן לו תראה אזה בר פלא פלאות איך הדגים רצים בים למה הדגים אחריהם רוצים

רוצים לטרוף אותם הם לא יודעים מה לעשות אבל מה הפלא ש הדג אף פעם לא הוא לא הוא לא טורף את זה שהוא רץ אחרו אלא הקדוש ברוך הוא מזמין לו אחר שבא כנגד מהראש שלו תמיד תפתח דג אם יש לו בפנים בבטן שלו דג מהראש בפנים לזנב הפוך אם הוא יבלע אותו מהזנב שהוא רודף יקרע כן יקרע אותו למה הסנפירים נכו נגד בטח אז תראה מה איזה הוא רודף רודף הוא חושב ככה הוא ישיג הרדיפה אחר המאכל י יביא אותו למאכל אבל אחר הקדוש ברוך

הוא הזמין את הדג המוכן מן השמיים למאכל השתדל אדם הרבה פעמים משתדל לפרנסה רודף רודף אל תדע הוא יביא לך אבל לא בדרך שלך אתה תקבל צריך לדעת כל דעביד רחמנא נתב עביד זה לומדים את זה ממשל של הדג הדג רודף לא משיג את הנרדף זה לטובתו אם היה משיג אותו היה נחנק אין זה הכל הרבה פעמים אדם יתש על הפרנסה קשה לו לא הקדוש ברוך הוא עילה את העילות רק דבר איתו זה הוא הקדוש ברוך הוא הכל בידו היה מספרים על אדם אחד שבא לבית

לא היה לו מים הלך הביא פלי וזה מתעסק עם הברז לא במים אחר כך הלך התעסק עם הצינורות בחוץ לא במים ראה או אחד מה אתה עושה יש הפסקת מים עכשיו זה תלך לעירייה הם הפסיקו את המים בשיבר הראשי מה זה יעזור לך שאתה עושה עם הברז אתה מבין אין אדם הולך מחכה בבנק לא הלך לו בתור הולך לרופא לא הולך הולך לפה נהיה לו כך אתה מבין הכל זה השיב הראשי זה הקדוש ברוך הוא בשמיים ממעל נכון זה אמת צריך תמיד לפתוח בו יתברך הקדוש

ברוך הוא מנהיג את העולם הוא יודע איך ומה לעשות איתנו עכשיו זה הזמן שאדם תמיד התחזק עכשיו בחודש אדם ראינו איזה ישועה גדולה נהפוכו איך הקדוש ברוך הוא מושיע אותנו לכן זה הזמן עכשיו שאדם הנה עושה צדקות מצמיח ישועות לתת זכר למחצית השקל לעשות כל מה שאדם יכול וללמוד תורה אין כמו התורה ולהשתדל בעבודת השם בעזרת השם תבוא הישועה מן השמיים אמן מלאכים מלאכים תמיד אנחנו גם לומדים מגילת אסתר לא מר אולי גם נלמד מגילת אסתר קצת טוב נראה או במקום מלאכים בזמן חגים נלמד את

הלא מוצ טוב בוא נראה אנחנו במלאכים א' פרק יט אז ראינו איך פאלה פלאות איך שאליהו הנביא הוריד גשם אחרי שהרג את כל נביאי הבעל נראה להם שהכל שקר פלא פלאות עכשיו ויגד אחו לזבן את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר רר את כל הנביאים בחר ותשלח ז בן מלאך אל אליהו לאמור כישו אלוהים וכ יוסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם אומר כמו שעשית נביאי הבעל את נשבעת יני אתה מבין למה יעשון אלוהים זה אלוהי העשרה אלוהי הבעל הרבה יש להם

הרבה אלוהים אחרים ויער ויקום וינכ נמשו ויבוא באר שבע אשר ליהודה וינח את נער רושם וינח את נער ראשיו איי א אי למה הוא ראה עצמו בסכנה והוא הלך במדבר דרך יום ויבוא וישב תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב אתה אדוני כע נפשי כי לא טוב אנוכי מ אבותיי חום תחת אץ רוטם זה אילן שהגלים של אתם יודעים לא נגמרים אז הוא שאל מהשם לקחת את נפשו למה עכשיו הוא בצער וישכב וישה תחת רותם אחד והנה זה מלאך נורע בו ויאמר לו קום

אכול ויב והנה מראשותיו אורד רצפים בצפ חת מים בצפ חת מים אוהו כשבא לשכב בא אחד נוגע בו מלאך כל דודי הנה זה בא נוגע בו מקיץ אותו ויאכל וישת וישוב וישכב וישו מלאך אדוני שנית ויגע בו ויאמר קום אכול כי רבי מך הדרך ויקום ויאכל וישתה וילך בכוח אכילה ה 40 יום ו 40 לילה עד הר אלוהים חור פלא איך 40 יום לא לא נתעלה במאו האוכל ויבוא שם מן המער וין שנ דבר אדוני אליו ויאמר לו מלך פה אליהו ויאמר קנו קנתי דוני אלוהי

צבאות כי עזבו י בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הררו בחרב ויותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה אומר לו מה נעשה ריבונו של עולם עכשיו רוצים להרוג אותו ויאמר צ עמדת בהר לפני אדוני והנה אדוני עובר ברוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר לפני אדוני לא ברוח אדוני ואחר רוח רעש ולא ברעש אדוני ואחר רעש אש לא באש אדוני ואחר האש כל דממה דקם ויהי כשמו אליהו וילת פניו באדרתו ויצא ויעמוד פתח המער נ אליו קל ויאמר לכפו אליהו ויאמר קנו קנתי דוני אל צבות

כזבו בריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הכו בחרב ויותר אני לבדי ויבקשו ויבקשו את נפשי לקחתה ויאמר אדוני אליו לך שוב לדרכך מדברה מדבר דמס ובת ומשחת את חזאן למלך על ארם ואת יהו בן אמשי ימשח למלך על ישראל ואת אשע בן שפת מאון מחולה תמש לנביא תחתך למה אומר לו הקדוש ברוך הוא אתה מלמד קטגוריה רבני מה אתה אומר לי את בריתך עזבו לא שומרים את התורה כן אבל זה אבל לא מדברים לא טוב על בני והיה הנמל מחרב חזל ימית יהו ונמל

מחרב יהו ימית אלישע ושרתי בישראל שבע אל כל הברקים אשר לא קרו אשר לא קראו לבעל בכל הפה אשר לא נשק לו ויילך משם וימצא אתת אשע בן שופת והוא חורן ש שני עשר צמדים לפניו והוא בשני עשור ויעבור אליהו אניו וישלך הדרתו לפניו טוב הגענו יט נראה מה יהיה מלישה עכשיו הזבל הזאת א הפחיד חזק את אליהו הנביא הדוש ברוך הוא צריך אותו לעוד דברים כן אסור להתייאש זה הכל מהשם יתברך משניות בוא בוא ראייתם ש ם נפתח רה עשית הצדקה איפה אתה ש שכב

ןל חזיז חכ כ אנחנו דרים פרק ז נ היצ הנודר מן המטה נדר שלא יהנה ממיטה מותר דרגש להנות דרגש זה רסה דגדה ה אורכים מציעים שמה בבית זה בשביל מזל מטה של מזל יעני התה יותר קטנה החכמ וחכמים אומרים הדרגש בכלל המיטה אל הנודע מן הדרגש מותר במיטה הנודר מן העיר מותר להיכנס לתחומה של עיר ואסור להיכנס עיבורה עיבורה של העיר זה הכוונה 70 אמה וארבע טפחים אבל הנודר מן הבית עסור מן האגף לפנים להיכנס רק בפני מגפת הדלת במשקוף משנה ו' תן לו שיראה

גם זה יפה עוד משיח כ כל הזמ מטמטמת אות משיחי כולם פירות האלו עליי מי שאומר כולם פירות האלו עלי כולם הן על פי כולם הן לפי עוסר על עצמו פיות שמונחים לפניו אסור בחילופי הן של הפירות וב בגידולי הן שאני אוכל שאני אוכל שאני טועם מותר בחילופי ו בגידולי הם לא עשה על עצמו רק גוף הפירות עצמם האלו בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאיין זרעו כלה אפילו גדולי גדון אסור כגון בצנים אפילו גדולי גדון א על הנודר למה מעורב בים מהאיסור הראשון הגענו משנה ז

זה נשמת איילה בתרצה בבניה ואבני נשמת אלגרה בת רבקה חי מרבקה חיים בן רבקה היום טירת מרם פפיר אותו יגן עלינו ולרפואה שלמה של ציפורה בת מלכה היום אנחנו דף יב כן יג נתחיל יב עמוד ב במשנה היום דף י תפילת בית המדרש נכון שתמיד ם כל ישראל דבר אמת כ צאו ידיכם קודש ברכו את אדוני ברך אדוני מציון ש שמיים וארץ היום דף יג נתחיל ביב עמוד ב במשנה ש 10 שוות ג נכון פתחת אתה רוצה לחזור או אתה רוצה להמשיך איפה שהגעת משנה מצא

שטרי רחוב אם יש בהם חריות נכסים לא יחזיר למה שבדי נפרעים מהם אדם הלך בדרך מצא שטרי הלוואה שטרי חוב אדם חייב לחברו כסף אם יש בהם אחריות נכסים מפורש באותם השטרות ש שעיבד הלוו המלוה את קרקעות שאם לא ישלם יכול לגבות מן הלקוחות לא יחזיר את השטר המלווה כלומר לא יחזיר את השטר למלווה למה בית דין נפרעין מהן בית דין בשטר שיש בו שעיבוד קרקעות בית דין הולכים ללקוחות שקנו את הקרקעות ומחזירים אותן למלווה ויבוא לכוחות אחר כך לידי הפסד אז למה לא איזה הפסד

יש תחשוש שיגרם לה לכוחות הגמרא תגיד נראה בגמרא אין בהם אחריות אה נכסים נמשיך את המשנה אין לא מפורש שם אחרות נכסים בשטרות האלו שעיבד לובה למלווה את קרקעות יחזיר יחזיר כלומר יחזיר את השטר למלווה שאין בי דין נפרעין מהן בית דין לא גובן קרקעות מן הלקוחות דברי רבי מאיר חכמים אומרים לא בין כך ובין כך לא יחזיר בפני שבדין נפרעין ען גם אם מפורש בשטר הזה אחריות נכסים גם אם לא מפורש כמה ששטר בית דין גובים מן הלקוחות כל מי שקנה קרקע מזמן ההלוואה בית

דין פונים אליו קנית את הקרקע הזאת מן הלווה אתה לא יודע שהוא חייב כסף הלא יש שטר א אפילו שלא מפורש בשטר שיש פה שעיבוד נכסים שעיבוד קרקעות לא מפורש לא צריך שייה מפורש דעת חמים מספיק שאדם כתב שטר שהוא חייב לחברו כך וכך כסף לבה ממנו בתאריך פלוני צריך לשלם ויש לזה שטר הקרקעות שלו אוטומטיק הם משועבדים להלוואה הזאת ככ דעת חכמים מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים גמרא במ עסקינן מבררת הגמרא באיזה מקרה המשנה אומרת של רבי מאיר יש חילוק בין מצא שת הרחוב שיש

בו אחריות ושאין בו אחריות במה מדובר אי נמה כש חייב מודה אם נאמר שבאים ללובה אומרים לו תשמע מצאנו אומר כן אני חייב לו מצאנו שטר שאתה לביא את הכסף מפלוני ושטר ש שאתה חייב לו כסף אומר אמת אני מודה בזה נכון היה כך אנמ כ שחיו מודה שהוא לא פרע לו את החוב כי יש בהן אחיות נכסים המי לא יחזיר המודה אם יש בזה אפילו שיש בזה שעיבוד קרקעות אחריות נכסים למה שלא יחזיר הרי הוא מודה שהוא חייב את הכסף והשטר יוצא שנפל מן המלווה

ויכול ללכת לקבו מן הלקוחות וי כשאין חייו מודה ואם מדובר כש הלוה לא מודה בקיום החוב כי אין בהם אחרות נכסים יחזיר דלא ג משב בבני מג גבה ואם הוא לא מודה הלוה לא מוד שהוא חייב כסף לא היה ולא נברא מה פתאום שיחזיר אם אין בהם אחיות יחסים נכון הוא לא גובה ממשב לדעת רבי מאיר אבל הוא גובה מב נכסים ונחור אז למה שיחזיר בשיבה הגמרא לעולם כחייב מודה מדובר פה שה לוה מודה שהוא חייב את הכסף שאין השטר פרוע ואכה הינו טעמה למה אפילו

במפורש בו אחריות נכסים לא יחזיר המוצא למלווה דחי שינן שמה כתב ללוד בניסן ולא לבה עד תשרי והתל מטרף לכוחות שלא כדין יפה חיישינן שמה באמת השתה נכון ואמת ויציב נכון אבל מה התאריך הוא כתב דבוד בניסן בפועל הוא לא לבה את הכסף עד תשרי עוד חצי שנה אז אז מתי חה לשעבוד קרקעות בתשרי בזמן שהוא לבה את ה כסף אז כשהוא שילם תאריך מהזה בשתל זה בניסן אבל השעבוד לא חל רק בשעת ההלוואה עצמה בתשרי אז אז אז הם לא ניקנו הקרקעות האלה מניסן והוא

יבוא לכבות מניסן וזה טורף את הלקוחות שלא כדין כי לא מגיע לקחת להם את הקרקע הם קנו בסדר אתה היתי מ י אחי אם ככה שמדובר שבאמת שחוששים על התאריך ויבוא לכבוד שלו כדין הי אחי כל שטרי דומ חוש אחי אומר כל שטר שנכתב קוד זמן ההלוואה אנחנו מפחדים אולי למה נגבה מנכסים משועבדים וכולי אולי באמת יש לחשוש שמעול לא מתאריך שכתוב בשטר אולי אחרי כמה חודשים ואתה טורף את הלקוחות שלו כדין אומר כו שטרי לא ריעה ה נריעה כל השטרות שמגיעים לבית דין מידו של

המלווה הם לא אין להם איזה בעיה בחזקה שלהם לכן לא חוששים שמה התאריך לא תואם אבל כבר שהשטר האלה נפלו מיד הבד מיד המלווה והם עבדו אז יש בהם איזה הרעה על החזקה שלהם היא רעועה כיוון שלא נזהר בהם לשמוע כראוי יש לחשוב שהשטר מה איך זה נפל לו כנראה זה נפל לו כי לא כל כך אכפת לו הגמרא שואלת אלא ה דתנן כותבים שטר ללובה אף על פי שאין מלוה עמו לכתחילה איך כתבן הוא ניחו שמכתב לבו בניסן ולא לבע תשרי ואתן מטרף לכוחות שלאו

כדין יש לנו משנה כתוב כמן וח כותבין חותמין שטר ללוה שלמה שיהיה מצוי הלוה הוא חייב כסף כלומר הוא הוא זקוק מאוד מאוד לכסף ואז מה הוא עושה הוא רוצה שכבר השטר יהיה בידו אומר לו אומר ל הסופר תכתוב לי את השטר אפילו שהמלווה לא נמצא שכבר יוכל לקחת את הכסף אף על פי שאין מלווה נמצא עמו ולא ראו עדים שים ל השטר את ההלוואה לא ראו לכתחילה אז הגמרא שואלת איך תעשה דבר כזה חותמים העדים והכל ובשביל שיהיה לו מצוי שהוא יכול להלוות את הכסף

וא יתן את זה למלווה לכתחילה איך כתבינו הוא ניחוש אף על פי שמר ומו נמצא אז הוא אומר ולא ראו לכתחילה איך כתבינו בלא שרועדים את ההלוואה ניחו שמכתב דבות בניסן תשת ולא לבה עד תשרי ואתל מט רב שלא בכוחות שלא קדים יבוא המלווה יקח יקוה בשטר הזה לכוחות שלו קדין מניסן עד תשרי הם קנו בסדר זה שלהם אסור ליגוע להם בדבר הזה בקרקעות אמר רב עסה בשטרי הקנאה דה שעיבד נמשה מה שאנחנו אומרים כותבים שטר ללווה אף על פי שאין מלווה עמו זה בשטר שמפורש

בו שמשבש נכסיו למלווה שייגבה בהם בין ילווה לו בין לא ילווה זה שטר מיוחד זה שטר הקנאה נקרא אומר לו תשמע בן יללי בן לא ילו ני אני משעבד את הנכסים שלי משעבד את הנכסים שלי לפלוני בשטר כזה רשעים היידים לכתוב אפילו שלא ראו מתן הלוואה דה שעבד נפשה משעבד את עצמו את קרקעות שלו משועבדות המלווה כבר מניסן זה לא משנה אפילו אם תהיה הלואה בתשרי אומר לו אני משעבד י בן מה יהיה אני משעבד לתני חשים שלי למה הוא רוצה להראות למלווה אל תדאג ממני

לפי כך יכול למו לגבות מאותם לכוחות שכנו גם בניסן לתשרי אבל כל שטר הלוואה בלי הקנאה לא כותבים לנובה כ שאין מלו עמו למה שלא יכתוב לו מניסן הנה רשי אומר בשטרי הקנאה שמקנה נו נכסו מהיום בין ילווה בין לא ילווה יגבה מהן לאותו זמן מהיום אז הגמר שואלת י אחי כ מנית קטנים יש בהם אחיות נכסים לא יחזיר ק שחייו מודה משום חי שמכתב ללבות בניסן ולא לבעד תשרי ואת מטרף לכוחות שלא כדין המ לא יחזיר זה אשר הקנאה השב נפשה ואשר דלא הקנאה לק

מחש ד אמרת כק מלווה בהדה לא כתבי נן יפה תמשיך את המשתה אם ככה מה שאמרנו שאם אנחנו אומרים שלא כותבים שטרי הלוואה שאינם שטרי הקנאה ללווה בלא המלווה י אחי כן מתניתין של אם אתה אומר שלא כותבים שטרי הל אלאם שהם לא שטרי הקנאה ללווה בלא המלווה מתי אני כותב ללוה בלא המלווה שטר רקם רק אם זה שטר הקנאה םלב דווקא אם ראו עדים יש עדים יש הכל כן אז אומר מתניתין אז אם ככה מתניתין איך לאלא דווקא כשיש שטר הקנאה שמקנה לו בין ילווה

לו בין לא ילווה לו אז אפשר לכתוב בלי בלי אבל אם אבל אבל אם יש עדים והכל שהכל בסדר אין בעיה לא ראו עדים את מתן הלוואה והכל עומד מתית אם ככה מטיט ד קטנים יש בהם אנח יות נכסים לא יחזיר אמרנו במשנה אם יש בהם אחריות נכסים אחריות נכסים לא יחזיר אקמנה ועמדנו בגמרא פירשנו את המשנה בגמרא כחייב מודה כלומר שהלווה מודד נכון לקחתי ממנו כסף ניוד לא פרעתי לו והוא מגיע לו הכסף ולמה באמת אז מה חי שינן משום דחיישינן למה לא יחזיר משום

דחיישינן שמכתב ו בניסן ולא לבע תשרי ת מטרף לכוחות שלא קדין אפשר שחצי שנה יכול לגבות כוחות שלו קדים מניסן לתשרי אולי באמת הוא רק מתי חל שעבוד קרקעות שהוא לקח את הכסף כל זמן שלא נתן את הכסף המלווה ללוה לא חשבות קרקעות והוא נתן את הכסף חישי רק בתשרי אז הוא יבוא לטוף לכוחות שלו קדין המי ך זה נראה איזה שטר אם בשטר הקנאה אשב נפשה אם זה שטר הקנאה שום קנה לו משעבד ות קקע אותו אשבד בזמן הכתיבה הוא שאיבד את עצמו אפילו לא

היייתה הלוואה הוא כבר שאיבד ואם משטר דלו הקנאה אם שאיבד לו קרקעות בשטר הלוואה רגיל שאין שמה הקנאה שמקנה לו בן שעיבד בלא שעיבד לקל מחש שכתב לות בניסן ולא לבע תשרי דה אמרת כד כמלווה בהדה ביחד עם הלוה לא כותבים שום שטר לא כותבים שטר כזה היה חייב להיות המלווה איתו כלומר עד שיראו עדים בעצמם את מתן ההלוואה והכל בלי זה לא כותבים שתר אם לא ראו עדים את ההלוואה לא כותבים ש סופר שתם זה שם אוא כותב זקה לא תרצ את הגמרא אמר לך

רב אשה ואף ארגב דשטרי דלו הקנאה כמל בהדה לא כתבן כב דנפל תרעלה חישין די מה יקרה וכתוב יפה אומר המשנה שלנו דיבר ל משטר ללא הקנאה ואפילו שכן הוא הדין שטר דלה הקנאה כי מלוה בד לא כתבן לא כותבים דבר כזה מתניתין כיון דנפל תרע כיוון שנפל השטר לא שמרו אותו אז הוראה חזקת הכשרות של השטר וחי שינן ל מה יקרה וכתוב קרא מקרה וכתבו בלי עדים שטר הלוואה בלי הלווה בלי המלווה בלי עדים וכתבו לו וזה כתב ללבד בניסן שלו קדין בזמן ההלוואה באמת

היה בתשרי כלומר אנחנו אמרנו אבל בשר ד הקנ חמר לא אז הוא אומר אבל מש שלנו פלק כון שזה כבר קרה בו איזה בעיה שהוא נפל יכול להיות שהיה בו בעיה עוד אחד למה זה נפל בגלל שהבן אדם זלזל פה זה לא סימנים וסימנים לא לא סמנ מי אמר למה במשנה אמרנו כותבים שטר ללוה אף על פי שאין מלווה עמו אתה יודע מה אמרנו כותבים שטר ללוה אף על פי שאן מלווה עמו למה עדיו ב בחת זכין לו ואפילו שטר דלה בקנאה ידי החתימה הם מזכים

למלווה את השעבוד בקרקעות הלווה מזמן החתימה אפילו שעדיין לא היייתה הלוואה החתימה היייתה בניסן גמרנו זה כמו הקנ זה נ שתעבדו הקרקעות שלו מתאריך ניסן אפילו בשטר שזה לא הקנאה בשטר הלוואה רגיל כותבים שטר ללובה אף על פי שאין מלוה עמו למה שהרי זה לא תלוי בהקאה כמו רבסה רק בחתימת העדים בחתימת העדים גמרנו משעבד לו כל הקרקעות שלו משועבדות יש את זה כל והכל הולך אז מה שסובר הבי שהמשנה אומרת שכותבים שתר ף פי שן אמו אפילו בשטר הלוואה רגיל נכון בלי הקנאה אז הגמרא

שואלת משום דק שעלה כיון דאמר בשטר דלה בקנאה כית מל בדי לא קינן לקה לק למקרה לק למחש יקרה בכתוב אז זהו זה לא כשאלה כלומר הגמרא מבארת מה שאומר הביה שכותבים שתלו אפילו שאין מעמו זה מדובר אפילו בשטרי הרואה רגיל למה משום דקש הבה על תירוץ רבסה קשה לו הבסה אמר שגם בשטרי הלוואה שטרות שלא בלי הקנאה כק מלבה בהדה לא כפין אבל פה במשנה שלנו התרע כיון דנפל אז אומרים חיישינן שמקרה ונפל זה כתב אזז אז משום למה הביה אומר כך אומ דקשי ע

ע הביה על התירוץ של רב עסה כד אמר בשטרי דלה וקנאה כילת למלווה ב ביחד עם הנו לא כתבן שר שטר ללובה אם ככה לקל מחשד קבר כתוב אין לחשוש מרע כך וכתבו שלא כדין שטר מוקדם אתה מבין אז אין חשש שכתב ללבות ולא לבה אז למה שטר שיש בו אחרות נכסים שנפל לא תחזיר אותם עם הלוה מודה למה לא תחזיר אמר איזה איזה חשש זה כיון שנפל אז אתה אומר אזורה חזקתו לא חוששים דבר כזה אז יוצא שהבי אומר שכל עדיו בחותמו זקין לו אפילו

שטר דלו הקנאה נכון אז הגמרא שואלת אלא הד תנן מצא גטי נשים ושחורי הבתים קי מתנה שוברים הרי זה יחזיר שמה הרי זה לא יחזיר סליחה לא יחזיר שמי כתובים היו ונמנה עליהם שלא ניתנה יפה אתה יודע אנחנו למדנו במשנה מצא גיטי נשים שחורי עבדים שטח שחור של עבד דיקי צבעות שכירה זה נקרא דיקי דכ מקם ד זה התקיים ד דקי למה דברי שכי מר כתובים ומסורים דמו לכן הסתרות שלו נקראים די תיקי דת זה יקום על למדו זה צבעת שכרה או שטרי מתנה שוברים שקיבל

פירעון חובות הרי זה לא יחזיר למי שנכתבו שם כתובים היו מתחילה על ידי הבעלים בכדי תנם נמלח שלא נתנם הגמר שואלת וכי נמלח עליהם מה יבה ואמרת דה בחותמו זקין לו הוא זכה בחתימת העדים נגמר זה משועבד לו את הקרקעות אומר ללא אני מלה אח ק מתוד אבלך דלא מטו ליד לא אמרנה מתי אני אומר שדו בחותמו זקין שהגשר לידו של המלווה או של הזוכה אפילו לא משנה מה קורה פה אפילו לאחר זמן אבל איך לא מטו ליד לא הגיע שורות לידו בכלל לא אמרד בחותם

זקן לו זה לא זוכה בכלל במתנות לכן אמרנו שלא יחזיר את השתלות כלומר מתי אני אומר עדה בחמ זקינו דווקא שהשטר הגיע לידו אפילו הגיע במאוחר הע השטר אז דה בחותם זקינו אבל שלא הגיע השטר לידו אין דבר כזה דה חותמם זקינו חזר בו כן אז רשי הגמרא אומרת אולי חזר בו ולא הגיע שתורת לידו בכלל ובזה לא אומרים ד חותמם זקין לו לכן פסקה המשנה שלא יחזיר שטרות אלו מה שואלת אלה מתניתין קטנה מצא שט רחוב אם יש בהם אחות נכנסים לא יחזיר עוקים כחייב

מודה העמדנו את דברי המשנה כשה לובה מודה שלא פרה עדיין משום שמכתב ללבות בניסן וללב ע תשרי רגע ומשום למה כל זה הו משום כלומר חוששים שמכתב ללבות בניסן ולא לבע תשרי לכן לא החזיר לו עכשיו עכשיו ועכשיו אולי רוצה לבות עם השטר הזה אם קוה המלווה שהזמן מצוין בשטר ולא מזמן ההלוואה לא רוצים שילווה נכון ככה אמרנו בשלמה ל רבסה דמר בשטר קניתה מוקלה בשטרי דלה בקנית כדי אמרנה משמ רבס שם רשעים היידים לכתוב שטרל הלוה אפילו שאין מלווה אמו במה שהוא העמיד את זה

דווקא בשטרי הקנאה רשעים לכתוב שטר שהוא שבלו מעכשיו את הנכסים שלו זה שטר הקנאה אז מעמיד את המשנה שלנו בשט דל קניתה ולכן לא יחזיר אור חזקתו של השטר אין ש שטר הקנה לא יחזיר כן אלא לאביד אמר ד בחותמו זקן ו מהיקרים למה לא יחזיר מה הבעייה הד חותמה מה ההבדל בין אם היה מה היה ולא היה נגמר עדה בחותמו זקין לו מר לך אביה מתניתין הינו טעמה חייש לפירעון לקנוניה אתה יודע למה במשנה אמרנו לא יחזיר כן שהשטר הופקר ושטח רואים אותו ברחובות אולי

פרעו באמת הלוה פרעו הלוה פרע אותו וזה נפל לובה עכשיו כעת הוא מודה שלא פרעו לו למה הוא והמלווה עושים קנוניה שילכו יוציאו מהלקוחות את הקרקעות ויעשו חצי חצי קו יחלוק קבום לוב וא לא יכל לתת דוגמה שאני אביד לותו כן נו ליד מה כן אני אגיד לך שם לב שים לב והיה ראובן בשמעון ב ראובן הלבה כסף לשמעון בא שמעון לובה היה צריך כסף לבה כסף מראובן בסדר וע אל שק ומצאו את השטר הזה באמת כבר החזיר לו את הכסף ומצאו את זה על הרצפה

הם בניהם אמרו בניהם הם דיברו נאבד השטר אומר לו אתה יודע מה אתה אני אגיד שאני שאני חייב לך שלא שילמתי ואתה תלך תקווה מזה את הקרקע של פלוני יש לו בית יפה כי הוא קנה ממני את את הבית וזה בית מאוד נחמד לך לך תקנה לך תיקח את זה תקבא את זה אני אגיד שבאמת לא לא פרעתי ואני מחייב מודה וכסף אין תלך תיקח מהלקוחות ובאמת כבר שינ הם לא חיייבים כלום תחלקו חצי חצי זה כוניה הולך לכן לא יחזיר כן הש קנוניה מה קורה

אטר פה באמצע ון נפטר היתומים במקומו הם גובים נפטר יש ילדים ילדים עומדים במקום האבא הלד לא מ יש שטר מפורש שטר חתום והכל יש אחריות מה זה אין שטר אז תגיד הבם שיעשה ככה וד הרב אם חוששים לרון ול למה דווקא בשטר שנפל חושש זה למה לא בכל הלוואה נחשוש לזה ישלם לו יחזיר לו את השט יחזיר עוד הפעם ל כנראה זלזל בזה כן ראית אות לדבר בכלל עזוב לא שווה לדבר נו כן ש טוב לאט לאט לשמואל ד אמר לא חיש פרעון לוניה שמואל

אומר לא חוששין למה מי שמוצא שטר הקנאה בשוק אפילו לא חייב מודה יחזיר נו למלווה לא חוששים שפרעו לובה חזקה היא שמיד כשפ מקבל את השטר קוראו משטר שמצאו אותותו שלם כן התחלת לדבר בדרך לומד עוד עלה אי אפשר תיתן לו 150 שק עוד לשמו דמר חיישינן פרעון בקוניה מה יקל ממר לא חיש לא חיישינן אז מה יקל מ איך תשמשנה אני חי סבר לה כרב הסד אמר בשטרי הקנאה מוכ מתן בשטרי ד הקנאה ולכן אנחנו אומרים לא חזיר מחמת שהשם הושטר מוקדם כמו רבסה אלא

א בח זכי מה ק מ לא חישי פרעון כניה שמואל מוק מטט בשאין חייו מודה וואו הוא טועה שזה מזוייף מלוה אומר נפל למה כן שנפל הורח חזקתו אין המלווה נאמן לומר שכתבו לוה אפילו אם קיים חתימת העדים אולי זייף את החתימות שלהם בצורה טובה י אחי כי אין בהם אחריות נכסים המה יחזיר ניד גוה משעבד מבני חרב גווה אומר אם ככה שחושש שזה שטר מזויף אז גם באותם שטרות שאין אחריות נכסים אין שעב קרקעות אז מה יש למה אומר רבי מאיר יחזיר רבי מאיר אמר

יחזיר נכון דעת חכמים לא מחזיר אבדת רבי מאיר מחזיר אניי איך אומרת הגמרא נ דלא גווה משעבד מכון בשטר שאין בחרות לא גובים מקרקעות אבל גבה מבני חרי וא חרם ילך יקח לו קרקעות בני חורין או כסף או אומר שמואל טעמי למר שמואל אומר היה רבי מאיר שת חוב שאין באחריות נכסים אין גובה לא משעבד ולא מבני אחרי שת רחוב שאיין בו אחריות נכסים לא גוה גם מבני חרי גם ו וכי מאחר שהנו גובה אמה יחזיר מה התועלת אמר רבי הושעיה לצור על פיצ לחותו של

מלווה ביטור מכסה אומר בנידרי להו ללוה לסור על פיס לחותו של לוה אולי נפל מן הלווה לא מן המלווה אומר לוהו דמר לא היו דברים מעולם הוא אומר לו אני כתבתי וזה מזוייף זה לא שלי אז מה תחזיר לו אז תביא את זה למלווה שלכל הפחות יהיה לו לצור על פי לחותו יעשה מזה פקק כן אני ראיתי ש מורנו ורבנו רבי יצחק כדורי היה לו היה לו היה רוצה לעשות פקק לצנצנת אז היה לוקח כמו קרטון כמו נייר עב והיה גוזר אותו קצת יותר גדול מהצנצנת

מהעיגול עושה עיגול יותר גדול לוקח איזה משהו שזה עיגול יותר גדול עושה אותו מצייר אותו גוזר ואז הוא מדליק תראה מדליק את הגז שם שם מים חמים שיהיה עדים שיצא מהפקק הזה היה אז זרבוב זרבובית כזאת כן שיצא משמה העדים ואז הוא שם אומר לו קורא לי בוא תראה שהוא עושה ח הוא שם על זה את העדים ואז מוריד בצדדים לאט זה נהה מקפל ז שזה מתקשה ו נה אסור על פי לחותו כן גם הה מצפצף לא לא היה של צפצפה הי בלי שלצ הלאלה אמת

זה לא צחוק אבל השטרות והזה זה לא אמר רבי אלעזר יש הלכה אבל אמר רבי אלעזר מחלוקת שאין חייו מודה רבי מאיר ס ש שאין ב נכסים א ג לא מש ניחר ס מגב גבה אבל שחייב מודה דברי הכל יחזיר ולא חש פרעון קנוניה כמו שמואל כל רבי אלעזר דעת רבי אלעזר ככ כל המחלוקת של רבי מר וחכמים זה דווקא כשן היה מודה כלומר שה לוה הוא לא מודה שנכתב השטר על ידו אלא טוען לא לביתי בכלל בשטר השטר הזה מזויף די רבי מאי רבי מאיר

סבר שתר שן בו אחר נכסים איןו גובה לא במשעל ולא בבני חרי לא גובה מנכסים שמכר אותם הלול אחר הלוואה ולא ולא מנכסים שלאו מכרם שנמצאים עדיין ברשותו למה רבי רבי מאיר אומר כל שטר כמו עכשיו למדנו שאיין בו אחריות אין לו זה לא דין שטר אין לו זה לא שטר אלא כמו מלווה על פה בלי עדים שנאמר הלוה לומר לו לביתי בכלל לכן יכול המוצא להחזיר את השטר למלווה למה לצור על פי צלי אחותו למה ממילא לא יוכל לגבות בו כמו שמואל ורבנן סברה מגווה

גבה בניסי בנכסי בני חורים גוה גבה אז אפשר לגבות בשטר שאיין בו אחריות למה דינם כמו מלווה על פה שיש עליו אדים הוא לא נאמן אומר לו לוויתי כ לא לכן לא יחזיר לכן גובה משטר זה מבני חורים אז כיוון שהוראה חזקת השטר שלא שמרו לא שמר עות זה ונפל מידו חוששים הוא לא מזויף לכן לא החזירנו למה שלא פסידו אבל כחייב מודה ששר נצב על ידי על ידו ולא פרעו דברי הכל יחזיר אפילו שטר שיש בו אחריות ולא חיישינן לפרעון לקוניה אמרנו למעלה אפילו שהוא

מודה חוששים לפירעון לקנוניה לבעיות הוא לא חושש זה זה בל חדש ך שלא חוששים רבי יוחנן אמר מחלוקת של רבי מאיר חכמים כחייב מודה שנכתב בשטר על ידו ולא פרעות רבי מאיר סבר שטר שאיין בו אחריות נכסים משעבד הו דלא גוה אבל מבני ערי מגבה גווה לכן חזיר מלווה אפילו על פי הודעת הלוה למה הוא לא הוא לא יגרום לו הפסד הלקוחות שלו גובים משועבדים ואל לובה אומר לא החזרתי לו וכוון ולא יגרום הפסד לאחרים רק הכי הרבה באים לל ולוקחים לו את הכסף רבנס אבר

משעבד מגבה בשטר כזה אפילו שלא מפורש בו אחות נכסים גם אם שעבדה גובה לכן אפילו שלובה מודה שלא פרעו בכל מקום חוששים לפרעו וניה ויכול להיגרם הפסד לכוחות אבל כשאין חיה מודה שטוען שפרעו דברי הכל לא יחזיר חיישינן פרעון באמת פרע לו ואם יחזיר את זה יגרום הפסד ללובה בסדר זה מובא תניה כבט דרבי יוחנן בטובתה דרבי אלעזר בחד ובתה דשמואל בטרה אנ תניה כבט דרבי יוחנן איך שהוא ביאר דברי רבי מאיר במשנה פה עכשיו רבי יוחנן אמר מחלוקת שחייב מודה בתיובתא דרבי אלעזר בחדא סעודת

שמואל בטרטר בשני עניינים עכשיו נראה איך אומר אמרנו למדנו מצא שטרי חוב ויש בהם אחות נכסים שטרי חוב ויש בהם אחרות נכסים אף על פי ששניהם מודים כ כלומר גם הלוה וגם למלווה שנכתב השטר כראוי ועדיין לא נפרע לא יחזיר לא לזה ולא לזה מי שמצא אותו לא יחזיר למלווה ש מפרוע הו ואפילו שמודה הלווה שהוא לא פרוע חיישינן לקנוניה ולא לזה לא ללווה אולי אולי שמה אין השטר פרוע אבל אין בהם אחריות נכסים בזמן שהלב מודה שהוא לא פרוע וחייב לו יחזיר למלווה למה אין

בו אחרות נכסים אז לא גובה משור בדים ואין פה חשש לקנוניה ולהפסיד את הלקוחות אין לובה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה כלומר לא למלווה שמה פרוע וגבה מן הלווה שלא קדים ולא ללווה שמה עדיין לא ולא ללוה שמ עדיין זה לא פרוע דברי רבי מאיר שהיה רבי מאיר אומר שטר שטרות נכון שטרחו יש בהם אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים המלוה גובה נכסים משועבדים שאן נכס אחריות נכסים גובה מנכסים בחורין חכמים אומרים אחד זה ואחד זה גובה מנכסים שעובדים אין הבדל בין ש רחוב שיש

בהם אחריות נכסים לאין בהם אחריות נכסים גובה נכסים מעבדים לכן בין שאתה רוצ שיש בהם החיות בין אין בהם מוד נוד שלא יחזיר למה חי שנ לקנוניה לפ אפילו שהם יודעים שהוא לא פרוע א ו חי שין לא יחזיר למה מפחדים מקניה טובתה אז הגמרא אומרת עכשיו יוצאת תיובת דרבי אלעזר בחד מה טובתה כ מבערת דמר לרבי מאיר שטר שאין בו אח נכנסים אין גובל ו מנכסים משו בדים ולא מנחשים בני חורין בגלל הטעם הזה סובר רבי מאיר שאפילו שאיין חייב מודה יחזיר למלווה ממילא לא

יוכל לגבות מן הלוה וכ אמר עוד אמר רבי אלעזר בן רבי מאיר בן רבנן שן לקנוניה מטעם זה מודים שניהם שחיו יחזיר למלוה אפילו בשטר שיש בו אחיות נכסים נכון ובריתה קטנה בבריתה הזאת בדעת רבי מאיר שר שין בחיות נכנסים משעבד ודלא גוה דייקת הגמרא דווקא משעבד ג תדייק מזה הבני חורה מקווה גוה אז זה לא כמו רבי אלעזר שביאר דברי רבי מאיר ועוד אומרת הגמרא מוכיחה בריתה לא כמו רבי אלעזר מה שאמר אין חושש קנויה בקטנה בין רבי מאיר בין לרבנן חשי קנוניה ואתה אמרת

לא חשש קנוניה איך פריה קטנה אף על פי ששניהם מודים כלומר גם המלווה וגם הלוה שאין השטר פרוע מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה לא למלוה ששטר פרוע גווה מהכוחות שלו קדין ולא לל ש זה לא פרוע אל מה השנה לקוניה אז לכן לא יחזיר אז זה לא כמו רבי אלעזר שבאר שש נקה ויחזיר למלווה שרבי אלעזר אומר לא חי שנ קנוניה ויחזיר למלווה מה שואלת ונטר חדוא לא אה והרתה דבר א אתה אמרת קושיה אחת יש ברתה קשה ש דברים שאמר רבי אלעזר אחד

מה שביאר בדברי רבי מאיר שמשטר שאין בו אחריות נכסים לא גובים לא מנכסים שעובדי ולא בני אחורים זה אחד והשני שאמרת שביאר לדעת רבי מאיר ולדעת חכמים ש לא חיישינן אז למה הם הקדימה ברתה אמרנו רק אחת נכון שניים גמרא מיישבת חדה הוא למה דחד טעמה דמשום דכמה רבי אלעזר מחלוקת בשאין חי מודו תרץ אחי כ יפה כן אומר לא נחשבים לשניים למה זה טעם אחד מה שאמר רבי אלעזר לומר שני הדברים זה בגלל ש רבי אלעזר במחלוקת רבי מאיר וחכמים שאיין חיה מודה אז הוא

היה צריך לומר את שני דברים כלומר היה צריך לומר שלדברי רבי מאיר שטר שאין בו חיות נכסים לא גובה בו אפילו בני חרים למה אם לדברי רבי מאיר גובה בבני חורין איך חזיר למלווה הרי הלוה טוען שזה מזוייף וגם מטעם זה המיד את המחלוקת שאין חייב מודה אז לכן ה צריך לסיים בשחייה מודה שניהם מודים שיחזיר אז לכן הוא צריך לומר שלאש קנוניה אבל זה אחד עכשיו מה אמרנו עוד דבר אמרנו תובת שמואל בטרה מה הם חדה כי רבי אלעזר דמוק מתנית משאין חיה מודה אותה

קושייה שקשת הגמרא רבי אלעזר שהרי המיד שמוא אן את המחלוקת שחייו ושאין המשנה שלנו שאין חייב מודה אם חייב מוד כן לדברי הכל יחזיר לא חוששים ובברית כתוב שנחלקו רק שחייב מודה זה קושיה אחת וחדה דמר שמואל קושיה שנייה על דברי שמואל אמר שמואל לקמן מצא שטר הקנאה בשוק חזיר בעלים ולא חיש פרעון שטר מפורש שמעבד הלו נכסה בין ילוה בין לא ילוה זה שטר הקנאה אמר יחזיר לה בעים לא חוששים שמכתב לדות ולא לבה וכולי למה ד לשלם בשטר הזה בין לוה בין לא ילוה

ולא חש פרעון כומר גם אם טוען נוה פרעתי אם באמת היה פרוע היה קורע את זה מיד ככה אמרנו אז תיובת אז רגע תובת דשמואל בטרה תובת למה מה תיובת ק לקטני אחה אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אל מח שנ פירעון וכל שכן אחד דלא מוד לוה ח שינה לפירעון פרון ולק אז כלומר על הדין הזה קשה אמרנו שטר שנמצא שלם ודאי שלא פרוע נכון על הזה גמרה מקשה טובתה מהברית איך הקושיה מהברית קטני אחב בבריתה אבל פי ששניהם מודים

לא יחזיר לא לזה ולא לזה כלומר בן ש אפלפי שהמלווה והלווה מודים שהוא לא פרוע לא יחזיר לא לזה לא למלווה שמה פרוע סוק לוניה ולא לזה אולי הוא לא פרוע אולי לא פרע ומדת הגמרא אל מהחי שנ פירעון אפילו שמודים שניהם שאיין אשתר פרוע חי שינן לפרעון כל שכן אכה מה שאמר שמואל דלא מודה לו אז לא יחזיר למה חי שינן לפירעון אמר שמואל מה יטעמו דרבנן במשנה אמרנו שגם משטר שאין בו אחריות נכסים בית דין ג ב משועבדים לכן לא חזיר למלווה למה דס

אחרות טעות סופל נשאיר את זה למחר מ בסדר אני שואל יש עוד זמן מילים רנ הלכות כן אתה היום לא למדת בסדר אני מטפל בזה לה מה זה תמוה שלי סתם זה שקר כן חצ תן אצל יודה מה התמונה ה לא אמיתית לא התמונה אמיתית באותו זמן אז לקחו אותו ל סרו אותו באיזה מקום ם באו אצלי כל הזמן כל התהליך אז אז באמת הוא ניצן והכל אז הלכתי לד הבית זה היה להציל נפש מישראל בכ הכל הפוך אבל הלכתי שופר שתקרב את עבודה זרה אפילו

היה של עובד כוכבים שתקע בו לא יצא משום דינה בטלה עולמית כלומר אם זה שופר שת הבהמה הקריבו לעבודה זרה אפילו היה של גוי שתקע ויהודי תקע בו לא יצא שוא דנה בטלה עולמית דנה להישרף עבודה זרה בט תקרובת לא בט גוי יכול לבטל עבו לבטל תקרובת אז כמ שהקריבו את הבהמה לעבודה זרה אז זה אז אין מה לעשות יש תקרובת דווקא תקרובת תקרובת זהזה לא תקרובת זה לא בל הו כי זה על המזבח המזבח ש אם לא הקריבו אות לעבודה זרה כן יצא זה משמע

מלשון הוא הגיש תקרובת סעיף ה המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע בו וזה יוצא ידי חובתו לא יתקעו בעצמו אבל אם אמר כולם לתקיעות לתקיעת עליי אסור לתקוע בו אפילו תקיעה של מצווה כן לא הסר הנאה רק את עצם התקיעה משהו אז חל הנדר למה זה תלוי בוא חייב ב לשמוע קע מה זה מצוות להנאה ליתנו ל להנאה למה למה לא לצה אסור לו לתקוע הוא ואצור הוא לא הסר הנאה אלא את עצם התקיעה מהשופר אז חל הנדר ז זה לא דומה לשבועה בשבועה עוסר על

עצמו את כל השופר אז אז עצמו כבר מושבע ועומד מהר סיני לכן לא חלה שבועה אבל נדר חל למה הוא לא עושר עצמו אלא את החפץ עליו הינו שאסר את השופר עצמו עליו לתקיעת יכול לשמע לא משהור לשמע את השופר היה קולו עב מאוד או דק מאוד כשר שכל הקולות כשרים בשופר אל זה דווקא עם זה הקול של השופר לא שהוא לא תקה טוב ויצא כל דק ומה יהיה ם מאיפה הכל יבוא אדם תוקע לא טוב יוצא כל דק של השופר לא יצא ל הקל האמיתי

של השופר לא על זה דיבר ני דבר שהופר הוא הקול שלו זה כל ד תוקים ב לא אני חושב לא לא תמיד אני חושב כל הקלות וזה פי פי השופר הכל שלו יפה אדם לא יקח סתם כל שופר הוא לוקח כל יפה הכל טוב ויצא ל לא נורא לא נורא כל זה ככה כלל גם אפילו נותנים לק לא נורא מה זה משה בן זה קשור בתוק של שתקע לא טוב ובן שהופר לא היה הכי טוב בכל הקולות כשרים מה החילוק הזה של האור החיים אפ אין

שום חילוק הוא אומר שאור החיים לא חושב ככ אתה לא שמעת אתה אומר מה שהוא אומר אתה רואה שאתה רק העיקר לדבר בסדר העיקר שכל הכונות קשים בשפ לחות ראש השנה קצת סליחה פורים זה אמרתי ראש השנה כי הראש פה ראש השנה מה אני אומר ראש השנה שזה יצא ידי חובה אבל בסו פי שלא תקע בחוזק יצא ידי חובה שכל הקולות כשרים כתב שם הרב הרב שם חדש כמה שנה שאפילו אם היה כל השופר עב אלא שק חלש לא תק וזק יצא כ שכל הקולות רים

ולא ראיתי בפוסטים שזכו סה זו על כן עד כאן ונראה דהיינו כשהיה קולו הטבעי של השופר אבל כל חרי כמו פספה ועלמה נראה לי דלא מעניה מי כותב את זה סלו עםו אבל הרב זה לא החר כך נכון שאם היה כל תספה בעלמה לא מענה מה הה כותב שכל פספה זה לאש אתם יודעים השנה לפרז יחו פורים במוצאי שבת קוראים את המגילה אז אז ככה הסדר הם צריך יאמר החזן אחר העמידה חצי קדיש ויגיד תשובה השם עד מתי והנו עם יושב בסתר עליון עד ואתה קדוש

אחר כך יברכו בורא מאורי האש ואז הקריאו המגילה ואחר כך המשיכו כרגיל הוא בא לציון וכולי זה הסדר הבדלה אח בית כן לא עשה כבר ה כולם אותותו דבר נו אנחנו יום ראשון בלילה יום שני פה זה פורים יצא פורים ביום ראשון יד אז הם קוראים מוצא שבת ויום ראשון בבוקר לפני המגילה או אחרי המגילה היה צריך לצום ביג זה יום שבת ואי אפשר אז אכן ביום שישי גם אי אפשר איך צמים צמים צמים תמד כ זה לא משנה מתי אחל כן י תמד בדרך כלל

אחרי המגילה מתחילים ואתה קדוש אחר כך ימר שלח ציבור קדיש קבל וש מענות סה עיניי קדי שיהיה שלמה יך יעשה עם המגילה מתי הביא את המגילה לבית כנסת אלה שמוצא רבינו שצ שבת צריך לחכות בבית עד שיצא שבת או שיש להם בבית הכנסת אני יודע כל אדם אבל מביא אז זה כן כמו ליל תשע באב שלא נגדם מצ שמוצא רבנו תם אחרי רבינו תם אחרי רבנו תם קורא את המגילה מותר גם לקרוא לפני רק איך תביא את זה טול לרבנן כן אפשר לא אבל לא מביא

ביום שישי כבר לא משנה איך שיביא יביא זה שהוא רוצה להגיד לך לא אז זה לא ו אז אז אומרים אחרי המגילה הובה לציון למה לפי המקובלים זה בשביל להכניע את הקליפות זה שפח גדול לקדוש ברוך הוא ועל ידי זה מכניעים את הקליפות כבו בוד אותו דבר הוב לציון עכשיו צריך להכניע את קליפת עמלק הנה אסור להביא את המגילה לבית הכנסת ביום שבת לצורך קריאתה בלילה למה זה כ משבת יום חון ש וכתב מורנו הרב שבמקום הצורך מותר להביאה במקום שיש עירוב אחר שקיעת החמה של

יום שבת ואם אפשר יביא על ידי קטן אמנם בשבת שזה לא פורים מותר לטלטלה זור כן דווקא השנה אבל בשנה שזה פורים משולש שזה בשבת קואים לסו חות יום שישי עשים אותה בכנסת כל הבמ שלאב ושלים כן לפעמים הייתי עושה שבתות בבת ים ואז היה לי פורים שם אבל אני לא הייתי קורא להם את המגינה חוזר לפה לפני משחר תענית הסתר לא לא אני אומר לך היה כם שנים כאלה הייתי כן היה בר מיצו של יעקב של הבן של יעקב אחד שבת כזאת ואני הייתי כן

אתה לא היית שלח פיתות בטח כפול אז כן היה הרבה פיתות שולח מימינם הגיע ו וד שנה כבוד שנה הבאה מתי כבוד ש וד ש שנה הבאה יהיה ואחר כך וד בזמן תזכיר לי את בבר בבר לא א שיגיע שיגיע עוד 20 שנה שנה הבאה יש לך שכל עוד חשבת עכשיו מה זה יעזור מה שחשבת אל תחשוב יות וב אנחנו רבותיי הרמבם הלכות נדרים שאתמול התחלנו אותם וואו שלח לך וחד ווי קע זהב ז הפרק אנחנו פרק ראשון הלכות נדרים דף מג דף מג י על

עצמו מה שמו אסר על עצמו אכילה מן התאנים ואכילה מן הענבים בין בנדר אחד בין בשני נדרים הרי א מצבים לכזית כ כ יוצא בזה זה חצי כזית מן התאנה מן הענבים מצטרף האומר פירות אילו עלי קורבן או שאמר הרי הן כקורבן או שאמר לחברו כל מה שכל לך עליי קורבן או כקורבן הרי אין עליו קורבן או אמר הרי הרי הן עלי קורבן הרי לא עשויין עליו מפני שאפשר שדור אדם קורבן ויעשה בהמה שהיתה ל קורבן ותסר ח אבל ה אומר פירות אלו עליי או מן

פלוני עליי או מה שאכל עם פלוני עליי כבשר חז או כעבודה זרה או כנבל נבלות וטרפות כיוצא בהן הרי אלו מותרים ואין כאן נדר שאי אפשר שייעשה נדר שאיין ו בשר חז כבשר ז חז ט זה הכלל כל הסים דברים בדברים כדברים האסורים או אותו דבר אסור יכול לעשותו בנדר הרי ו אסורים ומנו יכול לעשות בנדר הרי מוותרים החטאת והשם א עלפי שאינן באים בנדר דבה כמו שדבר במקומו אפשר דר להביא אותם מחמת דרן איך נדרו שנודר בנזיר מביא חטאתם נתמ מביא השם כמו שהתבאר לפי

כך אומר פירות אלו עלי כחטאת או כהשם או אמר הרי הן חטאת או הרי הן אשם הרי לא אסורין אין ואין צריך לומר באומר הרי הן עולה או שלמים או מנחה או תודה שהן אסורים שכל אלו באים בנדר דבר יא אבל ה אומר פרות אלו עלי כחלת אהרון או כ תרומתו הרי ו מוטרין שאין שם דרך להביא אלא נדר ונדבה יב אומר הרי הפירות אלו עליי כותר כפיגוע כבשר תמי של קודשים הריו אסורים שש כבשר קורבן מכל מקום יג האומר הרי אין עלי כמעשר בהמה הרי

אלו אסורים בקדושתו ביד אדם הרין עלי כבכור הרינו מותרים שאין קדושתו בידי אדם ואין יכול להדפיסו בנדר שנאמר לא יקדיש אותו יד אמר הר חרמי שמיים הרי הן אסון שרמי שמיים לבד הבית הרי הין עלי כתרומה לשקע תמידים כדרים כעצים כאיש כמזבח או כאחד משמשי המזבח כגון שמ הרין עלי יעים כמזרח כזות כיוצא בהן כן הוא אומר הרי כהיכל כי ירושלים הרי אלא אסורים ירושלים א על פי שלא הזכיר שם קורבן שכל דברים אלו עניינם אומר הרי אין עלי קורבן טו היה לפניו בשר קודש אפילו

היה בשר של אחר זריקת דמים שהוא מותר לזרים ואמר ה עלי כבשר זה הריו אסור שלא פיס בקרו שהיה אסור אבל אם היה ר בחול אם לפני זרקת דמים ארי זה אסור אח זרקת דמים ארי זה מותר טז יש מקומות שאשן לגים ומפסידים את הלשון מכנים דבר בדבר אחר הולכים שם אחר הכינוי כיצד כל כינוי קורבן כקורבן ה אומר הרי הרי הן עלי קונם ונח ונז הרי אלו כינויים לקורבן חרק חרף חרך הרי כינויים לחרם כן כ יצא בזה הלכ אחר לשון כלל העם באותו מקום

באותו זמן ראית הם לגין כמו באספן כזה יז כשם שעושה עצמו בכינוי כך אם מקדיש בכינוי הרי זה הקדש כינוי הכינוי מותר בין בנדר יסר בן ב קדש מה זה כינו האומר לחברו תכף האומר לחברו כל כל מהשור חמך לא יהיה חולין או לא יהיה כשר או לא יהיה הוא לא יהיה טהור הרי זה כ מי שאמר לו כל מה שאוכל ממך יהיה קורבן שהוא אסור וכן הם אומר לו כל מה שאוכל למך טמא או נוטם או פיגול הרי זה אסור אמר לחברו לא חילים לאוכל

לך הרי זה כמי שאמר לו מה שאוכל לך לא יהיה חולין אלא קורבן לכן אומר הקורבן שאוכל לך קורבן שאוכל לך כקורבן שאוכל לך הרי זה אסור אבל ה אומר הקורבן לא אוכל לך או כקורבן לא אוכל לך או לקורבן לא אוכל לך או קורבן לא אוכל לך או לא לקורבן לא אכל לך הרי כל אלו מותרים שאיין משל דברים אלו יש הנשבע בקורבן שלא יאכל זה ונשבע בקורבן אין לו כלום או שנדר שלא יאכל לו קורבן כף חולין שאוכל לך א חולין שאוכל לך כ

חולין שאוכל לך חולין שלא אוכל לך החולין שלא אוכל ך כחולי שלא אוכל לך הרי אלו מותר אבל ה אומר לא טמ שאוכל לך לא נותר שאוכל לך לא פיגול שאוכל לך א זה אסור שמשמעות דבר שאוכל לך הוא שיהיה פיגול או טמא שכך לא אוכל לך למה זה לא כב כהיכל שאומר לך איכל שאוכל לך לא איכל שאוכל לך אסור אחל שלא אוכל לך אכל שלא אוכל לך כאחל שלא אוכל לך לא אכל שלא אוכל לך מותר שזה כ מי שנשבע ואכל שלא יאכל כן

ככ יוצא בזה אומר לך מודר אני ממך משמע דבר זה שלא ידבר עמו מפרשת ממך משמע דבר זה שלא ישא וייתן עמו מרוח ממך משמע שלא ישב עמו רמותיו כן אם אמר לו מנודה אני לך או מ שומט אני ממך אבל אם אמר לו מודר אני ממך שלא אוכ לך או מפרש ממך שלא אוכל לך או מרוחק אני ממך שלא אוכל לך הרי זה אסור לאכול ו ואם אכל כזית מכל נכסיו לוקה משום ח דברו כד אמר לו מנודה אני לך שלא אוכל לך אינו אוכל

לו ואם אכל אינו לטה אמר נו נדנה ממך הרי זה אסור להנות מלו ה אומר לחברו הרי עלי כנדר רשעים ולך שנדר שמנדר נזיר בקורבן שבועה וחל חייב בכולם כן אומר הרי עלי כנות כשרים שנות ז בקורבן זה חייב אמר הרי עלי כנדר רשעים או כדת כשרים שאוכל לך או אם אכל לך או אם אוכל לך הרי זה אסור אף על פי שלא פרש אמר קנדרי כשרים לא נתחייב כלו שאין הקשרים דרים בדרך איסור וכעס אמר כנראה רשעים הרני י והיה נזיר עובר לפניו חיה בנזירות

כנראה רשעים עליי חייב קורבן כדי רשעים שלא אכל ממנו חייב בשבעת כ נודר כז ה נודר בתורה כגון שאמר פירות או עלי כזו לא אמר כלום ואינו צריך שאלה לחכם אלא אם כן היה עם הארץ כדי שלא ינהגו כלות ראש בן דרים מה הוא אומר זה הפירות האלה הלי כמו הזאת כ ח לא אמר כלום נדר במה שכתוב בה הרי זה אסור שר כתוב באיסור בן עדר נטלה בידו ונדר בה הרי זה כמו שנדר במה שכתוב ב כט אומר לחברו נשקי בני שני פר פרק אתה

רואה אומר לחברו נשקי בן שני פרק אני אבוא מוקדם לדף יומי ים בבוקר אני אבוא עליו להשקים ולשנת שזה כמו נדר הוא פי שהוציא בלשון שלא הוציא בלשון נדר יגיד בלי נדר ל ה אומר לאשתו הרי את עליי כאמי את מבין מה אומר לה או כאחות או כעורה או ככ הקרם הרי זה כאומר על הפירות הרי זה כ אומר על הפירות הרי אלו כמסר חזיר כשם שהוא מותר לאוכלן כמו שבארנו כך מותר באשתו אבני אמר לה הרי הריני מודר ממך הנאה הנאה תשמיש אסורה עלי הרי

זו אסורה עליו כמו שהתבאר אבל משועבד לה למה אסר על עצמו לא מאכילים אדם דבר שאסור אז מה זה צריך יותר חכם במקרה הזה צריך ללמוד מה צריך כדי לצאת מזה איך יצא מזה הח ד כז עד כזית הוא לא עבר כזית הוא בר כן לא ידח מחד זוהר ל שד מי ח בכל מקום ל פוסקים חלקו לי זה כלל שש גון גון והנה מלאכים מלאכי אלוהים עולים וורדים בו ח שן ו מגיע מכ אלים עים תרא ים תראל ארב רוחות בשמיים והארץ ורל הבנים אמר

כלת הבל הבנים ה שב לק סולם ושמים ד ש אית כל בריה דשמיה אי כל ברין דשמיה בימה רעה כגון חיות ות במות רים כמה ן מ ככה יש במלכות בגן על כל ישרא צדי כם תם כל חית הארץ ועל כל השמים פ י ברנש מזלי שור מזלי ארמז זלי אדם תפד ו כם השם קר עליך כל פגים עובדו פגים תקנם הה לא שרר פגים פגים הוא שר חושך מה כפג חשמה כן תו אדוני אלנו שקירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים זמן שבי כאשר סובית אותם

א משה כלך שמים נמים זק בב ויאמר אדוני את משה כלך שמים ףש בחסמים ונה זכה בת בבדי ויר אש קח ך ממים ושחלת חנמ הז ועשית אותה שקוד קש ארון קטורת קצ מני בל יום אחים שמהם מכניס כ דשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים צ דקה מן הדקה סמנים הן עצורי ציפורן חן בנ ולבונה 7מ פ שלשה כ מלחב שמעון בן גמאל רבי נתן אומר יפם כ 7 שלמה אין מערב בדבש נ שהתורה אמרה כ דבש לא תכירו ממנו של אדוני ויאמר עליהם ישר זו

כחו מזמרת הארס מעל עד דבש נחלות בטנים מקדים יאמר עליהם ישראל אביהם כן איפו זא עשו חו מזמרת הארץ בכם ור עד צורים ע שכות בלות בטנים וכדים ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן איפו זאת עשו כחו מזמרת הארץ בניכם נחה מעט צור ע דבש נחות לות בטנים ויאמר עליהם וק משהו כם פס בם אר בגזוז מדם אשר בם לא תופת ב בוקר זז פת לא ין המש ושישה קנים יצאים מצ שלושה קצ אחד שלושה צני תחת שני הקנים ממ צי כור ורב זהב טהור קר

זהב טהור סה אותה כל ק ושיני נגן אדני אדוני ושיני נגן כל ימי חיינו בת אד זה מעשה המנורה וזה מעשה המנורה מש זהב דרך שר א משה כן עשה את המ ויאמר משה אופה צ ויאמר הנגמ בוקר ך מזמור שי וש לא תר מפח על כפ אשת חיים ממצא ורחוק שך בקיש לד ת צחק פ חכמה ור חסד ע צופי הליכות ב בנ וך שך מעמך מעלינו צת גופנו שלמה לכל ח כחם אשר כבר היו א ארבע מילוים מספר ארב הקדושים והטהורים כל הקהל הקדוש

גם אלה שמאזינים ל דרך הב ודרך הפלפון ך כשמחה אורך ימים נ ולנים יהיו חיים טובים רוקים וכן יהיה רצון ונאמר אמן כל טוב לכולם חיים טובים