הדף היומי מסכת בבא מציעא דף טו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ד אדר ב תשפד

אולי פרים בוקר טוב את עום גם גם הנה צר בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ד' אדר השני תשפד הנה איזה זכרות גדולה בעזרת האלו בשעתו נלמד תורה נעשה נחוח ליוצרנו לבוראנו ראינו כמה פרשיות עכשיו מסיימים שמדברים על המשכן איך כתוב שמה ובעלות ענן מעל המשכן אומר הספורנו איזה השראת השכינה גדולה היייתה במשכן והייתה באופן קבוע שלא מסתלק משם כלל עד שהיו ישראלים צריכים לנסוע אז היה עולה הענן זה לא היה לא היה דבר כזה לא במשכן שלו ולא בבית ראשון ולא בבית

שני אבל ביותר מזה בעזרת השם מה שהיה במשכן יהיה בבית שלישי שיבנה במהרה בימינו יהיה כל כך השרת השכינה כמו שכתוב ואני אהלה נאום השם חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה למה באמת העריכה התורה כל כך הרבה ארבע וחצי פרשיות האריכה התורה בענייני המשכן חזר כמה פעמים שע בכל פרט ופרט איך עושים אותו פרשת תרומה תצווה חלק פרשת כיסה פרשת ויחד פקודי כל זה עוסקים בענייני המשכן זה פלא פלאות למה כל כך כל כך אריכות כזאת אומר הרב מסלנט ביאר אומר עצי שיטים מה זה עצי

שיטים עומדים שמ ומר ם ובטל סיכויים זה הגמרא אומרת ביומה שמת תאמר די אין יותר עצי שיתים עומדים אומר לא עומדים שעומדים לעולם ולמי עולמים אומר רשי אנחנו סוכים וצופן להן כלומר אנחנו ממתינים לעשה השיטים מצפים שהמשכן ישוב אלינו מה זה מצפים אנחנו יבנה בית המקדש מלמעלה ישוב אלינו במרה בימינו אבל אבל איזה משכן אלא כתוב בתנ דבי אליהו רבא המשכן נטמן עד היום הזה אומר הקדוש ברוך הוא אומר יש אנשים כששרים צדיקים התנדבו בשביל המשכן בעולם לא יאבד אותו הנדבה שלהם בשמחה כזאת לא יעזוב

את זה יש להם זכות לכן אין אני וזב המשכן אז לכן מה זה יהיה לעתיד כתוב שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא יבנו ר איך ירד בית המקדש יבנו אותו הסתדרו אותו פה גם כן אומר צורת הבית השלישי אומר רבי חיים קניבסקי הביא את זה בית ראשון ושני היו שלושה נדבכי אבנים ושורה אחת מעץ ככ הגמרא אומרת בראש השנה שלושה שורות של אבן שורה אחת של עץ אבל הוא אומר גם בבית השלישי יהיה כך מזה השורה של עץ תהיה כל העצי שטרים העמודים האלה של המשכן הם

יהיו ביניהם יהיה נדבך של אבן שלושה או שניים ובין זה לזה יהיה עץ מי זה העצים האלה זה של המשכן תראה איזה איך ואז השכינה והכל ישר על ם ישראל זה רק מה אנחנו צריכים אנחנו צריכים להשתדל לעשות תשובה מעשים טובים ואז זוכים הקדוש ברוך הוא מחכה לנו המשיח מחכה לנו שאנחנו נשוב בתשובה שלמה נלך בדרך השם בסדר נלך בדרך השם נעשה תשובה נעשה רצון אבינו שבשמיים הקדוש ברוך הוא ממתין לנו ממתין לנו לכן נשתדל בכל ליבנו ו מרצנו לשוב בתשובה שלמה ולעשות רצון אבינו שבשמיים

אז אתם יודעים שהיה יש הרבה אנשים מתביישים עושים תשובה מתביישים לעשות תשובה לא רוצים להראות אתה יודע היה מנהל בנק אחד הוא עשה תשובה בכל ליבו אבל היה מתבייש להשים את הכיפה מתבייש או יום אחד הוא רואה בא אחד העשירים מה זה מיליונר הוא פרת כסף הוא וצא כסף מהבנק הביאו לו חבילות והתפזרו לו החבילות על הרצפה שהוא לקח אותם אז הוא שכב על הכסף בלי בושה שכב והוא רואה את זה דרך המצלמה הוא רואה דרך המצלמה אומר מה זה מיליונר כל העולם מדבר עליו הוא

שכב ככה על הרצפה על הכסף אז אני לרצון אבינו שבשמיים שזה דבר אמיתי שאני מתחבר לאמת מה אני מתבייש להשים כיפה מי שרוצה שיצחק ואז שם כיפה לא עזב את זה בעולם אצור להתבייש מה זה רצון אבינו שבשמיים אדם זוכה זהלא בושה וכן וכן היה גם כן עם ה אתה יודע הרב אורי זוהר איזה חשק האלו על התורה בש מאף אחד כולם הלו מה הוא היה היה בכל הבעל הגן הגדול הוא היה עם החילונים בצורה הכי מובהקת שהוא החליט לעשות תשובה אז לא המנ אותו לבש

כיפה גדולה וציציות ואמרו לו מה קרה מה החלטת לחזור בתשובה אומר כן אומר תשמעו אני רוצה להגיד לכם ש אני עושה סרט לאיזה חבדניק אחד ביקש ממני ואז אני שמתי פאות ואני שם כיפה גדולה למה אני עושה לו סרט זה יקח איזה חודש שאני צריך ללבוש את זה וא משלם לי 10,000 דולר לא על השרת זה רק על כל חודש 10 אל דולר חוץ מהתכנון הכל אבל זה ככה מה הוא רוצה סלט ו בשביל כסף עושים הכל נשים קיפה נשים פירות וזה אמרו תשמע אנחנו גם

רוצים כזה דבר מסכורת טובה והכל יש לך גם בשבילנו איזה אומר יש לי אני עכשיו אסביר לכם בדיוק אומר זה מי זה מה זה 15 אל דולר מה זה שום דבר יש בורא עולם מנהיג את העולם איך אנחנו חיים איך אנחנו נושבים איך העיניים רואות איך הזים שומעות איך אדם מדבר הולך קם מדבר הקדוש ברוך הוא הוא בידו הכל הבריאות הכל בידו אז הוא אמר שצריך ללכת בדרכו לעשות רצונו הוא כל כך עושה איתנו חסד נותן כל מה שיש לנו זה שלו אז כדאי ל לבוא

אחריי ולעשות את זה זה אתם תקבלו מאותו יום לא ראו אותו יותר הם לא רצו להסתכל עליו אבל הוא זכה מה זה הרב וריזון זכה אזה תשובה איזה מעשים טובים זה פלא פלאו אדם לפעמים שלא יביאו את הבן אדם להכריח אותו לעשות תשובה לפעמים אדם נמצא בצרה הוא מוכן הכל לעשות לכבוד השם יתברך לא מעניין אותו כלום הוא מוכן הכל רק שאשתו תהיה בריאה רק שהילדים שלו יהיו בריאים רק שהוא יהיה בריא הוא מוכן הכל לעשות אומר ריבונו של עולם תן לי חיים ואתה תראה מה

שאני אעשה למה צריך להגיע לזה א אדם רואה כל יום איך אדם הולך לנוחיות איך הקדוש ברוך הוא עושה אנו חסד קם ב בוקר זה לא חסד כל רגע זה חסדים צריך כל רגע להודות הקדוש ברוך הוא אומר היה טייס אחד בחוץ לארץ אומר הוא המריא איזה איזה מטוס 150 נוסעים השבע הדקות הראשונות זה לא פשוט שהוא ממרי זה לא דבר פשוט היה היה לו ב היה לו בהמראה להקות של ברווזים להקות אומר נכנסו לו במנוע ונכנס לו ודמם המנוע דמם עצר כל החשמל במטוס הלך

עכשיו הוא לא יודע מה המנוע לא עובד ועכשיו הוא כבר עמרי עכשיו הוא לא יודע מה לעשות אמר לה פיקוד תשמעו אני בבעייה אמרו לו טוב תחזור אלינו אתה פה תחזור אומר לא יכול אני לא יכול להסתובב אני חייב איך שאני או יש יש לו שני ברירות הוא רואה או שהוא נחת על הכביש הוא יכול אבל יש טסים מכוניות מי יודע מה יכול להיות מזה אם יעצרו ועד שיעצרו או הוא יכול על הים היה שמה נהר איסטון אוסטון כט בטקסס כן אוסטון נהר אומר טוב הוא

מה יעשה הדע לאנשים שלו הוא הוא לא רוצה לדבר עכשיו עם אף אחד הוא חייב להתרכז חזק למה זה יכול להיות צרה גדולה והוא ככה עשה לאט לאט התרכז בנושא ו טך טך טך לאט לאט ניסים נפלאות נחת על המים ואז הקהל 150 נושאים הלה חלק על הכנף הזה חלק על הכנף הזה עד שיבו כוחות חילוץ זה היה נשי משהו כל העולם דיבר על זה זה לא שאני מספר לכם איזה סיפור זה אמיתי עכשיו פלאות אומר אחרי חצי שנה רעינו אותו אמרו לו תגיד איך איך

זה איך יכולת לעשות דבר כזה איך אומר הוא אומר שאני ידעתי שיש מנהיג לעולם והוא בורא את העולם העולם לא מתנהל כמו שחושבים העולם יש לו מי שאמר ויה עולם אמרתי לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אני בידך אני מקבל את האיתות הזה ויש בידי פה 150 נפשות כל אלה ילדים שלך ריבונו של עולם אני צריך להציל אותם הם ביד שלי היה מתחנן אומר הייתי מתחנן אני יודע רק הוא יכול אף אחד אחר בעולם לא יכול אומר הייתי מתחנן לבורא עולם מתחנן בוכה ובוכה והייתי מתרכז

בעבודה שלי הייתי ריבונו של עולם אני עושה את שלי אתה תעשה איתי ואני מבטיח לך שאני תמיד אדאג לעם ישראל אדאג לאנשים אדאג לכל מי שצריך אומר וזה ככה הצליח אותי לנחות שעשיתי את התשובה האמיתית פלא פלאות אמן בזה צריך שאנחנו צריכים לדעת איך מה זה הקדוש ברוך הוא נתן לנו חיים לנצל אותם לנצל לתורה לנצל ללימוד תורה זה אמת איך עכשיו ראינו איך מרדכי היהודי איזה חשק לתורה איזה איזה אבות יש לנו איזה אמהות עכשיו בעזרת השם ביום ביום ראשון זה פטירת משה רעיה מהמנה

השבת זה שבת של משה רבנו יש מי שאומר שמשה נפטר באדר ראשון יש אומרים באדר שני אבל לא הגמרא אומרת נולד בז באדר ונפטר בזן באדר הוא לא יודע שחושב בגלל המן הרשע חשו בגלל שמשה רבנו נפטר בזים באדר אז באדר הוא יצליח לא הוא לא יודע שהוא גם נולד כן אבל משה רבנו נולד באדה ראשון ז באדה ראשון ונפטר היה שנה מעוברת ונפטר בז של אדר שני אות שנה שהוא נפטר גם היה שנה מעוברת נפטר בז אדר שני עכשיו זה יוצא לנו ביום ראשון אבל

מה בדרך כלל אנחנו נוסעים למירון עכשיו אמרו לי שבמרום רוצים המשטר לסגור לסגור אותו בגלל פחדים מה סכנת נפשות אז אמרתי איך אני אקח איתי 300 איש איתי אני קח רון זה לא פשוט אז לכן יש מדרש באלקו שמעוני כתוב שיש אומרים שהביאו את משה רבנו אחרי שנפטר הביאו אותו לחברון למערת המכפלה איפה שנמצאים אבות העולם והוא איזה משה איך מסר את עצמו לעם ישראל איזה מסירות נפש משהו לא רגיל אז כיוון שכן אמרתי אז בלי נדר בלי נדר יום ראשון נעשה את השיעור פה מוקדם

ואז בשעה 10 יצא מפה אוטובוס לחברון ב1 נגיע נעשה תפילה לימוד ונעשה שם ארוחת צהריים שאנשים יהיו שמחים אז יצא מפה אוטובוס בעזרת השם באיזה יום אמרנו יום ראשון אז יום ראשון השיעור יתחיל ב8 שה עד תע עד 10 שעתיים יהיה גם כן כמעט שני דפים אתם דים אבל בסדר נלמד נשתדל כל זה זכות משה רעיה מהמנה הרואה נאמן איך הוא משה רבנו מסר את עצמו באיזה מסירות נפש לעמו ישראל איזה מסירות נפש שאין כמותה פלא פלאות איזה מסירות נפש הוא אומר לקדוש ברוך הוא ואם

עין מחנה מספרך אשר כתבת זה פלא פלאות ולכן אנחנו צריכים גם כן המסירות נפש הזאת ללמד ממשה רבנו בעזרת השם אז אני אמרתי לכם שהיום נתחיל את ה קצת מגילת אסתר בתחילה אנחנו לומדים נביאים אבל היום נתחיל מגילה בגלל להכין את עצמנו לימים ליום פורים בעזרת השם שזה היה הנשאים הגדולים א יש לכם פה מ אז אנחנו נתחיל איפה שיש להסביר נסביר בסדר שימו לב יש לכם גם למטה רק אתם יודעים את המגילה צריך כשקוראים אותה כתוב בשולחן ערוך צריך להיות פשטה כאיגרת זה מנהג ישראל

שהקורא קורא פשטה כאיגרת למה אם עומד רק לפניך פרק אחד אתה לא יודע מה זה מעלת הנס כש מצטרף אליך פרקי המגילה כולם ואז אתה רואה פלא פלאות איזה ניסים ונפלאות רק כשיהיה לך כל התמונה אתה יכול להבין את הנס בלי כל התמונה של המגילה לכן פשטה כאיגרת [מוזיקה] אז אז זה אנחנו מתחילים בסדר ויהי במי אחשוורוש הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ו ומאה מדינה ראייתם זה בימי הח שרוש כמה מדינות מלך שבע 0 ו-27 מדינות כמו שרה אמנו ויהו חי רה 100 שנה

ו20 שנה ושבע שנים אתם יודעים ע על היבשה מלאך על 100 מדינות על הים מלאך 27 מאיפה אנחנו יודעים ויישם המלך אחשוורוש מס על הארץ מס מס מאה על הארץ ויהיה הים ויהיה 127 בו א ושני יודים 27 לכן היה 127 מדינה המאה על הארץ ביבשה ויהיה ה 27 מדינות על הים בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה שמה הוא התיק את כיסא מלכותו לשושן הבירה בשנת שלוש למכו עשה משתה לכל סריו ועבדיו חל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו אלה המכובדים

הפרתמים בהר אותו כ זה גאוותו את עוש כבוד מלכותו קו תפארת גדולתו ימים רבים ש ומעת יום 80 ומעט 180 יום איזה חגיגה ובמות הימים האלה עשה המלך כל העמ נמ שאים בשושן הבירה למגדול ועל קטן משלי שבעת ימים בחצר גנת ן המלך לאלן לאנשי שושן עשה להם אחרי כל זה הימים האלה 180 רק לשושן עשה להם משהו חור קרפס ותכלת אחוז בחב לבוס וארגמן על גיל לכסף ועמוד שש מטות זהב כסף על ריפת בהת ושש דר בסוחר כל זה אבני כוחלה ו מרמרה איזה רצפה

איזה מיטות של זהב מה לא הביא להם והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ומלכות רב כיד המלך הבי מכלי המקדש ושתיה חדת אינוונס ככן יסד המלך על קרב בתו לעשות כרצון איש ואי חוברות שלם זה הכל גמר תוציא לי איזה כן איזה 15 ואשתי חדת אינוונס כי כן סד המלך ע קור בתו לעשות כרצון איש ואיש אתם יודעים איש ואיש מה במדרש כתוב איש זה מרדכי שנאמר איש יהודי ואיש זה המן שנאמר איש צר וא אב המן הרע הזה למה אדם יש לו בחירה חופשית איפה

איפה יחפוץ יתנה איך שהוא רוצה כל אדם איפה דרך שאדם רוצה ללך וא להכין אותו שתהייה חדת אין אונס ענייני תאוות האכילה והשתייה אין אונס רק הבחירה ביד ה ביד האדם הכל ביד הבן אדם איך שהוא רוצה יבחר ככן סד המלך זה מלכו של עולם לעשות רשון איש ואיש זה מרדכי והמן גם מרדכי גם המן מסמנים יצר טוב יצר הרע אבל אתמול אמרנו על זה איש זה מרדכי ואיש זה המן למה איש זה ראשי תיבות אין יאוש בעולם כרצון איש אין שום יאוש איש אין שום

יאוש יהודי לא מתייאש ואיש אותיות ייאוש הם אין להם אין להם אמונה אין להם שום דבר מתייאשים גם ושתי המלכה עשתה משתי נשים בית המלך אחשורוש אשר בית המלכות אשר למלך אחשורוש גם בשתי המרקה אתם יודעים לפעמים כתוב לפעמים כתוב המרקה ושתי לפעמים כתוב ושתי המלכה מי אומר את זה הגאון מבינה אומר אומר למה ההבדל לזה פעמים יה כתוב ושתי המלכה כמו פה גם ושתי המלכה פעם כתוב המלכה בשתי למה זה אומר הגאול מבינה אומר אומר אחשוורוש הוא לא היה מזרע המלוכה ה היה שובר היה

לו כן היה לו לא נכון אבל בשתי היייתה דור רביעי ש של נמוכת נצר היא הייתה מזרע המלוכה לכן שהיה רוצה ה אחשורוש כשקרא לה בשתי המלכה אז סתם בשתי כלומר בזכותי את מלכה את ושתי אבל את מלכה בזכותי אבל אם היה קורא לה המלכה ושתי למה צריך להחניף לה אומר לו את המלכה ושתי הק ותמאן המלכה ושתי מה אני את קורא לי מהאין המלכה השתי לא רוצה לבוא זה בזכות עצמי אני אמר כה לא בזכותך ולכן ששאל חשש מה לעשות במלכה בשתי אתה רואה למה

הוא פחד שלא גידו לה לרעה אז הוא אומר היא מלכה אני בזכותה פחד אבל המן הרע הזה הוא לא אומר אשר לא תבוא אשתי לא קרא לו לא מלכה מלפני ולא מאחרי שהיא לא שבה כלום והרג אותה לא עזר לו כלום ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר אמר ומן בזת חרבונה בכבשים המשרת מפני המלך השבי פשתי המכה לפני בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה רית את זה איזה שכל יש לו רוצה להראות לכולם את יופייה ותמאן המלכה השתי לבוא דבר המלך

ש בידר סים צוף המלך מאוד וחמתו בערבו א הי היייתה פרוצה הא הייתה לוקחת את בנות ישראל עושה אותם ערומות נותנת להם לעבוד בשבת מענה לבוא למה אומרת הגמרא הגמרא במגילה טז בצרעת בעור בשרה במתניה הטענה בא גבריאל ועשה נ זנב כבהמה לכן כבה לבוא ולמה כל זה מידה כנגד מידה היא היייתה אשתי מביאה את בנות ישראל לשרת אותה ערומות עשתה ב מלאכה בשבת עבירה דתן לכן הגזר עליה היא תבוא ערומה יום השביעי כן נהפך אודה למשכית על ידי גבריאל כן פלא פלאות אז חמתו בערבו

כעס היא אמרה לו שלחה לו ביד הסריסים אוי שותה אתה הבן ששומר עסיסים אומר אבא שלי היה שותה יין כנגד אל איש לא היה משתכר ואתה שתת אחד כבר נהיית שיכור אומר תדע לך אני ושתי בת בנו של נמוכת נצר מלך אדיר אתה לא היית ראוי להיות אפילו כשוטר הרץ לפני מרכבתו ואתה מבקש אותי להכניס אותי ערומה אין לך בושת פנים שהיה שומע כל זה אז בחמתו ות עד כאן והגענו ויאמר המלך לחכמים בסדר אתה שם לב מאיר איפה הגענו ב עכשיו מלאכים נלך למלאכים מלאכים

א' שד ש ט אנחנו פרק כ פסוק כא אלוו בן הדד הוא רצה להילחם בעם ישראל הב לישע אם לשלום ייצאו תפסו חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפסו ול יצאו מן העיר נערי שרי המדינות ויקו איש את אישו וינוסו ארם וירדפו ישראל וימל את בן הדד מלך ארם על סוס עכשיו אני פסוק כא פרק כ ויצא מלך ישראל ויח את הסוס ואת הרחב ויקרא בארם מכה גדולה איזה מכה קיבלו ויגש הנבי אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק בדע את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך

ארם עולה עליך סוף השנה בסוף השנה יבוא עוד פעם ועבדי מלך הרם אמרו אליו אלוהי הרים אלוהיהם על כן חזקו חזקו ממנו ואולם נלחם איתם במישור אם לא נחזק בהם אומר כן אומר אלוהי ישראל מושל בהרים לבד בוא תראה במישור איך נתחזק עליהם אומרים למלך ואת הדבר הזה עשה ישר המלכים איש ממקומו ושפחות תחתיהם איך ננצח אותם כיון שהם מלכים יקרה נפשם בעיניהם הם לא מכניסים את עצמם בסכנה לרדת בעומק המלחמה כי הם מכובדים אבל הפחות אין נפשה מקרה בעיניהם לרדת לעומק המלחמה לכן אותם נקח

עשר המלכים איש ממקומו ושים פחות תחתיהם ועתים נלך חיין כחיל הנופל מותך בסוס סוס ורכב פלא פלאות לא צריך להרבות יותר מבראשוב כרכב בנחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקולם ויעש כן א איי איי וילי תשובת השנה ויבק בן אדד את הרם עלפ למלחמה עם ישר לראות אם תמנה כשור חיין ובני ישראל התפקדו וחלקנו ולכו לקרם ויחנו בני ישראל נרדם כשני חיפי עזים וארם מילאו את הארץ אומר מאז כתוב במלחמה הראשונה כולם קיימים לא נפקד איש אומר נערי שערי המדינות כ שני חשפי עזים

שבע אל לבד אומר אלה מילאו את העולם אלה כמה היו שמה כמו קבוצות עזים באו עם ישראל לא הרבה ויגש איש אלוהים ויאמר מלך ישראל ויאמר כ אמר אדוני יען אשר אמרו ארם אלוהי הרים אדוני ולא אלוהי עמקים הוא ונתתי את כל האמון הגדול הזה בידיך דעתם כי אני אדוני ויחנו אלה נוכח אלה שבעת ימים וה ביום השביעי ותקרב במלחמה ויקו בני ישראל את ארם 100 אל רגלי ביום אחד וואו וואו ווא וואו וינוסו הנותרים הפקה אל העיר ותיפול החומה על 27 אל איש הנותרים ובן

הדד נס ויבוא אל העיר חדר בחדר וואי וואי חדר לפנים מן חדר הסתיר את עצמו יעני ויאמרו אליו עבד ב שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשים נ שקים במותנו וחבלים בראשנו ונצא מלך ישראל אולי יחיה את נפשך הם אנשים טובים מתחסד אז בוא נלך כמו אנחנו הכנעה כיסויים וככה ננצל ויגו שקים בניהם אנש בר שהם ויבוא אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמרת תחינה נפשי ויאמר עודנו חי אחי הוא עוד הוא חי הוא אחי ואנשים נחשו וימהרו ויחלו ה ממנו ויאמרו

אחייך בן הדד ויאמרו בו כחו ויצא אליו בן הדד ויעלה על המרכ ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב חוצות אשים לך בדסק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית א אשלח כלו ברית ושלחה קרתי או ברית טוב הגענו למד מנייות חיב שלוש חיה רב שלש מה של כן אין נמציא אותו עד תדי זה ניתן לנו שיהיה לו להשים שלו ניות ‏bl כן הוא מביא את הזה נדרים פרק ז לא זה זה בוא לפה אתה בוא לפה אברהם לא בא איפה אתה ישב לאלא לא

אפרים בוא בוא על ידי מחילה אפרים בנג' בנג פה שני כן לא תפסיק לאח מחלה אבל מה אומר לך הרב תעשה ברוצה מחילה מחילה משנה ט פרק ז משנה ט עכשיו המשנה מוסיפה לדון מי שאומר לאשתו נדר שיש בו הגבלת זמן שאת נהנית לי עד הפסח כולם אומר לי אומר לה את נהנית לי עד הפסח לאחר חג הסוכות אומר לכולם שאת נהנית משלי עד הפסח לא תוכלי להנות ממני מה איך כולם שאת נהניתי את הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג עד חג הסוכות עכשיו הלכה

לפני הפסח אם הלכה אישה לבית אביה אסורה בהנאת עד הפסח אחר הפסח בלא יאחד דברו הלכה לאחר הפסח הרי זה לא יאחד דברו אם נהנית משל בעלה לפני הפסח היא מוזרת שלא תלך לבית אביא על חג הסוכות ואם הלכה אז הנדר מתחנן שאת נהנית עד החג עד חג הסוכות אם תלכי לבית אביך עד הפסח ככה היה ני והלכה לפני הפסח אסורה בהנאת עד החק מותרת ידך אחר הפסח פרק שמיני אדם שאומר קונם יים שאני טוען היום אינו אסור אלא עד שתחשך או אומר כונ יין שבת

זו זה שבוע זה הכוונה אסור בכל השבוע בכל השבת בשבת שעברה גם כן המר חודש זה אשו בכל ו וראש חודש להבא שנה זו כולם יין שטעים שנה אסור בכל השנה בראש השנה לעתיד לבוא גם בכלל השנה שבוע הזה זה שבע שנים שמטה אסור בכל השבוע שביעית שעברה ואם אמר יום אחד או שבת אחת או חודש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום עד שסם כל התקופה מיום ליום גנו משנה ב כן היום אנחנו בעזרת השם בבה מציעה דף מסכת בבה מציעה דף טו בעזרת

השם אז הלימוד להצלחת תמיר בן דליה ומנשה ורפואה שלמה לבחור בטיפול נמרץ שלמה בן סמדה רות שלום ביית לרב בן יע מר ב שלום בית לרביב בן יעקב מרב בת להשבת פנחס בן גרציה ששבת פנחס בן גרציה וחכם אברהם הכהן בן בן מזל טוב מה אביעד שמואל בן בן שולמית שת אדו ד תמיד כני במות שחו קשיות כ אנחנו באים ללמוד תורה כמו שכתוב נו עלינו מעשה ידינו כ עלינו מעשה ידינו כנוש שיור תפסתי אותו אני מבקש מחיבה י רצון לפניך א נוך צינו בר אךך

דני אד אתה ברוך ברוך אתה אד ך הנ בר קודש א אד מציון עושה שמים וארץ כן נפתוח דף טו אנחנו נלך אבל לדף יד עמוד ב למטה בסדר למה שניכנס לעניינים בעזרת האל ופ שועת כן בא משה אפשר להתחיל אמר רבה ראייתם אכה במ עסקינן כגון שגזל פה אנחנו מתחילים היום בסדר רק מה נתן לזה אתמול למדנו אם אתם זוכרים בשתיים ארבע חמש שורות מלמעלה אתמול למדנו איתמר המוכר שדה לחברו ונמצאת שאנה של אדם גזל שדה ומכר את השדה הגזול הזאת למי לחברו בא הנגזל

וטרף אותה מיד הקונה רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח מקבל את המעות של הקרקע כלומר יש לו זכות לגבות את את המן המוכר את המעות הקרקע ששילם זה אחד ויש לו ב קודם כל בא הנגזל אומר אדוני זה קרקע שלי טרף אותה בינתיים הוא השביח את הקרקע בא הקונה לגזלן אומר לו איך אתה ככה נוכל מכרת לי כזאת קרקע התן לווא רוצה תן לו את המעות יש לו מעות וגם ויש לו גם זכות לכבוד את השבח שהשביע בקרקע זיבל אותה חרש אותה אומר אדוני

אתה מכרת לי בסדר קרקע גזלת קרקע מחרת לי בא בא בא הנגזל ו טרף אותה ממני בצדק עכשיו הוא הולך אצל הגזלן צריך לתת לו מעות וגם יש לו שבח זה דעת רב גם צריך לש שמואל אמר לא מעות יש לו כמה שינ על הקרקעי יקבל אבל שבח הוצאות שהוציא להשביח זה לא אז שאל אותו רב הונה אם הוא אם הוא פירש אמר תנה איתו המוכר אם הלוקח בשעת המכרה ש מת רפואה שישלם לו גם את השבח מה הוא האם הטעם של שמואל משום שלא פרש

ופה פרש אז כן יקבל או שלמר כמן דלת קרקע זה כי אם הוא אין לו קרקע בכלל אז זה כ כמו אלוה לו את הכסף כשהוא שילם על הקרקע זה כמו אלוה לו את הכסף עכשיו אם תגיד לו שישלם עוד כסף על השבע זה מחזקי רבית זה זה אקונ יודע שזה לא הוא לא יודע לא יודע בגלל שזה נראה כריבית ככה דיברנו אתמול גם הבאנו על זה היה אחד גם למדנו אמר רב נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו בשם שמואל אומר מעות יש

לו שבח אין לו אף על פי שפרש את השבח אתה רואה אומר אפילו שפרש ב רב חמן אמ שמואל למה כיון קרקע אין לו שכר מעות שכר מעותיו עומד ונותן עכשיו נלך ל רבה אמר רבה אכ במ עסקינן כגון שגזל שדה מחברו מלאה פירות ואכל את הפירות וחבר בבות שחינו מערות ובא נגזל לגבות קרן ג קרן גוב מנכסים שעובדים בא גז לגבות פירות גובה מנכסים בני אחורים למה אנחנו הגשנו ל רבב הקשה לרב נחמן הרי לא מוציאין לאכי יש לנו בריתה שאומרת אין מוציאין לאכילת פירות

ושבח קרקעות ומזון האישה והבנות מנכסים משועבדים בפני תיקון העולם אז אמרנו אז אמרנו דווקא מנכסים משועבדים לא מוציאים אבל אבל מבני חורין כן מוציאים וכתוב שבח קרקעות משמע שבח קרקעות לוקחים מבני חורין זה לא כמו שאתה אומר אמר ר רחמן בשם שמואל שאתה אמרת ששמואל אומרק שלא לוקח פירות לא לוקח בכלל אז זה על זה בא רבה ואומר אני רץ לך אמר הבר ריתה היא לא עוסקת שמחר כ שמכרה הגזלן וגובה לוקח ממנו מה בתה שאמרה אלא שנגזל גובר גזל עצמו אתה מבין הוא בא הנגזל

אדם גזלו אותו קרקע הגזלן אחד גנב לו גזל אותו קרקע והתחיל להשביח אותה הגזלן הזה זבת בקרקע לא שלו בא הנגזל מטפל בו מה שאמרנו קובע את הקרקע את הכרן מנכסים שעו בדין ולא יודע שיקח את הקרקע עצמה מהגז אתה יודע למה אחה במס קנן אז מה שיקח את ה קרקה והלך אלא אכה במס קנן כגו ש גזר שדה מחברו מלאה פירות כבר היייתה מלאה פירות מקרה אתה הוא הלך ממש על מוכן אה גזר שדה מלאה פירות ואכל את הפירות הגזלן הזה ולא מספיק זה אכל

את הפירות לא לא הושיב את הקרקע כך חפר בה בורות שחינו מערות חשב לעשות אזה מנהרות ד לקרקע חבר בורות שחינו מערות עכשיו בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים מעובדים מה שמכר הגזלן בינתיים בא נגזל לקבו פירות דווקא מנכסים בני חורים אז אין ראייה לגביית השבח על ידי הלוקח זה לא לא רעיה זה אתמול למדנו בסדר עד פה זה דעת מי זה רבה רבא בר חנה אמר לתרץ את הקושיה בריתה על רב נחמן שאמר שמואל באופן נוסף אז הוא אומר אני אגיד לך כגון תירוץ אחד

מה עשינו ש תירוץ שני אומר כגון שנטלו המסרקים הוא גזל קרקע ובאו מסקין אזה אנסים גויים והם לקחו אותה מן הגזלן הזה אחרי שהוא גזל אותה לקחו אותה מן הגזלן על זה אומרת הבריתה בא נגזל גבות קרן מהגז גובה מנכסים משעבדים ממה שכל משובת שמחר הגזלן לאחר לאחר שגזל דווקא השדה הזאת לא הזאת משועבדים הזאת אצל הגוי הנשים נסו אותה הוא גזל לו אותה ובאו הנשים ולקחו לו את זה מן השמיים עכשיו הוא בא הוא יכול לקחת ממשברים אבל רק אני מדגיש זה משעבד אחרי הגזלה

בסדר בא בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורים שנמצאים עדיין ברשות הגזלן לא משועבדים למה תני תיקון העולם כמו שדיברנו עכשיו אין קושיה מהברית על דברי שמואל הבריתה היא עוסקת כשגובה לוקח מן הגזלן לא גובה אלא גובה מהנגן ממנו בסדר הנגזל גובה גזלן גובה הנגזל מהגז כן נכון עכשיו הגמרא מבארת למה רבה רבה תירץ בצורה כזאת ומי זה היה רבה ברבונה אמר שנטלו מסקין רבה אמר שחפר בבורות שכינו מערות לא אמר כרבה ברבונה שנתלו המסקי למה הרי היא יוצאה מתחת ידו בדינה משוע יוצאה מתחת

ידו של גזלן כלומר על ידי בית דין לא כמו שאמר רבא על ידי עסקן ורבא ברבונה לא אמר כרבה הרי היא יוצא מתחת ידו בעינה משמע בעינה כלומר כמו שהייתה בשעת הגזלה וש חפר בבורות שחינו מערות וא חפר בבורות שחינו מערות לכן פר שהסכין הוציא מתחת לדו כמות שהיא בסדר עד פה הגענו אתמול עכשיו נלך רב השה אמר רב השה יש לו תירוץ נוסף כן על הקושיה ברתה על רב נחמן אמר שמואל כי בבריתה אמרנו שגובה גם שבח של הפירות ושמואל אמר שגביית הקרן גביית הפירות

האמורות בבריתה לא נעשות על ידי אדם אחד סליחה אז שמואל אמר שלא גובה פירות אז פה ה מתרץ מה שאמרנו בבריתה שבאמת גובה גם שבח פירות לצדדין קטנ זה לא נעשה על ידי אדם אחד גביית הכרן וקביעת הפירות לצדדין קטני זה לא נעשה על ידי אדם אחד קבית הכרן על ידי אחד גת הפירות על ידי אדם אחר איך מדובר מה היה מה היה הדוגמה כגון שגזל שדה מחברו מלאה פירות ואכל את הפירות הלך מכר אותם בשוק הסיטונאי טונות טונות היה בשדה אכלת פילות ומכר את השדה

עכשיו חזר הנגזל מכר את השדה לאיזה מישהו בא הנגזל טרב את השדה מנה לוקח עכשיו בא לוקח לכבוד קרן הקונה הזה בא לקחת את הקרן מהגז גובים נכסים משועבדים בא הנגזל לגבות ות מהגז גובה מנכסים בני אחורים אז סתירה מדברי הבריתה על דברי שמואל זה לא הלוקח גובה אלא דמי הקרקע הקונה הוא רק לוקח דמי הקרקע והגזל הוא לוקח דמי הפירות למה הוא גזל לו גם את הפירות ככה מדובר בסדר מובן ק מתרץ שזה גם בעיני חוזרת בעיני כן עכשיו הגמרא שואלת בן לרבה בן לרבה

ברבונה רבה עמית הבריתה שגזל הזיק את הקרקע ככה מחבר בבורות שכנו מערות ורבה ברבונה עמית שלקחו אתם מסיקין מן הנגזל מן הגזלן שגזל אותם מן הנגזל שניהם הנגזל הוא גוב דמה הקרקע מן הגזלן קשה מלוה על פה הוא ומלב על פנ הגובה מנכסים משועבדים אז זה חוב של דמי הקרקע זה לא כתוב בשטר זה כמו חוב ואם זה מדבה על פה היא לא גובה מנכסים משעור בדים למה לחוב כזה אין קול זה לא מתפרסם שכולם ידעו למה אני אומר כוא יכול לכבוד מנכסים משעבדים יש טר

יש קול זה אין איזה קול לכן הלקוחות הם לא יודעים שהקרקעות משועבדות הם לא יכלו להיזהר מלקנות אז למה פוסקת הבריתה שגובים בכלל מנכסים משעבדים את ני הקרקע אי אפשר זה לא הלוואה פה זה הוא גזל אותו בסדר אבל אבל אבל אין לזה קול ולכן כשהוא בא להשיב לו משיב לו מעות אין לזה קול למה קבה מנכסים ורבדים אי אפשר לגבות למה לחוב כזה אין קול זה כמו חוב ואין זה קול ולכן לא יכול לגבות מכ משהו בדים ש הלואה כמה הוא כול לאכול הגז הוא

קונה את זה הוא מוכר מה זה אכל אותם אתה חושב אכל אכל אחל זה שם בקקה משלם על מי הגל למי ישלם בטח משלם בטח משלם משלם למה מהזה רות העולם אומר הכ במסקנה כשעמד בדין ודר זבין או אומר הגזלן הזה העמיד אותו בדין לפני שמחר נכסיו יש ל ואז חייבו אותו בדין לשלם נגזר דמה הקרן ואחר כך זבן לאחר מכן מכר נכסיו מי מי הגזלן הזה ואז זה חוב שחייבו אותו בדין יש לו כל ולכן לכן זה לא כמלווה על פה אלא זה מלווה בשטר

ולכן ישלם מטורף עם משועבדים אומרת אחי פירות נמה אם עמד בדין אז גם את הפירות יכול לכבות מנכסים מ שעו בדים יש לזה קול למה פסקה בריתה שלא גובה רק מבני חורן את הפירות כשעמד בדין על הקרן ולא עמד בדין על ה פירות הוא הלך פרה פרה כמו שאומרים לאט לאט קודם כל לקחת את הקרקע לכן על הפירות עדיין לא טבע אותו אז יצא פסק על הקרן ולא על הפירות לכן חוב הקרן זה נחשב כ בשתל וגובה מ משועבדים וחוב הפירות כמל על פה ולא גובה

רק מבני חורין ד ומה היא פסקה הם עמד בדין על הפירות לא עמד על הקרקעות ל הקרקעות לא גוב משועבדים ועל הפרות גוב משועבדים אם היה הפוך כן אני לא יודע הומי אמרתי לך פה לא שואלים שאלות השם ישמרך שאלה יפה אבל תמתין ותענה עוד מעט גמרה תגיד ומה היא פסקה דתה כי תבע עש קרנה תבע ברשה כן נכון הגמרא שואלת ומה הי פסכה למה פסק והעמיד התנא שמסתם על הקרן עמד בדין ולא על הפילות למה אדם עומד בדין אדם לא עומד בדין גם על הפירות

אומר לו סתמה מ כעני טבע ברשע לכן עמד רק על זה לאחר מכן טבע את הפלות אדם קודם כל עומד בדין על הקרן הסברנו את זה כבר בתחילה עומד קודם כל על הקרן אתזה הוא טובע קודם אחר כך הוא טובע את הפירות ככה הדרך לעולם הוא לא עומד דין על הפירות כיוון שיצא חייו על הכרן בדרך כלל יצא חייו על הקרן פשר איתו על הפירות של ש כן אז כשחווים לשלם את עדיין לא עמד בדין על הפירות לכן סתה מתנה שאת הפירות הוא לא גובה רק

מבני חורים כלומר מה היא פסקה למה ומה היא פסקה למה פסק והעמיד התנאה שמסתם שעל הקרן עמד בדין ועל הפירות לא עמד בדין מה וכי אדם לא עומד בדין גם על הפירות למה מה הפירות זה יפסיד אותם זה לקח אותם לשוק התנאי מה זה אומר לא סתמה דמטה בדרך כלל אדם קודם כל טובע את הקרן ורק אחר כך הוא טובע את הפלות חיבו אותו בדין אשלם את הקרן עדיין לא עמד בדין על הפלות לכן סתם לך התנה שת הפלות רק מבני חורים עכשיו הגמרא שואלת וסבר

שמואל לוקח מגזלן לת ל שבחה למה אתה אמרת לי לוקח מגזלן לד שבחל למה מך ז קרבית והאמר לשמואל לרב חנינה בר שילת אמליך וכתוב שופרה שבחה ופרה במי עכשיו מה אנחנו ראינו אמר לו שמואל לרב חנינה בר שלת רב חנינה בר שלת הוא היה סופר אומר לו כשאתה כותב מכר תמלך במוכר ותכתוב בשטר שקיבל עליו המוכר שאם יטרפו את הקרקע מן הלוקח הזה מן הקונה יכול לגבות שופרה יכול לקבו את הקרן את הקרקע עכשיו אין את הקרקע מהכי טוב עידית מהשופר ד שופרה שנכנסה בת

הקרן וגם תתנה איתו על השבח ש משביח את הקרקע שהקונה השביח את הקרקע חזיר לוג תחזיר לו גם את השבח וגם פירה אז אתה רואה שסובר שמואל שיש לה לוקח זכות גביעה גם בשבח אך אתה אמרת לי איןו זכות זה מחזק רבית אז כן ושבר שמואל לוקח מגזלן את ל שבחה ככה אמרנו מקודם למעלה מה אומר זה שטר מכירה עכשיו לא ואמר שמואל הגמר תתרץ ואמר שמואל המליך כשאתה כותב שטר מכירה נכון משופר אז משמע זה עכשיו הוא תרץ לו את זה יש הבדל בין מכר

ל להלוואה במים על איזה מקרה אמר שמואל אם בבעל חוב מאית פרה אם מדובר בבעל חוב של מוכר אדם מכר כן שטרף את הקרקע השבח והפירות בחובו על מקרה זה אמר שמוא שגבה לוקח את השבח והפירות משופר מטלה בכלל פרה קשה אם יגיד דבר כזה בכלל יש לבעל חוב רישות לכבוד פרה מן הלוקח ואמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא אז שמואל שאמר כאן שיש לה לוקח זכות לגבות את הפירות שטרפו ממנו מנכסי המוכר ודאי שלא המר דינ בטרפת ה בטרפת

של בעל חוב לא על זה לכן מסיקה הגמרא איין עליו לוקח מגזלן אין הוודאי אז ואז תהיה שאלה עכשיו אין הוודאי עד פה השאלה מפה השאלה אז מה שהסברנו מתחילה לא טוב צריך להמשיך את זה ומפה תבוא השאלה אין ליו לוקח מגזלן שיש רשות לגבות גם את הפירות מן הלוקח אז אתה רואה מדברי שמואל עצמו ש רשע לוקח לכבות את השבע ואין כאן משום אחזה כריבית זה ממש כמו שרצינו אז עוד הפעם זה השאלה סבר שמואל לוקח מגזלן ת שבחה עכשיו ביחד ואמר לשמואל לרב חינ

בר שלת אמליך כשאתה כותב שתר מכר אמלך וכתוב משופר תגיד לו אם יטרפו את הקרקע מקבל עליו המוכר שם יטרפו מן הקונה את הקרקע יתן משופר וכן שבחה וכן פירה יתן גם שבח וגם את הפירות אז הגמרא שואלת אז טוב עדיין זה באמצע השאלה כן מבררת הגמרא במי אי בבעל חוב של מוכר שטרף את הקרקע והשבח והפירות בחובו מאי תפירה ואמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא אלא אז אם כן אלא ליו לוקח מגזלן חיייבים להעמיד מה שאמר שמואל דינו שיש

לו רשות לכבוד גם את הפירות ולוקח מן הגזלן הוא קנה כן ומוכח מדברי שמואל הלוקח מי שקונה יכול לגבו את השבע אז ואין פה מחזה קרבית בסדר זה מובן א מה קושיה אתה אמרת לוקח מגזלן אין לו פירות לדעת שמואל ופה אין לו שבע אז שבח מרז רבית לכן לא יקח את השבח פה אתה רואה שכן לוקח אמר רב יוסף אח אמר זקנ כגן שיש לו קרקע כגון יש לגזלן קרקע כיון שהוא גובע לוקח את שבחו משמה גובה את שבחו מהקרקע לא מהמות כיון שזה לא

גובה ממעות מודה שמואל שין פה מרזה רביית מתי יש בחזה כריבית שלוקח כן כסף מה אנה כאות כן הנעל לקח כאות אז אין מחיר ל כאילו מכר לו באותו השבע משעה ראשונה ב אמר לי הביב וכי מותר ללבות צעה בשעה במקום שיש לו קרקע זה עדיין נראה כלבית אומר אדם הו אסור ללבות שעה בשעה כדי אדם אסור עכשיו אתה צריך בבית אתה צריך שעה של חיטים לעשות חלות לשבת אין לך אתה הולך לשכן אתה אומר לו תן לי שעה של חיטין אני אחזיר לך אחר כך

שעה של חיטין זה אסור למה יכול להות שעלו המחירים וזה ריבית אלא אתה צריך יכול לקחת ממנו תקנה תגיד אני אשלם לך על זה כסף לא שעה בשעה ום רגע לא גמרנו אז במקום שיש לו וכי מותר ללבות שעה בשעה במקום שיש לו קרקע עכשיו אם יש לו קרקע יחזיר לו לא יחזיר לו בחיטין אלא בקרקע כאילו כישוב שעה של חיטין בשעת הפירעון עשם ברור שאיין הבדל אם מחזיר לו בחיטין או בשעת קרקע אז למה לעניין גביעת השבח מותר לקבו את השבח בקרקע מה הוא מחזיר

לו קרקע בשביס של עכשיו שעלה המחיר כך נראה לא אין אי אפשר ככה הכלל אי אפשר ללבו שעה בשעה כשיש לי קרקע אתה אומר אתה יודע כן שעה בשעה כשיש קרקע אתה אומר לי אתה יודע זה לא מחז כריבית למה יש לו קרקע הגזלן וענ דו קרקע אז כאילו הוא מחזיר לו גובע לוקח את שבחו לא מעותיו אלא כיכ אלא גובה מעות כאילו גוה זה לא מחזק רבית כאילו לוקח מהקרקע מה הוא גובה באמת הוא גוה מעות גו בקרקע לא זה לא הוא גובה מעות כן

תראה תראה רשי שיש פירוש נוסף כוונה שהיה למוכר קרקע בשעת המכירה ולכן גם כש מגבה הוא לבסוף מעור מכל מקום כיוון שהיה לו קרקע ועיבדו באחריות השבע לא אמרז כריבית אלא כאילו מכר לו באותו השבע משעה ראשונה קרקע אתה מבין כאילו אז זה לא נראה בחז כן כאילו כן כן זה רשי פירוש ברשי כן לא ראית ברשי אין פה אולי בשי אומר שהוא נותן לו לא אומר אולי זה ראשי ראשי אה סליחה אני טעיתי מה שהסברנו זה ראשי יש פירוש נוסף עשוי פירוש נוסף זה לא

כמו רשי לא כןש אומרק כן כן אבל זה גם פלא מה מוכר את הקרקע ונותן לו כסף מהקרקע הוא מגבר אותו זה אין בזה ריבית בכלל יכול למכור את הקר מה יש בזה שעה בשעה לבתי שעה אחר כך אני אחזיר לו בקרקע מה הבעייה אבל מה מה זה שלא משנה אולי אני מביא לו קקה בשובי שעה של המחיר החדש לא כן אבל זה לא ריבית אפשר אין על הקרקעות אמר לי הטעם הלוואה אזנה אמר רב יוסף לאביה גב הלואה כיוון ש בהלוואה רבית מן התורה רבנן

גם כשיש לו קרקע אבל אכר בדברי שמואל מדובר בחוב של מחר במחר לא שיך איסור רבית בכלל לכן הקיל הו כשיש לו קרקע קד אמר אמר רבי יוסף לא אבל זה מובן זה מובן אד אמר רב יוסף א קינן לישב את הסתירה ממה שאמר שמואל כן אחרה במה עסקינן כגון שקנו מידו הנה מה שאמר שמואל מה שאמרנו בבריתה שגובה את השבח כגון שקנו בידו בשעת המכירה החזיק המוכר קנה בקניין סודר שמקבל עליו אחריות על השבע אז חל החיוב הזה על המוכר מאותה שעה כיוון שבשעת המכר

לא שייך עדיין שכר המתנת מעות לכן כשגבה הלוקח את השבע לאחר שיצרף ממנו נגזל זה לא נראה כ רבית למה כבר הקנו לו סיכם אותו מראש כן אמר לבייב כן מותר ללבד צעה בשעה במקום שקנו בידו כן על מנת להחזיר שעה הרי המשנה סתמה בכל אופן אסור שעה בשעה גם שקנו מידו אז דמה למה השבח מותר לגבות על ידי קניין אומרת הגמרא אמר לה אותו תירוץ הטעם הלוואה אח זבנה רבנן שהחמירו יותר ששייך בו ריבית מן התורה אסור גם בקניין זה תמה זה היה גביית השבע

מדובר בחוב של מכר בזה לא החמירו רבנן לכן אין בזה איסור ריבית מן התורה לא הכינו אבל שעה בשעה אסור הלוואה בהלוואה אסור ב גופה אמר אתה איתי מ גופה אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח אתה רואה הנה מפורש בעל חוב גובה את השבח שהוא השביח אפ ל אה אה בעל חוב בעל חוב גובע את השבח שהשביע השביע לו את הנחשים המרבה תדע ש שככ הדין שכך כותב לו מוכר כלומר אין לא יכול לומר זה אני השבעתי ואתה לא תיקח למה שכך כותב לו מוכר

ללוקח תראה מה כותב בחרות השטר המוכר ללוקח אנה אקום ואשפה דקה ואמרי אני אקום ואני אקיט ואני אטהר והמרק מכל רור איזה לשונות אני אגמור את כל העבודה זהב אנן את המכר הזה נון ועמון ושבחו הם והוצאתם סליחה בשבח שלהם מה שיותר על הצאה כל העמל שיש קום קודמך אני העמיד לפניך אם תרפו ממך העמיד את זה לפניך צוה זנה קביל עלו נתרצה צוה נתרצה הקונה על זה וקיבל עליו אז אז מכ שחוזר הלוקח זה המוכר לאמ הנ לכן בעל חוב גוב את השבח בגלל שהוא

כותב ככה המוכר בעל חוב הקונה משביח את השדה הדעת שיקבל את השבח מהמוכר כן זה משונה קצת חוב אומר גוב השח לא קונה גופה אמר שמואל בעל חוב גוב את השבח ולמה כל זה בגלל שהוא מתחייב לו בסדר אותו דבר אותו דבר א ב לחווא גם אתה אפלבון כן לא נדבר אז כיוון שחוזר הלוקח והוא גובה מן המוכר את השבע לכן כול לחוב לגבות מה לוקח השבח אמר לרב חיה בר אבי נרבה אלא מעתה מתנה דלא כתיב באחי אחי נמ דלא טריב שבחה מה המתנה הטעם

אתה אומר שגובה בעל חוב את השבע כטן לו לוקח אחריות איזה יופי אז אם ככה אלא מעט המתנה זה לא כתוב לחי אדם לא רגיל קבל אחריות על מתנה נתן לו ממילא זה לא יפה נותן לו מתנה גם גיד לו שאתה תהיה אחראי אם קחו לי את זה כן אז ממילא המקבל הוא לא חוזר לגבות מי שנתן לו את המתנה לא את הקרקע ולא את השבח אז הכי נמ דלא טריף שבחה האם הבעל חוב של נותן לא יטרוף את השבח מהמקבל את המתנה למה הוא לא

יקבל את זה אמר לה אין אמר לו רבה כן במתנה לא יכול הבעל חוב לגבות את השבח וכי יפי כוח מתנה ממכר למה לא יכול במכר גובע בעל חוב מנה לוקח את השבח פה לא יכול מהמתנה זה יותר טוב אמר לה אן יפה ויפה כוח המתנה הרבה יותר חזק מהמחר בעניין הזה בעניין הזה למה כיון שאת השבח עשה לוקח בע הוא לא חוזר על המוכר אין זכות לבעל חוב פסידו קיבל מתנה מסכן אמר תודה רבה הלך כל כך השביח יפה עשה כל כך יפה עכשיו תיקח

לו גם את זה אי אפשר אז למה אומר יפה ויפה פ אומר יש שיטה מקובצת לאבי פ אמר רב נחמן המנית מסי למור שמואל שבעל חוב גוב את השבע מן הלוקח נ חברין מוקים במחר ממיתה באופן אחר שלא תהיה מכאן רעיה לשמואל מה היה תניה המוכר שדה לחברו ואר היא יוצאת מתחת ידו כן מי שמכר שדה והרי בעל חוב בא של המוכר ונצח ללא כשהוא גוה הלוקח חוזר וגובה אותה מן המוכר גובה את הקרן מנכסים שעובדים אחר לאחר שקנה בשבע גוב מנכסי בחורן אתה רואה עדיין

זה עדין רשות ה מוחר אז אתה רואה שבעל חוב גוב גם את השבח מה לוקח וונה חברין מוקים נ במילה אחר הנה אז זה ראיה לשמואל הונח אברין מוקים במילה אחר נה באופן אחר אין פה רעיה לשמואל אומר מה היה פה ולוקח מגזלן לא מבעל חוב וקח מגזלן ודאי נגזל גוב את השבח הקרקע שלו שבחה זה כ יורד לשדה חברו ושבחה אבל בבעל חוב כיוון שעד הטרפה היייתה של אלוקה אפשר לומר שאינו גוב את השבח זה לא אומר יש הבדל זה לוקח מגזלן ודאי הנגזל גובה

את השבח למה הקרקע ושבחה מה אבל זה ש כמו אדם יורד לשד חבר משביח אותם מה בעלים לא יקח את השבע מי אמר לך לרדת פה בכלל אבל בעל חוב כיוון שעד שעת הטרפה היייתה ש של הקונה אפשר לומר שלא גוב את השבח תניה דח המוכר זהלא מסורב תניה דך המוכר שדה לחברו בשבחה הלוקח הוא בא בעל חוב הוא טרפה בא בעל חוב של המוכר טרפה כשהוא גובה את דמי השבח אם השבח יותר על היציאה נותן את השבע מבעל הקרקע והיציאה מבעל חוב אם היציאה יתרה

על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מבעל חו יפה בא בעל חוב טרפה כשהוא גבד מ שבחו אם השבח יותר ל היציאה הוצאה שהוציא לוקח בשביל השבת בשביל נוטל את שובי השבע מבעל מהמוכר למה הלוקח החזיר את חובו בשבח שגבה ממנו הבעל חוב ויציאה מבעל חוב ם היציאה ייתרה על השבח ההוצאות ששבה השדה מחמת ההוצאות האלה הוא אין לו אלא ההוצאה שיעור שבח כמו שיעור שבח לד ממי גובה אותו מבעל חוב הוא שנהנה מן השבח אבל המוכר הוא לא גובה כלום למה את כל דמי

השבח שילם הבעל חוב ולא נענה ממנו המוכר בטור תשלום לחובו לכן לא חייב לשלם כלום את האות היתרות על השבע מפסיד הקונה הזה מפסיד בעיה כזה ושמואל בה שמואל במה מוקים אה באיזה אופן יעמיד את הבריתה אם בלוק מגזלן כאשר רשע אם יעמיד בריתה שלוקח מגזל והגזל הוא שטורף לוקח תורה מה הבריתה קוראת נגזל הזה כמו בעל חוב קוראת לו קוראים לו בעל חוב כשר אשה למה בר שאמרת אם השבח יותר ליציאה קוב את השבח מבעל הקרקע דאמר שמואל והגמרא ביארה למה בגלל שאמר שמואל לוקח

מגזלן את השבחה אז זה נראה כ רבית נכון לכן לוקח ממי כשר רשע דמר שמואל לוקח מגזלן שבחה וי מבעל חוב של המוכר והוא אשר והוא לוקח טורף לוקח כשר רשה למה שמה כתוב ימש חתר ליציאה היציאה מבעל חוב הכשר ישה ושפה אה ואם היציאה ייתרה על השבח אמרנו בשפע אין אלא הוצאה שר שבח מבעל חוב דמר שמואל בעל חוב גובה את השבח לא צריך לצלם אפילו יציאה זה השאלה כי אמר שמואל המשך בעל חוב גובה את השבח ולא צריך לשלם אפילו יציאה מהת ראצה ומה

אמרנו ברשע ובספר שלא גובה את השבח מי אמרת בברו קש רשע ושפע מה אמרנו ברשע ושפע שלא גובה את הש מה יעמיד אתזה שמול אם לוקח מגזלן שהוא טורף לוקה ואתה קורא נגזל בעל חוב אז פה קשה רשע למה ברשע כתוב ומשבח יתר היציאה גוב את השבח מבעל הקרקע כלומר דאמר שמואל לוקח מגזל ת לשוחה מה הקושיה בגלל שאמר שמואל למעלה לוקח מגזל לשוחה למה זה נהה קרבית אז כש רשע איך אתה אומר אם השבח יתרה ליציאה אז לוקח את השבח מבעל הקרקע הר זה מחזק

רביית זה שאלה אחת ואם היא בא החוב והוא הוא טורף לוקח אז כשר רשע אמרנו אם השבח יתר היציאה אז היציאה כלומר בשפע דמר ש כש רשה ושפע למה דמר שמואל בעל חו גובה את השבע ולא צריך לשלם אפילו יציאה אם באת אמא לוקח מגזלן כגון שיש לו קרקע הנמ שקנו מידו כמו שרצנו למעלה כלומר הבריתה עוסקת לוקח מגזלן אבל גוב את השבע למה יש לו קרקע אז באופן זה זה לא מזה כריבית או בקנ מידו גם לא נראה כריבית בסדר אי ביית אמה בבעל חוב

הבריתה עוסקת בבעל חוב ולא קשה הרי שווה השפע כאן בשבח מגיע ל הכתפים כאן בשבח שאין מגיע על הכתפים הבר הייתה עוסקת בתבואה שקרובה לחצר שלוקחים אותה כבר על הכתפיים בכתף אבל היא צרה קצת ה עוד קצת צריכה לקרקע בזה אמר הדינו שגובה בע רחוב את השבע אבל צריך לשלם את היציאה אבל כאן בשבח שאין לא מגיע כתפים ואז מה שאמר שמואל זה עוסק בתבואה שהיא לא קרובה יקצר ועדיין ה זקוקה לקרקע זהו לוקח בלי לש בגוב כן בזה גובה את השבח ללא תשלום דציה כתפיים

והמעשים איך אתם אומרים לכתפיים לא של לכתפיים לא כתפיים זה שני יודים כתפים זה לא לכים זה נכון הפירוש שוא לכתפיים מה זה כתפים לכתפיים לכתפיים שבאים לקטוף זה לא לא לא זה ששמים ככה לשון לשון רבותינו נכון שזה כתפיים כתפים היינו לומדים ככה כתפים ככה היינו לומדים כן שהגיעו לתלם בכתפו ולצאת בכתפו סבל סבל כבר כמעט בא לקחת לא צריך שני יהודים מ כתפיים כן כתפיים זה שני יוד אנחנו יודעים איך בתורה כתוב ככ והמעשים בכל יום א וכם מגבה שמואל אפילו בשבח המגיע ל

הכתפים הנה באים כשבאים הדינים לפנינו טורפה מקח לפני שמואל בתבואה שקרובה כבר יקצר אל קק טיפה לקרקע בבת בעל חוב לשלם מהיציאה אז אתה רואה שמגבה שמואל חוזרת בה לקשה עד מסיק בשיעור הרעה בשוחה דד לא מסיק באל כישור הרעה ד לשבחי מסלק ל אז הגמרא חוזרת בה מודה שאיין הבדל בין שבח המגיע לכתבן ש שלא מגיע אז אם כן איך התיישב שמואל עם דין של הבריתה אומר לא קשה בריתה על שמואל ה מה שאמר שמואל זה במקרה ד מסיק שור הרה בשבחה הוא נושה בו

בשובי החוב הוא כשעור שובי הקרקע עם השבח אז באופן זה לא משנה דמי היציאה ה הבריתה עוסקת במקרה דלא מסיק ב אלא כישור הרה אז עכשיו השוי כל החוב הוא רק השוי הקרקע לא השבע לכן הדין הוא בבריתה דייב לשבחי ומסלק הבעל חוב נותן לוקח את את שבחה שכנגד היציאה מסלק אותו מן הקרקע מה יעשה בסדר אניח למ דמר לזולה לוקח לא מצה מסלק לבער חוב אלא לדמר כי זוז לוקח מצה מסלק לבער חוב נמה אי ה זוזה ה מסל מכולה הרה השתדלת אז זוזה גרה

בהרעה כשיעור שוחי יפה אני חמן דמר לזולה לוקח ורוצה לפוע לבעל חוב בשר את הקרקע אצלו תבין הקונה יש לו כסף מוכן לפרוע לבעל חוב תשאיר את הקרקע צ קח כסף כמה כמה שווה לך קח כסף תלך אבל בכל זאת לא מצא מסלק לבעל חוב לא יכול למנוע את בעל חוב מגבות את קרקע למה שעב השעבוד של הבעל חוב בקרקע לפני הקונה הזה לכן לא יכול לתת לו כסף לגיד לו תלך אומר לו אדוני את זה משועבד לפני שאתה קנית שפיר אז זה מובן דברי הביתה

למה גובע בעל חוב את הקרקע ומשלם את השבח בדמים למה הוא אומר הקרקע כול עובדת לי כששבה לוקח כש שביחה לוקח את שלי השביח לכן אין לו רק מה אל המעות של השבח זה הכל בסדר אלא למן דמר כית זוזל לוקה מצא מסלק לבעל חוב אומר לו אל תקבה הקרקע קח כסף הנמה יאמר לו הלוקח לבעל חוב אילו הב זוזה אב מסליק ך מכול הרעה אם היה לי כסף קשור כל החוף שלך הייתי מוצא אותך מכל הקרקע נתן לך כסף ואה הולך אז שאתה דלט לי

אין לי דלת לי זוזה בכלל יש לי רק שבח ש שייך לי אבלי רה כישור שוחי תן לי חלקת אדמה בקרקע כאילו שילמתי לך חלק מהחוב של המעות חלסה אומר אח במז קנן כגון שהשער קי לאמר לא יהיה לך פירעון אלא מזו הבתה שאמרנו שבעל חור גוב את הקרקע ונותן את דמי שבחו זה שעשה לובה עשה לו את הפוקי אומר זה הקרקע המיוחדת רק לפרעון החוב הדמר לה אומר לבעל חובו לא יה לך פירעון אלה מזו אז באופן זה כולם מודעים שהקרקע שכת לבעל חו אם

לא יכול סלקו במעות למה כי יורד לסד חברו בלא רשות אז הוא זכה גם בשבח לוקח את הכל והולך הכיר בה שאינה שלו ולקחה או עכשיו זה בעיה חדשה הוא יודע שהקרקע הזאת גזולה שזה גזלן זה לא של המוכר אלא גזולה אף על פי כן לכחה מה הדין המרב מעות יש לו שבח אין לו כשהוציא הנגזל מידו כשהוציא לו מהיד יחזיר לו הגזלן את מעותיו אבל השבח אין לו מן הגזלן למה אין קרקע קנויה לו שמואל אמר אפילו מעות אין לו אומר לו אתה שמת מעיך

על קרן הסבי נתת אותה במתנה אתה יודע שהוא גזר את הקרקע מה אתה קונה מה ראית על הקרקר פרחים אז גמרנו עוד לא מה קרה מפיגי מה טעם רב שמואל מהחלק רב שמואל אם יש לו מעות או לא רב סבר אדם יודע שקרק אין לו וגמר בנתן אשם פקדו אומר אני יודע שאיין לו קרקע רק מה הוא צריך כסף אז אני כאילו את הכסף נתתי לו מעות בשל הקרקע נתתי לו מודש פיקדון לא מכר לכן כשיתוף הנגזל ממנו חוזר על המוכר ולוקח פיקדו ב שואלת אם

נתנ פקדו שו פקדון יגיד לו אדוני נתתי לך אזה ש פקדון סבר לא מקבל הלוקח לא יקבל ממנו לכן לא פירש לוזה שם פקדון והוא בצרה גדולה והוא רוצה לעזור לו לא פיקדון זה לא להצ לא הלב כן א הוא רצה נכון הוא לא היה לו איפה לשים את הכסף צודק לא היה לו איפה לשים את הכסף שם אצלו ק הוא לא רוצה להגיד לו כן מה יעשה הוא צריך לנסוע לזה כן הוא יודע שהמחר לא מכר והכסף יחזור לו לא יודע אם הכסף לא הוא

הוא נתן את זה לשם פקדון הוא רצה להפקיד כסף הוא לא היה לו איפה עכשיו זה מח לו קרקע גזולה הוא יודע לקבל פיקדון או לא יקבל אמר קח כסף אחר כך זה שמואל סבר זה דעת רב נכון מי זה היה שמואל סבר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשום מתנה לא לשם אכל כרוף הנגזר ממנו את הקרקע אין לו תביעת ממון אדם אוכל גמרנו נים לשו מתנה ומר בפירוש כסיפה למנטה שלא יתבייש המוכר והפליג בה תראה מה זה בשביל לא תבייש מפסיד את כל

הקרקע אה לא אמר את זה בקידוש והפליג בחד זמנה ת מקדש את אחותו רב אמר מעוד חוזרים מקדש מי יכול לקדש את אחותו קדש תסח אותו שמואל אמר מעות מתנה הגמרא רה רב אמר מעות חוזרין למקדש למה אדם יודע ש קדשים תופסים באחותו וגמר ונתן לשום פיקדון לא נשם קידושים לכן חוזר בגובה את הפקדנו אז הגמרא שואלת בנמ ש פקדון צבר לא מקבל מן ומר בשעת הנתינה לא קיבל היא לא תקבל היא לא תקבל אחותו לא תקבל ממנו לכן תן כך שמואל אמר מעות מתנה דם

יד ש קדושים תופסים באחותו וגמר לשום מתנה בנמ מתנה כסיפה לה מלתה היא לא תתבייש לא תקבל אז למה צריך פעמיים גם גבי אחותו גם גבי קרקע גזולה צריכה דת מרבה רב שמואל צרכו לחלוק גם לגבי קרבה שאינה שלו ולקח וגם לגבי מקדש אחותו ת מרבע אם היו חולקים רק לגבי קרבה בקרקע שהיא לא שלו גזולה ובכל זאת קנה אפשר באה אמ רב שמעות בתורת מתנה דבד ש יבה מתנ כראה אדם לא נותן מתנה ל כן שהוא לא קרוב שלו אבל גבי אחותו אם מודל לשמואל

שמה עוד ניתנו בתורת מתנה למה זה אחותו לכן נחלק הו גם במקרה השני להשמיע לנו דעת רב שגם בזה לא תונים בדעתו שנתן בתורת מתנה אלא בתורת פקדון חוזר תמר בהך אם היינו חולקים גר לגבי המקדש את אחותו דווקא בהך כ אמר שמואל שמה עוד ניתנו בתורת מתנה למה היא אחותו אבל בהא במקרה שקרבה בקרקע שגזל אותה ויודע שגזל אותה אם המודל לרב שנתן את המעות בתורת פקדון זה לא מתנה כיוון שאין אדם רגיל תן מתנה בחינם לכן נחלקו גם במקרה כזה להשמיע לנו דעת שמואל

שגם בזה תונים בדעתו שנתן בתורת מתנה לפי כך מה בקרקע אדם נן צריכה בן לרב דאמר פיקדון להשמיע לנו בשני מקרים בשני המקרים צריך להשמיע לנו גם גם בעניין אחותו גם בעניין ידע שהקרקע הזאת גזולה ובכל זאת קנה עכשיו הגמרא אומרת בן לרב דאמר פקדון בן שמוא דמר מתנה הי להרה הי להרעה במי נחית ופירות איך י אחיד אלא מה הוא חושב זה ציירות כבר נגיד קודם את השאלה שואלת בן רב דמר שפירשו בדעת שלדעתו הלוקח נותן את המהות בתורת פיקדון לא בתורת מכח בן שמואל

שאמר שלוקח את זה בתורת מתנה אם ככה פירוש הדברים הר במי נחית הלוקח הזה שידע שאין מכחו מכח והקרקע לו שלו אז למה ירד בכלל לעבוד בקרקע מה פתאום אתה יודע שהכל הוה הכל שקר נתן לך סתם את כסף אתה מכרת שקר הו פירות איך האחי איך הוא הם לא שלו אל ודאי בכך צריך לומר שהקונה חשב שהמחר קיים וצריכים לפרש המחלוקת באופן אחר אומרת הגמרא בר הנ אחות רה וביד ואכול בגבה ככי דבה כעבד או לכית הר דרה זוזו לרב לרב דמר פקדון פקדון שמ

ר מתנה אלא הוא ראה שזה הגזלן הזה כבר שנתיים הוכן עובד וגזל כלכ והוא שנתיים יושב נהנה אומר טוב אני אתן לו כסף בתור מתנה או ביתור פקדון בינתיים אני אהנה מהקרקע יש פה פירות ברכה יופי הרוויח כשיבוא לגבות את הקרקע הכסף שלי שם אצלו אז אם זה מתנה מה אז נתן לו מתנה למה הוא בן דוד שלו הם יודעים הצרפתים יודעים את העבודה לא זה היה קרקע שהיה בהרבה פירות אז הוא נתן לו מעות כן הרבה פרחים הרבה עניינים אומר אני אוכל מקסימום זה יהיה

שובי הקרקע אר על המהות אמ רבה הלחתה הנה המוכר שדה לחברו בסוף נמצא לא שלו זה גזלן הלחתה יש לו מעות ויש לו שבח כמו רב לא כמו שמואל שמואל אמר אין לו שבח ואף על פי שלא פרש לו את השבע זה אחד לא פרש את השבע ישו הכיר בה שאינה שלו לכחה מעות יש לו שבח אין לו זה כמו רב לא כמו שמואל שאמר מתנה ואחריות טעות סופר בן בשטרי הלבה ב בשטרי מ או ממכר אין דבר כזה אין אחריות אם לא קשוב זה יש

אוטומטיק הל לא כמו ש כן אז מה אז לא יחזיר אם מצ כמו רב אז לא יחזיר שטח כזה אחר טעו סופר אתה אומר באו מנ שמואל מרב חזר הוא קחה מבעלים הראשונים מהוא חזר הגזלן אחר שמכר אותה וקנה אותה מבעלים הראשונים האם הדין כמו שקנה מהבעלים ויכול להוציא מהלוק או אין דין ו קך הבנת הוא גונב פעמיים הבן אדם כן מה אדם קנה ממנו עכשיו הוא הלך קנה שילם את הכסף הזה לבעלים הראשונים עכשיו לחזור ולטרוף מ מהלוק והוא ישלם ל הלוקח וישלם לו הבן

לוקח חוזר על הגזלן בנקו יש לו מה אמרלי מה מחר הראשון השני כל זכות שת ב לידו דעתו של הגזלה משעת המחיר הייתה שאם קנה את הקרקע לא לעצמו קנה אלא לא לוקח אני מכרתי לו כל זכות שיש לי בהקלקה שאם אני אלך לקנות את זה אז לא יכול לקחת את זה מי זה הראשון מי זה השני ראשון זה הגזלן השני זה הקונה ידע או לא ידע הנגזל ידע הבן אדם שקנה ידע או לא ידע איזה מקרה כן ידע שהיא גזולה וקנה והלך המוכר ועוד פעם

מהמוכר כן הוא עשה טוב לא הוא לא הכר בה לא מדובר ביכר ב לא הכר בה לא הר לא כתוב הכר ב בו מ שמו מרב אולי לא כ ב סתם הוא שואל אותו חזר בכ מבעלים הראשונים מהוא מפש הכר אמר לי מה מח ראשון שני כל זכות שתבוא לידו מה הטעמה שואל הגמרא מה הטעמה למה אומרים כך דעת הגזלן שנתן לו את הקרקע כל זכות שיש לו אמר רי גזלנים מידו חרפו אותו לכן הוא חוזר אחרי הבעלים קונה אותה וכנס רב השה אמר חלה דליקו

באמנה המוכר קרקע גזולה הוא רוצה שלא תתע הנאמנות שלו אומר אז הוא טרח ו אותה על מנת שיזכה ב הלוקח זה העקר העיקר שזה לא יצו לוקח הוא רוצה שיכנס לשוק שלא יגידו הנה זה גזלן וככה הרוויח כסף אדם גזלן פעם אחת הוא יכול אולי הרוויח אולי לא הרוויח גם אבל אדם שעושה מסחר ביושר יפה מאוד היום הרוויח מחר הרוויח כל הזמן כולם ירצו לעשות אותו מסחר הוא אדם נאמן מה בניי הו מה נפק מינה נדינה בשני הטעמים הק בניו דמית לוקה אומר אחרי שקנה הגזלן

מהבעלים ועמדה ביד הלוקח הקונה כעת בא הגזלן הוציא את הקרקע מהבנים מהבנים שלו מת מת הלוקח ועכשיו בא הגזלן להוציא את הקרקע מהבנים של הנפטר אמר דחד לא לקרא זלנה תם שם חזר גזל עמיד לוקח שלא רוצה שלוקח יקרא לו זלנה עמית לה אז ה לוקח שוא לא חרף אותו לכן עומדים דעתו של הגזלן שהתכוון להעמיד בידו כל זמן שיכול לקטות אותו גזלן אבל אחרי שמת כבר לא מעניין אותו לא שהוא צדיק ומ דאמר ניח דלקו במותה רוצה שלא יתער גזלן טורח שידעו שלא ערר הנאמנות

שלו לא תתערער הנאמנות שלו אז גם אם בבנים שלו בד בני מניח קו בה לא יכול להוציא סוף סוף קרו לבני לוקח זלנה עדיין מה ניח זה לא נקרא גלנה למה יכול לטרוף אותה אחרי שמת יגידו לו יגידו לו בני אלוקי גלנה יגידו לו אלא אק בני מת גזלן אחר מת הגזלן עכשיו באים הבנים שלו להוציא מיד הקונה הגזלן מת ש הוא נ את הקרקע ומת מה דמר נח נקראו גזלן המיט ודאי היתה כוונתו רק בחייו מדח דק ב אפג דמית אחר מותו תשאר כחכ בידל

קונה סוף סוף קלני בני גלנה לאחר מותו נמצא מחרפים אותו עדיין דאי שגם לאחר מותו כן תעמוד הקרקע ביד הלוקח אז אותו אותו אז איןן אפק מינה אתה מבין אה במתנה ח גזלן את הקרקע נתן אותו לחבר שלו במתנה מ דמר נח ק במותה מתמ קו במותה אם יוציא נגזל גם כן רוצה להיות נאמן מדמח נקראו גלנה אמר לה מה גז מנך נתתי לך במתנה מה גזלתי למך אך במתנה ש שלו בסדר ככה הוא עשה נה את זה שלו פשטה הלכות לא למה ביום ראשון אתה

יודע שצריך לגמור מוקדם בגלל שהולכים לחברון לא לא חזרנו הולכים לחברון לא הולכים למירון ום ראשון יום ראשון כן כן אין נחץ אני לא אמרתי לו עדיין אני אגיד לו כן כן כן בטם אתם הלכים חברון לא באיזה יום א חברון יום ראשון משה רבנו יש אומרים שמשה רבנו כתוב לקות הוא נמצא במרון בחברון הלכות אל תדאג זה הסתדר מתי הוצאות עולות על שבח ומתי ש תנו כמה היה יש לפעמים הקרקע השביח הוציא הוצאות הקרש עלתה ויש פעמים הוציא הרבה כסף אבל לא נתן לא נתן

כלום לא נתן אתה יודע אתה יכול לשות את הסוחר של הפרחים זה סגר העניין שתנה ששך יש המשך יש המשך לא זה נשגר יה במתנה וזהו יש המשך לא עכשיו סוגיה אחרת מח סעיף י דיבר שפרי שופרות זה עם זה ועשה מהן שופר פסול אפילו אם יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר והוסיף עליו נ אותו פסול למה זה שני שופרות שופר אחד אמר רחמנה עתם בשופר שופר ד רחמנה לא צבעי שופרות אדם לא יכול לתקוע בשני שופרות א שפר חצי אני לא מי כן הלא היה

לו חתחות של שופרות דבק סעיף יא הוסיף עליו כשהוא הוסיף על השופר בין במינו בין שלא במינו פסול אפילו היה מתחילה שיעור שופר עוד הפעם שופר אחד יב שסותמים חור זה לא להוסיף עלי הפח בו לא יצא הבנת מה עשה מהפה הרחב כ כןכ תקע מהרעב לא יצא יש בזה תקיעה שומעים כן העיראקים יודעים בן הפחות כדך שהופכים החלוק שהחזיר פנימי לחיצון ראית איך הפח אותו חזיר הפנימי לחיצון בן שנחו כמות שהיה אלא שחיב את הקצה קצרת הרחב אתה רואה על ידי מים רותחים מתרכך ועשה

לו אז מה שהוא אומר איך אפשר אז זה כן עשה כזה גם להפוך אותו לג כן ככה הוא אומר פה הלכה וואדי תקע במקום הרחב פסול כמה הלכות למדת עכשיו מאיר שלוש עוד שלוש בני נדר היה ארוך וקצרו אםשר בשור תקיעה כשר לא צריך שישאר כמו היה בראש של הבהמה גרדו מבפנים או מבחוץ ע צשו דק דק כמו גלד כשר אין טב לא הוציא זכרותו אין הנקב בו קשר אבל הם הוציא זכות ועשה ממנו שופר כגון שנקב ה פסול את הזכות עצמה של השופר הבנת את

העצם שבתוך השופר הנקבה הזאת הוציא רגע ם נקב בזכות למה זה קשה לא הוציא לא הוציא כן סוף סוף הוא ו בזכר הוא לא כשר הוא כשר מה זכרות לא נשאר בפנים אה נשאר בפנים עשית זמין במינו זה הגענו ציפה ו זהב בסדר הפ רגע ראש השנה פורים עכשיו אמ ראש ביום שלישי הרב למד דף אחר דב מג כן לא רצה לה אני לא ידעתי עד עכשיו לא ידעתי אז מה עשית אתה רגיל כןפ רגיל הבעי ש אתמול למדנו אם יש מילה נוהגים לעשות אחרי התפילה

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור לקרותה ביום בשל לילה זמנה מצת הכוכבים עד אלות השחר ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד שקיעת החמה בעבד ם קראה כל נץ החמה אחר שמושר יצא ומי שינוס יכול לקרות אחר הזריחה יכול לקרותה לכתחילה משעלה עמוד השחר ם קרא בן השמשות יצא של היום קרא אותה בין השמשות מה יעשה אכס בלש ם ברכה השאלה לא לא לא לפעמים אשתו הלכה ללדת לפעמים הוא היה עסוק השקיעה עם ברכה ד עלות השחר עם ברכה יופי לא אני שואל כן

כן כן למדנו את זה אתה עוד פעם שואל עכשיו טוב אתה עסוק בזה מצווה מן המובחר מצווה לקרא את המגילה ברוב עם אתה הרוחת השבוע אתה הגרלת את הפרחים אנג'ל אפל אה אפל אפל ב כן זה מתאים לו השבת פרחים יש לו יום הולדת נכון ני מה אתה מביא לו משהו מיוחד כן יופי הרב חלט ם זה יפה וא לא זכיתי לראות רב כסח ב מה קור מצווה מ מבחר לקרוא את המגילה ברוב עם ולכן מבטלים תמות תורה לשמוע מקרא מגילה ואפילו יש בבית המדרש 100

איש מצווה שילכו לבית הכנסת הגדול לקרות בציבור שברובע דרת מלך משום פרסומי ניסע מכל מקום יש הפרעות בבית הכנסת כתוצאה מכך אינו יכול לשמוע את קריאת המגילה כראוי יכול לקרותה בעשרה מי שלא קרא את המגילה כל היום ונזכר בדיוק בשקיעה קרא מגילה בתוך זמן בין השמשות בלי ברכות ואם ברור לו שיסיים את המגילה לפני צת הכוכבים שהם 14 דקות אחרי השקיעה רשאי לברך מי יכול ככה מגילה הנורמלית לוקחת 25 דקות אתה יכול להביא תורים ש סבסד הלה למה לא תביא נותנים לך גם מצות אתה יכל

לאכול את שש אשג מה היו 50 פרק שלישי יום ראשון מתחל את השור יותר מוקדם כן בשמונה כן כןש הרשו יום ראשון הכל מתחילים בשה כן זה יהיה ביחד שיעור אחד יהיה אחד גמרה יש לשבת ש דפים הלו בשוה תחיל הכל משה תחיל ב השיעור ב10 עוללים לאוטובוס יש זה ביום ראשון במקום ביום שני יום ראשון חברון למה שמה שלא יהיה בעיות ביטלו מה ביטלו אפשר להיכנס היום שלא ום בסדר אז אני אומר בשביל זה אני עשיתי כ בשביל מה אני הולך לחברון אולי השתנה כן

אבל זהו עכשיו כבר יתי אז זה יום ראשון אםה תאכל לכת ניקח ולך יום שני בסדר אתה תשלם ניקח הכל יסתדר ארבעה דברים יש יש בין נדרים לשבועות לשבועות ביטוי שבשבועות ביטוי אין שבועה חלה על שבועה יפה בנדרים יחו נדר על נדר זה אחד אדם לא יכול להשבה עוד פעם השבה זה לא חל שבועה נדר חל נדר למה תכף ילך הנדר הזה אחול הנדר הזה המדפיס בשבועה פטור אין מלכות ובן דרים שהדין הוא שיחו נדר על נדר ובן דרים חייב אין שבועת ביטול בטו אין שבועת

ביטוי זה החילוק השלישי בסדר אין שבועת ביטוי חלא אלא על דברי הרשות שנשבע לעשות או שלא לעשות דבר דבר רשות מה שכן נשבע לקיים מצווה לא חלה השבועה שלו ונדרים נדרים חלות על דברי מצווה כדברי הרשות אם זה חל זה חל שבועת דבר עכשיו חילוק רביעי שבועת ביטוי חל על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש כלומר כמו נשבע שלא ידבר עם חברו ונדרים אין אחלן אין הדבר שיש בו ממש ב כיצד יחול נדר על נדר הנה האומר הרי עלי קורבן אם אכלתי כיקר

זה או הרי עלי קורבן אם אוכנה ואכלה חייב להביא קורבן על כל אחת ואחת מן האמירות וכן כל כ יצא בזה אבל בשבועה נשבע שלא יאכל כיכר זה ועוד פעם נשבע איין שבועה חלה השבועה ג' כיצד ה מדפיס בנדרים חייו שמע חברו של נדב ואמר ואני כמותך בתוך כדי דיבור הרי זה אסור במה שנאסר חברו שמע השלישי זה שאמר ואני ואמר ואני אפילו היו 100א כל אחד מהן אומר ואני בתוך כדי דיבור שלח כולם אסו איך 100 אומרים תוך כדי דיבור ני לא תוך כדי דיבור

של השני של השלישי וכן העומר הבשר הזה עליי אסור נאסר עליו הבשר מדין נדר חזר ואמר אפילו אחר כמה ימים ופת הזאת כבשר הזה ופת נתפסה ונאסרה גם חזר ואמר ודבש זה כפת הזאת ויין זה דבש זה אפילו מאה כולם אסור זה לא באותו זמן בכלל ה הרי שמת אביו או רבו היום נדם שצום אותו היום וצם לאחר כמה שנים הרי יום זה עליו כיום שמת בו אביו או רבו הרי זה אסור לאכול בו כלום שהרי הדפיס יום זה ואסור כיום האסור לו וכן כל כ

יוצא באלו ו כצד חלים הנהדרים הדבר מצווה כדברי הרשות אומר הרי עלי מצווה בליל הפסח הרי הרי המצא בלילי הפסח אסורה עליו הרי ישיבת הסוכה בחג הסוכות אסורה עליו הרי התפילין אסור בנטילה עליו הרי לא אסורין עליו אפילו שמצוות אכילת מצה וישיבת סוכה זה מצווה חל למה כמו שאין לו מצה בליל פסח מלבד מצה אסורה באכילה כגון תבן או הקדש אסור לא לאכלה זה מצווה בה עבירה ואם עבר ואכל או ישב בסוכה או נתל את התפילין לוקה למה עבר לא חל דברו לכן קלק יוצא בזה

אבל מי שנשבע לבטל את המצווה אין צריך לומר במי שאמר הרי עלה קורבן ם אכל מצא בליל פסח שוודאי הוא חייב בקורבן לכן ככ יוצא בזה פים מה הנדרים חלים על דברי מצווה שבועות אין חלות הנה על דברי מצווה שנשבע עוסר עצמו על הדבר שנשבע עליו ואילו הנודר עושר את הדבר הנדור על עצמו אפסו חפצה אז נמצא הנשבע לבטל את המצווה כגון שלא יכל מצה בליל פסח אוסר עצמו על המצא באכילת מצה כבר מושבע ועומד מהר סיני וין שבוע אחל שבועה עושה דבר זה בנדר זה

הדבר הוא שנאסר הדבר אתה מבין ואותו הדבר אין הוא מושבע מהר סיני יפה זה חטא כשאתה מתבונן בכתוב תמצא שהדברים מראן כן כמו שקיבלו חכמים מפי השבועה שהרי הוא אומר בשבועות ביטוי להרע או להטיב דברי שות כמו שבארנו שאוכל בשתי היום מו שצו כ יוצ בן בן דרים הוא אומר ככל יוצא מפי יעשה ולא חילק בין דברי מצווה לדברי הרשות תנוד שצום בשבת או ביום טוב חייב לצום שנדר חנים ע דברי מצווה כמו שבארנו כן הנודר שצום יום ראשון ויום שלישי כל ימיו פגע בו יום

זה והרי הוא יום טוב ערב יום הכיפורים ארי זה חייב לשום וואי וואי וואי ואין צריך לומר ראש חודש חגה בו חנוכה אפורים דח דרו מפני הימים האלה ויאכל בהם לא יתענה א הועיל ואסור אצום בהם אה אוין יסור רצון בהם מדברי סופרים הרי הן צריכים חיזוק אז תח דרו מפני גזרת חכמים א יותר חזק משל תורה אם זה של תורה חייב לעשות אם זה שדברי החכמים עשו חיזוק לדבריהם כיצד אין הנדרים חלים אלא על דבר שיש בו ממש דיבורי האומר דיבורי עליך כקורבן אינו אסור

מלדבר עמו שאין בו שהדיבור אין בו ממש לכן אמר דיבורי אסור עליך ואיין זה כ אומר פירותי אסורין עליך או פירותי קורבן עליך שהן אסורים עליו לפי כך אומר לעברו קורבן שאיני מדבר עמך או שאיני עושה עמך או שאיני מהלך עמך או שאמ קורבן שאני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך או שאמר לי אשלו קורבן שאני ממשך איןן דרך אחת בכל אלו והרי זה כ אומר דיבורי והלכי עשייתי ושימושי קורבן שאין דברים שאין בהם ממש אבל האומר יאסר פי דיבורו ידי למעשן ורגליי לוכן ואינני שנתן הרי

הנדר חל ליהן לפי כך אומר לחברו קורבן פ מלדבר עמך וידיי מלעשות אמך מלאכה ורגליי מלילך אמך הרי זה אסור למה אכל את הנדר על גוף שלו וכן האומר הרי עלי קורבן מדבר עם פלוני או אם לא אדבר עמו ועבר על נדרו על דברו חייב קורבן כן אם נדר דיברתי הרי על הקורבן אם דיברתי פנוני ולא דיברתי וכיוצא בהם שן אלו נדרי אסר שאנו מבארים משפטן אלא נדרי הקדש יב א דר בדברים שאיין בהם ממש ושרן קורבן שני ישן קורבן שני מדבר אלפי שאין הנדר חל

עליהם איין מורים לו שינהג בהתר רואי וסר עצמו בהן עתו שה נדר חלה ן אלא פותחים בו פתח במקום אחר ומת נדרו אלפי ש ר כדי שלא נו גלות ראש בנדרים זוהר כה נו שנג איש איש כתת אשתו מי הי מ הי לגבי הי למה נשמחה פרשת סה לפרשת מעי כעו בעל השם ב אלעזר אמר איש איש איש איש חגה איש אלא היו כמו אבל איש איש כשמע איש איש כ שבורך כ איש איש לגביה ד שנד עכשיו ח בח ג אח ח תוכן טור קרו

אבותינו לפני כמ זמן שבית המקדש קים כאשר סם יד משה נב ככתוב בתתך ויאמר אדו אל משה כעך סמים נת חמים זכ ב ומר אדוני משה כלך שמים טף סמים ו זקה בד בבד יה יאמר אדו שקע לך שסמים נטף סמים נ זק בד ז ועשית עלי אהרון צ בב כם תנו רבנן פטום הקטורת כצד 38 35 כנין כלחים שמהם גיים מס דה הצורי ציפורן אומר גומ למה היא באה כ למה הוא בא כנו מרגליים יפת אומר ב לבש בסרבי נתן אווא שומ תודר פני שהכל

יפה סמים שמנו כו שד אדם יכול עמ ולמה אין מערבין בדבש ר ויאמר עליהם ישא את הדבר ה אח שלושה קנים שלושה ים שים כ שני הקנים ממנה בכ שני ממור זהב טהור כיכ זהב טהור עשה אותה כל כליך אדוני להושע נגן חנו בת אדוני יאמר משה ימר משמת מ ני א ני צת בארץ ד נו לאומ ארמו חס פ עצר המגפה יושב בסתר עליון לא גש רק בעיניך תא שת מעונך לא ו אליך רהמ ור אשת חין ממצא ורחוק מפח ב וב לא ר כל

יי חיה רפח קום בלילה סדמה כי טוב שחרה לא יכבה בלילה נר יד הקישור פה פה פרס לת ככל בת שש גמל נבוש ד בשערים בעלה ושבו זקני ארץ צדין עת תמור חונה צופי בת אבות בנות עסור חן ואת עלית ק אדו צב עמנו מסג לנו א י עמך פ זכ ק שבזכות קריאת ו עם רשת היום הר יותר יקר הרשת זה לא עו שימו מר למתוק ו השמות הקדושים שמונו ל אחנו מדבר מגפה דברנו עובד שפתח בד פה שמואל בן לני איפה ה צך מה

זה נכת הולכים לבדוק שזה לא חמור כן יעלו כל ניצוצות הקדושה שברך לאבותינו הקדושים און ךשמ מו כל הקהל הקדוש כדל יברך יתכון זכה יתכון כל משלות לבכם לטובה ולברכה בריאות נה ישועה גדולה הכנות גדולות ונחת גדול אמרתי לכם שבעזרת השם יום ראשון השיעור יהיה בשעה 8 בשעה 10 יצא אוטובוס לחברון בעזרת השם ב-1 נתחיל שמה תפילות יהיה פתום הקטורת יהיה תפילות יהיה סליחות ואחר כך בצהריים בשעה שתיים בערך יהיה שם סעודה כיד המלך ביחד עם משהת