הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמ הרב בניהו שמואלי שליט"א פטירת רחל אמנו יא מרחשון תשפה

[מוזיקה] איזה מקם זה ו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יא מר חשבן תשפה יום פטירת רחל אמנו עליה השלום רחל מבכה על בניה עלה להתנחם בעזרת השם בקרוב יהיה לה נחמה גדולה כשתראה בניד ב מקדשנו פרתנון היום זה גם פטירת מתושלח הצדיק כמו שנדבר עליו בעזרת השם ועוד אז נפתח בדברי התורה שיש בפרשה כי ידעתיו למה ען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט כלומר כל העבודה של האבות הקדושים כי דעתי למען אשר יצווה את בניו

ואת ביתו אחריו כל העבודה שלנו זה להעביר את הדרך הטובה שיבחר בה האדם לדורות זה אמונה זה חסד זה תורה זה יראת שמיים כל כל העבודה הזאת להמשיך אותה לדורות הבאים איך אברהם אבינו פעל הרבה בעולם איזה חסד איזה אמונה איזה איזה תורה אבל התורה מודיעה לנו במה אני אוהב אותו מאוד את אברהם כי דעתי למען אשר יצווה את בנו ידעתי בלשון חבה העיקר שהוא מצווה את בניו הוא מנחיל את זה לדורות ושם מרו דרך השם זה התכלית מאברהם התכלית רק שיהיה אברהם אבינו הגדול בעולם

לא התכלית שידע להעביר הלאה והלאה אם אדם לא יודע להעביר את זה הלאה לדורות כמו שהגמרא אומרת בבו קמה למדנו שאברהם אבינו תכן מטבע מצד אחד היה חרות זקן וזקנה מצד שני בחור בבתולה מה זה רוצה לומר המטבע זה דבר חקוק שחקוק הדק הטב מצד אחד זה זקן וזקנה אבל הזקן והזקנה האלה צריכים לדעת שיש להם מצד השני את הבחור והבתולה שצריך להעביר את זה לדורות צריך להעביר את זה לבחור ולבתו ליצחק קע והם ימשיכו את האמונה לדורות לא סתם היה עשה זקן וזקנה מצד אחד

ואז מצד שני הוא חקק בחור ובתולה להגיד לך תעביר את זה לבחור תעביר את זה לבתולה והוא יעביר את זה הלאה כמו שאומר הזוהר הקדוש ויו חיי שרה מאה שנה ו20 שנה ושבע שנים שני חיי שרה אבל כמה שנים היה לשרה עם יצחק סך הכל 37 שנים ויהיו זה העיקר השנים שהיה שהייתה עם יצחק אבינו זה העיקר ויהיו בזה העבירה לו איזה אורות איזה תורה אחר כך התכלית החיים שלה היה להעביר הכל ליצחק כ מנן ויהיו זה מה שך חשוב אותו דבר אחל אמנו שהיום אנחנו

עסוקים בכבודה והי טובעת הבלי בנים ם עין מתה אניי אנוכי בלי זה אני לא יכולה מה מה רוצה מה זה מת אני רוצה להעביר לילדים שלי את האור את התורה אחד מהגדולים היה רבי יהודה ליב הוא היה תלמיד של רב ברוך בר כל המשפחה שלו הלכה בשואה נשאר לו בת אחת בת יחידה כתוב קראו לה בתיה נשאה לאחד ברג והיא הייתה מספרת שבשנת תשך תשכ לפני 65 שנה בערך אבא שלה קרה לה שמה בנהר בחוץ לארץ היה שמה נהר חוצה את העיר כיב היו מטיילים ביחד

באמצע העוצר אומר לה בתיה הקדוש ברוך הוא לא השאיר לי שום שום בן שום אחד כולם הלכו לקח אותם ממח שמם הגרמני את המשך החיים שלי את הקדיש שלי לכן אני מבקש ממך שאת תהיה הקדיש שלי לא תשכחי הא אומרת לו אבא ביידיש זה תטי איך אני יכול להיות הקדיש שלך בתי לא אומרת קדיש האמת שלפי ההלכה בת יכולה גם לאמר קדיש כו רק זה לא כבוד הב זה אפשר אז ה אומר בזה שיראו את ההתנהגות שלך יגידו או זאת הבת של רבי יהודה ליב התלמיד

של ר ברוך ברה ואת זה נקרא הקדיש שלי את תמשיכי אותי אומר את רואה פה בגשר אנחנו אומרים על הנער יש גשר גדול כשממשלת רוסיה החליטה לפנות פה את הקשר בסיום העבודה בא בנ לעבודה אומר רוצה את התשלום שמגיע ל אומרים מי אמר שהגשר הוא יכולים לעבור עליו המכוניות וכל המעמסה אומר תבדקו הביאו מהנדסים אמרו להם צריך להעביר פה טונות 40 עגלות כבדות מלאות סחורה אם 40 עגלות יעברו את הגשר יש אישור והם עומדים ורואים עגלה ועוד עגלה ועוד עג 20 עגלות 30 38 39 הקבלן

היה עומד במתח גדול אומר נראה עכשיו 40 אם תפרק אבל אם זה יב יעבור העגלה 40 אז זה סימן שאלפים אלפים אלפים יכולים לעבור אמר לו אז הוא אומר לו רבי יהודה ליב אומר לבת שלו בתיה האבות הקדושים מסרו נפשם להעמיד אמונה בעולם אברהם יצחק ויעקב השבטים מושה אהרון יהושע בנ להגלות כבוד שמיים בעולם זה הנ זה הגשר הגדול חזק כבר עברו בו עגלות עד ברית משיח יעברו בו אבל רוצים מראות מה התוצאות מה איך אנחנו ממשיכים את הגשר איך אנחנו עוברים עליו זה זה מה

שאני ר צ אברהם אבינו וכל האבות מחכים לראות איך את תמשיכי את הקדיש שלי איך תמשיכי את הגשר הזה ואז באותו לילה הוא הלך לישון אומר הוא לא הרגיש טוב נרדם לארבעה ימים ונפטר אבא שלה תר בשנת השך רק הוא העביר לה הוא אומר זה המטרה המטרה זה להעביר לטוות הבאים אתה מעביר אתה תורה ציווה לנו משה מורשה כל העיקר זה מורשה להעביר איך שרה אמנו כל מגמתה היה רואים בפרשה לשמוע שיצחק אבינו מוכן למסור עצמו לכבוד השם יתברך זה מה שהיא חינכה אותו היא רוצה

לראות כי היא שמעה את זה פרכה נשמתה משמחה איזה בן יש לה אומר אני הגעתי למילוי תפקידי אני יודעת עכשיו אם יש דבר כזה שהילד מוסר נפש לכבוד השם הגעתי אם יצחק לא מוסר עצמו לא הגעתי לכלום זה המשך הדורות אדם צריך להיות מחובר עם אבא איך כתוב והבה יצחק הולי אמו אומר רשי והרי היא שרה אמו רוצה לראות אם היא שרה אולא עם המשיכה יש איזה ברכה יש לה בעיסה הנר דולק הכל בסדר רואים הברכה הכי גדולה מה אמר לו ליוסף הצדיק אפריים אומר לו

אבא אני באתי שתברך אותי אתה מברך את הילדים שלי אומר אתה לא קטע את השלשת עכשיו אני צריך את הילדים שלך לראות את אפרים ומנשה הוא המשיך המשך המשך זה מה שאני צריך רב שמואל בסרמן אמר ליבן של רבון אני חושב אתמו זה היה הפטירה שלו רבון וסרמן הבן שלו כן אומר היום המדע כבר פועל הרבה חוכמות יש במעבדות מכונות יכולים ליצר דברים בתלת ממד אומר אני מאמין שיכל עוד מעט יכולים לייצר תפוח אדמה אפשר לייצר תפוח אדמה ואיזה תפוח אדמה והוא תקרב כמו תפוח אדמה

בפנים יראה ממש תפוח אדמה ממש משהו הכל אפשר להשים אותו בצ'ולנט אפשר לעשות צ'יפס אוהב משה מה תרצה אבל גם אפילו גם צרפת אפשר לקבל ממש תפוח אדמה אבל דבר אחד לא שהוא יצמיח עוד תפוח אדמה חדש הוא לא יעשה אין דבר כזה אומר למה כדי להוליד דור חדש של תפוחי אדמה צריך להיות אמיתי דורות חדשים רק באים מפירות אמיתיים לא יכולים לבוא מפלסטיק זה להעביר מדור לדור זה מה שעשו הצדיקות האלה רחל אמנו איך העבירה את הכל אז עכשיו דבר ראשון יש לנו מתושלח בן

חנוך ההוא נפטר ביא אחר כך הקדוש ברוך הוא חיקה שבעה ימים עד שבי את המבול הלעולם ככ אומרים רבותינו הגמרא אומרת ירושלמי מתושלח צדיק גמור היה יש במסכת כלה כתוב על מתושלח לעתיד לבוא בא משיח בן דוד מצד ימין אדם הראשון ילווה אותו שט בן אדם הראשון ו מתושלח מצד שמאל אברהם משה ויעקב ומתו שלח והמשיח יהיה אסע אז הוא תראו לכם מה זה מתושלח ראה את אדם הראשון ראה אותו את אדם הראשון אתה יודע מה זה שמש אותו 243 שנה כך כותב רשבם והוא נמסרו

לו בגדי הקונות עור שעשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון למי ל מתושלח אדם מסם לשת ושת מסר אותם ל מתושלח גם נמסר לו השם הגדול שם המפורש ככה כתוב בספר ברית מנוחה כתב הרב רבי חיים ויטל בשאר הפסוקים מתושלח צדיק גמור היה והיה קורט וחותך כל הקליפות בכוח חרב פיות אשר בידו שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא לכן נקרא מתושלח מלשון וי שלחו בידו תראה מה זה אומר כשנולד נח איבת מתושלח את כוח החרב ואז תרפו הקליפות ונתגבר הרבה הרבה פלא פלאות אומרים שמתו שלח היה

מושל למה קראו לו כל דיבור ודיבור שהיה מצא מפיו היה מושל עליו 230 משל בשבחו של הקדוש ברוך הוא והיה שונה 900 סדרי משנה פנ פלאות אז הוא חי 969 שנה והוא בן אותם העשרה שלא טעמו טעם מיתה כן אז עכשיו זה מתושלח עכשיו נבוא לרחל עמנו יאח בו ביום נולד בנימין יא חשבן והיא טרה ובנימין לאחר כמה זמן גם הוא נפטר באותו יום כלומר היום זה גם פטירת בנימין ככ אומרים רבותינו אז יוצא היום זה זכותה של רחל אמנו איזה זכות גדולה זאת אז כן

הוא הביא את הנר שנדליק קודם כל לכבוד רחל אמנו תגן על כל הקהל ל כל ישראל אחנו כי בנימין זה לא בירושלים בנימין זה בארץ ישראל מי הראשון שהיה קודם כל מי הקמ את המצבה זה יעקב אבינו יעקב אמר ליוסף תדע לך לא קברתי אותה סתם אלא על פי הקדוש ברוך הוא אמר לי לקבור אותה מה זה שם על פי הדיבור אומר למה גלוי וידוע שבבית המקדש עתיד להיחרב בניו עתידים לצאת בגולה איפה הם הולכים יצא לעבוד מבקשים מהם שיתפללו ולא מועיל להם הולכים בדרך מחבקים

את קבורת יעקב ועב עומדת מבקשת עליהם ברחמים ואומרת לפניו ריבונו של עולם רחם על בניי אותן לי האוניה שלי מיד הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתה אומר ל כתוב יש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם הנה פלא פלאות אז הוא כותב הראשון שהתפלל על כבר על כבר של רחל זה היה בנה יוסף הצדיק למה כתוב בספר הישר כשרו וחד ישמעאלים ראו בני יעקב בא לקראת המדיינים ואמרו המדיינים ישל רא לכו נמכרנו ח לשמאלים נקח ממנו המעט אשר נתנו הם קראו אותו לשמאלים ב20 כסף הרכיבו אותו על

הגמלים השמאלים האלה הליו אותו מצרימה שומע יוסף שהם הולכים מצרימה התחיל לבכות אומר איך אני אעזוב את אבא ראה אותו אחד הוריד אותו מעל הגמל והלך ברגלו בכל זאת היה בוכה היכר אותו אחד מהי שמעלים עוד מוסיף לבכות והם פחדו למה הוא היה בוכה חזק ש ישמעו ויגידו מה זה אומר ך הוא ראה את עוני יוסף וירדו על ה הירד עליהם חושך ותיבש יד כל מכהו כתוב אמרו מה זה עשה לנו השם ואז הוא עבר דרך אפרט ויבוא קרב בר אמו ויערות וייפול על קבר אמו

אומר המדרש ויבקה ויאמר אמי מי יונתני אורינה קו מראי את בניך איך נמכר לעבד אין מרחם קו מרי את בניך ובחי מי אמא הצלתי הית לבחי אורמי הקיצי משנתך עמדי וכי מלחמ מלחמותיה נגד החי איך שלחו ממני הכוונת והם קראו אותי לעבד זה כבר פעמיים מדיינים ישמעאלים היטו אותי מאבי אין מרחם קומי אמי קומי וקיצי משנתך איזה בכיות בוכה עוד היה בוכה וצועק וישמע יוסף כל מדבר אליו תחת לארץ וינהו בלב מרו כל בכי בני בני יוסף בני שמעתי כולך בכיית צעקת ראיתי דמעותיך ידעתי צרת

בני יצר לי מאוד ותוסף לי יגון רב על יגוני ואתה בני חק כבד השם תחולה לו אל תירא כי השם אמך הוא יציל אותך מכל צרה קום בני לך מצרימה תרי לא מגלה לו תשמע צריך ככה לא לך וכתוב שאין ישראל נגלים אלא בזכות רחל ידוע שיוסף רצה להעביר את הקבורה שלה למערת המכפלה אמר לו יעקב אתה לא יכול למה אני על פי הדיבור קברתי אותה פה אני גם רציתי להעלות אותה אלא פה באים ופה בוכים בדרך ופה היא תענ להם היא תתפלל עליהם וכותב הרב

אגרה הגאון מבינה כותב מקום השראת השכינה הגדול ביותר זה זה כאן אומר זה בצבת רחל תמיד חשבתי אני בכותל המערבי מקום השרת השכינה הגרה כותב ע הוא מביא את זה יש בזוהר שרב המנונה ראה בחלום שהוא מתפלל אצל רחל שהתפילה שמתפללים אצל רחל גדולה מתפילה שמתפללים על קברי אבות כך ראו לו בחלום למה יתיר ככה עבדת זה זוהר חלק א' דף רכה יתיר עמוד ב יתיר עבדת רח דכ פרשת רוחין בכל ז צריך עלמה מכוו ורזה דמילה כפורת כבים חולקה ד בנימין דלית ברוחה ושכינתה על

כלה ומשמע מתיקוני הזוהר שאחר החורבן שורה השכינה על כברי הצדיקים במיוחד על כבר החד שהיה מרכבה לשכינה ומובא בתיקוני הזוהר תיקון פ דף כב כתב הגרה מלכות נקראת דרך שעל ידי הדרך שהוציאו וכי קבורת העל בדרך ואין כן וכתב על זה הלשם והנה נמשך דוד בבית לחם כי היא קבורת רחל ושם הוא יקר השרת השכינה עיקר השראת השכינה על כבר רחל לכן ברחל ה מכונ כנגד השכינה זה [מחיאות כפיים] פלא ויעקב אבינו הוא שהעמיד למצבה איך כתוב שמה תנ רבן שמעון גמליאל עוסים נפשות הצדיקים דבריהם

זכרונם אבל כתוב במדרש ויצב יעקב מצבה אז הוא אומר לכאורה מה שיך לדרוש את זה אומר המלבים יש זה לא לתועלת הז הנפטר אלא לצורך שידעו ששם קבור הצדיק להתפלל שם והיום עושים כך מה ראה יעקב אבינו לקבור דרכ בדרך מפרת אלא צפה יעקב אבינו שהגלות עתידיות לעבור דרך שם ויש על הקבר 11 אבנים כנגד 11 שבטים ויעקב אבינו הוסיף ולא עשו עוד אבן בגלל שנולד בנימין בצת נפשה ואז יעקב הוסיף נופך משלו אז נהיה 12 יש אבן גדולה על ה-1 והוא של יעקב אבינו אומרים

שהכומר לקחו אותה את האבן הזאת כל פעם שלקחו אותה היא חזרה לבד ואז לא לאשו מלקחת אותה לא סתם בשאר קבנות הוא אומר לאה נקראת אלמה דקסיה אבל רחל נקראת עלמה גליה הורות מגולים לכן הייא עומדת בדרך היום גם עשו אותה כזה על מדת כסייה שמו אותה בתוך בונקרים אבל ראינו איך ש הולכים תמיד להתפלל ו שמה נענים היה אחד מהמתפללים הגדולים זה היה כן חכם סלמן היה רבי רביד פתיה במלחמת העולם השנייה א 1942 אומר אחרי שהמציע הגרמני רומל עבר את מצרים הגיע השמעות כי

הוא בדרך לארץ ישראל היו מתקדמות אומר אז אמר האדמור מגור אומר אם היו רואים את התפילות שפה עשו חם דפת חם ס מוצפי כל הגדולי העולם פה איזה בחיות יום בלילה אומר אם היו עושים את זה באשכנז לא היה קורה שום דבר מה שעשו פה חזק חזק היה חמי דוטה באותו זמן לקח מקובלים פיזר אותם אצל רבי שמעון בר יוחאי רבי מאיר בעל הנס הארי והוא לקח איתו מניין והלך לקבר רחל וכולם לבשו שקים ואפר על ראשם בלילה תקעו בעשרות שופרות בדמעות ובחינה שרחל הקדוש ברוך

הוא התפללו רחל רבי יהודה פתיה אומר מילה של דמעות של דמעות ואחר כך שתה אותו את הדמעות ונפל והתעלף כשהתעורר מלפנו שואל את הקהל האם אתם גם ראיתם את רחל ממנו לא הבינו מה אומר לא הראיתם את רחל אך הי יוצאת מהקבר בוא בוא אליי אומר להם בוא פה פה היא יוצאת הנה הצעיף היא לבושה בחלוק בנעליים ותיאר את הלבוש שלה בצבע בגדים והיא עולה לשמיים מכאן לבקש רחמים ואז אומר יצאנו משם המשכנו בכותל ואומר להם רבי דפת עכשיו תראו יש ישועה אם ראינו רחל אומר

בשעה 12 בצהריים נסוגו הגרמנים בשוט רומל מתוכנית ויה דבר רומל ויה דבר לפלא ולשמחה לעם ישראל זה חכם מדפתי לא רק זה גם חכם סלמן הם היו עושים שמה משהו חזק מאוד התפילות ו והבקשות והחנונים זה היה משהו לא רגיל איך כתוב ב במדרש היך התה מתפלת אומר ריבונו של עולם הגלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהב ני אהבה יתרה עבד בשבילי לאבא שבע שנים וכש אמרו כשאבא הבטיח לו שיביאו אותו הוא החליף הוא הביא את לאה ואני מסרתי לה את הסימנים רחמתי על אחותי שלא תצא

לחרפה ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא כיניתי לצרה שלי אתה מלך חי וקיים רחמן למה אתה מקנה לעבודה זרה שאיין בה ממש אומר גם אני היה לי רצונות שאיפות עזבתי את הכל והיא דיברה עם הקדוש ברוך הוא דיבורים כדור בנות גם עכשיו הם במלחמת יום הכיפורים אומרים שרב חיים שמולביץ הוא הלך לקבר רחל ניסו להני אותו מזה שלא ילך יזה פחד גדול אבל לא לא העניין אותו כלום הגיע לקבר והתחיל לדבר לזעוק לקדוש ברוך הוא ובאותו זמן יודעו שהדברים מסתדרים זה מלחמת הקרים אנחנו

היינו פה ראינו איך הרב שעבי מתפלל זה לא דבר פשוט כן גם זה היה הכל הכל שקר שקר רק הצדיקים אצילים זה הכל היה זה הכל שקר ה זה הייתה גולדה מיר רוש ממשל זה הה הכל שקר הכל שקר הם ידעו את הכל ונתנו ככה שזה יהיה כמו עכשיו בשמחת תורה ודע יודעים ונותנים הכל הפקרות פה אתה מבין לא יודע איזה איזה איזה צער זה זה טוב אנחנו לא יודעים את המחשבות זה הכל הבורא יתברך עילת העילות וסיבת הסיבות ואנחנו בעזרת השם נתפלל לבורא עולם נלמד

תורה והקדוש ברוך הוא יעשה את את הטוב בעזרת השם סרב לנו שר צבא חדש הכל יסתדר אמן יאללה רוחני רוחני תראה מה אומר הנביא ישעיה אנחנו בפסוק פרק לג פסוק וואו והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמות ודעת יראת אדוני היא אוצרו ראית מה אומר אומר אומנת תך הקיום זמנך וחוזק ישועתך יהיה רק על ידי חוכמה בדעת ויראת השם הי אוצרו של האדם זה האוצר הגדול של הישועה לא תאמין בבורא עולם הוא קובע זמן לכל דבר אמונה את עתך העמדת בקדוש ברוך הוא בעתים שברו עליך ציפית

לישועה זה יהיה לך חוסן יראת השם שתייר מלפניו היא אוצר טוב לפתוח לך מאיתו על ידה פסוק ז הן רלם צעקו חוצה מלאכי רבקון אומר הנביא הם ראויים לרחמים כי כבר קיבלו גיבול העוון כל מלאך מלאך ששלח מאיתם כולם בחוצות מלאכי שלום השלוחים ההולכים לבשר שלום העיר אשר בכו במר נפש על חרבונה נשם מסידות שבת עובר אורח הפר ברית מעס ערים לא חשב אנוש אומר הפר האויב ברית שקרת עם ישראל מעס ערים ביזה בעיניו כל שונא הוא לא מחשיב את האדם למאומה האויב אפר הברית שקרת

ם ישראל ומאס עריהם לא חשב אותנו לבני אדם לא חשב אנוש לא חשב שאנחנו בני אדם אבל אומלל הארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל זה שאומר אבל השחית הארץ ונכרתה וביש ו מאס את הלבנון וקרא את האילנות היה השרון מקום המרעה נעשה שממה ונוער בשן כרמן אומר מקנות השמנים השאירו הפילו פירותיהן אומר הפסוק אתה אקום יאמר אדוני אתה ארומם אתה אנסא אומר הויל וקבעו עונש כזה לכן אמר השם אתה קופרה ממלך אשור כי המקום עושה דין מרומם ומנוסה אתה ינסה אז לכן

אומר טהרו חשש תדו קש וחכם אש כ כלכם אומר הוא קורא למחשבה הריון ולמעשה לידה מה שחשבתם לכבוש את ירושלים לא תצליחו בה והנה המחשבה הבל מחשבותיכם תהיה אש אשר תאכל אתכם המחשבה היא היייתה סיבה להביא עליכם האבדון כל זה אומר לאומות העולם היו עמים משרפות סיד חוצים כ שוחים באש יצו הישבים במרחק שמעו את אשר עשיתי במחנה אשור ודעו אותן שהם מחנה אשור תנו לב לדעת גבורתי הגענו פסוק יג אמר אתה תראה את הכל אל תדאג ‏e כן כן אז תביא לו עוד קונים אנחנו

במשניות בבא בטרה פרק ב' משנה ח קודם צדקה אומר אברהם זקן כמה נטית אברהם זקן ש לא הנה זכות מי שנותן פה מה ים משה אני אתן בשדך או אתה נותן מכן אתמול לא היה עופר תן לו שיתן היום עשה פעמיים מה אתה אומר הולך בורח אליס נתן אלברט לא היה כמה ימים אל תדאג הוא יתן הוא יתן ו מרדכי נתן אתמול זה לכל השבוע נו יתן פים יתן אפ משה ברח ששים ב הקופה עוד בזמ נותן הוא נותן הנה הנה הנה אפרים מוציאים מהקעקוע ובא

מה אתה צוחק צחק על לא לא שקט שקט יצחק בשקט אב נ א בלה איתנו כל שבת קנס ר עכשיו אני רואה את התמונה שלו אני רואה שזה הבחור הזה שקלל איתנו כל שבת בבית כנסת בנץ זה החייל הזה בעלה דומים שתים ש אפלל איתם כל בוקר בשבת מרחיקין משנה ח ילו נשמת זוהרה בת אסתר ובת שבע בת משה ו קוקה רחמים אליהו בן אליהו ומרים ומרבי רבי שלום אהרון בן רחל סים בן אסתר נסים בן אסתר משה בן ישועה אברהם בן ישועה אביעד שמואל בן

שול יוסף בן שר אברהם בן שרה שפרה מרחיקים גורן קבועה מן העיר 50 אמה למה המוץ של הגורן מזיק לבני העיר המוץ לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו בתוך שד אלא אם כן יש לו 50 אמה לכל רוח מרחיק מנטי אותיו של חברו מנרו כדי שלא יזיק זה מזיק לנטיעות של חברו זה מה זה עושה זה מייבש את הנטיעות ומקלקל את הניר משנה ט מחקים את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסק מן העי 50 בגלל הריח אין סי בורסקי א למזרח העיר מה רוח המזרחית היא

חמה ויא מנשבת בנחת היא לא תביא את זה לעיר שים את זה שם יפה רוחים את זה בצד שהרוח יוצאת מן העיר כן כן אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר ואז זה יצא רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערב ומרחיקים 50 אמה משנה י מרחיקים את המשרה מן הירק ואת הקריש מן הבשרים לחפירת מים שורים בפ שתי מן הירק מגינת הירק למה ה המים של המשרה מזיק לירקות ואת הכרישים מן הבשרים למה הכרישים מפיגים טעם של הבצלים ואת החרדל מן הדבורות אז החרדל חייב

להרחיק אותו מכבר את הדברים למה הדברות ה הם אוכלות את פרכי החרדל ואז ואז הדבש נפסד נהיה קשה הדבש כן רבי יוסי מתיר בחרדל מה זה מזכיר לך חרדל היום רבי עופר אה לשון למה השבוע הביא אברהם למלאכים את הלשון בחרד כן מה זה מזכיר לך הוא היה עושה לי בשביל ה שבאים אלי אורחים בפרשה הזאת הוא היה מבשל לי לשונות בחרדל בסדר לא לא אל תגיד לה חזלה ולא צריך שום דבר למה אני לא יודע לא יודע אם עופר יהיה בשבת כן גידו שיבוא נות

של גאולה כן להצלחת עדי אסתר בתי שז שקיימה להצלחת נתנן בן ליפ הקפי ואליעזר בן לאה חזיז מתוניס כן ריח בין יומו איך זה הולך המנגינה ירח מה הקשר אבל ירח איך שרו את זה בברי מעט כן יש פה יהודי שרוצה להחליף את השם שאחיך חולה נבו שרים מה קוראים לו דוד בן תופח היפה ומה אתה רוצה מה הוא רוצה שייקראו לו רפאל אז בוא נעשה לו רגע שני השם שהשם ירחם עליו וייתן לו רפואה שלמה ברשות קודש בריך שכנת ברשות תורתנו הקדושה ברשות בית דין

של מעלה ברשות בית דין של מטה מחליפים אנחנו משנים את שמו של דוד בן טופח מלכה בן טופח יפה ויקרא שמו רפאל דוד בן תופחה יפה ם זר איזה גזרה על דוד בן טופה חיפה על רפאל דוד בן תופה חיה אפ לא נגזרה הגזרה והרי הוא כבריאה חדשה הוא כקטן שנולד כמו שהקדוש ברוך הוא ריפה את מרים מצערת ואת חזקיהו מחוליו כן ירפה וישמור ונצור את רפאל דוד בטופ חיפה אין רפ לאם שהסכימו שט ש חביבי נעשה תפילת בית המקדש ש בשורות טובות לעמו ישראל שתי

אד תשם ור כמו שכתוב לשמ נו לעשות לפניך אתה חושב שאני לא יודע מה זה צ לפניך שמרת ומ צנו אדוני אדוני עמדי בבית אדוני בלילות צאו בובו ידיכם קודש וברכו את אדוני ברכ אדוני מציו שמיים וארץ גם היום לא אמרתי לכם זה פטירת רבי משה לבי היה בחולון שכן שלנו בבת ים הגאון רבי משה לוי היה גאון גדול נפתח צעיר הוא חיבר ספרים אדירים מהספרים אפשר להכיר את תורתו כשאני הלכתי לנחם אותם ראיתי ך מובדי בא לנחם איזה דברים דיבר עליו משהו לא רגיל היה

גאון יש לו ספר שוט תפילה למשה שלושה חלקים כתב אותו כשהיה בגיל 25 ב כי נפתוח דף ק מ היום דף ק מ כן אנחנו נתחיל בדף ק לט מתחילת הפרק עמוד ב' תחילת הפרק בעזרת השם שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל אמן משנה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים הנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות זונו אדם שמת ולא הניח צבאה אז בזמן שה והניח בנים ובנות זה בטח שהניח לימד אותם תורה הדריך אותם כי דעתי למען אשר יצו בנב בתו אחרו בזמן הבנות הם היו

קטנות עוד לא הגיעו לגיל 12 לא נשואות וקטנות בזמן שנכסים מרובין יש הגמרא תגיד כמה זה מרובין יש קרקעות זה נכסים יש מרובין יש שפע הבנים רשו את הנכסים זה בחזקת הבנים יהיו בחזקתם והבנות זונו יום יום מה מה נכסים הללו גם גם גם מזון אוכל גם מזון של בגדים מלבושים וגם צורכי נישואין כל זה הם זוכות בזה אבל נכסים מועטים כ מי שהגמרא תברר מה זה מועטין נכסים מועטין הבנות זונו מהנכסים והבנים ישארו על הפתחים אין מספיק כסף נותנים לבנות מזה מזון והבנים ישאלו על

הפתחים ילכו לחזר על הפתחים אי אפשר בת היא תלך למה בת לא יכולה ללכת ברחובות שלא חס ושלום תבוא לידי עבירה בנות לא משתובבות בשוק לכן הבנים הם יחזרו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אני הייתי ראוי נראש כל הנכסים אז הנכסים מועטים אני צריך לחזור על הבטח גם מצלו זה סכנה הוא לא רוצה ללכת לחזור ברחובות אומר אלא אלא אלא לכן אומר הוא אומר מה אני הפסדתי לכן אומר הם הגמרא תגיד שהבנים וההבנות זונו ביחד בנכסים האלה אמר רבן גמליאל רואה אני דברי

אדמון ככה איפה שכתוב רואה אני דברי אדמון הלכה כך שבאמת זוכרים עד כאן המשנה עכשיו גמרא מעד כאן היה בסדר בסדר נמשיך גמרא בכמה מרובין אתה אמרת לי נכסים מרובין הבנים ירשו והבנות זונו כמה זה נכסים מרובים שירשו הבנים והבננות זונו אמר רב יהודה אמרו כדי שיזו מהן אלו ואלו 12 חודש כל שיש בנכסים בנכסים שיכולים לזון מהכסף הבנים והבנות 12 חודש והוא ממשיך לומר רב יהודה אחרי שנפטר רב הלכתי אצל שמואל כמרי קמ שמואל שאמרתי את הדברים האלה לפני שמואל אמר זו דברי רבא גמליאל

בריבי בבי זה דברי הגבן גמלי של המשנה שמה רואה אני דברי אדמון זה מזון 12 חודש אלא מה צריך מה זה נכסים מרובים אבל חכמים אומרים כדי שיזו מהן אלו ואלו עד שבגרו בו הבנים והבנות כל סיפוקם עד שהגיעו לגיל 12 וחצי זה יתבגרו הא בת בוגרת כבר היא לא תלוייה באביה אז גמרנו הביאו שערות הבנות בגיל 12 והבנים בגיל 13 כך אומר רבנו גרשם כן איתמר נמה כתה רבין אמר רבי יוחנן כשבא רבי מארץ ישראל לבבל אמר בשם רבי יוחנן ואמרי לה אמר רב בר

חנה אמר רבי יוחנן כל שיזו מהן אלו ואלו עד שבגרו הן מרובין שהבנים ירשו והבנות זול פחות מכאן אין בני חדים שזול מהם עד שבגרו אלו ואלו הרי אלו מועטין הבנות זו נו והבנים יחזרו על הפתחים הגמרא שואלת ואק לאלו לאלו עד שבגרו ש בנות לקוו מהבים אין עד שבגרו לאלו ולאלו אז מה לוקחים הבנות את הנכסים ו והבנים יחזרו על הפתחים בגלל שזה נכסים מועטים הרי יש בנכסים האלו הרבה יותר משעור מזנות לבנות עד שהתבגרו הלו זה לאלו ואלו עד שבגרו אז גם לבנים גם

לבנות אתה אומר לא שבזה זורנו הבנות והבנים על זה אתה אומר הבנים יחזו פתיחים אבל יש עוד זה לא נכון אין מספיק עד שבגרו שניהם אבל שבגרו הבנות ועדיין נשאר לבנים עוד קצת למה אלא המרבה מוציאין להם מזונות לבנות עד שבגרו והשאר לבנים זה טוב יגמר כשזה יגמר יחזו הילדים על הפתחים קודם כל הבנות תיקחו כסף מה צריך להם עד שבגרו ואז וכלו את זה הבנים כשזה יגמר הבנים יחזרו עעל הפתחים עכשיו הגמרא אומרת פשיטה מרובין נצ מעטו כבר זכו בהן יורשי אבל השאלה מסתפקת הגמרא

מועטין נתרבו מי ברשות יורשין קיימה יקר ברשות יורשין שבוע הודים סלוקי מסלקי רושין כה ה כן נסתלקו הבנים נסביר פשוט לנו הדבר אם היו נכנסים מרובים משעת מיטת האב ואחר כך נתמעטו כלומר הפסידו מהנכסים היה איזה בלאגן או המחירים ירדו כבר זכו בהן היורשים בנכסים נחשבו כבר זה נחשב לנו מקודם נכסים מרובים שיורשים אותם הבנים והבנות זונות מהם אין מה לעשות אבל מסתפקת הגמרא מה יהיה הפוך היו הנכסים מועטים בשעת מיתה ואחר כך נתרבו תקו הנכסים נהיה ביזנס טוף ממה ברשות יורשין קימה אם הנכסים ברשות

היורשים עומדים אם כך ברשות יורשים שבו ונחשב השבח של היתומים ונוסף לירושה שלהם והבנות נזונות מאותו סכום שהוא קצף להם בשעת מיטת האב וזהו הודין מ סלוקי מסלקי יורשין מאחה או תגיד כמה שבשעת מיטת האב היו הנכסים מועטים כבר הסתלקו הבנים ם ועכשיו זה הקוד של הבננות הרבח מתחלק לשניהם כן גם הבנים הלו ביחד ניזונים מה אומר מה אומר מה אומר הרשב כ שלא נשאר כמתי רווחה על הבנים ויתלו מותר הנכסים העודף מכדי מזונות בנות עד שבגרו לא דיבר על הצד השני אה יש רבנו גרשון

בוא נראה פי התשובה תשמע דאמה רבי אשה אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו מו בנכסים מועטין הבנות טבעו בדין את הנכסים היה נכסים ועטים והם מכרו בנכסים ועטים כי הם טבעו מה לעשות תפוסות אומר שאחרי שכבר תפסו הבנות הנכסים או יגבו להם בית דין הם אכו הבנים מחם קיים אפילו שתפסו הבנות אומר ההתחייבות שחיו במזנון מתחדש כל יום ום לכן אין הבנות תפיסה בנכסים יכולות ויכולים הבנים למכור קובץ שיעורים אז ת שמה דמה רבי סרבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין לפני שהבנות תפסו את הנכסים תבעו

את הנכסים מה שמכרו מכרו אתה רואה שיש להם ש את הנכסים אז גם אם התרבו זה נזקף לרשותם והם לוקחים הכל שלהם והבנות זונו השביחו כן אומר המזונות זים יש ככה יש ככה מה אומר יתיב רבי ירמיה כמ דרבי אבהו וקבע מנה אלמנתו מהוא שתע בנכסים עכשיו זה כבר שאלה אחרת עכשיו רבי ירמיה יש לו שאלות רבי ירמיה אומר יושב בפני רביבו אומר לו תגיד תראה עכשיו יש בנים יש בנות אמרת לי דין אם יש נכסים מרובים אז הבנים לוקחים והבנות ניזונות אלמנתו מה הוא ש

תמעד בנכסים עכשיו יש לו אלמנה מגיע לה גם כן זדון מהנכסים עד שהיא תנסה לאיש האם עכשיו השאיר בעלה נכסים מרובים אז אם נחשב גם את המזונות של האלמנה זה חשבו נכסים ועטים אז מה הצדדים של הספק הגמרה אומרת כימרי כן תלה מזונה מעתה האם נאמר כיוון שוא התחייב לה בכתובה לזונה לכן מתחלקת ב נכסים ל מזונותיהם ולכן זה יש בזה המעטה ולכן אם יש באמת זה ממעט אז זה ממעט ודימה כדי מסב לטלה אז תנ מלט לה כל מה שהיא רוצה להנשא יכולה להנשא אז

היא לא זונת הקמת שהי כבר טיפה היא פסה לשם אומרים לה כן איזה באיזה כוח אתה אומר את זה גם כן אזת נמה נתלה גם כעת אינלה נכסים ונחשבים נכסים מרובים אז יורשים הבנות והבנות הבנים והבנות זנות מהם וגם האלמנה תזו מן הבנים והבנות לא יפסידו כצ ש אז רגע הלמ מקבלת גם כתובה וגם כן מזונות נים או ש זה בנפרד יש לה זכות לשבת ד תה י מיתי כל מגר מלוך והיא ניזונת היא ברגע שלחה כטובה אנה כבר אבל אחר כך שהיא מתחתנת והולכת זרוק

אותה בחוץ ה אומרת אם תמסה לומר כין דיו מסבה ללה אשת מנת א הייתי אומר הספק כמו חצי הצד השני כיוון שההיא תתחתן יכולה להינשא ואז היא לא ניזונת מהנכסים אז גם כעת הנכסים נמדדים לפי חיובה אם ככה תגיד זה ההלכה שבאמת כן כן זונת מנכסי אבל זה לא היא לא היא לא משהו שתעלה ותוריד כיון שאם היא מתחתנת אז היא כבר מפסיקה לאכול כל רגע יכולה להתחתן זה לא נחשב שהיא תפסיד להם לא מ לא ממעטת אז אם ככה להסתפק משהו אחר בת אשתו מה

הוא שת מעת בנכסים כתב לה בכתובה בנה נובן דבה לך ימיני א צ בבתי ומנה כסי חמש שנים יש שני כתובה שהבנות שיש לך לא לא שלו דווקא אם יש לה בנות יש לה בנות היא באה עם בנות א לקח אותה יש לה בנות אומר לה אל תדגי על הבנות שלך הם ישבו אצלי חמש שנים זונו מנכסי אפיל התחתנו אפילו התחתנו התלקח גוברין הם ניזונים מנכסים שלי אז למה לא אומרים גם ש הי תדאג לבנ תקח אותם לונה לא לאשה כובה אין מי יכניס אותם זה

צריך לדאוג להם הבעל הבא הוא לא יקבל את הבנות זה המקרה שפה הבעל קיבל כן יש תנאים אדוני לא לא לא לא לא לא גם מהבעל השני תתנה איתו הא תקבל פעמיים גם מזה תקבל מזון גם מזה מזה פלוס מזה מזון כן היא תקבל פעמיים יש יש כאלה יש ככה זה הולך בגמרה הא תקבל בטח היא עושה ביזנס גדול על זה היא יודעת להתגרש ועוד פעם להתחתן ובן כ תקבל את זה ועוד פעם תקבל עצוב את הדברים האלה עכשיו עוד יש לשון רכה יש לשון קשה

עוד יזדים לא עושים לשון מרוקאים שיטרית ואלה יודעים לעשות את זה טוב עוד אם תמצה לומר כין דו מסבה לה השתנ מתלה יסתפק אדם שהתחייב לזון חמש שנים את בת אשתו מנישואים הקודמים מנישואים קודמים מהו שמעד בנכסים כששיר נכסים מרובים זה נחשב גם את מזונותיה גם נחשיב את המזונות שלה זה יהיה נחס מועטים כמו שאמרנו באלמנה תיתי מאיר כי אמרינן כדכ מצבה להלה מעתה כ ש האים כימרי כדכ מסלה ומעתה כמה שהתחייב לזונה חמש שנים גם אם תנסה אתה מבין הגם כ מסבה הטלה כן אז

גם אז יחשבו הנכסים מועטין למה הייתי אומר כיון שהיא גם תתחתן זה גם עדיין הא חייב לתת לה את זה חמש שנים אז מי אמרי כ דכי מסטלה מעתה או דימה כ דילו מתה לטלה לא מעטה אם היא תמות הילא זונת מי הבת כן היא ילדה קטנה מה תמות י י י והגמרא רצה עם זה מסב מעתה ואז מתחלקת עם הבנים והבנות בנסע מזונותיהם וד מכמ דילו מת לטלה אם תמות אין מזונות לכן גם כעת אין נכסים דים לפי חיובה ולא מעתה נחשבים מרובים םת מסה

לומר כילו מת לטלה לא ממטה איך זה זה לא מצוי כל כך בעל חוב עכשיו הש תסתפק בבעל חוב בא לגבות מהנכסים חוב שאבא חייב להם מהוא שמת בנכסים ה עד עכשיו היה נכסים מרובים היה מספיק הכל פתאום בא הזה אם תחשב גם את התשלום שחובות אז יהיה נכסים מועטין ממרן על כ דכמה הטלה ממעט דמת נמה הטלה ממעט כן שגם אם ימות אז עדיין זה ממעט למה היורשים הגבו את החוב אז זה יותר טוב מבת אשתו אתה מבין ומתחלק עם הבנים והבנות נסע קבות חובה

ודין מקבת מחסרי גובנה לא ממעט עוד הוא לא גבע את החוב מחסר גובנה לך נראה אותו הבנות לא משתתפות בפרעות חוב הבנים יורשים הם אחראים על פריעת החוב הם יגידו אנחנו מה אכפת לנו ממה שאתם צריכים אתם יש לכם ירושה תנו לנו לאכול תחזרו על הפתחים אין מספיק תעזבו אבל גם להם זה לא טוב שטרפו הם נכנסים בעיות תמיד זה טוב שיהיה הרבה כסף אפל שלא יהיה באמצע הבעיות ולא זה בארצות הברית קבלו את היהלומים היו מיליונרים כולם אבל לקבל עוד איזה חבר כן חברים שלך

שם כן קדע ד גיסה אתרא יש הסתפקו הפוך בסוס הספקות האלה מפרשים הפוך בעל חוב הולך עכשיו מלמטה למעלה בא לרחוב מה הוא שמעת בן חסים עכשיו ככה הספק הראשון כשיש בעל חוב בא לכבות מהנכסים את חוב שאבא חייב לו עכשיו מה כש השאיר האבא נכסים מרובים האם זה נחשב בתשלום חובו אם הוא יקח את התשלום חובו זה יחשב נכסים מועטים מה צדדי הספק מה הוא שמעט בנכסים ואז ךש נכסים מועטים ואז הבנות ניזונות והבנים יחזרו אז זה הצדדים כמו שאמרנו למעלה ממרי מדכים מית מעת

למה יש בגבו עוקבת לא ממעט אז אם תמצא לומר שבעל חוב מעט למה בגלל שגם אם ימות גוב ורשב את חובו עדיין יש לנו להסתפק באדם שתחייב לזון משך חמש שנים את בת אשתו בת אשתו מה הוא שת מע בנכסים בת אשתו מנשאים קודמים והוא השאיר נכסים מרובים אם עכשו אשתו בת אשתו תכנס לתמונה אז יי נכנסו עטין איך ב אבל לא בדיוק כמו בעל חוב בעל חוב גם היורשים גובים פה אין יורשים ואם אתרצה לומר שבת אשתו ממעטת כיוון שגם אם תנסה חייב לזונה על

מנתו שת מעט בנכסים מה הוא כן אז מה יהיה הדין יש להסתפק על מנתו של האדם שמגיע לזון מנכסיו רק עד שתנסה האם כששיר נכסים מרובים ואם תיתן לה גם את המזונות שלה זה יהיה נכסים מועטים אלמנה ממעטת מהנכסים או לא עוד דין ואם תגיד לי שאלמנט ממעטת מהנכסים אלמנתו הובת איזה מהן קודמת השאיר נכסים רק כדי לזון אחת משתיים או מנתו או הבת מי מי קודמת אמר לי זי הדנה בת למחר אמר לו רבי הבאו לרבי ירמיה כל זה רבי ירמיה עומד פה אוי אוי

אוי אוי כי אותו רבי רמיו אמר ופשוט חדה רק אחד ספיקות שלמעלה דמר רבי אבאבי עס עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל אחין בנכסים מועטים מבת אצל אחין הבת ניזונת ואחי נשארו על פתחים גם אלמנה אצל הבת בנכסים מועטים אלמנה זוב אח למה אדם כבוד לא אפה שהאלמנה שלו תחזר על הפתחים בת עוד פחות אבל מה יהיה עם היראת שמיים שלה ‏ma ומן אדמון אומר בש שאני זכר הפסדתי מהכ אמר מה פירוש ש אומר בשביל שאני זכר כלומר אני אחנו יודעים שזכר הזכות שלו הרבה יותר

גדולה משל נקבה אז מה אז מה בגלל שאני זכר כאן במקרה הזה הפסדתי עליו הזכר יותר חשוב בפני שהוא זכר אוי ראית מה אומר הרם אדרבא בפני שהוא זכר הוא שהפסיד כי הוא היה יורש בחובות המזונות של הבת מוטלות עליו וגם הוא זכר הוא צריך לטרוח על המזונות שלו אבל לא ככה הפשט מה ק אמר מה כלומר הוא התכוון במשנה מהבל שאני זכר אני רוצה ביחד למה הבנות עדיפות ממני יהיו כמוני אמר הבי אחיק בשביל שאני זכר בראוי אני לעסוק בתורה הפסדתי איך אני אלך לבית

מדוש אמר לי רבי אל מעטה מה תעסיק בתורה הו דרית אתה לא עסיק בתורה לא ירית מה רק מי לפי הדברים עסוק בתורה מי שעוסק בתורה הוא יורש מי שלא עוסק בתורה לא יורש למעשה באמת זה מצווה יותר לזון בנים שעוסקים בתורה אדם עכשיו שואל אותך מהי הזון יש לו ילדים קשה להם הפרנסה אבל אין לו לכולם יתן לאלה שעוסקים בתורה יותר מצווה אבל זה רק ביטור מצווה זה לא הלכה יותר מצווה ככה ב הבא נותן לזה לא ה יודעים לומד תורה אדם לא לא אדם

לא יעשה ככה אדם צריך לעשות בחוכמה הכל מאוד מאוד צריך להיזהר הרבה לכל ילד יתן ו בסטה של פרחים לא יעשה בחוכמה אתה מבין פה שלמה אמ רב אחי קמר ב שני זכר ורא אני רס מרובים הפסדתי בנכסים מועטין למה אני ראי למה למה שלא ירש חלקי והבנות זונו כל צוקן אני צריך לקחת את רק והבנות זונו בברקשה שיקחו כל מה שמגיע להם אבל למה שאני לא אקח למה שאני אלך להסתובב ב בפתחים טוב לב למעשה אומרים לו תשמע אם אתה תיקח עכשיו אנחנו צריכים לתת

להם פרנסה עוד שלוש שנים אם אתה תיקח עכשיו את הזון זה רק יעזור לנו לשנה מה יהיה עוד שנתיים תגיד ם רח עם השם הוא יחזר על הפתחים מה ם הבננות ההוא יעשה בשבילהם הח טוב בוא נראה אחר שלוש שנים אז מה משנה הניח בנים ובנות בטמטום מת הניח בנים בנות וגם טומטום זה זכרותו תום כן לא יוד אם זכר או נקבה בזמן שהנכסים מרובים והזכרים יורשים והבנות ניזונות הזכרים דוחים אותו אצל עני כבות אומרים ו אדוני אתה לא יכול לבוא להתחלק בנכסים אתה נקבה לך

צ נקבות וקבל פרנסה אם הנקבות תלך הנקבות תגידו לו מה אתה עושה אצלנו תביא ראיה שאתה נקבה תפדל תביא ראיה שאתה זכר כיוון שאין לך רעיה יך לזון עם הנקבות גם הנקבות פה יכול להגיד לו למה א אפשר לדעת מה יהיה עוד שנתיים עוד זה מה הנכסים מועטים אז הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים אומרים לו תביא רעיה שאתה נקבה כי שאין לך רעיה אתה חזר על הפתחים כמו הזכרים עוד דין האומר אם תלד אשתי זכר היתול מלא מהנכסים שלי ילדה זכר תול מלא מה מה זה

בא לחדש שזה לא השמחת מתי זה אשמרת כשאומר על עצמו בדרך קנס אם ק כך אבל כאן בבדי רוצה לתת לבניו איפה כן הוא אשתו מעוברת והוא אומר אם תלד אשתו זכר אני אתן לו מנה סתם מהנכסים אני שמח מאוד ואני אתן לו נגיד אתן לו 10,000 שק כן המנ זה ילדה זכר היתול מנה זה לא קשור לשום דבר זה ק זה תנא זה לא הסמכת הכוונה והוא מקבל כסף נקבה 200 למה לא היה לו בנות כנראה ילדה נכבה נותנת 200 ואם אמר זכר מנה ואם

נקבה 200 אם תלד זכר איתו לזכר מנה ואם תנד נקבה 200 זוז וילד זכר נקבה זה הולך זכר נותן מנה נקבה נותנת 200 אך תראה איך אוהבו אותו מהשמיים איך למה מה זה ילדה זכר ונקבה קודם זכר כח נקבה לא לא ביחד זה לא משמע כזה השבב אומר לא כך יש מפרשים שילדה תאומים אחד זכר ואחד נקמה אך איןו נראה אלא נראה לפרש שילדה זכר או נקבה אז אם ד זכר יטול מלא כמו שאמר ואם דה נקבה תול 200 אך אם תנ תאומים לא יתלו כלום

שככה הייתה כוונתו או תלת זכר לבד או לבד רשבם בפירוש ראשון אבל בפירוש שני שכאן האדם תנא שאם אישתו תל את זכר תקבל מנה אם תנ קרבה תקבל 200 לכן כך עושים אבל למעלה ש אמר רק אם תנ את זכר תקבל מנה ולא אמר אם תלד נקבה תקבל 200 לכן רק אם ילדה זכר יקבל מנה ד נקבה לא תקבל 200 שמר רק אם תלד נקבה תקבל 200 ולא אמר אם תלד זכר קבל מנה לכן רק אם ד נקבה תקבל 200 ד זכר אומנם הרמבם פרש כיש

מפרשים שבשמם שלדת תאומים אחד זכר ואחד נקבה רמבם אין ואם נכבה 200 ד זכ כבה זכר ותל מני כ נותת 200 ילדה טומטום איןו נותן כלום לא יקח למה זה לא זכר זה לא נקבה לא עד שנדע ודי ודי ספ נכון ואם אמר מה שתלד אשתי אטול בילדה טומטום הרי זה עיתון ואם אין שם יורש אלא הוא הטמטום הזה יורש הכל מה שתחשב אותו שלו מה אתה רוצה ישן גמרא ם אמתלת זכר ובאו שני כרים או עכשיו תראה רגע כל זכר יקבל מנה לא אמרת את

זכר יחיד לא רבי לא קוון לרבי זה תלו בשני תלוי בשני הביאורים של הרשב דוחין אותו אמרנו במשנה מזמן שנכנסים מרובין הזכרים דוחן אותו אצל הנקבות את מי זה את הטמטום אז מה הגמרא אומרת ושקיל כבת באמת תול כנקבה וקטני שפה ילדה טומטום מי שאומר אם תלד אשתו זכר יטול מנה אם תלד נקבה תול 200 כתוב בספר המשך ילדת תום אי נותן כלו לא נחשב לא זכר ולא נקבה אז למה ברש נותן מזנות כנקבה אמר הביה דוחין אותו אצל הנקבות ואין לו גם כנקבות הם תחו

אותו אצל הזכרים יגידו לו אתה ננוק ורבה אמר דוחין אותו ויש לו באמת רבנת המשנה זכרים דוכים צ נכבות ויש לו מזונות כמו נכבה ושפה אם ככה קשה מהשפע טומטו נו נותן כלום אתן לרבן שמעון גמליאל תנן ילדה טומטו בת רגס מי שהקדיש עובר בהמתו ואמר עם זכר ום נקבה וכולי ילדה טומטום בת רי גנוס רבי שמעון גמליאל אומר אין קדושה חלה עליהן הם לא זכר והם לא נקבה אין להם בריאה בפני עצמה רואה גם הטמטום זה בריאה בפני עצמה פלא אז מה נותנים לו הנה

אתה רואה גם רבן שמעון גונל מודה שאין טומטום בריה בפני עצמה אלא ספק זכר מה שאמר כאן אין קדושה חלה עליהן משום המקדיש שאמר עם זכר עם נקבה ות דווקא זכר ודאי בנקבה וודאית מטיבי טום טום יורש כבן בז כבת מי שמת והניח בנים ובנות הטמטום יורש כבן וניזון כבת בשמה לרבה אני אגיד לך יורש כבן בנח שמעתין בזון כבת בחסי מרובין יפה זה טוב אלא להב ניזון כבת הבה אמר שהנקבות מחזירים אותו לזכרים אתה לא נקבה וא עמיך לרבה מה יורש כבן אומר בנכסים מועטין

הבנים לא יורשים בכלל מה מה שיש לכ בבטן אלא ראוי לירש ואיין לו כמו בן ואיין לו הכן אמר ראוי ליזון כבת ואיין לו למה הנקבות מחזירין אותו לזכרים עד כאן להיום הלכות אפש לש שינוי יש מתי הוא אמר שהוא שלב על הים איזה שם לש לני כתוב השם ש זה עכשיו והוא רוצה לשנות זה לני הלני בסדר כן כן שמעו שאנחנו עושים שינוי השם אז יש פה עוד אחד זאת אישה שלא מרגישה טוב שהיא קמה בבוקר לא שומעת ומרים לרופאים שהעצב של האוזן של השמיעה

נפגע צריך רחמים אז זה השם של מירי זה מירי כו השם שלה זה מירי קראו לה אז כדאי להחליף לה את זה אז בשו קדשיך שכנת ברשו תורתנו הקדושה וסדר וסדר קתנה משנים אנחנו מחלפים שמה של מירי בדינה בקרי שימה הלני הלני המלכה הלני בת דינה הי נגזר גזירה על מירי בת דינה על הילני ב בת בת דינה לא נגזר צני ר כבריה חדשה קטן של עול כמו שהקדוש ברוך הוא ריפה את מרים מצלתה ואת חזקיהו מחוליו רפא את הילני בדינה מהצרה שלה תשמע באוזניים תהיה

בריאה ושלמה והריון יעבור בקלות אממן בנחת ובשמחה ושועה גדולה כשם שהסכימו בדין של מטה יסכימו בדין של מעלה אמן תודע שעשיתי כן אנחנו בהלכה אומר מרן אנחנו בסימן סטס רסח סליחה סעיף יא יא לא י יב אין לדבר בשעה שאומרים ויכולו ולא בשעה שאומר שלי הציבו ברכת מן שבע עדות גם דברי תורה לא מדברים אתה יכול לסגור את הדלת אה איין אין היום מנחה בבת ים בלי נדר יג זה הכי טוב לבוא מאוחר ונגיד יג אל תבלבל במוח נו הללה אם מתפלל זה לא פה אהלא

לא מרגיש זה לא קשור מרגיש את לא מרגיש הלה אתה יודע שהוא ילדים היו הולכים אומר למורה למה למה לא ב אתה אומר כואב לו הבטן למה בטן אי אפשר לבדוק כואב לו כואב אם הוא אומר כואב לו הראש אז בודקים לו את הראש ככה היה בן הארי הילדים מתפלל הללה של חול ולא הזכיר של שבת או או שלא התפלל כלל בשמים שליח ציבור ברכת מן שבע מראש וסוף יצא למה כיוון שתפילת רשות זה ערבית זה רשות מקילים בזה ה הראש קודשו ש ש שוא שם

לב רק אחרי שהוא קיבל שבת יפה מה כאילו עוד תפילה כן שמע לא צריך וב ומשומר שאם הוא לא אומר אתזה מילה ב אומר כתב המשנה ברורה שלכתחילה נכון להתפלל תפילת ערבית במלואה לא לשמח ברכת מין שבע לכן פסק ויביא העומר והוסיף שאם הוא שליח ציבור רבית אזה שבת יכול לצאת ידי חובה שמה הוא לא ישמע אייזה אחת זה רבי עומר אומר כון שברכה זו נתקנה לשליח ציבור ולא ליחיד יששש בזה לברכה לבטלה ולכ לאמר בפיו כבן לצת חובה חז חזן בשמיעה אחר כך גם פסר

שלות פסיעות אתה יודע אחר שמר ציבור פס ש פסיעות זה כף החיים לא מו לראש חודש כמו שאמרת הדין כשלא הזכיר יעלה ויבוא במנחה ערב שבת ובשבת כן ינוו ראש חודש כתב בהלכות עולם לא לקחת את המקום של אף אחד בכל הש לא אל תלך אש עופר יש פה מקום אנו עושים שלוש פסיות לפני ה בטח נו אז מה מה זה קשור עכשיו בן אדם לא התפלל רוצה דרך חובה בשבי ניזה אני לא מבין מה שאתה אומר כל אדם מתפלל עמידה למה לא אתה שלח ציבור

עכשיו שחרית אתה לא עושה שלות מסירות כמו חזר עושים שות סות ואחרי זה מתחילים כן בטח רק השאלה אם אחרי מען שבע אתה אומר קדיש תתקבל אתה עושה ש שלום גם תעשה שלום סיעות שם או לא בסידור כתוב לך לעשות מה זה כתוב כבר עשה מה זה קשור זה תפילה ועוד תפילה מה אתה אומר לי כבר עשה אני לא מבין בסדר מה אני עושה לא עושה מה אתה מתרץ תירוצים אחרים מה זה קשור למה שאתה אומר כבר עשה חזרת השס זה כ חזרת כן כתב בהלכות

עולם שכמן שלהלכה נפסק מתפלל דוה בשבת אין מתפללים דוה שמע משלח ציפור ברכת מען שבע וכוון לצאת ידי תשלומי מנחה וסומך את דברי ערך השולחן להתפלל את השלובים למנחה בתנאי נדבה יש לו על מה לסמוך הדיל ביום טוב שחל בשבת כתב הביאור הלכה שאין יוצא ידי חובה בברכת מן שבע כון שלא מזכירים את יום טוב בברכת מן שבע וכן כתב בכף החיים והוסיף שההוא הדין אם מי שכח לומר יעלה ויבוא בשבת חול המועד שאנו יוצא בברכת מן שבע כיוון שא מזכיר יום טוב צריך לחזור ולהתפלל

לא מזכיר יום טוב כן הדין בשבת ויום טוב והתפלל תפילת יום טוב שבת ויום טוב והתפלל תפילת יום טוב המחזיק ברכה כתב שבחי גמ יצא ד חובה בברכת מן שבע וכן כתב בבית מנוחה מה חר מי זה בית מנוחה לא משה לוי לא הרב משה לוי אך התהילה לדוד והמאמר מורדחי והרב המגיע בשמ ציבור כתבו ש ן י יוצא בשמיעה בברכת מן שבע צריך לחזור להתפלל וכן כתב החזון עובדיה כ צריך להתפלל תפילת יום טוב עם מזכרות שבת באותה תפילה מה יהיה הדין כששל ור שכח

לומר ברכת מעין שבע ועשה קדיש כתב בגרות משה שאם שס נזכר לפני המינים בעגלה בזמן חר פסיק ואומר וכולו ואם נזכר לאחר שציבור התחילו לענות שמ רבה ימשיך עד דמירל בעלמה וימרו אמן ואחר כך יאמר ויכולו לא ממשיך אבל כנראה ככה הפירוש אני לא יודע ל אות כ סימן רסט נוהגים לקדש בבית הכנסת היום אין דבר כזה בליל שבת אז היו נוהגים לקדש ואין למקדש את עו מיין הקידוש אלא מטעמו לקטן דין לקידוש אלא במקום סעודה אומ עיקרה לא נת אז רק היו עושים רק עושים

קידוש זהו ויוצאים אצלכם עושים את אצנו היו עושים ככה קידוש אה יפה גם הבדלות הייו עושים בירושלים שפעם מוצא שבת הבדלות כולנו עושים גם היום מה זה צערנו זה נשכח כן בעיירות אחרות זה נשחם הבדלה עש בקרי ה ספר לא עושים הבדלה הבדלה מיניים לא בחילה לא אבל אבל למה לא למה לא ל לא מה הבעיה שלא לעשות צריך לעשות זה טוב וזה צריך לא צריך סעודה רביעית בבית הכנסת אל תפחד סודה אפשר קר נתק בש אורכים דש בבית כנישתא וצא מדי חובה ועכשיו אפג ורכים

בבית כני לא בטלה תקנה וזה טעם המקומות שנהגו לקדש בית הכנסת אבל יותר טוב להנהיג שלא לקדש בית הכנסת זה מרן וכן מנהג ארץ ישראל ונהגו למה בשעה שמחדשים בית הכנסת לעמוד בשעה שמחדשים כן לעמוד מעניין אז הוא אומר ש עושים את זהוב נ שלא עשו בבית כנסת קידוש לא יש ארוחים שהם באים מכל מיני מקומות והם והם לא עושים קידוש בבית אתה מבין ואז איפה הם יעשו מתי ישכחו ש קידוש מה זה קידוש בכלל יש אורחים שהיו אוכלים יש זה לא חייב דווקא לא תמיד

היו אוכלים כן נכון חו ץ איך הנה בחוץ לארץ מהש ש ים של ן וש קידוש מתי ליל שבת שבת בבוקר ב גם בליל שבת אתם עושים קידוש אה אולי יש לכם אולם לא יש לנו עוד חדר אח טוב זה מקום ש הביסים באים לאכול משהו אחר הרבה אנשים פה שאין להם כן נכון חב ג מקור עושים ו בלילה ה אם עומד בקידוש זה יעזור לעייפות הברכיים כלומר מ שקוב לו הברכיים תגיד לו תעמוד בקידוש י לך רפואה יפה כל השלושה ר בח שני קידושים לא

בליל שבת מה מתי לא עומדים הנה תראה נוהגים הציבור כתב אליה רבא שכל הציבור יעמדו בשעת הקידוש בבית הכנסת וכן כתב בהב כן וכן כן כתב פסקי תשובות שאף שנוהגים שמקדשים בבית ואף שנוהגים ש מקדשים בבית בישיבה בכנסת יעמדו בבי בבית הכנסת יקדשו בעמידה כלומר גם בבוקר האשכנזים בלילה בליל שבת מקדשים בישיבה אה כן לא אתם בעמידה אני אומר היקה בישיבה אנחנו עושים בלילה בעמידה בבוקר כן אבל הוא אומר שבבית הכנסת יקדשו בעמידה גם בבוקר אומר כך היה מנהגו של הגאון רבי יהודה מענ בבית הכנסת

טוק מדי שבת בשבתו לאחר סיו תפילת מוסף עושה קידוש בעמידה מעניין כן לא ידעתי את זה כתוב שצ נכון נכון כן כןב כן כן תמיד היה חותם בת ראש הישיבה רביד צדקה חתימות של ראש הישיבה זה הוא היה ראש הישיבה אבל אצל זה עופר כיוון שהוא אש של אופה אז למשל בחתונות אצלו היה עושה קידוש לכל הבית הכנסת ולכל אחד הוא מביא גביע של יין ולא מביא להם מזונות נותן לכ לכל אחד גביע למה הוא ופה אתה מבין אומר לא צריך מזנות כולם באים שמה עושים

קידוש ואין להם מזונות ואז הוא פיקח מה הוא עושה הוא עושה קידוש ואח שהוא גומר לשוות את הוא ממך ברוך אתה השם אלך העולם בור מיזס וח הגביע אבל איך זה מבייש את ה זה מבייש את את הלחם אותו את הלם אומרים ללחם מכוונים על שני זה רושילד רושילד נכון רוד ש סקה פ תרה איך הוא מבסוט עכשיוו מה לעשות קודם כל תעשה את הלשון אחר כך רק שלא תבין הלשון בוכרי עוד אנחנו פרק 14 הלכות שרר בית דין ששגוני תורה ועשו כל העם על פיהם

בדין פתורים וכל אחד ואחד מן העושים חייב חטאת קבועה שנאמר בנעלם דבר ולא כל הגוף עלם מ דבר ולא שנעלם בהם קצת מהמצווה ולא כל הגוף של המצווה פה בנעלם לרך יש בנעלם לרך לעולם אין בית דין תראה למטה לעולם אין בית דין חייבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים קצת בדברים שאינם מפורשים ובברים בתורה ואחר כך יהיו בית דין חיייבים בקורבן ועושה את פיהם פטורים כיצד שגגו ות שמותר להשתעבד לעבודה זרה או שמותר להוציא ברשות רשות בשבת או שמותר לבוא על שומרת יום כנגד יום הרי

ו קמן שאמרו אין שבת בתורה או אין עבודה זרה בתורה או אין נידה בתורה שעקרו כל הגוף ואיין זו וכיוצא בזה שגית הוראה אלא שכחה לפיכך פיטורים מן הקורבן כל עושה על פיהם חייב חטאת הנה מפרש בעצמו בפני עצמו אבל אם תעו ו המוציא ברשו רשות שהוא חייב שנאמר צ איש ממקומו אבל זור משת מותר ו שק במנחות בורו שאין מנחה הרי אנו חייבים כן אם ת משתחווה לעבודה זרה בפשוט ים הוא החייב כי לא תשתחווה להל אחר אבל לא קר על הארץ לא פשוט דבר

י הוא מותר הרי או חייבים לכן תעו ואמרו הבעל שובר את יום כנגד יום שראת דם ביום הוא חייב שנאמר כל יומי זובה התה בלילה מותר לבוא עליה כ שפשה אשתו נתה בשעת תמיש מותר לפרוש ממנה נשע ובקשו אלו חיייבים כ ואמרו שוכ דם שיצא בשעת שחיטה הוא החייב אבל לא אוכל דם עלב מותר הרי אלו חייבים אכ כ צ בטעויות אלו רו בהם עשור קלפה בדבי קורבן הגיגת פ פטורין עד כאן זוהר הקדוש אנחנו דף שמ אותיות משה ש יות משה חזה ה רקיע צחו

מנגנ בן רונה איזה ניגון היא מנגנת מדן דנעי דע ונה נו גנין דר דר סטר ען בשמחה חד באה ח מזר ב ח בכ ב זבח אחר ג ג פרש ןמר גו יופי ד א ש לפניך את קטורת הסבים בזמן שב כאשר הדפס כאשר ציווית אותם משה נבי אכך כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים ף ושח ח בסמים ובונה זקה בת בבד שמים נטף ושחלת וחל בנה סמים ולבונה זקה בת בבד יהיה הכל הרב בן איר אני רואה ם רב יוסף יאמר אדוני

אן משה קח לך צמים נטף ושחלת וחן בנ סמים בונה זקה בד בבד יהיה בת בת קמ יהיה בבת בת קמ יהיה בבת בת זקה נ סמים תמים חכ מש וימר ה ה ז ה כ מע חלח טהור אשר ש קודש עליו אהרון כצ בבוקר בבוקר של השמות כני בכל יום אחץ איתו בבו ששים שמהם כניס ק גדול ות מהורים חזר ש ערב יום הכיפורים כדי קים מצות כ שמנים היוב צורי ציפור ח משק 7 הציעה ש שש מני הקוס ש כופה שלושה קימון תשעה מבי

חמר ומ מרגליים יפ ני הכלם 7 ש טוב שדש אדם יכו למ ולמה אין מערבין בדבש מפני שהתורה אמר כחוש ז עו מזמרת הר בכ ע מעט סורי עט דבשות מעט סור מ תם אשוף וא שמזוז מצאו איש מפ ב בוקר זוזות ודבר הזה ח כ בניכם כי תבוא אש תן א כם כשר בר את הדבר הזה ויק בניכם העבודה כם ואמרתם זב פסח מצרים ו ת מנור זהב צים מצ שלש אשני שלשים ש אחח כ שתקים יצאים מן המנורה ו במנורה שגנים היוצאים ממנה כפתורים

זהב טהור שב זהב טהור מקשה זהב טהור עשה אותה כ גם ןלי יעמוד בין המתים מגה פתח ן עלי אש ויתן את העמוד בתים בן החיים אפה צ ויאמר משה א מלפני הדני תן את הש וזך חסדך כת מסג עוזך עוזך ני וזך תגיד לי אין לך סבלנות בב אז מהך כ התס ויעמוד פנחס פצר המגפה ושב בסתר עליון ך ורחק צמר ת לת לשערים בעלה ני ארץ צדי תמור גור ת זד לבושה חק ליום אחרון פי פתח בחכמה צופי החות בתה לחם הצות אוכל כבעלה

ל ות בנות עשו חיים ואלית ל כול שקרח ן היופי אשרת אדוני לל תנו מפרי ידיה בשער מעשה ותנו אדוני הושיע המלך עלינו יום קוראנו בכור גדצ נו ור גיבור וך כ ש צדקתך תמד ח לעמך פנ זוכר קדושתך פני שבזכות קת ישראל ביתך צוה ל מלאכיך הקדושים שבר לאבותינו הקדושים הקל הקדוש חים ש כולם ישועות גדולות גם לה שמאזינים דרך הפלאפון וגם המאז חין בריאות נור מעניה