The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיג הרב בניהו שמואלי שליט"א ערב חג הסוכות יד  תשרי תשפה

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיג הרב בניהו שמואלי שליט"א ערב חג הסוכות יד תשרי תשפה

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר 🪙 מעות אושפיזין 🪙 כתב הרמב"ם "אבל מי שאוכל ושותה הוא ואשתו ובניו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחה של מצוה אלא שמחת כריסו" בכל לילה ישלח קערה עם תבשיל חשוב לאיזה עני בן טובים, או יזמין אצלו העני לסעוד בביתו. ובלילה הראשון יאמר זו הסעודה שאני נותן, לכבוד אברהם אבינו ע"ה וכו'. ויש נוהגין לתת במקום סעודה בכל יום סכום כסף הגון כדי שיוכל העני לקנות צרכי סעודתו. ואפשר ליתן בערב חג הסוכות כל הסכום לכל ימי החג כולם, וקודם לכן יאמר לשם יחוד. זה המקום לתת מעות אושפיזין בהידור 👇 🔗 הקליקו על הקישור: https://did.li/LHQTY ☎ חייגו עכשיו: 026249000 💬 ווטסאפ: 0523325778 הלימוד במסכת בבא-בתרא מוקדש לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א ולהצלחת ה"ה נתנאל בן יפה כאפי וה"ה אליעזר פינחס בן לאה הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

‏tu gam te telefon בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יד תשרי תשפה ערב חג הסוכות תשפ ה איזה ישועה גדולה בעזרת השם שיהיה לכל בתי ישראל והיית אך שמח שכל בתי ישראל יהיו שמחים בעזרת השם שלא יש שום צער שום בעיה אז הנה זכינו להגיע ליום הקדוש הזה להכין את עצמנו לקראת החג של השמחה חג הסוכות אתם יודעים ששלושה מועדות הם כנגד שלושה אבות פסח זה כנגד אברהם שבועות כנגד יצחק סוכות כנגד יעקב לא כתוב ויעקב נסע סוכותה ובן לו בית ומקנה הוא

Lire la transcription complète ↓

Transcription7345 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

‏tu gam te telefon בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יד תשרי תשפה ערב חג הסוכות תשפ ה איזה ישועה גדולה בעזרת השם שיהיה לכל בתי ישראל והיית אך שמח שכל בתי ישראל יהיו שמחים בעזרת השם שלא יש שום צער שום בעיה אז הנה זכינו להגיע ליום הקדוש הזה להכין את עצמנו לקראת החג של השמחה חג הסוכות אתם יודעים ששלושה מועדות הם כנגד שלושה אבות פסח זה כנגד אברהם שבועות כנגד יצחק סוכות כנגד יעקב לא כתוב ויעקב נסע סוכותה ובן לו בית ומקנה הוא

עשה סוכות לכן קרא שם המקום סוכות ראית דבר כזה שאדם קורא למקום על שם המקנה מקנה הוא עשה סוכות קרא מקום סוכות שעל השם הבית יקרא לה מקום בית יקרא לה מקום בתים אני יודע מה הלך קרא לזה סוכות ושואלים המפרשים התירוץ מה שכתוב וייבנו בית ונקנה עושה סוכות וי בנו בית על ידי התורה והמצוות בנה לו בית של קבע בעולם העליון ולמקנהו כל קנייני העולם הזה עשה סוכות עראי זה זה הפירוש יעקב אבינו כל עניני העולם הזה הזה עכשיו זה כנגד יעקב בשמיני עצרת זה

כנגד דוד לכן נקראו המועדות רגלים למה כי הם רגלי המרכבה שמיני עצרת רגל בפני עצמו זה דוד מלכה משחה שהוא רגל הרביעי ש במרכבה בעזרת השם שיקים הקדוש ברוך הוא סיקת דוד הנופלת יהי נשלם השם הכיסא יהיה על רגלי אברהם יצחק יעקב דוד רה דבר פלא אברהם יצחק יעקב דוד בדיוק במטריה מרכבה שלמה בדיוק כנגדם היו המלאכים טועני המרכבה אברהם וריאל תראה וגם זה אותו חשבון אברהם אוריאן אותו חשבון תלך לפניי ויהיה תמים מה זה מלפני אוריאל יצחק זה גבריאל מידת הדין יעקב זה מיכאל המלאח

הגואל אותי זה היה מיכאל ודוד זה רפאל אז אלה ארבע נושאי המרכבה וזה כנגד האבות הקדושים זה פלא פלאות ולכן חג החגים האלה מצילים את האדם איך כתוב חג הסוכות תעשה לך סוכות ת בסוף בסוף חג הסוכות תעשה ה לך כ שם קדוש כח ובשם הזה מתקים את הגויים בעזרת השם צריכים להכניע את השרים שלמעלה שיעבור לכן מקריבים 70 פרים ולכן שם תכה זה מראה על הכנעת כל המקטרגים והמינים כמו שרבנו הארי אומר על הפסוק כי לא עזבת דורשיך אדוני וגם סופי תיבות תקן וגם כן

מהרה בתפארת וזך זה גם תקן אז גם סופי תיבות חג הסוכות תעשה לך זה גם כן זהוא פורש עלי סוכת שלום ולכן החג הסוכות גם נקרא חג האסיף למה נקרא חג האסיף כך כתוב בתיקוני הזוהר בכל אתר ובכל ממלל צריך לכוונת דיבורה באנות כל בהוויה מה מה מה הוא עושה הוא מאסף את כל התפילות כל הנשמות הוא מאסף אותם בוא לפה בוא לפה שב לשום ואתה בו גון שבד זה העניין אז זה אז זה חג הסוכות שומע כל תרועת עמו ישראל ברחמים אז בחג הזה מתאספים

כל הקולות והדיבורים של כל השנה שלא היו על ידי כוונה עכשיו הם מתאספים איך אנחנו אומרים כי בסוכות הושבתי את בני רל צת במצרים איזה איזה איך הקדוש ברוך הוא עשה לנו איך לרבי עקיבא זה היה ממש סוכות ממש לרבי אליעזר זה היה ענני כבוד רבי עקיבה זה היה סוכות ממש איזה פלא פלאות זה הדברים הללו איזה זכות שיש לנו בזה שזיכה אותנו השם יתברך למצוות הסוכה לכן אומר הגאון מבינה הוך צ אז זה כתוב ב ב בשם הגרה ש הסגולה המיוחדת של של מצוות סוכה

זה להכניע את יצר הרע של לשון הרע פלה פלאות למה תראו הסוכה יש חמישה מוצאות הפה שהם איך זה עולה כן איך זה הולך כ זת שרץ זה שיניים בומב בשפתיים גיח בחך והח בגרון דווקא דת לנת זה מהלשון אי אין בו סימן עכשיו בוא נראה ארבע מוצאות הפה זה יש לנו סוכה זת שרת יש סמך נכון ז סמ אחר כך יש לנו ו ו זה בומר מבו יש ב אחר כך ח דחק יש ח אחר כך בהה החא אבל דת לנת נח דת לנת אין

באותיות סוכה למה אומר כל אלה המוצאות הם מסביב הלשון שומרות את הלשון הסוכה היא שומרת את הלשון צפנים בסוכה מריב לשנות שלא יהיה בעיות חל והסוכה היא צריכה להיות דווקא תחת כיפת השמיים היית הוא בן יעשה סוכה בבית לא עושה בחו למה צריך לראות את השמיים יראת שמיים אדם מסתכל כל דרכיו ענייניו יסני השמימה לכן אמרו ל נוצא מדירת תבע ושא מדירת עלי שהפסיק לחשוב על העולם הזה בקביעות זה הכל ערי הכל הבל הבלים זה נכון לכן צריך העיקר אם אדם חושב על זה ערי הוא

שמח ויתר שמח זה הבטחה ית אך שמח כלומר אומרים רבותינו הבן עזרא אומר אתזה אם תהיה שמח בחג הזוכות תזכה שלעולם תהיה שמח לכן זה דבר גדול איך כותב הברבנל וכלל כאן להבטיח שאם ישמח יגיד בחג הסוכות ישמח בטוב כל השנה אם תתעצב בראש השנה בעצבון תוכל אלה אז בר מינן לא טוב אבל עכשיו צריך עיקר השמחה זה חג הסוכות שיהיה שמח בזה שישמח בטוב לב ואז ממטח לו כמו כותב הפלא יועץ הבתי את הלשון שלו וציונו לשמוח בחג הסוכות שמחה של מצווה והוא סימן טוב

לכל השנה שמי שישמח בטוב לב ולא יצטער כלל בחג קדוש הזה מופתע לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח אז כל יום שמחה חדשה כל יום שמחה גדולה צריך כל יום טוב צריך ככה כל הזמן להיות שמח כל הזמן עזב השם השם זכן אז לכן היום כתוב מחר חו רבי חיים יתן רוצה לשמח את הלב הנקאים ערב סוכות הייה מחלש קופה של סדקה קודם כל לתת ל לתלמידי חכמים למי שקשה לו לתת לו איזה קצת כסף שיקנה את הצו אחת שיהיה לו בנחת נחנו פה

היום בבוקר היו פה תלמידי חכמים יש צדיקים שכבר הביאו לי אז ענו לי כן שיהיה להם תלמידי חכמים שיהו שמחים אז זה מארחו כותב וגם כל יום כל יום צריך כל יום לתת דבר יום ביומו שפע ואז איזה שמחה לא רק רק טוב ירוא זה שיהיה שמחה גדולה ב בעיזה בשו גם יש אתמול למדתי חצי דף קחי גם טוב זה תכף יסתדר זה יסתדר זה תכף יסתדר דבר איתו עם ה תכף מסתדר אין זמן אין זמן כן בא הפר הגיה הכל מסתדר זה דבר ראשון צריך

היום לעש גם אדם יכין בסוכה כס כיסא לשבעה אושפיזן לען קדישים שהם יבואו אצלו אורחים גם ידליק להם נר כל יום בסוכה יכין להם נר לכבוד שבעה אושפיזים להם קדישים דבר גדול גם היום אדם מהצהריים או משעה עשירית לא יוכל לא יוכל איזה סעודה פת למה שבלילה יאכל לתיאבון ואיך שהוא בא בלילה לסוכה לפני שהוא נכנס יגיד לשם יחוד של הבן איש חי ויגיד ז קדישין וכו יבקש מהמהם שייכנסו ואז אחרי הכל שהוא גמר את זה יכנס בשמחה גדולה ויעמוד יגיד את הקידוש שהכל מוכן יגיד

את הקידוש יברך שיחיינו ואז ישב ואז ישב בסוכה למה לא ישב לפני כן שלא בירך לשבת בסוכה לא לשבת ולאכול אחר כך שהוא עושה המושי השתדל לאכול תוך שני דקות או ארבע דקות כזית או כביצה השתדל ומה לאכול לחם יותר טוב לבד בלי סלט יאכל אותו איך שהוא לכן הכי טוב זה לאכול לחם טוב לחם טעים לא סתם לחם שהוא לוקח שטעם צים בפת לא סתם שיש לו חורים למטה ואומרים לך זה צלח י משוח משוח כן צלחת בטח שהכל יהיה משובח לא אבל נכון חד

פעמי אבל משובחים אח שתיים שה כן שהכל ירוץ מתח כוצ אצ ככן כן כן למה הכל זה תדע לך שהחנה זה עולה תראי יסוד זה היסוד שעליה נבנה הכל לכן עכשיו שאתה עושה היום את ההכנה הכל מצויין גם הכנה זה גימטריה מוח ולב בטח כל המהות של ההכנה זה להתבונן ולהכין כלים כלים שהה ראויים לקבל את השפע לא תם האדם יעשה הכנה אז לכן היום זה הזמן בעזרת השם שיהיה בכל בתי ישראל שמחה וישועה ואתם יודעים היום זה פטירת המגיד מקוזניץ איזה יופי היה איך היה

נוהג אצלו בחג הסוכות הייהה יכול ליטול ולברך היה אצלו משהו לא רגיל המגיד מקוזניץ גם היום זה פטירת רבי ציון ברכה הוא היה כאן החזן של הרב שרעבי שנים רבות אנחנו כשהיינו בליל שבת אגיד לכם היינו פה ילדים בחורים ליל שבת היה הרב שרבי יושב ככה חזק איזה אור והוא היה הולך חזן היה לו פנים אדומות הזקן שלו היה אדום אדמוני עם קסקט לבן חליפה לבנה היה עולה חזל איזה נעימות איזה קול נעים היינו מרגישים שאנחנו לא עומדים ב קרקע באוויר באוויר היינו באוויר ככה זה

היה ממש איך הוא היה כל לילה חצות לילה איך היה לומד איזה איך הוא היה מקרב את הלבבות היה עושה שמח גם כל הכסף שהיה לו היה מחלק לצדקה זכה לבן גאון גדול זה רבי יצחק ברכה זכה גם היום ביום סליחה בחג הסוכות זה יום פטירת יעקב אבינו ו נולד פה נפטר יעקב אבינו זכותו יגן עלינו גם אתם יודעים שב הגרה כותב בפירושו לשיר השירים ומשה רד ביום הכיפורים ומאחת יום כיפור ויקן משה ציבה מלכת המשכן ביא תשרי והביאו בבוקר בבוקר עוד שני ימים יג ויד

בתשרי ואז ביום טו בתשרי לקחו כל חכמי לב התחילו את ה את מלכת המשכן וחזרו ענני כבוד ולכן אנחנו עושים זכר לענני כבוד כל הזכויות האלה יעמדו לכל עם ישראל בכל מקום שהם ויהיה בכל מקום ישועה וחיים טובים בעזרת השם שיהיה בכל בתי ישראל שמחה ונזכה ככה בעזרת השם שיהיה ישועה ואף אחד לא ינזק להם כולם יחזרו לבית בריאים ושלמים כז אתמול התחלנו את הקהל כי כל אחד יש לו דפים אולי בזה שלו אנחנו בפסוק ג' או ד' ד' ד דור הולך ודור בא והארץ לעולם

עומדת עומדת ו שניים דור הולך ודור בה והארץ לעולם עומדת ככה מנגן כולת זה הניגון שלו כל מה שמכינים והגיע אומר דור הולך כל מה שמכינים והגיע לאבלי העולם הזה איןו מב עף ונהנה ממנו שעשה א אלא דור שאסף והולך אתה מבין מה קורה אתה היום לכול להכין להכין זהו אז זה אתה יודע אומרים [מוזיקה] בעירקית הנייר יותר טוב מבן אדם שלזה איזה איזה איזה משהו בעירקית שהנייר אכסל מן בן אדם למה הנייר נשאר והבן אדם הולך אתה מבין דור הולך ודור בא דור אחר בא

וגם הולך כן לדרך זה בארץ לעולם עומדת אתה רואה כב ק תבלה כי אין זה מתקיים לנצח ככה זה אומר זה הפסוק הוא נתינת טעם שכל מה שיעמול תחת השמש הכל הבל כי כל מה שאדם מכין ויגיע דנני העולם הזה לכל מיני מותרות והבלים אם חס ושלום גונה וגוזל הרי אינו מבה את מעשיו נהנה ממה שעשה אלא דור הולך ודור בא ונטל הכל מיד בניו כי תחשוב שהארץ לעולם עומדת הרי גם היא כוג תפלי בשמיים כעשר נמ נחו וזה מתקיים לנצח וזרח השמש ובא השמש וא

מקומו שואב זורע חושה אומר ושקעה השמש הוא בא זרח השמש הוא בא הוא באא בא שוקע ואין מקומו שואב זורח הוא שם רוצה ומתאבל לשוב לזרח מאותו מקום שזרח אתמול אצלנו השמש זה רב שלום מזרחי שרעבי הנה הולך את דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ואל סביבותיו שב הרוח זה אומר שלמה המלך הולך כמו השמש יותו זורח במזרח את דרום לעולם ביום וסובב את צפון וסובב סובב הולך הרוח אומר ש אומר אדם אומר אני אלך ללמוד תורה אבל מה אומר אבל בכל זאת יעשה

סיבוב לצפון הוא רוצה ללכת לדרום איפה התורה אבל נעשה סיבוב קטן בצפון יהיה קצת פלוס אומר זה לא לא לעשות את זה למה סובב סובב סובב עד שיתלו בסוף הוא הולך מן העולם אדם כל הכוחות שלו ישים רק ואך ורק בלימוד התורה לא בדברים אחרים טוב נלך ל משתות ר כלו נשמת סעדה בת חנה בת שבע בת נזימה דבורה שרה בת גזלה וגם כן מורבי רבי ארון בן רחן רבי אורי ורי בן רחן מרדכי הלוי בן חנה משה בן ישועה אברהם בן ישועה אביעד שמואל בן

שולמית יצחק בן חנום ושמואל בן גוהר תאוס בת דבורה יל י גיל טייב א יש לי מש תן גם בשביל אה מחר כתוב בנייר פה פה אני חושב ב4 וחצי ושב לא זוכר מחר מאוחר פה פה לא למטה למטה כל בסוכה מחר זה חג לכן כים ו נהייה פה בבוקר ישת ענויים עם גול לא נהיה מה אתה צריך הסוכר את הפועלים ואמר אר להם להשקים ולערים הוא רוצה שיבוא מוקדם קודם זריחת השמש להשקים בבוקר ו ובערב אחרי שקיעת החמה מקום שנהגו שלא להשקים שלא להרים אין

רש קופן לא יכול אדוני פועלים יש להם זמן מקום שנהגו לזון יזון לתת להם אוכל מזונות לספק ממתיקה לתת להם מיני מטקה לספק הכל כמנהג המדינה רה פועלים צריך לשמח אותם אוכל ארטיק מתיקות מעשה ברבי יוחנן בן מתיה שאמר לבנות ס זכור לי פועלים הלך הוא פסק להם מזונות כשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אתה עושה להם סעודת שלמה בשעתו לא יצאת יד חובתך עמהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב אמרת תביא להם אוכל אוו תביא לי גונדי תביא זה זה לא יצא אלא עד גם

דגי פיש אלא עד שהתחילו במנחה צא במור להם עלמנת שאיין לכם עלי אין פת קטנית בלבד רבי שמעון גמליאל אומר לא היה צריך לומר הכל כמנהג המדינה כן ב ואל וכרים מן התורה העושה במחובר הקרקע בשעת גמר מנכה אתה רואה הוא עוסק במחובר הקרקע עושה מנכה בפרות שמחוברים לקרקע בשעת גמר מלאכה אוכל בהם שנגמר בישולם תולש מן הקרקע מותר לו לאכול הו בתלוש מן הקרקע עד שלא גמר מלכתו כעוסק בהם עד לא נגמר מנח לא הכניס אותם לארגזים והכל מסודר בדבר שגידולו מן הארץ אבל כל

זה בדבר שגדול מן הארץ ואלו שאינן אוכלין העושה במחובר לקרק בשעת שאינו גמר מלאכ עכשיו הוא עוסק ב מה הוא יאכל זה עוד לא מבושל הו בתלוש מקרקע מאחר שנגמר מלאכתן בדבר שאין גידולו מן הארץ כמו בשר חלב זה אין גידולו מןר את יכו לאכול מזה מה רבותינו מה התורה אמרה מותר לאכול דבר שגדול מן העץ ומתי שוא מחובר לקרקע ועכשיו אתה תולש אותו אבל אם כבר גמרת זה בתלוש וגמרת את המנחה אתה לא יכול לאכול למה זה מסודר וארוז למי שצריך לקחת לו ג היה

עושה בידיו אבל לא ברגליו הפועל שהיה עושה בידיו קוצר אבל או ברגליו אבל לא בידיו או למשל הוא דש או בכתפיו כתפו הרי זה אוכל רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שייעשה בידיו וברגליו אז אוכל ד' זה כשהוא למשל בקרם לוקח את הענבים לוקח אותם לגת והוא דורך אותם ברגליים היה עושה בתאנים לא יאכל לא יאכל סליחה היה עוסק בתאנים לא יאכל בענבים אדוני אתה עושה פה אתה תלך תאכל מקום אחר נכון יש לי גם כרם לא בענבים לא יכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד

שמגיע למו קו היפות ואוכל אומר עכשיו אם כני אוכל עכשיו לא כדאי חכה תכף שמה יש מוסקטו נגיע לשם שם נוכל וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל אבל משום השבע ודל הבעלים אמרו הפעולים אוכלים בהליכתם מאומן מאומן לאומן ובחזרה מנגת ובחמור כלומר הולכים בני מסע שהיא פורקת למה אי אפשר אחר כך הם עכשיו פורקים ווזה יש להם הגענו משנ ה גם למדנו של מחה בסדר בסדר צ מושה אתה איתי כי גול פה אני אגיד לו כן כן הוא עכשיו יבוא כל יום כן אנחנו הולכים

לדף היומי בעזרת האל היום זה דף קיג כבר אתמול למדנו חצי דף היום אנחנו נלמד את החצי הבא וגם דף משכבים שנזכה הביא אתזה שעובד מתי שהוא רוצה הוא יכול לאכול איך ובד מת שהוא ל מתי שהוא רוצה לא יודע אבל לא יש הפסקה יש הפסקה כן זה אוכל זה אדם עובד עבודה לא צריך מתי שאוכלים אבל זה מדובר שעובד באוכ מי הביא את זה לא יודע מה זה רגע משה הבן של רגע מה זהבי שלום הוא פה תביא לו את זה איזה תג טוב מה

יש אומרים שגם לישון היום בלילה בצהריים לא ישן שוכל לישון ב כן גם טוב למה זה גם מצווה לישון זה חמור מאוד שצריך לישון בסוכה בכתר כמה עופר המזרחי מתי יכול לשאול כל הזמן לומד תורה שביתי אדוני לנגדי תמיד כב שכנ חייות כל ישראל הנ אנחנו באים צ תורה כמו שכתוב גת בו יומ לילה תורה לשמ כד קשר נשנו ננו במה תורתך תצילנו מ לקת כרים על ד לי ע אוך חוך שמיים וארץ כ נפתח דף קיג עמוד א למטה דוד מרכבה רגלי לא לא רגע

מרכבה שלמה מרכבה ש אברהם יצחק יעקב דוד גמטריה מרכבה שלמה שמושה ראית הובני אחות כן כן יא בם בם בם בם בם בם בם בם קיג אמרנו במשנה ובני אחות נוחלין ולא מנחיל הם בני אחות הם יורשין את אחי אימן ם האמא שלהם ם האחים של האמא נפטרו ואין אף אחד ואין להם יורשים אין להם בנים ויש להם אחות אחת שהיא יורשת בני האחות הם יורשים אותם כן יז בסדר תנא בני אחות ולא בנות אחות אומר תדייק דווקא בני אחות הזכרים אבל לא בנות האחות הנקבות

אם יש הבנות כבות ללא בני אחות אז הגמ שואלת למה למה הלחתה לאיזה עניין דווקא בני אחות יורשים ולא בנות הרי בנות גם יורשות כשאין בנים הבנות יורשות ככה זה ההלכה כמו אדם נפטר יש לו רק בנות הבננות שלו רשות אותו ככ היה עם בנות לוף חד אז גם פה אין לה בנים ענדה רק בנות מה זה בניה אחות ולא בנות אחות למה הלחתה אמ רב ששת לקדם כלומר קודם כל הבנים אם יש בנים הם יורשים אז והבנות לא יורשות אבל אם אין בנים אז הבננות

יורשות לקדם להקדים את הבנים לבנות תנה רב שמואל בר יצחק כמ דרב הונה שנה רב שומ ב יצחק לפני רבונה וירש מקיש ירושה שנייה לירושה ראשונה מה ירושה ראשונה בן קודם לבת אף ירושה שנייה בן קודם לבת יפה כתוב בתורה ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה האות ו וירש היא מחברת את העניין לעניין שלפניו אז לכן מקיש ירושה שנייה ירושת האחים והאחיות זה ירושה ראשונה ירושת הבן והבת קודם כל מי יורש את ה את ההורים הבן הבת אם אין בן ובת האחים או

האבא זה הולך לפי הסדר בכל מקום הוסיף ו' אז לכן רבותינו מה הקישו מקיש ירושה שנייה שזה אחים או אחיות רושה ראשונה לבן והבת מה ירושה הראשונה בן קודם לבת הבנים קודמים לבנות אם יש בנים הם יורשים לא הבנות א ירושה שנייה בן קודם לבת האחים קודמים לאחיות לא או קודמים נראה שדודה כ אפילו עד 10 עד 20 עד 100 וככה זה הולך תמיד מי עכשיו בתור רש זה בנים קודמים אם אין בנים פה הבנות וכן הלאה תראה לא אומר ככה תנ רב שמואל וירש אותה

אכי נמה הב מצמק ואם אין לו בת נתתם נחלתו לאחי נו רושה שניה אלא שפה דקוק כ שכן ירושה שנייה בשלישית סמיכ ירושה ראשונה ירושה ראשונה כתובה תחילה קודמת לכל היורשים שהבן קודם לכל יורשים שבעולם מכיש נכתב ואם אין לו בן ם ם אין לו אחים הכל ו ו הפירוש שנייה הוא הדין העשירית הנה דבן קודם לבת תמיד בן קודם לבת יופי בסדר שרך תענה רב בר חנינה כמה דרב נחמן כתוב בפסוק שנה לפניו אומר כתוב בפסוק והיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות

וא אתה מפיל נחלות בלילה ככה שנה לו מה פירוש היה צריך להגיד בהייה באחיו את בניו בשל מה ביום ביום אנחלו את בניו למה התורה הסיפה ביום דורשים מזה רבותינו ביום אתה מפי נחלות ואתה מפי נחלות בלילה אמר לה מה ככה אתה לומד אמר להב מעטה כי במה כילה לא ירת לבני מה זה ביום אתה פ מה מי שנפטר ביום אז הבנים שלו רשים אותו ם נפטר בלילה לא רשו אותו בנים שלו מי יקח את זה הישיבה התורה אומרת שהבנים ושים אומר לא דילמה נחלות כ

אמרת אולי כנראה כוונתך לדון דיני נחלות ביום דנים דיני נחלות בלילה לא דנים דיני נחלות כמו דין שאר דיני ממונות מתי דנים אותם ביום לא בלילה יום עולה 58 נוח נוח נחלות יפה תניה כתוב בפרשת נחלות והייתה לבני ישראל לחוקת משפט משפט והייתה לבני ישראל חוקת משפט הוראה כל הפרשה כולה להיות דין נעשתה כלומר נעשתה כל הפרשה של נחלות להיות דין משפט ולא חולקים נחלות רק ביום וגם כן בשלושה אנשים צריך דיינים שלושה וכדי רב יהודה למה רב יהודה שלושה בוא תראה מה אמר רב יהודה

שלושה שנכנסו לבקר את החולה והוא מרגיש ש העולם חסום לפניו כבר שעוד מעד הוא נוסע והוא אומר להם אני רוצה להלחין את הנכסים שלי אומר להם רצו כותבים רצו עושים דין הם שלושה כמן שהם שלושה לא שניים רצו ה שלושה אנשים הן להיות עדים אז שומעים ממנו והם עדים הי כותבים דבריו מתוך שמיעת עדות וחותמים בתורת עדים אם רצו להיות גם דיינים והם עושים דין וכתבו פסקו פסק דין פלוני יורש את זה פלוני יורש את זה פלוני יורש את זה זה ממש זה לא פשוט סים

פתאום דיינים ואומרים פלוני יורש את זה זה יקח את זה זה את זה למה הוא אומר לו אני רוצה שהבית הזה יהיה לפה החנות תהיה לשם והזה יהיה לפה וזה יהיה לפלוני אז הוא אז הם הבית דין הם פוסקים או אם נגיד עדים עדים אבל יכולים גם להיות אה בית דן בית דין אז דווקא שנכנסו לבקר אבל אם נכנסו כדי להעיד כדי לשמוע את דברי המת לא יכולים לעשות דיינים למה אין עד נעשה דיין וגם צריך להגיד להם אתם עדי אם זה עדים לא יכול לדבר

מי אמר לך ש לא יכול ל ד עוד הוא אומר להם מה לעשות מה זה לא יכול לדבר כל ח לא יכול לדבר מה אתה חושב אותו אשכנזי או יכול לדבר הפוך כל חולה יכול לדבר יכול לדבר יכול לדבר הוא מפרט בפניהם אומר אני רוצה להנחיל את הנכסים שלי מה עוד תראה רשבם אבל אם הם שניים שנכנסו לבקר את החולה לא יכלים להיות דיינים למה צריך שלושה רק כותבים ואין עושים דין פסק דין ה לא יכול אמר רב חסדה לא שנו הנה עכשיו תראה זה זה

בשביל זה באנו אמר חז שאם רצו יכולים להיות פסק דין לא שנו אלא ביום שנכנסו לשם שמעו את דבריו ביום אבל בלילה אפילו שלושה כותבים ואין עושים דין לא יכולים לעשות דין אלא אם יבואו עכשיו מישהו שניים אחרים והם יעידו בפניהם וכולי יכולים בדיעבד מה הטעמה דבו להו עדים ואין עד נעשה דיין בלילה הם עדים כיוון שאיין דין בלילה שם שלוש הם רק נעשים עדים ואין עד נעשה דין דון עליו זה שאומר הביה לרבה זה שאמר לו הביה לרבה בחנינה כנראה ככה הייתה כוונתך שללמוד ביום

הנחילות בניו חלוקת נחלות נחשבת כדין ולא עשוייה רק ביום אמר לה אין אחי אין אחי ממינה נכון ככה הייתה כוונתי לא מי שמת ביום בניו יורשים אותו מי שמת בלילה לא יורשים אותו אז אף אחד לא ירצה למות [‏צחוק] בלילה גם תמת לא דנים אדם שצ אותו למוות לא דנים ביום איתמ קניין עד אם אתה חוזר אדם שעושה קניין כלומר להקנות איזה דבר מסוים רוצה לתת לאיזה חבר איזה דבר מסוים זה בא לפה למה להלן הביאו את דברי רבי יהודה לגבי שלושה שניסו לבקר את החולה

בהמשך לכן מביא את הבריתה הזאת מה כשך קנין עכשיו פתאום בהמשך איתמר עכשיו אנחנו לומדים את הדף של החג בסדר בעזרת השם דף ק יד איתמר קניין עד מדי חוזר כלומר אדם שקנ קניין לחברו תן לו תופס קניין אומר לו בוא אני רוצה להקנות את זה לפלוני להקלות דבר מסוים עד מתי יכול לחזור בו פתאום מתחרט אומר שכחתי לא רוצה עד מת רבה אמר כל זמן שיושבים הקונה ומקנה עוסקים ב אותו עניין נכו לחזור בו רב יוסף אמר כל זמן שעוסקים באותו עניין של אותה מתנה

אפילו שכבר הם לא יושבים שם זה דווקא כשהם יושבים כל זמן שיושבים אפילו שכבר לא עוסקים באותו עניין יכול להקנות יכול לא יכול לחזור יכול לחזור בו רבי יוסף אמר לא כל זמן שעוסקים באותו עניין של אותה מתנה יכול לחזור בו אפילו שהם כבר לא יושבים שם זה לא חייב לשבת שם אמר יוסף כבתי דידים הסתברה ש כל זמן שעוסקים באותו עניין אפילו שכבר לא יושבים שם למה דמ רב יהודה שלושה הנה הנה למה רבי יהודה שזה הביא את זה לפה למה רבי יהודה שלושה שנכנסו

לבוקר את החולה רצו כותבין רצו עושים דין אתה רואה כמו שאמרנו למעלה אתה רואה וישק א מוכיח רב יוסף ס כל זמן שיושבים אם כן מדוע הם רצו פוסקים דין חו דין מהדר בה אולי נש יחזור ב החולה ויבטל את הדין כ יושבים שם אז למה למה למה למה אתה אומר כן אמר רב אשה אמרתה לשעתה כמה דרב כהנה כלומר אמרתי את ההוכחה מה שהביא רב יוסף בפני רב כהנה ודחיתי אותו מה דחיתי אותו ארב יוסף מניחה ודר אלא מה סליקו מעניינה לעניינה כו דיבו לכתה

כבד דרב יוסף בשדה עניין ומרצה מה אתה אומר לי אמרתי את ההוכחה הזאת של רב יוסף בפני רב קנה ודחיתי אותה למה גם גע לרב יוסף קשה אם כמו דבריו שיכול לחזור בוכ זמן שעסוקים באותו עניין אז למה רצו פוסקים דין חוש דין דרבה יחזור בו החולה ויבטל את הדין ככיוון שעדיין עסוקים באותו עניין אלא מה את תרץ על זה מה יתך ל סליקו מעניינה לעניינה הם כבר עסוקים באותו ענין עניין אחר אז לא יכול לחזור בו עבר אז כותבים פסק דין אחי אמ קמו ודר

יטיבו גם כאן מה שטרס רבא לשיטתו הם קמו במקומם ואחר כך הולכים לחזור לשבת לכתוב פסק דין זה הכל והנחתה כבתה דרב יוסף במסכת שלנו כאן בשלושה מקומות בשדה בסוגייה שלמעלה עניין כומר בוא זה הסוגיה שלנו שעסוקים באותו עניין אתה רואה דווקא שעסוקים באותו עניין אז יכול לחזור בו אם כבר עניין אחר לא יכול לחזור בו וגם כן הו מרצע זה לקמן נראה את זה בדף קנג כן ג זהו היה שו חג ופה ם כתוב ח מג אה כן אז נפתח נפתח רגע דף קמג עמוד

ומה כתוב שם א שמה מחס גורש אז למה חנו חג לביתו וזהב ולשר אנשים אזה חצי לה חצי מ כמו שרון ובני כן רון ובני חצי לא חצי חצי בסדר כן והייתה לאהרון ולבניו חצי לאהרון וכל החצי השני ס בניו בסדר הגמרא שואלת האישה נמשיך את את הגמרא האישה אמרנו שמנחה את בנה ככה אמרנו במשנה האישה את בנה בנה כלומר היא מנחילה את בנה והאישה גם כן מנחילה את בעלה ואחרי האם חי בבני אחותם הפוכה אבל לא נוחלים האישה מנחילה את בנה האישה את בנה לא

כתוב מנחילה מפרשים האישה את בנה כלומה מנחילה את בנה את בעלה וגם כן האישה מנחילה את בעלה ואחיה הם מנחילים לבנה אחותם בוא נראה הולמה לי לרשע האיש את אמו והאיש את אשתו למה צריך עוד הפעם כפל התנה את הדינים הללו לומדים כבר משלושה הדינים למעלה את הכול האיש נוחל את אמו ככה אמרנו ולא מנחיל לה האישה אז אני יודע שהאישה מנחילה את בנה והיא לא נוחלת את בנה אז כבר בתחילת המשנה למדנו והאיש את אשתו נוחל את אשתו ואינו מנחילה אז אתה רואה שהאישה מנחילה

את בעלה ואינה נוחלת אותו אותו דבר שנינו בני אחיות נוחלים את אחי אמם ואינם מנחילים אותם אז אתה יודע שאחי הם מנחילים בבני אחותם ולא נוחלים אותם אז למה פעמיים מתרצת הגמרא אכ משמע לן לאישה את בנה דומיה לאישה את בעלה כש למה כפר שוב שהאישה מנחילה את בנה ואת בעלה אישה מנחילה את בנה כמו שאישה מנחילה את בעלה מה אישה את בעלה שמחלה לו רק במוז בחייה אין הבעל יורש את אשתו בקבר בראוי הוא לא יורש את הראוי לה שנפל לה בירושה אחרי מיטתו אף

אישה את בנה הבן יורש את אמו בקבר להנחיל להחין מנ האב אין דבר כזה אלא יורשי אביה יורשין אותה הזה לא למהר אין הבעל יורש את אשתו בקבר הוא לא יורש את הראוי לה שנפל בירושה אחרי מיטתו גם אישה שמנחה עכשיו את בנה זה רק בחייו אבל אין הבן יורש את אמו בק ורש אותה אחר מיתתו להנחיל להחין הנה אזה בקבר שהיא כבר הח זה אבא של נפטר שהיא נפטרה היא לאכ כן אבל כמ אמרנו הפוך שהיא כן מש לא הבן חי החינו ע אז הבנים

שלו ש יכולה להנחיל ל בחיה יכולה להנחיל במתה ה לא יכולה להנחיל דווקא זה לאחי ה לאחי אמו כן יורש בבר אבל לאחי הב הוא לא יורש בכ הבעל לא יורס אשתו כשאשתו בקבר הבן לא יורס שתמו נחי לאחי מהאב כשהבן עצמו בקבר אתה מבין הוא בקבר לא יכול רש להחין נאב תראה תוספות אין הבעל יורש את אשתו בקבר כלומר כשהבעל בקבר אין יורש את אשתו להחיל לקרוביו והוא הדין שאין הבן יורש את אמו בקבר כשהבן בקבר כבר שומע לא יורש את אמו נרי לקרוביו א

הוא נפטר לפני האמא כן אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן רבי שמעון דבר תונה דבר תורה הדין מן התורה האב יורש את בנו וגם את בתו ואישה יורשת את בנהה כשאין להם אב האישה יורשת את בנה זה רק שהם בחיים אתה מבין אם הי מתה היא לא יורשת בקבר כדי הביר להורשה בסדר כשהיא חיה היא ורשת את בנה עוד הפעם אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ורבי שמעון דבר תורה האב יורש את בנו וגם את בתו ואישה יורשת את בנה ואת בתה דווקא כשאין להם

אבא שנאמר מתות איש מטה האם למטה האב מה מטה האב אב יורש את בנו אב מטה האם אישה יורשת את בנה כתוב בתורה לכל בת יורשת נחלה ממות בני ישראל העמדנו לא שמדובר בבת שורשת נחלת שני מטות של אביה ושל אמה נכון אז אתה רואה מקיש מטה האם למתה האב מה מתה האב אב יורש את בנו כמו שלמדנו למעלה אב יורש שארו ועברתם את נחלתו נשארו אף מטה האם הדין הוא אישה יורשת את בנה אתתי רבי יוחנן לרבי יהודה בן בן שמעון האישה אתתי ו רבי

יוחנן לרבי יהודה בן בן שמעון בן רבי שמעון אמרנו במשנה האישה את בנ והאישה את בעלה ואחיה הם מנחילים ולא נוחלים אתה רואה האישה לא יורשת את בנה איך אתה אומר אישה יורשת ת בנה אמר לה משנתנו איני יודע משנאה אומר רבי יהודה רבי שמעון כן מי אמר אותה לא יודע תכף נראה יקשה על זה ולמלא מה זה אתה לא יודע למה רבי זכריה בן קסבי ראינו למעלה לא דריש מטות אמרת לי שהבן והבת דורשים יחד עם אמם הוא לא דורש הקש מטות כמו תנ קמה

שדמה כמו מטה האב הבן קודם לבת גם במטה האם בן קודם לבת אז מה אתה שואל אתה לא יודע מי שנאה זה רבי זחה בן הקסם תר את הגמרא לא מקמה מתניתין כרבי יהודה בן הקצו אי אפשר להעמיד את המשנה למה דקתני ובני אחות נוחלים ולא מנחילים כך למדנו ותנא בבריתה שמפרש את בני אחות ולא בנות אחות ואמרי למה חתה אמר ששת לקדם למה ש הבן קודם לבת אם יש בן הוא לוקח סק הדת רבי ז בן היא ו אמר אחד הבן ואחד הבת שבן בנכס

האם זה לא יכול להיות לקדם נה דידן המ שואלת התנה של המשנה שהוא סובר מצד החן שבין קודם לבת ב נס האם צד שני אומר שהאישה לא יורשת את בנה ממה נפש אדש מטות אש תירש את בנה דרש מטות בן קודם לבת בנכס מנ הלו מאיפה למדנו מהמות הגמרא אומרת לעולם דריש מטות דורש קש ללמוד שהבן קודם למד בנכסי האם ושנ אח רקה כל בת יורשת נעלה יורשת ואין המורשת יפה עד כאן להיום בעזרת השם ביום שישי לא לא יום שישי זה המשנה כן אבל זה

כבר החלנו חייב להוד את זה למה זה באמצע העניין כן אנחנו בהלכה כן אנחנו נראה כמה הלכות של סוכות הנה בערב חג הסוכות מחצות ילך לא יאכל פת יותר מקבצת למה שיוכל בלילה ית עוון זה אמרנו גם צריך להיזהר לקדש שיהיה רק לילה ודאי גם כדאי להחמיר לאכול פת כזית פת אחרי שעה וחומש מהשקיעה למה לצאת גם דעת רבנו תם את צריך להשתדל על זה כן לא לא לאלא פה יצא מאוחר היום 725 זה רבנו כן פה עד שתצא יש דרשה מתחילים בכלל רק רבע לשש

מנחה עד ש עד שיהיה ערבית זה ש וחצי עד שתצא תגמרו ערבית תגיע לבית זה אז צריך גם להשתדל להדליק את הנרות בתוך הסוכה רק מה צריך לעשות לזה אמבטי מסגרת שלא יהיה סכנה כל פעם שהוא מקדש ברך לשב בסוכה לאחר ברכת הקידוש עכשיו בליל א' אחרי ברכת ישה בסוכה ברך שחיינו למה ברכת שחיינו זה חוזר על קידוש היום ועל מצוות סוכה בזמן שאיין קידוש ברך לך תחילה לשב בסוכה קודם ברכת המוציא ככה אנחנו עושים הם באים עכשיו מברכים לשר קדש לשב בסוכה יושבים אומרים המוציא

לעם מן הארץ בסדר קו שאיין קידוש אם אדם שכח לא בירך לשם בסוכה כל זמן שהוא באמצע הסעודה יברך אבל לא יברך לי על תפוח או על מים או על עוגה לא אוע פי פיש על פת לא רק על פת לא בשבת הוא יביא את הפרנו לא יודע מה הוא עושה יש פה זכו בפרנה ברך לשב בסוכה חבה נפתור הישיבה והשינה שומע שתברך לשם בסוכה לפתור עד פעם הבאה שיאכל לחם ואת השינה למה מעיקר הדין הה צריך גם לברך על השינה לשב בסוכה רק לא יגיד

ליישב בסוכה יש מי שמברך על שינה גם נכון וישב לישב לישב וגם לא יגיד בסקה אלא בסוכה לא יש לנו אחד כאן ה פותר אותנו אז הוא אומר ישב ישב רגע אתם ככה אומרים ככה אבא שלי אמר אז לכן אני אומר אני יודע שזה טעו אני אמרתי את זה לרבנו כמה שערתי לו לא עזר הוא ומי אומר סיקה העיראקים העיראקים הם לא כ נגד סוכה הם אומרים לשב בסקה לא שם לא יכולים אנחנו מבדילים בין קובוס לשורו אם זה ש תגיד א אבל אם זה פו

סק סק כן אבל לא לא להגיד ככה להגיד ישב בסוכה גם לא הם צריכים לדקדק לא להגיד סיכה בסוכה ככה היה דורש לנו חכם ססון לבי ב אברהמוב אני לא ידעתי את זה הוא אומר שלא יגידו לשב בסיקה אמ מי אומר בסיקה אומר כן העירקים הם אומרים סקה אני אומר להם לא להגיד ככה כ שק מה זה המרו בסוכה גם לא בלילה הראשון של חג הסוכות יוכל הביצה הראשונה בלי הפסק דיבור שמעת אין להפסיק בדיבור מתחילת ה ה מוציא עד תשלום אכילת כבשה וטוב שלכתחילה יכלנו

בלא שום תערובת פטן שומע כי כתם רבנו מופת הדור ב בחב דעת וכן יש להקפיד לאכול כזית תוך ארבע דקות אפילו שתי דקות ם קשה ללא אפשר להקל עד שבע דקות הזית אצי בכל לילה יעמוד בפתח ויגיד השם יחוד הרני ב ק מצוות עשה של נשיבה בסוכה בסוכות תשבו שבעת ימים כי בסוכות השבתי את בני ישראל יגיד פיזן קדישין בסדר גם לשלוח קערה של תפשיר טוב משהו משהו כן ויין טוב כל לילה גם עוד דבר זהר למוד מש סוכה בתוך הסוכה חמישה פרקים כנגד חמישה חסדים

שנכנסים בחג הסוכות כן כל לי את כל ה כן כן אומר ראוי לכול ירא שמיים שלא לדבר בתוך סוקת דברים בטים אלא רק דברי תורה בקדושה אתה יודע בבס כל השנה היית בא אליו הוא לא יודע לדבר עברית הוא רק מדבר מרוקאית בסוכה צריך בסוכה פתאום היהה מדבר הכל עברית א יודע לא מדבר כן הוא לא מדבר למה שלא יפריעו לו אבל בסוכה היינו באים צו בסוכות לסוכה הכל עברית הקודש א גם מצאי הסוכה היו חסידים נכנסים מנשקים את הסוכה את העצים למה הכל אומר רבנו

הארי הכל יורד אורות גדולות למה מי ש נכנס בגאווה ומדבר וזה האשפוזים פורחים משם ארים זה גאווה לא יכולים לשבת איתו לא רוצים לשבת שם הם רוצים ענווה בטח וגם לא יריב שמה למה וגם צריך להכין שיהיה חם שיהיה לו חם בסוכה שהוא יושן עם מזרונים טובים ו יהיה לו חשק אז היום בלילה חייבים לאכול פת הוא לא יכול להגיד אני רוצה לאכול בעל פה אתה יודע מה זה בעל פה רבי חיים לא רוצה לאכול בלי לחם על פה לא צריך הכל יותר טוב תמיד שאדם

יחמיר אפילו מים לא ישתה חוצי סוכה בכל זאת אפילו למשל זה צריך לדעת את זה עופר רב עופר אתה יודע אפילו ש אדם מותר לו לשתות מים חוץ לסוכה פירות חוץ לסוכה מותר אבל אם הוא באמצע הסעודה שום דבר אסור חוץ לסוכה פתאום הוא הלך לאיזה מקום יצא רגע למטבח וזה רואה איזה משהו נחמד ב מתחשק לאכול לא כמה שוא באמצע הסעודה לא אסור לא שזה לא טוב אסור לא שמת דיברתי או מהש לא אם אדם באמצע הסעודה אפילו שמותר לשתות מים מחוץ לסוכה ולאכול איזה

פרי מחוץ לסוכה אבל אם באמצע הסעודה אסור אה גם לאלה שמקילים כן אני אומר לך אסור אסור לא טוב רק מה הבעייה שהספרדים כשהם אוכלים עוגה ברחו לשב בסוכה או לא הם אוכלים מה יעשו פה אפילו כזית כזית מדבר איתך כן לכן תביא אשכנזי יצא לנו הרב יואן הוא בא פה בבוקר הוא מברך איך אני יודע שהוא מברך וש בסוכה חוה לפתור את כולם טוב ברוך השם כ הרמבם כולת כולת היה כבר אמר אתה יושן כולת כולת זה שלמה המלך מחילה ה מקהיל לאנשים אה נשים

ק אמת אמת בשבת אתם קוראים כן זה רוך לא כמה זמן זה לוקח יש בקור מדקדק כל מה אתה אומר כן הנה יד תשרי אבל זה מדבר על פסח עכשיו אכילת בשר הפסח בליל 15 מצוות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צילי אש ומסות על מרורים יכלו היום גם יש מצווה בשר בטח ואיין מצא א ון מצא מרור מעכבין אם לא מצאו מצה או מרור יוצא ידי חובתו באכילת בשר הפסח לבדו אבל מרור בלא פסח אין לו מצווה שנאמר אל מרורים יכלו היום לא צריך

מרור היום הכי טעים הכי טוב מצווה מ מבח לאכול בשר הפסח אכילת שובע לפי כך הם מקריים ש מחגיגה ב 14 אוכל מין תחינה אחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו לכן אכילת בשר פשח שני בלילי 15 לחודש אייר מצוות עשה שנאמר בו על מסות אמורים יכלו ושניהם שניהן אינן נאכלים אלא סלי אש וכל מן כזית נ ומבושל בלילי פסחים לוקה שנאמר אל תאכלו ממנו נה ובשם מבושל במים אבנ מבושל כאחד אינו לוקה אלא אחת פי ששניהם

ו נכללו בלב אחד אכל ממנו נה או מבושה מבעוד יום אין לוק שנאמר כי אם סלי אש בשעה שמצוה לאכול צלי חייב על אכילה תנא ומבושל אבל בעוד יום פטור אכל מנו כז צלי ובעוד יום עבר על מצוות עשה שנאמר וכלו את הבשר בלילה הזה בלילה ולא ביום ולבב בכלל עשה עשה נא שהזהיר עליו התורה הוא הבשר שהתחיל בו מעשה האור ניצלה מעט ואינו ראוי להחי ת אדם עדיין אבל אם אכל ממנו בשר חי איןו לוקה בתן מצוות עשה שנאמר צילי אש ה שאינו צלי אסור

צלי הוא כל צורכו עד שנתרחק ואכלו פטור ז מבושל שהזהיר עליו התורה כיוון שתבשל במים בין שהתבשל בשאר משקים בין במי פרות ובשל בושל רבע הכל אסור צלו ואחר כך בשלו או שבשלו ואחר כך צלה או שעשה הו צדיק כדרה ואכלו חייב אבל מותר לסוך אותו ביין בשמן שאר משקין מפירות חוץ מן המים מותר לטבל הבשר אחר שנצלה במשקין מפירות צלית אותו ותך לשים עליו איזה משקה משהו לאכול אותו הלור אין צוים את הפסח על גבי כלי אבן או על כלי מתכות שנאמר סלי אש לא

על אבן לא על מתכת לא צלי דבר אחר לפי כך אם היה אם היה כלי מנוקב ש הוא צולין עליו אין צולין אותו בשפות של מתכת שהרי שפות חם כולו לכן זה מבפנים זה צולע אותו צריך לצלות אותו בעץ של רימון בטח לא בשביל שלא יתן ה כ לפעמים יש עץ שהוא מוציא מים אז המים הזה יבשל אותו הסיק את התנור וגרב כל האש להו בתנור בסלה הרי זה אסור שאיין זה צילי אש מה הוא עושה הוא רוצה שזה יהיה לו מעודה הוציא את כל האש

מהתנור שם אותו לא צריך אש חתכו וצלו על גבי גחלים הרי זה צלי אש צלו על גבי סיד או חרסית או חמץ בריה אין זה אסור שיזה צלי אש הרי זה אסור למה זה לא צלי אש כצ צנן אותו תבו בתוך פי עד בית נקובת שומ בשפות של עץ וטו אותו לתוך התנור והאש למטה טולה כרעב ובני מעב בתנור חוץ לו ולא יתנה בתוך שזה כמין בישול ושפות של רימון היו בוררים צלייתו שלו הנה כדי שלא יזרוק את את ממה ובשלו כן נגע הבשר בחרסון תנור

קלוף את מקומו פני שהוא צילי חלס נטף מרפו על החרס חזר קלוף את מקומו שכל המרק והלכה שתפרוש ממנו שס אסורה שהרי אנו בסר צלי יג נט הרוטב שלו על הסולת חמוס מקומו ושכ חו בשמן שתרומה אם חבורת הכהנים יכלו ים של ישראל הם חיו דיחנו נגב אם צלי קלוף את ה חור בשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים על בני חבורה שם פודים מעשה שני בירושלים כמו ש ן שונים שני פסחים כאחד פני התערובת אתה לא יכול לשים שניים בתנור אחד כבר ביארנו כמה מקומות

שאין פסח נאכל אלה עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה ודין תורה שיאכל כל הלילה עד שמוד השר כבר בארנו בהלכות חמץ ומצא שהוא טעון הלל בשעת אכילתו שאוכלים אותו צריך להגיד הלל ושאין היום בלילה אחרי האכילה צריך להגיד ברכת המזון יעלה ויבוא מי ששכח צריך לחזור אה נשים לא נש ה בסוכה בכלל בטח צריך לה ברכת מזון אדם אוכל בסוכה בטח אחרי האוכל מה לא תהיה הפסח אי נאכל אלא בחבורה אחת ואן מוציאים ממנו מן החבורה שיכל בה ומוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה

בלילי 15 לוקה שנאמר לא תוציא מן הבית מן הבשר חוסה והוא שננו בחוץ שהוצאה כתובה בו כשבת לפי כך צריך עקדה עקירה והנחה כהוצאת שבת ואין מוצא אחר מוצא ואיין מוציא אחר מוציא בפסח כיוון שהוציאו הראשון נפסל מנ הגף לפנים כלפנים מנהגו לחוץ כ לחוץ גף עצמו הוא עובי הפתח כ לחוץ חלונות ועובי הכנים כלפנים הגנים הגג עליותיו אינם בכלל הבית בשר הפסח שיצא חוצה חבורתו בין בזדון בין בשגגה נסר באכילה והראו כמסר קודשי קדשים צ חוס הזלה או בסר דשים קנים שיצה חוצת ירושלים שהכל

טרפה ולא כן חו כמו שבארנו במעסה קורבנות אבר שיצא מקצתו חותך את הבשר ויורד הוא שהגיע לעצם חולף את הבשר וכל שבפנים יחן כו ש בחוץ סלן כשהוא מגיע לעצם חותך בקופס היה שם שאר קודשים אם היה פסח שאסור לשבור בו עצם חולב את הפרק מפרק את העבר שיוצא מן מקצתו עם הפרק ומשכו לחוץ ג שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף שנאמר מן הבשר החוצה פ שמועה למדו צריך להיות לו חוצה למקום אכילתו ואלו הופכין את פניהם אלך ואוכלין

ו הופכין ואוכלין כדי שלא יהיה מעורבין ד' היה המים שמוזגים בו ינם באמצע הבית בין שתי החבורות כשהשמש עומד למזוג קופס את פי ומסתיר את פניו כדי עד שמגיע אצל חבורתו אחר כך אוכל מה שבפיו שאסור לאכול בשתי חבורות מותר לכלה להחזיר פניה בפני חבורתו חבורת ואוכלת בפני שהיא בושה לאכול בפניהם קלה שתי חבורות שנפרצו מחיצה ביניהם אינן אוכלים וכן אם היייתה החבורה אחת שנס מחיצה ביניהם אינם לכים עד שתסתלק המחיצה שאיין הפס נכל בשתי חבורות וין קרים חבורה לחבורה בני חבורה שסו שלושה מהן או

יותר לאכול פסחי הן ולא באו שאר בני החבורה אם נכנסו בשעת של דרך בני אדם לאכול הפסחים חזר המעורר לכולן השאר ולא באו הרי אלו שנסו אוכ ל שבעו והם ממתינים נשאר אפילו באו המתחרים אחר כך מצאו את השלושה שאכלו הכל אין משלמין הן כדי חלקם אבל אם נכנסו שניים בלבד הרי אנו ממתינים כדי שיהיה דבר בשעת כניסתם נכון בשל שנפטרים אין אדם צריך להמתין לחברו אפילו גמר אחד בלבד מלאכול יצא וא צריך להמתין המאכיל כזית מין הפסח בין פסח ראשון פסח שני ל משומד לעבודה

זרה או לגר תושב או שכיר הרי זה עובר בלא תעשה ואינו לקה אבל מכין אותו מכת פרדות וב נכר האמור בתורה זה העובד אן נכר ואיין מאכילין ממנו לגוי אפילו גר תושב או שכיר שנאמר תושב ושכיר לא יאכל בו ערל שאכל כזית מבשר פסח לוקה שנאמר כל ערד לא יאכל בו בו הוא שאינו אכל אבל אוכל הוא משע ו מרון וכן מותר לאכול משע ו מרון לגר תושב ולסכל ט כשם שמידת בניו ועבדיו מעכבת אותו מל שחות הפסח כך מעכבת אותו בלאכול שנמר הוא מלתה אותו

אז יכל בו קסד כן העבד אחר אחר שנשחט הפסח או שהיה לו בן שלא הגיע זמנו לימול אלא אחר שחיטת הפסח ארי זה אסור לאכול ד שמול אותו וכיצד היה הבן רבי למינה אחר שחיטה את הפסח ולא י ראוי קודם שחיטה כגון חלצת וחמה שצריך שבעת ימים מעת לאת ביום הבאתו כגון שכאבה עינו ונרבה אחר שהייתה או שהיתה או שהיה טומטום ונקרא אחר שחיטת הפסח נמצא זכר הנה הגענו יום שישי בסדר זוהר כן כן זה כבר גומר אנחנו בדף רמו כ מצוות בחברון או השם ישמרך

וחברון שבע שנים נבנת שפ דורית ש פנים אלה ו ע חברון דורתה משתדל ביקר חבר לפני צוע מצרים תנו תורה שבכתב תורה שבעל פה חברו מתורה שבכתב נפקת צריך להוריד את הזוהר לשים אותו פה בצד ואת הגמרות את הכל לתוך התיבה בסוכה לא בסיכה בסוכה למטה את הגמרות את המשנה כן את הרמבם כמה יקר בת שבע מצרים חכמת של מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מסרים עכשיו אני דף רמז למטה ויבוא הנ מתמן ראשי פרקים ראשי מין שחו ך מה אכפת ל וגם זבת חלד בשי

בעל כמה אבל מיכי ומזכה ב אבל מי שלא תיש זכה בת השם מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלשמו צ כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזנים דרך הלויין דרך הפלאפון דלמה יברך כון זכר כון יהיה חג שמח צקול שנים רבות נעימות טובות בריאות ושמחות לכן יהיה רצון נו