הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עב הרב בניהו שמואלי שליט"א ב אלול תשפד

לאקת אה הבאת טלפון קונ מהגי מה נעשה חרי אחרי [מוזיקה] ז אבל אולי יש לי אתה רוצה טין לך גם אשתי בקשה ממני אשלי בחד תיקון הז בסדר פתח אצלי תביא אחד לעמי אני גם צריך אחד אחד ל של שיקרא כל יום תסביר לוע בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ב אלול תשפד הנה היום בעזרת האל פשעו התחלנו שליחות איזה סליחות ב8 הבוקר ב4 ע בעזרת השם אז היה היום סליחות למה צריך להשכים בבוקר יותר טוב מאשר בחצות בתחילת הלילה אסור לומר סליחות

רק אחרי חצות בחצות לילה אבל יותר טוב בשמור את הבוקר זה עת רצון גדול למה הקדוש ברוך הוא שת בעולם ב-10 אל עולמות בעולם הזה הוא שת בשמת הבוקר בסוף הלילה שת בעולם הזה ולכן מביא כף החיים שהתפילה רצוייה גם המשנה ברורה מביא אותו דבר שאז זה זמן את רצון גדול שאז הקדוש ברוך הוא שד בעולם ולכן זה הזמן שאדם הכי טוב להגיד את הסליחות זה הזמן וגם שאדם הוא שובר את התאווה שלו של השינה אם הוא יהיה ער והוא אומר גם טוב אבל באחרי חצות

והוא אומר את הסליחות אז זה לא הוא לא עשה פה פעולה חזקה לשבור את היצר הרע שלו צריך בשביל לומר סליחה צריך לראות בשמיים שהבן אדם עשה פעולה לשבור את היצר הרע ואז זה נקרא שהוא ר איך מר עושה סליחות הוא קם בשמת הבוקר הוא לא הוא לא לומד עד הוא לומד עד 12 לילה והוא הולך לישון קם כן הוא קם לא אומר גם בש חי שלוש הוא קם עושה כל מה שברכות השחר עושה תיקון חצות ואז הוא הולך לבית כנסת מקווה בית כנסת אם יש

ם בבית הכנסת אצבע מקווה שזה זכות גדולה זה דבר גדול לכן זה זה העניין החשוב ביותר שעכשיו האדם התקדש זה הזמן לכן אתם יודעים שעבודה עכשיו שופטים ושוטרים אמרנו תתן לך בכל שעריך כתוב בספר יצירה פרק ד' הוא אומר שמה יש שבעה שערים בנפש האדם בנפש יש שבעה שערים שתי עיניים שתי אוזניים שתי נכב האף והפה זה הלשון שלו לכן השל הקדוש אומר שופטים בשוטרים תיתן לך אתה לעצמך שאדם צריך להשים על עצמו שופטים ושוטרים על שבעה השערים אלה העיניים האוזניים הנחיריים והפה לשפוט ושמור את

עצמו תמיד שלא יהיה שום עבירה בעוון אלא תמיד יהיה בקדושה כך כותב השנ אז אומר את זה ה הרב לבי ליהו מי זה השופט והשוטר אומר זה הנשמה נשמת חיים זה צל ם אלוהים הקדוש ברוך הוא השליט על הגוף את הנשמה שהיא תשלוט על הגוף לא הגוף ושלט על נשמה הצדיקים הנשמה שולטת על הגוף הרשעים אלה שלא הולכים כל כך בדרך השם אז לכן אין הנשמה שלת הגוף אם יכולים לשלט עלי תתן לך בכל שעריך זה עבודה שעכשיו של חודש אילול להשמיט להש להשליט על עצמו

את הנשמת חיים כלומר על כל התאוות שלו יהיה יראת שמיים מלמדות טובות זה האדם הוא יהיה השופט והשוטר של עצמו על ידי הנשמה שלו אז לכן וישים שופטים ושוטרים על השערים יגיע יגיע על עצמו שלא יחתה הולך בדרך איך הוא רואה בעיניים מה הוא עושה ואז משפטו את העם משפט סלי אז אומר הרב על ידי שהוא מכריע את עצמו ואת כל העולם לק זכות מה אם אדם עושה מצווה אז הוא מכריע את כל העולם לקב זכות שאדם עומד בניסיון ן זה צריך אתזה לאשתי ששמו שאדם

עומד בניסיון אז הוא משריט את ה את הנשמה שלו על הגוף זה דבר גדול שאדם יעמוד בניסיון שלא הקדוש ברוך הוא לא יביא אותנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון אז זה אלול אתם יודעים זה מראה אצל הצדיקים איך להשליט את הנשמה על הגוף איך מכניסים את הנשמה לגוף משליטים את את ה את הנשמה על הרצונות שלנו זוכרים אל קניינים מיוחדים עכשיו זה הזמן אם אדם עכשיו לא יעבוד מתי מתי הוא יעבוד אם לא עכשיו אם מתי עכשיו התחלנו היום אלול ברוך השם כלומר התחלנו היום

סליחות צריך שאדם כל יום יקום יגיד מילה רבנו הארי היה אומר מילה במילה עם החזן מילה במילה דורות הקודמים איך הם היו איזה יופי היה להם אלול אומר רבי ישראל סלנטר הוא כותב באיגרת שלו מלפנים כאשר ידעתי כל איש אחז בנצו מכל הקורה אדו איזה חרדה כל איש לפי ערכו אבל היה חרדה גדולה אבל היום מה קורה יש כול ברזל שזה רוח הטומאה שההיא מלפפת עוכרת את רוחו של האדם שלא תעשה לא נותנת לאדם להתקדש להתקרב לתת פרי מלימוד המוסר לכן מה העצל הזה צריך לעשות

אי אפשר להוריד את כל הכול אבל לעשות חור בכותל ואז האדם מתקדש דבר קטן אבל הפרי שלו גדול וישפוך נפש לפני השם יתברך שיזכה לכן יש מחיצה של ברזל שהיא מפסיקה וצריך ממש להוריד אותה את המחיצה הזאת שאדם יזכה לכן זה עכשיו במלחמה הגדולה זה מלחמת היצר הרע צריך להוריד עכשיו ברוך השם כולם חזרו להיכלי התורה איזה איזה זכות יש למי שיושב ועוסק בתורה כמה זה דבר גדול לרדת יודעים א זה כאן אבל לעלות זה קשה אדם מתבונן בעצמו מה הוא עשה כל השנה כמה הוא

למד מה היה איתו עכשיו לעלות זה קשה אז הביא ברבי ישראל מסלן גם הוא כותב את זה אומר משל לקטר אומר רכבת מי יורדת יורדת כל השנה היא יורדת אחר כך עכשיו היא צריכה אחר כך בחודש אחד לעלות איך היא תאכל איזה זה צריך משהו כוח אדי אדיר איזה עמל ויגיעה זה חודש אלול ירד ירד עכשיו צריך לעלות למה יום הדין הגדול והנורא זה לא פשוט זה מתקרב אדם לא יודע מה קבאו לו ביום הדין אחיה חס ושלום שלא יהיה ימות או חס ושלום חולה הוא

עני השם יעזור מה יהיה אם עם אשתו אם הוא ילך מן העולם מה יהיה עם אשתו מה יהיה עם הבנים מה יהיה עם הבנות מה יהיה עם הנכדים כל זה על הכתפיים של הבן אדם אתה יודע מה כתוב כולם עולים בראש השנה לפני הקדוש ברוך הוא כבני מירון מה זה בני מירון מה קרה לא עכשיו מה זה כבני מירון כולם עומדים פני הקדוש ברוך הוא יש יש כמה פירושים אחד הפירושים זה עולים עליה שמצד ימין מצד שמאל זה תאום זה צר רק אדם אחד יכול לעבור

שניים לא יכולים עומד שמה מלאך בעליה הזאת מסתכל על בודנה מנח הולך עומד מה מצלם דגן אין אדם יגיד אני חשבתי לא אמרתי כן אמרתי איזה תצלום משהו מחשבות כן מחשבות אדם את תחבולות יצרי מעלה לא איש מי לא נפקד כ היום הזה עכשיו אם הבן אדם לא בסדר ברגע אחת נותן לו בעיתה מוריד אותו ההוא עומד באוויר אומר לו אומר לו הנה אני יכול כן אזה משך השנה א זה לא יחשוב עכשיו יש לו תרמיל על הגב מי זה התרמיל בני ביתו משפחתו הם בטרמין

אוי ואבוי למה אנחנו לא חושבים על זה כי אדם אומר ל הנה שנה שעברה הכל היה בסדר שמה קרה בדרום אנחנו פה לא יקרה פה חושב אין ערבים מסביב אוי ואבוי ה מחכים אוי אוי אוי אבל אם נתבונן יש הרבה בני אדם בריאים לגמרי נפטרו או תאונות רכים או פתאום אתה לא יכול לא קמו בבוקר השם יצילנו אם היה בא שליח מלמעלה בראש השנה נותן הזמנות אומר אתה אתה וואי וואי וואי וואי וא אומר אתה עוד שלושה חודשים אתה ווא ווא וואו באמת כולם היו מפחדים

יום הדין השם יעזור עכשיו זה ימים גורליים אסורת מעמ חודש אלול אתה יודע זה זמן מלחמה כמו עכשיו יש מלחמה בדרום זה לא פשוט עכשיו דווקא חריף המלחמה רק אנשים לא יודעים בדרום זה חריף מאוד עכשיו וזה כל רגע בזמן המלחמה כל רגע זה קריטי כל רגע זה זה קובע אסור לאבד אפילו יר שנייה צריך לנצל לכן עכשיו זה הזמן למה אדם יכול ברגע שהוא חושב טוב למנוע הרבה מחלות הרבה אסונות הרבה מכובים רק לנצה את הזמן עכשיו מתחילים עכשיו בדיוק התחלנו זה 40 יום 30

שחודש אלול ו ועשרה של רת ימי תשובה ומעירים הקדוש ברוך הוא גם עוזר סיעתה דשמיא מירים יג מכינ רחמה אז זה מ אדם שמקבל עליו קבלה זה משהו לא רגיל אומר הרב אפילו מה הרב אמר אפילו מצווה אחת אפילו מצווה אחת כן אתמול למדנו הרשש כותב קבלה אחת תראה מה שאמר ברוך רוזמבלום אתה יודע הוא משהו מגיד משרים יפה מו שמעתי הוא אומר הוא מספר קבלה מה עשת קבלה כמו שאומר מאיר קבלה של אדם אומר אחד קיבל עליו שהוא נזר מאוד מאוד בנטילת ידיים לעשות מים

טוב היה בחופש היה אה כן לפני התפילה הקפיד לפני תפילה אמר הוא יעשה נטילת ידיים אנחנו לא עושים הספרדים כל כך כן אז הוא אמר לו אני מקבל עליי לעשות טוב וב את הנטילה קודם התפילה קודם התפילה נטילה כולנו עושים שקודם התפילה זה אז הוא אמר שהוא יקבל עליו והוא היה בחופש לא היה לו מים איפה מה שעשה אומר מה איפה הוא היה על יד הירקון אמר טוב אני אלך לירקון אקח מים של הירקון ואני אעשה כך היה הוא הלך אצל הירקון רואה איזה ראש אומר

מה זה בובה מתבונן עוד קצת רואה את הראש וואו רה זה ראש שבן אדם נתן קפיצה הוא פרמדיק הוא שחיין גם כן נתן קפיצה היייתה שמה איזה ילדה הציל אותה הייתה טובעת עוד רגע לקח אותה החייה אותה עשה לה הכל והציד אותה מה זה שקיבל עלם זכה עולם ומלאו שקיבל עליו תראה מה זה קיבל תראה כן תראה כם מה זה זכות גדולה שאדם מקבל עליו זה זכות קבלה אחת מה נעשה אתם יודעים שיצר הרע הוא עובד קשה מאוד הוא מה רוצה לעשות בן אדם לגנוב לו

את חודש אלול אומר לו עכשיו ישלך יש לו חודש אלול רואה את הבן אדם הזה הוא אומר אני עכשיו חודש אלול אני מנצל וזה אומר אני אתן לו אני אגנוב לו את החודש הזה איך אני אתן לו אם אתן לו אוי ואבוי מה יהיה אני אגנוב לו את החודש לא איתן לו לחיות פלא פלאות מה שהוא עושה עובד עובד חזק יצר הרע אז הרב בן ישחה בדרושים של שבת תשובה אז הוא הביא משל מהמגיבים אש חי הביא את המשל הזה אומר אומר היה בעל חנות אחד

היה מרוויח כל יום הרבה כסף השם נתן לו ברכה היה לו עסק טוב כל יום ממזוודה של כחולים כל יום מזוודה טובה והיה לו נער שהיה לוקח את זה משרט שלוקח את זה לה לבנק ופקיד כן להפקידו את זה בחשבון כל יום מזוודה הבנק היה שמח בעל הבית שמח יש ברוך השם יש כסף היה היה ברוך השם אז מה הוא היה שמה איזה איזה בעל איזה בעל מלאכה אחת היה רואה כל יום כל יום זה עובר עם תיק הוא יודע שלחנות הזאת יש לוון אומר מה

יהיה איתי אני כל ום זה עובר עם תיק כזה הולך בבנק מותר לקחת לו יום יומיים כ פחות יום אחד בוא ננסה לקחת את זה היה מתכנן איך הוא יצליח לקחת את הכס היה שם ברחוב חייט אחד אז הוא הלך לחיית אמר לו תראה אני רוצה לעשות מתנה יוקרתית חניפה יוקרתית לאיזה אחד הידידים שלי רוצה לצו הפתעה אבל אני לא רוצה שהוא ידע אז אני רוצה שתתפור לו את החליפה ווזה אומר לו אבל איך אני אדע בן אדם לא בא אומר תשמע אני אעמוד פה כשאני

אראה איזה מישהו בערך דומה דומה לו במידות והכל אני אכניס אותו זה עבר עם התיק כן אז א אז אמר לו תמדוד את ה תעשה טובה יש לנו חבר והוא אומר אין בעיה נכנס שם את התיק ב בצד והוא לובש בינתיים הוא שם את התיק זה לקח את התיק וברח איזה בלאגן הוא רודף אחרו והוא בלבוש את החליפה החליפה אומר לו בעל הבית זה החליפה שלי בינתיים הוא לקח את הכסף אתה מבין ברח אומר הבן איש חי ככה זה דומה חודש אלול יש בידינו אמתח מעות

איזה חבולות יכול להיות איזה כמה וכמה בכוח שלנו לפעול מה זה כתיבה וחתימה טובה מה זה שנה טובה לשוב להתקרב לשם להתעלות ברוחניות אבל מה זה זה היצר הרע הגנב הזה הוא מלביש עלינו חליפה איזה חליפה חליפה של ן לא רק את גופנו את המוח את הלב כל אחד לפי המידות שלו השטויות שלו מסיח דעתו למה הוא יודע זה הבן אדם מה אוהב יודע זה אוהב לאכול זה כן זה כל אחד לפי העניין שלו כן כל אחד לפי העניין ואז בשו את החליפה הזאת צריך להיזהר

להישמר אז זה בעזרת השם אם עכשיו אנחנו ה נשמור בחודש הזה את עצמנו עכשיו זה מאוד דבר גדול מאוד מאוד צריך שאנחנו נדע איך להישמר מיצר הרע ולא לשמוע לו יה ניסיונות זה לא אומר שאדם מלאך אבל להשתדל איך אנחנו נעשה את זה על ידי חשבון נפש אמרתי לכם כבר אתמול התחלנו פה את החשבון נפש מה היה אתמול עשינו חלק של אתמול כל יום אנחנו נעשה מה היה אתמול למה אתה לא יכול לעשות היום רק מה שהיה עד עכשיו אבל היום ארוך אז בוא נראה מה

היה אתמול אחרי צהריים בצהריים נכון כ יש לנו גם לקרוא את התפילה תכף אז אתמול זה סעודות בדיוק האם כל מה שאכלתי היה בלי תולעים אה מאוסה אכלתי אוכל בריא בכמות בריאה לא כל כך אכלתי בדרך ארץ אכלנו בדרך ארץ למה אתה יודע אב שביה אומר אומר הוא רואה אנשים עוד לא גמר בפה הוא כבר ממלא את הכף אומר איך אד הה ממלא כף של אוכל עוד לא גמר עוד הוא לועס הוא היה צוחק על זה אבל אני שמתי לב על עצמי אני עדיין אני לא

עס אני כבר ממלא את הכף השנייה תכף אני מכניס הוא היה צוחק הרב איך איזה דרך ארץ ככה האם בירכת ברכות הניני ברכת המזון בכוונה אה עשית בכוונה אתמול נתני אז כתבתי האם הרהרתי שאני אוכל על מנת להיות בריא שזה אכלת אתמול להיות בריא האם נזהרתי בכבוד האוכלים בל תשחית האם אמרתי דברי תורה על השולחן זה גם דבר גדול להגיד דברי תורה זה לא פשוט עכשיו הגעתי בזמן הלימוד חרי הצהריים לאלא הגעתי בזמן צריך להגיד לא האם אמרתי רצון קודם הלימוד אנחנו אומרים נכון אבל אחר

הלימוד אנחנו לא אומרים בבוקר ניצלתי את הזמן רק ללמוד חזרת ללימוד על דף היומי חזרת מאיר הנה מאיר חזר אז אני אכתוב לו האם לימדתי לאחרים השתדלתי שתורת תהיה לשמע כמה שעות למדנו אתמול האם השתדלתי שהתנהגות תהיה דוגמה האם נסעתי ונתתי באמונה מה עם המשפחה עשית כבוד ל לאישה על יד הילדים בפרט שלא יהיה לה ביזיון לכל הילדים נתת טוב אנחנו כבר מבוגרים אבל הנכדים כן אתה לא אתה צריך לשים לב עזרת בבית עכשיו בוא נראה היום מתי קמנו אם קמת בזמן מר צ מושה מה

איתו ש שלוש לא לאומ אבל היום זה סליחות זה מה סליחות איך אפשר דבר לא כול הכי טוב תבוא לפה 4 נה ו זר א בוקר תיקול חצוות עשית כן ברוך השם שלמה עשית סליחות היום אה לא עשית יום הראשון טוב אתה צריך כנס יש אצלנו בשעה 6 היום כנסה פעמיים אח כלום ק בסדר נעשה את התפילה אפשר בצהריים יש פה גם בצריח אתה עשית היום סיחות אתה צריך הרבה סיחות יהי רצון זה קופץ לו התמונה מגע כ מי זה קופץ קופץ א וא עשי פניל

מסתדר מסתדר כן סדרת סדרת יופי טוב יש לך דש לכולם בסר כש קיבלנו מסירת המ י רצון מפניך א א שח גדול במילואו שעולה מספר שסג ען שם הקדוש אק במלו שוא מספר קסה מוסים באותיות אלול תשפיע לנו הער טובה וברכה וחיים ושלום 13 מכונות של 13 תכוני תכנה דעת תקרה קדישה שר מתגלים באבא ואמ במקום המקיף של המוח שלהם כל ימי חודש הזה שהוא חודש אלול אנה אדוני נתן בי דר חני בדרך אמת ודרך אשר ך בו ת המעשה אשר עשה לעבודתך סקיד בדרך טובים

דרך חיים דרך שלום דרך ניח רצון פני שוב חים טובים מספר לנו אנחנו קבל השפע טוב לגופנו ונפשנו מדש מספר דך ש מספר שמו במו שהוא א ל יכו כמספר דרך סוד הקדוש שנקרא יוסף נקרים חיים תשפיע עלנו שלום וחנינה בטובה וברכה ח חוכמה בינה ודעת נו יםים טובים מוכנים תש נו חוכמה ובינה ודעת טובה ברכה וחיים טובים שלום ש פנס טובה ריך ך מספר דרך לאך אנוכי מגן אשר עולה מספר אותיות הבטחה זו מספר דרך תשפיע לנו אנחנו עבדך שפע גאו ח שפע ח ורמ

שפע שלז שאמרת אר שה א ו חנני אד ך שמות ורמים שני ש שם שות מספר דרך כן אנחנו הולכים לישעיה ישעיה הנביא פרק כג פסוק א' משא עצור הלילו אוניות רשיש כי שודד מבית מבו רצ קיטים נרל למו זה שאומר הנביא אומר הלילו אוניות תרשיש אנשי הספינות שהולכים על ים תרשיש להביא סחורה לצור הלילו על חורבן צור יני מה תעשו יללות היו מתעשרים היו נוסעים בים תרשיש איפה זה הים הזה של תרשיש כי שוד כי אומר הנבי למה כי שודד מבית מבו מארץ כיתים נגל

למו זה אומר שודד מבפנים מקום שהייתם רגלים לפונדק מלבוא עוד לתוכו לא יהיה עוד מקום אומר זה הכל צור שודד מהיות בבית מהיות כן מארץ כיתים איך שוד צור נתגלה לאנשי האוניות מארץ כיתים כי שמה ברחו בנצור פסוק ב' דומו יושבי סוחר צידו עובר ים מלאו מלוך זה שאומר כל יושבי קלעי מהים שסביבו צור כל הסחורה שלהם כל מה שהם היו עושים עסקים הכל נחרב למה כיצור שהם חשבו שעל ידיים התעשרו הכל הלך עבור ים מלאך כי מי שהיה עוברים בספינות הים ממלא אותך צור בהרבה

חורות מזה היה לסוחר רווח גדול עכשיו שבת המסחר אין מסחר ובמים רבים זרע השחור כצר יאור תבואתה סחר גויים אומר הרב הנביא בדרך מים רבים היה לצור זרעים ממצרים שיושבת על שיחור כציר יאור תבואתה התבואה שבא אלצור היה מקציר יאור מקצרות בשדה מצרים למה שמה היה משכה אותם האור ותהי סחר גויים צור ישבה התה שחר גדול כל הסוחרים היו עמה פסוק ה ד בושי צידון כימר ים מעוז הים לאמור לא חלתי ולא ילדתי ולא גידלתי בחורים רוממתי בתולות אומר בושי ציון צידון סליחה כמה שחרבה מקום

הסחורה תתביישי קלמי כי אמר הים היה מקיף את אז הוא אומר שהמכונה בעצור הוא אומר עכשיו עצור עצור מעוז כל ההרים היושבים לחוף הים יש לך לכונן כאילו לא ילדתי אף פעם לא היה לך כלום נשארת שוממה בלי בנים בלי בנות הכל הלך גדלה בחורים בחורות אין בושי ציון מה אני שאין לי בנים ובנות לדאוג עליהם שלא יתפסו בעוני אין לי משנה מצוות קוני לעבור גבול חול שר שם לי הנחת וכמה וכמה בושת ציון שיש לך לדאוג בכל אלה כאשר שם הי כאשר שמע שמע למצרים

יחילו כשם עצור אומר כאשר שמעו על מצרים שהבאתי עליהם 10 מכות בסוף טבעו בים ככה צריכים להיבהל להיות בבהלה אנשי צור עברו תרשישה הלידו יושבי הצור לברוח תרשישה אתם הסוחרים מסתתרים לצור מתיו לארץ תרשיש להסתחרר שמה גם היא יושבת בחוף הים יושבי אי יושבי כל אי מהים סביב צור תלכו מהר לתרשיש איפה זה ים תרשיש אבל אומר זה ארץ רחוקה אומר לא כתוב אצל יונה ויקום יונה לברוח כשישה כן אבל לא ידעתי אני מחפש איפה זה טוב לא מצאנו לאט לאטר הספרד כן יפה ה מקום

חשוב ש שכשיש ושו משפ ספר אמ בסדר קיבלתי ספרד מי אומר את זה הוא אמר לך הר אני יודע אבל מי אמר לו אני אומר אז כמר יונה הלך לברוח לספרד כן אתה יודע ספרד זה ראשי תיבות סוד פשט רמז דרש פרדס ספרדי בזה הרבה עניינים משניות אנחנו פרק תשיעי בוקמה פרק תשיעי ולפני כן נעשות את הצדקה כן מה היום שלוש זה של זה חייב הרבה ימים שומע ר זה ש קריאת שמ חייב הרבה ימים אבל החתן מה יעשה הוא לא יכול צריך לבת לו סם

ם חיבב זה ארוך אבני תחיל להיות ארוך ארוך זה קשה כן קודם זה היה מצומצת סכ מצוות מה שלא היה הוא נתן עכשיו כן פרק תעי משנה א' הגוזל עצים והשן כלים או גזל צמר וסאן בגדים משלם כשעת הגזלה דמי עצים דמי צמר לא חייב להחזיר את הכל שעשה למה קנה אותם בשינוי מעשה גזל פרה מעוברת וילדה או רחל תעונה ו גזזה משלם ד מפרה עומדת ללד מרחל ה עומדת להיגזר להיגזר בוודאי מה מחלוקת גזל פרה נתעברה אצלו וילדה רחב נתנה אצלו בזזה אז זה שינוי

גם לגבי הפרה משלם כשעת הגזלה א אז זה זה משתלם מה זה הולך פה זה משתלם הדבר זה הכלל כל הגזלנים משלמים קשת הגזלה גם אם לקח טלה נעשה איל או גנב עגל נעשה שור משלם ארבעה וחמישה של מה אז מה זה בחינם פה זה קשה טוב הוא הכיל אותה השקיע הולה לו כסף אה הוא השקיע כסף הוא הכיל אותה את זה הרבה כסף גם הבעלים היו עושים לה את עוד עוד משנה ב גזל בהמה והזכייה עבדים וזכינו משלם כשעת הגזלה היה הרבה זמן אז עכשיו

כמן שהזקן למחט ערכם אז זה כן ישלם כשת הגזלה זה טוב רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך כמות שהם למה עבדים דינם כקרקע גזל מטבע ונסדק יוצא בשעת הדחה ככה פירות והרכיבו יין והחמיץ משלם גישת הגזלה מטבע בנסל תרומה לתמת חמץ ועבר עליו הפסח בהמה ונעבדה בעבירה או נפסלה מעל גבי המזבח או שהייתה יוצאת סקן אומר לו הרי שלך לפניך למה מה העניין הוא לא נשתנה הצורה שלה זה נזק שאינו ניכר ולכן גזל פירות והרכיבו מקצתם כמן דרכם בכך זה כ הזק שאיו

ניכר אבל מטבע נפסל לגמרי מטעם המלכות זה הזק ניכר עוד משנה נתן לאומני לתקן קלקלו נתן להם כלי לתקן חייבים לשלם את הקלי נתן אחרה שידה תיבה ומגדל לתקן במסמרים וקלקל חייב לשלם והבני שקיבל עליו לסתור את הכותל ושיבר את האבנים או שהזיק חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור למה זה אנוס חמת המכה חייב בסדר איפה כל העולם הגיע ‏k benen zia כן עכשיו אנחנו בגמרא היום אנחנו דף עב אב אב אמר כן ניסן מה אתה אומר רחוק מפרד שלא יתן לי

מישהו על הראש בוא בוא לפה אחד אחד לשכן שלך הלא הלאה כן תפילת בית המדרש שבתי אדוני לנדי תמיד כי ממני בא למות ש ש שלוש קרת שאלה אם זה משנה ח פרק ח או פרק ט אני פרק ט כן אני פרק ט עכשיו הגעתי למשנה ד למדתי שלוש וש אנחנו באים לקים מצ שכולי לעשות תורך תצילני מכל מש ות ג עיני והביתה נפלאות מתור בך כ מעל בריון ש שמיים וארץ אח של שלו שתים בסוף מש יו כי נפתח את הגמרה היום הלימוד לעינו נשמת

דבורה צוריאל בת בנדידה מיכאל בן יעל דוד מכלוף בן לאה משה בן ישועה במילה בת אסתר אברהם בן ישועה ח בחם יצחק בן חלום אביעד שמואל בן שולמית מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי אורי בן רחל מרדכי הלוי בן חנה ו יוסף בן רבקה אברהם בן שרה שפרה אברהם בן שרה שפרה ניסים בן אסתר מרגו בת אסתר סף בן לורה כן מה תשיש זה באיטליה א באיטליה זה איטליה איטליה טוב בוא נראה כל אחד נדמה קמתו הנ הביא מהספר הרב תרשישה אפריקה ש אפריקה יכו

להות מצר אפריקה מרי קרה הנה עוד עוד עוד ביאור תרשיש הוא מקום באפריקה שוכן עפת הים שמה היה מרו וב למרוקו מרו לא למדנו למה לא למדנו בנביא הוא אומר להם על הרשי אומר להם אתם צור תלכו לתרשיש כל האוניות תעזבו את צור אין להם כלום עכשיו נחרבו כן אז אנחנו רבותיי היום זה דף עב מה צלחת נתנאל בן יפ קפי ואליעזר פנחס בן לאה אול בין שמחה לאורה כן אבל רבותיי היום אנחנו נחזור קצת נתחיל ללמוד בדף ע עמוד א' למטה אמר רבונה איך הוא

שמח יצחק נ רפואת יפה בתחנה יצחק כן כן זהו זה מהר הולך למה זה אנחנו צריכים לדעת את זה אמרנו שמקדיש שדה אמרנו במשנה לנו ללמוד הכל הסתדר אל תדאג אתה תצא בזמן לא זה קשור זה קשור בשביל ההמשך אמרנו עוד פעם אני רוצה ללמוד תורה תודה אמרנו במשנה המקדיש שדה המקדיש את השדה הקדיש את ה השקמה נכון רבי שמעון רק אתזה במשנה במשנה מה אמרנו הקדיש הכל המקדיש את השדה הקדיש את כולה בעין יפה נותן אבל רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא

את החרוב המורכב ואדן השכמה בוא נראה אמר רבונה אבל גד רבנן במשנה עודמ נמן דקמן שאמרו רבנן בדף פ א זה יהיה הקונה שני אילנות בתוך של חברו הרי זה לא קנה את הקרקע מי שקונה שני אילנות בתוך שדה חברו אז הוא לא קנה את הקרקע אמרנו שיש שטח יותר מ10 איפה זה אנחנו כן למה אמרנו כ שלוש זה כמו שדה אז קנה את הקרקע כשיעור ככה אמרנו אבל כשיעור מעבר קוטף הפירות בצלו ואז אם התייבשו האילנות עוקר אותם נוטה החדשים אם זה שלוש אילנות אבל

מקונה שני אילנות בתוך שדה שחברו הרי זה לא קנה את הקרקע שבין האילנות סביבותיהם אפילו את מקום האילן עצמו לא קנה תבש האילן כן ע עמוד א אה מחפשים אז אני אגיד לך עוד הפעם מחילה אה ידעת ע א היום דף עב אנחנו הולכים מעא עמוד א' לא מהמשנה אחרי נקרא את הסוף של העמוד בסדר רק ירדתי במשנה שהמ סוף המשנה אומרת ה הקדיש את השדה הקדיש את כולה רבי שמעון אומר רק רק את החרוב המורכב ואת השקמ אז זה שומר ארונ אף על פי דמו

רבנן כמה נלמד את זה קונה שני אילנות בתו מי שקונה שלוש אז קנה גם את הכל הקרקע מסביב ולכן אם אם תייבשו יכול מחר לבוא לתואר חדשים אבל שני עננות בתוך של חברו הרי זה לא קנה את הקרקע אבל מחר קרקע אדם עכשיו הוא לא הוא לא הוא מכר את הקרקע והשאיר לעצמו שתי לנות זה זה הפוכה כן הוא מכר את כל הקרקע ושיר המוכר שני ננות לפניו יש לו קרקה למוכר יש לו למה הוא השיר בשבילו בטח מה הוא יעשה מוכר בעין רעה מוכר השיר

ואפילו לרבי עקיבא דם ה מוכר בעין אף המוכר וכאילו לא שיהיה לעצמו כלום במכירה אני מלא גבי בור ודות אז לא שהר לעצמו דרך לבור ולדוד צריך לקנות דרך זה לא כמה כשב והרעה הבור ויהדות הם לא מפסידים שום דבר רעה יכול לזרוע מסביבות הם הכל יהיה יפה אין איתו לא יהיה איתו שום בעיות אבל אילנו דק מכחש והרעה האילן שהוא אבל אילנ דק מכחישה רעה האילן אם עכשיו יש לו שורשים אז זה יפריע לו מחר לעבור איפה שהוא רוצה ולחרוש ולסדר אז לכן מה הוא

עושה אומר ללא לא לא אני את זה לא מוכר למה מחר כל רגע תתקווד איתי אז השורשים שלי מפריעים לשדה שלך אדוני כל זה מסביב זה שלי למה המוכה חושב על זה שיר לעצמו את הקרקע שסביב האילנות ית דלא שייר זה שייר מה לרבי עקיבא כן איך אפילו לרבי עקיבא אפילו רבי עקיבא כן ית דלא שיר למלא למלא עקור לך שכול וזין יגיד לו הקונה כשהעניינים יגידו תעקור את העיינות שלך ותלך אל תטע אחרים במקומם אין וד אני אומר לך ש יכול לתו אחר במקומם אז

זה כי המשנה אמרה אני אמרנו בגמרא אבל מחר כרכ ישר שני נינות לפניו יש לו ואפילו לרבי עקיבא כ בעין יפה מוכר אני מלה גבי בור דוז אבל פה ל מוכר בעין רעה מוכר למה הוא רוצה להשאיר לו ויש לו את השדה ואת הכל עכשיו מה ראינו שרבי עקיב כן בעינות לא אז למה אם לא כן למלה שקד נח שחול זיד עקור את הענין שלך תלך הביתה תו סות אומרים שמיד הוא יגידו תעקור את העננות שלך לך שבשל שבש הלאה תנן עכשיו הגמרא מקשה על רב

על רבי על תנן אמרנו במשנה רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש א החרוב המורכב בשד השקמה מי שמקדיש את השדה לא הקדיש בתוך בתוך השדה מכל שאר המינויים רק את החרוב המורכב זן השקמה ותנ עלה על זה אמר אמר רבי שמעון מה טעם למה הגדיש את החרוב המורכב בסידן השקמה אפילו שבמחיר הם לא מכורים אין דבר כזה זה דבר חשוב בפני עצמו אוין ויוקי משדה הקדש כ שהקדיש המקדיש את השדה למה הקדיש גם את הרוב ת השקמה כן שקד הקדש אז לכן אז אז

לכן ה הוא אז לכן אני אומר גם את מקם מנקת הלנות אפילו שר לעצמו הוא הקדיש את החרו ושקמה כל שאר אילנות לא הקדיש אבל את החרו ושקמה הקדיש שכן כן שהקדיש את כל השדה הקדיש גם את מקום הניק האילנות כן סק דעתך שיורי שהיר ואם כמו רב הונה שמשאיר לנות לעצמו שיר גם את מקומי נקטם ככה אמרנו נכון זה היה התחלת הגמרא אפג דם רבנן אבל מי שמוכר מי שמוכר את השדה והשאיר לעצמו שני לנות אז גם את הקרקע השאיר וק דעת שיעורי שעיר כמו

שאמר ונ כי קק מנפש קנקה למה למה זה מועל בהקדש אל הוא השאיר לעצמו את הקרקע את הקרקע מסביב האילנות לא לא לא מחר לא הקדיש אז כי קנקה מש קנקה בסדר אז הגמרא אומרת אד אז למה אתה רבי שמעון אומר שכי מסדה הקדש למה אומרק מסד קדש זה לאק מסד קדש כמו אמרת תרץ את הגמרא אתה יודע רבי שמעון דמר כרבי עקיבא שהמוכר בעין יפה מוכר והוא לא שיר לעצמו קרקר כלום אותו דבר מי שמקדיש בעין מקדיש לכן אמר רבי שמעון שחרב המורכב בדן השקמה

יונקים משדה הקדש כי מוכר בעין יפה זה של הקדש את האדמה גם את האדמה אז הגמ ש ורב הונה דאמר כרבנן רב הונה שאמר שהוא פוסק שהשאיר לעצמו כרכה מוכר בעין רעה מוכר כרבנן פשוטה מוכר בעין רעה מוכר אומר נפקה מינה נפלה הדר שתי להו זה נפק מינה אתה יודע אם נפלו האילנות יכול לטעת אחר במקומם לא תאמר לו ש שירת לעצמך קרקע רק זמן כל זמן שהענן חי העלין תבש לא עכשיו הגענו לדף עב לקח הרבה זמן מאיר רגע בסדר עכשיו הגמרא אומרת ו ממצית

מוק מטלה לרבי שמעון כרבי עקיבא אתה אומר רבי שמעון סובר כרבי עקיבא שמוכר בעין יפה מוכר אז נתן לו גם את השדה מקדש ב אז הקדש אז נתן לו גם את גם את השדה האדמה את האדמה ואז זה יונק מהקדש ממצית מוק מטלה לרבי שמעון קרבי עקיבא שמוכר ועין יפה מוכר והוא הדין שמקדיש בעין יפה מקדיש והתניה הקדיש שלושה אילנות ממת עשרה לבית שער הרי הגדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהם לפי כך כשהוא פודא פודא בת זרע חומר שעורים 50 שקל כסף פחות מכאן או יותר

על כן או שיקדיש בזה אחר זה הרי זה לא הקדיש לא את הקרקע ולא את הלינות שביניהם לפי כך כשהוא פודה פודה לינות בשוהן נסביר לאט לאט קצת אמ איך אתה יכול להגיד ש ש להעמיד שרבי שמעון כרבי עקיבא שמוכר בעין יפה מוכר ראינו בברטה אחרת אדם הקדיש שלושה ידנות בנוניות למה אם זה גדול יש להם יש להם שיעור אחר זה מדבר קטנות בינוניות ממע לבית שעה שלושה כן הרי הקדיש את הקרקע בית האילנות גם מה שיש מסביב שביניהם למה אתם יודעים יש א אם יש

נטיעה בשדה שיעור להחשיב את השדה איך אני יודע נחשב את כל השדה צריך דווקא שיהיה שיעור למשל 50 על 50 50 אמה על 50 אמה כי השדה של האורך המשכן קרקע של המשכן היה היה 100 על 50 רוחב 50 100 אורך רוחב 50 אז זה סתיים יש ב שעתיים לזרוע שעתיים זה בית שעתיים למה זורעים בשעתיים אבל אם זה חצי זה בית סעה שזה 50 על 50 זה 2500 אמה אמות 2500 אמות מרובעות שמה יש המקום לסוע לנטו 10 רה עצים אז אם הוא שמה הקדיש

שלושה אילנות בינוניות מ כמו שומר ממטה עשרה לבצעה כן אז רק שלוש אפילו אם הקדיש רק שלוש עננות יש לשלוש עננות האלה דין שדה בכל העננות הקטנות ש בבינוניות אז הם הם זה ביחד הולך אז הקדיש שלושה אילנות מבט עשרה לבת סעה הרי הקדיש את הקרקע בית האילנות הקטנים שיש ביניהם בסדר לפי כך שוב פודה פודה בת זרע חומר שעורים ב50 שק כסף לזה התורה נתנה נתנה א כתוב בתורה ואם משדה אחוזתו יקדיש איש להשם פה זה קדש נכון ויער כך תורה אומרת ואם משדה אחוזתו

יקדיש איש להשם וי ערכך לפי זרע פ לפי זרעות זרע חומר שעורים ב50 שק כסף תורה נתנה כמה 50 כל לכל שנה שקל 50 שק כסף מחיר קבוע בין שדה טובה בין שדה רעה זה לא משנה לא משנה 50 סלעים זה 50 סלעים לבית שעה הקדיש בדיוק אחר היובל אז בעוד 49 תחזור השנה תחזור על סדי לכוהנים להתחלק ביניהם אז הוא פודג כ כל שנה בסלע ופדיון 49 פיונים זה סלע 48 48 פחות מכן עכשיו זה זה כולל גם את האילנות שאמרנו שבפנים פחות מכן אם

יש 10 אילנות ופחות מבית סעה אה זה צפוף יותר צפוף פחות מבית סעה אי אפשר שיהיה 10 צריך בית שעה בשביל 10 אילנות אם או יותר גדול פחות מכן או יותר על כן יש 10 אילנות ביותר מבצ כלומר זה זה יותר גדול זה נחשב כיער או נכון זה נחשב כיער או שהקדישה בזה אחר זה הקדיש את האילנות בזה אחר זה אז אין בדעתו להקדיש את הקרקע למה לא נקרא שדה דווקא שלוש אילנות אחד אחד הקדיש כן הרי זה לא הקדיש לא את הקרקע ולא הת עננות

הקטנים שביניהם אלא העננות עצמם הם קדשו בפני עצמם למה זה יותר מבית סר זה יער הוא אמר זה צפוף זה צפוף זה יער יותר גדול יותר מבית סער או שיקדיש אמרנו ביותר מבי עה יותר בבית סעה אז זה צפוף נכון זה יותר מבית שעה הרי זה מפוזר מדי וילה נידון בפני עצמו וא הקדש ולא ולא הקרקע שלס מפוזר מדי ככ אומר הרש בם זה הרבה מפוזר אז זה נידון כאילן בפני עצמו כל אלן בפני עצמו כן פוש מחר שלוש אילות אומר זה נקרא שדה לבן לא

שדה אילן רבנו גרשום אומר זה נקרא שדה לבן לא שדה אילן או שיקדיש בזה אחר זה הרי זה לא הקדיש לא את הקרקע ולא את העננות שביניהם אלא רק האילנות לעצמם קדשו לפי כך כשהוא פודה פודא את האילנות בשוהן האמיתי את מבין לא יש תקציב אלא לא מחיר התורה לשדה של זרע החומר שעורים ב50 שק כסף אלא בשוהן ולא עוד אלא אפילו הקדיש את האילנות אמרנו בזה אחר זה וחזר והקדיש את הקרקע שתי הקדשות בפני עצמן כשהוא פודה פודה איתנות בשובי הן אמיתי ואחר כך חוזר

ופודה את הקרקע לפי זרע חומר שעורים ב50 שק כסף זה חידוש אומר לא מפסידים את ההקדש כמן שהיו שני הקדשות בפני עצמן אז כשדי בפי את האילנות אחל הקדש אחר כך הקדיש את הקרקע אחל הקדש על הקרק פ מני עכשיו בוא נראה מני אי רבי עקיבא המר מוכר בעין יפה מוכר וכל שכן מקדיש אם זה אם רבי עקיבא אמרנו שמקדיש בעין יפה מקדיש מוכר בעין יפה כל שכן מקדיש אז גם כש הקדיש שני אילנות בוודאי הקדיש גם את הקרקע ש סביבותיהם לא יכולים לבדו ה אז

אז יכולים לבדות הגב הקרקע במחיר התורה זהר חומר שעורים כי הוא הקדיש גם את הקרקע למה מקדיש בעין יפה מקדיש אז הוא יכול לבדוד הגב הקרקע במחיר התורה שזרע חומר סורים 50 שק כסף אז זה לא אז זה לא יכול להיות רבי עקיבא אי רבי עקיבא א ופה אמרנו לא כך אבל היייתה אמרה ששניים פודה את האילנות לבד והי רבנן שהם אומרים מוכר בעין רעה מוכר האמרי מוכר הוד עין רעה מוכר אמרנו במשנה בסוף המשנה מוכר הוד בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין יפה מקדיש אז

הם מוסדים בזה בי עקיבה אמרנו שהוא מדש ב כן בסוף המשנה בדף עא זה לא פה המקדיש את השדה הקדיש את כולה שהרי בעין יפה הוא מקדיש אז ככה בזה מודים רבי עקיבא אלא פשיטה אל פשוט רבי שמעוני למה הוא ישווה במשנה דין מקדיש לדין מוכר עכשיו עכשיו בוא נראה רבי שמעון אניב דמן לשיטת מי אמר את הדברים אי אליבא דרבי עקיבא עמה מוכר בעין יפה מוכר כל שכן מקדיש אז זה לא יכול להיות כי פה זה לא בעין יפה והיא ואם איפה אני אלא פשיטה

אלא פשיטה אני בא דרבנן הוא אמר אומר אמר אומר את הדין שלו רבי שמעון לא הליבה דרבי עקיבא אלא הליבה דרבנן שמוכר בעין רעה מוכר וכסו רבי שמעון כי אכי ד מוכר בעין רעה מוכר מקדיש למם בעין רעה מקדיש הוא משייר הרעה הנה סובר רבי שמעון כמו לא כמו חכמים בקול חכמים אומרים דווקא מוכר בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין פפה מקדיש אבל ד רבי שמעון דעתו כי איך יד מוכר בעין רעה מוכר מקדיש אתמ בעין רעה מקדיש הוא משאר הרעה אז לא הקדיש אתה עם

האילנות אז רואים שרבי שמעון לא סובר כמו רבי עקיבא ואם אתה תתרץ לי למעלה ואיך אתה יכול לתרץ לי כמו למעלה תרצת רבי שמעון דמר כרבי עקיבא אי אפשר רבי שמעון כרבי עקיבא הנה אתה רואה חייב לומר רבי שמעון כדעת רבנן אלא שגם לא ממש כמותם זה הקוש לא לא זה הקושיה הקושיה לא לא לא הקושיה אתה אמרת לי שרבי שמעון קרבי עקיבא רבי שמעון לאקר בי עקיבא זה לא אחד זה שתיים הלאה רבי שמעון לא יוצא לא כרבי עקיבא ולא כרבנן רבנ אז מה קרה

לא לא לא הוא חולק על חכמים לא בכללא בחכמים שדווקא מוכר בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין נפה מקדיש רבי עקיבא סובר לא מוכר בעין בעין יפה מוכר ורבי שמעון רבי שמעון מקדיש ומוכר אותו דבר נכון רואים שרבי שמעון לא סובר כמו רבי עקיבא אז איך אתה תראה שרבי שמעון אומר הוא דאמר כרבי עקיבא זה עיקר השאלה אזש פושל רב הונה עכשיו זה לא מסת רב הונה שאמר ש זה רב הונה אמר וגם רבי שמון סותר את עצמו טוב בוא נראה על הסדן שקמ פה על

הקדיש נכון תכף הגמרא תגיד את זה לא למדנו זה פה לא הגמרא פה לא לא עוד מעט תכף תכף זה תכף יבוא פה עכשיו מה שאתה רואה מוכר בעין רעה מוכר מקדיש את בעין רעה מקדיש הוא משאר הרעה אז לא סמר כמו רבי עקיבא זה אחד אתה צודק אבל זה תכף ואלא ואלה קשיה הואי וקין מסד הקדש אתה רואה לדברך אתה הקשת על רבונה אז גם על רבי שמעון בעצמו קשה למה ברתה למעלה אמר אזה שני בר היייתה למעלה אמר הקדש כלומר שמי שמקדיש בעין יפה

מקדיש גם ששיר חרוב המורכב הוא אמר בשד שקמה את הקרקע הקדיש ואם כן הם דים משדה הקדש ובריתה אמר שמקדיש מקדיש בעין רעה לכן כש הקדיש שני אילנות לא הקדיש את הקרקע שסביב אותם כן סותר את עצמו בסדר זה מעד פה מר אתה איתי אלא תפריע את אתה איתנו יופי אלא רבי שמעון את דבריהם דרבנן כמר להוא כלומר רבי שמעון אמר את דברים כטענה על דברי חכמים כלומר מה הוא אומר להם לדידי אני עצי באמת סובר כי איך ד מוכר בעין רעה מוכר דעת רבי שמעון

כי איך ד מוכר בעין רעה מוכר מקדיש בעין רעה מקדיש בשיעורי משייר הוא שייר לעצמו את הקרקע של החרוב ושל השקמה כשלא הקדיש אותם ואת ה קרקה כהקדש שני אילנות א אז לאצ להתחרות ואם ואת הקרק כשהגיש שני אילנות שניים ולא שלוש אבל דחו אודילו מעט דלא הקדיש אל החרוב המורכב בסד השקמ תדי בזה אתם לפי שיטתם שמקדיש מקדיש בעין יפה את הכל על כל פנים תודו לי שלא הקדיש את הלא מהכל מה שכתוב שמקדיש בעין יפה מקדיש זה גם כן מי שמקדיש במפורש אבל בור

ודוד ושבח הם אנו בחינת השדה לא הקדיש אמרי רבנן לא שנה לדעתנו אין שינוי בדבר מקדיש בעין יפה וגם כל כל מה שנמצא בשדה זה בכלל ההקדש אז עכשיו חוזרת הגמרא למה שאמרנו למעלה שרב הונה אמר דבריו אפילו לרבי עקיבא נכון וגם אין סתירה בדברי רבי שמעון שהוא באמת סובר שמקדיש מקדיש בעין רעה כמו שאמרנו למעלה בסדר זה הולך הוא אמר לדעת רבנן לא לדעת עצמו עצמו שיש אז עכשיו רב הונה אמר דבריו אפילו לרבי עקיבא וגם אין סתירה בעצמו בדברי רבי שמעו בעצמו למה הוא

באמת סובר שמקדיש מקדיש בעין רעה רק לדבריהן דרבנן כם כשנה זה ש לנ במה וקמת במה וקמת לה כרבי שמעון עכשיו במה העמדנו את הבריתה שלמעלה כרבי שמעון ש שמה שבאמת בעין רעה מה אומר רבי שמעון כן של העצים ם השפה אם השפה ולא עוד אלא אפילו הקדיש את האילנות וחזר והקדיש את הקרקע כשהוא פודא פודא את האילנות בשוהן חוזר פודא בית זרע חומר סורים 50 שקל כסף נכון ככה היה הבריתה אמרת את הבריתה זה כמו רבי שמעון אפילו אמרנו אפילו הקדיש את האילנות וחזר והקדיש

את הקרקע שהוא פודה פודה את האילנות בשוהן חוזר פוט את הקרקע בבית זרע חומר שעורים אז ככה קשה רבי שמעון אם אתה מעמיד את הבריתה כרבי שמעון זיד בתר פדיון נלך כפי שעת הפדיון למה שכעת גם האילנות וגם הקרקע מוקדשים ואז מה נפרקו אגב הרעו למה צריך לבדות את העננות לבד וא ואת השדה לבד יהיו עננות בדוים הגב הקרקע כמו שהתורה אמרה זה החומר סורים 50 שק כסף למה ד שמעין לי לרבי שמעון ד הזיד בטר פדיון הולך אחר שעת הפדיון איפה ראינו אז למה בנפרד

כן נתניה מנן ללוקח שדה מאביו אדם קנה שדה מאבא שלו והקדיש אותה הבן הקדיש אותה ואחר כך מת אביו מנין שתהה לפניו כשדה אחוזה כלומר לבדות אותה כמו שכתוב בתורה זה החומר עורים 50 שק כסף לא כשדה מקנה זה לא סידי מקנה בשובה אמיתי תמוד לומר למה סידי מקנה זה שוביה אמיתי כן כתוב בתורה ואם את שדי מקנתו אשר לא משדי אחוזתו הנה זה הגמרא תמוד לומר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו אז מדייקת הגמרא שדה שאין ראוייה להיות שדה אחוזה אז זה נקראת

שדה מקנה ונבדל בשובע אמיתי ואם שדה ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה ש לא ראוייה להיות שדה אחוזה זה ראוייה יצתה זו שהבן קנה מאבי שוא היה להיות שדה אחוזה ח שירש אותה דברי רבי יהודה רבי אה נכון אתה רואה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אתה רואה שרבי יהודה ורבי שמעון סוברים העיקר זה רבי שמעון שת הבדיה קובעת למה שאת הבדיה נקראת סדי אחוזה אז למה פוד את האילנות ב אז זה הקושיה כן אז למה פוד את האילנות בנפ נכון ורבי מאיר אומר

מני לוקח שדה מאביו ומת אבי ואחר כך הקדיש מני לפניו כשדה אחוזה עו נמר משדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאיין השדה אחוזה זה נקראת שדה מקנה ואז היא נבדל בשוה אמיתי יסת זו שה שדה אחוזה ואילו רבי יהודה ורבי שמעון הם אומרים איך הד מת אבי ואחר כך הי קדישה ש לא צריך קרה לאמר ש כשדה אחוזה כי צריך קרה לכת גדישה ואחר כך מת אביב שכבר כון היא ראוייה להיות שד אחוזה אז דינה כשדה אחוזה מנ להוא מאיך לומדים זאת רבי יהודה ורבי

שמעון אם קרה הםם אמ אמ לך רבי מאיר הודעתה איך הם יכולים לדרוש מהפסוק כ כשמת האבא אחרי שהקדיש אולי הפסוק רק מחדש כרבי מאיר כשמת האב לפני ההקדש אז היא כשדה אחוזה ממש אל ליו משום דאז לה בטר פדיון זה העיקר היללו שסתם ללכת תמיד אחרי ש שעת הפדיון אז אפשר להעמיד את הבריתה אפילו כרבי שמעון אז אם ככה חוזרת הגמרא למעלה השאלה מי זה הבריתה הזאת עוד ה פעם מי זה הבריתה רבי שמעון איך זה זה לא יכול להיות רבי שמעון רבי שמעון מאיר

אתה איתי היום רבי מ אמ לא אני עברתי רבי מ אני ר לעצמי הלו הלו אתה אוהב גיד רבי מאיר נכון אמר רב נחמן בר יצחק רץ את הגמרא אתה רוצה שאני אחזור מ יופי המת י סיקו קצר אתה רואה אני אחזור לך בסדר אני אחזור בשבילי יותר נכון בהמה קמתה זה מהר הולך כרבי שמעון נכון אם הספה ולא עוד אלא אפילו הקדיש את האילנות וחזר והקדיש את הקרקע שהוא פוד את ההקדש פוד את הנושן האמיתי אמרנו חוזר בית זרע חומר סורים ב50 שקל כסף זה

היה הבריתה וק רבי שמעון אמ הבריתה הזאת רבי שמעון זי בטר פדיון שג למה אתה פוד את הלנות לבד ואת הקרקע לבד זי בטר פדיון זה העומר עורים 50 שק כסף חסנה נפרו ו גם האילנות למה רבי שמעון דזי בטר פדיון נתניה מנין אלוק איפה אני ראיתי שרבי שמעון הלך בטר פדיון נתניה מננה לוקח שדה מאביב אדם קנה שדה מאביב הקדישה הקדיש אותה אחר כך רצה לעשות מצווה אחר כך מת אביב מני שתהייה לפניו כשדה אחוזה כלומר דינה כשדה אחוזה לבדות אותה במחיר התורה זרע חומר

סורי ב50 שקל כסף לא תגידו זה מקנה בשובע אמיתי תמ ומר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו יקנו שדה שאין ראוייה להיות שדי אחוזה זה נקראת סדי מקנה והיא נבנת בשובה אמיתי יצתה זו השדה שקנה הבן מאבא ראוייה להיות דה אחוזה למה אחרי שהוא ירש אותה ראוייה להות אחוזה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אתה רואה שרבי שמעון אומר ש שעת הבדיה קובע קובע אז כיוון שזה הבדיה קובע זה נקרא ש אחוזה ינה כך כש אחוזה רבי מאיר אומר מנין לוקח ש שדה מאבי אביב

ואחר כך הקדיש מני שתהייה לפניו כשדה אחוזה אחר כך הקדיש הבנת קודם מת תמד אומר ואם את שדה מקנתו אשר לא מ שדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה זה נקראת שדה מקנה נד בשביה יצ זו שהיא סדה אחוזה ואילו רבי יהודה ורבי שמעון איך דמת אביו ואחר כך הא קדישה לא צריך קרה לאמר שהי כשדה אחוזה כי צריך קרא לאך ד קדישה ואחר כך מת אביו אז מנ להוא מאיפה הם לומדים את זה שהיא קדישה ואחר כך מתב שדה אחוזה אם הקרה אם הל רבי מאיר

הוא דעתה זה זה דווקא שקודם כל מת אביו ואחר כך הקדיש מני נח שהוא הקדיש לפני שמת אביו זה נכתב זד אחוזה אלא ליו משום דז זה בטר פדיון ספרתם ללכת אחר שעת פדיון והנה אתה רואה שרבי שמעון הולך אחר פדיון פדיון אז גם האילנות וגם הקרקע מוקדשים ברגע ואז אבדה אותם הגב כרקע ונגמר בסדר מה אמר רב נחמן בר יצחק לעולם בעלמה שאר מקומות רבי יהודה ורבי שמעון לא אז בתר פדיון אלא הם מחמירים ללכת לחומרה חרשת ההקדשה שלא להפסיד את ההקדש ככה הולכים לא

אחרי שעת מדיון ואכה כרש קעו דרוש רק כאן מצאו פסוק לם אם תאמר כמו רבי מאיר שלא ריבה שיהיה כשדה אחוזה אלא כשמת הביד לפני שהקדיש אם כן לכתוב כרב ם את צד מקנתו אשר לא אחוזתו אי נמה התורת תכתוב ם אדי מקנתו אשר לא אחוזתו היא נמה ואם אצדה מקנתו אנמה אנמה שדה אחוזתו מה אשר לו משדה אחוזתו היתה צ לכתוב ואם את שד מקנתו אשר לא שדה אחוזתו מ אשר לא משדה אחוזתו אמם אמם אלה ודאי זה בל רבות שדה ש מקצת שדה אחוזה

משדה קצת שדה אחוזה אז לומדים מהפסוק ששדה מקנה מקנ נקראת את שאינה ראוייה להיות דה אחוזה אבל י זו שכן ראוייה להיות שדה אחוזה מהמם עוד עניין אחד יש עליו דין תורת אילן ובעניין אחר יש לו דין תורת קרקע הגמרא מבארת תורת אילן עליו לאחד הקדיש אוזבין שני והיי והיי כן אדם שהקדיש או קנה שני ואת האילן הזה החרוב השקמה או החרוב ושקמה ש כן מה נהיה אז יש לו מצד אחד דין תורת הסדה מהשקמה יש לו דין תורת עידן ותורת קרקע בוא נראה תורה ן

עליו אךד הקדיש או זבין שני לנות או מחר או הקדיש שני לנות והי כלומר את ה חרוב או השקמה אז זה נחשב ביחד לשלוש אילנות זה מובן ויש לו קרקע ויש לו קרקע אז כון ששלוש אילנות ישימים קרקע כמו הכונה שלוש אילנות אז אז יש לו קרקע לא יגרה בגלל שזה חרוב בשקמה בתורת קרקע עליו ד לא משדה באנ הגב הרעה לא נמכר ב בכלל השדה כמו שאמרנו במשנה אז ראית זה טוב יש עליו דין אילן ודין אילן שאם קנה שני אילנות או מחר שני אילנות

וגם את הסדן זה שלוש אילנות ויש לו קרקע ויש לו דין קרקע שתורת קרקע עליו זהלא מזד בן הגב קרקע הגב הרעה בפני עצמה ואמר רבונה עומר שיש בו שעתיים תורת עומר עליו בתורת גדיש עליו כלומר הוא גדל יותר משאר עומרים תורת עומר עליו א יש בו תיים אז הוא גדל מאוד משאר העומרים יש בו סתיים ותורת אה הגמר תסביר תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו ענין אחד יש לו דין עומר ח אחד גדיש תורת עומר עליו זה שני עומרים שכחה שני עומרים נקראים שכחה שלושה

זה לא שכחה אדם ששכח עומר בשדה אסור לקחת את זה זה שייך לעניים אז אז אז דווקא שניים שלושה אינו שכרך ואם שכח שניים אה יש הגמרא אומרת אם שכח שניים לא יחזור והוא כלומר ש שכח שני עומרים והוא שיש בו שיש בו שעתיים אפילו שהוא עומר גדול מצטרף עמהם כאילו שכח שלוש עומרים ואינן שכחה אפילו שזה אחד גדול מצטרף אם לא תגיד זה דבר בפני עצמו בתורת גדיש עליו כדתנן אומר שיש בו שתיים שכחו איןו שכחה כמו גדיש אין בזה שכחה יפה זה למרות שזה

חבילה אחת רק אמר נכון אמר רב ברחנא אמריש לקיש אמר חנא אמר אש לקיש חרוב מורכב בשד השקמה באנו הם הקדיש אותם בכלל השדה באנו למחלוקת רבי מנחם ברבי יוסי ורבנן ברבי א יש תיקון ברבי ברבי יוסי ורבנן רבנן אומרים מה רבנן אומרים שקדוש בכלל השדה מקדיש בעין יפה רבחי רבי יוסי אומר שלא קדשו בכלל השדה למה מקדיש בעין רעה משאר לעצמו גם את הקרקע את הקרקע העניקה שלהם אז הם לא נקים מהקדש אה בשביל שלא ינקו מהקדש ולמה והגמרא שואלת ולמה מחלוקת רבי רבנן ראינו

למעלה שכך סובר רבי שמעון אז למה מחלוקת בין רבי מנחם ורבי יוסי לרבנן מחלוקת רבי שמעון ורבנן מאיפה הבת עכשיו רבי רבי יוסי הכמה שמען דרבי מחים ברבי יוסי כרבי שמעון סביר ל מקדיש בעין רעה מקדיש הדרן הלך המוכר את הבית עכשיו המוכר את הספינה אמר המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגן ואת כל המנהיג אותה הוא לא פירט מה הוא קונה במכירה מכר את הכל אבל לא מכר את העבדים ולא את המצפין זה סכין ולא את הטיקי הסחורה שעל הספינה בזמן שאמר

לו הי וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורים כן עכשיו נבוא ברתות של רב ברחנא עם הפירוש של מהרם הוא אמר לוומ עצמו יפי טוב ת מחר נדבר לח אנחנו סימן רמד הלכת ד לא לא אתה צודק ר מ זה יום קודם ר מ הלכה א' רמה בו שש סעיפים אב צריך לגמור היום את כולם בליד שיהיה גם של שבת זה מדבר על ישראל וגוי שהם שותפים הוא אומר איך תנהגו בשבת ישראל וגוי שיש להם שדה או תנור או מרחץ אור רחיים של מים בשותפות או שהם

שותפים ב בסחורה אם יתנו מתחילה בשעה שבאו להשתתף שיהיה שכר שבת לגוי לבדו אם מעט ואם הרבה סחר יום א' כנגד יום השבת שהגוי בזה יש לו שבת לישראל לבדו אה כן יום אחד מותר ן יום כן ום יום כנגד ו כן לא חשבתי זה יום א' בשביל הנוצרים זה יום אחד צריך לתוב אחד כ יום אחד כ ביום השבת לישראל אם תנו מתחילה בשע שב שיהיה שכר השבת לגוי לבדו אם מערבה בשכר יום אחד כנגד יום השבת ישראל לבדו מותר ואם לא יתנו בתחילה כשיבואו

לחלוק נותן לגוי שכר השבתות כולם ושם חולקין אותו ם לא היה שכר השבת ידוע ל הגוי לבדו שביעית השכר חולקין השאר כאילו תעשה את זה תחלק לשבע הוא יקח את השביעית כן אבל אסור להם בשעת חלוקה לחלוק בשווה זה לקח יום זה לקח יום אסור ם לא כן אז זה עבד בשבילו בשבת כך אומר המשנה בברור זה שלא יתנו אז ככה חול איך ל ויש מתירין השכר בדיעבד חולקים שבע חלקים שביעי תיה שלו ויש מתירן השכר בדיעבד אפילו לא יתנו וחילקו סתם דעת הראש ונראה לד

בהפסד גדול סמוך עלי ויש אומים שכל זה לא מהירים אלא בשותפות של שכל אחד עוסק ביומו אבל כשהם עוסקים ביחד כל ימי החול בשבת עושק הגוי לבדו אז רואים שהם לא שותפים בשבת מותר לחלוק עם עמו כל השכר דגו הדעת דנפש ק עבית בשל החלק שלו וני ישראל נהנה במלאכתו בשבת כיון ד אין המלאכה מותנת עליו לעשות בכל מקום לא איתו שכר שבת אלא בהבלעה עם שאר הימים לנו אין את הבעיות האלה אבל יש את זה בניו יורק בכל המקומות של הגויים ממש זה זה פעיל

איך שיתנו בתחילה אם אחר כך בשעת חלוקה נתרצה הגוי לחלוק משווה מותר למה הוא נותן את זה מתנה ליהודי הלכה ג איך שלא יתנו בתחילה ישתיקו נדי שיחזיר המוכר להם דמי הקרקע או אם קראו לאיש אחר ויחזרו ויקנאו בשותפות ו וייתנו משעת הקניה א יעשו יעשו כאילו מכרו וככה ואם ישתתפו בחנות ולא יתנו חזור אחד בתור חקו ובטלו השותפות אחרכך זו להשתתף ויתנו בתחילה ואם קיבל הקק לעשות בו מנכה בשותפות טנו השותף חלו זה לזה אחר כך זרו להשתתף יתנו בתחילה ואם ירצה הגוי להזכיר חלקו

בשבת או או לשכרו בקיבולת שרה כמו שנדבר לן סימן רמד ן מכס ומטבע רה כל שכן כהן לשרה עם שותפות גוי ד כמה יקבל יכול ישראל יתן לגוי מעות להתעסק בהם ואף על פי שהגוי נוסא ונותן בהם בשבת חולה כמו כל השכר בשווה מפני שאין מלאכה זו מותרת על ישראל לעשותה שנאמר שהגוי עושה שליחותו כן וכן אני נתתי משקיע בבורסה יני והוא עושה לו עסקים מה אכפת לנו אנחנו שיעשה משהו צ יש לו חלקים בושת בחוץ הר וכן אין העסק נכר ממי הוא ודווקא בבר חי

ג שגוי נושא ונותן איחוד ממעות אבל אבל אם כל אחד עוסק ביומו ישראל צריך לעסוק נגד מה שעשק בשבת אסור כלומר הוא עסק הגוי עסק בשבת אני צריך יום אחר כנגדו לא בישראל שיש לו משכון מנהגו עיה נקמה מי שש הזמנות אינטרנט שבת שבת זמנה כשי פ הם עובדים ב מותר לישראל תן חורה לגו למכור אם קצץ לו שכר תנ מושה קבל סכום מסוים עושה לדעת עצמו מלבד שלא יאמר לו מכור בשבת למה אם אומר לו אז זה שלוחו תנור שלקחו ישראל משכון שלקחו ישראל לקחו

ישראל משכון מגוי למה זה עבור החוב וקיבל עליו הגוי ש שמה שעלינו שכר התנור כלומר דמי השכירות עבור השימוש בתנור יתן ישראל בריבית מעותיו אה עוד הפעם וקיבל עליו הגוי שמה שעלינו שכר התנור ניתן ישראל ברביית מעותיו מותר לטו שכר שבת לפי שהוא ברשות הגוי ואין ישראל חלק בו וגם אני ישראל אומר לא לעסוק בשבת והגוי כי טרח בנפשה טרח לקיים תנאו ‏z עוד הלכה אם הפו הגויים בתנור של ישראל בשבת על כרחו ונתנו לו פת בסכר התנור עשו לנות ממנו ודאי מה זה המשנה ורה

כתב שכל האיסור הוא דווקא כשפוגעים בתנור רק בשבת אבל הם הפו גם במשך השבוע מותר לקבל ממנו גם כר אפייה של שבת בהבאה עם הכסף ששאר השבוע אומנם מנהג האשכנזים הרוצה לסמוך ולהשתמש במעות יש לו על מה לסמוך כשההוא הפסד מרובה רשאי להקל גם בתחילה אך למנהג הספרדים דות המזרח אין להקל להשתמש במעות אלו עף כשהם בהבאה ם הסכר מוד החול אם כן כל השבוע זה אין בשבת כן איפה אנחנו רמו קצת קשה אנח צריך ללמוד את זה כן רגע אחת אלול כן אז היום התחלנו

ברוך השם את הסליחות ודווקא אמרו פה טוב סליחות י טובה השליח ציבור יאמר בכל רם תבת ויעבור השם על פניו ויקרא וציבור יגידו איתו בלחש אחר כך אומרו כולם בקל רם השם השם אל רחום עד בנקה כאשר יאמר השם השם יפסיק בתיבת בשם כן לתיבת השם ויזהר להטעים כי סודו גדול מאוד מי שהנו מטעים עונשו גדול צריך להרים קולו באמירה כג מידות כדת בפקד רבי אליעזר התחיל משה צועק בקל ר ואומר השם השם אין רחו וחנון יז מה שנו צריך להתוודות בלחש הנו ליחיד אבל לשלח

ציבור המתוודה בנוסח הקבוע על הרבים צריך להשמיע על הרבים תוודא בלחש גוערים בו כף החיים מביא את זה בשם הרמ מפנו שליח ציבור ככה אנחנו עושים כן לא יש אני שומ בשקט גם שלי הציבור מצ זה בשקט לא כון בכל ם בבני מרכה ם כל ום כל יום בסליחות או כל השנה כל השנה סדר הזכרת הצדיקים בסליחות על דרך הסוד וא אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף דוד פנחס ושלמה כך מובא בסידור הרשש אומר בן איש חי כותב שבסיפור הרש שלא נזכר פנחס למען יוסף דוד

ושלמה וכפי מה שנמצא בסידור השיחות של הרשע שנ אין ברחמנות פנחס אין אומר פנחס זה יסוד נוק דוד זה מלכות פנחס זה יסוד ש אז היסוד הזה של פנחס לא מ לא צריך להזכיר את היסו לא צריך הרב מזכיר פנחס גם בסידור כן הבן שחי כותב לא מוזר חס תזכיר אומר ברש סידר פנחס אחר דוד בשליחות ישיב אלפבת כנגד פרצופים שבצילו ידוע דקדקו לחזור אחר שליח ציבור היות רגון שיתפלל סליחות מנהג חסידים כ הקדוש בתל שוברים שיר המעלות ממעמקים קודם קדיש תתקבל ואין אומרים קדיש אחרו

למה יש עושים אותו קודם קדיש תקבל אחר כך שיר המעלות וקדיש שלמה פה לא ככה זה מנהג קהל קדוש בית יעקב חברון לא אומרים יש למה ר תקבל טוב עכשיו צריך לעשות תשובה הרמבם צ ניו אין לנו ניקוד איפה אין פה איחוד בכלל זה לא זה כל זה נקרא איחוד אבל אין פה וגם לא ראיתי שלא כתוב יקוד סגול זה זה רק בחודשי רק החודש השישי יש זה סגול וזה חירק האקה סגול והויה חירק בצירוף החודש השישי השעה לא כתוב לא אולי יש עעל האקי המלא

כן הק מלא אבל אם תעשה א' לפ שיש פה זה לא אין אין אין בקיצור בסידורים אין אין ניקוד כתוב שי לכוון את הקסה עם הס כן פה ואלו יש כן זה זהן ב ד ב ד אין אנחנו דף כוף פד פרק תשיעי בחד בתשרי מקריבים מוסף היום אחד בתשרי מה זה זה ראש השנה פער יים שבעה כבסים הכל עולות י חטאת נאכל זה מוסף היום רל מוסף ראש חודש קרא בכל יום ראש חודש פיכח אמך להיות בשבת היו שם שנה שעברה היה שלושה מוספים מוסף

שבת מוסף ראש חודש מוסף היום בקט סידור הקרבת מוסף שבת תחינה חג מוסף ראש חודש מוסף יום טוב שכל התדר חברו קודם את חברו לכן כם מקודש בחברו קודם את חברו היו לפניו תדיר מקודש תקדים את איזה מהן שירצה עבר ושכח ושחט את שאינו תדיר או הפעות בקדושת תחילה מקריב ואחר כך שוחט את התדיר או את המקודש ואם נשחטו שניהם כאחד יהיה זה ממרס בדם עד שיזרוק דם התדיר או דם המקודש ח ה דם החטאת קודם לדם העולה פני שדם החטאת מכפר ברי עולה קודמים חטאת

פני שהעולה כולה לאשים דם חטאת בברי עולה איזה שירצה קדים לכן דם עולה במורי חטאת דם עולה בדם השם איזה שרצה הקדים וואו חטאת קודמת לעולה אפילו חטאת עוב קודמת עולת בהמה שנאמר קריב את אשר לחטאת ראשונה בניין אב לכל חטאת שהיא קודמת לעולמה לכן בש הפרשה הפרשה מפריש תה תחילה ואחר כך העולה ז קורבנות החג אם כן אין ו כן אלא קרבין על סדר הכתוב בתורה שנאמר כמשפטם כיצד בתחילה פרים ואחריהם אלים ואחריהם כבסים חרים שעירים אחר כך ואף על פי שהשירים חטאות כל אלו

שקד מותן עולות בכל זאת ככה זה כמו שכתוב בתורה כן שגגת ציבור בעבודה זרה שם מבין פר עולם סיר חטא פר קודם שנאמר כמשפט פר כל משיח קודם פ דבר שלציבור פם קודם פר עבודה זרה פ עבודה זרה קוד יר שלה אעפ שפו חת שכך הסדר כתוב בתורה שעיר עבודה זרה קודם עיר נשיא שנשיא חייר נשי קודם ירת חירת יחיד קודם לכבה פי ששניהם חת שיר ה לבוא על כל הר שמביא עלי חת ע שגגת עבודה זרה ח אילו חטאת האוף של יולדת קודמת לכבס חטאת

קודמת להשם פני שדמה נית אר קרנות יסוד כל חטאות שבתורה קודמים לכל השמות חוץ משצ פני שהוא בא על ידי הכשר השם קודם לתורה נזיר פני ש קודשי קודשים תודה ז למים ש יום אחד ו לחם ת הקודמת פני שיש בה ארבעה מני מנחות שני ש ב ונין שמיכה ותנופה ונסכים והבכור קודם למעשר בהמה פני שקדושת מרחם נח הכהני בלבד מעשר קודם לעופות ני שהוא זבח ויש בו קודשי קדשים דמ ועופות קודמים חות פני שהן בני דמים הרי שהיו לפניו חטאת העוף ומעשר המער קודם פני

שהוא זבע היו שם חטאת ומעשר עולת בהמה הי עולת הקודמת למעשר וחת אוב קודמת עול בהמה מקריב טת האוב תחילה ואחר כך העולה ואחר כך המעשה הרי ט הרי שהיו מני בהמה הרב ממין אחד ממין קורבן אחד כצד איין כרבים הפרים קדים נלים שכן תרבו נסחים ים קדים כבסים שכן נתרבו נסחים כבסים קדים לים שכן רבו בימון שכ סים מעליה ן מסירים עליה העומר קודם לכ בא אמו שתי הח קודים לשני כבוסים זה הכלל דבר הבא בגלל היום קודם לדבר הבא בגלל הלחם י מנחת האיש

קודמת מנחת האישה מנחת החטים קודמת מנחת עוים מחת ח קודמת מנחת נדה פני שהי בעל חטא מנחת נדבה ומנחת סוטה איזה שיירצה מהמהם יקדים יא מנחות קוד יין וין קודם לשמן ושמן קודם לבונ לבונה קודמת למנח מנח קד לעצים הם עדי זמן שהם כולם כחד אבל הבא ראשון קרבון באחרון חרון כל הקוד קוד בחילה יג היו לפניו שלמים של אמש שלמים של יום של אמש קודמים שרי קרב זמנן שלמים של אמש וחטאת או השם של היום חטאות חטאת והשם קודמים מפני שהם קודשי קדשים כמו שבארנו

פרק עשירי של שבת אנחנו נעשה זה קצר אז כדאי היום בזה מסיימים אנחות מד מוספים בני נדר נשתדל ביום צור כיפור או מקריבים מוסף כמו מוסף ראש השנה פר ועין זהו הנקרא אל העם שבעה כס כל עולות חטאת והוא נאכל הערב ועוד מקריבים ציבור שעיר חטאת והוא נשרף שבן זוגו שעיר המשתלח ג ביום הראשון של חג הסוכות מקריבים מוסף היום 1 פנים שניים וא 14 כבסים כולם עולות יר חדת נאכלת כן בכל יום ביום שבעה ימי החג שנים 14 כבשים צריך חטט אבל הפרים פוחתים אחד

אחד בכל יום בשני מקריבים 12 פרים בשלישי 11 פנים עד ש עד שימצא קורבן של יום שביעי ברים שבעה ינים שניים כוסים אר הכל עולות סאיר חטאת ביום שמיני עצרת מקרבין מוסף היום פר ל ושבעה כבסים כולם עולות חתת וזה מוסף בפני עצמו כל שבעת אח שיכן את המים על גבי המצב או דבר זה הי חש מסיני את שומע ואם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך מים לבד ואם המים לתוך היין או היין לתוך המים נסך שניהם בכלי אחד יצא ואם הקדים ניסוך המים

לזבח אפילו נסכן בלילה יצא ק למ מחצה מזבח כל יורד לשטן כמו שביארנו כצד היו עושים צ שזה מזק ש לוגין היה ממלא אותה מן השילוח הגיעו לשעה מים תקעו ותקעו עלה לכבש פנה ל נותן המים מצח לתוך ספל שהיה שם שני ספנים של כסף היו שם מערבי ב מערבי היה בו המים מזרחי היה בו היין של נסך מקבן הו כמ שנימן דקין של מים היה נקב שלו דק משל יין כדי שיכר המים עם היין כאחד חט זה שסך מים היו אומרים לו הגבע ידיך שפעם

אחת נסך ו כנו שהן אומרים שכ מים שמע בחל בשבת מבת חי של זהב ממנם גלת ממת מן הכיור נסך י בכל יום ויום י החג היו אומרים שירה בפני עצמה של מוסף היום בראשון חולו של מועד היו אומרים ושם בנים בשניר אמר אלוהים ששים ים בעם חשץ ח שבת להיות בחן ו ד כבר כונ א כול דים משווה ורגלים חג הסוכות ה כל משמ מקפר אחד או עיל אחד או שעיר החטאת אבל הכבסים יש יש משמר שמקריב מהן שני כבסים ויש משמר שמקריב כבש אחד

כיצד ום דבר ראשון של חג היו שם 13 פרים ושני ושני אלים ושעיר כל מש מקריב בהמה אחת מהן נשארו שם 14 כושים שמונה משמרות שישה משמרות מקריבים שניים שניים שני משמרות מקרבן אחד אחד בשני היו שם 12 פרים שני עלים סר כל מקריב אחד שרו שם אר כבסים תשעה משמנות חמישה מקריבים שניים שניים וארבעה מקריבים אחד אחד בשלישי היו שם 11 פנים שני אלים ושעיר כל משמר מקריב אחד שו שם ארבעה כבסים ע משמנות ארבעה מקריבים שניים שניים ושישה מקריבים אחד אחד ברביעי היו שם

עשרה פרים שני לים שעיר כל משמר מקריב אחד שבו ארבע קבסים לאח ל משמר שלושה מקריבים שניים שניים שנה מקריבים אחד אחד שהיו שם תשעה פרים שני אלי ושעיר כל משוה מקריב אחד עשב הו 14 כבסים לשניים 12 משמר שני משמר מקריבים שניים שניים ועשרה מקריבים אחד אחד בשישי היו שמונה פרים שני ארים ושעיר משמר מקריב אחד נשארו 14 כבשים 1 משמר משמר אחד מקריב אחד מקריב שניים שניים עש משמרים מקריב אחד אחדש אלו שמה שבעה פלים בשני א 14 כבסים כמניין המשמרות נמצא כל משמר

מקריב בהמה אחת יג וכן בכל מי שהיה לו מקריב פר וכל מי שהיה מקריב פריו היום לא היה מקריב פר למחר אלא חוזרים חלילה ושמיני חוזרים לפייס כולם כחד שאר הרגלים כמו שבארנו יד ביום טוב הראשון של חג שח להות בשבת היו שם מנחת נסחים של מוספים שת מדין אחד ושישה עשרות ולא היה מערבי אותן הוא לא נמן מערב רכים נזכה פים לבדם נכים לבדם נזכה כסים לבדם בקורבנות צבור בקורבנות יחיד טז כן החלבים של קורבנות בין קורבנות צור אין מותן זה בזה אלא מכל קורבן

קורבן בפני עצמו מקטיר הכל כאחד יזח רבו זה בזה לאחר שככל מ בפני כשרות יח כן ש הי זה מ ר יין שלהן לכתחילה וכן מנות שזכים כל אחד ואחד עצמן הזה מותר לערב יין שלהן ין כים של אמש משל יוםש ציבור כשערב מערב יין סכ פרים ביין סלים ין סכ כבסים ין כה כבסים אבל ין זכה כבסים ביין זכה פרים ולים תחי אלא אח ש בונת או אחר שקרה כמו שבארנו ימנ ען עכשיו הלכות פסולי המוקדשין בכ 18 מצוות שני מצוות עשה שישה מצוות לא

תעשה וזה פרטן א' שלא לאכול קדשים שסו ב שלא כ פיגול ג שלא ז ד' שלא יאכל נותר ה שלא יכלו קדשים שו וו שלא יאכל אדם של צבת קדשים ז סוף הנותר ח אמ ו מצוותו מפרקים אנו פרק ראשון א' זהו בסדר בעזרת השם השם יזכנו לא זוהר מי זכה בפרחים ד נחון בדף עו למטה נו השי של שפרת בקד מתמ במ דמרן צצ אני א יפה זה אמצע של כל הב שמו זה שם אני סדור של הרב אני לדודי ודודי לי שב ג כס

ישראל כרת ודוז רים k כ קטורת תהו אדמ אלוהינו שהקטירו אבונו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבי קים כאשר סוי אותם משכו בתורתך ויאמר אדוני אן משה קח לך סמים נטף ושרת ח בסמים ל בונה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושחלת וחן בנה שמים ונה זכה בת בבת יומר אדוני משה קח לך סמים נטף מושחלת וחן בנה סמים ולבונה זכה בת בבת יהיה יהיה בבת בת זמר יהיה בבת בת זק יה ב ה ז ד דפ ק 3985 ש

בערב יום הכיפורים סמנים הוו הן הצורי והציפורן מלח שמעון ב גמ ני רומים אין אדם ילמה א ומר ליא מזמרת הארץ ומר עלי ישראלש מנחה מעור ויאמר מז יאמר עליהם ישא יקרא משה ז ם אשר בף גםם אשר בם לאומת את הבו את הדבר הזה את העבודה הז עבו זב קבו ויע את המנורה זהב קנים וצא מצ שלשה אח ושלושה ניים מקנה אחד ד איזה חלונות איזה חלונות ש מי שצת כל הכבוד אדוני שגן בת אדוני אדני גן ויאמר משה ממגפה צ ויאמר משה תמר מש

עלם עמד במגפה צ ויאמר משהמ בה פתח אפה אך וזך בת ך זך שניך צרלי צ בום ני קיבלתי קיבלתי לא צריך יותר וזך כל אפס ארץ יעמוד פנחס פצ המגפה יושב בסתר עליון ב לא כל ימי חיה ד ש מדים עשת שש רגמה לבושה ד שערים בעלה ושבו קרץ סדין עשת וחגור עני עוז דר לבושה חק ום אחרון פי פתחה בחכמה תורת חסד ענה צופ הליכות בת רות ב זוחין דלית על כול שקר הח ואבן היופי שראת אדוני תתהלל תלה מפרי ידה והללו בשערים מעש

אדוני צבות עמנו מגב לנו א יעקב אד השיע המלך יענינו ביום קוראנו ד וד יושלים מעול ותג קל נו נו ורג ךך פ צ למלאך הקדושים המם כתוב ש בארבי הה רעה מן הארץ חרב לא תעבור והגיון ליבי לפניך אדו צ וגדוש א ויעקב כ הל הקדוש ברך חיים טובים ורים שמחים הצלחות ישועות נחת שמחה ושלוה וכל ו בסדר כן יהי רצון נאמר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר