הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ל הרב בניהו שמואלי שליט"א יט תמוז תשפד

לדעת מה העבודה שלי כמו שכל הזמן הייתי יודע פה מה פה פה פה בעיקרון הוא אמור להיכנס לבד אבל א ב בוא נראה שיכנס אבל א פה פה פה פה לא בלי פה ופה לא זה ו שם פה ופה ופה צליל הבא נשלח כתוב אם כתוב שהוא נשלח אז א תבדוק מהזה נכנס בוקר טוב לכולם היום [מוזיקה] אנחנו יום חמישי בשבת קודש יט תמוז תשפד יום פטירת מורנו ורבנו הגאון האדיר חכם בציון אבא שאול זכר צדיק וקדוש לברכה בן בניה ביום פטירת רבי אברהם פטל עליו

השלום חמים של חכם עובדה שהיה גם כן כאן בשכונתנו אז הנה אתם יודעים כבר שורש הגלות נרמז אצל אדם הראשון וכן נרמז אצל יעקב אבינו שהוא גלגול אדם הראשון דבר ראשון כתוב במדרש רבא כבר במי אדם הראשון נגזר שיחרב בית המקדש ויקרא השם אלוהים אל האדם ויאמר לו איקה הקדוש ברוך הוא יודע הכל איפה הוא מה זה היקע בן איש חי כשהיה קטן שאל אותו הרבי שלו רבי יוסף חיים מה זה הקדוש ברוך הוא אומר לאדם הראשון היה כמה הוא לא יודע איפה הוא אומר לו

לא זה הוא אומר לו אני יודע כל הנסתרות מה אתה מתחבא היקה זה ראשי תיבות אני ד אני יודע כל הסרות אז מה אתה מתרבה זה ילד קטן היה רבי יוסף חיים אבל העיקר היקע מה הקדוש ברוך הוא שואל אותו לא אומר רבי שמעון בר יוחאי הקה זה תראה איך נהית מקודם היית מסוף העולם ועד סופו מקודם היית נמשך לדעתי היקו איפה השכינה שהייתה למעלה מראשך לאן סילקתי אז זהו דו בי מה אדם הראשון נכנסתי אותו לגים תודה דנתי אותו בגירושין גירשתי אותו מגן עדן כמו

שנאמר ויגרש את האדם לאחר החטא אתם מה אתם יודעים מה שרבות זוהר הקדוש רבי שמעון ברח אומר מה זה וגרש את האדם אדם הבין שהאדם אבל אומר רבי שמו בורחי אדם הראשון על ידי העוונות שלו גירש את השכינה ויגרש את מי גירש את עת זה האדם ככה אומר רבי שמעון בר יוחאי אז אומר להם הקדוש ברוך הוא גם אני הכנס אותכם לארץ יראל צייתי אתכם מצוות מה לא הבאתי לכם הוצאתי אותכם ממצרים באיזה אותות הברחתי אתכם את הים נתתי לכם את התורה ל הר סיני מה

לא עשיתי עשיתם את העגל בניתי לכם אחר כך בכל זאת בית מקדש הכל הולך דנתי אותכם בגירושים גירשתי אותכם מארץ ישראל ואז מכונן עליהם ירמיה הנביא אכה ישבה בדת זה האכה היקה של אדם הראשון חוזר אותו דבר את בניו דבר פשוט הדבר הזה שצריך האדם להשים אליבו אז לכן ירמיה הנביא איזה צער היה לו איזה ייסורים סבל בגלל שהוא ניבא את הנבואות האמיתיות והוכיח את עם ישראל צדקיהו שם אותו בחצר המטרה בבור והיה סובל ייסורים כשראה צדקיהו הנה שכבר קלטה אליו הרעה הביים נכנסו הכשדים נכנסו

והתחילו להצית אש הוציא מיד את את חזקיהו את ירמיהו אמר לו לך לך מהר סע עוד הפעם אתה עושה בעיות טוב השם יעזור ה יש לו ת עפ לא מוכנה והוא והם כולם ברחו דרך המערה הם נכנסו בזזו את כל הארמון הגדול המפואר של צדקיהו ואחר כך הערו את הכל באש צדקיהו היה לו מערה ברח דרך המערה משך כל הלילה הוא היה רץ במערה לברוח סוף דבר אבל הקדוש ברוך הוא הוא יש לו את ה עניינים שלו הוא יודע את הדרך איך הקדוש ברוך הוא יודע

את הדרך איך לעשות כ שנגזרה הבי הם היו רוצים אחרו חד ניצר הבנים שלו התחננו לחד נצר שקודם יהרוג אותם אחרכך שאבא קודם יהרוג אותם הם לא רוצים לראות שהורגים את אבא שלהם והוא אומר הפוך אבל נב חד נצח טיפל חזק חזק אמר קודם כל ששחט את הילדים על יד אבא ואחר כך מה לא עשה לו לצדקיהו איזה גזרה איזה גזרות ולמה לא שמענו בקול השם לא הלכנו בקול השם עכשיו גם זה אמרתי לכם זה הגלות היא רומזת אצל אצל הדם הראשון עכשיו הלו עכשיו הגלות

גם רומ זה אצל יעקב אבינו מה כצו אצל יעקב אבינו הוא היה גלגול אדם הראשון על כן לא יכלו בני ישראל את גיד אנשה אומר אומר הזוהר גיד אנשה עשור בהנאה אפילו לתת אותו לכלב אסור למה גיד דאיהו מנשה לבני נשה מפוח דמר הון אומר הגיד הזה הוא משכח בני אדם את עבודת השם מי שאוכל גיד הנשה מטביע בליבו לסור מאחורי השם למה תמנו יצר הרע רביע בגיד הנשה שם שוכן יצר הרע מטמא את האדם משכח לו את תלמודו עושה אותו הכי רע מי שאוכל גיד

אנשה לכן אסור אפילו בעני לכן כשנאבד המלאך עם יעקב אבינו מה שהוא עשה לא הצליח למה יעקב אבינו שמר כל תריג מצוות רמח מצוות עשה שש מצוות עש לא יכול ליגוע בו מי איפה הוא נגע בו בגיד אנשה למה הוא המלאך הממונה זה סמ הוא ממונה על גיד אנשה וגם זה היה מכאיב לו למה יעקב אבינו קנה מעשו את את את הבכורה היה שטר איפה יעקב אבינו שם אותו עשה לו פנס פנס בירך שם אותו בגיד הנשה להכניע את עשו להכניע את הסמ ואז הוא פגע

בו בגיד הנשה ברגע שהוא פגע בגיד הנשה ואין לא היה לו בה אחרת הוא רצה מקום אחר זה לא חוכמה שהוא פע שהוא יפגע במה שהוא שייך אליו מה איזה חוכמה זה אבל ה לא היה לו אין מה שהוא מחפש אצל יעקב אבינו צדיק אי אפשר פגע בזה ולכן לא יכולו בני ישראל כניס שמה טומאה בכל הבהמות בכל העופות בגיד אנשה בכל מה שיש בעולם עד לדורות עד עכשיו תראה כמה כוח של הסמ כמה זה קשה עד כדי כך שאסור לאכול ואסור להנות מתמן יצר הרע

על בני נשע אומר הזוהר מתפשטת יצר הרע על כל העולם לכן התורה אומרת לנו לא לאכול זה סמ אז יש באדם שס הגידים כ נקדם שס המצוות לא תעשה גיד הנשה עכשיו אותו דבר לא יכלו בני ישראל את את גיד הנשה את תשעה באב ע זה תא תא זה תשעה אב אב תשעה לא אוכלים בו לא שותים בו למה זה כנגד גין השה סמ גם תחלק את הימים מי ממונה על היום הזה של תשעה באב זה סמ לכן זה הסמ הוא ממונה על היום הזה וגיד

הנשה זה גם כן ביום הזה את גיד הנשה ראה הקדוש ברוך הוא להודיע ליעקב אבינו על העתיד להיות ויבק איש אמו בכל שתה כל שאיפה דיעקב לא מצא מקום אחיזה אומר הזוהר אלא בגיד הנשה מיד נכנס כוח יעקב ביומי השנה מצא את יום תשעה באב בוא נתחזק הסמ לכן נגזר על אבותינו במדבר היום הזה יום תשעה באב איזה צעה מסכת בבא טרא דף ל אנחנו רוצים להצלחת תנן בין יפ הקפי וזר פנחס בן הצלחה מיוחדת לידידים הפנימיים זו המחה ל אתה לקמ דרב נחמן אמרלה זיד

ברור אכילתך הלך אומר לך תוכיח שהחזקת שם בלעדיו שלא היה חדרים הפנימיים כמו שטען למה אם לא תביא ראיה אז הבית שייך למערער מישו אומר זה שלו תפס אותו רב רחמן אומר לו רבה דינה אחי אחי דינה כ דר הרי המחזיק הוא המוחזק כאן אמר הי צריך ללכת להביא ראייה שהוא גר בחדרים הפנימיים מה קורה פה שהרי למדנו המוציא מחברו עליו הרעיה עדים ראו שהחזיק כאן בבית שלוש שנים לא שמענו רק היום פתאום שומעים שזה אומר אני אני ח כאן אני מגיע לי כאן רק עכשיו

יפה שלא כבר אנשים רואים את השיעור עובד תודה רבה לך ורמה דרבה דרבה ר דרב נחמן רב נחמן אומר יש להקשות מרבה על רבה על רב רחמן על רב רחמן למה במקום אחר ראינו שכל אחד סותר את הדעת שלו מה שאמר כאן סותר בוא נראה מה היה וא דמר חברי אותו אדם שאמר לחברו כו נכסה דבר שישין מזנין הלך היה לנו אתה זוכר בשכונה ברסיסי מיליונר אני קניתי ממנו את כל הבתים שהיה לו ואכל זה אני רוצה אתה אני מוכר לך תן לי כך וכך למה

אני נוסע להולנד לכן אני רוצה למכור לך את כל הנכסים של ברסיסי הבי ההי הראה דבה מקר ברסיסי רק הת נקר על שם ברסיסי אבל אבל זה לא ממש ממנו היה זה לא של ברסיסי שקניתי היו גם קוראים לזה ברסיסי אבל זה לא אמרלה הלב ברסיסי ק קרוה הוא דמקה ברסיסי אומר את זה אני לא נתן לך למה זה לא של ברסיסי לא קניתי את זה מסיסי קוראים לה שם של ברסיסי עכשיו מה תגידי תפג לפי המחירים קרקע אין ו נעל הקרקעות כמו שאתמול עמדנו אמרלה

אטו לקמה דרב נחמן טוב באו לפני רב נחמן לדין הוקמה בידי ד לוקח או פסק רב רחמן שגם הקרקע זו שייכת לקונה הוא קנה את כל הקרקעות של סיסין אמר לה רבה דינה אחי עקך הדין המוצאים מחבר עליו הראייה הרי מי מוחזק בהם המוכר שהוא מוכר שהוא מוכר את כל הקרקעות של סיסין צריך הקונה להוכיח שהקרקע הזאת קנה אותה המוכר מברס סין ולא שסתם שמ ברסיסי צריך להוכיח את זה אתה אומר לי הוקמה בידי אלוק הקונה מה פתאום הרי מי מ זק עד עכשיו המוכר לוקח

הוא מוציא מחברו אז עליו להביא רעיה המוכר הוא המוחזק הקונה צריך להוכיח שהקרקע הזאת קנאה מוכר מבר סיסין ולא כן אה יפה עכשיו תראה את הקושיות א אז אם ככה קשה דרבה עד רבה קשה מרבה עד רבה למה במעשה של של השכן בפנים בפנים היה חדרים הפנימיים אמר רב שעל המוכר להביא ראייה ופה במעשה סיסין אומר הל הקונה לאביי רעיה איך זה וקשה דרב נחמן דרב נחמן במעשה של שוכני הגבי אמר רב נחמן שלה קונה להבי רעיה ופה בעשה של בסיסיים אמר שעל המוכר להביא רעיה

כן אומר לולי טענה הרי אין לפנינו ספק אנחנו רואים שהוא מוחזק שלוש שנים הטענה הזאת עושה ספקות אותו דבר במקרה של ברסיסי ללא טענה אין לנו סוף ספקות ואילו היה המוכר טוען כלום היינו לקטים בפשטות שקרקע זו בכלל המכר אלא שאנחנו מסתפקים בגלל טענתו של המוכר לכן לפי רב הדין שמי שבא להוציא מסתמן דמנטה הוא צריך להביא רעיה אז הוא הדין כאן שהמוכר שטוען שלא של סיסין הוא צריך להביא רעיה רב נחמן ההפך בוא נראה אז הגמרא מתרצת דר דרבה דרבה לא קשיה למה אתה מוכר

כא בנכס אחה לוקח כ נכסה אתה שואל תלוי אם הי מוחזק בנכס במעשה של ברסיסי קרקע הייתה ביד המוכר בחזקת המוכר לכן אמר רבה לא צריך לתת את הקונה עד שיוכיח הקונה שהמוכר כנעה ברסיסי המצי אתה רוצה להוציא את זה מיד המוכר תביא רעיה מי מוחזק המוכר אבל אכה במעשה שטוען המהר שגר בחדרים הפנימיים לוקח נ בנכס הקונה מוזק כבר בבית המוכר הוא טוען שגר בחדרים הפנימיים והוא טוען שהוא יצא ה יוצא ומוכר לכן אמר רבה לא על המוכר להביא רעיה זה התירוץ גב רבה לא

קשה מרבה עד רבה מיש מוחזק דרב נחמנה דרב נחמנה מלא קשה למה במעשה שזה ברסיסי אפילו שבאמת המוכר הוא מוחזק כון דאמר לה ד ברסיסי ומקרה ד ברסיסי ע ד רמי גלו ד ברסיסי כיוון שהוא אמר לו המוכר שהוא מוכר לו כל הקרקעות כל מה שיש ברסיסים וגם זה נקרא הקרקע הזאת בפני כולם זה נקרא דבה ברסיסי אז לכן צריך עדר גל ברסיסי על הוכח להוכיח שבאמת לא קנה אותם מבריס והיא סתם נקראת כך אבל הכה במעשה שטוען המער שגר בחדרים הפנימיים לא יהיה אלא דנקי

שוטרה לא יהיה המחזיק כמו קונה שמראה לנו שטר מכירה שהמוכר מחר את הבית שהרי חזקה היא במקום שטר מרין קיים שטרח בקו נכסה אם זה היה לו שטר לא אומרים לו תקיים את השטר ובבקשה הנה הנכס שלך אז גם פה אנחנו אומרים לו חביבי תקיים לנו את מה ש אתה אומר תוכיח ותזכה בבית כמו היה לך שתם לכו ההוא דאמר לה לחברי עוד דין ההו דמר ל לחברי אתה איתי ההו דמר ל לחברה מה בעית בבתה מה כבו עושה בבית הזה אתה יודע זה הבית שלי

אמר לה מנח זה בן תה ואכלתי שני חזקה קניתי ממך כבר יש לי חזקה שלוש שנים אמר לה בשוקי ברא הבי אומר אני הייתי בשוק רחוק מכאן לא ידעתי שאתה גר בבית שלי לכן לא מחיתי בך אמר לה כ שתה אבתי יומה אני יש לי עדים שאתה היית בא לפה כל שנה אני כבר יותר משלוש שנים פה כל שנה היית בא לפה יש לי עדים היית בא לעיר למה למה לא מחית אמר לטין ומ בשוק כל אני הייתי ב 30 יום אבל היה יום השוק הייתי

פה טרוד בעסקים שלי לא ידעתי שאתה גר בביתי לא הייתי בא לאזור כי הייתי טרוד בעסקים אמר רבא אבי דניש כול לטין יומי תריד בשוקה זה כן יש דבר כזה אדם עסוק 30 יום בשוק בעסקים שלו בביזנס והוא יכול לא לבוא בכלל לבית הוא סוק בסדר צריך לשמור את השטר ש זה לא אומר ש לכן מחזיק שלוש שנים אתה לא יכול להוציא אותו אתה לא יכול להציא לא אתה יכול להוציא עכשיו אפילו שהחזיק שלוש שנים אומר שהחזקתי הוא בא אומר אני כל אני לא ידעתי החזקה

שלך אני לא ידעתי כי לא הייתי פה וגם כשבאתי לפה הייתי עסוק בשוק ולכן לא מחיתי אם הייתי יודע שאתה גר בבית שלי אתי מח אז הוא היה בחוץ לארץ היה איפה שהיה כן הוא לא היה בעיר הזאת הוא לא היה יכול להיות שהיה ב או שהיה בהולנד או שהיה בחיפה לא אין שיירות אין שיירות מצויות כגון שיש לו בית אחר באותה ער אבל אם היה שערות זה לא מול ההו דמר לי לחברי לא צריך לשול אתה לבד יכול לגלגל את הכל כל הזמן אותו ההוא

א הוא החדש ההו דמר לחברי מה ה בעית ב עכשיו זה לא היה בית עכשיו זה בשדה מה אתה עושה בשדה שלי אמר לה מפ זבנ דמר לי דזנה מנך אומר אתה חושב שתם אני מגדל פה פרחים בשדה הזאת אני מפני קניתי את זה מפלוני והוא אמר לי שקנה את זה ממך הוא הוא קנ והוא קנה ממך ב אבל אם המחזיק טוען שראה שמי שמכר לו מהמערער אין זכות למערער להוציאו מהקרקע ככה אומר רשבם אמר לה את לבק מודי דרע דידי ת לא זמנת מיני אומר

הרי אתה מודה לא אתה מודה שקרקע זו היייתה שלי ואתה לא קנית אותה ממני אמר אמת כן זיל לב בע דברים דדיה צא מן הקרקע קודם כל אני אין לי מסע ומתן עמך לך תתבע את מי שמכר לך את הקרקע שיחזיר לך את הכסף הקרקע צריך להוכיח שהיא שלו עכשיו במקרה הזה בטח אז מה הוא לא צריך להוכיח כי הוא יודע לו שזה כרכה של הודעת בעל דים כ1 דם כן לא לו שום דבר לה בעל דברים דדת אמבא דינה כמר המר צודק המחזיק צריך לצאת

מהקרקע אפילו אם היה שם שלוש שנים זה חזקה שאין מה טענה מה זה חזקה שישמה טענה אומר אני קניתי את זה ממך זה ישימה טענה אבל פה הוא לא אומר קניתי ממך מישהו לפי שאינו יודע אם הכן היייתה שייכת לזה שמכרה לו אין כאן מגו ש יכול לומר ממח כתה וחתה שני חזקה הוא בעצמו אין יודע אם המוכר קנאו מהמערער כך אומר רשבם עכשיו אם יש אתה מחזיק עדים שדר בה המוכר יום אחד מועילה חזקת השני זה חזקה שישמה טענה כיוון שטנים טוענים ללוקח שקנאה מוכר

מן הבעלים כן אם היה לועד שהמוכר שמכר לו קנה אותה מהבעלים או החזיק בה החזיק בה ישו ביום אחד גמרנו מחזק באמצעי כאילו כן כן ש ההוא דמר לה לחברי מה היא בעית בהירה עכשיו זה על שדות מה אתה עושה פה אמר לי מפניני הזנת אכלתי השני חזקה קניתי מפלוני ואכלתי אותה שניה חזקה אין אין לה מחזיק כן כן אין לה מחזיק עדים שמי שמחר לו גר בקרקע אפילו יום אחד התוספות אומר שאפילו יהיה לה מחזיק עדים שמי שמחר לו גר בקרקע מדובר שמערער יש דים

שהמוכר גזל ממנו אתות קרקע ואם כן אין לה גזל חזקה לא יעזרו אמר להם מפניני ז בנת ואכלתי השני חזקה אמר לה פלני גזל הוא פלוני שמכר לך את השדה גזלת שדה ממני אמר לה והייתי שדה דתים לבך ואמר לזל זבין יש לי עדים שהוא שבת שאני אני באתי להתייעץ איתך אעם לקנות את הקרקע מפלוני ואמרת לי שאני אלך אקנה ואני אד אתה יודע זה אותו ספוני למי אמר לה לא לא צדיקים צדיקים אני צוחק למה הוא אומר אני לא יכול להתעסק עם אותו אדם לכן

אמרתי לך שאתה תקנה אתה אדם נוח אהו קשה אי אפשר להתעסק איתו המרה השני נוח לי והראשון קשה אמנו אומר לו באמת כ כזות שלי אך יעצתי לך לקנות למה כי השני יני אתה נוח לי יותר להוציא ממך את הקרקע בדין הראשון שגזלה קשה המנו ה לא נוכל עליו יש לו הרבה כסף הוא מביא אורכי דינים אין לי כוח עליו אבל איתך יש לי כוח אמר הבא דינקה אמרלי המאר צודק המחזיק צריך לצאת מהקרקע אפילו אם היה שם שלוש שנים מסכן שהוא ילך יסתבך עעם ה

גבר לימה הז תסתבך איתך כש כמן אז גמרה שואלת כמן כ אדמון מה בסה קרבה שדינה כעמר מהרר צודק כאדמ הרי הלכה לא כ אדמון הלכה כחכמים מה היה דתנן העורר על שדה וחתום עליה בעד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה אמנו חכמים אומרים איבד את זכותו הנה מי שמעורר בא לחברו עורר על שדה מחר פלני לאחר אדם שעורר על השדה שמחר פלוני לאדם אחר וטוען פלוני גזר ממני את השדה הוא מחרה לשני אומר רבותיי זה מחר את זה לפלוני זה זוד ממני והוא מכר

אותו מעורר על השדה הזה הוא הוא הוא גזל ממני מכר את זה לפלוני וחתום המער בעצמו הוא חתום ע על שטר מכירה בעד עם עוד עד יעני הוא עם עוד עד עם עוד עד חטוב על שטר המכירה עם עוד עד המערער הזה אז עוד פעם אדם שעורר על שדה שמחר פנוני אחר והוא אומר גז ממני את השדה זה המעורר הזה כן קנית שד ומכר אותה על השני וחתום עליה המאר בעצמו הוא חתום על שתר המכירה עם עוד עד אדמון אומרני השני נוח לי נאמן לערער על

השדה אפילו שהוא מערער והוא חתום וא אין ראייה מחתימת על שטר שהמי המכירה השדה אינה שלו למה יכול לטעון כל מה שחתמתי רציתי שתתקיים המכירה שהשני יותר נוח לי להוציא ממנו את הקרקע והראשון קשה ממנו חכמים אומרים הבד את זכותו המערער שהרי הוא בעצמו חטוב על שרה מכירה אז אז אתה רואה שרבא סובר לך אורה כמו אדמון והלכה לא כך הלכה כמו חכמים פה לא חתם אומר אפילו תמה רבנן אפילו תמה יש תחלוק בין המקים אתה עבד למעשה המר אחתם בידיו השר מכירה מעשה אז אומרים

חכמים שלא היה עושה מעשה אם הייתה הקרקע שלו למה אתה חותם אבל אחה כשצ לקות את השדה דיבור עבי מקר מה בדיבור בלי מעשה מצוי אדם יעץ לקנות את השדה אפילו שלא שלו שנוח לא יותר להוציאו מהקונה אבל לעשות מעשים חתימות ועדים וכולי אז זה חכמים מודים טוב טוב מאוד רב הולך גם לדעת חכמים שהוא חתם ההוא דמר לחברי מהבית בהערה מה אתה עושה בשדה שלי אמר לי מפני זנת ואכלתי ש חזקה קניתי מפלוני ואכלתי אמר לי פניה ג הוא גזל את השדה ממני אמר לי

והייתי סעדה דעתיד בורתה ואמרתי זה בנני עלי אני יש לי עדים שבאת אליי בלילה ביקשת שאני נקנות את השדה בשבילך אמר לה אמינה עזבון דיני אמר צברתי עדיף לקנות בדמים מועטים מאשר לטרוח בדין כן אדם עשוי ככה אומר יותר טוב ששלם מה כל ההוצאות של המשפטים וכל זה אמרתי אני אלך תן משהו ונגמור אמר רב אבי דיני זבין דיני המער נאמן למה יש דבר כזה אדם לא רוצה להתקוטט באמת זה שלו אבל אומר טוב ישלם קצת ויקח את זה פדה אותה מה יעשה ההו ד אמר

ל לחברי מה ירעה אמר לי מפני זה מתוח שנינה חזקה אמר ל ואק שרז מ הר שנה אני יש שטר שקניתי לפני ארב שנים ממי שמחר לך אני קדמתי קניתי את זה לפני כן ש לפניך אמר ליק שטר זני ארבה שנ אמר לי מב שני חזקה ת שנק מינה מה אתה חושב כשאמרתי לך שחתי שני חזקה התכוונתי לשלוש שנים דווקא מה כי ל שנ קמינה רק שלוש שנים שני חזקת דוב כאמינה 10 שנים שש שנים אתה רק ארבע שנים אני כבר שש שנים לא שש שנים

לא יתפוס צריך שלוש שנים לפני הארבע שלך כדי שיהיה חזקה שבע שנים זה לא יתפוס שג הוא מתכוון אני אני יש לי שלוש שנים בלי בלי השנים שלך מינימום שב אמת אמר רבבי שני חזקה טובה כמינה ישלי לא רק אלא מהרבה אמב שני טובה שני חזקה נכון מצוי שני חזקה גם להרבה שנים קוראים שני חזקה לה שבע שנים שבע באמת אכל שבע קדים חזקה ד באמת קדמה חזקה רך דך הקדמה החזקה של זה כבר לשטר של בעל הקרקע הראשון שמערער אבל שיט אבל שש שנים אין

לך מחאה גדולה מזו אם המוכר מחר למערער את הקרקע לפני שהיה מחזיק זה חזקה בקרקע התאריך בשטר זה ארבע שנים זה שש לא אין לך מחרה גדולה מזו שעל ידי המכירה מערר תפיסת המחזיק היה צריך המחזיק לשמור שטו עד שהוציא השטר מיד המערער קראנו זה מובן עוד זה אומר עוד שני אנשים דנים על קרקע זה אומר של אבותיי זה אומר הקרקע הזאת של אבותיי בשלי הי וזה אומר של אבותי בשלי הי הה ו כלה שחזקה זה הביא עדים שהקרקע התי של אבותיו תזכרו לו לא אני

אומר שיסגור לך עוד מעט עוד מעט שיהיה מקום אן תעבו אחליף איתך אני לא סובל אתה מולי אני סובל יופי זהו יש אחר שמה הלאה מי סובל לא לא הוא פה הוא פה בסדר כבנו חליה בן הלאה זה אומר סבנ חורש זה אומר קרקע זה אומר של אבותיי זה אומר של אבותיי היס עתי זה הביא עדים שזה של אבא שלו וסבתה אה זה לא זה הביא סעדה חלה שני חזקה בקרקע שלוש שנים יש לו חזקה אבל לא הביא אדים שזה של אבותיו אבל הוא הביא עדים

שהיו רק יום אחד מה אומר הרשמ יום אחד רק היו שהרי לא אמרה הגמרא שיש כאן עדות חשת לעדים שעידו שהשני גר כאן כבר שלוש שנים אך אומר הרשב אמר רבאני ב1 אמר לו אמר רבה מה ללא לשקר יפה השני הביא עדים אוי ואבוי ס הדד החל שלי חזקה השני הביא דים שהוא יושב בקרקע אבל לא הביא דים שזה לאבותיו אז על זה אומר הבא אפילו שאין המחזיק אדים שהייתה של אבותיו נאמן למהי מה לא לשקר הוא נאמר בטענה מגו אם היה משקר ה יכול לומר

שקר אחר הבאה אמר הבאה אמר לי מנח זנת ואכלתי שני חזקה נכון זה היה של אבא אבות שלך אבל אני קניתי את זה ממך ואכלתי את זה שני חזקה אמר לי הבה מה לי לשקר במקום עדים למרנן אין מגו כזה נגד עדים לא מועיל מה לי לשקר ויש כאן לראשון עדים שהקרקע של אבותיו אז הוא לא נאמן המחזיק ש הקרקע של אבותיו אפילו שיש מגו כלומר הוא אומר אני מחזיק שלוש שנים והקרקע של אבותיו הוא לא נאמן אלא זה שמביא עדים של אבותיו הוא הנאמן גוברים

העדים על החזקה כן הדר אמר לה עכשיו כשראה המחזיק שהולכים לפסוק כאביה אמר לה אין נכון באמת הקרקע דבחי היייתה וירשת מהם זמנת מנך אני קניתי את זה מך וד אמר לך דאתי סמיך לי עלה כד אהבתי מה שאמרתי בתחילה שהקרקע של אבותיי התכוונתי שהיא שלי גמורה כאילו היייתה של אבותיי עכשיו הגמרא מסתפקת האם טוען וחוזר וטוען או אין טוען וחוזר וטוען יש דבר כזה אדם בבית דין טענה מסויימת הוא טען יכול לחזור עוד פעם אחרת והיא תתקבל היא מתרץ כוונתו בטענה הראשונה או אין טוען

וחוזר טוען בסדר יש טוען וחוזר טוען או אין טוען וחוזר טוען הו לא אמר טוען וחוזר וטוען דמר אין טוען חוזר וטוען אין דבר כזה נרד דעו מר של אבותי ולא של אבותיך דנו חוזר וטוען שהדגיש ולא של אבותיך אם אמר של אבותיי טוב אבל אם אמר ולא של אבותיך כלומר התכוונתי שהי שלי גמור כשל אבותיי סותר דבריו הראשונים לגמרי לדעת רב חוזר ע ואיך הדבה כאה בדינה ולא טען ואתה מהבי וטען כלומר אינו חוזר וטוען מהי טעמה טענת הגמר אומר איפה שהיה מודה עולה גם

כן שהיה בבית דין וטען טענה ויצא מבית דין ושוב חזר לתקן טענתו לא יכול לחזור למה חוששים שהוא הלך בחוץ פגש עורך דין פגש חברים טובים פגש את יצחק פרחים והתייעץ איתו לימד אותו איך מה לעשות מה לדבר והוא יצליח גמר זה למד דונר דעה איך הדע מרלה אבותיי כלומר איפה שאמר כרקע הזאת של אבותיי חר כך מבאר כ המדו שלקח וע מאביך וחוזר וטוען כיוון שאין כאן תיקון ותירוץ טענתו הראשונה אלא הוספה ךד שתבע מלי הברי ולא טען ואתה לבית דין טען חוזר וטוען כלומר

ועוד מודים נרדע כשהתחיל דיון ביניהם מחוץ לבית דין ולא טען טענה מסוימת פני בית דין טען טענה חדשה עוקרת לגמרי טענתו מחוץ לבית דין וחוזר וטוען מה טעמה הבי דיש לא מגיע לטענת אלא למדינה נכון אדם לא רוצה לדבר לפני כן הוא אומר רבותי את העיקר העדות שלי והטענות שלי העיקריות אני אגיד בפני בית דין אני לא רוצה שהוא ילמד מה שיב לבית דין ללכן מקבלים אמר המאמר אנ אנה מרדע הנה וסביר לי טוען וחוזר בטוען לכתה טוען וחוזר כמו עולה אומר אומר אומר הממה אני

מרדע בסיר אפילו שהביאה הגמרא לען שנרד סוברים לא חוזר טוען אני חולק עליהם לכתה טוען וחוזר עוד כן משה מה רצית בוען הטוען השני נגד הטוען הראשון אותו דבר לא וען הוא עצמו א או אחד הוא טוען הען השני ען הרשון וען חר ו הואר דברי בודאי ני שר את הטוען הראשון שמה שאמר הוא רוצה לעבור לפה ותדליק את זה זה משנה עבור למה זה מכפר על העניינים תעבור לפה אתה לא אתה לא אתה הלכות טען משהו ב ואחרי זה הוא סר דאי לא חוזר ט

דיק תדייק שזה מז כן איזה ימן אנחנו תרעה עכשיו הלכות חביבי רזה תרעה כן מלאה מלאה ח שלום עליכם חצר שיש לה שני פתחים משני רוחות חצר שיש לה שני פתחים משני רוחות יש לה פה ופה צריך להדליק בשתיהן החשד ואם שני הפתחים ברוח אחת רק בצד צפון או רק בצד מזרח והם בבית אחד די לו באחד מהם מספיק ואם מדליק בשני פתחים איןו מברר רק באחד מהם בשני מדליק בלא ברכה מי הוא בזמן הזה שכולם מדליקים בפנים ממש ואין קר בני רשות הרבים כלן אפילו

יש חצר לבית הרבה פתחים לארבע רוחות איין מדייקים פעם אחת בפנים כן נראה לי וכן המנהג פשוט למה אין מה מה טעון טענות אז גם בימינו לא צריך להדליק בשני פתחים למה הרבה הם מדליקים בפנים אז גם ראו שמה אין יגידו לא הוא הדליק בפנים תרעב אין מדיקן חנוכה קודם שתשקע חמה אלא עם סוף שקיעתה סוף ש שקיעתה זה צאת הכוכבים ולא לא מאחרים ולא מקדימים בדיוק ויש מי שאומר שאם היה תרוד יכול להדק מפל גמח למעלה בלד שייתן בשמן עד ש שהו כמו ערב שבת

הבן אש חי אומר כשהגיע הזמן לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק בשנה הור אומר חצי שעה קודם אם הוא כבר לא מת יעזוב לימודו וידליק מחלוקת שים שומר עשיית מלאכה קודם הדלקה אסור ללמוד משהגיע זמנה בפורת יוסף היה חופש הי עומדים רצוף הולכים לבית להדליק בטח גם פה מי זה שבו יצחק אה דרזי שזה רש תבות ש מי חנוקה חופש ח שנעשה ונלך כולם הביתה חנוכה ראשי תיבות חמבה מפול ה אומר לנו ונלך כותל המערבי שח ב שכח או הזיד ולא הדק עם שקיעת החמה מדיק

והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים משמים ואייק פרסומי ניסע אכך צריך ליתן בשמן כזה השיעור ואם נתן בא יותר כול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן לכן יכול להשתמש להורה לאחר זה הזמן יש אומרים שבזמן הזה שמקים בפנים אין צריך להר להדליק קודם שכ רגל משו בכל מקום טוב להיזהר גם בזמן הזה ו אני מלה לכתחילה אבל אם עבר זה הזמן לא הדליק מדליק והולך כל הלילה בר כללי לא הדק אי תשלומים ות אחרות דליק שר בני אדם פה הוא

אומר אתה יכול להדליק חצי שעה תחכה ואחר כך אתה יכול לכבות את זה ראית פעם דבר כזה אה אני ראיתי כן הלכתי עם רבי יוסף בולטו להדליק בבית שלו את הנרות אז נכנסו בתוך הבית הוא הדליק את הנרות במטבח וחיכינו חצי שעה והוא כיבה את הנרות אומר למה הוא מפחד שלא יהיה לו שרפה כי אנחנו יוצאים הבית וכל הבית זה מלא ספרים אז הוא אז הוא אומר לי אל תגיד לאף אחד מה שאתה רואה ואל תספר לאף אחד את זה וגם הוא בירך בכוונות היה לו

כתב יד כזה של הרשש כתב יד ה איפה זה מלא היה לא לא לקחת היה הרבה כ הכל לקחו הצ'ק ז עוד כל אחד יש לו מה שמגיע לו מהשמיים אני לא יודע איך כלום בית שלו היה של מידר באוסישקין 12 תל אביב אה בתל אביב אז איפה לא יש גם פה כן אני אומר לו בתל אביב היה גם אוסי סקין 12 עד היום אני יודע קומה א' זה המסות מה זה לא רבי יוסף טוך היה גר שמה אז אני אומר להם עלו שהוא הדליק בבית

והוא חיכה ואז הוא חיבא את הנרות חצי שעה שלא יהיה לו שריפה זה צפון תל אביב אתה יודע שמה כל הזה הל שעון הה לו שעון היה לו שעון היה לו שעון רק כולם רואה חשבון ל שעון ביד אני לא זוכר היה לו חזרת בית כנסת שלה כל השמנים וה י יו בכוח המחשבה איך דליק את הספה בשבת ף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נטלה יפה באותן הפתילות אין חשש שיבוא להטות אסור להשתמש להורה מי הוא השמן זית זה בניין מיו שמן

מצווה מן המובחר יש לך שמה ואם אין שמן זית יש גינה בחוץ כזה בניין ואם אין שמן זית מצוי מצווה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורות צלול כמו שמן ואפילו בליל שבת שבתוכם חנוכה מותר להדליק בני חנוכה שמנים ופתילות שאסור להדליק בהם נר שבת אם אינו נותן בני רק כדי שיעור מצוותו פי שאסור להשתמש בני חנוכה אסור להשתמש בנר חנוכה בנרות ההידור בין בשבת בין בחול אפילו לבדוק מעות נותן להורה אסור אפילו תשמיש של קדושה כג להורה אסור ויש

מי שמתיר בתשמיש של קדושה נוגים ל דק נוסף כדי ש שאם משתמש לאורה יהיה לאורה נוסף שהוא אותו שהו דק אחרון ח מקום כצד משאר מצווה נשאר לראות מצווה דנות או אין נוהגין להוסיף ר מניח אצל השמש שבהן מדליק הנרות והוא עדיף תפה ויש לעשות יותר ארוך משאר הנרות ואם בא להשתמש תמש לאותו נר ואם התער בני חנוכה אסור בנאה משר רות אפילו אחד בל לא בטי דבר של מניין אלא הדליק בן התערובת כל כך שבוודאי נר של התר ולך עם נר של איסור ואז מותר

להשתמש אצלם הדלקה כן יש פה את הסיפור שלך עושה משוה עושה מצווה לא זוכר הדלקה הדלקה עושה מצווה לפי כך אם קבטה קודם שעבר זמנה אין נו זקוק לה לא צריך לחזור לדליק כאשר הדליק במקום שראוי להישאר דולק ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שדק ב תקן כבע אותה בשוגג אין לו זקוק לה רוצה להחמיר על עצמו ולחזור לה הדקה אין לברך עליה יפה ג' נר של חרב שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן ואן מדליקים

בו לילה אחרת למה נמאס אלא לוקח חדשים בכל לילה זה חרס חרס ואם אין לו אלא ישן מסקו בכל לילה באור נר של מתכת אין הוא צריך חדש זכוכית ושל חרס מכוסה דינו כמתכת מה זה חרס מכוסה ני שם אדם עבר מצופה זהו עד פה נכון לא יש ד' קודם בן המצרים צרך ף את לא חובה ספן לא מחליפים כל יום ק מצוה מנהג טוב למישהו ברי שלא לאכל בשר ו לשתות יין 17 בתמוז עד מצא תעה באב הוא רמז לביטול הקורבנות ונסכים כך כתב מרשו

שם מעיקר הדין אין סרות לאכול בשר רק מיום ב אב עד י באב והתימנים מוכרים עוד יג בימים אלה מ-17 בתמוז עד ראש חודש אב מותר ליסא אישה לדעת מרן השולחן ערוך וכן מנהג בני סברת בארץ ישראל וכן ראוי לנהוג מנהג בני אשכנז להחמיר שלא ניסה אישה 17 בתמוז עד תשעה באב אתה יודע עובדיה היה אומר שהוא כשבא לתל אביב היו נותנים להתחתן במוצאי שבת זה היה גורם לחילות שבת מה עשה אומר אסור אמרו לו אבל תשמע אומר אני אתן לכם רשות שיכלו להתחתן מ-17 בתמוז

עד עד ראש חודש עשה לכם וכך הוא עשה אמר ואז היו שמחים אמרו טוב נתן להם איזה 13 ימים כל העולמות 13 ימים טובים שלא יהיה חילול שבת אסור לעשות ריקודים עם חולות כל ימי בין המצרים היינו מליל 17 בתמוז עד אחר באב ואו הדין שלו ישמע כלי זמר או שורה מוקלטת או שירה מוקלטת עם כלי זמר גם זה אסור שירה מוקלטת מלבד חולי עצבים שמותר כמן שיכול להסתכן עם המנה פה אני רואה באגריפס שיש הרבה חולי נפש מעיקר הדין מותר להסתפר ב בין המצרים עד

שבוע שחד בתשעה באב מותר ויש נוהגים להחמיר בצפו 17 בתמוז עד לאחר תשעה באב אני ה3 של מורבי הוא נגמר ביום יב נכון ב בכג זה יוצא יום שני אז ביום שני נעלה להר ואחרי שנעלה לר אפשר כבר להסתפר אה כן הם גוערים בו אלכ אבל כל שנה אני משתדל לא להסתפר אבל גם עכשיו ראיתי שאיין לי הרבה שערות אז לא נורא צ משה אז אין דבר נכו אמר עזוב את זה לא נורה עד אחרי זה רק לגזוז זה סיפור נעים מתי ביום שני טו כלה

שלושה חודשים לא יודע מי שזה מפריע לו אולי עושה זה מפריע זה גדול אבל אין מה לעשות לא אבל עם השיניים אפש כן כי זה לא דרך אמר לי חורש תיגע הלכות של זה הרמבם א אם לא הייתי עובד מחר בפרחים גם מחר הייתי באש החוכמה שאם אתה עובד תבוא תתן למישהו אחר לעשות איזה מזל שאתה עוב ום שמוא קור דף ע החלום זה ות ח אין כהן גדול נכנס לחודש הקודשים אלא מיום הכיפורים ליום הכיפורים וכהן אדיות נכנס בכל יום לקודש לעבודה להקטיר כתורת אבל

לא לקודש הקודשים לקודש לאחד והזהרו כל הכהנים והוא שלא יכנסו לקודש קודש הקודשים שלו בשעת עבודה שנאמר יבוא בכל עת אל הקודש זה קודש הקודשים באמת הפרוכת להזהיר על כל הבית ג' כן שנכנס לקודש הקודשים משמות השנה בין כהן ידיות בין כהן גדול א או כהן גדול שנכנס לו ביום הכיפורים שלא בשעת העבודה חיה מיתה בידי שמיים שנאמר ולא ימות וכמה פעמים הוא נכנס לשם ביום הכיפורים ארבע כמו שדבר במקומו ם נכנס חמישית חיה מיתה בידי שמיים ד וא נכנס לקודש קודש קודשים שלא לעבוד או

תחה בן אדיות בן גדול לוקה ואין חיה מיתה שנאמר פני הכפור ולא ימות על קודש הקודשים במיתה שור הבית בלו בלוקה ה כהן שיצא מן המקדש בשעת עבודה בלבד חייב מיתה בן כהן גדול בן כהן אדיות שנאמר בפתח אוהל מ לא תציאו פן תמותו כלומר לא תניעו עבודה ותצאו מבוהלים פני גזרה זו וכן זה שנאמר בכהן גדול מן המקדש לא יצא אינו אלא בשעת העבודה בלבד שלא נהייה עבודה ויצא אם כן מפני מה נשנת הזרה זו בכהן גדול שכהן אדוות שהיה במקדש בעבודתו שמע שמת לומת

שהוא חייב להתאבל עליו אף על פי שאינו יוצא מן המקדש אינו עובד פני שהוא אונן ואם עובד והוא אונן של תורה חילל עבודתו ין בקורבן עין ן בקורבן ציבור אבל כהן גדול עובד כשהוא עונן שנאמר ן הקדש לא יצא ולא יחלל כלומר ישב ויעבוד עבודה שהיה עוסק בה וינו מתחללת ז מןן שעבודת אונן פסולה בקל וחומר אם בעל מום שאכל בקדשים עם עבר חילל ונן שהוא אסור לאכול בקדשים שנאמר לא אכלתי בונן ממנו דין הוא שחלל חטא ואף על פי שכהן גדול עובד עובד אונן אסור

לאכול בקדשים שנאמר כת ואכלתי חטאת היום הייתה בעני השם לכן אינו חולק לאכול אונן שעבד אינו לוקה מותר גע בקודש פי שלא טבל שלא יעשו מעלה אלא באכילה אבל מג הוא טהור כמו שתברר במקומו איזה הוא עונן שמת לומת מן הכרובים שהוא חייב לטבל עליו ביום המיתה בלבד הוא נקרא עונן דין תורה ליו מדברי סופרים אפילו קברו אותו נקרא עונן אומי ששעה ימים ואחר כך נקבר כל אותם ימים שאחר יום המיתה הוא עונה מדבריהם כי ם הקבורה נו תופס לנו לפי לפי כך מי שמת לומד

וקברו לאחר יום המיתה כל יום הקבורה אינו מכחיל ואין אוכל בקדשים מדבריהם וטוב ואוכל הערב יום שבועה קרובה ויום נקות עצמות הרי הוא כיום הקבורה שאינו תופס ו ואפילו מדבריהם פיכח טובל ואוכל בקדשים לערב אבל יום המיתה כשם שאסור לאכול בו חדשים מן התורה כך אסור לאכול בלילו מדבריהם חוץ מן הפסח בלבד שהוא אוכל הערב כמו שיתבהר במקומו יא האב אנו משלח קורבנותם כל שבעה אפילו יין או עצים או לבונה כצור קורבנותיו כל זמן ש ראו לביה אל המחנה וא רוי להקרבה אבל המנודה יש בו

ספק משלח או לא משלח כך הם קרבו עליו נרצ יב וצ בו רן משלח ובנותיהם מקריבים עליהם חוץ מפסח שוחטים ארץ ון שוחטים על פסח כמו שהתבאר אמת הן מקריבים קורבן כלל עד שתה אחד תמוד עד שיטה זה גמרנו נכון אולי נקרא עוד פרק או שזה ארוך לכם פרק שלישי מצוה עשה לשלח כל התמים מן המקדש שאם שחו מן המחנה כ צרוע וכזה וכן הנפש מחי אורך ימים בריים זה המחנה המור כן הוא מחנה שכינה שהוא מפתח עזרת ישראל ולפנים שומע אני שה מצורה ועזב במת

שלו שתיים במקום אחד למ לומר במצור בדד ישב מחוץ למחנה זה מחנה ישראל שהוא מפתח ירושלים ולפנים מה מצורה ב טומאתו חמורה חמור שלוחו משלוח חברו אב כל שומתו חמורה חמור שלחו משלו חברו פק מ שלכים צ החוצ לשלוש מחנות שוחות ירושלים מפני שהוא מטמא בביאה מ שן הזב מטמא משחן ז זבות דות ודות חוץ לשני מחנות שהוא חוץ להר הבית פני שהן מטמן המשכב והמושב אפילו מתחת האבן מה שאיין המת מטמ תמת אפילו המת עצמו מותר להכניסם נר הבית שמע שנאמר ויקח משה את עצמו

את יוסף עמו עמו במחנה נביה או מותר טמת אפילו המת עצו מותר להכניס אמרנו החל משלחים ממנו גויים בטמ מת ובועלי נידות אבל טבול יום נכנס לשם שכבר טבל ב בעזרת נשים שחים ממנה טבול יום אבל לא מחוסר כיפורים ש מחוסר כיפורים ערב שמשו ואיסור תבו יום מחנה לביה מדברי סופים ז מעזרת נשים מלפנים אפילו מחוזר כיפורים לא יכנס לשם שעדיין לא טהר טהרה גמורה שנאמר וכיפר עליה כהן וטהרה מכלל שעדיין לא נגמרה טהרתה חטא התמש ומשלח מער הבית אם נכנס עומד בלא תעשה ו שנאמר

ויצא מחוץ המחנה זה מחנה שכינה לא יבוא א מתוך המחנה זה מחנה נביה כן מצור שנכנס ל שליים לקה אבל מכנ שר הערים המוקפות חומה אפי שאינו רשאי פי שאלפי שנאמר בדד ישב אינו לקה ט נכנס המצור ר הבית ק8 אבל תמ אבו יום שנכנס לעזרת נשים מחוסר כיפורים נכנס לעזרת ישראל פי ש ק מכין אותו מכת מרדות י מקדש עשה כך נכנסו עוברים בלא תעשה שנאמר לא יתמ את מחניהם זה מחנה שכינה יא מנן שלא עובר אליהם נכנס אבל אם נגע בחזרה מאחורה פטור למהמר

ביולדת ן המקדש לא תבוא יב מה שנכנס למקדש במזיד ענו קרד שנאמר ו ואם לא יכבס ובשרו לא יחצ נשה עוונו בשוגג יא קורבן עולה ויורד שנאמר או נפש אשר תגע בכל דבר טמא ואין חייבים כרת או קורבן אלי עזרת ישראל בפנים או על תוספת העזר שתקשה קידוש גמור כמו שבארנו יג זמ שחיב קרת על המקדש כל שומות מן המ שהנזיר משלח עליהן שכבר פש בנזירות או שגע באדם בכלים שנמו באותם ומות שהנזיר מג שהרי הוא שני לראשון שנגע בבת או שנב בשאר אבות הטומאות של

תורה שהתפרשו במכון כלל של דבר כל ה כל הטעון בת מים התורה חייב כרת על בית המקדש ואפילו אחר שטבל עד שערב שמשו אבל הטמא בטמות מן המת שאין נזיר מגלה עליהן אף על פי שהוא טמ תומת שבעה הרזה פטור בית המקדש טו כן ה נוגע בכלים ש שנגעו באדם שנגע במת או שנגע באדם שנגע בקנים שנוגעים במת אבל פי שהוא טמא ראשון עניין תרומה טמא בשר קודשים הרי זה פטור על בית המקדש דברים אילו הנכה מפי הקבלה אף על פי שהוא פטור מכין אותו מכת

מרדות טז המכניס שר ק יוצא בול המקדש או שהכניס אדם תמ למקדש הרי זה חייב כרת שהרי תמ מקדש השם אבל אזור הכלים נ מן מקדש אפילו היו הכלים שנגו באמת פטור מן הכרת אבל חיה מלכות שנאמר ואם לא יכבס פי השמן למדו על רחיצת גופו ענוש כרט על כיבוש בגדו לוק 40 יז ירא אלי ש לוק על בגדים שאין אב טומאה כגון בגד שנגע בו הנצ למת שאין אב טומאה כמו שהתבאר אבל בגד שהוא ראשון מכניס את המקדש אינו דוכה עליו אבל מכין אותו מכת

מרדות וכן תמין שהכניס אותו למקדש מכין אותו מקת מרדות וכן כל הטמא מאבות הטומאות של דבריהם או שכל מאכלים טמאין ושתה משקין טמאין ס את המקדש במזיד קודם שיבול מכין אותו מכת פרדות יט תמין שנכנס במקדש לך גגות פטור שנאמר ב מקדש לא יבוא דרך ביאה חייו תחיבה תורה אפי שהוא פטור מכין אותו מכת מרדות פוא נכנס במגדל הפורח באוויר מכין אותו מכת מרדות בן שנכס במגדל דרך גות בן ש ב דרך פתחים כ כל מקום שקורבן ה נמצאת שם טומאה בשבת מוציאין אותה בשאר מקומות

כופין עליו ק עד אחר שבת שהן מוציא ה מוציאים אותן אץ שן מקדמים תומא שלא לרבות הטומאה אחד טמי שנכנס למקדש ור עוד טהור שנכנס למקדש שיש בו טומאה כגון שהיה מת תחת אוהן במקדש ונכנסו תחת האוהל הרי זה חייב כרט שהרי ביאתו טומאתו בן קחת נכנס המקדש צמ שם אח שנכנס אפילו תמ שם ומזיד ימהר ויבאה ויצא בדרך קצלה ואסור לו לשאות או להשתחוות או לצאת בדרך ארוכה ואם שעה זור 4 שעה בשעה לא יודע איפה ב כחד נכנס למקדש ונ שם אחר שנכנס אפילו

טמא ש אפילו טמא שם עצו מזי מהר ובל ויצא בדרך קצרה כב ואז או לשאות או להשתחוות או לצאת בדרך ארוכה ואם שהה כב או שיצא רוכה אף הל פי שלא שעה או החזיר פניו לאכל בתחב אף הלפי שלא שעה חייב כרת זה ס יש אלא אם כן שער כישור וכמה שעור שיתו אתה לא החזיר פניו אלא השתחוה דרך צאתו כלפי חוץ פטור אלא שאם שער כשיעור וכמה שיעור שהיה כדי לקרות כדי לכלות ויקראו הפים ארצה על הרצפה תערבו והודות להשם כי טוב כי לעולם חסדו

וזהו שיעור אש חווייה ואזה דרך ארוכה כל שאפשר לו לצאת מנמש ך קצרה ממנה יצא בקצרה אף על פי שלא רץ אלא הלך עקב בצד אה התעכב הרבה אבל פי שלא רצה לך עכב אפילו כל היום כולו פטו יצא בארוכה פי שרץ ודחק עו בכו כוחו שהוא זה שהלך בין בו הארוכה פחות מישהו זהמן שמהלך כל אדם בקצרה הו ויצא רוקה חייו יצא בקצרה והלך מע עמד בשעה מעט חזר והלך בשעה מעט אל תצטרך בכול שות כשיות ומזיד אין נוק שוגג אין קוב שד לא ספק

אבל קין אותו מרכת מרדות הנה למדנו שני פרקים גם ליום שבת אחד מחר נלמד שיום שישי בסדר ש משתה איתי לא את לומד כל הלילה ן 3 נחנו לך אמת 320 3 יזה ד תכט זה ד צדיקים פם פ ב רבי שמון ל תראה פה גומרים ר אח מבני עלמית אב ח ולא יע בפור ולא י בון זחי און עלמה ת ט חדר אוי אוי אוי אווי מתו רבי יוס ברבי יעקב רבי חזק ורבי יס חמור נ מלאכי קדישין והוא פרסם ואמר רבי שמעון מתכו עמדו

המלאכים לא יכולים להמשיך ח ואמר שח לוור סיני כ 4 ום לילה מה אני שווה מה אני פה שמע ז רבי שמעון זכב זה ב ב כ שכו גי ז לא מתו עונש הדבקות בתורה ואהבה הגדולה אז קרה להם את הבעיה תנה בעוד מרג אמר רבי שמעון מה ז ואמר םכם היום ן אמ רבי שמון שבי שון תכ פתום הקטורת ש כור ש כאשר סובית אותם עלד משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחלת בחת בנה הסמים ובונה זקה בת בבד ימר אדוני

אל לך שסמים נטף ושח ח במ ז בש קח שמים נטף ושחת במים ב בת בת ז זש הכיפורים הור וצפורן והחן בנ ו בניה שב שש מני שע כלפה שלושה כמון תש מח נתן המרפ ר שמעון בן גמליאל אומר הצור אסג במש הכבוד תני רבי נתן אומ אומר אמר אם כמת חצ ם כפרה ש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מ לא נולי מזמרת הארץ קחו מזמרת הארץ לפניכם כלכם וריד יש מנחה מעט מי זכה בפרחים מי זכה אתה עצורים דבש נכות לות

בטנים ושכנים וימר ליאז עו ח מז הכם לוי חדד לוי חדד חדד קשם הדבר ז פ שלושה כ מורה מד אחדוש ני שלושה גים מודים אחים כצ ובמ כור שבעה זהב טהור כ א א כ י יאמר משה א אהרון קח את המח אלה העדה כפר עליהם כ יצא הקצב הנגב ויקח פר עלי ויעמוד בין המתבצר מגפה ויש אהרון למשה בתח והמגפה נעצרה ויאמר משה אהרון את המחת תן עליה איש אעצ ה ויעמוד בין המים חיםה ויאמר משן עליש מעל המזבח המתים אשך וזך וזך וזך

את הקה שלנו בשיר עוזך בוקר ר לי את זה לחשוב על זה תשים את ההוא מה שאני אומר לך שערכנו עקדה כן רגע למה זה לסידור הפשט כן אז תשים את הרגיל רגיל אין שמה גם שמה יש בעיה פה קבלה מה אני אשאיר זה לבוקר יושר עליון בפ לילה מצך אג בניך רה ל ממצא ורחוק מפ בוב בט התורה ל הרש דרמר פ הת בעוד לילה וא אני יכול לשמור לך את התיק כ ח פ פתח בחכמה ור פ אשה זכ קדושתך שבנו רצון פנינו שחו

לפניך לפניך ש לכל ישראל הקדושים שברך לאבותינו הקדושים כ הקל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הבן דרך הפלפון ברך כון זקון בות ובשמחה אורך ימים נים רמנים בריים שמחים הצחות ושעות נ כן יהי רצון ונאמר אמן