הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כח הרב בניהו שמואלי שליט"א צום יז בתמוז תשפד

‏ma k [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש 17 בתמוז תשפד יום שעם ישראל חוזר בו בתשובה הולכים בדרכי השם איך כתוב מפני חטאנו גלינו מארצנו מתרח נו מעל אדמתנו ואיין אנחנו יכולים לעלות ולהראות ולהשתחוות לפניך עוונותינו התו הלם היום היום הזה 17 בתמוז רבותינו אמרו חמישה דברים יראו את אבותינו ביום 17 בתמוז דבר ראשון נשתברו הרוחות דבר שני בוטל התמיד בבי בית ראשון גם הובקע עיר ירושלים בחורבן בית שני גם שרב אפוסטומוס הרשע את התורה והדבר החמישי הוא מת צדם בהיכל אז

זה חמישה דבר ראשון נשתברו הלוחות אתם יודעים מה שכתוב בתחומה בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא למשה את הלוחות היה סובלן אבל כיוון שערד משה רבנו וקרב אל המחנה וראה אתת עגל ומחולות פרח אותו הכתב מעליהם ונמצאו כבדים על ידי משה ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות למה בהתחלה הוא שמח שמחה גדולה אבל כן שרכו ישראל אמר אם אני נותן להם את התורה מזקיק אני למצוות חמורות הוא מחייב אותן מתן השמיים איך כתוב בתורה לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניו יך אני אתן להם את

התורה האו הזקנים רצו אחריו אחז משה בראש הלוחות והם אחזו בראשן חזק ידו של משה יותר מכוחן שכל ה70 זקנים כמו שכתוב ולכל היד החזקה מסתכל משה ברוחות ראה שהכתב פורע ומיד כבדו על משה ונפלו מודו ושומרים שמפי הגמורה נאמר לשבור אותם שנאמר ישר כוכב אשר שיברת ישר ככך ששיברת כמה זה אבל צריך לדעת את העיקר בזה כלומר מה השורש שבדבר כל הצרות זה בחינה רוחנית קדמו לזה בבחינה רוחנית לפני ש למשל שרף אפוסטמוס את התורה לפני שנשרפה התורה אנחנו כבר שר ותה בבחינה רוחנית כמו

שאצל משה איך נשתברו הרוחות עם ישראל ירדו בבחינה רוחנית הלכו לעשות עגל מסכה עבודה זרה אז נשתברו הלוחות עכשיו שראינו ששרף אפוסטומוס הרשע את התורה הגביר כוחות הטומאה והגביר את כוחות הקדושה איזה ביזיון גדול לתורה למה זה בא יש דבר עוונות שאדם דש בעקבו איך כתוב עוון קובה יסובני זה בגלל שאנחנו מתחילה זלזלו בתורה אז לכן בר מינן נגרם לשרוף את התורה צריך לדעת שהכל תלוי בנו כמו שכתוב עכשיו על נשתברו הלוחות איך כתוב שמה הלוחות חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות מי שלמ

לומד תורה נעשה חורין מיצר הרע זה היה מעלה שהיו בלחות הראשונים שהיו לומדים תורה לא היינו שוכחים אותה אלמלא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה עם ישראל עכשיו אין לנו את הסגולה הזאת התיקון הזה לאסון הגדול הזה לזכור את התורה זה צריך להתייגע בה לחזור לעשות כל מה שאנחנו יכולים שלא לשכוח את התורה זה העיקר גם ראינו אחר כך גם בוטה לתמיד עכשיו מה נעשה בוטה לתמיד עם ישראל זלזלו בקורבנות כי תמיד הוא היה מושך תמיד שהיה לעם ישראל הקורבנות היה מושך שפע של ברכה מכפר

על החטאים מבטל גזרות עכשיו מה נעשה אנחנו כיוון ניתן ממנו כל העניין הזה אבל יש לנו שלמה פרים שפתינו התפילה זה מקום הקורבן אז צריך להיזהר שנזכה להתפלל לפני השם כראוי זה זה התיקון הזה שנזכה להתפלל כמו שצריך אותו דבר הוא מצלם ב אחל כל אלה הדברים צריך לדעת מה השורש שלהם לא סתם זה נעשה לנו מן השמיים אלא בגלל עוונותינו הרבים הדבר הזה כתוב יש עכשיו עם ישראל נמצא במצב של חורבן על מה הבד הארץ כזה שפל נמוך על הזמן מתורת תראו דוד המלך הוא

אומר בתהילים אני עבדך בן אמתך פיתחת למוסרי אומר מורנו ורבנו הגרע גאון מבינה אדם בן חורין שהוא ך לעצמו הוא נמכר לעבד יש לו טעם נפלא בחירות אז כל פעם שהוא מחכה הוא מצפה מתי כבר הוא יהיה בן חורין למה הוא היה בן חורין הוא היה מלך עכשיו הוא נמכר לעבד אומרים לו תעשה כך תביא את זה תיקח את זה תעשה כך איזה עבדות הוא מצפה מתי הוא יהיה בן חורין אבל מי שנולד עבד אז הוא לא הרגיש אף פעם מהזה מה זה חירות אז אין

לו את אותו דחף לצאת לחירות אומר דוד המלך לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם לא צריך לקשור אותי במוסל אין חשש שאני אני אברח מעבודת השם אני בגדר של עבד בן עמה אני עבדך בן אמתך אפשר להוריד ממני את האזיקים אני לא אברח ריבונו של עולם כמו שעבד יכול להתרגל למצב שפל ופחות של עבד אין לו דחף להיות בין חורן אומר אותו דבר מצבנו אין לנו כלל תחושה של מציאות נעלה ונפלאה מה זה עם ישראל בני חורין אין לנו את זה אין כבוד השם אין

השראת השכינה ד המלך אומר אני עבד שלך ריבונו של עולם אני עבד נולדתי עבד שלך אני עבדך בין אמתך אתה לא צריך לתפוס אותי עם ישראל עכשיו רוצים לצאת לחירות רוצים גאולה הם לא יודעים מה זה היה בגאולה הטעם של בית המקדש הם לא יודעים א אתם יודעים הגמרא במסכת תמורה היא מטארת את ההרגשה של הזקנים שנבנה בית המקדש השני אומר רבים מהכהנים הנביאים וראשי האבות הזקנים הם ראו את הבית הראשון עכשיו בזמן הבית השני מצד הזה איזה שמחה איזה מכולות איזה נבנה בית המקדש אבל

הזקנים מה זה בוכים היו בוכים בקל גדול ו ואין העם מכירים כתוב בעזרה ואין העם מכירים כל תרועת השמחה לכל בכי העם מי הם היו לא היו הרבה הזקנים האלה איך הם היו בוכים כאשר ננ בת המקדש השני השמחה הגדולה נבלעה בתוך הבכיות של הזקנים שהכירו בית המקדש הראשון כלומר הזקנים הם ציפו לזכות לראות שוב בית מקדש בתפארתו הם רוצים שתכתוב שוב התגלות השם אבל הם ראו זה התמעטות מה הבדל גדול בית מקדש ראשון למקדש שני אפילו שהם היו המעות בכל זאת נקרע להם הלב למה

הם ראו מה זה היה מה אנחנו נגיד לא ראינו כלום שום דבר אחד הרבנים הגדולים רבי אליעזר פלקס שהספיד את הנודע ביהודה ב-17 בתמוז אומר שמ 17 בתמות ז חודש אב לא אכל דבר מן החי ה נודע ביהודה מ-17 בתמוז עד ראש חודש אב לא לא אכל שום דבר מן החי לא דגים לא עופות לא בצים מראש חודש אב עד שבאב לא אכל רק לחם יבש ועל הלחם היבש פיזר אפר מערב תשעה באב עד מוצאי תשעה באב לא פסק פמי מכינות ויללות והיה מתעו בעפר בבכי

בדמעה מי שהיה הולך אחרי בית הכנסת איפה שהוא נמצא היה בוכה היה שומע את הבכיות שלו את הכל היללה שלו איך הם היו היום יש שלא אוכלים בשר ושותים יין כמו רבנו הארי מ17 בתמוז הוא שום דבר מן החי לא היה אוכל שום דבר ואחר כך מתשע באב מראש חודש אב היה רק אוכל לחם יבש ומפזר עליו אפר תראה איך היו הרבנים אומרים איך זולגות ענים דמא כ שהם א אתה יודע שהיה הרב ה האדרת הוא היה רב הראשי לירושלים אומר מנו אותו רב הראשי של

ירושלים עשו לו מתנה מה המתנה שמו לו בית מול בית המקדש פה נו לו מתנה אף פעם הוא לא גילה להם אבל כל יום שהיה נכנס לבית יושב ובוכה דמעות של איש אומר אני רואה את החורבן אין לי שום שמחה וזה בדיוק אחר כך היא נודע להם אומר אתם נתתם לי כל יום להרגיש את החורבן בעצמות אני הייתי הולך לרבים חיים סנני היה הוא היה רב של הרב של הרב שרעבי היה גר ביהוד היה לו בש שחורים אומר היינו מביאים לו אחי שמואל היה בא והביא

לו תזמורת בחג בסוכות בפסח בורח אומר לא אצלי אין שירים אין כלום שאני באתי לפה וראיתי את החורבן אין לי שום שמחה לא רוצה לשמוע תזמורת לא רוצה לראות שמחה לא רוצה כלום מקדש חרב השכינה בגלות ואני אלך לשמוח בשום אופן בעולם הוא לא רוצה היה בצפת בזמן רב הארי היה רבי אברהם ברוחים הלביא היה לו הוא היה ום כל לילה בחצות מסובב את הרחובות של היהודים ונותן כל יום בבכי והיה אומר אחנו בית ישראל ידוע לכם שהשכינה בגלות בית מקדשנו הה שרפת אש ישראל בגלות

מר סובלים ייסורים עינויים קשים מרים נהרגו ככמה כמה חסידים וחסידות בחורים בטולות זקנים הם נערים באיזה מיתות משונות אתם הולכים לישון קומו לא נתנם לישון כל לילה אומר היה ממלא בתי כנסת של צפת כל ביתי כנסת 500 איש ממלא אותם כולם לומדים עושים תיקון חצות בוכים על גלות השכינה ולומדים מי לומד זוהר מי לומד משנה מי לומד הלכה קבוצות קבוצות אלא הוא כל כך היה אכפת לו על גלות השכינה יום אחד ראה אותו רב הארי אמר לו תדע לך ישה לך איזה גזירה קשה שהוא ילך

מן העולם אבל תקנה אחת תגיד לך מה תעשה תרוץ לירושלים לכותל המערבי שם תבכה ותבקש מהשם יתברך ואם תראה את השכינה והיא תדבר איתך ותעודד אותך צלחת ישר הוא הלך צם שלושה ימים היה אצל כותל המערבי והיה בוכה במקום שהוא יבקע על עצמו היה בוכה על צר השכינה בו בא אליו השכינה אומר לו רבי אברהם למה תבכה אל תבכה ברכה אותו באיזה ברכות ואז הוא חזר לצפת אמר לו ארי הוסיפו לך 22 שנה 22 שנה הוא לא רק היה מעורר אותם אמר עליו רבנו הארי הוא

גלגול של ירמיה הנביא שכל הזמן הוא בוכה ע על הגלות השכינה פלא פלאות זה נכון זה הוא היה עוד דבר עושה למען השכינה כל ערב שבת הוא היה רוצה שיקבלו את השבת מוקדם בחצי היום היה כבר מי היה אומר להם מי שיהיה אצלו עדיין עובד אישה בבית שעובד אחרי צהריים ומכין את האוכל מחרים לו את כל האוכל שלו שבת הז שלא יאכל אני רוצה בצהריים כולם גומרים הכל שבת מוכן הכל נמצא על הפתיליות כל האוכל החמין האוכל של הלילה הכל מוכן ויושבים ללמוד לא מרשה לכם

לאף אחד שלעבוד מהצהריים לכבוד שבת המלכה לקבל אותה בשמחה וכך הוא היה הולך מבית לבית כולם היו מפחדים ממנו אין צריך מאוד לשאוף אבל מה נעשה הצרות והייסורים שיש לעם ישראל העוני הרדיפות והבעיות מכל הצדדים הם חים לנו מצד אחד הם צריכים להזכיר לנו את ה את שצער השכינה צד אחד הם משחים אך דוד המלך אומר הקשיב רינתי כ דלות הו מאוד פני הדלות אז ריבונו של עולם תשמע את תפילתי אומר הגאון הרב המגיד מדובר היה אומר היה שני מלכים ידידים חובים מאוד כל אחד שלט

במדינה שלו אחד מהמהם מרדו בו בני מדינתו גירשו את אשתו את הילדים שלו מארמון עקף גר הגיעו לחרפת רעב יום אחד הגיע השמועה הרעה אל חברו המלך מהדאגה למשפחה הלך לבקר את אשתו וילדיו כשהגיע אליהם תה ראה שהאמא המלכה חוזרת מהשוק עם תפוחי אדמה ו ילדים שמחים צולים הוא עמד פרץ בבכי המלך החבר שלו אמרו לו למה אתה פורץ אנחנו שמחים יש לנו פכי אדמה אומר אתם לא מבינים אתם הייתם מלך בני מלכים מה הייתם אוכלים מה זה תפוחי אדמה אתם שואלים אמא שלכם הלכה להביא

מהשוק תפוחי אדמה אתם אוכלים כבשים בשר שמן דברים הכי טובים בעולם אומר איך זה אנחנו לא מבינים איפה אנחנו לא מבינים אומר ריבונו של עולם אתה מתפלא על תפילותנו לפניך למה אנחנו עוסקים אנחנו עוסקים בבקשות של גשמיות רפאנו תן לנו פרנסה אה אתה מצפה שבני אברהם יצחק ויעקב תעסקו בעניינים רוחניים אבל אל תדחי את תפילתנו הקשיב אל רינתי מצבנו הגשמי כל כך נורא כי דלו אותי מאוד בדוח הקצרות והעוני ראשנו כולו תפוס לטבוע זה קשה זה איפה שאדם ילך ויחשוב אז המצב הוא לא פשוט אז

כל איך כתוב כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה זהו זה צריכים ממש לבכות ולהתאבל על ירושלים אז היום זה אחד הימים שעם ישראל עכשיו זה מ הימים הללו כל היום גם היום מהיום הזה צריך שאדם בצהריים יעשה תיקון חצות יפקע חורבן הבית בני דר היום נעשה בכותל ב1 וחצי במנהרות אבל צריך אדם כל יום כל יום ישב יבכה על החורבן כל יום לא יוותר וגם בלילה בטח איך היה רבי יהודה אסד כל לילה בחצות היה עורך תיקון חצות איזה דמעות נחלי דמעות היה מוריד את

הדמעות היה שם בספל אחד הימים היה איפה שהיה הרב יהודה אסל נפל איזה אחד התושבים מגג גבוה האיש נותר בחיים אבל מעוצמת המכה שהוא ספג נהיה ל עיוורון בשתי העיניים שלו הרופאים מה שעשו לא הצליחו הלכו לרבי יהודה אסד באו אליו הביאו אמרו לו מה נעשה כבוד הרב אמר להם תקחו את הספר של הדמעות ותנו לו כמה טיפי דמעות והפקח לו העיניים ככה היה אנחנו היינו רואים חכם יעקב מוספי הד קנח דמעה שמיים היו בוכים חם עובדיה לא היה בוכה איזה בכיות ותו בחור אחר כך

שהתחתן היה עושה כל לילה תיקון חצות כל לילה עכשיו הוא חתן אחרי שבע ימ חופה הוא קם הוא לומד עד חצות ויותר אחר כך הוא יושב ובוכה על גלות השכינה אבל מה זה בוכה הוא רגיש מאוד הכלה אשתו הרבנית מרגלית היייתה רואה את זה היא בוכה אבל טוב יום אחד יומיים היא לא מבינה מה יש לבעל הזה כל יום יושב על הרצפה איזה בכיות אז הוא היא אומרת לו מה יש לך אומר מה זה זה נחרב בית המקדש כל יום צריך לבכות אני לא יכולה אתה

תבכה כל יום כזה נחלי דמעה מה יהיה מהעיניים שלך ואתה בוכה אני לא יכולה אמר להין זה הלכה מה עשתה הלכה לבית דין אמרה להם בעלי הוא כל היום כל לילה יושב בוכה אחרי שהוא לומד קודם כל הוא לומד עד שתיים בלילה טוב לומד לומד הוא לא יכול בלי ללמוד זה הנשמה שלו אבל אחר כך הוא יושב בוכה על הרצפה אי אפשר לראות את זה אמרו לו הבית דין אם ככה פעמיים בשבוע תעשה תכול חצ לא תעשה יותר למה הם היו יודעים יודעים יודעים את ה

אה נכון היו מרגישים את החיסון את החיסרון יודעים מה נעשה יש אנשים מה נעשה הם כפויים כפוי אתה יודע זה כשה אדם המים כפויים הם לא משמיעים אין עוצר כרים כן אבל מישהוא אש גם תשיא אותו במגפה למשל תשים קוניאק במפי ערק ב מקפי ישאר כל משפחה מה נעשה כל אחד חייב לעמוד מזה יום מה כן אז בעזרת השם השם יזכנו לעובדו העיקר הגדול היום היום זה צריך לעשות תשובה לא מעין שאדם יצום בלי הששה תשובה צום צריך תשובה יש גם כל יום עכשיו בתפילה איזה

כוונות שנתן רב הארי כי יש דינים אז הוא נותן רב הארי בשלוש ברכות ראשונות בהוויה הראשונה למשל ברוך אתה השם מרגן אברהם הוא אומר לכוון שיאיר שם ההוויה הזאת באותיות שלפני שם הוייה ט ד הד לפני אותיות יש אות ט לפני אות ה' יש ד' לפני אות ו ה לפני אות ה ד ת ד הד מכבדים למתק אותם ואז מתבטל גזלות אותו דבר אחר כך באותיות שאחרי זה ברוך אתה השם מחיי המתים מכוונים שתאיר שם ההוויה באותיות כוזו ח אותיות כ אחרי אות ה ו אחרי

אות ו ז אחרי אות אות הו כו זו זה ממתק את הדינים ברוך אתה השם האל הקדוש צריך לכוון שתאיר שם ההוויה הזאת באותיות הווייה באט בש שזה מצ פ צ למה בש גר דק הץ ף ז חס ים טן ים ים היד מתחלפת במ אז זה מץ ואחר כך הץ כי הה מתחלף בצדק את בש גר דק הץ ה והצ פ ו ו והפ לכן זה יוצא מצ פ צ זה צריך למתק אותם כל אלה שלוש יעלה ש' 300 360 ש' מלאה ש ינ כן

יש לך את זה בסידור נהר שלום הכחול שמנחה בערבית יש את זה לא לא לא כן רק רק בשלושת הש איך לא לא זה לא זה תראה ברוך אתה השם מגן אברהם אזה מצאת כן אבל לא אחר כך בחייה המתים אחר כך כן ברוך אתה השם האן הקדוש מצ פצ פצפץ בחיי המתים כו זו אותיות שאחרי הוויה אחר כך רצה זה אותיות צרה מטריה אלוקים דין רצה אלוקים ד ההין ואם אדנות יעלה ש באים אלה השמות של טד כל השמות האלה וכו ז הם ממתקים את

זה יש בזה אריכות כל יום אגיד לכם משהו קטן אם שם בפעם אחת כן תפתח עכשיו ישעיה אוו ישעיה י ככה אתה חובר פה כן זה תרים את זה תראה לי זה ככ זה חוברת ששער כוונות על העניינים האלה יש למטה ביאור לזה על כל הימים על כל הימים הזה ט ישעיה פרק י פסו פסוק טח הלו חרכ מיש קנו נו קלנו קלנו קלנו הלו כ כמש קלנו אם לא כרפת חמת אם לאד מסק שומרון אומר הלו כאשר בני כרכמיש שרים והם שלטונים כן בני כולנו

על כן תדע לך לא כערפד שהוא משלטונות חמה חמת שלקחתי מיד ארם אם לא כד מסק שלקחתי מיד ארם כן עשיתי לשומרון ככה אז הוא אומר להם הנביא כמו שת כרכמיש כמו שכבתי כבשתי כרכמיש כן כבשתי את את כולם אם לא כמו שכבשתי את הרפד אשרי משלטונות חמד אם לא כמו שכבשתי את ד מסק כן אכבוש את שומרון אומר להם אין כאשר מצאה ידי לממלכות האליל סיליהם מירושלים ו משומרון כמו שהשיגה ידי לכבוש ממלכות האלה של עובדי פסילים עובדי עבודה זרה שהם חזקים מפסלי ירושלים כו

שכן שיכבוש את ירושלים ואת שומרון הלו כאשר עשיתי לשומרון וליליה כן עשה לירושלים ולעצב לא תחשבו שאני אוותר לכם כמו ששם עובדים עבודה זרה מה עשיתי להם גם כך יעשה לירושלים ולעבודה זרה שלה והיה כי יבצע אדוני את כל מעשהו בהר ציון בירושלים פקוד על פרי רודן לבב מלך אשור ול תפארת רום עיניו אומר כאשר שיכבוש שומרון בבוא על ירושלים אומר ככה הוא יעשה ויעשה ויעשה אז אומר אם לא היה כמו שידמה אלא מאחר שיגמור הקדוש ברוך הוא את כל מעשה ונקמתו בישראל ובקצה ערי יהודה

אוי ואבוי אחר כך ילך הודיע למלך שומרון כי לא בכוחו גבר נכון שהוא חושב שהוא עשה אין דבר כזה שמישהו יעשה לעם ישראל זה הכל הקדוש ברוך הוא אין כי אמר בכוח ידי עשיתי חכמתי כי נ נבונות ואסיר גבולות עמים ועתידות הם ועתודות הם שושתרי והוריד כאביר יושבים הוא חושב אתה מבין שהוא עושה זה הכל הקדוש ברוך הוא עושה ותמצא חקן ידי לחל העמים סוף בצים עזובות כל הארץ אני אספתי ולא היה נודד כנף פוצה פה ומצפצף וואי ווואיי וי אומר השיג הידי צוע אומר כל

משגת כמו אספתי אני את כל אנשי הארץ כמו מי שאסף ביצים שעזבה אותם אמא שלהם והלכה להם הוא דימה את הגולים לקן ציפור ולביצים עזובות אוי ואבוי ולא היה נודד כנף פוצה פה ומצפצף היתפאר הגרזן עעל החוצב בו אם תגדל המסור על מניפו כנפ שבת על מריבו כרים מטה לו עץ איזה משל זה אומר הנבי וכי הראוי שהתפר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה אני הגרזן החוצב לא אתה כלומר אשור הוא רק גרזן ביד האל לא בכוחו עושה אם מתגדל המסור על מניפו

כפר ד דבר אותו דבר המסור שחותכים בו על מי שמניף אותו כי הניפ שבת על מריביו אומר כאילו השבט עם מריביו ני את השבט רוצה לומר אפילו כוח שניהם עשתה את הענפה כר ממטה לו עץ כאילו המטה הרים אין דבר כזה השם יעזור שיהיה בשורות טובות אמן משניות קודם המשנה צדקה היום כדאי לתת כפול למה היום צריך להרבות בצדקה אז בעזרת השם נשתדל לתת כפול שיהיה ישועה בכל בתי ישראל אנחנו קידושין פרק ב' משנה ח המקדש בחלקו כהן שקידש אישה מחלק הקורבנות שהוא קיבל ם אחב

כהנים בין קודשי קדשים חטאות אשמות הבשר לכהנים בין קדשים קלים כהנים חולקים בזה בזה בשוק אינה מקודשת למה הקדשים זה לא ממון של הכוהנים הם זוכים משולחן גבוה רק לצורך אכילה שמ תמהר אי אפשר לכנס בזה אישה זה של מבון גבוה במעשר שני מקדש אישה במעשר שני בן שוגג בן מזיד לא קידש לא מקודש את דברי רבי מאיר למה המעשר שלי ממון גבוה הוא סובר רבי יהודה אומר בשוגג לא קידש במזיד קידש כי חידד את זה ו בהקדש במזיד קידש מקודשת למה חדל בשוגג לא קידש

דברי רבי מאיר ד אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש במזיד יוצא לחולין ככה דעת רבי יהודה משנה ט המקדש בעורלה כדי שישה בעורלה בפור עורלה וערלתם את פריו שלוש שנים הערלים יהיו לכם לא יאכל בכי הכרם גם אסור נתקדש בשור הנסקל בעגלה ערופה בציפור מצורע ובשיער נזיר קדוש שיהיה גדל פרע שיער ראשו פתר חמור כל פתר חמור תפדה בשה אם לא תפדה ערבותו בבשר וחלב כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו אחד איסור אכילה אחד איסור הנאה ובחנים שנשחטו בעזרה אינה מקודשת למה זה אסור בהנאה

מכרן בקדש בדמם מקודשת דמים נתפסים באיסור שאיין תופס את דמיו להיות כמוהו רק עבודה זרה בפירות שביעיית המקדש בתרומות ובמעש ובמתנות ובמי חטאת פ חטאת אך זו מקודשת ואפילו ישראל קדש אישה בתרומה גדולה או במעשה ראשון או במתנות זור לחיים וקבע או במים ששואבים מן המעיין מחטאת או ב פרפרה אדומה הרי זו מקודשת למה יכולה למכור את זה יש בזה איזה הנאה כן הגענו פרק שלישי היום אנחנו בעזרת השם מה שלמדנו עכשיו את ה להינו נשמת אמרנו נו נשמת גאולה בת חנא סמי שמואל בן מתילדה

מזל טוב חביבה בת ועד זכריה בן יחיה ו משה בן ישועה מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי אורי נורי בן רחל מרדכי בן חנה ורבי שלמה בן בן שלמה ועקנין וגם ציפורה בת גוסטן רבי שלום רפאל בן שרה גוהר בת רחל כה ב יוף כוכבה בת יוסף אביעד שמואל בן שולמית יצחק בן חנו בן אביך מה עזר נשי ב זה עכשיו השבוע לא עד חכ עזר נשי בן כחלה ישראל עוביה בן מזל ישראל עובדיה בן מזל אז כן שיהיה כל מה שלומדים ולמדנו ש נשמתם

אז אנחנו רבותיי עכשיו הולכים לדף היומי היום זה דף כוח מתחילים פרק חדש פרק שלישי פרק חזקת הבתים פרק מד בעזרת השם אז נגיד תפילת בית המדרש של אנחנו באים ק אנו ה ם קדש סיון שמיים וארץ צלחת נתנאל בן יפ הקפי ופנ אליעזר פנחס בן לא תני את הדף הזה גם להצלחת הרין רחמים בן שרה ענ וגם שחר בן זכ בחנה בת רחל עכשיו בסדר פתחת ציון משה איזה דף פתחת דף כח כוח כן פרק חזקת הבתים בעזרת השם כן זה מאוד חשוב כל זה

דינים של חזקה יש כמה דיני חזקות למשל אם אדם עכשיו קונה מטלטלין מטלטלין אי אפשר רק במשיכה אדם משך אותם בא ליד שלו הרים אותם קנה אבל קרקעות איך תקנה אותם קרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה אחד הדברים שנקנה את הקרקע זה חזקה זה ראיה צריך לה חזקת ראייה למשל שהוא קנה את הקרקע הזאת איך נעשה אם יש טר שטר אין לו שטר הוא בא למשל לבן אדם אומר לו בא אליו בא אליו מישהו אומר לו מה אתה יושב בל הקרקע שלי זה כרקע שני אומר מה

פתאום אני קניתי את זה ממך אומר תביא שטר אומר אין אשתר אם הוא ישב שם שלוש שנים יש עדים שלוש שנים ישב בקרקע הזאת אכל את פרותיה החזיק בשלוש שנים יכול לצעון עד מחר איפה הת זה של זה של הכל קונה הזה שהוא אומר אני קניתי את זה אז זה עכשיו עוסקים בדיני חזקה אדם שגר שלוש שנים בקרקע ולא מחו בו שזה לא שלו לא צריך לשמור את השטר שקנה אחר כך מאררים עליו יאמר זה לא קרקה שלך אני מחזיק בזה כבר שלוש שנים יותר לא

צריך להראות טר אז זה המשנה בוא נראה עכשיו אז המשנה פה נה דברים שאדם רגיל להשתמש בהם יום יום לכן חזקת שלוש שנים שלמות מיום ליום יש דברים שאדם רגיל להשתמש בהם פעם בשנה החזקה שלהם פחות משלוש שנים תכף נראה דבר ראשון חזקת הבתים אדם קנה בית ישב בבית שלוש שנים כל יום הוא יושב בבית שלוש שנים בא הבן אדם אומר לא זה שני אומר מה פתאום אני קניתי ממך איפה השטר אין שטר אבל כל העולם יש עדים שאני פה כבר חמש שנים מה אתה מדבר

מספיק שלוש שנים גמרנו לא יכול לדבר איפה היית כל הזמן למה לא מחיתה הזמן הזה שאני פה זה בתים הבורות אותו דבר בור זה כמו אתם מכירים בור חפירה עגולה מחזיק בזה בן אדם שלוש שנים בא בן אדם אומר זה שני ני מה זה שלך איפה אז הוא אומר לו מאיפה זה שלך אומר אני קניתי ממך אם היה אומר אני מחזיק בזה כבר שלוש שנים זה לא מועיל צריך שיש שמ טענה כל חזקה שישמה טענה כלומר אומר אני קניתי ממך זה טענה אם אין טענה זה

לא מועיל הזכת בתי הבורות השחין זה חפירות ארוכות וצרות והמערות זה חפירה בתוך הקרקע מכוסה למעלה מרובעת אבל יש לה תקרה בתוך הקרקע זה נקרא מערה השוחות שבח שמגדלים בו יונים מרחצאות בת המרחץ שאדם מתרחץ בהם באים רבים אז לא היה להם מרחץ בבית ובית הבדין זה איפה שעושים דורסים את הזתים משאירים שם את השמן משתמשים בו כל פעם ופעם זה בית הבד ובית השלחין זה קרקע שהיא צמאה למים משכין אותה ממעיין יש במעיין וכל פעם המעיין כל מתי שצריך מים נותן טו אז זה נקרא

בית השלחן וכן עבדים עבד כנעני לקרקעות וכל שהוא עושה פירות דיר גם עבד זה נקרא עושה פירות דיר הוא עובד מביא אז קרקע חז כתן שלוש שנים מיום ליום שלוש שנים ממש צריך מיום ליום שלוש שנים שלמות מא' בתמוז עד א' בתמוז ככה זה שלוש שנים מיום ליום למה זה עושה כל יום למה אם יבוא יגיד לא ראיתי אותך אין לא ראית אותי אני שלוש שנים פה חביבי כל יום יש לי פילות כל יום אני נהנה מהקרקע היא עושה לי ה נותנת לי זה כמו שדה

של תבואה כל פעם אני לוקח שמח יש לי בירקות כור על הזמן אני אוכל פה אתה אומר לו ראית אותי פה בוא נראה על הקטע זה רשי בת השלחין מתוך שמה בתוכם שמשכיל אותה ממנו תדיר עושה פעולות תדיר למשל מה ששקע גשמים זה לא כל יום יש פירות פעם בשנה תכף נראה אבל זה יש מעיין כל הזמן משקה אותה עושה פירות אדיר בכל דבר שעושות פירות הדיס קטן שלוש שנים מיום ליום מיום ליום אומר רשי אם איך זבה שלוש שנים שלמות אין צריך להביא שטר מכירה

ואם רו עליה הבעלים ראשונים בזה אומר מכרת לי ועבד לי השטר חזקתו מועלת לו יש לו עדים שהוא ישב פה שלוש שנים עם לאב אין חזקתו מועלת לו לפי שכשמו שלוש שנים לחזקה כ ראוי לצאת ממנה בשלוש שנים אמו כלומר שלוש שנים צריך לשבת שם מה שראוי לצאת ממנה הוא מחזיק בזה שדה בטבעת מסתפקת במי גשמים עכשיו זה המשך המשנה בוא נראה המשך שדה הבעל כלומר שדה של בית הבעל היא גדלה במי גשמים ה מניבה פירות רק פעם אחת בשנה חזקת שלוש שנים ואינן מיום ליום

זה לאזה לא כמו שדה של בית השל אחים אלא שדה בעל בעל כלומר הי מספיק לה מגשמים מניבה פירות רק פעם אחת בשנה חזקת שלוש שנים ואינן מיום ליום איך וכמה הם רבי ישמעאל נחלקו בזה התנאים רבי ישמעאל אומר שלושה חודשים בסוף השנה שלושה חודשים בראשונה שלושה חודשים באחרונה שש החודש באמצע כלומר שלושה חודשים בסוף השנה זה נחשב שנה כבר שש אחר כך כן זה לשנה הראשונה אחר כך שלושה חודשים בתחילת השנה באחרונה 12 חודש באמצע זה אמצעית ע מלאה הרי ב1 חודש הרי 18 חודש

זה יש לו חזקה על זה רבי עקיבא אומר חודש בראשונה חודש באחרונה כלומר חודש בשנה הראשונה חודש בשנה האחרונה ו-12 חודש באמצע הרי ב-14 חודש יש תקבה חזקה חודש בראשונה בתחילה או בסוף תחילה וחודש בסוף בחודש באחרונה זה בסוף בשנה השלישית הסברנו כבר יא חביבי עוד כלומר יש שדות ש ממהרים ז ראש השנה כין ש החזיק בה בסוף השנה שלושה חודשים ויש לועדים שזרע אותה באותם שלושה חודשים אז זה נחשב לו כבר לשנה אחת אין אדם רואה את חברו שהוא זורע בקרקע שלו והוא יוותר לו

אין דבר כזה וכן בשנה האחרונה שלושה חודשים הראשונים צריך לזרוע ולקצור באותם חודשים בשנה באמצ אז זה כבר נחצב לשלוש שנים זה לא צריך שלוש שנים זה מספיק הלאה אמר רבי ישמעל במי דברים אמורים שצריך 18 חודש שאמרתי לך שזה חשב חזקה בשדה לבן כלומר בשדה של תבואה זה נקרא שדה לבן למה אין בצל כמו שדה אילן למה זה נקרא שדה לבן אי בצדי אילנות יש צל של האילנות וגם התבואה מתבשלת אז היא מתלבט לכן זה נקרא שדה לבן אבל בשדה אילן שהפירות שלה נקלטים לקטים

אתה קוטף אותם בזמנים מסוימים אבל כן אבל בשדה ילן כנס איפה אני אמר ישמל באמת דברים ארים בשד לבן שזה של תבואה אבל בשדה אילן שהפירות שלה הם נקטפים בזמנים מסוימים אם כנס ממנה שלושה מיני פירות כמו כנס את תבואתו יש לו שדה עם כל מיני אילנות יש לו קרם בשדה זה יין תרא איך כנס מצבתו יין גפנים מסק את זטו זה עכשיו זתים יין אחר כך זתים זה נעשה בחודשים אחרים הגפן ה הזתים בחודשים אחרים ואחר כך כנס את קיצו זה התאנים יבש אותם הכניס

לבית הרי אלו שלוש שנים לא צריך זה כבר נחשב שלוש שנים כן זה בזה יש כבר חזקה תראה רשי חזקת שלוש שנים שדה בטבע ה מסתפקת במי גשמים אינה עה פירות אלא פעם אחת בשנה חזקת שלוש שנים ומה היא חזקת רבי ישמעאל אומר שלוש חודשים אחרונים של שנה ראשונה שלוש חודשים ראשונים של שנה אחרונה ואמצעי שלמה שיש שמרים זרוע לפני ראש שנה כן שיחזיק בסוף שנה ראשונה שלושה חודשים ויש עדים שזה רעה באותם שלוש חודשים כן בשלוש חודשים ראשונים של אחרונה הרי זו חז קתה שלוש

שנים רצופות שאין לך אדם הרואה את חברו שזורע שדו לאכול פרי עשוי שנה ושותק רב עקיבה וכולי בגמ מפרש במ דברים צרים של 18 שנה בשדה לבן שכל פירותיה לקטים בפעם אחת לכן צריך שלוש שנים אבל שדי אילן שפירות לקטים פרחים ענבים בפרק אחד זתים בפרק אחר תאנה בפרק אחרב זהו אז כנס את תבואתו יין של גפנים ומשק את זו וכנס את קיצו פלא פלאות תראה איך התנאה ה מה הוא תפס הוא אמר קודם כל יין אחר כך זתים אחר כך תאנים יש בספרים כתוב למה

זה לפי סדר הברכות שלהם מי שלפניך מה הכי חשוב זה יין קודם כל אדם מברך על היין אחר כך זה זה קודם ארץ ארץ ז שמן אחר כך תאנים בסוף לכן רשי אומר הוא לא אמר ענבים אומר יין של גפנים כי היין זה ראשון אם היה אומר אם היה אומר ענבים זה לא ראשון מר הבנת כ בסדר צ משה איתנו או הוא ישן גמרא אמר רבי יוחנן שמעתי מאלכי אושה שהן אומרים שמעתי מה זה אורכי אושה זה הסנהדרין שגלו לושה הם יצאו מבית המקדש הם היו

יושבים ב ב במקדש בעזרה הם גלו לאשה גלתה הסנהדרין הוש זה לא שם של מקום זה שם של מקום מהמקדש שהם הלכו להושע יש אומרים שושה זה לא ש של מקום אושה זה יסוד יסוד של בניין נגיד קוראים לו אושה אישה אז אלה אלה החכמים שלומדים בעיון גדול זה לא מקום זה לא שם מקום יש מחלוקת אושיות זה הרטבה הרטבה מפרש חכמים שירדו לעומקה של הלכה שלמדו ע היסוד כן למדים כן כן ממש יש מי אושיות אושיות זה היסודות כן זה זה הלשון רשי במבנה לאוש

גלו כן כן זה גלות הסנהדרין שהיו אומרים אז זה אומר רבי יוחנן שמעתי מאלכי אושה שהיו אומרים מני לחזקה שלוש שנים מאיפה לומדים שחזקה שזה צריך שלוש שנים כ אם אדם החזיק קרקע שלוש שנים נקרא בחזקתו מישור המועט מה שור מועד כיוון שנגר שלוש נגיעות נפק לה מחזקתם וקם לה בחזקת מועד הו עד שלא יגוש שלוש פעמים מנגע זה לא נקרא ש מועד מתי הוא יוצא מהתמלוגים נפק ל מחזקתם וקם הגמרא אומרת בחזקת אז כמו שמה שראית הכלמה כמן דכל תלת שני אכל מהשדה שלוש שנים

נפק לי מרשות מוכר וכי מנ מרשות לוקח יפה אז תראה פנך זקה שזה שלוש שנים לומדים משור מועד כמו שור מועד יוצא מהתמלוגים שלוש פעמים שנגח אותו דבר אדם שהחזיק בקרקע שלוש שנים זה יצא עם רשו מוכר ונכנס לרסט המחזיק הזה שהוא הקונה מתי שלם נזק שלם רביעית לא בשלישית בסדר זה לא משנה הגמרא עכשיו תשאל את זה הנה הי מהשור המועד עד נגיחה רביעית אומר מתי וחייב נזק שלם בנגיחה רביעית הכנ מה עד שנה רביעית וקמה ברשותה לא תהיה לו חזקה כמו שמה זה רק

בשנה בפעם הרביעית אז הוא משלם נזק שלם אז גם פה לא תהיה לו חזקה רק בשנה הרביעית למה שלוש שנים אכי אשתה זה לא דומה הטעם מכי נגח שלוש נגיחות הו מועד דח כי לא נגח מה הי לשלם מי שהוא נגח שלוש נגיעות הוא נקרא מועד גמרנו הוא עכשיו יש עליו שם של שור מועד הוא החליף גמרנו הוא לא אותו שור מקודם היו קוראים לו תם עכשיו קוראים לו מועד אחרי שלוש נגיחות עכשיו הודח כי לא נגח מה ה משלם הוא לא נגח פעם רביעית מה

ישלם אבל הוא נקרא מועד הוא נקרא מועד מתי הוא נקרא מועד אחרי שלוש פעמים נכון שהוא מ שלם בפעם הרביעית אם הוא לא נגח מה הוא ישלם מי היום ועל מה שיעשה ישלם אבל אכה כיוון דאכל לת שנה כלה ברשותה בשדה שלוש שנים יש לו חזקה למה כיון שהוא אכל אותה שלוש שנים הוא ישב ב והבן אדם לא דיבר הוא רואה אני זורע אני חורש אני קוצר אני לוקח אני לוקח את הפירות מה למה אתה לא מדבר אל דאי שלי כי אני קניתי ממך אלא מעתה

חזקה שאין אמה טענתי וחזקה למה ל מתנן כל חזקה שאין אמ טענה אינה חזקה אם אתה אומר אלא מעט שאתה אומר לי ומד משור המועד שכיוון שנגח שלוש פעמים נהפך להיות מועד אז גם פה כיוון שהכלה שלוש שנים יצא מר מרשות מחר מוכר וזה לכשות לוקח אם ככה חזקה שמה טענה תוה חזקה אז יש לנו דין מתי אני אומר החזקה שלו שלוש שנים המועלת דווקא שאני בא אומר לו הוא בא אומר זה שלי השדה אני שלוש שנים יושב בה בא אחד אומר לו מה פתאום זה

שלי אומר לה אני קניתי ממך לפני יותר מארבע שנים קניתי את זה ממך אומר איפה השת עבד לי אבל אני יושב פה חביבי שלוש שנים לא בתה דיברת זה ראייה של שני כך הלכה מתי אבני אומר את זה חזקה שישמה טענה שהוא טוען לו זה לא שלך הוא אומר אני קניתי ממך אבל חזקה ש שאיין מהטענה כמו למשל בא אומר לו מה אתה עושה פה אומר אני כבר יושב פה שלוש שנים הוא לא אומר אני קניתי את זה ממך אומר אני יושב שו שנים אומר בוקר

טוב זה לא אומר זהז בהלכה היא לא זה לא שלו אז אם כך אם אני אומר שבשלוש שנים קנה בשלוש שנים בשלוש נגרות נהיה שור מועד גם פה אני אגיד לך חזקה שאין לי מטענה שלא אומר מכרתי לי אלא אומר גרתי בשלוש שנים תוה חזקה למה בסיום שלוש שנים נכנס את השדה לרשותו אלמה למה תנן בדו שנינו כל חזקה שמה טענה אינה חזקה העיקר שהוא ישב שלוש שנים כמו שור מועד הגמרא מתרצת טעמ דמה תמר אשתי לא טעין אנ טעו מה הטעם שאנחנו אומרים שבאמת הוא

קנה את הקרקע כ הוא טוען קניתי ואז החזקה שלו מוע אבל כשהוא לא טוען שהקרקע שלו אנחנו נטען לא מה פתאום אתה לא טוען לא טוען הביתה לא טועני בשבילו מתקיף לרב אבירה אלא מעטה מחאה שלו בפניו לא תיו מחאה דו מיד שור מועד מה שור מועד בפניו בעינן הכנ בפניו בעינן שור מועד צריך וועד בבעליו דווקא אפשר אי אפשר לעשות אותו מועד אלא אם כן לקחנו אותו עדנו בו בי דין בבעליו לא יכולים לבוא סתם לבית דין להגיד זה אשור כך וכך לא צריך הבעלים

יעמדו ויועד בבעליו אם ככה אם אתה לומד בשעור מועד גם פה צריך בבעליו יש לנו דין שאם אחד רואה מישהו יושב לו בקרקע והוא לא יכול לבוא למחות בו אבל מה הוא עשה הוא לקח שני אנשים שני עדים אמר להם תשמעו זה אני מוחה בו הוא גזל אותי יושב בקרקע שלי זה מחאה שלו בפניו אביה מחאה גם שזה לא בפניו הוא אומר להם תדעו לכם הוא מחזיר כרכה גזולה למה אני אומר אב מחאה ותלי מחאה כמו בשור מועד אם אתה לומד בשור מועד כמו בשור מועד

צריך דווקא ועד בבעליו אז נשה שור מועד גם פה צריך דווקא בפניו אם זה לא בפניו לא שור מועד זה זהרת הכתוב זה תירוץ תירוץ הגמרא עוד פעם אה עוד פעם השאלה לא עוד פעם הרב יחזור כן מתקיף לרב אבירה אלא מעט המחאה שלו בפניו לא תו מחאה דו מישור מועד אם אתה לומד את זה משור מועד אז כמו שור מועד צריך דווקא והועד בבעליו דווקא אם החיתי בפני בעל השור ואז הוא נאסה מועד אם לא בפני בעל השור אמרתי שהוא נוגע זה לא נסה מועד

אז גם בשדה אם מחיתי שלא בפני הבעלים זה לא מועיל צריך דווקא בפני הבעלים למה אני אומר שבשדה אם מחיתי שלא בפני הבעלים זה כן נקרא מחאה והבן אדם לא קנה את הקרקע למה צריך דווקא בפני הענים כמו שו מועד בפני הבעלים גם זה צריך בפני הענים זה הולך תירוץ בפני החזיק בפני המחזיק לפני המחזיק כן אומר אתם בבעליו כתיב אכה חברה חברה הטלה וחברה חבר חברה הטלה אומר שמה התורה אומרת והוא עד בבעליו לגבי שור מועד צריך בעל השור לדעת שידו על שלו ויכול לטעון

וזים את העדים אבל אכה גבי מחאה חברך חברה חברך יש חבר ולחבר יש עוד חבר ומתפרסם הדבר שפלוני מחה והמחזיק יודע שהייתה מחאה זה מתפשט בעולם לכן מעיל שלא ב לכן בקרקע זה נקרא מחאה המ שואלת ולרבי מאיר דאמר חק נגיחות חייו כרב נגיע אותיו לא כו שכן א אם ככה אכלה תלתה פיר בחד יומה כגון תאנה לי וחזקה אתה יודע שיש מחלוקת אם נגיד השור הזה נגח ביום אחד נגח בבוקר נגח בצהריים נגח בערב נעשה מועד או לא דעת רבי מאיר נקרא מועט אבל דעת

רבי יהודה זה לא מועט צריך בשלושה ימים לא ביום אחד שלוש פעמים זה נקרא יום אחד שלוש פעמים זה נקרא פעם אחת זה מחלוקת בבו כמה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה שסוד שנגע שלוש פעמים ביום אחד יהדה אומר לא נסה מועד אין נגח היום ואתמול ושל שם אבל אם נגח ביום אחד זה לא מעיד שהטבע שלו של נגחן יכול להיות שהיום בא איזה אחד עם פרח אדום ועשה לו ככה וככה ואז הוא התעצבן אבל זה לא אומר שהוא נגחן כן הנה אז לכן הגמרא עכשיו שואלת

ל רבי מאיר דאמר חק נגיחות כלומר שנגח יום אחרי יום חייב קירב נגיחות שנגח שלוש פעמים באותו יום לא כו שכן שנעשה מועד רבי מאיר אומר לא גם ביום אחד נעשה מועד אם יום אחרי יום נסה מועד ביום אחד איזה שובב זה נגח ולא הספיק לו היום מספיק לו בבוקר התרגז גם בצהריים וגם בערב לא כ שכן שננסה קחל אם ככה החלה לט למה אתה אומר צריך שלוש שנים צריך שלושה חודשים ושנה ושלושה פתאום יכול ביום אחד אחת לטה באחד יומה שלושה פירות ביום אחד תאנה

אתה יודע בעץ התאנים לא פעם אחת מתבשל כל העץ בבוקר התבשלה תאנה עדיין התאנה שעל ידה לא הייתה מבושלת בצהריים התבשלה התאנה הזאת בערב התשה תאנה אחרת אז זה אחד ם שה בבוקר אחד בלילה אומר לי בחזקה זה כמו שלוש שנים כי זה שלוש סוגות שלוש פעמים התבשל לו הפרי לא הבנתי למה הקושיה רק לרבי מאיר ולא לרבי יהודה עכשיו זה תאלה אחרת גמרנו למען הנגיחות עכשיו לא נגיחות הזה מחלוקת בי רבי כן רבי את אומר רק בשלושה ימים ביום אחד לא נעשה לרבי מאיר כן

פס רבי מאיר ביום אחד אז לכן על יום אחד הכנת לטה פר באחד יומה כגון תאנה בבוקר תאנה אשנה ו חזקה כמו שדעתך ביום אחד שלוש נגיחות נקרא חזקה גם זה תרצ את הגמרא ומיד ד שור המועד מה השור המועט בדנה נגיחה לת לה נגיחה לכן אמה בדנה דת להי נגחה להי פרה ת להי פרה כמו שור מועד בזמן שהוא נגח את זה לא היה השור השני פה הוא נגח עכשיו את זה אחר כך בצהריים לקחו אותו לטל האו שפה היה עצבני לקחו אותו לביתו שמה

גם תפס נגח אחר כך לקחו אותו לאשקלון גם נגח אתה רואה לתה מה שור מועד ב נגחה לת נגחה עדיין נגחה הבאה אכמה במחאה צריך שבנה דת לה פירה ת לה פירה בשעה שיש פרי הזה אין הפרי השני בכלל ופה יש את הפירות רק ד לא יתבשל הגמרא אומרת על כל פנים החלת לטה פרה כגון צלף ני בחזקה טוב ענים לא שלושה פירות ביום אחד אבל לא תהנה צלף פלף זה פרלי שלא ניכר עכשיו ונגמר בסוף שלושה ימים ני וחזקה למה כית לי פרה תלי פרה

בצלף כן בצלב יש שלושה מיני מאכל אתה מבין יש שלושה דברים יש את הפר יש כפריסין שלושה מיני פירות אזלי חזקה אומר לו אתם פירה מית מגמר גמיר וזי אומר בצלף הפירות כבר נמצא רק נגמר בסוף שלושה ימים אבל בנגרה אין עדיין את הנגיחה הבאה בכלל בסדר שואלת אתה היתי מה שואלת אחלט פט ימין אומר אומר אם אכל לשדה שלושה פירות בשלושה ב30 יום לא יום לא שלושה ימים 30 יום ני וחזקה כגון אז פסטה אז ני וחזקה אז פסטה זה שחת זה מאכל בהמה הדרך

שלה איך היא גודלת לוקחים ממנה גוזזים אותה עוד פעם גודלת בתוך 30 יום שלוש פעמים אתה יכול לגזוז אותה אז סתה אז י וחזקה כן הי ו חזקה מה הקושיה מי אמר לך שלא ה וחזקה בססה לא אני יודע שאין הביה חזקה אתה יודע מאיפה רבי מאיר אמר שלא מאיפה אתה יודע שלא רבי מאיר לא דיבר על הפסטה לא אתה אמרת לי לא לא צריך אתה אמרת לי אתה יודע צריך חזקה שלוש שנים למה שלוש שנים ב30 יום שהיה חזקה בפירות רגילים לא באס פסטה מה

מה יש אספסת זה גם אוכל כמו שראית באספת שאפשר בחודש אחד שלוש פעמים אז גם ככה יהיה בזה מה יש זה מן זרע שבתוך 30 יום עוקרים אותו שלוש פעמים ובסוף 30 יום עוקרים אותו לבהמה וזורעים אחר במקומו זה מה יש ני וחזקה אומרת איך ידמה אם למר ד קדח והכלה שגדל קצת והכלה ד קדח והכלה ועוד פעם גדל קצת ואכל משמט ק שמית ואכיל זה לא נקרא אכילת כל הפרי זה לא זה לא נקרא זה הוא לוקח מעט ואוכל הוא הוא לוקח קצת אכ זה

לאלא נקרא שהוא אכל את כל הפרי ממה שהוא זה כמו חוטף בחודש אחד אכל אותו שלוש פעמים לא הוא אתה אמרת לי בהתחלה תשמע אספסת שלוש פעמים עקר נותן לו לאכול עוקר נותן לו לאכול או משחט את זה כלומר גוזז את זה לגמרי תן לו לאכול ואז גודל עוד הפעם אומ ואז למה לא מיחה בעל הבית ה יודע למה לא מיחה אם לא מיחה אז אותו דבר כמו כמו אותו דבר נגיד כמו כמו כמו בשור מועד בשלושה ימים שלוש נגיחות גם פה 30 יום שלוש אכילות

יהיה למה הוא לא מחה אומר לא הוא לא יודע למחות מה מתרצת קדך בהכלה לקדח בכלה הוא מה הוא עשה כ פעם הוא אוכל קצת מ כן אז זה לא חזק זה לא כי הוא צריך שלוש שלוש פרות לאכול לא פרי אחד שלוש פעמים כל חודש לאכול אחד אז לכן בעל השדה לא חשה שבחות בו שגד הדבר שהוא יראה להחזיק כדרך בני אדם אתה מבין מה הוא עושה הוא יורד ס פסטה לוקח את זה נותן עוד כמה זמן שזה גודל עוד פעם הוא בא אומר אדוני

אתה לא אתה באת ברמאות לקרקע אתה באת עכשיו אתה אומר אני אכלתי שלוש פעמים את האספסת אבל מה אתה יודע אתה יודע בערך אתה עכשיו קצרת אותה עוד מעט אתה חוטף אתה חוטף את זה עוד פעם ועוד מעט עוטף עוד הפעם ואתה אוכל זה לא נקרא שאתה החזקת בקרקע אתה יודע מתי לבוא לקחת את זה ולברוח איזה חזקה זאת ללכן ב-30 יום לא אבה חזקה ללכן כן תמן משמט הו דק שמית וכיל הוא הוא משמט את עצמו הוא בורח הוא נשמט אוכל ובורח אוכל ובורח מה

הגמרא שואלת טוב הכלה לטה פיר בטלתי ירחה טוב תגידי בסדר אספסת לו היה לו שדה אכל תילת פירי בתלת אח שלוש פירות בשלושה חודשים כמו אס פשתה אבל עכר אותה בסוף 30 יום וזרע אחרת ועוד הפעם עקר וזרה אחרת שלושה חודשים חזק לי וחזקה כמו שור מועד תרץ את הגמר מן הולכי אושה רבי ישמעאל ורבי ישמעאל החינ אם אתה כבר הולך לשלושה חודשים זה רבי ישמעאל מי זה הולך יושה זה רבי ישמעאל ורבי ישמעאל אומר כן שלושה חודשים זה שנה זה פעם אחת וזה עובר חזקה

נתנן רבי ישמעאל אומר באמת אומרים בשדה הלבן אבל בשדה אילן כנס את תבואתו הוא מסק את זה תם וכנס את קיצור הרי הלו שלוש שנים זה הכל פעם אחת הוא עשה את הזתים פעם אחד את היין פעם אחת זה מספיק לא צריך שלוש שנים דווקא בשדה לבן צריך שלוש שנים בשדה אילן לא ולכן הנה מבה לך ו שואלת מר אתיתי זה בסדר זה מובן לרבנן שחולקים רבי ישמעאל מ מאיפה לומדים דין חזקת ש טוב זה אמר תלים ככה שו מועד הוא ילמד לי רק לפי רבי

ישמעאל מה עם רבנן מאיפה ילמדו חזקה שלוש שנים אמר יוסף כר כתיב שדות בכסף קנו וחטוב בספר וחתום אתה רואה זה דווקא עניין הנביא ירמיה הנה הוא עומד ב10 בשנה השירית צדקיהו מלך יהודה והיה ירמיה אתה יודע ירמיה היה קלו בחצר המטר והוא הזהיר את כל מי שקונה שדה שיכתוב שטר יחתים עדים למה בשנת אח לצדקיהו אומר להם תשמעו הגלו מירושלים תלקה ד העיר וכולם הגלו לא יספיקו להחזיק בשדות שלוש שנים לכן כתוב בספר חתום תמיד לא צריך להשאיר יר משלוש שנים את ה את השטר

למה אחר כך יש לך חזקה שאתה בפנים אמר להם ירמיהו הנבי תשמעו את מה שאני מנבה לכם אני מנבה לכם משנת אחש לצדקיהו הקדו את העיר וכולם גלו לכן עכשיו מי שקונה שדה שזה ישאר לו הוא לא יכול להחזיק שלוש שנים אז הוא אומר להם שדות בכסף כנו כתוב בספר וחתום שהרי הנביא הנה הנביא עומד ב10 בשנה העשירית צדקיהו הוא מזהיר על 11 צדקיהו למה אין חזקה לשדה בשנתיים בשלוש שנים יש חזקה אז הנה אתה רואה שנתיים הל חזקה שלוש שנים יש חזקה יופי יופי מאוד

שלש שנים למה הוא חיב מה שלא כל כך בגלל כ מי אמכ עומד בסוף בשנה העשירית אולי עומד בסוף השנה העשירית ואז יש לו חזקה רק שנה אחת ואז אני אומר אין לו חזקה אבל בשנת המ חזקה לא אבל חזקיה אבל ירמיה הוא כל זה רצה ללמד אותם מה לעשות אז הוא חיכה כשהגיע הזמן הזה אז הוא דיבר חבנה הוא דיבר עכשיו כי הוא יודע חזקה זה שלוש שנים ולא להם חזקה אמר ליבייה מה הרב לא הבנתי מה התירוץ עומד ב 10 בסוף 10 מעיד עלך

הצ משמע שבשנה אין חזתה לא הבנתי מה הרב מתרץ מי אמר שהוא עמד בתחילת העשר לא כי חזקיהו הוא רוצה חזקיה יודע ש שלוש שנים חזקה הוא לא לא הוכיח אותם בתחילה היה יכול ישר להגיד להם מ לא לא ה יכול להגיד להם כבר בשנה חמישית שנה שישית שנה שביעית כל מי שקונה שדה הוא לא אומר להם כתוב הספר ביום יהיה גלותי או יכין עוד מעט יגרו צדקיה הוא יגרה לא הוא חיכה הוא אמר להם את זה בזמן מסוים למה בשביל ללמד אותם להגיד להם עכשיו

אתם אם לא תעשו עכשיו יהיה בעיות אז בוודאי שככה עשה חזקיהו הוא ככה ירמיהו הוא עמד בתחילת הע כן כן הנה זה הרשב ממה שהמתין ירמיהו זירה עד שנה העשירית ולא הזרם בשנה התשיעית משמע שבשנה התשיעית לא היה צריך להזהירם בשום שתהייה להם חזקה ול וכך אמתין תחילת סילית שמעכשיו לא תהיה להם חזקה כי יש עוד שנתיים לא צריך אתה יודע הוא רוצה להודיע להם דין ומשפט הוא מלמד אותם כבר אמר לאביה די מהתה מעצה טובה כמה שמען הוא רוצה רק להגיד ם מי אמר ירמיהו

בא ללמד אותנו שחזקה לא חזקה אולי עצה טובה שאדם שטר מוכן בידו לראיה לא תצטרך לעדים שררו עליו אבל מניי לך שאין חזקה אפילו בשנה אחת אולי יש חזקה רק רק עצה טובה והוא מוכיח את זה גם דלו תמה אחי אם לא תאמר שזה רק עצה טובה הלו מה עשה ירמיהו לאותם שהיו בבבל שגלו הם כוניה 11 שנה לפני גלו צדקיהו זה היה אמר להם בנו בתים ושבו ונטעו גנות וכלו את פריין מה מהקמה מהבכי הם חייבים לבנות בתים ולבנות לטעת גנות אלא עצה טובה כמה

שעלן הוא אמר להם עצה טובה כמה שהם עתידים להישאר בבבל 70 שנה אומר להם תשמעו רבותיי תבנו בתים בבבל תנו גנות תאכלו בנחת 70 שנה אתם פה אז מה זה גם חיייבים אמר להם לא זה עצה טובה כמו שזה עצה טובה גם מה שדיבר עם הגלות שעדיין היייתה בירושלים זה עצה טובה החנמ עצה טובה כמה שמנה עוד רעיה מביא תדע נכתב ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים שיניחו את השורות שלהם וזה וודאי רק עצה טובה שישמרו את השטרות אז זה לא אז עכשיו מאיפה תלמד

חזקה שנים לרנ כן אלא אמר רבה שתק מיתה מחיש שנה ראשונה אדם מוחל למי שאוכל פירות קרקעות תר מחיל שנה שנייה גם מוחל תלת לא מחיל שנה שנייה כבר לא מוחה היה צריך ו למחות למה לא מחה למה לא מחה בוודאי אין זה לא צחוק כד זה סברה כן אמר ליב מעתה כי תדר לבר מפרא אומר לו לפי דבריך כשתארח בתחילת השנה השלישית חוזרת אליו הקרקע שלא ישלם לו המחזיק את הפירות שר כבר מחל עליהם בשנתיים הראשונות אתה אומר בשנה הראשונה מוחן שנה הניה מוחן אז

מחן למה אמר רבי נחמן הדרה ר פרה חוזר את הקרקע מחזיר לו גם את הפלות אז הגמרא אומרת אלא אמר רב שתה קמתה לא קפיד ניש תרא טרה לא קפיד גם לא מקפיד תלת קפיד כבר מקפיד היה צריך למחות מה שלא מחה ראיה שמחר את הקרקר אבל א אפשר הכל ביום אחד הלכות מאוחה ה לא מחו ו ש הבנת את הדף בסדר אני יודע בשביל זה אתה יכול לישון השם ישמרך צו אה בסדר לא בדרך כלל לא יושן צדיק תדע לך כך שאתה יושב על יד

מאיר כבר שווה אנחנו מדברים מלכות חנוכה כמה נרות מדליק עיקר מצווה נר אחד בכל יום המהדרין נר נר אחד בכל יום לכל אחד מבני הבית בלילה הראשונה מדליק אחד מכאן בלך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיה שמונה אפילו אם רבים בני הבית לא דיק יותר אז בלילה הראשון מדיק נר אחד בלילה השני שניים זה כמו בית הלל חנוכה ראשי תיבות חטא נרות והלכה כבית הלל הולך ומוסיף ויש אומרים כל דכל אחד מבני הבית ידליק חנוכיה בפני עצמו וכן המנהג פשוט יזהרו תן כל

אחד ואחד נרותי במקום מיוחד כדי שיהיה הקר כמה נרות מדליקים לא יעשה לי שורה אז בלילה הראשונה מדיק לר אחד הולך ומוסיף מכאן לך מוסיף והולך מה באשכנזים כל אחד כל ככה הוא רוצה כל לילה הולך ומוסיף כל אחד כל אחד סעיף ג' נך שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שיניים תבין אפילו זה פטירה אחת אבל עולה מכאן ומכאן זה שתיים זה פתילה אחת אבל אבל זה עולה לפה ולפה בקערה מילה קערה שמן והקיפה פתילות אם קפה עליה קפה לי הקלי כל פתילה עולה בשביל

נר אחד הקלי מעמיד את הפתילה במקום זה לא יכול לרוץ לא קפה עלי הכלי אפילו ננר אחד אי עולה פישוק מדורה זה לא זה רץ נהיה מדורה הגהה ולכן יש לי זהר להעמיד הנרות בשורה בשווה ולא בעיגול כמו מדורה ומותר להדליק בפמ שקוראים נמפה מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבו זהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה שהין נדבק ביחד לדליקה דבק כ מדורה אפילו בנרות של שבת ויום טוב זהר שלא לעשות כן למה ני מוסה שעוה אבל אני שם בתוך כ שתיים כן לא עושים ככה אבל לפעמים

אתה יודע נמצאים בבעיות מה יעשה לפי ההלכה זה הולך אה מספי לא אין זה שתי משפחות זה פה וזה פה היום יום ראשון רוצים להדליק לרות חנוכה חת יוצאים זה אחד פה שתי פיות כי כבר עניין 17 בתמוז אנחנו כל בני הבית מקים חנוקי אח לא כל אחד כן כן אתם עיראקים לא כן אנחנו מדליקים חי בסדר מספיק אם הם קוראים לך אפלבוים הוא ואשתו כן אז מנהג מרנן ורבני עכשיו אמרתי לכם שהיום כבר עושים תיקון חצות בצהריים המנהג של בישיבת פולת יוסף כולם יושבים ביחד

בחצות אומרים המזמורים שתיקון רחל כמו שתיקן החידה קינת אחלי וכן כל ברמה אחר כך שיר ה מעלות בשוב השם וקדיש שיש שלמה רב כתב הרב חיים פלצ'י אחר תיקון החצות יתן צדקה למתק הדינים ובכלל בכל פעם שנותן צדקה יכוון למתק את הדינים בפחת בימים הללו זמן תיקון חצות היום ועד זמן מנחה קטנה זה דעת רבי אליהו מני ושומרים עד השקיעה וכן עיקר עד סוף עד השקיעה כך חכם עובדיה רב למתק דמום נתנו כפול אין בעיה אתה יכול לתת לשנה משהו עוד זה לא עושה רעש בערב

שבת אין תיקון חצות של יום כן בראש חודש אין נוהגים בארץ יראל ר תקון חצות ביום ולא שום קינה כם בכל יום שאיין אומרים חנן כם ביום תשע באב אחר חצות היום אין חצות הדומה לחלבן רבי מאיר הרמבם גדול נכון הרב תיקו מתי ביום ביום לא רק רק רחל בלילה כן בכלל לא צריך להגיד שום דבר מעיקר הדברים צריך לשבת ולבכות על חורבן בית המקדש רק איך אדם יבכה אז אומר את המזמורים האלה פרק עשירי דף סד מ סיש כיצד סדר לבישת הבגדים לובש המכנסיים תחילה

או לא חשבתי ככה קודם את המכנסיים וחוגר את המכנסיים למעלה מטבורו מעל מותניו ראית איפה נפשית את המכנסיים מעל הטבור ואחר כך לובש הכותונת ואחר כך חוגר את האבנית כנגד אצילי ידיו ומ קיפו קרח על גבי קרח עד שגומר וקושר למה זה ארוך ב ולנ מפורש בקבלה לא יגרו ביזע במקום שמזיעים כך כיבן נתן בזן מפי הנביאים ותרגם עלבון יסרון על הלב שלהם יעשו את את ואחר כך צונה במצבת כמו כובע אז יש מכנסיים כותונת אבנת ומצלתיים מה ככה ה זהב פה זמ פה מה זה

ביזה למ זה בזה ביזה זה למטה פה איפה מקום מזיע א כנגד הלב ה אומר כן אליבון סו רגע אחרי שאדם מתקלח גם זה הסדר גומר מקלחת לבש קודם את המכנסיים או קודם את החולצה לא לא צריך קודם כיפה למה אתה צוחק אני אומר לו את האמת מה אחר כך חולצה יד ימין קודם אחר כך שמאל בסדר מי ש עוד כהן גדול אחר שחוגג באבנית לובש ש מעיל אעל זה כהן גדול ועל המעיל האפוד וחושן על המעיל וחוגר בחשב האפוד על המעיל מתחת החושן פכר נקרא

מעיל האפוד מעיל שחוג רו האפוד הוא תופס אותו אחר כך צונף המצנפת וקושר הסיס למעלה מן המצנפת ושערו היה נראה בן הציץ ל המצנפת ושם היה מניח תפילין בציץ המצנפת באמצע פה המציץ פה המצנפת והנה התפייד מצוות עשה לעשות בגדים אלו ולהיות הכהן עובד בהם שנאמר ועשית בגדי קודש ואת בניו תקריב ובשת קונות כהן גדול ששימש בפחות משמונה בגדים אלו או כהן ידו ששימש פחות מארבעה בגדים אלו אוא הנקרא מחוסר בגדים ועבודתו פסולה חיה מיתה בדי שמיים כזר ששימש שנאמר וחג רתם אותו אבנת אותם אבנת

חרתה אותם אבנית והייתה להם כהונה בזמן שבגדה עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם איין כהונתם עליהם אם כזרים ונאמר הזרק ומת ה כשם שו בגדים חייב מיטה פוסל את עבודה כח יתר בגדים כגון שלב שתי קונטו או שני אבנטים או את ראית או כהן דות שלבש בגדי כהן גדול ועבד הרי זה מחלל את העבודה חיב מיטה ידי שמיים כל יתר כנטול דמה מה זה בגלל שכתוב בגדיהם כל אחד בבגדיו כל אחד בבגדיו לא ייה חסר לא יותר העיקר לא ללבוש יותר זהו מאיפה מהפסוק לא כתוב

אז איך הוא לומד לא כתוב איך הוא לומד שאם מוסיף בגדים חייב מיתה כל יתר כנטול דמה כאילו לא לבש עוד נאמר בבגדי קונה על בשרו לבשם ממן ש שלא יהיה דברח הוצת בבשר לא בגלים אפילו נמה אחת או עפר או קינה מתה אם היייתה בין בשרו לבגד הרי זו חציצה ועבודתו פסולה ראיתה איך צריך לנקות טוב טוב את הגוף לפי כך אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של יד של הרי חוצצת אבל של ראש אין ה חוצצת אם רצה להניח בשעת עבודה מניח למה הראש לא

חוצץ לא אין בגד איזה בגד יש כוב מגבעת אפשר להשים מח וצריך צריך להיזהר שלא יהיה לך החוצץ בין הבג לגוף וצריך להיזהר בשעה שן שלא יהיה אבק בין בשר לבגד ולא קינה ואפי שיהיה בחיים ולא תיכנס הרוח בשעת העבודה בין בגדו לבשרו עד שתתרחק הבגד מעליו אתה רואה ולא יכניס ידו חת לו כל אחוך בשעת עבודה לא יעשה ולא יצא שערו מן הבגד ולא יהיה בבגד נימה מדולדלת את יש לו שערות פה שלא יהיה הבדי אתה מבין ולא ואם היה שם אחד מכל אלו שעת

עבודה עבודתו כשרה כן אתה יודע גם חליצה שעושים צריך שתהיה הנעל השם יצילנו ב מה עושה הדיין הוא אומר לו לך לחוץ טוב טוב את הרגליים שלך ואז הוא בודק לו את הרגליים שאיין שום לכלוך אם יש טיפת לכלוך זה חוצץ בנעל שו ש חצץ בנעל צריך שהה הכל נקי נקי קרח על בשרו בגד שלו במקום בגדים כגון שקרו על אצבעו על עקבו הוא היה בשלוש אצבעות ע שלוש אצבעות הרי זה חוצץ פוסל פחות מכן אין חוצץ ואם היה סוסו קטן והוא חשוב כבגד בפני עצמו

הרי זה פוס א פי שאין בו שלוש על שלוש הסלסול מה מקבל תומה זה נקרא בגד כהן של שלקה באצבעו מותר לקוח עליה גמי בשבת או בגד שאיין בו שלוש על שלוש ועובד ואם התכוון להוציא דם אסור וא שלא חוץ הגמ או הבגד את בשרו בששת העבודה י עשו בבית שני אורים תומים כדי להשים שמנה דים אף על פי שלא היו נשנים בהן פני מה לא היו שואלים בהן מפני שלא הייתה שם רוח הקודש כ ש מדבר רוח הקודש ואין שכינה שורה עליו אין נאלין בו

וקצת שענים עומד הכהן ופניו לפני אהרון והשואל מאחוריו פניו לאחורי הכהן ואומר השואל הלה או לא הלה ואינו שואל בכל רם אלא מערר ליבו או בכל נמוך כמי שמתפלל בינו לבין עצמו מיד רוח הקודש לובש את הכהן ממית בחודש ורמר נבואה עלה או לא עלה או לא תעלה באותיות שבולטות עלה או כתוב לא תעלה באטיות בולטות מן החוש כנגד פניו וא אומר עלה או אומר לא תעלה יב ואם שואלים ע שני דברים כאחד ואם שאל משינ לראשון בלבד ואין נשאלים בן דיות אלא למלך או לאב

בית דין או למי שצריך ל הציבור שנאמר בפני אלעזר הכהן יעמוד וזה הוא המלך כל בני ישראל זה משוח מלחמה או מי שצריך בשלותו בכל העדה אלו בית דין הגדול גמן זה שאתה מוצא בדברי נביאים שכהנא בד לא היו כהנים גדולים ש שפ שאין הפות של כהן בד אף הלים היו חוגרי אותו שהרי שמואל הנביא לא היה ונאמר בו נער לוי היה ונאמר בו נער חגור אפות בת אלא אפות זה היו חוגרים אותו בני הנביאים מישהו ראוי שתשרה עליו רוח הקודש יודע כ זה כי הגיע

זה למעלת כהן גדול שמדבר על פי הפות והחוש ברוח הקודש לא י את זה שם כמו אפודה כזאת בלי הבנים וזה אבל פודה פודה של בת כן לא חסות חלת הגמן ככה היה שמואל מעיל כטון תעשה לו אמו כן אבל כהן גדול לא היה לו רשת ה אפודת בת ה לא הוא היה לו שמתי מה זה מיוחד מיוחד מר אתה רוצה שנעשה לך זו זה היום נקרא סטו חדש דף תיט א הרב איך הרמבם ידע את כל הד למד תורה למד תורה לא מחר פרחים עודר

דר אחד ממרא דר היה רופא אבל אז הוא עבד ם זה שש בכל אנחנו בדף תיט למטה שורה אחרונה כל ב דם פה ח תכב גיבורים ק ר שעיה הנפילים היו בארקר דבו בארץ נפין עזה ועזה אבו בארץ בלוים לאבו באר זו כל כתיב וינחם אדוני כי עשה את האדם בארץ פגע אדם ר ח עד כאן פתום הקטורת אד אנו שקירב לפניך את כתורת הסמ זמן שבית המקדש קיים כאשר סובת אותם מש כתוב בתורתך הומר מש ק לך מש קח לך שמים ים ךמ ב ועשית

א ר צ 38 הצורי וציפור ולמה מ גוף הדבר זה ח כבז תבוא א אן אד לכם כשר דמם את העבודה הזאת םכם העבודה הזאת לכם אמרתם זה פסח בשו תור זשה את שישה קים וצים אח שש א באמר משה אן תן ה ויאמר מש וד בך מפחד לילה צ ת שש נודע בערים ב ענו כ ש כ ישראל כ שם ממלאך המשחית יבוא בתנו כן יעלו כל ניצוצי הקדושה ישבתי חיה רעה מן הארץ חר לא תעבור שבר ואבותינו הקדושים א יעקב שרון ז שלמ יברך

כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הנבי וא מאזנים דרך הפלפון קדן יברך כון זכה כון בבריאות תנ ורא מעניה מקובל ברצון הצום התשובה שבעזרת השם שנזכה לשוב בתשובה שמה לפני שמיים נכת בדרכי השם הקדוש ברוך הוא הבנה לנו בית מקדשנו פ