הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כז הרב בניהו שמואלי שליט"א טז תמוז תשפד

ציו משה וואי וואי וואי איזה ספרים להגרלות מה זה זה זה ירד הרבה פה הכן התמונה הזאת ירדה למטה ל א אתה נוגע בזה [מוזיקה] א מה אתה עושה כיס עזוב אותו עזוב אותו שלא תעשה בלאגן פה זהלא ודלא זלק דר שיחליף אתזה הוא אמר הוא אמר איפה בקרית שמונ לאמ לא ב הבן של גונית צ ל ‏sapr נ יש המה ל מד מחרש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש טז תמוז תשפד מסכת בבא בתרה דף זך כז בעזרת השם יתברך אז הנה

מחר בעזרת האל ובשעתו יום 17 בתמוז מתחילים ימי בן המצרים בימי בין המצרים 21 יום כנגד שם אקיה עולם התשובה הם כנגד 21 ימים שיש מראש השנה ועד הושענה רבה אם ניקח ימים שלמים זה 22 יום עד יום שמחת תורה ששם עושים תשובה גדולה בימים הללו גם הימים הללו הימים האלו ה-22 או ה-21 ימים הללו הם גם כן בהם יש עניין לעשות תשובה גדול גדול והם מכפרים על האדם בגלל הצרות שיראו בהם ולכן צריך האדם לבכות על חורבת בית מקדשנו שנגרם בעוונותינו הרבים ברגע שאדם בוכה

אז מתכפרים העוונות אז צריך לחזור בתשובה שלמה ומה צריך לבכות ולבקש ע צער השכינה על בניין בית המקדש על צערם של הצדיקים נתנו את נבנת עבדך מאכל וף השמיים על צערו של משיח לכן כל יום צריך לומר תיקון חצות ביום ממחר וגם כל שכן בלילה כמו שכתוב בזוהר הקדוש כל אדם שבוכה אומרים קולו על חורבן בית מקדשנו תפארתנו זוכה למה ש כתוב יחדו ירננו לראות בשוב השם ציון בעזרת השם לא כתוב בזוהר על הפסוק והנה נער בוכה בתחמושת אני רק אתרגם את זה גאולת עם ישראל

אינה תלוייה אלא בבכי בבכי יבואו תחנונים הבלם באותם דמעות של הבכי ייצאו מהגלות כמו ש כתוב בבכי יבואו כמו שלא תגלה יוסף לאחו אלא בבכיה כמו שכתוב וייתן את כלו בבכי כך הקדוש ברוך הוא לא גואל את ישראל אלא מתוך בכיה כמו שכתוב בי בבכי יבואו ותחנונים ובידם אז איזה בכיה בחיה שן עם ישראל בוכה על החורבן על צער המשיח צערם של הצדיקים זה עכשיו צריך לדאוג לזה חזק חזק כי למה כל לילה השכינה הייא בוכה על גירושה גלותה על חורבן בית מקדשה על נפילתה ו

פרידתה מדודה קודש בריך הוא היא צועקת ובוכה מבחוץ אל דומי לו אל יחרש ואל תשקול ואל תשקוט כל דעתה יעלה מבור שעון היא רוצה לעלות לצאת מה למה היא נמצאת למעלה למטה בקליפות אז היא בוכה רוצה לעלות אומר רבי יונתן איבשיץ ן לכם את הלשון שלו מי שאיין דעתו שלמה לא ירגיש בצער החורבן כמו שאנחנו בעוונותינו הרבים איננו מרגישים כל כך את חורבן מקדשנו למה חסרון דעתנו אומר אין שוטה מרגיש אבל הגדולים ש מהדעת הם הרגישו עוצם העבדה בחורבן הבית ואילו אנחנו משיגים מעדר שלמותו על

ידי החורבן ועובד תפארתו אם היינו באמת יודעים מה זה לא היה לנו לאכול ולשתות כי אם להתפלש בעפר ככה הוא אומר רב שמשום פנקוס עליו השלום הוא כתב עניין הבכיה היא מורה על השתתפות האדם במצב הרוחני של כלל ישראל תראה מנהג העולם אדם שהולך לא עלינו בלוויה של מת רואה יש אנשים תראה אותם הולכים לא בוכים יש בוכים ויש בוכים מאוד מי זה בוכה מיש זה אחיו זה קרוב שלו זה אבא שלו אז הוא בוכה הוא מרגיש את הכאב בעצמות אבל מי שלא קרוב לא מרגיש

אז הוא לא בוכה אומר ככה זה העניין רק מי שמרגיש קרבה מתעורר לבכי הקרובים בוכים בימים האלו מי ש של אבלות על חומת בית המקדש זה מראה כמה האדם הוא קרוב אל הקדושה אם הוא בוכה אז הוא קרוב אם הוא לא בוכה אז הוא לא קרוב בוכה הרבה סימן קרוב הרבה הבכיה מבטא מבטא את דבר שעבד את הכאב את החסרון מי שלא מסוגל לבכות בי בין המצרים על גלות השכינה צריך לשבת ולבכות והוא לא מסוגל לא אכפת לו אין לו שום שייכות לחזון בית המקדש אז

הוא צריך באמת להתעורר בבכי שהוא איפה הוא לא אמרו משל היה אחד משרי המלוכה אהוב מאוד אצל המלך מאוד מאוד עוד ונתק בו עשרים הליו ו איזה עלילות ועד שיום אחד ננץ המלך טוב אתם רוצים לשים אותו בבור שימו אותו ואז זכרו אותו אומר אבל מה עשיתי באו אליו באמצע הלילה שמו אותו בבור אל מה עשיתי ת השאלות שמו אותו בבור המלך עומד על פתח הבו הוא מחכה שיצעק הוא בן אדם לא צועק בא עוד שעתיים לא צועק שולח איזה מישהו לראות לא צועק הבן אדם

אומר מה זה בסוף המלך לא היה לו בררה באמצע הלילה אמר שהורידו אותו לשם אומר לו מה קרה לך למה אתה לא קורה לי אני עומד פה למעלה אני לא יודע מה קורה לך אתה שקוע בתרדמה שלך מה אתה עושה אומר זה אותו דבר אנחנו נמצאים הקדוש ברוך הוא מה נעשה שם אותנו בגלות בייסורים טוב תצעק אני מחכה לך תצעק אליי תקרא לי אני בא אתה מבין מה הוא עסוק בפאבים בוי ואבוי וכל מיני עניינים אתה תזעק לקדוש ברוך הוא זה נכון הדבר הזה עם ישראל

שקוע בחשכת הגלות במשקים הושיבני כ מתי עולם יודעים הזמנים מתי ואייך אוי ואבוי אוי ואבוי כמה זה קשה הדבר הזה איך היה אומר החפץ החתם סופר מי שלא בוכה בתיקון חצות הוא לא מספיק יראי שמיים היה לו תיקון חצות בישיבה אצל אצל החתם סופר אומר היה אחד קרא לו רפי של סופר הוא היה עושה לו את התיקול חצות ובחיות נוראות היה איזה יום אחד לא יכ לבוא נתנו ל מישהו אחר להגיד התם סופר שומע אותו לא בוכה אומר אל תביא אותו יותר הוא לא אין לו

ראת שמיים איך הוא לא בוכה מה אנחנו נגיד כל עם ישראל בימים האלה קוראים גיל אתך חיבר אותה ירמיה הנבי איפה יודעים איך אני ירמיה כהן הענט הרמ יש לו ספר תורת העולה שמה הוא מביא אפלטון היה פילוסוף גדול בזמן ריה הנביא בא עם נבוכדנצר אחרי שהחריבו את בית המקדש בא איתו לראות בתוך בית המדרש המקדש מי רואים את רמיה י מה זה בוכה אומר פשטון למה אין לך לבכות וכי בוכים על מה שעבר כבר בוכים על אבנים עבר טוב היה עבר מה אתה בוכה חכם

לא בוכה על מה שעבר אומר לו ירמיה אני אענה לך אתה אומרים עליך פילוסוף גדול חכם גדול סתמה יש לך איזה ספקות שאתה בחוכמה שלך מסתפק בהם אומר ישלי הרבה תגיד לי ספק אחד אומר מה זה יעזוב אתה תוכל לפתור לי אמר לו כן תגיד אמר לו איזה ספק ענ מקום פתר לו יש לך עוד תגיד אמר לו עוד ספקות סידר לו את המוח משך שעתיים אמר לא מאמין שיש חכם כזה בעולם לא מאמין אמר לו אתה יודע נכון אתה צודק אתה לא מאמין אתה לא

יכול להיות כזה אנחנו קיבלנו את החוכמה מהאבנים פה מהקור פה של בית מקדשנו פרטנו זה איבדתי מה שאתה אומר למה אני בוכה על העצים באבנים פה זה השראת השכינה עז זה אני בוכה ומה שאתה שואל לא יפה לחכם לענות על מה שעבר מה שכבר עבר אתה לא יודע מה זה דמעות אתה לא יכול להבין את זה אתה גוי גוי לא יכול לדעת זה שפת הנשמה הדמעות אתה אתה אין לך נשמה יש לך נפש הבהמית אתה אתה בהמה אתה לא בן אדם אתה חמור איך אתה רוצה

שאתה תבין צפות הדמעות אתה לא יכול להבין למה אומר לו אצל אצל עם ישראל העבר וההווה זה אחד הנשמה זה חלק אלו ה ממען אין התפרקות זמן תראה איזה איזה איזה קדושה שהנשמות של עם ישראל ואי ששכינה כתוב אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה מתוך עצבות היא לא שורה אית לבכות את לשחוק אז מי שעכשיו מרוה בבכי על על הכל מיום הריגת הצדיקים זה עושה עוצמה אדירה בשמיים למה אמרו רבותינו שמיום שחרב מקדש לא נראית רקיע בטהרתה השמיים תקסו בעננים דקים מאוד ואתה לא רואה את

העיקר אתם חושבים שרואים ש שמיים זה זה לא רקיע בטהרתה חמי הנביא הוא היה רואה מה זה חורבן בית המקדש נופלים חללים רבים רבים מעם ישראל איזה צדיקים גדולים איזה עמודי עולם אם הם נשים בט איך היה אומר ירמיה הנבי מי יתן ראשי מים ועיניים מקור דמעה ובקה יומם ולילה על חללי בית עמי איזה אכזריות הרגו עשרה רגי מלוכה בשמאל כהן גדול בעקיבא רק עכשיו מה היה בשמחת תורה אכזריות כזאת אדם רואה את זה זה קורע ע לבבות שומע אנחנו לא רואים אבל שומעים שמים ילד

בתוך תנור קורעים את הבן אדם הורגים אותו רוצחים תראה מה זה אכזריות כזאת זה על זה לא לבכות אדם איפה הוא יש לו ראש יש לו לב של אבן נמס ידי איך כתוב שמה בזמן החורבן ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהם לא היה מעשה באישה אחת היו ו שלושה בנים הלכו בניה למלחמה היה ילד קטן שהייתה מניקה אותו לא היה לה מה לאכול לקחה אותו בשלה אותו בסיר והייתה אוכלת כשבאו הילדים שלה רוצים לאכול משהו רעב נתנה להם לאכול מר קיטוס הרגישו שהם אוכלים בשר אח שלהם

מה הם עשו עלו לגג ונפלו ומתו אז זה אמר המכונן ירמיה הנביא היו חללי חרב מחללי רעב איזה צרות היו רוצים היהודים לבכות לא נותן להם נבוכה נצר הרשעים האלה לא נותנים מיום שחרבה ציון בירושלים בית המקדש יצאו ישראל בשל שלות של ברזן היו רוצים לבכות היו רודפים אותם מקים אותם עצביהם כמו שכתוב על צברנו רדפנו לכן למה אני אומר לכם את כל זה היום שאדם הוא עכשיו צריך לבכות כל יום ח בקדש איך הוא התעורר רבחי הוא צריך לדעת לבכות שהוא רואה את ההפסדים הגדולים

ומה שעשו לזעוק להתחנן להשם כמה יתומים כמה היום היום כמה יש יתומים כמה יש אלמנות כמה הורים שקולים רק עכשיו במלחמה הזאת ממש חצות מי יגן עלינו חליצת כן ביום אחד הם עושים 10 חליצת הוא אמר לי הרב אמר לי אמר לי 10 חלצות הוא עושה ביום אחד מה אדבר מה אני צדק אבל מה אם אנחנו ניקח את עצמנו לידיים נלמד תורה כתוב זאת התורה לעולה לה הכל בטח צריך להשתדל יש רבי אל חנן וסרמן שהוא נהרג על קידוש השם גם כן שם ממקום דמו אומר

היה השפת רבנים בענייני השעה חפץ חיים הביא תנ דבי אליהו שכתב תנ דבי אליהו הזה זה תן דליהו רבה פרח דבור המתחיל פעם אחת אז הוא הביא את זה אומר לא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא פרס ומדי לעולם שיהיה להם מלכות אלא בזכרו של קורש שהיה בוכה ומתנחל הגויים את בית המקדש הוא קורש היה בזמן היה בזמן החורבן גם חורבן בית ראשון בשמה נמוכת נצר אז אומר החפץ חיים אומר בשביל זה הוא קיבל מנוכה כורש בגיל ש זהו א זה אומר החפץ חיים אם נחשוב את

מניין השנים נמצא שבאותה שעה היה כורש בין שבע שנים כמה משיג ילד גוי בגיל שבע שנים להבין מה זה חורבן מת המקדש והוא בכה בזכות הבכיה הזאת הביא הקדוש ברוך הוא מלכות פרס לעולם מה אנחנו בוכים דבקות איזה שכר זה אבל לא צריך שכר הבעייה הגדולה מה קרה לנו איפה הגענו אומר רבי חיים פלצ'י מביא בשם ספר קטורת המזבח זה של המרשל אומר מי שמכונן החורבה הבית מתכפרים עוונותיו וזוכה לאריכות ימים וגם זכה שבניו לא ימותו בחייו ועוד הוא ממשיך יראה זרע יעריך ימים בזכות אותם

שבוכים חורבן ועל גלות התקבצו הגלויות ותבואו הגאולה בבכי יבוא למה אדם מה כל יום כל יום צריך לקום בחצות חול בחצות בשתיים באחת בשתיים שלוש מוקדם יעשה תיקול חצור תבכה צריך ממש לשבת חבל הימים הללו ל ש הקדוש ברוך הוא יראה שאנחנו משתדלים אז הוא כן רחם עלינו זה עושה רעש גדול בשמיים אם לא כן מה נעשה אחר כך ואם לא לא בוכים לא זה לא טוב אתה יודע יש סיפרו על איזה אישה אחת ש חשובה טובה מסכנה לא הילה ילדים שנה שנתיים שלוש אין ילדים

אחרי 17 שנה נו נולד לבן האישה הזאת הגיע הזמן הלידה הבעל מתרגש כולם מתרגשים המשפחות אומר הרופא סיבוך אי אפשר או אחד משתיים או האמא או הילד הוא הבע שומע את הבשורה אומר מה נעשה מצד אחד אשתו מצד אחד אין ילדים מה יהיה בלי אישה מה עם אשתו מסכנה הלך לרב אומר מה שתגיד אשתך זה יהיה הלכו לאישה היתה מסתפקת מסתפק בסוף אומרת אם יכולה למות לתת את החיים שלה ל הבן שהוא יחייה אבל יש לה בקשה אחת כשיגדל הילד תמיד הזכירו לה את המעשה שאמו

מסרה את החיים שלה בשבילו בכדי שיכיר טובה ותמיד להתפלל וילמד עבורה תר לך הילד הזה גודל לא בא להגיד קדיש איזה בושה זה אומר זה בית המקדש היה משמש לנו כאם אוהבת היינו נצבעים בעבירות לא היה מנקה הכל מסדר עכשיו בא הזמן של החורבן אומרו שני דברים או משמיד חס ושלום או חורבן בית המקדש מה היה שפה חמתו על יציב ועל אבים אתה לא תבכה עלל זה לא תבקע על חורבת בית המקדש הלו זה הציל אותך זה הציל אותנו מי הציל אותנו איזה בושה זא ההוא

מרים לילד תלך לקבר של אמא שלך אומר לא רוצה אבל היא נתנה לך את החיים שלה גם פה המזבח הכרובים הסכימו ללכת כפרה בשל עם ישראל מה איפה אנחנו זה אמת עכשיו לכן צריך להשתדל חזק ל זה לא קל לדבר על זה אבל אין מה לעשות זה צריך אומרים שנודע ביהודה כל יום תשעה באב היה ראשו בן ברכו יושב על כיסא קטן נמוך וכל מהלילה עד מחר בלילה רושו בן ברכו איך אפשר כך החתם סופר מה היה אוכל סעודה מהפסקת שלו אומר ערב תשעה באב היה

מסתגר בחדר ואומרים שאחד מהתלמידים פעם הציצו במנעול ראה אותו יושב ליד השולחן בספר פתוח והיה מוריד כנח דמעה דמעותיו היה משליך את תוך עד שמינה למעות סעודת המפסק ק הייה לוקח בפת טובל אותה בדמעות ואוכל הכנת ם לחם דמעה ותשק בדמעות שליש רבי יוסף חיים זוד לפד אומר אני מה שעשיתי לעשות כזה דבר לא הצלחתי פעם אחת רק הצלחתי הוא איך זה אנחנו בכלל לא חושבים לעשות כזה דבר לא כתוב אפילו מלאכי שלום מה רב קיון למה המלאכים בוכים אומרים שעשיר אחד גדול בנה איזה בית

מפואר פלטין משהו אין כמותו כל מי שהיה עובר מסתכל בבית הזה בארמון לא פוסק מ מלהודות לשבח ליו העשיר החביא את האוצרות שלו בתוך הקונים של הבית יום אחד נשרף הבית כל אנשי העיר בכו רואים ככה כל כך כך יפה אבל מי הבוכה הכי הרבה בעל הבית למה הוא יודע מה יש בתוך הקירות כל האוצרות שמה משה אתה איפה שמת את כל הזה אוצרות אומר כולם בוכים על היופי על ההדר של בית המקדש המלאכים למה הם בוכים הם יודעים את הערך הרוחני שתמות בתוך הכותרים זה

אמת טוב השם יעזור היום זה קצת מעציב אבל אין מה לעשות זה צריכים שאנחנו נשתדל חזק בעבודת השם אין מה לעשות טוב אז בעזרת העלו בשעתו נשתדל שעייה אנחנו ישעיה פרק י פסוק א' הוי הו החוקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו אומר אוי כואב מאוד ויש להתאונן על אלה שחוקק הם סופרי הדיינים כי הם מחוקקים אבן כותבים דבר שאינו הגון וכשר ומכתבים הדיינים עצמם מצווים לסופרים לכתוב דברי עמל אוי ואבוי להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות של לם ואת יתומים יבוזו תראה איזה

דין איזה איזה משפט שקר להטות את המכתב שלהם יהיו סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי לגזור להעביר משפט האמת מן העניים על ידי איזה אלמנות לוקחים להם את כל מה שיש להם בוזזים ושוללים את האלמנות את היתומים שקר פסק דין שקר ומה תעשו ליום פקודה ולשואה ממרחק תבוא על מי נוצו לעזרה ואנ תעזבו כבודכם מה תעשו ליום כשבק השם עליכם עוונם מה תעשו ליום שואה ום שעה זה יום חורבן על מי תנסו לעזרה אל הקדוש ברוך הוא לא יהיה בעזרתכם איפה אתם הולכים ואנ תעזבו

כבודכם מה שווה כל הכסף והזהב שאתם מעשבים והכל שקר ועושים כבוד של שקר בלתי קרע תחת אסיר תחת ארורים פולו ובכל זאת לא שב פה ועוד ידו נטוייה במקום שלא קרע קריעת המרבץ באותו מקום יהיה אסיר חוץ מארצם תאשרו אתה חושב לא חייב פה לתפוס אותכם הקדוש ברוך הוא תברחו איפה שתלכו הקדוש ברוך הוא יאסור אותכם ותחת הרוגים פולו חוזת לא שבה פה ועוד אפילו כמה יהיה להם בעיות לא שבה פה ועוד ידו נטוייה להרוג בהם הוי אשור שבת אפי ומטה בידם זעמי אומר רשת אונן

כי אשור יהיה השבט לעשות בהם אפי כעסי לכות ולרדד אותם זה אשור ומטה הזעם מה שאני זועם על ישראל הוא ביד אשור כי ע על ידיו יקם כרצון ו חנף א שלחנו ל עם עברתי אצנו לשלול שלל ולזו ולבוז בז וסומו רמס כחומר חוצות הנה אוי ואבוי הם ישראל המחפים ליצרים למלות שאלת שאלת היצר ה הרע והפיתויים שלו ידעו להם בגוי הנפש לחנו ול עם מפרטי עצבנו אומר לבוז בז וסומו מרמס כחומר חוצות אוי ואבוי נרמוס אותו כתית שמשליכים בחוצות והוא לא כן ידמה ולבבו לא

כן יחשוב כי להשמיד בלבבו לכיד גויים לא מעט הוא סנחריב לא כןד מהגזרה מאיתו ואני שולחו ולבבו לא כך יחשוב ששלחתי על הסכם ממון נשלול בבוז בז כי בלבבו להשמיד את הכל בגאוות כי ייאמר הלו שרי יחדיו מלכים אומר גבה ליבו הוא חושב כל השרים שלו כל אחד קשוב כמלך הגענו פסוק ט מה יהיה ככה מה יהיה הם חושבים הם חושבים להחניף לגויים והכל זה לא יודעים כן אין דבר כזה אין הם קודם כל יכלו אותם ראשונים שניות נו נשמת רבי ישראל החצר בן רבי נתנאל

את הבבא ס הוקדש על ידי רבי דוד נתנאל מה הענין היום י הרש בן גיטמן נשמ מבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי אורי נורי בן רחל מרדכי הלוי בן חנה בשלמה ועקנין בן נפתלי בן חנ חנינה שמואל אביעד שמואל בן שולמית ציפורה בת גסטו רבקה בת גואר פנינה יצחק בן חנום משה בן קנדידה רבי שלום רפאל בן שרה לא היום יום חמישי עשו לו של משה אם אתה לא הבאת אתמול תיתן היום מי שלא נתן אתמול פך מתקשר ‏t משה הוא נתן אתמול משה לא

הוא נותן במסרד אתה משה עשית מבחן משה יש לך שטיה יש לך שטיה אנחנו בקידושין פרק ב' משנה וואו המקדש שתי נשים בשווה פלוטה עסקת חבילה עושה זה שתי נשים בשווה פרוטה או אישה אחת בפרוטה אישה אחת בפחות משווה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות אחר מכן אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח לא מתכוון לקדש אותה בסבלנות במתנות האלה לא יושבים פה בוא לפה בוא לפה אפשר פה תקריב את זה וכן קטן שקידש אין קידוש קידושים משנה ז המקדש אישה ובתה א אמר להם שתיכן מקודשות

א בשווה פרוטה אינן מקודשות איין קדושים תופסים איך לתפוס ומעשה בחמש נשים ובעם שתי אחיות וקת אחד כלכלה שתעני משל ההן היייתה הכלכלה הייתה של ההן ושל שביעית היייתה שמיטה הפקר ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן על ידי כולן ואמרו חכמים אין החיות מקודשות אבל שלוש אנוכיות שהם לא קרובות מקודשות אז הנה רואים החיות אפשר לקדש אישה ובתה אפשר לקדש בסדר גמרא להצלחת מתנאל בן יפ הקפי ואליעזר פנחס בן דאה תמיר יעקב בן א כן הגרלות כן אתמול היה מבחן בוא בוא

אתה תבחר תביא הכל אחד זה יין הראשון זה יין רגע נראה מי זכה אוראל אבו אוראל אבו ברדה יין לא הורא אבו ברדה יין שני זוכה מה השני בפרחים לוי חדד לוי חדד זכה בפרחים הלאה פרנות אברהם בבא אברהם בבא פרנות עכשיו תתחיל ספרים הרב עופר אפלבוים רב עופר אפלבוים תן לו אחד הספרים מה שאתה רוצי אחרון יפה אפרים מרין אפרים מריאן תן לו ספר נו תן את הפתק אפר מרי הלה הרב פוזן תן לו לבחור מפה ראש יש אותם בבית תן לו את יש שמה

איזה צעצוע ישו יד כזאת תבד מכי מרדכי מרדכי תבחר לך ספר אנהג אברהם דורי אברהם דורי זה היום הספרים נדבת משה ציון ציון משה השם ישמרו ויחיו אממ מר הוא לא יכול לתת ספרים דבר אחר מה ציון משה מלקי ציון משה מלכיאל לה לא תן את זה לדיאן דיאן זכה דיאן נו שמה י שעול תן את זה לדיאן אמרתי לך תן לדיין תסא את הזה אז זהו נגמר זה עכשיו כן נגמר באיפה ד צ משה לא רוצה מה אתה רוצה תן את זה לצ משם תן

את המידות דרך ארץ ציון משה מה שאתה רוצה תנו אחד מהם נו הלי אליעזר חזיז תנו נו מה זה זה תן ל מה אין שפ ב לא זכה זה מי זכה בסט לא עשינו את זה לא אתה עשית את הסט לא עשינו ממרוקו רגע רגע מבן ספר זה למידות בד לא הביו לו לא הביאו לו תביא לו ספר גדול מאיר כהן באמת כן שלבוק הוא צ את השת עוד תפילת בית המדרש שת אדוני תמני אח חכל ישראל אנחנו באים תקים מצוות עש ללמוד תורה כמו שכוב

עשות נ ענו ולעשות רצון בוראנו ד צו פניך נלא ור כ כ א מציון עשא שמיים רץ כן רבותיי היום אנחנו דף כז זח אנחנו נתחיל בדף כו עמוד במה אמרולה מה הוא רוצה מה הוא רוצה תע מגיע לו מגיע לו אבל מגיע לו אבל כל אחד מזה לו אני גם לא קבלתי כלום מגיע לך דיין רוצה יבוא אליך יש עוד יום ראשון אמר אולה לן הסמוך למסר בתוך 16 אמה גזלנו ואין מביאין ממנו ביכורים תראה עולה אומר אילן שסמוך למצר של שדה ששייך לאדם אחר

אם זה בתוך 16 אמה לשדה גזלן למה יונק משדה של אחרים ולא מביאים ביכורים לא יכול להגיד האדמה אשר נתת לי אני מביא ביכורים מהאדמה אש איזה נתת לי זה גזל פלא פלאות גזלן הוא קורא ל זה מי גזלן האילן גזלן מה שצריך חכמים הרחקת הילן אבל אנחנו אמרנו למעלה ארבע עמות זה מעמיד אולה שמדובר בסלע מפסיק ביניהם צונ מה ומה שהגמרא אומרת מה שאמרנו מספיק רבע אמות זה סלע מפסיק צונ מהז מספיק בארבע עמות אבל כאן אבל אם לא כן צריך 16 עמה כי ה

כי ה השורשים הם הם יונקים מ-16 עמה סביב ואמ ליו גזלנו האילן הוא נקרא גזלן אז לכן לא מביאים ממנו ביכורים באמת הוא לא נחשב גזלן מה שאמרה גזלנו אומר המהרם הכוונה על האילן האילן וגזלן הוא יונק משדה אחר וגוזל דרך היניקה שלו לכן אי אפשר להביא ממנו ביקורים למה כתוב אשר תביא מארצך איך אתה יכול להגיד בהבאת ביכורים את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי אשר תביא מארצך איך אני השם אוהב משפט וגזל עולה ובתם גזול אי אפשר זה אמר עולה מנלה לעולה מאיפה למד

עולה ששיעור יניקת האילן 16 מה מאיפה הוא יודע טוב אתה אומר לי זה עונג זה גזלן אבל מי אמר שהשיעור שליקת האילן 16 אמר אילמה מתנן 10 נטיעות המפוזרות בתוך באה חורשים כל באה שילן עד ראש השנה אז כמה אבו להוא 2500 גר דימה כמה מטלה לכל חד 250 אלוהב ד עולה אם נאמר מכאן זה לא השיעור של עולה נסביר את זה קודם כל צריך לדעת יש הלכה למשה מסיני שבזמן שבית המקדש קיים נוהגת תוספת שביעיית למשל שנה הבאה זה שנת השמטה מראש השנה אסור לעבוד

בשדה של העינן אין מה לעשות אבל יש הלכה למשה מסיני יש 30 יום קודם ראש השנה זה של השמיטה מוסיפים לא חורשים שדה לא עושים כלום לא אסור כבר 30 יום קודם אסור ככה זה הלכה ושה מסיני חכמים הוסיפו גם שכבר לא חורשים את השדה האילן מחג השבועות אלא רק השטח שצריך לצמיחת האילנות בזה יש בשדה שלוש למשל אם ישל שלוש עננות בבית סעה אז יכולים להביא מהמהם כבוד מסוימת של פרי חורשים את השדה בשבילם ולא חורשים אם לא כן לא חורשים עם כל השדה אלא

רק מסביב כל עלן וענן מעט שיעור מסוים שיוכל העץ לחיות זה הכל עכשיו אבל מ-10 אילנות ומעלה מותר לחוש כל השדה אפילו אין בה את השיעור עכשיו יש נטיעות זה לא אילנות זה נטיעות קטנות שעכשיו נטעו אותם מותר לחרוש כל השדה ל10 נטיעות עד ראש השנה של השמיטה נטיעות זה שכתוב פה אילמה מתנן 10 נטיעות המפוזרות בתוך בצעה אז חורשין כל בצעה בשבילן אז אם יש לך 10 נטיעות מפוזרות בתוך בית צאה בית סאה זה שטח של 2500 אמות מרובעות מאיפה לומדים את זה מחצר המשכן

חצר משכן היה בשעתיים זה 100 על 50 אמה רוחב אז זה 500 אמות מרובעות ככה אומר רשי אז אם ככה אז עוד הפעם הלה כתוב 10 נטיות מפוזרות בתוך בצעה חורשן זה 2500 אמות חורש כל בצעה בשבילן אז זה נשב חרישה לצורך הנטיעות עד מתי עד ראש השנה ממש אז בוא עכשיו נחשב כמה מגיע לכל עץ כמה הבו להוא אמות וב צאה הנה הגמרא אומרת תרא 2500 גרדי 2500 אמות מרובעות אז אם ככה לכל אחד ואחד כמה מתלה לכל עץ ועץ כמה תחלק קי שק מסביבו

250 לכל לא 200 לא כל עץ ועץ 250 אמות מרובעות יוצא ניקה לכל נטיעה למה זה 2500 אז תחלק ל-10 250 עמות לכל נטיעה אז זה אבל אתה אמרת 16 אמה הו לעמה 16 אמה נטיעה פה זה יוצא 2000 פה זה יוצא 2000 250 אמות סליחה 250 אמות אז א ככה אלא העולה זה לא תואם לשיעור של אולה למה לדבר אולה אילני ונעמוד בכול צד אם תעשה אותו ריבוע של 32 אמה 32 אמה כל נין יונק 1024 אמות מרובעות ראית מה למעלה ארבע מהשיעור של הנטיעות

אתה אמרת לי זה 250 זה ארבע פעמים 250 זה אל זה יוצא למה אם אני אומר 16 אמה 16 אמה מכל צד 16 אמה מכווצת זה ריבוע של 32 אמות ה32 אמות אז כל עניין יונק סביב א 10004 עמות מרובעות אז זה לא הולך עם ולה ואלה מדתן שלושה אילנות כל שלושה של שלושה בני אדם אלא אתה יודע מאיפה תוכח את עולה כתוב שלושה אילנות של שלושה בני אדם הרי אלו מצטרפים וחורשים כל בתה בית צעה בשבילה אתה רואה אפילו יש 10 אילנות שלוש אילנות אחד

של זה אחד של זה לא של אותו אדם חורשין את כל השדה שהיא בצעה בשבילן עד חג השבועות אז כמה הבו להוא עד חג השבועות למה למעלה אמרנו דחב כמה אבו להוא זה לא נטיעות נטיעות עד ראש השנה 10 נטיעות כמה אהבו לאוטר אלפי וחמשה מאגר דימה עכשיו תחשב בצעה בשביל שלוש אילנות כמה אבו להוא ב500 2500 אמות מרובעות לכל אחד מהנטייה כמה מטלה סביבות שיונקת ממנה כלומר תחלק 2500 לשלוש אילנות כמה מטלה תמני 100א ותלתן ולטה בלטה 833 עמות ושליש אמה מרובעות זה ה נקת

כל כל עץ הקטי פי שדולה יותר של אולה יותר זה 1024 נכון אז יותר זה רבע מהשיעור של שלושה אילנות אז אומר לא דק לא דייק בדבריו באמת זה החשבון המדויק 833 אמות בשליש למה הולה השיעור שלו 32 עמות באור ברוחב ריבוע זה 1024 עמות מרובעות לפי מה שיעור אמרנו 328 אמות באורך וברוחב אז הלאה אז הגמרא שואלת משה אתה איתי אם הורד אמרין נוד לחומרה לכולה לו דק מרינן מתי שייך לומר לו דק שהדבר יוצא להחמיר אבל כשיוצא הדין להקל מה שייך להגיד לא דק

יוצא פה הדין לקולה למה על ידי שאמר אולי שיעור הגדול מאמית אז הוא פותר את עצמו מהבאת הביכורים שלא כדין למעשה הוא חייב להביא ב800 ופה הוא פותר את עצמו כ על 1024 זה לא הולך מקל אז הגמרא מתרצת מסו ברבוע קאמרינן בעיגול קאמרינן מה אתה הבנת שאולה אמר לחי 16 עמה כלן במרכז רבוע שילן במרכז עיגול מחקים 16 אמה כשלנו במרכז עיגול מכדי כמה מרובע יותר טוב אז בוא נראה כעת נחשב מכדי כמה מרובע יותר על העיגול אם נפחית את ההפרש מהשטח של 1024 בריבוע

בדרך כלל אנחנו יודעים מקובל ש רבע תמיד מרובע הוא יותר על העיגול ברבע אז אם אז רביע כמה כמה כמה מרובע יותר על העגול רביע אז אם נוריד רבע מ-24 פשו ו שבע מש מניה נשאר לנו 768 עמות מרובעות אז הקטי פש לפרג דמתה עדיין נשאר מעט יותר מחצי עמה באמת שור הניקה זה מעט יותר מ-16 עמה ברבע לכל צד לא 16 עמה כמו שאמר 16 עמה ורבע והיינו דלד וזה זה מובן מאיר חומרה לא דק מה שאמר פחות מהשיעור האמיתי זה כדי להחמיר מי שאילן

שלו סמוך ל1 אמות למצר כבר חייב להביא ביכורים למה הו אמר 16 מה אבל באמת אולא אמר שהוא חמיר עדיין פטור מלהביא ממנו ביקורים עד שיהיה יותר מ-31 אמות מהמיצר הזה החמיר במרחק מה שבאמת חייב בתרומות מעשות מה שפטור מביקורים עד שיהיה במרחק של 316 תוספות 16 תשמה למעלה אמרנו שינן סמוך למצר בתוך 16 אמה זה גזלן לא מביא ממנו ביקורים תשמע הקונה אילן קרקע מביא וקורה מי שקנה אילן וקנה גם את את הקרקע מסביב לאילן אז הוא מביא וקורא מקרב של ביקורים את האדמה אשר

נתת לי מה אליו כל שהוא כמה הוא קנה אילן וקרקע מסביב האילן מעט לא 16 אמות אתה רואה בכל זאת מביא קורה פחות מ-16 אמה הגמר אומרת לא 16 אמה לא מה שהוא 16 אמה אילן קרקעות ש 16 אמה מסביב עוד טוב תע שמה קנה שני יללן בתוך של חברו לא שיקמו עם הקרקע מביא ואי ו קורא למה הוא לא קנה את הקרקע שביניהם לכן מביא ביכורים ולא יכול להגיד האדמה אשר נתת לי זה הקרקע לא שלו משמע זה שני הדנות לא קורה השלושה בתוך שדה

חברו מן הסתם כוונתם גם לקרקע שביניהם מביא וקורא אתש האדמה אשר נתת לי מה אליו כלשהו לא צריך 16 אמה לכל ילן כלש אפילו פחות לא אכה נמה 16 אמה קק לה מסביב לאילנות שעמה אז אין רעיה תשמע רבי עקיבא אומר כך קע כו שהוא חיה בפאה כלומר אדם חייב להשאיר בשדה פינה שלא קצרה אותה בשל העניים כלשהו ו בביקורים להביא ממנה ביכורים לכהן בבית המקדש גם קרקע קרקע כול שהוא חייב בפאה חייב בביכורים להביא ממנה ביכורים לכהן בבית המקדש וכותבים על קרקע כול שהוא פרוס

בון הלו אף על פי שלא כותבים פרוס בון אם אם רק לא כותבים וסבון רק אם יש לו קרקע גם קרקע כל שהוא הזאת נחשבת קרקע וכשר לכתוב עליה פרוזבול ועוד דין יש לה נקנים ממה נכסים שאיין להם אחריות מטלטלין זה נקרא נכסים שא מטלטלים נקנים במשיכה אבל אם אתה קונה קרקע אז אתה יכול להקנות לו את המטלטלין הגב הקרקע זה נחשב קרקע מביאים ביקורים אז עכשיו בכל זאת ראינו פה שמביאים ביקורים מקרקע כל שהוא אפילו שאיין בינ לבין שדה חברו ש עמה ואיך הוא יכול

לביא ביכורים ולהגיד האדמה נתת לי אכ במס קנן בחטה דיקן המד קטנ כל שהוא שמאמינה פה הלו מביאים ביקורים משבעת המינים אחד מהם זה חיטה פה מדובר על חיטה חיטה אינ שורשים שמתפשטים ביקורים של חיטה החיטה לא שולחת שורשים מסביבות כולם לכן אפילו סמוכה לשדה חברו מביאים מ ביכורים קנמה קטני כו שהו לא ייתכן שמדובר באילן שמאמינה אז זה מר אתה איתי בסדר את שמע אילן מקצתו בארץ מקצתו בחוץ לארץ צבט וחולין מעורבין זה בזה זה אילן שהוא נטוע על גבול ארץ ישראל ממש על הגבול

מקצתו בארץ יונק מקרקע שחייב במעשרות מקצתו בחוץ לארץ זה כמו עכו חציה מארץ ישראל חציה מחוץ לארץ אתה מבין תבת וחולין מעורבין זה בזה כלומר בכל פרי יש תערובת של צבת וחולין למה הילן יונק משני צדדים ד דברי רבי רב שמעון גמאל אומר לא הגדל בחיוב בצד ארץ ישראל חייב הגדל בפטור בצד חוץ הארץ פטור עכשיו עד כא פליג רבי ורב שמעון גמש ובר כ צד מהקרקע שלו מהצד שלו הצד שלצד פירות ארץ ישראל מארץ ישראל חוץ רץ חוץ לארץ יש ברירה אומר שבר אין ברירה

אלא אומרים הגדל אלה אומרים שזה מעורב אין בר אי אפשר לחלק ביניהם אבל גדל בפטור אילן שגדל כולו כל שרשה בחוץ לארץ דברי הכל פטור אפילו שזה קרוב 16 מה לארץ ישראל לא אומרים יונק מארץ ישראל אז קשה לעולה למה לו 16 אמה הוא יונק מהכל יונק מאר צאל גם נכון מאיר למה פור אח במע סקינה ד מפסיק צומה סלע מפסיק בשני צידי השורשים אין צד זה יונק מזה לכן אם כולו בחוץ לארץ פטור כי הוא לא יונק מהארץ סלע מפסיק ואם לא היה סלע אם

לא היה סלע אמת לא הוא לא הה אפילו שכולו בארץ ישראל כין שהשורשים שלו הם מתפשטים בחוץ לארץ זה מעורבים הפוך הוא נמצא בחוץ לא משנה לא משנה אחי תבין זה כמו בן אדם הוא מעורב חצי בפנים חצי בחוץ אתה מבין פתאום הוא בפנים הוא בחוץ איך תעשה איתו הכל מעורב לו טב בסדר בך הכל בסדר די לחימה ברמיזה אבל הוא מלמד סניגוריה אנגלד עליה הוא רוצה כולם פ ודפים רוצים שיהיה לך טוב חייך כן כןמ בסדר לא אבל הוא לא מדבר ברוך השם בקנ פסיק

צומה אחי מהמד רבי למה רבי אומר תבת בחו מעורבים זה בזה הרי הפירות שגדלים בצד אחד הם לאקים מצד השני הצמה דהדר רבה אומר שלמעלה בעובי נעשה אחד אתה מבין איפה בעובי האילן נכון יש צומה אבל כאילן גדל בעובי שלו למעלה מתערבבים וממה ק מפלגה רבי שמעון ורבי ורבן שמעון בן גמליאל מה הוא סבר אבירה מבלבל מהוא סבר החוד קאה וה חוד כיוון שרשים זמ שבר רבי סובר אפילו שבתוך האדמה מפסיק סל אבל כשעולה למעלה האוויר העולם מבלבל את הנקה לכן תב וחו מעורבים זה בזה

זה דעת רבי אבל רבן שמעון בן גמליאל אמור רבן שמעון בן גמליאל סובר ש כמן שהשורשים מפרידים בסלע אז גם למעלה החוד וחוד זה צד ממשיך לנק לבדו ממה שתחתיו וזה ממשיך לינק לבדו ממה שתחתיו ככה זה הולך בדרך כלל האילן הוא פירות והכל זה לא רק יונק מהשורשים גם מהאוויר אם יש פה אוויר פירות הם מפוזרים גם הפירות שהם עומדים באוויר הם יונקים מהאדמה למטה ככה זה הולך זה לא רק איפה השורשים זה המחלוקת האם הבירה מבלבל או לא לא לדבר עכשיו אמרנו אה לא

לא לא לא לא לדבר עוד ב16 אמה עכשיו הגמרה שואלת או עכשיו בסדר ב-16 אמה בתולו מה רק 16 אמה שניקה לשלשים יותר לא והתנן מרחיקין תילן מן הבור 25 אמה משמע המשושים למה צריך להרחיק 25 שמה מספיק 16 אלא השורשים מתפשטים 25 שמה יותר אמר מזל טובה אז כחושה לא מחשה אלא אמה באמת הם הולכים הרבה 25 אמה אבל איפה הם יונקים מכחישים את הארץ שמה טפה לא מקשה כמו שאמרת אנג'ל יותר לא יותר מ-1 לא כי אתה רב דימי אמר בע מנש נקיש מרבי

יוחנן שאל אותו אילן הסמוך למצר בתוך 16 אמה מה הוא מה דינו אמרלה גזלנו והן מביאים מנו ביכורים כמו שאמר עולה אבל כי אתה רבין אמר רבי יוחנן אחד נסמוך למצר יונק משדה חברו חנוטה שנפ טי דחו מביא וקורא את הקריאה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ תנה איתם שלא יקפידו אפילו שאתה זה השדה שלך והשורשים שלך מעט הולכים לשדה של חברך יהושע תנה לא להקפיד אפילו ש הפירות העץ שלך גדול השם ברך אותך חציו בשדה שלך והענפים שלו חץ ים בשדה חברך על

מנת כן הנחיל יהושע את הארץ משנה אילן שהוא לסדי חברו נפב נטים לסדי חברו קוצץ מלא המרדה על גבי המחרשה וצפ קוצץ את הענפים עד הגובה שמגיע המקל שמכה את הבהמה מרדע זה המקל שמכה את הבהמה כשהוא חורש בה בחריש אתו אז עכשיו הוא רוצה להכות אותה ה יפריעו לו ענפים של העינן אז א אז אז זה אז אז זה קוצץ איפה שמגיע המכן הגובה הזה קוצץ מלא המרדה על גבי המחרשה שלא יפריע לו עלפי האילן הוא בחרו ב בשקמה שיש להם הרבה צל הרבה צל

ה שדה צריך שמש השמש מגדלת טוב טוב את הפירות מבשלת אותם עכשיו יש חרוב ושקמה שיש אותם בשדות אם זה הולך לשדה חברו מצל לו שלו צל על גבי הפירות שלו אז זה מזיק לו אז קוצץ את הענפים כנגד המשקולת ישר כמו שמים משקולת בבניין יש משכורת כן ובבית השלחין שדה שמושכת בדי אדם אז הצל מזיק לה לא רק חרוב ושקמה אלא גם שדי שלחין כל האילן כנגד המשקולת קוצץ כל מסוגי אילנות לא רק קוצץ את השקמה הבא שאול אומר כל ינן סרק כנגד המשקולות גם

קוצץ כל הענפים של אינן סרק כנגד הם נשקלות גמרא בעיה וא אבא שאול הרי שקה או אספה כא גה מסתפקת אבא שעול מה שאמר זה הרש קם השנה קמה אמר שכל עלן קוצץ רק מלו ה מרדע אז גם ילן סרק ורק בחרו בשקמה קוצץ הכל ואבא שעול חולק ואומר שבכל לן סרק קוצץ הכל כמו בחרו בשקמה או אספה כאה לגבי בית השלחין תנ קמה אמר שם בכל אילן קוצץ הכל גם באילן פרי ואבא שעול חולק אומר רק באילן סר קוצץ הכל אבל בילל פרי קוצץ רק

כנגד המרדה לא מה אז מה אמר רב אבא שעון בוא נראה ת שמתני בית השלחין שנכנסו אלפי אילן של חברו לשדה שלו בית השלחין הב של אומר כל כל האילן כנגד המשקולת קוצץ כל סוגי האילנות הכוונה שכנגד המשקולת למה שהצל רע לבית השר אחים כמו נקמה כל ענין קוצץ כנג שמאמינה הרשע ש אתה רואה אזה אבא שעול חוזר חולק על תקמה בשדה רגילה קוצץ בכל אנס רק שמעיה אמר השד תדייק קטני כל אילן סרק ה אמר בשרש ואז הבא שאול מרב יותר מתנ קמה תנ קמה

רק בחרב בשקמה קוצץ הכלב שאול כל אילן קוצץ הינו דקט כל אילן כל סוגי האילנות אלא אמרת הספה קה הבא שעול ממעט פחות מתן הקמה של תן הקמה בת השלחין בכל ען קוצץ הכלב שעו רק באילן רק קוצץ הכל ארק מבעי צריך להגיד בלי כל מה אל ל שמה מינה הרש כן שמה מינה מוכרח לומר זה על רש משנה אילן שהוא נטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהיה גמן עובר ברכבו קוצץ מענפים מיש עובר שם כדי שיהיה גמל עובר ורוכבו עליו למה למה גם כן הגבל גבוע

והרוכב עליו אז קוצץ כדי שיהיה גמל עובר ורוכבו רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבלי זמורות עובר ולא יתקן בענפים קוצץ רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת כל אלפי האילן נכנסים לרשות הרבים ישר מעל גבור רשות הרבים קוצץ ם המשקולת למה הגמרא אומרת המשנה אומרת מפני הטומאה למה זה יכול להאיל אדם ש טומא למטה ברצפה זה יכול להעיד מה תעשה יפה גמרא מה יותר גבוה גמל זה רוכבו או גמל משתן איפה יותר זה בגובה אני כש הסיו איזה סוף צריך להסביר מהזה מה זה

ת עוד ן סביר לא הגמל הוא גבוה היה היה ב בחברון רבא של חברון היה זמן היה קסר שכחתי איך קראו לו אז הוא היה בשוק בחברון אז הוא היה קונה בוכר מהבאסה איזה דברים לקנות איזה ירקות בא ללכת רואה יש לו צל מה זה רואה הגמל חיסה אותו למה הוא קסה אז היה תחת הגמל אז מה אמר אשיר לה השם כי גמל עליו מה התשובה מה תנה דבן זקן בנ זן מי זה התנא אומר ש כשעומדים נזק שקיים עכשיו אז אתה אומר קוצץ בדיוק כנגד

גמל ורוכבו אפילו שיחזרו הענפים יצמחו שוב ויפריעו לא אומרים שיהיה קצת יותר אתה אומר אתה לא אומר שקצת יותר אולי עוד עוד שבועיים עוד הפעם יזיק כי יגדל הענפים לא עכשיו קוצץ כדי גמל ורוכבו למה שצריך עכשיו עכשיו מה אתה אומר גמל ורוכבו גמל עובר גמן פשטנו גמן פשטנו לפי מה שעובר אבל לא אומר לא אבל עוד מעט כן אתה יודע פעם מה שהיה שכל היעילים והילות כולם היו בזה בשדה וכל פעם הם רצים והם נתקעים ב הקרניים שלהם מסתבכים בענפים ומסכנים לפעמים נתקעים שיציל אותם

ככה הם מתים ברעב תלויים ומתים מסכנים מה עשו עשו אספה ואמרו כולם יקחו אם את השועל שהוא פיקח של החיות אמר להם תן לכם עצה צריך לקצוץ את כל ה כמו שגמל עובר צריך שיעבור צריך לקצוץ את כל הענפים התחילו לעבוד אבל מה קורה עד שהם קצצו את הצד הזה הלכו לשמה גדל עוד פעם מה עשו בא אחד פיקח אומר להם איפה השכל שלכם צריך לקצוץ את הקרניים ואז הכל ירוץ זה החוכמה ברגע שירד הקרניים יצר הרע אפשר לרוץ כל המקומות אין אף אחד שיפריע בדרך

אבל אם אתה תעשה קוסמטיקה קצ פה עכשיו מחר זה יגדל בחזרה זה שהגמרא אומרת אדם צריך לתקן את עצמו בטח ק את זה נוחמה הנה מתנה זקן בתז לפי זק שקיים עכשיו לכן קוצץ בדיוק כנגד גמל ורוכבו לא אומר מחר גדל יותר אמר יש תקיש במחלוקת שניה ברבי ליעזר דתנן אין נושים חלל תחת רשות הרבים בורות שחינו מערות אתה רואה אי אפשר לעשות תחת רשות הרבים עכשיו אתה פה הולך במחנה יהודה אסור לך מתחת לכל מחנה יהודה יש מנהרות אתה לא אי אפשר למה אין עושין

חלל אפילו שעושה יקבל עליו נזק שייקרה אנשים לא מוכנים להנזק תוח לבית דין תשלומים רבי אליעזר מתיר לעשות חלל בתנאי שיכסה אותו יפה איך עושים בכדי שתהייה עגלה מהלכת ותאונה אבנים איך בודקים את זה כמו אתה בודק גשר אפילו שבמשך הזמן הכיסוי בינתיים זה עץ צליע ויכולים להנזק בכל זאת עושים כך אתה רואה רבי אליעזר אומר הנזק קיים עכשיו אז טוב כיון שהסירו עכשיו את הנזק אין בעיה רבי יוחנן אמר אפילו תם רבנן שחולקים רבי אליעזר הטעם זה דין מפחית ולדעתי לפעמים כיסוי ברשות הרבים חששו

למה תרכב הכיסוי לא לאשים לתקן אותו אבל אחר כמה כמה קרקעית כל פעם ש דלו ענפים הוא יקצץ דומה רבי אומר גם טעות פשת חביזה מורות בעיה לו הנה זה השאלה שלך וא אמר לך תמתין בעיה לאו שורד רבי יהודה נפיש או דמה שורה דרבנן נפיש מה יותר גדול גמל ורוכבו או גמל פשטנו פשיטה דורה דרבנן נפיש שהם אמרו גמד ברכבו סקת שעורה דרבי יהודה נפיש רבנן בשעורה דרבי יהודה אך יעבד מה יעשו רבנן כשקצת לפי חכמים גמ שטעון פשתן זמות מה יעשו בל מהשורה דרבנן

פיש רבי יהודה בשור דרבנן עביד אומר לו אפשר דחן חליף תותה יתכופף ויעבור תחת הענפים אבל כש גמל טעון סחורה אי אפשר לכופף מה פ אבל אתה יודע פעם מה היה יצחק אתה יודע שמעת היה פה בכביש ירושלים תל אביב עשו גשר ויש משאיות שאסור להם לעבור הם גבוהות אז היה משאית אחת היה בדיוק בגבול והיא עשתה ככה עם הגשר למעלה ונהיה פקק בוא שה בבוקר טוך טוך טוך טוך עכשיו מה לעשות בא אחד קראו לו יצחק שם טוב בן טוב בן טוב אמר אני אגיד

לכם מה לעשות נכון מה הוא עשה הלך הלך לגלגלים של המשאית הוריד לה קצת אוויר ואז יכל לנסוע זה עבל תגיד אפשר להתכופף מה זה להתכופף אתה רוצה להכנס את המונית אם אתה תעמוד זקוף אתה לא יכול להיכנס אתה רוצה להיכנס צריך להתכופף זה ענווה אדם שרוצה לזכות בתורה בכל דבר צריך להוריד אוויר ואז הוא יכול לעבור בכל מקום אם לא כן הוא לא יכול לעבור זכית צחק עוד לא לא לא אתה ואנג'ל שני צדיקים הלאה רבי שלמון אומר כל אנפי אילן כנגד המשקולת מפני הטומאה

אתה רואה כל אנפי העדן גוזזים אותם כ למה פני הטומאה תנה בפני אוהל הטומאה ש קוצץ חשש שיהיה כזית מתחת צל האילן וענפים רובים ילים על המת אנשים שעוברים היו טמאים פשוטה מה מחדשת בפני הטומאה תנן כתוב בפורש במשנה בפני הטומאה אם מתתי ואמן הדין עורב טומאה בשדת מסגר בלו בעלמה הייתי אומר אולי עורב יביא טומאה בפיו כזית מת ויניח בענפי האילן לכן די בדילול ענפים כמה שמעל לא החשש שלא יהיה על הרצפה מ תחת הענפים והם יילו על המ ואז אנשים שומרים שם אז יהיו

טמאים זה לא יעיד דילול הדרן הלך לאח פה עכשיו איזה פרק אנחנו מתחילים מחה חזקת הבתים תדעו לכם רגע רגע חזקת הבתים לא עומדים על הפרק הד הלך יחפור עכשיו חזקת הבתים והבורות והשיחים והמערות שוחות ומרחצאות ובית הבדין ובית השלחן ועבדים כל שהוא עושה פירות הדיח קטן שלוש שנים מיום ליום עכשיו שימו לב הפרק הזה זה פרק חשוב מאוד מאוד כשמתחילים ללמוד בישיבה בישיבות מסכת ב צנה זה הפרק שמתחילים בסדר ואתם יודעים דף אחד אנחנו לומדים עם ראשי ואז אחר כך בדף כט כתוב לכם עד

כאן פירוש ראשי מכאן בהלך פירוש רשבם הנכד הנכד בסדר בעזרת השם השם יזכנו ונלמד עכשיו הלכות כן שלכן אתמול התחלנו הלכות חנוכה כי אנחנו לומדים מרן על הסדר אז ככה זה הולך בסדר אנחנו שמחים העיקר אנחנו לומדים את התורה ונזכה לקיים אותה אמן כן אנחנו סימן תרע לאומי בת שלחם סעיף ב' רבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעו למשתה ושמחה ימים האלה חנוכה לא קבעו למשתה ושמחה אז אם עושים סעודות זה סעודות הרשות ויש אומרים שיש כיצד מצווה וי הסעודות זה הגהה מורם משום

ד באותם ימים היה חנוכת המזבח הלו בקפה בכסלו נשלמה מלאכת המשכן והמתין הקדוש ברוך הוא עד עד ניסן כתוב ש במדרש הקדוש ברוך הוא החזיר להם את זה חלוקת המזבח בימי חשמונאי אז אז הם עשו גם כן חנוכת המזבח תירו את בית המקדש והדקו נערות קפה בכסלו ונוהגים לומר זמירות ושפחות בסעודה בסעודות שמרבים בהם ואז הבה סעודת מצווה יש אומרים שיש לאכול ג'יבן בחנוכה גבינה לפי ש שהנס נעשה בחלב שהכיל היהודית את האויב הכיל ו חלב נעשה צמא ואז נתנה לו שקרה אותו ביין נרדם ואז

קרתה לו את הראש מים שאל חלב נתנה בספל אבירים הקריבה חמאה מים שאל מים ראשי תיבות מתי יבוא משיח מהם שאל אדם שואל מתי הבו משיח מה תענה לו חלב נתן חלב חייבים לחזור בתשובה אתה רוצה יבוא משיח חלב נתנה חיייבים לחזור בתשובה לכן כל בוקר צריך לשתות חלב זה ראשי תיבות ויאמר סלחתי כדבריך אתה רוצה ויאמר סלחתי כדבריך חלב חיייבים לחזור בתשובה כל בוקר אדם מתחיל היום כן אז פעם אמרתי את זה בזמן מקום אז אחד אומר לי כבוד הרב אני רוצה ויסקי אמרתי לו

וויסקי ראשי תיבות ויאמר השם שלחתי כדברך אבל אתה מה רוצה דף גמרא מזכך את הנפש סעיף ג' אין מספידים בהם אלא לחכם בפניו לא מספידים בחנוכה הגהה והם מתענין יום שמת בו אב או אם ותענית חלום בחנוכה עיין לעל אז מה אדם ביום שמת אביו ואמו כדאי לצום כן בן איש חי היה צם באלול היה לא לצום בעניין צידוק הדין 37 י לכות בראש השנה אם אומרים עכשיו בחנוכה בחידה דך ארץ מה סימן תרעה ארך ימים שות חיים צריך להיזהר מאוד בדקה ת נרות חנוכה למה

לפרסם את הנס גם מי שמדליק נרות חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל ומוכר כסותו ולוקח שמן להדליק כנס בפני לאחי כן חנוקה יותר גבוה משבת בשבת לא כתוב שואל מח סותו ושואל ש ד שום פרסומי הנס זה נהה יותר גבוה משבת חדש תיקון אותה מה תעשה בו אבל וש פ אחרי תשב תן לתת אז מחר יש לנו תענית מי שיש לו סכרת או לחץ דם או דלקת או עול או חולי לב השם יצילנו פטורים מהטענת אותו דבר זקנים שושי כוח זקן

למ מגיל 80 פטור גם זקן בגיל 70 אם תשוש פטור ש משה לא נקרא זקן חייב תענית ש עוד יוד א אני צריך לבלוע רפואות ביום התענית אם טעמם מר או שאיין בהם טעם מותר לשתותם אבל אבל אם צריך לבלוע אותם ממעט מים יתן במים איזה מר כמו תמצית תה ואז מותר הכי טוב שאדם יקום מוקדם וישתה את הכדורים שלו בבוקר ור תענית ה יכול גד אין בעיה אם אדם פטור בתענית אין שום בעיה בטור חתן קלה שחלו ימי שבעה ברכות שלהם במ תענית כן בעלי

ברית חייבים להתענות שבלות של רבים דוחה רגש של יחיד ועוד כתיב אם לא אעלה את ירושלים ל שמחתי בן איש חי אומר חתן שירא בתוך שבע ימי חופתו 17 בתמוז יש אומרים תענה וישלים ופה הרנו בגדד נהגו שלא מתענה פלא חבד אומר חייבים להתענות צריכים להתענות ולהשלים רק תענית אסתר לא אבל אני זוכר אחותי התחתנה ב לפני תענית אסתר היה לה תענית אסתר בתור שב אמר להם הרב שרבי להתענות תנית אלו שניתחו יכולים בעלי הברית לאכול בהן אבל בכל מקום בעלי הברית מתענים עד המילה דהיינו

עד אחר חצות אז עכשיו אדם שיש לו נגיד מחר ברית מילה א הוא סנדק מה הה אומרים תחנון או לא אפשר להגיד תחנון רק נפילת הפים לא יותר טוב שהוא יצא מבית הכנסת יתן לכולם זה יום של תשובה של מעשים טובים שיגידו לא ידבר הרבה ילך ו וגם אם הוא יאמר תבוא עליו ברכה לא נוראה כן תחנון לא נורא נפילת פיים לא תעניות אלו מותרים בחצה ובשיחה כן המגע פשוט כך פוסק השולחן ערוך אז מחר מי שהולך למקוה יכול לעשות מקלעות ו מי שאינו מתענה לא

יעלה להיות שליח ציבור בתענית ציבור וגם הוא לא יכול לעלות לתורה יש מקילים אם יצא התענית ביום שני נגיד או יום חמישי בן כה יש עולים לתורה אז זה גם כן שלא מתענה יכול לעלות לתורה כי בן כולים כך כתב הגנת לדים ועוד פוסקים גם ח עובדיה אני חושב שהוא פוסק זה אבל למשל מחר זה יום שלישי אין עלי התורה לא יכול לעלות אבל במנחה גם לא יעלה אם הוא לא מתענה גם בשני וחמישי בבוקר כן בסדר פה תודה שליח ציבור הקורא בתורה אין הוא מתענה

שאין הוא מתענה יכול לקרות פרשת אחד בתענית ציבור אין שליח ציבור אחר מה יעשו תענית ציבור אומר חיד עננו בשומע תפילה משלח ציבור בחזרה בין גואל ישראל לרופא ואמ אין ער מטענים המר זה בשומע תפילה בלא חתימה ואם אין גם שישה מטענים לאמר שציבור נינו בכלל אין מוציאים ספר תורה לקריאת פחל אלא כשיש שם עשרה מטענים מכל מקום ש תענית בשני חמישי שיש ב קריאת בשחרית גם במות ש רוצ תורה בשחרית חות קריאת פרשת ה שבוע פני קריאת התענית א לפי שיש רק שישה מטענים כל

מקום גם משיש חיש אם לא הי אפ ששם מתענים לא תחו קריאת פרשת שבוע נוהגי ניתן צדקה לתלמידי החכמים לעניים ביום התענית וכן נקראות סדר פטום הקטורת סדר הקורבנות דברים אלה מבטלים גזרות קשות ורעות מעם ישראל עכשיו הכהנים נושעים כפיהם מתענית ציבור ומנחה לכתחילה יקבעו תפילת מנחה לא לפני 40 דקות לפני השקיעה למה שעד שהגיע הציבור בסוף חזרה לברכת כהנים יהי תו חצי שעה לשקיעה יש מקומות שנהגו שהכהנים עונים כבר מפלג המנחה יותר טוב להסביר להם שלא כדאי עד כן הרמבם כן אנחנו דף ס א

מאיר פרק תשעי פרק תשעי נכון שומך השם כל כיצד מעשה הציץ טס של זהב רחב שתי אצבעות ומקיף מאוזן לאוזן וכותב עליו שני שוטין קודש להשם קודש מלמטה להשם מלמעלה ואם כתבו בשיטה אחת כשר ופעמים כתבו שיטה אחת משה תזכה למצוות והאותיות בלטות לפניו חופר את האותיות מאחוריו והוא מודבק על השעווה עד שבולט מה זה שעוה והוא נקוב בשתי קצוותיו פתיל תכלת כלומר האותיות קודש להשם להשם זה למעלה בולט איך הוא עושה את זה יש לו כשעה מלמטה שמר שהאותיות יכנסו ראייתם פעם אנחנו היינו ילדים

עושים על הנחושת דקה עושים צוות כותל כבר חל אז היינו עושים מלמטה קודם כזה מבליטים את הצורה אז היה כמו איזה שעוה שהיא אתה מלביש בה את את הטס שם אותה ועליה אתה עושה צורה כמו היום יש להם צורות של שעושים בעוגה כמו כזה אתה מבין זה בולט מבפנים כילו חופר את האותיות מאח והוא מודבק על השעוה עד שבולט והוא נקו משתי קצוותיו עכשיו יש לו בצד הזה בצד הזה נקב שיכול להכניס בו פתיל ופתיל תכלת למטה נכנס מנקב לנקב כדי שהה נקשר בפתיל כנגד העורף

פה ג המעיל כולו תכלת חודים כפולים 12 ו בתחילת כתחילת הריגתו ואין לו בית יד אלא נחלק כנפיים מסוף הגרון עד למטה כדרך כל המעילים ואנו מחובר כנגד כל הגרון בלבד וקורע פי המעי לוקה שנאמר פה יהיה לפיו לא יקרע והוא הדין לכל בגדי כהונה שקורע אותם דרך השחתה לוקה ראית ה מצרר לך את זה הוא מביא תכלת גמו שני כל מן משלושת שזור שמנה לפי שנאמר בשול משזר נמצאו חוטי השולים 4420 עושה אותם כמין רימונים שלא פתחו פיהם וטולה אותם במעיל הוא מביא 72 זוגן

ובאין 72 עין בולים הכל זהב ביתו בו 36 בשולי כנף זה 36 בשולי כנף זה פעמון ורימון כן והזוג ם הען בל תלוי בין שניהם כאחד נקרא פעמון ראית את העין בל בתוך בתוך הזוג עד שיהיו שולב משני צדדיו פעמון ורימון פעמון ומון הזהב שב הריגת העפות וחושן האמור בתורה כך הוא מעשהו לוקח חוט אחד זהב טור נטור עד שישה חוטים של תכלת וכופל לשבעה חוטים כאחד כן הוא עושה חוט עם שישה של ארגמן חוט אחד עם שישה של שני חוט אחד עם שישה של פשתן

נמצא ארבעה חוטי זהב נמצא כל החוטים ש שנאמר וירעו את פחי הזהב קצץ פטלים לעשות בתוך התכ בתוך הגמן בתוך התולעת השני תוך השש בלמת שול הזהב כפול בתוכן קצד מעצה החושן הורג בגד מעשה חושב מן הזהב כגולת השני ושש על 28 חוטים כמו שבאר ורו אמה ורכבו וזרת וכופל שניים נמצא זרת על זרת מרובע וקובע בו ארבעה טורים של אבן אפו רשים בתורה כל אבן מהן מרובע משוקע בבית של זהב שמקיפה מלמטה מארבע רוחותיו הוא מפתח על הבנים הוא מפתח על הבנים שמונה תיבות תולדותם

ונמצא כותב על על האודם ראובן ועל ישפה בנימין וזה אחרון וכותב בתחילה מתחילה בתחילה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטיה כדי שיהיו כל האותיות מציאות שם ועושה כל ארבע זוויות של חושן ארבע טבעות זהב ונותן משת טבעות של מעלה יש לכם את הקול ציור כן ולא נותן מש טבעות של מעלה שאחות שנטלה בהן שתי עבותות זהב והן נקראים שרשרות ונותן בשתי הטבעות של מטה שהם כנגד הדים שתי פתילי תכלת האפוד רוח בוק רוחב גבו של אדם מכתף לכתף ועורכו כנגד אצילי הידיים מאחוריו

עד הרגליים ויש לו כמן שתי ידות יוצאות ממנו כרג לכן ולכן שהורגים אותו בהן והן הנקראים ח שב אפוד הכל הרוג זהב תכלת רגמ תולעת ש ש על 28 חוטים כמעשה החושב ותופר עליו שתי כתפות כדי שיהיו על כתפות הכהן וקובע על כל כתף וכתף אבן שואה מרובע משוקע בבית של זהב מפתח שתי אבנים שמות השבטים שישה על אבן אחת ושישה על אבן ז כותם כותב שם יוסף י הוסף ונמצא 520 אות באבן זו 0 אות באבן זו וככה היו כותבים ו שכתב בראובן על כתפו

הימנית ואבן שכתב בשמעון על כתפו הסמלית ועושה בכל כתף טבעות אחת מלמעלה בראש הכתף אחת מלמטה לכתף למעלה מן החשב ונותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם נקראים שרשרות וזו צורת האפוד אחר כך מכניס קצות העבודות של החושן מטבעות של למעלה כתפות היפות שת פתילות התכלת שבשולי החושן בשתי הטבעות שלמעלה מחשב יפות אומר שות ש בטבעות כתפות האפו ע טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ו יזח חושן מעל הפות כל מזה חושן מעל הפו פר ד קה נמצא כשלש האפוד עם החושן יהיה החושן

על ליבו משווה פוד מאחריו אחי שפוד קשור הבו תחת החושן שתי כתפות יפות עד שתי חטפו שתי טבעות זהב יורדים מל כתפו מכאן שתי אבודות זהב מכאן כתפות יפות עד טבות ן שתי חותי חלת מרוכסן מתחת הצי דו שתי טבות החן התחתונות שתי טבעות קצפות היפות התחתונות שהן למעלה מן החשב כל זה בכהן גדול כהן אדיות לא עושה את זה ו נדף תיב יבב בת תלמידי חכמים א רים בם גוף קדוש ג רוצים קל חז בם בגוף קדוש פ משב פדה גופה בגופה תחזה אחד קדוש

קדוש קדוש א בר תנ תניה תור נעם נקודות הסד חמ נ ח כתיב נבו בתורי לחיך בתורים בתורים צר בחרוזים דכתיב ור זהב נעשה לך בחרוזים כ כתב עם נקודות הכסף מקדשה ם דת מקדשה עד כאן אתה הוא אדוני אלוהינו שכתב רבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית א על יד משה נביאך ככתוב בתורתך ד ששו מזה משנה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בנה סמים ובונה זכה בד בבד ויאמר אדוני אל משה קח ושחלת וחן בנה סמים ונה

זכה בת ובת יהיה ויאמר אדוני שחלת וח בנה סמים לבונה זכה בד בבת ייה ועשית איה בת ב זיה בת ב ה ש ודש רון ור בבו בור תמד פניכם צ 368 מנים היו ב 395 מה מני בכל יום ח שלושה מנים ים שם כן גדול כיפורים חרן בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מדקה 11 סמנים היוב ואלו הן הצורי והציפורן והחן בנה והבונה 7 7נ קציעה כרק ש ש מביתי מלחם תג מגר אם כ מידתה רבן שמעון בן גמליאל אומר רבן שמעון ש ש

אין אדם יכול לעמו ולמה יאמר ליש מזמרת שפ תן המשח שרם את הדבר הזה כתב את העבודה הז כ הבוד הז ואמרתם ז צים צים זהב ורה את כור וצי בצד שלושה כ דק שלושה כצ אחש שלש חורה ובמורים כ כפור כ אדני ת פתח אוהל ויאמר משה ויאמר משה חסדך ס כל אס ארץ ויעמוד פנחס פצר מגפה ך לא תו אליך רעה בך אורך ימים אב בשעתי אשת חיים נמצא חוק מפח ב ילד הילד בח בל בעלה טוב ר פ צ כובני עת וש ארץ

ע בחכמה צופיות בות עו חיים שק החן ופי ע אדו צב צ אדם ב המלך י גךך קדושתך שעתנו קבל שמ צנו ו תעלומות רצון שבזכות קריאת פ שלום בארשת ה רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם פס פניך מי שברך הדש ד שצור כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הלבן דרך הפפ יברך זכ חיים טובים ארוכים בריים שמחים הצלחות תס גשמי ורוחני כן רצון נאמר אמן אמן