הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כה-כו הרב בניהו שמואלי שליט"א טו תמוז תשפד

‏m [מוזיקה] בהתחלה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון טו בתמוז תשפד היום אנחנו בדף בדף היומי מסכת ב ר דף היומי דף כו אבל אנחנו לומדים את הדף של שבת של שבת קודש דף כה אנחנו עכשיו בשיעור הראשון תמיד ביום ראשון יש בת שיעורים שיעור הראשון בשביל ללמוד אתזה דף של שבת אז עכשיו אנחנו בעזרת השם בדף כה רוצים ללמוד דף כה היום זה דף כו אבל אנחנו מקדימים ללמוד דף כה וראינו אתה מה שרצה בנעם לברך את עם ישראל מה

טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל כתוב במדרש הגמרא אומרת דווקא במסכת בב בטר וישא בעם אתני ויר את ישראל שוכן ישבתו מה ראה שאין פתחי אהליהם מכו זה כנגד זה כמה מעלת הצניעות דבר גדול מה זה צניעות צניעות זה ענבה מלשון להסתפק במועט צבע צנוע הוא לא הולך אחרי המותרות או הוא פורש מכל דבר מגונה זה ההפך מן הפריצות הצדיקים החסידים הוכתרו במידת הצניעות נקראו צנועים צדיקים הראשונים נהגו בצניעות גדולה כמו שהגמרא אומרת במסכת שבת היה רבי יוסי מתפאר בצניעותו ואמר מעולם לא ראו קורות ביתי עמרי

חלוקי רבי יוסה איזה צניעות הגמרא אומרת במסכת מגילה דף יג מה דכתיב לא יגרע מצדיק עיני בית מלאכים לכיסא אומר בזכר צניעות שהייתה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול המלך שהיה במידת הצניעות כמו שכתב רשי ואת דבר המלחה לא הגיד איך כתוב שמה אין אסתר מגל את מולדתה ואת עמה הצניעות היייתה בשאול זה מידה שהצילה אותו מיד דוד המלך מסכת שבת יש דבר פלא פלאות מעשה באדם אחד שנשא אישה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה אמר רב הוראה כמה צנועה אישה זו שלא הכיר בה בעלה

אמר לו רבי חיא זו דרכה בכך אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו מה זה הר רבי עקיבא הגמרא אומרת בכתובות ראתה אותו רחל בתו של כבה שבוע שהיה צנוע מעלה היה צנוע במעשיו נוח לבריות מתוך כך הכירה איך הוא גדול בתורה יכול להיות גדול בתורה ביראת שמיים מה זה עושה הצניעות צנוע או מעלה מה זה באמת הצניעות האמיתית חזל אומרים אסתרה בלרינה קיש קיש קריה אם יש איזה כמה כבושים בקופה זה מרעיש הרבה בסך הכל כן מתי אדם מחפש שישמעו מה שהוא עושה ופועל

כאשר הוא רק מבפנים אתה מבין ככה זה אם הוא רק מבפנים אז הוא מחפש שישמעו אתם יודעים אני ואני ואני ר כן אבל הריקנות מולידה רעש לסביבה למה כדי שיקבל לכל הפחות איזה אישור על ערך מעשיו אז אם אדם צנוע סימן שהוא מושלם בפנימיותו הוא טוב כאשר אדם מגיע להרגשה שהוא שלם עם עצמו אז זה דבר מאוד גדול רצוי לקיים מצוות בוראו לא צריך לקבל אישור על מעשה טוב שהוא עושה לא צריך להבליט את עצמו לכן כמה זה דבר גדול שבני זוג בפרט יש להם מידת

הצניעות איזה יופי איזה בית יפה יה להם לא לתת לאזר לדעת מעשה בביתם אפילו לא לקרוביהם לא טוב אישה צנועה תשמור את עצמה בלבוש צנוע מכובד את כל המעלות שלה בתוך הבית לא מסופר על קמחית זכתה שבעה בני היו כהנים גדולים למה זכתה על הצניעות ביותר מושלמת איך היא אמרה מימי לא ראו ביתי כעי ראשי ואמרת חלוקי כן אני ראיתי בם הייתי הולכת עם סבתא שלי לדודות שלה לדודות שלה היו תחת השולחן מסתרקת תחת השולחן כן אני ראיתי היא צועקת ל לסבתא שלי שתוציא אני הת

ילד קטן שתוציא אותו מפה תראה איזה צניעות היייתה להם צדיקים זה הדבר הגדול אם שומרים על הצניעות הכל שמור אם לא שומרים ל הצניעות זה בא כל הצרות לכן צריך הרבה הרבה אתה ישראל מה השם אלוהיך שואל ממך כי אם עשות משפט והבת חצת אבל המשך בהצנע לכן ם השם אלוהיך ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כמה זה דבר גדול מי שפוגם בעיניים לא צנוע יש רבנו הארי אומר יש אוף נקרא רעה יש בזה צער הכי גדול בר מינן מי שפוגם בעיניים מתגלגל ואוב שנקרא רעה

ואומר צערו הכי גדול בעולם זה צרה גדולה אבל תראה הקדושה שאדם זוכה תראה היום זה בפטירת רבי חיים בן עטר אמר למאיר שאני אספר אחר כך אני אספר ם עכשיו משהו אחד מהמהם בסדר לא נורא איזה קדושה איזה צניעות איזה קדושה רבי חיים בן עטר הוא היה נקרא קדוש למה היה נזר מאוד על הקדושה שומר את עיניו ומעולם לא הוריד ידו טבורו שהיה צריך ל לצרכו היה מחליף כל הבגדים שלו טובן ככה היה אומר פעם אחת הוא היה צריך להכין הוא היה צורף במקצועו צריך להכין

תכשיטים לבת המלך המלך הזמין צלו תחשיטים היה רוצה דווקא אצלו אבל הוא לומד הוא לא מעניין אותו מי זה עכשיו כשהוא צריך פרנסה הוא עובד לא צריך פרנסה לא לא עובד אז התכשיטים של המלך לא היו בזמן המלך כעס מאוד אמר שיכניסו אותו לגוב העריות לא צריך אותו אז הוא לקח איתו מזוודה עם ספרים עם זה והולך בנחת ו כל ה הם הרעיבו את את האריות שמה אמרו כלו אותו שהוא באוויר הוא נכנס כולם מסביבו מתחיל ללמוד ולובש את התפילין שלו ויושב בקדושה בטהרה לומד הביאו

את המלך שיראה את הדבר הזה זה איש קדוש תכף ציבא להוציא אותו מגוב העריות כיבדו אותו כבוד גדול למה כל זה שמר ביר איתו מי ש כן היה אחד מהרבנים הגדולים שהיה בדרך ב והוא היה ובאו איזה כפירים של אריות וזה אז הוא הראה להם את הברית קודש שלו כולם בברחו הגוי שהיה מלווה אותם היה מורה את הדרך והכל ראה את זה חשב זה סגולה והנה פעם אחרת שהוא היה לבד אתה מבין כן הוא גם עשה כה חושב זה זה זה זה טמ מטומ זה קדוש

טוב בזכות התורה תגן עלינו כן אנחנו נפתח את הגמרא צו משה פתחת ככ כ היום זה כו אבל עכשיו לומדים כ ה בסדר במשנה למעלה צי משה בראש העוד חזה ברנו ל מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת ה בורסקי מן העיר 50 אמה כל אלה מרחיקין אותם גם כל זה משום ריח רע גם נבלות עושה ריח רע גם בורסקי עושה ריח רע בורסקי זה מקום שמעבד עורות וגם את הקברות מרחיקים למה גם ריח רע לפעמים וגם היום קוברים עמוק אם זה באדמה קוברים עמות אבל אלה

שקוברים אותם בקומות זה בעיה גדולה השם יעזור לעם ישראל שלא יהיה ביזיון אבל יש גם כן מה עוברים מרחיקים בגלל שאדם לא כל רגע יראה את המתים יכול יכנס לעצבות ועצבות זה מרה שחורה זה לא טוב אז זה מרקין לא אל תגיד ככה מש משה לא תגיד כמו התימנים לא קברות לא גברות מחיקים זה את הקברות כן גם אתם גם אתם אומרים גברות אה הפרסים ג ג אור החיים הקדוש עוד אין עושים בורסקי אלא למזרח העיר שמה לעשות גם שמרחיקים 50 אמה לא לעשות רק למזרח

עיר למה רוח המזרחית היא לא חזקה היא קצת חמה ו מנשבת בנחת והיא לא תביא התארח לעיר כלומר הם בורסקי רק במזרח ולא בשאר הצדדים וגם במזרח להרחיק 50 אמה רבי עקיבא אומר לכל רוח עושה חוץ ממערב לא יעשה בצד מערב למה הגמרא תגיד מה הטעם בגלל ש שכינה במערב עוד עוד משהו אחר הוא מרחיק 50 אמה אלה במערבה ולא במערבה חוץ ממערב אבל מרחיק 50 עמה לכל רוח הוא עושה אבל מרחיק 50 אמה ו מרחיקין את המשר מן הירק או דין מים סרוחים ששור בהם

פשתן מרחיקים אותו מן הירקות כמו כרוב שום למה זה זה עושה לו לא טוב ידבק בו הריח קלקל הטעם ואת הכרישים מן הבשרים קרטי זה קרשין מרחיקין מן הבשרים גם זה מפיק טעמו ואת החרדל מן הדבורים מחיקים את החרדל מן הדבורים למה ורות אוכלות חרדל וזה חריף עכשיו חריף להם בפה אז הם רוצות למתק את החריפות הם אכולות את הדבש שלהם בחזרה ורבי יוסי מתיר בחרדל הגמרא תגיד למה גמרא בעיה ל רבי עקיבא איך יכ אמר לכל רוח הוא עושה וסומך חוץ ממערב ומרחיק 50 אמה

ועושי ודימה לכל רוח שהוא עושה מחי 50 אמה חוץ ממערב ד עושה כלן מה התכוון רבי עקיבא לומר רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערב הוא מחיק 50 אמה האם הפירוש הוא לכל רוח הוא יכול לעשות צמוד חוץ ממערב שאם הוא עושה חיק 50 עמה או לא לכל רוח ש עושה החיק 50 עמה חוץ ממערב שלא עושה כלל ועקר תה שמע זה זה הגמרא אומרת ת שמע תן רבי עקיבא אומר לאכל רוח הואו מחיק 50 אמה חוץ ממערב דנו עושה כל עיקר בפני שהיא

תדירה מה זה תדירה נראה אז לא אז לא עושה כל רוח שהוא עושה יחי 50 מערב לא יעשה בכלל אמר לרב לרב נחמן מה היתי דירה מה כוונת הבריתה שהיא תדירה אמה תדירה ברוחות אם כוונת הבריתה רוח מערבית מצויה יותר מש רוחות לא יכול להיות ואמר רב חנן בר אבא אמר רב ארבע רוחות מנשבות בכל יום רוח צפונית עם כולן רוח צפונית היא רוח נוחה לא חמה לא צוננת מנשבת עם כולן למה והיא ממתכת מאזנת את שאר הרוחות נמלא כן אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת

אי אפשר הרוחות יכולות לעשות בלאגן גדול ורוח דרומית היא הקשה מכולן הנה וימנה בן נץ זה מלאך שהוא כמו נץ עשוי כמו נץ שמעמידה בכנפיים שלו מחרבת את העולם רוחת דרומית שנאמר ה מבינתך יעבר נץ יפרוס כנפיו לתימן זה שאומר האם מבינתך יגדיל בנץ את כנפיו יתפוס כנפיו לתימן לצד דרום כדי להעמיד את הכושי של הרוח הדרומית אז אם כן מה היא תדירה מה זה רוח מערבית תדירה רוח צפונית רוח נוחה אבל אבל כולן קשות מה זה תדירה ראית אבל זה תימן אתה יודע מה זה

תימן זה צד דרום דר לא חוטים בוטים שאתה חושב אלא מה היא תדירה תדירה בשכינה הנה השכינה שוכנת בצד מערב בשיל זה איך אתה עושה את הקבלת שבת קבלת שבת אתה פונה למערב ועושה קבלת שבת דמר רבי יהושע בן נבי בואו ונחזיק טובה לאבותינו לאנשי כנסת הגדולה למה אם לא היו מודיעים לנו מקום התפילה מי שלא יכול לכוון את צד שאליו צריכים להתפלל עליו לכוון ליבון השמיים כיום אין לו מכוונים כל כך בתפילה צריך להחזיק להם טובה שהודיע לנו את מקום התפילה הנה בוא נחזיק טובה

לאבותינו נש כנסת הגדולה זה אבותינו שידעו מקום תפילה לאיזה צד לפנות שהודיעו מקום תפילה לאצ צד דכתיב כתוב בספר עזרא וצבא השמיים לכ משתחווים השמש והירח עומדים במזרח לכ משתחווים השכינה מצוה במערב למה הם יוצאים מן המזרח ואז משתחוים המערב לשכינה מתקיף לרב החבר יעקב בדין מה כעבד שנותן פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחווה מי אמר משתחווים למערב אולי השכינה נמצאת בצד מזרח והשמש והירח משתחוים לצד מזרח אז איך הם משתחוים הם מבדים המזרח אלא זה כמו עבד שנתן משהו לרבו ואז הוא חוזר לאחוריו ומשתחווה לרב

אותו דבר עבד שלוקח מתנה מרבו בעת שנותן לו מתן הוא משתחווה בכל עץ שמתרחק ממנו אז מי אמר לך שהשכינה במערב מזה שמשחים השמש והירח הם יוצאים במזרח משתחוים למערב אולי הם משתחוים באמת לצד מזרח כמו עבד שיוצא מרבו משתחוה קשיה אין תירוץ רבי הושעיה בר שכינה בכל מקום אין מקום שלא נמצא השכינה שכינה בכל מקום לא היה רבי נתן אפשיט שאלו אותו איפה הקדוש ברוך הוא אמר איפה איפה הוא לא נמצא כל מקום הוא נמצא רבי יהושעה סבר שכינה בכל מקום למה רבי יהושעה מדכתיב

צבע השמיים נח משתחוים אתה הוא אדוני לבדך אתה עשית את השמיים ושמי השמיים הארץ וכל אשר בא מה הכוונת הנביא לשבע את הקדוש ברוך הוא מה אומר לו שלחיך לא שלוחי בשר ודם השלוחים שלך הם לא כמו שלוחים של בשר ודם שלוחי בשר ודם מם מקום ש משתלחים שמחזירים שליחותם איפה איפה איפה מקום שלחו אותם משם מחזירים למשלח שעשו את שליחותם חוזרים למקום הזה הם צריכים לשוב למקום שממנו שלח אותם ולומר לו תודה רבה לך איפה הוא נמצא במשרד שלו זה ששלח אותם צריכים לחזור אליו

להגיד לו תזכה למצוות אבל שילוך למקום ש משתלחים שם מחזירים שליחותם מקום ששלחת איפה נשלחו משם כלומר באותו מקום ש שהשליח שלח אותם משם הם שולחים את שליחותם השכינה מצוייה בכל מקום הנה אתה לא צריך לחזור בחזר איפה תחזור הקדוש הוא אמר לך תעשה כך תן תמי תודה רבה מהיפה שאתה נמצא תגיד תודה רבה אתה לא צריך לחזור שנאמר כתוב בספר איוב הנה השחייה מצויה בכל מקום אמר לו הקדוש ברוך הוא את תשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו יבואו ויאמרו איננו לא נאמר אלא וילכו ויאמרו

מלמד שהשכינה בכל מקום לא צריכים ללכת כדי לומר שקיימו את השליחות השכינה בכל מקום בכל מקום אתה יכול להודות את הקדוש ברוך הוא אמר אני ראיתי אותך שאתה לקחת איזה אוטו קטן ושמת אותו איפה שאתה רוצה כזה כמו אופניים כאלה כן אתה שם אותו איפה שאתה רוצה יום ו ף רבי ישמעל בר שכינה בכל מקום הנה מקום בכל מקום אשר הזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך דתנא ד רבי ישמעאל מנין שכינה בכל מקום שנאמר הנה המלאך הדובר ביוצא מלך אחר יוצא לקראתו ככה כתוב מנבואת זכריה

שלח אותו הקדוש ברוך הוא למדוד את ירושלים בהתחלה נאמר לו שיש מידה לירושלים אחר כך חזר בו הקדוש ברוך הוא ושלח מלאך אחר לסתור את שליחותו של המלאך הכהן אמר אין מידה לירושלים אז הנה מלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו אחריו אחריו לא נאמר אלא לקרא לומר המלאך הראשון בא מכאן והמלאך השני בא מכאן מלמן ששכינה בכל מקום אם זה באותו מקום שהולכים אז זה לא יכול להיות הוא צריך להיות אחריו אלא לא שכינה בכל מקום זה בא מכאן זה בא מכאן בכל מקום

ואף רב ששת צבר שכינה בכל מקום דמ רב ש שמעה רב ששת היה סגי נאור אמר לשמשו לכל רוחת אוקמן לבר ממזרח כל הצדדים מדני להתפלל רק אני לא רוצה לצד מזרח ולמה משום דלת בשכינה גם בצד מזרח יש שכינה אלא משום ד דמו בא מינה למה אלא בפני תלמידי מח שמו וזכרו ישו מורים בה להתפלל לצד הזה הם אמרו להתפלל לצד הזה כיון שהם אמרו אפילו שהשכינה שמה אבל הם אמרו לשמה לא רוצה היום עם ישראל מתפלל למזרח תכף נראה ורבי אבהו אמר שכינה במערב

דמר רבי אבהו מה הי אוריה אוירה מה זה אוריה בפרסית קוראים לצד מערב אוריה ככה הפרסי באספן קוראים אז זה לא הפרסית של היום קוראים לזה אוריה מה זה אוריה אבירה כי השכינה במערב תראה יש ברשי מקום אחר אוריה היינו צד מזרח שהשכינה מציאה במערב נמצא שצד מזרח מ ממולה זה אויר שלה אמר רב יהודה מ כתיב יערוב כמת לקחי זה רוח מערבית שבאה מעורבו של עולם מצד מערב זה אחוריו של עולם זל קטל אמרתי זה רוח צפונית שמזל את הזהב מה זה מזלת מוזילה את

הזהב מחממת את העולם מביאה שרב נהייה רעב אין פירות ואז הזהב נהיה זול וכן הוא אומר הזנים זהב מכיס מצינו לשון זלה גבי זהב אחר כך יש פסוק כשעירים עלי דשה וחרובים עלי רוח כשעירים עלי עשב כשעירים עליד שא זה רוח מזרחית שמסעיר את כל העולם כשעיר מה זה שעיר זה שד מסעירה את כל העולם כמו שד של משה ראית פעם שד הוא לא היה ב בפרס גם היה וחר בבים עלי עסב זרוע דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים תרא אתה רוח דרומית היא מעלה טיפות

מטר ומגדלת עצבי משה רבנו דימה בפסוק הזה את התורה לארבע רוחות כשם שאי אפשר בלעדיהם כ ש אי אפשר לעולם בלא תורה תניה רבי אליעזר אומר העולם דומה לאסדרה עולם כסדרה דומה אין לו ארבע דפנות אכסדרה זה רק גגון יש לה או יש לה שלוש דפנות אין ארבע תפנות ורוה צפונית אינה מסובבת אינה מוקפת מחיצה וכיוון שהגיעה החמה אזה קרן מערבית צפונית היא נכפית ועולה למעלה מן הרקיע אתה רואה כמה שמגיע החמה בשמיים למעלה לקרן מערבית צפונית שמה היא ת ועולה למעלה נהיה חושך מסובבת מצד

צפון ממעלה רקיע ורבי ושוע אומר הנה עולם לקובה הוא לא קובה לקובה הוא דומה זה אוהל מוקף מחיצות רוח צפונית מסובבת במחיצה וכן שחמה מגעת לקר מערבי צפונית שמה נכנסת בחלון בחלון שמצוי ברקיע ו מקפת וחוזרת מסבת מאחורי הכיפה שנאמר בזר ח השמש וב שמש איך הולכת דרום וסובבת ככה זה הולך השמש הולך את דרום סובב את צפון הולך את דרום מתי ביום כל יום השמש מהלכת את רוח הדרומי יוצאת מהמזרח והיא הולכת צ קצד דרום והולכת וסובב את צפון בלילה בלילה סובב את השבת את

רוח צפונית סובב סובב הולך הרוח עז סבבות שב רוח איפה זה אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבב תן פעמים השמש מסבב תן ופעמים השמש מעליך תן אתה יודע אבל מה דרשו הזה רבותינו אומר הולכת דרום אדם אתם יודעים המנורה בדרום שולחן בצפון מה זה רומז מנורה בדרום זה תורה שולחן בצפון זה פרנוסה אדם אומר לא אני הולך לדרום אני רוצה ללכת לישיבה רוצה ללמוד אבל מה נעשה סיבוב קטן בצפון שיהיה איזה פרנסה קטנה סובב ב צפון למה להביא שם קצת פרנסה סובב סובב סובב סובב

סובב סובב אולך רוח ווואי וואי וואי הוא אומר טוב נעשה סיבוב עשה סיבוב אומר רגע עוד סיבוב דווקא היה הבנק אחד מלנו עכשיו עוד סיבוב עוד סיבוב נהייה לתאבון לעוד סיבוב עוד סיבוב עוד סיבוב עד מתי עד שטלר רוחו עד שהולך הוא היה אומר אתה לרבי אליעזר אומ הגמרא אומרת התנ רבי אליעזר מה שאמר שהעולם דומה לאסד רע מהפסוק הזה עכשיו מן החדר תבוא סופה ז רוח דרומית וממזרים קרע אומר כלומר מרוח זו רוח דרומית מן החדר זה רוח דרומית תבוא סופה תבוא שערה הדופן שלה

אמצעי ופנימי דומה לחדר וממזרים קרע ז רוח צפונית הדופן שלה מוזרה ו פרוצה משמה מגיע קרע חורף קריר מנשמת אן יתן קרח זה רוח מערבית משם מגיע קרח חורף קשה ורוחב מים ממוצק זה ורח מזרחית הגשמים מרחיבים ניצוק שם תראה נהיה ניצוק הגמרא שואלת אתה אמרת לי שרבי אליעזר אומר שרוח מזרחית מביאה מים ומרמור רוח דרו מת מעלה ים הוא גדל את עשבים ממנה באים המים רוח דרומית לא רוח מזרחית קשיה ה דעתיה מטרה בנ אחותה כאשר בא הגשם בנחת זה בא מרוח דרומית ה בשפיכה

כשבא הגשם מרוח מזרחית זה בא בזרם חזק אמר ר חזמה כתיב מצפון זהב יתה שמה בא הזהב זה רוח צפונית שמלת את הזהב כשבא רוח צפונית היא מחממת את העולם מביאה שרה ואז נהיה רעה וזהב נהיה בזול לכן הוא אומר הזנים זהב מכיס למה חיייבים לקנות אוכל מה יעשו אמר רב פרם ברפ אר רב חסד מיום שער בית המקדש לא הגשמה רוח דומית לא בא הגשם לא הוגשמה לא נהיה גשם מרוח דרומית זה טוב זה מסה רביבי מצמיח את העשבים שנאמר וגזור על ימין ורעה כן

על רוח דומית שלא ירד גשם ונה רעב ויאכל על שמון ולא צבעו כתיב צפות וימין אתה תם אתה רואה ימין זה דרום ואמר רפרם פפר חז מיום שר בית המקדש אין הגשמים יורדים מאוצר טוב שנאמר פתח אדו ליך את אוצרו הטוב את השמיים לתת מת ארצך בעיתו בזמן שישראל עושים רצו מקום וישראל שורים על הד מתן גשמים יורדים מאוצר טוב מה שאין ישראל שורים על הד מתן אין הגשמים יורדים מאוצר טוב אפילו שעושים רצונו של מקום אבל לא שורים במקומם לא מתפללים בארצם אז הם בגלותם

אז הגשמים לא לא לא מאוצר טוב אתה יודע מה זה גשמים שבאים עם ישראל בארץ ישראל באים מאיזה גשמים מאוצר הטוב איזה פירות איזה איזה איזה הכל שמן הכל מלא שומן מלא פיר מלא טעם עסיסי כן ככה זה הולך לא אמר הרמבן כשההוא בא לארץ ישראל הוא ראה ש עם ישראל גלה במי יש פה אומות העולם והוא ראה איזה איזה שפע יש להם איזה פירות שאין בכלל העולם הם פה בארץ צן יושבים אוכלים הכל היה בוכה אומר איך ירושלים כך אמר להם שולט משלך למה דבר

דומה זה אישה חשובה ש היה לה בן והייתה מניקה אותו היה לה חלב היה איזה שמחה הרבה חלב יש לה הרבה מה יש לה לתת לבן שלה חלב טוב הכל יש לה אבל מה הבן יהיה חולה לא יכולה להניק אותו ילד חולה מה ה תעשה עכשיו אמרלה טוב תיקח איזה בן גוי אחד בן נוכרי ילד תינוק נוכרי תניק אותו למה שלא יתייבש לה החלב עד שיבריא בינתיים תניק אותו לפעמים גם לא לא מספיק צריכה לתת לוקחת איזה כלב קטן נותת לו לינק אומר זה המצב ירושלים

איזה שפע נותנת עכשיו הקדוש ברוך הוא לא רוצה לעצור לתת את השפע אבל עם ישראל קלו מעשיהם גירש אותם אומר בינתיים יכלו הגויים אלה הכלבים עד שיגיע עם ישראל יחזרו בתשובה והכל הסתדר ואז כלו לקבל אז זה אמר הרמבן את הפסוק איך שמה הפסוק יש פסוק שהוא מראה מאת דגנה מתירוש רבו לפני כן מה כתוב כשאני רואה דגנם תירשם רבו אז אני שמח לפני כן יש מילים מעת דגנה מתירוש רבו כן למה הוא אומר גנב את ראשם של אומות העולם רבו זה סימן שלעתיד יהיה בסדר

עם ישראל נתת שמחה בלבי ממה מאין דגנם אצ ראשם רבו אז אני יודע עוד מעד הם יחזרו למה למה הקדוש ברך הוא נותן להם עכשיו שירושלים לא תפסיק לתת את היופי שלה את הכ את הכוח אמר יצחק רוצה שיחכים ידרים כן להיות חכם ישא פני בתפילה לצד דרום יעשיר יצפין רוצה להיות עשיר עשה בתפילה בפניו לצפון סניך שולחן בצפון מנורה בדרום אומר לו לך לצפון קודם תכין כסף אחר כך תלך ל רבי יהושע בן נבי אמר לעולם ידרים בן אם רוצה להחכים בן אם רוצה להעשיר

מתפלל לצד דרום שמתוך שמתחקה מתעשר על ידי שיהיה לו חכם אז יהיה גם עשיר אתם יודעים מה כתוב איזה הוא עשיר שמח בחלקו זה הכי טוב לא צריך מה זה עשיר עשיר משמח בחלקו כן גם אומר גם עשיר רשי תיבות עיניים שיניים ידיים רגליים כל יום אדם צריך לעודד לקדוש ברוך הוא שנאמר אורך ימין בימינה ו בשמאלה עושר וכבוד ו רבי יהושע בן נבי אמר ר אורך ימי בימינה תורה בשמאלה וש כבוד תלמד תורה הכל ממנה רבי יהושע בן נבי אמר שכינה במערב איך אומר כ

שהתפלל לצד דרום זה מצדד דודה והוא מערב אבל אבל מצדד לדרום אמר לרבי חגו תוו בצפונה ר ישראל אתם הבבליים שיושבים בצפונה של אר ישראל הדרימו הדרומי אתם תתפללו לצד דרום מל דבבל צפונ רץ ישראל קיימה נכתב מצפון תפתח רעה כל ישבי הארץ צפון זה בבל אמרנו במשנה מחקים את המשרה מן הירק ואת החרדל מל הדבורות תנא רבי יוסי מתיר בחרדל לסמוך לדבורים לא צריך להרחיק למה יכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק רדליך מ דבורי שאני מזיק להם להיה להם חריף בפה תרחיק דורך

מן חרדלי שבאות כלות לגלוג חרדלי הם אוכלים לי את הצמח של החרדל אתה אומר לי תרחיק אתה תרחיק משנה מחקים את הילי מן הבור 25 שמה כל אחד בשדה שלו מן הבור שבשדה חברו 25 אמה שלא יכנס השרשים בבוש של חברו ובחרו ו בשקמה 50 אמה בין מלמעלה בין מלמ בין מן הצד בחרו בשקמה מרחיקים 50 אמה בן מלמעלה אחד מהם מלמעלה בגובה שיפוע הר והשני נמוך במן הצד אם הבור קדמה קוצץ ונותן לו דמים אם הבור קדם בעל האילן קוצץ את האילן ונותן לו בעל

הבור דמים ואם האילן קדם והוא עשה את הבור אחר כך לא יקוץ בעלן את אילנו למה הוא נטע בהתר ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ רבי וס אומר אף עלפי שעבור קודמת לענן לא יקוץ שזה חופר בתור שלו וזה נוטע בתור שלו ועל הנזק חיק את עצמו תנ בן שבור למטה והנה למעלה בין שבור למעלה והנה למטה אמרנו מקום נמוך תמיד צריך להרחיק בש מהבור למטה נה למעלה למה צריך ן כזן ומז הבור השורשים כז שורשים מזכ הבור מתפשטים משורשים אלבור למעלה ונה למטה

המי למה צריך להחי אמר בחגה בשם רבי יוסי פני שמחליטים את הקרקע שלושים הולכים מתחת הקרקע ומכין קרקעת של בור אה כן ונעשה נכון זה מפריע אתה יודע שסיפר הרב זילברשטיין הוא אומר שבחוץ לארץ באיזה בית עשיר אחד גדול בנה מה זה וילה יפה גדולה פתאום איזה אחרי כמה שנים מתחיל לראות הבלטות שלו קופצות פפי לא יודעו מה זה חשבו שדים הלכו לשאול בכל המקומות אף אחד לא יודע לתת להם תשובה אמרו היהודים יודעים בשדים ברוחות הלכו לרב אומר רגע רגע יש לכם זה אילן אז

הוא הולך מתחת לאדמה והוא מתפשט והוא מרים לכם את הבלטות לא שנים ולא מזיקים וככה היה טוב נפסיק פה תכף עוד כמה דקות נחזור בחזרה את כל החלקים אנחנו היום יום אחד בשבת קודש יום ראשון טו תמוז תש ד פד יום פטירת רבנו חיים בן עתר אור החיים הקדוש שאומרים רבותינו על על האור החיים כשאדם לומד אור החיים זה כמו שלומד זוהר קדוש ומי שרוצה לזכות לבנים ואין לו בנים אומרים שאת כוח הילודה שהוא לא הה זכה לבנים הוא נתן בתוך הפירוש ולכן כשאדם לומד פירוש

אור החיים הקדוש אז הוא זוכה לבנים אז זהו אז בעזרת השם שיהיה ישועה בכל בתי ישראל אז יש לנו היום ראינו איזה שבת קודש היייתה יצא לנו שם נקרא שבת אור החיים הקדוש שבת של מורנו ורבנו רבי בציון בשאול שהשבוע זה פטירתו אז עשינו פה סעודה שלישית ודיברנו קצת דברי תורה אז אתם יודעים איך שאומר הפסוק בפרשה הראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב כם שבת מישראל ומחץ פעת אוב קרקר כ בנישת והיה אדום מרשע והיה רשע שיר אויב ישראל עושה חיים אומר אומר

רבי חיים בן עטר אור החיים הקדוש אומר כל הנבואה במלך המשיח נאמרה על פי דברי רבותינו על כמו שאומר ישעיה הנביא בעיתה אחישנה אם זכו בעיתה זכו אחיש אם זכו מגדים להם מיד לא יהיה צרות לא בעיות עושים תשובה מעשים טובים הולכים בדרך השם אחישנה אבל לא זכו בעיתה אוי אוי אוי אומר רבי חיים בן עטר זה ריחוק מופלג ואומר רבי חיים וזה לך האות אנחנו בתחילת מאה השישית לאלף השישי כנגד שני הקצים האלו דיבר הכתוב אז זה דבר גדול שצריך להשתדל ואומר רבי חיים בן

עטר הוא נלחם חזק שיבוא משיח צדקנו בכל הכוחות שלו כל מה שהוא היה אם אדם צריך לראות את התפילה שלו איך הוא מדבר על השכינה איזה מילים שכינת עוזנו איך היא יושבת בצער והכל ואייך הוא איזה מילים יפות יש לו על השכינה העיקר שהוא דאג הרבה על השכינה והוא היה הולך לכותל המערבי כשהוא בא לפה ו בוכה ומתפלל אז הוא אומר אגיד לכם יום אחד נלחמתי בסמ שהוא מפריע לעם ישראל נלחמתי בו וראיתי איך שהפלתי אותו לתאור תחתית ואין לו תקומה יותר אבל אגיד לכם עכשיו

אני מחכה להפיל את הפילוני למה אצל הצל אצל ה טומאה הנקבה יותר חזקה מהזכר בקדושה הזכר חזק הנקבה לא חזקה אבל צאן ה טומאה שמה היא בעלת הבית היא מושלת בו היא הולכת לעבודה היא מביאה את הכסף והיא הקובעת מה לעשות והיא גם החזקה והיא גם הנלחמת בצבא אתה מבין זה אצל הטומאה אצל הקדושה אין דברים כאלה כל כבוד בת מלך פנימה אז הוא אמר גם איתה ילחם היא אמרה לו מה עשית לסמ שהוא הבן זוג שלי אני אתן לך מנה אחת אפיים אמר והוא היה

נלחם בה אבל ה אומר בסוף היא תפסה ו צליחה עליו כן לא המעשים של עם ישראל לא הספיקו לדבר ככה הוא אומר בפירושו הבור החיים הקדוש בטח ולכן צריך חזק לעשות שנזכה לגאולה בד פקו מן גלות חמה על ידי לימוד הזוהר גם לימוד רבי חיים בן עטר זה מוציא את עם ישראל מן הגלות ברחמים לא היה בזמן הצרת לפור היה מרן החפץ חיים שמח אמרו אמר כי רואה בכך התערות בעניין לה בעניין הגאולה הוא ירא מן החופשיים שלא ככה אמר החפץ חיים שלא יקלקלו חס ושלום

בבואם לארץ ישראל הרבה פעמים היה עת רצון אלא שקלקלו אומר בקיץ בשנת תרעה תרעה היה חפץ חיים במוסקווה נלקן שם בספר אלימה שחיבר אותו רבי משה קורבייר ספר אלימה חפץ חיים התיק מפרק כד קטע והיה חוזר ועוד הפעם חוזר ומרבה לדבר על זה וטעם בהתפעלות עצומה כי המאורעות שבזמננו מאשרים כדברי הנבואה את חזותו הרחוקה של המקובל הגדול רבי משה קורדיו מה כתוב בו בסוף גלותנו זה קרוב לזמן גאולתנו התחזקו הצרות לישראל בתכלית החוזק ויצר להם ויאמרו להרים ויאמרו להרים סונו יגידו האדם יגיד אל תכסה אותי

ולגבעות נפלו עלינו טיפלו עלינו גבעות בפני הצרות הגדולות אשר תסובב נה מכל עבר ומכל פינה וירבה הצער אחר הסבר גדול שהוא ממשיך אומר אז ירבו הניסים ויגדלו עד אין קץ אשר אין פה יכול לדבר ולו שכל יכול לשער לרוב פלאות הנסים אשר יהיה לישראל ופתחו בקורי החוכמה וזאתי ידי ישראל הנהגה בגאולה בעזרת השם פתחו שערי החוכמה אז הוא רבי חיים בן עטר הוא עשה כל מה שהוא יכול למען השכינה כל כוחו כשהוא הגיע לארץ ישראל הוא מאוד נכסף להיפגש עם רבי חיים אבולעפיה היה אז רבי

חיים אבולעפיה בגיל 93 רבי חיים בן עטר היה צעיר הוא נפטר בגיל 48 רבי רבי חיים בן עטר אז רבי חיים אבולעפיה היה בטבריה היה הרצה גדולה בין שניהם אף פעם לא נפגשו אבל יש להם מפגש ב ברוח הקודש הגיע היום בנסיעה שעשה רבי חיים עם התלמידים שלו הגיעו לארץ ישראל היה זייר על קברי צדיקים בגליל הלך לטבריה לראות את רבי חיים אבולעפיה הגיע רבנו לטבריה הלך לבית מדרשו של רבי חיים ובי חיים בן עתר ה היה רגיל ללמוד תורה מתוך הדחק לא כמו אדמורים הם

רווח ויושבים ולא וכיון שהיה זקן רבי חיים אבולעפיה אז עשו לו כמו כריות איך הוא ישב על כריות בנחת אז הוא בא לשם ראה את הרב יושב בראש חבורת תלמידיו עוסק בתורה אבל נשען נשמח על קרים על קשתות משני הצדדים ניגש אליו לחש לו באוזניו תורה בבעיה אחי מה תורה תורה ככה עושים לומדים ככה בכזה תענוגות קרים מה קרה לך וכך היא דרכה של תורה לדמו בתוך תענוג אבל לא הקפיד עליו הרב נסע אליו עיניו הטובות רואה אותו אומר אתה חכם חיים בוא אלי שניגש אליו

קם הרב רבי חיים אבולפיה מלא קומתו קיבל אותו אומר לו עכשיו אני מקיים מפני שבה תקום אתה נקרא זקן זקן זה מי שקנה חוכמה אחרי זה ישבו שניהם לעסוק בתורה מה זה פלפלו מרגע לרגע היה רבנו מתפעל יותר על אוצם בקיאותו המבהילה של רבי חיים אז אמר לו הרב לרבנו אכן תורה בעיה אחי שכן זקן וחלוש אנני מיד אמד רבנו חיים בן עתר רגליו ביקש ממנו מחילה אמר לו כן אומר עכשיו שנפגשו שני הקדושים הללו אמר יש התעוררות של משיח למה זה שני משיחים ביחד נפגשו

היה משהו עולם משהו מיוחד אומר היה היה הרב שצברה רבי חיים זריהן אותו זמן אומר שמע לא אותו זמן שמע מפי הזקנים שיבקשו ממנו שילכו יחד לקבר התנה רבי עקיבא תכף מיד שלא לאבד את הזמן כרו בהמה להרב רבי חיים אבולפיה ולרבי חיים בן עטר הוא היה צריך לו כמן זקנתו כשהגיעו סמוך למערה ירד הרב מעל החמור וכיבדו זה לזה מי כנש רצון אצל מערת רבי עקיבא בוא בפרק ישב רבי חיים בן עתר על הארץ והתחיל בכיות מטפח על פניו ואומר אוי ואבוי נפגשו השני המשיחים

יחד ובא ערפל חזק וחלפה שעתה בא הרבל פריד ביניהם ואז אמר לו רבי חיים בן אופיה לרבי חיים בן עתר בוא תקבע את הישיבה שלך פה אצלי בטבריה כדאי לך ואז אבל נפשה נפש רבנו חזק חזק אחד בשני והיו יושבים גם אמר לו תשמע אני אשתי נדיבים שהם תומכים כל התלמידים שלי ערה תלמידים עלו איתי עם נשותיהם ואז אומר טוב אני אשלח אגרות וגם הוא רבי חיים אבי שלח אגרות דברנו לכל מיני מקומות שיאשרו לרבי חיים את ישיבה פה בטבריה כי הוא דיבר איתם על ירושלים

בינתיים כשהוא בכלל בא לעלות לירושלים הייתה חולה רע בירושלים הוא לא יכול לבוא לפה הוא הלך לעכו מעו שמה היה בעכו וכשהגיעו לעכו היה בזירה הגיע לעכו אז מסכן שמה ב התרחש עליהם אסון אחד מבני החבורה נפל למשכב באופן פתאומי נסתלק מן העולם עוד לא תשו התאוששו מהאסון הזה עוד איזה בחור אחד גם הלך היה רבי חיים בן עטר בצער גדול בסוף אמר בגלל שהוא נמצא בעכו לא בטוח זה ארץ ישראל חצי כאן חצי קן אז הוא התלבט מה לעשות ואז הוא הלך ל לפקיעין איפה

איפה המערה של רבי שמעון עשה לו ישיבה בפקיעין לאיזה זמן זה ידוע היה בבקעים אחר כך בא לירושלים כשבא לירושלים היה שערה גדולה כולם היו שמחים איפה הוא קבע את הישיבה שלו בחצר של רבי עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים וכך היה רבי חיים גאון חידה הוא למד אצלו הוא היה אומר עיני ראו גדולת תורתו אומר רבי חיים בן עתר הרי הרים וקדושתו אפלי פלא חוכמתו ניכרת מספריו עוד הוא כותב מקום אחר כדב נטליה ראיתי לרבם פני רבי חיים בן עתל שיסד קריאה נאמנה בכל יל

מוצאי שבת מתחילת הלילה עד הבוקר כל מוצאי שבת חילק את הלילה לארבעה משמרות בכל משמרה לומדים משנה גמרא זוהר הלכה פסוקה תראה איזה הבעל שם טוב הוא כידוע רצה להיפגש עם רבי חיים בן עטר מאוד מאוד רצה להיפגש איתו הוא שלח מכתב לגיסו רבי קירשון מקטב שיבדוק אם יש אפשרות להיפגש עם רבי חיים בן עטר למה רבי חיים בן עטר היה היה לו רוח של רוח של עצילות רוח של המשיח והוא היה לו נפש עצילות בעל שם טוב אומר הוא רק הוא עולה עושה עליית נשמה

הבעל שם טוב אומר כבר רואה את רבי חיים הוריד אורות ותורה כבר רואה אותו בחזרה היה ממש אומר זה אדם שאין כמוהו רבי חיים בן עטר והוא רוצה לבוא להיפגש איתו הוא נלחם בכל הכוחות שלו הבעל שם טוב בסוף הוא הלך לטבוע בקושה איפה בספרד והוא חזר בו לא יכל להגיע בסוף הגיע לו מכתב גר של מקטב ואומר לו תשמע אם אתה רואה בחלום שלך את כל הרבי חיים בן עטר כולו תבוא אם אתה לא רואה כולו אתה רואה אותו עד עד הרגליים עד בעט לא

לא תבוא עכשיו הגיע לו רק המכתב הו דרכו היה של רבי חיים בן עטר בערב שבת הוא עושה טועמי החיים זכו כין שלא היה לו ילדים היה לו אישה אמר לה מסכימה קח עוד אישה נסה להביא ילדים אמרה לו כן לקח עוד אישה אז היא הכינה לו לכבוד השבת ככה א חמין והביא לו אבל רבי חיים בן עטר הוא לפעמים היה גומר כל ה חמן טועמה סיר לא מי יודע מה זה רק שלושה ארבעה אז היה גומר כל הסיר אמר עכשיו מה נעשה היא אומרת לאישה

הראשונה את יודעת הרב אכל לא יודעת מה קרה אכל את כל השיר של רחמים אומרת עכשיו מה אני אעשה אומר אני יודעת אני הכנתי עוד סיר למה אני מקרא את לפעמים הוא לא שם לב גם הוא אוכל אז תדעי אבל אני הכנתי עוד סיר כן כשהם שמעו שהוא עתיד ללכת מן העולם היו בוכות שתי אנשים הללו אומר מאיפה יהיה להם פרנסה אומר לא לבכות אל תדאגו אמר להם לאחר שהוא יפטר יבוא איזה עשיר אחד גדול יקנה התפילין ירצה לקנ תפילין שלי יתן לכם כסף שתוכלו לחיות

בהם לדורות לא אין לכם שום צער תכלו גם לקנות ברכיות נר שלום אל תדאגו טוב ככה היה בא איזה עשיר אמר אבל תסירו אותו שלא יסיח דעתו מן התפילין אם יסיח דעתו האותיות פורחות ככה היה בא באמת נתן להם סכום גדול ולקח את תפילין והזהירו אותו והוא היה באמת קדוש זהר מאוד מאוד שלא חס ושלום יום אחד ציאו לו איזה עסק ו לא יכל לשלוט על המחשבה סיח דעתו מחר הוא לובש את התפילין איין לו אתה אור אין לו את ההרה הזאת שהייתה לו אין לו

לא יודע מה לעשות מה יעשה בתקו את התפילין ראו אין אותיות אומר כן הרב אמר אם מסיח דעתו אין מה יעשה פלא פלאות בן כמה הוא נפטר 48 עיר צעיר כן יתו הרבה דברים שמשהו לא רגילים בעולם היה פעם בא אליו איזה אחד ואמר לו שאין לו פרנסה ו הרב אומר מה אני יכול לעשות לך אברך אותך שיהיה עוד הפעם לא לא הולך לו בסוף הוא אומר הרב אני רוצה שתביא לי פתק שישים בכול ושמע שזה עוזר הכריח אותו אמר תשמע אני אתן לך פתק אם

הצלחת להשים אותו ב ן יהיה לך אם לא הצלחת הפסדת אמר טוב כתב לו את הפתק זה לקח את זה ביד רץ לכותל פתאום בא רוח סערה אפילו את הקפוץ את הכובע שלו הוא רץ להביא נפתח לו היד ברח לו הפתק בסוף מצאו את הפתק הנש ירושלים מה כתוב בו לכבוד שכינת עוזנו אבקש שתשפיע לפלוני בן פלוני שפע ש פרנסה וישועה כולי וחתם שמו חיים בן עטר שים את זה בכותל נו איפה יש דברים כאלה זה הכל הפה יצא הפתקים בכול הזה תראה איך הוא כותב

התפילה שלו לשכינה יי רצון מלפניך אבינו מלכנו אלוהינו ידידות אור נפשנו רוחנו נשמתנו אייך הוא קורא לקדוש ברוך הוא למען בריתך אשר קרת ל13 מידות שהין חוזרות ריקם לעולם מלפניו זכור אהבתנו וחיבת והשם שכינתך לבית מקדשנו ותחזור להשתעשע בנו כמקדם כי קשה פרידתך ממנו כ פרידת נפשנו מגופנו המו מענו וכלתה נפשנו את גאלת שכונת עוזך ואין מעוד קודשו לרצונך השם נכספנו איננו מתחננים ובוכים לפניך אבא רחמן על גלות השכינה הושיע השם שכינתך ודבק נפשנו באהבתך נעימה וערבה ע נפשנו וייעול מלכנו בהכלה נו ד איזה איזה

חשק זכותו יגן עלינו ונזכה בעזרת השם נעבוד את בוראנו אמן כן אז אנחנו הולכים לישעיה פרק ט פסוק טז ה על כן על בחוריו לא ישמח אדוני ואת יתומי תלמידותיו לא ירחם כי כולו חנף ומרע כלפה דובר נבלה בכל זאת לא שב הפה עוד ידו נטוייה אומר כיוון שלא הולכים בדרך השם אומר הקדוש ברוך הוא על כן כיוון שלא הולכים בדרך טובים על בחוריו לא ישמח כי כשאדם חוטא וב עליו העונש אין שמחה לפני המקום ואת תומו ואת למנותו לא ירחם למה כי כולא חנף כולם

מחניים לרשעים וכל פה דובר נבלה בכל זאת ושב אפה ועוד יותו נטוייה להקות בהם עוד השם יצילנו כי בער אש רשעה שמר בשה הי תוכל ותצלח היער והתאבכות גאות עשן אומר כי בארה הרשעה שעושים תבער כמו אש תשרוף את הפחותים שבעם אחרי זה את הגדולים שמיר בשית תאכל ואחר כך בתצת את בסבכי היער והתאבכות בעבור מרבית התבערה התרוממו גאות העשן כי תנסה למעלה כלומר הפורענות תגדל השם יצילנו יהיו נבוכים מסוגרים ש איך שי שי ש ש שין זה מיני קוצים בעברת אדוני צבעות נעתם ארץ והעם

כמכונת אש אי שלחים לא ימולו אומר בעברת השם בחמת השם תתרחק ות תצטרף הארץ כמה אכולת אש כמו דבר שנאכל באש שהעץ נאחז בו אותו דבר העם איש של אחיו לא יחמול ולא ידי להם הרע שעשה האויב ויגז על ימין ורעה ויאכל על סמ ולא צבעו איש בשר זרעו יאכלו או או ואבוי אוי ואבוי וגזור יחטוף במי שעומד בימין וישאר עדיין רעב ויאכל ממי שעומד בשמאל ולא שצבע הו איש כל אחד יאכל בשר זרעו ממש ממש מכל העוון שיהיה הרעב מנשא את אפרים ואפרים את מןש

יעדם על יהודה בכל זאת ושב אפה ועוד ידו נטויה אומר מנשה התחבר עם אפרים אפרים מנשה כולם יחדיו התחברו על יהודה ועוד ידו נטוייה להכות עוד שניות וקודם המשנה הצדקה נו נשמת מורבי רבי שלום מון בן רחל משה בן ישועה רבי אורי נורי בן רחל מרדכי בן חנה רבי שלמה עקנין יצחק בן חנום צפור איד שמואל ב שול בן שולמית חברם זמ צעיר אבל הה כן מחילה נשמת המרחם ניסים בן כחלה ח בתמוז בסדר ככה הכחלה כ לא יודעים וים כחילה בסדר בשלום רפאל בן שסל

ניסים בן אסתר מרגו בת אסטר מרגו בת אסטר אהרון בן מרגלית אהרון בן מרגלית אנחנו קידושין פרק ב' משנת ד האומר לשלוחות צבר קדש ישה פלונית במקום פלוני אמר לו איפה והלך בקדשה במקום אחר הוא לא עשה כדברי משלחו אינה מקודשת למה הקפיד אומר אני רוצה רק שם פרק ב מסכת קידושין משנה ד' הרי היא במקום אמר לו הולך תקדש לפלונית רק הוא אומר לו הרי היא במקום פלוני היא נמצאת שם קידשה במקום אחר אין בעיה הרי זו מקודשת למה לא אמר לו רק שם אמר

לו איפה תמצא אותה משנה ה המקדשת האישה על מנת שאיין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת היא נדרה לא להתקשט גברת אני לקחתי עלמנת שאיין לך נדרים נדרה לא רוצה ללבוש בגדים יפים לא להתקשט או אומרת היא לא רוצה לאכול בשר היא היא טבעונית היא לא רוצה היא טבעונית אינה מקודשת כנסה שתם נמצאו עליה נדרים מאותם נדרים שהזכרנו תצא שלא בכתובה אפילו קדישה בתנאי על מנת שאין ב מומין ונמצאו ב מומין שפוסלים בנשים אינם מקודשת כנסה סתם נסאו במומי תצא שלא בכתובה כל המומין הפוסלים

בכהנים פוסלים בנשים כלומר לא צריך אפילו גט הגענו משנה ו להצלחת היום הלימוד הדף היומי אנחנו בדף כו מסכת בבא בתרא היום הלימוד להצלחת נתנן בן יפה קפי וא אליעזר פנחס בן לאה להצלחת לרפואת רועי בן נאור תהל אודיה בת שתאל שהרון כהן בן אורי בציונה עלמה אלה בת נוי יקו רפואה וישועה וחיים טובים חיים בן גי חיים בן גיטי תפילת בית המדרש שתי אדוני נרדי תמין כי ממני בלמות שח קודשי שכנ שכובד ך צ מה שגי כצ מפי דבר אמת חכונ עיני ובית נפלאות מתורתך

בית אדני בל צו ידיכם קודש ברכו את אדוני אד מצי שמיים וארץ נפתוח דף כו נלך דף כה עמוד ב א ככה אתה רוצה מר כ מה שאתה אומר אתה יודע א א הגענו אמר רב יהודה אמר שמואל הלחה כרבי יוסי ‏a ja ja ja צמו ש אתה איתנו אב ד יופי אמרנו במשנה מרחיקין את האילן מן הבור 25 שמה שלא יכנסו השורשים בבור של חברו ובחרו ובשכמה השורשים שלהם מרובים 50 מה בין מלמעלה בין מן הצד עכשיו אם הבור קדמה קוצץ קוצץ ונותן דמים בעל

האילן קוצץ את האילן ובעל הבור שלם לו כסף ואם האילן קדם לא הה קוץ ב בעל האילן את אילנו למה נטע בהתר ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ ויוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן ר עד כדי כך הבור קודם לענן לא יקוץ בע הענן למה אומר לו זה חופר בתוך שלו וזה נותח בתוך שלו הניזק צריך להרחיק את עצמו אז זה אומרת הגמרא תנא בן שבור למטה ונ למעלה בן שבור למעלה ונ למטה במקום נמוך משנ בור למטה ונ למעלה צריך להרחיק

למה כזן שורשן הו מזכ לבור א אל בור למעלה והנה למטה המ צריך להרחיק מאיפה יבוא השורשים מה השורשים הם גם כן הם עולים למעלה מה יש להם אור חוזר אמר רבי חגה בשם רבי יוסי בפני ש מחלידים את הקרקע כי השורשים הם לא עולים אבל הם הולכים מתחת לארד ואז הם הם הם הם מזעזעים את הקרקע ו וזה סמוך לבור וזה מזעזע ואז עושה סדקים ונהיה בעיות בבור כמ החלדה בשחיטה נכון אוי אוו רבי יוסי אומר אף על פי שב קודמת לילן לא חוץ שזה

חובר בתור שלו וזה נטע בתור שלו אמר לך רבי יוסי הניזק צריך את עצמו אמר רבש כיבין ברב קנה ואמרינן כשהיינו במדרשות של רב קנה הנו אומרים מודה רבי יוסף בגיר דידה מודה רבי יוסף בחיצים שלו כל פעולת אזק שבאה ממש מיד גופו של מזיק בזה מודה רבי יוסי שהוא צריך להרחיק זה כמו שאדם זרק חץ ומזיק באותו זריקה אז חייב כך כל אדם שמזיק לחברו בידיים ודאי חייב אפילו שהוא עושה את זה בתוך שלו פאפי פאפי ונאה זה איש אחד קראו לו פאפי הוא היה

יווני אז קראו לו ונאה אה לא לא פאפי פאפי זה ב ספון זה אבא נכון אפפו פאפי יונה עני ושיר הבה הוא היה יוני יווני הוא היה עני שנהייה עשיר בתחילה היה עני אבל עכשיו העשיר בנה בנה הפנה בנה לו איזה טרקלין משהו פאר אבו הנח עצורי בשבבי היו אלה בשכונתו ע עושה שמן עוצרים את השמן עושים שמן מהזיתים אבל נידה אפנה כשהם היו עוצרים את השמן היה הפנה הטרקלין שלו היה מתנדנדת אתה לק מד רבש בא פאפי יונה בא לפני רבש אמר לה כי הבן

ברבק נרין מודה רבי יוסף בגיר ד כשהיינו יוצ רב כהנה היינו אומרים מודה רבי יוסי בגירי דילה גם כאן הרעידות נחשבים חיצים שהם שלהם הם אוצרים את השמן את הזתים יוצא להם שמן והם מפריעים לי וכמה כמה צריך לזוז לרעוד הטרקלין שצריך רחיק הגמרא אומרת אתה יודע כמה כדנית נחתמה הפומה דחוה אם ישימו על ה יניחו ע על ה על החומה איזה כיסוי וינוד הכיסוי מחמת הרעדה זה צריך להרחיק כלומר זה חבית שעומדת שמה ושם עליה כיסוי והיא הכיסוי הזה רועד כדית נחתמה הפומה חצבה חצבה

זה חבית הוא היה לו רקלין אמר קודם מה שלמדנו שואל לא תשמע תשמע הוא היה לו בעיה הטרקלין שלו היה כשהם היו עוצרים את היין אז הטרקלין שלו היה היה רועד אז הבית שלו היה רועד אז הוא אני אמרתי שמן עבוד יש לא אמרתי יין מה אמרתי יין או שמן ן אני זוכר שאמרתי שמן בסדר יכול להיות שאמרתי שמן אמרתי יין כ כשבא אפלבום הוא אוהב את היין אז אמרתי לו יין כן לא חשוב בסדר אז היה מתנדנד לו עכשיו הוא הלך לרב אומר לו מה

נעשה זה גירי דילה הרב לימד אותנו שאם זה החיצים שלו צריך לשלם אם זה קורה זה לא נקרא חיצים שלו טוב אבל פה החיצים שלהם מרעידים לי את הטרקלין וזה יכול אומר אני הייתי עני עד שנהייתי עשיר עשיתי לי כזה טרקלין יפה ואני מבסוט וכל המשפחה מבסוטין עכשיו זה מרעיד לי את הכל מה נעשה אומר אם זה מרעיד לך צריכים לסדר לך הם צריכים לזוז כל המקום הזה לזוז כמה טוב כמה מרעיד לך אומר אם ניקח את הקד נשים אותו ונשים על זה מכסה כזה דק

כד לכסות אתה לא לוקח יש לך חסבה אתה לוקח בפנים יש לך דברים אתה יין יש לך מים אתה מכסה ואז אתה שומע פיק פיק פיק פיק שזה ב בועד אתה טק טק טק טק כן זה סימן שזה סימן שזה בגלל זה זה אם ככה נהיה צריך לסדר לך כן כן אני פעם היתי ראיתי ישב בשולחן בשבת נכדים שלי עשו לי פטנט שפתאום אני שומע פק פק פ פק מה זה אני רואה שהם לקחו כולה היה להם במקרר ופתחו את הקק ו הפכו אותו שמ הפכו

את הפקק של הבקבוק הפקק שמו אותו הפוך ואז הגזים הם מרים אותו טק אתה מבין כן לפעמים זה נהיה פק פקכ עוד לא א זה ככה הבנת לא אני רציתי שהוא יבין הוא שואל איך זה לא הב ז אני אומר לו זה זז המכסה זז אז תראה תעשה את זה מאיר לא פדנה אם קוקו אני אגיד לו עכשיו לזה שכנה לך עוד דו בר מריון בר דרבין דו בר מריון בר דרבין כקטנה שמה בביתו שהיו מנסים את הפשתן אבל אז הרגתה ומז כ אנשה אף הפסולת

של הפשתן מזיקה לאנשים אתו לקמ דרבינא אמר להו כי אמרינן מוד רבי ושה בגירי דילה אני מלה דק אזלה מכוחו מתי שזה הולך מכוחו זה נקרא גירי דילה איך אכה זו כמטלה פה הרוח מוליך את הפשתן וזה לא נקרא גירה דילה אתה מבין הולכים לפי רבי יוסי לא חייב להרחיק רק איזה גירי דילה פה זה לא ממש גירי דילה מתקיף לאמור ברב השם מזורה ווח מסיעתו מי שזורה בשבת ואמרנו שומע נתנן שזורה בשבת ורוח מסייע תו הוא זורא את את ה חיטים כן את החיטים ואז

המוץ יוצא בשבת ורוח מסייע תו אמרנו חייב את ר יש לזה לייחס את הפעולת הזריעה כאילו כחיצים שלו למה חייב זה חיצים שלו אמרו הקמ דמר בר ואמר היינו זורב ורוע מסיעתו כמו שחייב עניין שבת גם עניין נזיקין חייב אז זה אז חייב אותם זה כומר זורב וח מסיעתו כי הוא היה מנפץ את הפשתן ואז מזה היו עפים זה כמו זורב ורוח מסיעתו י שבת הוא חייב או רבנה ממה שנה מגצ היוצא מתחת הפתיש והזיק ד חייב לשלם רבינא אמר הוא פתר אותם למה לא נקרע

חצים שלו אז הוא שואל אותו מהי שנה מגצ יוצא מתחת הפטיש ניצוץ שנ הנפח שיקע על הסדן ועף ניצוץ והזיק שרף חייב לשלם אז גם פה זה כוחו חייב אפילו שזה הלך על ידי הרוח אומר אתם ני חלה ליזיל נוח לאדם שיעוף הניצוץ כדי שלא ידליק לו את הבית לכן חייב אחל לא נחה דיזין אדם לא רוצה שתעוף לו הפסולת הוא רוצה את זה הוא צריך את זה לאיזה דברים שהוא צריך אבל בפשתן הוא צריך את זה לא נוח לו שזה יצא בשת מה בניצוץ הוא

רוצה שזה ילך ש שוף לו את הבית את הפשתן הוא צריך לא חלות שזה יעוף בחוץ בטח הוא מנפץ אותו שיהיה נקי אבל כדאי לו כל דבר שיש מהפשע פה בסדר מאיר בסדר נראה לאט לאט לא התע תוספות אומר זה הוא מכה בכוח בכוונה שילך רחוק הפשתן הוא לא עושה ר חזק כדי שילך רחוק זה הרוח לא יטע אדם אלן סמוך לשד חברו אלא אם כן החיק ממנו ארבע עמות כלומר אסור טוע אילן סמוך לשדה בין שדה אילן בין שדה תבואה אלא כן הרחיק ארבע עמות

למה שיוכל לעבור עם המחרשה בשדה בלי להיכנס לשדה של חברו ישלו מחרשה הוא צריך לעבור שהו צמד בקר בכליו ככה צריך אז זה ארבע אמות שתי מטר אחד גפנים ואחד קולינן לא יתה סמוך לשדה חברו גם גפנים וגם כל אילן אז כל אחד עם שניים אחד עלד השני כל אחד צריך לתת ארבע אמות או שתי אמות כנס לא כנס היה גדר בינתיים בין השדות וכבר אין חשש שכנס עם המחרישה למה הגדר עוצר זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן היו שרשים יוצאים לתוך של חברו

כמה שיש גדר השרשים יוצאים מינות שלו לתוך שדה חברו מעמיק שלושה טפחים בעל השדה קוצץ את השרשים שנכנסו לשדה שלו בעומק שלושה טפחים כדי שלא יעקר את המחרשה לא יותר שלושה טפחים היה חופר בור שיח ומערה בעל השדה שנכנסו השלשים שורשי אילן חברו השדה שלו חופר בור שיח ומערה ומערה פוגש בשורשי האילן קוצץ ויורד והעצים שלו קוצץ את השלשים שנכנסו לשדה ממשיך לחפור העצים מה שהוא מוציא מהשורשים שלו כלומר אפילו יותר משלושה טפחים גמרא רשי מה אמר צמד חברו בין שדה לבן בין שדה אילן טעמה

כדי עבודת הקרם יחרוש את אדנותי לא יהיה צריך להכניס מרשתו מעמיק להן בעל השדה שייצאו לתוכו מעמיק להם בעל השדה וזר אותם כן איפה שיצאו לתוך השדה חוצץ בעומק שלושה טווחים זה דיבור מתחיל לכם זה צריך להיות המשך כן כל דיבור אחד הכל דיבור אחד כיש לנו הרה תנא ארבע אמוד שאמרו כדי עבודת הקרם מה שאמר הוא צריך להחי הילן משדה חברו של מסתובב עם החרישה שלו עבודת הכרם אמר שמואל אמר שמואל לא שנו אלא ארץ ישראל צריך לחיק ארבע עמות אבל בבבל שתי עמות למה

המחרשות של בבל צרות הם לא רחבות הנה ראשי אומר מחרשת קצרה זה צר ה חורשים בצד של ה בארץ ישראל זה ארץ הצרים ובקעות אז לכן צריכים למחרשה גדולה ב לא פה האדמה שמנה אז השורשים מתפשטים חזק שמה בבן וגם בפרס שמה הכל מחרבת זה יבש לא שמין לא שמין תניה לא יתה אדם אילן סמוך לשד חבר כחי תנ מאחי לא תעד מלן סמוך לשד חברם כן החיק ממנו שתי עמות ונתן ארבע אמות אל עליו כד שמואל שמאמינה יש חילוק בין ארץ ישראל לבבל בבבל שתי

אמות בארץ ל ארבע אמות רמהו סתירה תתעד מ חברו ם כח ממנו עמות קשה תניה שתאמו אמר שמואל הקשיה כאן בבבל כאן בארץ ישראל רב בר חנן הבו לנו דק המצר פרסד דרב יוסף היו לו דכלים סמוכים לפרדס או לכרם פרס של רב יוסף יש אומרים זה היה קרמו כן יט רשי אומר קרמו גפנים אומר נו זהו כנראה בהמשך זה משמע כך אבו צפור יד נ בפרדיס היו באים ציפורים היה להם טוב לנוח על הדקלים למעלה והם באות לכרם והם מפסידות לו כלומר עם יד ובדקה

נעת בפרדיס ומפסיד ר יורדות לכרם מפסידות לו הם אוהבים כנראה הענבים אחרי שאוכלים את התמרים צריכים לאכול קינוח ענבים המרה זיל קוס אמר לו רב יוסף לרב חנן לך תקטו את הדקלים הים הם גורמים נזק לקרם שלי חביבי אמר ל הרחיק לי אתה רוצה אני קיימתי מה שאמו חכמים אני הרחקתי ארבע עמות מהכרם שלך בבבל מספיק שתי עמות לא צריך ארבע עמות מילה שמחק ארב עמות נינות אבל לגפנים ענין טפה הנה יותר מארבע עמות צריך ש גפנים כן אבל המשנה אומרת כל אילן לא משנה מה

נתנן אחד גפנים ואחד כל אילן גפנים וכל אילן מרחיקין אר לא צריך יותר אמרלה הנ מלה אילן לאלן ופ גפנים בין גפנים לגפנים בין אילנות לאילנות החי קרב עמות אבל אילן גפנן בעין הטפה למה ציפורות יושבות על לנות גבוה רואות את הקפים ובוער בהם התאבון והם באים לאכול את הגפן כנראה שהם אוכלים מזה ועושה להם ווין כן ואז הם מצפצפים חזק כן אבל מענבים נים שקורים רק מהיין חומציות של הזרעים יש להם הסה בבקרים כן אמר לנן ו צנ אמר לוב חנן לרב יוסף אני לא

קוצץ עצה פרי נכון אתה עומד לדרך תסוס זה עץ פרי מה אני קצוץ ר כד תעין קבא אסור אני מקצה אסור לקצוץ מה שכתוב קוצץ זה דווקא עניין רק זה אסור לקצוץ זה עניין מעכל למה מוציא קו תמרים אסור לחצו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות [‏צחוק] אוו ועוד אמר בח שכ שכחת י אלא דקת בלא זמנ לא מד בנו קוראים לו שכחת השם שלו היה שכחת למה בשביל שישכח אותו הר שח שמו מה השם איי איי א אל מק שקץ תאנה לפני זמנה מור אחלי

לקץ אם כבות אם כבודו רוצה לא חושש לזה נחוץ בעצמו מה המספרת רפפה לא ידע מה עשה לא לא בטח שלא יעשה מה יש לו מה לעשות רפפ אבנו דיק למצר היו לו דקלים בסמוך לשדו אר פפה אבנו דיקלה המצרה דרב הונה בר דרב יהושע והרחיק אותם כדין זר השכחה חפר דב חפר בקרקעית שורשיו רב פפה ראה את רב הונה ר דרב יהושע שהוא חופר בשדה עצמו וקוצץ שרשי הדקלים של רב פפה שהתפשטו לשדה שלו אמר לה מהיי היה לו למה אתה קוצה את השרשים שלי

אמר לה תנן היו שורשיו שורשים יוצאים לתוך שחברו מעמיק ש שלושה כדי שלא יעקב המחרשה יכול להעמיק שלושה צמחים אמר לי אני מלה שלושה דווקא שלושה טפחים אבל מור כפרת פה תראה איזה בור עשית מה זה אמר לאנ הבורות שחינו מערות כ חפרה אומר אני חופר בורות שחין ומערות ומותר לי להעמיק כי דתנן היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד עצים שלו אמר פפה אמר לי כולה ולא החיד לי ניסיתי להביא לרב הונה ראיות רבות מכמה מקומות שלא קצוץ ולא הצלחתי דמר רב יהודה א דמר

ה דמר רב יהודה עד שאמרתי לו מה שאמר רבי יהודה מצר שהחזיקו בו רבים לעבור ברשותו אפילו של יחיד אסור קלקלו ו אומר לו תשמע אני כבר החזקתי בשדש בתוך הקרקע ולא היה לרב הונה מה להשיב פטר דנפק אחרי שיצר פפה והלך אמר אמר רבונה אמי לו אמר אילה כאן בתוך 16 אמה כאן חוץ ל1 אמה למה לא דחיתי אותו בחילוק שמובא עוד מעט מה שיש חזקה שנכנסו השרשים סדה חברו זה דווקא השרשים שבתוך 16 אמה ואותם אסור לשכנו לקצוץ אבל כאן בשורשים חוץ ל1 אמה

מותר לקצוץ אומר אני קצתי שורשים רחוקים מ-1 אמה מהדמיון יחיד ורבים צח שהחזיקו בו רבים הוא יחיד החזיקו בו רבים לעבור בו ברשותי אפילו של יחיד אסור קלקלו אומר הוא טוען עליו שתיים רעות עשה אפילו לחפור לא רשאי למה מקלקל מצריך שיחזיקו בו רבים כל שכן נקות שורשים שאתה מפסיד לי היה חופר בור שיח ומערה איפה אנחנו ר תוספות הדמר רב יהודה מצ שהחזיקו מהרב יהודה רבים שנ ויורד פרש רבן דרבים הזיקו במצר ונה וברשותו ד אחי אין חזקתו מועלת ניח תנ פ ר בקצ שורשים

דרפה שוכי מדב יהודה כ שזו ב רבים הש לפור כמר לא אמר כאן בתוך 16 מה וכולי כי פירושו כלומר כימר יהודו זמה אבל חוץ זמה מותר קלקלו כ שמניח כדין רשות הרבים וכולי היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו בע מנ יעקב הדיבה מרב חסדה היה מקום שקוראים לו דיב אז הוא היה משמה מדב מרב חסדה הם היו כהנים שמה כן לא אני סתם אומר בשבי שמח את מ כן כהני דבדו מרב חסדה עצים של מי של של של בעל האילן או של

בעל השדה של צסו אמר לה ניטו שורשי אילן של אדיות הבאים בשל הקדש נכנסים לתוך שדה של הקדש לא נהנין ולא מועלין לא נהנים משורשים לתחילה ואם נהנה לא עבר על איסור מעילה פטור מקורבן א אמרת בשלמה בתרין אזלינן משום אחי לא מעלי לכן הוא לא חיה מן התורה האלן הוא של אדיות גם השורשים הנו הקדושים אלא הי אמרת בתר קרקע אזלינן אמע שקדש קרקע שקדש אלא די שורשים נחשבים כמו האילן אז גם נו העצים שלו שייכים לבעל הילן אלמה בטר אילן אזנ טוב אם ככה

אתה אומר לי בטר אילן ם הספה הקדש הבאים בשלד שורשי אילן שקדש שבשדות לא נהנים ולא מועלים ו בתר זלי לא מועלין זה שקדש מד עריה מגד באים לאחר מכן עסקינן שורשים שהתפשטו אחרי שהקדיש את השדה כסו אין מעלה בגידולי לכן אין בין עם האילן של הקדש ונכנס לשדה אדיות בין עלן של אדיות ונכנס לשדה הקדש אין מעילה בשורשים שגדלו אחר כך אז אין כאן ראייה אם השורשים נחשבו כמקום או כמקום האילן עוד אומרת הגמרא רבינא אמר לא קשה כאן בתומה כאן חוץ ל1 אמה אין

קשה מן הרשע לשפע ברשע מדובר שלשים שבתוך שרמה הם יוקים מהאין כיוון שאילן של אדיות לא מועדים בהן כאן מה שאמרנו בספר מדובר חוץ לש שרמה כבר אינם ולקים מהעידן לכן גם אם האילן הוא של קדש לא מעני העצים שלוס של האילן אזו של הן עו מה זה העצים של שעושה הור ב בעל הילן צ מרינו אולי אמר עולה אילן הסבוך למצר בתוך 16 אמ גזלנו שדה שייכת לאדם אחר בתוך זה יונק משדה של אחרים והם מביאים ממנו ביכורים תראה נו רמה אשר תביא מארצך לא

יכול לקרוא בהבאת הביכורים את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי כך אומר רבינו גרשום מנה נעולה שה נקראת אילן 16 אמה הי נמה צריך להרחיק ארבע אמות אבל הניקה למטה לא מסביר פה למטה ארמות שהוא מעמיד זה כשיש ונמה א ממד תנן 10 נטיעות המפוזרות בתוך בצי החור שין כ בית סאה בשבילה עד ראש השנה אין בזה דין תוספת שביעית כמה אבו להו ר5 גרדי לכל אחד ואחד כמה מטלה 250 הו עולה מאיפה אתה מאיפה אתה יודע שאילן הוא יונג ש אמה אן ומר ממה ששנינו

לעניין תוספת שביעיית למה הקרקע צריך לתת בשנת השמת אסור לעבוד בקרקע מראש השנה אסור צריך לתת אבל קצת הוספה שביטה מהקרקע לפני שנת השמיטה זה הנחל ושה מסיני בזמן שבית המקדש קיים תוספת שביעיית 30 יום לפני ראש ה שנה חכמים הוסיפו שלא חורשים שדה האילן כבר מאחרי חג השבועות בערב שנת השמיטה רק את השטח זה צריך לצמיחת האילנות אז אם יש בשדה שלושה אילנות בית צעה בבית סעה תכף נראה מה זה שרואים להניע להניב כמות מסויימת של פרי אז חורשים כל השדה בעבורם שלוש אילנות אבל

אם לא ראוי לא חורשים כל השדה רק סביב לכל עינן ואינן מעט שאר השדה נינו כשדה תבואה חורשין אותה כבר מחג הפסח אז כל זה משלושה עננות עד תשעה אבל מעשרה עננות במעלה מותר לחוש כל השדה אפילו אין את השיעור עכשיו ואם אין אילנות א אלא עדיין הם נטיעות זה לא אילנות מותר לחוש כל השדה ל1 נטיעות עד ראש השנה של השמיטה זה שאומר פה אילמה 10 נטיעות נטיעות אתה רואה זה לא אילנות זה נטיעות המפוזרות בתוך בצעה אז בשלוש שנות ורנה זה נחשב נטיעה מהשנה

הרביעית נקרא אילן זה דעת רבי אלעזר בן נזריה רבי יהושע אומר בזיתים שבע שנים בתאנים שש שנים בגפנים חמש שנים בדעת רבי עקיב כל זמן שבני אדם קוראים לנטיעה זה נטיעה יש אומרים רק בשנה הראשונה אז זהו דתנן 10 נטיעות המפוזרות בצעה חורשין בית צעה זה שטח של 2500 אמות מרובעות לומדים את זה מחצר המשכן שהיה בת שתיים וזה 100 מה על 50 אמה אז בצה זה 50 על 50 כן חורשין כל בצה בשבילן עד ראש השנה אז מה זה המפוזרות בסדר חורשים כל בצעה בשבילן

עד ראש השנה שבזה כבר זה דין תוספת שביעית כמה אבו להוא כמה אמות יש בבית סעה תראה 2500 גרדי ככה אמרנו 2500 אמות מרובעות לכל אחד ואחד כמה מטלת חלק עכשיו תחלק 2500 ל1 כמה מטלה קרקע סביב שו נקת ממנו 250 אמות מרובעות לא אז אם ככה לעבוד עולה זה לא תואם לשיעור שאמר עולה למה לפי עולה אילן יונק 16 אמות מכל צד שזה ריבוע 32 אמה 32 אמה כלומר כל ענין יונק סביבי כל עלין יונק סביבו 1224 עמות מרובעות זה למעלה מפי ארבע מהשיעור ש

נטיעות שאתה אמרת אז מפה אין להוכיח אלא מה למה לא נגיד שיש הבדל בין נטיעות לבין אילן גדול בכל זאת זה לא יגיע אולי ל תיה זה לא מקום ככל אתה יכול להוציא אותו נטיה דל הוא כבר מושרש ב אתה לא יכול ל שום אלה ואלה מנ שלושה על של שלושה בני אדם הרינו מצטרפים לקר שדה של שלוש עינות והישן וחורשים כל בית סאה בשבילן עד חג שבועות כמה הוו תרי אלפי וחמש מגרדי 2500 אמות מרובעות לכל חד כמה מטלה כמה אבולה הוא אלח מגרדי 2500

אמות מרובעות כל אחד מהנ עוד כמה מטלה קרקס יונקת כלומר תחלק 2500 לשש אילנות תמנה 100 לטין לטה לטה 833 אמות שליש אמות מרובעות ניקה לכל עלן הכט פי שעולה עדיין זה לא עולה זה גדול הרבה יותר לא דק אומר לא דקדק בדבריו אם ה לא דק לחומרה לכולה לא דק ממרינה מה כאן יוצא דין לכולה שאמר שיעור גדול נפתור מהבעת ביכורים לא כדין הג אומרת מסורת ברבוע קאמרינן עיגולה קאמרינן כוונתו שמרחיקים 16 אמה כשהי לנו במרכז העיגול טוב עדיין מריק מרובע יותר אל העיגול רביע

נוריד רבע מ-24 פשו 700 בש צניה הקטי פפג דמתה עדיין נשאר מעט יותר מחצי עמה והיינו דלא דק ל חומר ו דק פחות מהשיעור ת שמה למחר בסדר מבחן אמרתי גם היום במטר אבל אני אחזור על זה הכל בנדר עכשיו נר יש היום גם מבחן לעץ חיים שיביא לנו שנעשה כולם כתוב בני היהו האם צריך להרחיק ערימת חול מכותל חברו רק אם זה לח ב עשבים שעלו בחלון שבכותל ו מעטין אותו מטפח האם טומאה עוברת בו או לא אם זה כדל בכותל עצמו אז זה מזיק

את הכותל אז זה לא לא חוצץ כי הוא יוריד אותו אבל אם זה מבחוץ גודל או זה חורבה חוצץ מבחוץ זה לבוד חים ח ‏valim bak אם זה בכותל אם זה בכותל חמה את עש כמה מה אם זה גדל בחורבה זה לא חוצץ אם אם החלון הזה של חורבה לא חוצץ זה חוצץ למה הוא הוא לא הוא לא ילך להוריד אותו מבטל אם זה מחדש זה חוצץ לא חדש זה לא חוצץ למה הוא יוריד את זה כי הוא לא חוצה זה יקלקל לו את החלון אם

זה אם פתח אצ לא ג גימ מי שגר בקומה שנייה ורוצה לעשות תנור קבוע על רצפת הבית כמה מחייבים אותו שיהיה עובי המזי בה זה הטית נכון מלמעלה ל זה חתום אם הוא נחתום צריך ארבע מי שרוצה לעשות רפת בקר בביתו ומעלה קומה שנייה יש מחשל של תבואה מותר ומדוע מה זה מזיק למי מזיק לתבואה לתבה אתזה אבל עם הרפת קדמה הוא לא יכול לצ ‏su יק פואה לא כן מי שרוצה לפתוח תלמוד תורה שבו כיתת א' בג בבניין בגורים האם השכנים יכולים לעכב עליו מפריע

להם מה פתאום יהושע בן גמר תיקן להם לא יכולים לעכב ר אמרנו שהרבה זה אמרנו שאם זה סופר רק המשרד אסור אם יש אפשרות לבחול לא יכולים וואו אם יש אפשרות לבחור למלמד בתלמוד תורה אחד מבין השניים בלמד שמצליח ללמוד תלמידים ידעו 10 פרקים בחודש אבל לא ידעו לדקדק בקסת ה פסוקים או מלמד שמלמד חמש פרקים בחודש אבל מדקדק הוא יגיד זכר זכר אה זה לא היה מחלוקת מחוק אל מסקנה שםב אנחנו ם כל מילה תן מתי נגמור שרבע קר כ תלמדו לז מה התשובה א

לא המדקדק לא מה חמישה קטים ס כן אבל מחלוק אבל לבנות כותל בלי חלונות כנגד כותל חברו אף שהוא בלי חלונות כלל כמה צריך להרחיק ממנו מדוע כן שכלו ללכת דבשה מה למדנו כן נכון היא רשנה אז לא צריך להחי גינת דבשה ב בי י שנה פה הוא לא חילק כ יש גם חילוקים בין גינה לחצר כל מיני חילוק כי שלא יוכל להסס בבוקר פם שניה היום י כן 100 הלכות ש סימן תרסו לא אנחנו איפה אנחנו הגענו סימן תרסח הלכה בשב שאני בוד שחרית מוציאים

שלושה ספרים וקוראים מה זה באיזה יום שמיני וקוראים ח וזאת הברכה ע סוף התורה בשני בראשית עד אשר ברא אלוהים לעשות בשלישי ביום השמיני עצלת ומפטיר ומפטיר ויהי אחרי מות משה עבד השם במקום שעושים שני ימים טובים אן מוציאים ביום הראשון אלא שני ספרים וקוראים באחד חמישה פרשת ראה בכל הבכור שמוסר בעניין המועדים ואם הוא שבת קור שבעה מתחילים ע תע תי קורא בשני ביום השמי עצרת ומפטיר במלכים והי ככלות שלמה מחזר הספרים ואומר קדיש ומכריז מש מוריד הגשם איזה בעיה היה השנה שעבר זה השנה

סימן טרסת במקום שעושים שני ימים טובים תשעים מחדשים ואומרים זמה נח מוציים שלושה ספרים קורים באחד זאת הבכה ע סוף התורה ובשני בשש בים לעשות בשני קור מפתי כמו אתמול מפטיר וי אחרי מות משה קורים יום טוב אחרון שמחת תורה לפי ששמחים ועושים בו סעודת משתה לגומרה של תורה גים שם ים התור תחיל ד קורים לאחרים לעשות משתה ועוד גים בות א להוציא שמעת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבכל ומרים זה מרות תשבחות כל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי תורה במה שבבית

הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משו שמחה נגד להרבות הרועים לספר תורה קוראים פרשה אחת ארבה פעמים והן אסו בדבר גם אנחנו עושים ככה בטח עוד נהגו לקרוא את כל הנערים ספר תורה כ פרשת המלאך הגו אותי מכ בלילה קוראים בספר תורה הנדרים שבתורה אצלנו לא קוראים בלילה בספר תורה אצל המרוקאים קוראים לא לא הקנס קוראים קורס בלילה כן נחנו גם קוראים בלילה בס איזה בן אשח אשכנזים אתה אומר בן אישח לא אומר אסורי זה לא זה בל שמחת תרה אשכנזים בל שמחת תורה מוציאים ספר

תורה כמו כתוב פה במם איזה פרשה קוראים פרשת נדרים שבתורה כל מקום לפי מנהגו עד עוד נהגו לסיים את התורה פי קטן העולה אומרים דווקא תלמידי חכמים צריך לסיים בזמן הזה שהחזן קורא אין החוש מקום שאין ים רק שני ספי תורה קורים בראשונה זאת הבכה בשניה בראשית חוק הראשונה של יום איך גלגלו את פנחס מה לא פנחס איזה פנחס השבוע פרשה פנחס השלישי מה קורה קודם כל קרה בזאת הברכה אחר כך גולל בראשית לא יש לו שתי ספרים אחד זו זך אחד בראשית אה אין לו

ל שים אה יש להם רק שני ס תורה בסדר זאת הבלחה לא ראית שמתי לב ושני הקורה אנו שלום מה זה אנו שלום זה בפנחס מה קורבנות של החג כן יכול להיות פו עוד הלכה נכון זה גם ודר ח איזה סימן תרע תרע לאומים ושלכם כן פ פעם קבוצה לרבי יוסף חיים הם אמרו לו שבשנת תרע יהיה גאולה למה כתוב תרע הלאומים שלחם אמר להם שהוא לא חושב ככה הוא נפטר בטרסות אבל על שנת גאולה ה בא תשנ באמת היה מסוגל רק היה סבוס ה בן

ציו בש צדיק לברכה אמר שזה היה א רצון גדול מאוד קיצוב תה פה כן תשנ מאוד טוב מלחמת המפרה זה היה שמרת בתי בקבה א טוב שני דים רשים בקפה בכסל רכות חנוכה איפה הלכנו עכשיו בקפה בכיסה שנת מנו אסור בהספד תענית אבל מותרים בעשיית מנחה ונהגים אנשים שלא לעשות מנחה בעוד שהנרות דולקות חצי שעה כדי להכיר שאסור להשתמש להורה ויש מי שאומר שאין להכל להם למה כבר נהגו בהם איסור בסדר מצרים כן מה עושים ר בתפילה כשיש בעל ביום ש בתמוז יוצא נראה לי כך

והוא לא אומר כלום לא הוא אומר יגיד בידוי אחר כך הגיתי את התחנונים האלה כן מסתכל רגע אומר כלום שום דבר הם אומרים הכל חוץ מנפילת הפים וזה ק את הסליחות ש בלי נפיל את הפים ובלי וחו כז רד ‏a הצפה אש ברית ביום זה כן מה הדין אומרים תחנונים כס צים אומר צים בתענית ציבור כגון צומ גדלי עשרה בתבן כשיש מינה בבית הכנסת כתב מר משחן אמך בשרים פלילים סליחות ואומרים וידוי ואומרים וידוי ואין אופנים על פניהם והן אומרים והוא רחום מה זה והוא רחום

אחרי הכל פני ספר תורה אה והוא רחום ווא הדין אם נמצא שם סנדק או המוהל או אבי הבן ביום אז מה יעשו יעשו וידוי ומעט צלחות הזה והן פנים על פניהם והן אומרים והוא רחום לכן הוא הדין כשיש שם חתן בתוך שבעת ישתה שלו בעל ברי כתב בשוט בי דוד שבעלי ברית עצמם שיום טוב שלהם הוא אין צריך לומר תחנונים ופיוטים כלל שדווקא בתענית חייבים בפני שהוא חובה אבל הסליחות שאינם אינם אלה מנהג אבל תענית צריך לפני הברי מכל מקום הציבור יש להם לאומרם פרשת ויחד

גם בעלי הברית צריכים לשמוע מרן החידה בקשר גדול בספר בי מועד חס ענפים כתב שאם אפשר לנהוג גם כן גם במנחה מה זה כן זה מדובר גם לפני הברית לא שאים כתב שם שאפשר לנהוג כן גם במנחה לא אומרים תחנון כתב בישור כנסת הגדולה מבואר במחזיק ברכה חתן אין אומרים נהגו כשיש שם חתן אין אומרים תחנונים תפילת הפים גם ביום שמיני חופתו שמיני שבעה ימים שלמים בעינן המועלים הנוהגים שעושים מציצה לתינוק בשאר ימים נותנים בפיהם יין אסור להם לעשות כן ביום הכיפורים תשעה באב אבל בשאר

צומות דרבנן מותר לעשות כן פו היין מפיהם היולדת או הילד בארבע צומות הכתובים היולד בתוך 30 יום אינה מתענה משום אחד מהמהם בעל המילה מברכים ברכת הגפן עת המילהה מברכים ברכת הגפן וישר קדש ונותנים ל עום מ היין אחת שמע חת כוון לצאת ד חובה ולא תפסיק בין הברך לטעמה הכיפורים שמברכים על בלא וש נגים בברך ת תינוק שהגיע לחינוך לשתות נערה נערה או פשתה ולתת לתינוק שהגיע לחינוך לשתות כן פה היה לנו ברית ביום כיפור עכשיו יהיה לנו ברית בזה כן ב-17 בתמוז אז איך

נעשה מר איך את כל הכל יגידו אני לאגלי לה שיוצאים שמן צאש לא רק בהתחלה הם יוצאים נכנס שנייה מספיק אם הוא רוצה להגיד זה אסור זה עוון יש כאלה שאומרים שזה בסדר אש רגיל יש מעלים שאומרים תחן רגיל כלח כל הז כן אנחנו נעשה אה אבל צריך לעשות את הברכת כהנים תוך חצי שעה בעיה קצתי מי דותן את בסדר שמ כל שק כוונות נו החזרה לא הגיע לדקת קודם בדיוק חצי שעה הוא תחיל 35 דקות חזר חזר תחנון אין מספיק אמרו בבוקר סדר מער הבנת

הולך לעשות את זה ב טוב נראה אותך שתבוא תשכח את זה הכל חיב בתעניות אל אסור לפרוץ גדר טעה ואכל ביום התענית ציבור אף על פי שאכל כזית בכתי אכילת פרס או שתה כשור חייב להשלים התענית ויש אומרים שרשה גם לומר ענינו יום תענית 20 שני יכול לומר ענינו כח להלכה 19 שולחן ערוך נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או תענית ציבור או שהיה ידוע לא להתענות בשמת אביו כתב משנה בורה נראה בתענית ציבור אף על פי שאכל

יכול לומר ענינו בתפילתו זה שייך לומר ענינו ביום צם התענית הזה משנה ברורה כתבתי בכן ההלכה מעוברות ומניקות פטורות מטענות מעוברת היינו בכל ימי עיבורה מ שנתברר שהי מעוברת אפילו תוך 40 יום לפי ש מבור ה חלוש הוא מסכן נעימו הוא מניקות אף פי שפסק מ להעניק אם ההיא תוך 24 חודשים ללידתה פטורה מתענות וכן אישה שהפילה פתורה מ לטענות היום כל הנשים פטורות מ להתענות אין חדשות למה אך 24 ם מפסיקה להני קת ככה מנקת יולדת עדיין חלושה הרמבם כן כןד דף נט הדורות מדומיינות

אתה מבין בגדי חונה שלושה מינים יש בבגדי כהונה שלושה מנים בגדי כהן רדי זהב ובגדי לבן בני כהנ דותם ארבעה כלים מצאת דף נט כוונת ומכנסיים ואבנית ומקבעת וארבעת של בשתן לבנים חותן כפול שישה ואבני ת בדור קום בצמר בכלי זהב ה מקדי כהן גדול והם שמונה כלים ארבעה של כהן של כל כהן ומעיד ופול וחושן וציץ ואבנית של כהן גדול רוקם הוא ואינו דובה במעשיו לאבנית כהן אדיות ו מצליפת המורה באהרון היא המקבעת המורה בבניו אלא שכהן גדול צונף בה כמו שופף על השבר ובני

צנפים בה כקובע לפי כך נקראת מגבעת ראית למ יש ציור אתה איזה אוהב אז מגיע לך כזה טוב אבל עם הציור הזה אתה צריך לגדל את הקנה ג' ברדי לבן הם ארבעה כלים שמשמש בהם כהן גדול ביום הכיפורים כוונת מכנס נכנסים ואבנית ומצנח וארבעה לבנים וחוטם כפול וארבעת לבנים וחוטם כפול שישה ממן הפשתן לבדו הם ושתי כוונות אחרות יהיו לכוהן גדול ביום הכיפורים אחד לבשה בשחר ואחד בנעים שתים משלושה מנה משל קדשם רצה להשים ושים משלו מקדיש התוספת ח עושה בהם הכותונת ד בכדי כונה מצוות

השיעור חדשים נעים משולשים כדרך בדי הגדולים שנאמר לכבו תפארת היו מטושטש קורעין רוקין יתר על מידתו או קצרים פחות מידתו או שס בבני ועבד ו פסולה היו משוחקים או שהיו ארוקים מסכ בבנ עד שנס דתו ועבד עבודתו כש ה כל בגד מבגדי כונה שעשה צוי אין מלבן אותו ואין מכבשן אותו אלא מנחן אותו לפתילות ושחר דשים בגדי כהן גדול שבו כוזיות ד לבן שעובד בהם ביום הצום א עובד בהם פעם שנייה לעולם אלא נגנז במקום שפשט אותם שם שנאמר וניחם שם והם אסורים בניה ראית מה

זה כן יש אדמורים כל כל שנה הוא מחליף את ה מכבסים כן טלית את הטלית שלו לא מכבש גם את הבגד מוציא כל שנה מחליף חדש 40 שנה זה משהו אחר אני היה רבי יוסף ולתוך הוא לא היה מכבש את הבגד שלו של כיפור אז הוא אז כל כיפור היה מחליף למה הוא אומר הוא כהן כזה אז מי הייתי לוקח לו את זה כן תביא לי אני אשמור לך אז היה לי הרבה כאלו כן הבעל אני לא נותן את זה מכנסי כהנים אדיוטים שבלו בבנותיה היו

עושים ם פצילות ומדליקים בהן במקדש בשמחת בית השואבה וכותנות כהנים מדות שבלו היו עושים מהם פתילות למנורה תמיד כל בגדי כהנים בעני של ציבור ויחיד שתג מבגדי כהונה מוסו לציבור מותר כן כ שלט צא המערכה שמסר יחיד ציבור אין כשלים פי קורבנות אף עלכל אף כל קורבנות ציבור שדב אותן יעיד משלו קשרים בבת שמשל בציבור כדי כהנים דות היו ים מצלות רבות מחלצות רבות שישה ותשעה חלון היו במקדש שישה 90 חלונות היו במקדש ניח בהם הבגדים רבע חלונות לכל משמר של משמר כתוב כל חלונותיו כלם

סתומים ש משמ לעבודה בשבת שלהן פותח שבת מזמן טעים תאים כל אחד את שנו אין בעיות ולמה עשו מה זה קשור אומר לך תאים איפה ישימו בגדים כמו חלונות ולמה עשו ארבע חלונות כל משמר פי שהיו הכלים מעובים אלא כל המכנסיים בחלון אחד כתוב עליו מכנסיים כל הבנת בחלון אחד כתוב עליו אבנת כל המצפות בחלון אחד כתוב עליו כהן גדול מניח ברדי זהה בנשק שלו בלילה או בעת שצא מן המקדש בכדי כונה מותר להנות בהן לפי כך לובש אותן ביום עבודתו אפילו שלא בשעת עבודה חוץ

מאבנת בפני שהוא שעת נס אסור אסור לקן דיות ללבשו אלא בשעת העבודה אין הק לבש לעבודה אלא צמר ופשתים בלבד כל מקום שנאמר בתורה שש הוא אובד הוא הפשט והוא הבוס הו תכנת האמורה בכל מקום הוא הצמר הצבוע כעצם השמיים זה צמר צמר צמר ממש שהוא פתוח מן ה כוחל וארגמן הוא הצמר צבוע אדום בתולעת שני צמר צבוע בתולעת כל מקום שנאמר בתורה שש או שש מוסר צריך שיהיה חוט כפול שישה או מקום שני מרבד אם הוא חוט אחד אם היה חוט אחד לבדו קשה צ

מח שיהיה כפול שישה כל מקום שנאמר בו משזר צריך שיהיה חותן כפול שמונ טו כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם שת הצורה שנשאת באריג נראת מצד אחד בפני האריג בלבד ומעשה חושב אז זה אם זה אורג אורג זה צד אחד אבל אם כתוב מעשה חושב צריך הצורה נראית משני צדדים פנים ואחור אוו זה מיוחד מהר הם יודעים לרקום אותו פעם אחת נראה פנים ואחור הלו ראית את זה פעם לא אתה יכול לראות את זה בציורים אבל אמיתית מ קצת מעשה הבגדים הקטנות של כהן גדול בן

של כן דות משובצות היו שהי בתים בתים בתים בהריגת כמו בית הכוסות כמו שעושים ההורגים בבגדים החשים ובית יד נהרג בפני עצמו ומחברים אותו עם גוף הכותונת בתפילה ראית אותה אורך הכוונת עד למעלה מן העקב ואורך בית יד שלה עד פס ידו ורוכבו ברוחב יד המכנסיים תראה רוחבו כרוחב יד לא הרבה המכנסיים בין שכהן גדול בין שכהן דיות אם ממותני ועד הרחיים שהוא למעלה מן הטבור קרוב מן הלב עד סוף הירך שירקו בה ו שנצן יש להם ם ואין להם בית הנכבה בית הערבה אלא מוכפן

כמין כיס ראית זה כיבו של ה שגנז אתה רואה יש להם שנצים ברגל למטה שיושב פה נו מכנסיים מגיע עד פה והוא מגיע עדד עד הירי חיים ויש לו שנצים ושם קושר אותם ואין ו בית הערבה יט המצנפת של כהן גדול או אדיות ארוכה 16 אמה או ואבנית רוכבו כמו שלוש אצבעות ואורכו שתים הו שלוש אמות שי ו30 אמות מה רוכבו רק שלוש אצבעות זה לא הרבה זה כמו הגרטי של צ'יקס חשבתי שהוא רחב יותר ככה יפה אתה יכול כבר להכין לך את הבגדים האלה אתה

יש לך בגדי כהן צי ת ךמה אך לחים פה עכשיו אנחנו לומדים המצפ של כהן גדול הדיות אורקה 16 אמה ואמני דרבו כמו שלוש אצבעות דכו 32 אמה 230 אמה מיפו מחזירו קרח על גבי קרך ובדי כהונה כולן א נושן אותם מעשה מחת אלא מעשה הורג שנימה מעשה הורג גם זה שיושב עתך הוא כהן כן כן נה מסייע נה בלי צות פוליטיות זו ד ש מצו פעמון כמון שלן גדל סתום הוא סגורי עם הכל אנחנו תחר רבי שמעון ם [מחיאות כפיים] ו בכלל ובפרט בפרט בו

ה גופה מה ד מתרד תרח גופה ד ד א פעה כל חקים כל מדק לגב כ א תכה תלמיד חכם גדול את השם השם חזק ב פאל נתן בן משי שעה גדולה חיים טובים ו בקשה כול לשות לרב היד כל השות תודה רב קח את הסכין פתאום הכ ו אדוני אלוהינו שקור אותנו לפניך את קטורת הסמים מזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם עלד משה נביא אך כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת חן בנה סמים ובונה זקה בד בבד יהיה ויאמר

אדוני אל משה כך לך שמים נטף ושחלת וחל בנה שמים זק בת בבדי יאמר משה כע לך סמים נטולת וחת בנה סמים זקה בד בבד יה יהיה בבד ב זקה יה בבת בת ז במר ה אות שמה קודש קדש עלי אהרון כור צמים בבקר ב לפניכם רבנן וכ כצד 368 מ 365 כמ מנה בכל יום מצת בו שלש מטרים שמהם מכניס כ גדול הכיפורים חזר תשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה חד סו סמנים היו ב לו הן הצורי והציפור מנצי שישה 16

תיק שעון בן גמל בתן אומר פני שהכל יפה סמ נומר כבן שמעון שון ש של אדם למה דש עו כ מזמר מורז מח מור ויאמר עליהם ישראל גם אש את העבודה הזאת םכם העבוד הזכרתם זב פסח צרים צ תחו ועשת מנורה זהבת המור קנים יוצא מצ שלושה כ אחד שלושה השני שלושה ג אחח כ שה זהב ור כזהב טהור עשה אות כל א ג אה פתח אה יאמר משה כשר בר מש בעם עמו בת זך עשיר ני ני אשר וזך ךר ני אני אשרך וק ת

מסג אלוהים שך כי תשפ ח קני י אשת חים צת ב לבעלה וש תו טוב חר צ בעוד לילה ותתן תרף לת ח ותה זמה מה כיטוב שחר לא יכב בלילה רישל בדים ושה בור וזד לבושה ח פתחה בחכמה תורת חסד על לשון פי הליכות בת לכם עצלות לא תכ בנות עשו חין שקרח היופי נוי מלך נו בו קנו קדוש בתובל עדתך ג מכפ זוכ קדושתך שועתנו כבן שמע צעקתנו יודי תנומות יהי רצון פניך אדוני א ות צל קדוש כל דבר רע שם פו שהוא שם

הקדושה ש בתום דוש שכתוב לום בבתי חיה רעה מן הארץ חרב לא תעבור לאבותינו הקדושים אברה וקב משה וארון ושמור מצ כל הכל הקדוש גם המאזינים דרך הבין דרך הטלפון כדברך כון זכו בבריאות ושמחה אורך ימים דשנים רעננים בריים שמחים שפע וברכה עד בלידי חיים טובים מאושרים וכן יהי רצון ומר אמן חנניה בן הקש אומר צה הקדוש ברוך הוא זקות את ישראל שאמ חפץ ע